שלוחת - משטרת ישראל תביעות 6990-03-13 פ"ת רמלה נ` גבאי ג ז ר . ד י

Transcription

שלוחת - משטרת ישראל תביעות 6990-03-13 פ"ת רמלה נ` גבאי ג ז ר . ד י
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫אבו שחאדה‬
‫בפני‬
‫כב' השופט הישא‬
‫בעניי ‪:‬‬
‫המאשימה מדינת ישראל‬
‫משטרת ישראל תביעות שלוחת רמלה‬
‫ע"י עוה"ד איריס מורי‬
‫נגד‬
‫הנאש‬
‫יעקב גבאי‬
‫ע"י עוה"ד ראיס אבו סיי‬
‫גזר די‬
‫א‪.‬‬
‫כתב האישו‬
‫‪.1‬‬
‫כנגד הנאש הוגש כתב אישו מתוק הכולל שני אישומי ‪ .‬הנאש הודה בכתב האישו‬
‫המתוק ואי הסכמה בי הצדדי לעניי העונש‪ .‬באישו הראשו הנאש הורשע בביצוע‬
‫של העבירות הבאות‪ :‬איומי לפי סעי ‪ 192‬לחוק העונשי התשל"ז – ‪) 1977‬להל ‪ :‬חוק‬
‫העונשי (‪ ,‬היזק לרכוש במזיד לפי סעי ‪ 452‬לחוק העונשי ותקיפה הגורמת חבלה של ממש‬
‫לבת זוג לפי סעיפי ‪ 380‬ו‪)382+‬ג( לחוק העונשי ‪ .‬על פי עובדות האישו הראשו ‪ ,‬במועד‬
‫הרלוונטי לכתב האישו היו הנאש ואשתו )להל ‪ :‬המתלוננת( נשואי כשנתיי לער‬
‫ולה שני ילדי בגילאי שנה ו‪+‬ארבעה חודשי ותינוק ב חודשיי ‪ .‬ביו ‪ ,25.2.13‬בבית‬
‫שבבית חשמונאי‪ ,‬סמו לשעה ‪ ,11:00‬במהל ויכוח שהתגלע בי השניי לאחר שביקש‬
‫הנאש לקחת את בנו הבכור למשתה פורי בירושלי ‪ ,‬המתלוננת הקימה קול צעקה‬
‫והתנגדה‪ .‬בתגובה‪ ,‬הנאש איי עליה באומרו "א לא תסתמי אני אכסח אות "‪ .‬לאחר‬
‫שהמתלוננת פרצה בבכי‪ ,‬והתנהל מרד סביב שולח המטבח‪ ,‬נמלטה המתלוננת לחדר‬
‫השינה שבקומה השניה ונעלה עליה את הדלת‪ .‬לאחר שהמתלוננת סירבה לפתוח את דלת‬
‫החדר‪ ,‬התפר‪ -‬הנאש בכח לחדר כשהוא עוקר את הדלת מצירה ונפל עימה לתו חדר‬
‫השינה‪ .‬הדלת פגעה במתלוננת אשר עמדה מאחוריה‪ .‬בהמש ‪ ,‬לאחר שהנאש עזב את‬
‫החדר למש רגעי ספורי הוא שב לחדר ותק את המתלוננת בכ שבעט בה בחוזקה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫הנאש נטל לידו חלק מהדלת השבורה ואיי על המתלוננת באומרו "את רואה את זה? אני‬
‫את ל מכות ע זה"‪ .‬בהמש ‪ ,‬הנאש תק את המתלוננת בכ שדחפה לקומה הראשונה‪,‬‬
‫היכה בראשה ובעט בה‪ .‬בנוס ‪ ,‬אמר לה "א תמשיכי לבכות אני אכסח אות " כתוצאה‬
‫מהאמור לעיל סבלה המתלוננת מחבלות בכ שנגרמו לה שטפי ד תת עוריי מתחת לבר‬
‫שמאל ובישבנה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫באישו השני‪ ,‬הנאש הורשע בביצוע עבירת איומי לפי סעי ‪ 192‬לחוק העונשי כאשר על‬
‫פי עובדות האישו השני‪ ,‬כחצי שנה עובר ליו ‪ ,25.2.13‬בבית שבו התגוררו בירושלי איי‬
‫הנאש על המתלוננת באומרו "א את לא תשתקי אני לא אשתלט על עצמי‪ ,‬את משגעת‬
‫אותי"‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תסקירי שירות המבח‬
‫‪ .3‬נתקבלו שני תסקירי בעניינו של הנאש מיו ‪ 31.8.14‬ומיו ‪ .21.9.14‬התסקירי נותני רקע‬
‫לגבי הנאש ואשתו ולהל עיקרי הדברי ‪:‬‬
‫א‪ .‬לנאש אי עבר פלילי קוד וסיי לימודי אקדמיי ‪.‬‬
‫ב‪ .‬המתלוננת סיימה לימודי הוראה מתקנת בסמינר "בית יעקב"‪.‬‬
‫ג‪ .‬שני בני הזוג מקיימי אורח חיי דתי והנאש הוא פעיל בתנועת ש"ס ובמסגרת הסכ‬
‫קואליציוני בתו עיריית רמלה הוא אמור לשמש כראש המועצה הדתית של העיר רמלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שירות המבח קיי פגישות ע המתלוננת וע‬
‫חייה יחדיו וא הביאו ילד נוס לעול ‪.‬‬
‫הנאש‬
‫ובני הזוג החליטו להמשי את‬
‫ה‪ .‬הנאש השתלב בקבוצה טיפולית למניעת אלימות במשפחה‪ ,‬מביע חרטה על מעשיו ושירות‬
‫המבח התרש שהאירועי נשוא כתב האישו אינ מאפייני את התנהגותו ואת אורח‬
‫חייו‪.‬‬
‫ו‪ .‬שירות המבח המלי‪ -‬שלא להרשיע את הנאש ‪ ,‬להטיל עליו צו מבח לתקופה של שנה וכ‬
‫שירות לתועלת הציבור‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫טענות הצדדי לעונש‬
‫‪.4‬‬
‫המאשימה עמדה בטיעוניה לעונש על החומרה הרבה שנובעת מעבירות של אלימות‬
‫במשפחה בכלל ועל חומרת האירועי נשוא כתב האישו בפרט‪ .‬עמדת המאשימה היא שיש‬
‫עמוד ‪ 2‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫להשית על הנאש עונש מאסר מאחורי סורג ובריח‪ ,‬מאסר על תנאי וקנס‪ ,‬ואשר יתנו ביטוי‬
‫לחומרת מעשיו של הנאש כדי שהעונש ישמש כהרתעה לנאש ולציבור בכלל‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫הנאש עתר לאמ‪ -‬את המלצות שירות המבח ושלא להרשיעו וזאת במיוחד לאור העובדה‬
‫שהיה ויורשע הדבר עלול לסכל באופ משמעותי את יכולתו לשמש בתפקיד ראש המועצה‬
‫הדתית של העיר רמלה וכ לפגוע בעתידו התעסוקתי‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫השלבי בגזירת הדי‬
‫‪.6‬‬
‫בעקבות תיקו ‪ 113‬לחוק העונשי ‪ ,‬מלאכת גזירת הדי מורכבת משלושה שלבי עיקריי‬
‫)ע"פ ‪ 2918/13‬דבס נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ (18.7.13‬פסקה ‪ 6‬לפסק דינו של כבוד‬
‫השופט פוגלמ ; ע"פ ‪ 1903/13‬עיאשה נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ (14.7.13‬פסקאות ‪7‬‬
‫עד ‪ 9‬לפסק דינה של כבוד השופטת ארבל; ע"פ ‪ 1323/13‬חס נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[‬
‫)‪ (5.6.13‬פסקאות ‪ 9 – 6‬לפסק דינה של כבוד השופטת ארבל(‪ .‬בשלב הראשו ‪ ,‬על בית משפט‬
‫לקבוע את מתח העונש ההול ‪ .‬מתח העונש ההול הוא אמת מידה נורמטיבית‬
‫המשכללת את הער החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה‪ ,‬מדיניות הענישה הנהוגה ביחס‬
‫לעבירה זו ונסיבות ביצועה‪ ,‬לרבות מידת אשמו של הנאש ‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬לאחר שנקבע מתח העונש ההול ‪ ,‬על בית המשפט לבחו א יש מקו לחרוג‬
‫ממתח העונש ההול ‪ ,‬בי לקולא ובי לחומרא‪ .‬א בית משפט יגיע למסקנה שאי מקו‬
‫לחרוג ממתח העונש ההול אזי על בית משפט לעבור לשלב השלישי שבו יקבע את העונש‬
‫המתאי בתו מתח העונש ההול ‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫במקרה שבפני‪ ,‬בשלב הראשו ‪ ,‬אקבע את מתח העונש ההול לעבירות נשוא כתב האישו‬
‫וזאת תו הפניה למדיניות הענישה הנוהגת‪ .‬בשלב השני‪ ,‬אדו בשאלה א יש מקו לסטות‬
‫ממתח העונש ההול מטעמי של שיקו ‪ ,‬לרבות בשאלה א יש מקו לבטל את‬
‫ההרשעה כנגד הנאש ‪ ,‬או לא‪ .‬כפי שיובהר בהרחבה בהמש ‪ ,‬בכוונתי להרשיע את הנאש ‪,‬‬
‫קרי‪ ,‬לא מצאתי שיש מקו לסטות ממתח העונש ההול ‪ .‬בשלב השלישי‪ ,‬אקבע את‬
‫העונש המתאי בתו מתח העונש ההול ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫ה‪.‬‬
‫השלב הראשו בגזירת הדי ‪ :‬קביעת מתח העונש ההול‬
‫‪.9‬‬
‫על מנת ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות במשפחה‪ ,‬נביא מספר‬
‫דוגמאות מהפסיקה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫רע"פ ‪ 7720/12‬פלוני נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ .(12.11.2012‬במקרה זה היה‬
‫מדובר באיש חינו שהיכה את אשתו וילדיו בהזדמנויות שונות‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫הוטלו על המבקש מאסר על תנאי‪ ,‬צו מבח למש ‪ 18‬חודשי וצו שירות לתועלת‬
‫הציבור של ‪ 200‬שעות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫רע"פ ‪ 8323/12‬שוקרו נ' מדינת ישראל ]פורס‬
‫בנבו[ )‪ (19.11.12‬במקרה זה‬
‫המבקש תק את בת זוגו בכ שהל בה באגרופיו בצלעותיה וגר לשבר באחת‬
‫הצלעות‪ .‬בנוס ‪ ,‬המבקש גר נזק לרכוש בכ שהשלי טוסטר לתו הכיור והפיל‬
‫ארצה די‪.‬וי‪.‬די ורמקול המחובר אליו‪ .‬בית משפט השלו בת"א הטיל עליו שישה‬
‫חודשי מאסר שירוצו בדר של עבודות שירות‪ ,‬מאסר על תנאי‪ ,‬קנס ופיצוי‬
‫למתלוננת‪ .‬בית משפט זק לזכותו של המבקש כי השתלב בתהלי טיפולי למניעת‬
‫הישנות של עבירות אלימות בעתיד‪ .‬בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי ע"י‬
‫המדינה‪ ,‬הושתו עליו ‪ 8‬חודשי מאסר לריצוי בפועל וסכו הפיצוי למתלוננת הוגדל‬
‫מס של ‪ 4 1000‬לס של ‪ .4 5000‬בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט‬
‫העליו מטע המבקש‪ ,‬נדחתה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫רע"פ ‪ 182/13‬משה נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ .(21.1.13‬לבית משפט השלו‬
‫ברחובות הוגש כתב אישו כנגד המבקש כולל שני אישומי שעניינ תקיפת בת‬
‫זוג הגורמת חבלה ממשית‪ ,‬איומי והיזק בזדו לרכוש וכ תקיפה בנסיבות‬
‫מחמירות של ב משפחה‪ .‬המבקש השלי לעבר ראשה של אשתו חפצי שוני ‪,‬‬
‫היכה אותה באגרופיו‪ ,‬איי עליה וקיללה‪ .‬בהמש השלי את תכולת המקרר על‬
‫רצפת הבית‪ ,‬ריסק מספר כיסאות ושבר באמצעות מטאטא פמוטי אשר הוצבו‬
‫בסלו הבית‪ .‬בנוס ‪ ,‬המבקש השלי לעבר ראשה של המתלוננת חלקי ארו ‪ ,‬סטר‬
‫לה‪ ,‬היכה אותה באגרופיו והרימה בחולצתה עד שזו נקרעה‪ .‬לאחר מכ הוביל‬
‫המבקש את המתלוננת למיטת ‪ ,‬הסיר ממנה את מכנסיה ותחתוניה ובעט בירכה‪.‬‬
‫באירוע באישו השני כחודש ומחצה לאחר האירוע נשוא האישו הראשו ‪ ,‬לאחר‬
‫שמאכליה של המתלוננת לא ערבו לחיכו של המבקש‪ ,‬הוא דח את המתלוננת אל‬
‫מחו‪ -‬לבית ‪ ,‬נעל את דלת הבית והותירה מחו‪ -‬לבית‪ .‬מתסקיר שירות המבח עלה‬
‫עמוד ‪ 4‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫כי המבקש מתקשה לוסת את דחפיו ולכ התנהגותו אינה צפויה ולעיתי א בלתי‬
‫נשלטת‪ .‬בית משפט הטיל עליו ‪ 8‬חודשי מאסר בפועל‪ .‬ערעורו לבית המשפט המחוזי‬
‫נדחה‪ ,‬וזאת למרות העדר קיומו של עבר פלילי‪ .‬בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית‬
‫המשפט העליו נדחתה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 4800/12‬סולומו נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ .(12.2.13‬המערער הורשע‬
‫בכתב אישו מתוק במספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות שביצע בבת‬
‫זוגו‪ .‬על פי כתב האישו ‪ ,‬במספר הזדמנויות מאז שהיתה בהיריו ביקש המערער‬
‫לקיי ע המתלוננת יחסי מי ועל רקע דרישה זו התעורר בי בני הזוג ויכוח‬
‫במהלכו תק המערער את המתלוננת והיכה אותה בפניה ובחלקי גופה השוני ‪ .‬ג‬
‫לאחר שהמתלוננת ילדה את בנ ‪ ,‬תק אותה במספר הזדמנויות ועל רקע דומה‪.‬‬
‫הנאש נהג לסטור בפניה של המתלוננת ולהכות בה באגרופיו בכל חלקי גופה‪.‬‬
‫מתסקיר שירות המבח עלה כי המערער זקוק לטיפול אינטנסיבי בתחו האלימות‬
‫וא נשלח לטיפול בהוסטל לגברי מכי ושהה במקו כארבעה חודשי עד‬
‫שאובחנה אצלו מחלת הסרט שבגינה החל לעבור טיפולי ‪ .‬בית משפט המחוזי‬
‫בבאר שבע הטיל על הנאש ‪ 15‬חודשי מאסר בפועל‪ .‬בקשת רשות ערעור שהוגשה‬
‫מטע הנאש לבית המשפט העליו נדחתה‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫לפיכ ‪ ,‬הנני קובע כי מתח העונש ההול לעבירות שבה הורשע הנאש ובנסיבות ביצוע ‪,‬‬
‫נע בי מאסר על תנאי ל‪ 15 +‬חודשי מאסר בפועל‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫השלב השני בגזירת הדי ‪ :‬הא יש לסטות ממתח העונש ההול ?‬
‫ו‪1.‬‬
‫סטייה מהמתח מטעמי שיקו‬
‫‪.11‬‬
‫במקרי המתאימי נית לסטות ממתח העונש ההול ‪ ,‬בי לקולא מטעמי שיקו ובי‬
‫לחומרא מטעמי הגנה על שלו הציבור‪ .‬סעי ‪40‬ד לחוק העונשי מתיר חריגה ממתח‬
‫העונש ההול במקרי שבה בית המשפט השתכנע כי יש סיכוי של ממש כי הנאש‬
‫השתק ‪ .‬ודוק‪ ,‬האפשרות לסטייה ממתח העונש ההול מטעמי של שיקו איננה‬
‫מצומצמת רק למקרי "קלאסיי " של שיקו כגו כאשר מדובר בגמילה מסמי ‪ ,‬אלא‬
‫חלה ג באות מקרי שבה קיי סיכוי להיעדר הישנות ביצוע של עבירות מאותו סוג‪,‬‬
‫במיוחד כאשר מדובר באד ללא עבר פלילי )ראו פסק דינה של כבוד השופטת ארבל בעניי‬
‫עמוד ‪ 5‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫ע"פ ‪ 1903/13‬עיאשה נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ .((14.7.13‬מ הראוי להבהיר שהחריגה‬
‫ממתח העונש ההול יכולה להיות ג על ידי ביטול ההרשעה בדי ‪ ,‬בנסיבות המתאימות‪,‬‬
‫והכל בכפו לאמות המידה שנקבעו בפסיקה לגבי אי הרשעה‪ .‬לפיכ ‪ ,‬השאלה א יש לבטל‬
‫את הרשעתו של הנאש בדי ‪ ,‬או לא‪ ,‬היא חלק אינטגרלי מהדיו בשלב השני בגזירת הדי ‪,‬‬
‫שעניינו בחינת השאלה א יש מקו לסטות ממתח העונש ההול ‪.‬‬
‫ו‪2.‬‬
‫השיקולי המנחי לאי הרשעה‬
‫‪.12‬‬
‫סעי ‪71‬א )ב( לחוק העונשי מסמי את בית המשפט‪ ,‬אשר מצא כי נאש ביצע עבירה‪,‬‬
‫להימנע מהרשעתו‪ ,‬ולית צו שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה‪ .‬סעי ‪192‬א לחוק סדר‬
‫הדי הפלילי ]נוסח משולב[ תשמ"ב – ‪) 1982‬להל ‪ :‬חוק סדר הדי הפלילי( מסמי בית‬
‫משפט שהרשיע נאש לבטל את ההרשעה בדי במסגרת גזר הדי ‪ ,‬ולהטיל עליו צו מבח או‬
‫צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫ב‪+‬ע"פ ‪ 2083/96‬כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב )‪) 343 ,337 (3‬להל ‪ :‬פרשת כתב( כבוד‬
‫השופטת דורנר קבעה כי הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמי ‪ :‬ראשית‪,‬‬
‫על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקו הנאש ‪ ,‬ושנית‪ ,‬סוג העבירה מאפשר לוותר‬
‫בנסיבות המקרה המסוי על ההרשעה בלי לפגוע באופ מהותי בשיקולי הענישה האחרי‬
‫)ראו ג ‪ :‬ע"פ ‪ 2669/00‬מדינת ישראל נ' פלוני פ"ד נד )‪ ; 689 ,685 (3‬ע"פ ‪ 9262/03‬פלוני נ'‬
‫מדינת ישראל פ"ד נח )‪ .(876 ,869 (4‬בפרשת כתב כבוד השופט ש' לוי הוסי ומנה מספר‬
‫קווי מנחי במענה לשאלה א להימנע מהרשעתו של נאש לצור הבטחת שיקומו ובה ‪,‬‬
‫בי היתר‪ ,‬השאלה א לחובתו עבר מכביד וא קיי סיכו כי יחזור ויחטא בפלילי ;‬
‫הנסיבות בה ביצע את העבירה ; מידת הפגיעה של העבירה באחרי ; יחסו של הנאש‬
‫לעבירה ומידת נכונותו להכיר בפסול במעשיו ; והשפעותיה של ההרשעה על הנאש )ש ‪,‬‬
‫בעמ' ‪.(344‬‬
‫‪.14‬‬
‫ב‪ +‬ע"פ ‪ 5102/03‬מדינת ישראל נ' קליי ]פורס בנבו[ )‪) (4.9.09‬להל ‪ :‬פרשת קליי ( כבוד‬
‫השופטת פרוקצ'יה עמדה על השיקולי השוני שמנחי את בתי המשפט בשאלת הרשעתו‬
‫או אי הרשעתו של נאש ‪ .‬במקרה זה נקבע כי החלופה העונשית של הימנעות מהרשעה‪ ,‬תו‬
‫הטלת צו מבח או צו שירות לתועלת הציבור‪ ,‬מהווה חריג לכלל הרחב הנטוע בתורת‬
‫הענישה לפיו‪ ,‬מקו שהוכחה אשמתו של אד ‪ ,‬יש להרשיעו בדי ‪ .‬ההרשעה הפלילית של‬
‫נאש נועדה למצות את תכליותיו של ההלי הפלילי ‪ :‬להעביר מסר של הרתעת היחיד‬
‫והרבי ‪ ,‬ולשוות למעשה העבירה תווית של מעשה פסול בעיני החברה שגמול עונשי בצידו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫חברה המבקשת להפעיל את ההלי הפלילי בדר אפקטיבית‪ ,‬שוויונית והוגנת תתקשה‬
‫להשלי ע גישה שיפוטית הפוטרת נאשמי ‪ ,‬חדשות לבקרי ‪ ,‬מהרשעה פלילית א‬
‫שאחריות הפלילית הוכחה‪ .‬ההרשעה היא הביטוי השיפוטי לאחריות הפלילית שהוכחה‪,‬‬
‫ובלעדיה נותרת קביעת האחריות הפלילית חסרה את החוליה האחרונה‪ ,‬המוסיפה לה את‬
‫המשמעות המשפטית הנורמטיבית הנדרשת )ראו ג ע"פ ‪ 9150/08‬מדינת ישראל נ' ביטו‬
‫]פורס בנבו[ )‪ ,(23.7.09‬פסקה ‪ 7‬לפסק דינו של כבוד השופט לוי(‪.‬‬
‫כמו כ ‪ ,‬כבוד השופטת פרוקצ'יה בפרשת קליי הביאה בהמש פסקה ‪ 76‬לפסק דינה את‬
‫הצד השני של מטבע ההרשעה של נאשמי בקובעה כי המשפט מניח כי רקמת החיי‬
‫האנושיי מולידה מצבי שאינ מתאימי להחלת העיקרו העונשי הרחב המחייב הרשעה‬
‫פלילית בעקבות הוכחת אשמה‪ .‬במצבי חריגי ומיוחדי ‪ ,‬כאשר עלול להיווצר פער בלתי‬
‫נסבל בי עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאש האינדיבידואלי לבי התועלת שתצמח‬
‫לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה‪ ,‬נתו בידי בית המשפט הכוח להחליט‪ ,‬כי‬
‫חר אשמתו של הנאש ‪ ,‬הוא לא יורשע בדי ‪) .‬ראו ג ‪ :‬דברי כבוד השופטת פרוקצ'יה ב‪+‬‬
‫ע"פ ‪ 9893/06‬לאופר נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[‪ ,(31.12.07) ,‬פסקאות ‪ 8‬עד ‪.(11‬‬
‫ו‪3.‬‬
‫הנזק שיגר לנאש מההרשעה‬
‫‪.15‬‬
‫סעי ‪)4‬ג( וסעי ‪4‬א לתקנות שירותי הדת היהודיי )ניהול מועצות( תש"ל ‪ ,1970+‬קובעי‬
‫כדלקמ ‪:‬‬
‫"‪)4‬ג(‬
‫לא יבחר לראש המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית‪ ,‬אשר בית‬
‫המשפט או היוע‪ -‬המשפטי של המשרד לשירותי דת קבעו לגביה‪,‬‬
‫כי מפאת חומרתה‪ ,‬אופייה ונסיבותיה אי הוא ראוי לכה כראש‬
‫המועצה‪.‬‬
‫‪4‬א‪.‬‬
‫לא יבחר לחבר מועצה ולא ימונה לממונה לפי סעי ‪)6‬ב‪ (2‬לחוק או‬
‫לממלא חובה או מבצע עבודה לפי סעי ‪10‬א)ב( לחוק‪ ,‬או לחבר‬
‫וועדה ממונה על מועצה‪ ,‬לפי סעי ‪10‬ב)א( לחוק‪ ,‬מי שהורשע‬
‫בעבירה פלילית‪ ,‬אשר בית המשפט או היוע‪ -‬המשפטי של המשרד‬
‫לשירותי דת קבעו לגביה‪ ,‬כי מפאת חומרתה‪ ,‬אופיה ונסיבותיה‬
‫אי הוא ראוי לכה במועצה"‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫‪.16‬‬
‫על כ ‪ ,‬ברור שעלול להיגר נזק לנאש היה ויורשע בדי ‪ .‬השאלה הבאה שיש לדו בה היא‬
‫הא סוג העבירות שבה הורשע יכולות לאפשר תוצאה של אי הרשעה‪ .‬בשאלה זו אדו‬
‫בפרק הבא‪.‬‬
‫ו‪4.‬‬
‫חומרת של עבירות אלימות במשפחה לעניי אי הרשעה‬
‫‪.17‬‬
‫עבירות של אלימות במשפחה ה עבירות חמורות שהרוח הנושבת מפסיקתו של בית המשפט‬
‫העליו היא שיש להחמיר בעבירות מעי אלה‪ ,‬לרבות סיו הליכי אלה בהרשעה וזאת על‬
‫א הנזק שעלול להיגר לנאש בתחו הקריירה והתעסוקה‪ .‬לדוגמאות ראו למשל רע"פ‬
‫‪ 7720/12‬פלוני נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ (12.11.12‬שבו היה מדובר בעובד ציבור‬
‫ששימש בתפקידי בכירי בשירות המדינה בתחו החינו ואשר הורשע בעבירות של‬
‫אלימות במשפחה כלפי בת זוגו וילדיו ובקשתו לאי הרשעה נדחתה )ראו דבריו של כבוד‬
‫השופט רובינשטיי בפסקה י' להחלטתו(‪ .‬למקרה דומה שבו נדחתה בקשה לאי הרשעת‬
‫נאש בעבירה של אלימות בי בני זוג ראו רע"פ ‪ 9118/12‬פריגי נ' מדינת ישראל ]פורס‬
‫בנבו[ ‪ .(1.1.13‬כמו כ ‪ ,‬על כ שיש להרשיע בעבירות אלימות‪ ,‬באופ כללי‪ ,‬בהתחשב בחומרת‬
‫הנזק שנגר לקורב ‪ ,‬ראו‪ :‬רע"פ ‪ 3589/14‬לוזו נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪.(10.6.14‬‬
‫‪.18‬‬
‫יתר על כ ‪ ,‬האירוע נשוא האישו הראשו הוא אירוע חמור ואשר בגינו נגרמו חבלות‬
‫למתלוננת עקב עקירה של משקו הדלת ע"י הנאש ונפילת הדלת עליה בעת שנמלטה ממנו‬
‫בשל חששה מהנאש ‪ .‬וא לא די בכ הנאש ג בעט במתלוננת פעמיי ‪ ,‬היכה בראשה‬
‫ואיי עליה שיכה אותה ע משקו הדלת שנשבר‪ .‬על כ ‪ ,‬דר המל היא להרשיע את‬
‫הנאש ‪ ,‬על א הנזק שעלול להיגר לו‪ .‬אירוע התקיפה שבאישו הראשו הוא למעשה‬
‫הסלמה ועליית מדרגה לעונת אירוע האיומי שבאישו השני ושקד בזמ ‪ .‬יתר על כ ‪,‬‬
‫לאור חומרת האירוע המתואר באישו הראשו ‪ ,‬העובדה שאי לנאש עבר פלילי קוד‬
‫ועבר הלי שיקו באמצעות שרות המבח היא רלוונטית לקביעת העונש המתאי בתו‬
‫מתח העונש ההול ‪ ,‬א אי בה בכדי להצדיק סטיה ממתח העונש ההול ‪ ,‬לא כל שכ‬
‫עד כדי אי הרשעה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫השלב השלישי בגזירת הדי ‪ :‬קביעת העונש המתאי בתו‪ $‬המתח‬
‫‪.19‬‬
‫כאמור‪ ,‬מתח העונש הרלבנטי לעבירות שבוצעו על ידי הנאש ‪ ,‬לעני רכיב המאסר‪ ,‬נע בי‬
‫מאסר על תנאי ל‪ 15 +‬חודשי מאסר בפועל‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש להציב את הנאש בחלקו התחתו של‬
‫עמוד ‪ 8‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫המתח ‪ ,‬קרי מאסר על תנאי‪ ,‬קנס בשילוב צו של"צ וצו מבח ‪ .‬בעת קביעת העונש המתאי‬
‫בתו מתח העונש ההול לקחתי בחשבו את כל הנתוני שלהל ‪ :‬העדר עבר פלילי‪,‬‬
‫הודייה וחסכו בזמ שיפוטי יקר והשתלבות הנאש בהלי שיקומי טיפולי באמצעות שרות‬
‫המבח ‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫נתו נוס שלקחתי אותו בחשבו כשיקול לקולא הוא רצונה של המתלוננת להקל בעונשו של‬
‫הנאש ‪ .‬מטע המתלוננת התייצב לאחד הדיוני שהתקיימו בפניי עור די מטעמה ואמר‬
‫בשמה את הדברי הבאי )פרוט' מיו ‪ ,10.4.14‬עמ' ‪ 5‬ש' ‪:(15 – 5‬‬
‫"למתלוננת יש זכויות במשפט מכח היותה קורב אלימות‪ .‬המתלוננת ואני‬
‫חושבי שיש להציג בפני בימ"ש עוד בטר הכרעה בתיק את עמדתה‬
‫והמציאות כפי שהיא היו ‪ ,‬על מנת שבימ"ש יוכל לשקול נכונה את‬
‫הדברי ‪ .‬בימ"ש ישמע את עמדת המתלוננת‪ .‬המתלוננת תומכת באי‬
‫הרשעה‪ .‬אני חושב שהזוג שנמצא פה והמתלוננת יושבת כא ‪ ,‬שאני מייצג‬
‫אותה במסגרת ההלי הזה‪ ,‬א אני מייצג אותה כקורב העבירה‪ ,‬אני‬
‫חושב שהזוג הזה עשה את כל הפעולות הנכונות מאז האירוע לפני שנה‬
‫וחצי ועד היו על מנת לשק את נישואיה וזה האינטרס הציבורי‪ ,‬שהוא‬
‫שיקו הזוגיות והנישואי ושמירת המשפחה בשלמותה‪ .‬הזוג הל‬
‫לטיפול‪ ,‬היו האישה בהיריו מתקד ‪ ,‬היא עומדת ללדת את הילד‬
‫השלישי שלה ‪ .‬הנישואי שלה משוקמי וכל הרשעה בתיק עשויה‬
‫להחזיר את המצב אחורה ולפגוע בשלמות המשפחה‪ ,‬ה ביחסי שביניה‬
‫וג בסיכויי של הנאש להתקד במסלול שהוא התפתח בו‪ ,‬של פעילות‬
‫ציבורית‪ ,‬סיי תואר אקדמאי ולכ לעניי אי הרשעה יש מעמד מכריע‬
‫בתיק ובמשפחה"‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫בנוס לכ ‪ ,‬במועד הטיעוני לעונש המתלוננת התייצבה בבית המשפט ואמרה את הדברי‬
‫הבאי )פרוט' עמ' ‪ 17‬ש' ‪:(13+18‬‬
‫"לפני ‪ 3‬חודשי ילדתי ילדה שלישית‪ ,‬הוא הל למילואי בלי לחשוב‬
‫פעמיי ‪ ,‬עזב אותי ע ‪ 3‬ילדי ‪ ,‬ההורי שלי גרי ברמת ג ואנחנו גרי‬
‫ברמלה‪ ,‬הוא נקרא למילואי והל מבלי לחשוב פעמיי ‪ ,‬למרות שיכול‬
‫היה להשתחרר הוא תמ ונת את כל כולו למדינה‪ ,‬היו אלו ‪ 3‬שבועות‬
‫קשי שהייתי בלי בעלי שתמ ונת למדינה‪ ,‬הוא אד שעזר למדינה‪ ,‬אני‬
‫עמוד ‪ 9‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫מבקשת שתמשיכו לעזור לנו‪ ,‬אנחנו רוצי לפרוח ביחד‪ ,‬יש לנו עתיד ביחד‪,‬‬
‫הוא עזר למדינה ואני מבקשת שהמדינה תעזור לנו ותתמו בנו כמו שהוא‬
‫נת את כל חלקו‪ ,‬אני מבקשת שתבואו לקראתנו‪".‬‬
‫‪.22‬‬
‫השאלה א זה ראוי לקחת בחשבו את עמדתה של המתלוננת‪ ,‬כקורב העבירה‪ ,‬במסגרת‬
‫ס השיקולי של בית המשפט לצור הקלה בעונשו של נאש שהורשע בעבירה של אלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬היא סבוכה ורגישה‪ .‬ניסיו להתמודד ע שאלת הרלוונטיות של עמדתה של‬
‫קורב עבירת אלימות במשפחה לצור הקלה בעונשו של נאש נעשה במאמר של הדר‬
‫דנציג–רוזנברג ודנה פוג‪" '-‬כשאהבה כואבת‪ :‬על דילמת ההתחשבות בבקשת של נשי‬
‫החיות בצל האלימות להקל בענישת הפוגע" מחקרי משפט כו‪ ,‬התש"ע – ‪.652 – 589 ,2010‬‬
‫נביא את עיקרי המאמר בתמצית‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫קיי מתח מובנה בעבירות של אלימות במשפחה בי הצור בהענשת העבריי‬
‫משיקולי של גמול והרתעה לבי מידת האפשרות להתחשב ברצונה של מתלוננת‬
‫להקל בעונשו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫יש לנהוג בזהירות הראויה בעת שמדובר בבקשה מטע קורב עבירה לקחת‬
‫בחשבו את רצונה להקל בעונשו של ב הזוג האלי ‪ ,‬וזאת משיקולי שוני ‪,‬‬
‫ביניה ‪ ,‬חשש שהדבר נעשה שלא מרצונה‪ ,‬או מתו מניפולציות ע"י אחרי ‪ ,‬או‬
‫חשש לפגיעה באמו הציבור במערכת האכיפה הפלילית בשל תת‪+‬ענישה‪ .‬יצוי כי‬
‫דברי דומי נאמרו ג בפסיקה שציטטה את המאמר האמור )ע"פ ‪ 567/07‬פלוני‬
‫נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ (25.5.11‬פסקה ‪ 31‬לפסק דינו של כבוד השופט‬
‫מלצר; ע"פ ‪ 4245/13‬ג'רבא נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪ (1.8.13‬פסקה ‪18‬‬
‫לפסק דינו של כבוד השופט ג'וברא (‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫באופ מסורתי‪ ,‬המשפט הפלילי אינו בוח את הדינמיקה בי בני הזוג בהקשר‬
‫הרחב של קשר זוגי מתמש ‪ ,‬שמעצ טיבו הוא רב מימדי וכולל רגשות חיוביי‬
‫כגו אהבה‪ ,‬געגועי ‪ ,‬ביטחו ‪ ,‬חו ואמו ‪ .‬המשפט הפלילי מתרכז במעשה האלימות‬
‫המוגדר‪ ,‬מעשה הממוקד בנקודה ברורה של זמ ומקו ‪ ,‬ובכ לא לוקח בחשבו את‬
‫המצבי הפסיכולוגיי והרגשיי שמאפייני מערכת יחסי אינטימית מתמשכת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫ד‪.‬‬
‫יהיו מקרי שדווקא הפניית מקרה אלימות במשפחה אל פתרונות חלופיי למשפט‬
‫הפלילי כדר ליישוב הסכסו ‪ ,‬בלי להסלי‬
‫המעניק קול לנפגעת‪.‬‬
‫אותו‪ ,‬עשויה להיראות פיתרו נכו‬
‫ה‪.‬‬
‫המאמר סוקר רבדי שוני של מערכת יחסי המאופיינת באלימות כלפי בת הזוג‬
‫מנקודת מבט פמיניסטית ונקודת מבט פסיכו‪+‬סוציאלית‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫המחברות מציעות לשלב בהלי הענישה במשפט הפלילי בעבירות אלימות במשפחה‬
‫מימד של "צדק מאחה" במקרי המתאימי ובהנחה שקיימת נכונות כנה מטע‬
‫שני הצדדי להשתתפות בהלי זה‪ .‬על כ ‪ ,‬המחברות מדגישות את הצור בקבלת‬
‫תסקיר נפגעת עבירה וזאת על מנת לבדוק את התאמתו של מקרה קונקרטי להלי‬
‫של צדק מאחה‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫הסוגיה של "צדק מאחה" )‪ (restorative justice‬בי הנאש‬
‫לקורב העבירה כשיקול‬
‫להקלה בעונש לא נבחנה לעומק בפסיקה‪ ,‬מאחר והדגש בענישה במשפט הפלילי הוא על‬
‫עקרו ההלימה‪ ,‬קרי‪ ,‬יחס הול בי חומרת העבירה לבי סוג העונש שיושת )ראו‪ :‬סעי ‪40‬ב‬
‫לחוק העונשי ; אורנה אליגו דר "המשפט הפלילי כתרפיה ‪ +‬אפשרויות ליישו של תורת‬
‫המשפט הטיפולי" מחקרי משפט כו'‪ ,‬התש"ע – ‪ ;516+ 491 ,2010‬טלי גל והדר דנציג רוזנברג‬
‫"צדק מאחה וצדק עונשי‪ :‬שני פני למשפט הפלילי" משפטי ‪ ,‬מג' תשע"ג )‪– 779 (2013‬‬
‫‪ ;830‬רו שפירא "הגיעה העת לסולחה" הפרקליט מח' תשס"ו )‪.(458 +433 (2006‬‬
‫‪.24‬‬
‫יתר על כ ‪ ,‬חוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א – ‪ ,2001‬מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע‬
‫עבירה ולהג על כבודו כאד )הרישא לסעי ‪ 1‬לחוק(‪ .‬חוק זה עיג את זכותו של נפגע עבירה‬
‫בהלי פלילי‪ ,‬לרבות בעבירות של אלימות במשפחה‪ ,‬כגו הזכות לקבל מידע על ההלי‬
‫הפלילי )סעי ‪ ,(8‬הזכות להביע עמדה לעניי עיכוב הליכי )סעי ‪ ,(16‬הזכות להביע עמדה‬
‫לגבי הסדר טיעו או הסדר לסגירת תיק )סעי ‪ ,(17‬הזכות למסור הצהרת נפגע לבית‬
‫המשפט בטר גזירת דינו של נאש )סעי ‪ ,(18‬הזכות להביע עמדה לפני וועדת שחרורי‬
‫)סעי ‪ ,(19‬הזכות להביע עמדה לעניי חנינה )סעי ‪ .(20‬הגישה המקובלת היא שעל רשויות‬
‫התביעה ובית המשפט לשמוע את קורב העבירה בלב פתוח ובנפש חפצה )בג"צ ‪6689/12‬‬
‫עיזבו המנוח סאלח ראפת ז"ל נ' היועמ"ש ]פורס בנבו[ )‪ (4.12.13‬פסקה ‪ 17‬לפסק דינה‬
‫של כבוד השופטת ברק ארז(‪ .‬קורב העבירה נתפס כאינדיבידואל אוטונומי ובעל זכויות‬
‫עמוד ‪ 11‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫שיש לאפשר לו להשמיע את קולו ולהשפיע על ההלי )מ"ח ‪ 4364/13‬פלוני נ' מדינת ישראל‬
‫]פורס בנבו[ )‪ (9.2.14‬פסקה ‪ 11‬להחלטתה של כבוד השופטת ארבל; ראו ג מאמרה‪ ,‬עדנה‬
‫ארבל "מעמדו של קורב העבירה בהלי המשפטי" ספר גבריאל ב‪) (2011) $‬עורכי ‪ :‬דוד‬
‫הא ‪ ,‬דנה כה לקח‪ ,‬מיכאל ב ( ‪ .(193 – 191 ,189‬הצהרתו של נפגע עבירה היא לא בגדר זכות‬
‫פורמאלית אלא יש לקבלה בפתיחות ובגמישות )בג"צ ‪ 338/14‬עיזבו בכר טבאש ז"ל נ'‬
‫פרקליטות מחוז צפו ]פורס‬
‫רובינשטיי (‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫בנבו[ )‪ (13.2.14‬פסקה ד' לפסק דינו של כבוד השופט‬
‫הדברי שהובאו לעיל לעניי חוק זכויות נפגעי עבירה התייחסו למצבי שבה לא היה‬
‫הלי של גישור פלילי בי הנאש לקורב או ניסיו לאחות את הקרע שנוצר ביניה בעקבות‬
‫העבירה שבוצעה‪ .‬מדובר במצבי שבה הנאש והקורב מצויי בעמדות מנוגדות‪ ,‬ולא‬
‫באותו מחנה‪ .‬כ למשל‪ ,‬סעי ‪)18‬א( לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע כדלקמ ‪:‬‬
‫"נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגו החוקר או לתובע‪ ,‬על כל‬
‫פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה‪ ,‬לרבות נזק גו ‪ ,‬נזק נפשי או נזק‬
‫לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור‪ ,‬זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו‬
‫לפני בית המשפט בדיו בעני גזר דינו של הנאש ‪ ,‬לפי הוראות פרק ה'‪,‬‬
‫סימ ז' לחוק סדר הדי הפלילי או בדיו בעני נאש שהוא קטי ‪ ,‬לפי‬
‫הוראות פרק ה' לחוק הנוער‪".‬‬
‫‪.26‬‬
‫עינינו הרואות שהצהרת נפגע עבירה מוגשת לבית המשפט במטרה להביא בפני בית המשפט‬
‫את סוג ומידת הנזק )נזק פיזי‪ ,‬נזק נפשי ונזק לרכוש( שנגר לקורב העבירה מהנאש ‪.‬‬
‫הווה אומר‪ ,‬מדובר בסיטואציה של השמעת קולו של הקורב ל‪"+‬מול" )ולא "ע "( קולו של‬
‫הנאש שעומד לדי ‪ .‬הוראה דומה קיימת בסעי ‪ 187‬לחוק סדר הדי הפלילי ]נוסח משולב[‬
‫התשמ"ב – ‪ 1982‬שד בתסקיר נפגע עבירה‪ .‬ישאל השואל‪ ,‬הא הצהרת נפגע עבירה יכולה‬
‫לכלול בקשה מבית המשפט להקל בעונשו של הנאש ? הא בקשתה של המתלוננת בהלי‬
‫שבפני להקל בעונשו של הנאש היא בכלל "הצהרת נפגע" כמשמעות ביטוי זה בסעי ‪18‬‬
‫לחוק זכויות נפגעי עבירה‪ ,‬או שמא מדובר בהצהרה שהיא זרה לתכליתו של חוק זכויות‬
‫נפגעי עבירה? הא ראוי שיישמע קולה של המתלוננת‪ ,‬קורב עבירת אלימות במשפחה‪,‬‬
‫להקלה בעונשו של מי שפגע בה פיזית ונפשית? הא החובה שמוטלת על בית המשפט לקבל‬
‫את הצהרת נפגע עבירה בגמישות ובפתיחות ובנפש חפצה חלה רק על מצבי שבה קורב‬
‫העבירה מעוניי במיצוי מלוא חומרת הדי כנגד הנאש ‪ ,‬או שמא היא חלה ג במצבי‬
‫שבה קורב העבירה מבקש להקל בעונשו של נאש ?‬
‫עמוד ‪ 12‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫‪.27‬‬
‫לדעתי‪ ,‬מדובר במסלול דו כיווני‪ .‬הווה אומר‪ ,‬קורב העבירה רשאי לומר את כל העולה על‬
‫רוחו ולבית המשפט שמור שיקול הדעת לבחו את המשקל שיש לייחס לרצונו בהתחשב‬
‫בנסיבות הכלליות של האירוע‪ .‬כידוע‪ ,‬לקורב העבירה אי "זכות וטו" למנוע הסדר טיעו‬
‫שאליו הגיעה המאשימה ע הנאש ‪ .‬בנוס ‪ ,‬בפסיקה נקבע שקורב העבירה איננו צד להלי‬
‫הפלילי ולכ ג אינו רשאי להיות נוכח בהלי גישור שנעשה בי הנאש למאשימה ואי לו‬
‫ג זכות ערעור על גזר הדי )ע"פ ‪ 8417/13‬פלוני נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ )‪.((23.4.14‬‬
‫על כ ‪ ,‬כפי שלקורב אי את היכולת למנוע השתת עונש על הנאש שבעיני הקורב הוא‬
‫עונש קל מדי‪ ,‬כ ג אי לו את היכולת למנוע השתת עונש שבעיני הקורב הוא עונש חמור‬
‫מדי‪ .‬בשני המקרי יש לשמוע את עמדתו של הקורב ולבחו כל מקרה לגופו את שאלת‬
‫מידת ההתחשבות של בית המשפט בעמדה זו בהלי גזירת הדי ‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫המושג של "צדק מאחה" מקבל ביטוי ג בהוראת סעי ‪40‬יא)‪ (5‬לחוק העונשי המונה מבי‬
‫הנסיבות שאינ קשורות בביצוע העבירה ואשר רלוונטיות לקביעת העונש המתאי בתו‬
‫מתח העונש ההול את "מאמצי הנאש לתיקו תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגר‬
‫בשלה"‪ .‬סעי זה מבטא את חלקו של הנאש בהלי של "איחוי" הנזק שנגר מהעבירה‬
‫שביצע‪ .‬יתר על כ ‪ ,‬יש לזכור ג את ההוראה הכללית שמופיעה בסעי ‪40‬יב לחוק העונשי‬
‫בדבר סמכותו של בית המשפט לקחת בחשבו "נסיבות נוספות שאינ קשורות בביצוע‬
‫העבירה לש גזירת העונש המתאי לנאש " ואשר אינ מנויות בהוראות סעי ‪40‬יא לחוק‬
‫העונשי ‪ .‬נסיבות נוספות אלה יכולות לכלול ג שיקולי של "צדק מאחה"‪ ,‬כגו עמדתה של‬
‫המתלוננת להקל בעונשו של הנאש ‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הדבר צרי שייעשה בזהירות הראויה תו‬
‫בחינה של כנותה של בקשת מתלוננת להקל בעונש‪ ,‬והכל בכפו למידת האש ומידת הנזק‬
‫בביצוע עבירה של אלימות במשפחה‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫האפשרות לקחת בחשבו את עמדתה של מתלוננת להקל בעונשו של נאש בעבירות של‬
‫אלימות במשפחה‪ ,‬תו בדיקה של מידת הכנות של בקשה מעי זו‪ ,‬והכל בכפו לחומרת‬
‫העבירה שבוצעה‪ ,‬מצויה ג בשיטות משפט אחרות‪ .‬בדי האנגלי קיימות הנחיות ענישה‬
‫)‪ (sentencing guidelines‬שנוסחו ע"י מועצה )‪) (Sentencing Council‬להל ‪ :‬המועצה(‬
‫שהוקמה על פי חוק ותפקידה הוא לנסח הנחיות ענישה מחייבות לסוגי שוני של עבירות‬
‫ואשר על בתי המשפט לפעול על פיה ‪ .‬על מתודולוגיית הענישה בדי האנגלי וקווי הדמיו‬
‫בינה לתיקו ‪ 113‬לחוק העונשי עמדתי במספר הזדמנויות )ראו למשל‪:‬‬
‫ת"פ )רמ'( ‪ 33928+09+12‬מדינת ישראל נ' גיא יהודה ]פורס בנבו[ )‪ (6.1.14‬פסקאות ‪30 – 8‬‬
‫; ת"פ ‪ 24143+01+11‬מדינת ישראל נ' חס זיתו ]פורס בנבו[ )‪ (9.7.12‬פסקאות ‪.(45 – 16‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ משטרת ישראל תביעות שלוחת‬6990 03 13 ‫ת"פ‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫המועצה פרסמה הנחיות ענישה מיוחדות לעבירות אלימות במשפחה ואשר כוללות‬
. ‫התייחסות מפורשת לעמדתה של קורב עבירת אלימות במשפחה להקלה בעונשו של נאש‬
:‫הנחיות ענישה אלה נקראות‬
‫ נית למצוא‬.Overarching Principles: Domestic Violence – Definitive Guideline
– 4.1 ‫ בסעיפי‬.www.sentencingcouncil.judiciary.gov.uk ‫את ההנחיות באתר המועצה‬
: ‫ להנחיות הנ"ל נאמר כדלקמ‬4.3
" Wishes of the victim and effect of the sentence
4.1
As a matter of general principle, a sentence
imposed for an offence of violence should be
determined by the seriousness of the offence, not by the
expressed wishes of the victim.
4.2
There are a number of reasons why it may be
particularly important that this principle is observed in
a case of domestic violence:
* it is undesirable that a victim should feel a
responsibility for the sentence imposed;
* there is a risk that a plea for mercy made by a victim
will be induced by threats made by, or by a fear of, the
offender;
*
the risk of such threats will be increased it is
generally believed that the severity of the sentence may
be affected by the wishes of the victim.
17 ‫ מתו‬14 ‫עמוד‬
.30
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫‪Nonetheless, there may be circumstances in‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪which the court can properly mitigate a sentence to give‬‬
‫‪effect to the expressed wish of the victim that the‬‬
‫‪relationship be permitted to continue. The court must,‬‬
‫‪however, be confident that such a wish is genuine,‬‬
‫‪and that giving effect to it will not expose the victim‬‬
‫‪to a real risk of further violence. Critical conditions‬‬
‫‪are likely to be the seriousness of the offence and the‬‬
‫‪history of the relationship. It is vitally important that‬‬
‫‪the court has up-to-date information in a pre-sentence‬‬
‫"‪report and victim personal statement.‬‬
‫)ההדגשה לא במקור(‬
‫‪.31‬‬
‫על כ ‪ ,‬ג בדי האנגליה חומרת העבירה שבוצעה היא הקריטריו המרכזי שאמור להנחות‬
‫את בית המשפט ולא נית להכפי את מדיניות הענישה לרצו הקורב ‪ .‬ע זאת‪ ,‬במקרי‬
‫המתאימי רצו הקורב להקלה בעונשו של נאש יכול להיות שיקול רלבנטי להפחתת‬
‫העונש בכפו לכ שבית המשפט מתרש שמדובר בבקשה כנה של הקורב ולאחר קבלת‬
‫תסקיר עדכני של שרות המבח והצהרת נפגע עבירה‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫במקרה שבפני‪ ,‬המתלוננת נפגשה ע שרות המבח ושטחה בפניה את תפיסתה האישית‬
‫למערכת היחסי שלה ע הנאש וראייתה להמש הקשר הזוגי ביניה ‪ .‬התסקירי‬
‫שהונחו בפני ה אומנ תסקירי "נאש " ולא תסקירי "נפגע עבירה"‪ ,‬א מדובר‬
‫בתסקירי מקיפי ויסודיי לגבי שני בני הזוג‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫לסיכו ‪ ,‬הנני קובע כי רצונה של המתלוננת להקל בעונשו של הנאש )בשל כ שעבר הלי‬
‫שיקומי‪ ,‬העובדה שיושרו ההדורי ביניה ‪ ,‬ה ממשיכי לחיות יחדיו וא הביאו לעול‬
‫ילד נוס וזאת כאות נוספת לקשירת גורלה בגורלו של הנאש ( הוא שיקול נוס להצבת‬
‫הנאש בחלקו התחתו של מתח העונש ההול ‪ .‬הקלה זו משמעה שנית להסתפק במאסר‬
‫על תנאי‪ ,‬צו מבח ‪ ,‬קנס וצו של"צ‪ ,‬ללא רכיב של מאסר בפועל‪ ,‬א לא בעבודות שירות‪.‬‬
‫ודוק‪ ,‬רצונה של המתלוננת להקלה בעונשו של הנאש נלקח בחשבו לאור התרשמותי מכ‬
‫עמוד ‪ 15‬מתו ‪17‬‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫שדברי המתלוננת ה כני ואמיתיי ובאו מרצונה החופשי ואינ תוצר של מניפולציה‬
‫מטע הנאש או מי מטעמו‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬יודגש שרצונה של המתלוננת להקל בעונשו של‬
‫הנאש אי בו בכדי להצדיק סטייה ממתח העונש ההול ‪ ,‬עד כדי אי הרשעה‪ ,‬כפי‬
‫שביקשה‪ ,‬וזאת לאור חומרת האירוע המופיע באישו הראשו ‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫לאור כל האמור לעיל הנני קובע כדלקמ ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בקשת הנאש לבטל את ההרשעה נדחית‪ ,‬וההרשעה בדי בעינה עומדת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הנני משית על הנאש ‪ 4‬חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמש שנתיי מהיו‬
‫הנאש לא יבצע עבירת אלימות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הנאש ישל קנס בס של ‪ .4 2,000‬הקנס ישול בחמישה תשלומי חודשיי‬
‫שווי ורצופי כאשר הראשו שבה עד ליו ‪ 1.12.14‬והיתרה ב‪ 1 +‬לכל חודש‬
‫שלאחריו‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נית צו מבח למש ‪ 12‬חודשי ‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הנאש יבצע ‪ 140‬שעות שירות לתועלת הציבור בתאגיד המי‬
‫הנחיות שרות המבח ‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מובהר לנאש שככל שלא יקיי את צו השל"צ או יפר את צו המבח בית המשפט‬
‫יהיה רשאי לדו אותו מחדש ולהטיל עליו עונש נוס במקו זה שהושת עליו‪.‬‬
‫ככל שקיימת הפקדה בתיק מ"ת ‪ 7003+03+13‬יש להחזירה לידי הנאש ‪.‬‬
‫זכות ערעור תו ‪ 45‬ימי ‪.‬‬
‫נית היו ‪ ,‬ח' תשרי תשע"ה‪ 02 ,‬אוקטובר ‪ ,2014‬במעמד הצדדי ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתו ‪17‬‬
‫ברמלה על פי‬
‫בית משפט השלום ברמלה‬
‫ת"פ ‪ 6990 03 13‬משטרת ישראל תביעות שלוחת‬
‫רמלה נ' גבאי‬
‫עמוד ‪ 17‬מתו ‪17‬‬

Similar documents