תוכן עניינים

Transcription

תוכן עניינים
‫נושאים מתקדמים בתורת החבורות‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מנהלות ‪. . . . . . . . . . . .‬‬
‫מבוא ‪. . . . . . . . . . . . .‬‬
‫גידול של חבורות מכפלה ‪. . .‬‬
‫מכפלה חופשית ‪. . .‬‬
‫‪3.1‬‬
‫גרף קיילי ‪. . . . . .‬‬
‫‪3.2‬‬
‫מכפלה ממוזגת ‪. . .‬‬
‫‪3.3‬‬
‫חישוב מדויק של פונקציות גידול‬
‫פונקציות רקורסיבית ‪. .‬‬
‫‪4.1‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים ‪. . . . .‬‬
‫חבורת גריגורצ'וק לא נוצרת סופית‬
‫מכפלות שזורות ‪. . . . . . . . . .‬‬
‫אוטומטים סופיים ‪. . . . . . . . .‬‬
‫חבורת גופטה־סידקי ‪. . .‬‬
‫‪8.1‬‬
‫חבורת פבריגורסקי־גופטה‬
‫‪8.2‬‬
‫מערכות דינמיות ‪. . . . . . . . . .‬‬
‫חסמים משופרים לחבורת גריגורצ'וק‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫מרצה‪ :‬פרופ' אבינועם מן‬
‫מסכם‪ :‬עומר שכטר — ‪omer.shechter SHTRUDEL mail.huji.ac.il‬‬
‫ניתן בסמסטר סתיו ה'תשע"ה באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תיקונים קלים כחמורים יתקבלו בברכה‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫מנהלות‬
‫שיעור ראשון‬
‫השיעור ייערך ביום שני ב־‪ 12:00‬עד ‪ 14:00‬במתמטיקה ‪ .209‬ציונים יינתנו על בסיס עבודת בית בסוף‬
‫הסמסטר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא‬
‫תהא ‪ G = hx1 , . . . , xd i‬חבורה נוצרת סופית — כל איבר הוא מכפלה של האיברים האלה או ההופכיים שלהם‪.‬‬
‫לאיברים } ‪ {x1 , . . . , xd‬קוראים היוצרים של החבורה‪ .‬דרך אחרת לומר זאת שכל תת־חבורה של ‪ G‬שמכילה את‬
‫כל האיברים האלה — היא ‪ G‬עצמה‪ .‬החבורות שנעשו בהן בקורס זה יהיו נוצרות־סופית‪ .‬ניתן לראות שחבורות‬
‫כאלה עם מספר יוצרים סופי הוא בן־מנייה‪ ,‬כמספר של כל הסדרות הסופיות של מספר סופי של אותיות‪ .‬ישנם‬
‫גם חבורות בנות־מנייה רבות שאינן נוצרות־סופית )לדוגמה — )‪.((Q, +‬‬
‫לכל מלה כזו יש אורך‪ ,‬והוא מוגדר להיות סכום הערכים המוחלטים של החזקות בכתיבה‪ .‬בהינתן‬
‫‪P‬‬
‫‪ w = xei1i · · · · · xeikk‬אזי | ‪ .l (w) = ki=1 |ei‬זה מוגדר אורך המלה ולא אורך האיבר‪ ,‬שכן לכל איבר בחבורה‬
‫‪ ,x2 · x−1‬אנחנו מניחים שזה‬
‫כללית ישנם מספר דרכים לכתוב‪ .‬יש מקרים טריוויאלים‪ ,‬לדוגמה אפשר להכניס ‪2‬‬
‫לא קורה‪ ,‬אלא מניחים שכל המלים שלנו מצומצמות‪ .‬כדי להיות חסכוניים‪ ,‬אנחנו מחפשים את המלה הכי קצרה‬
‫שמייצגת את האיבר )ייתכן שיש כמה( — )‪.l (x) = min (l (w) |w (xi ) = x‬‬
‫דוגמה ‪ ,(Z, +) :1‬יש לו יוצר יחיד — ‪ .Z = h1i‬לנו ברור כי |‪ l (xm ) = |m‬כי יש ביטוי יחיד‪.‬‬
‫נסתכל עתה על הכיוון ההפוך‪ ,‬בהינתן אורך אנו רוצים לדעת כמה איברים יש כך שהמלה הקצרה ביותר המייצגת‬
‫אותם היא באורך זה‪.‬‬
‫‪n m‬‬
‫‪ .l (xn1 xm‬אם נחפש מלה באורך‬
‫דוגמה ‪ :2‬נסתכל על ‪ .Z ⊕ Z‬איבר כללי הוא מהצורה ‪2 ) = |n| + |m| .x1 x2‬‬
‫‪ ,k ∈ N‬יש לנו מספר גדול יותר של אפשרויות‪.‬‬
‫עובדה ‪ :3‬אם ניקח חבורה סופית‪ ,‬החל משלב מסויים ‪.l (n) ≡ 0‬‬
‫דוגמה ‪ :4‬החבורה החופשית ‪ ,F d‬היא המקרה בו אין שוויון בין שתי מלים מצומצמות שונות‪ .‬באורך ‪ 0‬יש‬
‫רק מלה יחידה‪ .‬באורך ‪ 1‬ישנם היוצרים וההופכיים שלהם — ‪ .l (1) = 2d‬באורך ‪ ,n‬זוהי בעצם מלה באורך‬
‫‪ n − 1‬עם אחת מתוך )‪(2d − 1‬היוצרים והופכיים )פרט להופכי של האות האחרונה במלה באורך ‪ ,(n − 1‬ולכן‬
‫‪ .l (n) = 2d · (2d − 1)n−1‬יש חבורות שאינן חופשיות‪ ,‬אבל אנחנו יכולים לבצע שיכון בהתאם לכמות היוצרים‪,‬‬
‫עובדה זו מאפשרת לנו לבצע חסם על מספר המלים באורך ‪ n‬בחבורה כללית — ‪.l (n) ≤ 2d · (2d − 1)n−1‬‬
‫)‪SG (n‬‬
‫מספר האיברים באורך ‪ n‬בתור ‪ .an‬מספר האיברים באורך קטן או שווה ל־‪n‬‬
‫הגדרה ‪ :5‬אנחנו מגדירים את ‪P‬‬
‫מסומן בתור ‪ sn‬ומתקיים ‪ sn = ni=0 ai‬וגם ‪ .an = sn − sn−1‬כשהחבורה לא ברורה נכתוב )‪ aG (n‬ו־)‪.SG (n‬‬
‫מה שמעניין אותנו הוא לבדוק אסימפטוטית‪ ,‬איך שתי הפונקציות )‪ a (n‬ו־)‪ s (n‬מתנהגות כאשר הולכים לאינסוף‪.‬‬
‫יש לנו שתי קצוות‪ ,‬גידול פולינומיאלי שהוא הקטן ביותר )חסום מלמטה על ידי גידול ליניארי( וגידול מעריכי‬
‫)החסום מלמעלה על ידי החבורה החופשית(‪ .‬אחת השאלות היא מקרי ביניים‪ .‬השאלות האלה עלו במקור‬
‫על ידי גיאומטריקנים ולא אלגבריקנים‪ .‬בגיאומטריה זה הופיע באופן טבעי כשעוסקים בבעיות גיאומטריות על‬
‫יריעות רימאניות חשוב לדעת מה הגידול של החבורה היסודית )אנחנו לא ניגע בזה‪ .‬בספר של פרופ' מן אין‬
‫נגיעה כלל בצד הגיאומטריה‪ .‬בספר של דה לה הארפ יש עיסוק אינטנסיבי בזה(‪ .‬הראשון שהעתסק בתחום‬
‫הזה היה שוורץ במוסקבה בשנות החמישים ובמערב לא ממש התייחסו לזה‪ .‬בסוף שנות ה־‪ 60‬מילנור האמריקאי‬
‫התייחס לבעיות האלה‪ ,‬ומילנור הוא בעל שם גדול וזה גרם להתעניינות‪ .‬אחת השאלות שמילנור העלה האם‬
‫כל פונקציות גידול מנהגת אסימפטוטית כפולינום או כפונקציה מעריכית‪.‬‬
‫הערה ‪ :6‬השאלה לא שואלת אם הם בדיוק פונקציה פולינומית אם מעריכית‪ ,‬אנחנו מדברים על מקרה‬
‫אסימפטוטי — ‪ cn ≤ an ≤ M cn‬החל מ־‪ n‬מסויים‪.‬‬
‫התשובה ניתנה עשר שנים מאוחר על ידי גריגורצ'וק שהראה שכן‪ ,‬גידול שגדל יותר מכל פולינום ונמוך יותר‬
‫מכל מעריך‪ .‬הקיום של חבורות כאלה והמדידה שלה הוא יהיה מוקד הקורס שלנו‪ .‬משפט חשוב אחר ומוקדם‬
‫יותר שלא ניגע בו בקורס )אבל ניתן בשנה שעברה‪ ,‬ואולי יינתן בשנה הבאה( הוא משפט גרומוב שמאפיין באופן‬
‫מלא את כל החבורות עם גידול פולינומיאלי‪.‬‬
‫בקורס נתחיל עם שני הפרקים הראשונים בספר ‪ How Groups Grow‬של פרופ' אבינועם מן שיהיו מבוא‪.‬‬
‫אח"כ נקרא את הפרקים המאוחרים יותר‪ ,‬בעיקר ‪ ,10‬שיעסקו בגידול ביניים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3‬‬
‫מכפלה חופשית‬
‫גידול של חבורות מכפלה‬
‫דוגמה ‪ :7‬תהא ‪) C2 ∗ C2‬מכפלה חופשית של חבורות מעגליות מסדר ‪ (2‬והיא תוסמן ∞‪ D‬והיא נקראת חבורה‬
‫דיהדרית אינסופית‪ ,‬שכן היא מעיין סימטריות של מצולע אינסופי‪ .‬תזכורת‪ :‬לכל חבורה דיהדרית יש תת־חבורה‬
‫מסדר ‪ .2‬החבורה הדיהדרית האינסופית היא האיזומטריות שמעבירות את "הישר השלם" לעצמו )לדוגמה‪,‬‬
‫להזיז ימינה או שמאלה במספר שלם(‪ ,‬וזו חבורה צקלית אינסופית‪ .‬ויש שיקוף סביב כל נקודה ולהחליף את‬
‫כיוון הישר‪ ,‬ואלו האפשרויות היחידות‪ .‬אז איך נראה איבר ב־ ‪ ?C2 ∗ C2‬עבור ‪ x‬הקואורדינטה הראשונה ו־ ‪y‬‬
‫בקואורדינטה השנייה מתקיים ‪ .x2 = y2 = 1‬הוא מתחיל ב־‪ x‬או ב־‪ ,y‬ולאחריו חייב להגיע איבר אחר )אחרת‬
‫צריך לצמצם(‪ .‬לכן מכל אורך יש בדיוק שני איברים‪ .an = 2 .‬נשים לב שזה בדיוק המקרה עבור ‪.Z‬‬
‫מסקנה ‪ :8‬לשתי חבורות שונות יכולות להיות אותה פונקציית גידול‪ .‬המסקנה מולידה לנו שאלה פתוחה גדולה‬
‫— מה נובע מכך שלשתי חבורות ישנה אותה פונקציית גידול?‬
‫הערה ‪ :9‬פונקציית הגידול תלויה ביוצרים‪ .‬נשים לב של־ ∞‪ D‬יש שני יוצרים שאחד מסדר אינסופי ואחד מסדר‬
‫שניים )הזזה ושיקוף(‪ ,‬ואז נקבל פונקציית גידול שונה‪ .‬כנ"ל לגבי ‪ Z‬שאז ניתן לבחור את }‪ {2, 3‬בתור יוצרים‬
‫בכתיב החיבורי‪.‬‬
‫לא תמיד זה אפשרי לבדוק ממש כמה איברים יש לכל אורך‪ .‬נסתכל לדוגמה במכפלה ישרה ‪,G = H × K‬‬
‫כאשר קבוצת היוצרים של ‪ H‬היא } ‪ {x1 , . . . , xd‬ושל ‪ K‬היא } ‪ .{y1 , . . . , yc‬נסתכל על ‪ G‬לא כאל זוגות‬
‫סדורים‪ ,‬אלא על ‪ H, K‬בתור תת־חבורות נורמליות של ‪ G‬שמכפלתן היא כל ‪ G‬וחיתוכן הוא ‪ .1G‬לכן כל איבר‬
‫איבר מ־ ‪ H‬עם איבר ב־ ‪ K‬ולכן איבר כללי ‪ .g = hk‬מתקיים )‪ l (g) = l (h) + l (k‬ומכאן‬
‫ב־‪ G‬הוא מכפלה של ‪P‬‬
‫)‪ .aG (n) = i+j=n aH (i) + aK (j‬זה מזכיר לנו פונקציה יוצרת של פולינומים‪.‬‬
‫הגדרה ‪ :10‬נגדיר את הפונקציה היוצרת ‪a (m) z m‬‬
‫∞‪P‬‬
‫‪m=0‬‬
‫= )‪.A (z‬‬
‫טענה ‪ :11‬אם נסתכל על הנוסחה בשורות הקודמות נקבל )‪.AG (z) = AH (z) · AK (z‬‬
‫הגדרנו את )‪ A (z‬בתור טור פורמלי‪ ,‬אבל האם ניתן להסתכל על זה בתור פונקציה? התשובה שכן‪ .‬לטור חזקות‬
‫יש רדיוס התכנסות‪ .‬נחשב‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2d − 1‬‬
‫√‬
‫‪−1‬‬
‫≥ ) ‪lim ( m am‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫זאת בשל החסם שהוכחנו על החבורה החופשית‪ .an ≤ 2d · (2d − 1)n−1 .‬עדיין אין מספיק שימושים‬
‫להצגה של הטור הפורמלי כפונקציה‪.‬‬
‫דיברנו על פונקציות גידול אפשריות‪ .‬כאשר מדובר בגידול מעריכי אזי ‪ am ≥ cm‬כאשר ‪ c > 1‬אזי קיבלנו‬
‫חלק מעיגול היחידה‪ .R ≤ 1c < 1 ,‬בגידול פולינומיאלי ‪ an ≤ Cmα‬ולכן השורש ה־‪ n‬שואף ל־‪) 1‬מאינפי(‪.‬‬
‫במקרה של גידול ביניים יש תכונות מעניינות‪ .‬טור חזקות עם מקדמים שלמים שרדיוס ההתכנסות הוא בדיוק‬
‫‪ 1‬גורר תכונות מעניינות‪.‬‬
‫תרגיל ‪) √am+n ≤ an · am :12‬אפשר לחלק את המלה לשתי מלים קצרות יותר‪ ,‬ולכן קטן או שווה(‪ .‬צ"ל‬
‫√‬
‫‪ lim n an‬קיים ושווה ל־ ‪ .inf n an‬עובדה זו קרויה "הלמה של פקטה"‪ ,‬שהיה אחד המרצים הראשונים‬
‫למתמטיקה במכון איינשטיין‪.‬‬
‫∼ ‪ .Hi‬נכנה את היוצרים שלנו ‪ .x1 , . . . , xk‬נעשה חשבון של‬
‫נסתכל על ‪ G = H1 ∗ · · · ∗ Hk‬כאשר כל ‪= C2‬‬
‫פונקציית הגידול‪ .an = an−1 · (k − 1) = k · (k − 1)n−1 .a1 = k .‬אם במקרה ‪ k = 2d‬אזי זו אותה פונקציית‬
‫גידול כמו לחבורה החופשית‪.‬‬
‫∼ ‪.a1 = d + 2e .Kj‬‬
‫נסתכל על ‪ G = H1 ∗ · · · ∗ Hk ∗ K1 ∗ · · · ∗ Ke‬כאשר ‪ Hi‬כמו קודם ו־‪= Z‬‬
‫‪ .an = an−1 · (d + 2e − 1) = (d + 2e) · (d + 2e − 1)n−1‬באופן דומה לפונקציית הגידול של החבורה‬
‫החופשית ‪.F d+2e‬‬
‫השערה ‪ :13‬האם קיימות אינסוף חבורות עם אותה פונקציית גידול? התשובה )עדיין לא בספר( היא שכן וניתן‬
‫לבנות ‪ 2ℵ0‬חבורות עם אותה פונקציית גידול‪ .‬זו כמות טובה‪ ,‬כי מספר החבורות הנוצרות סופית בהקשר שלנו‬
‫הוא ‪.2ℵ0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫שיעור שני‬
‫‪3.1‬‬
‫גידול של חבורות מכפלה‬
‫גידול של חבורות מכפלה‬
‫מכפלה חופשית‬
‫נסתכל על דוגמה נוספת‪ ,C2 ∗ C3 .‬היחסים הם ‪ .x2 = y3 = 1‬האיברים הם מהצורה ‪ .xy±1 xy±1 . . .‬מה‬
‫הגידול? לרוב לקחנו מלה באורך ‪ n‬ובדקנו כמה אפשרויות יש לעבור למלה הבאה‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬אם המלה‬
‫נגמרת ב־‪ x‬אז יש שתי אפשרויות לעבור הלאה‪ .‬אם זה נגמר ב־‪ y‬אפשר לכתוב ‪ ,x‬אי אפשר לכתוב ‪ y−1‬ואם‬
‫כותבים ‪ y‬אז המלה נשארת באותו אורך‪ .‬לכן צריך להבדיל‪ .‬בהינתן מלה באורך ‪ n‬נבדוק כמה מלים יש באורך‬
‫‪ .n + 2‬אם המלה נגמרת ב־‪ x‬יש ‪ 2‬אפשרויות להמשיך‪ .‬אם נגמר ב־‪ y‬אז גם כן יש ‪ 2‬אפשרויות‪ .‬לכן ‪,a0 = 1‬‬
‫‪) a2 = 4 .a1 = 3‬על ידי חישוב(‪ .‬ומהנוסחה של ההתקדמות נקבל ‪ .an+2 = 2 · an‬נשלב את נוסחת הנסיגה‬
‫עם הערכים המקוריים ונקבל ‪ a2n = 2n+1‬ו־ ‪) a2n+1 = 3 · 2n‬עבור ‪ .(n > 0‬קיבלנו לא פונקציית גידול אחת‬
‫אלא שתי פונקציות גידול‪ ,‬שגדלים אסימפטוטית זהה‪:‬‬
‫‪n+1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪a2n = 2‬‬
‫√‬
‫‪2n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a2n+1 = 3 2n+1 2 2n+1‬‬
‫√‬
‫√‬
‫ולכן כאשר ∞ → ‪ n‬הגבול קיים ומתקיים ‪.lim n an = 2‬‬
‫√‬
‫‪2n+1‬‬
‫נרחיב בדיבור על החבורה הזו‪ ,‬שכן היא מעניינת מאוד‪ .‬יש לה שם אחר — )‪.C2 ∗ C3 = P SL (2, Z‬‬
‫נסביר את הסימונים‪ R .‬חוג עם יחידה‪ ,‬ו־)‪ GLm (R‬מטריצות הפיכות מסדר ‪ .m × m‬אם החוג קומוטטיבי‬
‫אפשר להגדיר דטרמיננטה‪ ,‬והתכונות המוכרות מתקיימות‪ ,‬בפרט כפליות הדטרמיננטה מתקיימת‪ .‬הדטרמיננטה‬
‫כזכור היא הומומורפיזם — ×‪ .det : GLm (R) → R‬מהו הגרעין? זהו )‪ ,SLm (R‬הן כל המטריצות עם‬
‫∼ )‪ .GLm (R)/SLm (R‬יש עוד טיפוס של חבורות נורמליות‪,‬‬
‫דטרמיננטה ‪ ,1‬ולפי משפט האיזומורפיזם ×‪= R‬‬
‫לדוגמה — המטריצות הסקלריות ־ ‪ ,Z‬שהן מהוות את המרכז של החוג‪ .‬לכן )‪GLm (R)/Z = P GL (R‬‬
‫‪m‬‬
‫ו־‪ .P SLm (R) = SLm (R)/SLm (R)∩Z‬אז מה יש לנו ב־)‪ ,P SL2 (Z‬יש לנו שני איברים הפיכים בשלמים שהם‬
‫‪ .±1‬במקרה הזוגי היא כאמור שווה לפירוק של ‪ C2 ∗ C3‬ויש הפניה להוכחה בספר‪ .‬מעלה שדה מתקיים‬
‫)‪ P SLn (F‬זו חבורה פשוטה )אין לה תת־חבורות נורמליות(‪.‬‬
‫‪ :14‬בהינתן ‪ ,G = H ∗ K‬כאשר ‪ ,an ∈ G, bn ∈ H, cn ∈ K‬אזי יש לנו פונקציות יוצרות = )‪A (z‬‬
‫טענה ‪P‬‬
‫הפונקציות היוצרות‪ .‬הנוסחה‬
‫מכפלת‬
‫היא‬
‫היוצרת‬
‫שהפונקציה‬
‫הוכחנו‬
‫כזכור‬
‫ישרה‬
‫במכפלה‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪an z m‬‬
‫‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫במקרה הזה היא ‪ . A = B + C − 1‬דרך אחרת וסימטריות יותר לכתיבה היא ‪. A − 1 = B − 1 + C − 1‬‬
‫הוכחה‪ :‬איבר ‪ g‬במכפלה חופשית ‪ G‬הוא מהצורה ‪ h1 k1 . . . hr kr‬כאשר ‪ ,∀i>1 hi 6= 1‬ובאופן דומה עבור ‪.kj‬‬
‫נגדיר ‪H = hXi‬ו־‪ K = hY i‬ו־‪ ,G = hX ∪ Y i‬ויש הצגה יחידה שכן זו ההגדרה של מכפלה חופשית‪ .‬אם רוצים‬
‫לדאוג שההצגה המקורית היחידה של כל ‪ hi , ki‬יהיה מינימלי לפי ההצגה המקורית‪.‬‬
‫מינימלי צריך ‪P‬‬
‫לקבל אורך ‪P‬‬
‫לכן ) ‪ , l (g) = i lX (hi ) + i lY (ki‬כאשר אנחנו קובעים את ‪ .r‬נבדוק מתי הסכום הזה שווה ל־‪ .n‬זה‬
‫‪X∪Y‬‬
‫כמו לקחת את הפונקציה היוצרת )‪ B (z) · C (z) · B (z) C (z) . . . B (z) · C (z‬כאשר יש ‪ r‬זוגות כאלה‪ .‬ואנחנו‬
‫מחפשים את המקדם של ‪ .z n‬לא דייקנו עד הסוף‪ ,‬כי צריך לזכור שהאיברים פרט לראשון ולאחרון — אסר‬
‫להיות להיות ‪ .1‬לכן הביטוי המדויק הוא )‪B (z) · (C (z) − 1) · (B (z) − 1) (C (z) − 1) . . . (B (z) − 1) · C (z‬‬
‫וזה שווה ‪ B (z) · C (z) · (B (z) − 1)n−1 · (C (z) − 1)n−1‬ועכשיו נכתוב ‪ .BC [(B − 1) (C − 1)]n−1‬נראה‬
‫מה קורה כשזה הולך לאינסוף‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪1 − (B − 1) (C − 1‬‬
‫‪Geometric series‬‬
‫=‬
‫‪BC‬‬
‫‪BC‬‬
‫‪B + C − BC‬‬
‫‪A‬‬
‫ועתה ניקח‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪n−1‬‬
‫])‪BC [(B − 1) (C − 1‬‬
‫∞‬
‫‪X‬‬
‫‪n=1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫ונקבל את הנדרש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3.2‬‬
‫שיעור שלישי‬
‫גרף קיילי‬
‫‪3.2‬‬
‫גידול של חבורות מכפלה‬
‫גרף קיילי‬
‫גרף קיילי‬
‫הגדרה ‪ :15‬בהינתן חבורה ‪ G = hSi‬כאשר ‪ S‬קבוצת יוצרים‪ .‬גרף קיילי של החבורה הוא גרף שקדקודיו‬
‫הם איברי ‪ G‬ובין שני איברים יש צלע אם ניתן להגיע מאחד לשני ע"י כפל באיבר ‪ S‬בימין )או משמאל‪ ,‬תלוי‬
‫בהגדרה(‪ .‬זהו גרף מכוון‪ .‬אם קבוצת היוצרים היא סימטרית‪ ,‬קרי ‪ -‬מכילה את ההופכיים של היוצרים‪ ,‬אזי‬
‫הגרף לא מכוון‪ .‬לרוב אנו שוכחים שהגרף מכוון‪.‬‬
‫טענה ‪ :16‬הגרף קשיר‪ ,‬רגולרי והומוגני‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נובע מכך שהקבוצה יוצרת את החבורה‪ .‬אם ‪ ,x = s1 · s2 · · · · sn‬אזי זהו מסלול מוגדר מ־ ‪ 1G‬לאיבר‬
‫‪ x‬שאורכו ‪ .n‬כל האיברים מחוברים ל־‪ 1‬ולכן קשיר‪ .‬מכל קדקוד יוצאות אותו מספר צלעות‪ ,‬שהוא מספר‬
‫האיברים ב־ ‪.S ∪ S −1‬‬
‫נשים לב‪ :‬הגרף הזה מושרה ממטריקה ‪ dS‬שנותנת את המרחק בין שני איברים להיות המספר המינימלי של‬
‫איברי יוצרים שצריך להכפיל כדי להגיע מאחד לשני‪ .‬זו מטריקה מאוד משעממת‪ ,‬היא נותנת רק מספרים‬
‫שלמים‪ ,‬ובסימונים שלנו )‪.dS (1, x) = l (x‬‬
‫הגרף תלוי בקבוצתה יוצרים‪ .‬חבורה עם שתי קבוצות יוצרים שונה‪ ,‬עשויה לקבל שני גרפי־קיילי שונים‪.‬‬
‫‬
‫פונקציות הגדרה ‪ :17‬עבור שתי פונקציות ‪ .f, g‬אם מתקיים ‪ f ≤ g‬וקיים ‪ A > 0‬כך ש־)‪ f (x) ≤ g (Ax‬ולהפך‪ ,‬אזי‬
‫נאמר שהפונקציות שקולות ונסמן ‪.f ∼ g‬‬
‫שקולות‬
‫טענה ‪ :18‬שני פולינומים שקולים אם ורק אם הם בעלי אותה מעלה‪ .‬כל הפונקציות המעריכיות שקולות‪.‬‬
‫נסמן }‪ an = ± {x ∈ G|d (1, x) = n‬ו־}‪ .sn = ± {x ∈ G|d (1, x) ≤ n‬ו־ ‪an z n‬‬
‫‬
‫‪P‬‬
‫‪n‬‬
‫∞ ‪ .‬אפשר גם לכתוב ‪.S (z) = A (z) 1 + z + z 2 + . . .‬‬
‫‪n=0 sn z‬‬
‫∞‪P‬‬
‫‪n=0‬‬
‫= )‪ A (z‬ו־= )‪S (z‬‬
‫• נסתכל על הגרף קיילי של ‪ Z‬עם היוצר }‪ .{1‬נקבל את ציר ה־‪ Z‬ויש צל בין כל שתי נקודות‬
‫דוגמה ‪:19‬‬
‫שההפרש ביניהן ‪.1‬‬
‫• עבור ‪ Z ⊕ Z‬עם )‪ (0, 1) , (1, 0‬כיוצרים‪ .‬קיבלנו את שריג השלמים‪.‬‬
‫• עבור ‪ F 2 = hx, yi‬נקבל עץ אינסופי‪ ,‬שמכל איבר יוצרים ארבע צלעות‪ ,‬אחת לכפל בכל אחד מהיוצרים‪.‬‬
‫הערה ‪ :20‬בחבורה שאינה חופשית לא בהכרח מתקבל עץ‪ .‬עם חריג של מצב בו אחד היוצרים ‪ s ∈ S‬שמקיים‬
‫‪ ,s2 = 1‬ואז מתקבל מעגל מנוון בן צלע אחת‪.‬‬
‫• עבור ‪ Z ∗ Z ∗ · · · ∗ Z ∗ C2 ∗ C2 ∗ · · · ∗ C2‬הגרף ייראה בדיוק כמו גרף קיילי של חבורה חופשית‪ .‬לא‬
‫ניתן להבדיל בין הגרפים‪ .‬זו גם הסיבה שפונקציית הגידול זהה‪ ,‬שכן פונקציית הגידול מודדת התפשטות‬
‫של הגרפים‪.‬‬
‫נחזור לפונקציות שקולות‪ .‬הטורים שכתבנו מעלה ‪ - A (z) , S (z) -‬אמנם פורמליים‪ ,‬אבל הם מתכנסים‪.‬‬
‫אם נסתכל על ‪ ,T = S 2‬אזי )‪ .sG,T (n) ≤ sG,T (2n) .lS (x) ≤ 2lT (x‬בכיוון ההפוך ≥ )‪aG,T (n‬‬
‫)‪.aG,S (2n‬‬
‫לחבורה יש גידול מעריכי אם ‪ an ≥ C n‬עבור ‪ C > 1‬ו־‪) n ∈ N‬כמו שהגדרנו קודם(‪ .‬עבור‬
‫גידול מעריכי‪ ,‬הגדרה ‪:21‬‬
‫√‬
‫הפונקציה ‪ .ω (G, S) = n an‬נוכל באופן דומה לומר שלחבורה יש גידול מעריכי אם ורק אם ‪ ,ωG,S > 1‬וזה‬
‫תת־מעריכי‬
‫נשמר ללא תלות בקבוצת היוצרים‪ .‬נאמר שלחבורה יש גידול תת־מעריכי אם ורק אם ‪.ωG = 1‬‬
‫מסקנה ‪ :22‬גידול מעריכי אינווריאנטי לשינוי קבוצת היוצרים‪.‬‬
‫נסמן )‪ .Ω (G) = inf S ω (G, S‬שאלה שהייתה פתוחה זמן רב ונשאלה לראשונה ע"י גרומוב‪ ,‬זה האם ייתכן‬
‫שעבור חבורה עם גידול מעריכי ‪ ?Ω = 1‬שהרי מדובר באינפימום ולא במינימום‪ .‬היום אנחנו יודעים שהתשובה‬
‫לשאלה חיובית‪ .‬אם ‪ Ω > 1‬נאמר שלחבורה יש גידול מעריכי אחיד‪ .‬שאלה נוספת היא אילו ערכים ‪ Ω‬יכול‬
‫לקבל? פרופ' מן טוען שנדמה לו שלכל מספר ממשי גדול מ־‪ 1‬צריך להתקבל עבור חבורה כלשהי‪ .‬זו השערה‬
‫פתוחה‪ .‬יש הרבה שאלות פתוחות בנושא‪.‬‬
‫√‬
‫עובדה ‪ :23‬ניתן להסתכל גם על הגבול של ‪ , n sn‬והוא קיים‪ .‬אם החבורה סופית אזי הגבול שואף ל־‪.1‬‬
‫טענה ‪ :24‬בחבורה אינסופית מתקיים‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪4‬‬
‫מכפלה ממוזגת‬
‫‪sn‬‬
‫√‬
‫‪n‬‬
‫‪an = lim‬‬
‫√‬
‫‪n‬‬
‫‪lim‬‬
‫√‬
‫הוכחה‪ :‬כיוון אחד ברור‪ .ω (G, S) ≤ lim n sn ,‬בכיוון השני‪.‬‬
‫‪ an ≤ C · (ω + )n‬עבור קבוע ‪ .C‬אבל מהגדרה‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫) ‪ai ≤ nC (ω +‬‬
‫חישוב מדויק של פונקציות גידול‬
‫‪X‬‬
‫ ‪an ≤ ω +‬‬
‫√‬
‫‪n‬‬
‫לכל ‪ . > 0‬לכן‬
‫≤ ‪sn‬‬
‫ולכן לאחר לקיחת גבול‪:‬‬
‫ ‪sn ≤ ω +‬‬
‫√‬
‫‪n‬‬
‫‪lim‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫אבל זה לכל ולכן שוויון‪.‬‬
‫)‪A(z‬‬
‫‪1−z‬‬
‫= )‪ S (z‬כאשר אנחנו מסתכלים‬
‫כפי שראינו בשיעור הקודם‪ ,A (z) = S (z) · (1 − z) ,‬וניתן לחלק ולקבל‬
‫על הטורים כעל פונקציות המרוכבות‪ .‬נסתכל על הנקודות הסינגולריות של )‪ .S (z‬אלו הנקודות הסינגולריות‬
‫של )‪ A (z‬ואולי גם ‪ ,z = 1‬כאשר אנחנו מחפשים את הנקודה הסינגולרית הקרובה ביותר לראשית‪.‬‬
‫‪3.3‬‬
‫מכפלה ממוזגת‬
‫‪S‬‬
‫= ‪.x ∈ H‬‬
‫במכפלה ממוזגת ‪ K = hT i ,H = hSi ,G = H ∗L K‬ו־‪ L = hRi‬ו־ ‪Laα .R ≤ S ∧ R ≤ T‬‬
‫עבור ‪ x = laα‬אזי ) ‪.lS (x) = lR (l) + lS (aα‬‬
‫נסמן ‪ A‬פונקציית הגידול של ‪ B ,G‬פונקציית הגידול של ‪ C ,H‬פונקציית הגידול של ‪ K‬ו־‪ D‬פונקציית‬
‫הגידול של ‪ L‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫‪α‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪+ −‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫נוסחה זו מכלילה את הנוסחה הקודמת שלמדנו על מכפלות חופשיות‪ ,‬שם המיזוג הוא טריוויאלי ולכן ‪.D = 1‬‬
‫חישוב מדויק של פונקציות גידול‬
‫‪4‬‬
‫‪4.1‬‬
‫פונקציות רקורסיבית‬
‫לא ניכנס ונרחיב פה‪ .‬פונקציות רקורסיביות בשבילנו הן כל הפונקציות הניתנות לחישוב‪ ,‬בהתאם לתזה של‬
‫צ'רץ'‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנן קבוצות שניתנות למנייה רקורסיבית‪ ,‬שעבורן לא ניתן להכריע אם איבר לא נמצא בקבוצה‪,‬‬
‫אבל כן ניתן אם כן אם מחכים מספיק זמן‪.‬‬
‫שיעור רביעי‬
‫משפט ‪ :25‬תהי ‪ G‬חבורה נוצרת־סופית‪ .‬התנאים הבאים שקולים‪:‬‬
‫‪ .1‬בעיית המלה כריעה ב־‪.G‬‬
‫‪ .2‬פונקציית הגידול של ‪ G‬רקורסיבית‪.‬‬
‫אחד משלושת התנאים הבאים )ולכן כולם(‪:‬‬
‫‪ G .3‬מיוצגת רקורסיבית‪.‬‬
‫‪ G .4‬מיוצגת קו־רקורסיבית‪.‬‬
‫‪ G .5‬איזומורפית לחבורות הנוצרת על־ידי מספר סופי של תמורות רקורסיביות‪.‬‬
‫מיוצגת הגדרה ‪ :26‬חבורה מיוצגת רקורסיבית אם קבוצת היחסים המגדירים אותה היא נל"ר‪.‬‬
‫רקורסיבית‬
‫הגדרה ‪ :27‬חבורה מיוצגת קו־רקורסיבית אם קבוצת המלים שאינם ‪ 1‬היא נל"ר‪.‬‬
‫מיוצגת‬
‫קו־רקורסיבית‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫הוכחה‪ :‬טריוויאלי כמעט בכל כיוון‪.‬‬
‫נניח שתנאי ‪ 5‬מתקיים‪ ,‬אזי תהא ‪ σi : x → xsi‬כאשר ‪ .G = hs1 , . . . , sn i‬עבור מלה ‪ x‬באורך ‪ ,k‬נרשום‬
‫את כל המלים באורך ‪ k‬ומלים באורך ‪ ,k + 1‬שכן הפעלת ‪ σi‬תתן לנו )ברוב המקרים( מלה באורך ‪.k + 1‬‬
‫נניח תנאי ‪ .3‬נניח שיש לנו מלה ) ‪ w (si‬ורוצים לדעת אם הם שווים ל־‪) 1‬או אם מכפלה של שתי מלים היא‬
‫‪ .(1‬למלה הזו יש איזשהו אורך‪ .l (w) = n ,‬נחשב את ‪) Sn‬כמה מלים באורך קטן או שווה ל־‪ n‬יש(‪ .‬מכיוון‬
‫שהחבורה מיוצגת רקורסיבית‪ ,‬ניתן לכתוב את כל המלים ששוות ל־‪ 1‬בזו אחר זו )נניח ע"י תכנת מחשב(‪ .‬אם‬
‫מלה שווה ל־‪ ,1‬סימן שבכתיבה שלה ע"י יוצרים‪ ,‬ניתן לחלק את המכפלה באמצע ולקבל שצד אחד שווה להפכי‬
‫של הצד השני‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪si11 · · · · · sinn‬‬
‫⇓‬
‫‪sill · · · · · sinn‬‬
‫=‬
‫‪si11 · · · · · sikk‬‬
‫כעת יש בידינו את כל המלים המפורקות באורך קטן או שווה ל־‪ ,n‬וניתן לחפש את המלה שלנו שם‪.‬‬
‫תנאי ‪ 4‬גורר באופן דומה‪.‬‬
‫נניח תנאי ‪ .5‬עבור קבוצה של תמורות ‪ ,{σi }ni=1‬כל המלים השונות מ־‪ 1‬ניתן לכתוב בזו אחר זו‪ .‬זאת שכן‬
‫מכפלה של תמורות רקורסיביות גם היא רקורסיבית‪ ,‬והפכי של תמורה רקורסיבית אף הוא רקורסיבי‪.‬‬
‫שיעור חמישי‬
‫לא חייבת להיות נוצרת סופית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬החבורה החופשית‬
‫עובדה ‪ :28‬תת־חבורה של חבורה נוצרת סופית ‬
‫‪ F 2 = hx, yi‬נוצרת סופית‪ ,‬אבל אם נקח ‪ y−i xyi‬היא כבר לא נוצרת סופית‪.‬‬
‫טענה ‪ G :29‬חבורה נוצרת־סופית אם ורק אם ‪ H‬תת־חבורה מאינדקס סופי‪ ,‬אזי גם ‪ H‬נוצרת־סופית‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬בכיוון האחד‪ ,‬נוכל לכתוב את ‪Hai‬‬
‫‪Sm‬‬
‫‪i=1‬‬
‫= ‪ G‬ואם כל אחת מה־ ‪ H‬נוצרת־סופית אזי ניתן פשוט לכתוב‬
‫את היוצרים‪.‬‬
‫בכיוון השני‪ ,‬אם ‪ .G = hs1 , . . . , st i‬נכתוב את ‪ G‬כמו קודם‪ ,‬ולכן ‪ s1‬איבר באחת המחלקות למעלה‪ ,‬נכתוב‬
‫‪−1‬‬
‫‪ a−1‬ושוב קיבלנו‬
‫‪ s1 ai‬ונקבל איבר ב־ ‪ .H‬כדי לצמצם נכפול שוב ב־ ‪ a1‬ונכפול ב־ ‪ ,s2‬ושוב כדי לייצב נכפול ב־ ‪2‬‬
‫איבר ב־ ‪ .H‬לאחר ‪ t‬שלבים קיבלנו‬
‫‪−1‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪s1 · · · · · st = s1 a−1‬‬
‫‪1 a1 s2 a2 . . . st at‬‬
‫‪ H = ai si a−1‬ולכן נוצר סופית‪.‬‬
‫ולכן‬
‫‪i‬‬
‫‬
‫
‬
‫)‪d (H) − 1 ≤ |G : H| · (d (G) − 1‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫חבורת נגדיר את חבורת גריגורצ'וק ‪ .R.I. Grigorchuk‬נסתכל על עץ בינארי אינסופי עם שורש‪ .‬כל קדקוד פרט‬
‫לשורש הוא עם דרגה ‪ .3‬נרצה להסתכל על חבורת האוטומורפיזם של העץ‪ ,‬וזוהי חבורה גדולה‪ .‬מרגע שאנחנו‬
‫גריגורצ'וק‬
‫קובעים קדקוד‪ ,‬אנחנו קובעים באופן ישיר לאן הולכים הבנים שלו‪ ,‬שכן המרחק מהשורש נקבע‪ .‬השורש בהכרח‬
‫עובר לשורש )בגלל הדרגה(‪ .‬אח"כ עובר לשני הקדקודים הכי קרובים לשורש‪ ,‬או שהם נשמרים במקומם או‬
‫שמתחלפים‪ ,‬וכך הלאה כאשר בכל שלב מספר האפשרויות גדל פי ‪ .2‬סה"כ יש לנו ‪ 2ℵ0‬אפשרויות‪.‬‬
‫החבורה הזו היא מובחנת סופית )‪(Residually finite‬‬
‫סופית )‪ (Residualy finite‬אם החיתוך של כל התת־חבורות מאינדקס‬
‫חבורה הגדרה ‪ :30‬חבורה ‪ G‬תיקרא מובחנת ‪T‬‬
‫מובחנת־ סופי הוא היחידה ‪. [G:H]<∞ H = {1} -‬‬
‫סופית‬
‫∗‬
‫∼ ‪ ,V‬יש‬
‫נסתכל על עץ בינארי ‪ T‬אינסופי עם שורש ‪ .r‬נסמן ב־ ‪ V‬את הקדקודים שלו‪ ,‬ומתקיים }‪= {0, 1‬‬
‫התאמה חח"ע ועל בין כל הסדרות הסופיות באותיות ‪ .0, 1‬כל קדקוד פרט לשורש הוא עם דרגה ‪ .3‬נסמן ב־ ‪E‬‬
‫את קבוצת הצלעות שלו‪ ,‬אזי ‪ (v, w) ∈ E‬אם ורק אם ‪ .w = v0 ∨ w = v1‬בנוסף‪ ,‬נסמן ב־ ‪ Tv‬את תת העץ‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫∼ ‪ .T‬נרצה להסתכל על חבורת האוטומורפיזם של העץ‪ ,‬וזוהי חבורה‬
‫שהשורש שלו הוא ‪ ,v‬ונשים לב ש־ ‪= Tv‬‬
‫גדולה‪ .‬מרגע שאנחנו קובעים קדקוד‪ ,‬אנחנו קובעים באופן ישיר לאן הולכים הבנים שלו‪ ,‬שכן המרחק מהשורש‬
‫נקבע‪ .‬השורש בהכרח עובר לשורש )בגלל הדרגה(‪ .‬אח"כ עובר לשני הקדקודים הכי קרובים לשורש‪ ,‬או שהם‬
‫נשמרים במקומם או שמתחלפים‪ ,‬וכך הלאה כאשר בכל שלב מספר האפשרויות גדל פי ‪ .2‬סה"כ יש לנו ‪2ℵ0‬‬
‫אפשרויות‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬העץ ‪ T‬עם שמות הקדקודים‪.‬‬
‫נציין שני אוטומורפיזמים פשוטים ב־) ‪:Aut (T‬‬
‫• אוטומורפיזם הזהות — ) ‪ e ∈ Aut (T‬השומר על כל קדקוד במקומו‪.‬‬
‫• האוטומורפיזם המחליף את תת־העץ השמאלי בתת־העץ הימני — ) ‪ .a ∈ Aut (T‬לאחר הפעלת ) ‪a (T‬‬
‫נקבל ‪ .T0 ←→ T1‬באופן דומה אפשר להגדיר את ) ‪ av ∈ Aut (T‬לכל ‪ ,v ∈ V‬על ידי ‪.Tv0 ←→ Tv1‬‬
‫‬
‫איור ‪ :2‬פעולת האוטומורפיזם ‪ ,a‬כמחליף בין תת־עצים ברמה מסויימת‪ ,‬וזהות על השאר‪.‬‬
‫כעת נבנה תת־חבורה של החבורה הזו שתהיה עם גידול ביניים‪ .‬נסמנה ‪) Γ = ha, b, c, di‬זוהי הגדרה‬
‫רקורסיבית(‪:‬‬
‫• האיבר ‪ a‬כמו קודם‪ ,‬מחליף את תת־העץ הימני בתת־העץ השמאל‪ ,‬קרי את שני הקדקודים בשכבה‬
‫הראשונה אחד בשני‪ ,‬השאר נשארים כמות שהם‪.‬‬
‫• האיבר ‪ b‬פועל על תת־העץ השמאלי כמו ‪ ,a‬ועל תת־העץ הימני כמו ‪.c‬‬
‫• האיבר ‪ c‬פועל על תת־העץ השמאלי כמו ‪ ,a‬ועל תת־העץ הימני כמו ‪.d‬‬
‫• האיבר ‪ d‬פועל על תת־העץ השמאלי כמו ‪ ,1‬ועל תת־העץ הימני כמו ‪.b‬‬
‫נכתוב טענה שהיינו צריכים לציין קודם‪:‬‬
‫טענה ‪ :31‬אם ‪ H ≤ G‬ו־∞ < ]‪ [G : H‬אזי פונקציות הגידול של ‪ G‬ושל ‪ H‬שקולות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫נחזור להסתכל על העץ‪ .‬במקום לדבר על קדקוד אנחנו יכולים לדבר על קבוצת הסדרות הסופיות המכילות‬
‫את ‪ ,0, 1‬כאשר ‪ 0‬הוא תזוזה שמאלה‪ ,‬ו־‪ 1‬ימינה‪ a .‬מחליף את הספרה השנייה בסדרה‪ b, c .‬עובדים על החלק‬
‫השמאלי כמו ‪ ,a‬ועל החלק הימני הם עובדים באופן מחזורי‪.‬‬
‫) ‪b = (a, a, 1, a, a, 1, . . .‬‬
‫) ‪c = (a, 1, a, a, 1, a, . . .‬‬
‫) ‪d = (1, a, a, 1, a, a, . . .‬‬
‫איור ‪ :3‬פעולותם הסדרתית של ‪ b, c, d‬על העץ ‪ .T‬משולש שחור מסמן החלפת תת־העץ השמאלי בימני‪.‬‬
‫גריגורצ'וק עבד במקור על קטע היחידה ועל פונקציות מדידות‪ .‬המוטיבציה הייתה עיסוק בתורת המידה‬
‫ותורה ארגודית‪.‬‬
‫נשים לב כעת שכל היוצרים הם מסדר ‪ .a2 = b2 = c2 = d2 = 1 — 2‬עבור ‪ a‬זה ברור‪ ,‬ועבור השאר זה‬
‫נובע בדיוק מהאופן שבו כתבנו אותם כסדרה‪ .‬בנוסף מתקיים כי‪:‬‬
‫‪bc = cb = d‬‬
‫‪cd = dc = b‬‬
‫‪db = bd = c‬‬
‫מהיחסים האלה נובע לנו כי ‪ .hb, c, di = C2 × C2‬כעת‪ ,‬כפל של ‪ b, c, d‬יגרום לנו שנוכל לצמצם ולכתוב את‬
‫השלישי‪ .‬ולכן איבר כללי ‪ x ∈ Γ‬ניתן לכתיבה כ‪:‬‬
‫‪x = au1 au2 . . . auk‬‬
‫לאו דווקא באופן יחיד‪.‬‬
‫נסתכל על התת־חבורה ‪ ,H ≤ Γ‬איברי ‪ Γ‬הקובעים את שני החצאים‪ H .‬מכילה את האיברים מהצורה‬
‫‪ au1 . . . auk‬עם מספר זוגי של ‪a‬־ים‪ .‬זו תת־חבורה עם אינדקס ‪ .2‬ונכתוב‬
‫‪H = hb, c, d, aba, aca, adai‬‬
‫נכתוב את טבלת הפעולה‪:‬‬
‫‪ada‬‬
‫‪b‬‬
‫‪1‬‬
‫‪aca‬‬
‫‪d‬‬
‫‪a‬‬
‫‪d aba‬‬
‫‪1‬‬
‫‪c‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪a‬‬
‫‪d‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪11‬‬
‫‪L‬‬
‫‪R‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫∼ ‪.HR‬‬
‫∼ ‪ HL‬וגם ‪= Γ‬‬
‫כל האיברים מופיעים בכל אחת מהשורות‪ ,‬לכן ‪= Γ‬‬
‫מסקנה ‪ Γ :32‬אינסופית‪ .‬לא ייתכן שלחבורה סופית יש תת־חבורה מסדר ‪ 2‬שאיזומורפית אליה‪ ,‬ממשפט‬
‫לגראנז'‪.‬‬
‫∼ ‪ ,ha, di‬כל שני איברים מסדר ‪ 2‬יוצרים חבורה דיהדרית‪.‬‬
‫טענה ‪= D8 :33‬‬
‫‪Γ‬‬
‫של ‪
b‬בתוך ‪) |Γ/B| ≤ 8 .(Γ‬אפשר לבדוק(‪ .‬נשים לב שמלוח הכפל‬
‫טענה ‪) B = hbi :34‬הסגור הנורמלי ‬
‫שלנו אפשר לכתוב ‪ ,Γ = ha, b, di‬ולכן ‪ .Γ/B = a, d‬נכתוב ‪ ϕL : HL → Γ‬וגם ‪ .ϕR : HR → Γ‬נסמן‬
‫))‪ ϕ (x) = (ϕL (x) , ϕR (x‬ונקבל כי ‪.ϕ (H) ≥ B × B‬‬
‫הוכחה‪ :‬אם נחשב נקבל‪ :‬הוכחה‪:‬‬
‫)‪ϕ (ada) = (b, 1‬‬
‫)‪ϕ (d) = (1, b‬‬
‫)‪∀x∈Γ ∃y∈Γ ϕ (y) = (x, z‬‬
‫מסקנה ‪.|Γ × Γ : B × B| ≤ 64 :35‬‬
‫כעת ‪ sΓ ∼ sH sϕ(H) sB×B ∼ sΓ‬כאשר ‪ s‬היא פונקציית הגידול‪ .‬לכן הגידול של החבורה אינו‬
‫פולינומיאלי‪ ,‬שכן ‪ ,sΓ ∼ sΓ×Γ‬שכן אז החזקה של הפולינום צריכה להיות כפולה‪ ,‬בסתירה‪.‬‬
‫שיעור שישי‬
‫‪1‬‬
‫)‪(l (x) + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫≤ ))‪l (ϕL (x‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(l (x) + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫≤ ))‪l (ϕR (x‬‬
‫ההוכחה עצמה פשוטה‪ ,‬כל איבר ב־ ‪ H‬הוא בערך מהצורה ‪ ,au1 au2 a . . .‬ולכן כל רביעיית איברים הופכת לזוג‬
‫איברים‪ ,‬אחד מהם הוא ‪ ,au1 a‬ואילו השני הוא ‪ ,u2‬כאשר }‪.u1 ∈ {b, c, d‬‬
‫משפט ‪ :36‬בעיית המלה פתירה ב־‪.Γ‬‬
‫∈ ‪ x‬וממילא ‪ .x 6= 1‬נניח ‪x ∈ H‬‬
‫הוכחה‪ :‬נבחר ‪ ,x ∈ Γ‬אזי ‪ .x = au1 au2 . . .‬אם מספר ה־‪ a‬אי־זוגי‪ ,‬אזי ‪/ H‬‬
‫ונניח ‪ .l (x) > 1‬אזי‪:‬‬
‫)‪l (ϕL (x)) , l (ϕR (x)) < l (x‬‬
‫ובאינדוקציה קובעים אם )‪ ϕL (x‬ו־)‪ ϕR (x‬הם ‪.1‬‬
‫משפט ‪ Γ :37‬היא חבורת ‪ ,2‬כלומר לכל איבר יש סדר סופי שהוא חזקה של ‪.2‬‬
‫הוכחה‪ :‬אינדוקציה על )‪.l (x‬‬
‫‪ .1‬עבור אורך ‪ 1‬הוכחנו כבר שהסדר הוא ‪.2‬‬
‫‪ .2‬עבור אורך ‪ ,2‬יש לנו }‪ ,{ab, ac, ad, ba, ca, da‬מספיק לבדוק את שלושת הראשונים‪ ,‬שכן הם צמודים‪,‬‬
‫מסוג ‪ 1‬או ‪ ,(2‬שכן‬
‫ולכן יש להם אותו סדר‪ .‬מעתה נניח ש־‪ x‬מיוצג בצורה המתחילה ב־‪) a‬קרי‪ ,‬הוא ‬
‫הוא צמוד למלה הכתובה כך‪ (ac)2 = (aca) c .(ab)4 = 1 .‬ולכן )‪ ϕ (ac)2 = (da, ad‬מטבלת הכפל‬
‫בחבורה‪ ,‬ולזה אנחנו יודעים שיש סדר ‪ ,4‬שכן נעלה את זה בריבוע ונקבל ‪ .1‬ולכן ‪ .|ac| = 8‬באופן‬
‫דומה‪.|ab| = 16 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫‪ .3‬עבור ‪l (x) ≥ 3‬‬
‫)א( אם ‪ x‬נגמר ב־‪ — a‬הוא מסוג ‪ — 1‬אזי הוא צמוד לאיבר קצר יותר מסדר ‪ 4‬על ידי הצמדה ב־‪a‬‬
‫ומכאן משתמשים בהנחת האינדוקציה‪.‬‬
‫)ב( אחרת‪ x ,‬לא נגמר ב־‪ — a‬הוא מסוג ‪ — 2‬ולכן הוא מאורך זוגי של ‪.2k‬‬
‫‪ .i‬אם ‪ k‬גם כן זוגי‪ ,‬אזי ‪ x ∈ H‬ונוכל לכתוב ) ‪ ,ϕ (x) = (xl , xr‬האורך של ‪ xl , xr‬הוא לכל‬
‫היותר )‪ , 21 l (x‬והוכחנו שהאורך של ‪ x‬הוא המקסימום של אורכי ‪ ,xl , xr‬נוכל להשתמש בהנחת‬
‫האינדוקציה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫זוגי‪ ,‬אזי ‪ l (x) = 4r + 2‬עבור איזשהו ‪ .r ∈ N‬במקרה הזה‪ x ∈ H ,‬ונוכל לכתוב‬
‫‪ .ii‬אם ‪ k‬אי ‬
‫) ‪ ϕ x2 = (yl , yr‬וגם )‪ .l (yl ) , l (yr ) ≤ l (x‬נניח כעת ש־‪ x‬מכיל את ‪ d‬לפחות פעם אחת‪,‬‬
‫אזי ‪ x2‬באורך לפחות )‪ 2l (x‬עם מחזור של )‪ l (x‬והאות ‪ d‬בו מופיעה לפחות מפעמיים במיקום‬
‫ששונה ב־)‪ .l (x‬לכן‪ ,‬אם נכתוב אם ‪ x2‬כמכפלה של היוצרים }‪ {b, c, d, aba, aca, ada‬של ‪,H‬‬
‫גם ‪ d‬וגם ‪ ada‬מופיעים מתישהו‪ .‬לכן ב־ ‪ yl‬היוצר ‪ d‬נספר כ־‪ 1‬וב־ ‪ yr‬היוצר ‪ ada‬נספר כ־‪.1‬‬
‫ולכן גם ‪ yl‬וגם ‪ yr‬הם באורך קצר יותר מ־‪ ,x‬ומאינדוקציה ‪ x2‬הוא מסדר של ‪ 2‬בחזקת‪ ,‬ולכן‬
‫‪ x‬בחזקה כפולה מזה‪ .‬אם ‪ x‬לא מכיל את ‪ d‬אבל כן את ‪ c‬אז נוכל לפעול בדיוק כמו קודם‪.‬‬
‫אם גם ‪ c‬וגם ‪ d‬לא מופיעים‪ ,‬אזי ‪ x‬הוא חזקה של ‪ ,ab‬איבר עם סדר ‪ ,16‬ולכן גם ל־‪ x‬יש סדר‬
‫מחזקה של ‪ 16‬שהיא חזקה של ‪.2‬‬
‫הנקודה שהגידול לא מעריכי תנבע מכך שאם מפעילים כמה פעמים את ‪ ϕ‬האורך יורד‪ .‬נסתכל על החבורה‬
‫‪ κ ≤ Γ‬שעליה נפעיל את ‪ ,ϕ3‬כל אחת מה־ ‪ H‬עוברת ל־‪ ,Γ × Γ‬ולכן הפעלה של ‪ ϕ2‬תניב לנו‪:‬‬
‫))‪ϕ3 (x) = (ϕ1 (x) , . . . , ϕ8 (x‬‬
‫מה שנוכיח הוא הדבר הבא — ‪. 8i=1 l (ϕi (x)) ≤ 34 l (x) + 7‬‬
‫הוכחנו כי ‪ Γ‬היא חבורת ‪ ,2‬קרי כל איבר הוא מסדר של חזקה של ‪ .2‬לכן היא גם מובחנת סופית‪ .‬לכן‪Γ/N ,‬‬
‫היא חבורת ‪ .2‬נקרא לחבורה כזו היא מובחנת ‪.2‬‬
‫‪P‬‬
‫שיעור שביעי‬
‫חבורה הגדרה ‪ :38‬חבורה תיקרא מובחנת־‪ p‬אם חיתוך של כל התת־חבורות הנורמליות מסדר שהוא חזקה של ‪ p‬הוא‬
‫איבר היחידה‪.‬‬
‫מובחנת־‪p‬‬
‫נחזור לעסוק ב־ ‪ .H‬עבור ‪ ,x ∈ H‬הגדרנו ))‪ ϕ (x) = (ϕL (x) , ϕR (x‬על ‪ .Γ × Γ‬האורך נמדד לפי קבוצת‬
‫היוצרים הסטנדרטיים }‪ .{a, b, c, d‬מכאן אפשר לראות כי‬
‫‪ϕL (x) + ϕR (x) ≤ ϕ (x) + 1‬‬
‫כעת נלך מ־‪ Γ × Γ‬לתוך ‪ .H × H‬מתקיים כי ‪ .[Γ × Γ : H × H] = 4‬נבחר תת־חבורה ‪ K ≤ H‬כך‬
‫ש־‪ [H : K] = 4‬שתישלח על ידי ‪ ϕ‬ל־ ‪.H × H‬‬
‫כעת נלך עוד שלב‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫‪ϕ‬‬
‫‪ϕ×ϕ‬‬
‫‪K →H ×H → Γ×Γ×Γ×Γ‬‬
‫‪ϕ‬‬
‫ולכן נוכל לבחור תת־חבורה ‪ L ≤ K‬שמקיימת ‪ [K : L] = 16‬כך ש־ ‪ ,L → H × H × H × H‬ומתקיים כמובן‬
‫‪.[Γ : K] ≤ 128‬‬
‫טענה ‪ :39‬אם ‪ x ∈ L‬נשלח ל־ ‪) H × · · · × H‬שמונה פעמים(‪ ,‬על ידי ))‪ .ϕ (x) = (ϕ1 (x) , . . . , ϕ8 (x‬מתקיים‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ϕ (x) + 8‬‬
‫‪4‬‬
‫≤ ))‪l (ϕi (x‬‬
‫‪8‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪13‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫הטענה הזו תאפשר לנו לקבל גידול תת־מעריכי‪ ,‬שכן אנחנו מכפילים בקבוע שקטן ממש מ־‪ .1‬הוכחה‪:‬‬
‫הנקודה היא שוב‪ ,‬כמו בהוכחות קודמות‪ ,‬ש־‪ d‬הופך ל־‪ .1‬כל איבר ניתן לכתוב ‪ x = au1 au2 . . . auk‬כאשר‬
‫}‪ .ui ∈ {b, c, d‬ייתכן שה־‪ a‬הראשון לא מופיע‪ ,‬ייתכן שה־ ‪ uk‬לא מופיע‪ ,‬אבל זוהי בגדול הצורה הכללית‪.‬‬
‫נגדיר )‪ la (x‬להיות מספר הפעמים ש־‪ a‬מופיע ב־‪ .x‬באופן דומה עם )‪ .lb (x) , lc (x) , ld (x‬על )‪ la (x‬אפשר‬
‫להגיד שזה כמעט ‪ 21‬מהאורך‪ .‬עבור ‪ b, c, d‬אנחנו לא בטוחים‪ ,‬אבל אנחנו בטוחים לגבי הסכום שלהם‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(l (x) − 1) ≤ lb (x) + lc (x) + ld (x) ≤ (l (x) + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אם אורך המלה זוגי‪ ,‬אזי זה יהיה שווה בדיוק ל־)‪ . 21 l (x‬נסתכל מה קורה ל־‪ u‬בהומומורפיזמים‪ .‬ניזכר כי‬
‫)‪ .ϕL (x) , ϕR (x) ≤ 21 (l (x) + 1‬אזי‪:‬‬
‫‪li (x) ≤ l (x) + 7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i=1‬‬
‫איך ספרנו? כל איבר רשמנו כמכפלה של האיברים בטבלה‪ ,‬ניתן להסתכל על }‪ .{aba, aca, ada‬כשאנחנו‬
‫מחשבים‪ d ,‬לא מאריך בשמאל אלא רק בימין‪ ,‬ו־‪ ada‬תורם רק בשמאל ולא מאריך בימין )שכן הוא פועל כיחידה‬
‫ולכן לא נספר באורך(‪ .‬החשבונאות הזו לא מספיק טובה לנו‪ ,‬כי אולי יש לנו מלה ש־‪ d‬מופיעה בה מעט פעמים‪,‬‬
‫ולכן לא מוריד הרבה‪ .‬בשל זה מפעילים את זה עוד פעם‪ ,‬וכך ‪ c‬הופך ל־‪ d‬ואז ייעלם‪ .‬ה־‪ c‬שמופיעים פעם‬
‫אחת הוא הפך ל־‪) d‬באופן דומה ‪ ,(aca‬וכשנפעיל פעם שנייה את ‪ ϕ‬הוא ייעלם‪ .‬לאחר לאחר פעמיים יירד‬
‫ה־)‪ .lc (x) + ld (x‬כמובן ייתכן שיש שהרוב הוא ‪ ,b‬ולכן נפעיל שלוש פעמים‪.‬‬
‫במלה המקורית ‪ b, c‬לא יכולים להופיע אחד ליד השני‪ ,‬שכן יש ‪ a‬ביניהם‪ ,‬אבל לאחר הפעלת ‪ ϕ‬ייתכן‬
‫שזה כבר כן ייקרה‪ .‬אבל זה גם כן טוב‪ ,‬כי יש לנו שתי אותיות שהפכו לאחת‪ ,‬שכן ‪ .b · c = d‬לכן אי אפשר‬
‫להיות לגמרי בטוח שלאחר הפעלת שלוש פעמים נוכל להוריד )‪ ,lb (x) + lc (x) + ld (x‬אבל כן יכולים להגיד‬
‫כי )‪ lb (x) + ld (x‬ירד באחד מהם‪ ,‬ולכן לוקחים את })‪ .max {lb (x) + ld (x) , lc (x) + ld (x‬בספר מופיעה‬
‫דוגמה טובה ללמה צריך להיזהר כש־‪ b‬הופך במקרה הזה ל־‪ c‬או להפך‪ .‬המקסימום הוא לפחות חצי הסכום של‬
‫השלושה‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(lb (x) + lc (x) + ld (x)) > l (x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫> })‪max {lb (x) + ld (x) , lc (x) + ld (x‬‬
‫ולכן נקבל )‪. 34 l (x‬‬
‫משפט ‪) 40‬גריגורצ'וק(‪ :‬ל־‪ Γ‬יש גידול תת־מעריכי‪.‬‬
‫האסטרטגיה שלנו בהוכחת גידול תת־מעריכי תהיה הפעלה חוזרת של ‪ ϕ‬כדי להוריד את האורך‪ .‬נמצוא חבורה‬
‫‪ H3 ≤ Γ‬שעליה נפעיל את ‪ ,ϕ3‬כל אחת מה־ ‪ H‬עוברת ל־‪ ,Γ × Γ‬ולכן הפעלה של ‪ ϕ2‬תניב לנו‪:‬‬
‫))‪ϕ3 (x) = (ϕ1 (x) , . . . , ϕ8 (x‬‬
‫‪P‬‬
‫מה שנוכיח הוא הדבר הבא — ‪. 8i=1 l (ϕi (x)) ≤ 43 l (x) + 7‬‬
‫נחזור לעסוק ב־ ‪ .H‬עבור ‪ ,x ∈ H‬הגדרנו ))‪ ϕ (x) = (ϕL (x) , ϕR (x‬על ‪ .Γ × Γ‬האורך נמדד לפי קבוצת‬
‫היוצרים הסטנדרטיים }‪ .{a, b, c, d‬מכאן אפשר לראות כי‬
‫‪ϕL (x) + ϕR (x) ≤ ϕ (x) + 1‬‬
‫כעת נלך מ־‪ Γ × Γ‬לתוך ‪ .H × H‬מתקיים כי ‪ .[Γ × Γ : H × H] = 4‬נבחר תת־חבורה ‪ H2 ≤ H‬כך‬
‫ש־‪ [H : H2 ] = 4‬שתישלח על ידי ‪ ϕ‬ל־ ‪.H × H‬‬
‫כעת נלך עוד שלב‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫‪ϕ‬‬
‫‪ϕ×ϕ‬‬
‫‪H2 → H × H → Γ × Γ × Γ × Γ‬‬
‫‪ϕ‬‬
‫ולכן נוכל לבחור תת־חבורה ‪ H3 ≤ H2‬שמקיימת ‪ [H2 : H3 ] = 16‬כך ש־ ‪ ,H3 → H × H × H × H‬ומתקיים‬
‫כמובן ‪.[Γ : H3 ] ≤ 128‬‬
‫‪14‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫‪ ,H‬על ידי ))‪ .ϕ (x) = (ϕ1 (x) , . . . , ϕ8 (x‬מתקיים‪:‬‬
‫למה ‪ :41‬אם ‪ x ∈ H3‬נשלח ל־ ‪× · · · × H‬‬
‫|‬
‫‪{z‬‬
‫}‬
‫‪times‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪l (x) + 8‬‬
‫‪4‬‬
‫≤ ))‪l (ϕi (x‬‬
‫‪8‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i=1‬‬
‫הערה ‪ :42‬הטענה הזו תאפשר לנו לקבל גידול תת־מעריכי‪ ,‬שכן אנחנו מכפילים בקבוע שקטן ממש מ־‪.1‬‬
‫הוכחה‪ :‬הנקודה המרכזית בהוכחה שלנו היא ש־היא ש־‪ d‬הופך ל־‪ .1‬כל איבר ניתן לכתוב )‪x = (a) u1 au2 . . . auk (a‬‬
‫כאשר }‪ .ui ∈ {b, c, d‬ייתכן שה־‪ a‬הראשון או האחרון לא מופיעים‪ .‬נגדיר )‪ la (x‬להיות מספר הפעמים ש־‪a‬‬
‫מופיע ב־‪ .x‬באופן דומה עם )‪ .lb (x) , lc (x) , ld (x‬על )‪ la (x‬אפשר להגיד שזה כמעט ‪ 12‬מהאורך‪ .‬עבור ‪b, c, d‬‬
‫אין ביטחון עבור כל אחד בנפרד‪ ,‬אבל כן לגבי הסכום שלהם‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(l (x) − 1) ≤ lb (x) + lc (x) + ld (x) ≤ (l (x) + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אם אורך המלה זוגי‪ ,‬אזי זה יהיה שווה בדיוק ל־)‪ . 21 l (x‬נסתכל מה קורה ל־ ‪ ui‬בהומומורפיזמים‪ .‬ניזכר כי‬
‫)‪ .ϕL (x) , ϕR (x) ≤ 21 (l (x) + 1‬אזי‪:‬‬
‫‪li (x) ≤ l (x) + 7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i=1‬‬
‫איך ספרנו? כל איבר רשמנו כמכפלה של האיברים בטבלה‪ ,‬ניתן להסתכל על }‪ .{aba, aca, ada‬כשאנחנו‬
‫מחשבים‪ d ,‬לא מאריך בשמאל אלא רק בימין‪ ,‬ו־‪ ada‬תורם רק בשמאל ולא מאריך בימין )שכן הוא פועל כיחידה‬
‫ולכן לא נספר באורך(‪ .‬החשבונאות הזו לא מספיק טובה לנו‪ ,‬כי אולי יש לנו מלה ש־‪ d‬מופיעה בה מעט פעמים‪,‬‬
‫ולכן לא מוריד הרבה‪ .‬בשל זה מפעילים את זה עוד פעם‪ ,‬וכך ‪ c‬הופך ל־‪ d‬ואז ייעלם‪ .‬ה־‪ c‬שמופיעים פעם‬
‫אחת הוא הפך ל־‪) d‬באופן דומה ‪ ,(aca‬וכשנפעיל פעם שנייה את ‪ ϕ‬הוא ייעלם‪ .‬לאחר לאחר פעמיים יירד‬
‫ה־)‪ .lc (x) + ld (x‬כמובן ייתכן שהרוב הוא ‪ ,b‬ולכן נפעיל שלוש פעמים‪.‬‬
‫במלה המקורית ‪ b, c‬לא יכולים להופיע אחד ליד השני‪ ,‬שכן יש ‪ a‬ביניהם‪ ,‬אבל לאחר הפעלת ‪ ϕ‬ייתכן‬
‫שזה כבר כן ייקרה‪ .‬אבל זה גם כן טוב‪ ,‬כי יש לנו שתי אותיות שהפכו לאחת‪ ,‬שכן ‪ .b · c = d‬לכן אי אפשר‬
‫להיות לגמרי בטוח שלאחר הפעלת שלוש פעמים נוכל להוריד )‪ ,lb (x) + lc (x) + ld (x‬אבל כן יכולים להגיד‬
‫כי )‪ lb (x) + ld (x‬ירד באחד מהם‪ ,‬ולכן לוקחים את })‪ .max {lb (x) + ld (x) , lc (x) + ld (x‬המקסימום הוא‬
‫לפחות חצי הסכום של השלושה‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(lb (x) + lc (x) + ld (x)) > l (x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫> })‪max {lb (x) + ld (x) , lc (x) + ld (x‬‬
‫ולכן נקבל )‪. 43 l (x‬‬
‫משפט ‪ :43‬ל־‪ Γ‬יש גידול תת־מעריכי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫הערה ‪ :44‬מה שנראה זה ש־‪ limn→∞ SΓ (n) = ω (Γ) = 1‬כאשר )‪ SΓ (n‬הוא מספר המילים שאורכם קטן‬
‫או שווה מ־‪.n‬‬
‫הוכחה‪ :‬לא נספור איברים ב־‪ Γ‬עצמה‪ ,‬אלא ב־ ‪S,H3‬ביחס ליוצרים של ‪ .Γ‬כפי שראינו‪ ,‬זה לא משנה כי היא‬
‫מאינדקס סופי ולכן הגידול זהה‪ .‬נכתוב ‪ ,Γ = i[Γ:H3 ] H3 ti‬כאשר נחסום ‪ ,l (ti ) ≤ k ∈ N‬ניתן לבחור ‪ k‬שהוא‬
‫לכל היותר ‪ ,127‬שכן כל הרישא של פירוק מצומצמם מסוגים ‪ 2/3 ,1‬או ‪ 4‬יכול לשכון רק בקוסט יחיד‪ .‬עבור‬
‫‪ y = xt−1‬ולכן ‪ .l (y) ≤ l (x) + k ≤ l (x) + 127‬מכאן‬
‫‪ x ∈ Γ‬ניתן לכתוב אותו בתור ‪ yti‬עבור ‪ y ∈ H3‬ואז‬
‫‪i‬‬
‫נקבל כי‪:‬‬
‫)‪SΓ (n) ≤ SH3 (n + k‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫נסמן )‪ SHΓ 3 (n‬להיות מספר האיברים ב־ ‪ H3‬באורך ‪ ,n‬כאשר האורך נספר ב־‪ .Γ‬אזי מהשורה הקודמת מתקיים‬
‫‪Γ‬‬
‫‪SΓ (n) ≤ SH‬‬
‫] ‪(n + k) [Γ : H3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ϕ3‬‬
‫עבור ‪ x ∈ H3‬נפעיל עליו את ‪ ϕ3‬ונקבל ) ‪ ,x 7→ (x1 , . . . , x8‬וזו העתקה חד־חד־ערכית‪ .‬עבור ‪l (x) ≤ n‬‬
‫שסכומם הוא ‪ n‬הוא לכל היותר ‪ .(n + 1)8‬בהינתן‬
‫ו־ ‪ .l (xi ) = ni‬מספר האפשרויות לשמיניות ) ‪ (n1 , . . . , n8‬כך ‪Q‬‬
‫שמינייה כזו‪ ,‬מספר האפשרויות ל־) ‪(x1 , . . . , x8‬הוא ) ‪ . SΓ (ni‬לכל ‪ ε > 0‬מתקיים עבור ‪ n ∈ N‬גדול מספיק‬
‫כי‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫)‪ω (Γ) ≤ sΓ (n) ≤ (ω (Γ) + ε‬‬
‫ולכן קיים קבוע ‪ A‬שלכל ‪ n ∈ N‬מתקיים‬
‫‪n‬‬
‫)‪sΓ (n) ≤ A (ω (Γ) + ε‬‬
‫ולכן‪ ,‬בהינתן שמינייה ) ‪ (n1 , . . . , n8‬מספר האפשרויות לשמינייה ) ‪ (x1 , . . . , x8‬הוא לכל היותר‪ ,‬מהלמה הקודמת‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪3‬‬
‫‪≤ C (ω (Γ) + ε) 4‬‬
‫‪n+8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪≤ A8 (ω (Γ) + ε) 4‬‬
‫‪ni‬‬
‫‪P‬‬
‫)‪≤ A8 (ω (Γ) + ε‬‬
‫‪ni‬‬
‫)‪A (ω (Γ) + ε‬‬
‫‪Y‬‬
‫עבור איזשהו קבוע ‪ .C‬ולכן‪:‬‬
‫)‪(n+k‬‬
‫‪3‬‬
‫‪n‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ω (Γ) ≤ sΓ (n) ≤ [Γ : H3 ] sΓH3 (n + k) ≤ [Γ : H3 ] C (n + k + 1) (ω (Γ) + ε) 4‬‬
‫נוציא שורש ‪ n‬ונשאיף את ‪ n‬לאינסוף ואת ‪ ε‬ל־‪ 0‬ונקבל‬
‫‪3‬‬
‫‪ω (Γ) ≤ ω (Γ) 4‬‬
‫ולכן ‪.ω (Γ) = 1‬‬
‫‪α‬‬
‫‪β‬‬
‫משפט ‪ :45‬יש מספרים חיוביים ‪ A, B > 1‬ו־‪ 0 < α, β < 1‬כך ש־ ‪.An ≤ SΓ (n) ≤ B n‬‬
‫הוכחה‪ :‬לשם החסם התחתון נשתמש בעובדה היסודית שבאמצעותה הוכחנו שהגידול אינו פולינומיאלי‪ ,‬והיא —‬
‫‪) .Γ ∼ Γ × Γ‬נעיר כי קיימות חבורות נוצרות סופית שאיזומורפיות למכפלה ישרה של עצמן‪ Γ ,‬אינה כזאת‪,‬‬
‫שכן היא מובחנת סופית(‪ .‬נוכל אם כן להסתכל על הגידול ‪ S (n)2‬ומתקיים ‪.S (n) ≤ S (n)2 ≤ C · S (Dn)2‬‬
‫‪2‬‬
‫לכן מהצד השני )‪ , C1 S Dn ≤ S (n‬נצטרך כמובן להרחיב את הגדרת ‪ S‬גם למספרים שאינם שלמים‪ ,‬על ידי‬
‫כך שכמו קודם אלו יהיו כל המילים שאורכם עד השלם הקטן הקרוב ביותר למספר‪ .‬ומתקיים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫ ‪ n‬‬
‫‪1 n 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 n 4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪S‬‬
‫≥‬
‫‪S‬‬
‫‪≥ · · · ≥ Pr 2i S‬‬
‫‪2r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D2r‬‬
‫‪C i=1‬‬
‫‬
‫‬
‫‪n‬‬
‫)‪ .E = S(m‬נסמן‬
‫נבחר ‪ m ∈ N‬כך ש ‪ S (m) > C‬ונגדיר ‪> 1‬‬
‫‪) r = logD m‬זהו מספר הפעמים שבהם‬
‫‪C‬‬
‫≥ )‪S (n‬‬
‫אנו מפעילים את האי־שוויון הזה(‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫ ‪ n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2r‬‬
‫‪2r ≥ 2r S (n) = E 2‬‬
‫‪D 2r‬‬
‫‪C‬‬
‫‪S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2i‬‬
‫‪Pr‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪C‬‬
‫וגם‬
‫‪1‬‬
‫‪= F · n log2 D‬‬
‫‪1‬‬
‫‪log2 D‬‬
‫‪1 n‬‬
‫·‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪log2 D‬‬
‫‬
‫‪n‬‬
‫‪1 log( m‬‬
‫)‬
‫‪· 2‬‬
‫‪2‬‬
‫) (‬
‫=‬
‫‪16‬‬
‫‪log2 n‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪log2 (d‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= ·2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫· ) ‪2r ≥ 2logD ( m‬‬
‫‪n‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫‪5‬‬
‫‪n log12 D‬‬
‫‪ s (n) > E F‬וזהו החסם התחתון‪.‬‬
‫עבור איזשהו ‪ ,F‬לכן מתקיים‬
‫‪1‬‬
‫נוכיח כעת את החסם העליון‪ .‬הוכחנו כי ) ‪ ,ϕ (x) = (xL , xR‬וגם )‪ l (xR ) , l (xL ) ≤ 2 (l (x) + 1‬ולכן‬
‫‪P‬‬
‫כפי שהוכחנו )‪ l (xi ) ≤ 81 (l (x) + 7‬עבור ‪ x ∈ H3‬והפעלת ‪ .ϕ3‬וגם הוכחנו ‪. 8i=1 l (xi ) ≤ 43 l (z) + 8‬‬
‫איזשהו ]‪ j ∈ [8‬מתקיים כי ‪ .l (xj ) ≤ 323 l (x) + 1‬אם היינו יודעים איזשהו ה־ ‪ j‬הזה‪ ,‬אזי היו‬
‫לכן קיים‬
‫‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫לכל היותר ‪ sΓ 32 l (x) + 1‬אפשרויות בשבילו‪ ,‬ולכל היותר ‪ sΓ 8 l (x) + 1‬לכל השאר‪ .‬ניזכר שמתקיים‬
‫‬
‫‪4‬‬
‫)‪ sΓ (n + m) ≤ sΓ (n) · sΓ (m‬ונקבל כי ‪ sΓ 81 l (x) + 1 ≤ sΓ 321 l (x) + 1‬ולכן מספר האפשרויות‬
‫‪31‬‬
‫לשמינייה ) ‪ (x1 , . . . , x8‬הוא לכל היותר ‪ sΓ 321 l (x) + 1‬והיות שאיננו יודעים איזה ‪ xj‬הוא הקצר ביותר‪,‬‬
‫נכפיל את מספר האפשרויות ב־‪ .8‬לכן‪:‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪SΓ (n) ≤ [Γ : H3 ] SH‬‬
‫)‪(n + k‬‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫‪31‬‬
‫‪1‬‬
‫‪≤ [Γ : H3 ] · 8 · sΓ‬‬
‫‪(n + k) + 1‬‬
‫‪32‬‬
‫‬
‫‪31‬‬
‫‪n+k‬‬
‫‪≤ C · SΓ‬‬
‫‪32‬‬
‫‪322‬‬
‫‬
‫‪n+k‬‬
‫‪≤ C 1+31 SΓ‬‬
‫‪322‬‬
‫‪≤ ...‬‬
‫‬
‫‪31t‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n+k‬‬
‫‪1+31+···+31t−1‬‬
‫‪+k t+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪≤ C‬‬
‫‪SΓ‬‬
‫‪32t‬‬
‫‪32 32t‬‬
‫ולכן אם נבחר ])‪ t = [log32 (n + k‬נקבל כי ‪ ,n + k ≤ 32t+1‬ואחרי העברת־אגפים ‪≤ 32‬‬
‫הקודם שהוכחנו מראה כי עבור איזשהם קבועים ‪ B, C‬מתקיים‬
‫‪n+k‬‬
‫‪32t‬‬
‫‪ .‬אך האי־שוויון‬
‫‬
‫‬
‫‪t‬‬
‫)‪log32 (n+k‬‬
‫‪log32 31‬‬
‫‪log31 31‬‬
‫‪31t‬‬
‫‪31t‬‬
‫] ‪sΓ (n) ≤ 8 · [Γ : H3‬‬
‫‪sΓ (k + 33) = C 31 ≤ C 31‬‬
‫)‪= C (n+k‬‬
‫‪= Bn‬‬
‫חבורות גריגורצ'וק הכלליות‬
‫נסתכל על ‪ Λ‬להיות כל הסדרות של ‪ ,0, 1, 2‬ומספר הסדרות הוא ‪ .2ℵ0‬נגדיר‪:‬‬
‫• ‪ — Λ0‬הסדרות שבהן כל ספרה מופיעה אינסוף פעמים‪.‬‬
‫• ‪ — Λ1‬הסדרות שבהן רק שתי ספרות מופיעות אינסוף פעמים‪.‬‬
‫• ‪ — Λ2‬הסדרות שבהן רק ספרה אחת מופיעה אינסוף פעמים‪.‬‬
‫ומתקיים ‪.Λ = Λ0 ∪ Λ1 ∪ Λ2‬‬
‫יהי איזשהו עץ בינארי אינסופי‪ .‬לעץ הזה יש כמה אוטומורפיזם — ‪ E‬שהוא הזהות‪ P ,‬שהוא חילוף על‬
‫שני חצאי העץ‪ .‬נסתכל על החבורה ‪ .Gλ = ha, bλ , cλ , dλ i‬נגדיר את פעולת החבורה באופן דומה לחבורת‬
‫נגדיר ‪bλ ,cλ , dλ‬כך ששתיים תפעלנה על תת־העץ השמאלי על ידי חילוף ואחת כזהות‪.‬‬
‫גריגורצ'וק‪‬הבסיסית‪ .‬‬
‫‪‬‬
‫‪E‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫נסמן ‪ .0 = P  , 1 = E  , 2 = P ‬נגדיר ‪ σ : Λ → Λ‬שהיא הזזה שמאלה של איברי הסדרה‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪E‬‬
‫) ‪ ,λ = (n0 , n1 , n2 , . . .‬אזי ) ‪.σ (λ) = (n1 , n2 , . . .‬‬
‫• ‪ e ∈ Gλ‬היא הזהות‪.‬‬
‫• ‪ a ∈ Gλ‬היא החילוף‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪5‬‬
‫חבורות עם גידול ביניים‬
‫נניח רגע לצורך הדיון שהסדרה שאנחנו מתחילים איתה מתחילה בספרה ‪.0‬‬
‫‪adλ a‬‬
‫‪dσλ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪acλ a‬‬
‫‪cσλ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪dλ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪dσλ‬‬
‫‪abλ a‬‬
‫‪bσλ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪cλ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪cσλ‬‬
‫‪bλ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪bσλ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪R‬‬
‫∼ ‪hbλ , cλ , dλ i‬‬
‫נשים לב שמתקיים כי ‪ .a2 = b2λ = c2λ = d2λ = 1‬בנוסף ‪ bλ cλ = cλ dλ = dλ bλ‬ומתקיים =‬
‫‪.C2 × C2‬‬
‫נגדיר ‪ — Hλ ≤ Gλ‬האיברים השומרים על שני החצאים‪ .[Gλ : Hλ ] = 2 .‬נוכל להגדיר בעצם‬
‫‪ .H = hbλ , cλ , dλ , abλ a, acλ a, adλ ai‬נוכל להגדיר הומומורפיזם ‪ .ϕλ : Hλ → Gσλ × Gσλ‬מתקיים‬
‫‪ ,ϕλL : Hλ Gσλ ≥ Hσλ Gσ2 λ . . .‬אפשר להמשיך עד אינסו ולכן החבורה שלנו היא בהכרח אינסוף‪.‬‬
‫נראה שלחבורות ב־ ‪ Λ0 , Λ1‬יש גידול ביניים‪ .‬זה לא נכון עבור ‪ ,Λ2‬שהיא קבוצה מאוד קטנה של חבורות‪.‬‬
‫טענה ‪ :46‬אם ‪ λ ∈ Λ2‬אז ‪ Gλ‬מכילה תת־חבורה אבלית מאינדקס סופי‪.‬‬
‫מסקנה ‪ :47‬לחבורה ולתת־חבורה מאינדקס סופי ישנו אותו הגידול‪ ,‬ולכל חבורה אבלית יש גידול פולינומיאלי‪,‬‬
‫מכאן ינבע של־ ‪ Gλ‬יש גידול פולינומיאלי‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח בה"כ החל ממקום מסויים הסדרה היא קבועה ‪ .0‬במקרה זה ‪ Gλ = ha, bλ i‬והחבורה היא אינסופית‪.‬‬
‫נראה לאן האיבר הזה עובר בהעתקה ‪.(abλ )2 = abλ abλ → (bσλ a, abσλ ) — ϕλ : Hλ → Gσλ × Gσλ‬‬
‫אם נפעיל את ‪ ϕσλ‬נקבל )‪ abλ abλ → (abσ2 λ , bσ2 λ a‬וכולי וכולי‪ .‬על ידי חלוקה ב־ ‪ B = hbiGλ‬נקבל‬
‫שלחבורת־המנה יש אינדקס סופי‪.‬‬
‫עבור ‪ ,λ ∈ Λ0 ∪ Λ1‬נגדיר כמו קודם ‪ Bλ = hbλ iGλ‬וכנ"ל ‪ .Cλ , Dλ‬לתת־חבורות האלה יש אינדקס סופי ב־ ‪.Gλ‬‬
‫‪ϕλ (Hλ ) ⊇ Dσλ × Dσλ‬‬
‫‪ϕλ‬‬
‫) ‪dλ → (1, dσλ‬‬
‫‪ϕλ‬‬
‫)‪adλ a → (dσλ , 1‬‬
‫ניתן לקבל את כל הצמודים של ‪ dσλ‬ולכן ניתן לקבל את הסגור הנורמלי שלו‪ .‬כעת מתקיים‬
‫∞ < |) ‪|Gσλ × Gσλ : ϕλ (Hλ‬‬
‫ולכן ל־ ‪ Gλ‬ול־ ‪ Gσλ × Gσλ‬יש פונקציות גידול שקולות‪ .‬נוכל להמשיך כך כמובן עד אינסוף‪ .‬אם נניח בשלילה‬
‫שהמעלה סופי‪ ,‬נקבל שכל פעם אנחנו מחלקים את המעלה בחצי‪ ,‬ולכן נקבל סתירה‪.‬‬
‫הוכחנו שלחבורות אין גידול פולינומיאלי‪ ,‬נראה שאין גם גידול מעריכי‪ .‬ההוכחה דומה להוכחה של החבורה‬
‫הרגילה של גריגורצ'וק‪.‬‬
‫טענה ‪ :48‬אם ‪ λ ∈ Λ0‬אז הגידול של ‪ Gλ‬אינו מעריכי‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬ישנו ‪ ϕλ‬על ידי ) ‪ ϕλ (x) = (xL, xR‬ומתקיים כמו תמיד )‪.l (xL ) , l (xR ) ≤ 21 (l (x) + 1‬‬
‫‪ϕλ‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪(adλ ) = adλ adλ −→ (dσλ , dσλ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪(adλ ) = 1‬‬
‫‪18‬‬
‫‪8‬‬
‫אוטומטים סופיים‬
‫למה ‪ :49‬אם ‪ l (x) ≥ 5 ,x ∈ Gλ‬אז מלה בעלת אורך מינימלי המייצגת את ‪ x‬אינה מכילה את המחרוזת ‪.dad‬‬
‫‪2‬‬
‫הוכחה‪ :‬נניח ש־‪ dad‬מופיע לא בסוף המלה‪ .‬המלה ‪ .dadau‬עבור ‪ u 6= 1‬ל־ )‪ (da‬יש סדר ‪ ,2‬ולכן — ‪dada‬‬
‫שווה להפכי שלו‪ ,‬ולכן הוא מסדר ‪ .2‬ולכן ‪ dada = adad‬ולכן ‪ dadau = adadu‬וזה מצטמצם‪ .‬אם ‪ u = 1‬אזי‬
‫כמו קודם ‪ adada = aadad‬ושוב הצטמצמנו‪ .‬אם זה בסוף המלה משיקול דומה ל־‪ u = 1‬וסיימנו‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬עתה‪ ,‬נסמן )‪ ,k = 21 l (x‬ולפי עקרון שובך היונים מספר ההופעות של ‪ d‬הוא קטן או שווה מ־‬
‫)‪ b, c . k1 l (x‬מופיעים לפחות )‪ 18 l (x‬פעמים‪ .‬כמו בהוכחה על חבורת גריגורצ'וק הרגילה‪ ,‬נעתיק את ‪— x‬‬
‫‪P‬‬
‫) ‪ x −→ (x1 , . . . , x2k‬ומתקיים )‪ . l (xi ) ≤ 98 l (x‬נסמן ) ‪ ,ωλ = ω (Gλ‬אנחנו רוצים להסתכל על ‪:ωσk λ‬‬
‫‬
‫‪n‬‬
‫ ‪SGσk λ (n) ≤ A ω σ k λ +‬‬
‫תהא ‪ Lλ‬תת־חבורה מאינדקס סופי של ‪ Gλ‬כך שה־ ‪ ϕλ‬מוגדרת בה‪.‬‬
‫‬
‫‪8n‬‬
‫‪ω σk λ + 9‬‬
‫‪k‬‬
‫‪SLGλλ (n) ≤ 2k A2‬‬
‫‬
‫‪8‬‬
‫‪ω (λ) ≤ ω σ k λ + ε 9‬‬
‫וזה לכל ‪ ε > 0‬ולכן‬
‫‪8‬‬
‫‪( 8 )2‬‬
‫‪8 t‬‬
‫) ‪ω (λ) ≤ ω σ k λ 9 ≤ ω σ k+m λ 9 ≤ · · · ≤ ω (σ r λ)( 9‬‬
‫‪6‬‬
‫חבורת גריגורצ'וק לא נוצרת סופית‬
‫נסתכל על עץ לא בינארי‪ ,‬אלא שלכל קודקוד יש ‪ k‬בנים‪ .‬החבורה נוצרת על ידי ‪ ,a, b, c, d‬כאשר ‪ a‬היא סיבוב‬
‫ציקלי של העלים בדרגה השנייה‪ ,‬ו־‪ b, c, d‬לא יפעלו כלל על התת־עצים האמצעיים )אלא רק על ‪ (1, k‬ואז‬
‫יפעלו כמו עם חבורת גריגורצ'וק‪.‬‬
‫חבורה דומה‬
‫לעצמה‬
‫הגדרה ‪ :50‬קבוצת איזומורפיזם ‪ S‬של העץ ‪ T‬דומה לעצמה )‪ (Self similar‬אם לכל ‪ σ ∈ S‬ולכל קודקד ‪u ∈ T‬‬
‫הצמצום )‪ σ|T (u‬אף הוא ב־ ‪.S‬‬
‫‪7‬‬
‫מכפלות שזורות‬
‫‪ N C G ,G = HN‬ו־}‪ .H ∩ N = {1‬אם נדע מהו ‪ ,H‬מהו ‪ N‬ומהי ההעתקה ) ‪ H → Aut (N‬אזי נוכל לדעת‬
‫במפורש מהי ‪.G‬‬
‫נניח שיש לנו שתי חבורות‪ ,A, B ,‬ויש לנו העתקה ‪) B → SΩ‬תמורות על הקבוצת ‪ .(Ω‬נסתכל על המכפלה‬
‫∼ ‪ .Aω‬ואז החבורה ‪ B‬פועלת באופן טבעי על ‪ .C‬לכל ‪ ,σ ∈ B‬אם‬
‫הישרה ) ‪ C = (×ω∈Ω Aω‬כך ש־‪= A‬‬
‫‪ ,σ (ω1 ) = v1‬אזי איפה שכתוב בסדרה )שכן כל איבר ב־ ‪ C‬הוא סדרה באורך |‪ ,(|Ω‬אם כתוב ‪ ω1‬נכתוב‬
‫במקום זה ‪ .v1‬לכן )‪ B → Aut (C‬באופן טבעי‪ .‬נקבל מבנה של מכפלה חצי־ישרה‪ .‬נסמן את המבנה הזה‬
‫) ‪.Aω1Ω B = B (×Aω‬‬
‫‪8‬‬
‫אוטומטים סופיים‬
‫‬
‫נדבר בפרק זה על חבורות המוגדרות על ידי אוטמטיים סופיים‪.‬‬
‫יש חבורות הנקראות "חבורות אוטומטיות"‪ ,‬ולא על זה נדבר!‬
‫‪19‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8.1‬‬
‫חסמים משופרים לחבורת גריגורצ'וק‬
‫חבורת גופטה־סידקי‬
‫הערה ‪ :51‬היו עם הנושא הזה תקוות גדולות‪ ,‬אבל בסוף לא נראה שכרגע זה משיג את התקוות שתלו בזה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ :52‬אוטומט סופי מדרגה ‪ k‬הוא גרף סופי מכוון ומתוייג ושמכל קדקוד יוצאות ‪ k‬צלעות‪ .‬הצלעות‬
‫מתויגות על ידי כל הספרות }‪ .{1, . . . , k‬ולכל קדקוד יש תיוג שהוא איבר בחבורה הסימטרית ‪.Sk‬‬
‫אוטומט סופי ממעלה ‪ k‬מגדיר תת־חבורה נ"ס ל חבורת האוטומורפיזם של עץ ‪k‬־רגולרי עם שורש‪ .‬איך הוא‬
‫פועל? כל קדקוד בעץ ‪k‬־רגולרי ניתן לתיוג על ידי הספרות }‪ ,{1, . . . , k‬אם הוא במרחק ‪ n‬מהשורש‪ ,‬אזי התיוג‬
‫יהיה באורך ‪ ,n‬וכל צלע תהיה בהתאם למסלול שלו מהשורש‪ ,‬ובהתאם לתיוג קבוע של הצלעות בעץ‪.‬‬
‫כעת אנחנו יכולים ללכת במסלול המוגדר על ידי התיוג באורך ‪ n‬ולפי הצלעות בחבורה‪ ,‬ובכל קדקוד נקבל‬
‫איבר של ‪ .Sk‬זו ההעתקה ששומרת על המבנה של העץ‪.‬‬
‫‪8.1‬‬
‫חבורת גופטה־סידקי‬
‫בנייה מעט מאוחרת לבנייה של גריגורצ'וק בשיטה דומה‪.‬‬
‫ בונים עץ ‪p‬־ארי‪ ,‬כאשר ‪ p‬ראשוני אי־זוגי‪ .‬בונים חבורה ‪ G = ha, bi‬כאשר )‪ a = (1, 2, . . . , p‬ו־‬
‫‪ .b = a, a−1 , 1, 1, . . . , 1, b‬עבור כל ‪ p‬ראשוני אי־זוגי זו חבורת ‪ p‬אינסופית‪ .‬נשים לב שזו לא חבורה הדומה‬
‫לעצמה‪ ,‬שכן צריך את הזהות וצריך את ‪.a−1‬‬
‫עבודה להוכיח שזו חבורת ‪ p‬אינסופית‪.‬‬
‫‪8.2‬‬
‫חבורת פבריגורסקי־גופטה‬
‫זו חבורה שכן יודעים שיש לה גידול ביניים‪ .‬עץ מדרגה ‪.3‬‬
‫ו־)‪.b = (a, 1, b‬‬
‫הם הוכיחו שמתקיים‬
‫‪n(log log n)2‬‬
‫‪log n‬‬
‫‪< Sn < e‬‬
‫‪log 3‬‬
‫‪log 6‬‬
‫מגדירים ‪ ,G = ha, bi‬כאשר )‪a = (123‬‬
‫‪en‬‬
‫העבודה של קוסטה היא לעבוד על החבורה הזו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מערכות דינמיות‬
‫יהי מרחב ‪ S‬והעתקה ‪ f : S → S‬ומסתכלים מה קורה כאשר מפעילים אותה כמה פעמים — ) ‪.(f (x) , . . . , f n (x) . . .‬‬
‫‪ S‬יכול להיות מרחב טופולוגי או מרחב מידה‪ ,‬ו־ ‪ f‬רציפה או פונקציה מדידה‪ .‬זה יכול להיות גם מערכת‬
‫אלגברית‪ ,‬חבורה ואנדומורפיזם‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬השדה ‪ C‬עם הפונקציה ‪ f (z) = z 2 + c‬כאשר ‪ .c ∈ C‬ככה נראים רוב הפרקטלים‪ ,‬מנדלברוט‬
‫∞))‪ (f n (x‬מחזורית? או מתקבעת? לדוג'‪,‬‬
‫וכו'‪ .‬יש הרבה שאלות שניתן לשאול‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ממתי הסדרה ‪n=1‬‬
‫עבור ‪ f (z) = z 2 − 1‬נקבל כי ‪ f (0) = −1‬ו־‪ f (−1) = 0‬וקיבלנו מחזור באורך ‪ .2‬אפשרות אחרת היא‬
‫‪ ,f2 (x) = z 2 + i‬נקבל ‪ f2 (−i) = −1 + i ,f2 (−1 + i) = −i ,f2 (i) = −1 + i ,f2 (0) = i‬וקיבלנו מחזור‬
‫באורך ‪ .4‬נשים לב כי כדי למצוא מחזור נכתוב )‪ — fcn (0) = fcm (0‬נקבל משוואה פולינומיאלית ב־‪ C‬ולכן‬
‫יש לה מספר סופי של פתרונות‪ ,‬ואלו המקומות בהם יש מחזור‪ .‬נוריד את המישור בלי הנקודות האלה‪ ,‬זהו‬
‫מישור עם חורים‪ ,‬ונסתכל על החבורה היסודית שלו — )‪) Π1 (C\ {f n (0)} , z‬אין זה משנה איזה ‪ z‬לוקחים‪ ,‬כי‬
‫המרחב עדיין קשיר־מסילתית(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫חסמים משופרים לחבורת גריגורצ'וק‬
‫נחזור לחבורת גריגורצ'וק המקורית ונחסום אותה טוב יותר ‪ .Γ = ha, b, c, di‬לפני מספר שיעורים הוכחנו‬
‫‪β‬‬
‫‪α‬‬
‫‪Aen ≤ SΓ (n) ≤ Ben‬‬
‫עבור ‪ A, B ≥ 0‬ו־‪ .0 < α < β < 1‬נמצא את היחסים הכי טובים הידועים כיום )‪ .(2015‬אנחנו לא באמת‬
‫יודעים כרגע אם החבורה של גריגורצ'וק אסימפטוטית לפונקציות כאלה‪ ,‬או שהוא מתנדנד‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫חסמים משופרים לחבורת גריגורצ'וק‬
‫נסתכל על הפולינום‬
‫‪x3 + x2 + x − 2 = 0‬‬
‫זהו פולינום ממעלה אי־זוגית ולכן יש לו לפחות שורש ממשי אחד‪ .‬נגזור ונקבל‬
‫‪2‬‬
‫)‪3x2 + 2x + 1 = 2x2 + (x + 1‬‬
‫הנגזרת חיובית ולכן הפולינום מונוטוני עולה ממש תמיד‪ ,‬ולכן יש בדיוק שורש ממשי יחיד‪ .‬נסמן את השורש‬
‫‪ η0 = 0.811 . . .‬מספר אי־רציונאלי )כמובן(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נסמן‬
‫‪log 2‬‬
‫‪= 0.767‬‬
‫‪log 2 − log η0‬‬
‫= ‪β0‬‬
‫היות ש־ ‪ η0‬מספר אלגברי‪ ,‬נובע ש־ ‪ β0‬מספר טרנסנדנטי‪ .‬זאת לפי משפט על לוגריתם של מספר אלגברי בבסיס‬
‫רציונאלי‪ ,‬אזי הלוגריתם יהיה טרנסנדנטי‪.‬‬
‫‪β‬‬
‫משפט ‪ :53‬אם ‪ β0 < β‬אזי קיים מספר ‪ B‬כך ש־ ‪.SΓ (n) ≤ Ben‬‬
‫עובדה ‪ :54‬ניתן לקחת את ‪ ,β = β0‬אבל לא נתייחס לזה‪ .‬כל המספרים נובעים באופן ישיר מההוכחה‪.‬‬
‫‪ .G = hSi‬ניתן‪P‬לכל איבר משקל ‪ .w (si ) = wi > 0‬קודם משקל‬
‫תהא } ‪ S = {s1 , . . . , sd‬קבוצה סופית‪ ,‬ו־ ‬
‫ליוצרים‪ ,‬ואז עבור ‪ x = si1 · · · · · sin‬נגדיר ‪ ,w (x) = nj=1 w sij‬כאשר אם יש יותר מהצגה אחת לוקחים‬
‫את המשקל המינימלי‪ .‬אם נותנים לכל איבר משקל ‪ ,1‬מקבלים את האורך‪ .‬נרצה להשתמש בפונקציה הזו כאשר‬
‫לדעתנו איברי קבוצת היוצרים לא סימטריים ממש‪ ,‬כמו במקרה שלנו בו ‪ a‬מתנהג אחרת מ־‪ .b, c, d‬נסמן‪:‬‬
‫‪w (a) = x, w (b) = y, w (c) = z, w (d) = t‬‬
‫‪y ≤ z + t, z ≤ y + t, t ≤ z + y‬‬
‫ונקבל ש־‪ y, z, t‬הם בעצם שלושה קדקודים של משולש‪ .‬בנוסף‪ ,‬נסמן‬
‫‪m = min wi , M = max wi‬‬
‫)‪ml (n) ≤ w (n) ≤ M l (n‬‬
‫ומתקיים‬
‫‪C‬‬
‫‪n‬‬
‫≤ )‪w (x) ≤ C, l (n‬‬
‫נגדיר באמצעות זאת פונקציית אורך חדשה‪:‬‬
‫}‪Sn,w = # {x ∈ Γ|w (x) ≤ n‬‬
‫ומתקיים שפונקציות האורך האלה שקולות — ‪.Sn ∼ Sn,w‬‬
‫כעת נעבור לחבורת גריגורצ'וק‪ .‬נרצה להוכיח שקיים ‪ η < 1‬ו־‪ A > 0‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫)‪w (xl ) + w (xr ) ≤ η (w (x) + A‬‬
‫‪21‬‬
‫‪10‬‬
‫חסמים משופרים לחבורת גריגורצ'וק‬
‫נגדיר )‪ .A = w (a‬ניזכר בפונקציה ‪ ϕ : H → Γ × Γ‬ומתקיים‬
‫)‪ϕ (b) = (a, c) , ϕ (c) = (a, d) , ϕ (d) = (1, b‬‬
‫מתקיים‬
‫)‪x + z ≤ η (x + y) , x + t ≤ η (x + z) , y ≤ η (x + t‬‬
‫יש לנו סה"כ ‪ 6‬מערכות של אי־שוויונות ב־‪ 5‬נעלמים‪ .‬נרצה למצוא פיתרון עם ‪ η‬קטן ביותר‪ .‬נרצה להגיד‬
‫ששלושת האי־שוויונות האחרונים צריכים להיות שוויונות‪ .‬מתקיים‬
‫))‪x + z = η (x + η (x + t‬‬
‫))‪x + t = η 2 (x + η (x + t‬‬
‫ונקבל‬
‫‬
‫‬
‫‪x η3 + η2 − 1 = t 1 − η3‬‬
‫‪t = η3 + η2 − 1‬‬
‫‪x = 1 − η3‬‬
‫ולכן הכל נקבע לפי ‪ .η‬היות ש־‪ η < 1‬נקבל‬
‫‪0<t<z<y‬‬
‫ולכן‬
‫‪y ≤z+t‬‬
‫‪η 3 ≤ 2η 3 + η 2 + η − 2‬‬
‫ולכן לאחר העברת אגפית ומזעור‪ ,‬נקבל את ‪.η = η0‬‬
‫‪22‬‬