החלטה בתיק מ"ח 1822/13

‫בבית המשפט העליון‬
‫מ"ח ‪221132/‬‬
‫לפני‪:‬‬
‫כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור‬
‫המבקש‪:‬‬
‫פלוני‬
‫נגד‬
‫המשיבה‪:‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫בקשה למשפט חוזר‬
‫בשם המבקש ‪:‬‬
‫עו " ד יהושע רזניק ; עו " ד ציון סהראי‬
‫בשם המשיבה ‪:‬‬
‫עו " ד ג ' ואי אש‬
‫החלטה‬
‫‪.1‬‬
‫בפני בקשה למשפט חוזר לפי סע יף ‪ 31‬לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב ] ‪,‬‬
‫התשמ " ד‪ ( 1984 -‬להלן ‪ :‬חוק בתי המשפט ) ‪ ,‬בעניין הרשעתו מיום ‪ 17.12.2007‬של‬
‫המבקש ב תפ " ח ( מחוזי‪ -‬ת " א ) ‪ 1027/06‬מדינת ישראל נ' פלוני ( השופטים ס' רוטלוי ‪ ,‬ע'‬
‫צ'רניאק ו‪ -‬ק' ורדי ) ‪ ,‬שאושרה ב‪ -‬ע " פ ‪ 7079/08‬פלוני נ' מדינת ישראל ( ‪) 6.9.2010‬‬
‫( השו פטים א' לוי ‪ ,‬ע' ארבל ו‪ -‬נ' הנדל )‪.‬‬
‫העובדות וההליכים‬
‫‪.2‬‬
‫נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין אונס במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע‬
‫לפי סעיף ‪ ( 351‬א ) לחוק העונשין ‪ ,‬התשל " ז‪ , 1977 -‬ב גין מעשים שביצע ב אחייניתו בעת‬
‫היותה קטינה כבת ‪ 15‬ושלושה חודשים ( להלן ‪ :‬המתלוננת ) ‪ .‬על‪ -‬פי כתב האישו ם ‪ ,‬ביום‬
‫‪ , 1.4.1992‬בשעות הצהריים ‪ ,‬הגיעה המתלו ננת לביתו של המבקש בנווה מונסון כדי‬
‫לנקותו לקראת חזרת אשתו של המבקש מבית החולים לאחר לידת בתם הקטנה ‪ .‬על‪ -‬פי‬
‫כתב האישום ‪ ,‬כאשר נכנסה המתלוננת לחדר האמבטיה בקומה השניה של הבית כדי‬
‫למלא דלי מים ‪ ,‬ה מבקש נכנס אחריה לחדר האמבטיה ‪ ,‬נעל את הדלת ‪ ,‬ואז אחז במתני‬
‫המתלוננת מאחור ‪ ,‬סובב אותה אליו ‪ ,‬הצמיד אותה לקיר ‪ ,‬נגע בחזה וברגליה והחל‬
‫‪2‬‬
‫להפשיטה ‪ .‬המבקש לא שעה לבקשות המתלוננת ‪ ,‬שניסתה לדחוף אותו מעליה ‪ ,‬לחדול‬
‫ממעשיו ‪ ,‬השכיב אותה על הרצפה בניגוד לרצונה ‪ ,‬גהר עליה והחדיר את איבר מינו‬
‫לאיבר מ ינה ‪ .‬המתלוננת השתחררה לאחר זמן מה מאחיזתו של המבקש אחרי שבעטה‬
‫באשכיו וברחה מהמקום ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫כשנה לאחר האונס ‪ ,‬סיפרה המתלוננת לחברה טובה ( שלימים הפכה להיות‬
‫גיסת ה ) ‪ ,‬כי המבקש תקף אותה מינית בחדר האמבטיה ‪ .‬באותה תקופה ‪ ,‬כאשר הוריה‬
‫מצאו אותה בסערת רגשות ‪ ,‬היא סיפרה להם שסי בת מצב רוחה היא שחבר מהצפון‬
‫נהרג בתאונת דרכים ‪ .‬המתלוננת סיפרה את הסיפור על החבר שנהרג על מנת להימנע‬
‫מחשיפת האונס בתוך המשפחה ‪ .‬באותה תקופה סיפרה המתלוננת גם לבן הבכור של‬
‫המבקש על האונס ‪ .‬המתלוננת סיפרה לו על האונס כי השניים היו חברים טובים‬
‫והמתלוננת ביקשה לה גן על בתו הקטנה של המבקש ‪ .‬המתלוננת הגישה את התלונה‬
‫במשטרה נגד המבקש כ‪ 12 -‬שנים לאחר האונס ‪ .‬בשנת ‪ 2002‬לערך ‪ ,‬היא קיבלה שיחת‬
‫טלפון לפיה אמה חייבת חוב מסוים ‪ .‬המתלוננת סברה שאין לאמה כל חוב ‪ ,‬וכאשר‬
‫הסתבר לה שמי שהפנה את דורשי החוב אליה היו המבקש ואחיו ‪ ,‬היא הלכה ל ביתו של‬
‫המבקש ‪ ,‬שם פגשה באשת המבקש ובבנו האמצעי ‪ ,‬ולדבריה " התפרצה " בכעס ‪ ,‬לא רק‬
‫ב עניין ייחוס החוב אלא גם ב עניין האונס ‪ .‬בהמשך ‪ ,‬הגישה המתלוננת את התלונה‬
‫במשטרה נגד המבקש ‪ ,‬והוא הועמד כאמור לדין ‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫המבקש טען כי סכסוך משפחתי ‪ ,‬במסגרתו הוא השתלט כביכול על מקרקעי‬
‫אמו על חשבון אחיו לרבות אמה של המתלוננת ‪ ,‬הוא ש הביא את המתלונ נת להעליל‬
‫עליו עלילת שווא ‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫בית המשפט המחוזי מצא את עדות המתלוננת מהימנה ‪ .‬בית המשפט גם קיבל‬
‫את ההסבר של המתלוננת ב עניין כבישת התלונה במשך כ‪ 12 -‬שנה ‪ ,‬לפיו היא חששה‬
‫שגילוי האונס יפגע באמה ‪ ,‬שמצב בריאותה היה רופף ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬המתלוננת הסבירה כי‬
‫רצתה להימנע מפגיעה במרקם המשפחתי ‪ .‬טענת המבקש ‪ ,‬לפיה המתלוננת העלילה‬
‫עליו לאור הסכסוך המשפחתי ‪ ,‬נדחתה ‪ .‬נקבע ‪ ,‬כי אין זה סביר שעלילה כזו תכלול סיפור‬
‫משנה לפיו המתלוננת סיפרה על האונס שנה לאחר האירוע לבנו של המבקש ‪ .‬נקבע כי‬
‫ע לילה כזו גם אינה מתיישבת עם השתלשלות האירועים כפי שהוצגה בידי הסנגור ‪.‬‬
‫בנוסף לכך נמצא סיוע לדברי המתלוננת – הן בעדותה של חברתה והן בעדותה של‬
‫אשת המבקש ‪ .‬לעניין חברתה של המתלוננת ‪ ,‬לא נמצא בסיס להזמת " עדותה המכרעת " ‪,‬‬
‫כלשון בית המשפט ‪ ,‬לפיה המתלוננת סיפרה לה על ה תקיפה כשנה לאחר קרות האירוע ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫טענת העלילה על רקע הסכסוך המשפחתי אינה מתיישבת – כך נקבע – עם העובדה‬
‫שהמתלוננת סיפרה לחברתה על התקיפה לפני שהסכסוך המשפחתי החל בשנת ‪. 1999‬‬
‫לעניין עדותה של אשת המבקש ‪ ,‬לפיה המתלוננת היתה בסערת רוחות כאשר היא‬
‫סיפרה לה על האונס ‪ ,‬נק בע כי אף היא תומכת בעדות המתלוננת ‪ .‬נוכח דברים אלו ‪ ,‬בית‬
‫המשפט המחוזי הרשיע את המבקש במיוחס לו ו גזר על יו ‪ 10‬שנות מאסר בפועל ‪,‬‬
‫שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי בסך ‪ . ₪ 100,000‬ערעור המבקש על הכרעת הדין ועל‬
‫גזר הדין נדחה ‪ ,‬כאמור ‪ ,‬ב בית משפט זה ‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫ביום ‪ 10.3.2013‬הגיש המבק ש בקשה למשפט חוזר ‪ ,‬ושבוע לאחר מכן ‪ ,‬ביום‬
‫‪ , 17.3.2013‬הוגשה בקשה מתוקנת ‪ .‬הטענה המרכזית בבקשה היא ‪ ,‬ש גרסאות מאוחרות‬
‫של המתלוננת לאירועים עומדות בסתירה לתלונתה של המתלוננת במשטרה ולעדותה‬
‫כנגד המבקש בבית המשפט המחוזי ‪ .‬בבית המשפט המחוזי העידה המתלוננת בבירור‬
‫כי המ בקש תקף אותה מינית רק פעם אחת ‪ ,‬ואילו בגרסה שהציגה המתלוננת בהליכים‬
‫אזרחיים שהגישה נגד המבקש לאחר שהורשע ‪ ,‬היא טענה שהוא תקף אותה מינית‬
‫מספר רב של פעמים ‪ .‬נטען ‪ ,‬כי הגרסה החדשה והסותרת מהווה ראיות חדשות‬
‫המכרסמות במהימנותה ומצדיקות קיום משפט חוזר ‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫במה דברים א מורים ? במסגרת החקירה במשטרה בטרם הגשת כתב האישום‬
‫נשאלה המתלוננת אם המב קש ביצע בה מעשים מיניים נוספים ‪:‬‬
‫" שאלה ‪ :‬האם היו מקרים נוספים שבהם [ המבקש ] נגע בך ?‬
‫תשובה ‪ :‬אני זוכרת את עצמי שהייתי קטנה יותר הייתי ישנה‬
‫אצלם בבית הרבה והוא היה מחבק אותי בלילה ומלטף לי את‬
‫הראש ומעבר לזה אני לא זוכרת כלום וגם לא הבנתי כלום כי‬
‫הייתי רק בת שמונה " (נספח י"א לבקשה ‪ ,‬ע מוד ‪ 1‬ש ורה ‪– 20‬‬
‫עמוד ‪ 2‬שורה ‪.) 22‬‬
‫בעדותה בבית המשפט נחקרה המתלוננת בקשר לדברים אלה בידי מי שהיה אז סנגורו‬
‫של המבקש ‪:‬‬
‫" עו " ד בן שבת ‪:‬‬
‫ת‪:‬‬
‫ש‪:‬‬
‫אוקיי ‪ .‬בסדר ‪ .‬אני שוב חוזר ושואל ‪ ,‬אם‬
‫המקרה הזה שתיארת או אחד מהם ‪ ,‬אני לא‬
‫יודע את לא אמרת שהיו כמה ‪ ,‬אבל אחד‬
‫מהם קרה ‪ ,‬אני מדבר על הליטוף בלילה ‪,‬‬
‫וללטף את השיער ‪ ,‬ולחבק אותך ‪ ,‬זה היה‬
‫כשישנת ?‬
‫כשנכנסו למיטה לישון ‪.‬‬
‫כן ? ואת יכולה לזכו ר כזה מקרה ? אחד ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ת‪:‬‬
‫ש‪:‬‬
‫ת‪:‬‬
‫ש‪:‬‬
‫ת‪:‬‬
‫ש‪:‬‬
‫ת‪:‬‬
‫ש‪:‬‬
‫ת‪:‬‬
‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬רוטלוי ‪:‬‬
‫העדה ‪:‬‬
‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬רוטלוי ‪:‬‬
‫עו " ד בן שבת ‪:‬‬
‫עו " ד בן צבי ‪:‬‬
‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬רוטלוי ‪:‬‬
‫עו " ד בן שבת ‪:‬‬
‫ת‪:‬‬
‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬צ ' רניאק ‪:‬‬
‫עו " ד בן שבת ‪:‬‬
‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬רוטלוי ‪:‬‬
‫עו " ד ב ן שבת ‪:‬‬
‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬צ ' רניאק ‪:‬‬
‫אני לא מצליחה להבין אותך ‪.‬‬
‫אני ר וצה לשאול ‪ ,‬שאת זוכרת ‪ ,‬אם את‬
‫יכולה לזכור שהיה מקרה אחד כזה ‪ ,‬אחד‬
‫לזכור ‪ ,‬פעם אחת שהוא עשה את זה ?‬
‫אז אמרתי ‪ ,‬היו מקרים שהייתי קטנה‬
‫שהייתי באה לישון אצלהם בבית עם [ ח '‪,‬‬
‫בנו של המבקש – מ " נ ] ביחד ‪ ,‬הוא היה‬
‫עולה לחדר ‪ ,‬עוד פעם אני לא מגדירה את זה‬
‫כמשהו שהוא לבוא בהאשמות ‪ .‬היינו בסך‬
‫הכל ילדים קטנים ‪ ,‬הייתי בת שמונה ‪ ,‬תשע ‪.‬‬
‫אני ‪ ,‬זה בדיוק מה שאמרתי שם ‪.‬‬
‫זאת אומרת לא ‪,‬‬
‫זה לא משהו שאני יכולה‪ ,‬היום אולי בדיעבד‬
‫אני יכולה להסתכל על הדברים אחרת‪ ,‬אבל‬
‫אז לא‪ ,‬זה ממש לא משהו שהיה נראה ככה‪.‬‬
‫וזו גם הסיבה שמצאת לנכון להגיד א ת זה‬
‫במשטרה ?‬
‫כי מה ‪,‬‬
‫שהיום את חושבת‪ ,‬את משייכת לזה כוונות‬
‫אחרות?‬
‫אני לא‪ .‬אם תשים לב בחקירה שלי‬
‫במשטרה ‪,‬‬
‫היא לא אמרה את זה ‪.‬‬
‫אני לא אמרתי שום דבר כנגד ‪.‬‬
‫זה לא כתוב ‪ .‬להיפך ‪ ,‬להיפך ‪ .‬דווקא התשובה‬
‫הזאת מלמדת שבמקומות אחרים היא לא‬
‫הפריזה‪ ,‬היא לא ייחסה לו מעשים בגיל‬
‫שמונה‪.‬‬
‫נכון ‪.‬‬
‫אם לא היו שואלים ‪ ,‬היא לא הייתה עונה ‪.‬‬
‫היא לא ייחסה לזה חשיבות גם ‪ .‬דוד מלטף ‪,‬‬
‫דוד מחבק ‪.‬‬
‫אז בואי נסכם ‪ ,‬אוקיי בסדר ‪ .‬אז בואי נסכם‬
‫ותגידי לי אם זה נכון ‪ .‬עד ‪ 29‬ואחרי האירוע‬
‫ב‪ 29-‬לא היה שום דבר שדמה או מתקרב למה‬
‫שאת טוענת שהיה ב‪?1///29-‬‬
‫נכון‪.‬‬
‫היא לא טענה את זה בשום מקום ‪.‬‬
‫אבל אני ‪ ,‬אני ‪ ,‬אני בניתי את השאלות שלי ‪,‬‬
‫יאמין לי בית המשפט שהקדשתי לזה הרבה‬
‫זמן ‪ ,‬אני לא יכול לשאול רק את השאלו ת‬
‫שבית המשפט ‪ ,‬אני אומר את זה בצניעות ‪,‬‬
‫שבית המשפט רוצה לשמוע ‪ .‬יש מבנה‬
‫לשאלות שאמור להוביל לדבר מסויים ‪.‬‬
‫הראיתי לבית המשפט בתשובה הקודמת ‪,‬‬
‫בסד ר ‪ ,‬אנחנו מאפשרים לאדוני ‪ ,‬אבל אדוני‬
‫לא יניח לה ‪ ,‬לא יניח לה הנחות שאינן‬
‫תואמות את מה בפנינו ‪ .‬זה הכל ‪.‬‬
‫בסדר ‪.‬‬
‫זה גם לא בויכוח ‪ .‬אדוני רוצה להראות שז ה‬
‫היה משהו חד פעמי ואכן אין על זה ויכוח ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אף אחד טוען שהיה יותר מפעם אחת ‪ .‬אז‬
‫בשביל מה צריך להתעכב על זה ? " (נספח‬
‫י"ד לבקשה ‪ ,‬ע מוד ‪ , 52‬שורה ‪ 17‬עד עמוד‬
‫‪ , 53‬שורה ‪ 28‬לפרוטוקול מיום‬
‫‪.) 13.12.2006‬‬
‫‪.8‬‬
‫לאחר שהמבקש הורשע ‪ ,‬הוגשה מטעם המתלוננת ביום ‪ 24.1.2011‬בקשה לבית‬
‫המשפט לענייני משפחה ‪ ,‬במסגרת סכסוך ירושה בו היו מעורבים המבקש וכן אימה של‬
‫המתלוננת ( תמ " ש ‪ .) 53900/09‬בבקשה ביקשה המתלוננת " לחלט " זכויות מחלקו של‬
‫המבקש בירושה בגין תביעה שבכוונתה להגיש נגדו ‪ .‬כפי שהוב א לעיל ‪ ,‬במשפט הפלילי‬
‫העידה המתלוננת שרק מעשה אחד של המבקש נגדה היה בעל אופי מיני ברור ; אולם‬
‫בבקשה זו נטען כי ‪ ":‬בית המשפט העליון ‪ ...‬הרשיע את המשיב ‪ ...‬אשר בהיותו פדופיל‬
‫תקף מינית וביצע עבירות מין אכזריות מתמשכות וקשות מאד במבקשת שהייתה ילדה‬
‫קטנה וחסרת ישע ‪( "....‬נספח ה' לבקשה ‪ ,‬פס קה ‪ ; 2‬ההדגשה הוספה ) ‪ .‬בתצהיר התומך‬
‫בבקשה ‪ ,‬בחתימת ידה של המתלוננת ועם אישור עורכת דין בדבר אזהרתה ‪ ,‬נכתב ‪ " :‬אני‬
‫מצהירה כי בית המשפט העליון ‪ ....‬הרשיע את הנתבע ‪ ...‬אשר בהיותו פדופיל תקף אותי‬
‫מינית וביצע בי עבירות מין רבות‪ ,‬מתמשכות וקשות מאד כשהי יתי ילדה קטנה וח ס רת‬
‫ישע ‪ ( "...‬סעיף ‪ 4‬לנספח ז' לבקשה ; ההדגשות הוספו )‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫ביום ‪ , 8.2.2011‬כשבועיים לאחר הגשת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ‪,‬‬
‫הוגשה מטעם המתלוננת תביעה אזרחית נגררת לפלילים נגד המבקש ‪ ,‬על סך כ‪6 -‬‬
‫מיליון ‪ ( ₪‬ת " א ‪ .) 15299-02-11‬בדומה לבקשה לבית המשפט לענייני משפחה שקדמה‬
‫לה ‪ ,‬בכתב התביעה הנגררת לפלילים נטען כי בית המשפט העליון הרשיע את המבקש‬
‫" אשר בהיותו כמסתבר פדופיל תקף מינית את התובעת בהיותה קטינה וביצע בה‬
‫עבירות מין רבות‪ ,‬מתמשכות וקשות מאד כשהייתה ילדה קטנה וחסרת ישע ‪( "...‬נספח ד'‬
‫לבקשה ‪ ,‬ע מוד ‪ , 1‬פסקה ‪ ; 2‬ההדגשה שונתה ; ראו גם עמוד ‪ , 2‬פסקה ‪ .) 3‬כן נטען בכתב‬
‫התביעה כי המתלוננת " שועבדה מיני ת " על ידי המבקש ( שם ‪ ,‬בעמוד ‪ , 2‬פסקה ‪ ; 1‬עמוד‬
‫‪ , 3‬פסקה ‪ ) 17‬וכי בוצעו במתלוננת " מעשי " אונס בלשון רבים ( שם ‪ ,‬פסקאות ‪ 8‬ו‪. ) 10 -‬‬
‫כמו כן דובר בכתב התביעה " בתקיפתה ובאינוסה המתמשכים " ( ש ם ‪ ,‬עמוד ‪ , 4‬פסקה ‪; 24‬‬
‫ההדגשה הוספה )‪ .‬בכתב התביעה נטען ‪ ,‬כי יש לחייב את המבקש " בפיצויה בגין אינוסה‬
‫במקרים רבים ולא חד פעמיים " ( שם ‪ ,‬פסקה ‪ ; 28‬ההדגשה הוספה ) וכי הוא ביצע בה‬
‫"סדרה של ניצולים מיניים " ( שם ‪ ,‬פסקה ‪ ; 29‬ההדגשה הוספה ; ראו גם עמוד ‪ , 6‬פסקה‬
‫‪ .) 46‬בתצהיר התמיכ ה בכתב התביעה ‪ ,‬בחתימת ידה של המתלוננת ועם אי שור עורכת‬
‫דין בדבר אזהרתה ‪ ,‬חזרה המתלוננת על הטענות המפורשות ל " עבירות מין רבות " (נספח‬
‫ו' לבקשה ‪ ,‬פסקה ‪ ) 2‬ו ל " אונס מתמשך " ( שם ‪ ,‬פסקה ‪.) 7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪. 10‬‬
‫בבקשתו למשפט חוזר ט ען המבקש כי הרשעתו התבססה רובה ככולה על‬
‫האמון והמהימנות שנ יתנו בעדות המתלוננת ‪ ,‬ו כי גרסה חדשה שהומצאה על ידי‬
‫המתלוננת לאחר סיום ההליכים הפליליים ‪ ,‬אשר עומדת בניגוד מוחלט לגרסתה‬
‫במסגרת ההליך הפלילי ‪ ,‬מחייבת עריכתו של משפט חוזר ‪ .‬לטענתו ‪ ,‬לו התצהירים וכתבי‬
‫בית הדין מטעם המתלוננת בהליכים האזרחיים היו עומדים בפני בית המשפ ט אשר‬
‫הכריע את דינו ‪ ,‬היתה מתעוררת במלוא עוצמתה השאלה בדבר אמינותה של המתלוננת ‪.‬‬
‫זאת ‪ ,‬כאשר בית המשפט העניק משקל של ממש ב עניין קביעת מהימנותה של‬
‫המתלוננת לעובדה שהמתלוננת לא הפריזה והעידה בבירור שאירע אירוע אחד בלבד ‪.‬‬
‫היה על בית המשפט לקבוע כי המתלוננת הינה עד ה בלתי מהימנה ‪ ,‬ותוצאת המשפט‬
‫היתה משתנה ‪.‬‬
‫‪. 11‬‬
‫בבקשה למשפט חוזר צוין עוד ‪ ,‬כי בעקבות בקשה שהגיש המבקש בהליך‬
‫האזרחי טענה עורכת הדין של המתלוננת באותו הליך כי משרדה מייצג מאות נפגעי‬
‫גילוי עריות ומטעם זה נפלה טעות בכתב התביעה ‪ ,‬בכך שצוין בו כי בוצעו יותר‬
‫מתקי פה מינ ית אחת במתלוננת ‪ .‬המבקש טען בבקשה למשפט חוזר כי הטענה לפיה‬
‫בטעות הוכנסו למסמכים בהליך האזרחי הדברים ב עניין עבירות מין רבות ‪ ,‬היא טענה‬
‫מופרכת ‪ .‬שכן ‪ ,‬המתלוננת הציגה את גרסתה החדשה והסותרת בשתי ערכאות אזרחיות‬
‫שונות ‪ ,‬כאשר בכתב התביעה והתצהיר התומך בו טענה המתלוננ ת שמדובר במקרי אונס‬
‫רבים ומתמשכים ב‪ 15 -‬סעיפים שונים ‪ ,‬ועוד מספר פעמים בכתבי בי הדין אשר הוגשו‬
‫לבית המשפט לעניני משפחה ‪ .‬זאת ‪ ,‬כאשר הודגש מפורשות בכתבי בית הדין האזרחיים‬
‫כי לא מדובר במקרה חד פעמי ‪ .‬לטענת המבקש ‪ ,‬המתלוננת לא טרחה לברר את השלכות‬
‫שקריה ‪ ,‬וזאת ‪ ,‬ככל ה נראה ‪ ,‬מתוך מחשבה מוטעית לפיה לאחר שפסק הדין הפלילי של‬
‫המערער הפך חלוט לא ניתן לשנות זאת ‪ .‬המבקש מבסס את בקשתו למשפט חוזר על‬
‫העילות הקבועות בסעיפים ‪ ( 31‬א )( ‪ ( ) 1‬ראיה שיסודה בשקר או זיוף ) ‪ ( ) 2 ( ,‬עובדות או‬
‫ראיות שלא היו בפני בית המשפט ) ו‪ ( ) 4 ( -‬עיוות דין ) לחוק בתי המשפט ‪.‬‬
‫‪. 12‬‬
‫ביום ‪ 11.6.2013‬הגישה המשיבה בקשה מוסכמת לארכה להגשת התשובה‬
‫לבקשה למשפט חוזר ‪ .‬נכתב בבקשה כי " לאחר שנבחנה הבקשה בידי המשיבה הוחלט‬
‫לנקוט בפעולות מסוימות הנדרשות לבירור טענות המבקש ‪ ,‬כפי שהועלו בבקשתו "‪.‬‬
‫לאחר מספר ארכות נוספות ‪ ,‬הוגשה ביום ‪ 1.8.2013‬בקשה מוסכמת נוספת בה ביקשו‬
‫הצדדים לאפשר למבקש להגיש השלמת טיעון אשר תיראה כחלק מהבקשה ‪ ,‬לפני‬
‫שתוגש התגובה לבקשה ‪ .‬בהתאם לכך הוגשה ביום ‪ 20.8.2013‬הודעה משלימה מטעם‬
‫‪7‬‬
‫המבקש ‪ .‬תגובת המשיבה לבקשה למשפט חוזר הוגשה ביום ‪ . 17.9.2013‬מההודעה‬
‫המשלימה ומהתגובה לבקשה ע לה כי הפעולות הנוספות שבוצעו בידי המשיבה כללו‬
‫גביית הודעות מהמתלוננת ומעורכת דינה בידי המשטרה ‪.‬‬
‫‪. 13‬‬
‫בהודעותיה של המתלוננת במשטרה במסגרת הבקשה למשפט חוזר ‪ ,‬היא‬
‫אישרה שהיא חתמה על התצהיר שצורף לתביעה האזרחית הנגררת לפלילים (נספח ה‪1‬‬
‫לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורות ‪ , ) 23-24‬א ך היא טענה שלא זכור לה מה היה כתוב בו (נספח‬
‫ה‪ 9‬לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורות ‪ .) 7-8‬ב עניין כתב התביעה באותו הליך טענה המתלוננת‬
‫" אני לא זוכרת מה נרשם בכתב התביעה " (נספח ה‪ 1‬לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ , 2‬שורה ‪ .) 9‬לטענת‬
‫המתלוננת ‪ ,‬היא הורתה לעורכת הדין שלא להג יש הליכים משפטיים אזרחיים בשמה ‪,‬‬
‫ואילו עורכת הדין הגישה אותם על דעת עצמה ( שם ‪ ,‬עמוד ‪ , 1‬שורות ‪ .) 23-27‬לטענת‬
‫המתלוננת ‪ ,‬עדותה בהליך הפלילי היא האמת " וכל השאר הם תוספת של [ עורכת הדין ]"‬
‫(נספח ה‪ 9‬לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורות ‪ .) 10-11‬במסגרת גביית הודעותיה במשטרה ‪ ,‬עברו‬
‫החוקרים והמתלוננת על חשבון הד ואר האלקטרוני שלה ‪ ,‬ונמצאה בו הודעה מיום‬
‫‪ ( 7.2.2011‬יום לפני הגשת התביעה האזרחית הנגררת לפלילים ) ‪ ,‬בה ביקשה עורכת‬
‫הדין מהמתלוננת לעבור בדחיפות על כתב התביעה לקראת הגשתו ‪ .‬המתלוננת טענה‬
‫במשטרה כי היא רואה את הודעת הדואר האלקטרוני האמורה לראשונה באותו רגע‬
‫במשטרה ‪ ,‬וכי היא לא ראתה אותה בעבר ( שם ‪ ,‬עמוד ‪ , 3‬שורות ‪ .) 4-6‬עם זאת ‪ ,‬בשלב‬
‫מאוחר יותר ב גביית הודעותיה במשטרה ‪ ,‬אישרה המתלוננת כי היא אכן ראתה את כתב‬
‫התביעה ‪ " ,‬אבל אני לא זוכרת מה היה שם " (נספח ה‪ 3‬לתגובה לבקשה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורה‬
‫‪ .) 22‬לאחר דברים אלה אישרה המתלוננת שייתכן שקר אה את כתב התביעה ‪ ,‬אולם ‪,‬‬
‫ב עניין הנטען בו לגבי מקרי תקיפה מינית רבים ולא רק מקרה אחד ‪ " ,‬כנראה שלא‬
‫ייחסתי לזה חשיבות " ( שם ‪ ,‬עמוד ‪ 3‬שורות ‪ .) 7-12‬בתשובה לשאלה כיצד היא מסבירה‬
‫שבכתב התביעה מתוארים מקרים רבים ומלים כמו " שעבוד " ‪ ,‬השיבה " אין לי מושג ‪,‬‬
‫מה זה בכלל שעבוד " (נספח ה‪ 3‬לתגובה לבקשה ‪ ,‬עמוד ‪ 2‬שורות ‪.) 23-28‬‬
‫‪. 14‬‬
‫גרסתה של עורכת הדין של המתלוננת בהליכים האזרחיים ‪ ,‬כפי שהיא עולה‬
‫מהודעותיה במשטרה ‪ ,‬לא היתה עקבית ‪ .‬דומה כי בתחילת גביית הודעתה נעלם מעיניה‬
‫של עורכת הדין כי לאחר הגשת התביעה הנגררת לפליליים היא הגישה את הבקשה‬
‫לתי קון ‪ ,‬בה נטען שציון מספר רב של מקרי תקיפה היה בגדר טעות ‪ .‬במסגרת גביית‬
‫הודעתה ‪ ,‬תחילה טענה עורכת הדין כי כתב התביעה נכתב על‪ -‬פי " סיפור הלקוחה‬
‫והחומרים שנמסרו לי " (נספח ז' לתגו בה לבקשה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורה ‪ .) 15‬כאשר עומתה‬
‫עורכת הדין עם התצהיר בו המתלוננת העידה על מספר מקרי תקיפה רבים ‪ ,‬כאשר‬
‫‪8‬‬
‫נשאלה עורכת הדין על מה נתון זה התבסס ‪ ,‬היא השיבה " אני לא זוכרת ‪ ,‬סביר להניח‬
‫שזה מפני [ צ " ל " מפי " ] הלקוחה " (נספח ז' לתגובה לבקשה ‪ ,‬עמוד ‪ 2‬שורות ‪.) 48-50‬‬
‫עוד טענה עורכת הדין כי " אם כתבנו מספר מקרים אז דווח על מספר מקרים ‪ .‬אין שום‬
‫מניעה להגיש תביעה נזיקית גם על אירוע שהסתיים בהרשעה ולטעון בתביעה האזרחים‬
‫[ כך ] טענות על נזקים ותביעות נוספות שלא באו לידי ביטוי בכתב האישום " (נספח ז'‬
‫לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 2‬שורות ‪ .) 62-64‬גם כשעומתה עם העובדה שהמבקש הורשע במקרה‬
‫אחד בלבד טענה עורכת הדין כי בהליך האזרחי " ההתייחס ות למספר מקרים מדברת על‬
‫מכל ו ל הטענות של המתלוננת ‪ .‬לא להרשעה עצמה " (נספח ז' לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 3‬שורות‬
‫‪ .) 70-71‬רק לאחר שעומתה עורכת הדין עם הבקשה לתיקון שהיא עצמה הגישה‬
‫במסגרת התביעה האזרחית (נספח ז' לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 3‬שורה ‪ , ) 72‬שינתה עורכת הדין את‬
‫גרסתה ‪ .‬בשלב זה ‪ ,‬תח ילה טענה עורכת הדין שאחד התסמינים הקשים ביותר של נפגעי‬
‫טראומה קשה ומורכבת הוא קשיים בריכוז ‪ " ,‬בלא ק אאוט " והימנעות מכל מה שקשור‬
‫בתביעה ‪ ,‬וסביר להניח שהמתלוננת לא קראה את הטיוטה לעומק (נספח ז' לתגובה ‪,‬‬
‫עמוד ‪ 3‬שורות ‪ .) 83-73‬לקראת סוף הודעתה טענה עורכת הדין ‪:‬‬
‫"‪ [ . ..‬ב ] תביעה נגררת לפלילים ‪ ,‬אני מוגבלת בזמן להגשת‬
‫התביעה ‪ .‬לכן הייתי מחוייבת להגיש את התביעה בסד הזמנים‬
‫הקבוע בסעיף ‪ 77‬לחוק בתי המשפט וזה מסביר את המהירות‬
‫בה הגשנו את התביעה ויתכן וזה מסביר את הטעות לגבי מספר‬
‫המקרים בהם תקף הדוד ואת השינויים שנערכו לאחר מכן ‪ .‬ב כל‬
‫מקרה צורפו לכתב התביעה הכרעת הדין וגזר הדין המדברים על‬
‫תקיפה אחת ‪ ,‬מה שמעיד על תום הלב וטעות בתום לב וכנראה‬
‫טעות שלה כאשר חתמה על התצהיר " (נספח ז' לתגובה לבקשה ‪,‬‬
‫עמוד ‪ 4‬שורות ‪.) 119-124‬‬
‫אין מחלוקת כי מדובר בגרסאות סותרות לעניין המעשים החורגים מכתב האישום‬
‫‪. 15‬‬
‫כאשר מעמידים את עדותה של המתלוננת במשפט הפלילי ‪ ,‬לפיה המבקש אנס‬
‫אותה פעם אחת בלבד ( והיו בילדותה מעשים נוספים מצד המבקש שאולי ניתן היה‬
‫לפרש לכאן או לכאן ) ‪ ,‬מול הטענות החד משמעיות במסמכי ההליכים האזרחיים ב עניין‬
‫מקרים רבים של מעשי אונס ותקיפה מינית אכזריים תו ך " שעבוד מיני " של המתלוננת ‪,‬‬
‫הדברים אינם מתיישבים זה עם זה ‪ .‬בצדק ציינה המשיבה בתגובה לבקשה כי " אין‬
‫מחלוקת על כך שהטענות העולות מכתבי בית הדין בהליכים האזרחיים בכל הנוגע‬
‫למספר או לתדירות המ עש ים המיניים שבוצעו במתלוננת על ידי המבקש ‪ ,‬אכן עומדים‬
‫בסתירה לעדותה ש ל המתלוננת בתיק הפלילי " ( פסקה ‪ 19‬לתגובה לבקשה למשפט‬
‫‪9‬‬
‫חוזר ) וכי נוכח ריבוי האמירות ב עניין מקרים רבים אין ה מדובר בפליטת קולמוס‬
‫במסמכי ההליכים האזרחיים אלא בתקלה חמורה בהרבה ‪.‬‬
‫טענות הצדדים‬
‫‪. 16‬‬
‫לטענת המבקש ‪ ,‬התצהירים וכתבי בי הדין שהוגשו בהליכים האזרחיים‬
‫והחומרים ש נגבו ב גביית הודעות המתלוננת ועורכת דינה מהווים ראיות חדשות ב עניין‬
‫מהימנות המתלוננת ‪ ,‬אשר מצדיקות קיום משפט חוזר ‪ .‬לטענת המבקש ‪ ,‬לאחר עדותה‬
‫החד משמעית בתיק הפלילי לפיה המבקש תקף אותה פעם אחת בלבד – תוך שבית‬
‫המשפט ראה בכך שלא הפריזה ב עניין זה מקור לאמון בה – הר י ש עצם חתימת‬
‫המתלוננת על תצהיר בו היא הצהירה על מספר רב של מקרי תקיפה ‪ ,‬והגשת תביעה‬
‫בשמה בה נטען כי המבקש תקף אותה מספר פעמים ‪ ,‬מחייב ים היעתרות לבקשה‬
‫למשפט חוזר ‪ .‬לטענת המבקש ‪ ,‬אף אם יש לקבל את טענת המתלוננת שהתוספות ב עניין‬
‫מקרי תקיפה רבים היו " המצאות " של עורכ ת הדין ‪ ,‬העובדה ש המתלוננת חתמה על‬
‫תצהיר בו מופיעות " המצאות " של עורכת הדין שלה מערער ת את מהימנותה באופן‬
‫המצדיק הוראה על קיום משפט חוזר ‪.‬‬
‫‪. 17‬‬
‫עמדת המשיבה היא שיש לדחות את הבקשה למשפט חוזר ‪ .‬לטענת המשיבה ‪,‬‬
‫האמירות ב עניין מקרי תקיפה רבים הוכנסו לתצהירים ולכתבי בי הדי ן עקב טעות של‬
‫עורכת הדין ‪ .‬המשיבה מטעימה כי במשפט הפלילי עדות המתלוננת ב עניין תקיפתה‬
‫המינית בי די המבקש מצאה תמיכה בעדות חברתה לפיה המתלוננת סיפרה לה כשנה‬
‫בלבד לאחר קרות האירוע שהמבקש תקף אותה מינית בחדר האמבטיה ‪ .‬המשיבה‬
‫מדגישה כי אף לדידה של ההגנה במשפט הפלי לי ‪ ,‬הסכסוך הכספי במשפחה החל רק‬
‫לאחר מכן ‪ ,‬בשנת ‪ . 1999‬עדות המתלוננת בהליך הפלילי מצאה חיזוק גם בעדות אשת‬
‫המבקש שהעידה שהמתלוננת סיפרה על האונס תוך פרץ רגשות לפני שהגישה את‬
‫התלונה במשטרה ‪ .‬המשיבה למדה מנוסח התצהיר וכתבי בית הדין בהליכים האזרחיים‬
‫כי עורכת הדין לא הכירה את התיק הפלילי כדבעי וסברה בטעות שהמבקש הורשע‬
‫ביותר ממקרה תקיפה אחד ‪ .‬המשיבה גם טוענת שהמתלוננת חתומה רק על התצהירים ‪,‬‬
‫ולא על כתבי בית הדין ‪ ,‬ואילו רק בכתבי בית הדין מופיעות האמירות הסותרות את‬
‫עדות המתלוננת בתיק הפלילי ; זאת ‪ ,‬למעט משפט אחד בתצהיר בו מ ופיעה טענה‬
‫סותרת כאמור ‪ ,‬אשר תואר בידי המשיבה כ " זניח באופן יחסי " ( פסקה ‪ ( 39‬א ) לתגובה‬
‫לבקשה )‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫‪. 18‬‬
‫בהודעה המשלימה הנוספת מטעם המבקש אשר הוגשה לאחר התגובה לבקשה‬
‫למשפט חוזר ‪ ,‬טען המבקש כי " משהמשיבה עצמה סברה שמדובר בסוגיה שראוי לברר‬
‫מבחינה עובדתית ‪ ,‬שכן היא בעלת משק ל של ממש ‪ ,‬הרי שמקל וחומר ראוי ונכון שבית‬
‫המשפט יידרש אף הוא לסוגיה זו ‪ ,‬ולא יסתפק במסקנה אליה הגיעה המשיבה ‪ ,‬שהיא‬
‫הפוכה ממסקנתו של המבקש " ( פסקה ‪ 18‬להודעה המשלימה הנוספת )‪.‬‬
‫דיון‬
‫‪. 19‬‬
‫הגעתי למסקנה שדין הבקשה למשפט חוזר להידחות ‪ .‬גם אם אניח ‪ ,‬לצורך‬
‫הדיון ‪ ,‬שהמתלוננת היתה ערה לתוכן התצהירים עליהם חתמה ולכתבי בית הדין‬
‫שהוגשו מטעמה בהליכים האזרחיים ‪ ,‬ואחת מגרסאותיה לגבי מספר התקיפות המיניות‬
‫אינה אמת ‪ ,‬בנסיבות ענייננו אין בכך כדי לערער את היסודות של פסק הדין או להטיל‬
‫ספק סביר בכך שהמבקש אנס את המבקשת ‪ .‬ודוק ‪ :‬אין בפנינו מתלונ נת שהעידה בבית‬
‫המשפט כי מאן דהו אנס אותה אך התבטא ה מחוץ לבית המשפט שהוא לא אנס אותה‬
‫( השוו מ " ח ‪ 549/11‬פלוני נ' מדינת ישראל ( ‪ ( ) 29.11.2011‬להלן ‪ :‬עניין פלוני ))‪ .‬לפי שתי‬
‫הגרסאות של המתלוננת – הן זו ש בבית המשפט בהליך הפלילי ו הן זו בהליכים‬
‫האזרחיים – המבקש אנס או תה ‪ .‬גם אם אין מקום ‪ ,‬נוכח הראיות החדשות ‪ ,‬לקבל חלק‬
‫אחר של עדותה או גרסתה המאוחרת כמהימנה – החלק ב עניין מספר התקיפות המיניות‬
‫– אין בכך כדי לשלול את מהימנותה בעניין המעשה מושא האישום ‪ ,‬וזאת מכוח עקרון‬
‫" הע י פרון הכחול " ( ראו והשוו ‪ :‬מ " ח ‪ 4282/98‬פורת נ' מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד נב ( ‪83 , 78 ) 5‬‬
‫( ‪ .)) 1998‬זאת ועוד ‪ .‬בניגוד לטענת המבקש ‪ ,‬העובדה ש המתלוננת העידה כי המבקש‬
‫תקף אותה מינית פעם אחת בלבד לא היוו תה חלק כלשהו מההנמקה בהכרעת הדין‬
‫ב עניין ההחלטה ליתן בעדותה אמון ‪ .‬אף אם היתה הערה ברוח זו במהלך הדיון כפי‬
‫שפורט לעיל ‪ ,‬הרשעת המבקש רחו קה היתה מלהיות מבוססת על מהימנות המתלוננת‬
‫בלבד ‪ .‬כפי שנקבע בהכרעת הדין ‪ ,‬עדות המתלוננת ב עניין האונס מצא ה " סיוע רב ערך "‬
‫בכך שכשנה לאחר האירוע וכ‪ 11 -‬שנים לפני התלונה במשטרה ‪ ,‬כשעוד היתה בת כ‪16 -‬‬
‫שנים ‪ ,‬סיפרה המתלוננת לחברתה כי המבקש תקף אותה מינית בחדר האמבטיה ‪,‬‬
‫ו באותה תקופה היא סיפרה אף לבנו של המבקש על האונס ‪ .‬אף בהתעלם מכך שלא‬
‫ייתכן שמדובר ‪ ,‬כטענת המבקש ‪ ,‬בעלילה הקשורה לסכסוך המשפחתי שהחל רק לאחר‬
‫מכן ‪ ,‬הרי נוכח העובדה שהמתלוננת סיפרה לשני אנשים על התקיפה המינית בעוד היא‬
‫קטינה וכשנה בלבד לאחר האירוע ‪ ,‬הטענה שהמתלוננת בדתה את סיפור האונס מלבה‬
‫רחוקה מלהיות סבירה ‪ .‬יפים לענייננו ‪ ,‬בשינויים מחויבים ‪ ,‬דברי השופטת ע' ארבל‬
‫ב עניין פלוני ‪:‬‬
‫‪00‬‬
‫" בחינת הראיות החדשות אל מול מערך הראיות הקודם ‪ ,‬ובמיוחד‬
‫אל מול ראיות החיזוק לעדות המתלוננת ‪ ,‬מעלה אף היא כי אין‬
‫לראיות החדשות את המשקל המתאים לשי נוי תוצאת המשפט ‪.‬‬
‫הרשעתו של המבקש התבססה הן על עדותה המפורטת של‬
‫המתלוננת והן על אמרותיהם של ת ‪ .‬א וחבריו במשטרה ‪ ,‬אשר‬
‫תמכו וחיזקו את גרסתה של המתלוננת בנקודות מהותיות ‪ ,‬כאשר‬
‫לא היה להם למעשה אינטרס או רצון כלשהו לעזור למתלוננת ‪,‬‬
‫אלא דווקא לתמוך במבקש ‪ .‬הדברים המא וחרים והלקוניים של‬
‫המתלוננת לפיהם לא היו דברים מעולם ‪ ,‬שכאמור ניתן להסבירם‬
‫על רקע ההיכרות השטחים עם ל ‪ .‬א ‪ ,‬לא רק שסותרת את עדותה‬
‫המפורטת עליה נחקרה בחקירה נגדית בבית המשפט המחוזי ‪,‬‬
‫אלא גם אינה מתיישבת עם מערך הראיות הכולל ששימש בסיס‬
‫להרשעת המבקש ‪ .‬במצב דברים זה ‪ ,‬בו כל שה ובא הוא ראיות‬
‫לכאורה לשינוי גרסה שאין בהן כדי לעורר ספק של ממש‬
‫באמינותה של המתלוננת ‪ ,‬הנתמכת כאמור בראיות משמעותיות‬
‫נוספות ‪ ,‬סבורה אני כי ראיות אלו חסרות כאמור את המשקל‬
‫הסגולי הנדרש כדי לשנות את קביעותיה של הערכאה הדיונית ‪,‬‬
‫ויש להעדיף את מערך הראיות הקודם אשר שימש בסיס‬
‫להרשעת המבקש בבית המשפט המחוזי ואשר נבחן בשנית גם‬
‫במסגרת הערעור לבית משפט זה ‪ ,‬שסמך ידיו על הכרעת בית‬
‫המשפט המחוזי " ( שם ‪ ,‬ב פסקה ‪ ; 10‬ההדגשה הוספה )‪.‬‬
‫הדברים שנקבעו בעניין פלוני‪ ,‬שם נטען שהמתלוננת שם חזרה בה מהעדות ב עניין עצם‬
‫התקיפה המינית ‪ ,‬חלים על דרך קל וחומר בענייננו ‪ .‬המתלוננת לא חזרה בה בשום אופן‬
‫ובשום גרסה מהטענה שהמבקש אנס אותה ‪.‬‬
‫‪. 20‬‬
‫אשר על כן ‪ ,‬הבקשה נדחית ‪.‬‬
‫ניתנה היום ‪ ,‬כ " ז ב שבט ‪ ,‬ה תשע " ד ( ‪.) 28.1.2014‬‬
‫המש נָה לנשיא‬
‫_________________________‬
‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 13018220_C09.doc .‬עע‬
‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 177-2713333‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬