קובץ PDF

‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫בפני‬
‫כב' השופט עידו דרויא‬
‫המאשימה‬
‫מדינת ישראל‬
‫ע"י ב"כ עו"ד פי'ה גלבר‬
‫נגד‬
‫יצחק רוכברגר‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד ליאור אפשטיי וענת כה‬
‫הנאש‬
‫הכרעת די‬
‫חלק ראשו‬
‫פרקי פתיחה‪:‬‬
‫בכתב האישו שהוגש לראשונה בחודש מאי ‪ 2013‬ותוק פעמיי במהל ההלי ‪ ,‬הואש הנאש‬
‫בביצוע עבירות אלו‪ ,‬כל אחת מה על!דר ריבוי עבירות‪:‬‬
‫רישו כוזב במסמכי תאגיד‪ ,‬לפי סעי‪ 423 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬תשל"ז!‪] 1977‬להל – החוק[;‬
‫א‪.‬‬
‫מרמה והפרת אמוני בתאגיד‪ ,‬לפי סעי‪ 425 $‬לחוק הנ"ל;‬
‫ב‪.‬‬
‫זיו‪ $‬מסמ בכוונה לקבל באמצעותו דבר‪ ,‬לפי סעי‪ 418 $‬לחוק הנ"ל;‬
‫ג‪.‬‬
‫שימוש במסמ מזוי‪ ,$‬לפי סעי‪ 420 $‬לחוק הנ"ל;‬
‫ד‪.‬‬
‫במשפט זה חזרה וניסרה בחלל האול ‪ ,‬במגוו מופעי ‪ ,‬השאלה הכפולה‪:‬‬
‫הא מותר היה לנאש ‪ ,‬יושב ראש של קר השתלמות גדולה שהנה חברה ציבורית‪ ,‬לגלגל‬
‫)ולנסות לגלגל( על הקר את הוצאותיו הפרטיות והוצאות משפחתו‪ ,‬לרבות רכישות מזו ‪ ,‬בגדי ‪,‬‬
‫נעליי ‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מקרר‪ ,‬שיעורי פרטיי לבת‪ ,‬נסיעה של הבת לחו"ל‪ ,‬חגיגת בר מצווה לילדי‬
‫גיסו‪ ,‬ועוד?‬
‫וא התשובה לכ" היא שלילית הא אפשר שהנאש טעה וסבר בתו לב כי מותר היה לו?‬
‫‪ 1‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫א‪ .‬רקע‪ ,‬עובדות מוסכמות‪ ,‬וג לוח זמני שימושי‪:‬‬
‫‪ .1‬קר השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ ]להל – הקר [ היא תאגיד‪ ,‬חברה בע"מ‬
‫הפועלת כמלכ"ר‪ ,‬המצוי בשליטה פריטטית של הסתדרות הפקידי ומרכז השלטו המקומי‪,‬‬
‫ובתקופה הרלוונטית סיפק שירות לציבור על!דר ניהול חסכונותיה של כתשעי אל‪ $‬עמיתי ‪,‬‬
‫מעובדי הרשויות המקומיות בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬הנאש‬
‫עבד בהסתדרות וכיה כמזכיר הארצי של עובדי הרשויות המקומיות בהסתדרות‬
‫הפקידי ‪ .‬במסגרת עבודתו ועד לבחירתו לראש עיריית רמת השרו בחודש אוקטובר ‪ ,2003‬כיה‬
‫הנאש כמנכ"ל הקר – כהונה השמורה לנציג ההסתדרות‪.‬‬
‫‪ .3‬בחודש אוקטובר ‪ 2003‬נבחר הנאש לכה כראש עיריית רמת השרו ‪ ,‬תפקיד שהוא ממלא עד‬
‫עצ היו הזה‪ .‬מאז ועד להתפטרותו בחודש דצמבר ‪ 2007‬כיה הנאש כיו"ר הדירקטוריו‬
‫בקר – כהונה השמורה לנציג השלטו המקומי‪.‬‬
‫‪ .4‬ביו ‪ ,12.5.04‬בישיבת דירקטוריו הקר ‪ ,‬התקבלה החלטה לעניי "מימו הוצאות יו"ר הקר "‪,‬‬
‫הוא הנאש ‪ ,‬בנוכחות הנאש ‪ ,‬וזו לשונה )ת‪1/‬א‪ ,‬ת‪48/‬ג(‪:1‬‬
‫הדירקטוריו מאשר החזר הוצאות ליו"ר כדלקמ ‪:‬‬
‫אש"ל עד ‪ & 6,000‬לשנה בכפו' לכללי קופה הקטנה הנהוגי בקר ‪.‬‬
‫שימוש בטלפו סלולרי של הקר עד ‪ & 6,000‬לשנה‪.‬‬
‫מנוי לעיתו גלובס‬
‫‪ .5‬ביו ‪ ,23.3.05‬בישיבת דירקטוריו הקר ‪ ,‬נדו עניי "גמול לדירקטורי ‪ ,‬שכר מנכ"ל והחזר‬
‫הוצאות ליו"ר"‪ ,‬בנוכחות הנאש שיצא מהישיבה לאחר הצגת הנושא ושב לאחר קבלת‬
‫ההחלטה‪ .‬ההחלטה התקבלה פה!אחד לעניי שכר המנכ"ל והחזר ההוצאות ליו"ר )ת‪1/‬ב‪,‬‬
‫ת‪54/‬א(‪:‬‬
‫הדירקטוריו מעביר את בחינת נושא תשלו שכר ליו"ר הקר לבחינת‬
‫ואישור ועדת הביקורת‪ .‬החלטת ועדת הביקורת תועבר לאסיפה הכללית‪.‬‬
‫כפו' לאישור ועדת הביקורת והאסיפה הכללית‪ ,‬מאשר הדירקטוריו את‬
‫השכר בס" ‪ & 7,000‬לחודש למנכ"ל הקר והחזר הוצאות בהיק' של ‪6,000‬‬
‫& לחודש ליו"ר הקר )‪ & 72,000‬לשנה‪ ,‬עבור הצגת קבלות בגי הוצאות‬
‫בפועל(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הציטוט‪ ,‬ככל ציטוט בהכרעת הדי ‪ ,‬מובא כלשונו; בסוגריי יובאו מספרי המוצגי ולפי‬
‫הצור ג מספרי העמודי בה ; מספר עמוד בלבד משמעו הפנייה לפרוטוקול;‬
‫‪ 2‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫כא יוער‪ ,‬שהחלטת אישור של האספה הכללית לא נמצאה במסמכי ‪ .‬ע !זאת‪ ,‬הסכימה‬
‫התביעה כי אפשר וישיבה והחלטת אישור של האסיפה הכללית אכ התקיימו‪ ,‬לפי דברי‬
‫המנכ"ל דאז גבע שגיא ביולי ‪ .2005‬לכ ‪ ,‬התביעה אינה טוענת לאי!תקפות של החלטת‬
‫הדירקטוריו )הערת התובעת בסיכומי ההגנה‪ ,‬ע' ‪ 514‬בפרוטוקול ישיבת ‪.(22.7.14‬‬
‫‪ .6‬ביו‬
‫‪ 14.4.05‬התקיימה ישיבה של ועדת הביקורת של הקר ובה נדו הנושא של "גמול‬
‫דירקטורי "‪ .‬ועדת הביקורת החליטה להמלי‪ 3‬לדירקטוריו "לאשר גמול לדירקטורי ‪ ,‬הגדלת‬
‫החזר ההוצאות ליו"ר עד ‪ 4 6,000‬לחודש כנגד קבלות ושכר מנכ"ל בגובה של ‪ 4 7,000‬לחודש‪".‬‬
‫)ת‪54/‬ב(‪.‬‬
‫‪ .7‬במהל התקופה הרלוונטית היה הנאש מגיש לקר קבלות‪ ,‬מדי חודש או כמה חודשי ‪ ,‬ומקבל‬
‫ס עד לגובה של ‪ 4 6,000‬לחודש או ‪ 4 72,000‬בחישוב שנתי‪ .‬במעשי אלו נעו‪ 3‬עיקרה של‬
‫מחלוקת‪ ,‬כפי שיובהר להל ‪.‬‬
‫‪ .8‬התשלומי שקיבל כ הנאש מהקר מסתכמי בס של ‪) 4 119,907.16‬ת‪ ,15/‬ת‪:(16/‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬קיבל הנאש ס של ‪ ,4 60,030.21‬בשלושה תשלומי ;‬
‫בשנת ‪ 2006‬קיבל הנאש ס של ‪ 4 54,206.01‬בשישה תשלומי ;‬
‫בשנת ‪ 2007‬קיבל הנאש ס של ‪ 4 5,670.94‬בתשלו אחד;‬
‫‪ .9‬ביו ‪ 6.11.06‬נחקר הנאש לראשונה‪ ,‬בגי פרשה אחרת המכונה "פרשת הסתדרות הפקידי "‬
‫בה נחשד‪ ,‬שהסתימה בגניזת התיק בעניינ של כל המעורבי )ת‪ .2(66/‬הנאש נשאל לגבי שכר‬
‫והטבות שקיבל מהקר ומסר לראשונה את גרסתו‪ ,‬שעל עיקריה עמד ג להבא‪:‬‬
‫רק בשנתיי האחרונות היו"ר מקבל החזר הוצאות בלבד‪ ,‬עד תקרה של‬
‫‪ & 6,000‬לחודש‪ ,‬כנגד קבלות‪ .‬מדובר בהוצאות אירוח‪ ,‬כל דבר שהוא‪,‬‬
‫ארוחות בוקר‪ ,‬ערב‪ ,‬צהריי – כל מה שאני מוצא לנכו להוציא הוצאה עליו‪,‬‬
‫אני מגיש קבלה ומקבל החזר‪ ,‬ואני מתכוו לדברי כגו מתנה‪ ,‬אירוח‪,‬‬
‫מזו ‪ ...‬כאשר אושר לי הדבר לפני כשנתיי לא נקבע שהוצאות אלו יהיו‬
‫ספציפית לנושאי הקר אלא דובר על החזר הוצאות כללי‪] ...‬לשאלה‪ ,‬הא‬
‫‪2‬‬
‫עניינה של פרשה זו בחקירה נגד הנאש ‪ ,‬לאו מורוזובסקי‪ ,‬גבע שגיא ואחרי ‪ ,‬בחשד‬
‫שבמסגרת תפקידיה בהסתדרות הפקידי ובגופי וקרנות הקשורי אליה‪ ,‬ביצעו עבירות‬
‫שוחד‪ ,‬מרמה ועוד‪ ,‬בעיקר על!רקע קבלת טובות הנאה שונות מבתי מלו בה התארחו בעלי‬
‫תפקידי ‪ ,‬בני משפחותיה ‪ ,‬עובדי ‪ ,‬מעסיקי ועמיתי הקרנות‪ .‬המעשי שבגינ נחקרו‬
‫החשדות בוצעו בשני ‪ ,2000!2005‬החקירה החלה בשנת ‪ 2006‬והתיק נגנז בעניינ של כל‬
‫המעורבי בשנת ‪;2013‬‬
‫‪ 3‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫יכול הנאש‬
‫להוציא הוצאות שאינ קשורות כלל לפעילות הקר אלא‬
‫פרטיות‪ ,‬השיב הנאש‬
‫[ בעקרו זה נכו ‪ ,‬אני לא חושב שזה מחייב זאת‬
‫]קשר לפעילות הקר [ מאחר ואינני ממילא מקבל שכר מהקר ‪ ,‬להבדיל‬
‫מהמנכ"ל ושאר בעלי התפקידי ‪.‬‬
‫‪ .10‬ביו ‪ 14.12.06‬דנה ועדת הביקורת בנושא "הוצאות נושאי משרה בקר " בעקבות דו"ח שהזמינה‬
‫ממבקר הקר ‪ ,‬והחליטה כ )ת‪47/‬ג(‪:‬‬
‫הוועדה ממליצה לדירקטוריו לאשר תשלו שכר דירקטורי ליו"ר הקר‬
‫בהיק' של ‪ & 7,000‬לחודש ברוטו‪ ,‬החל מ ה ‪.1.10.2006‬‬
‫הוועדה מבקשת ממבקר הקר לבחו את ההוצאות שהוצאו על ידי היו"ר‬
‫בעבר‪ ,‬ולנכות הוצאות ותשלומי שגויי ‪ ,‬אשר אינ נוגעי לתפקידו בקר ‪.‬‬
‫ס" ההוצאות השגויות‪ ,‬א יימצאו‪ ,‬יופחת מ הסכו המגיע ליו"ר בגי‬
‫הוצאות העבר‪.‬‬
‫הוועדה קובעת‪ ,‬כי סכו ההוצאות שאושר בעבר ליו"ר הקר היה ללא‬
‫הוצאות עודפות‪ ,‬והוצאות אלו צריכות היו לחול על הקר עצמה‪.‬‬
‫‪ .11‬ביו‬
‫‪ ,14.12.06‬בישיבת דירקטוריו הקר ‪ ,‬נדו נושא ההוצאות ליו"ר‪ ,‬כשהנאש‬
‫יצא בעת‬
‫הדיו וההחלטה וחזר לאחר מכ ‪ .‬התקבלה החלטה ולפיה )ת‪1/‬ג‪ ,‬ת‪54/‬ג(‪:‬‬
‫המבקר מ ‪ 1.10.06‬ממליצי לאשר שינוי ל ‪ & 7,000‬גמול דירקטורי ללא‬
‫קבלות ובניכוי מס בחוק‪ .‬העמדה תואמה ע היו"ר וקיבלה את הסכמתו‪.‬‬
‫לגבי העבר – המבקר יגיש מסמ" לגבי ההוצאות שלא שייכות לקר ‪ ,‬והיו"ר‬
‫יחזיר הוצאות אלו ככל שיהיו‪.‬‬
‫בכ הסתיימה התקופה הרלוונטית לכתב האישו ‪.‬‬
‫‪ .12‬ביו ‪ 28.3.07‬הטיל משרד האוצר על משרד שרוני!שפלר ושות' רואי חשבו ‪ ,‬לבצע ביקורת בקר ‪.‬‬
‫הוכ דו"ח ביקורת שנחת ביו ‪ 11.11.07‬והועבר לקר )ת‪ .(53/‬בסיכו המסקנות הודגשו‬
‫התמיהה על עצ החלטת הדירקטוריו לאשר החזר הוצאות בס לא!סביר; עניי העדרו של‬
‫אישור האסיפה הכללית‪ ,‬המחויב בדי לעניי הוצאות מסוג זה‪ ;3‬וחשש באשר להתנהלות‬
‫הנהלת הקופה שאישרה תשלו החזר הוצאות כנגד קבלות לא!מפורטות שבחלק לא שימשו‬
‫כלל למטרות הקר ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עניי שלעמדת התביעה אינו נדרש להכרעה בענייננו‪ ,‬לנוכח האפשרות שכ היה אישור‪,‬‬
‫כאמור לעיל;‬
‫‪ 4‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .13‬ביו ‪ 26.11.07‬התקיימה ישיבה של ועדת הביקורת כדי להגיב לממצאי הדו"ח‪ .‬הנאש הגיע‬
‫לישיבה ולאחר שאמר את דברו‪ ,‬עזב את הישיבה )ת‪18/‬ב‪ ,‬ע' ‪ ;77‬ת‪42/‬כח(‪.‬‬
‫‪ .14‬ביו ‪ 28.11.07‬החזיר הנאש לקר ס של ‪ ! 4 119,907‬מלוא הסכו שקיבל כ מהקר לפי‬
‫הדו"ח‪ ,‬ואפשר ג שבעוד‪!$‬מה‪ .‬לבקשתו‪ ,‬הושבו לו החשבוניות המקוריות לאחר שצולמו על!ידי‬
‫עובדי הקר )ת‪ ,38/‬ת‪42/‬א(‪.‬‬
‫‪ .15‬ביו ‪ ,29.12.07‬בו אמורה היתה להתכנס ישיבת הדירקטוריו ‪ ,‬התפטר הנאש מכהונת יו"ר‬
‫הקר במכתב ששלח ליו"ר מרכז השלטו המקומי )ת‪42/‬ג(‪.‬‬
‫‪ .16‬ביו ‪ 11.6.08‬נחקר הנאש לראשונה במסגרת חקירה שנפתחה בגי החשדות שגובשו סו‪!$‬דבר‬
‫לכתב האישו בהלי דנ ‪ .‬חקירה זו נערכה ללא כל התייחסות לאמרות הנאש מהחקירה‬
‫שנערכה בשנת ‪ .2006‬הנאש חזר על עיקרי גרסתו‪ ,‬ה בהודעה זו )ת‪ (1/‬וה באמרותיו הבאות‪,‬‬
‫וטע ש"החזר ההוצאות" היה "תגמול לפעילות שלי בקר " ולכ לא היה מוגבל להוצאות‬
‫הקשורות לפעילות הקר ‪.‬‬
‫‪ .17‬כתב האישו הוגש כאמור בחודש מאי ‪ ,2013‬כאשר שמיעת העדי החלה ביו ‪ ,6.1.14‬לאחר‬
‫דחיות לבקשות הצדדי ‪ .‬לאחר מספר ישיבות הופסקה שמיעת העדי בהסכמה‪ ,‬עקב גילוי‬
‫חומר נוס‪ ,$‬שנאס‪ $‬ונרש במסגרת חקירת הפרשה של הסתדרות הפקידי ולא הועבר להגנה‪.‬‬
‫‪ .18‬ביו ‪ 18.6.14‬התחדשה שמיעת הראיות‪ ,‬כאשר שני עדי הושבו לדוכ ונשמעו שני עדי נוספי‬
‫שצורפו לכתב אישו מתוק ‪ .‬שמיעת הראיות הסתימה ביו ‪ 21.7.14‬ולאחריה נשמעו סיכומי‬
‫הצדדי ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנפשות הפועלות‪ ,‬פרט לנאש ‪:4‬‬
‫‪ .1‬מר לאו מורוזובסקי‪ :‬היה בעבר יו"ר הסתדרות הפקידי‬
‫ובעל תפקידי‬
‫רבי‬
‫נוספי‬
‫בהסתדרות‪ ,‬עד לפרישתו באוקטובר ‪ .2010‬היה נציג ההסתדרות בקר באסיפה הכללית של‬
‫הקר ‪ ,‬שמנתה למעשה שני אנשי – לאו כנציג ההסתדרות ויו"ר השלטו המקומי כנציג מרכז‬
‫השלטו המקומי‪ .‬בנוס‪ ,$‬היה חבר בדירקטוריו ובוועדת הביקורת של החברה‪ .‬חברו הוותיק‬
‫והקרוב של הנאש ‪ ,‬וג כיו הוא נות שירותי של ניהול פרויקטי כקבל עצמאי לחברה‬
‫‪4‬‬
‫בעקבות נוהג הצדדי ‪ ,‬יזוהו בהמש רוב המעורבי בשמותיה‬
‫לאלו שצמחו בהסתדרות‪ ,‬מתו כבוד וחיבה למנהגי ימי עברו;‬
‫‪ 5‬מתו ‪62‬‬
‫הפרטיי ‪ :‬כ במיוחד‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫הכלכלית של עיריית רמת השרו ‪ ,‬שהנאש הוא היו"ר שלה )ת‪ .(63/‬לדעת הכל‪ ,‬איש רב!כוח‬
‫שהיה הפוסק אחרו ג בענייני הקר ‪.5‬‬
‫‪ .2‬מר גבע שגיא‪ :‬היה בעבר מנכ"ל הסתדרות הפקידי‬
‫ומילא תפקידי‬
‫נוספי‬
‫בהסתדרות‬
‫ובקרנות הקשורות לה‪ .‬שימש כמנכ"ל הקר בתחילת התקופה הרלוונטית‪ ,‬כשהנאש כיה‬
‫כיו"ר‪ ,‬עד שהוחל‪ $‬על!ידי עו"ד גיל בר!טל בשנת ‪ .2006‬יחסיו ע הנאש אינ טובי ‪ ,‬וג ע‬
‫לאו עלו יחסיו על שרטו ‪.‬‬
‫‪ .3‬עו"ד גיל בר!טל‪ :‬מנכ"ל הקר מחודש אוגוסט ‪ 2006‬ועד היו ‪ ,‬במקביל לתפקידי‬
‫אחרי‬
‫שממלא בהסתדרות‪ .‬לפני מינויו כמנכ"ל‪ ,‬כיה כחבר הדירקטוריו בקר ‪ ,‬לרבות בתקופה‬
‫הרלוונטית‪ .‬ה התביעה וה ההגנה הסכימו כי מדובר באד אמי ‪ ,‬שלא היה מעורב באירועי‬
‫באופ מהותי ואי לחשוד בעדותו‪.‬‬
‫‪ .4‬מר יוסי שטור ‪ :‬היה מזכיר הקר )ושל עוד שתי קרנות השתלמות הסתדרותיות( עד שפרש‬
‫לעסקיו בשנת ‪ .2009‬בתפקידו היה אחראי על רישו‬
‫ועבודת ניהול שוטפת‪.‬‬
‫ושמירת הפרוטוקולי ‪ ,‬כינוס ישיבות‬
‫‪ .5‬רו"ח חיי אבני‪ :‬יליד ‪ ,1932‬רו"ח משנת ‪ .1963‬משנת ‪ 2005‬עבד בקר במשרה חלקית כמבקר‬
‫פנימי‪ ,‬עד שפוטר בשנת ‪ 2008‬בעקבות הממצאי של דו"ח הביקורת שיז משרד האוצר‪.‬‬
‫‪ .6‬רו"ח אבי יודלבי‪ :'3‬מבעלי משרד רו"ח עוג גינזבורג יודלבי‪ ,'3‬המשמש רו"ח חיצוני של הקר‬
‫משנת ‪ 1995‬ועד היו ‪ .‬בתפקידו הוא מבקר את הדו"חות הכספיי והנהלת החשבונות שעורכת‬
‫הקר ‪ ,‬ובודק את נכונות הדיווחי ‪.‬‬
‫‪ .7‬עו"ד אור ששו ‪ :‬משנת ‪ 1998‬שימש כיוע‪ 3‬המשפטי של הקר ‪ ,‬לרבות בתקופה הרלוונטית‪ ,‬עד‬
‫שהוחל‪ $‬בשנת ‪ 2014‬על!ידי אחיו עו"ד אורי ששו ‪.‬‬
‫‪ .8‬גב' אילנית דג ‪ :‬מנהלת לשכתו של הנאש בעיריית רמת השרו ‪ ,‬מתחילת כהונתו ועד פיטוריה‬
‫בשנת ‪.2007‬‬
‫‪5‬‬
‫דברי גיל ברטל בהודעתו‪ ,‬בעדותו במסמ ההשלמה ת‪ ;63/‬דברי יוסי שטור ת‪ ,39/‬ע' ‪;7‬‬
‫‪ ;451 ,340 ,337!338‬שני אלה‪ ,‬וג גבע שגיא‪ ,‬מתארי כיצד היה כל עניי חשוב או‬
‫במחלוקת מובא בפני לאו להכרעה‪ .‬ג הנאש מתאר נוהג זה;‬
‫‪ 6‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .9‬רו"ח חנה פרייס‪ :‬עובדת במשרד רו"ח שרוני!שפלר וביצעה דו"ח ביקורת על הוצאות היו"ר‬
‫בקר ‪ ,‬לבקשת משרד האוצר ולאחר שהוגש דו"ח על הוצאות וחשבונות עמיתי בקר ‪.‬‬
‫ג‪ .‬האישומי – טענות התביעה‪:‬‬
‫‪ .1‬לפי סעי‪15 $‬ב לחוק הרשויות המקומיות )בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונת (‪ ,‬תשל"ה!‪1975‬‬
‫)להל ! חוק הרשויות(‪ ,‬לא היה הנאש רשאי לקבל שכר על שירותיו מכל גור ‪ ,‬לרבות הקר ‪,‬‬
‫ולכ יכול היה למלא תפקידיו כמנכ"ל וכיו"ר הקר רק ללא תמורה‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי לעקו‪ $‬את האיסור בחוק‪ ,‬נתגבשה הבנה בי הנאש לבי חברי הדירקטוריו גבע שגיא‪,‬‬
‫לאו מורוזובסקי‪ ,‬גיל בר!טל ועוד‪ ,‬שגולמה בהחלטת הדירקטוריו מיו ‪ ,23.3.05‬ולפיה יוגדל‬
‫סכו החזר ההוצאות‪ ,‬לו זכאי הנאש ‪ ,‬לס של עד ‪ ,4 6,000‬כנגד קבלות שימציא‪.‬‬
‫‪ .3‬במהל התקופה הרלוונטית‪ ,‬מדי חודש או כמה חודשי ‪ ,‬נהג הנאש להגיש לקר קבלות על‬
‫הוצאות פרטיות שלא שימשו לצור מילוי תפקידו בקר ‪ ,‬לה ציר‪ $‬מסמ בכתב!ידו בו פירט את‬
‫ההוצאות‪ ,‬תו קשירת של ההוצאות לתפקידו בקר ‪.‬‬
‫‪ .4‬על!בסיס הקבלות והמסמכי המצורפי שהגיש הנאש לקר ‪ ,‬ועקב האמו שנית בנאש על!‬
‫ידי גורמי הקר המופקדי על הנהלת החשבונות והתשלומי ‪ ,‬אושרו ההחזרי ושולמו לידי‬
‫הנאש ללא בדיקה ממשית‪.‬‬
‫‪ .5‬כ ניצל הנאש את ההבנות הנ"ל ואת אופ התנהלות של גורמי הקר ‪ ,‬לצור קבלת תגמול על‬
‫שירותיו כמנכ"ל וכיו"ר‪ ,‬שלא היה רשאי לקבל עקב כהונתו כראש רשות מקומית‪ ,‬וא‪ $‬נמנע‬
‫מדיווח על התגמולי לרשויות המס‪.‬‬
‫‪ .6‬זאת עשה הנאש על!דר המצאה שיטתית של קבלות וחשבוניות בגי הוצאות אישיות שהוצגו‬
‫על!ידו כביכול ה קשורות לכיסוי עלויות והוצאות בה נשא במסגרת תפקידו בקר ‪.‬‬
‫‪ .7‬בנוס‪ ,$‬בחלק מהמקרי ‪ ,‬זיי‪ $‬הנאש‬
‫פרטי קבלות על!דר שינוי פרטי‬
‫כמצדיקות החזר כספי‪.‬‬
‫‪ .8‬ס הכל קיבל כ הנאש ס של כ!‪ ,(4 117,894) 4 118,000‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪ 7‬מתו ‪62‬‬
‫בה ‪ ,‬כדי שייחזו‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫א‪ .‬במהל שנת ‪ 2005‬הגיש הנאש לקר חמש קבלות ע"ס ‪ 4 120‬כ"א‪ ,‬ובסה"כ ‪,4 600‬‬
‫שנתנו כנגד תשלו שיעורי אנגלית לבתו של הנאש ‪ .‬הנאש זיי‪ $‬כל אחת מהקבלות‬
‫על!ידי שינוי שמה של בתו על הקבלות לשמו!שלו‪ ,‬כ שהקבלות נחזו לייצג תשלומי‬
‫עבור לימודיו!שלו‪ ,‬וקיבל את תמורת מהקר ;‬
‫ב‪ .‬במהל שנת ‪ 2005‬הגיש הנאש לקר קבלה ע"ס ‪ 4 3,910‬בגי נסיעה לספרד במשלחת‬
‫נוער‪ ,‬כשא‪ $‬קבלה זו זיי‪ $‬הנאש על!דר שינוי שמה של בתו על הקבלה לשמו!שלו‪ ,‬כ‬
‫שהקבלה נחזתה לייצג תשלו עבור נסיעתו!שלו ע משלחת נוער‪ ,‬וקיבל תמורתה‬
‫מהקר ;‬
‫ג‪ .‬במהל השני ‪ ,2005!2006‬במספר הזדמנויות‪ ,‬הגיש הנאש לקר כ!‪ 73‬קבלות בגי‬
‫רכישת מצרכי בשופרסל רמת השרו בס כולל של ‪ ,4 31,554.37‬ששמשו לצרכי‬
‫הנאש ומשפחתו ללא כל קשר לפעילות הקר ‪ .‬הנאש ציי בכזב במסמ שצר‪$‬‬
‫לקבלות כי מדובר ב"כיבוד"‪ ,‬וקיבל את התמורה מהקר ;‬
‫ד‪ .‬בחודש אוגוסט ‪ 2006‬הגיש הנאש לקר חשבונית ע"ס ‪ 4 5,000‬מיו ‪ 6.8.06‬ממסעדת‬
‫"פאשה" בירושלי ‪ ,‬לה צר‪ $‬מכתב בו טע בכזב כי מדובר ב"אירוח כבאי " שהנה‬
‫פעילות הקשורה לתפקידו בקר ‪ ,6‬א‪ $‬שלמעשה מדובר היה בתשלו עבור אירוע‬
‫משפחתי!פרטי ללא כל קשר לפעילות הקר ;‬
‫ה‪ .‬בחודש אוגוסט ‪ 2005‬הגיש הנאש לקר חשבונית מס' ‪ 868‬ע"ס ‪ 4 2,150‬מיו ‪,8.8.05‬‬
‫שהוצאה בגי רכישת מאייד למזג בביתו של הנאש‬
‫תמורתה מהקר ;‬
‫ולצרכיו הפרטיי ‪ ,‬וקיבל את‬
‫ו‪ .‬ביו ‪ 4.9.05‬או בסמו לכ הגיש הנאש לקר חשבונית מס' ‪ 883108‬ע"ס ‪,4 3,400‬‬
‫שהוצאה בגי רכישת מקרר לביתו של הנאש ולצרכיו הפרטיי ‪ ,‬וקיבל את תמורתה‬
‫מהקר ;‬
‫ז‪ .‬במהל שנת ‪ 2005‬הגיש הנאש לקר חשבוניות מס' ‪ 569207 ,635 ,534‬ו!‪ 569304‬בס‬
‫כולל של ‪ ,4 1,058‬שהוצאו עבור שירותי למחשבו האישי לצרכיו הפרטיי ‪ ,‬וקיבל את‬
‫תמורת מהקר ;‬
‫‪6‬‬
‫ג הכבאי ‪ ,‬כעובדי רשויות מקומיות )אז( היו בי עמיתי הקר ‪ ,‬ואי מחלוקת כי הנאש‬
‫פעל לשמר כעמיתי הקר ‪ ,‬ובי היתר על!ידי פגישות ואירוח של ראשי איגודיה ;‬
‫‪ 8‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ח‪ .‬ביו ‪ 30.6.06‬או בסמו לכ הגיש הנאש לקר קבלה מס' ‪ 664111‬ע"ס ‪,4 4,999‬‬
‫שהוצאה בגי רכישת טלוויזיה לביתו‪ ,‬צר‪ $‬לה דרישת תשלו עבור "כיבוד"‪ ,‬וקיבל את‬
‫תמורתה מהקר ;‬
‫ט‪ .‬במהל השני ‪ ,2005!2006‬במספר הזדמנויות‪ ,‬הגיש הנאש לקר קבלות רבות ובי‬
‫היתר בגי ארוחות בבתי קפה ומסעדות‪ ,‬בס כולל של ‪ ,4 65,222.63‬א‪ $‬שאלו לא נגעו‬
‫כלל לפעילות הקר והיו לצרכיו הפרטיי‬
‫תמורת מהקר ;‬
‫‪ .9‬בתקופה הרלוונטית לכתב האישו‬
‫הגיש הנאש‬
‫של הנאש‬
‫ולצרכי מקורביו‪ ,‬וקיבל את‬
‫לקר פירוט של תשע ארוחות במסעדות‬
‫)שמונה‪ ,‬כשאחת הוגשה פעמיי ( בס כולל של ‪ 4 2,113.9‬וקיבל את תמורת מהקר ‪ ,‬א‪$‬‬
‫שקיבל את תמורת כהחזר כספי ג מעיריית רמת השרו ;‬
‫‪ .10‬בתקופה הרלוונטית לכתב האישו הגיש הנאש לקר שבע דרישות כפולות להחזר והוצאות‬
‫של ארוחות במסעדות בס כולל של ‪ ,4 2,173.2‬על!ידי כ שפע אחת צר‪ $‬למסמ דרישת‬
‫תשלו את החשבונית‪ ,‬ובפע אחרת צר‪ $‬למסמ תלוש )"בו "( של מסעדה;‬
‫‪ .11‬במעשיו אלו – קבלת התגמולי שלא כדי ועל!א‪ $‬האיסור בחוק‪ ,‬דרישות שיטתיות להחזר‬
‫הוצאות שהיו למעשה פרטיות לחלוטי תו מצג כביכול מדובר בהוצאות הקשורות לפעילות‬
‫הקר ‪ ,‬זיופ של מסמכי והגשת לקר – נהג הנאש במילוי תפקידו בקר במרמה ובהפרת‬
‫אמוני שפגעו בקר וגר לרישומי כוזבי במסמכי הקר במטרה לרמות‪.‬‬
‫ד‪ .‬תגובת הנאש לאישומי – טענות ההגנה‪:‬‬
‫‪ .1‬הנאש‬
‫אינו מכחיש כי סכומי‬
‫כנטע או כדומה לנטע אכ הוצאו על!ידו לצרכיו וצרכי‬
‫משפחתו‪ ,‬ללא קשר לפעילותו בקר או לפעילות הקר בכלל‪ ,‬ותמורת שולמה לו על!ידי הקר ‪.‬‬
‫למעשה כ הצהיר בריש גלי‪ ,‬מחקירתו בשנת ‪ 2006‬ועד עדותו בבית המשפט בשנת ‪ ,2014‬בריבוי‬
‫הזדמנויות‪.‬‬
‫‪ .2‬עיקר טענת הנאש היא‪ ,‬שזכותו לקבל את החזר הוצאותיו אלו‪ ,‬קמה ועומדת מכוח החלטת‬
‫מוסדות התאגיד‪ ,‬וכ פעל כהלכה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוסי‪ $‬הנאש וטוע כי אמונתו תמת!הלב במשמעותה של אותה החלטה מצאה בסיס אית ‪ ,‬א‪$‬‬
‫הלכה והתעצמה‪ ,‬במנהג של אנשי הקר לאשר את דרישות התשלו והקבלות שהגיש‪ ,‬לאחר‬
‫‪ 9‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫בדיקה ובקרה‪ ,‬א‪ $‬שברור היה ממבט ראשו שמדובר בתיעוד להוצאות פרטיות לחלוטי‬
‫ובמובהק‪ .‬מכא ‪ ,‬שג‬
‫בכירי הקר ועובדיה הבינו כ את ההחלטה ולא מצאו פג‬
‫במעשי‬
‫הנאש ‪.‬‬
‫‪ .4‬במקרי ספורי ‪ ,‬אכ סורבו קבלות ודרישות תשלו שהגיש הנאש ‪ ,‬עניי המלמד על קיומו של‬
‫מנגנו פיקוח ובקרה‪.‬‬
‫‪ .5‬הקר ביקשה כ לתת ביד הנאש "כלי שיווקי"‪ ,‬שאיננו "לא הטבה‪ ,‬לא שכר‪ ,‬לא תמורה" אותו‬
‫יפעיל לפי שיקול דעתו לטובת הקר ‪ ,‬למניעת עזיבת של עמיתי )סעיפי ‪ 159!168‬לתגובה(‪.‬‬
‫‪ .6‬לפיכ ‪ ,‬ג א ייקבע כי אותה החלטה פורשה שלא!כהלכה על!ידי הנאש ‪ ,‬הרי מדובר בטעות‬
‫כנה בעובדה‪ ,‬השוללת את פליליות המעשי ‪ :‬טעה הנאש לחשוב כי החלטת הדירקטוריו‬
‫מאפשרת לו להגיש לתשלו הקר ג קבלות בגי הוצאות פרטיות לחלוטי ‪.‬‬
‫‪ .7‬כאשר מדובר על תקופת זמ ניכרת וריבוי חשבוניות וקבלות‪ ,‬אפשר ונפלו טעויות‪ .‬ע !זאת‪,‬‬
‫השקיפות בה פעל הנאש מוכיחה שמדובר בטעויות שבתו !לב‪.‬‬
‫‪ .8‬טענתה המרכזית של התביעה לקיומו של מניע לקבלת תגמולי‬
‫על!דר "הוצאות!כביכול"‪,‬‬
‫הנשענת על האיסור הקבוע בסעי‪15 $‬ב לחוק הרשויות הנ"ל‪ ,‬מקורה בטעות‪:‬‬
‫א‪ .‬האיסור נוגע רק לעסק פרטי המיטיב ע ראש הרשות‪ ,‬ומצוי בבעלותו או לשירותו‪.‬‬
‫לחילופי ‪ ,‬הקר היא תאגיד "שהקימה רשות מקומית" או שפעילות הנאש בה היא‬
‫"במסגרת סיעה או מפלגה"‪ ,‬ושני אלו הוצאו מגדר האיסור לפי הוראות סעי‪15 $‬ב)ה'(‬
‫לחוק הנ"ל‪ .‬כ או אחרת‪ ,‬האיסור נוגע לעצ העיסוק‪ ,‬ולא רק לקבלת שכר – א לכ‬
‫לא מתייחסת התביעה כלל;‬
‫ב‪ .‬מכל מקו ‪ ,‬עסקינ בהוצאות‪ ,‬ולא בשכר‪ ,‬כ שהאיסור הנ"ל איננו רלוונטי כלל‪ ,‬שע‬
‫"החזר הוצאות כשלעצמו‪ ,‬אינו מהווה שכר‪ ...‬והנאש הבי והאמי ‪ ,‬כמו כל התאגיד‬
‫ובעלי התפקידי בו‪ ,‬כי אי מדובר בשכר" )סעי‪ 40 $‬לתגובת הנאש לאישומי (;‬
‫‪ .9‬מניע אמתי לבחירת דר תשלו זו נעוצה בחישובי תועלת כשרי של הנהלת הקר ‪ ,‬שביקשה‬
‫להקטי את חבות המס של הקר בגי הוצאות עודפות‪.‬‬
‫‪ .10‬הנאש כפר כללית במעשי זיו‪.$‬‬
‫‪ 10‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .11‬התייחסות פרטנית )לפי הסעיפי המקבילי מתו כתב האישו שפורטו לעיל(‪:‬‬
‫א‪ .‬החשבוניות עבור שיעורי האנגלית של הבת‪ :‬מדובר בתשלומי שאכ לא הגיעו לנאש‬
‫והשתרבבו בשגגה‪ ,‬בשל לימודי אנגלית ומשלחת אחרת לאירופה בה השתת‪ $‬הנאש‬
‫)סעיפי ‪ 116!120‬לתגובה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנסיעה של הבת לספרד‪ :‬כנ"ל )סעיפי ‪ 121!124‬לתגובה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקניות בשופרסל‪ :‬הנאש היה זכאי להחזרי אלו‪ ,‬לפי החלטת הדירקטוריו ‪.‬‬
‫ד‪ .‬מסעדת "פאשה"‪ :‬מדובר בשגגה – אכ האירוע היה פרטי!משפחתי‪ ,‬א בסמיכות‬
‫זמני התקיי ג אירוח של כבאי ‪ ,‬והחשבונית שורבבה בטעות לקר ‪.‬‬
‫ה‪ .‬המאייד‪ :‬הנאש זכאי להחזר זה‪ ,‬ג א הותק בביתו‪ ,‬א כנראה שהותק במשרדי‬
‫הקר ‪.‬‬
‫ו‪ .‬המקרר‪ :‬מדובר בשגגה‪ ,‬א בכל מקרה זכאי היה הנאש להחזר זה‪.‬‬
‫ז‪ .‬המחשב האישי‪ :‬הנאש היה זכאי להחזרי אלו‪ ,‬ומכל מקו‬
‫במחשב ג לצרכי הקר ‪.‬‬
‫הנאש עשה שימוש‬
‫ח‪ .‬טלוויזיה לבית הנאש ‪ :‬מדובר בקבלה של רשת שופרסל והוגשה ע יתר הקבלות על‬
‫קניות בשופרסל‪ .‬הנאש טעה לחשוב שמדובר בקבלה על כיבוד‪ ,‬א לאחר בירור‬
‫ביוזמת גורמי בקר – כלל לא שול החזר לנאש ‪.‬‬
‫ט‪ .‬ארוחות במסעדות ובבתי קפה‪ :‬מדובר במפגשי הקשורי לקר ‪.‬‬
‫י‪ .‬כפל החזרי מהעירייה ומהקר ‪ :‬טעות כנה‪.‬‬
‫יא‪ .‬כפל החזרי מהקר ‪ :‬טעות כנה‪.‬‬
‫‪ .12‬עוד ציי הנאש בתגובתו‪ ,‬כי השיב את כל הכספי ‪ ,‬בכפו‪ $‬לבחינה פרטנית של זכאותו‪ ,‬שעד‬
‫היו לא נעשתה‪ .‬כ ‪ ,‬לא הושבו לנאש ג החזרי שהוצאו במסגרת פעילותו בקר ‪.‬‬
‫‪ 11‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫חלק שני קביעת ממצאי ומסקנות עובדתיות‪:‬‬
‫הערכת מהימנות כללי‪:‬‬
‫‪ .1‬כבר בנאו הפתיחה שלה‪ ,‬ובהגינות רבה‪ ,‬הזהירה התובעת המלומדת את בית המשפט בדבר‬
‫היות של העדי ‪ ,‬רוב !ככול ‪ ,‬מעורבי בפרשה כצדדי מעונייני ‪ ,‬מי יותר ומי פחות‪ .‬בכירי‬
‫שיקראו לעדות‪ ,‬התריעה התובעת‪ ,‬עתידי לגלגל אחריות זה על זה‪,‬‬
‫ָ‬
‫הקר ונושאי התפקיד בה‬
‫שכ ברור שללא הדר הלוקה בה פעלו מנגנוני האישור והבקרה של הקר ! לא היה הנאש יכול‬
‫ליהנות כ מכספי הקר ‪ .‬התרעה זו נלקחה בחשבו בעת הערכת מהימנות העדי ‪.‬‬
‫‪ . 2‬בכל יו ויו נתקלי בתי המשפט בעדויות אשר אינ אמת צרופה‪ ,‬מקשה אחת של חומר טהור‬
‫ואמי משפה לשפה‪ .‬אי בכ כדי למנוע השתתת ממצאי על אות חלקי עדות שנמצאו‬
‫מהימני ‪ ,‬במקו בו נית לברר ולקבוע את מהימנות של חלקי אלה בכלי הנהוגי לבחינת‬
‫עדויות )סעי‪ 57 $‬לפקודת הראיות; בר"ש ‪ 7576/14‬והבי נ' מ‪.‬י‪ (2014) .‬בפסקה י"ב‪ ,‬על הפסיקה‬
‫הנזכרת ש ; ע"פ ‪ 511/11‬מריסאת נ' מ‪.‬י‪ ;(2012) .‬ע"פ ‪ 5232/10‬אבו ג'ומעה נ' מ‪.‬י‪(2012) .‬‬
‫בפסקאות ‪ ;23!24‬ע"פ ‪ 5008/10‬פלוני נ' מ‪.‬י‪ ;(2011) .‬ע"פ ‪ 6929/06‬פלוני נ' מ‪.‬י‪ ;(2008) .‬ע"פ‬
‫‪ 6295/05‬וקני נ' מ‪.‬י‪ (2007) .‬בפסקה ‪ 40‬לדברי הש' פרוקצ'יה; ע"פ ‪ 10596/03‬בשירוב נ' מ‪.‬י‪.‬‬
‫)‪ ;( 2006‬ועוד(‪.‬‬
‫‪ .3‬בי כלי אלו נמצא את ההתרשמות הישירה מהעדי ; את מבח ההשוואה החיצונית שמשמעו‬
‫השוואת העדות לאמרות העד במשטרה‪ ,‬למסמכי ולעדויות אחרות; ואת מבח הלכידות‬
‫הפנימית‪ ,‬הבוח את עדות העד במשקפי השכל הישר‪ ,‬ההיגיו והלכידות של עדותו‪.‬‬
‫‪ .4‬סתירות לא!מהותיות‪ ,‬בוודאי כאלו שיש לתלות בחלו‪ $‬הזמ הרב מהמעשי ‪ ,‬לא תעמודנה‬
‫לחובתו של הנאש או של כל עד אחר‪.‬‬
‫‪ .5‬בראיות שהובאו קיימי‬
‫מספר אדני ועמודי!תמ מוצקי ‪ ,‬המאפשרי בהחלט לבנות את‬
‫בניי הראיות ולהעמידו אית על תילו‪ ,‬תו שיבוצ הזהיר של יתר הראיות בהתמכ באות‬
‫עמודי ובתמכ בתור זו בזו‪ .‬בי הראיות המוצקות מכוח עצמ נמנה את אלו‪:‬‬
‫א‪ .‬אמרותיו של הנאש ‪ ,‬כפי שתועדו מפיו במשטרה וכפי שהובאו בעדותו‪ ,‬וה כמוב‬
‫מקובלות על ההגנה כאמרות אמת‪ .‬א‪!$‬א רחוק אני מלקבל על!כל חלקיה ללא‬
‫עוררי ‪ ,‬הרי נית ‪ ,‬למצער‪ ,‬להשתית עליה ממצאי לחובת הנאש ;‬
‫‪ 12‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ב‪ .‬עדותו של עו"ד גיל ברטל‪ ,‬שהיה דירקטור בקר כבר בעת החלטת הדירקטוריו מיו‬
‫‪ ,23.3.05‬ושהחלי‪ $‬את גבע כמנכ"ל בקי‪ .2006 3‬הצדדי הביעו אמו בעדותו של גיל‪,‬‬
‫והגדיל הסניגור המלומד כשהדגיש זאת פעמיי בסיכומיו‪ ,‬בע' ‪ .524‬גיל הדגיש את‬
‫חיבתו והערכתו לנאש בו ראה "מורה דר "‪ ,‬ומצוקתו הנפשית כשנאל‪ 3‬להעיד נגדו‬
‫בלטו ה במשטרה וה בבית המשפט;‬
‫ג‪ .‬מסמכי שנוצרו "בזמ אמת";‬
‫‪ .6‬עדותו של רו"ח יודלבי‪ '3‬עמדה היטב בבדיקה דקדקנית‪ ,‬כשלעצמה ובבחינה השוואתית‬
‫למסמכי‬
‫ולעדויות אחרות‪ ,‬כפי שיפורט להל ‪ ,‬ותוכל א‪ $‬היא לשמש בסיס מוצק לקביעת‬
‫ממצאי ‪ .‬עד זה היה יוע‪ 3‬חיצוני לקר ‪ ,‬לא נטע נגדו דבר והוא לא נחקר כחשוד בשו שלב‪ .‬אי‬
‫כל סימ לכ שהיטה גרסתו לכא או לכא ‪ ,‬וא‪ $‬לא סיבה לכ ‪.‬‬
‫‪ .7‬לעניי עו"ד ששו ‪ :‬א‪ $‬הוא שימש כיוע‪ 3‬חיצוני לקר ולא נחקר כחשוד בכל שלב‪ .‬מקריאת‬
‫הפרוטוקולי של הקר ‪ ,‬מהעדויות‪ ,‬וג מהודעתו ומעדותו‪ ,‬עלתה דמותו של ששו כזהיר‬
‫ביותר‪ ,‬המצטיי במיוחד ביכולת לשתוק‪ ,‬או לדבר בלי להגיד דבר‪ .‬ג כאשר התבקשה במפורש‬
‫עצה או הנחייה משפטית‪ ,‬הצליח ששו להימנע מתשובה או לתת תשובה ריקה מתוכ ממשי‪.7‬‬
‫ע !זאת‪ ,‬אי לבלבל בי שתיקה או שתיקה!למעשה לבי שקר‪ ,‬וזהירותו של ששו מאפשרת‬
‫הסתמכות על עדותו‪ ,‬במקרי הבודדי בה נאל‪ 3‬בחוסר רצו בולט לתת תשובה ברורה‬
‫ומחייבת נגד הנאש ‪ ,‬בהודעתו או בעדותו‪.‬‬
‫‪ .8‬עדותו של לאו בבית המשפט ודבריו בהודעותיו‪ ,‬התייחדו בכ שלאו ניסה ככל יכולתו לסייע‬
‫לנאש ‪ .‬לאו היה פטרונו של הנאש מתחילת דרכו בהסתדרות‪ ,‬ומאז ועד היו הוא ידידו‬
‫הקרוב של הנאש ‪ .‬לאו א‪ $‬מועסק כיו על!ידי עיריית רמת השרו שבראשה עומד הנאש ‪,8‬‬
‫והיה זה לאו אליו התקשר הנאש במהל הפסקה בחקירתו הנגדית‪ ,‬על!א‪ $‬איסור מפורש של‬
‫בית המשפט‪ .9‬לפי התרשמותי הישירה והעדות עצמה‪ ,‬התפתל לאו בעדותו הנה והנה וכמעט כל‬
‫לשו בה נקט נחצתה לשניי בכוונה ברורה!להבי לסייע לנאש )דוגמאות בולטות תמצאנה‬
‫בע' ‪ .(271!274‬ע !זאת גרעי עדותו לא נפג ‪ ,‬ובמקומות שבה עדותו לכידה‪ ,‬עקבית ביחס‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫פרוטוקול ישיבת ועדת ביקורת מ!‪ ,14.4.05‬ת‪54/‬ב; פניותיו של גיל לששו שנותרו ללא‬
‫מענה‪ ,‬ת‪21/‬ז‪ ,‬ת‪42/‬ל ובעדותו בע' ‪ ;53‬עדותו של לאו בע' ‪) 263!266 ,241‬סירובו של ששו‬
‫לתת חוות דעת בכתב(; לטענת גבע בעדותו‪ ,‬נהג ששו להביע דעה רק לאחר שהבי למה‬
‫מכוו לאו ‪ ,‬והסניגור כינה אותו בסיכומיו "משרת של כל האדוני "‪ .‬יובהר‪ ,‬שאינני מאמ‪3‬‬
‫קביעות אלו‪ ,‬ומכל מקו אי בדברי אלו כדי להצביע על הטיית עדות של העד נגד הנאש ;‬
‫עדות הנאש ‪ ,‬ע' ‪;327‬‬
‫עדות הנאש ‪ ,‬ע' ‪;378‬‬
‫‪ 13‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫לאמרותיו במשטרה ובמסמכי ‪ ,‬או נתמכת בראיות חיצוניות‪ ,‬נית להסתמ עליה ונית‬
‫להשתית עליו ממצאי ללא חשש שמא מדובר בעדות הנגועה בכוונה זדונית לפגוע בנאש ‪.‬‬
‫‪ .9‬עדויותיה של יוסי ושל אבני‪ ,‬אליה כוונו חיצי הביקורת העיקרית כמי שכשלו בתפקידיה‬
‫וכמי שלטענת ההגנה ניסו להעביר אחריות מכתפיה לאלו של הנאש ‪ ,‬נבדקו בזהירות כפולה‬
‫ומכופלת משו כ ‪ .‬במיוחד נכו הדבר בעניינו של יוסי‪ ,‬שנחקר במשטרה כחשוד וההגנה טוענת‬
‫נגדו כי שינה טעמו וטפל אש על הנאש כדי להציל את עורו‪ .‬התו‪ 6‬שבי עיקרי עדויותיה‬
‫לבי ראיות אחרות ! עדויות ומסמכי ! הצטר‪ $‬להתרשמותי מאורח עדויותיה ‪ ,‬והראה כי‬
‫כשרות ה בעיקר כבסיס לממצאי ‪.‬‬
‫‪ .10‬עדותו של גבע נחשדה על!ידי שני הצדדי כלוקה‪ .‬גבע הוא היחיד מבי העדי‬
‫שיוחסה לו‬
‫עוינות עמוקה וממושכת לנאש ‪ .‬לפיכ ‪ ,‬לא ייקבעו ממצאי על!סמ אמרותיו‪ ,‬ואלו תשמשנה‬
‫רק כתוספת לראיות מהימנוֹת ולענייני שאינ במרכזה של מחלוקת‪.‬‬
‫החלטת הדירקטוריו מיו ‪ 12.5.04‬ואופ יישומה‪:‬‬
‫‪ .11‬החלטה זו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬היא ההחלטה הראשונה הדנה בנושא ההוצאות לנאש ‪ ,‬וייסדה את‬
‫משטר ההחזרי הראשוני‪.‬‬
‫‪ .12‬החלטה זו התקבלה בישיבת הדירקטוריו בה נכחו הנאש‬
‫כיו"ר‪ ,‬וכ המנכ"ל גבע וחברי‬
‫דירקטוריו ומוזמני שביניה היו"מ ששו ‪ ,‬המבקר אבני‪ ,‬רו"ח יודלבי‪ ,3‬המזכיר יוסי ונציגי‬
‫של גופי חיצוניי שהוזמנו‪ .‬גבע הציג את הנושא ! מימו הוצאות יו"ר הקר ‪ ,‬לעניי "הוצאות‬
‫ליושב ראש הקר הנובעות מהתפקיד" ! והציע לאשר ליו"ר!הנאש ‪" ,‬החזר הוצאות כללי עבור‬
‫חניה‪ ,‬ארוחות וכדומה עד ס של ‪ 4 6,000‬בשנה על פי כללי הקופה הקטנה הנהוגי בקר "‬
‫)בנוס‪ $‬לטלפו ועיתו (‪ .‬הנאש הוסי‪" $‬שאי מדובר כא בסכומי גדולי ‪ ,‬אלא בהוצאות‬
‫בסיסיות בלבד" והסביר שכראש עירייה הוא לא יכול להשתמש במשאבי העירייה לצרכי הקר ‪,‬‬
‫בשל היותו חשו‪ $‬לביקורת ציבורית מתמדת‪ .‬ההחלטה שהתקבלה אישרה החזר הוצאות "אש"ל‬
‫עד ‪ 4 6,000‬לשנה בכפו‪ $‬לכללי קופה קטנה הנהוגי בקר " )פרוטוקול‪ ,‬ת‪1/‬א‪ ,‬ת‪48/‬ג(‪.‬‬
‫‪ .13‬אי עוררי על לשונה המפורשת של ההחלטה‪ ,‬הקושרת בבירור את ההוצאות המותרות בה‬
‫לפעולות הקשורות במילוי תפקידו של הנאש בקר ‪ ,‬כגו חניה וארוחות‪ .‬כ ג הבינו אותה‬
‫הנוכחי ‪ ,‬כעולה מדברי של אבני ויודלבי‪ '3‬וא‪ $‬מדברי הנאש עצמו )ע' ‪ ,351‬ועוד(‪.‬‬
‫‪ 14‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .14‬למעשה‪ ,‬וג על!כ אי עוררי ‪ ,‬לא היו קיימי בקר "כללי קופה קטנה" הנזכרי בהחלטה‪,‬‬
‫ואיש מבי העדי לא ידע ולא הכיר כללי כאלו‪ .10‬לקר היו מעט מאוד עובדי ‪ ,‬והמזכירות‬
‫הקטנה היתה משותפת לשלוש קרנות‪ ,‬כ שהחזר הוצאות לעובדי לא היה עניי שכיח‪ ,‬ומכל!‬
‫מקו דובר על הוצאות קטנות כגו החזרי חניה‪ .‬אלו היו מוחזרי כנגד קבלות שהעובדי היו‬
‫חותמי עליה מאחור ומצרפי אות לטפסי בקשת החזר בה פרטו העובדי את מטרת‬
‫ההוצאה‪ .‬הטפסי היו נחתמי על!ידי ממונה ולאחר מכ מאושרי על!ידי המנכ"ל )ע' ‪;286‬‬
‫ת‪ ,39/‬ע' ‪.(6‬‬
‫‪ .15‬באוגוסט ‪ 2005‬הגיש הנאש דרישה להחזר הוצאות‪ ,‬עבור הוצאות ממארס ועד יולי ‪) 2005‬פלט‬
‫הנהלת חשבונות ת‪15/‬א; דו"ח הביקורת ת‪ ;53/‬ת‪39/‬א ! ת‪39/‬ג(‪ .‬הנאש הגיש שתי רשימות‬
‫נפרדות‪ ,‬שכל אחת מה מתייחסת לתקופת החזרי אחרת‪ .‬ברשימה המתייחסת לתקופה עליה‬
‫שלטה ההחלטה מ!‪ 2004‬נכללו הוצאות בס כולל של ‪ ,4 5,788‬שרוב המכריע סווג ברשימה‬
‫כ"כיבוד" )ת‪ .(39/‬אי מחלוקת כי דרישה זו כובדה‪ ,‬א‪ $‬שלא עמדה בנוהל החזר הוצאות‪ ,‬קל‬
‫וחומר שלא עמדה בכללי קופה קטנה הלא!קיימי ‪.‬‬
‫‪ .16‬הנאש הסביר‪ ,‬כי לא ניצל את זכותו להחזרי בתקופה הנדונה‪ ,‬משו שהיה צרי להתעסק‬
‫במילוי הטפסי ובחתימה מאחורי הקבלות‪ ,‬עד שהחל ממילא להגיש דרישות תשלו לפי‬
‫ההסדר החדש )ע' ‪ .(326‬לדברי הנאש ‪ ,‬מילוי טפסי ועיסוק בקבלות "מאוד לא התאי לאופי‬
‫שלו" ולכ ויתר‪.‬‬
‫‪ .17‬הסברו זה של הנאש‬
‫מתמיה מאוד‪ :‬הנאש‬
‫הקפיד לדאוג על הגשת כל חשבונית וקבלה‬
‫לעירייה‪ ,‬תו ציות לנוהל מחמיר של רישו מפורט מאחורי הקבלה והכנת רשימות מפורטות‬
‫מאוד‪ ,‬ולא זלזל ג בסכומי קטני של ‪ 4 45‬וכו' )ת‪10/‬א(‪ .‬לא ברור‪ ,‬מדוע לא יכול היה לנהוג‬
‫באותה דר בדיוק ג בהוצאות הכרוכות בתפקידו בקר ‪ ,‬כשמדובר היה בהוצאות נכבדות‬
‫הרבה יותר‪ ,‬ביניה של מאות ‪.4‬‬
‫‪ .18‬למעשה‪ ,‬דרש הנאש החזר עבור הוצאות אלו כאמור‪ ,‬מבלי שטרח כלל לעמוד בכללי ! מילוי‬
‫הטפסי וחתימה על הקבלות ! וכשבעליל מדובר היה בהוצאות שאינ כלל קשורות לקר ‪ ,‬א‪$‬‬
‫שהוצאו בתקופה שנשלטה על!ידי ההחלטה מ!‪ ,2004‬כגו הוצאה של ‪ 4 691.89‬בשופרסל מיו‬
‫‪) 1.3.05‬ת‪29/‬א; ת‪39/‬ט(‪ ,‬וא‪ $‬שהנאש שמר קבלות על הוצאות מסוג זה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫היתה כוונה לקבוע כללי כאלה‪ ,‬בעקבות דו"ח ביקורת פנימית משנת ‪ ,2003‬א היא לא‬
‫הוגשמה )ת‪1/‬א‪ ,‬ע' ‪;(7‬‬
‫‪ 15‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .19‬ברור אפוא‪ ,‬שהנאש‬
‫לא סבר שעליו לעמוד בכללי‬
‫כלשה‬
‫פרט להגשת רשימה וקבלות‬
‫בצירו‪ $‬לדרישה‪ ,‬ג בנוגע לתקופה שנשלטה על!ידי ההחלטה מ!‪ .2004‬באותה בהירות יש‬
‫לקבוע‪ ,‬כי איש בקר ג לא דרש ממנו לעמוד בכללי כאלה ביחס לאותה תקופה‪.‬‬
‫החלטת הדירקטוריו מיו ‪:23.3.05‬‬
‫‪ .20‬טיבה ומשמעה של החלטה זו ה הנתוני במחלוקת בי הצדדי – זו ההחלטה שבה עודכ ‪,‬‬
‫ש‪8‬נָה‪ ,‬או נוצר מחדש‪ ,‬משטר ההחזרי בתקופה הרלוונטית לאישומי ‪.‬‬
‫‪ .21‬בישיבה זו נכח הנאש כיו"ר‪ ,‬וכ נכחו המנכ"ל גבע וחברי דירקטוריו ובה לאו וגיל )שצורפו‬
‫לוועדת הביקורת של הקר בהחלטה בישיבה זו(‪ ,‬ובי המוזמני היו"מ ששו ‪ ,‬המבקר אבני‪,‬‬
‫רו"ח יודלבי‪ ,3‬המזכיר יוסי ונציגי של גופי חיצוניי שהוזמנו‪ .‬נדו הנושא של "גמול‬
‫לדירקטורי ‪ ,‬שכר מנכ"ל והחזר הוצאות ליו"ר"‪ .‬הנאש הציג את הנושא וגבע דיבר אחריו‬
‫והסביר שתופעה מחמירה של עזיבת עמיתי מחייבת פעילות נמרצת של הדירקטורי ובמיוחד‬
‫של היו"ר והמנכ"ל‪ ,‬למניעת הנטישה )נושא החוזר לאור הישיבה‪ ,‬ג בדיו בנושאי אחרי (‪.‬‬
‫לכ הוצע לתגמל את נושאי התפקידי בקר ‪ ,‬שפעלו עד!אז בהתנדבות‪ ,‬ולאשר גמול‬
‫דירקטורי ‪ .‬בשלב זה נדו החזר ההוצאות ליו"ר והנאש יצא מהחדר‪ .‬גבע פתח ואמר ש"אנו‬
‫מבקשי מהדירקטוריו להעלות את מכסת ההוצאות המאושרת ליו"ר ל!‪ 4 6,000‬לחודש מול‬
‫חשבוניות והוצאות בפועל בדיווח שוט‪ ."$‬לאו א‪!$‬הוא הסביר שהדירקטורי נדרשי לפעולה‬
‫מאומצת לשימור העמיתי ושיש לאשר החזר הוצאות לחברי הדירקטוריו ‪ ,‬ליו"ר ולמנכ"ל‪,‬‬
‫ששכרו ממילא עובר להסתדרות המעו"‪ .$‬בדיו לא התייחס איש לנושא ההוצאות ליו"ר‪.‬‬
‫ההחלטה שהתקבלה בהתייחס ליו"ר!הנאש קובעת כי "בכפו‪ $‬לאישור ועדת הביקורת‬
‫והאסיפה הכללית‪ ,‬מאשר הדירקטוריו את השכר בס ‪ 4 7,000‬לחודש למנכ"ל הקר והחזר‬
‫הוצאות בהיק‪ $‬של עד ‪ 4 6,000‬לחודש ליו"ר )‪ 4 72,000‬לשנה‪ ,‬עבור הצגת קבלות בגי הוצאות‬
‫בפועל("‪ .‬לעניי הגמול לדירקטורי ושכר המנכ"ל )בטעות נרש היו"ר( ! נקבע שהנושא יועבר‬
‫לבחינה ואישור של ועדת הביקורת‪ ,‬ולאחריה לאסיפה הכללית )פרוטוקול ת‪1/‬ב; ת‪54/‬א(‪.‬‬
‫‪ .22‬בהתא‬
‫להחלטה זו‪ ,‬התקיימה ביו‬
‫‪ 14.4.05‬ישיבת ועדת הביקורת‪ ,‬בנוכחות המנכ"ל גבע‪,‬‬
‫לאו ‪ ,‬גיל‪ ,‬היו"מ ששו ‪ ,‬המבקר אבני והמזכיר יוסי‪ .‬הועדה דנה בנושא "גמול דירקטורי "‬
‫וששו הסביר‪ ,‬שהחוק מחייב דיו בועדת הביקורת‪ ,‬דירקטוריו ואסיפה כללית ולכ יש לדו‬
‫בוועדה‪ .‬נדונה המניעה של מי שנבחר בשלטו המקומי לקבל שכר נוס‪ ,$‬וגבע אמר שהקר תשל‬
‫לדירקטורי את הגמול וכל דירקטור ינהג לפי הנהוג במקומו‪ .‬גבע הסביר‪ ,‬שמוטלת מעמסה‬
‫כבדה של שימור העמיתי על הדירקטורי ולכ "אנו רוצי לתת גמול על הישיבות שישק‪ $‬את‬
‫‪ 16‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫הפעילות בי ובמהל הישיבות"‪ .‬ששו ‪ ,‬שהתבקש לחוות דעתו כיוע‪ 3‬משפטי‪ ,‬רק חזר על הצור‬
‫בהלי של האשרור המפורש‪ .‬הוחלט להמלי‪ 3‬לדירקטוריו "לאשר גמול לדירקטורי ‪ ,‬הגדלת‬
‫החזר ההוצאות ליו"ר עד ‪ 4 6,000‬לחודש כנגד קבלות‪ ,‬ושכר מנכ"ל בגובה של ‪ 4 7,000‬לחודש"‬
‫)פרוטוקול ת‪54/‬ב(‪.‬‬
‫‪ .23‬קיימת אי!בהירות ביחס לשאלה הא‬
‫התקיימה אסיפה כללית שאישרה את ההחלטה‪ ,‬א‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬התביעה הסכימה כי יש להנות את הנאש מהספק ולקבוע כי ההחלטה אושרה‪,‬‬
‫היתה תקפה‪ ,‬והכל היו אמורי לנהוג לפיה‪.‬‬
‫‪ .24‬טענתו העיקרית של הנאש היא לגבי משמעותה של החלטה זו )ת‪ ,1/‬ע' ‪ ;5‬ת‪ ,2/‬ע' ‪ ;5‬ע' ‪,336‬‬
‫‪:(338!339‬‬
‫א‪ .‬החלטה זו‪ ,‬שבה לא הוגדר טיב ההוצאות שהחזר מותר‪ ,‬משמעה היה היתר גור‪ $‬שנית‬
‫לו לדרוש החזר עבור כל הוצאה מכל סוג‪ ,‬לרבות פרטית לחלוטי ‪ ,‬כשהתנאי היחיד הוא‬
‫שיגיש קבלה שתעיד שאכ ההוצאה ה‪8‬צאה בפועל )"כנגד קבלות"(;‬
‫ב‪ .‬החלטה זו נועדה למעשה לייסד משטר תגמולי לנאש עבור עבודתו לטובת הקר ‪,‬‬
‫שאמנ הוסווה כ"הוצאות"‪ ,‬א מטרתו האמיתית היתה לתגמל את הנאש על‬
‫מאמציו ! "מעי שכר"‪ ,‬וכשהמסווה נדרש מחמת האיסור שקבע חוק הרשויות על ראש‬
‫רשות מקומית‪ ,‬דוגמת הנאש ‪ ,‬לקבל שכר מכל גור פרט לעירייה;‬
‫ג‪ .‬מהותה זו של ההחלטה‪ ,‬כמקנה זכות להחזר על כל הוצאה וכמיועדת לעקו‪ $‬איסור‬
‫שבחוק‪ ,‬היה ידוע וברור למקבלי ההחלטה ולמיישמיה ! בכירי הקר והמזכיר יוסי;‬
‫ד‪ .‬הנאש האמי אפוא בתו !לב‪ ,‬שהסכומי שדרש וקיבל לכיסוי הוצאותיו הפרטיות‪,‬‬
‫שלא היתה לה כל נגיעה לענייניה של הקר ‪ ,‬התקבלו אצלו בהתא להחלטה זו ולפיכ‬
‫זכאי היה לקבל ;‬
‫מה נית ללמוד מלשו ההחלטה‪ ,‬הדיו שתועד בפרוטוקול‪ ,‬ומיתר הנסיבות‪:‬‬
‫‪ .25‬בעוד הנאש נכח עדיי בישיבה‪ ,‬הציג גבע את הנושא של גמול הדירקטורי כתגמול הול על‬
‫השקעת זמ וכס‪ $‬של הדירקטורי והציע גמול דירקטורי עבור ישיבות המתנהלות לאחר‬
‫שעות העבודה‪ .‬לאחר שהנאש יצא מהישיבה‪ ,‬כיו שנדו עניינו‪ ,‬הציע גבע בש הנהלת הקר‬
‫)"אנו מבקשי ‪ ("...‬להעלות את מכסת ההוצאות המאושרת ליו"ר ל!‪ 4 6,000‬לחודש מול‬
‫‪ 17‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫חשבוניות והוצאות בפועל‪ .‬לאו דיבר על הצור בהחזר הוצאות בשל הגברת הפעילות‪ .‬הנאש‬
‫חזר‪ ,‬והתקבלה ההחלטה‪ ,‬המתייחסת לשכר למנכ"ל ולהחזר הוצאות ליו"ר הקר ‪.‬‬
‫‪ .26‬כלומר‪ :‬בדיו עצמו‪ ,‬א‪ $‬שלא בנוכחות הנאש ‪ ,‬הציג גבע את עמדתה של הנהלת הקר !‬
‫שהנאש היה חלק ממנה ! להעלות את מכסת ההוצאות ליו"ר‪ .‬משמע‪ ,‬לא מדובר בבריאת יציר‬
‫חדש אלא בהעלאה או בהגדלה של מכסת הוצאות קיימת‪ .‬כאשר מדובר על הגדלת הקיי ולא‬
‫ביטולו והמרתו בהסדר חדש‪ ,‬אי כל יסוד להניח שהדירקטוריו התכוו לשנות ממהות‬
‫ההוצאות המותרות בהחזר‪ .‬ואכ ‪ ,‬כ הבינו הנוכחי את הנאמר‪ ,‬ולא העלו על!דעת שמדובר‬
‫באישור הוצאות שאינ קשורות לקר כלל ! אישור שלא היו נותני )גיל ! ת‪ ,21/‬ת‪ ;23/‬ע' ‪;51‬‬
‫לאו ! ת‪ ,59/‬ע' ‪ ;6 ,4‬ת‪ ;63/‬ע' ‪ ,244‬ועוד; יודלבי‪ ! '3‬ת‪ ,13/‬ע' ‪ ;1!2‬ששו ! ת‪ ;19/‬ע' ‪ ;32‬אבני !‬
‫ת‪ ;17/‬ת‪ ;18/‬ע' ‪ ;31‬יוסי ! ת‪ ,39/‬ע' ‪ ;10‬ע' ‪ ;335‬ע' ‪.(445!446‬‬
‫‪ .27‬ג החלטתה של ועדת הביקורת קבעה את "הגדלת החזר ההוצאות ליו"ר עד ‪ 4 6,000‬לחודש‬
‫כנגד קבלות"‪ ,‬נוסח העולה בקנה אחד ע האמור לעיל‪.‬‬
‫‪ .28‬לכאורה‪ ,‬נית לטעו שהנאש לא נכח בעת הדיו ולא ידע כיצד הוצג העניי ‪ ,‬וכ אמנ ניסה‬
‫הנאש לטעו ‪ .‬אלא‪ ,‬שלאו מסר שהנאש היה מודע היטב לטיב ההצעה‪ :‬היה זה הנאש שפנה‬
‫וביקש את החזר ההוצאות בשל ההוצאות המוגברות במפגשי מקבלי החלטות ועמיתי ‪ ,‬א‪ $‬נת‬
‫הערכה של עד ‪ 4 6,000‬בחודש‪ ,‬ולכ אישרו לו )ת‪ ,59/‬ע' ‪ .(3!4‬כא משתלבי דבריו של לאו ע‬
‫דבריו של גבע‪ ,‬שתיאר שיחה ע הנאש ולאו בה סוכ שגבע יציג כ את הנושא‪ ,‬וגבע א‪$‬‬
‫הבהיר שמדובר בהגדלת הסכו ולא שינוי ההסדר מעיקרו )ת‪ ;55/‬ת‪ ;57/‬ע' ‪.(168 ,115!116 ,104‬‬
‫‪ .29‬דבריו אלו של לאו ‪ ,‬א‪ $‬שביקש בכל דר להג על הנאש ‪ ,‬מבהירי אפוא כי לא זו בלבד‬
‫שהנאש הוא שיז את העלאת סכו ההוצאות המותר בהחזר‪ ,‬אלא הוא ג "נת לנו הערכה‬
‫בסמו לדיו בדירקטוריו על כ ‪ ,‬שההוצאות שלו הקשורות בפעילותו למע הקר יהיו עד כ!‬
‫‪ 4 6,000‬לחודש‪ .‬הבנו כי ]הנאש [ יודע על מה הוא מדבר‪ ,‬כי הוא הכיר את הקר עוד לפני‬
‫שהוא נבחר ליו"ר‪ .‬יש לזכור שהוא היה כמה שני מנכ"ל הקר ‪ .‬ולכ אישרנו לו את זה" )ת‪,59/‬‬
‫ע' ‪ .(4‬כלומר‪ ,‬ג בשיחה 'פרטית' בי אנ"ש‪ ,‬ללא צור במצג כלפי חו‪ ,3‬נימק הנאש את דרישתו‬
‫בכ שקשר את ההוצאות לפעילותו למע הקר ‪.‬‬
‫‪ .30‬בנוס‪ ,$‬כשעוד נכח הנאש בישיבה טר ההחלטה )שלאחריה חזר לישיבה(‪ ,‬הציג הנאש את‬
‫בקשת ההנהלה‪ ,‬ואיבח באופ ברור בי גמול למנכ"ל ולדירקטורי ‪ ,‬לבי החזר הוצאות ליו"ר‬
‫הקר ‪ ,‬הוא עצמו )פרוטוקול הדיו ‪ ,‬ע' ‪.(2‬‬
‫‪ 18‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .31‬עדויותיה של כל העדי תומכות זו בזו‪ ,‬לרבות עדותו של לאו ידידו של הנאש ‪ ,‬עדותו של‬
‫ששו א‪ $‬שככלל נזהר מלומר!מה לרעת הנאש ‪ ,‬עדותו של יודלבי‪ '3‬שהינו אחרי הכל רו"ח‬
‫חיצוני ומעול לא נחקר כחשוד‪ ,‬ועדותו של גיל‪ .‬עדויות אלו עולות בקנה אחד ע מילות‬
‫המסמכי ‪ ,‬ויוצרות יחד תשתית איתנה לממצא בדוק‪ :‬כל העדי שנכחו בישיבת הדירקטוריו‬
‫ושהיתה לה יד בהליכי החזר ההוצאות ג בהמש ‪ ,‬היו נחרצי בדעת שמדובר בהוצאות‬
‫הקשורות בפעילות למע הקר בלבד‪.‬‬
‫‪ .32‬כל עד שנשאל על!כ )לרבות גבע(‪ ,‬הצביע על גמישות אפשרית בהגדרת של הוצאות כשרות‬
‫מסוג זה‪ :‬בי א "מרווח" שמאפשר לזוכה בהוצאות ג ליהנות במידת!מה ללא דקדקנות!‬
‫יתר; בי א הכרעה לגבי כל מקרה חריג )לבוש יכול להיות לצור ייצוגי‪ ,‬חפצי מותרות יכולי‬
‫להיות מתנות מטע התאגיד‪ ,‬וכו'(‪ ,‬וכ הלאה‪ .‬כל העדי ג הסכימו‪ ,‬שהעדר של כללי זיהוי‬
‫וכללי הכרעה לטיב של הוצאות מותרות‪ ,‬הינו תקלה וליקוי‪ .‬על!א‪ $‬כל!זאת‪ ,‬לא הסכי א‪ $‬עֵ ד‬
‫לנתק את הקשר המחויב שבי ההוצאה לבי טובת הקר ‪ ,‬א‪!$‬לא הסכי שנית לאשר את‬
‫החזר של הוצאות פרטיות‪.‬‬
‫‪ .33‬ועוד על כל אלה‪ :‬במהל עדותו נמלטה האמת מגדר שיניו של הנאש ‪ ,‬כאשר אמר והודה‬
‫מפורשות )ע' ‪ ,332‬ש' ‪ 11‬ואיל ( ! "לא נאמר לי במפורש "קארט בלאנש"‪ .‬אני הבנתי את‬
‫ההחלטה כ כשאני קורא אותה‪ ".‬משמע‪ ,‬שינוי כה דראסטי ובעייתי בכללֵי זכאותו של הנאש‬
‫להוצאות‪ ,‬נשמר מעול‪!$‬סוד ולא נדו במישרי ובגלוי‪ .‬אמנ ‪ ,‬לדברי הנאש "לאו ידע הכל" )ע'‬
‫‪ ! (327‬כלומר‪ ,‬היה שות‪ $‬לאותה 'הבנה' נסתרת ! אבל א‪ $‬אחד אחר לא ידע‪ .‬המשמעויות‬
‫ברורות ונחרצות‪:‬‬
‫א‪ .‬לא היה כל שחר לטענות כלפי העדי ‪ ,‬מבי הדירקטורי ובעלי התפקידי שהשתתפו‬
‫באותה ישיבה‪ ,‬כביכול היה מדובר בהחלטה מודעת ומכוונת של הדירקטוריו‬
‫ל"יצירתה של נורמה חדשה" הפורצת כל גדר של די ‪ ,‬נוהג מקובל והיגיו ‪ .‬כיצד יכלו‬
‫אלה להעלות בדעת שה שותפי להפקר שכזה‪ ,‬כשהנאש עצמו הודה שלא דובר על!‬
‫כ ? כיצד נית לטעו ‪ ,‬כי המשמעות המקובלת של "החזר הוצאות" נהפכה פתאו על!‬
‫פיה על!דר שתיקה?‬
‫ב‪ .‬אינני מאמי כלל שהנאש ‪ ,‬איש ציבור והסתדרות ותיק‪ ,‬לא ראה כל בעייתיות‪ ,‬ולו‬
‫קטנה ולכאורית‪ ,‬בפרשנות שנת כביכול להחלטה‪ .‬הנאש יכול היה להתייע‪ 3‬ע ששו‬
‫או אחרי ‪ ,‬א לא עשה זאת )ע' ‪ .(332‬במשטרה "לא זכר" א שוחח על!כ ע ששו‬
‫)ת‪ ,1/‬ע' ‪ (8‬ובעדותו טע מעורפלות ש"היתה שיחה או משהו" ע ששו ‪ ,‬א "זו היתה‬
‫‪ 19‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ההבנה וג הוא ידע" )ש (‪ .‬ששו בעדותו טע ההיפ ! "לא ראיתי ולא הבנתי זאת‬
‫כהיתר לתת כס‪ $‬לכל מה שהוא רוצה‪) ".‬ע' ‪ .(32‬ששו לא אותגר ישירות מול טענה זו‬
‫של הנאש ‪ ,‬בדבר ידיעתו של ששו על ה"הבנה" ובדבר "שיחה או משהו"‪ ,‬ויש להניח‬
‫אפוא לחובת ההגנה שתשובותיו היו מזיקות לעניינה‪.11‬‬
‫‪ .34‬אני דוחה אפוא את טענות הנאש וקובע שהדירקטוריו )כאורג ( וחבריו לא התכוונו לניתוק‬
‫קשר בי ההוצאות לבי פעילות הנאש לקידו ענייני הקר ; ההחלטה אינה משקפת כלל כוונה‬
‫שכזאת; ואי בסיס סביר לקרוא בהחלטה היתר להחזר הוצאות שאינ קשורות לעניינה של‬
‫הקר ‪ .‬לפיכ ‪ ,‬ההוצאות המותרות בהחזר היו א ורק אלו הקשורות לפעילותו של הנאש למע‬
‫הקר ‪ ,‬ולו בהיבט מרחיב של משמעות הקשר‪.‬‬
‫הא ידעו או הבינו חברי הדירקטוריו שמדובר ב"מעי שכר" במסווה?‬
‫‪ .35‬כאמור לעיל‪ ,‬כל העדי שנכחו בישיבה הכחישו ידיעה או הבנה מסוג זה בזמ הרלוונטי‪ .‬אפילו‬
‫לאו ‪ ,‬שניסה בכל דר במהל עדותו להתחמק ממשמעות דבריו הנחרצי בהודעותיו‪ ,‬שהתפתל‬
‫בחוסר נוחות ועמל באופ מופג לטשטש את תשובותיו ולהפו את עדותו לחסרת קוהרנטיות‪,‬‬
‫וניסה לסייע לנאש בכל דר ‪ ,‬נאל‪ 3‬להודות שהכוונה היתה לאישור החזרי הוצאות הקשורות‬
‫לפעילות הקר ‪ .‬אמנ ‪ ,‬הסביר לאו ‪ ,‬הכוונה היתה להותיר שוליי רחבי מאוד לפרשנות בדבר‬
‫הוצאות מותרות‪ ,‬כדי לתגמל את הנאש במידה מסוימת‪ ,‬אול עדיי היה על ההוצאות להיות‬
‫קשורות בדר כלשהי לפעילות למע הקר )ת‪ ,59/‬ע' ‪ ;6 ,4‬ת‪ ;63/‬ע' ‪ ! 226‬הוצאות לשיווק‬
‫"לכאורה חריגות אבל שקשורות לקר "; ע' ‪.(270!271 ;240‬‬
‫‪" .36‬הבנה" זו מגלמת אפוא מוסכמה או פרקטיקה שכיחי למדי‪ ,‬נוסח "לא תחסו שור בדישו"‪.‬‬
‫ג גיל בעדותו דיבר על "מרווח" שמאפשר לזוכה בהוצאות ג ליהנות במידת!מה ללא‬
‫דקדקנות!יתר‪ ,‬וג במקרה זה )למשל‪ ,‬ע' ‪ .(51‬כמוב ‪ ,‬שבי הנאה מפערי קטני שבי חובה‬
‫להנאה‪ ,‬לקט שכחה ופאה‪ ,‬לבי מיסודו של הסדר שכל!כולו נועד להנות ולהעשיר את המתוגמל‪,‬‬
‫אי כל דמיו ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫החקירה הנגדית הינה הכלי המרכזי בבחינת עדות של עדי ‪ .‬כאשר נמנע צד מחקירתו‬
‫הנגדית של עד בנקודה מהותית‪ ,‬חזקה שתשובות העד לא היו משרתות עניינו )בכפו‪$‬‬
‫לחריגי אינ מתקיימי בענייננו(‪ ,‬וראו למשל ע"פ ‪ 38/61‬יצחק נ' היו"מ‪ ,‬פ"ד טו ‪,514 ,‬‬
‫‪ 528‬וע"א ‪ 260/82‬סלומו נ' אמונה‪ ,‬פ"ד לח)‪ .258 ,253 (4‬תוקפה של הלכה זו יפה ג בכל‬
‫מקו נוס‪ $‬בהכרעת!די זו שבו נזכרת הימנעות ההגנה מחקירה בנקודה משמעותית;‬
‫‪ 20‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .37‬העדי שנכחו בישיבה‪ ,‬פרט ללאו וגבע‪ ,‬הכחישו שנאמר לה או שהבינו באותה עת שהסיבה‬
‫להסדר זה הוא הרצו לעקו‪ $‬את האיסור המוטל על הנאש לקבל שכר מגור אחר פרט‬
‫לעירייה )גיל ! ע' ‪ ;51‬יודלבי‪ ! ’3‬ת‪ 13/‬ע' ‪ ;3‬ת‪ ;14/‬אבני ! ת‪ 17/‬ע' ‪ ;3‬יוסי ! ע' ‪ .(12446‬ג לאו‬
‫וג גבע‪ ,‬ולמעשה ג הנאש ‪ ,‬לא טענו כי סיבת ההסדר הובאה לידיעת של יתר חברי‬
‫הדירקטוריו קוד לקבלת ההחלטה )דברי הנאש בע' ‪ ,(353‬ואפנה שוב לאבחנתו הברורה של‬
‫הנאש בפרוטוקול הדיו בי גמול לאחרי לבי החזר הוצאות לו!עצמו‪.‬‬
‫‪ .38‬בישיבת ועדת הביקורת מיו ‪ ,14.4.05‬המאוחרת לאותה החלטה‪ ,‬עלתה השאלה של מת גמול‬
‫דירקטורי לנושאי משרה ברשויות המקומיות מבי הדירקטורי ‪ ,‬שהחוק אוסר עליה לקבל‬
‫שכר מלבד מהרשות )ת‪54/‬ב(‪ .‬מר אלי לוי‪ ,‬יו"ר הועדה ודירקטור‪ ,‬שאל הא נבח עניינו של‬
‫איסור זה‪ .‬לאו העלה את עניינ הדומה של נציגי ההסתדרות‪ .‬לפי דברי המשתתפי בדיו‬
‫וההחלטה‪ ,‬ברור היה שאי זה מעניינה של הקר ! הגמול ישול ‪ ,‬וכל דירקטור שכזה יפעל "על!‬
‫פי הכללי הנהוגי במקו עבודתו"‪ .‬ג מכא נית להסיק שמטרתו של הנאש בעקיפת החוק‬
‫לא הפכה ג למטרה של הדירקטוריו או של הדירקטורי ‪ ,‬ולא היתה בי שיקוליה ‪ .‬לו היו‬
‫אלה בי הנכללי ב"הבנה" הנטענת‪ ,‬ודאי שלא היו מעלי את הנושא לדיו מתועד‪.‬‬
‫‪ .39‬לא היתה כל מניעה שהקר תזכה את הנאש בשכר‪ ,‬ממש כש שנעשה לגבי גמול הדירקטורי ‪.‬‬
‫הדירקטוריו לא נקט בדר זו‪ ,‬שמעול לא הוצעה לו‪.‬‬
‫‪ .40‬אפשר שהנאש הגיע להבנות "מרחיבות" ע לאו וגבע טר הדיו וההחלטה‪ ,‬אול על!סמ‬
‫העדויות של כל העדי הרלוונטיי ‪ ,‬המתיישבות זו ע זו וע דבריה הברורי של לאו וגבע‬
‫שקשרו בי החזר ההוצאות לבי הפעילות‪ ,‬אני קובע כי יתר חברי הדירקטוריו לא ידעו ולא‬
‫הבינו שמדובר ב"מעי שכר" המנותק כליל מהמוב המקובל של "הוצאות"‪ ,‬א‪ $‬לא נתנו יד‬
‫לאישורו של הסדר עקלקל שכזה‪.‬‬
‫‪ .41‬התביעה‪ ,‬ה בכתב האישו וה בחלק מסיכומיה‪ ,‬טענה שבי חברי הדירקטוריו שררה "הבנה"‬
‫שיש להשתמש במכשיר ההוצאות לתגמול הנאש ‪ ,‬בשל האיסור המוטל עליו בחוק לקבל שכר‪.‬‬
‫עדיי ! כ התביעה ! להבנה לא היו שותפי גופי הביקורת‪ ,‬אבני ויודלבי‪ ,133‬ה"הבנה" לא כללה‬
‫הסכמה לניתוק בי פעילות הנאש למע הקר לבי ההוצאות‪ ,‬ובודאי שלא כללה הסכמה‬
‫למעשי רישו כוזב והטעייה‪ .‬ממצאיי‪ ,‬כמובא לעיל ולאחר שמיעה והתרשמות מהעדי ‪ ,‬שוני ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫הסניגור נתלה בסיכומיו במילותיו של יוסי בהודעתו ראשונה‪ ,‬לפיה "במר‪ 2005 3‬החליט‬
‫דירקטוריו הקר שיש לתגמל אותו" א מהמש הדברי ברור שמדובר על החזר הוצאות‬
‫)ת‪;(35/‬‬
‫סיכומי התביעה‪ ,‬ע' ‪;454‬‬
‫‪ 21‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ע !זאת‪ ,‬ג לגישתה של התביעה‪ ,‬המקלה ע הנאש ‪ ,‬היתה ה"הבנה" מוגבלת לאמור לעיל‬
‫ולא התייחסה לאפשרות פעולותיו של הנאש בגינ הוא נאש ובודאי שלא התירה אות ‪ .14‬ג‬
‫א תאומ‪ 3‬גישתה זו של התביעה‪ ,‬לא היתה אפוא המסקנה משתנה‪.‬‬
‫‪ .42‬עוד יצוי ‪ ,‬כי לצד זכייתו בהחזר ההוצאות‪ ,‬קיבל הנאש החל מהרבעו השלישי של ‪ 2005‬גמול‬
‫דירקטורי של ‪ 4 1,000‬לכל ישיבה בה השתת‪ ,$‬וכ קיבל "גמול חצי שנתי"‪ ,‬ובס הכל ‪36,901‬‬
‫‪) 4‬החלטה מיו ‪ 21.7.05‬ת‪1/‬ד; טבלת ריכוז ת‪52/‬א והוראות התשלו (‪ .‬ג תופעה זו מעידה כי‬
‫איש ! לרבות הנאש ! לא סבר שהנאש מקבל "מעי שכר"‪.‬‬
‫הא יכול הדירקטוריו להחליט כדי החלטה מסוג זה‪ ,‬של מת "מעי שכר" במסווה הוצאות?‬
‫‪ .43‬על!א‪ $‬הקביעה שהחלטה מסוג זה לא ניתנה‪ ,‬אדו באפשרות החוקית לקבל החלטה מסוג זה‪.‬‬
‫‪ .44‬בי "החזר הוצאות בפועל"‪ 15‬לבי "תגמול" מסוג שכר‪ ,‬גמול דירקטורי וכיו"ב‪ ,‬פעורה תהו‬
‫הנגזרת מאופיו של התשלו ! בעוד תגמול לסוגיו אמור להעשיר את המקבל בסכו הנית‬
‫ולהניחו במצב של רווח ביחס למצבו קוד לקבלת התשלו ‪ ,‬הרי החזר הוצאות אינו אמור‬
‫להעשיר את המקבל אלא לשפותו בגי הוצאה שהוציא כ שהיתרה לזכותו‪ /‬חובתו תאוז‬
‫ותאופס‪.‬‬
‫‪ .45‬לרישו תשלו כהחזר הוצאה או כשכר או תגמול אחר‪ ,‬יש משמעויות חשבונאיות ומיסוייות‬
‫מובהקות ולכ קובעי הדי וכללי החשבונאות כיצד יש לרשמ ‪ ,‬כדי שהרישומי ייחשבו‬
‫כתקיני ומשקפי את המצב לאמיתו‪ .‬שכר או גמול אינ יכולי להירש כהוצאות‪ ,‬וההיפ‬
‫)יודלבי‪ ! '3‬ת‪ ;13/‬ת‪ ;14/‬ע' ‪ ;72‬אבני ! ת‪ ;17/‬ת‪ ;18/‬ע' ‪ ;31‬יוסי ! ת‪ ,51/‬ע' ‪ ;3‬גיל ! בהודעתו‬
‫ובעדותו(‪.‬‬
‫‪ .46‬פקודת מס הכנסה מתייחסת ל"יציאות והוצאות שיצאו כול בייצור הכנסתו" של אד )סעי‪$‬‬
‫‪ (17‬ומבחינה בי הוצאות הכרוכות ושלובות בהלי הפקת ההכנסה‪ ,‬לבי הוצאות פרטיות שהינ‬
‫בי הניכויי שאי להתיר )סעי‪ .(32 $‬הדי ‪ ,‬שקבוע בתקנות ופ‪8‬תַ ח בפסיקה )ראו דיו מקי‪$‬‬
‫ותמצית הלכה בע"א ‪ 4243/08‬פ"ש גוש ד נ' פרי )‪ ,((2009‬מכיר ב"הוצאה מעורבת" שחלקה‬
‫הוצאה עסקית הקשור להפקת הכנסה וחלקה פרטי‪ .‬מכל מקו ‪ ,‬נקבע שוב ושוב שהוצאות‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫אי ענייננו אפוא באפשרות ההרשעה בעבירה על!פי עובדות שלא נטענו בכתב האישו ‪ ,‬לפי‬
‫סעי‪ 184 $‬לחוק סדר הדי הפלילי ]נ"מ[‪ ,‬תשנ"ב!‪;1982‬‬
‫אי חולק שהחלטת הדירקטוריו התייחסה להחזר הוצאות שהוצאו בפועל והתקבלו בגינ‬
‫קבלות‪ .‬להל יכונו אלו בקיצור לש הנוחות‪" ,‬החזר הוצאות" או פשוט "הוצאות";‬
‫‪ 22‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫פרטיות לחלוטי אינ מותרות כלל בניכוי‪ ,‬וראו דיו בע"א ‪ 380/99‬קימה נ' פ"ש גוש ד )‪(2000‬‬
‫ובבג"‪ 1878/09 3‬ארז נ' שר האוצר )‪ ,(2011‬וכ לאמור בסעי‪ 28 $‬לדברי המשנה לנשיאה ריבלי‬
‫בעניי פרי(‪.‬‬
‫‪ .47‬אנשי המקצוע‪ ,‬רואי החשבו ‪ ,‬השיבו חד!משמעית‪ ,‬כי הוצאות פרטיות אסורות בגלגול על הקר ‪,‬‬
‫שרישומ כהוצאות בספרי הקר הוא מוטעה ואסור‪ ,‬ושאי לשלמ )יודלבי‪ ! '3‬ת‪ ;14/‬ת‪;13/‬‬
‫ת‪ ;16/‬ע' ‪ ;78 ,74 ,72‬אבני ! ע' ‪ ;31‬פרייס‪ ,‬ע' ‪ .(15‬כ ג מקצוענֵי השטח‪ ,‬רבי הניסיו והשני‬
‫בשירות הציבור במסגרת ההסתדרות )גיל ! ת‪ ;21/‬ע' ‪ ;51 ,46!47‬לאו ! ת‪ ,61/‬ע' ‪ ;2!3‬ת‪;62/‬‬
‫ת‪ .(63/‬כל אלו ענו וקבעו נחרצות‪ ,‬כי "הוצאות" משמע הוצאות הקשורות בפעולת הקר ;‬
‫ותשלו עבור הוצאות אחרות‪ ,‬איננו בבחינת "הוצאות" כלל וחייב להתגש כשכר או גמול ! זה‬
‫הדי ‪ ,‬זה הנוהג‪ ,‬זו משמעה של חובת אמוני לתאגיד‪.‬‬
‫‪ .48‬לא נמצא אפוא כל מקור בדי או בתקנו הקר‬
‫‪16‬‬
‫המתיר לקר לשל‬
‫לנאש‬
‫תשלומי‬
‫שמשמע מימו הוצאותיו הפרטיות‪ ,‬שאי לה כל נגיעה לקר ‪ ,‬שלא כשכר או גמול דירקטורי ‪.‬‬
‫הקר ‪ ,‬כישות משפטית מלאכותית‪ ,‬כבולה לסמכויות שמקני לה הדי והתקנו והיא אינה‬
‫יכולה לחרוג מה ‪ .‬מעבר לצור ‪ ,‬התרשמתי מאמינות עדויותיה של רואי החשבו ויתר העדי ‪,‬‬
‫המתיישבות זו ע זו‪ ,‬ע הדי וע השכל הישר‪.‬‬
‫‪ .49‬לנוכח כל האמור‪ ,‬מוסי‪ $‬אני וקובע כי הדירקטוריו לא יכול היה לקבל החלטה שמשמעה החזר‬
‫הוצאות פרטיות של הנאש ‪ ,‬שאינ קשורות לפעילותו למע הקר ‪ .‬להחלטה כזו אי ולא יכול‬
‫להיות תוק‪ $‬חוקי‪.‬‬
‫הא היו להחלטה מניעי שבשיקולי מס?‬
‫‪ .50‬סעי‪181 $‬ב לפקודת מס הכנסה מגדיר "הוצאות עודפות" שה הוצאות שהוצאו כ ! "חבר בני‬
‫אד שהוציא למטרות המפורשות בתקנות על!פי סעי‪ 31 $‬סכומי שלפי התקנות האמורות‬
‫אינ מותרי בניכוי או עולי על הסכומי שנקבעו כמותרי בניכוי‪ ."...‬לפי סעי‪ $‬זה ותקנות‬
‫שתוקנו מכוחו )תקנות מס הכנסה )תשלו מקדמה בשל הוצאות עודפות(‪ ,‬תשל"ב!‪ ,(1971‬יש‬
‫לדווח לפקיד השומה על הוצאות מסוג זה בדו"ח מיוחד וכ לשל מקדמה‪ .‬כשמדובר במלכ"ר‬
‫או מוסד כספי‪ ,‬דוגמת הקר דנ ‪ ,‬המקדמה הינה בשיעור גבוה של ‪ 90%‬והיא למעשה ג המס‬
‫‪16‬‬
‫ת‪40/‬ג‪ .‬לפי סעיפי ‪ 4‬ו!‪ 44‬לתקנו ‪ ,‬הקר היא חברה ציבורית שרשאית לפעול א ורק‬
‫לביצוע תכנית ההשתלמות;‬
‫‪ 23‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫בפועל‪ .17‬הוצאות אלה )שככל הוצאה של עסק או תאגיד חייבות להירש בספריו( נקראות אפוא‬
‫"עודפות" כיו שהוצאו בסכו‬
‫העוד‪ $‬על מגבלות שנקבעו בתקנות ולכ אינו מותר בניכוי‪.‬‬
‫התקנות שנקבעו מתייחסות כול להוצאות שקשורות לפחות חלקית להפקת הכנסה ! תקנות‬
‫מס הכנסה )ניכוי הוצאות רכב(‪ ,‬תשנ"ה!‪ ;1995‬תקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסוימות(‪,‬‬
‫תשל"ב!‪ ,1972‬המתייחסות לכיבוד ואירוח‪ ,‬אש"ל‪ ,‬נסיעות לחו"ל‪ ,‬מתנות והוצאות טלפו ;‬
‫תקנות מס הכנסה )שווי השימוש ברדיו טלפו נייד(‪ ,‬תשס"ב!‪.2002‬‬
‫‪ .51‬הסניגור המלומד ביקש ללמוד מקיומ בדי של "הוצאות עודפות" ג את אפשרות קיומ בדי‬
‫של "הוצאות פרטיות" שמותר לחייב בה עסק או תאגיד‪ .‬הסניגור לא הצליח להביא תימוכי‬
‫לדבריו אלו‪ ,‬ונראה שבלבל בי מושגי ‪ :‬הקר ‪ ,‬ככל עסק או תאגיד‪ ,‬חייבת לרשו בספריה כל‬
‫תשלו שהוציאה ! מותר בניכוי או לא‪ ,‬חוקי או לא‪ .‬תשלו שהוצא כ"הוצאות" א אינו מותר‬
‫בניכוי‪ ,‬יסווג כהוצאה עודפת )או שיסווג בחלקו ככזו(‪ .‬ודאי‪ ,‬שחיובי בגי הוצאות עודפות לא‬
‫באו לערער את הכלל הבסיסי‪ ,‬שרק הוצאה שנועדה ולו חלקית להפקת הכנסה מוכרת לצרכי‬
‫ניכוי‪ ,‬וכל הוצאה אחרת‪ ,‬שלא נועדה להפקת הכנסה‪ ,‬חייבת במס‪ .‬ודאי‪ ,‬שעצ הרישו המחויב‬
‫בספרי הקר אינו מעיד שצרי או מותר היה לשל לנאש את התשלומי הללו )יודלבי‪ ! ’3‬ע'‬
‫‪ ;79 ,73‬פרייס ! ע' ‪.(18!19‬‬
‫‪ .52‬מכל מקו ‪" ,‬בזמ אמת" לא חשב איש על נושא זה של הוצאות עודפות‪ ,‬והוא לא נכלל בשיקולי‬
‫הדירקטוריו או מי מהפרטי המרכיבי אותו ואת הנהלת החברה‪ :‬כ אמר מפורשות לאו )ע'‬
‫‪ ,(256!258 ,253‬וכ עולה מדבריו של יוסי לפיה הנושא עלה רק ב!‪ 2006‬וג הוא לא הבי את‬
‫העניי לאשורו )ת‪ ,39/‬ע' ‪ ;11!12‬ע' ‪ .(374!376‬הנאש עצמו טע לאי!ידיעה ואי!הבנה של הנושא‬
‫)ת‪ ,7/‬ע' ‪ 2‬ו!‪ (5‬ושרק בהמש אמר לו גבע להגיש קבלות שופרסל "כי זה טוב לעודפות" )טענה‬
‫שחידש בעדותו‪ ,‬ע' ‪ 327‬ו!‪ ,329!330‬ושלא נזכרה בהודעותיו‪ .‬בנוס‪ ,$‬אי כל היגיו באמרתו‬
‫הנטענת של גבע(‪ .‬העובדה‪ ,‬שעניי זה לא הועלה ולא היה בתודעת הדירקטוריו )כאורג ( או‬
‫פרטיו‪ ,‬נלמדת ג מעצ העובדה שהעניי לא נדו כלל‪.‬‬
‫‪ .53‬אני קובע אפוא כעניי שבעובדה‪ ,‬שבעת קבלת ההחלטה לא נלקחו כלל בחשבו שיקולי מס‬
‫ובודאי לא המס הצפוי בגי הוצאות עודפות‪ .‬למעשה‪ ,‬היעדר ההתייחסות לכ זיכה את הנאש‬
‫בחסכו מס )שהלוא סיווג התשלומי כשכר או גמול היה גורר חיובו במס הכנסה( ומנגד הטיל‬
‫נטל מס כבד על הקר ‪ ,‬שבנוס‪ $‬לתשלומי לנאש שילמה סכו גדול כמס על הוצאות עודפות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫או ‪ 18%‬מס‪ ,‬כשמדובר בכיבוד קל במשרדי הקר ! סוג הוצאות נדיר מאוד בענייננו;‬
‫‪ 24‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫איסו' הקבלות והחשבוניות ורישומ על ידי הנאש ‪:‬‬
‫‪ .54‬הנאש חזר ותיאר את עצמו כאד מפוזר ושכח ‪ ,‬שאינו מטריד את עצמו בשאלות הקטנות של‬
‫החזרי ההוצאות‪ ,‬וכ ג תואר על!ידי אחרי ‪ .‬הנאש יצר אפוא תדמית שובת!לב של אד‬
‫פעלת השקוע מעלה!ראש בעשייה ציבורית ומזניח את טובתו שלו‪ .‬מהראיות המוצקות‬
‫המגולמות במסמכי עולה כי תמונה זו היא חלקית בלבד‪:18‬‬
‫א‪ .‬הנאש נהג לאסו‪ $‬בדקדקנות תיעוד של ההוצאות שהוציא‪ ,‬ולו ג בעשרות ‪ 4‬בודדי ‪,‬‬
‫ולא נרתע ג‬
‫מ"תיקו " קבלות על!דר שינו ָי ורישו‬
‫שמו בה ג‬
‫כשמדובר היה‬
‫בסכומי קטני יחסית של ‪) 4 120‬ת‪40/‬יג‪ ,‬ועוד(;‬
‫ב‪ .‬הנאש לא זלזל בקטנות ולא הותיר עניי זה לחסדי אחרי ! את רשימות הקבלות‬
‫המפורטות שהיה מגיש יחד ע דרישות התשלו היה הנאש מכי או מעתיק בעצ‬
‫ידו‪ ,‬מבלי לחוס על מאמציו וזמנו היקרי ;‬
‫ג‪ .‬הנאש אולי הגיש באיחור את דרישות התשלו ‪ ,‬א נהג לעמוד על אישור והעברת‬
‫הכס‪ $‬בדחיפות‪ .‬דברי אלו שמסר יוסי )ת‪ ,42/‬ע' ‪ ,(8‬נתמכי במהירות בה אושרו‬
‫והועברו התשלומי ! ימי בודדי ‪ ,‬מהירות שיא בגופי ציבוריי ;‬
‫‪ .55‬לפי דבריה של הנאש ושל מנהלת לשכתו דאז מטע העירייה‪ ,‬גב' אילנית דג ‪ ,‬היה הנאש‬
‫נוהג לשמור את הקבלות עבור הוצאותיו במגירות שולחנו‪ ,‬ברכבו‪ ,‬וממקומות אחרי ‪ ,‬ומש‬
‫היתה אילנית מחלצת אות מעת לעת )ע' ‪.(417‬‬
‫‪ .56‬הנאש הנחה את אילנית כיצד לנהוג בקבלות‪:‬‬
‫א‪ .‬קבלות שנועדו להגשה לעירייה להחזר‪ ,‬התייחדו בכ שהנאש היה רוש באחוריה‬
‫את פרטי ההוצאה וסיבתה וחות ‪ .‬כ זיהתה אילנית קבלות אלו כקבלות לעירייה‪,‬‬
‫והיתה מגישה אות לגזברית העירייה;‬
‫ב‪ .‬קבלות שלא סומנו כ ‪ ,‬היו מוגשות לקר ;‬
‫‪18‬‬
‫והשוו פסקה ‪ 16‬לע"פ ‪ 281/82‬אבו חצירא נ' מ‪.‬י‪;(1983) .‬‬
‫‪ 25‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .57‬ההנחיה של הנאש לאילנית היתה פשוטה וקצרה ! כל מה שלא הול לעירייה‪ ,‬יוגש לקר ‪.‬‬
‫הנאש אמר לאילנית שהוא זכאי ל"החזר הוצאות אישיות" עד ‪ ,4 6,000‬והסביר שזה יכול‬
‫להיות כל דבר‪ ,‬כל עוד הוא זה ששיל )עדותה‪ ,‬ע' ‪ ;416 ,410 ,405‬עדותו‪ ,‬ע' ‪.(328‬‬
‫‪ .58‬כ אספה אילנית מבי הקבלות כל קבלה שלא נועדה לעירייה‪ ,‬ועד לס של ‪ 4 6,000‬לחודש‪.‬‬
‫כדי להקל על עבודתה‪ ,‬יצרה אילנית 'תעדו‪ '$‬של הקבלות שהוגשו לקר ‪ ,‬א היה זה תעדו‪ $‬טכני‬
‫בלבד‪ ,‬של גודל סכומי )ככל שסכו היה גדול יותר‪ ,‬נדרשו פחות קבלות כדי להגיע לתקרה‬
‫המותרת(‪ ,‬וג הוא היה רופ‪ $‬מאוד )ע' ‪ .(401‬אילנית לא סיפרה על כל מבח אחר לכלילת קבלות‬
‫בדרישת ההחזר‪ ,‬לא 'נראות ציבורית' ולא כל מדד אחר‪ ,‬ואני סומ על עדותה החפה מרצו‬
‫להזיק לנאש ‪.‬‬
‫‪ .59‬אילנית היתה כותבת רשימה ובה פירוט הקבלות‪ ,‬תאריכי וסכומי ‪ ,‬והיתה מציינת סיווגה של‬
‫כל הוצאה בסיווגי כלליי של 'כיבוד'‪' ,‬הוצאות משרד' וכו'‪ .‬הנאש הוא שהנחה את אילנית‬
‫להשתמש בסיווגי כלליי אלו )הודעתו ת‪ ,2/‬ע' ‪ ;5 ,2‬עדותו‪ ,‬ע' ‪.(374‬‬
‫‪ .60‬את הקבלות היתה מכניסה אילנית למעטפה חומה ומוסרת הכל לנאש ‪ .‬הנאש היה מעתיק‬
‫את הרשימות שלה בכתב ידו )ע' ‪ (403‬ומעביר הכל לקר ‪ .‬הנאש לא מסר הסבר ממשי לכ‬
‫שהעתיק את הרשימות בכתב ידו ! לדבריו עשה זאת "כדי שיראו שאני זה שמגיש את זה‪ ...‬וא‬
‫יש טעות זה אני‪) ".‬ע' ‪.(373‬‬
‫‪ .61‬את עשרות חשבוניות השופרסל היתה אילנית מסווגת כ"כיבוד"‪ ,‬משו שהיו קשורות ברוב‬
‫לרכישות מזו )ע' ‪ .(426‬את תלושי הקופה שהיו צמודי לחשבוניות היתה תולשת וזורקת‪ ,‬כי‬
‫לפי הנחיית הנאש לא היתה חשיבות למה שנקנה‪ ,‬כל עוד הנאש שיל על!כ )ע' ‪ .(429‬לא‬
‫הוברר‪ ,‬מדוע לעמול בקפדנות כזו על הפרדת של תלושי הקופה‪ :‬הביצוע היה מושל וא‪ $‬תלוש‬
‫קופה לא מצא דרכו אל!בי המסמכי הרבי שהוגשו לקר ‪.‬‬
‫‪ .62‬יש לקבוע אפוא‪ ,‬כי הנאש גילה והפעיל שליטה ממשית ועניי רב בתהלי איסו‪ $‬הקבלות‪,‬‬
‫מיונ והגשת לתשלו ‪ :‬הנאש אס‪ $‬ושמר את כל הקבלות‪ ,‬לרבות אלו הקשורות להוצאות‬
‫פרטיות לחלוטי ‪ ,‬ללא כל אבחנה והפרדה‪ .‬בשלב הכנת להגשה עמלה אילנית על סיווג ‪ ,‬א לפי‬
‫הנחיה מפורשת של הנאש ‪ ,‬ראתה בכל קבלה שלא הוגשה לעירייה קבלה הכשרה להגשתה‬
‫לקר ‪ .‬בכלל קבלות אלו היו בעיקר קבלות על הוצאות פרטיות לחלוטי ‪ ,‬א אילנית ציינה אות‬
‫ברשימותיה בסיווג מטעה וכוזב של 'כיבוד' ו'הוצאות משרד' לפי הנחייתו המפורשת של‬
‫הנאש ‪ .‬הנאש לא התעצל ולא זלזל‪ ,‬אלא העתיק בכתב ידו רשימות אלו‪ ,‬על הסיווגי‬
‫הכוזבי ‪ ,‬ודאג להגיש לקר ‪.‬‬
‫‪ 26‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .63‬לא הוסרה התמיהה‪ ,‬מדוע הנאש ‪ ,‬שחזר והדגיש עד!כמה אי לו עניי בהוצאות מסוג זה ועד!‬
‫כמה היה זמנו יקר‪ ,‬הקפיד להעתיק בשקדנות את הרשימות‪ .‬אפשר וביקש להרתיע מפני‬
‫בדיקות נוספות )אי חשש בביקורת על רישומי מזכירה‪ ,‬א ביקורת על רישומי בעצ !ידו של‬
‫היו"ר זה כבר עניי אחר(‪ .‬מכל מקו ‪ ,‬נוהג זה מסיר כל ספק באשר לידיעתו וכוונתו של הנאש‬
‫בהגשת הקבלות והרשימות ע הסיווגי הכוזבי ‪.‬‬
‫‪ .64‬פרקטיקה דקדקנית זו מאפשרת לקבוע שהנאש‬
‫היה ער לחלוטי לאות הוצאות חריגות‪,‬‬
‫שבלטו מבי עשרות פריטי ה"כיבוד" וכו' ! שיעורי האנגלית שצוינו ככאלה; הוצאות בסכומי‬
‫חריגי של אלפי ‪) 4‬כגו מסעדת פאשה ורכישת טלוויזיה(; מאייד למזג בביתו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫יישו ההחלטה הגשת דרישות התשלו וקבלת ההחזרי ‪:‬‬
‫‪ .65‬את דרישות התשלו‬
‫היה הנאש‬
‫מעביר ליוסי מעת לעת‪ ,‬כשבדרישה פרט את מהותה‬
‫והתחשבנויות שונות‪ .‬לדרישות עצמ נלוו הרשימות בכתב ידו של הנאש ומעטפות נייר ובה‬
‫הקבלות והחשבוניות‪ .‬יוסי היה מורה למזכירה להכי הוראת תשלו ‪ ,‬וזו היתה נחתמת על!ידי‬
‫המנכ"ל ועל!ידי יוסי ומועברת לביצוע התשלו ‪ .‬בהנהלת החשבונות )שנוהלה בבנק הפועלי (‬
‫נפתח סעי‪ $‬תקציב מיוחד שסומ "‪ ! 36‬הוצאות היו"ר"‪ .‬הנאש לא נדרש למלא את טפסי‬
‫ההחזר לה נדרש כל עובד הקר שביקש החזר הוצאות‪.‬‬
‫‪ .66‬בס הכל מדובר על שמונה הוראות תשלו הרלוונטיות לאישו ‪ ,‬בס כולל של ‪4 117,894‬‬
‫‪19‬‬
‫)ריכוז בפלט ת‪15/‬א ובדו"ח הביקורת ת‪:(53/‬‬
‫‪ ,22.9.05 .1‬תשלו לנאש לפי הוראה ‪ ,1124‬ע"ס ‪) & 24,601‬ת‪/39/‬א ! ת‪39/‬ג(‪:‬‬
‫א‪ .‬הוראת התשלו של יוסי מיו ‪ ,2.8.05‬לפי דרישה ושתי רשימות שהכי הנאש בכתב!‬
‫יד ! "קבלות לשנת ‪ 2004/5‬מאושר ‪ 4 500‬לחודש" )סה"כ ‪ (4 5,787.9‬ורשימה ממארס‬
‫‪ 2005‬עד יולי ‪) 2005‬כולל‪ ,‬סה"כ ‪.(4 18,811.09‬‬
‫ב‪ .‬הקבלות והחשבוניות בגי רכישות שאינ בתי קפה‪ /‬מסעדות‪ ,‬צורפו ללא פירוט ותלושי‬
‫קופה )ת‪39/‬ה ! ת‪39/‬יב(‪.‬‬
‫‪ ,29.9.05 .2‬תשלו לנאש לפי הוראה ‪ ,1153‬ע"ס ‪) & 16,522‬ת‪40/‬ו ! ת‪40/‬ז(‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫ללא הוראות תשלו של גמול דירקטורי שקיבל הנאש ושל הוצאות טיסה ושהייה‬
‫באילת לצרכי אירוע משפחתי של דירקטור אחר‪ .‬הסכומי להל מעוגלי לשקלי שלמי ;‬
‫‪ 27‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫א‪ .‬הוראת התשלו של יוסי מיו ‪ ,28.9.05‬לפי דרישה ורשימה שהכי הנאש בכתב!יד‪,‬‬
‫בה כלל‪" :‬החלפת מאייד למזג " בס ‪" ;4 2,150‬מקרר למשרד" בס ‪" ;4 3,400‬נסיעה‬
‫לחו"ל )משלחת(" בס ‪" ;4 3,910‬לימוד אנגלית"‪ ,‬חמש חשבוניות ע"ס ‪ 4 120‬כ"א;‬
‫כמעט כל היתר סווג ל"כיבוד"‪" ,‬חניה" ו"ציוד משרדי";‬
‫ב‪ .‬הקבלות והחשבוניות בגי רכישות שאינ בתי קפה‪ /‬מסעדות‪ ,‬צורפו ללא פירוט ותלושי‬
‫קופה )ת‪40/‬ח ! ת‪40/‬יא(‪ .‬הקבלות בגי "לימוד אנגלית" ובגי "נסיעה לחו"ל )משלחת("‬
‫שונו בקפידה )ת‪2/‬י‪ ,‬ת‪40/‬ט(‪.‬‬
‫‪ ,21.12.05 .3‬תשלו לנאש לפי הוראה ‪ ,1220‬ע"ס ‪) & 18,907‬ת‪40/‬יד ואיל (‪:‬‬
‫א‪ .‬הוראת התשלו של יוסי מיו ‪ ,10.12.05‬לפי דרישה ורשימה שהכי הנאש בכתב!יד‪,‬‬
‫בה כלל רכישת טלפו במקו טלפו שאיבד וצר‪ $‬קבלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬טבלת אקסל שיוסי הכי לפי הוראת גבע‪ ,‬ובה פירוט ההוצאות לפי ימי השבוע )ת‪40/‬יג(‬
‫ג‪ .‬קבלות וחשבוניות שהגיש הנאש ‪ ,‬ללא פירוט ותלושי קופה )ת‪40/‬יד ! ת‪ 40/‬כג(‪,‬‬
‫וביניה ‪ :‬קבלה בגי "לימוד אנגלית" בס ‪ 4 120‬מיו ‪ ,10.10.05‬שונתה בקפידה‬
‫ל"רוכברגר" )ת‪40/‬יג(; חשבו בזק ביתי; חשבו איש מחשבי ; ביגוד‪ /‬מתנה ע"ס ‪400‬‬
‫‪ ;4‬נעליי בס ‪ ;4 975‬רכישות רבות בשופרסל‪.‬‬
‫‪ ,11.4.06 .4‬תשלו לנאש לפי הוראה ‪ ,1342‬ע"ס ‪) & 24,925‬ת‪41/‬כח ואיל (‪:‬‬
‫א‪ .‬הוראת התשלו של יוסי מיו ‪) 9.4.06‬ת‪41/‬כח(‬
‫ב‪ .‬טבלת אקסל שיוסי הכי לפי הוראת גבע‪ ,‬ובה פירוט ההוצאות לפי ימי השבוע וחיוב‬
‫בעודפות‪ ,‬ע הערות בכתב!ידו של גבע )ת‪41/‬ל(‪.‬‬
‫ג‪ 20 .‬חשבוניות מס‪ /‬קבלה של שופרסל‪ ,‬ללא תלושי קופה )ת‪41/‬לא(‬
‫‪ ,27.8.06 .5‬תשלו לנאש לפי הוראה ‪ ,1466‬ע"ס ‪) & 7,292‬ת‪2/‬ז‪ ,‬ת‪42/‬י(;‬
‫‪ ,16.10.06 .6‬תשלו לנאש לפי הוראה ‪ ,1515‬ע"ס ‪) & 12,853‬ת‪40/‬כ ואיל (‪:‬‬
‫א‪ .‬הוראת התשלו של יוסי מיו ‪) 12.10.05‬ת‪40/‬כ(‬
‫ב‪ .‬טבלה שהכי הנאש בכתב!יד ובו כלל עשרי הפריטי ה "כיבוד"‪ ,‬בס כולל של‬
‫‪) 4 10,421.72‬ת‪41/‬כז(‬
‫ג‪ .‬שתי טבלאות אקסל ע פירוט הוצאות וציו שיעור "עודפות" )ת‪40/‬כא ! ת‪40/‬כב(‬
‫ד‪ .‬קבלות וחשבוניות‪ ,‬ללא פירוט ותלושי קופה‪ ,‬וקבלות שופרסל )ת‪41/‬כג(‬
‫‪ 28‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ ,30.11.06 .7‬תשלו לנאש לפי הוראה ‪ ,1463‬ע"ס ‪) & 7,124‬ת‪42/‬טז(‪:‬‬
‫א‪ .‬הוראת תשלו של יוסי מיו ‪) 14.8.06‬נספח ‪ 32‬לת‪(53/‬‬
‫ב‪ .‬טבלת אקסל "קבלות רוכברגר ! אוגוסט ‪ "2006‬שיוסי הכי ובה פירוט ההוצאות לפי‬
‫ימי השבוע וחיוב בעודפות‪ ,‬ע הערות בכתב!ידו של גבע )מההוצאות המנויות לא שולמו‬
‫סו‪!$‬דבר ס של ‪ 4 4,999‬שסווג "כיבוד" והיה למעשה טלוויזיה וס של ‪4 11,880‬‬
‫שכונה "ניופא " והיה מס טלוויזיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בי ההוצאות‪ ,‬מסעדת "פאשה" בירושלי בס ‪ 4 5,000‬מיו ‪) 6.8.06‬ת‪42/‬טז(‬
‫‪ ,24.1.07 .8‬תשלו לנאש לפי הוראה ‪ ,1642‬ע"ס ‪) & 5,670‬ת‪42/‬כא(;‬
‫‪ .67‬יוסי טע ‪ ,‬שלמעשה לא בוצעה ביקורת כלשהי על דרישות התשלו של הנאש ‪ ,‬עד תחילת שנת‬
‫‪ 2006‬וג לאחר מכ לא בוצעה ביקורת של ממש‪:‬‬
‫א‪ .‬מבחינה מעשית‪ ,‬לא היה במזכירות כוח אד‬
‫שיכול היה להתמודד ע‬
‫משימה זו‪.‬‬
‫המזכירות כללה שבעה עובדי הכפופי ליוסי‪ ,‬וה טיפלו בשתי קרנות הסתדרותיות‬
‫נוספות‪ .‬העובדי עסקו במענה לפניות ו"כיבוי שריפות" ולא יכלו להידרש לנושא זה‬
‫כלל‪ .‬לש השוואה ציי יוסי‪ ,‬שלאחר הארגו !מחדש של הקר ‪ ,‬מנתה המזכירות ‪35!40‬‬
‫עובדי ‪ ,‬לטיפול בקר זו בלבד )ת‪ ,39/‬ע' ; ת‪;(64/‬‬
‫ב‪ .‬עד תחילת ‪ ,2006‬שאז גבע החל לדרוש בדיקות מעמיקות יותר‪ ,‬נהנה הנאש מאמו‬
‫מוחלט‪ ,‬הקבלות כלל לא נבדקו והתשלו בוצע לפי דרישת הנאש )ת‪ ,39/‬ע' ‪ ;6‬ת‪,43/‬‬
‫ע' ‪ .(3‬ג א היו טבלאות אקסל באותה תקופה‪ ,‬ה לא שמשו לבדיקה )ע' ‪;(438‬‬
‫ג‪ .‬אחרי דרישתו של גבע לבדוק את ההחזרי ‪ ,‬בעקבות הסכסו בינו לבי הנאש ‪ ,‬החל‬
‫יוסי לרשו את הקבלות שהיה מוצא במעטפות‪ .20‬יוסי הורה למזכירה להכי טבלאות‬
‫אקסל‪ ,‬שהועברו לגבע‪ ,‬בה צוינו ג היו בשבוע ופירוט טיב ההוצאה )ת‪40/‬יג; ת‪41/‬ל‪,‬‬
‫נ‪ .(9/‬את הקבלות שנגעו להוצאות בסופי!שבוע וחגי ציי יוסי‪ ,‬א מכיוו שלא קיבל‬
‫הוראה אחרת‪ ,‬המשי לאשר ג את תשלומ )ע' ‪;(439 ,369!370 ,341‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ג בתקופה זו‪ ,‬יוסי לא בדק את טיב ההוצאות והצדקת ‪ ,‬כי בהחלטת הדירקטוריו‬
‫לא נקבעו קריטריוני ‪ ,‬כי סמ על הנאש שידרוש רק החזרי שהוא זכאי לה ‪ ,‬וג‬
‫‪20‬‬
‫גבע עצמו טע שהחל לעמוד על בדיקות ממשיות לאחר שהבי חשיבות בעקבות השתלמות‬
‫שעבר;‬
‫‪ 29‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫כי נרתע מלהעביר ביקורת על היו"ר הממונה עליו )ת‪ ,42/‬ע' ‪ ;6!7‬ת‪ ,43/‬ע' ‪ .(3‬יוסי ג‬
‫נרתע מלפנות לנאש בשאלה או באזהרה‪ ,‬כדי "לא להיכנס" בי הנאש לגבע )ע' ‪.(394‬‬
‫דבריו של יוסי בדבר היעדר השגרתי של בדיקות‪ ,‬נתמכי בדבריו של גיל‪ ,‬לפיה‬
‫המשי גיל בשגרה שהיתה נהוגה לפניו ולא היה רואה כלל את הקבלות‪ .‬ג גרסתו של‬
‫גבע תואמת את דבריו של יוסי )ת‪.(55/‬‬
‫ה‪ .‬ע כניסתו של גיל לתפקיד המנכ"ל‪ ,‬נעשו בדיקות מקיפות יותר ולבסו‪ $‬בוטל ההסדר‬
‫של החזר ההוצאות‪ .‬יוסי התקשה להסביר‪ ,‬מדוע לא הצי‪ $‬את הנושא ישירות בפני גיל‬
‫)ע' ‪;(466‬‬
‫‪ .68‬יוסי טע ‪ ,‬שלא היה מאשר תשלומה של הוצאה שגלוי היה על!פניה באופ חד!משמעי שאיננה‬
‫למטרת הקר ‪ ,‬ובענייני אלו היה פונה למנכ"ל )ע' ‪ .(347!348 ,335‬במקרי בודדי כאלה‪ ,‬בה‬
‫התעוררה מחלוקת‪ ,‬היה הנאש טוע שמדובר בהוצאה לטובת הקר א מעול לא טע‬
‫שהותרו לו החזרי בגי כל הוצאה‪ ,‬או ל"פרשנות מרחיבה" של החלטת הדירקטוריו )ע' ‪,339‬‬
‫‪ .(399‬המחלוקת היתה מועברת להכרעתו של לאו שהיה היחיד שהיה מוסמ או מסוגל לפסול‬
‫הוצאה של הנאש )דברי יוסי ! ת‪ ,39/‬ע' ‪ ;7‬ע' ‪ ;451 ,340 ,337!338‬נתמכי בדברי הנאש ‪ ,‬גיל‬
‫וג לאו עצמו(‪.‬‬
‫‪ .69‬יוסי טע ‪ ,‬שחשבוניות השופרסל היו מועברות באופ קבוע ללא תלושי הקופה‪ ,‬כ שלא נית היה‬
‫לבדוק מה נרכש‪ ,‬א הנאש‬
‫)ת‪ ,42/‬ע' ‪.(6 ,1!2‬‬
‫סיווג אות ברשימותיו כ"כיבוד" ולכ לא היתה עילה לפסל‬
‫‪ .70‬יוסי התייחס להוראת תשלו מיו ‪ 9.4.06‬מס' ‪ 1342‬ע"ס ‪ ,4 24,925‬לה צורפו מזכר ובו‬
‫תכתובת של גבע ויוסי‪ ,‬וכ טבלת אקסל בה רש יוסי את ההוצאות )ת‪41/‬כח‪ ,‬ת‪41/‬כט ; ת‪6/‬ה‪,‬‬
‫ת‪41/‬ל(‪ :‬אי כיו מחלוקת בי הצדדי ‪ ,‬שעל הטבלה מופיעי הערות וסימוני של גבע )לפי‬
‫חוות דעת של מומחית ההגנה‪ ,‬שהוגשה בהסכמה(‪ .‬לפי הכתוב במזכר‪ ,‬גבע פנה ליוסי בכתב‬
‫ורש שהוא מבקש הצהרה של הנאש בדבר היות כל ההוצאות הנדרשות הוצאות שהוצאו‬
‫למע הקר ‪ ,‬תו התייחסות מפורשת לחשבונות השופרסל‪ .‬יוסי פנה לנאש לקבלת הסבר או‬
‫הצהרה‪ ,‬ותיעד בשולי המזכר את תשובתו לגבע ! "פניתי ל]נאש [ ואני ממתי לתשובתו‪ .‬הבטיח‬
‫להעביר הסבר בהמש "‪ .‬יוסי לא זכר בעדותו א פנה לעד טלפונית או במייל‪ ,‬א לדבריו לא‬
‫קיבל תשובה כלל )ת‪ ,41/‬ע' ‪ ;7‬ע' ‪ .( 464 ,393 ,383‬על!א‪ $‬זאת‪ ,‬חת גבע על הוראת התשלו‬
‫ללא עיכוב‪ ,‬ולכ ניפק יוסי את הוראת התשלו ‪ ,‬שבוצעה‪ .‬יש לתת משקל לזכות גרסתו של יוסי‪,‬‬
‫‪ 30‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫שלא טע ! כפי שיכול היה ! שקיבל מהנאש תשובה שהניחה את דעתו‪ .‬לו היה רוצה לחל‪3‬‬
‫ראשו מהמַ ע ֲֶרפֶ ת ולהניח תחתיו את ראש הנאש ‪ ,‬כטענת ההגנה‪ ,‬כ היה נוהג‪.‬‬
‫‪ .71‬אינני מוציא מכלל אפשרות‪ ,‬שגבע הבי או ידע שהנאש פועל באופ אסור שעתיד להכשיל‬
‫אותו‪ ,‬א נמנע מלהעיר לו מטעמיו!שלו‪ ,‬א‪ $‬שער באמצעות יוסי בדיקות לעניי טיב ההוצאות‪.‬‬
‫ע !זאת‪ ,‬אינני מקבל כלל את הטענה‪ ,‬כביכול היו יוסי וגבע שותפי לְ ֶקשֶ ר‪ ,‬וכבר בשלב זה ! בו‬
‫לא עלה כל חשד נגד הנאש ולא נפתחה חקירה בעניי זה ! יצרו מזכר שכולו מראית עי ‪ .‬לטענה‬
‫זו אי כל יסוד‪ ,‬ואפשר ג לתהות‪ :‬א הכוונה היתה להכשיל!לעתיד את הנאש בתכתובות‬
‫'מפוברקות'‪ ,‬מדוע לעצור בשלב ‪ֶ 6‬נמי זה‪ ,‬ולא 'לפברק' ג‬
‫הנאש ?‬
‫תשובה מכשילה שנת !כביכול‬
‫‪ .72‬מכל מקו ‪ ,‬אי זו השאלה הרלוונטית‪ .‬השאלה היא‪ ,‬מה נפקותה של הבדיקה הרשלנית‪ ,‬או!א‪$‬‬
‫)מצד גבע "הזומ "( הרשלנית!במתכוו של דרישות התשלו‬
‫ומודעותו‪.‬‬
‫של הנאש ‪ ,‬לבחינת כוונתו‬
‫‪ .73‬ביקורת הפני של אבני היתה לא!יעילה‪ .‬אבני הסתפק בהיבטי החיצוניי של הנוהל )חתימות‬
‫המנכ"ל והמזכיר על הוראות התשלו ( וסבר שבדיקת החשבוניות והקבלות אינה מתפקידו‪.‬‬
‫אבני הסביר‪ ,‬שהוקצו לו עשר שעות ביקורת חודשיות בלבד )ע' ‪ ,(28!29‬בהשוואה לעשרות‬
‫השעות המחויבות עתה לפי תקנות‪.‬‬
‫‪ .74‬הנאש טע ‪ ,‬שהאישור החוזר של דרישות התשלו שלו מעיד ה על!כ שהכל ידעו שמגיע לו‬
‫החזר בגי הוצאות פרטיות‪ ,‬וה על כנות אמונתו שכ מותר לו‪ .‬טענה כפולה זו תידחה לחלוטי ‪:‬‬
‫א‪ .‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬הדירקטוריו לא החליט על החזר הוצאות פרטיות לנאש ‪ ,‬לא יכול‬
‫היה להחליט כ ‪ ,‬ולא העלה בדעתו )ה כאורג וה כאוס‪ $‬של פרטי ( שכ נית להבי‬
‫את החלטתו;‬
‫ב‪ .‬אני מאמי ליוסי‪ ,‬שא‪!$‬הוא לא הבי את החלטת הדירקטוריו כמאפשרת זאת‪ ,‬שכ‬
‫עדותו מתלכדת ע עדויות העדי האחרי ועולה בקנה אחד ע הנסיבות;‬
‫ג‪ .‬אני מאמי ליוסי‪ ,‬שהוא פעל בתו מערכת אילוצי שמנעה ממנו להעמיק ולבדוק את‬
‫הוצאותיו של הנאש ‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬ליוסי לא היה כל עניי אישי בטיב ההוצאות שאושרו‬
‫או לא אושרו להחזר‪ ,‬ומאיד גיסא היה לו עניי ברור שלא להתעמת ע הנאש ‪.‬‬
‫‪ 31‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫תמיכה לדבריו של יוסי נמצא בדברי לאו ‪ ,‬ידידו של הנאש ‪ ,‬שאישר שגבע ויוסי חשו‬
‫שלא!בנוח להתמודד ע הנאש ‪ ,‬לו היו כפופי )ת‪ ,59/‬ע' ‪;(5‬‬
‫‪A‬רי!אוז של "כיבוד"‬
‫ד‪ .‬פעולתו החוזרת של הנאש להסוואת ההוצאות בסיווגי!סרק מסַ ֵ‬
‫וכו'‪ ,‬מעידה על רצו להסתיר ולהטעות‪ .‬הנאש לא חדל מהטעייה וערפול ג לאחר‬
‫דו"ח הביקורת שחש‪ $‬את שהתרחש‪ ,‬וביו ‪ 26.11.07‬עוד טע בפני ועדת הביקורת‬
‫ש"מרבית הקבלות שניתנו היו בגי אירוח‪ ."...‬הנאש הודה שכוונתו היתה לקבלות‬
‫השופרסל ! שכידוע כיו ‪ ,‬שמשו כמעט א ורק לצריכה ביתית )ת‪18/‬ב‪ ,‬ע' ‪ ;77‬ת‪42/‬כח;‬
‫ע' ‪;(369‬‬
‫ה‪ .‬בצורה ברורה ובוטה א‪!$‬יותר דוברי אלינו התיקוני שער הנאש בקבלות שונות‪,‬‬
‫בה הוסי‪ $‬כיתובי והוסי‪ $‬בדקדקנות את שמו במקו ש בתו שהופיע בה )להל (;‬
‫ו‪ .‬המבקר הפנימי אבני התבקש להגיש דו"ח לעניי החזר ההוצאות בקר ‪ .‬אבני מסר‪,‬‬
‫שכששאל את הנאש ‪ ,‬בפגישה בקר באוקטובר או נובמבר ‪ ,2006‬הסביר לו הנאש‬
‫שה"קניות בסופרמרקט היה לצור כיבודי בפגישות ע מקבלי ההחלטות ברשויות‪,‬‬
‫ולא רצה להעמיס הוצאה זו על העירייה שהוא עומד בראשה )אבני לא ראה את תלושי‬
‫הקופה‪ ,‬שהופרדו מהחשבוניות ולא הוגשו לקר (‪ .‬לגבי המסעדות הוא הסביר לי שה‬
‫היו אירוח ראשי ערי ‪ ,‬גזברי ‪ ,‬ועדי עובדי ‪ ,‬והכל למע לשכנעו אות שעובדי אותה‬
‫רשות יצטרפו לקר ולא יפרשו ממנה‪] ...‬הנאש [ אמר שכל ההוצאות קשורות לפעילותו‬
‫למע הקר ‪ ...‬כי כל ההוצאות שאני הצגתי לו קשורות לקר ‪ ...‬לגבי מסעדות הוא נפגש‬
‫ע מקבלי החלטות לאחר שעות העבודה כי מקבלי ההחלטות לא יכולי לשבת אתו‬
‫בשעות העבודה" )ת‪ ,17/‬ע' ‪ .21(5‬דבריו של אבני נתמכי בראיה מוצקה‪ ,‬השוללת‬
‫אפשרות של גרסה מאוחרת ומומצאת ! אבני רש את הסברי הנאש בדו"ח שהגיש‬
‫כבר ביו ‪ 11.1.07‬לועדת הביקורת‪" :‬רוב!רוב של ההוצאות בתקופה הנבדקת ה‬
‫מסעדות‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬כיבוד‪ ,‬שלדברי יו"ר הקר נעשו בפגישות ע ראשי רשויות בנושאי‬
‫הקר " )ת‪18/‬א(‪ .‬בנוס‪ ,$‬ההגנה נזהרה מלעמת את אבני ע גרסתו בעניי זה בעת‬
‫חקירתו הנגדית‪ ,‬א‪ $‬שהנאש שלל בתוק‪ $‬את דבריו אלו של אבני‪ ,‬במשטרה ובעדותו‬
‫)ת‪ ,4/‬ע' ‪ ;5‬ע' ‪ .(368 ,270‬אני מוצא אפוא את דברי אבני אמיני ‪ ,‬ואת דברי יוסי‬
‫מתיישבי ע דברי אלו;‬
‫‪21‬‬
‫לכ ‪ ,‬אבני פסל רק חמש הוצאות של הנאש ‪ ,‬בס כולל של כאלפיי ‪ ,4‬ביניה מכו יופי‬
‫וספא;‬
‫‪ 32‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ז‪ .‬ג‬
‫גיל‪ ,‬שזכה לאמונ‬
‫של שני הצדדי ‪ ,‬מסר בהודעתו כי הנאש‬
‫הצהיר בפניו‬
‫שהרכישות בשופרסל היו לאירוח ולרכישות כיבוד לישיבות לש צורכי הקר )ת‪ ,23/‬ע'‬
‫‪ .(4‬חשיפת מהות האמיתית של ההוצאות שדרש וקיבל הנאש ‪ ,‬בעת חקירתו של גיל‬
‫במשטרה‪ ,‬גרמה לגיל סערת נפש שעולה מדבריו בהודעתו‪ ,‬ובה ג נכחתי במו עיני בעת‬
‫עדותו )וראו ההערות בפרוטוקול המתארות התנהגותו(‪ .‬בחקירתו הנגדית הארוכה של‬
‫עד זה‪ ,‬נזהרה ההגנה מלעמתו ע דבריו אלו‪ ,‬ובודאי לא בכדי‪ .‬אני מוצא אפוא את‬
‫דבריו של גיל אמיני ומחזקי את דבריה של אבני ויוסי;‬
‫ח‪ .‬המסקנה היא‪ ,‬שהנאש פעל להטעיה אקטיבית של אבני ושל גיל )לכל הפחות(‪ ,‬עניי‬
‫ששומט את הקרקע מתחת לטענתו בדבר ידיעת האחרי או כנות אמונתו;‬
‫ט‪ .‬למעשה‪ ,‬איש מבי העדי‬
‫לא זכה לשמוע את 'פרשנותו המרחיבה' של הנאש‬
‫עד‬
‫לפיצו‪ 3‬הפרשה‪ .‬ג הנאש לא נת תשובה מספקת‪ ,‬מדוע לא פנה למבקר הפנימי או‬
‫לגו‪ $‬אחר בקר ואמר שמותר לו לדרוש החזר של כל הוצאה פרטית )ע' ‪355! ,349!350‬‬
‫‪ .(356‬הנאש עצמו טע ש"פה וש " פנו אליו והעירו לו על קבלות שונות‪ ,‬א לא סיפק‬
‫הסבר ברור וסביר‪ ,‬מדוע לא אמר את שלדבריו היה גלוי‪ ,‬כשר וידוע ! שמותר לו הכל )ע'‬
‫‪.(369 ,332‬‬
‫‪ .75‬אני קובע אפוא‪ ,‬שהנאש הגיש את דרישות התשלו להחזרי הוצאות כשהוא יודע שלמעשה‬
‫אינו זכאי להחזרי הוצאותיו הפרטיות‪ ,‬כשהוא נסמ על רשימות כוזבות ומטעות שער ‪ ,‬תו‬
‫הטעייה!בפועל של גיל‪ ,‬של אבני‪ ,‬של יוסי ואולי ג של אחרי ‪ ,‬והטעייה בכוח של גורמי!ביקורת‬
‫אחרי ‪ ,‬וכשלא נרתע ג משינוי קבלות‪.‬‬
‫‪ .76‬גרסתו הכללית של הנאש היתה שכמעט כל ההוצאות הנ"ל היו פרטיות‪ ,‬א בתגובת ההגנה‬
‫לכתב האישו נטע שהתשלומי לבתי קפה ולמסעדות היו בגי מפגשי הקשורי לקר ‪ .‬לא‬
‫כ עולה מריבוי מקרי אלו בסופי שבוע‪ ,‬חגי ושעות לילה מאוחרות‪ ,‬ללא הסבר‪ ,‬וכשלא הובא‬
‫ולו בדל!ראיה לקיו מפגש שכזה לצרכי הקר ‪ .‬שינוי הגרסאות מקשה א‪!$‬הוא על מת אמו ‪.‬‬
‫מכל מקו ‪ ,‬ג !א היו כאלה‪ ,‬נית לקבוע כי לכל היותר מדובר במקרי לא!רבי ‪ ,‬המסתכמי‬
‫לס לא משמעותי‪.‬‬
‫‪ .77‬אי להכחיש‪ ,‬כי מנגנוני הביקורת של הקר כשלו‪ .‬אול ‪ ,‬לנוכח האמור‪ ,‬אי להסיק מכ ידיעה‬
‫והסכמה למעשי הנאש ‪ .‬יפי לכא דברי שנאמרו בע"פ ‪ 385/90‬פרידרי" נ' מ‪.‬י‪,(1990) .‬‬
‫בפסקה ‪ ,5‬כאילו נכתבו היו ולתיק זה )בשינויי מחויבי ( ! "אכ ‪ ,‬במספר ענייני הבדיקות‬
‫מטע הקר לא היו‪ ,‬אולי‪ ,‬יסודיות כנדרש‪ .‬יתכ ג שהיו מקרי חריגה מצד הקר ‪ ,‬בה שולמו‬
‫‪ 33‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫על ידי הקר סכומי טר שהוברר לאשורו שיש מקו לשלמ ‪ .‬יתכ ג שהיו מקרי של חוסר‬
‫עירנות‪ ,‬שגרמו לכ שאנשי הקר לא גילו במועד את העובדה שדיווחי ומסמכי שהוגשו לה‬
‫לא היו מהימני ‪ .‬ג הוברר שמאז המקרה ע המערער שופרו הנהלי והבדיקות מטע הקר‬
‫קוד תשלו כספי על ידה‪ .‬א מכא ועד למסקנה שהיתה ידיעה של אנשי הקר ! א של‬
‫עובדיה וא של חברי הנהלת הקר על מעשי המירמה של המערערי שפעלו עבור האגודה‪ ,‬וכי‬
‫כאילו הסכימו לכ המרחק רב‪".‬‬
‫‪ .78‬הנאש איננו בשו פני הראשו לטעו ‪ ,‬כי מעשיו נעשו בידיעה כזו או אחרת של נושאי משרה‬
‫ובעלי תפקידי בתאגיד‪ ,‬על!בסיס העובדה‪ ,‬כי התשלומי שקיבל לפי דרישותיו אושרו‬
‫שגרתית‪ .‬הנאש איננו הראשו המזמי את בית המשפט להסיק מכ את תו ליבו ! בי א על!‬
‫דר הקביעה כי אי!הסתרה מעידה על תו !לב‪ ,‬ובי א על!דר הקביעה כי האישור החוזר‬
‫חיזק בו את האמונה שהוא פועל כהלכה‪ .‬מהטעמי לעיל‪ ,‬ג לא יהיה זה מקרה ראשו ‪ ,‬בו‬
‫תידחינה טענות אלה של הנאש ‪ ,‬והשוו ע"פ ‪ 121/88‬דרוויש נ' מ‪.‬י‪ (1991) .‬בפסקאות ‪;55!57‬‬
‫דברי הש' ש' לוי בע"פ ‪ 293/89‬סוקולובסקי נ' מ‪.‬י‪ ;(1992) .‬ת"פ )מחוזי ת"א( ‪ 40138/08‬מ‪.‬י‪ .‬נ'‬
‫הירשזו )‪ (2009‬וע"פ ‪ 7641/09‬הירשזו נ' מ‪.‬י‪.22(2011) .‬‬
‫מקרי פרטניי ‪:‬‬
‫שינוי של קבלות‪:‬‬
‫‪ .79‬ב!‪ 29.9.05‬שול לנאש ס של ‪ ,4 16,522‬לפי הוראת תשלו ‪ ,1153‬שיוסי ער ב!‪ 28.9.05‬לפי‬
‫דרישה ורשימה שהכי הנאש בכתב!יד‪ ,‬ובה כלל בי היתר הוצאה בגי "נסיעה לחו"ל‬
‫)משלחת(" בס ‪ ,4 3,910‬והוצאות בגי "לימוד אנגלית"‪ ,‬חמש חשבוניות ע"ס ‪ 4 120‬כ"א;‬
‫א‪" .‬הנסיעה לספרד"‪ :‬בתו של הנאש ‪ ,‬גל רוכברגר‪ ,‬השתתפה במשלחת נוער לספרד וכנגד‬
‫התשלו למימו השתתפותה‪ ,‬ניתנה קבלה מקורית של "פרס הנוער הישראלי"‪ ,‬מס'‬
‫‪22‬‬
‫במשפטו הודה הירשזו כי קיבל מדי חודש כספי מאת התאגידי שבראש עמד‪ ,‬שהגיעו‬
‫לידיו כמזומני במעטפות סגורות‪ .‬לטענתו‪ ,‬כספי אלו הגיעו לו ! בי א על!חשבו פנסיה‬
‫שלא מימש )גרסת הפנסיה( ובי א כשכר על עבודתו שנעשתה ללא משכורת רשמית )גרסת‬
‫המעי !משכורת( ! וניתנו לו בדר עקלקלה זו כדי לחמוק מהאיסור על חבר כנסת לקבל‬
‫שכר או תגמול מגו‪ $‬אחר פרט לכנסת‪ ,‬לפי תיקו משנת ‪ 1996‬לחוק חסינות חברי הכנסת‪,‬‬
‫זכויותיה וחובותיה ‪ ,‬התשי"א!‪ .1951‬לדבריו‪ ,‬דר זה הוצעה לו על!ידי מנהלי התאגידי‬
‫שדרבנו אותו לאמצה‪ .‬במהל המשפט דבקה הגנתו של הירשזו בעיקר בגרסת המעי !‬
‫משכורת‪ ,‬וטענה כי מדובר בפג אתי בלבד שבהפרת חוק החסינות‪ .‬טענה זו נדחתה בעיקר‬
‫על בסיס ראייתי‪ .‬פסק!דינו של ביהמ"ש המחוזי אושר בע"פ ‪ 7641/09‬הירשזו נ' מ‪.‬י‪.‬‬
‫)‪;(2011‬‬
‫‪ 34‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ 243‬מיו ‪ 20.7.05‬ע"ס ‪ 3,910‬ש"ח )ת‪27/‬א(‪ .‬תצלו החשבונית שהגיש הנאש לקר‬
‫)ת‪2/‬י(‪ ,‬מעיד על שינויי מהותיי בקבלה – במקו המיועד ל"נתקבל מ!" שונה הש‬
‫'גל' לש 'יצחק'; במקו המיועד למהות התמורה נוספו למילי "ספרד ‪ "2005‬המילי‬
‫"משלחת נוער )השתתפות(‪ ."23‬הנאש לא השתת‪ $‬כלל במשלחת זו‪ ,‬אליה יצאה בתו‬
‫)הודעת אביבה ב רפאל‪ ,‬ת‪.(27/‬‬
‫ב‪ .‬שיעורי אנגלית‪ :‬גל למדה אנגלית אצל מורה פרטית‪ ,‬היתה משלמת לה במזומ או‬
‫בשיק אחרי כל שיעור שבועי‪ ,‬ומקבלת קבלה‪ .‬הנאש לא למד אנגלית אצל אותה מורה‪.‬‬
‫בחמש הקבלות המצולמות שהגיש לקר )ת‪2/‬י( נעשו שינויי לעומת חשבוניות המקור‬
‫)ת‪34/‬א( – במקו המיועד ל"נתקבל מ" שונה הש 'גל' לש 'רוכברגר יצחק'; במקו‬
‫המיועד למהות התמורה‪ ,‬שהיה ריק‪ ,‬הוספו המילי "לימוד אנגלית" )הודעת ברנדה‬
‫בלקמ ‪ ,‬ת‪.(34/‬‬
‫‪ .80‬למראה עיניי ‪ ,‬לא נעשו השינויי בקבלות הללו ברשלנות או בחופזה‪ ,‬אלא מדובר ב"תיקו‬
‫אומנותי"‪ :‬שמה של גל הוסווה בקפדנות בשמו של הנאש ‪ ,‬לעתי תו שימוש מחושב באות‬
‫"ג" המשותפת לשמות 'גל' ו'רוכברגר'‪ .‬אופ ביצוע השינויי הללו‪ ,‬המחושב והקפדני‪ ,‬נועד‬
‫בעליל להטעות את המעיי בה ‪ ,‬שא אינו יודע מה לחפש ! ג לא ימצא‪.‬‬
‫‪ .81‬הנאש הודה בפה מלא כי הוא זה שביצע שינויי אלו‪ ,‬ואלו גרסאותיו לגבי הקבלות בגי‬
‫שיעורי האנגלית‪:‬‬
‫א‪ .‬הנאש טע ‪ ,‬כי שינה את ש‬
‫התשלומי )ת‪ ,2/‬ע' ‪;(11 ,8‬‬
‫מקבל הקבלה לשמו הוא‪ ,‬כי הוא זה ששיל‬
‫את‬
‫ב‪ .‬עוד טע הנאש ‪ ,‬שמדובר בטעות ולא היה צרי להגיש את החשבוניות הללו לקר ‪.‬‬
‫הטעות נוצרה‪ ,‬כי באותה עת שיל בנפרד מאשתו חמישה תשלומי על שיעורי ואת‬
‫הרישו על הקבלות רש "לצור פנימי שלנו בבית" כדי להפריד בי ההוצאות שהוציא‬
‫לאלו שאשתו הוציאה‪ ,‬בתקופת פירוד ביניה )ע' ‪ .(382 ,328‬יודגש‪ ,‬כי טענה זו חידש‬
‫והעלה הנאש לראשונה בעדותו;‬
‫‪23‬‬
‫את המילה "משלחת" הוסיפה אילנית‪ ,‬לפי עדותה )ע' ‪;(428‬‬
‫‪ 35‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ג‪ .‬עוד טע הנאש ‪ ,‬שחשב בכלל שזה עבור שיעורי שלו‪ ,‬כשכתב או העתיק את הרשימה‬
‫)ע' ‪ .(382!383 ,330‬ג טענה זו העלה הנאש בעדותו‪ ,‬והיא מתמיהה במיוחד‪ ,‬שכ לא‬
‫ברור מדוע לחייב את הקר בשיעורי אנגלית‪ ,‬שלדבריו )במקו אחר( מימנה העירייה;‬
‫‪ .82‬ובאשר לקבלה בגי הנסיעה לספרד‪:‬‬
‫א‪ .‬הנאש טע שרש את שמו על הקבלה כי הוא שיל ‪" ,‬לצרכי בקרה" ולא למטרת זיו‪$‬‬
‫)ת‪ ,2/‬ע' ‪;(11 ,9‬‬
‫ב‪ .‬עוד טע הנאש ‪ ,‬שבאותה תקופה ג הוא נסע במשלחת לחו"ל מטע העירייה‪ ,‬ולכ‬
‫לא נזעק כשראה את הפריט הזה ברשימה של אילנית והעתיק אותו )ע' ‪ .(381‬לא ברור‬
‫כלל‪ ,‬כיצד זה סבר הנאש שיש לחייב את הקר בהוצאה מטע העירייה;‬
‫ג‪ .‬עוד טע הנאש ‪ ,‬ששינה את הפרטי לצור ההתחשבנות מול אשתו בתקופת הפירוד‬
‫)ע' ‪.(382‬‬
‫‪ .83‬כל ההסברי המגווני הללו אינ מניחי את הדעת כלל‪ ,‬ואינ מסבירי את הצור במאמ‪3‬‬
‫של 'תיקו אומנותי' מכ‪8‬וָ ‪ .‬שתי עובדות מוצקות אלו ! עובדת ה"תיקו האומנותי" המסווה את‬
‫הכתוב מתחתיו‪ ,‬ועובדת הגשת של הקבלות לקר ! מעידות על!כ שהנאש ער בקבלות אלו‬
‫שינויי בכוונה לעשות בה שימוש ולהגיש לקר לש קבלת תשלומי בגינ ‪.‬‬
‫‪ .84‬פרט לפסול במעשי אלו כשלעצמ ‪ ,‬יש לראות בה ראיה נוספת וכבדת!משקל לחוסר תו‬
‫הלב של הנאש ולמאמציו להסתיר ולהטעות‪.‬‬
‫מאייד למזג ‪:‬‬
‫‪ .85‬ביו ‪ 7.8.05‬רכש הנאש מאייד למזג בביתו‪ ,‬תמורת ‪) 4 2,150‬ת‪6/‬א‪ ,‬ת‪40/‬ח(‪ .‬ג פריט זה‬
‫נכלל ברשימת הקבלות שער הנאש בכתב ידו ושצורפה לדרישה לתשלו ‪ ,‬שנענתה ביו‬
‫‪ 29.9.05‬לפי הוראת תשלו ‪.1153‬‬
‫‪ .86‬לדברי הנאש במשטרה‪ ,‬היתה זו טעות ! אילנית טעתה ככל הנראה‪ ,‬והוא העתיק רשימותיה‬
‫כאוטומט )ת‪ ,6/‬ע' ‪ .(4 ,2‬בתשובתו לכתב האישו טע לזכותו הכללית לקבל ג הוצאה זו א‬
‫כנראה שהמאייד הותק במשרדי הקר ‪ .‬בעדותו חידש הנאש טענה מאוחרת‪ ,‬ואמר שבביתו‬
‫היה מארח אנשי ג בקשר לקר )ע' ‪ .(329‬הכל ידעו שאי לו משרד ולכ ברור שמדובר במזג‬
‫‪ 36‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫בביתו )ע' ‪ .(364‬לאו נשאל על עניי זה בחקירתו‪ ,‬ואמר שהעניי אינו תקי ושאי להגיש לקר‬
‫הוצאות פרטיות )ת‪.(60/‬‬
‫‪ .87‬אי זה אלא מקרה נוס‪ $‬דוגמת אחרי המפורטי כא ‪ .‬ג מקרה זה שב ומעיד כי הבדיקה‬
‫אחרי הנאש ‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬היתה רשלנית עד לא!קיימת‪ ,‬א בכ אי כדי לתמו בטענת התקינות‬
‫של הנאש או בטענתו לתו !לב‪.‬‬
‫מקרר לבית‪:‬‬
‫‪ .88‬ביו ‪ 4.9.05‬רכש הנאש מקרר לבֵ יתו מחברת א‪.‬ל‪.‬מ‪ .‬תמורת ‪) 4 3,400‬ת‪6/‬ג‪ ,‬ת‪33/‬א‪ ,‬ת‪33/‬ג(‪.‬‬
‫מדובר במקרר שאינו נחשב למקרר משרדי‪ ,‬לדברי מנהל החנות‪ ,‬ואכ אינו מתואר ככזה בקבלה‬
‫ובחשבונית )ת‪ .(33/‬על מסמכי אלו מופיעה הוראת משלוח שהודפסה במקו המתאי !‬
‫"מקרר למשרד מהתצוגה הובלה עצמית מוביל פרטי"‪.‬‬
‫‪ .89‬הנאש‬
‫כלל פריט זה ברשימה בכתב!ידו בה צוי שמדובר ב"מקרר למשרד" וצר‪ $‬אותה‬
‫לדרישתו להחזרי הוצאות )ת‪40/‬ז(‪ .‬ביו ‪ 26.9.05‬הכי יוסי את הוראת התשלו ‪ 1153‬וביו‬
‫‪ 29.9.05‬הועבר הכס‪ $‬לנאש ‪.24‬‬
‫‪ .90‬הנאש טע שהכל ידעו שאי לו משרד ולכ ברור שמדובר במקרר לביתו‪ ,‬ושהתיאור "מקרר‬
‫למשרד" מופיע בחשבונית )ע' ‪ .(329‬אלא‪ ,‬שתיאור המוצר כ"מקרר למשרד" אינו מאפיי את‬
‫המוצר‪ ,‬ונוס‪ $‬כמלל חופשי במסגרת הוראות ההובלה‪ ,‬שכמוב נקבעו לפי בקשת הנאש ‪.‬‬
‫ובעיקר ! א "כול ידעו"‪ ,‬והכל מותר‪ ,‬מדוע לכתוב בכזב שמדובר במקרר למשרד?‬
‫‪ .91‬אני קובע אפוא‪ ,‬כי ג מקרה זה משתיי לסדרת המקרי בה הגיש הנאש דרישות לתשלו‬
‫עבור הוצאות שאינ קשורות לקר ‪ ,‬תו הטעייה והסתרה‪.‬‬
‫טלוויזיה משופרסל‪:‬‬
‫‪ .92‬ביו‬
‫‪ 30.6.06‬רכש הנאש‬
‫טלוויזיה מהשופרסל תמורת ‪ .4 4,999‬הנאש‬
‫הגיש לקר את‬
‫החשבונית‪ ,‬ממנה הופרד תלוש הקופה שבו היה פירוט המוצר‪ ,‬יחד ע רשימת הוצאות שצר‪$‬‬
‫לדרישת התשלו ‪ ,‬וסיווג הוצאה זו כ"כיבוד"‪ .‬אחת ממזכירות הקר זכרה שהיה מבצע‬
‫בשופרסל לרכישת טלוויזיה ב!‪ ,4 4,999‬הפנתה את תשומת ליבו של יוסי‪ ,‬והוא פנה למנכ"ל‬
‫דאז‪ ,‬גבע )ת‪ ,50/‬ע' ‪ .(3‬רק כ ‪ ,‬באקראי‪ ,‬התגלה עניי זה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫באחת מהודעותיו טעה יוסי וטע שהקר לא נדרשה לשל ולא שילמה עבור המקרר;‬
‫‪ 37‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .93‬גבע היה בשלהי כהונתו‪ ,‬ובאחת מפגישותיו ע גיל שהחליפו‪ ,‬הציג בפניו את החשבונית‪ ,‬אמר לו‬
‫"בוא ונראה א אתה תאשר אותה" ושמדובר ב"מוקש"‪ ,‬והציע לו לדרוש מהנאש ג את‬
‫תלוש הקופה‪ .‬גיל הבי את הרמז‪ ,‬ופנה לנאש לבירור וביקש ממנו את תלוש הקופה‪ .‬הנאש‬
‫השיב ביו ‪ 10.8.06‬במכתב‪ ,‬בו ציי שמדובר ב"כיבוד" )"מכתב שלושת הפריטי "‪ ,‬ת‪6/‬ב'‪,‬‬
‫ת‪21/‬ח‪ ,‬ת‪35/‬א(‪ .‬גיל זומ לשיחה ע לאו והנאש ‪ ,‬שטע שלפי ההסדר מגיע לו ההחזר‪ ,‬א ה‬
‫כיבדו את סירובו של גיל וההחזר לא אושר )ע' ‪.(56!57‬‬
‫‪ .94‬גיל ולאו לא ידעו כלל באותו שלב‪ ,‬כי למעשה מדובר בטלוויזיה ולא ב"כיבוד"‪ ,‬והנאש לא‬
‫גילה לה זאת )גיל ! ת‪ 23/‬ע' ‪ ;3‬ע' ‪ ;56!57‬לאו ! ת‪ ,60/‬בנוס‪ $‬לטענתו הכללית של לאו ‪ ,‬כי‬
‫הורה שלא לאשר כלל החזר בגי חשבוניות שופרסל‪ ,‬ת‪ ,60/‬ע' ‪.(2!3‬‬
‫‪ .95‬הנאש טע ‪ ,‬כי ג הוצאה זו היתה מותרת לו‪ ,‬א באותה נשימה טע ג שחשבונית זו לא‬
‫היתה צריכה להיות מוגשת בשל הרגישות הציבורית‪ .‬משנשאל בחקירתו מדוע כתב שמדובר‬
‫ב"כיבוד"‪ ,‬נותר הנאש ללא הסבר ! "לא היה צרי להיכתב‪ ...‬מה אתה רוצה שאני אענה ל ? ‪...‬‬
‫אי לי הסבר פה‪ .‬זה טעות שלי פה" )ת‪ ,2/‬ע' ‪ .(18 ,16‬בהודעה מאוחרת )ת‪ (3/‬ובעדותו טע שזו‬
‫טעות ברישו ‪ ,‬שהוא לא הבי את השאלה ושהחוקר לא הבי את התשובה )ע' ‪ .(365‬אינני מקבל‬
‫את התכחשות הנאש לאמרה זו‪ ,‬לנוכח מהות האמרה הנרחבת והמפורטת‪.‬‬
‫‪ .96‬בנוס‪ $‬טענו הנאש ואילנית שמדובר בטעות של אילנית‪ ,‬כשכללה על!דעת עצמה את ההסבר‪,‬‬
‫כביכול מדובר ב"כיבוד" במכתב התשובה‪ .‬אלא‪ ,‬שבחקירתה הנגדית לעניי זה‪ ,‬הודתה אילנית‬
‫כי למעשה הנאש הוא שמסר לה את הנתוני שבמכתב התשובה‪ ,‬מכתב שלושת הפריטי )ע'‬
‫‪ .(424‬בחקירתה החוזרת ניסתה אילנית לחזור בה ממשמעות דבריה המפורשי ‪ ,‬כשהבינה את‬
‫משמעות שאלותיו החוזרות של הסניגור בעניי זה )ע' ‪ .(437!438‬התרשמותי הברורה היא‬
‫שבחקירה נגדית השיבה אילנית אמת בנקודה זו‪ ,‬ולא כ בחקירתה החוזרת‪.‬‬
‫‪ .97‬לא מדובר אפוא בטעות עצמית של אילנית‪ ,‬אלא בהטעיה שהטעה הנאש אותה‪ ,‬ובאמצעותה !‬
‫ג את גיל ואת יוסי‪.‬‬
‫‪ .98‬כ או אחרת‪ ,‬באי דבריה של גיל ולאו ומבהירי את דרכו וכוונתו של הנאש להטעות ! ג‬
‫במהלכה של שיחת הבירור במעמד האינטימי של שלושת ‪ ,‬לא גילה לה הנאש שלמעשה‬
‫מדובר בטלוויזיה‪.‬‬
‫‪ .99‬אני דוחה אפוא את הסבריו הנפתלי של הנאש ‪ ,‬וקובע כי ג כא דרש הנאש מהקר החזר‬
‫הוצאות בגי הוצאה שלא לטובת הקר ‪ ,‬תו מעשי הטעייה והסתרה‪ ,‬בכתב ובעל!פה‪.‬‬
‫‪ 38‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪.100‬‬
‫בנוס‪ :$‬שיחת של גיל וגבע‪ ,‬עליה העיד גיל‪ ,‬היתה שיחה אינטימית בי שני הדוברי ‪ ,‬שלא‬
‫היו צריכי אפוא לחשוש מאוז לא!ידידותית‪ .‬שיחה זו מעידה בבירור‪ ,‬ובזמ אמת‪ ,‬כי לא‬
‫היתה הבנה ולא היתה הסכמה בי גורמי הקר לבי הנאש ‪ ,‬לפיה יש לאשר לו כל הוצאה ! לו‬
‫היו הבנות והסכמות שכאלה‪ ,‬לא היה גבע רואה פח!יקוש וסכנת!מוקש בחשבונית זו‪ ,‬אחת‬
‫מעשרות‪ ,‬המתעדת הוצאה פרטית‪.‬‬
‫מס" טלוויזיה )פלזמה(‪:‬‬
‫‪.101‬‬
‫ביו ‪ 30.7.06‬רכש הנאש מס טלוויזיה פלזמה גדול מחברת ניופא תמורת ‪ .4 11,880‬על‬
‫הקבלה רש הנאש "מס לפרזנטציה"‪ ,‬חת ‪ ,‬והגישה לקר במסגרת דרישתו להחזר הוצאות‬
‫)ת‪6/‬ב(‪.‬‬
‫‪.102‬‬
‫בתחילת חודש אוגוסט התבקש הנאש‬
‫להסביר את מהות הרכישה‪ ,‬וענה במכתב הנ"ל‬
‫מיו ‪ 10.8.06‬המופנה לגיל וליוסי‪ ,‬בו אישר ש"ידוע לי שהמכשיר‪ ...‬שנרכש על ידי לצור‬
‫פרזנטציה שבגינו הגשתי קבלה על ס ‪ 4 11,880‬במסגרת החזר הוצאות‪ ,‬יועבר לקר או יירכש‬
‫על!ידי בניכוי פחת ובלאי בסיו כהונתי" )"מכתב שלושת הפריטי "‪ ,‬ת‪6/‬ב'‪ ,‬ת‪21/‬ח‪ ,‬ת‪35/‬א(‪.‬‬
‫הנאש העיד‪ ,‬שפסקה זו אכ הוכתבה על!ידו לאילנית‪ ,‬שכתבה בפועל את המכתב‪.‬‬
‫‪ .103‬הנאש טע שקוד לרכישת המס ‪ ,‬ביקש את אישורו של לאו ‪ :‬מטרתו היתה לרכוש מס‬
‫למצגות שיותק בלשכתו בעירייה‪ ,‬ש רצה שיתקיימו ישיבות של הקר ‪ .‬לאחר שלאו אישר‪,‬‬
‫קנה הנאש את המס ‪ ,‬הגיש את הקבלה לקר וביקש החזר‪ .‬על!א‪ $‬אישור מקדי ‪ ,‬סרב לאו‬
‫לאשר את ההחזר‪ .‬הנאש מסר לכ שתי סיבות ! לאו לא הסכי שהישיבות תהיינה בעירייה‪,‬‬
‫וג הזהיר את הנאש שגבע "מחפש אותו" )ת‪ ,68/‬ע' ‪ ;11!13‬ת‪ ,6/‬ע' ‪ ;3!4‬ע' ‪.(331‬‬
‫‪.104‬‬
‫לאו עצמו מסר בעדותו גרסה שונה במעט‪ :‬הנאש אמר לו שהמס ישרת את מטרות הקר‬
‫ולכ אישר לו את הרכישה מלכתחילה‪ ,‬א לאחר שהבי שטומני פח לנאש ‪ ,‬סרב לאשר‪ .‬לאו‬
‫הדגיש בעדותו‪ ,‬שסבר שמדובר בהוצאה לצרכי הקר ‪.‬‬
‫‪.105‬‬
‫הנאש לא נת תשובה ברורה לשאלה‪ ,‬מדוע לא ביטל את העסקה כשההחזר לא אושר‪,‬‬
‫אלא א התכוו מראש לקחת את הטלוויזיה לביתו )ת‪ ,6/‬ע' ‪ .(4‬הנאש ג לא נת תשובה‬
‫ברורה לשאלה‪ ,‬כיצד זה לא התרע ולא התפלא‪ ,‬מדוע מדקדקי עמו לפתע ולא מאשרי לו‬
‫הוצאה‪ ,‬בי פרטית ובי לאו‪ .‬לטענתו‪ ,‬אותה חידש בעדותו‪ ,‬הבי ש"נראות ציבורית" היא‬
‫שמצדיקה את הסירוב לשל לו‪.‬‬
‫‪ 39‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪.106‬‬
‫‪.107‬‬
‫גיל סרב לאשר את ההחזר‪ ,‬בעקבות לאו ‪ ,‬והסכו לא שול ‪.‬‬
‫אינני מקבל את הסבריו העמומי‬
‫של הנאש ‪ ,‬ורואה באפיזודה זו מקרה נוס‪ $‬הדומה‬
‫לקודמיו‪ ,‬אלא שעתה נתקל הנאש בחשדנות חדשה‪ ,‬משהתמנה גיל למנכ"ל ולאור אזהרתו של‬
‫גבע‪ .‬ג מקרה זה ממחיש את דרכו של הנאש לדרוש החזרי עבור הוצאות שאינ קשורות‬
‫לקר ‪ ,‬תו מצגי שווא‪.‬‬
‫אירוע משפחתי במסעדת "פאשה"‪:‬‬
‫‪.108‬‬
‫ביו ‪ 6.8.06‬ער מר דוד לב‪ ,‬גיסו של הנאש ‪ ,‬חגיגת בר מצווה לילדיו התאומי במסעדת‬
‫"פאשה" בירושלי ‪ ,‬שעלתה ‪ 5,000‬ש"ח‪ .‬לדבריו‪ ,‬שכח מר לב את ארנקו ולכ ביקש מהנאש‬
‫שישל במקומו‪ ,‬ולאחר מכ החזיר לו את הכס‪ .$‬לדברי מר לב‪ ,‬הוא ביקש מצוות המסעדה‬
‫שהחשבונית תירש על!ש הנאש כי "לי אי מה לעשות ע החשבונית‪ .‬אני ביקשתי‬
‫שהחשבונית תירש על שמו כי הוא שיל " )ת‪.(20/‬‬
‫‪ .109‬הנאש הגיש את החשבונית כמעט מיד לאחר מכ ‪ ,‬יחד ע קבלות וחשבוניות נוספות‬
‫ודרישת תשלו ‪ ,‬א נדרש על!ידי גיל לספק הסבר להוצאות חריגות ובכלל הוצאה זו‪ .‬הנאש‬
‫ענה במכתב מיו ‪ 10.8.06‬המופנה לגיל וליוסי‪ ,‬בו הסביר ש"החשבונית על ס ‪] 4 5,000‬היא‬
‫בגי [ אירוח כבאי בירושלי " )"מכתב שלושת הפריטי "‪ ,‬ת‪6/‬ב'‪ ,‬ת‪21/‬ח‪ ,‬ת‪35/‬א(‪.‬‬
‫‪.110‬‬
‫ההסבר התקבל‪ ,‬הוצאה זו אושרה‪ ,‬ויוסי הוציא את הוראת התשלו ‪ 1463‬מיו ‪14.8.08‬‬
‫בס כולל של ‪) 4 7,124‬הוראת התשלו ! נספח ‪ 32‬לת‪ ;53/‬החשבונית ! ת‪42/‬טז‪ ,‬ת‪4/‬ב(‪.‬‬
‫‪.111‬‬
‫משנפתחה החקירה‪ ,‬נדרש הנאש לספק הסברי ! כיצד זה גלגל על הקר את עלות החגיגה‬
‫המשפחתית של קרוביו?‬
‫‪.112‬‬
‫הנאש טע שהחשבונית שורבבה בטעות על!ידי אילנית ליתר החשבוניות והקבלות שנצברו‬
‫להגשה לקר ‪ .‬אילנית תמכה תחילה בדבריו וא‪ $‬טענה שכתבה את האמור במכתב לעניי זה על!‬
‫דעת עצמה ומהבנתה‪ .‬אלא‪ ,‬שבחקירתה הנגדית לעניי זה‪ ,‬הודתה אילנית ! כאמור לעיל ! כי‬
‫למעשה הנאש הוא שאמר לה שמדובר ב"אירוח כבאי " ולכ כתבה זאת במכתב התשובה‪,‬‬
‫מכתב שלושת הפריטי )ע' ‪ .(424‬לא מדובר אפוא בטעות עצמית של אילנית‪ ,‬אלא בהטעיה‬
‫שהטעה הנאש אותה‪ ,‬ובאמצעותה ! ג את גיל ואת יוסי‪.‬‬
‫‪.113‬‬
‫הקושי בהסבריו של הנאש מצטר‪ $‬לשלל עובדות מתמיהות האופפות את העניי ‪:‬‬
‫‪ 40‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫א‪ .‬בד‪ 6.8.06 $‬שביומ ההזמנות של המסעדה‪ ,‬נמחקו בקפידה פרטי המזמי המקורי‬
‫)"דודי ‪ ,"052!2450385‬שה אכ שמו ומס' הנייד של דוד לב( ובמקומו נרש "יצחק‬
‫רוכברגר"‪ ,‬בעט אחר )ת‪ .(31/‬הנאש לא ידע להסביר מדוע שונה הרישו )ע' ‪;(362!363‬‬
‫ב‪ .‬המסעדה הפיקה "חשבונית מס‪ /‬קבלה מקורית" ממוחשבת ובה ס התשלו ופירוט‬
‫ההזמנה‪ ,‬א לא זה המסמ שהוצג לקר ‪ :‬לקר הוגשה חשבונית ידנית ובה סכו‬
‫התשלו בלבד‪ ,‬כשבמקו המיועד לפירוט ההוצאה נמחק בקפידה וביעילות הכיתוב‬
‫המקורי עד אי !זיהוי ונרש בכתב!יד "אירוח" )ת‪42/‬טז‪ ,‬ת‪4/‬ב(;‬
‫ג‪ .‬טענת הנאש ‪ ,‬כביכול סבר בטעות שהחשבונית מתייחסת לאירוח כבאי‬
‫שאכ‬
‫התקיי באותו זמ ‪ ,‬אמורה היתה להיתמ בעדותו של עד ההגנה הכבאי גדסי ! א זה‬
‫לא תמ בה כלל ולא הצביע על "אירוח כבאי " מהסוג או מהתקופה הנדוני ‪ ,‬שנית‬
‫היה להתבלבל בו‪ .‬טענה מרכזית זו‪ ,‬שנית היה להוכיחה בנקל בעדויות או ברישומי ‪,‬‬
‫לא הוכחה אפוא כלל‪ ,‬ולו ברמה הנמוכה שדי בה כדי לעורר ספק;‬
‫ד‪ .‬ארבעה ימי בלבד חלפו בי האירוע לבי אישור התשלו ‪ ,‬כשבאות ימי ספורי‬
‫הספיק הנאש להגיש קבלות ורשימה‪ ,‬א‪ $‬לענות בכתב לבקשת בירור‪ .‬לא מתקבל על‬
‫הדעת כלל‪ ,‬שהנאש לא קישר בי האירוע המשפחתי לבי דרישתו לתשלו ;‬
‫‪.114‬‬
‫אני דוחה אפוא את הסבריו של הנאש ‪ ,‬וקובע כי הנאש דרש מהקר החזר בגי הוצאות‬
‫על חגיגה משפחתית‪ ,‬כשהוא מודע היטב לטיב הדרישה וכשג לשיטתו לא היה זכאי להחזר זה‪.‬‬
‫סו‪!$‬דבר‪ ,‬הכס‪ $‬הוחזר לנאש על!ידי גיסו‪ ,‬וככל הנראה לא שול לנאש על!ידי הקר כיוו‬
‫שמיצה כבר את זכאותו להחזר הוצאות‪.‬‬
‫סיו ההסדר של החזר ההוצאות והמעבר לגמול קבוע‪:‬‬
‫‪ .115‬בעקבות הגילוי בדבר שלוש ההוצאות החריגות והנוהל המעורפל לפיו זוכה הנאש‬
‫בהוצאות‪ ,‬פנה גיל במכתב לגורמי המקצועיי בבקשת הדרכה‪ ,‬כיצד נית לקבוע נוהל ברור‪.‬‬
‫המכתב‪ ,‬מיו ‪ ,10.8.06‬הופנה ליודלבי‪ ’3‬והעתקי ממנו הופנו ללאו ‪ ,‬ששו ואבני )ת‪21/‬ז‪,‬‬
‫ת‪42/‬ל(‪ .‬גיל לא זכה לתשובה בכתב מאיש‪ ,‬א‪ $‬שהחלו שיחות בעל!פה‪ .‬גיל יז אפוא פנייה לאבני‬
‫באמצעות ועדת הביקורת‪ ,‬לבדיקת נושא ההוצאות בקר )ת‪.(21/‬‬
‫‪.116‬‬
‫ביו ‪ 3.10.06‬הטילה ועדת הביקורת על המבקר הפנימי אבני‪ ,‬לבדוק בדחיפות את נושא‬
‫ההוצאות של עובדי הקר ונושאי המשרה‪ .‬במהל החודשי אוקטובר!נובמבר בדק אבני את‬
‫‪ 41‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫הנושא‪ ,‬לרבות הוצאותיו של הנאש ‪ ,‬כמתואר לעיל‪ .‬ביו ‪ 23.10.06‬הוציא אבני דו"ח חלקי‬
‫מיוחד שהתייחס לתקופה מיו‬
‫‪ 1.1.06‬עד ‪ ,16.8.06‬שהוגש להנהלת הקר ‪ ,‬לרבות הנאש‬
‫)ת‪21/‬ט‪ ,‬ת‪42/‬טו(‪.‬‬
‫‪ .117‬בדו"ח פרט אבני ממצאי המצריכי טיפול ובה ! גרירת זכותו של הנאש לקבלת‬
‫הוצאות מחודש לחודש‪ ,‬בשל אי!בהירות בהחלטות; ההחלטות אינ ברורות דיי ‪ ,‬בהעדר פירוט‬
‫של סוגי ההוצאות המותרות; תשלו של ‪ 90%‬מס בגי הוצאות עודפות על החזרי ההוצאות‬
‫לנאש ; העדרו של סעי‪ $‬תקציבי ייעודי להוצאות אלו‪ ,‬כ שתקציב הקר אינו משק‪ $‬את‬
‫ההוצאות‪.‬‬
‫‪.118‬‬
‫אבני המלי‪ 3‬אפוא לדו שוב בהסדר‪ ,‬ולהבהיר ה את סוגי ההוצאות "אות רשאי היו"ר‬
‫להוציא עבור הקר "‪ ,‬ה את האפשרות לגרור את הזכאות מחודש לחודש‪ ,‬וה את שאלת החיוב‬
‫במס הכנסה ובהוצאות עודפות‪ .‬כמו!כ המלי‪ 3‬אבני לקבוע סעי‪ $‬תקציבי ייעודי‪" ,‬למע הגילוי‬
‫הנאות והשקיפות"‪.‬‬
‫‪.119‬‬
‫נוסח מורחב של דו"ח זה נכלל ג כפרק בדו"ח הביקורת הפנימית לשנת ‪ ,2006‬שהוגש‬
‫להנהלת הקר )לרבות הנאש ( ולועדת הביקורת בינואר ‪) 2007‬ת‪18/‬א(‪ .‬אבני חזר על ממצאיו‬
‫א הוסי‪ $‬המלצה עיקרית שונה ! להפסיק את תשלו כיסוי ההוצאות וחל‪ $‬זאת להגדיל את‬
‫שכר הדירקטורי ליו"ר‪ ,‬שישול כל חודש בניכוי מס הכנסה במקור;‬
‫‪.120‬‬
‫גיל‪ ,‬מנכ"ל מזה כארבעה חודשי ‪ ,‬מאס בעיסוק בענייני ההוצאות‪ ,‬שגזל זמ לא!‬
‫פרופורציונאלי א‪ $‬שמדובר היה בסכומי זניחי ‪ .‬לכ רצה להפסיק את הסדר ההחזרי וחל‪$‬‬
‫זאת להגדיל את גמול הדירקטורי לנאש ‪ .‬אבני תמ בכ ‪ ,‬בשל החיסכו במס על הוצאות‬
‫העודפות )ת‪ .(21/‬יוסי סיפר‪ ,‬שפנה בחשאי לאחד הדירקטורי שבשמו נקב‪ ,‬שדאג )א‪!$‬הוא(‬
‫להעלאת הנושא בועדת הביקורת )ת‪ 39/‬ע' ‪ ;7‬ת‪ ,41/‬ע' ‪ ;2‬ת‪ ,47/‬ע' ‪ .(4!5‬בישיבת ועדת הביקורת‬
‫ביו ‪ 14.12.06‬העלו גיל ואבני את הנושא והועדה החליטה שהיא "ממליצה לדירקטוריו לאשר‬
‫שכר דירקטורי ליו"ר הקר בהיק‪ $‬של ‪ 4 7,000‬לחודש ברוטו החל מה!‪ ."1.10.06‬עוד נקבע‬
‫שלגבי הוצאות העבר של היו"ר תשל הקר את המס על הוצאות עודפות‪ ,‬והמבקר יבח וינכה‬
‫על!דר הפחתה מהתשלומי ליו"ר‪" ,‬הוצאות ותשלומי שגויי ‪ ,‬אשר אינ נוגעי לתפקידו‬
‫בקר " )ת‪47/‬ג(‪.25‬‬
‫‪25‬‬
‫נדונה העמימות בהחלטות וששו התבקש לבדוק‪ ,‬א )כמוב ( סרב בטענה שלא מדובר‬
‫בשאלות משפטיות;‬
‫‪ 42‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪.121‬‬
‫באותו יו ‪ ,14.12.06 ,‬התקיימה ישיבת הדירקטוריו )ת‪1/‬ג(‪ .‬בישיבה נכחו היו"ר הנאש ‪,‬‬
‫המנכ"ל גיל‪ ,‬היו"מ ששו ‪ ,‬המבקר אבני‪ ,‬רו"ח יודלבי‪ ,3‬המזכיר יוסי ונציגי של גופי חיצוניי‬
‫שהוזמנו‪ .‬בעת הדיו על המלצת ועדת הביקורת יצא הנאש ‪ .‬נאמר‪ ,‬שעדי‪ $‬לקר לעבור להסדר‬
‫החדש‪ ,‬שאז היא נפטרת מתשלו מס העודפות‪ ,‬א‪ $‬שהנאש יחויב במס הכנסה‪ .‬הדירקטוריו‬
‫החליט‪ ,‬לפי המלצת המבקר הפנימי‪ ,‬ש"הדירקטוריו מאשר את ההמלצה למת גמול ליו"ר‬
‫הדירקטוריו של ‪ 4 7,000‬בחודש"‪ ,‬בהסכמה של הנאש )ההחלטה אכ בוצעה(‪.‬‬
‫‪.122‬‬
‫החלטת הדירקטוריו התקבלה אפוא עקב רצונו של גיל להפסיק ולעסוק בעניי ההוצאות‬
‫ועקב הממצא של אבני בדבר המשמעות הכספית!מיסויית של תשלו הוצאותיו של הנאש ‪,‬‬
‫שכמעט מכפילה את ההוצאה לקר ‪ .‬ג !כא ‪ ,‬כבהחלטות קודמות‪ ,‬לא נזכר ולא מובא בחשבו‬
‫האיסור החוקי על הנאש לקבל שכר שלא מהעירייה ! ואכ ‪ ,‬מאושר לו גמול שא‪ $‬הוא אסור על‬
‫הנאש בקבלתו‪.‬‬
‫‪.123‬‬
‫האיסור שמוטל על הנאש לקבל שכר או גמול מגור שאינו העירייה‪ ,‬אינו הופ החלטה זו‬
‫של הדירקטוריו ללא!חוקית או פגומה‪ ,‬שכ האיסור הקבוע בחוק הרשויות‪ ,‬אינו מופנה כלל‬
‫לנות השכר‪ .‬בנוס‪ ,$‬קבלתו של שכר או גמול על!ידי הנאש בניגוד לחוק זה אינה מצמיחה‬
‫עבירה פלילית כשלעצמה‪ ,‬שכ טיבו של החוק מנהלי לחלוטי ולא קבועה בו סנקציה פלילית‬
‫כלשהי‪.‬‬
‫‪ .124‬אי אפוא בהחלטה זו כדי להשלי בדיעבד על ידיעתו ומשמעות החלטותיו של‬
‫הדירקטוריו )כאורג ( בעבר‪ ,‬וא‪ $‬לא על אלו של הדירקטורי )כפרטי ! מה ג שהרכב‬
‫הדירקטוריו השתנה בחלו‪ $‬השני (‪.‬‬
‫‪.125‬‬
‫יש לשוב ולחדד‪ :‬הנהלת הקר ראתה בנאש נכס לקר ורצתה לממ את מאמציו לטובתה‪.‬‬
‫שררה ג 'הבנה'‪ ,‬לפחות בי חלק מהמעורבי ‪ ,‬שיש לפרש באופ ליבראלי את המושג "החזר‬
‫הוצאות"‪ ,‬כדי להנות את הנאש )גיל‪ ,‬בע' ‪ .(51‬ע !זאת‪ ,‬ובאופ חד וברור‪ ,‬היה על ההוצאות‬
‫הללו להיות קשורות לפעילות למע הקר ‪ .‬בהחלטה המאוחרת מדצמבר ‪ 2006‬אי כל דבר‬
‫המצביע על!כ שההחלטה משנת ‪ 2005‬גילמה משמעות אחרת‪ ,‬המנתקת כליל בי טיב ההוצאה‬
‫לזכאות להחזר‪.‬‬
‫‪ 43‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫הא סבר הנאש בכנות כי ההחלטה מתירה לו לדרוש ולקבל החזר עבור הוצאות פרטיות?‬
‫‪ .126‬כידוע אמונתו ומחשבותיו של אד ה עניי לנבכי מצפונו‪ ,‬שנית להסיקו א ורק מדבריו‬
‫הגלויי ‪ ,‬ממעשיו ומנסיבות חיצוניות )ע"פ ‪ 5102/03‬מ‪.‬י‪ .‬נ' קליי )‪ (2007‬בסעי‪ ,27 $‬ע"פ ‪502/73‬‬
‫שוורצברג נ' מ‪.‬י‪.((1974) .‬‬
‫‪.127‬‬
‫אחד המבחני‬
‫הבדוקי‬
‫לכנות אמונתו של אד במצב דברי‬
‫נטע ‪ ,‬היא סבירותה של‬
‫אמונה זו )המבח האובייקטיבי(‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי מדובר במבח אפשרי אחד‪ ,‬וכי איננו בהכרח‬
‫מכריע‪ .‬במקרה דנ ‪ ,‬נראה שדי במבח האובייקטיבי כדי לקבוע‪ ,‬שאי להעלות על הדעת‬
‫שהנאש היה כ באמונתו כנטע ‪ .‬מכל מקו ‪ ,‬בענייננו ראיות ישירות בדמות אמרות ומעשי‬
‫של הנאש ‪ ,‬שסותרות חזיתית את הטענה לכנות‪.‬‬
‫‪.128‬‬
‫מסכת העובדות והנסיבות שפורטה לעיל בהרחבה אינה מותירה מקו לספק‪:‬‬
‫א‪ .‬לנאש לא היה כל יסוד להניח כי הדירקטוריו ‪ ,‬או הדירקטורי ‪ ,‬התכוונו לאשר‬
‫מימונה של צריכה פרטית לחלוטי של הנאש ושל בני ביתו;‬
‫ב‪ .‬הנאש ידע היטב שמדובר בחריגה מכל המקובל והמחויב‪ ,‬והסביר שמדובר ב"מעי‬
‫שכר" ! א הודה בעצמו שעניי זה לא הועלה ולא דובר בגלוי‪ ,‬כ שאינו יכול לטעו‬
‫בכנות כי הדירקטוריו התכוו לכ בהחלטתו;‬
‫ג‪ .‬הנאש נמנע בקפידה מבירור כשרותה של 'פרשנותו' ג במקרי הספורי שבה עלו‬
‫שאלות והעדי‪ $‬להמשי במסכת ההטעיה וההסתרה;‬
‫ד‪ .‬הנאש‬
‫פעל באופ אקטיבי להטעיה ולהסתרה ! ה כאשר דיווח באופ שגרתי על‬
‫הוצאות פרטיות לחלוטי של צריכה ביתית כעל הוצאות "כיבוד"‪" ,‬אירוח"‪" ,‬ציוד‬
‫משרדי" ועוד; ה כאשר שינה כיתובי על קבלות; ה כאשר ענה תשובות שקריות‬
‫ומטעות‪ ,‬בכתב ובעל!פה‪ ,‬כשנשאל למהות של הוצאות פרטיות מסוימות; ה כשחרג‬
‫אפילו מהכללי העמומי שקיבל על!עצמו לדבריו‪ ,‬והוציא מהקר ס ניכר תו שימוש‬
‫בחשבונית עבור אירוע של גיסו;‬
‫‪.129‬‬
‫אני דוחה אפוא לחלוטי את טענת הנאש ‪ ,‬לאמונה כנה ב"זכותו" להחזר הוצאות פרטיות‪.‬‬
‫‪ 44‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫החזרי הכפל הוצאות שאת החזר דרש הנאש ה מהעירייה וה מהקר ‪:‬‬
‫‪ .130‬כתב האישו מייחס לנאש הגשה כפולה של מסמכי בגי הוצאות במסעדות‪ ,‬כאשר בגי‬
‫אותה הוצאה הגיש מסמ ה לעירייה וה לקר )למשל‪ ,‬חשבונית וטופס הזמנה ! "בו "(‪ .‬נטע ‪,‬‬
‫שעל!סמ מסמכי אלו דרש הנאש וקיבל פעמיי החזר ההוצאה‪ ,‬משני הגופי ‪ .‬הנאש טע‬
‫לטעות כנה‪.‬‬
‫‪.131‬‬
‫כמפורט בנספחי ב' וג' לכתב האישו ‪ ,‬מדובר במספר קט מאוד של מקרי ‪ ,‬בסכומי‬
‫קטני ‪ ,‬המסתכמי לס של תשלו !יתר של מאות ‪ 4‬ספורי ‪ .‬ודאי שאי כא סימני שיטה‪.‬‬
‫‪.132‬‬
‫נותר אפוא לפחות מקו לספק‪ ,‬שמא מדובר בטעויות של הנאש או של אילנית‪ ,‬במהל‬
‫טיפול בכמות הגדולה של חשבוניות וקבלות שאגר הנאש בשקידה‪ ,‬כמתואר לעיל‪.‬‬
‫‪.133‬‬
‫לפיכ ‪ ,‬יזוכה הנאש מהמיוחס לו בסעיפי קטני י'!י"א של סעי‪ 11 $‬לכתב האישו ‪.‬‬
‫התנהלות רשויות החקירה והתביעה‪:‬‬
‫‪.134‬‬
‫אזכיר‪ :‬החקירה הראשונה בה מסר הנאש‬
‫את עיקרי גרסתו‪ ,‬נערכה במסגרת "פרשת‬
‫הסתדרות הפקידי "‪ ,‬ביו ‪) 6.11.06‬ת‪ .(66/‬החוקרת שֶ מֶ ר שאלה את הנאש לגבי מימו הטבות‬
‫ופעילויות מהקר או מההסתדרות‪ ,‬והנאש ענה שהוא מקבל החזר הוצאות‪ .‬החוקרת המשיכה‬
‫לשאול‪ ,‬והנאש ענה ש"היו"ר מקבל החזר הוצאות בלבד‪ ,‬עד תקרה של ‪ ,4 6,000‬כנגד קבלות‪.‬‬
‫מדובר בהוצאות אירוח‪ ,‬כל דבר שהוא‪ ,‬ארוחות בוקר‪ ,‬ערב צהריי ! כל מה שאני מוצא לנכו‬
‫להוציא הוצאה עליו‪ ,‬אני מגיש קבלה ומקבל החזר‪ ,‬ואני מתכוו לדברי כגו מתנות אירוח‪,‬‬
‫מזו "‪ .‬חשדה של החוקרת התעורר‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬והיא לא הסתפקה בתשובה זו‪ .‬במענה‬
‫לשאלותיה הישירות‪ ,‬אישר הנאש שהוא יכול להוציא הוצאות פרטיות ולקבל החזר )ע' ‪.(4‬‬
‫‪ .135‬מששב התיק לטיפולו של החוקר חי שדה!אור‪' ,‬נרד ' נושא זה ונשכח כליל‪ ,‬ג כשהחלה‬
‫חקירה חדשה שהתמקדה בנאש ובנושאי דנ ‪ .‬התשובות שניתנו מטע החוקר היו רחוקות‬
‫מלהניח את הדעת‪ ,‬ונראה שהעניי טופל ברשלנות‪ .‬רשלנות ולא זדו ! שאחרת היתה נשלפת‬
‫מייד הודעתו של הנ"ל של הנאש ‪ ,‬שהחוקרת שמר ראתה בה "בוננזה" חקירתית‪ ,‬כעדותה‪.‬‬
‫‪.136‬‬
‫כ ארע‪ ,‬שחקירה שיכולה היתה להתחיל להמשי ולהסתיי‬
‫למעשה רק במחצית שנת ‪.2008‬‬
‫‪ 45‬מתו ‪62‬‬
‫בסו‪ $‬שנת ‪ ,2006‬החלה‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪.137‬‬
‫התביעה הגישה את כתב האישו בחודש מאי ‪ ,2013‬ושמיעת העדי החלה בינואר ‪.2014‬‬
‫המשפט הופסק למספר חודשי עקב גילוי חומרי חקירה נוספי הרלוונטיי לתיק דנ ‪ ,‬הודעות‬
‫הנאש משנת ‪ 2006‬ו!‪ 2007‬והודעות נוספות של גבע‪ .‬כשהתחדש הושבו לדוכ העדי גבע‬
‫והחוקר שדה!אור‪ ,‬וכ נוספו כעדי החוקרי שמר וכחלו ‪.‬‬
‫‪.138‬‬
‫הסניגור המלומד הדגיש בסיכומיו כי הוא אינו טוע טענת הגנה "מ הצדק"‪ ,‬א טע‬
‫לקיומו של נזק ראייתי‪.‬‬
‫‪.139‬‬
‫לנוכח מסקנתי הצפויה‪ ,‬יהיה מקו בשלב אחר להארי ולהרחיב לעניי השלכות אפשריות‬
‫של המחדלי שאכ התקיימו בפעולת הרשות‪ ,‬א לא מצאתי כי אכ ניזוקה הגנתו של הנאש‬
‫באופ משמעותי ממחדלי אלו‪ .‬למעשה‪ ,‬א‪ $‬לא הופניתי לנזק קונקרטי להגנת הנאש ‪ .‬החומר‬
‫שהתגלה לא שינה כלל את התמונה ! עיקרו היה "עוד מאותו דבר"‪.‬‬
‫‪ .140‬ההלכה הפסוקה עמדה על!כ שיש לבחו בעת בדיקה של טענה בדבר מחדלי חקירה את‬
‫השאלה הא המחדלי הנטעני ה חמורי במידה המעוררת חשש שהגנת הנאש קופחה‬
‫כיוו שהתקשה להתמודד כראוי ע חומר הראיות העומד נגדו או להוכיח את גרסתו שלו‪.‬‬
‫בדיקה זו נעשית תו שקלול המחדלי הנטעני על רקע התשתית הראייתית שהונחה )ע"פ‬
‫‪ 3090/11‬ענתבאווי נ' מ‪.‬י‪ ;(2012) .‬ע"פ ‪ 2879/09‬זינאתי נ' מ‪.‬י‪ ;(2011) .‬ע"פ ‪ 4906/09‬אלנברי נ'‬
‫מ‪.‬י‪ ;(2009) .‬ע"פ ‪ 8916/09‬פלוני נ' מ‪.‬י‪.((2009) .‬‬
‫‪.141‬‬
‫משלא נמצא חשש לנזק ראייתי קונקרטי שפגע מהותית בהגנת הנאש ‪ ,‬תידחה טענה זו‪.‬‬
‫‪ 46‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫חלק שלישי ניתוח משפטי ומסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬להל תידונה העבירות בה הואש‬
‫הנאש ‪ ,‬על!בסיס הממצאי‬
‫העובדתיי‬
‫שנקבעו בפרק‬
‫השני‪.‬‬
‫א‪ .‬רישו כוזב במסמכי תאגיד‪:‬‬
‫‪ .2‬סעי‪ 423 $‬לחוק העונשי קובע את העבירה‪ ,‬ובצידה עונש מירבי חמור !‬
‫"מייסד‪ ,‬מנהל‪ ,‬חבר או פקיד של תאגיד‪ ,‬הרוש ‪ ,‬או גור לרישו ‪ ,‬פרט כוזב‬
‫במסמ" של התאגיד‪ ,‬בכוונה לרמות‪ ,‬או נמנע מלרשו בו פרט אשר היה עליו‬
‫לרשמו‪ ,‬בכוונה לרמות‪ ,‬דינו מאסר חמש שני …‪.".‬‬
‫‪ .3‬חוק החברות‪ ,‬תשנ"ט!‪ ,1999‬תקנות מס הכנסה )כללי לאישור ולניהול קופות גמל(‪ ,‬תשכ"ד!‬
‫‪ ,261964‬וא‪ $‬תקנו הקר כפי שהיה בתוק‪ $‬במהל התקופה הרלוונטית לכתב האישו )ת‪40/‬ג(‪,‬‬
‫חייבו את הקר בניהול חשבונות ובהפקה והגשה של דו"חות כספיי ‪.‬‬
‫‪ .4‬תקנו הקר קבע במפורש‪ ,‬כי הנהלת הקר אחראית על "הנהלת חשבונות נכונה" של החברה‪,‬‬
‫לרבות "של כל סכומי הכס‪ $‬המתקבלי והמוצאי על ידי החברה והענייני שבשביל‬
‫מקבלי ומוצאי אות סכומי הכס‪) "$‬סעי‪" .(64 $‬הנהלת הקר "‪ ,‬לפי סעי‪ ,61 $‬היתה מורכבת‬
‫משניי ‪ ,‬יו"ר הדירקטוריו ‪ ,27‬הוא הנאש ‪ ,‬והמנכ"ל‪ .‬נמצא אפוא‪ ,‬כי האחריות על ניהול נכו‬
‫של רישומי הנהלת החשבונות היתה מוטלת ג על הנאש ‪ ,‬א‪ $‬שודאי שלא נדרש לעשות זאת‬
‫במו!ידיו‪.‬‬
‫‪ .5‬הנאש‬
‫הודה בפה מלא כי התשלומי‬
‫שקיבל ושסווגו כהוצאות‪ ,‬מה "כיבוד"‪ ,‬מה "ציוד‬
‫משרדי"‪ ,‬וכ הלאה‪ ,‬היו למעשה תגמול על שירותיו לקר ‪ .‬על גרסתו זו חזר מספר פעמי ‪ ,‬ודי‬
‫א נפנה לדברי מפורשי ונחרצי בהודעותיו ת‪ ,2/‬ע' ‪ 6‬ות‪ 4/‬ע' ‪.3‬‬
‫‪ .6‬התביעה ייחסה לנאש ביצוע וגרימת ביצוע של רישו כוזב במסמכי הקר ‪ ,‬לנוכח הדו"חות‬
‫שהגיש ובה תואר תגמול!למעשה כ"הוצאות" מסוגי שוני ‪ ,‬ושבתור גרמו לרישו שקרי‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫ההתייחסות לחוקי ותקנות תהא ללא התחשבות בתיקוני‬
‫לאחר התקופה הרלוונטית לכתב האישו ;‬
‫התקנו משתמש במילה "מועצה";‬
‫‪ 47‬מתו ‪62‬‬
‫מוסיפי‬
‫ומשני ‪ ,‬שתוקנו‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ומוטעה בספרי החשבונות של הקר ובדוחותיה‪ .‬בנוס‪ ,$‬התייחסה התביעה ג למכתב שלושת‬
‫הפריטי כאל רישו כוזב‪.‬‬
‫‪ .7‬על מצע עובדתי זה נבח את מהות המעשי ‪ ,‬והא מקימי ה את העבירה של רישו כוזב‬
‫במסמכי תאגיד‪.‬‬
‫היסוד העובדתי של העבירה‪:‬‬
‫‪ .8‬היסוד העובדתי בעבירה זו כולל "פרט כוזב במסמ של התאגיד"‪ ,‬את הרישו של הפרט הכוזב‪,‬‬
‫ואת זהותו של עושה המעשה‬
‫‪28‬‬
‫)ע"פ ‪ 3517/11‬שמשו נ' מ‪.‬י‪ .((2013) .‬יסודה העובדתי של‬
‫העבירה מושל אפוא כאשר העבריי גור לרישו ‪ ,‬א‪!$‬א אינו מבצעו בפועל!ממש‪ ,‬ובלבד‬
‫שמדובר במסמ של התאגיד‪ ,‬והרישו הוא של פרט כוזב‪.‬‬
‫‪ .9‬הנאש היה יו"ר הקר ‪ ,‬וככזה עמד ביסוד זהותו של עושה המעשה‪ ,‬כנמע מבי נמעני האיסור‪.‬‬
‫א‪ .‬בייחוד העבירה לנושאי משרה ובעלי תפקידי בתאגיד‪ ,‬גילה המחוקק דעתו כי יש צור‬
‫בהגנה מיוחדת על תאגיד מפני המורשי לפעול מטעמו ומפני עובדיו ! אלו ה הגורמי‬
‫שיש לה את העניי והיכולת ליצור במחשכי מצגי שווא שיטעו כל גור אחר‪ ,‬בי א‬
‫בתו התאגיד ובי א מחו‪ 3‬לתאגיד‪ ,‬מבי אלו המסתמכי על רישומיו ודוחותיו של‬
‫התאגיד‪ .‬החוק הכיר בחוסר האוני של התאגיד )כאישיות מלאכותית( ביחס למנהליו‬
‫ועובדיו‪ ,‬ולכ קבע חובות אמו שונות המוטלות על המנהלי והעובדי וייחודיות לה ‪,‬‬
‫כשחובת כנות הרישומי היא אחת מה ‪ .‬האינטרס המוג בעבירה זו‪ ,‬כבאחיותיה‬
‫בסעיפי ‪ 424!425‬לחוק‪ ,‬איננו הגנה על הציבור דווקא‪ ,‬אלא על התאגיד‪ ,‬במטרה‬
‫להבטיח כי מנהלי התאגיד ועובדיו יפעלו לטובתו‪ ,‬וכדי לבסס את אמונ של בעלי‬
‫המניות במנהלי )והשוו האמור בסעי‪ 27 $‬לע"פ ‪ 5734/91‬מ‪.‬י‪ .‬נ' לאומי ושות' בנק‬
‫להשקעות בע"מ )‪ (1995‬ופסיקה הנזכרת ש ‪ ,‬ובע"פ ‪ 2103/07‬הורובי‪ 4‬נ' מ‪.‬י‪(2008) .‬‬
‫בסעי‪.(235!236 $‬‬
‫ב‪ .‬במבט רחב יותר‪ ,‬ובמיוחד כשמדובר בתאגיד שהנו חברה ציבורית‪ ,‬נית לומר שההגנה‬
‫הניתנת כ על התאגיד‪ ,‬במוב של הגנה על האמו הנית ברשומותיו באמצעות הוא‬
‫'מדבר' ומדווח על מצבו‪ ,‬משתרעת ג על טובת בעלי העניי וציבור המסתמכי על‬
‫רשומות התאגיד )וראו ע"א ‪ 218/96‬ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ‬
‫)‪ (1997‬בפסקה ‪ 25‬לדברי הש' ברק‪ ,‬לעניי חשיבות המכרעת של ספרי חשבונות‬
‫‪28‬‬
‫זהות העושה יכולה להיחשב כיסוד נסיבתי;‬
‫‪ 48‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ודו"חות הכספיי בתאגיד(‪ .‬קרוב לודאי ששיקול זה עמד בבסיס העונש החמור הקבוע‬
‫לצד עבירה זו ביחס לעונש המירבי הקבוע לצד העבירה של מרמה והפרת אמוני‬
‫בתאגיד‪.‬‬
‫ג‪ .‬במקרה דנ ‪ ,‬מדובר על קר שהנה חברה ציבורית‪ ,‬המשרתת מאות אלפי עמיתי שאת‬
‫כספיה היא מנהלת‪ ,‬ושדמי הניהול שהיא גובה ורשאית לגבות לפי תקנונה נגזרי‬
‫ישירות מהוצאותיה בפועל ! דיוק של רישומי הנהלת החשבונות והדו"חות אינו כלל‬
‫מילתא זוטרתא‪ ,‬א‪ $‬בהתחשב בהיק‪ $‬העצו של הכספי שבניהול הקר ‪.‬‬
‫‪ .10‬עסקינ במסמכי של התאגיד‪:‬‬
‫א‪ .‬הנאש‬
‫הגיש לקר ‪ ,‬באמצעות המזכיר יוסי‪ ,‬דרישות מפורטות לתשלו‬
‫אות ער‬
‫בכתב ידו‪ ,‬לה צר‪ $‬רשימות של הוצאות )קבלות וחשבוניות( בגינ תבע החזרי הוצאות‪.‬‬
‫מסמכי אלו שער הנאש שימשו בסיס ואסמכתא לרישו הוראות תשלו על!ידי‬
‫המזכיר ולאישור על!ידי המנכ"ל‪ ,‬וזאת בשמונה מקרי הרלוונטיי לכתב האישו ‪,‬‬
‫החל מאוגוסט ‪ 2005‬ועד ינואר ‪ .2007‬מסמכי מסוג זה‪ ,‬שהוכנו לצור הגשת לתאגיד‬
‫וכלילת בספריו כאסמכתאות‪ ,‬הינ "מסמ של תאגיד"‪ .‬בע"פ ‪ 629/78‬מתוק )מעתוק(‬
‫נ' מ‪.‬י‪ (1978) .‬נקבע במפורש‪ ,‬כי סעי‪ $‬עבירה זה אינו מבחי בי מסמ 'פנימי' של‬
‫תאגיד למסמ אחר‪ ,‬וכ ראו האמור בסעי‪ 91 $‬לע"פ ‪ 4985/13‬חבר נ' מ‪.‬י‪ ,(2014) .‬ש‬
‫דובר על חשבוניות שהוגשו לתשלו לתאגיד כשפרטי החשבוניות לא תאמו למציאות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬אי צור שהמסמ ייעשה בידי התאגיד ודי בכ שהוא נמצא ברשות התאגיד‬
‫ונעשה לצרכי שימושו ועסקו )י' קדמי‪ ,‬על הדי בפלילי – חלק שני )תשס"ו!‪ ,(2005‬ע'‬
‫‪;(924‬‬
‫ב‪ .‬על!בסיס דרישות אלו הוכנו על!ידי יוסי המזכיר הנחיות למזכירות‪ ,‬בה נרש "מצ"ב‬
‫קבלות שהוגשו ע"י איציק רוכברגר ! יו"ר הקר ע"ח החזר הוצאות כפי שאושר לו ע"י‬
‫הדירקטוריו ‪ .‬נא להכי הוראת תשלו ע"ס‪) "...‬או נוסח דומה(;‬
‫ג‪ .‬בשלב הבא הוכנו הוראות התשלו על!ידי המזכירות‪ ,‬כשבה נרש שהתשלו הוא "על‬
‫חשבו החזר הוצאות"‪ ,‬וההוראות נחתמו על!ידי מזכיר הקר והמנכ"ל‪ .‬הוראות‬
‫התשלו שימשו אסמכתאות להעברת הסכומי לנאש ;‬
‫ד‪ .‬ספרי החשבונות של הקר ודו"חות שהגישה‪ ,‬בה נרשמו הסכומי שקיבל הנאש כ ‪,‬‬
‫נוהלו ונרשמו בהתא לדי ולכללי חשבונאות מחויבי ;‬
‫‪ 49‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ה‪ .‬יוצא אפוא‪ ,‬שמסמכי התאגיד שבה נעשו 'רישומי ' בידי הנאש או שגר לעשיית ‪,‬‬
‫כוללי את דרישות התשלו שער הנאש והרשימות הנלוות‪ ,‬את ההנחיות להכי‬
‫הוראת תשלו ‪ ,‬את הוראות התשלו ‪ ,‬ואת ספרי הנהלת החשבונות של הקר ודו"חות‬
‫שנערכו בשני הרלוונטיות;‬
‫ו‪" .‬מכתב שלושת הפריטי "‪ ,‬מסמ‬
‫שהוכ על!ידי הנאש‬
‫)או על!ידי אילנית לפי‬
‫הוראתו( בכוונה להגישו לקר ‪ ,‬א‪!$‬הוא מסמ של התאגיד‪ ,‬לפי מבחני הפסיקה לעיל;‬
‫‪ .11‬במסמכי נרשמו רישומי כוזבי ‪:‬‬
‫א‪ .‬כפי שבואר בבהירות בעניי שמשו ‪ ,‬פסקה ‪ ,43‬רישו יהא כוזב א הוא אינו תוא את‬
‫המציאות‪ ,‬לרבות א הושמט ממנו פרט כ שאי הוא משק‪ $‬מציאות והינו מטעה‪.‬‬
‫רישו יהיה כוזב א איש המקצוע האמור לקבל מידע ממנו‪ ,‬לא ימצא בו את שצרי‬
‫להיכלל בו‪ .‬יודגש‪ ,‬כי אי צור שהרישו יהיה מזוי‪ $‬או שהפרט שנרש יעיד שקר על‬
‫עצמו‪ ,‬ודי כאמור באי התאמה בי הרישו לבי המציאות )ע"פ ‪ 2103/07‬הורובי‪ 4‬נ'‬
‫מ‪.‬י‪ ,() .‬פסקה ‪.(152‬‬
‫ב‪ .‬הנאש הודה בפה מלא‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי דרישות התשלו והרשימות שער ושהוגשו יחד‬
‫את ‪ ,‬לא שיקפו את מצב הדברי לאמיתו ! ה כי לא היה מדובר כלל ב"החזר הוצאות"‬
‫אלא בתגמול; וה כי הגדרת של הוצאות רבות ושונות כ"כיבוד" ו"הוצאות משרד"‬
‫היתה נטולת כל קשר למציאות לאמיתה‪ ,‬של רכישות לצריכה ביתית ופרטית מכל סוג;‬
‫ג‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬נטל הנאש אחריות על רישומ של הרשימות‪ ,‬ולמעשה די בכ שהרשימות‬
‫שהוגשו נערכו על!ידו ובכתב!ידו‪ .‬מאיד גיסא‪ ,‬טע הנאש שהיתה זו המזכירה אילנית‬
‫שערכה את הרשימות אות העתיק‪ ,‬ולפיכ סיווג של ההוצאות נעשה על!ידה‪ .‬בטענה‬
‫זו אי ממש‪ ,‬משהודה הנאש כי הנחה את אילנית לכלול ברשימות הוצאות פרטיות‬
‫לחלוטי ‪ ,‬ולסווג את ההוצאות ל"כיבוד" ול"הוצאות משרד" ועוד‪ ,‬ללא כל הנחייה או‬
‫הבהרה נוספת )ע' ‪ ;374‬ת‪ ,2/‬ע' ‪ 2‬ו!‪ ,(5‬כפי שהעידה ג אילנית )ע' ‪ 426 ,410 ,401‬ועוד(;‬
‫ד‪ .‬כל המסמכי‬
‫הנ"ל לקו אפוא בהיות‬
‫כוזבי ‪ .‬בנוס‪ $‬לאמור לעיל‪ ,‬הגיש הנאש‬
‫חשבוניות וקבלות לאחר ששינה את הכיתוב שעליה ‪ ,‬ואלו ה חמש קבלות על שיעורי‬
‫אנגלית וקבלה על נסיעה לספרד‪ ,‬בה הוסי‪ $‬הנאש פרטי ושינה את הש עליה‬
‫בצורה 'אומנותית' ומטעה‪ ,‬כ שתיראנה כביכול הוצאו במקור על!שמו‪ .‬מסמכי אלו‬
‫היו אפוא כוזבי א‪ $‬כלשעצמ )דוברי שקר על עצמ (;‬
‫‪ 50‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ה‪ .‬מכתב שלושת הפריטי ‪ :‬לנוכח הממצאי העובדתיי שקבעתי‪ ,‬הרי מדובר במכתב‬
‫שכל!כולו כוזב‪ .‬למצער‪ ,‬ובהתייחס לפריטי שלא במחלוקת לעניי זה‪ ,‬במכתב כוזב‬
‫בהתייחסויות ל"אירוע הכבאי " שהיה חגיגה משפחתית ול"כיבוד" שהיה טלוויזיה‬
‫לבית הנאש ;‬
‫היסוד הנפשי של העבירה‪:‬‬
‫‪ .12‬כעולה מלשו החוק‪ ,‬עבירה זו כוללת רכיב של "כוונה לרמות" ברמה של כוונה "מיוחדת"‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬מתו רצו וכוונה ממשית להניע אחר לפעול או להימנע מלפעול על בסיס הרישו‬
‫הכוזב‪ ,‬וראו עניי שמשו בפסקה ‪ .43‬עבירה זו הינה אפוא מסוג עבירות הכוונה הלא!‬
‫תוצאתיות‪ ,‬שכ השלמת אינה מותנית בהצלחתה של מרמה או הטעייה‪.‬‬
‫‪ .13‬כוונת המרמה אינה חייבת להיות כלפי אד‬
‫מסוי ‪ ,‬ויכולה היא להיות ג‬
‫כוונה לרמות‬
‫מעייני עתידיי ברישומי התאגיד‪ ,‬כגו עורכי ביקורת‪ ,‬עמיתי הקר או כלל הציבור‪ ,‬כאמור‬
‫בע"פ ‪ 2910/94‬יפת נ' מ‪.‬י‪ ,(1996) .‬בפסקאות ‪ 252!253‬לדברי הש' לוי ‪ .‬כוונת המרמה כוללת ג‬
‫כוונה לגרו לאד לפעול מתו אי ידיעת העובדות לאשור )ע"פ ‪ 839/78‬מ‪.‬י‪ .‬נ' אבני )‪,(1979‬‬
‫סעי‪.(9 $‬‬
‫‪ .14‬סקירת של פסקי הדי שניתנו בעניי עבירה זו מעלה כי מודעות לכזב שברישו ולאפשרות‬
‫ההטעיה נמצאה שקולה לכוונה של!ממש‪ ,‬וראו למשל ע"פ ‪ 37/07‬פרג נ' מ‪.‬י‪ ,(2008) .‬בפסקה ‪92‬‬
‫לדברי הש' א' לוי ובפסקאות ‪ 7!8‬לדברי הש' חיות‪ ,‬כמו!ג בהערתה של הש' חיות בפסקה‬
‫ראשונה לדבריה‪ ,‬לפיה "די בכ ש]הנאש [ ידע כי האופ שבו הוצגו עסקאות הקיבוצי בספרי‬
‫החברה היה כוזב‪ "...‬וכ בפסקה ‪ ;8‬עניי יפת‪ ,‬ש ; ת"פ )תא( ‪ 40138/08‬מ‪.‬י‪ .‬נ' הירשזו )‪,(2009‬‬
‫פסקה ‪.168‬‬
‫‪ .15‬מעבר לצור יוער‪ ,‬כי נית להחיל בעבירה זו‪ ,‬שהנה כאמור עבירת מטרה שאינה תוצאתית‪ ,‬את‬
‫הלכת הצפיות‪ .‬הקביעה הא נית להחיל את הלכת הצפיות‪ ,‬נעשית באופ פרטני כל עבירה‪ ,‬על!‬
‫בסיס סוג העבירה‪ ,‬מטרתה והיקפה הראוי )רע"פ ‪ 7153/99‬אלגד נ' מ‪.‬י‪ (2001) .‬בניתוחה המקי‪$‬‬
‫של הש' ביניש; ע"פ ‪ 217/04‬אלקורעא נ' מ‪.‬י‪ (2005) .‬בפסקאות ‪ 8!9‬לדברי הנ' ברק והערת הש'‬
‫רובינשטיי בדבריו(‪ .‬ביחס לעבירה של רישו כוזב במסמכי תאגיד‪ ,‬אי כל ער גובר שיש בכוחו‬
‫למנוע את החלתה של הלכת הצפיות )והשוו לדברי הנ' ברק בעניי אלקורעא ‪ ,‬ש ‪ ,‬וליישו‬
‫לעניי העבירה דנ בת"פ ‪) 53286!07!10‬מחוזי ת"א( מ‪.‬י‪ .‬נ' סמואל )‪ ,(2013‬בסעי‪.(78 $‬‬
‫‪ 51‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .16‬בע"פ ‪ 4190/13‬סמואל נ' מ‪.‬י‪ (2014) .‬נדונה טענת נאש ‪ ,‬לפיה לא התכוו לרמות את לקוחותיו‬
‫באמצעות רישומי כוזבי שביצע‪ ,‬אלא רק להרוויח זמ כ שיוכל להשיב לה את כספ ‪ .‬על!‬
‫רקע טענה זו‪ ,‬שנדחתה‪ ,‬חידד בית המשפט העליו את האבחנה בי כוונה לבי מניע )סעי‪75 $‬‬
‫לפסק הדי (‪ .‬במקרה דנ ‪ ,‬כוונתו ומניעיו של הנאש התלכדו‪ ,‬א ג א היה משכנע שהמניע‬
‫שלו היה ת ‪ ,‬עדיי כוונתו היתה לרמות ולהטעות לפחות חלק מהמעייני ברישומי ‪.‬‬
‫‪ .17‬מעניי חבר הנ"ל‪ ,‬בפסקה ‪ ,91‬עולה כי העבירה מושלמת אפילו א כספי שהוטו עקב הרישו‬
‫הכוזב‪ ,‬לא נלקחו לכיסו של העבריי אלא שימשו למטרה אחרת של התאגיד‪ ,‬שלא בוטאה‬
‫כהלכה בספרי החשבונות של התאגיד‪ .‬בסעי‪ 10 $‬בעניי אבני א‪ $‬נאמר מפורשות‪ ,‬כי ג א‬
‫האמי העבריי שהכזב שנעשה ברישו בכוונה לרמות נעשה סו‪!$‬דבר לטובת התאגיד ומתו‬
‫"מניע טהור"‪ ,‬עדיי התקיי בו היסוד הנפשי והעבירה הושלמה‪.‬‬
‫‪ .18‬במקרה דנ ‪ ,‬הנאש ידע היטב כי הרישומי הכוזבי שרש ושגר לרישומ ‪ ,‬נועדו להסוות‬
‫מציאות אמיתית וליצור מציאות כוזבת ברישומי הקר ! קרי‪ ,‬ליצור מצג או טענת מרמה‪ .‬ולא‬
‫זו בלבד שידע‪ ,‬אלא חפ‪ 3‬בכ ‪ ,‬וזו היתה מטרתו של הכזב שנטע ברישומי ‪ .‬הנאש הודה בפה!‬
‫מלא כי רישומי אלו היו חלק משיטה להסוות תגמול שלדעתו הגיע לו‪ ,‬תחת הכותרת של‬
‫"החזר הוצאות"‪ ,‬כיו שנאסר עליו לקבל תגמול פרט למשכורתו כראש עיר‪ .‬כ ‪ ,‬אפילו היתה‬
‫מתקבלת טענתו של הנאש ‪ ,‬כביכול כל נושאי המשרה בקר ומזכיר הקר היו בסוד העניי ולא‬
‫רומו‪ ,‬עדיי התקיימה בנאש אותה כוונה‪ ,‬להטעות ולרמות את בוחני החשבונות והדו"חות של‬
‫הקר ‪ ,‬לרבות סוכנויות השלטו המרכזי והמקומי והציבור בכללותו‪ ,‬כ שלא ייוודע שהנאש‬
‫מקבל תגמול האסור עליו בחוק‪ .‬חשיפת המנגנו האמיתי של תגמול‪ ,‬היתה עלולה להניע‬
‫אחרי ‪ ,‬לרבות הרשויות המופקדות על!כ )שלא לדבר על אויביו הפוליטיי הנשכניי של‬
‫הנאש (‪ ,‬לפעולה‪ .29‬הנאש פעל בכוונה למנוע זאת‪.‬‬
‫‪ .19‬לנוכח האמור‪ ,‬אקבע אפוא כי הנאש ביצע את העבירה‪ ,‬ביחס לכל מסמ מהנזכרי לעיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מרמה והפרת אמוני בתאגיד‪:‬‬
‫‪ .20‬עבירה זו קבועה בסעי‪ 425 $‬לחוק העונשי קובע את העבירה‪ ,‬שניסוחה רחב ופתוח‪ ,‬שלא לומר‬
‫נטול גבולות ברורי !‬
‫"מנהל‪ ,‬מנהל עסקי או עובד אחר של תאגיד‪ ,‬או כונס נכסי ‪ ,‬מפרק עסקי ‪,‬‬
‫מפרק עסקי זמני‪ ,‬מנהל נכסי ‪ ,‬או מנהל מיוחד של תאגיד‪ ,‬אשר נהג אגב‬
‫‪29‬‬
‫השוו לדחיית טענה דומה‪ ,‬של העלמת של העברת כספי מעיני ועדת האתיקה של הכנסת‬
‫ולאו דווקא מאורגני התאגיד‪ ,‬בעניי הירשזו הנ"ל )במחוזי(‪ ,‬סעי‪;168 $‬‬
‫‪ 52‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמוני הפוגעת בתאגיד‪ ,‬דינו‬
‫מאסר שלוש‬
‫שני ‪".‬‬
‫‪ .21‬זה מכבר נפסק‪ ,‬כי עבירה זו שעניינה מרמה או הפרת אמוני בתאגיד‪ ,‬קרובה דיה לעבירה של‬
‫מרמה והפרת אמוני לפי סעי‪ 284 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬הדנה בעבירות של עובד הציבור כלפי‬
‫השירות הציבורי‪ .‬דמיו זה אפשר להשתית את הדיו ביסודות העבירה דנ על מסקנות והלכות‬
‫שנקבעו לעניי סעי‪ 284 $‬הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .22‬ע !זאת‪ ,‬יש לזכור כי הערכי המוגני בעבירה זו שוני מהותית מאלו המוגני בעבירה לפי‬
‫סעי‪) 284 $‬ע"פ ‪ 121/88‬מ‪.‬י‪ .‬נ' דרוויש )‪ ,(1991‬פסקה ‪:(36‬‬
‫א‪ .‬העבירה לפי סעי‪ 284 $‬באה להג על שלושה ערכי‬
‫מוגני ‪ :‬אמו הציבור בעובדי‬
‫הציבור‪ ,‬טוהר המידות של פקידי הציבור‪ ,‬ופעילותו התקינה של המינהל הציבורי )דנ"פ‬
‫‪ 1397/03‬מ‪.‬י‪ .‬נ' שבס )‪ ,(2004‬פסקאות ‪ 32!35‬לדברי הנ' ברק ופסיקה הנזכרת ש ; ע"פ‬
‫‪ 846/12‬ויטה נ' מ‪.‬י‪ ,(2013) .‬פסקה ‪;(20‬‬
‫ב‪ .‬העבירה דנ לא באה להג ישירות על הציבור‪ ,‬אלא על התאגיד‪ ,‬ויסודה בחובת האמו‬
‫החלה על מנהלו )או אחר מבי בעלי התפקידי המנויי בסעי‪ ,($‬שבהיותו פועל עבור‬
‫אחרי ובשמ עליו לפעול כלפיה ביושר ובהגינות‪ .‬קביעת העבירה נועדה להבטיח כי‬
‫המנהל לא ימעל באמו שנית בו אלא יפעל להגשמת תפקידו ויעדי‪ $‬את האינטרס‬
‫התאגידי על!פני האישי‪ .‬קביעת העבירה נועדה ג למנוע שחיתות מידות בקרב מנהלי‬
‫ואת ביסוס האמו בה מצד בעלי המניות )דרוויש‪ ,‬ש ; הורובי‪ ,4‬פסקה ‪;(235‬‬
‫‪ .23‬ועל!א‪ $‬זאת‪ ,‬כאשר עסקינ בתאגידי דוגמת הקר דנ ‪ ,‬שהנה חברה ציבורית המעניקה שירות‬
‫לציבור רחב מאוד וחולשת על תקציבי ענק‪ ,‬אי להפריז באבחנה בי שתי הוראות החיקוק‪,‬‬
‫ומוצדק א‪ $‬יותר להחיל כלפיו את הנורמות הפרשניות הנהוגות לפי סעי‪) 284 $‬קביעתו של הש'‬
‫רובינשטיי בע"פ ‪ 677/14‬דנקנר נ' מ‪.‬י‪ ,(2014) .‬פסקה ס' וניתוחו בפסקאות קודמות(‪.‬‬
‫היסוד העובדתי של העבירה כללי‪:‬‬
‫‪ .24‬ביסוד העובדתי בעבירה זו ארבעה מרכיבי‬
‫! הנסיבה של זהות העושה‪ ,‬מנהל וכיו"ב;‬
‫ההתנהגות של מרמה או הפרת אמוני ; אגב מילוי התפקיד בתאגיד; והתוצאה של הפגיעה‬
‫בתאגיד;‬
‫‪ 53‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .25‬לכאורה‪ ,‬עסקינ בעבירה תוצאתית‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר בעבירה התנהגותית שבה התוצאה היא‬
‫'נסיבה' בלבד‪ ,‬לפי ניתוחו של הנ' ברק בפסקה ‪ 39‬לדבריו בעניי שבס בהתייחס לעבירה‬
‫המקבילה הקבועה בסעי‪ 284 $‬לחוק העונשי ! מדובר בנסיבה הנספחת ומאפיינת את המרמה‬
‫או את הפרת האמוני כפוגענית ברמה המצדיקה את תפיסתה כפלילית )וראו קביעה דומה‬
‫קודמת‪ ,‬בסעי‪ 23 $‬לדברי הש' גולדברג בע"פ ‪ 4148/96‬מ‪.‬י‪ .‬נ' גנות )‪ .(1996‬קביעה זו נשנתה‬
‫בעניי ויטה‪ ,‬ולעניי העבירה דנ ‪ ,‬ראו ת"פ )מחוזי ת"א( ‪ 40138/08‬מ‪.‬י‪ .‬נ' הירשזו )‪(2009‬‬
‫בפסקה ‪ ,160‬ת"פ )מחוזי ת"א( ‪ 40213/05‬מ‪.‬י‪ .‬נ' גבעוני )‪ (2012‬בפסקה ‪ ,1287‬ת"פ )שלו ת"א(‬
‫‪ 4546/99‬מ‪.‬י‪ .‬נ' יגרמ )‪ (2006‬בפסקה ‪ ,30176‬ות"פ )שלו ת"א( מ‪.‬י‪ .‬נ' דסאו )‪ 31(2011‬בפסקה ‪.57‬‬
‫‪ .26‬אי מחלוקת‪ ,‬כי הנאש היה מנהל בקר ‪ .‬כמו!כ ‪ ,‬אי מחלוקת כי מעשיו נעשו אגב תפקידו זה !‬
‫יסוד זה פורש בפסיקה בהרחבה ככולל כל זיקה למשרתו של העבריי או הימצאותו בעמדה‬
‫המאפשרת לו את ביצוע המעשי )ע"פ ‪ 293/89‬סוקולובסקי נ' מ‪.‬י‪ ,(1992) .‬ד"נ ‪ 3/82‬גרוסמ נ'‬
‫מ‪.‬י‪ (1982) .‬וע"פ ‪ 884/80‬מ‪.‬י‪ .‬נ' גרוסמ )‪ .((1981‬להל נתמקד אפוא ביסוד ההתנהגותי‬
‫והתוצאתי של העבירה‪.‬‬
‫היסוד ההתנהגותי של העבירה‪:‬‬
‫‪ .27‬היסוד ההתנהגותי יכול ויוגש באחת משתי החלופות בה נוקבת לשו הסעי‪ ,$‬חלופת המרמה‬
‫בה‬
‫או חלופת הפרת האמוני ‪ ,‬כשיתכנו כמוב מצבי‬
‫העבריי )סוקולובסקי‪ ,‬סעיפי ‪ 44!45‬לדברי הנ' שמגר (‪:‬‬
‫שתי החלופות תתממשנה בפעולת‬
‫‪32‬‬
‫א‪ .‬המרמה היא אותה "מרמה" המוגדרת בסעי‪ 414 $‬לחוק העונשי ! טענת עובדה שהטוע‬
‫אותה ידע שאינה אמת או שלא האמי שהיא אמת;‬
‫ב‪ .‬הפרת האמוני ‪ ,‬שהיא הקשה יותר להגדרה או לתחימת גבולותיה‪ ,‬נגזרת מקביעת‬
‫חובות האמו ומשקפת את קביעת הנורמה ההתנהגותית המיוחדת הנדרשת ממנהל או‬
‫עובד בתאגיד;‬
‫‪ .28‬כאמור לעיל‪ ,‬עבירה זו חסרת גבולות ברורי ‪ ,‬כשהיסוד ההתנהגותי אינה מוגדר לפרטיו‪.‬‬
‫הפסיקה עמדה על בעיה זו מקדמת דנא והזהירה מפני הצמדת התו הפלילי למעשי שמהות‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫ערעור שהגישו הנאשמי נדחה לעניי הרשעת בעבירה זו‪ ,‬וערכאת הערעור אמצה את דר‬
‫הניתוח והמסקנות של בית המשפט קמא )ע"פ )ת"א( ‪ 7201/06‬יגרמ נ' מ‪.‬י‪ ,(2008) .‬בפסקה‬
‫‪;26‬‬
‫ערעור שהגיש הנאש נמחק לבקשתו;‬
‫אליו הצטרפו לעניי זה הש' ברק וש' לוי ‪ ,‬שחלקו עליו לעניי אחר )עבירת גניבה(;‬
‫‪ 54‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫לקות אתית או אסתטית בלבד‪ .‬מנגד‪ ,‬יש להימנע מלתת לעבירה פירוש מצמצ מדי‪ ,‬אשר ישלול‬
‫מהציבור מכשיר חשוב להגנת הערכי שבבסיס העבירה )שבס‪ ,‬סעי‪ 31 $‬לדברי הנ' ברק והערת‬
‫הש' טירקל; דנקנר‪ ,‬פסקה נ"ה(‪ .‬מדובר אפוא ב"עבירת סל" בעלת "רקמה פתוחה" המחייבת‬
‫פרשנות ויישו פרטניי בכל מקרה ומקרה‪.33‬‬
‫‪ .29‬מכל מקו ‪ ,‬ודאי שיש צור בפגיעה מהותית בערכי המוגני בעבירה‪ ,‬ולא רק לש בחינת‬
‫היסוד התוצאתי הנדרש בה‪ ,‬אלא כדי להבחי בי מעשי פגומי אתית )משמעתית ומוסרית(‬
‫ואסתטית )מראית העי הציבורית(‪ ,‬לבי מעשי המצויי כבר במתח הפלילי‪ ,‬שאיננו עוד‬
‫אפור אלא שחור הוא במובהק )שבס‪ ,‬ש ‪ ,‬פסקאות ‪ 42!45‬ו!‪ 38‬לדברי הנ' ברק; ע"פ ‪846/12‬‬
‫ויטה נ' מ‪.‬י‪ (2013) .‬בפסקאות ‪.(25!27‬‬
‫‪ .30‬בענייננו‪ ,‬גייס הנאש את משאבי הקר לצרכיו‪ .‬לפי גרסתו!הוא‪ ,‬הנאש גר‬
‫לקר לרשו‬
‫רישומי כוזבי בספריה ובדוחותיה‪ ,‬כדי לשרת את מטרתו!שלו ! היכולת להערי ולעקו‪ $‬את‬
‫החוק האוסר עליו לקבל תגמול בנוס‪ $‬לשכרו מהעירייה‪ .‬הנאש גר אפוא לקר לכזב‬
‫ולהטעות את כל המעיי בספריה ובדוחותיה‪ ,‬ובנוס‪ $‬גר לה להיות שותפה במזימת ההסתרה‬
‫שלו‪ .‬ברור לכל עי ‪ ,‬פרט לעי אינטרסנטית של בעל הדבר‪ ,‬שבכ נפרדו ונחלקו כליל האינטרסי‬
‫של הנאש ושל הקר ‪ ,‬והנאש העדי‪ $‬חד!משמעית את טובתו!שלו על!פני טובת הקר ‪ ,‬תו‬
‫שהוא משתמש במעמדו ובסמכויותיו בקר כדי לפעול לקידו טובתו זו‪ .‬מעשי מסוג אלו‪,‬‬
‫שגרמו להטיית משאבי הקר לטובתו הפרטית של הנאש ולפעולת הקר בדרכי עקלקלות‬
‫בניגוד לאינטרס שלה‪ ,‬אינ שורי עוד בתחו האפור‪ ,‬אלא ה פליליי ‪.‬‬
‫‪ .31‬בע"פ ‪ 645/81‬פני‪ 4‬נ' מ‪.‬י‪ (1982) .‬קבע הש' ברק כי "עובד הציבור המבצע בעצמו‪ ,‬או המורה‬
‫לזולתו לבצע‪ ,‬רישו שאינו אמת מועל באמו שנית בו ומפר בכ אמוני ‪ .‬ביסוד האמו עומדת‬
‫עשיית הישר וההוג על!פי עובדות אמת‪ .‬עובד ציבור הסוטה מאלה מועל באמו ומפר אמוני "‪.‬‬
‫קביעתו זו תמצת הנ' ברק בעניי שבס‪ ,‬פסקה ‪ 41‬ועליה חזרה המשנָה לנשיא נאור בעניי ויטה‪,‬‬
‫פסקה ‪" ! 24‬עובד ציבור המבצע רישו כוזב מפר אמוני "‪ .‬די היה בכ כדי לקבוע כי הנאש‬
‫עבר את העבירה של הפרת אמוני ‪.‬‬
‫‪ .32‬כל מעשה של שימוש באות קבלות וחשבוניות בה עשה הנאש שינויי 'אומנותיי '‪ ,‬הוא!‬
‫כשלעצמו מעשה של מרמה ומעשה של הפרת אמוני ‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫בניסוחו הבוטה א הקולע של הסניגור בסעיפי ‪ 130!131‬להשלמת סיכומיו‪" :‬אכ מדובר‬
‫בעבירת סל‪ ,‬א תהו יש בי סל לפח‪ .‬לא כל מה שאי בו חפ‪ 3‬נית להשלי לסל"‪ .‬אבחנה!‬
‫אזהרה זו עמדה לנגד עיני;‬
‫‪ 55‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .33‬א‪ $‬א היתה מתקבלת טענת הנאש ‪ ,‬כביכול היו ג נושאי משרה אחרי בקר שותפי למפעל‬
‫זה של כזב והסתרה‪ ,‬לא היה בכ לשנות את פני הדברי ‪ :‬הפרת האמוני נעשתה כלפי הקר‬
‫ובעלי המניות בה )ההסתדרות ומרכז השלטו המקומי‪ ,‬כגופי (‪ ,‬ולא כלפי נושאי משרה אחרי ‪,‬‬
‫כאשר הנאש העדי‪ $‬את האינטרס שלו ופגע לש !כ באינטרס הקר ‪ .‬א היו האחרי‬
‫שותפי לכ ‪ ,‬במעשה או במחדל‪ ,‬בהסכמה פעילה או בשתיקה ! אפשר שג לה חבות עקרונית‬
‫בפלילי ‪ ,‬א אי בכ כדי לנקות את הנאש ‪.‬‬
‫‪ .34‬בע"פ ‪ 310/85‬זוסיה נ' מ‪.‬י‪ (1985) .‬נדו עניינו של עובד עירייה שזיי‪ $‬את גילו כדי לזכות בהמש‬
‫העסקתו‪ ,‬וככל הנראה בידיעה ובהסכמה של הדרג הניהולי‪ .‬בהתייחס לעבירת מרמה בה הורשע‬
‫עקב כ ‪ ,‬הבהיר בית המשפט העליו את ההבדל בי ידיעתו של עובד לידיעת התאגיד‪ ,‬וקבע כי‬
‫ג כשהגור היודע ומאשר את המרמה הוא אורג של התאגיד‪ ,‬עדיי נית לרמות את התאגיד‬
‫ש"ידיעתו" היא הידיעה הכפולה של הדרג המחליט ושל הדרג המבקר ! גורמי הביקורת )סעי‪$‬‬
‫‪ ;(13‬כ ראו הערת הש' שמגר בפסקה ‪ 2‬לדבריו בע"פ ‪ 281/82‬אבו חצירא נ' ‪.‬מ‪.‬י‪ .(1983) .‬כל!זאת‬
‫באשר לעבירת המרמה לפי סעי‪ 415 $‬לחוק‪ ,‬המחייבת הטעייתה של תודעה אנושית‪ .‬לגבי‬
‫העבירה של מרמה והפרת אמוני ‪ ,‬ודאי שיכולה העבירה להשתכלל אפילו חברו יחד כל‬
‫המנהלי והמבקרי ואיש מה לא הוטעה )למשל‪ ,‬חבירה לפגיעה באינטרסי של בעלי‬
‫המניות(‪.‬‬
‫‪ .35‬מכל מקו ‪ ,‬טענה זו של הנאש‬
‫נדחתה‪ .‬הנאש‬
‫רימה אפוא לפחות את חלק‬
‫של נושאי‬
‫המשרה ובעלי התפקידי ‪ .‬כ רומו )לפחות( הדירקטור ולימי המנכ"ל גיל‪ ,‬המבקר הפנימי‬
‫אבני‪ ,‬המבקר החיצוני רו"ח יודלבי‪ ,3‬והמזכיר יוסי‪ .‬מרמה זו היתה חלק בלתי נפרד מהמער‬
‫שנועד לזכות את הנאש בתשלומי שלא הגיעו לו‪ ,‬או למצער ! לא הגיעו לו באופ זה‪ ,‬מוסווי‬
‫כהחזרי הוצאות‪.‬‬
‫‪ .36‬בנוס‪ $‬למעשי המרמה והפרת האמוני שבדרישה וקבלת התשלומי בטענה הכוזבת שמדובר‬
‫בהחזר הוצאות‪ ,‬ביצע הנאש מעשי מרמה והפרת אמוני כשהסווה את מהות המעשי ומסר‬
‫מידע שקרי לאבני ולגיל‪ ,‬ששאלו אותו לעניי הוצאותיו‪.‬‬
‫‪ .37‬מעשיו של הנאש פגעו כלכלית בקר ובכל עמית מעמיתיה‪ ,‬ואפילו היתה הפגיעה נמוכה!ביחס‪:‬‬
‫הקר חייבה את עמיתיה בדמי ניהול לפי הוצאות הניהול בפועל )תקנו הקר ; הודעת יוסי‬
‫ת‪ ,39/‬ע' ‪ ;4!5‬דברי יודלבי‪ '3‬בעדותו‪ ,‬ע' ‪ ;54‬דברי ששו (‪ ,‬משמע ! הוצאות מחיית של הנאש‬
‫ובני ביתו‪ ,‬ויתר הוצאות שהוציא לצרכיו ולהנאתו‪ ,‬שלא לטובת הקר ‪ ,‬מומנו על!ידי העמיתי ‪.‬‬
‫‪ 56‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫בנוס‪ ,$‬שילמה הקר מס בגובה של ‪ 90%‬כמס על הוצאות עודפות‪ ,‬בגי 'הוצאות' הנאש )דברי‬
‫יודלבי‪ '3‬ופרייס בהודעותיה (;‬
‫‪ .38‬הלכה היא מימי ימימה‪ ,‬כי הפגיעה בתאגיד שנגרמה עקב מעשי העבריי ‪ ,‬אינה חייבת להיות‬
‫פגיעה כספית ישירה דווקא‪ .‬די בפגיעה שמהותה שלילתה של ידיעת העובדות כהוויית‬
‫מהדירקטוריו ‪ ,‬מחברי התאגיד ומהציבור‪ ,‬או בפגיעה שמהותה ערעור תדמית התאגיד ו"מידת‬
‫הרצינות שהציבור ירחש אליו" )ע"פ ‪ 281/82‬אבו חצירא נ' מ‪.‬י‪ ,(1983) .‬עניי אבני הנ"ל(‪ .‬כאשר‬
‫מדובר בתאגיד דוגמת הקר ‪ ,‬מדובר ג בפגיעה באמו העמיתי בטוהר פעולותיה ומניעיה של‬
‫הנהלת הקר ‪ .‬ערעור האמו בעוצמה כזו‪ ,‬פוגע במעמד הקר בעיני העמיתי ומכא שבקר‬
‫עצמה ! לא מדובר כא בפגיעה שטיבה תדמיתי ותו!לא )דרוויש‪ ,‬פסקה ‪ .(35‬בעניי סוקולובסקי‬
‫התייחס הש' לוי למשמעות הפגיעה בתדמיתו של תאגיד שהינו "גו‪ $‬ציבורי" וקבע כי נושא‬
‫תפקיד בכיר בגו‪ $‬כזה‪ ,‬המפר את האמו ומנצל במרמה הליכי ביקורת רשלניי בתאגיד כדי‬
‫לשלשל לכיסו כספי בסכו ניכר‪ ,‬פוגע לכאורה "מכח ההגדרה" באמו שהציבור מייחס‬
‫לתאגיד מסוג זה ולפעולותיו )ש ‪ ,‬סעי‪ 8 $‬לדבריו(‪ .‬בעניי דנקנר העיר הש' רובינשטיי ‪ ,‬שכאשר‬
‫מדובר בתאגיד רב!השפעה ובצמרת התאגיד‪ ,‬אפשר ודי יהיה בפגיעה תדמיתית בלבד )סעי‪$‬‬
‫נ"ד(‪ .‬קל להחיל דברי אלו על הקר ‪ ,‬המנהלת את כספיה של מאות אלפי עובדי ‪ ,‬ושעצ‬
‫קיומה תלוי באמו שה נותני בה‪ ,‬בשוק תחרותי מאוד‪.‬‬
‫‪ .39‬במקרה דנ ‪" ,‬זכו" מעשיו של הנאש ! כצפוי ! לפרסו גדול ושלילי ביותר‪ ,‬שהשלי על תדמית‬
‫הקר ‪ .‬הקר הוצגה כחסרת יכולת למנוע שימוש פסול בכספי העמיתי שנתנו בה אמונ ‪ ,‬וא‪$‬‬
‫גרוע מכ ! כקר המנוהלת על!ידי הנהלה רשלנית במקרה הטוב ומועלת באמו במקרה הרע‪.‬‬
‫דומה כי אי צור להכביר מילי על חומרת הנזק שנגר לקר ‪ ,‬כאשר מתגלה כי כספי עמיתי‬
‫הוטו לצריכה פרטית ופזרנית של יושב הראש שלה‪ ,‬במסווה של החזר הוצאות‪.‬‬
‫‪ .40‬דירקטוריו הקר לא היה אדיש לסוג סיכו זה‪ ,‬ולכ הורה על שכירת שירותיו של יוע‪ 3‬חיצוני‬
‫להתמודדות ע השלכות הדו"ח בו נחשפו הממצאי והזמי חוות דעת מיוע‪ 3‬ביטוח‪ ,‬וכל זאת‬
‫פרט לאמצעי פנימיי שננקטו )החלטה בישיבת דירקטוריו מיו ‪ ! 26.11.07‬ת‪18/‬ב‪ ,‬ע' ‪;70‬‬
‫החלטה בישיבת דירקטוריו מיו ‪ ! 29.11.07‬ש ‪ ,‬ע' ‪ ;198‬מכתב מנכ"ל מיו ‪ ! 3.12.07‬ש ‪ ,‬ע'‬
‫‪ .(82‬ברור שכל אלו לא סופקו חינ ‪.‬‬
‫‪ .41‬לכ יש להוסי‪ $‬את הפגיעה במוניטי של הקר אצל רשויות המס והאוצר‪ ,‬כתאגיד המנהל‬
‫ספריו כהלכה‪ ,‬כפי שאכ קרה )דברי אבני בהודעותיו ת‪ 14/‬ות‪ ,16/‬דברי יודלבי‪ '3‬בהודעותיו (‪.‬‬
‫‪ 57‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .42‬ועוד על כל אלה‪ ,‬פגע הנאש בעניינה של הקר כאשר מסר מידע שקרי לאבני‪ ,‬ובכ הטעה אותו‬
‫והכשיל את מנגנו הביקורת הפנימית‪ ,‬דל!כוח ככל שהיה‪ .‬לולא פעולה זו של הנאש ‪ ,‬היה‬
‫המבקר הפנימי )ובהמש ‪ ,‬ג גיל שהוטעה באותו אופ ( יכול להתערב ולהפסיק את המש‬
‫המעשי ‪ .‬פגיעה מסוג זה של הכשלת מנגנוני פיקוח‪ ,‬הוכרה כנזק בפני עצמו‪ ,‬וראו ע"פ ‪752/90‬‬
‫ברזל נ' מ‪.‬י‪ (1992) .‬בסעי‪.63 $‬‬
‫‪ .43‬נמצא אפוא שהנאש השלי במעשיו השוני את היסוד העובדתי על שתי פניו‪ ,‬ה מרמה וה‬
‫הפרת אמוני ‪ ,‬וכששתי פני אלו גררו פגיעה מהותית בקר ‪.‬‬
‫היסוד הנפשי בעבירה‪:‬‬
‫‪ .44‬כיוו שעבירת המרמה והפרת האמוני אינה עבירה תוצאתית‪ ,‬המחשבה הפלילית הנדרשת היא‬
‫מודעות ליסודות העובדתיי !פיזיי המבססי את רכיבי העבירה – קרי‪ ,‬נדרשת מודעות‬
‫לעובדות הפיזיות היוצרות את ניגוד הענייני בו נתו הנאש ‪ ,‬וכ מודעות להתנהגות ולנסיבות‬
‫הפיזיות שבגינ ניגוד הענייני פוגע בתאגיד‪ .‬ע זאת‪ ,‬לא נדרשת מודעות של הנאש לכ‬
‫שהתנהגותו היא התנהגות העולה כדי "מעשה מרמה או הפרת אמוני " או לכ שמעשיו פוגעי‬
‫בערכי המוגני על ידי האיסור הפלילי )שבס‪ ,‬פסקאות ‪ 58!54‬לדברי הנ' ברק; ויטה‪ ,‬פסקה‬
‫‪ ;28‬הירשזו ‪ ,‬ש ; דסאו‪ ,‬פסקה ‪.(58‬‬
‫‪ .45‬דברי אלו נאמרו לעניי עובד הציבור‪ ,‬א יפי ה ג למנהל בתאגיד המפר אמוני ‪ .‬הנאש‬
‫דנ ידע היטב את העובדות הפיזיות הרלוונטיות למעשיו‪ ,‬ובכ די‪ .‬אי כל צור להוכיח כי‬
‫הנאש ידע שהוא "מפר אמוני "‪ .‬אי ידיעה זו מיסודות העבירה‪.‬‬
‫‪ .46‬יתירה מזו‪ :‬בעניי ברזל )ש ( ועוד‪ ,‬נקבע כי משהתקיימו יסודות העבירה‪ ,‬אי משמעות למניע‬
‫של העבריי ‪ ,‬ואפילו מדובר במניע "טהור"‪.‬‬
‫‪ .47‬כפי שכבר נאמר לעיל‪ ,‬נדחו טענותיו של הנאש לעניי ידיעת של נושאי משרה ובעלי תפקידי‬
‫בקר ‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬אשוב ואומר כי סימונ של הוצאות פרטיות וביתיות כ"כיבוד" ו"הוצאות משרד" מעיד‬
‫על רצו להסוואה והטעיה ואינו מתיישב ע תו !לב;‬
‫שנית‪ ,‬אישור הוצאת כספי הקר בהתבסס על מסמכי ורשימות כוזבי ‪ ,‬בידיעה שה כוזבי ‪,‬‬
‫מ‪6‬שרי ההוצאה או של מקבל הכס‪ ,$‬כמו שביכולתו ללמד על‬
‫ֵ‬
‫אינו יכול להעיד על 'שותפות' של‬
‫‪ 58‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫נורמות פגומות‪ ,‬שעל!פיה פעל הנאש )ולגרסתו שנדחתה‪ ,‬על!פיה פעלו ג יתר נושאי המשרה‬
‫בקר (‪.‬‬
‫‪ .48‬לפיכ ‪ ,‬יורשע הנאש בעבירה זו‪.‬‬
‫‪ .49‬התביעה ייחסה לנאש ביצוע עבירה של הפרת אמוני ג מעצ קבלת תשלו שהחוק אוסר‬
‫עליו לקבל‪ .‬אינני מקבל את עמדת התביעה והרשעת הנאש לא תתייחס לכ ‪:‬‬
‫א‪ .‬לו היה הנאש מקבל שכר או גמול "בדר המל "‪ ,‬לא על!דר "הוצאות" פרטיות‪,‬‬
‫וללא מעשי כזב‪ ,‬מרמה והטעייה‪ ,‬לא היה התאגיד נפגע כלל מהעובדה שהנאש עבר על‬
‫חוק מנהלי‪ ,‬שאי בו מימד פלילי וא‪ $‬אינו מטיל חבות על התאגיד;‬
‫ב‪ .‬לו היתה התביעה עקבית בעמדתה‪ ,‬אמורה היתה לייחס לנאש עבירה זו ג בגי גמול‬
‫הדירקטורי שקיבל במהל התקופה הרלוונטית ולאחריה‪ ,‬וליתר התשלומי שקיבל‬
‫לאחר התקופה הרלוונטית‪ .‬לא כ פעלה התביעה;‬
‫ג‪ .‬זיו' מסמ" בכוונה לקבל באמצעותו דבר‪:‬‬
‫‪ .50‬התביעה ייחסה לנאש עבירות של זיו‪ $‬מסמ בכוונה לקבל דבר‪ ,‬כיוו שבמספר קבלות שהגיש‬
‫לקר ער שינויי ותוספות בכתב ידו ! לדברי התביעה‪ ,‬כדי שתיחזנה אלו ככאלה המצדיקות‬
‫החזר הוצאות בגינ ; לדברי הנאש ‪ ,‬בכוונה תמה בלבד‪.‬‬
‫‪ .51‬הסניגור המלומד טע בסיכומיו‪ ,‬כי עבירה זו אינה מתגבשת אלא בעשיית שימוש במסמ ‪ .‬בכ‬
‫טעה‪ .‬נחזור אפוא ללשונו של סעי‪ 418 $‬לחוק העונשי ‪:‬‬
‫המזיי' מסמ"‪ ,‬דינו מאסר שנה; זיי' מסמ" בכוונה לקבל באמצעותו דבר‪,‬‬
‫דינו מאסר שלוש שני ; וא נעברה העבירה בנסיבות מחמירות‪ ,‬דינו מאסר‬
‫חמש שני ‪.‬‬
‫‪" .52‬זיו‪ $‬מוגדר בסעי‪ 414 $‬לחוק הנ"ל כאחת מאלה‪:‬‬
‫עשיית מסמ" הנחזה להיות את אשר איננו‪ ,‬והוא עשוי להטעות;‬
‫)‪(1‬‬
‫שינוי מסמ" לרבות הוספת פרט או השמטת פרט בכוונה לרמות‪ ,‬או‬
‫)‪(2‬‬
‫ללא סמכות כדי ובאופ הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדי ;‬
‫חתימת מסמ" בש פלוני ללא סמכות כדי ‪ ,‬או בש מדומה‪ ,‬באופ‬
‫)‪(3‬‬
‫העשוי להיחזות כאילו נחת המסמ" בידי פלוני;‬
‫‪ 59‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫‪ .53‬עבירת הזיו‪ $‬בכוונה לקבל באמצעותו דבר אינה כרוכה בתוצאה‪ ,‬והיא עבירה התנהגותית‬
‫מובהקת‪ .‬לפי לשו הסעי‪ ,$‬וכ הוב מעול בפסיקה‪ ,‬מושל היסוד העובדתי בהשלמתו של‬
‫הזיו‪ .$‬עשיית שימוש במסמ הנה חלק מעבירה אחרת‪ ,‬של עשיית שימוש במסמ מזוי‪,$‬‬
‫הקבועה בסעי‪ 420 $‬לחוק‪ .‬נדרש כי השינוי ייעשה "ללא סמכות שבדי "‪ ,‬תו מודעות לכ כי‬
‫השינוי או החתימה בוצעו ללא סמכות‪ .‬המבח הוא מבח אובייקטיבי‪ ,‬לפיו השאלה הנשאלת‬
‫היא הא האד הסביר היה מאמי כי השינוי נעשה בסמכות )ע"פ ‪ 8325/05‬בלס נ' מ‪.‬י‪(2007) .‬‬
‫בפסקה ‪.(9‬‬
‫‪ .54‬בעניי זה עסקינ בחלופה השנייה מבי הגדרות הזיו‪ ,$‬של הוספת פרטי‬
‫והסוואת פרטי‬
‫במסמ ‪ ,‬לגבי הקבלות שנדונו בפרק השני – "הנסיעה לספרד" ושיעורי האנגלית‪.‬‬
‫‪ .55‬הסבריו של הנאש נדחו וקבעתי כי הנאש ער בקבלות את השינויי בכוונה לעשות בה‬
‫שימוש ולהגיש לקר לש קבלת כספי בגינ ‪ .‬בודאי שלא נית לטעו כי היתה קיימת לנאש‬
‫"סמכות בדי " לבצע שינויי אלו בקבלות שכתבו וניפקו אחרי ‪ .‬ואכ ‪ ,‬כל העדי שנשאלו‬
‫בעניי היו נחרצי בדעת ‪ ,‬כי מדובר במעשה פסול ואסור‪ ,‬שינוי ללא סמכות‪ .‬תגובתו של רו"ח‬
‫יודלבי‪ ’3‬מתמצתת את התגובות‪" :‬אני כולי צמרמורת ממה שאני רואה‪ .‬מדובר בדבר חמור‪.‬‬
‫שינוי הש בקבלה מטעה את מי שבודק את זה‪) "...‬ת‪ ,13/‬ע' ‪.(5‬‬
‫‪" .56‬לרמות" משמעו לפי סעי‪ 414 $‬הנ"ל "להביא אד במרמה לידי מעשה או מחדל"‪ ,‬ו"מרמה"‬
‫היא טענת עובדה שהטוע אותה ידע שאינה אמת או שלא האמי שהיא אמת‪ .‬היסוד הנפשי‬
‫הנדרש בעבירה דנ הוא אפוא כוונה להטעות ולהביא כ אד לעשות מעשה או לחדול מחדל‪.‬‬
‫הכוונה הנדרשת בסעי‪ $‬משמעה ג מודעות גרידא )בלס‪ ,‬פסקה ‪.(10‬‬
‫‪ .57‬את כוונתו של הנאש נית ללמוד מהתנהגותו ומכלל הנסיבות‪ .‬אלו‪ ,‬שנסקרו בהרחבה לעיל‪,‬‬
‫מלמדות על כוונה להטעות ! לגרו למעיי בקבלות להאמי שאכ נרשמו בה במקור שמו של‬
‫הנאש ויתר הפרטי שהנאש הוסי‪ $‬ושינה‪ ,‬ולגרו לו להסתמ עליה ולשל לנאש‬
‫כדרישתו; וכ להטעות את גורמי הביקורת‪ ,‬פנימיי וחיצוניי כאחד; לא נית להבי אחרת את‬
‫פעולותיו הגלויות של הנאש ‪.‬‬
‫‪ .58‬לפיכ אני קובע כי התקיימו בנאש כל יסודות העבירה‪ ,‬לגבי כל מסמ מהנ"ל‪.‬‬
‫‪ 60‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫ד‪ .‬שימוש במסמ" מזוי'‪:‬‬
‫‪ .1‬עיקרה של עבירת השימוש במסמ מזוי‪ $‬הוא בעשיית שימוש במסמ בידיעה שהוא מזוי‪.$‬‬
‫התפיסה העונשית שביסוד עבירה זו מבקשת להשוות את דינו של המשתמש ביודעי במסמ‬
‫מזוי‪ $‬למזיי‪ $‬עצמו‪ .‬היסוד העובדתי בעבירה הוא מעשה השימוש במסמ שהינו מזוי‪ .$‬היסוד‬
‫הנפשי מתמצה בידיעה שהמסמ מזוי‪ ,$‬ועניינו במחשבה פלילית מסוג "מודעות"‪ ,‬כשג עצימת‬
‫עיניי במשמע )ע"פ ‪ 5102/03‬מ‪.‬י‪ .‬נ' קליי )‪ (2007‬בסעי‪ ,25 $‬על הפסיקה הנזכרת ש (‪.‬‬
‫‪ .2‬אני דוחה כבלתי אמינה את אחת מגרסאותיו של הנאש ‪ ,‬כביכול שורבבו קבלות אלה בטעות‬
‫לדרישות התשלו מהקר ‪ :‬הנאש העתיק את רשימות הקבלות‪ ,‬ואלו ! כה חריגות במינ !‬
‫ודאי הזדקרו לעיניו‪ ,‬והיו מניעות אותו לבדיקה נוספת אלמלא ידע היטב מה טיב ‪.‬‬
‫‪ .3‬לנוכח האמור לעיל‪ ,‬אקבע כי הנאש‬
‫השלי‬
‫את ביצועה של העבירה‪ ,‬במעשה ובמודע‪8‬ת‪,‬‬
‫כשהגיש את הקבלות המזויפות לקר ‪.‬‬
‫‪ 61‬מתו ‪62‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 37164 05 13‬מדינת ישראל נ' רוכברגר‬
‫סו' דבר‪:‬‬
‫אני מרשיע את הנאש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישו ‪ ,‬כל אחת מה על דר" ריבוי עבירות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫רישו כוזב במסמכי תאגיד‪ ,‬לפי סעי' ‪ 423‬לחוק העונשי ‪ ,‬תשל"ז ‪;1977‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מרמה והפרת אמוני בתאגיד‪ ,‬לפי סעי' ‪ 425‬לחוק הנ"ל;‬
‫ג‪.‬‬
‫זיו' מסמ" בכוונה לקבל באמצעותו דבר‪ ,‬לפי סעי' ‪ 418‬לחוק הנ"ל;‬
‫ד‪.‬‬
‫שימוש במסמ" מזוי'‪ ,‬לפי סעי' ‪ 420‬לחוק הנ"ל;‬
‫אני מזכה את הנאש מעבירות אלו בכל הנוגע לעובדות המפורטות בסעיפי קטני י' י"א של‬
‫סעי' ‪ 11‬לכתב האישו )כפל תשלומי של העירייה והקר (‪.‬‬
‫ניתנה היו ‪ ,‬ו' בטבת תשע"ד ‪ 28 ,‬לדצמבר ‪ ,2014‬במעמד הצדדי ‪.‬‬
‫‪ 62‬מתו ‪62‬‬