תופעת קללת המנצח משרד א. אפשטיין והטכניון

Comments

Transcription

תופעת קללת המנצח משרד א. אפשטיין והטכניון
‫תופעת ה‪( "Winner's Curse"-‬קללת המנצח)‬
‫ודרכים לצמצומה בעזרת הערכה‬
‫רב‪-‬קריטריונית של מכרזי בנייה‬
‫ארז לטנר‬
‫א‪ .‬אפשטיין ובניו בע"מ‬
‫אביעד שפירא ויחיאל רוזנפלד‬
‫טכניון‬
‫אוקטובר ‪2012‬‬
‫‪1‬‬
‫מקורות מידע וידע‬
‫•‬
‫עבודת מגיסטר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בהנחיית‬
‫פרופ' אביעד שפירא ופרופ' יחיאל רוזנפלד‬
‫•‬
‫מחקרים בינלאומיים העוסקים במכרזי בנייה‬
‫•‬
‫ראיונות עם מומחים בתחום הבנייה בארץ‬
‫•‬
‫ניסיון תעסוקתי בחברת אפשטיין‬
‫‪2‬‬
‫רקע כללי ותיאור הבעיה‬
‫קללת המנצח ‪Winner’s Curse‬‬
‫תופעת ה‪ Winner’s Curse -‬ידועה בתחום תורת המשחקים‪ ,‬במקרים בהם מתחרות קבוצות של חברות‬
‫במכרז המבוסס על מחיר‪.‬‬
‫התופעה נפוצה במכרזי בנייה בסקטור הציבורי כאשר זוכה במכרז ההצעה בעלת המחיר הנמוך ביותר‪,‬‬
‫במחיר שהוא אף נמוך ממחיר עלות ביצוע העבודה; עקב כך נגרמים הפסדים לקבלן הזוכה ולמזמין‬
‫העבודה ולציבור‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫רקע כללי ותיאור הבעיה‬
‫קללת המנצח ‪Winner’s Curse‬‬
‫הארץ ‪31.8.2008‬‬
‫דו"ח דניה‪-‬סיבוס‪ :‬הבור של כביש ‪ 431‬מעמיק‪.‬‬
‫הפרויקט רשם הפסד גולמי של ‪ 165‬מיליון שקל בסוף ‪ ,2007‬אך נתון עגום זה עשוי‬
‫להיות רק ראשיתה של הסתבכות‪.‬‬
‫כלכליסט ‪31.3.2008‬‬
‫כביש ‪ 431‬מחק לדניה סיבוס כמעט את כל ההון העצמי‪.‬‬
‫דניה סיבוס הפסידה ‪ 165‬מיליון שקל כתוצאה מ"גידול מהותי באומדן עלויות הביצוע" של‬
‫כביש ‪ .431‬החברה הפסידה ‪ 149‬מיליון שקל ב‪ 2007-‬ונותרה עם הון עצמי של ‪39‬‬
‫מיליון שקל בלבד‪ ,‬ירידה של ‪.83%‬‬
‫גלובס ‪1.2.2009‬‬
‫היקף התביעות בבוררות בין דניה סיבוס למדינה על כביש ‪ - 431‬כחצי‬
‫מיליארד שקל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫סקירת מחקרים ומודלים קיימים לצמצום התופעה‬
‫שיטות קיימות לבחירת‬
‫קבלנים במכרז‬
‫מכרזים‬
‫המבוססים‬
‫על מחיר‬
‫‪5‬‬
‫מודלי ‪MCDM‬‬
‫מודל ‪A+B‬‬
‫)‪Herbsman (1995‬‬
‫סקירת מחקרים ומודלים קיימים לצמצום התופעה‬
‫שיטות קיימות לבחירת‬
‫קבלנים במכרז‬
A+B ‫מודל‬
MCDM ‫מודלי‬
‫מכרזים‬
‫המבוססים‬
‫על מחיר‬
Herbsman (1995)
Fuzzy
Sing & Tiong (2005)
Lin et al. (2008)
Plebankiewicz (2009)
‫מודל היברידי‬
AHP
Russell (1992)
Fuzzy AHP
Pan (2009)
Jaskowski et al.
(2009)
MAA
MAUT
Alsran et al. (2008)
Hatush & Skitmore
)1998(
‫ קלאסי‬AHP
ANP
‫ חלקי‬AHP
Fong & Choi (2000)
Mahadi et al. (2008)
Li & Cheng (2004)
Lai et al. (2008)
ER
Holt & Sönmez
)2002 ;2001(
6
‫מכרזים מבוססי מחיר‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירת הקבלן מתבססת על קריטריון מחיר בלבד‬
‫‪ .2‬מאפיין את הסקטור הציבורי‬
‫‪ .3‬סינון קבלנים לא מתאימים נעשה ע"י קביעת תנאי סף להשתתפות‬
‫‪ .4‬לרוב העלות אותה מציע הקבלן בשלב המכרז לא משקפת את המחיר הסופי של הפרויקט‬
‫‪ .5‬מכרז פשוט ליישום‬
‫‪ .6‬סיכון נמוך (ביחס לשיטות האחרות) לאי סדרים בבחירת זוכה במכרז‪ ,‬סיכון נמוך לתביעות‬
‫‪ .7‬שיטה מהווה גורם מרכזי לתופעת ה‪( Winner’s Curse -‬קללת המנצח)‬
‫‪7‬‬
‫מכרזים מבוססי מחיר‬
‫דרכים לצמצום תופעת ה‪ Winner’s Curse-‬במכרזים מבוססי מחיר‪:‬‬
‫מתוך מאמרם של ‪:Hatush and Skitmore 1998‬‬
‫דנמרק – הורדת שתי התוצאות הנמוכות ביותר ושתי הגבוהות ביותר ובחירת הקבלן‬
‫שנתן את המחיר הסופי הקרוב ביותר לממוצע‬
‫פורטוגל – הורדת התוצאה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר ובחירת הקבלן שנתן את המחיר‬
‫הסופי הקרוב ביותר לממוצע‬
‫דרום קוריאה – הורדת התוצאה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר ובחירת הקבלן שנתן את המחיר‬
‫הסופי הקרוב ביותר לממוצע‬
‫ערב הסעודית – בחירת הקבלן הזול ביותר ובתנאי שהערך הכספי של הצעתו אינו נמוך מ‪70%-‬‬
‫מהאומדן‬
‫‪8‬‬
‫מכרזים מבוססי מחיר‬
‫דרכים לצמצום תופעת ה‪ Winner’s Curse-‬במכרזים מבוססי מחיר‪:‬‬
‫דנמרק – הורדת שתי התוצאות הנמוכות ביותר ושתי הגבהות ביותר ובוחרים את הקבלן‬
‫שנתן את המחיר הסופי הקרוב ביותר לממוצע‬
‫פורטוגל – הורדת תוצאה ונמוכה ביותר והגבוה ביותר ובוחרים את הקבלן שנתן את המחיר‬
‫הסופי הקרוב ביותר לממוצע‬
‫דרום קוריאה – הורדת תוצאה ונמוכה ביותר והגבוה ביותר ובוחרים את הקבלן שנתן את המחיר‬
‫הסופי הקרוב ביותר לממוצע‬
‫ערב הסעודית – בחירת הקבלן הזול ביותר ובתנאי שהערך הכספי של הצעתו אינו נמוך מ‪70%-‬‬
‫מהאומדן‬
‫ישראל – עפ"י הנחיות החשכ"ל אימצה מע"צ נוסחה לפיה נבחר הקבלן הזול ביותר ובתנאי שהצעתו‬
‫אינה נמוכה מ‪ 80%-‬מממוצע ההצעות ו‪ 85%-‬מהאומדן (חישוב הממוצע נעשה לאחר פסילת‬
‫ההצעה הנמוכה והגבוהה ביותר)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מכרזים מבוססי מחיר‬
‫דרכים לצמצום תופעת ה‪ Winner’s Curse-‬במכרזים מבוססי מחיר‪:‬‬
‫‪:Flat 1999‬‬
‫מציע לקבוע לכל פרויקט טווח מחירים ריאלי (‪ )Market Price Range‬ולבחור את הקבלן הזול ביותר בתוך‬
‫הטווח‪ .‬טווח ההצעות הריאליות משתנה לפי סוג הפרויקט ורמת מורכבותו‬
‫מחיר‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫טווח המחירים‬
‫הריאלים‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫הצעות‬
‫טווח ההצעות הריאליות‬
‫‪10‬‬
‫‪X‬‬
‫מודל ‪A+B‬‬
‫)‪Herbsman (1995‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫‪ – A .1‬מחיר ההצעה‪ – B ,‬העלות הכלכלית שמשלם הציבור (באופן ישיר או עקיף) על הזמן בו הפרויקט נמצא בביצוע‬
‫‪ .2‬קבלן מגיש במכרז זה הצעה המורכבת משני פרמטרים‪ :‬מחיר (‪ ,)A‬ולוח זמנים להשלמת הפרויקט (המתורגם ל‪)B-‬‬
‫‪ .3‬שיטה מתאימה לפרויקטים מוטי זמן (פרויקטים בהם ללוחות הזמנים להשלמת הביצוע יש חשיבות עליונה)‬
‫‪ .4‬שיטה מיושמת במכרזים של תשתיות וכבישים‪ ,‬במספר מדינות בארצות הברית‬
‫‪ .5‬שיטה מיושמת כיום במכרזים של מע"צ‬
‫‪11‬‬
‫מודל ‪A+B‬‬
‫)‪Herbsman (1995‬‬
‫דוגמה סינתטית ליישום המודל (ביצוע עבודות תשתית והקמת קטע כביש)‪:‬‬
‫נקבעה עלות חודשית של ‪ 1.5‬מיליון ‪ $‬לכל חודש בו הכביש סגור‬
‫‪12‬‬
‫הצעה ‪1‬‬
‫הצעה ‪2‬‬
‫עלות ‪A‬‬
‫‪ 20‬מיליון ‪$‬‬
‫‪ 23‬מיליון ‪$‬‬
‫חודשי ביצוע‬
‫‪ 12‬חודשים‬
‫‪ 8‬חודשים‬
‫‪B‬‬
‫‪ 18 =12*1.5‬מיליון ‪$‬‬
‫‪12 =8*1.5‬מיליון ‪$‬‬
‫‪A+B‬‬
‫‪ 38=18+20‬מיליון ‪$‬‬
‫‪ 35=23+12‬מיליון ‪$‬‬
‫שיטת ‪)Multi Criteria Decision Making( MCDM‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירת קבלן מתבססת על מספר קריטריונים ראשיים ומשניים המסודרים בעץ היררכי‬
‫‪ .2‬השיטות השונות מציעות מתודולוגיות לקביעת המשקלים לכל קריטריון בהיררכיה‬
‫‪ .3‬חלק מהשיטות מאפשרות שילוב קריטריונים כמותיים עם קריטריונים נוספים שאינם מדידים (כגון איכות וניסיון)‬
‫‪ .4‬השיטות (כאשר הן מיושמות נכון) מאפשרות בחירת הקבלן המתאים ביותר ולא הזול ביותר‬
‫‪ .5‬השיטות מקטינות את הסיכון של תופעת ה‪Winner’s Curse -‬‬
‫‪ .6‬לרוב מכרזים מורכבים יותר ליישום‬
‫‪ .7‬קושי בדרוג קריטריונים לא מדידים‬
‫‪ .8‬מגדיל את הסיכון לאי סדרים ותביעות בהליך המכרז‬
‫‪ .9‬מתאים במיוחד ליישום במכרזי ‪ PFI‬או מכרזי ‪Design Built‬‬
‫‪13‬‬
‫שיטת ‪MCDM‬‬
‫דוגמאות ליישום שיטות ‪:MCDM‬‬
‫מרכז הדרכה של משטרת ישראל‬
‫‪ 70%‬מחיר ‪ 30%‬איכות‬
‫מחלקת ההנדסה צבא ארה"ב‬
‫‪ 50%‬מחיר ‪ 50%‬איכות‬
‫‪14‬‬
‫עיר הבה"דים ‪ 75%‬מחיר ‪ 25%‬איכות‬
‫שיטת ‪MCDM‬‬
‫מרכז ההדרכה של משטרת ישראל‪:‬‬
‫מכרז ‪ PFI‬לתכנון‪ ,‬הקמה‪ ,‬תפעול‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ומימון של מרכז ההדרכה של משטרת ישראל‬
‫שטח –‬
‫‪ 230‬דונם‬
‫שטח בנוי –‬
‫כ‪ 67,000 -‬מ"ר‬
‫מספר חניכים במתחם –‬
‫כ‪2,000 -‬‬
‫עלות הקמה –‬
‫כ‪₪ 500,000,000 -‬‬
‫עלות תפעול‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬והדרכה לתקופת הזיכיון (‪ 25‬שנה) –‬
‫כ‪₪ 1,000,000,000-‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫שיטת ‪MCDM‬‬
‫מרכז ההדרכה של משטרת ישראל‪:‬‬
‫בחירת ההצעה‬
‫הטובה ביותר‬
‫הציון הסופי במכרז חושב עפ"י הנוסחה הבאה‪:‬‬
‫‪S=70%P+5%F+10%E+5%O+5%T+5%TR‬‬
‫איכות‬
‫‪Q‬‬
‫‪30%‬‬
‫מודל פיננסי‬
‫‪F‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪16‬‬
‫תכנון והקמה‬
‫‪E‬‬
‫‪10%‬‬
‫הדרכה‬
‫‪TR‬‬
‫‪5%‬‬
‫מחיר‬
‫‪P‬‬
‫‪70%‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫‪T‬‬
‫‪5%‬‬
‫תפעול ואחזקה‬
‫‪O‬‬
‫‪5%‬‬
‫שיטת ‪MCDM‬‬
‫מרכז ההדרכה של משטרת ישראל‪:‬‬
‫מציע ‪1‬‬
‫מציע ‪2‬‬
‫מציע ‪3‬‬
‫מציע ‪4‬‬
‫סכום ההצעות ‪:P‬‬
‫מציע ‪1‬‬
‫‪ 1.857‬מיליארד ‪₪‬‬
‫מציע ‪2‬‬
‫‪ 1.404‬מיליארד ‪₪‬‬
‫מציע ‪3‬‬
‫‪ 1.855‬מיליארד ‪₪‬‬
‫מציע ‪4‬‬
‫‪ 1.415‬מיליארד ‪₪‬‬
‫‪17‬‬
‫מציע ‪1‬‬
‫מציע ‪2‬‬
‫מציע ‪3‬‬
‫מציע ‪4‬‬
‫מודל ‪MCDM‬‬
‫במסגרת מחקר לתואר שני בטכניון‪ ,‬נבחנו הקריטריונים המשפיעים ביותר על בחירת הקבלן בישראל‬
‫ונקבעו המשקלים שיש ליחס לכל קריטריון‪.‬‬
‫לצורך המחקר בוצעו שני סבבי ראיונות עם ‪ 15‬מומחים מובילים מענף הבנייה בארץ‪ .‬תוצאות התשאולים‬
‫אפשרו בניית היררכיה של קריטריונים וקביעת משקליהם‪.‬‬
‫בניית ההיררכיה וקביעת המשקלים יושמה בשיטת ה‪ ,(Analytic Hierarchy Process) AHP-‬אחת משיטות‬
‫ה‪ MCDM -‬המקובלות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מודל ‪AHP‬‬
‫בחירת הקבלן המתאים‬
‫ביותר‬
‫יכולות נוכחיות‬
‫של החברה‬
‫מחיר סופי‬
‫המחיר‬
‫המוצע‬
‫במכרז‬
‫איזון‬
‫פנימי‬
‫נכון בין‬
‫הסעיפים‬
‫מרחק‬
‫מממוצע‬
‫ההצעות‬
‫עץ הקריטריונים המשפיעים‬
‫ביותר על בחירת קבלן‪.‬‬
‫העץ נבנה לאחר תשאול ‪15‬‬
‫מומחים מענף הבנייה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫יכולות‬
‫ניהולית‬
‫ארגונית‬
‫משאבים‬
‫כוח אדם‬
‫וציוד‬
‫זמין‬
‫רקורד קודם‬
‫איתנות‬
‫פיננסית‬
‫ביצועי‬
‫עבר‬
‫ניסיון‬
‫ניסיון‬
‫הנהלת‬
‫החברה‬
‫כוח אדם‬
‫זמין‬
‫רקורד‬
‫עמידה‬
‫בזמנים‬
‫היקף‬
‫פרויקטים‬
‫שבוצעו‬
‫ניסיון‬
‫הצוות‬
‫המקצועי‬
‫ציוד זמין‬
‫רקורד‬
‫איכות‬
‫בנייה‬
‫סוג‬
‫פרויקטים‬
‫שבוצעו‬
‫רקורד‬
‫תביעות‬
‫ניסיון‬
‫בפרויקטים‬
‫באזור‬
‫התארגנות‬
‫החברה‬
‫לביצוע‬
‫הפרויקט‬
‫בטיחות‬
‫יחסי‬
‫חסי‬
‫עבודה‬
‫מול‬
‫המזמין‬
‫זמן‬
‫פרויקט מוטה איכות‬
‫מחיר סופי‬
‫יכולות‬
‫נוכחיות‬
‫רקורד‬
‫קודם‬
‫‪27%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪21%‬‬
‫פרויקט מוטה זמן‬
‫איכות‬
‫‪0,100,0‬‬
‫מחיר סופי‬
‫יכולות‬
‫נוכחיות‬
‫רקורד‬
‫קודם‬
‫‪28%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪0,0,100‬‬
‫תוצאות מודל ‪AHP‬‬
‫עבור מקרי קיצון‪:‬‬
‫‪100,0,0‬‬
‫‪ -‬פרויקט מוטה תקציב‬
‫פרויקט מוטה תקציב‬
‫מחיר סופי‬
‫יכולות‬
‫נוכחיות‬
‫רקורד‬
‫קודם‬
‫‪54%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ -‬פרויקט מוטה זמן‬
‫תקציב‬
‫‪ -‬פרויקט מוטה איכות‬
‫מסקנות‬
‫‪ .1‬המומחים המקומיים ייחסו לקריטריון "מחיר" משקל הנע בין ‪ 54%‬ל‪.27%-‬‬
‫‪ .2‬קריטריון "מחיר" אינו הקריטריון היחיד (ולעיתים אף לא הקריטריון העיקרי) לפיו יש לבחור קבלן במכרז‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לשאוף למעבר למכרזים בהם נבחר קבלן על פי מכלול קריטריונים ולא רק מחיר‪.‬‬
‫‪ .4‬כדי לצמצם מעורבות של בתי משפט בהליכי מכרז המבוססים על קריטריונים איכותיים (‪ )MCDM‬יש‪:‬‬
‫•‬
‫לפתח מאגרי מידע על תפקוד חברות בנייה‪.‬‬
‫•‬
‫לקבוע סקאלות מדידות לדרוג הצעות‪.‬‬
‫‪21‬‬

Similar documents