לחצו כאן להורדה – החלטת ראמי נאסר בערר איקיוטק

‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫בעניין‪:‬‬
‫אי‪5‬קיו‪5‬טק בע"מ ח‪5‬פ‪.8050..11 5‬‬
‫ע"י ב"כ עו"ד מרדכי כהן‪-‬ניסן ואח'‬
‫העוררת‬
‫נגד‬
‫פיליפוביץ גסיקה‬
‫המשיבה‬
‫החלטה‬
‫לפני ערר על החלטת מזכירות לשכת ההוצאה לפועל בנצרת שלא לאשר לזוכה פתיחת תיק‬
‫הוצאה לפועל לביצוע תובענה על סכום קצוב‪.‬‬
‫רקע ותמצית העובדות והטענות לפי הערר ‪-‬‬
‫‪ .1‬ביום ‪ 90.90.4902‬הגישה חברת אי‪.‬קיו‪.‬טק בע"מ ח‪.‬פ‪( 902029955 .‬להלן ‪" -‬העוררת")‬
‫למזכירות לשכת ההוצאה לפועל בנצרת בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב נגד‬
‫המשיבה‪.‬‬
‫‪ .2‬המזכירות בדקה את התובענה והמסמכים שצורפו לה‪ ,‬והחליטה שלא לפתוח את התיק‬
‫[ראה נספח ‪ 0‬לכתב הערר]‪ .‬בהחלטת המזכירות נכתב‪ ,‬כי לא ניתן לפתוח את התיק‬
‫"מאחר ומדובר בתיקי תובענות שאינן נתמכות בראיה בכתב חתומה ע"י הנתבע" (להלן‬
‫ "החלטת המזכירות")‪.‬‬‫‪ .3‬ביום ‪ 49.90.4902‬הגישה העוררת ערר על החלטת המזכירות הנ"ל ובו נתבקש רשם‬
‫ההוצאה לפועל להפעיל את סמכותו מכוח סעיף ‪(59‬א) לחוק ההוצאה לפועל ולבטל‬
‫את החלטת המזכירות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫‪ .4‬בכתב הערר נטען‪ ,‬כי העוררת הינה חברת שירותי תוכן דיגיטלי‪ ,‬המספקת שירותי תוכן‬
‫הקשורים לעולם הבמה והבידור‪ ,‬לרבות מידע והצעות להשתתפות במבחני אודישנים‬
‫למיניהם ובכלל זה תיווך בין המועמדים המתאימים לבין ההפקות השונות‪.‬‬
‫‪ .5‬המשיבה‪ ,‬כך נטען בערר‪ ,‬ביקשה להיות מנויה לשירותי המידע שבאתר האינטרנט של‬
‫העוררת‪ ,‬והתחייבה לשלם תמורת הגישה למידע שבאתר סך של ‪ ₪ 49‬כולל מע"מ לכל‬
‫שבוע‪ ,‬בו ניתנת לה הגישה וזאת באמצעות אישור תנאי העסקה‪ ,‬המופיעים בדף‬
‫ההרשמה וכן אישור תקנון השירות‪ ,‬הכל בהתאם להוראות משרד התקשורת בנוגע‬
‫להרשמה לשירותים‪ ,‬עליהם ניתן לחייב גם באמצעות הטלפון הסלולרי‪.‬‬
‫‪ .6‬לפי הערר‪ ,‬ביום ‪ 00.99.95‬חתמה המשיבה על ההסכם והתקנון באתר האינטרנט‬
‫בחתימתה הדיגיטלית‪ .‬במסגרת המנוי‪ ,‬אותו רכשה‪ ,‬יצרה המשיבה כרטיס אישי באתר‬
‫האינטרנט הכולל את פרטיה האישיים והחשוף לעיון חברות ההפקה השונות‪ .‬המשיבה‬
‫קיבלה גם גישה למידע רב‪ ,‬לרבות מידע על מבחני בד בישראל ונהנתה משירות זה עד‬
‫ל‪ ,09.90.00 -‬כאשר נותקה מהשירות‪.‬‬
‫‪ .7‬העוררת טוענת‪ ,‬כי על מנת לספק השירותים הנ"ל השקיעה כספים רבים‪ ,‬והקימה‬
‫בכספה היא מרכז אודישנים בת"א‪ ,‬מבלי שגבתה על כך תשלום נוסף מהמנויים‪ ,‬מעבר‬
‫לתשלום בגין המידע המועבר למנויים‪.‬‬
‫‪ .8‬העוררת הוסיפה‪ ,‬כי בטרם נקיטת הליכים משפטיים שלחה למשיבה מכתב התראה בגין‬
‫אי תשלום חוב [המכתב צורף כנספח ‪ 2‬לערר]‪ .‬משלא שולם החוב‪ ,‬הוגשה ביום‬
‫‪ 90.90.4902‬ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת תובענה על סכום קצוב‪ .‬אולם‪ ,‬מזכירות‬
‫ההוצל"פ סירבה לקבלה בטענה‪ ,‬כי התובענה אינה עומדת בתנאי החוק‪ ,‬ומכאן הוגש‬
‫הערר‪ ,‬נשוא החלטה זו‪.‬‬
‫‪ .9‬העוררת סבורה‪ ,‬כי החלטת מזכירות ההוצאה לפועל שגויה‪ ,‬מאחר והתובענה עומדת‬
‫בתנאים הקבועים בחוק‪ .‬לשיטתה‪ ,‬נהלי הפנים של רשות האכיפה והגבייה מחריגים‬
‫מסמכים‪ ,‬הנובעים מעסקאות‪ ,‬שבוצעו באינטרנט‪ ,‬ואינם רואים בהם מסמכים‪ ,‬היכולים‬
‫להוות "ראיה בכתב" כדרישת ס' ‪50‬א‪ ,0.‬כמו כן נדרש‪ ,‬כי המסמכים יהיו חתומים ידנית‬
‫ע"י החייבים‪ ,‬ודרישה זו עומדת בניגוד מוחלט לדין ולפסיקה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫העוררת מבססת את טענתה על תיקון ‪ 42‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬במסגרתו התווסף סעיף‬
‫‪50‬א‪ 0‬לחוק המאפשר ביצוע תובענה על סכום קצוב בנוסח הדומה לתקנה ‪ 494‬לתקנות‬
‫סדר הדין האזרחי‪ ,‬הקובע מהי "ראיה בכתב"‪ ,‬הדרושה להוכחת תביעה‪.‬‬
‫לשיטתה‪ ,‬הדרישה על פי הוראות החוק הינה למסמך כלשהו‪ ,‬שיעיד על קיום העסקה‪,‬‬
‫אך אין בחוק כל החרגה ביחס לסוג המסמך או דרישה לכך‪ ,‬שיהיה חתום ידנית בידי‬
‫הנתבע‪.‬‬
‫העוררת הוסיפה‪ ,‬כי לפי ההלכה הפסוקה יש לפרש את דרישת ה"ראיה בכתב" לקולא‪,‬‬
‫וכל הנדרש הוא דרישה מינימלית בלבד של "ראשית ראיה"‪.‬‬
‫עוד נטען בערר‪ ,‬כי בתי המשפט במסגרת שורת פסקי דין בהליכי סדר דין מקוצר קיבלו‬
‫את המסמכים האלקטרוניים כעומדים בדרישת "ראיה בכתב"‪ ,‬וזאת לנוכח העובדה‪ ,‬כי‬
‫המדובר בהתקדמות טכנולוגית גרידא‪ ,‬התואמת את העידן הטכנולוגי של ימינו‪ ,‬בו‬
‫מסחר מתבצע "מרחוק" באמצעות אפיקי מדיה מגוונים‪ ,‬כגון‪ :‬מיילים‪ ,‬פקסים‬
‫ואינטרנט‪ ,‬ולפיכך חתימות אלקטרוניות עשויות לשמש "ראשית ראיה" בכתב‪ ,‬לא פחות‬
‫מחתימה ידנית על נייר‪.‬‬
‫‪ .11‬העוררת סבורה‪ ,‬כי הנוהל לפיו פעלה מזכירות ההוצאה לפועל הינו נוהל החורג ו‪/‬או‬
‫אינו מותאם לסמכויות רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬שעליה לפעול מכח עקרון החוקיות ואך‬
‫ורק על פי הסמכויות‪ ,‬המוענקות לה‪.‬‬
‫לגישת העוררת‪ ,‬רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬הפועלת הן כרשות מבצעת והן כרשות‬
‫מנהלית‪ ,‬אינה רשאית לפרש באמצעות נהליה הפנימיים את תקנות סדר הדין האזרחי‪,‬‬
‫על בסיסן נקבע תיקון ‪ 42‬לחוק‪ ,‬הקובע‪ ,‬מה יכנס בגדר "ראשית ראיה בכתב" ומה לא‪,‬‬
‫על אחת כמה וכמה‪ ,‬כשפרשנות זו נוגדת אותן‪ ,‬מאחר ואין חובה‪ ,‬כי המסמך של "ראיה‬
‫בכתב" יהיה חתום ידנית ע"י החייב כדרישת מזכירות ההוצאה לפועל‪ .‬לא כל שכן‬
‫כאשר עמדת בתי המשפט היא שיש לאפשר קבלת מסמכים אלקטרוניים כעומדים‬
‫בתנאי הסעיף והגדרת המילה "בכתב"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫העוררת הוסיפה‪ ,‬כי מטרת תיקון ‪ 42‬הייתה חסכון באגרות ועלויות‪ ,‬ייעול הליכים‬
‫והקלה בעומס על הערכאות השיפוטיות‪ .‬לכן‪ ,‬הנחיות ההוצל"פ‪ ,‬שהינן מחוסרות תוקף‬
‫משפטי‪ ,‬נוגדות את הפסיקה‪ ,‬ואינן עומדות במבחן מציאות העידן הטכנולוגי‪ ,‬אף‬
‫מביאות לתוצאה הפוכה‪ ,‬הסותרת את החוק ומאיינות את מטרתו ויש בהן כדי לסרבל‬
‫הליכים ולהשיב התביעות בחזרה לבית משפט השלום‪.‬‬
‫‪ .11‬העוררת תומכת את טענותיה במסקנות הוועדה לסחר אלקטרוני משנת ‪ ,4992‬שקבעו‪,‬‬
‫כי אין מניעה‪ ,‬שמסמך אלקטרוני יחליף את מסמכי הנייר‪ ,‬וכן בציטוטים מהמשפט‬
‫המשווה‪.‬‬
‫‪ .12‬העוררת טוענת עוד‪ ,‬כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בהתאם לתנאי הרגולטור ע"פ‬
‫פרק ו' לתנאי הרישיון של חב' הסלולר מאחר וההרשמה בוצעה באמצעות אתר‬
‫האינטרנט של החברה בשלבים מבוקרים ע"מ להבטיח שקיפות מלאה כלפי הנרשם‪.‬‬
‫כבר בעמוד הראשון נאמר מפורשות ובהדגשה‪ ,‬כי השירות הינו בתשלום‪ ,‬והמעוניין‬
‫בשירות יכול למלא את טופס ההרשמה שבהמשך‪ .‬המשיבה אישרה זאת במסך‬
‫ההרשמה והתבקשה למלא פרטיה האישיים‪ ,‬כאשר אישור המסמכים היה באמצעות‬
‫חתימתה הדיגיטלית של המשיבה‪ ,‬ובעקבות כך קיבלה סיסמא למכשירה הנייד‪ .‬רק‬
‫לאחר ששלחה המשיבה את הסיסמא לעוררת ובוצעה בדיקת התאמה בין הסיסמאות‪,‬‬
‫נפתח עבורה השירות‪.‬‬
‫‪ .13‬העוררת טוענת‪ ,‬כי מעבר להיות התביעה עומדת בתנאי החוק לאור כל האמור לעיל‪,‬‬
‫הרי שעצם ההחלטה‪ ,‬שלא לקבל את התביעה לרישום‪ ,‬ניתנה בחוסר סמכות על ידי‬
‫מזכירות ההוצאה לפועל‪ ,‬שכן ס'‪50‬א‪ 0‬לחוק קובע מפורשות‪ ,‬כי רק רשם ההוצל"פ‬
‫מוסמך לבחון את היות התביעה המוגשת תואמת לתנאי החוק‪ ,‬ולפיכך אף גורם מינהלי‬
‫או שיפוטי אחר אינו בעל סמכות לעניין זה‪.‬‬
‫חיזוק לכך מביאה העוררת קטעים מפסק הדין בתא"ק ‪ 00944-99-04‬בנדל נ' מראענה‪,‬‬
‫בו קבע רשם ההוצל"פ עצמו‪ ,‬כי החלטת מזכירות ההוצל"פ הייתה שגויה‪ ,‬ומחוסרת‬
‫סמכות‪ ,‬שכן העניקה סמכות יש מאין לגורם מנהלי (החלטה זו נותרה על כנה גם‬
‫בערעור שהוגש ער (ת"א) ‪ 02090-90-00‬רשות האכיפה והגביה ‪ -‬מנהלת מחוז תל‬
‫אביב נ' מיתן בנדל)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫‪ .14‬העוררת אף מביאה את עמדת לשכת עורכי הדין [נספח ‪ 02‬לכתב הערר]‪ ,‬לפיה תיקון ‪42‬‬
‫לחוק ההוצל"פ מתבסס על תקנה ‪ 494‬לתקסד"א ומגדיר‪ ,‬מהי "ראיה בכתב"‪ .‬הפסיקה‬
‫והספרות קבעו פה אחד‪ ,‬כי די ב"ראשית ראיה"‪ ,‬ובעידן הטכנולוגי של היום צד‬
‫המתחייב לתשלום רשאי ונוהג להתחייב בחוזים דרך המדיה‪.‬‬
‫‪ .15‬העוררת מבקשת לבטל את החלטת המזכירות שניתנה‪ ,‬לגישתה‪ ,‬בחוסר סמכות‪.‬‬
‫העוררת מבקשת מרשם ההוצאה לפועל הדן בערר לקבוע‪ ,‬כי התובענה עומדת בתנאי‬
‫החוק ובכך לאשר למעשה פתיחת תיק ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫‪ .16‬אקדים תוצאה להנמקה ואציין‪ ,‬כי לאחר עיון ובחינה של כתב הערר‪ ,‬הנספחים הרבים‬
‫שצורפו לו וכן הוראות החוק‪ ,‬הדין וההלכה הפסוקה‪ ,‬החלטתי מכח סמכותי על פי‬
‫תקנה ‪( 005‬ב) לתקנות ההוצאה לפועל לדון בערר על סמך כתב הערר בלבד‪ ,‬והגעתי‬
‫לכלל מסקנה‪ ,‬כי יש לדחות את הערר‪ ,‬חרף הנסיבות המיוחדות של המקרה שבפני‪.‬‬
‫להלן נימוקי ההחלטה‪.‬‬
‫המסגרת הפרוצדוראלית ‪-‬‬
‫‪ .17‬חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪( 0090-‬להלן‪" -‬חוק ההוצל"פ") ותקנות ההוצאה לפועל‪,‬‬
‫התש"ם‪( 0000-‬להלן‪" -‬תקנות ההוצל"פ") כוללים הוראות הקשורות ל"ערר וערעור"‬
‫המיוחדות למערכת ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫‪ .18‬חוק ההוצאה לפועל בפרק ח'‪ ,‬העוסק ב"הוראות שונות"‪ ,‬מתווה את ההסדר בדבר‬
‫הגשת "ערר"‪ .‬החוק קובע בסעיף ‪( 59‬א) את זכאותו של נפגע מפעולה או החלטה של‬
‫מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד המערכת‪ ,‬להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל‬
‫בזו הלשון‪" :‬הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל או‬
‫החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף ‪2‬א‪ ,‬רשאי להגיש ערר לפני‬
‫רשם ההוצאה לפועל"‪.‬‬
‫החלטת רשם ההוצאה לפועל בערר‪ ,‬ניתנת לערעור‪ ,‬ברשות שופט בית משפט השלום‬
‫לפני בית משפט השלום (סעיף ‪( 59‬ב) לחוק ההוצל"פ)‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫לפי סעיף ‪( 59‬ג) לחוק‪ ,‬אין בהגשת ערר כדי לעכב הליך‪ ,‬אולם רשם ההוצאה לפועל‬
‫רשאי להורות על השהיה או עיכוב הליך ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו‪ ,‬ובלבד‬
‫שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר‪.‬‬
‫‪ .19‬אופן הגשת הערר מוסדר בתקנה ‪( 005‬א) לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת‪" :‬ערר על פי‬
‫פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל‪ ,‬לפי סעיף ‪(59‬א) לחוק‪ ,‬יוגש בכתב לרשם‬
‫ההוצאה לפועל‪ ,‬תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש‬
‫במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר"‪.‬‬
‫‪ .21‬גדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לדון בערר קבוע בתקנה ‪( 005‬ב) לתקנות‬
‫ההוצאה לפועל‪ ,‬לפיה "רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על סמך כתב הערר בלבד;‬
‫ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר‪,‬‬
‫רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעונין‪ ,‬ולתת להם הזדמנות להשמיע‬
‫טענותיהם לפניו בכתב או בעל פה"‪.‬‬
‫לאחר בירור הערר‪ ,‬על רשם ההוצאה לפועל ליתן החלטה מנומקת בכתב ולהמציאה‬
‫לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה (תקנה ‪( 005‬ג) לתקנות ההוצאה לפועל)‪.‬‬
‫‪ .21‬במישור העקרוני‪ ,‬הערר להבדיל מערעור‪ ,‬אינו אלא השגה על החלטה של רשות‬
‫מנהלית‪ ,‬בעוד שערעור הוא מונח‪ ,‬שהמחוקק נוקט בו‪ ,‬דרך‪-‬כלל‪ ,‬בהתייחסו להליך בפני‬
‫בית המשפט‪ ,‬כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪( 0052-‬ראה‬
‫בג"צ ‪ 002/99‬דיאמנטמן נ' ועדת העררים לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬תשי"ז‪-‬‬
‫‪ ,0090‬פ"ד יט(‪.)099 ,090 )2‬‬
‫בבג"ץ ‪ 0954/94‬המוסד לביטוח לאומי נ‪ .‬בית הדין הארצי לעבודה ואח' [פורסם בנבו]‬
‫(‪ )40.99.00‬נפסק‪ ,‬כי הסמכות הניתנת לגופים‪ ,‬הדנים בעררים או בהשגות‪ ,‬מתאפיינת‬
‫אף היא לעיתים תכופות במתן אפשרות לבדיקה מחדש של העובדות והנתונים‬
‫הרלבנטיים במתחם רחב ביותר של שיקול דעת‪ ,‬הנתון לגוף הדן בערר או בהשגה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫יפים לעניין זה גם דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א ‪ 4249/00‬עירית רעננה נ'‬
‫י‪.‬ח‪ .‬יזום והשקעות בע"מ‪ ,‬פ"ד נד(‪:250 )2‬‬
‫"‪ ...‬בעוד הביקורת השיפוטית אמורה לבדוק אם לא נפלה טעות בהחלטה‬
‫המינהלית‪ ,‬הביקורת בהשגה או בערר נערכת על פי רוב כדיון מחדש‬
‫ומאפשרת מתן החלטה אחרת במקום זו שניתנה על ידי הרשות המקורית‪.‬‬
‫באופן כזה רשאית הרשות הדנה בהשגה להעמיד את שיקול דעתה במקום‬
‫שיקול דעת הרשות המקורית וזאת‪ ,‬כל עוד אין מתפרשת כוונה אחרת‬
‫מהחוק המיוחד החל על הענין" (שם‪ ,‬בעמ' ‪.)209‬‬
‫‪ .22‬לפי הוראת סעיף ‪ 05‬לחוק הפרשנות‪ ,‬תשמ"א‪ ,0050-‬הסמכה לדון ולהכריע בערר או‬
‫בהשגה אחרת על החלטה של רשות ‪ -‬משמעה גם הסמכה לאשר את ההחלטה בשינויים‬
‫או בלא שינוי‪ ,‬לבטלה ולהחליט החלטה אחרת במקומה או להחזיר את הענין עם‬
‫הוראות לרשות שהחליטה‪.‬‬
‫‪ .23‬מהמקובץ לעיל עולה‪ ,‬כי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בערר הינה סמכות רחבה‪,‬‬
‫והדיון בערר נערך על‪-‬פי רוב בדרך של דיון מחדש (‪ )de novo‬בפרטי העניין‪ ,‬כולו‬
‫או מקצתו‪ ,‬לפי נסיבות העניין‪ .‬רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט במקום המזכירות‬
‫ולהעמיד את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה‪ ,‬ולאשר או לבטל את ההחלטה תוך‬
‫בחינת סבירות והגינות ההחלטה‪.‬‬
‫‪ .24‬אין זה מיותר להוסיף‪ ,‬כי חיזוק לדברים אלו ניתן למצוא בסעיף ‪0‬א‪(.‬ב) לחוק הקובע כי‬
‫"רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל‬
‫עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה"‪.‬‬
‫בעניין זה אציין‪ ,‬כי קיימת הוראה דומה בסעיף ‪ 09‬לחוק בתי המשפט אשר קובע‪ ,‬כי‬
‫"רשם [בית משפט] רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין‬
‫הנוגע לניהולו של הליך‪ ."..‬בית המשפט העליון פסק יותר מפעם‪ ,‬כי הוראה זו מסמיכה‬
‫את רשם בית המשפט להכריע‪ ,‬כל אימת שמתעוררת שאלה בדבר קיבולו כדין של הליך‬
‫לרישום במזכירות בית המשפט [ראה בש"א ‪ 0595/09‬יעד אלקטריק ‪ -‬שירות וביצוע‬
‫‪7‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס‪.‬א‪ ,.‬פ"ד מה(‪ ,499 )0‬פס' ‪ 0‬לפסק דינו‬
‫של השופט ד' לוין (‪ ;)0009‬בשא ‪ 000/90‬ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) בתל‪-‬‬
‫אביב‪-‬יפו נ' יוסי חסון חברה להשקעת בע"מ [פורסם בנבו] (‪.))09.95.90‬‬
‫במאמר מוסגר אעיר‪ ,‬כי סעיף ‪0‬ב‪ .‬לחוק הוצאה לפועל החיל הוראות שונות מחוק בתי‬
‫המשפט‪ ,‬לרבות סעיף ‪ ,09‬אשר קובע סמכות כללית וטבועה לתת כל סעד שיראה לנכון‬
‫בנסיבות העניין‪ .‬מדובר בסמכות שנועדה לעשיית משפט צדק‪.‬‬
‫סמכות זו היא הביטוי החיצוני לחוש הצדק הפנימי שהשופט ניחן בו והנותן לו פורקן‬
‫בעשייה היומיומית שלו (ראה ד"נ ‪ 44/00‬בן שחר נ' מחלב‪ ,‬פ"ד כח(‪ ,50 )4‬בעמ' ‪.)09‬‬
‫הוראה זו מרחיבה את מוטות סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל במידה ניכרת והוא‬
‫רשאי לעשות שימוש בסעיף זה לצורך מילוי תפקידו בכל עניין העומד בפניו לעשיית‬
‫משפט צדק‪.‬‬
‫‪ .25‬ובחזרה לעניינינו‪ ,‬החלטת המזכירות בדבר אי קבלת הליך לרישום ובכלל זה אי פתיחת‬
‫תיק הוצאה לפועל‪ ,‬הינה החלטה מנהלית שהוגש עליה ערר כדין‪.‬‬
‫ראינו‪ ,‬שלרשם ההוצאה לפועל‪ ,‬סמכויות נרחבות לבדיקה מחודשת של החלטת‬
‫המזכירות וכן המרת שיקול דעתה של המזכירות בשיקול דעתו של הרשם‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הרשם לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של המזכירות‬
‫שקיבלה את ההחלטה‪ ,‬כל עוד המזכירות לא חרגה מסמכותה ופעלה בתום לב‪,‬‬
‫בהגינות‪ ,‬בסבירות ובשוויון‪.‬‬
‫הפועל היוצא של אותן סמכויות‪ ,‬המגשים את תכליתן ואת מהותן‪ ,‬הינו בחינת‬
‫החלטת המזכירות לאור הוראות חוק ההוצאה לפועל והתכליות השונות‬
‫שביסוד החוק‪ ,‬כפי שיפורט מיד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫המסגרת הנורמטיבית ‪-‬‬
‫ תכלית חוק ההוצאה לפועל‪:‬‬‫‪ .26‬באוגוסט ‪ 0090‬נחקק חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪ .0090-‬החוק נועד להעמיד לרשות‬
‫הציבור מנגנון‪ ,‬באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין‪ ,‬שניתן לטובתו על ידי בית‬
‫משפט כנגד מי שחויב בדין‪ ,‬וגם מסמכים משפטיים‪ ,‬הניתנים לביצוע כמו פסק דין‪.‬‬
‫בפסיקה נקבע‪ ,‬כי מנגנון זה צריך להיות יעיל‪ ,‬מעשי ובר‪-‬יכולת אכיפתית‪ ,‬כאשר‬
‫אינטרס הזוכה במימוש זכויותיו הוא בעל בכורה‪ .‬זו תכלית החוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחוקק‬
‫ראה לנגד עיניו גם את החייב‪ ,‬המתקשה למלא אחר פסק דין שניתן כנגדו בשל מצבו‬
‫הסוציאלי‪ ,‬וביקש שלא להפכו על ידי הפעלת מנגנון ההוצאה לפועל‪ ,‬לחסר כל ולנטל‬
‫על החברה‪ .‬זו תכליתו השניה של חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬והיא באה לידי ביטוי במספר‬
‫הוראות בחוק‪ ,‬המתחשבות במצבו של החייב (ע"א ‪ 000/52‬בנק דיסקונט לישראל‬
‫בע"מ נ' פישמן‪ ,‬פ"ד מ"א(‪ ;)0050( 002 ,090 ,)0‬ע"א ‪ 4900/94‬איטונג בע"מ נ' חדיד‪,‬‬
‫פ"ד נז(‪ ;)4990( 409 ,400 )2‬רע"א ‪ 2099/05‬גמזו נ' ישעיהו‪ ,‬פ"ד נה(‪009-002 ,099 )0‬‬
‫(‪.))4990‬‬
‫‪ .27‬בצד שתי תכליות מיוחדות אלה ‪ -‬גבייה מהירה ויעילה‪ ,‬ומנגד התחשבות בחייב‬
‫והימנעות מלהפוך אותו לנטל על החברה ‪ -‬עומדות שתי תכליות כלליות התומכות בהן‪,‬‬
‫אשר נגזרות מערכי היסוד של השיטה‪ .‬כך‪ ,‬לצד התכלית המיוחדת של גבייה מהירה‬
‫ויעילה של החוב עומדת התכלית הכללית של הגנה על הקניין‪ ,‬המעוגנת בחוק יסוד‪:‬‬
‫כבוד האדם וחירותו‪ .‬בצד התכלית המיוחדת‪ ,‬שעניינה מניעת ירידה לחייו של החייב‪,‬‬
‫מונחת התכלית הכללית של הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו (בהקשר זה‬
‫ראה בג"ץ ‪ 09994/92‬חסן נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (‪ )45.94.4904‬בו‬
‫נקבע‪ ,‬כי הזכות לקיום מינימאלי בכבוד היא זכות חוקתית‪ ,‬המהווה את אבן הבסיס‬
‫לזכותו של האדם לכבוד‪ ,‬ולעתים אף ליתר הזכויות כולן‪ .‬ללא תנאי מחייה מינימאליים‬
‫אין האדם יכול לממש את חירותו‪ .‬ראה גם רע"א ‪ 0502/04‬עסאם אבו סלאח נ' בנק‬
‫הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‪.))40.90.4904‬‬
‫‪9‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫התכליות המונחות ביסוד חוק ההוצאה לפועל ‪ -‬הן המיוחדות והן הכלליות ‪ -‬מצויות‪,‬‬
‫לעתים קרובות‪ ,‬בהתנגשות‪ ,‬ויש צורך לאזן ביניהן‪ .‬במסגרת איזון זה יינתן משקל נכבד‬
‫לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין‪ ,‬אשר ניתן לטובתו (רע"א ‪ 9000/00‬פלוני נ'‬
‫עו"ד עודד הכהן‪ ,‬תק‪-‬על ‪.))4900( 954 ,959 ,)2(4900‬‬
‫‪ .28‬חוק ההוצאה לפועל נועד כאמור בראש ובראשונה למימוש של פסקי דין‪ ,‬לרבות צווים‬
‫שיפוטיים‪ ,‬הן של בתי משפט הן של בתי דין דתיים‪ .‬בצד זה‪ ,‬נקבעו בחוק ההוצאה‬
‫לפועל הוראות נוספות ‪ -‬חלקן עוד בנוסחו המקורי וחלקן בתיקונים שהוכנסו בו עם‬
‫השנים ‪ -‬וכן נקבעו הוראות שונות בדברי חקיקה אחרים‪ ,‬המאפשרות לנקוט בהליכי‬
‫הוצאה לפועל גם במספר מקרים נוספים (ראו‪ ,‬למשל‪ :‬סעיפים ‪50 ,50‬א‪50 ,‬א‪ 0‬ו‪50-‬‬
‫לחוק ההוצאה לפועל; סעיף ‪(09‬א) לחוק אכיפת פסקי‪-‬חוץ‪ ,‬התשי"ח‪ ;0095-‬סעיף ‪09‬‬
‫לחוק המקרקעין‪ ,‬התשכ"ט‪ ;0090-‬סעיף ‪ 00‬לחוק המשכון‪ ,‬התשכ"ז‪ ;0090-‬תקנה ‪909‬‬
‫לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ;0052-‬תקנה ‪(4‬ז) לתקנות בתי המשפט (אגרות)‪,‬‬
‫התשס"ז‪.)4990-‬‬
‫‪ .29‬שתי ההוראות הבולטות ביותר מבין אלה‪ ,‬הן הוראות סעיפים ‪50‬א ו‪50-‬א‪ 0‬לחוק‬
‫ההוצאה לפועל (ראה ע"א ‪ 9050/95‬שמואל וינוקור נ' ממונה מס ערך מוסף עכו [פורם‬
‫בנבו] (‪( )45.95.04‬להלן "עניין וינוקור")‪.‬‬
‫הוראת סעיף ‪50‬א‪ ,‬אשר נוספה לחוק לקראת סוף שנת ‪ ,0095‬במסגרת התיקון הראשון‬
‫שבוצע בו קובעת‪ ,‬שניתן להגיש להוצאה לפועל גם שטרי חליפין‪ ,‬שטרי חוב ושיקים‪,‬‬
‫ואלה ‪ -‬ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט‪.‬‬
‫בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון)‪ ,‬התשכ"ח‪ ,0095-‬ה"ח ‪ ,092‬נכתב‪:‬‬
‫"‪ ....‬מטרת החוק המוצע היא לשחרר את הנושה על פי שטר מהליכים משפטיים‪ ,‬כל‬
‫אימת שהחייב אינו מגיש בקשה להתגונן‪ ,‬ולחסוך מבית המשפט זמן ועבודה בהוצאת‬
‫הזמנות‪ ,‬בתיוקים וברישומים למיניהם ובכל יתר הפעולות האדמיניסטרטיביות‬
‫והמשפטיות שהן רבות אף בסדר דין מקוצר‪."..‬‬
‫‪11‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫הוראת סעיף ‪50‬א‪ ,0‬נוספה לחוק בשנת ‪ 4994‬במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'‬
‫‪ ,)42‬התשס"ג‪ ,4994-‬הקובעת‪ ,‬כי בהתקיים תנאים מסוימים ניתן להגיש להוצאה לפועל‬
‫ באופן ישיר ‪" -‬תביעה על סכום קצוב"‪ ,‬כפי שמגישים פסק דין של בית משפט‪.‬‬‫בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ‪( )49‬תביעות בסדר דין מקוצר)‪,‬‬
‫התשס"ב‪ ,4994-‬ה"ח ‪ ,009‬נכתב‪" :‬אחד מהתפקידים הבסיסיים של מערכת המשפט‬
‫הינו לאפשר לפרטים לממש את זכויותיהם‪ ,‬וכשמדובר בזכויות שטרם הגיעו לפסק‪-‬דין‪,‬‬
‫ויש להוכיחן בבית משפט‪ ,‬לאפשר בירור נאות של תביעות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הדין היום‬
‫הוא כי תביעות בסדר דין מקוצר מתנהלות בהליך מקוצר‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר שבסוג זה של‬
‫תביעות הנסיון מלמד שבדרך כלל ידו של התובע על העליונה ולנתבע אין עילת הגנה‬
‫טובה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנטל‪ ,‬לפי הדין הקיים‪ ,‬הוא על הנתבע להראות שיש לו הגנה טובה ‪...‬על‬
‫מנת להביא לחסכון וליעילות בטיפול בתביעות מוצע כי תביעות בסדר דין מקוצר‬
‫תוגשנה ישירות להוצאה לפועל לביצוע‪ ,‬בדומה לשטרות‪ .‬אם יגיש המשיב התנגדות –‬
‫יועבר הטיפול לבית משפט ‪ ...‬בהצעה מנגנונים שנועדו לשמור זכויות הנתבעים להליך‬
‫הוגן ולהזדמנות לבירור תביעתם" [ההדגשה אינה במקור]‪.‬‬
‫בעניין וינוקור‪ ,‬פסק כב' המשנה לנשיא א' ריבלין את הדברים הבאים‪:‬‬
‫"מנגנון ההוצאה לפועל הורחב‪ ,‬לאורך השנים‪ ,‬במובן זה שכיום ניתן‬
‫להיעזר בו גם במקרים שבהם לא מדובר בפסק דין או בצו שיפוטי אחר‪.‬‬
‫ההנחה אשר עומדת מאחורי ההרחבה האמורה היא כי בהתקיים תנאים‬
‫מסוימים‪ ,‬המצביעים על כך שזכותו של הזוכה מבוססת על יסודות‬
‫איתנים‪ ,‬ניתן להניח כי החייב אינו כופר בחבותו ‪ -‬ומשכך‪ ,‬אפשר‬
‫להתייחס לאותה חבות כאילו נקבעה בפסק דין של בית משפט‪ .‬כך הדבר‬
‫בנוגע לבקשות לביצוע שטר‪ ,‬שבהן השטר מהווה ראיה לכאורית לקיום‬
‫החבות (ראו‪ :‬סעיף ‪50‬א לחוק ההוצאה לפועל); כך הדבר ביחס‬
‫לתביעות על סכום קצוב‪ ,‬אשר תנאי נדרש להגשתן הוא כי קיימת ראיה‬
‫בכתב המלמדת על קיום החבות או כי החבות נובעת מכוח הוראה‬
‫מפורשת של חיקוק"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫ התנאים לביצוע תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪:‬‬‫‪ .31‬סעיף ‪50‬א‪ 0‬נכנס לתוקף ב‪ ,90.90.4999 -‬והוא מתווה את הדרך הדיונית לביצוע תביעה‬
‫על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ .‬ואלה התביעות הבאות בתחומיו של סעיף ‪50‬א‪( 0‬א)‬
‫לחוק ההוצאה לפועל ‪:‬‬
‫(‪ )0‬תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים‪ ,‬שיש עליה‬
‫ראיה בכתב;‬
‫(‪ )4‬תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של‬
‫חיקוק‪.‬‬
‫ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף‬
‫זה‪ ,‬ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על ‪ 99,999‬שקלים חדשים ביום הגשתה‪ ,‬והוא‬
‫אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה ‪ -‬תביעה על‬
‫סכום קצוב)‪.‬‬
‫‪ .31‬לבקשת הביצוע‪ ,‬המוגשת ללשכת ההוצאה לפועל‪ ,‬יש לצרף כתב תביעה שייערך לפי‬
‫סימן ב' לפרק ג' של תקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ,0052-‬בשינויים המחויבים;‬
‫כל מסמך התומך בתביעה‪ ,‬העתק מההתראה שנשלחה לנתבע ואישור על משלוח‬
‫ההתראה בדואר רשום לנתבע; העתק התשובה להתראה ככל שניתנה; ויפוי כח של‬
‫עורך הדין‪ .‬זוכה המבקש לבצע בהוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב‪ ,‬עליו לעמוד‬
‫בתנאים שנקבעו בחוק‪ ,‬וכן עליו לצרף את כל מסמכים המפורטים בחוק ובתקנות‬
‫(תקנה ‪ 090‬ד‪ .‬לתקנות ההוצאה לפועל; דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה‬
‫(מהדורה עשירית‪ )4900 ,‬בעמ' ‪ ;49-45‬רע"א (מחוזי ת"א) ‪ 40500-09-00‬יוליה‬
‫שניידרמן נ' דה סטנלי וורקס בע"מ [פורסם בנבו] (‪.))09.09.04‬‬
‫‪ .32‬בדיקת כשירותה של תובענה להיות מוגשת במסלול של תובענה על סכום קצוב‬
‫בהוצאה לפועל באה לידי ביטוי בשני מישורים‪:‬‬
‫במישור הראשון‪ ,‬בעת הגשת הבקשה לביצוע‪ ,‬על התובע לעמוד בתנאים הקבועים‬
‫בחוק ולצרף את כל המסמכים הדרושים‪ ,‬אחרת לא תתאפשר הגשת הבקשה‪ ,‬וכלשון‬
‫‪12‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫סעיף ‪50‬א‪(.0‬ג) "לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל‬
‫אלא ‪."...‬בדיקה זו נערכת על ידי מזכירות ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫במישור השני‪ ,‬לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מסעיף ‪50‬א‪( .0‬ו)‬
‫הקובע‪ ,‬כי "נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים‬
‫בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט‪ ."..‬קרי‪ ,‬מקום שנמצא‪ ,‬כי למרות פתיחת תיק‬
‫הוצאה לפועל‪ ,‬התביעה אינה עומדת בתנאי הסף‪ ,‬הרי שלא היה מקום מלכתחילה‬
‫להגישה במסגרת הליכי הוצאה לפועל‪ ,‬ויש להורות על העברתה לבית המשפט‬
‫המוסמך‪ .‬בדיקה זו נערכת על ידי רשם ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫דיון והכרעה ‪-‬‬
‫‪ .33‬באמתחת העוררת טענות הנוגעות לנהלים של רשות האכיפה והגבייה בעניין פתיחת‬
‫תיקים‪ ,‬וכן טענות כנגד החלטת המזכירות שלא לאשר פתיחת התיק‪ ,‬כאשר טענות אלו‬
‫מעוררות שאלות הנוגעות לתנאים של הגשת תובענה לסכום קצוב ובעיקר לתנאי של‬
‫ה"ראיה בכתב"‪.‬‬
‫‪ .34‬בבואי לבחון את טענות העוררת ולהכריע בהן‪ ,‬עלי ליתן את דעתי לשלוש סוגיות‬
‫מרכזיות‪ :‬הסוגיה הראשונה‪ ,‬היא הנהלים על פיהם פועלת רשות האכיפה והגבייה;‬
‫הסוגיה השנייה‪ ,‬היא בחינת המסלול של תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ ,‬ביחס‬
‫למסלול של הגשת תביעה בסדר דין מקוצר; והסוגיה השלישית‪ ,‬היא בחינת הערכים‬
‫המתנגשים ועריכת איזון ביניהם‪.‬‬
‫‪ .35‬אשר לסוגיה הראשונה‪ ,‬שעניינה הנהלים של רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬העוררת‬
‫משתמשת כחרב בטענה‪ ,‬שהמזכירות פעלה בחוסר סמכות עת התבססה על נהלים‬
‫פנימיים שקבעה רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬החורגים לדעתה מהוראות הדין וההלכה‬
‫הפסוקה‪ .‬העוררת אף טענה כנגד חוקיות הנהלים של רשות האכיפה והגבייה עליהם‬
‫התבססה המזכירות בעת מתן החלטתה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫הנהלים של רשות האכיפה והגבייה מפורסמים לעיון הציבור באתר הרשות‬
‫‪ .www.eca.gov.il‬הנהלים מתייחסים לסוגיות רבות בהוצל"פ וקיים נוהל מיוחד של‬
‫פתיחת תיקים מסוג תביעה על סכום קצוב‪.‬‬
‫רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬ככל רשות ציבורית‪ ,‬פועלת כנאמן של הציבור והיא מחויבת‬
‫לפעול בתום לב‪ ,‬בהגינות‪ ,‬בסבירות ובמידתיות‪ ,‬מבלי לשקול שיקולים זרים‪ ,‬ולהתנהל‬
‫בשוויון וללא הפליה‪ .‬בתור כך‪ ,‬רשות האכיפה והגבייה פועלת לפי נהלים הידועים‬
‫לציבור‪ ,‬שמטרתם היא התוויה ספציפית של האסור והמותר בעת פניה ללשכות‬
‫ההוצאה לפועל‪ .‬לנהלים אלו יש יתרון משמעותי בסוגיה כגון זו שבפנינו בעניין פתיחת‬
‫תיקים‪ ,‬שכן היא מתווה מראש את הדרישות והתנאים של פתיחת תיק בכפוף להוראות‬
‫החוק והדין‪.‬‬
‫הנהלים של רשות האכיפה והגבייה אינם מיוחדים לה‪ .‬רשויות אחרות ורבות פועלות‬
‫לפי נהלים‪ ,‬ובכלל זה מזכירויות בתי המשפט‪.‬‬
‫לא למיותר לציין‪ ,‬כי סעיף ‪( 2‬ב) לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬אשר מסמיך את מנהל מערכת‬
‫ההוצאה לפועל להיות "אחראי על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצוע של סדרי המנהל‬
‫בלשכות ההוצאה לפועל"‪ ,‬מסמיך אותו גם לקבוע נהלים בעניין סדרי המנהל בלשכות‬
‫ההוצל"פ [ראה גם תקנה ‪ 0‬לתקנות ההוצאה לפועל]‪.‬‬
‫‪ .36‬העוררת העלתה כאמור טענות כנגד "חוקיות" פעולת רשות האכיפה והגביה בקביעת‬
‫נהלים המנוגדים כביכול להוראות החוק‪ ,‬הדין וההלכה הפסוקה‪.‬‬
‫בעניין זה אקדים ואציין‪ ,‬כי ניסיון החיים‪ ,‬השכל הישר והאינטרס הציבורי מלמדים‪ ,‬כי‬
‫אפשר וראוי לצפות מאדם שטוען כי נוהל מסוים בלתי חוקי‪ ,‬שיתקוף את הנוהל של‬
‫רשות מנהלית בעתירה לבית‪-‬המשפט המנהלי ו‪/‬או בית המשפט הגבוה לצדק‪ .‬הטעם‬
‫לכך הוא‪ ,‬כי הרשות המנהלית נהנית מחזקת תקינות המנהל והסדר הציבורי מחייב‬
‫לדידי‪ ,‬כי הטוען נגד חוקיות הנוהל ‪ ,‬יעלה את הטענה בפני הערכאה המוסמכת‪,‬‬
‫שתקבע באופן מוסמך אם הנוהל חוקי ותקף או בלתי חוקי ובטל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫לפי חזקת התקינות המנהלית (‪ )Omnia praesumuntur rite acta‬הנחת היסוד‬
‫לגבי כל פעילות של המנהל היא כי נעשתה כדין‪ ,‬וכי על המבקש לסתור הנחת מוצא זו‬
‫הנטל להפריך את החזקה (להרחבה ראה בג"צ ‪ 000/00‬אריש נ' שר הפנים והמשטרה‪,‬‬
‫פ"ד לג(‪ ;059 ,005 )4‬רע"פ ‪ 0955/59‬סברי חסן מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון‬
‫ולבנייה הגליל המזרחי‪ ,‬פ"ד מד (‪ .)200 ,200 )4‬על הטוען כנגד התקינות המינהלית‬
‫להביא ראיות‪ ,‬שיש בהן כדי להטיל ספק מהותי בשיקוליה של הרשות או להצביע על‬
‫אי‪-‬תקינות פרוצדוראלית אחרת‪ .‬חזקת התקינות נובעת בעיקר משיקולים של יעילות‬
‫ומעשיות והצורך במניעת בזבוז משאבי ציבור (ע"א ‪ 0090/00‬דוד מחקשווילי נ' רשות‬
‫המיסים בישראל [פורסם בנבו] (‪.))00.95.04‬‬
‫העוררת לא בחרה במסלול של תקיפה מנהלית של נוהל פתיחת תיקים‪ ,‬אלא שהעלתה‬
‫את הטענה במסגרת הערר המונח בפני‪ .‬כך או כך‪ ,‬לא ראיתי מקום וצורך לדון בסוגיה‬
‫האם מדובר בתקיפה ישירה (‪ )direct attack‬של אקט מנהלי או בתקיפה עקיפה‬
‫(‪ ,)collateral attack‬מאחר ולא ראיתי שקיימת טענה ממשית בדבר אי חוקיות‬
‫הנהלים‪ ,‬אלא שטענת העוררת נוגעת לפרשנות הדרישה של "ראיה בכתב" כפי שגם‬
‫נטען בערר עצמו‪.‬‬
‫‪ .37‬אסביר את דברי ‪ -‬עיון בנוהל של רשות האכיפה והגבייה בעניין פתיחת תיקים מסוג‬
‫תביעה על סכום קצוב‪ ,‬מראה כי נקבעו בו התנאים הבאים‪:‬‬
‫"מה צריכה להכיל בקשה לביצוע מסוג תביעה על סכום קצוב‪ -‬סעיף ‪ 18‬א'‪ 8‬לחוק‬
‫לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם יצורפו אליה המסמכים להלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫טופס בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כשהוא מלא וחתום כדין –‬
‫טופס ‪ - 868‬גופים הפועלים מכח חיקוק‪ ,‬נדרשים לציין ע"ג הטופס‬
‫הפנייה לסעיף וחוק על פיו פועלים (דוגמא לגופים הפועלים מכח‬
‫חיקוק‪ :‬בתי החולים הגובים אגרת מיון)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫כתב תביעה על סכום קצוב‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫כל מסמך התומך בתביעה‪ ,‬לרבות העתק הראיה בכתב‪ .‬יש לוודא‬
‫שהראיה המוגשת הנה ראיה מאת החייב‪ ,‬שאכן מעידה על חוב‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫על הזוכה לצרף כל מסמך‪ ,‬אשר מעיד על זיקה של החייב לחוב‪ ,‬ובלבד‬
‫שהוא נושא את חתימת החייב‪.‬‬
‫‪....‬‬
‫יובהר כי המסמכים הר"מ אינם מהווים ראיה בכתב‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫חשבונית שאיננה חתומה ע"י החייב‪ ,‬כרטיס חיוב אינם מהווים‬
‫ראייה בכתב לקיום חוב ללא חתימת החייב עליהם‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עסקה שבוצעה באינטרנט לא תחשב כראיה בכתב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אסמכתא לעסקה טלפונית לא תחשב כראיה בכתב‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫העתק מכתב ההתראה ששלח התובע לנתבע‪...‬‬
‫‪.5‬‬
‫לא ניתן שיחלפו מעל ‪ 9‬חודשים בין תאריך משלוח מכתב ההתראה עד‬
‫ליום הגשת הבקשה לביצוע‪....‬‬
‫‪.6‬‬
‫העתק תשובת הנתבע להתראה אם השיב לה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫ייפוי כוח‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫במידה שמדובר על חייב חסר ישות‪ ,‬יש לפנות לאגף ההוצל"פ הארצי‬
‫לקבלת מספר מזהה לאותו גורם‪..‬‬
‫‪.9‬‬
‫זוכה לא מיוצג יחתום על התחייבות בכתב ‪."..‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬הוראות הנוהל תואמות את הוראות חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬ולכל היותר‪,‬‬
‫קיימת לפי הערר מחלוקת פרשנית לגבי דרישת ה"ראיה בכתב"‪ .‬אמנם עקרון חוקיות‬
‫המנהל‪ ,‬אינו מאפשר לרשות לפעול מחוץ לגדרי סמכותה‪ ,‬אך במקרה שבפני לא ראיתי‪,‬‬
‫שרשות האכיפה בעת קביעת הנהלים ואף לא המזכירות בעת מתן ההחלטה‪ ,‬פעלו‬
‫בהעדר סמכות‪.‬‬
‫‪ .38‬בעניין זה ראוי לציין כי גם החלטתה של מזכירות ההוצאה לפועל נהנית מחזקת‬
‫התקינות המנהלית‪.‬‬
‫בפסיקה נקבע‪ ,‬כי נתוני תיק ההוצאה לפועל‪ ,‬פעולות הנעשות על ידי ההוצאה לפועל‪,‬‬
‫הליכי הוצאה לפועל וביתר שאת החלטות רשמי ההוצאה לפועל‪ ,‬נהנים מחזקת‬
‫התקינות של הרשות המנהלית (ראה והשווה בר"ע (מחוזי ת"א) ‪ 0909/99‬מיידנברג‬
‫‪16‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫משה נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‪ ;)40.90.99‬ת"א ‪( 0909-52‬מחוזי חיפה)‬
‫גולדשטיין נ' מרכז הרכב [פורסם בנבו] (‪ ;)42.95.00‬ת"ט ‪( 4200-99-00‬שלום חי')‬
‫ביגרמהר נ' פ‪.‬קונקשין בע"מ [פורסם בנבו] (‪ ;)40.99.04‬בשא (רמ') ‪ 0900/99‬גבאי‬
‫עשרת נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ [פורסם בנבו] (‪.))02.90.99‬‬
‫בהתאם לחזקת התקינות המנהלית‪ ,‬ההנחה היא אלא אם יוכח אחרת‪ ,‬כי מזכירות‬
‫ההוצאה לפועל שקלה בעת מתן החלטתה‪ ,‬את כל השיקולים הרלוונטיים בעניין שבפני‪.‬‬
‫עיינתי שוב בהוראות החוק והנהלים של רשות האכיפה והגבייה ובחנתי את החלטת‬
‫מזכירות ההוצאה לפועל‪ .‬בסוף‪ ,‬לא מצאתי שהמזכירות פעלה ללא סמכות‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬אני דוחה את הטענה כי המזכירות פעלה בהעדר סמכות‪ .‬כפי שציינתי בסעיף ‪04‬‬
‫לעיל להחלטה‪ ,‬בדיקת כשירותה של תובענה להיות מוגשת במסלול של תובענה על‬
‫סכום קצוב בהוצאה מבוצעת במישור הראשון על ידי מזכירות ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫‪ .39‬גם לגופה של החלטת המזכירות‪ ,‬לא ראיתי שנפלו בה פגמים ובוודאי לא פגמים‬
‫משמעותיים המצדיקים ביטולה המלא או החלקי‪ ,‬כפי שינומק בהמשך‪.‬‬
‫‪ .41‬לפני סיום חלק זה‪ ,‬ראיתי להתייחס לטענת העוררת בסעיף ‪ 99‬לערר‪ .‬העוררת טענה כי‬
‫בתא"ק ‪ 00944-99-04‬בנדל נ' מראענה (‪ ,)90.99.4900‬נקבע במקרה דומה כי החלטת‬
‫המזכירות שלא לקבל לרישום את התביעה על סכום קצוב שגויה ומחוסרת סמכות בדין‬
‫מאחר והנוהל מעניק סמכות יש מאין‪ .‬עוד נטען כי ההחלטה נותרה על כנה במסגרת‬
‫הערעור שהוגש במסגרת ע"ר (ת"א) ‪ 02090-90-00‬רשות האכיפה והגבייה נ' מנדל‬
‫(להלן ‪" -‬עניין מנדל")‪.‬‬
‫בהערה מקדימה אציין קריאה זהירה של ההחלטה בערעור בעניין מנדל מראה כי‬
‫ההחלטה ניתנה באוביטר לאחר שניתן תוקף של פס"ד להסכם פשרה אליו הגיעו‬
‫הצדדים בעניין‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫למעלה מן הדרוש‪ ,‬אציין כי עסקינן בהחלטות של ערכאת בית משפט השלום ובהתאם‬
‫להוראת סעיף ‪ 49‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה מדובר בהחלטה מנחה בלבד ולא מחייבת‪ .‬לא‬
‫הוצגה בפני החלטה מחייבת של בית המשפט העליון בעניין‪.‬‬
‫בכל הכבוד הראוי להחלטות בעניין מנדל‪ ,‬ראיתי לנכון בנסיבות העניין לחלוק על‬
‫ההכרעה באותן החלטות וקבעתי כי הן רשות האכיפה והגביה בעת קביעת נוהל פתיחת‬
‫תיקים והן מזכירות ההוצאה לפועל בעת מתן החלטתה בעניין אי פתיחת התיק‪ ,‬פעלו‬
‫כדין וללא חריגה מסמכות‪.‬‬
‫יוטעם‪ ,‬לא אחת נדרשו בתי המשפט להכריע בהשגות על החלטות שונות של המזכירות‬
‫לא לפתוח תיקים או לא לקבל לרישום בקשות שונות‪ ,‬ודחו עררים והשגות על החלטות‬
‫שונות של המזכירות המבוססות על נהלים‪ ,‬כך שבתי משפט לא נדרשו מלכתחילה לדון‬
‫ולקבוע אם אפשר לקבל הליך לרישום אלא ש"בדיקת" בתי המשפט נעשתה לאחר‬
‫קבלת החלטה על ידי מזכירות בית המשפט‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬בע"ר (ארצי) ‪ 20022-04-04‬ישראל בן אבו נ' אילנה רווה [פורסם בנבו]‬
‫(‪ )90.99.00‬נדרש בית הדין הארצי לעבודה לטענה‪ ,‬כי המזכירות סירבה לקבל לרישום‬
‫ערעור בשל אי צירוף תצהיר למרות שאין חובה בחוק לצירוף תצהיר‪ .‬בית הדין הארצי‬
‫לעבודה פסק‪ ,‬כי צדקה המזכירות בסירובה לקבל לרישום את הערעור בשל אי צירוף‬
‫תצהיר הגם שאין בתקנות בית הדין לעבודה חיוב להגיש תצהיר התומך בבקשות מאחר‬
‫ויש צורך בתמיכת הטענות העובדתיות בתצהיר‪.‬‬
‫בבשא ‪ 0420/00‬גרין ביופילס הולדניג בע"מ ואח' נ' מאיר דהן [פורסם בנבו]‬
‫(‪ ,)99.09.00‬נדרש בית המשפט העליון להכריע בהשגה על סירוב המזכירות לקבל‬
‫לרישום כתב ערעור בנימוק‪ ,‬כי יש להגיש בקשת רשות ערעור‪ ,‬ונקבע כי החלטת‬
‫המזכירות בדין יסודה‪.‬‬
‫כך נדחתה גם בבשא ‪ 0904/04‬ולדימיר וייסמן נ' אלפא ספורט צפת [פורסם בנבו]‬
‫(‪ ,)44.92.04‬השגה על סירוב המזכירות לקבל לרישום את עתירתו של המבקש לדיון‬
‫‪18‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫נוסף על החלטת כב' השופט דנציגר‪ ,‬שניתנה בדן יחיד ונקבע‪ ,‬כי החלטת המזכירות‬
‫בדין יסודה‪.‬‬
‫דברים אלה ‪ -‬שנאמרו בנוגע למזכירות בתי המשפט ‪ -‬יפים‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם לעניין מזכירות‬
‫ההוצאה לפועל‪ .‬על כן‪ ,‬קבלת החלטות במזכירות על סמך נהלים לא רק שאינה פסולה‪,‬‬
‫אלא ראויה והכרחית לפעולה תקינה ושקופה של מזכירויות ההוצאה לפועל בפרט‬
‫ורשות האכיפה והגבייה בכלל‪.‬‬
‫דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור האמור בסעיף ‪50‬א‪(.0‬ג) לחוק ההוצל"פ לפיו‪,‬‬
‫"לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא ‪."...‬‬
‫בדיקה זו כאמור‪ ,‬נערכת על ידי מזכירות ההוצאה לפועל אשר בסמכותה להחליט אם‬
‫לפתוח או לא לפתוח תיק הוצאה לפועל‪.‬‬
‫‪ .41‬הסוגיה השנייה אליה אני נדרש‪ ,‬היא התנאים שנקבעו בחוק לעניין הגשת תובענה על‬
‫סכום קצוב‪ ,‬ובעיקר התנאי של ה"ראיה בכתב" בהשוואה לדרישה זו בתביעה בסדר דין‬
‫מקוצר‪.‬‬
‫העוררת מביאה אסמכתאות רבות לטענה‪ ,‬כי המסמך שחתמה עליו המשיבה באמצעיים‬
‫דיגיטליים משמש "ראיה בכתב" לפי ההלכות שנקבעו בתביעות בסדר דין מקוצר‪ ,‬ועל‬
‫כן היה על המזכירות לקבל את בקשתה לפתיחת תיק לביצוע תובענה על סכום קצוב‪.‬‬
‫בעניין זה אציין‪ ,‬כי עיון בהוראות פרק ט"ז של תקנות סדר הדין האזרחי העוסק‬
‫בתביעות בסדר דין מקוצר‪ ,‬אל מול סעיף ‪50‬א‪ 0‬לחוק ההוצאה לפועל מוביל למסקנה‪,‬‬
‫כי אין לבצע הקבלה אוטומטית ומלאה בין שתי ההוראות‪ .‬מספר טעמים הובילו אותי‬
‫למסקנה‪ ,‬ואפרטם להלן‪:‬‬
‫הטעם הראשון‪ ,‬קיים הבדל בניסוח הוראות החקיקה המעיד על החמרת התנאים להגשת‬
‫תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ ,‬לעומת תביעה בסדר דין מקוצר בבית המשפט‪.‬‬
‫כך‪ ,‬תקנה ‪()0( 494‬א) קובעת הדרישה של תביעה "מכח חוזה או התחייבות מפורשים‬
‫או מכללא‪ ,‬ובלבד שיש עליהם ראיות בכתב"‪ ,‬בו בזמן שחוק ההוצאה לפועל אינו‬
‫‪19‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫מסתפק בחוזה או התחייבות מכללא‪ .‬לכאורה‪ ,‬מדובר בהבדל זניח‪ ,‬אך לעתים בעל‬
‫משמעות‪.‬‬
‫בת"ת ‪( 09929-09-90‬שלום חי') שיינר ואח' נ' סקס סטייל ‪ )0009( 0999‬בע"מ ואח'‬
‫[פורסם בנבו] (‪ )99.00.90‬נפסק‪:‬‬
‫"הדרישות בסעיף ‪ 50‬א‪(0‬א) חמורות יותר מאלו שבתקנה ‪ 494‬לתקנות‬
‫סדר הדין האזרחי‪ ,‬תשמ"ד‪ ,0052-‬כאשר בעוד שבתביעה בסדר דין‬
‫מקוצר די בראיות בכתב "לחוזה או התחייבות מפורשים או מכללא"‪,‬‬
‫הרי שבחוק ההוצל"פ נדרש כי התביעה תהיה "תביעה על סכום קצוב‬
‫הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים‪ ,‬שיש עליה ראייה בכתב"‪.‬‬
‫בהקשר זה אני מפנה להחלטה מיום ‪ 00.90.4902‬בתא"ק (שלום חדרה) ‪40490-90-02‬‬
‫איקיוטק בע"מ נ' קפלן [פורסם בנבו] שבה נקבע‪ ,‬כי "בהתאם לדין‪ ,‬כלל לא נדרש‬
‫הסכם חתום בין הצדדים על מנת להגיש תביעה בסדר דין מקוצר ודי בהסכם מכללא"‪.‬‬
‫דבר נוסף‪ ,‬חוק ההוצאה לפועל מגביל את סכום התובענה ל‪ ₪ 99,999 -‬בלבד‪ ,‬בעוד‬
‫שאין הגבלת סכום בתביעות בסדר דין מקוצר;‬
‫זאת ועוד‪ ,‬חוק ההוצאה לפועל דורש המצאת התראה בכתב ובדואר רשום לנתבע בדבר‬
‫הכוונה להגיש את התביעה לביצוע בהוצאה לפועל‪ ,‬וכן אוסר על הגשת התובענה לפני‬
‫שחלפו שלושים יום מיום משלוח ההתראה לנתבע‪ ,‬כאשר לא קיימת דרישה זו‬
‫בתביעות בסדר דין מקוצר‪ .‬בפסיקה נקבע‪ ,‬כי מדובר בדרישה מהותית בהתאם להוראות‬
‫החוק‪ ,‬ולא בדרישה פרוצדוראלית בלבד‪ ,‬שכן מטרתה היא להעמיד הנתבע על ההליכים‬
‫שננקטים כנגדו ולאפשר לו במידת הצורך לצמצמם נזקיו בטרם יפתחו הליכים‬
‫משפטיים כנגדו‪ .‬תימוכין למסקנה זו ניתן ללמוד מלשון ההתראה כמפורט בטופס ‪00‬א‬
‫לתוספת הראשונה לתקנות ההוצאה לפועל‪ ,‬על פיו נדרש הנתבע להסדיר את חובו‪.‬‬
‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ‪( )49‬תביעות‬
‫בסדר דין מקוצר)‪ ,‬התשס"ב‪ ,4994-‬ה"ח ‪ ,009‬נכתב‪ ..." :‬בהצעה מנגנונים שנועדו‬
‫‪21‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫לשמור זכויות הנתבעים להליך הוגן ולהזדמנות לבירור תביעתם‪ ."..‬ללמדך‪ ,‬שהמחוקק‬
‫שם לנגד עיניו את האינטרס של החייב‪ ,‬שלא יפתח נגדו בנקל תיק הוצאה לפועל‪ ,‬אלא‬
‫בהתקיימות תנאים מחמירים‪.‬‬
‫לא נעלמה מעיני הוראת תקנה ‪090‬ט‪ .‬לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת‪ ,‬כי לאחר הגשת‬
‫התנגדות לביצוע תובענה והעברתה לבית המשפט המוסמך‪" ,‬יהיה דינו של כתב‬
‫התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה‪ ,‬על המצורפים לו‪ ,‬ככתב תביעה לפי סדר דין‬
‫מקוצר"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין ללמוד בהכרח מהוראה זו‪ ,‬כי יש להחיל אותם הדינים ממש‬
‫של סדר דין מקוצר על תביעות בסכום קצוב‪.‬‬
‫הטעם השני‪ ,‬במלאכת הפרשנות יש לנסות ולהגיע להרמוניה חקיקתית ולהניח‪ ,‬כי‬
‫דברי חקיקה שונים אינם סותרים אחד את השני (בע"מ ‪ 0905/99‬פלוני נ' פלונית‬
‫[פורסם בנבו] ( ‪ .)) 09.09.99‬יחד עם זאת‪ ,‬קיים כלל בסיסי ו הוא ‪ ,‬כי הוראת‬
‫חקיקה ראשית וספציפית גוברת על הוראת חקיקת משנה‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬כי‬
‫הוראות חוק ההוצאה לפועל גוברות על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי ‪ ,‬ככל‬
‫שקיימת סתירה בין החוק לתקנות‪ ,‬ובינן לבין עצמן‪.‬‬
‫במקרה שבפני אין מדובר במ לאכה קשה וסתירה מהותית בין החוק לתקנות‪,‬‬
‫מאחר וראינו‪ ,‬לפי נוסח החקיקה‪ ,‬קיומם של הבדלים‪ ,‬ו תנאים מחמירים בעת‬
‫הגשת תובענה לסכום קצוב לעומת תביעה בסדר דין מקוצר‪.‬‬
‫חוק ההוצאה לפועל קובע למעשה דרישות ספציפיות וייחודיות להגשת תובענה‬
‫על סכום קצוב בהוצאה לפועל ‪ .‬הורא ת החוק מפורשת וברורה‪ ,‬וחרף הדמיון‬
‫בינה לבין תקנה ‪ 494‬לתקנות סדר הדין האזרחי ‪ ,‬קיימים גם הבדלים שעמדנו‬
‫עליהם לעיל‪ .‬מכאן‪ ,‬המסקנה המתבקשת והברורה במקרה זה היא ‪ ,‬כי על‬
‫תובענה בסכום קצוב לעמוד בתנאים המחמירים שנקבעו בהוראות חוק ההוצאה‬
‫לפועל ובתכלית החוק‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫הטעם ה שלישי‪ ,‬בעת הגשת תביעה בסדר דין מקוצר נפתח תיק אזרחי בבית‬
‫משפט‪ ,‬ובעת הגשת תובענה על סכום קצוב נפתח תיק הוצאה לפועל במערכת‬
‫ההוצאה לפועל‪ .‬על המיוחדות של תיק ההוצאה לפועל ניתן ללמוד מהפסיקה‬
‫של בית המשפט העליון בעניין וינוקור ‪ ,‬שם נקבע ‪ ,‬כי מהותו של תיק הוצאה‬
‫לפו על ‪ -‬הן כזה שנפתח לשם מימוש פסק דין והן כזה שנפתח ללא קיומו של‬
‫פסק דין ‪ -‬הוא תמיד להביא למימוש‪ ,‬כאילו מדובר בפסק דין‪ .‬כדי להביא‬
‫למימוש זה ‪ ,‬חוק ההוצאה לפועל מגדיר מגוון רחב של הליכים ייחודיים ‪ ,‬אשר‬
‫ניתן לנקוט נגד החייב‪ .‬הליכים אלה כוללים‪ ,‬בין היתר‪ :‬דרישת מידע הנוגע‬
‫לחייב‪ ,‬הטלת הגבלות שונות על "בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו";‬
‫הטלת עיקולים על רכושו של החייב ומימושם של עיקולים אלה; מינוי כונס‬
‫נכסים לנכס מסוים של החייב; הוצאת צו הבאה או הזמנה לבירור נגד החייב‬
‫וכי וצ"ב‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬ברור ‪ ,‬כי עם פתיחתו של תיק הוצאה לפועל הזכות‬
‫שהוגשה לביצוע אינה כשהייתה‪ .‬תיק הוצאה לפועל הוא "מוצר" חדש ועצמאי‪.‬‬
‫מהווה הוא מכלול שלם ורחב שכולל בתוכו את כל הזכויות הגלומות‪ ,‬מבחינת‬
‫הזוכה‪ ,‬במנגנון ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫לדיד י ‪ ,‬יש ליתן משקל לעובדה כי נ פתח תיק ההוצאה לפועל‪ ,‬ו גם אם נאמר כי‬
‫נתבע רשאי להגיש התנגדות לביצוע תובענה על מנת להעביר את העניין לבית‬
‫המשפט המוסמך ובעצם " להקפיא" את תיק ההוצאה לפועל על ידי עיכוב‬
‫ההליכים בו ‪ ,‬אין בכך בכדי להביא לסגירת התיק בטרם ההכרעה בהתנגדות‪,‬‬
‫ועל כן נשאר התיק פתוח נגד החייב ‪ ,‬כש הזכויות המגולמות בו מצד התובע הן‬
‫כאמור רחבות ומקיפות יותר מאשר הזכויות המגולמות בתיק אזרחי ‪.‬‬
‫‪ .42‬לסיכום פרק זה‪ ,‬חוק ותקנות ההוצאה לפועל כמו גם תקנות סדר הדין האזרחי אינם‬
‫מגדירים מהי הדרישה של "ראיה בכתב"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לאור הטעמים שפורטו לעיל‬
‫ברי‪ ,‬כי הדרישה של ה"ראיה בכתב" מתעצמת כשמדובר בהגשת תובענה על סכום‬
‫קצוב‪ ,‬שאם לא תאמר כן היה המחוקק שוקל ביטול המסלול של תביעה בסדר דין‬
‫מקוצר‪ ,‬מצד אחד; וביטול הגבלת סכום התובענה על סכום קצוב‪ ,‬מצד שני‪ ,‬ולמעשה‬
‫מאפשר רק מסלול אחד כולל של תביעות מסוג זה באמצעות לשכות ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫‪ .43‬על כן‪ ,‬הדרישה בנוהל של חתימת החייב על ה"ראיה בכתב" והחרגת עסקה שבוצעה‬
‫באינטרנט‪ ,‬ככל שמדובר בדרישה מחמירה‪ ,‬הינה דרישה סבירה והוגנת שאין בה חריגה‬
‫מסמכות‪ .‬פועל יוצא מכך הוא שהחלטת המזכירות המבוססת על נוהל זה גם היא סבירה‬
‫והוגנת ואינה מצדיקה בנסיבות העניין ביטולה במסגרת הערר המונח בפני‪.‬‬
‫‪ .44‬נוכח המסקנה אליה הגעתי‪ ,‬אינני רואה להידרש לטענה ולטעת מסמרות‪ ,‬אם חתימת‬
‫המשיבה הדיגיטלית בנסיבות העניין מהווה "ראיה בכתב" לצורך הגשת תביעה על‬
‫סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ .‬אולם‪ ,‬על מנת שלא תימצא התמונה חסרה אעיר רק‬
‫בקצרה ולמע לה מן הצורך כי גם לגופם של דברים לא מצאתי צדק בטענת‬
‫העוררת‪.‬‬
‫‪ .45‬כבוד השופט אורי גורן ‪ ,‬בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי"‪ ,‬מהדורה תשיעית‪ ,‬בעמ' ‪000‬‬
‫התייחס למשמעות המונח 'ראיות בכתב' בסדר דין מקוצר וקבע כי "כאשר תקנה ‪494‬‬
‫(‪ )0‬דורשת‪ ,‬כתנאי לנקיטת ההליך את קיומה של "ראיה בכתב"‪ ,‬הכוונה היא למסמך‬
‫בכתב הקשור לנתבע‪ ,‬העשוי על‪-‬ידו או בחתימתו‪ .‬אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו‪,‬‬
‫אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה"‪.‬‬
‫בעניין זה קיימת פסיקה ענפה הקובעת כי קיים צורך במסמך בכתב שנעשה על ידי‬
‫הנתבע או נחתם על ידו‪ ,‬ואין להסתפק במסמך מבית היוצר של התובע בלבד לצורך‬
‫הגשת תביעה בסדר דין מקוצר‪.‬‬
‫לא למיותר לציין‪ ,‬שהעוררת לא הוכיחה‪ ,‬כי בתקופה שבה חתמה המשיבה כביכול על‬
‫ההסכם עם העוררת‪ ,‬היו בתוקף הנחיות משרד התקשורת בעניין‪.‬‬
‫‪ .46‬הדברים הנ"ל מקבלים משנה תוקף נוכח כך שחוק ההוצאה לפועל אינו מסתפק בחוזה‬
‫או התחייבות מכללא‪ ,‬אלא דורש שהם יהיו מפורשים‪.‬‬
‫‪ .47‬ושוב‪ ,‬לא ראיתי צורך והכרח בהחלטה זו לקבוע דפוסים מוגדרים מראש לשאלה האם‬
‫כל חתימה דיגיטלית מהווה "ראיה בכתב" לצורך הגשת תובענה על סכום קצוב‬
‫בהוצאה לפועל‪ ,‬אלא מן הראוי שהיקפה ותחולתה של דרישה זו של "ראיה בכתב"‬
‫יקבע בכל מקרה לגופו ובמסגרת הליך הנכון לבחינה שכזו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫‪ .48‬ואם לא די בכל אלה‪ ,‬נעבור ל סוגיה השלישית והיא בחינת השיקולים והאינטרסים‬
‫המתנגשים ונערוך איזון ביניהם‪ .‬קביעת "האיזון" הינה פעילות נורמטיבית‪ .‬היא נועדה‬
‫לשקף את ערכם החברתי של ערכים ואינטרסים במכלול הערכים החברתיים‪ .‬פעולה זו‬
‫אינה נעשית על‪-‬פי תפיסותיו הסובייקטיבית של עורך האיזון‪ .‬היא ביטוי לתפיסותיה‬
‫האובייקטיביות של החברה (להרחבה ראה בג"ץ ‪ 4250/00‬יוסף דיין נ' ניצב יהודה‬
‫וילק‪ ,‬מפקד מחוז ירושלים‪ ,‬פ"ד מח(‪ 299 )4‬בעמ' ‪ .))0002( 200‬האיזון בין זכויות אדם‬
‫ובין אינטרסים ציבוריים‪ ,‬ובינם לבין עצמם‪ ,‬איננו קבוע ואחיד לגבי כל סוגי המקרים‪.‬‬
‫מבחן האיזון שיופעל בכל מקרה צריך שיהא תואם את מהותם וחשיבותם של העקרונות‬
‫המתמודדים‪ ,‬ואת מידת ההגנה שנבקש להעניק לכל עיקרון (בג"ץ ‪ 225/59‬דאהר נ' שר‬
‫הפנים‪ ,‬פ"ד מ(‪.)095 ,090 )4‬‬
‫‪ .49‬במקרה שלפנינו מתמודדים ערכים ועקרונות שונים‪ :‬של הזוכה לפתוח תיק הוצאה‬
‫לפועל לשם מימוש זכותו לקבלת כספים מהחייב והגנה על זכות הקניין שלו‪ ,‬כאשר‬
‫מעמדה וחשיבותה של זכות הזוכה לגבות את חובו נגזר מחשיבותו של האינטרס‬
‫הציבורי שאותו היא נועדה להגשים הלא הוא העמדת מנגנון יעיל לרשות הציבור‪,‬‬
‫באמצעותו יוכל בעל דין לגבות את חובו; מנגד‪ ,‬עומד האינטרס של החייב שלא לפגוע‬
‫בכבודו ובזכות הקניין שלו ואף וכן האינטרס הציבורי שיינקט נגדו הליך הוגן ללא‬
‫ניצול הליכי בית משפט לרעה‪ .‬הזכויות של שני הצדדים הן זכויות בעלות מימד חוקתי‪,‬‬
‫הנגזר מהוראות חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫‪ .51‬יש לזכור‪ ,‬כי תכלית תיקון החקיקה שאפשר הגשת תובענה על סכום קצוב היא להקל‬
‫על ציבור התובעים על ידי העמדת מסלול לדיון מהיר בתביעות מסוימות‪ .‬מדובר‪,‬‬
‫בתביעות לגביהן קיימת הסתברות ברמה גבוהה יחסית שבסופו של יום יזכה התובע‬
‫בתביעתו‪ .‬הנחת יסוד זאת מצדיקה הטלת מגבלות מסוימות על זכות הגישה לערכאות‬
‫של הנתבע‪ .‬כך‪ ,‬בהליך של סדר דין מקוצר ואף בתובענה על סכום קצוב לא עומדת‬
‫לנתבע זכות להגיש כתב הגנה‪ ,‬אלא עליו להגיש לבית המשפט בקשת רשות להתגונן‪.‬‬
‫ורק אם מתקבלת הבקשה יוכל הנתבע להתגונן מפני התביעה‪ .‬או אז תתברר התובענה‬
‫בדרך הרגילה‪ .‬ניתן לבחון את ההליך גם מנקודת המבט של זכותו של התובע לכך‬
‫שיזכה לפסק דין תוך זמן סביר‪ .‬לפי נקודת מבט זו‪ ,‬כאשר התובע מחזיק בזכות מוצקה‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫יש לאפשר לו לממשה בהליך מהיר ואפקטיבי‪ ,‬שאם לא כן עשויה להיפגע זכותו‬
‫המהותית‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬אין לאפשר ניצול לרעה של "הקלה" זו מכח עקרון תום הלב המהווה עקרון על‬
‫בשיטתנו המשפטית ואשר מצודתו פרושה על כלל המערכת המשפטית בישראל‪.‬‬
‫מעקרון זה נגזר‪ ,‬כי על בעל דין להפעיל את הזכויות והחיובים בדרך מקובלת ובתום‬
‫לב‪ .‬עליו לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי משפט‪ ,‬וזאת מתוך התחשבות‬
‫במכלול נסיבות העניין‪ .‬מתוך חובת תום הלב נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי‬
‫משפט‪ .‬תכליתו של איסור זה כפולה‪ :‬במישור הציבורי מטרתו לשמור של התקינות‬
‫והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל דין להשתמש רעה בבתי המשפט ולפגוע‬
‫בכך בהשלטת הצדק‪ .‬במישור הפרטי מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי‬
‫הדין המתדיינים (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה עשירית‪,‬‬
‫‪ )4900‬בעמ' ‪.)40-42‬‬
‫ההליך של תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ ,‬בדומה להליך של סדר דין מקוצר‪,‬‬
‫פוגע במידה מסוימת בזכות הגישה לערכאות של הנתבע על ידי הגבלת זכותו להתגונן‬
‫(ראה רע"א ‪ , 5092/90‬מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל‬
‫[פורסם בנבו] (‪ .)00.90.00‬פגיעה זו היא מוצדקת במקרים המוגדרים בסעיף סעיף‬
‫‪50‬א‪ 0‬לחוק ההוצאה לפועל‪ .‬הרחבה יתרה של גדר המקרים אשר יכולים להתברר‬
‫בהליך זה עלולה לפגוע יתר על המידה בזכויותיו של הנתבע‪ .‬על כן‪ ,‬בבואנו לבחון‬
‫האם תביעה מסוימת ראויה להיות מוגשת כתובענה על סכום קצוב‪ ,‬יש להעניק משקל‬
‫משמעותי לאינטרס זה של החייב‪ ,‬אחרת ובהיבט הרחב‪ ,‬יפגע אימון הציבור במערכת‬
‫ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫משמעות איזון זה לענייננו היא‪ ,‬כי על מנת שההליך של תובענה על סכום קצוב‬
‫ישמור על תכליתו ויעילותו ובכדי לשמור על טוהר ההליך השיפוטי ‪ ,‬אין מקום‬
‫להרחיב יתר על המידה את גדר התביעות שיכולות להתברר במסגרתו‪ .‬אינטרס‬
‫זה הוא אינטרס חשוב‪ ,‬אשר עשוי להצדיק אי פתיחת תיקי הוצאה לפועל‬
‫במקרים הנכונים ‪ .‬דלתן של לשכות הוצאה לפועל צריכה להיות מוגנת ככל‬
‫הניתן מפני תביעות שאינו עומדות בתנאים הקבועים בחוק‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בתי המשפט‬
‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬
‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬
‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬
‫מעבר לאלו‪ ,‬אני סבור שלתובע עומד בעניין מסלול חילופי ‪ ,‬בדרך של הגשת‬
‫תביעה בסדר דין מקוצר או תביעה רגילה לבית המשפט המוסמך ‪ .‬כן‪ ,‬דרך‬
‫המלך במקרה שבפני היא הגשת תביעה לבית משפט אזרחי‪.‬‬
‫לתוצאה זו מספר השלכות‪ :‬ראשית‪ ,‬היא תורמת להפחתת העומס המוטל על‬
‫מערכת ההוצאה לפועל ‪ .‬מדיניות שיפוטית וציבורית מטילה חובה לפעול‬
‫להתייתרותם של תיקים "לא פעילים"‪ ,‬בשל הצפי במקרים דומים להגשת‬
‫התנגדות לביצוע תובענה ועיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ [ביטוי למדיניות זו‬
‫ניתן למצוא בתקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' ‪ ,) 4‬התשע"א ‪ 4900 -‬במסגרתן‬
‫נקבע כי ניתן לסגור תיק בו לא בוצעו פעולות במהלך שנתיים ] ; שנית‪ ,‬היא‬
‫מביאה ליישוב מהיר ויעיל של המחלוקות המתגלעות בין בעל י הדין בפני בית‬
‫המשפט המוסמך מבלי להיזקק לפעולה מקבילה בשתי ערכ א ות שונות‪ :‬בתי‬
‫משפט והוצאה לפועל ‪ .‬שלישית‪ ,‬היא עשויה לטפח יחסים תקינים בין האזרח‬
‫למערכת ההוצאה לפועל ואף בין האזרח למערכת בתי המשפט ‪.‬‬
‫סוף דבר ‪-‬‬
‫‪ .51‬לפי הוראות חוק ותקנות ההוצל"פ ולפי תכלית החקיקה‪ ,‬וגם מבחינת המדיניות‬
‫השיפוטית ‪ -‬במשמע שמירה על טוהר ההליך המשפטי‪ ,‬לאחר איזון הערכים והצרכים‬
‫השונים‪ ,‬ומכל הטעמים שפורטו בהחלטתי זו‪ ,‬אני סבור‪ ,‬כי החלטת מזכירות ההוצאה‬
‫לפועל בנצרת שלא לאשר פתיחת תיק לביצוע תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪,‬‬
‫בדין יסודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני דוחה את הערר‪.‬‬
‫‪ .52‬הרבה לפנים משורת הדין‪ ,‬אינני עושה צו להוצאות‪.‬‬
‫‪ .53‬המזכירות תמציא החלטתי זו בדואר לצדדים‪.‬‬
‫ראמי נאסר‬
‫רשם הוצאה לפועל בנצרת‬
‫‪26‬‬