קובץ תקצירי ההרצאות

‫הפקולטה למדעי היהדות‬
‫המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס)‬
‫"מקטון עד גדול" היבטים מגוונים במחקר של ארץ‪-‬ישראל‬
‫כנס חוקרים צעירים במחלקה ללימודי ארץ‪-‬ישראל וארכיאולוגיה‬
‫יום חמישי‪ ,‬י''א באייר‪ 30 ,‬באפריל ‪2015‬‬
‫אולם "בק" (בניין ‪ ,)410‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪08:00‬‬
‫‪08:15‬‬
‫התכנסות‬
‫פרופ' אליהו עסיס‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי היהדות‬
‫פרופ' בועז זיסו‪ ,‬ראש המחלקה ללימודי ארץ‪ -‬ישראל וארכיאולוגיה‬
‫‪08:20-09:15‬‬
‫מושב א'‪ :‬שינויים בזמן ובמרחב‬
‫יו''ר‪ :‬פרופ' אהרן מאיר‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫דביר רביב ‪ -‬היישוב היהודי בפלך גופנא בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר‪-‬כוכבא לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי‬
‫אסף קליימן ‪ -‬שינויים בהרגלי הצריכה? מישור החוף המרכזי בראשית האלף הראשון לפסה"נ‬
‫חיים כהן ‪ -‬צפון הר חברון בין המרידות ‪ -‬מפת התיישבות וחיי יום‪-‬יום‬
‫דיון‬
‫‪10:05-09:25‬‬
‫מושב ב'‪ :‬בין טקסט לריאליה‬
‫יו''ר‪ :‬ד"ר קובי כהן‪-‬הטב‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ארי לנדא ‪ -‬סוגיות הלכתיות חקלאיות בתלמוד ירושלמי‪ -‬בין תיאוריה לריאליה‬
‫אלישבע דיין ‪ -‬מסורות הזיהוי של בעלי החיים ממחלקת היונקים במקרא‬
‫דיון‬
‫‪11:10-10:15‬‬
‫מושב ג'‪ :‬שאלות בארכיאולוגיה ושיטות מדעיות‬
‫יו''ר‪ :‬ד"ר נירה אלפרסון‪-‬אפיל‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫שני ליבי ‪ -‬חישה מרחוק בתל עיטון‬
‫מיכל דוד ‪ -‬מערת המפלט הכלקוליתית במצדה ‪ -‬מקורות מזון בסביבה עוינת‬
‫שירה אלבז ‪ -‬תכשיטי פייאנס משכונה עירונית בתל אצ‪ -‬צאפי‪/‬גת בתקופת הברונזה הקדומה ג' כמקרה מבחן‬
‫דיון‬
‫‪12:15-11:20‬‬
‫מושב ד'‪ :‬תרבות חומרית‪ ,‬טכנולוגיות והיסטוריה‬
‫יו''ר‪ :‬פרופ' בועז זיסו‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אסף אברהם ‪ -‬טכניקות בניה בתקופת הברזל ‪2‬ב בישראל‪ -‬תל עיטון כמקרה מבחן‬
‫נחשון זנטון ‪ -‬היבטים טיפולוגיים מן המכלול הקרמי של תל אצ‪-‬צאפי‪/‬גת במאה התשיעית לפנה"ס‬
‫עמרי עבאדי ‪ -‬ה"רטרו" של בית חשמונאי‪ :‬קברים ונרות במבט אתני חברתי‬
‫דיון‬
‫‪13:15-12:30‬‬
‫מושב ה'‪ :‬בין האישי לציבורי‪-‬דמות מלמדת היסטוריה‬
‫יו''ר‪ :‬פרופ' יוסף דרורי‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אמונה לוי ‪ -‬מי הוא אסף הרופא? עיון מחודש בספר רפואה עברי קדום‬
‫נעמה טייטלבאום‪-‬קריא ‪ -‬לוחמת אל דרכה‪ :‬אסתר רזיאל נאור ומאבק להנחלת ההיסטוריה הרוויזיוניסטית‬
‫תהלה הרץ ‪" -‬אפילו השוטרים חפשו אותי ולא מצאוני"‪ :‬ילדים עזובים בחוצות היישוב‬
‫דיון‬
‫‪14:00-13:25‬‬
‫דברי סיכום‪ :‬פאנל‪ -‬מתודולוגיה של לימודי א"י‪" -‬מאין" ו"לאן"?‬
‫משתתפים‪ :‬פרופ' אסתר אשל‪ ,‬פרופ' אהוד ויס‪ ,‬פרופ' זאב ספראי‪ ,‬ד"ר לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‬
‫הענקת פרס מחקר על שם יהודה עובדיה ז"ל‪ ,‬מורה דרך‪ ,‬מיטיב לכת ואוהב הארץ‬
‫טלפון‪ I 03-5318350 :‬אימייל‪ I [email protected] :‬אתר המחלקה‪lisa.biu.ac.il :‬‬
‫הישוב היהודי בפלך גופנא בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר‪-‬כוכבא לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי‬
‫‪The Jewish Settlement in the Toparchy of Gofna from the Late Second Temple Period to‬‬
‫‪the Bar-Kokhba Revolt in Light of the Archaeological Survey‬‬
‫דביר רביב ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Dvir Raviv - Bar-Ilan University‬‬
‫הר בית אל נכלל בתחומו של פלך גופנא‪ ,‬ממחוזותיה הצפוניים של ארץ יהודה בשלהי ימי הבית השני ועד‬
‫מרד בר‪-‬כוכבא‪ .‬תחומו של הפלך השתרע מאזור מצפה )תל א‪-‬נצבה( בדרום ועד מורדות הר חצור בצפון‪ .‬מן‬
‫המקורות עולה שגופנא הפכה לעיר חשובה בשנת ‪ 43‬לפנה"ס )קדמוניות היהודים יד‪ (275 ,‬ומכאן ואילך‪,‬‬
‫במהלך התקופות הרומית והביזנטית‪ ,‬שימשה כבירת פלך )מלחמת היהודים ג‪ .(55-54 ,‬במקורות מימי בית‬
‫שני ותקופה המשנה נזכרים מספר יישובים יהודיים בפלך גופנא‪ ,‬כדוגמת בית אל‪ ,‬עפרים‪ ,‬צרדה‪ ,‬בית ארדה‪,‬‬
‫מכמס וישנה‪.‬‬
‫מהבחינה הארכיאולוגית‪ ,‬מיעוט חפירות באתרי פלך גופנא והיעדר סקר שיטתי הממוקד בתקופות‬
‫ההלניסטית והרומית באזור זה יצר תמונה מקוטעת וחסרה על אודות היישוב היהודי בפלך גופנא בשלהי ימי‬
‫הבית השני ועד מרד בר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫הנתונים הארכיאולוגיים המלמדים על יישוב יהודי בתקופה הרומית הקדומה הם‪ :‬מקוואות טהרה‪,‬‬
‫כלי אבן‪ ,‬מערות קבורה עם כוכים וגלוסקמאות‪ ,‬מערכות מסתור ומטבעות בר‪-‬כוכבא‪ .‬במחקרים שנערכו עד‬
‫כה נאספו נתונים על אודות תריסר אתרים בפלך גופנא שלגביהם עדות ספרותית ו‪/‬או ארכיאולוגית על אודות‬
‫יישוב יהודי בתקופה הרומית הקדומה; אף ייתכן שבכמה מהם ישבו כוהנים‪ .‬לאתרים אלו ניתן להוסיף מספר‬
‫אתרים שבהם התגלו ממצאים המלמדים על יישוב יהודי בתקופה הרומית הקדומה במסגרת 'סקר דרום‬
‫השומרון'‪ .‬סקר זה החל במאי ‪ 2014‬ומתוכנן להסתיים בדצמבר ‪ 2017‬ונערך בידי דביר רביב מטעם המכון‬
‫לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬אהרן טבגר מטעם אוניברסיטת אריאל ויחידת קצין מטה לארכיאולוגיה‬
‫ביהודה ושומרון‪ .‬מטרת הסקר היא ללמוד על אודות דרום השומרון בדגש על תקופות הברזל‪ ,‬הפרסית‬
‫ההלניסטית והרומית‪ .‬במהלך הסקר תועדו עד כה למעלה מ‪ 50-‬אתרים באזור הר בית אל וגוש שילה‪ ,‬תיעוד‬
‫שכלל יצירת תכניות לאתרים נבחרים‪ ,‬מיפוי מתקנים ושרידים ביניהם עשרות מערות קבורה‪ ,‬מקוואות טהרה‪,‬‬
‫מערכות מסתור וכן איסוף ממצאים רבים ביניהם חרסים‪ ,‬שברי כלי אבן וגלוסקמאות‪.‬‬
‫בהרצאה זו אבקש להציג חלק מהנתונים החדשים ולסכם את המידע על אודות הר בית אל בשלהי ימי‬
‫הבית השני ועד מרד בר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫‪-1-‬‬
‫שינויים בהרגלי הצריכה? מישור החוף המרכזי בראשית האלף הראשון לפסה"נ‬
‫‪Changes in the Consumption Habits? The Central Coastal Plain at the Beginning of the‬‬
‫‪First Millennium BC‬‬
‫אסף קליימן ‪ -‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪Assaf Kleiman - Tel-Aviv University‬‬
‫מעט מאוד ידוע על המתרחש במישור החוף המרכזי בראשית האלף הראשון לפסה"נ‪ ,‬עניין שהוביל לא פעם‬
‫להגדרת האזור במחקר הארכיאולוגי כ"ארץ לא נודעת"‪ .‬אף שבמהלך השנים נעשו ניסיונות רבים למיצוי‬
‫הנתונים הארכיאולוגיים מהאזור‪ ,‬הביא המידע המועט שהיה בנמצא להשארתן של שאלות רבות ללא מענה‬
‫מספק‪.‬‬
‫חפירות כוכבי ובק בתל אפק סיפקו נתונים רבים על תקופת הברזל ‪II‬א אשר בכוחם לתרום להבנת‬
‫תולדותיו של מישור החוף המרכזי בראשית האלף הראשון לפסה"נ‪ .‬מלבד ממצאי התקופה מאזור‬
‫האקרופוליס של התל שכללו שלוש שכבות יישוב שונות )שכבות ‪ ,(6X-8X‬נחשפו במדרונו המערבי שרידי‬
‫רובע מגורים אשר הגיע לקצו בשריפה עזה‪ .‬ממצאי שכבת החורבן כללו מבנים בהם נתגלו עשרות כלי חרס‬
‫)בעיקר קנקני אגירה(‪ ,‬עצמות בעלי חיים‪ ,‬משקולות נול וממצאים רבים אחרים אשר ננטשו במבנים טרם‬
‫עזיבתו הסופית של היישוב‪ .‬שכבת חורבן זו לא פורסמה והוזכרה על ידי חופרי האתר בספרות המדעית רק‬
‫לעיתים רחוקות‪ ,‬ובאופן שלא שיקף את עושר הממצא שנחשף‪ .‬בדיווחים המועטים שניתנו תוארך חורבנה של‬
‫אפק למאה העשירית לפסה"נ‪ ,‬והוסבר‪ ,‬כמקובל באותה העת‪ ,‬על רקע מסע שישק לכנען‪.‬‬
‫מחקר מחודש של שכבת החורבן‪ ,‬כחלק מהכנתה לפרסום סופי‪ ,‬העלה כי יש לאחר את חורבן היישוב‬
‫בתל אפק למחצית השנייה של המאה התשיעית לפסה"נ‪ .‬חורבן זה התרחש‪ ,‬כמדומה‪ ,‬כחלק ממסע מלחמה‬
‫ארמי לחלקיה הדרומיים של כנען‪ .‬בנוסף‪ ,‬העלה המחקר כי במהלך חלקה המאוחר של תקופת הברזל ‪II‬א‬
‫התרחב היישוב בתל אפק‪ ,‬ותרבותו החומרית של האתר בתקופה זו נשאה קווי דמיון רבים לתרבותם‬
‫החומרית של אתרים שונים בעמקים הצפוניים דוגמת המצודה ביזרעאל‪ ,‬שכבה ‪ VA-IVB‬בתל מגידו ושכבה‬
‫‪ XIV‬בתל יקנעם‪ .‬אבחנה זו מעניינת במיוחד‪ ,‬וזאת משום שבמהלך חלקה המוקדם של תקופת הברזל נמצאו‬
‫יישובי מישור החוף המרכזי בקשרים קרובים עם היישובים העירוניים של פלשת‪ ,‬קשרים שקיבלו ביטוי‬
‫מובהק במכלולי התרבות החומרית של האזור‪ .‬הרצאה זו תתמקד בשינויי הרגלי הצריכה של תושבי האזור עם‬
‫המעבר לתקופת הברזל ‪II‬א המאוחרת‪ ,‬ובהסברים האפשריים לתנאיים החברתיים אשר בגינם התרחשו‪.‬‬
‫‪-2-‬‬
‫צפון הר חברון בין המרידות ‪ -‬מפת התיישבות וחיי יומיום‬
‫‪Northern Judea Between the Jewish Rebellions‬‬
‫חיים כהן ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Chaim Cohen - Bar-Ilan University‬‬
‫דיו קסיוס‪ ,‬ההיסטוריון הרומאי הנודע‪ ,‬מתאר את גודל כישלונו של מרד בר‪-‬כוכבא בתיאור ההרס ברחבי‬
‫יהודה‪ .‬הוא אומר ש"חמישים ממבצריהם הגדולים ביותר ו‪ 985-‬מכפריהם הגדולים ביותר נהרסו"‪ .‬אזכור זה‬
‫מתאר את כמות הכפרים ביהודה ערב המרד‪ ,‬מה שהוכח כנכון בשלוש עבודות שנעשו בכדי לסכם את מפת‬
‫היישובים היהודיים ביהודה בין המאות הראשונה לפנה"ס והשנייה לספירה‪ .‬זיסו בעבודת הדוקטורט מסכם‬
‫את היישוב היהודי ביהודה בתקופה שבין המרידות‪ ,‬וכאשר בעבודתו נכללו אזורי‪ :‬השומרון‪ ,‬בנימין‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬הרי יהודה ושפלת יהודה‪ .‬לאחריו‪ ,‬עבודת הדוקטורט של זלינגר מסכמת את מפת היישוב הכפרי‬
‫בעמק לוד בימי הבית השני עד מרד בר‪-‬כוכבא‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬רביב סיכם בעבודת ה‪ .M.A-‬שלו את מפת היישובים‬
‫בפלך תמנה‪ ,‬קרי מערב בנימין‪ .‬מטרת המחקר הראשונית היא לעדכן ולסכם את מפת ההתיישבות בצפון הר‬
‫חברון בסוף ימי הבית השני ומרד בר כוכבא‪.‬‬
‫הגדרת תא השטח מבוססת בעיקרון על גבולות טופרכיית הרודיון‪ .‬מכיוון שאין בידינו הכלים‬
‫להגדיר את גבולות הטופרכיה‪ ,‬ניסיתי להיצמד לגבולות גיאוגראפיים ככל האפשר‪ ,‬כאשר מצפון – נחל רפאים‬
‫לכיוון מערב ונחל ערוגות לכיוון מזרח‪ ,‬מדרום‪ -‬ואדי זרקא‪ ,‬בין חלול לחברון‪ ,‬ממערב‪ -‬שיפולי ההר וממזרח‪-‬‬
‫גבול הארץ הנושבת‪ .1‬המחקר עוד בתחילתו ולכן מפת היישובים רחוקה מלהיות מושלמת‪ ,‬אך כבר ניתן‬
‫לראות‪ ,‬בדומה למסקנותיהם של זיסו‪ ,‬זלינגר ורביב כי בשטח מחקרם‪ ,‬אזור צפון הר חברון היה מיושב‬
‫בצפיפות יחסית גם בתקופה שבין המרידות‪.‬‬
‫בעקבות מיעוט החפירות‪ ,‬קשה לדעת עד כמה המרד הגדול פגע ביישובי הר חברון‪ .‬למעשה‪ ,‬בצפון‬
‫הר חברון נחפרו רק שני אתרים מהתקופה הנידונה באופן ממנו ניתן ללמוד על אופי ההתיישבות – חורבת א‪-‬‬
‫דוויר וחורבת הילל ‪ .2‬לשני האתרים לא פורסם דו"ח סופי‪ ,‬ובמסגרת מחקר זה נפלה בידי הזכות לכתוב‬
‫ולפרסם דו"ח סופי לחורבת הילל כמקרה בוחן להתיישבות הכפרית בצפון הר חברון בין המאה הראשונה‬
‫לפנה"ס עד המאה השנייה לספירה‪.‬‬
‫חורבת הילל נחפרה ב‪ 1991-‬על‪-‬ידי עמית‪ ,‬והיא כוללת שתי שכבות‪ ,‬חווה חקלאית שראשיתה במאה‬
‫הראשונה לפנה"ס‪ ,‬וסופה בשנה השנייה למרד בר כוכבא‪ ,‬וחווה חקלאית מהתקופה הביזנטית שתחילתה‬
‫במאה ‪ IV‬וסופה במאה ‪ .VII‬את האתר ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬מבנה מרכזי‪ ,‬חדרי שירות‬
‫‪1‬‬
‫הגבולות נבחרו בעיקר מתוך נוחות‪ .‬במהלך המחקר יהיה ניסיון להגדיר גבולות ספציפיים יותר לטופרכיה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫קיימים עוד מספר אתרים חפורים אחרים אך בחלקם נעשתה חפירה בקנה מידה קטן מאוד )חורבת סאוויר‪,‬‬
‫חורבת דיר א‪-‬שער(‪ ,‬ובחלקם החפירה לא התייחסה לשרידים מהתקופה הנידונה )חורבת בריכות‪ ,‬שדות הרועים(‪.‬‬
‫‪-3-‬‬
‫ומקווה טהרה‪ .‬האתר מתפרס על שטח של כ‪ 3-‬דונמים ובעצם ניתן להגדיר אותו כ"חוות בודדים"‪ .‬חוות כאלו‬
‫מוכרות במחקר‪ ,‬ואף יש שחילקו אותן לטיפוסים שונים‪ .‬מהחפירות עולה שהחווה לא נפגעה כלל במרד‬
‫הגדול‪ ,‬וניתן להניח שרק כפרים גדולים‪ ,‬או מוקדי מורדים נפגעו במרד‪ .‬לקראת מרד בר‪-‬כוכבא נראה שנעשו‬
‫בחווה עבודות ביצור‪ ,‬בניהן עיבוי הקירות החיצוניים של המבנה המרכזי וחפירת מערכת מסתור )שטרם‬
‫נחפרה(‪ ,‬מכך ניתן להסיק שכחלק מההכנות למרד בוצרו גם אתרי היישוב הקטנים ביותר‪ .‬השכבה נחתמת‬
‫בשכבת שריפה ברורה‪ ,‬בה נמצאו עדויות לקרב שהתרחש במקום‪ ,‬כגון‪ :‬ראש חץ‪ ,‬מסמרי סנדל מסומר ומטבע‬
‫מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא‪ .‬בהמשך המחקר ארצה לתחום את הטופרכיה‪ ,‬ולנסות לאמוד את ההכנות‬
‫שנעשו לקראת המרד בשטח המחקר‪ ,‬ובכל שטחי הלחימה במרד בכלל‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫סוגיות הלכתיות חקלאיות בתלמוד הירושלמי ‪ -‬בין תאוריה לראליה‬
‫‪Halachic Discussions of Agricultural Issues in Talmud Yerushalmi Tractates - from‬‬
‫‪Theory to Practical Application‬‬
‫ארי לנדא ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Ari Landa - Bar-Ilan University‬‬
‫התלמוד הירושלמי‪ ,‬תלמודה של ארץ ישראל‪ ,‬דן במסגרת סדר זרעים בסוגיות העוסקות במצוות הקשורות‬
‫לעבודת הקרקע‪ .‬במסגרת מסכתות אלו‪ ,‬ניתן לפגוש סוגיות אשר במהלך הדיון‪ ,‬אמוראי ארץ ישראל מעלים‬
‫טיעונים )בין אם בקושיה או בתירוץ( אשר מתבססים על מנהגי העבודה החקלאית המקובלת בזמנם‪ ,‬או על‬
‫הבנת התהליכים הפיזיולוגיים של הצמח‪ ,‬או טיעונים המשלבים את שני הצדדים כאחד )סוגיות אלו כונו‬
‫בעבודה זו בשם "סוגיות חקלאיות"(‪ .‬לעיתים השימוש בטיעונים אלו‪ ,‬בא כדי לעזור בבניית דרכי יישום‬
‫הלכתיים‪ ,‬והשלכות מעשיות בעבודה החקלאית‪ .‬לעיתים אחרות הידע החקלאי‪ -‬בוטני מהווה כלי עזר להבנת‬
‫דעות התנאים אשר הובאו במשנה או בברייתא‪.‬‬
‫הז יקה לחקלאות של אמוראי ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת מהתלמוד היא רחבה ומגוונת‪ .‬ישנם‬
‫דיונים הקשורים למלאכת החקלאות בכל שלבי הגידול )לדוגמה‪ :‬דיונים בנושאי‪ -‬חריש והשקיה ועוד(‪ ,‬וישנן‬
‫סוגיות בהן ניבט הידע של האמוראים בפיזיולוגיה של הצמח )לדוגמה‪ :‬הגדרה הלכתית של פירות לפי‬
‫מאפיינים צמחיים(‪ .‬לפי דיווחי התלמוד נראה לכאורה שלעיתים בית המדרש הפך אפילו ל"מעבדה"‪ ,‬בו נערכו‬
‫ניסויים ככלי עזר להכרעה הלכתית ויישומה )לדוגמא‪ :‬בית מדרשו של רבי ינאי‪ ,‬ירושלמי כלאיים ה‪ ,‬ה )סא‬
‫ע"ב((‪.‬‬
‫שאלות המחקר שיוצבו בעבודה זו הן‪:‬‬
‫‪ .1‬סוגיות רבות בתלמוד הירושלמי צמחו מתוך "סיפור מעשה"‪ ,‬דהיינו בירור שאלות הלכתיות מעשיות‬
‫הנובעות מעצם קיום המצווה בפועל‪ .‬דיונים בענייני מצוות הקשורות לעבודת האדמה‪ ,‬יצרו בדרך זו סוגיות‬
‫הדנות בנושאים חקלאיים מעשיים‪ .‬בעבודה זו ברצוני להבין את החשיבה החקלאית של אמוראי ארץ ישראל‬
‫ויחסם לנתונים החקלאיים‪ ,‬בדיוניהם ההלכתיים‪ .‬וביתר הרחבה‪ -‬מתי הם יציינו עובדות מדרכי עבודתם בשדה‬
‫של החקלאים? האם לשם הגדרת מלאכה המותרת או אסורה )לדוגמא בשנת שמיטה(? האם לשם בדיקת‬
‫יישום של קביעה הלכתית של חכמים?‬
‫‪ .2‬האם העובדות המתוארות על ידי חכמי התלמוד הן בוטנאיות‪-‬פיזיולוגיות‪ ,‬או אמירה פולקלוריסטית‪-‬‬
‫מחשבתית? האם המידע שאוב ממציאות ריאלית? מתפישה רעיונית? או ממגויסות לאימות המשנה?‪ .‬במחקר‬
‫תיערך השוואה למידע הנובע ממקורות יהודיים אחרים מתקופת המשנה והתלמוד המתארים את אשר התרחש‬
‫בשדה בתקופתם‪ .‬מצד שני נבדוק את ההתייחסות לנושא בספרי מחקר יוונים או‪/‬ו רומאיים‪ ,‬במטרה לברר‬
‫‪-5-‬‬
‫האם האמוראים שאבו את המידע ממקור זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נאמת נתונים אלו עם מסקנות העולות ממחקרים‬
‫בחקלאות בני זמננו‪.‬‬
‫‪ .3‬שאלה מחקרית שונה תנסה באופן כללי למפות את בתי המדרש בארץ ישראל בתקופת התלמוד העוסקים‬
‫בנושאים הללו‪ ,‬על פי האמוראים המשתתפים בדיונים של "הסוגיות החקלאיות"‪ .‬מטרת הבירור הינה לבדוק‪,‬‬
‫האם היו בתי מדרש ספציפיים שהתמחו בתחום החקלאי או הייתה זו נחלת כלל אמוראי ארץ ישראל? האם‬
‫היו אמוראים שהתמחו בנושאים מיוחדים הקשורים לעולם החקלאות?‬
‫‪-6-‬‬
‫מסורות הזיהוי של בעלי החיים ממחלקת היונקים במקרא‬
‫‪The Traditional Identification of Mammals in the Bible‬‬
‫אלישבע דיין ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Elisheva Dayan - Bar-Ilan University‬‬
‫במקרא נזכרים כמאה שישים שמות של בעלי חיים שחיו בארץ ישראל ובמרחב ארצות המקרא‪ .‬כמחצית מהם‬
‫ממחלקת היונקים‪ .‬הללו נזכרים בהקשר לסיפורים ואירועים שונים‪ ,‬מצוות‪ ,‬תיאורי יופי והרמוניה בטבע‬
‫והעברת מסרים דתיים‪ .‬תרגומי המקרא והספרות הפרשנית לדורותיה עסקו בביאור שמותיהם וזיהויים‪.‬‬
‫המרחק בזמן כתיבת המקרא‪ ,‬התמורות שחלו בשפה הדבורה והשינויים הגאוגרפים של העם בפזורה‪ ,‬הביאו‬
‫במרוצת הדורות לאיבוד מסורת זיהוי ולשון‪ .‬ההרצאה עוסקת בבחינה מחודשת של סוגית זיהוי היונקים‬
‫במקרא‪.‬‬
‫מטרת המחקר העיקרית היא בחינת הסתברות של מסורות זיהוי שונות לדורותיהם ויחסן לריאליה‬
‫המקראית‪ .‬מטרות המחקר המשניות הן בחינת התפתחותן של מסורות זיהוי במקרא ומאפייניהם‪ ,‬ועד כמה‬
‫משקפת התפתחות זו את הריאליה הארצישראלית הקדומה‪ .‬לבירור סוגיה זו נבחנות שאלות נוספות‪ ,‬כמו‬
‫למשל‪ ,‬מה היחס בין שם בעל החיים במקרא לשם בספרות חז"ל? האם ניתן לזהות השפעות הדדיות בין‬
‫המפרשים והפירושים? האם הפרשן מצטט מסורת פרשנות או מחדש מדעתו‪ .‬מה השפעת הזמן והמקום על‬
‫הפרשנות? ועוד‪.‬‬
‫ייחודה של שיטת המחקר היא בשימת הדגש על מסורות הזיהוי ופרשנותם‪ ,‬דרכי היווצרותם‬
‫והעברתם בשרשרת הדורות‪ .‬במחקר זה‪ ,‬משמש קריטריון ה'מסורת'‪ ,‬שהוא קריטריון הלכתי מובהק‪ ,‬כמדד‬
‫בעל האמינות וההסתברות הגבוהה ביותר‪ ,‬מכלל כלי המחקר שעומדים לפנינו בזיהוי היונקים במקרא‪.‬‬
‫פרשני מקרא וחוקרים שונים עסקו בסוגית זיהוי בעלי החיים‪ .‬עיקר המחקר המדעי הוא בתיאור החי‬
‫בארץ ישראל ובסביבותיה‪ ,‬מתוך ניתוח המקורות המקראיים והקשרם בתחום הזואולוגיה‪ ,‬מורפולוגיה‪,‬‬
‫תפוצה‪ ,‬בית גידול וכן בתחום הלשוני האטימולוגיה והפילולוגיה‪ .‬פירושים ואזכורים מספרות חז"ל מופיעים‬
‫בתוך מכלול מרכיבי הזיהוי‪ ,‬אך לא כבסיס המחקר ולא באופן שיטתי וייחודי של מסורות הזיהוי‪ .‬לאור‬
‫המחקרים בנושא ובנוסף להם‪ ,‬נבחנת מחדש סוגיית זיהוי החי במקרא על פי המודל המוצע של פרופ' זהר‬
‫עמר‪ ,‬תוך התאמתו לנושא המחקר ומטרותיו‪.‬‬
‫על פי המודל‪ ,‬מוצג בשלב ראשון תיאור מתוך הטקסט המקראי וסקירה שיטתית של מסורות הזיהוי‬
‫של כל אחד מהיונקים‪ .‬בין כלי המחקר משולבים תרגומים‪ ,‬פרשנות‪ ,‬בלשנות‪ ,‬זואוארכיאולוגיה ועוד‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬נערכת בחינה מחודשת של הנתונים‪ ,‬של איכותם ושל דרכי הפרשנות ונקבעת רמת ודאות הזיהוי‪ .‬כלל‬
‫הזיהויים ממוינים על פי רמת ההסתברות של איכות הזיהוי‪ .‬כמו כן מועלות מסקנות אפשריות לגבי התפתחות‬
‫‪-7-‬‬
‫המסורות ומאפייניהם ולגבי תופעות‪ ,‬הקשורות בריאליה הארץ ישראלית הקדומה‪ .‬זהו מחקר רב תחומי‬
‫שעשוי להאיר ממד נוסף על הפאונה והתרבות החקלאית בתקופת המקרא‪.‬‬
‫‪-8-‬‬
‫חישה מרחוק בתל עיטון‬
‫‪Remote Sensing at Tel `Eton‬‬
‫שני ליבי ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Shani Libi - Bar-Ilan University‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬במסגרת עבודת דוקטורט‪ ,‬אנו עורכים מחקר בתל עיטון שמטרתו לזהות אלמנטים בתכנון‬
‫העירוני של העיר מתקופת הברזל ב' בעזרת אמצעי חישה מרחוק‪ .‬אלו כוללים צילומי אוויר‪ ,‬מיפוי גיאודטי‬
‫באמצעות דיסטומט‪ ,‬צילום תרמי‪ ,‬ססמיקה‪ ,‬מיפוי גיאודטי תת קרקעי ומכ"מ חודר קרקע‪.‬‬
‫מסקירת הניסויים ניכרת יעילות שונה של האמצעים‪ .‬ניסויים נקודתיים שנוסו במצלמה תרמית‬
‫וברפלקציה ססמית התגלו כבעלי יעילות נמוכה למחקר ולא יפורטו להלן‪ .‬המכ"מ חודר הקרקע גילה אלמנטים‬
‫אדריכליים רבים בתת הקרקע‪ .‬המיפוי הגיאודטי התת קרקעי סייע בוידוא ממצאי המכ"מ והמיפוי הגיאודטי‬
‫על פני השטח וצילומי האוויר תרמו להבנה הכללית של האדריכלות בתל‪.‬‬
‫מיפוי גיאודטי‪ -‬בעזרת מערכת דיסטומט הכוללת מד לייזר מונחה תוכנת מחשב‪ ,‬סומנו כל האבנים‬
‫הנמצאות על פני השטח בתל ונראות כבעלות משמעות אדריכלית וסווגו במידת האפשר לסוג האלמנט כגון‬
‫קיר או חומה‪ .‬מיפוי זה מסייע לקבלת תמונה כללית לגבי מיקום מבנים בתל ומשלים מידע למיפוי שנערך‬
‫בעזרת המכ"מ חודר הקרקע‪.‬‬
‫צילומי אוויר‪ -‬לשם איתור אלמנטים אדריכליים בשיטה זו השתמשנו בצילומי אוויר מבלון צילום‪.‬‬
‫צילומים אלו סיפקו את הרזולוציה הטובה ביותר מסך צילומי האוויר הקיימים על תל עיטון‪ .‬הצילומים הושוו‬
‫לתוצאות המיפוי הגיאודטי שנערך בתל וסייעו לוידוא הממצאים וגם בבחינתם ב"מבט על"‪ .‬בחינה זו סייעה‬
‫למיון האבנים שסומנו במיפוי הגיאודטי לאלמנטים אדריכליים כגון קיר או חומה‪ .‬וכן‪ ,‬במספר נקודות מועט‬
‫הצילומים הוסיפו נתונים שלא נמדדו בשיטות האחרות‪.‬‬
‫מכ"מ חודר קרקע ‪ -‬המכ" מ מזהה שינויים בתווך התת קרקעי באמצעות שידור וקליטה של גל‬
‫אלקטרומגנטי‪ .‬בשיטה זו נסרק שטח נרחב מהתל וניכר כי נמצאו קירות רבים‪ .‬במספר מקומות נערכה חפירה‬
‫לאחר הסריקה ואומתו הממצאים‪ .‬המכ"מ מצליח לאתר קירות וניתן לזהות אזורים בעלי צפיפות בניה משתנה‬
‫וכן מבנים שונים‪ .‬אולם‪ ,‬רק בעת ביצוע חפירה מתקבל ההקשר הארכיאולוגי המאפשר לפענח את מהות‬
‫המבנים‪.‬‬
‫מיפוי גיאודטי תת קרקעי ‪ -‬בניסוי חדשני‪ ,‬נערכו דיקורים בקרקע בצורה שיטתית במספר שטחים‪,‬‬
‫כאשר נמדד עומקו של כל דיקור‪ ,‬כלומר היכן שנעצר באבן‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מופו הנתונים בתוכנת ‪ GIS‬והושוו‬
‫לממצאי המכ"מ חודר הקרקע‪ .‬התגלה‪ ,‬כי דיקור פיזי מאפשר וידוא לממצאי המכ"מ אך אינו יכול להוות‬
‫אמצעי יעיל בפני עצמו מכיוון שמתקבלות קריאות רבות נוספות הכוללות ככל הנראה אבנים קטנות חסרות‬
‫משמעות אדריכלית‪.‬‬
‫‪-9-‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נוסו מספר שיטות חישה מרחוק‪ ,‬חלקן התגלה כמסייע לאיתור אלמנטים אדריכליים וחלק‬
‫התגלה כמסייע לאימות השיטות המרכזיות‪ .‬מן המחקר עולה כי טרם ניתן לאפיין את כל התכנון העירוני בתל‬
‫עיטון‪ ,‬אולם באמצעות הטכנולוגיות שנוסו ניתן להצביע ככל הנראה על מבנים ומתקנים המפוזרים בעיר וכן‬
‫על אזורים עם צפיפות בניה שונה‪.‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫מערת המפלט הכלקוליתית במצדה ‪ -‬מקורות מזון בסביבה עוינת‬
‫‪The Chalcolithic Refuge Cave in Masada - Food Sources in Hostile Environment‬‬
‫מיכל דוד ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Michal David - Bar-Ilan University‬‬
‫במסגרת רצף התקופות בתולדות ארץ ישראל‪ ,‬ניצבת התקופה הכלקוליתית בין התקופה הניאוליתית מצד אחד‬
‫לבין תקופת הברונזה מהצד האחר‪ .‬למעשה היא מתוחמת בין החברות החקלאיות שקדמו לה‪ ,‬ובין החברות‬
‫העירוניות שבאו אחריה‪ ,‬ואכן אופייה במידה רבה‪ ,‬משקף מצב ביניים זה‪ :‬כפרים חקלאיים מחד‪ ,‬לצד קידמה‬
‫ניכרת בתחומי הדת‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬האומנות‪ ,‬השימוש בחי ובצומח ועוד‪.‬‬
‫נוכחות אנושית במערות מדבר יהודה בתקופה הכלקוליתית המאוחרת מוכרת מזה למעלה מיובל‬
‫שנים‪ ,‬למן הגילוי הראשון של חרסים וכלי צור בני התקופה במערות מורבעאת שבנחל דרגה‪ .‬תגלית זו הייתה‬
‫מעין "סנונית ראשונה"‪ ,‬שלאחריה נתגלו מערות רבות נוספות בהן זוהתה פעילות מתקופה זו‪ .‬באופן כללי‬
‫ניתן לומר כי המערות קשות להגעה‪ ,‬ואופן השימוש בהם‪ ,‬שנידון במחקר בהרחבה‪ ,‬התמקד בארבע‬
‫אפשרויות‪ (i) :‬שימוש במערות למגורים כחלק ממסגרת חברתית יושבת קבע‪ (ii) .‬התיישבות במערות‬
‫במסגרת של חברה נוודית למחצה‪ ,‬בזיקה לפעילויות מגורים ארעיים‪ ,‬כגון רעייה וציד‪ (iii) .‬שימוש במערות‬
‫לצרכי קבורה ו‪/‬או פולחן על ידי אוכלוסייה מקומית‪/‬חיצונית‪ (iv) .‬שימוש במערות כמערות מפלט‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות מזוהות מערות רבות עם האפשרות האחרונה‪.‬‬
‫"מערת יורם" היא מערה קרסטית הממוקמת במצוק הדרומי של הורסט מצדה‪ .‬בחפירות שנערכו‬
‫במערה התגלתה שכבה אנתרופוגנית אחת‪ ,‬מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת )התרבות הע'סולית(‪ ,‬אשר ממנה‬
‫נלקחו דגימות לעיבוד בוטני ארכיאולוגי‪ .‬המכלול הצמחי שנחשף עשיר ביותר‪ ,‬הן מבחינת כמות הממצא והן‬
‫מבחינת מגוון המינים‪ ,‬אותם ניתן לסווג לצמחי מאכל‪ ,‬עשבים רעים‪ ,‬צמחי תועלת וצמחי בר‪ .‬תנאי הסביבה‬
‫במערה המדברית הביאו להשתמרות נדירה ביובש של הממצא הבוטני‪ ,‬שכולל אף פרחים ואברים עדינים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫במערה נמצאו צמחי מזון רבים השייכים לכמה קבוצות‪ :‬דגנים‪ ,‬קטניות ופירות‪ .‬נמצאו גם צמחי בר‬
‫רבים הגדלים בעיקר בסביבות המערה‪ .‬בהרצאה נתאר צמחים אלו ונדון בהשלכת מציאתם על שיחזור התזונה‬
‫והכלכלה של תושבי המערה‪ .‬מתברר שהמכלול הבוטני כולל גם צמחי תועלת מקומיים שנאספו בסביבת‬
‫המערה‪.‬‬
‫בחינה של מכלול הצמחים מהמערה על רקע התנאים האקולוגיים בבקעת ים‪-‬המלח‪ ,‬בעיקר על סמך‬
‫מיני העשבים הרעים‪ ,‬מראה כי חלק מצמחי התרבות לא יכלו לגדול באזור המערה‪ .‬צמחים אלו הובאו ככל‬
‫הנראה מאזורים מרוחקים‪ ,‬לפחות מרחק יום הליכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בממצא ניכרת נוכחות מרובה של חלקי שיבולים‬
‫‪- 11 -‬‬
‫)חיטה ושעורה( המעידה על הבאת שיבולים שלמות אל המערה‪ .‬נדון במשמעות הרכב המכלול על שחזור‬
‫אורח השימוש במערה ועל הסיבה להתיישבות בה מלכתחילה‪.‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫תכשיטי פאיינס משכונה עירונית בתל אצ‪-‬צאפי‪/‬גת בתקופת הברונזה הקדומה ג'‬
‫‪Faience's Jewelry from Urban Neighborhood at Tell es-Safi/Ghat in the‬‬
‫‪Early Bronze Age III‬‬
‫שירה אלבז ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Shira Albaz - Bar-Ilan University‬‬
‫מכלול של ‪ 39‬חרוזים ותליונים נחשפו בתל אצ‪-‬צאפי‪/‬גת‪ .‬מכלול התכשיטים נמצא בשטח ‪ E‬באזור שמאופיין‬
‫כשכונת מגורים‪ ,‬בשכבות )‪ E5(a-c‬ו‪ E6-‬המתוארכות לתקופת הברונזה הקדומה ג'‪ .‬התכשיטים היו עשויים‬
‫מחומרי גלם שונים‪ ,‬ביניהם אבני חן וצדפים‪ ,‬ויותר ממחצית מהמכלול )‪ 24‬תכשיטים המהווים ‪64%‬‬
‫מהמכלול( עשויים מפאיינס‪ ,‬והם המוקד של מחקר זה‪ .‬התכשיטים נמצאו במבנים וחדרים שונים בשכונה‪,‬‬
‫באזורי פעילות ביתית ובמקרים מסוימים יחד עם חפצים חשובים אחרים כגון חותם גליל‪ .‬מכלול התכשיטים‬
‫אינו מאופיין בחרוזים או תליונים מעוטרים‪ ,‬אלה לרוב ישנן צורות פשוטות‪ .‬למיטב ידיעתנו מדובר במכלול‬
‫הקדום ביותר של תכשיטי פאיינס עד כה שמקורו משכונה עירונית בדרום הלבנט‪.‬‬
‫על מנת להבין היבטים טכנולוגיים כגון שיטת ייצור‪ ,‬זיהוי חומרי גלם וגווני צבעים‪ ,‬הקשורים‬
‫בתכשיטים‪ ,‬ביצענו סדרה של אנליזות במכלול התכשיטים‪ .‬בדיקות אלו כוללות אנליזה כימית ומייקרו‬
‫באמצעות ‪ ,SEM-EDS‬ספקטרוסקופ אינפרה האדום וניתוח ‪ .pXRF‬תוצאות הבדיקות השונות וניתוחם יכול‬
‫לשפוך אור על שיטת הייצור של פאיינס בתקופה זו‪.‬‬
‫הפאיינס מופיע לרוב בצבע תכלת ולפעמיים אפילו לבן‪ .‬לפאיינס עצמו יש לפחות כ‪ 7-‬גוונים‬
‫הנובעים בעקבות טמפרטורות חימום שונות בסביבות ה‪ .1000˚-‬הפאיינס מורכב מליבת קוורץ ולרוב מצופה‬
‫בזיגוג‪ .‬הפאיינס נועד לחקות את אבני החן בצבעים נפוצים ‪ -‬גווני כחול וירוק‪ .‬הפאיינס מופיע לראשונה‬
‫באלף ה‪ 4-‬לפני הספירה במצרים ומסופוטמיה‪ ,‬לפי ספרו של ‪ Artioli‬ייצור הפאיינס החל לקראת סוף האלף‬
‫ה‪ 5-‬לפני הספירה במזרח הקרוב וזמן קצר לאחר מכן במצרים‪ .‬כאשר בסוף האלף ה‪ 3-‬לפני הספירה ייצור‬
‫פאיינס ממצרים והמזרח הקרוב החל להתפשט צפונה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הפאיינס הגיע לכנען ממצרים בעקבות‬
‫קשרי מסחר‪.‬‬
‫מכלול התכשיטים הכולל ‪ 39‬פריטים והינו מהווה מכלול חריג בכמותו לאתרי ברונזה קדומה ג'‬
‫ובפרט ברובעי מגורים‪ .‬לרוב באתרים מתקופה זו כמות החרוזים אינה עולה מעשרות חרוזים‪ ,‬רק במקרים‬
‫בהם נמצא מטמון )כמו בתל חליף ובית שמש( ישנה כמות גדולה של חרוזים‪ ,‬או אף כאשר מדובר במערת‬
‫קבורה כמו באזור גולני‪ .‬יתכן ודבר זה נובע מהעובדה שהחרוזים הם ממצא קטן מאוד שקל לפספס אותו בזמן‬
‫החפירה הארכיאולוגית‪.‬‬
‫בהרצאה זו אציג את המכלול התכשיטים ואנסה לדון בשיטת הייצור של תכשיטי פאיינס בתקופה זו‪.‬‬
‫‪- 13 -‬‬
‫תל עיטון כמקרה מבחן ב‪ 2‬טכניקות בנייה בתקופת הברזל‬
‫‪Building Techniques in the Iron Age IIB in Israel. Tel 'Eton as a Case Study‬‬
‫אסף אברהם ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Assaf Avraham - Bar-Ilan University‬‬
‫למרות ריבוי המחקרים הארכיאולוגיים העוסקים בארכיטקטורה ובבנייה בתקופת הברזל‪ ,‬התמקד הדיון‬
‫המחקרי בעיקר בשאלות השימוש הפונקציונאלי וזהות הדיירים‪ ,‬ורק מעט מאוד עבודות עסקו בשאלות‬
‫הנוגעות בהיבטים ההנדסיים של המבנים‪ .‬מיעוט הדיון בשיטות הבנייה בתקופה הנדונה והעדר ידע הנדסי‬
‫תיאורטי‪ ,‬כל אלו מטילים ספק במסקנות אליהן הגיעו חוקרים רבים בפרט ובאמינות המחקר בתחום זה ככלל‪.‬‬
‫בהרצאה ארחיב על המחקר הנדון העוסק בניסיון להתחקות אחר שיטות הבנייה בהן נהגו בתקופת‬
‫הברזל ‪ 2‬ב בארץ ישראל מתוך בחינת סוגיות הנוגעות בבניה לצורך איתור וזיהוי חומרים וטכניקות בהם‬
‫השתמשו בתקופה זו‪ .‬הכרת מתודות הבניה באמצעות ניתוח הנדסי מקצועי תעמיד לרשות הארכיאולוג החופר‬
‫הבנה טכנית מעמיקה יותר אשר תסייע לו בהתמודדותו אל מול סוגיות סטרטיגרפיות באתרים מתקופת הברזל‬
‫‪ 2‬ב‪.‬‬
‫המחקר הנו אינטרדיסציפלינרי ומשלב בדיקות הנדסיות‪-‬קונסטרוקטיביות‪ ,‬אבחונים מנירולוגיים‪,‬‬
‫כימיים ופטרוגראפיים‪ .‬מספר מבנים מתקופת הברזל ‪2‬ב שנחשפו בתל עיטון נבחרו כמקרה מבחן ודגימות של‬
‫חומרי בנייה הועברו לבדיקה במעבדות הפקולטה להנדסת בניין באוניברסיטת בן גוריון‪ .‬כחלק מהבנת הצורך‬
‫בשימוש בארכיאולוגיה ניסויית הוכנו מספר לבני בוץ מקומיות )על פי ניתוח מתכונת חומר הלבנים שנחשפו‬
‫באתר( הלבנים שהופקו עוברות סדרת בדיקות מקבילות לצורך השוואה וניתוח‪ .‬לאחר השלמת ההבנה‬
‫ההנדסית של המבנים בתל עיטון תבוצע הקבלה למבנים מאתרים אחרים בארץ מאותה תקופה‪ ,‬כל זאת לצורך‬
‫קבלת תמונה אזורית רחבה יותר‪.‬‬
‫המחקר עושה שימוש גם בידע אתנוגראפי ואתנו‪-‬היסטורי המסייע להשלים את התמונה של מסורת הבנייה‬
‫ותהליכי הייצור‪.‬‬
‫טכניקות הבנייה בתקופת הברזל לא זכו עד כה להתייחסות מחקרית רבה‪ ,‬לפיכך עצם שאלת‬
‫השאלות פותחת תחום חדש לדיון‪ .‬ניתוח טכני מפורט של מבנים מאתר אחד‪ ,‬מתועד היטב‪ ,‬תוך שימוש‬
‫באנליזות מדעיות ויעוץ מומחים מתחום הנדסת הבניין‪ ,‬יאפשרו לעמוד על טכניקות הבנייה וההנדסה בתקופת‬
‫הברזל בצורה שלא נעשתה עד כה‪ .‬השוואת הנתונים מתל עיטון עם אתרים אחרים תאפשר לבחון האם הייתה‬
‫מסורת הנדסית דומיננטית בארץ ישראל‪ ,‬ואם לא‪ ,‬מה היו טכניקות הבנייה הנפוצות בכל אזור‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫המחקר יאפשר לבסס קווי שחזור ריאליים יותר של המבנים בתקופת הברזל ‪2‬ב‪.‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫היבטים טיפולוגיים מן המכלול הקראמי של תל אצ‪-‬צאפי‪/‬גת במאה התשיעית לפסה"נ‬
‫‪Typological Aspects from the Ceramic Assemblage of Tell es-Safi\Gat‬‬
‫‪in the 9-th century BC‬‬
‫נחשון זנטון ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Nahshon Szanton - Bar-Ilan University‬‬
‫תקופת הברזל ‪II‬א באזור פלשת כוללת את המאות העשירית והתשיעית לפסה"נ‪ .‬במהלך מאתיים שנה אלו‬
‫התרחשו תהליכים שונים ומורכבים בקרב האוכלוסייה היושבת בפלשת‪ .‬לעיתים‪ ,‬באים תהליכים אלה לידי‬
‫ביטוי בתרבות החומרית בכלל ובמכלול הקראמי בפרט‪.‬‬
‫תל אצ‪-‬צאפי‪ ,‬המזוהה עם גת פלשתים המקראית‪ ,‬הוא אחד הישובים הגדולים ביותר בפלשת‪,‬‬
‫ובתקופה זו ככל הנראה גם החשוב בעריה‪ .‬החפירות ארכיאולוגיות בתל אצ‪-‬צאפי‪/‬גת מנוהלות מזה כשני‬
‫עשורים בראשות פרופ' א' מאיר מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬באתר נחשפה שכבת חורבן ש"הקפיאה בזמן" את‬
‫רגעיה האחרונים של גת פלשתים‪ ,‬ושימרה עושר בלתי רגיל מתרבותה החומרית‪ .‬חורבן העיר מזוהה עם‬
‫כיבוש העיר גת על ידי "חזאל מלך ארם" כפי שגם עולה מן התיאור המקראי )מלאכים ב'‪ :‬י"ב(‪.‬‬
‫המאה התשיעית לפסה"נ עומדת בשנים האחרונות במרכז המחקר הכרונולוגי של תקופת הברזל ‪.II‬‬
‫למרות העיסוק הרב בנושא זה‪ ,‬עדיין אין תמימות דעים בין אסכולות החוקרים השונות בנידון‪ ,‬והוויכוח סביב‬
‫נושא חשוב זה טרם הוכרע‪ .‬הפולמוס ארכיאולוגי והיסטורי זה מתאפשר בעיקר מכיוון שאין הרבה שכבות‬
‫ארכיאולוגיות משמעותיות המתוארכות ללא עוררין לשלב זה‪ .‬אפילו כאשר נמצאו שכבות השייכות לתקופה‬
‫זו לא היה ניתן לקשור אותן בצורה חד משמעית ומובהקת לאירוע היסטורי מתוארך‪ ,‬שיהווה מסגרת‬
‫כרונולוגית חיצונית ולא תלויה‪ .‬מציאת מכלול התנאים הללו מאפשרת לתארך את השכבות שלפני ושאחרי‬
‫וכן את המכלולים הקראמיים המיוצגים בהם‪ .‬מכלול תנאים נדיר זה נחשף בשכבת החורבן )‪ (3A‬בתל‪-‬אצ‪-‬‬
‫צאפי‪/‬גת‪ .‬המחקר הקראמי של מכלול הכלים משכבה זו מהווה 'מאובן מנחה' ‪ -‬כלומר מעיין 'טביעת אצבע'‬
‫קראמית‪-‬כרונולוגית בתוך תקופת הברזל ‪II‬א בפלשת‪.‬‬
‫דיון מקיף של חלק ממכלול חשוב זה פורסם לאחרונה על ידי ד"ר שי ופרופ' מאיר‪ .‬חלק מרכזי‬
‫בעבודת המאסטר שלי עוסק במחקר חדש על מכלולי הכלים שנחשף מעונות ‪ 2010-2005‬וטרם זכה לפרסום‪.‬‬
‫המחקר מצוי בשלבים מתקדמים ונראה כי קיימים במכלול טיפוסי כלים חדשים וצורות עיטור חדשות‪.‬‬
‫חשיבותם‪ ,‬מעבר לתרומה הטיפולוגית‪ ,‬היא בהבנה טובה יותר של התהליכים שהתרחשו בתרבות החומרית‬
‫של פלשת במאה התשיעית לפסה"נ‪.‬‬
‫בהרצאה הנוכחית אעסוק בדוגמאות נבחרות מן המכלול הקראמי ‪ -‬הן בהיבטים של טיפוסי הכלים‬
‫והן בהיבטים של צורות עיטורם‪ .‬טיפוסי הכלים החדשים כוללים כלים שמקורם כנעני‪ ,‬אחרים שמקורם‬
‫פניקי‪ ,‬וגם כאלה המשמרים את המסורות האיגאיות הקדומות‪ .‬כלי נוסף שנדון בו אינו חדש במכלול אך‬
‫‪- 15 -‬‬
‫מחקרו מספק מבט חדש אודות מורכבות התהליכים והשינויים שחלו בהתפתחות כלי החרס של תקופת הברזל‪.‬‬
‫הצגת הכלים תיערך בזיקה למכלולים שנמצאו איתם וביחס לשרידים הארכיטקטוניים בהם נמצאו‪ .‬השרידים‬
‫הארכיטקטוניים בשטח ‪ A‬כוללים מספר חלקי מבנים ואף מבנה אחד גדול שחשיפתו הושלמה לאחרונה‪.‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫ה"רטרו" של בית חשמונאי‪ :‬קברים ונרות במבט אתני‪-‬חברתי‬
‫‪The Retro Style of the Hasmoneans: Tombs, Lamps and Ethnic Identity‬‬
‫עמרי עבאדי ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Omri Abadi - Bar-Ilan University‬‬
‫המקורות ההיסטוריים המספרים על מרד המכבים‪ ,‬ניצחונם‪ ,‬והשבת העצמאות ליהודה בידי שליטי בית‬
‫חשמונאי מתארים גם את התוצאות המדיניות של המפגש בין התרבות ההלניסטית לחברה היהודית בימי‬
‫השלטון הסלווקי‪ ,‬ואת ניסיון החדירה של תרבות זו ליהודה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יהיה קשה ללמוד על התוצאות‬
‫החברתיות‪-‬תרבותיות של מפגש זה על החברה היהודית מן המקורות ההיסטוריים לבדם‪ .‬ייתכן והמפתח‬
‫לבירור תוצאות אלה טמון בעיון ובהתבוננות בתרבות החומרית שבה השתמשה החברה ביהודה בתקופה‬
‫ההלניסטית‪.‬‬
‫החל מהמאה השנייה לפנה"ס‪ ,‬התקופה בה שלטו הסלווקים ביהודה‪ ,‬כלה בימי המרד החשמונאי‬
‫ולאורך רוב ימי מלכות בית‪-‬חשמונאי‪ ,‬אנו רואים ביהודה תרבות חומרית ייחודית השונה משכנותיה‪ .‬כלי‬
‫הייבוא נעלמים כמעט לגמרי‪ ,‬מפסיקים לצרוך יין נוכרי‪ ,‬ותרבות חומרית חדשה נוצרת שבה‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫מופיעים טיפוס נרות וסגנון קבורה חדש‪-‬ישן‪ .‬בהרצאה זו נתמקד בנרות ובקברים אלו‪.‬‬
‫במשך מאות שנים שבהן כמעט ולא קברו במערות חצובות‪ ,‬מחורבן בית ראשון ועד התקופה‬
‫ההלניסטית‪ ,‬במאה השנייה לפנה"ס חוזרים לחצוב ביהודה מערות קבורה בשיטה הישנה‪ .‬טיפוס הקבר‬
‫היהודאי‪-‬חשמונאי מכונה "קבר בור עמידה"‪ .‬טיפוס זה החל להופיע בתקופה ההלניסטית המאוחרת והתגלה‬
‫אך ורק בגבולות יהודה‪ .‬תוכניתו דומה מאוד לקברים של שלהי ימי הבית הראשון והדמיון ביניהם כה גדול‪,‬‬
‫עד שאפילו טובי החוקרים לא תמיד העריכו נכון את זמן חציבת הקברים שמצאו‪.‬‬
‫בתקופה ההלניסטית נעלם הנר הפתוח האופייני לימי בית ראשון )ואף לפני כן – היה בשימוש כבר‬
‫מתקופת הברונזה והיה שכיח בלבנט כולו( מכיוון שרוב האוכלוסייה החלה להשתמש בנרות סגורים שהביאו‬
‫היוונים לאזורנו כבר בתקופה הפרסית‪ .‬עם זאת‪ ,‬במאה השנייה ובראשית המאה הראשונה לפנה"ס שב ומופיע‬
‫הנר הצבוט שמחקה את הנר הפתוח‪ .‬הנר הצבוט הוא בעל צורה פשוטה של קערה קטנה‪ ,‬עם צביטה המחברת‬
‫בין שתי דפנותיו ויוצרת הפרדה בין מיכל השמן לעין הנר‪ .‬נר זה‪ ,‬שתפוצתו מוגבלת כמעט ורק ליהודה‪ ,‬מחקה‬
‫את טיפוס הנר הקדום הן בצורתו והן בשיטות ייצורו‪ ,‬והוא הופך לטיפוס הנר השכיח ביותר ביהודה בשעה‬
‫שכבר אף אחד בסביבה לא השתמש עוד בנרות פתוחים‪.‬‬
‫אופנת "הרטרו" ‪ -‬החֲזרה לאופנת העבר‪ ,‬היא תופעה מוכרת במחקר האנתרופולוגי והארכיאולוגי‬
‫וידועה בשם "ארכאיזם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬תופעה שבה החברה מאמצת חפצים מהתרבות החומרית של מי שהם‬
‫מייחסים כאבותיהם‪ ,‬והופכת אותם לסמלים המזוהים עם הקבוצה‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬הנר הצבוט וקבר בור‬
‫העמידה מייצגים את היחס בין החברה היהודית בתקופה ההלניסטית לאבותיהם מימי בית ראשון‪.‬‬
‫‪- 17 -‬‬
‫תופעה זו היא חלק ממערך אסטרטגי של קבוצה שבו היא מנסה להגדיר את עצמה ביחס לאבותיה‬
‫ובניגוד לשכניה‪ ,‬ולגבש לעצמה זהות ייחודית ומובדלת‪ .‬הדגשת הייחודיות והשונות מהסביבה תסייע לקבוצה‬
‫בהתנגדות להשפעה המסוכנת של התרבות הזרה המתחרה מולה ומאיימת להרוס את המבנה החברתי שלה‪ ,‬וכן‬
‫תחזק את מעמדה וחשיבותה של הקבוצה בעיני חברי הקבוצה עצמם‪.‬‬
‫אנו רואים כי הנר הצבוט וקבר בור העמידה היו מאפיינים שבהם השתמשה החברה ביהודה כדי‬
‫להתנגד בצורה שקטה לתרבות ההלניסטית שאיימה על קיומה‪ ,‬ועם זאת גם שימשו כאמצעים שבעזרתם‬
‫ניסתה החברה היהודית לגבש ולחזק את זהותה‪ .‬דרך השימוש בתרבות החומרית המיוחסת לאבות הקדמוניים‬
‫שלהם‪ ,‬מימי בית ראשון‪ ,‬נוצר חיבור וקישור של חברי הקבוצה בהווה למסורת ולמורשת התרבותית‪-‬‬
‫היסטורית הקדומה והייחודית של הקבוצה‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬
‫מי הוא אסף הרופא? עיון מחודש בספר רפואה עברי קדום‬
‫‪Who is Asaph the Physician? A Renewed Assessment of an Ancient Medical Text‬‬
‫אמונה לוי ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Emunah Levy - Bar-Ilan University‬‬
‫"ספר הרפואות לאסף הרופא" הוא קובץ טקסטים רפואיים שנכתבו בשפה העברית‪ ,‬אשר נודעו‬
‫לראשונה לעולם המדעי במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה‪ .‬נכון להיום‪ ,‬מוכרים מעל שלושים כתבי‬
‫יד בהם מופיעים קטעים באורכים שונים מ'ספר הרפואות'‪ .‬הספר מעלה שאלות רבות אשר עד היום אין פתרון‬
‫עדיין לרובם‪ ,‬כגון זיהוי מחבר או מחברי הספר‪ ,‬מוצאם והאזור בו פעלו‪ .‬מספר עבודות מחקר דנו בשאלות‬
‫הרבות סביב דמותו‪ ,‬תיארוכו‪ ,‬מרחב פעילותו של דמות "אסף הרופא"‪ ,‬ובהיבטים שונים בתחום הרפואי‪,‬‬
‫הלשוני‪ ,‬הבוטני ועוד‪ .‬עבודת הדיסרטציה מבקשת לבחון מחדש כמה סוגיות מתוך "ספר הרפואות"‪ ,‬אשר מהם‬
‫ניתן ללמוד על מקור ידיעותיו‪ ,‬גישתו הרפואית‪ ,‬המרחב בו פעל ועל דמות נוספת המוזכרת בספר בשם יוחנן‬
‫הירחוני‪ ,‬לאור עיון ביקורתי מוקפד בכתבי היד השונים‪.‬‬
‫לצורך העבודה נאספו כתבי היד המהווים "עדי הנוסח" לטקסט המקורי של "ספר הרפואות"‪ ,‬על‬
‫מנת לערוך השוואה ביניהם ולהתחקות‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬אחר הנוסח והסדר המקורי של הטקסט‪ .‬השלב הבא‪,‬‬
‫והוא עיקר העבודה‪ ,‬הוא ניתוח הטקסט‪.‬‬
‫במהלך העבודה יאותרו טקסטים בתוך "ספר הרפואות" אשר מהם ניתן ללמוד על מקור ידיעותיו של‬
‫מחבר או מחברי הספר‪ ,‬העשויים להיות לקוחים מהרפואה היוונית‪ ,‬הפרסית‪ ,‬ההודית או הערבית‪ .‬כבר זוהו‬
‫בתוך "ספר הרפואות" תרגומם העברי של שני טקסטים רפואיים מן הספרות היוונית והרומית‪ ,‬והם‪ :‬החיבור‬
‫"אפוריסמים" )‪ (Aphorisms‬מן הקורפוס ההיפוקראטי מן המאה החמישית לפסה"נ‪ ,‬וספרו של העשבונאי‬
‫דיוסקורידס "על חומרים רפואיים" )‪ (De Materia Medica‬מן המאה הראשונה לסה"נ‪ .‬כמו כן‪ ,‬עבודות‬
‫מחקר מראשית המאה התשע עשרה הראו כי יש בטקסט השפעות מובהקות מכתביו של גאלינוס‪ ,‬רופא שפעל‬
‫במאה השנייה לסה"נ‪ .‬הפרשנות אשר מעניק מחבר "ספר הרפואות" לטקסטים הרפואיים הקאנונים הללו‪ ,‬וכן‬
‫העקרונות והשיטות הרפואיים המוצגים באופן ישיר בספר‪ ,‬מאפשרים להתחקות אחר התורה הרפואית אשר‬
‫בה אחז המחבר‪.‬‬
‫שני אישים מוזכרים לאורך "ספר הרפואות"‪ ,‬והם 'אסף בן ברכיה' ו'יוחנן בן זבדא'‪ .‬במסגרת עבודת‬
‫הדיסרטציה יופרדו חיבוריהם של שני האישים‪ ,‬ותערך השוואה בין כתביהם‪ .‬ההשוואה עם כתבי יוחנן‬
‫והפרדתם מכתביו של אסף‪ ,‬יכולים להאיר על אספקטים שונים בדמותו של אסף‪ .‬תוצאות ראשונית של‬
‫השוואה שנערכה בחלק מן הטקסטים כבר הראו כי ייתכן והם חלוקים בדעתם באשר להבנת הפעילות‬
‫הפיזיולוגית בגוף האדם‪.‬‬
‫‪- 19 -‬‬
‫נושא נוסף אשר ייחקר במסגרת עבודת הדיסרטציה הוא הדיאטטיקה‪ ,‬הרפואה המונעת והרפואות‬
‫הפשוטות בעולמו של אסף‪ .‬ב"ספר הרפואות" מופיעות מספר רשימות של תרופות פשוטות‪ ,‬ירקות ופירות‬
‫מומלצים לאכילה‪ ,‬סוגי בשרים וטיבם‪ ,‬סוגי חלב וטיבם‪ ,‬ומקורות מים טובים ורעים לשתייה‪ .‬הדיאטה היום‪-‬‬
‫יומית עוסקת במאכלים אשר רובם גדלים במרחב הגיאוגרפי בו חי מחבר הרשימה‪ ,‬או בסמוך לו‪ .‬הגדרת‬
‫מאכלים אלו ותפוצתם עשויה לתרום להערכת אזור הפעילות של אסף הרופא‪ .‬מאידך‪ ,‬השוואה של רשימות‬
‫אלו לרשימות המופיעות בטקסטים רפואיים נוספים עשויה לסייע בהתחקות אחר מקורותיו של המחבר‬
‫ובתיארוך הטקסט‪.‬‬
‫עד כה אותרו כל הפרקים הנבחרים בכל כתבי היד הידועים‪ ,‬החלה עריכת ההשוואה בין הגרסאות‬
‫השונות וניתוח התוכן‪ ,‬ואלו כבר הביאו למספר תובנות מעניינות‪ .‬בהרצאה יוצגו בקצרה הסוגיות השונות‬
‫וחלק מן התוצאות שהניב המחקר עד כה‪.‬‬
‫‪- 20 -‬‬
‫לוחמת אל דרכה‪ :‬אסתר רזיאל נאור ומאבק להנחלת ההיסטוריה הרוויזיוניסטית‬
‫‪Female Opposition Leadership: Knesset Member Ester Raziel Naor’s Activity‬‬
‫‪on Revisionist Historiography Recognition‬‬
‫נעמה טייטלבאום‪-‬קריא ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Naama Teitlbaum-Karrie - Bar-Ilan University‬‬
‫אסתר רזיאל‪-‬נאור‪ ,‬מנהיגה שפעלה משורות האופוזיציה‪ :‬היא האישה היחידה ששמשה במחתרת האצ"ל‬
‫במפקדה‪ ,‬והייתה חברת הכנסת )האישה היחידה( מטעם תנועת החרות וגח"ל מאסיפת הנבחרים‪ ,‬הכנסת‬
‫הראשונה ועד שנת ‪ .1974‬אסתר ריזאל‪-‬נאור כמקרה בוחן מאירה על המושגים 'מנהיגות נשית'‪ ,‬ו'שוליות‬
‫כפולה' תוך בחינת פעילותן של נשים בשורות האופוזיציה‪ ,‬ולהבחנה בין פעילות פרלמנטרית ומנהיגות‪ .‬אלו‬
‫עתידים להאיר על סוגיות חברתיות משמעותיות בתולדות היישוב ומדינת ישראל מנקודת מבט שונה ולא‬
‫שגרתית‪ .‬מטרת ההרצאה לבחון את מאפייני מנהיגותה הנשית הייחודית ולעמוד על אופן עיצובה‪ .‬תוך מיקוד‬
‫בסוגיה אחת‪ :‬הנחלת המורשת הרוויזיוניסטית‪ .‬אסתר רזיאל נאור פעלה להנחלת המורשת הרוויזיוניסטית‬
‫סביב מאבקה להפיכת כלא עכו כמבנה מורשת היסטורי ולא בית חולים לחולי נפש; להכרת זכויות נפגעי‬
‫אצ"ל ולח"י כשווי זכויות לחברי ההגנה והפלמ"ח; העלאת עצמות דוד רזיאל וקבירתו בהר הרצל וחינוך‬
‫להיסטוריה רוויזיוניסטית‪.‬‬
‫במחקר קיימת אמביוולנטיות ביחס למונח 'הנהגה נשית'‪ .‬כיום מקובלת ההנחה כי קיים סוג הנהגה‬
‫נשי אשר שונה באופיו מזה הגברי‪ .‬סגנון הנהגה נשי מאופיין בתכונות הנחשבות "רצויות" וקיימות אצל‬
‫‪-‬‬
‫הנשים‪ ,‬תכונות שמאופיינות בהתחשבות ויכולת ביטוי רגשית‪ :‬עידוד‪ ,‬הכלה‪ ,‬אינטואיטיביות‪ ,‬יחסים בין‬
‫אישיים‪ ,‬דמוקרטיות‪ ,‬אחריות‪ ,‬דוגמה אישית ועוד‪ .‬למידה על מנהיגות בכלל ומנהיגות נשית בפרט יש בהן‬
‫להאיר על החברה בכללותה – דמותה של המנהיגה וקבלתה על ידי החברה מצויים בזיקה למבנה החברה בה‬
‫היא פועלת‪.‬‬
‫האידיאל במערכת ממשל דמוקרטית היא כי לנשים יהיה ייצוג שווה )‪ ,(50%‬אולם ההיסטוריה‬
‫מוכיחה כי אין הדבר כך‪ .‬מחקרים מצביעים כי הגורמים המשפיעים על תת ייצוג נשים במערכת הפוליטית‬
‫הם‪ :‬התפיסה החברתית‪-‬מגדרית‪ ,‬השפעת ה ִאמהוּת והאחריות הביתית‪ ,‬שיטת הבחירות‪ ,‬גודל המפלגה‪ ,‬מבנה‬
‫המערכת המפלגתית והתרבות הפוליטית‪ .‬בארץ מקובלת שיטת 'מכסת הייצוג' )‪ (Quotas‬המשריינת מקומות‬
‫לנשים‪ ,‬אך יש הסוברים כי דווקא זו מקטינה את מספר ייצוגן במערכת הפוליטית‪.‬‬
‫את השתתפותן ושותפתן הפוליטית של נשים ניתן לסווג לשלושה ביטויים‪ :‬האשה הפרטית – נשים‬
‫בעלות תפיסה מגדרית שמרנית הרואה בפוליטיקה נחלתם של הגברים‪ ,‬ואת תפקידן 'כעזר מנגד'; האשה‬
‫הציבורית – נשים אלו רואות את הפוליטיקה כרלוונטיות כל זמן שאין פגיעה בתפקידן כאמהות ורעיות‪,‬‬
‫תחומי העניין הפוליטי שלהן הם בתחומים בעלי אופי מגדרי‪ :‬רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬חברה ועוד; האשה הפוליטית –‬
‫‪- 21 -‬‬
‫נשים אשר התמודדו בזירה הפוליטית בשווה לגברים ונשים אשר היו חלק מן האליטה המהפכנית אשר‬
‫התנגדה לשלטון‪.‬‬
‫בצורה פשטנית ניתן לומר כי אסתר רזיאל נאור עונה למודל השני ועיקר עיסוקיה היו בתחומי‬
‫החינוך‪ .‬בהרצאה אציג כיצד מאבקה להנחלת המורשת ההיסטוריות נובע מתפקיד "המחנכת" ונטוע בהיבטים‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪- 22 -‬‬
‫"אפילו השוטרים חפשו אותי ולא מצאוני"‪ :‬ילדים עזובים בחוצות היישוב‬
‫‪On Sacrifice, on Victims, and on Love. Educational Institutions for Neglected and‬‬
‫‪Delinquent Children Established by the‬‬
‫)‪Yishuv's National Committee and the Tel-Aviv Municipality (1934-1948‬‬
‫תהלה הרץ ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪Tehila Herz - Bar-Ilan University‬‬
‫הרצאה זאת עוסקת בתופעת הילדים העזובים‪ ,‬הנטושים‪ ,‬המשוטטים והעבריינים‪ ,‬שגדשו את חוצות הערים‬
‫הגדולות בתקופת היישוב‪ ,‬ונתפסו בעיני רבים בקרב היישוב כמאיימים על בניין הארץ כולו‪ .‬תמי רזי עסקה‬
‫בהרחבה בתופעה זו‪ ,‬במקום שבו היא התבטאה בצורה החמורה ביותר בער תל אביב‪ .‬מחקרה של רזי התמקד‬
‫בזווית הראייה של הממסד את התופעה‪ :‬כלומר‪ ,‬תיאור ההיסטוריה ש'למטה' כפי שהיא נתפסה מ'למעלה'‪.‬‬
‫בהרצאה זו אנסה לפרוס את הסיפור מנקודת המבט של ילדי השוליים עצמם‪ ,‬ולספר את הסיפור בקולם‬
‫שלהם‪.‬‬
‫בהרצאה אציג מעין 'טעימות' ממגוון המקורות המצויים בידי‪ ,‬המסייעים לחשוף את הסיפור מזווית‬
‫בלתי‪-‬שגרתית זו ) מכיוון שילדי השוליים לא הרבו לכתוב ולשתף בצורה המקובלת את זיכרונותיהם וקורות‬
‫חייהם‪ ,‬וסיפורם באופן טבעי נעלם מבין דפי ההיסטוריה(‪ :‬קטעי עיתונים של ילדים ממוסדות לילדים עזובים;‬
‫זיכרונות שבעל פה; מכתבים של הילדים‪ ,‬שנמצאו בין דפיהם של מורים לשעבר במוסדות לילדים עבריינים;‬
‫יצירות אמנות של אחד הילדים כבוגר‪ ,‬המעבירות את תחושותיו וחוויותיו מתקופת ילדותו; תמונות רבות של‬
‫הילדים‪ ,‬המעבירות בצורה חזקה ובלתי‪-‬אמצעית את תחושותיהם של הילדים ואת עולמם‪ .‬חיבור כל המקורות‬
‫הללו יחדיו‪ ,‬בשילוב עם מקורות המידע הרגילים של התקופה כקטעי עיתונות וכדומה‪ ,‬מעלים תמונת חיים‬
‫ססגונית ואותנטית של התקופה‪.‬‬
‫בהרצאה אתייחס בקצרה לשיטות המחקר המעניינות ומעט הרפתקניות שחוקר ההיסטוריה 'מלמטה'‬
‫מוצא עצמו מוכרח להשתמש בהן‪ ,‬על חסרונותיהן ועל יתרונותיהן‪ .‬וכן לשאלה מהי תרומתה של צורת סיפור‬
‫זו‪ ,‬מהזווית של שולי החברה‪ ,‬להבנת התקופה בפרט‪ ,‬ולחקר ההיסטורי בכלל‪.‬‬
‫בשולי הדברים יש לציין שנושא זה הינו הפרק הראשון במחקרי‪ ,‬ומשמש כמעין רקע למחקר‪ .‬מחקרי‬
‫עוסק במוסדות החינוך לילדים עזובים ועבריינים של הוועד הלאומי ושל עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬אך מפאת‬
‫מורכבותו הגדולה של הנושא וקוצר היריעה‪ ,‬בחרתי להתמקד בנקודה זו‪ ,‬שיש בה עניין רב בפני עצמה‪.‬‬
‫‪- 23 -‬‬