מסגרת לניתוח תיק נכסי הגופים המוסדיים בישראל

Transcription

מסגרת לניתוח תיק נכסי הגופים המוסדיים בישראל
‫מדינת ישראל‬
‫משרד האוצר ‪ -‬אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬
‫מסגרת לניתוח תיק נכסי הגופים המוסדיים בישראל*‬
‫נובמבר ‪1023‬‬
‫*הסקירה נכתבה ע"י לביא שיפנבאואר וזהר רכניצר‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .2‬סיכון ההשקעות – קווים כלליים ‪3 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ .1.1‬הרכב תיק הנכסים ואיכותו ‪3 ............................................................................................................................‬‬
‫‪ .1.1‬ריכוזיות תיק ההשקעות ‪4 ................................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬התפלגות תיק נכסי החיסכון הפנסיוני‪5 ....................................................................................................‬‬
‫לוח ‪ :1‬התפלגות תיק הנכסים הפנסיוניים‪ ,‬אחוזים‪ ,‬הרביע הראשון של ‪6 ............................................................... 1113‬‬
‫איור ‪ :1‬התפלגות תיק הנכסים הפנסיוניים החדש‪ 1112 ,‬עד ‪7 ............................................................................ 1301113‬‬
‫‪ .1.1‬חשיפת החיסכון הפנסיוני לחברות ציבוריות ‪7 ....................................................................................................‬‬
‫לוח ‪ 1‬א'‪ :‬חשיפת החיסכון הפנסיוני לחברות ציבוריות‪ ,‬אחוזים סך הנכסים המנוהלים‪8 .................................... 1301113 ,‬‬
‫לוח ‪1‬ב'‪ :‬חשיפת החיסכון הפנסיוני לחברות ציבוריות‪ ,‬אחוזים מסך ההשקעה באיגרות החוב קונצרניות ובמניות בשוק‬
‫המקומי‪2 ................................................................................................................................................... 1301113 ,‬‬
‫לוח ‪1‬ג'‪ :‬חשיפה כוללת של החיסכון הפנסיוני לתאגידים בנקאיים‪ ,‬אחוז מנכסים‪11 .......................................... 1301113 ,‬‬
‫‪ .1.3‬חשיפת החיסכון הפנסיוני לענפי המשק ‪11 .........................................................................................................‬‬
‫לוח ‪3‬א'‪:‬חשיפת החיסכון הפנסיוני לענפי המשק‪ ,‬אחוזים מסך הנכסים‪11 ........................................................1301113 ,‬‬
‫לוח ‪3‬ב'‪ :‬חשיפת החיסכון הפנסיוני לענפים‪ ,‬אחוזים מסך ההשקעה באיגרות חוב קונצרניות ובמניות בשוק המקומי ‪11 .......‬‬
‫‪ .1.4‬חשיפת החיסכון הפנסיוני לקבוצות עסקיות גדולות ‪11 ........................................................................................‬‬
‫לוח ‪ :4‬חשיפת‪ 1‬החיסכון הפנסיוני לקבוצות עסקיות גדולות‪ ,‬אחוזים מנכסים מנוהלים ומחשיפה‪13 ....................1301113 ,‬‬
‫‪ .1.5‬התפלגות האשראי המקומי לפי גוף מוסדי ודירוג‪13 ............................................................................................‬‬
‫לוח ‪ :5‬התפלגות איגרות החוב‪ ,‬לפי גוף מוסדי ודירוגים‪ ,‬אחוזים מסך האשראי‪14 ............................................. 1301113 ,‬‬
‫‪ .1.6‬בעלות החיסכון הפנסיוני על חברות ציבוריות ‪14 .................................................................................................‬‬
‫לוח ‪ :6‬בעלות החיסכון הפנסיוני על חברות ציבוריות‪ ,‬אחוזים מהון המניות של החברות‪15 ............................... 1301113 ,1‬‬
‫‪ .3‬מבחני לחץ לתיק הנכסים הפנסיוניים ‪21 ...................................................................................................‬‬
‫לוח ‪ :7‬שינוי בגורמי סיכון בתרחישים ‪16 .....................................................................................................................‬‬
‫לוח ‪8‬א'‪ :‬ההשפעה הצפויה של תרחיש אנדוגני על ערך תיק החיסכון הפנסיוני החדש‪16 ....................................................‬‬
‫לוח ‪8‬ב'‪ :‬ההשפעה הצפויה של תרחיש אקסוגני על ערך תיק החיסכון הפנסיוני החדש ‪17 ..................................................‬‬
‫‪ .4‬דיון מסכם ‪21 ......................................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫ניתוח תיק הנכסים של הגופים המוסדיים בי שראל – סקירה כללית‬
‫בשני העשורים האחרונים עבר שוק ההון הישראלי מספר רפורמות‪ ,‬שהתבטאו ביציאה הדרגתית של הממשלה משוק‬
‫ההון ובהסרת חסמים חוקיים ופיקוחיים להתנהלות השוק‪ .‬לרפורמות אלו התלוו שינויים מהותיים בתיק הנכסים‬
‫הפנסיוניים בישראל‪ .‬עיקר השינוי היה בתיק הנכסים המנוהל במסגרת הפוליסות המשתתפות ברווחים‪ ,‬קרנות הפנסיה‬
‫החדשות וקופות הגמל ("תיק הנכסים הפנסיוניים החדש")‪ .‬כך‪ ,‬בין ‪ 1228‬ל‪ 1111-‬גדלה החשיפה למגזר העסקי ולשווקים‬
‫גלובליים‪ :‬שיעור ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות‪ ,‬במזומן ובפיקדונות בבנקים ירד מ‪ 77.1%-‬ל‪ ,37.1%-‬שיעור‬
‫ההשקעה באיגרות חוב של חברות ובמניות גדל מ‪ 18.8%-‬ל‪ ,36.1%-‬ושיעור ההשקעות בנכסים בחו"ל עלה מ‪ 1.8%-‬ל‪-‬‬
‫‪ .12.7%‬בכך הפך תיק ההשקעות הפנסיוני בישראל דומה יותר לזה הנהוג במגזרי פנסיה דומים בעולם‪ .‬הגדלת החשיפה‬
‫של גופים מוסדיים לשוקי ההון בישראל ובחו"ל מעלה את תוחלת התשואה של התיק‪ ,‬אך גם את סיכונו‪.‬‬
‫אגף שוק ההון עוקב באופן שוטף אחר התפתחות תיק הנכסים הפנסיוני וזאת לנוכח המורכבות הגדלה של תיק הנכסים‬
‫וגידול חלקם של הגופים המוסדיים בשוק ‪ ..‬פרסום זה מיועד להגביר את השקיפות ולשתף את הציבור וקובעי המדיניות‬
‫בהתפלגות תיק הנכסים הפנסיוני תוך מיפוי גורמי סיכון שונים הגלומים בו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסקירה תתרום לניטור הסיכונים‬
‫הגלומים בתיק‪ ,‬את קשרי הגומלין בין הנכסים השונים ואת השפעתם על התשואה הכוללת‪ .‬בסקירה להלן נאפיין‬
‫סיכוני השקעות הגלומים בתיק החיסכון הפנסיוני‪ .‬בפרט‪ ,‬נתייחס לפרמטרים הבאים‪( :‬א) התפלגות הנכסים לפי אפיקי‬
‫השקעה כלליים (כגון‪ :‬מניות‪ ,‬איגרות חוב ממשלתיות‪ ,‬איגרות חוב קונצרניות‪ ,‬פיקדונות ומזומנים); (ב) החשיפה לענפי‬
‫משק שונים (כגון‪ :‬נדל"ן ופיתוח‪ ,‬בנקים וחברות אחזקה ושירותים); (ג) החשיפה לקבוצות עסקיות ולחברות ציבוריות‬
‫גדולות‪( .‬ד) מאפייני איגרות החוב‪ ,‬כגון ההתפלגות לפי הסחירות‪ ,‬המח"ם‪ ,‬הדירוג וההצמדה‪ .‬ה) השלכות תרחישי קיצון‬
‫אפשריים על התיק‪.‬‬
‫‪ . 2‬סיכון ההשקעות – קווים כלליים‬
‫סיכוני תיק נכסים מושפעים מסוגי הנכסים המוחזקים בו ומפיזורו‪ ,‬המשפיעים על תנודתיות התיק‪ .‬כך‪ ,‬תיקי השקעות‬
‫שבהם משקל המניות גדול נוטים להיות תנודתיים יותר מתיקים מוטי איגרות חוב‪ .‬תיקים בעלי מח"ם ארוך רגישים‬
‫לשינויים בריבית יותר מתיקים בעלי מח"ם קצר‪ .‬פיזור של תיק ההשקעות (בין קבוצות נכסים‪ ,‬בתוך קבוצות נכסים‪,‬‬
‫גיאוגרפית‪ ,‬בין ענפי משק וכד') מצמצם את התנודתיות שלו‪ .‬ניתוח תיק החיסכון הפנסיוני להלן משקף שיקולים אלו‪.‬‬
‫‪. 2.2‬‬
‫הרכב תיק הנכסים ואיכותו‬
‫בניתוח הסיכון הגלום בתיקי ההשקעות של גופים המוסדיים ניתן להתייחס למספר גורמים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור השקעה במזומנים – השקעה במזומנים ובשווי מזומנים (בד"כ פיקדונות לתקופות שעד שלושה חודשים)‬
‫היא השקעה בסיכון נמוך ובנזילות גבוהה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ההשקעה בנכסים חסרי סיכון – איגרות חוב ממשלתיות מוגדרות כנכס חסר סיכון‪ .‬הן היוו בעבר רכיב‬
‫גדול בתיק החיסכון הפנסיוני‪ ,‬אולם משקלן ירד במשך השנים‪ .‬ככלל‪ ,‬משקלן של איגרות החוב הממשלתיות נוטה‬
‫לעלות בתקופות של משברים בשוקי ההון‪ ,‬כחלק מתהליך של "בריחה לאיכות" (‪ .)flight to quality‬עם זאת‪,‬‬
‫כאשר משתנות הריביות במשק גם מחיר נכסים אלו משתנה‪ ,‬והוא תנודתי יותר ככל שמח"ם איגרות החוב ארוך‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור השקעה באיגרות חוב קונצרניות – הסיכון העיקרי הגלום בנכס זה הוא חדלות פירעון של החברה‬
‫המנפיקה‪ ,‬אשר עלולה לפגוע בתשלומי הריבית והקרן‪ .‬כמו כן‪ ,‬משתנה מחירן כתוצאה משינויים בריביות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הרגישות לשינוים בעקום הריבית תלויה בעיקר במח"ם ובהצמדה של איגרות החוב‪ :‬מח"ם ארוך מעלה את‬
‫רגישות המחיר לשינוי בריביות והצמדה למדד מגינה מפני שינויים בריביות המשקפים שינויים בציפיות‬
‫לאינפלציה‪ .‬שיעור החשיפה למניות – ככלל‪ ,‬השקעה במניות נחשבת תנודתית ובעלת סיכון גבוה‪ .‬מניות של‬
‫חברות גדולות נחשבות לפחות תנודתיות ממניות של חברות קטנות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השקעה בנגזרים – אופציות‪ ,‬חוזים עתידים ונגזרי אשראי הם מוצרים מורכבים ותנודתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים‬
‫רבים השקעה בנגזר מגדרת חשיפה קיימת‪ .‬עם העלייה בשיעור הנכסים המושקע בחו"ל צפויה הרחבה של היקף‬
‫החשיפה לנגזרים הן למטרות השקעה והן לגידור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפה למט"ח – עליית היקף ההשקעות גופים מוסדיים בחו"ל הפכה את סיכון שער חליפין למשמעותי‪ .‬סיכון זה‬
‫יכול להיות מגודר במידה חלקית באמצעות השקעה בנגזרים‪ .‬סיכון שער חליפין יכול להיווצר גם מיצירת חשיפה‬
‫ישירה למט"ח באמצעות רכישתו או השקעה בנגזרים היוצרים חשיפה למט"ח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השקעה בקרנות השקעה – אף שהשקעת גופים מוסדיים קרנות גידור וקרנות הון‪-‬סיכון‪ ,‬נמוכה יחסית‪ ,‬היא‬
‫איננה נזילה ושקיפות הנתונים נמוכה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬מדידת תשואותיהן ואמידת סיכונן והבקרה עליהן מורכבת‬
‫ומוגבלת‪.1‬‬
‫‪. 2.1‬‬
‫ריכוזיות תיק ההשקעות‬
‫על פי תיאוריית המימון‪ ,‬השקעה בנכס כרוכה בסיכון שיטתי (‪ )systematic risk‬ובסיכון ספציפי (‪.)idiosyncratic risk‬‬
‫סיכונים ספציפיים ושיטתיים ניתן לצמצם באמצעות גידור ובאמצעות ביזור ההשקעות‪ ,‬באופנים שונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פיזור החשיפה בין חברות שונות – צמצום הסיכון הגלום בחברה ספציפית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיזור בין ענפים שונים – לעיתים קרובות ההתפתחויות במשק המקומי והגלובלי משפיעות במידות שונות על‬
‫ענפים שונים‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות השקעה בחברות ממגזרי משק שונים‪ .‬ישנם ענפים‬
‫שהשקעה בהם נחשבת מסוכנת יותר בהשוואה לענפים אחרים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ההשקעה בחברות השייכות למגזרי‬
‫הטכנולוגיה העילית נחשבת לתנודתית יותר מהשקעה בחברות ממגזרי התעשייה המסורתית (לדוגמה מזון‬
‫וכימיה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצות עסקיות – במשק הישראלי פועלות מספר קבוצות עסקיות‪ .‬קבוצות אלו מאגדות חלק גדול מהחברות‬
‫הציבוריות בישראל ומרכזות נתח משמעותי משוק ההון‪ .‬האפקטיביות של צמצום הסיכון על ידי פיזור ההשקעה‬
‫בין חברות שונות עשויה להיפגע כשהחברות משתייכות לאותה קבוצה עסקית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיזור גיאוגרפי – הפניית חלק מההשקעות למשקים זרים מקנה למשקיעים מספר יתרונות‪ :‬צמצום סיכונים‬
‫באמצעות פיזור ההשקעות למשקים בעלי מחזור עסקים ומאפיינים דמוגרפיים שונים וחשיפה למגזרי פעילות‬
‫שאינם קיימים או זניחים במשק המקומי‪ .‬עם זאת‪ ,‬פיזור גיאוגרפי של תיק נכסים כרוך במספר סיכונים‪ :‬הכרות‬
‫פחותה עם משקים זרים והחברות הפועלות בהן‪ ,‬על החולשות והסיכונים הגלומים בהם; הגדלת החשיפה‬
‫למשברים במשקים אחרים; חשיפה לסיכון שער החליפין ולתנודתיות שער החליפין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬להרחבה על סיכוני השקעה בקרנות השקעה ראו לביא שיפנבאואר‪" , 8002 ,‬השקעות גופים המוסדיים בקרנות גידור ובקרנות‬
‫השקעה"‪ ,‬הרבעון לבנקאות‪.28–66 ;361 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ . 1‬התפלגות תיק נכסי החיסכון הפנסיוני‬
‫בסוף הרביע הראשון של שנת ‪ 1113‬הסתכם תיק הנכסים בכ‪ 1.1-‬טריליוני ש"ח‪ ,2‬מתוכם כ‪ 611-‬מיליארדים משויכים‬
‫לתיק הנכסים החדש (לוח ‪ .)1‬במהלך הרביע הראשון של שנת ‪ 1113‬תיק הנכסים הפנסיוניים החדש גדל ב‪11( 3.7%-‬‬
‫מיליארדי ש"ח)‪ ,‬שיעור כפול מאשר ברביע האחרון של שנת ‪ 1111‬ודומה לשיעור הגידול ברביע הראשון של שנת ‪.1111‬‬
‫הגידול בתיק הנכסים נבע בעיקר מעליית התשואה בשוקי המניות בארץ ובחו"ל בעוד חלקו קוזז מהחולשה באפיקי‬
‫איגרות החוב הקונצרניות ואיגרות החוב הממשלתיות‪.‬‬
‫בחינת התפלגות תיק הנכסים הפנסיוני בהתאם למכשירי החיסכון השונים (קרנות פנסיה‪ ,‬פוליסות משתתפות ברווחים‬
‫וקופות גמל) מצביעה על גידול של סך הנכסים המנוהלים בכל שלושת האפיקים ברביע הראשון של ‪ 1113‬לעומת הרביע‬
‫האחרון של ‪ .1111‬העלייה של שווי הנכסים בקופות הגמל נבעה כולה מהתשואות החיוביות בשוק ההון (צבירה נטו של‬
‫‪ ,)-1.1%‬בעוד ש‪ 71%-‬מסך הגידול של היקף הנכסים בקרנות הפנסיה החדשות ו‪ 61%-‬בפוליסות המשתתפות ברווחים‬
‫נבעו מצבירה‪ .‬בהתאם לכך המשיך תיק הנכסים של קרנות הפנסיה החדשות לצמוח בקצב המהיר ביותר מבין שלושת‬
‫המגזרים‪.‬‬
‫מבחינת תמהיל ההשקעות בתיק הנכסים הפנסיוני החדש נציין את היציבות של שיעורי ההשקעה בחו"ל וכן את הירידה‬
‫של שיעור ההשקעה באיגרות חוב קונצרניות וממשלתיות לצד עלייה קלה של שיעור ההשקעה במניות (איור ‪ .)1‬הירידה‬
‫של שיעור ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות עיקרה פסיבית‪ ,‬תוצאת עלייה קלה בתשואות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שיעור‬
‫ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות עדין גבוה וקרוב לרמתו בשנת ‪( 1112‬כ‪.)31%-‬‬
‫ככלל‪ ,‬החל משנת ‪ 1111‬התפתחה מגמה של צמצו ם החשיפה לנכסי סיכון סחירים בשוק המקומי (מניות ואיגרות חוב‬
‫קונצרניות)‪ .‬מגמה זו באה לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים‪ )1 :‬הרחבת הפעילות של הגופים המוסדיים בחו"ל במקביל‬
‫לצמצום החשיפה למניות בישראל; ‪ )1‬הרחבת הפעילות בשוק האשראי החוץ‪-‬בנקאי‪ ,‬באמצעות מתן הלוואות ישירות‬
‫וקרנות השקעה‪ ,‬לצד צמצום הפעילות בשוק ההון‪ .‬כך‪ ,‬מימון ישיר של המגזר העסקי בישראל‪ ,‬באמצעות מכשירי חוב‪,‬‬
‫עמד בסוף הרביע הראשון על ‪ ,16%‬כאשר שיעור החשיפה לאגרות חוב קונצרניות ירד משיעור של ‪ 14.7%‬בשנת ‪ 1111‬ל‪-‬‬
‫‪ 11.8%‬ואילו שיעור הלוואות מסך הנכסים עלה מ‪ 1.5%-‬ל‪ .4.1%-‬כמו כן‪ ,‬בעוד ששיעור החשיפה למניות בישראל יציב‬
‫ברבעונים האחרונים (סביב ‪ )14%‬החשיפה לאיגרות חוב קונצרניות יורדת בעקביות‪.‬‬
‫את השינוי בטעמים לגבי שוק האשראי ניתן לייחס למספר גורמים‪ :‬הרוויה שאליה הגיע שוק איגרות החוב הקונצרניות‬
‫לאחר מספר שנים של התרחבות מהירה מאוד; הגברת הרגולציה על הגופים המוסדיים בתחום ההשקעה באיגרות חוב‬
‫קונצרניות‪ ,‬כפי שעולה מיישום ההמלצות של ועדת חודק;; צמצום כללי של החשיפה של תיק הנכסים למשק הישראלי‬
‫והגדלת פיזורו הגיאוגרפי; ושינוי בהערכת הסיכון הגלום באפיק השקעה זה‪ ,‬שינוי המתבטא בהגדלת ההשקעה באיגרות‬
‫חוב של ממשלת ישראל‪ ,‬לפחות בחלקו על חשבון האשראי העסקי‪.‬‬
‫השוואה בין אפיקי החיסכון הפנסיוני מעלה‪ ,‬כי בתיק הנכסים של הפוליסות המשתתפות ברווחים שיעור ההשקעות‬
‫בנכסים לא נזילים גדול יחסית‪ ,‬בעיקר השקעה בהלוואות‪ ,‬בקרנות השקעה ובמקרקעין‪ .‬כן ניכר דמיון בין קופות הגמל‬
‫לפוליסות המשתתפות ברווחים בשיעורי ההשקעה הישירה בנכסי סיכון בארץ (מניות ואיגרות חוב קונצרניות)‪ ,‬בעוד‬
‫‪ 61 2‬מיליארדי ש"ח בפוליסות מבטיחות תשואה‪ 726 ,‬מיליארדי ש"ח בקרנות פנסיה ותיקות‪ 318 ,‬מיליארדים בקרנות פנסיה חדשות‪,‬‬
‫‪ 368‬מיליארדים בפוליסות משתתפות ברווחים ו‪ 132-‬מיליארדים בקופת גמל וקרנות השתלמות‪ .‬בהמשך המסמך לא נתייחס לפוליסות‬
‫מבטיחות תשואה מטעמים של זמינות נתונים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שקרנות הפנסיה החדשות משקיעות פחות בנכסים אלו ויותר באיגרות חוב ממשלתיות‪.3‬‬
‫לוח ‪ : 2‬התפלגות תיק הנכסים הפנסיוניים‪ ,‬אחוזים‪ ,‬ה רב יע הראשון של ‪1023‬‬
‫התיק‬
‫המשתתף‬
‫ברווחים‬
‫קרנות‬
‫פנסיה‬
‫קופות‬
‫גמל‬
‫מזה‪:‬‬
‫קרנות‬
‫חדשות‬
‫סך‬
‫החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫סך החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫החדש‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪5.1%‬‬
‫‪30.1%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪37.8%‬‬
‫‪8.6%‬‬
‫‪10.4%‬‬
‫‪23.5%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪44.3%‬‬
‫‪10.8%‬‬
‫‪9.6%‬‬
‫‪7.2%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪29.7%‬‬
‫‪9.2%‬‬
‫‪4.6%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪14.8%‬‬
‫‪10.5%‬‬
‫‪5.7%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪16.9%‬‬
‫‪14.7%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪21.8%‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪11.9%‬‬
‫‪5.5%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪10.2%‬‬
‫‪7.7%‬‬
‫‪2.9%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪13.8%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪3.3%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪12.1%‬‬
‫‪4.7%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪13.8%‬‬
‫‪16.5%‬‬
‫‪977‬‬
‫‪20.9%‬‬
‫‪622‬‬
‫הנכס‬
‫אגרות חוב ממשלתיות‬
‫לא צמודות‬
‫צמודות מדד‬
‫לא סחירות‬
‫מק"ם‬
‫סך הקבוצה‬
‫‪8.2%‬‬
‫‪7.8%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪17.7%‬‬
‫סחירות‬
‫לא סחירות‬
‫קרנות סל על מדדי אג"ח‬
‫אחר‬
‫להמרה‬
‫סך הקבוצה‬
‫‪14.8%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪21.6%‬‬
‫תל אביב ‪52‬‬
‫תל אביב ‪52‬‬
‫יתר‬
‫לא סחירות‬
‫קרנות סל על מדדי מניות‬
‫סך הקבוצה‬
‫‪8.5%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪14.9%‬‬
‫מזומנים‬
‫הלוואות‬
‫קרנות השקעה‬
‫פיקדונות‬
‫מקרקעין‬
‫חוזים עתידיים‬
‫אשראי לפי עלות מתואמת‬
‫מוצרים מובנים‬
‫אופציות‬
‫אחר‬
‫סך קבוצה‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪6.1%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪18.8%‬‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪15.6%‬‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪12.5%‬‬
‫‪46.1%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪61.1%‬‬
‫‪32.9%‬‬
‫אגרות חוב קונצרניות‬
‫‪4.8%‬‬
‫‪16.9%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪6.7%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪24.7%‬‬
‫מניות‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪2.7%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪14.0%‬‬
‫נכסים אחרים‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪2.7%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪11.8%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪4.9%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪12.1%‬‬
‫נכסים הנסחרים בחו"ל‬
‫‪27.0%‬‬
‫‪172‬‬
‫‪12.8%‬‬
‫‪487‬‬
‫‪23.4%‬‬
‫‪132‬‬
‫‪16.5%‬‬
‫‪318‬‬
‫‪ .1‬סך קופות גמל – כולל את קרנות השתלמות‪.‬‬
‫‪ .1‬סך קרנות פנסיה – כולל את קרנות הפנסיה הוותיקות‪.‬‬
‫‪ .3‬קרנות פנסיה חדשות – כולל קרנות הפנסיה המקיפות והכלליות‪.‬‬
‫‪ .4‬סך החיסכון הפנסיוני – כולל קופות הגמל‪ ,‬קרנות הפנסיה והפוליסות ה"משתתפות ברווחים" של חברות הביטוח‪.‬‬
‫‪ .5‬החיסכון הפנסיוני החדש – כולל קופות הגמל‪ ,‬קרנות הפנסיה החדשות והפוליסות ה"משתתפות ברווחים" של חברות הביטוח‪.‬‬
‫‪ . 6‬יכולים להיות הבדלים קטנים בין הנתונים המדווחים ברמת הנכס הבודד לבין הנתונים המדווחים לצרכים אחרים‪ ,‬בשל שוני בדרישות‬
‫הדיווח‪.‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת הנכס הבודד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫משקל ההשקעה באיגרות חוב מיועדות עומד על ‪.31%‬‬
‫‪6‬‬
‫איור ‪ : 2‬התפלגות תיק הנכסים הפנסיוניים החדש‪ 1002 ,‬עד ‪0301023‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת הנכס הבודד‪.‬‬
‫‪. 1.2‬‬
‫חשיפת החיסכון הפנסיוני לחברות ציבוריות‬
‫לוח ‪ 1‬א' מציג את ‪ 31‬החברות הציבוריות שהחשיפה הכוללת שלהן (באיגרות חוב ובמניות) הייתה ברביע הראשון של‬
‫השנה הגדולה ביותר‪ .‬בלוח מוצגת גם ההתפתחות על פני זמן של החשיפה ל‪ 11-‬החברות שהחשיפה הכוללת להן הייתה‬
‫הגדולה ביותר‪ .‬ניתן לראות שברביע הראשון נמשכה המגמה מהשנים האחרונות של צמצום ריכוזיות ההשקעה בחברות‬
‫ציבוריות‪ .‬כך‪ ,‬בחיסכון הפנסיוני החדש שיעור החשיפה ל‪ 11-‬החברות שהחשיפה הכוללת להן היא הגדולה ביותר ירד‬
‫שיעורה מ‪ 18.1%-‬בסוף ‪ 1111‬ל‪ 17.1%-‬ברביע הראשון של שנת ‪.1113‬‬
‫לצד סקירת ריכוזיות ההשקעה בחברות ביחס לסך הנכסים‪ ,‬מוצגת בלוח ‪1‬ב' בחינה של הריכוזיות ביחס לתיק המניות‬
‫ואיגרות חוב קונצרניות (בארץ) בלבד‪ .‬ניכרת עלייה של הריכוזיות בין סוף שנת ‪ 1111‬לרביע הראשון של ‪ ,1113‬תוך ירידה‬
‫בפוליסות המשתתפות ברווחים ובקרנות הפנסיה החדשות ועלייה בקופות הגמל‪.‬‬
‫למגמות המנוגדות העולות משני הלוחות‪ ,‬שתי סיבות עיקריות‪ ) 1 :‬הפניית ההשקעות משוק ההון המקומי לשוקי ההון‬
‫בחו"ל ולאפיקי השקעה אחרים בארץ‪ ,‬כך ששיעור ההשקעה הישירה בחברות בארץ ירד‪ ,‬ובהתאם ירדה הריכוזיות‬
‫כשיעור מהנכסים‪ .‬מצד שני ניתן לציין את הירידה של מספר החברות המנפיקות בבורסה‪ ,‬כך שמשקלם של התאגידים‬
‫הגדולים בשוק ההון עלה ובהתאם הריכוזיות בתיק המניות איגרות החוב הקונצרניות עלתה; ‪ )1‬התגברות שמרנות‬
‫ההשקעה של הגופים המוסדיים באיגרות חוב קונצרניות‪ ,‬כתוצאה מהרגולציה והמשבר הפיננסי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לוח ‪ 1‬א'‪ :‬חשיפ ת ‪ 2‬החיסכון הפנסיוני לחברות ציבוריות‪ ,‬אחוזים סך ה נכסים ה מנוהלים ‪0301023 ,‬‬
‫שם החברה‬
‫בנק הפועלים‬
‫בנק לאומי‬
‫חברת חשמל‬
‫בנק דיסקונט‬
‫בנק מזרחי טפחות‬
‫גזית גלוב‬
‫חברה לישראל‬
‫כיל‬
‫קבוצת דלק‬
‫טבע‬
‫בזק‬
‫מקורות‬
‫סלקום‬
‫פז נפט‬
‫הבנק הבינלאומי‬
‫ישראמקו יהש‬
‫פריגו‬
‫אלביט מערכות‬
‫שיכון ובינוי‬
‫עזריאלי‬
‫מליסרון‬
‫פרטנר‬
‫אלון רבוע כחול‬
‫נכסים ובנין‬
‫גב ים‬
‫מבני תעשיה‬
‫אמות‬
‫אלוני חץ‬
‫כלל תעשיות‬
‫דקסיה ישראל‬
‫‪ 02‬חברות‪0202-‬‬
‫‪ 02‬חברות‪0200-‬‬
‫‪ 02‬חברות‪0200 -‬‬
‫‪ 02‬חברות‪I/0202 -‬‬
‫תיק‬
‫משתתף‬
‫ברווחים‬
‫‪3.48%‬‬
‫‪2.13%‬‬
‫‪1.41%‬‬
‫‪1.30%‬‬
‫‪1.19%‬‬
‫‪0.81%‬‬
‫‪0.85%‬‬
‫‪0.68%‬‬
‫‪0.74%‬‬
‫‪0.70%‬‬
‫‪0.62%‬‬
‫‪0.65%‬‬
‫‪0.52%‬‬
‫‪0.58%‬‬
‫‪0.53%‬‬
‫‪0.61%‬‬
‫‪0.33%‬‬
‫‪0.43%‬‬
‫‪0.38%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.42%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪0.32%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.27%‬‬
‫‪0.36%‬‬
‫‪0.22%‬‬
‫‪0.13%‬‬
‫‪0.27%‬‬
‫‪0.18%‬‬
‫‪19.06%‬‬
‫‪19.41%‬‬
‫‪18.93%‬‬
‫‪18.21%‬‬
‫קופות‬
‫גמל‬
‫‪2.95%‬‬
‫‪1.94%‬‬
‫‪1.97%‬‬
‫‪1.06%‬‬
‫‪1.17%‬‬
‫‪1.05%‬‬
‫‪0.78%‬‬
‫‪0.80%‬‬
‫‪0.73%‬‬
‫‪0.66%‬‬
‫‪0.60%‬‬
‫‪0.51%‬‬
‫‪0.51%‬‬
‫‪0.48%‬‬
‫‪0.49%‬‬
‫‪0.33%‬‬
‫‪0.54%‬‬
‫‪0.35%‬‬
‫‪0.34%‬‬
‫‪0.39%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.36%‬‬
‫‪0.35%‬‬
‫‪0.31%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.18%‬‬
‫‪0.29%‬‬
‫‪0.33%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪20.23%‬‬
‫‪18.90%‬‬
‫‪17.88%‬‬
‫‪17.66%‬‬
‫קרנות‬
‫פנסיה‬
‫‪1.38%‬‬
‫‪0.77%‬‬
‫‪0.89%‬‬
‫‪0.51%‬‬
‫‪0.35%‬‬
‫‪0.38%‬‬
‫‪0.41%‬‬
‫‪0.23%‬‬
‫‪0.39%‬‬
‫‪0.32%‬‬
‫‪0.23%‬‬
‫‪0.60%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪0.12%‬‬
‫‪0.13%‬‬
‫‪0.13%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪0.12%‬‬
‫‪0.12%‬‬
‫‪0.14%‬‬
‫‪0.07%‬‬
‫‪0.06%‬‬
‫‪0.09%‬‬
‫‪0.09%‬‬
‫‪0.08%‬‬
‫‪0.06%‬‬
‫‪0.06%‬‬
‫‪0.06%‬‬
‫‪0.06%‬‬
‫‪7.02%‬‬
‫‪7.12%‬‬
‫‪7.31%‬‬
‫‪7.42%‬‬
‫מזה‪:‬‬
‫קרנות‬
‫פנסיה‬
‫חדשות‬
‫‪2.38%‬‬
‫‪1.24%‬‬
‫‪1.50%‬‬
‫‪0.83%‬‬
‫‪0.69%‬‬
‫‪0.70%‬‬
‫‪0.61%‬‬
‫‪0.63%‬‬
‫‪0.68%‬‬
‫‪0.54%‬‬
‫‪0.42%‬‬
‫‪0.54%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.27%‬‬
‫‪0.32%‬‬
‫‪0.48%‬‬
‫‪0.29%‬‬
‫‪0.31%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.24%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪0.17%‬‬
‫‪0.18%‬‬
‫‪0.18%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪0.14%‬‬
‫‪0.13%‬‬
‫‪0.12%‬‬
‫‪13.06%‬‬
‫‪13.88%‬‬
‫‪13.65%‬‬
‫‪13.23%‬‬
‫סך החיסכון‬
‫הפנסיוני החדש‪,‬‬
‫מיליארדי ש"ח‬
‫‪18.50‬‬
‫‪11.45‬‬
‫‪10.66‬‬
‫‪6.70‬‬
‫‪6.69‬‬
‫‪5.66‬‬
‫‪4.74‬‬
‫‪4.54‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.01‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.44‬‬
‫‪2.90‬‬
‫‪2.89‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪2.74‬‬
‫‪2.69‬‬
‫‪2.27‬‬
‫‪2.09‬‬
‫‪2.03‬‬
‫‪2.01‬‬
‫‪1.89‬‬
‫‪1.89‬‬
‫‪1.71‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪1.57‬‬
‫‪1.48‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪1.41‬‬
‫‪99‬‬
‫‪97‬‬
‫‪104‬‬
‫‪105‬‬
‫כולל איגרות חוב ומניות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת הנכס הבודד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫סך‬
‫החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫החדש‬
‫‪2.98%‬‬
‫‪1.84%‬‬
‫‪1.72%‬‬
‫‪1.08%‬‬
‫‪1.08%‬‬
‫‪0.91%‬‬
‫‪0.76%‬‬
‫‪0.73%‬‬
‫‪0.72%‬‬
‫‪0.64%‬‬
‫‪0.57%‬‬
‫‪0.55%‬‬
‫‪0.47%‬‬
‫‪0.46%‬‬
‫‪0.46%‬‬
‫‪0.44%‬‬
‫‪0.43%‬‬
‫‪0.36%‬‬
‫‪0.34%‬‬
‫‪0.33%‬‬
‫‪0.32%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.26%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪0.24%‬‬
‫‪0.24%‬‬
‫‪0.23%‬‬
‫‪0.23%‬‬
‫‪18.72%‬‬
‫‪18.09%‬‬
‫‪17.27%‬‬
‫‪16.88%‬‬
‫סך‬
‫החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫‪2.26%‬‬
‫‪1.39%‬‬
‫‪1.33%‬‬
‫‪0.83%‬‬
‫‪0.77%‬‬
‫‪0.67%‬‬
‫‪0.61%‬‬
‫‪0.49%‬‬
‫‪0.56%‬‬
‫‪0.50%‬‬
‫‪0.42%‬‬
‫‪0.58%‬‬
‫‪0.33%‬‬
‫‪0.32%‬‬
‫‪0.31%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.28%‬‬
‫‪0.24%‬‬
‫‪0.23%‬‬
‫‪0.24%‬‬
‫‪0.24%‬‬
‫‪0.21%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪0.19%‬‬
‫‪0.18%‬‬
‫‪0.17%‬‬
‫‪0.16%‬‬
‫‪0.16%‬‬
‫‪0.16%‬‬
‫‪0.16%‬‬
‫‪13.77%‬‬
‫‪13.11%‬‬
‫‪12.70%‬‬
‫‪12.66%‬‬
‫לוח ‪ 1‬ב'‪ :‬חשיפ ת ‪ 2‬החיסכון הפנסיוני לחברות ציבוריות‪ ,‬אחוזים מסך ההשקעה באיגרות החוב קונצרני ות‬
‫ו במ ניות בשוק המקומי‪0301023 ,‬‬
‫שם החברה‬
‫בנק הפועלים‬
‫בנק לאומי‬
‫חברת חשמל‬
‫בנק דיסקונט‬
‫בנק מזרחי טפחות‬
‫גזית גלוב‬
‫חברה לישראל‬
‫כיל‬
‫קבוצת דלק‬
‫טבע‬
‫בזק‬
‫מקורות‬
‫סלקום‬
‫פז נפט‬
‫הבנק הבינלאומי‬
‫ישראמקו יהש‬
‫פריגו‬
‫אלביט מערכות‬
‫שיכון ובינוי‬
‫עזריאלי‬
‫‪ 02‬חברות‪0202-‬‬
‫‪ 02‬חברות‪0200-‬‬
‫‪ 02‬חברות‪0200 -‬‬
‫‪ 02‬חברות‪I/0202 -‬‬
‫התיק‬
‫המשתתף‬
‫ברווחים‬
‫‪9.92%‬‬
‫‪6.07%‬‬
‫‪4.01%‬‬
‫‪3.72%‬‬
‫‪3.40%‬‬
‫‪2.31%‬‬
‫‪2.41%‬‬
‫‪1.93%‬‬
‫‪2.11%‬‬
‫‪1.98%‬‬
‫‪1.77%‬‬
‫‪1.85%‬‬
‫‪1.48%‬‬
‫‪1.64%‬‬
‫‪1.51%‬‬
‫‪1.74%‬‬
‫‪0.95%‬‬
‫‪1.22%‬‬
‫‪1.09%‬‬
‫‪0.80%‬‬
‫‪47.26%‬‬
‫‪50.20%‬‬
‫‪54.26%‬‬
‫‪51.92%‬‬
‫קופות‬
‫גמל‬
‫‪8.33%‬‬
‫‪5.46%‬‬
‫‪5.56%‬‬
‫‪2.98%‬‬
‫‪3.32%‬‬
‫‪2.97%‬‬
‫‪2.20%‬‬
‫‪2.27%‬‬
‫‪2.07%‬‬
‫‪1.86%‬‬
‫‪1.68%‬‬
‫‪1.44%‬‬
‫‪1.45%‬‬
‫‪1.37%‬‬
‫‪1.38%‬‬
‫‪0.94%‬‬
‫‪1.54%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪0.95%‬‬
‫‪1.10%‬‬
‫‪45.18%‬‬
‫‪48.50%‬‬
‫‪49.42%‬‬
‫‪49.85%‬‬
‫קרנות‬
‫פנסיה‬
‫‪9.57%‬‬
‫‪5.33%‬‬
‫‪6.18%‬‬
‫‪3.57%‬‬
‫‪2.40%‬‬
‫‪2.60%‬‬
‫‪2.85%‬‬
‫‪1.58%‬‬
‫‪2.73%‬‬
‫‪2.23%‬‬
‫‪1.59%‬‬
‫‪4.13%‬‬
‫‪1.05%‬‬
‫‪0.85%‬‬
‫‪0.87%‬‬
‫‪0.94%‬‬
‫‪0.68%‬‬
‫‪0.71%‬‬
‫‪0.81%‬‬
‫‪0.83%‬‬
‫‪47.72%‬‬
‫‪48.48%‬‬
‫‪50.61%‬‬
‫‪51.49%‬‬
‫מזה‪:‬‬
‫קרנות‬
‫פנסיה‬
‫חדשות‬
‫‪9.44%‬‬
‫‪4.93%‬‬
‫‪5.96%‬‬
‫‪3.30%‬‬
‫‪2.74%‬‬
‫‪2.78%‬‬
‫‪2.44%‬‬
‫‪2.49%‬‬
‫‪2.70%‬‬
‫‪2.14%‬‬
‫‪1.69%‬‬
‫‪2.13%‬‬
‫‪1.11%‬‬
‫‪1.09%‬‬
‫‪1.27%‬‬
‫‪1.90%‬‬
‫‪1.16%‬‬
‫‪1.24%‬‬
‫‪1.11%‬‬
‫‪0.94%‬‬
‫‪46.66%‬‬
‫‪51.40%‬‬
‫‪53.77%‬‬
‫‪52.54%‬‬
‫סך החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫החדש‪,‬‬
‫מיליארדי ש"ח‬
‫‪18.50‬‬
‫‪11.45‬‬
‫‪10.66‬‬
‫‪6.70‬‬
‫‪6.69‬‬
‫‪5.66‬‬
‫‪4.74‬‬
‫‪4.54‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.01‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.44‬‬
‫‪2.90‬‬
‫‪2.89‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪2.74‬‬
‫‪2.69‬‬
‫‪2.27‬‬
‫‪2.09‬‬
‫‪2.03‬‬
‫‪99‬‬
‫‪97‬‬
‫‪104‬‬
‫‪105‬‬
‫סך החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫החדש‬
‫‪8.97%‬‬
‫‪5.56%‬‬
‫‪5.17%‬‬
‫‪3.25%‬‬
‫‪3.25%‬‬
‫‪2.75%‬‬
‫‪2.30%‬‬
‫‪2.20%‬‬
‫‪2.18%‬‬
‫‪1.94%‬‬
‫‪1.71%‬‬
‫‪1.67%‬‬
‫‪1.40%‬‬
‫‪1.40%‬‬
‫‪1.40%‬‬
‫‪1.33%‬‬
‫‪1.30%‬‬
‫‪1.10%‬‬
‫‪1.02%‬‬
‫‪0.99%‬‬
‫‪45.89%‬‬
‫‪49.38%‬‬
‫‪51.47%‬‬
‫‪50.89%‬‬
‫סך החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫‪9.08%‬‬
‫‪5.57%‬‬
‫‪5.35%‬‬
‫‪3.33%‬‬
‫‪3.07%‬‬
‫‪2.70%‬‬
‫‪2.44%‬‬
‫‪1.99%‬‬
‫‪2.27%‬‬
‫‪2.00%‬‬
‫‪1.68%‬‬
‫‪2.32%‬‬
‫‪1.34%‬‬
‫‪1.29%‬‬
‫‪1.26%‬‬
‫‪1.14%‬‬
‫‪1.14%‬‬
‫‪0.97%‬‬
‫‪0.94%‬‬
‫‪0.95%‬‬
‫‪46.24%‬‬
‫‪48.90%‬‬
‫‪50.91%‬‬
‫‪50.84%‬‬
‫איגרות חוב קונצרניות ומניות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת נכס בודד‪.‬‬
‫לוחות ‪1‬א' ו‪1-‬ב' מצביעים על חשיפה גדולה של המוסדיים לענף הבנקאות‪ .‬פירוט של החשיפה למגזר הבנקאי מוצג בלוח‬
‫‪ 1‬ג'‪ .‬את החשיפה הגבוהה של תיק הנכסים הפנסיוניים למגזר הבנקאות ניתן לייחס במידה מסוימת לאיכות היחסית של‬
‫הנכסים במגזר זה‪ ,‬הזוכה לדירוגי אשראי גבוהים יחסית‪.‬‬
‫החשיפה למגזר הבנקאי מורכבת משלושה אפיקים‪ 44% :‬מסך החשיפה היא דרך השקעה בכתבי התחייבות (הון‬
‫מורכב)‪ 37% ,‬בפיקדונות ו‪ 12%-‬במניות‪ .‬כפי שניתן לראות‪ ,‬במהלך הרביע האחרון ירד סך ההשקעה במגזר הבנקאי‬
‫ביותר מחצי מיליארד ש"ח‪ .‬בהתאם לכך נמשכה המגמה‪ ,‬שהחלה ב‪ ,1111-‬של צמצום שיעור החשיפה הכולל (השקעה‬
‫במניות‪ ,‬איגרות חוב ופיקדונות) למגזר הבנקאות ביחס לתיק ההשקעות‪ .‬עיקר הירידה של החשיפה מוסבר בירידה של‬
‫‪ 1.4%‬בסך ההשקעה בפיקדונות בנקאיים‪ ,‬תהליך שהחל עוד בשנת ‪ 1111‬עקב שיעורי הרווח הנמוכים באפיק זה‪.‬‬
‫חשיבות המעקב אחר התפתחות החשיפה של הגופים המוסדיים‪ ,‬ובפרט של החיסכון הפנסיוני למגזר הבנקאות נעוצה‬
‫בהשפעה של ריכוזיות המערכת הפיננסית בישראל על יציבות המשק כולו‪ .‬הגופים המוסדיים‪ ,‬דרך תיק הנכסים‬
‫הפנסיוניים שהם מנהלים‪ ,‬הם מקור מימון עיקרי לגיוסי ההון של המערכת הבנקאית‪ ,‬ולכן חשיפתם הישירה והעקיפה‬
‫לאשראי עסקי במשק רבה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫לוח ‪ 1‬ג'‪ :‬חשיפה כוללת ‪ 2‬של החיסכון הפנסיוני לתאגידים בנקאיים‪ ,‬אחוז מנכסים ‪0301023 ,‬‬
‫שם התאגיד‬
‫הבנקאי‬
‫בנק הפועלים‬
‫בנק לאומי‬
‫בנק מזרחי טפחות‬
‫בנק דיסקונט‬
‫הבנק הבינלאומי‬
‫בנק איגוד‬
‫יובנק‬
‫בנק ירושלים‬
‫בנק דקסיה ישראל‬
‫סה"כ ‪0202‬‬
‫סה"כ ‪0200‬‬
‫סה"כ ‪0200‬‬
‫סה"כ ‪I/0202‬‬
‫התיק‬
‫המשתתף‬
‫ברווחים‬
‫‪4.36%‬‬
‫‪2.75%‬‬
‫‪2.17%‬‬
‫‪1.77%‬‬
‫‪0.90%‬‬
‫‪0.96%‬‬
‫‪0.19%‬‬
‫‪0.08%‬‬
‫‪0.03%‬‬
‫‪13.07%‬‬
‫‪15.85%‬‬
‫‪13.99%‬‬
‫‪13.22%‬‬
‫קופות‬
‫הגמל‬
‫‪4.83%‬‬
‫‪3.90%‬‬
‫‪2.48%‬‬
‫‪1.81%‬‬
‫‪0.91%‬‬
‫‪0.01%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪0.03%‬‬
‫‪17.55%‬‬
‫‪15.99%‬‬
‫‪14.79%‬‬
‫‪14.32%‬‬
‫מזה‪ :‬קרנות‬
‫הפנסיה‬
‫החדשות‬
‫‪3.34%‬‬
‫‪1.79%‬‬
‫‪1.34%‬‬
‫‪1.10%‬‬
‫‪0.41%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪0.14%‬‬
‫‪0.03%‬‬
‫‪0.02%‬‬
‫‪8.83%‬‬
‫‪10.30%‬‬
‫‪8.68%‬‬
‫‪8.18%‬‬
‫קרנות‬
‫הפנסיה‬
‫‪2.22%‬‬
‫‪1.59%‬‬
‫‪1.10%‬‬
‫‪0.62%‬‬
‫‪0.17%‬‬
‫‪0.01%‬‬
‫‪0.16%‬‬
‫‪0.01%‬‬
‫‪0.03%‬‬
‫‪7.90%‬‬
‫‪6.73%‬‬
‫‪6.25%‬‬
‫‪5.89%‬‬
‫סך החשיפה בחיסכון‬
‫הפנסיוני החדש‪,‬‬
‫מיליארדי ש"ח‬
‫‪27.25‬‬
‫‪19.49‬‬
‫‪13.38‬‬
‫‪10.26‬‬
‫‪4.99‬‬
‫‪1.70‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪76.6‬‬
‫‪79.2‬‬
‫‪79.7‬‬
‫‪79.1‬‬
‫סך החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫החדש‬
‫‪4.38%‬‬
‫‪3.14%‬‬
‫‪2.15%‬‬
‫‪1.65%‬‬
‫‪0.80%‬‬
‫‪0.27%‬‬
‫‪0.21%‬‬
‫‪0.08%‬‬
‫‪0.03%‬‬
‫‪14.78%‬‬
‫‪14.83%‬‬
‫‪13.29%‬‬
‫‪12.72%‬‬
‫‪ .1‬כולל השקעה באיגרות חוב‪ ,‬בפיקדונות ובמניות‪.‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת נכס בודד‪.‬‬
‫‪. 1.3‬‬
‫חשיפ ת החיסכון הפנסיוני לענפי המשק‬
‫בחינת התפלגות תיק ההשקעות של הגופים המוסדיים לפי ענפי המשק מראה כי התפלגות ההשקעה בין הענפים לא‬
‫השתנתה מהותית ביחס לרביע האחרון של שנת ‪ 1111‬ולסוף שנת ‪ .1111‬ריכוזיות ההשקעה בענפי המשק במונחי ‪HHI‬‬
‫‪4‬‬
‫נמוכה ועמדה בסוף הרביע הראשון על ‪ ,1.117‬גבוהה מעט ביחס לזו של סוף שנת ‪ )1.114( 1111‬ונמוכה מעט מאשר‬
‫ברביע הקודם (‪.)1.112‬‬
‫הענפים ששיעור החשיפה להם הוא הגבוה ביותר הם הבנקאות‪ ,‬הנדל"ן וההשקעות וההחזקה (לוח ‪3‬א' ולוח ‪3‬ב')‪.‬‬
‫החשיפה לשלושת הענפים הללו‪ ,‬ביחס לסך הנכסים‪ ,‬ירדה בהשוואה לסוף שנת ‪( 1111‬לוח ‪3‬א')‪.‬‬
‫בין אפיקי החיסכון השונים ניכר דמיון בכל הקשור לשיעור החשיפה לענפים השונים‪ .‬בסך הכול‪ ,‬היקף החשיפה של תיק‬
‫המניות ואיגרות החוב של החיסכון הפנסיוני למגזר הבנקאות והנדל"ן עומד על ‪ 32%‬מהתיק‪ ,‬בדומה לרמתו לאורך כל‬
‫שנת ‪ .1111‬משקל שני ענפים אלו בתיק הנכסים הפנסיוניים החדש גבוה כמעט פי שניים ממשקלם בשוק ההון‪ .‬ענפים‬
‫בולטים נוספים שבהם החזיקו המוסדיים משקל גבוה הם מגזר ההשקעות וההחזקה‪ ,‬מגזר השירותים ומגזר התקשורת‪.‬‬
‫ענף בולט שבו משקל ההשקעה של הגופים קטן הוא מגזר הכימיה – ‪ 7.7%‬מתיק המניות ואיגרות החוב לעומת ‪11.8%‬‬
‫בשוק ההון‪.‬‬
‫התפתחות שיעור החשיפה לענפים השונים במהלך השנים האחרונות היא תמונת ראי של ההתפתחויות בשוקי ההון –‬
‫ירידה בשווי של חברות הסלולר הוותיקות וגם הקשיים שאליהם נקלעו מספר קבוצות עסקיות; אלה הורידו את משקל‬
‫ענף התקשורת וההשקעות וההחזקה בשוק ההון ובתיק המוסדי‪ ,‬ובמקביל העלו המוסדיים את החשיפה למגזר‬
‫הבנקאות (מהסיבות שהוזכרו בסעיף הקודם) וכן למגזר הנדל"ן‪ ,‬הזקוק לרמות אשראי גבוהות לשם מימון פעילותו‪,‬‬
‫הצומחת בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪4‬מדד הרפינדל‪-‬הירשמן (‪ )HHI – Herfindahl Hirschman Index‬מחושב לפי סכום ריבוע המנות המתקבלות מחילוק החשיפה לענף מסוים‬
‫בסך החשיפה לכל הענפים‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫ל וח ‪ 3‬א' ‪ :‬חשיפ ת ‪ 2‬החיסכון הפנסיוני לענפי המשק‪ ,‬אחוזים מסך ה נכסים ‪0301023 ,‬‬
‫שם‬
‫בנקים וחברות החזקה‬
‫נדל"ן ופיתוח‬
‫השקעות והחזקה‬
‫כימיה‬
‫מוצרי מדדים‬
‫שירותים‬
‫תקשורת ומדיה‬
‫חיפושי נפט וגז‬
‫חשמל ואלקטרוניקה‬
‫חברות וסוכנויות ביטוח‬
‫מסחר‬
‫מזון וטבק‬
‫שירותים ופיננסיים‬
‫משכנתאות ומוסדות מימון‬
‫עץ ומוצריו‬
‫ביומד‬
‫מחשבים‬
‫טכסטיל‬
‫מתכת‬
‫חקלאות‬
‫מוצרי בניה‬
‫תיירות ומלונות‬
‫‪1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫התיק‬
‫המשתתף‬
‫ברווחים‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪2.6%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫קופות‬
‫גמל‬
‫‪8.2%‬‬
‫‪6.7%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪2.7%‬‬
‫‪3.4%‬‬
‫‪2.3%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫קרנות‬
‫פנסיה‬
‫‪3.3%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מזה‪:‬‬
‫קרנות‬
‫חדשות‬
‫‪5.7%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫חיסכון‬
‫פנסיוני‬
‫חדש‬
‫‪7.9%‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪3.2%‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫משקל‬
‫ענף‬
‫בשוק‬
‫הון‬
‫‪13.2%‬‬
‫‪11.2%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪21.8%‬‬
‫‪22.2%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫איגרות חוב קונצרניות ומניות‪.‬‬
‫בנקים וחברות החזקה בבנקים‪.‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת הנכס הבודד‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫החזקות‬
‫הגופים‬
‫המוסדיים‬
‫בענף‬
‫‪36.3%‬‬
‫‪31.0%‬‬
‫‪22.5%‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪8.4%‬‬
‫‪65.2%‬‬
‫‪29.6%‬‬
‫‪24.4%‬‬
‫‪22.0%‬‬
‫‪34.5%‬‬
‫‪18.8%‬‬
‫‪12.8%‬‬
‫‪51.1%‬‬
‫‪43.8%‬‬
‫‪25.3%‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪15.2%‬‬
‫‪16.2%‬‬
‫‪14.6%‬‬
‫‪15.2%‬‬
‫‪23.3%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫שינוי בחיסכון‬
‫פנסיוני חדש‬
‫ביחס‬
‫ביחס‬
‫ל‪-‬‬
‫ל‪-‬‬
‫‪0200‬‬
‫‪0200‬‬
‫‪-0.3% -0.4%‬‬
‫‪-0.1% 0.0%‬‬
‫‪-0.9% -0.1%‬‬
‫‪-0.8% 0.0%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-1.1% -0.1%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.2% -0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-0.1% 0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-0.2% 0.0%‬‬
‫‪-0.1% 0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-0.1% -0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫לוח ‪ 3‬ב'‪ :‬חשיפ ת ‪ 2‬החיסכון הפנסיוני לענפי ם ‪ ,‬אחוזים מסך ההשקעה באיגרות חוב קונצרניות ו ב מניות‬
‫בשוק המקומי‬
‫שם‬
‫בנקים וחברות החזקה‬
‫נדל"ן ופיתוח‬
‫השקעות והחזקה‬
‫כימיה‬
‫מוצרי מדדים‬
‫שירותים‬
‫תקשורת ומדיה‬
‫חיפושי נפט וגז‬
‫חשמל ואלקטרוניקה‬
‫חברות וסוכנויות ביטוח‬
‫מסחר‬
‫מזון וטבק‬
‫שירותים ופיננסיים‬
‫משכנתאות ומוסדות מימון‬
‫עץ ומוצריו‬
‫ביומד‬
‫מחשבים‬
‫טקסטיל‬
‫מתכת‬
‫חקלאות‬
‫מוצרי בנייה‬
‫תיירות ומלונות‬
‫התיק‬
‫המשתתף קופות‬
‫גמל‬
‫ברווחים‬
‫‪20.7% 23.4%‬‬
‫‪19.0% 16.5%‬‬
‫‪9.8%‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪7.6%‬‬
‫‪7.4%‬‬
‫‪9.5%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪6.6%‬‬
‫‪5.1%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪4.7%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪4.7%‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫קרנות‬
‫פנסיה‬
‫‪20.9%‬‬
‫‪13.1%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪6.1%‬‬
‫‪12.2%‬‬
‫‪6.3%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪3.4%‬‬
‫‪3.2%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מזה‪:‬‬
‫קרנות‬
‫חדשות‬
‫‪21.1%‬‬
‫‪16.8%‬‬
‫‪9.4%‬‬
‫‪8.5%‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪6.5%‬‬
‫‪4.5%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪4.6%‬‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫חיסכון‬
‫פנסיוני‬
‫חדש‬
‫‪21.5%‬‬
‫‪17.9%‬‬
‫‪9.8%‬‬
‫‪7.7%‬‬
‫‪7.4%‬‬
‫‪6.2%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫משקל‬
‫הענף‬
‫בשוק הון‬
‫‪12.7%‬‬
‫‪11.2%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪21.8%‬‬
‫‪22.2%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫החזקות‬
‫הגופים‬
‫המוסדיים‬
‫בענף‬
‫‪35.3%‬‬
‫‪31.0%‬‬
‫‪22.5%‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪8.4%‬‬
‫‪65.2%‬‬
‫‪29.6%‬‬
‫‪24.4%‬‬
‫‪22.0%‬‬
‫‪34.5%‬‬
‫‪18.8%‬‬
‫‪12.8%‬‬
‫‪51.1%‬‬
‫‪43.8%‬‬
‫‪25.3%‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪15.2%‬‬
‫‪16.2%‬‬
‫‪14.6%‬‬
‫‪15.2%‬‬
‫‪23.3%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫שינוי חשיפה‬
‫של סך חיסכון‬
‫פנסיוני חדש‬
‫ביחס ביחס‬
‫ל‪-‬‬
‫ל‪-‬‬
‫‪0200 0200‬‬
‫‪1.6% -0.4%‬‬
‫‪1.5% 0.3%‬‬
‫‪-1.5% -0.2%‬‬
‫‪-1.5% 0.0%‬‬
‫‪1.8% 1.1%‬‬
‫‪0.5% 0.1%‬‬
‫‪-2.5% -0.1%‬‬
‫‪1.6% 0.3%‬‬
‫‪0.8% -0.2%‬‬
‫‪0.3% 0.1%‬‬
‫‪-0.2% 0.1%‬‬
‫‪0.1% 0.0%‬‬
‫‪-0.5% 0.0%‬‬
‫‪-0.1% 0.0%‬‬
‫‪0.1% 0.0%‬‬
‫‪0.1% 0.1%‬‬
‫‪-0.2% -0.2%‬‬
‫‪0.1% 0.0%‬‬
‫‪0.0% 0.0%‬‬
‫‪0.0% 0.0%‬‬
‫‪0.0% 0.0%‬‬
‫‪0.0% 0.0%‬‬
‫‪ .1‬כולל איגרות חוב קונצרניות ומניות‪.‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת נכס בודד‪.‬‬
‫‪. 1.4‬‬
‫חשיפ ת החיסכון הפנסיוני לקבוצות עסקיות גדולות‬
‫ברביע הראשון של השנה הצטמצמה מעט הריכוזיות לפי קבוצות לווים‪ ,‬הן בתיק הנכסים הפנסיוניים והן בתיק איגרות‬
‫החוב הקונצרניות והמניות‪ ,‬המשך לירידה בשנת ‪ .1111‬יותר מ‪ 45%-‬מתיק איגרות החוב והמניות של החיסכון הפנסיוני‬
‫החדש מושקע בעשר קבוצות עסקיות‪ ,‬ו‪ 31%-‬ממנו בחמש קבוצות בלבד (לוח ‪ .)4‬שיעורים אלו דומים לשיעור משקלן של‬
‫הקבוצות בשוק ההון‪ .‬בעניין הקבוצות העסקיות נציין שהתהליכים המתחוללים בשוק ההון בשנים האחרונות‪ ,‬ביניהם‬
‫היחלשות של מספר קבוצות עסקיות והחקיקה על פי המלצות ועדת הריכוזיות‪ ,‬צפויים להשפיע על ריכוזיות תיק‬
‫הנכסים בהקשר של הקבוצות העסקיות בשנים הקרובות‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫לוח ‪ : 4‬חשיפ ת ‪ 2‬החיסכון הפנסיוני לקבוצות עסקיות גדולות‪ ,‬אחוזים מנכסים מנוהלים ומחשיפה ‪,‬‬
‫‪0301023‬‬
‫הקבוצה העסקית‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪02‬‬
‫עשר הקבוצות הגדולות‬
‫בשנת ‪0200‬‬
‫עשר הקבוצות הגדולות‬
‫‪0200‬‬
‫עשר הקבוצות הגדולות‪-‬‬
‫‪I/0202‬‬
‫חמש הקבוצות הגדולות‪-‬‬
‫‪I/0202‬‬
‫מסך הנכסים המנוהלים‬
‫מזה‪:‬‬
‫קרנות חיסכון‬
‫קרנות פנסיה פנסיוני‬
‫משתתף קופות‬
‫פנסיה חדשות חדש‬
‫גמל‬
‫ברווחים‬
‫‪3.36% 2.67% 1.52% 3.36% 3.89%‬‬
‫‪2.41% 2.08% 1.08% 2.42% 2.65%‬‬
‫‪2.00% 1.22% 0.58% 2.23% 2.17%‬‬
‫‪1.88% 1.57% 0.71% 2.03% 1.85%‬‬
‫‪1.17% 0.61% 0.27% 1.46% 1.07%‬‬
‫‪1.10% 0.85% 0.52% 1.08% 1.34%‬‬
‫‪1.08% 0.78% 0.45% 1.30% 0.91%‬‬
‫‪0.93% 0.59% 0.25% 0.97% 1.11%‬‬
‫‪0.64% 0.46% 0.24% 0.67% 0.71%‬‬
‫‪0.59% 0.52% 0.19% 0.55% 0.70%‬‬
‫מתוך סך החשיפה‬
‫חיסכון‬
‫פנסיוני‬
‫‪2.54%‬‬
‫‪1.79%‬‬
‫‪1.40%‬‬
‫‪1.34%‬‬
‫‪0.80%‬‬
‫‪0.85%‬‬
‫‪0.81%‬‬
‫‪0.64%‬‬
‫‪0.47%‬‬
‫‪0.40%‬‬
‫חיסכון‬
‫פנסיוני‬
‫חדש‬
‫‪10.13%‬‬
‫‪7.27%‬‬
‫‪6.04%‬‬
‫‪5.68%‬‬
‫‪3.53%‬‬
‫‪3.32%‬‬
‫‪3.27%‬‬
‫‪2.80%‬‬
‫‪1.93%‬‬
‫‪1.78%‬‬
‫חיסכון‬
‫פנסיוני‬
‫‪10.19%‬‬
‫‪7.19%‬‬
‫‪5.63%‬‬
‫‪5.39%‬‬
‫‪3.20%‬‬
‫‪3.39%‬‬
‫‪3.25%‬‬
‫‪2.55%‬‬
‫‪1.87%‬‬
‫‪1.60%‬‬
‫משקל‬
‫הקבוצה‬
‫בשוק‬
‫‪0‬‬
‫ההון‬
‫‪6.32%‬‬
‫‪11.48%‬‬
‫‪4.68%‬‬
‫‪6.48%‬‬
‫‪2.28%‬‬
‫‪1.90%‬‬
‫‪2.55%‬‬
‫‪2.29%‬‬
‫‪2.25%‬‬
‫‪1.82%‬‬
‫‪45.13% 49.93% 50.86% 13.38% 18.63% 13.56% 6.92% 19.29% 20.89%‬‬
‫‪41.80% 44.55% 45.93% 11.12% 15.42% 11.68% 5.96% 16.21% 16.81%‬‬
‫‪42.05% 44.27% 45.75% 11.02% 15.17% 11.36% 5.81% 16.09% 16.40%‬‬
‫‪31.51% 31.65% 32.39% 7.88% 10.74% 8.33% 4.35% 11.35% 11.47%‬‬
‫‪ .1‬כולל איגרות חוב קונצרניות ומניות‪.‬‬
‫‪ .1‬לא כולל מוצרים מובנים ומוצרי מדדים‪.‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת נכס בודד‪.‬‬
‫‪. 1.5‬‬
‫התפלגות האשראי המקומי לפי גוף מוסדי ודירוג‬
‫בלוח ‪ 5‬מוצגת התפלגות האשראי שהעמידו הגופים המוסדיים לעסקים (בארץ) ולממשלה‪ ,‬תוך התייחסות להצמדה‪,‬‬
‫לדירוג ולמח"ם‪ .‬בדומה לרביעים קודמים‪ ,‬יותר מ‪ 15%-‬מסך נכסי החיסכון הפנסיוני החדש מגודרים כנגד סיכון‬
‫אינפלציה‪ .‬ההשקעה בנכסי חוב לא צמודים עיקרה באמצעות איגרות חוב ממשלתיות לא צמודות‪ ,‬ובמהלך הרביע‬
‫האחרון הקטינו המוסדיים את ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות לא צמודות (לוח ‪ 25% .)1‬מסך החשיפה לחוב מקומי‬
‫היא בדירוג השקעה עליון (‪ -A‬ומעלה כולל ממשלתי)‪ ,‬גבוה במקצת מאשר בסוף הרביע הרביעי של שנת ‪ .1111‬בהקצאת‬
‫האשראי יש הבדל בולט בין סוגי החיסכון הפנסיוני‪ :‬לקרנות הפנסיה מח"ם נכסים ארוך יחסית לאפיקים האחרים של‬
‫החיסכון הפנסיוני החדש‪ ,‬הנובעת מחשיפה רבה יותר לאיגרות חוב ממשלתיות בעלות מח"ם ארוך‪.5‬‬
‫‪5‬‬
‫בניתוח הובאו בחשבון איגרות חוב ממשלתיות סחירות בלבד‪ .‬כשמביאים בחשבון גם איגרות חוב מיועדות (לא סחירות)‪ ,‬הבדלי‬
‫המח"ם גדולים יותר‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫לוח ‪ : 5‬התפלגות א יגרות החוב ‪ , 2‬לפי גוף מוסדי ודירוגים‪ ,‬אחוזים מסך האשראי ‪0301023 ,‬‬
‫המגזר הצמוד למדד‬
‫סך הנכסים‬
‫ממשלתי )‪AAA - (AA-‬‬
‫כולל‬
‫‪35.9% 32.0%‬‬
‫‪41.9‬‬
‫התיק המשתתף ברווחים‬
‫‪31.3% 40.8%‬‬
‫‪97.1‬‬
‫סך קופות הגמל‬
‫‪23.8% 59.9%‬‬
‫‪81.8‬‬
‫סך קרנות הפנסיה‬
‫‪37.2% 31.8%‬‬
‫‪21.2‬‬
‫מזה‪ :‬הקרנות החדשות‬
‫‪3373% 3573%‬‬
‫סך החיסכון הפנסיוני החדש ‪160.2‬‬
‫‪2‬מח"ם בשנים המגזר הצמוד למדד‬
‫ממשלתי )‪AAA - (AA-‬‬
‫כולל‬
‫‪4.6‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪4.7‬‬
‫התיק המשתתף ברווחים‬
‫‪4.0‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪4.3‬‬
‫סך קופות הגמל‬
‫‪5.7‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪9.6‬‬
‫סך קרנות הפנסיה‬
‫‪5.2‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪5.9‬‬
‫מזה‪ :‬הקרנות החדשות‬
‫‪773‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪774‬‬
‫סה"כ (פנסיה חדשות)‬
‫המגזר הלא‪-‬צמוד‬
‫סך הנכסים‬
‫ממשלתי )‪AAA - (AA-‬‬
‫כולל‬
‫‪10.6% 77.9%‬‬
‫‪20.1‬‬
‫התיק המשתתף ברווחים‬
‫‪8.1% 84.7%‬‬
‫‪67.5‬‬
‫סך קופות הגמל‬
‫‪4.3% 90.0%‬‬
‫‪25.1‬‬
‫סך קרנות הפנסיה‬
‫‪16.4% 63.6%‬‬
‫‪5.4‬‬
‫מזה‪ :‬הקרנות החדשות‬
‫‪179% 0578%‬‬
‫‪1379‬‬
‫סה"כ (פנסיה חדשות)‬
‫‪2‬מח"ם בשנים המגזר הלא‪-‬צמוד‬
‫ממשלתי )‪AAA - (AA-‬‬
‫כולל‬
‫‪3.9‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.1‬‬
‫התיק המשתתף ברווחים‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫סך קופות הגמל‬
‫‪3.6‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.4‬‬
‫סך קרנות הפנסיה‬
‫‪3.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.3‬‬
‫מזה‪ :‬הקרנות החדשות‬
‫‪374‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪370‬‬
‫סה"כ (פנסיה חדשות)‬
‫)‪ (BB-)-NR (BBB+) - (BB) (A+) -( A-‬סה"כ‬
‫‪100%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪24.4%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪21.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫‪13.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪23.6%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫‪775%‬‬
‫‪22.4%‬‬
‫)‪(BB-)-NR (BBB+) - (BB) (A+) -( A-‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪377‬‬
‫‪3.9‬‬
‫)‪ (BB-)-NR (BBB+) - (BB) (A+) -( A-‬סה"כ‬
‫‪100%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪17.2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪875%‬‬
‫‪7.4%‬‬
‫)‪(BB-)-NR (BBB+) - (BB) (A+) -( A-‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪572‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪ .1‬לא כולל אג"ח מיועדות ואג"ח מובנות‪.‬‬
‫‪ .1‬חישוב המח"ם הוא ליוני ‪1113‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת נכס בודד‪.‬‬
‫‪. 1.1‬‬
‫בעלות החיסכון הפנסיוני על חברות ציבוריות‬
‫סעיף זה עוסק בהשפעה הפוטנציאלית של הגופים המוסדיים על שוק ההון – כלומר‪ ,‬כיצד הגופים המוסדיים יכולים‬
‫להשפיע על חברות ובהתאם לכך על סיכון ההשקעות שהם חשופים לו‪ .‬לוח ‪ 6‬מציג את ‪ 41‬החברות הציבוריות‬
‫ששיעורי ההחזקה של הגופים המוסדיים בהון מניותיהם הם הגדולים ביותר‪ .‬בחינה זו מזהה את החברות‬
‫הציבוריות שבהן יש לגופים המוסדיים השפעה מהותית‪ .‬חמש מן החברות ברשימה כלולות במדד ת"א ‪ ,15‬בהן גם‬
‫שלושת הבנקים הגדולים בישראל‪ .‬ככלל‪ ,‬מטעמים של פיזור תיק המניות‪ ,‬היכולת לרכוש החזקה בשיעור משמעותי‬
‫בחברות גדולות קטנה יותר מאשר בחברות קטנות‪ .‬את שיעור ההחזקה הגדול של הגופים המוסדיים בשלושת‬
‫הבנקים הגדולים ניתן לייחס במידה רבה לריכוזיות המערכת הבנקאית‪.6‬‬
‫‪6‬הון המניות של שני הבנקים הגדולים הוא יותר מ‪ 60%-‬מסך הון המניות של מגזר הבנקאות בישראל‪ ,‬והגופים המוסדיים מחזיקים ‪18%‬‬
‫מסך ההון והחוב של מגזר זה‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫לוח ‪ : 1‬בעל ות החיסכון הפנסיוני על חברות ציבוריות‪ ,‬אחוזים מהון המניות של החברות ‪0301023 , 2‬‬
‫שם החברה‬
‫ריט ‪9‬‬
‫סלע נדלן‬
‫מדטכניקה‬
‫איאלדי‬
‫בריל‬
‫תיא השקעות‪-‬ס‬
‫ישראמקו יהש‬
‫על בד‬
‫גב ים‬
‫טלסיס‬
‫מטריקס‬
‫פרופיט‪-‬ס‬
‫ארפורט סיטי‬
‫המלט‬
‫שיכון ובינוי‬
‫אפריקה נכסים‬
‫נטו אחזקות‬
‫בנק הפועלים‬
‫אוארטי‬
‫אראסאל‬
‫אלקטרה‬
‫בנק דיסקונט‬
‫נצבא‬
‫כלל תעשיות‬
‫חילן‬
‫אוריין‬
‫בנק לאומי‬
‫הראל השקעות‬
‫פולירם‬
‫מבטח שמיר‬
‫פורמולה מערכות‬
‫ברימאג‪-‬ס‬
‫אזורים‬
‫גולן פלסטיק‬
‫סקופ‬
‫פרוטרום‬
‫אלביט מערכות‬
‫אלוני חץ‬
‫מעברות‬
‫אספן גרופ‬
‫התיק‬
‫המשתתף‬
‫ברווחים‬
‫‪473%‬‬
‫‪775%‬‬
‫‪474%‬‬
‫‪375%‬‬
‫‪171%‬‬
‫‪9177%‬‬
‫‪9575%‬‬
‫‪9572%‬‬
‫‪9579%‬‬
‫‪878%‬‬
‫‪9972%‬‬
‫‪074%‬‬
‫‪470%‬‬
‫‪9773%‬‬
‫‪9573%‬‬
‫‪177%‬‬
‫‪975%‬‬
‫‪073%‬‬
‫‪9577%‬‬
‫‪9375%‬‬
‫‪9978%‬‬
‫‪572%‬‬
‫‪178%‬‬
‫‪473%‬‬
‫‪072%‬‬
‫‪171%‬‬
‫‪577%‬‬
‫‪579%‬‬
‫‪172%‬‬
‫‪074%‬‬
‫‪172%‬‬
‫‪875%‬‬
‫‪9975%‬‬
‫‪775%‬‬
‫‪073%‬‬
‫‪077%‬‬
‫‪074%‬‬
‫‪777%‬‬
‫‪471%‬‬
‫‪879%‬‬
‫סך‬
‫קופות‬
‫הגמל‬
‫‪3778%‬‬
‫‪3572%‬‬
‫‪5774%‬‬
‫‪5070%‬‬
‫‪5870%‬‬
‫‪073%‬‬
‫‪9573%‬‬
‫‪9475%‬‬
‫‪9577%‬‬
‫‪3878%‬‬
‫‪9372%‬‬
‫‪9478%‬‬
‫‪9578%‬‬
‫‪9975%‬‬
‫‪177%‬‬
‫‪9570%‬‬
‫‪5977%‬‬
‫‪9778%‬‬
‫‪175%‬‬
‫‪172%‬‬
‫‪075%‬‬
‫‪9773%‬‬
‫‪9574%‬‬
‫‪9277%‬‬
‫‪9570%‬‬
‫‪9975%‬‬
‫‪9374%‬‬
‫‪9374%‬‬
‫‪9974%‬‬
‫‪570%‬‬
‫‪078%‬‬
‫‪5375%‬‬
‫‪277%‬‬
‫‪9478%‬‬
‫‪9970%‬‬
‫‪9874%‬‬
‫‪175%‬‬
‫‪9472%‬‬
‫‪9778%‬‬
‫‪9578%‬‬
‫סך קרנות‬
‫הפנסיה‬
‫‪9579%‬‬
‫‪278%‬‬
‫‪771%‬‬
‫‪379%‬‬
‫‪777%‬‬
‫‪279%‬‬
‫‪574%‬‬
‫‪377%‬‬
‫‪073%‬‬
‫‪871%‬‬
‫‪472%‬‬
‫‪473%‬‬
‫‪473%‬‬
‫‪570%‬‬
‫‪578%‬‬
‫‪475%‬‬
‫‪278%‬‬
‫‪9879%‬‬
‫‪472%‬‬
‫‪275%‬‬
‫‪077%‬‬
‫‪175%‬‬
‫‪275%‬‬
‫‪074%‬‬
‫‪275%‬‬
‫‪275%‬‬
‫‪9879%‬‬
‫‪270%‬‬
‫‪278%‬‬
‫‪173%‬‬
‫‪574%‬‬
‫‪879%‬‬
‫‪572%‬‬
‫‪372%‬‬
‫‪779%‬‬
‫‪279%‬‬
‫‪474%‬‬
‫‪375%‬‬
‫‪378%‬‬
‫‪473%‬‬
‫מזה‪ :‬קרנות‬
‫הפנסיה‬
‫החדשות‬
‫‪272%‬‬
‫‪973%‬‬
‫‪775%‬‬
‫‪378%‬‬
‫‪773%‬‬
‫‪771%‬‬
‫‪573%‬‬
‫‪379%‬‬
‫‪578%‬‬
‫‪871%‬‬
‫‪275%‬‬
‫‪478%‬‬
‫‪271%‬‬
‫‪575%‬‬
‫‪477%‬‬
‫‪270%‬‬
‫‪770%‬‬
‫‪272%‬‬
‫‪473%‬‬
‫‪278%‬‬
‫‪571%‬‬
‫‪279%‬‬
‫‪277%‬‬
‫‪775%‬‬
‫‪771%‬‬
‫‪775%‬‬
‫‪279%‬‬
‫‪275%‬‬
‫‪770%‬‬
‫‪178%‬‬
‫‪573%‬‬
‫‪879%‬‬
‫‪575%‬‬
‫‪377%‬‬
‫‪371%‬‬
‫‪770%‬‬
‫‪272%‬‬
‫‪570%‬‬
‫‪575%‬‬
‫‪473%‬‬
‫סך החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫החדש‬
‫‪45.8%‬‬
‫‪43.1%‬‬
‫‪35.8%‬‬
‫‪35.0%‬‬
‫‪34.9%‬‬
‫‪32.6%‬‬
‫‪31.8%‬‬
‫‪31.8%‬‬
‫‪31.5%‬‬
‫‪30.8%‬‬
‫‪30.7%‬‬
‫‪30.5%‬‬
‫‪29.7%‬‬
‫‪28.1%‬‬
‫‪28.0%‬‬
‫‪28.0%‬‬
‫‪27.9%‬‬
‫‪27.9%‬‬
‫‪27.9%‬‬
‫‪27.7%‬‬
‫‪27.2%‬‬
‫‪27.0%‬‬
‫‪27.0%‬‬
‫‪26.3%‬‬
‫‪26.3%‬‬
‫‪26.3%‬‬
‫‪26.1%‬‬
‫‪25.9%‬‬
‫‪25.9%‬‬
‫‪25.4%‬‬
‫‪24.7%‬‬
‫‪24.5%‬‬
‫‪24.3%‬‬
‫‪24.1%‬‬
‫‪24.0%‬‬
‫‪23.8%‬‬
‫‪23.7%‬‬
‫‪23.6%‬‬
‫‪23.6%‬‬
‫‪23.4%‬‬
‫‪ .1‬החברות המודגשות בירוק שייכות למדד ת"א ‪.15‬‬
‫המקור‪ :‬עיבודי מחלקת מידע ופיתוח באגף שוק ההון לדיווחי הגופים המוסדיים ברמת הנכס הבודד‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫שווי השוק‬
‫של החברה‬
‫במיליוני ש''ח‬
‫‪127‬‬
‫‪303‬‬
‫‪902‬‬
‫‪92‬‬
‫‪915‬‬
‫‪19‬‬
‫‪01493‬‬
‫‪343‬‬
‫‪91289‬‬
‫‪05‬‬
‫‪91883‬‬
‫‪3‬‬
‫‪91731‬‬
‫‪313‬‬
‫‪31981‬‬
‫‪91953‬‬
‫‪255‬‬
‫‪591571‬‬
‫‪922‬‬
‫‪53‬‬
‫‪91790‬‬
‫‪41227‬‬
‫‪51990‬‬
‫‪51533‬‬
‫‪751‬‬
‫‪545‬‬
‫‪901005‬‬
‫‪31100‬‬
‫‪391‬‬
‫‪103‬‬
‫‪128‬‬
‫‪989‬‬
‫‪443‬‬
‫‪948‬‬
‫‪375‬‬
‫‪51034‬‬
‫‪41775‬‬
‫‪51553‬‬
‫‪334‬‬
‫‪590‬‬
‫‪ . 3‬מבחני לחץ ל תיק הנכסים הפנסיוני ים‬
‫לשימוש במבחני לחץ (‪ )Stress testing‬יש ערך מוסף במתן תמונה כוללת לגבי סיכון ההשקעות שתיק הנכסים הפנסיוני‬
‫חשוף לו‪ .‬ככלל‪ ,‬יש להביא בחשבון את העובדה שחיסכון פנסיוני הינו ארוך טווח‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬קיימת הצדקה להעלות את‬
‫הסיכון הגלום בתיק ההשקעות בתמורה להגדלת הפוטנציאל התשואה על פני זמן‪ .‬אנו מציגים‪ ,‬בסעיף זה‪ ,‬את השפעת‬
‫שני תרחישי קיצון היפותטיים של התפתחויות שליליות בשוק ההון על תיק הנכסים הפנסיוניים‪ ,‬תוך הבחנה בין קופות‬
‫גמל‪ ,‬פוליסות "משתתפות ברווחים" וקרנות פנסיה חדשות‪.‬‬
‫לשם חישוב השפעת התרחישים סיווגנו את תיק הנכסים לעשר קבוצות‪ :‬מניות בישראל‪ ,‬איגרות חוב קונצרניות‬
‫בישראל‪ ,‬איגרות חוב ממשלתיות סחירות בישראל‪ ,‬מניות בחו"ל‪ ,‬איגרות חוב בחו"ל (ממשלתיות וקונצרניות)‪ ,‬פיקדונות‬
‫בישראל‪ ,‬הלוואות בישראל‪ ,‬מזומנים ושווי מזומנים בישראל‪ ,‬נכסים אחרים בחו"ל ונכסים אחרים בישראל‪ .‬השינויים‬
‫בגורמי הסיכון הרלוונטיים מוצגים בלוח ‪ .7‬אנו מניחים שתרחיש אנדוגני (המתמקד בהשפעות פנים‪-‬משקיות) יגרור‬
‫עלייה בתשואות על החוב הממשלתי בישראל ופיחות בשקל במקביל לירידה בשווי תיק המניות ואגרות החוב‬
‫הקונצרניות‪ .‬תרחיש אקסוגני (הנובע מהשפעות שמחוץ למשק הישראלי) יגרור תגובה הפוכה לגבי החוב הממשלתי‬
‫ושער החליפין‪ ,‬אך תגובה דומה לגבי שווי תיק המניות ואיגרות החוב הקונצרניות המקומי‪ .‬תוצאות התרחישים מוצגות‬
‫בלוחות ‪8‬א' ו‪8-‬ב'‪ .‬תרחיש דומה לזה שהיה בחודש אוקטובר ‪( 1118‬לוח ‪8‬ב')‪ ,‬ואשר יתרחש בפרק זמן דומה‪ ,‬צפוי לגרור‬
‫הפסד ממוצע של כ‪ 8%-‬בתיק הנכס ים הפנסיוני החדש‪ .‬ההשפעה של גידול החשיפה לחו"ל באה לידי ביטוי בתוצאות‬
‫התרחיש המקומי‪ ,‬אשר צפוי לגרור ירידה ממוצעת של ‪ 3.7%‬בשווי תיק הנכסים הפנסיוניים‪.‬‬
‫לוח ‪ : 1‬שינוי בגורמי סיכון בתרחישים‬
‫שינוי‬
‫שיעור השינוי בתרחיש שיעור‬
‫בתרחיש האקסוגני‬
‫האנדוגני‬
‫‪-58%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪-58%‬‬
‫‪-58%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪-5%‬‬
‫‪972%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪-2%‬‬
‫מניות בחו"ל (שיעור שינוי במחיר)‬
‫מניות בישראל (שיעור שינוי במחיר)‬
‫אג"ח ממשלת ישראל (שינוי מקביל בעקום הריבית)‬
‫אג"ח קונצרניות בישראל (עלייה מקבילה במרווח)‬
‫אג"ח בחו"ל (שיעור שינוי במחיר)‬
‫שע"ח (פיחות ‪/-‬ייסוף ‪)+‬‬
‫לוח ‪ 8‬א'‪ :‬ההשפעה הצפויה של תרחיש אנדוגני על ערך תיק החיסכון הפנסיוני החדש‬
‫ההפסד הממוצע (משוקלל)‬
‫ההפסד הממוצע ברביע העליון של התוצאות‬
‫ההפסד הממוצע ברביע התחתון של התוצאות‬
‫משתתף‬
‫ברווחים‬
‫‪-3.8%‬‬
‫‪-3.1%‬‬
‫‪-5.8%‬‬
‫‪06‬‬
‫קופות‬
‫גמל‬
‫‪-4.5%‬‬
‫‪-1.3%‬‬
‫‪-7.4%‬‬
‫קרנות פנסיה‬
‫חדשות‬
‫‪-2.1%‬‬
‫‪-1.2%‬‬
‫‪-5.1%‬‬
‫חיסכון פנסיוני‬
‫חדש‬
‫‪-3.7%‬‬
‫‪-1.8%‬‬
‫‪-6.4%‬‬
‫לוח ‪ 8‬ב'‪ :‬ההשפעה הצפויה של תרחיש אקסוגני על ערך תיק החיסכון הפנסיוני החדש‬
‫ההפסד הממוצע (משוקלל)‬
‫ההפסד הממוצע ברביע העליון של התוצאות‬
‫ההפסד הממוצע ברביע התחתון של התוצאות‬
‫משתתף‬
‫ברווחים‬
‫‪-8.6%‬‬
‫‪-6.2%‬‬
‫‪-10.5%‬‬
‫קופות‬
‫גמל‬
‫‪-7.3%‬‬
‫‪-0.6%‬‬
‫‪-14.8%‬‬
‫קרנות פנסיה‬
‫חדשות‬
‫‪-7.4%‬‬
‫‪-3.4%‬‬
‫‪-8.3%‬‬
‫החיסכון‬
‫פנסיוני חדש‬
‫‪-7.7%‬‬
‫‪-2.7%‬‬
‫‪-12.2%‬‬
‫‪ . 4‬דיון מסכם‬
‫בשנים האחרונות הפכו הגופים המוסדיים לשחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים המקומיים‪ ,‬תוך הרחבת פעילותם‬
‫במתן אשראי‪ .‬שינויים אלו חשפו את הגופים לסיכונים חדשים‪ ,‬ויחד עם המשבר הפיננסי העולמי האחרון‪ ,‬הם מדגישים‬
‫את הצורך בניטור החשיפות לסיכונים השונים בתיק הנכסים הפנסיוניים‪.‬‬
‫בתיק החיסכון הפנסיוני ניכרת חשיפה גבוהה יחסית למספר מצומצם של חברות גדולות בכלל‪ ,‬ולתאגידים בנקאיים‬
‫בפרט‪ .‬ריכוזיות זו דומה לריכוזיות שוק ההון המקומי‪ .‬בחשיפה למגזר הבנקאי גלום גם סיכון מערכתי‪ ,‬לנוכח הזיקה‬
‫העסקית שבין המתווכים הפיננסיים השונים בישראל‪ .‬חשיפת התיק לתנודתיות שערי חליפין עדיין נמוכה‪ ,‬אולם על רקע‬
‫גידול השקעתם של הגופים המוסדיים בחו"ל היא צפויה לגדול‪ .‬המשבר הכלכלי שהחל ב‪ 1118-‬הדגיש גם את הצורך‬
‫באמידת השפעתם של אירועי קיצון על תיק החיסכון הפנסיוני‪ ,‬תוך התייחסות למגמות המאפיינות אותו‪ ,‬כגון גידול של‬
‫החשיפה לחו"ל ושל ההשקעה בנכסים לא סחירים‪ .‬מכאן עולה הצורך בהתאמת הפיקוח להתפתחויות בתיק הנכסים‬
‫הפנסיוניים‪.‬‬
‫פרסום הרכב ההשקעות של הגופים המוסדיים ברמת הנכס הבודד ובניית מסגרת שיטתית למעקב אחר סיכוני ההשקעה‬
‫אמורים להגביר את שקיפות דיווחי הגופים המוסדיים ולסייע לציבור ולרגולטורים במעקב אחר ההתפתחויות בתיק‬
‫הנכסים הפנסיוניים‪.‬‬
‫אגף שוק ההון פעל ופועל להסדרת פעילות הגופים המוסדיים בתחום האשראי‪ .‬כך‪ ,‬בחוזר לגופים המוסדיים "ניהול‬
‫סיכונים אגב פעילות השקעות" נקבע כי "דירקטוריון גוף מוסדי וועדת ההשקעות שלו יבטיחו קיומם של כלי בקרה‬
‫לניהול סיכון האשראי‪ ,‬כלי מדידה של סיכון האשראי וכללים לתמחור האשראי בהתחשב בסיכון העסקה"‪ .‬בחוזר צוין‬
‫גם שעל הדירקטוריון להתייחס‪ ,‬במסגרת מדיניות ההשקעות הכוללת‪ ,‬לסוגי הפעילויות שעבורן יעמיד אשראי‪ ,‬ולקבוע‬
‫גבולות חשיפה לסיכונים הנובעים מהעמדת אשראי; זאת תוך התייחסות לסוגי הלווים‪ ,‬לענפים ולמגזרים שונים‪,‬‬
‫לחשיפה הגיאוגרפית ולפרופיל סיכוני אשראי בתיק האשראי‪ ,‬כולל קביעת גבולות מרביים לניהול החשיפה הכוללת‬
‫לבעל חוב בודד ולקבוצת לווים‪ .‬כן נקבעו כללים מנחים בעניין ניהול תיקי איגרות חוב קונצרניות בגופים‪ ,‬במטרה למסד‬
‫הליכי איסוף מידע‪ ,‬אנליזה והשקעה באפיקים אלו‪ ,‬שמשקלם בתיק החיסכון הפנסיוני גבוה – בהתבסס על המלצות‬
‫ועדת חודק‪.7‬‬
‫היקף הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים וזמינים להשקעה צפוי לגדול עם השנים‪ .‬אחד האמצעים להתמודד‬
‫עם אתגר זה הוא שיפור זמינות המידע בתחום החיסכון הפנסיוני‪ ,‬לטובת החוסכים והמשק‪.‬‬
‫‪ 7‬ההסדרה של השקעת הגופים המוסדיים בהלוואות ישירות תטופל במסגרת יישום המלצות ועדת גולדשמידט‪.‬‬
‫‪07‬‬