מבא

Transcription

מבא
‫מבוא‬
‫פילוסופיה יהודית — מהי‬
‫לפני שנפתח ב דיון בפילו סופי ה הי הודית של ימי־ הביניי ם‪ ,‬עלינו ל ברר תחילה מהי‬
‫פילו סופי ה בכלל‪ ,‬מה מיי חד את הפילוסופי ה של ימי־ הבעיי ם והאם קיימת פילו סופי ה‬
‫׳י הודי ת׳ בימי־ הביניי ם‪.‬‬
‫במו שג ׳ פילו סופי ה׳ חלו שינויי ם רבים‪ .‬בל שוננו פילו סופי ה היא ׳שיסת־מח שב ה׳‪.‬‬
‫אנו מדברי ם על ׳פילו סופי ה הינדו אי ת‪ /‬׳פילו סופי ה של ה תל מוד׳; וב אנגלי ת י ש‬
‫למלה פילו סופי ה לעתים משמעות של מערבת חוקי התנהגות‪.‬‬
‫בימי־ הביניי ם היה משמע הפילו סופי ה גם רחב יו תר וגם מצומצם יו תר‪ .‬הפילו סופי ה‬
‫היתה מערבת של הסברים לעול ם ול תופ עו תיו‪ .‬מערבו ת הסברים באלה פו ת חו בי מי־‬
‫קדם על־ידי היווני ם‪ .‬הן הגיעו ל שי א ש כלולן‪ ,‬במאות הה׳ — הד׳ לפסה״נ‪ ,‬ב תורו תי ה ם‬
‫של אפל טון ו ארי ס טו‪ .‬בי מי־ הביניי ם מתייחסת הפילו סופי ה ו חוזר ת ומתייחסת אל אותם‬
‫שני ענקי־ההגות היווניי ם‪ ,‬אף־בי נודע ה ח שיבות גם לקודמיהם וגם לבאים אחריהם‪.‬‬
‫הפילוסופי ה של ארי סטו‪ ,‬בפי ש פיר שו אותה בי מי־ הביניי ם — לא תמיד ל פי‬
‫מחשבתו המקורית — היתה איפו א הסבר כוללני של העולם‪ .‬היא מאחדת בקרבה את‬
‫כל המדעים של תקופתה‪ .‬׳ הפילו סופי ה הרא שונ ה׳‪ ,‬הקרויה שלא־בצדק ?יטה־פיסיקה‬
‫(׳ א חרי הפיסיקה׳)‪ ,‬אינה אלא אוסף מסקנות המבוססות בחלקן על מדעי הפיסיקה‪,‬‬
‫הביולוגי ה‪ ,‬הזו אולוגי ה‪ ,‬המתמטיקה וכר‪ .‬הקוסמולוגי ה של ארי סטו עובד ה בימי־‬
‫הביניים בהתאם לזו של אפל טון ונחשבה למדע במלוא־מובן־ המל ה במ שך באלפיי ם‬
‫שנה (ל מן המאה הה׳ לפסה׳׳נ עד למאה הט״ו לםח״‪ 3‬ואף לא חרי ה)‪ .‬די בכמה משמות‬
‫החיבורים של ארי ס טו על־מנת ל היווכ ח ממה מורכב ת ה׳פילו סופי ה׳‪ :‬על השמים‪,‬‬
‫אותות השמים‪ ,‬תולדו ת בעלי־החיים וכד׳‪.‬‬
‫בדי לי צו ר בי מינו ׳ פילו סופי ה׳ דומה‪ ,‬צריבי ם היינו לבלול בה את כל ספרי הפיסיקה‪,‬‬
‫המתמטיקה‪ ,‬הרפוא ה‪ ,‬האסטרונומי ה ולהסיק מהם תי אורי ה על הנפש ועל האל‪ .‬גיש ה‬
‫כזאת איננה אפ שרי ת בי מינו‪ ,‬כי מימי גליל או גליל אי‪ ,‬במאה הט׳׳ז‪ ,‬הפכה הפיסיקה‬
‫המודרני ת את העולם ל אינ סופי‪ .‬כדור הארץ אינו אלא כוכב־לכ ת של השמש‪ ,‬ומערכ ת‬
‫השמש אינה אלא נקודה סופי ת ב תוך הגלקסיות המתפשטות ל אינ סוף‪ .‬מה שונ ה היה‬
‫‪3 Center for Jewish Thought‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא‬
‫העול ם בפיסיקה ש ל ימי־הביניים! ה ארץ‪ ,‬קבוע ה במקומה ל ל א תנוע ה‪ ,‬היתה מרכז‬
‫העול ם‪ ,‬וסביב נ עו גלגלי ם ב תנו ע ת־ מ עג ל מו של מ ת‪ .‬הגלגלי ם הקיפו את העול ם במעין‬
‫מעגלי ם צמודים הע שויי ם מחומר שאין בו ה ת הוו ת ובליון‪ ,‬׳העצ ם ה ח מי שי‪ /‬בדומה‬
‫ל מ ע ג לי־ ג בי ש שקופים‪ ,‬שב תוב ם קבועים ב אבני־ חן הכוכבים‪ .‬בל ג לג ל וגלגל היתה לו‬
‫תנוע ה משלו‪ ,-‬האחרון‪ ,‬ה חיצוני שבהם‪ ,‬נ ש א ע מו את העול ם בולו ביממה אחת‪ .‬מעגל‬
‫חיצון זה היה הג בול ה א חרון ליקום; מעבר לו נסתיימה הברי א ה‪ .‬ה מ ע ר ב ת בולה היתד‪.‬‬
‫סופית‪ ,‬ו הה סבר ה בולל ש תי א ר את בול ה נקרא ׳ פי לו סו פי ה׳‪ .‬מי שי ד ע הבול ע ל‬
‫ה ספי רו ת ה ש מי מיו ת ועל ה ארץ ובל א שר בה והבין גם את העול ם הרו חני‪ ,‬עול ם השיבל‪,‬‬
‫העול ם ה אלוהי‬
‫— ככל ש עול ם זה ניתן ל ה בנ ת האדם‬
‫— הוא היה איש ה מדע‪ ,‬׳ או ה ב־‬
‫ה חכ מ ה׳‪ ,‬הפילו־סופו־ס‪.‬‬
‫בי מי־ הביניי ם היתה שונ ה מאוד עצ ם הגי ש ה ל׳ עו ב דו ת׳ ה סובבו ת אותנו‪ .‬אביא‬
‫בדוג מ ה מע ש ה ש הי ה‪ .‬ל פני זמן״מה חי פ ש תי את המקור ל ק טע מדבריו ש ל פילו סוף‬
‫יהודי מפרובנ ס‪ ,‬ש חי במאה הי״ד‪ ,‬משה מנרבונ ה‪ ,‬המזכיר את ד ר ך ה תרבו ת ם ש ל הצבים‪:‬‬
‫הצ ב נו ע ץ מבטו בביצה כל ש הי‪ ,‬ומכוח ה ת בוננו תו הוא בופ ה ע ל הביצ ה צור ת צב*‪ ,‬ובך‬
‫מ תבקע ממנה צב קטן‪ .‬אחי‪ ,‬ש ר אני מתלבט ת בבעי ה זו‪ ,‬סיפר בי ראה באוסטרלי ה כ־י"^ז '‬
‫מתרבים צבים‪ :‬הנקבה בפ ש טו ת מטילה את ביציה ב חול‪ .‬כ ש א מר תי לו בי ל א בך היו‬
‫הדברי ם בימי״הביניים‪ ,‬ה תפרץ‪ :‬׳ אינך רוצה לו מ ר ש ה צבי ם שינו את טבעם מאז ימי‬
‫הביניים׳! מובן של א‪ ,‬אל א שבי מי־ הביניי ם ל א היה עו ל ה ע ל דע ת הבריו ת‪ ,‬ל ר בו ת אנ שי‬
‫ה מדע‪ ,‬׳ל ה ת בונן׳ בעול ם ה סובב אותם‪ .‬ל הו צי א במה רופ אים‪ ,‬ש ה ה ס ת כלו ת והניסויים‬
‫ל א היו זרים להם‪ ,‬ובן האלכימאי ם והאסטרונומים‪ ,‬היה האדם בי מי־ הביניי ם מוצא את‬
‫האמת בספרי ם ב ל ב ד ולא ח ש כל צו ר ך ל ב חון אותה ב מצי אות‪ .‬וביוון ש הו א ידע ביצד‬
‫מתרבי ם הצבים‪ ,‬הרי היתה לו זו ׳ה מצי אות׳ ה א פ ש רי ת היחידה‪ .‬ואם ב ר צוננו להבין את‬
‫הפי לו סו פי ה ש ל י מי־ הביניי ם‪ ,‬ע לינו ל ש קו ע ב תוך עול ם זה ול ש כו ח את המציאות ש לנו‪.‬‬
‫כך נו כ ל ל ה ת ע ש ר בחוויה זו ש ל ה ע ב ר וגם ניטיב ל הבין כיצד בנוי העול ם ה מודרני ש בו‬
‫אנו חיים‪.‬‬
‫בי מי־ הביניי ם חי איפו א האדם בעול ם מוגבל‪ ,‬ש ב מ רכזו ניצב ה ה ארץ לל א תנוע ה‪,‬‬
‫וסביבה חגו הגלגלי ם‪ .‬בעול ם סופי זה היו היצורים ערוכי ם ב סדר היררכי‪ .‬בלו מר׳‬
‫העול ם נ תפ ס כ מעין סולם‪ ,‬ש בו קיומם ש ל היצורים הנחותי ם מכוון כולו לקיומם ש ל‬
‫היצורי ם העליוני ם‪ .‬אין ל ך ד ב ר רחוק יותר מ הגו ת י מי־ הביניי ם מן הנו סח ה ׳ חופ ש‪,‬‬
‫שוויון‪ ,‬אחווה׳‪ .‬בני־ ה אד ם קיימים ל מען אנשים גדולי ם מהם‪ ,‬קיומם ש ל הילדים מכוון‬
‫לקיומם ש ל ה מבוגרי ם שה ם יהיו בעתידי‪ ,‬והאדם ב כל ל קיים ל מל א את רצון האל‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬ש ב עול ם מסודר כזה תיתכן רק אמת אחת ו מוחל טת‪ ,‬ואין כל מקום ל סובלנו ת‪.‬‬
‫מבאן נו ב ע ת ה ש איפ ה ל הגי ע ל של מו ת‪ ,‬ל מ ד רג ה הע ליונ ה בעיני הפילוסוף‪ ,-‬מטרת‬
‫האדם היא ל הגי ע אל הגור ם ה ש כלי ולהזדהו ת ע מו‪ .‬תכלי ת המין ה אנו שי היא‬
‫ל ה תרו מ ם מעל אנו שיו תו ול היו ת ש ב ל טהור‪.‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫—‬
‫פילו סופי ה י הודי ת — מהי ‪5‬‬
‫במסורת הפילו סופי ת האריסטוטלי ת של ימי־ הביניי ם האל הוא השלמות‪ .‬ב היו תו‬
‫מישלם אץ היא שו אף לי ב ר שמחוצה לי‪ ,‬ש הרי בל שאיפה היא סימן ל מ ח סור הוא‬
‫המניע הבלתי־מינע והנצחי של העולם הנע של הגלגלים‪ .‬אל זה של הפילו סופי ם זכה‬
‫ל תי אור מדויק מפי י הוד ה ה לו מ בוזדי‪ ,‬מאמר א‪ ,‬א)‪:‬‬
‫האליה אין ל פניי ל א ר צין ול א שנאה‪ ,‬כי היא י ת׳ מרימם‬
‫מעל כל רצון‬
‫וכינ ה‪ ,‬ש הרי‬
‫הכונה מור ה על היות המכין חפץ בדבר החסר לי ורק בביא חפצו יגיע ל של מו ת וכל‬
‫עוד לא יבו א זה ‪ -‬החסרון בעיני עי מד‪ .‬וכן מרימם הוא האליה‪ ,‬לדע ת הפילו סופי ם‬
‫על ידיע ת הפרטים‪ ,‬כי הפרטים משתנים מרגע לרגע‪ ,‬אולם בידיע ת האליה לא י תכן‬
‫כל שניי‪ .‬נמצא ש אין האליה מכיר או״ף‪ .‬יעל אחת כמה וכמה איני ייד ע בינ תך‬
‫ו מ ע ך‪ ,‬יכל שבן איני שימע ת‪ 9‬ל תך ילא ריא ה תנועו תיך‪ .‬ואם אמנם יג מ רו‬
‫‪-‬פ‬
‫״זי פי ם כי האלוה בר אף ‪ -‬אין מאמרם זה כי אם על דר ך ההשאלה‪ :‬כי האלוה‬
‫‪-‬‬
‫‪$‬מנם עלת העלות בהתהוות כל נברא‪ ,‬אך הנברא לא בבונה מאת האלוה‬
‫נתהוה‪.‬‬
‫ומעילם ל א בר א האליה אדם‪ ,‬בי העולם קד מין; ו מ אז מעילם נו לד כל אדם מאדם‬
‫קדם‬
‫ו‪ ,‬ו הרכבי בו‪ :‬צורו ת ו תכונו ת מןגיו ת ו מדו ת מ אביו ומא מו ו מ ש אר קרו ביו‬
‫איכיו ת ה תלויו ת באקלים ו ב ארץ המולדת‪ ,‬ב מזונו ת ובמים‪ ,‬ובכ חו ת הגלגלים‬
‫וקבוצו ת הכוכבים ו המזלו ת כ פי מעמדם במערכה‪.‬‬
‫והבל מעם הסבה הרא שונ ה‪ ,‬אך לא מ תוך כונה א שר לה‪ ,‬כי אם על דר ך האצילי ת•‬
‫מן הסבה הרא שונ ה נאצלה סבה שנ‪:‬ה‪ ,‬ו מזו נ אצלו הסבות ה שלי שיו ת ו הרביעיי ת _‬
‫וכך נ ת חיבי בל הסבות והמסובכים‪ ,‬וכך נ ש תל שלו‪ ,‬ב מו שאתה מוצא אותם‬
‫לפנ ך‪ .‬י חייב זה קד מון היא‪ ,‬כשם שהסבה הרא שונ ה קד מוני ת היא ו אין רא שי ת לה‬
‫והנה לכל אחד מ אי שי העולם י ש סבות המביאות או תו לי די של מו תו ‪ -‬מי שלד מו‬
‫לו כל סבו תיו אלו נ ע* ה שלם‪ ,‬י מי שלא קדמי לו כלן נ ש אר חסר ‪ :‬בן « * ‪ ,‬ל מ של ל א‬
‫‪,‬ספיקה לו הכנתו הטבעית כי אם לקבלת הצירה האנו שית ו הד בור בתכלית‬
‫החסרון‪ ,‬ו כנגדו‬
‫‪ -‬הפילו סוף‪ ,‬הוכנו לו תכונו ת‪ ,‬על פי הן תהיינה לו המעלות‬
‫המזגיות ו ה מו סריו ת‪ ,‬ה שכליו ת ו המע שיות‪ ,‬ולא ‪.‬יחסר מאומה מן השלמות‪ .‬אבל גם‬
‫הפילו סוף אין מעלו ת אלי נמצאות בו ברא שונ ה כי אם בכח‪ ,‬ילשם הוצא תן אל הפעל‬
‫זקיק הוא לל מוד ול א מון‪ ,‬עד שתתגלה ההכנה ל פי מעלתה‪ ,‬אם ל של מו ת או ל ח סרון‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫או ל מדרגו ת ביני ם רבו ת מספיר‪.‬‬
‫והאדם השלם ידבק בי מעין אור * לו הי הנקרא בשם השכל הפיעל‪ ,‬בו יתחבר השכל‬
‫הנפעל של האדם התחברות של התמזגות‪ ,‬עד א שר ירא ה האדם ההוא את עצ מו‬
‫כ אלו היא הוא השכל הפועל ו אין ביניהם בל ‪ 0‬פר ש‪ .‬אותה שעה יגי עו כ ליו ‪ -‬ר צוני‬
‫ו מר‪ :‬א בריו ‪ -‬של האיש ההוא למדרג ה בה יע שו רק את המעשים השלמים ביו תר‬
‫בזמנים הנבונים ביו תר ובדרכי ם הטובות ביו תר‪ ,‬וב אלי נע שו א ב ריו כלים ל שכל‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫‪6‬‬
‫מבוא‬
‫ה פו ע ל‪ ,‬ל א ל ש כ ל ההיולי‪ ,‬הנ פ ע ל‪ ,‬בו היה מ ש ת מ ש ל פני כן‪ ,‬ע ת היה מבקש את ה דר ך‬
‫הנ כונ ה ומוצאה פע מי ם א חדו ת ופעמים רבו ת ל א הגיע אליה‪ ,‬ו אלו ע ת ה מוצאה הוא‬
‫תמיד‪ .‬מדרג ה זו היא תכלי ת מה שהאד ם ה של ם מקוה ל הגי ע אליו א חרי א ש ר רנטהר‬
‫נ פ שו מן הספ קות ו ת שיג את ידיע ת הדברים ל פי ‪ #‬מ ת ת ם‪.‬‬
‫ככה תעשיה הנ פ ש דומה ל מ ל אן ותמצא ב מדרג ה אח ת בלב ד למטה משל הרוחני‪,‬‬
‫הנ ב ד ל מן הגוף‪ ,‬הל א היה מדרג ת ה ש כ ל ה פו ע ל‪ ,‬הו א ה מל א ך א ש ר מדרג תו נ מוכה‬
‫רק מ של ה מל אך הממנה ע ל ג לג ל הירח‪ .‬והמלאכי ם הם שיכלים נבדלי ם מן החימר‪,‬‬
‫קדמונים בסבה ה ר א שונ ה‪ ,‬ולא ליראו כליון לעול ם‪ ,‬וב ה ת א ח ד נ פ ש האדם ה של ם עם‬
‫ה ש כ ל ה פו ע ל ל א י חו ש האדם ל כליון גו פו ולכליון כליו‪ ,‬ו מ שע ה ש הגי ע ל ה ת א ח דו ת‬
‫זותז ‪ 3‬ה נ פ שו ל א ש ר ב עו דנו בחיים‪ ,‬שכן נכנס ב חברת ם ש ל ך!רמס ואסקלביוס וסוקרטם‬
‫ו א? ל טון ואריסטו‪ ,‬כי הוא והם וכל א ש ר ע לו ל מדרג ת ם היו ל א ח ד ע ם ה ש כ ל ה פו ע ל‪.‬‬
‫וזה הוא א ש ר יכנה‪ ,‬ע ל דר ך ה ע ב ר ה או קרוב‪ ,‬רצון אליהי ם(תרגו ם י׳ אבן ש מו אל)‪.‬‬
‫האדם נו צר ע ל־י ד י שו ר ה ש ל מתווכים‪ ,‬לל א ר צונו ה מ פו ר ש ש ל האל הנצחי‪,‬‬
‫ה מו של ם‪ ,‬ה ב ל תי־ מונ ע ו ח ס ר־ ה ר צון‪ .‬אל זה שונ ה תכלי ת שינוי מ אלוהי המקרא‪ .‬ב תור ת‬
‫משה מסיני מ תואר האל כד מו ת מוסרית ו בעל ת רצון‪ .‬אלוהים אמר‪ :‬׳נעשיה אדם‬
‫ב צ ל מנו בך מו תנו׳‪ .‬הוא ציוו ה ע ל האדם מה לעשיות ומה ל א לעשיות‪ .‬למן ר א שי ת‬
‫תול דו ת העול ם כיוון האל את מ הלך ההיסטוריה‪ .‬ה ש מ ש והכוכבים סרים ל מ שמע תו;‬
‫ו אפילו האדם הנו ש א חן ב עיני האל יכול ל ה טיל מרו תו ע ל ג ר מי השמים‪ .‬האלוהים‬
‫מדבר אל משה כ דב ר ׳איש אל ר ע הו׳( ש מו ת לג יא)‪ .‬אלוהים הוא תמיד דמות נוכ חת‪ ,‬בין‬
‫כ ש הו א מ שיב או מחליט ל א לה שיב; והנביאים אף יכולים ל ר או תו או ל ש מ עו‪ .‬ל פי כ ך‬
‫תפיס ת ה אלו הו ת היא לגביה ם אנ ת רופו מו רפי ת‪ ,‬כלו מ ר דמויי ת אדם‪ .‬הוא מצטייר‬
‫כ מל ך כו ל־י כו ל‪ ,‬ה שול ח אמנם לע תי ם את מלאכיו‪.‬‬
‫מר א שי ת קיומו ש ל ע ם י ש ר אל כר ת ע מו אלוהים ברית‪ .‬ע ם י ש ר אל הוא עם הב חיר ה‬
‫שזכה ל קירב ת אלוהים‪ .‬ש א ר העמים אינם אלא כ לי־ ש ר ת בידי האל‪ ,‬ש תכלי ת ם‬
‫ל ה עני ש את י שר אל ול ה שיבו אל דרך הי שר‪.‬‬
‫א פילו ב א חרי ת הימים‪ ,‬כ ש ת ת פ ש ט מלכו ת אלוהים ע ל כל העמים‪ ,‬בפי ש מ תנב אי ם‬
‫הנביאים ה אחרונים‪ ,‬יוסיף האל לבט א את ר צונו ב א מ צעו ת ה תור ה ש ב כ ת ב שנ תן ל ע ם־‬
‫הב חיר ה‪ .‬ספר מקודש זה‪ ,‬שני תן ב ה תגלו ת האל‪ ,‬מכיל את כל מצוות האלוהים‪ ,‬מצוות‬
‫ע ש ה ול א־ תע שיה‪ .‬ה תור ה ני תנה ל דו רו ת ונ ח שב ה אמת נצ חי ת ומוחלטת‪ ,‬והיא א מ ת־‬
‫המידה היחידה ל כ ל אמת א חר ת‪ .‬ה פ ר ת דברי ה תור ה כמוה כ ה תנג דו ת ל אל עצ מו‪.‬‬
‫אך ב מ רוצ ת הזמן הוע מד ה ה אנו שו ת ל פני בעיו ת ח ד שו ת וקשיים חדשים‪ ,‬והיא‬
‫נ אלצ ה ל מצו א את ה ת שו בו ת עליה ם ב תוך הנוסח ש ל כ ת בי־ ה קו ד ש של א ה ש תנ ה עם‬
‫הזמן‪ .‬אולם ה תור ה אינה נוק שה‪ ,‬ופסוקים רבים במקרא ניתנים ל פירו שי ם שונים‪ .‬משום‬
‫כך ה תיר ה ה תור ה ש ב ע ל־ פ ה עו ד בימי קדם ל פ ר ש את הנוסח המקראי ל צו ר כי הלב ה‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫פילו סופי ה י הודי ת — מהי ‪7‬‬
‫ואף לחדש בו חידו שי ם‪ .‬הספרות הענפה ו המורכבת של המשנה‪ ,‬ה תלמוד ו הספרו ת‬
‫הרבנית־ההלכתית של ימי־ הבינייבן מעידה מה קשה היה ל תלו ת בנוסח המקראי את‬
‫התשובות לבעיו ת ההלכה של היי־יו מיו ם‪ .‬בעיה זו של הנצחיות ו אי־ ה שינוי באמיתות‪,‬‬
‫שני תנו בהתגלות האל‪ ,‬לנובח העולם המשתנה ו הולך של האדם‪ ,‬קיימת גם ב שאר‬
‫הדתות המבוססות על ה תגלות‪ :‬הנצרות והאיסלם‪ .‬ו בדרך־ בלל נפתרת הבעיה באותה‬
‫דרך — על־ידי פר שנויו ת משתנות של כתבי־ הקוד ש‪ .‬המאמינים ה שכילו ל מצו א בהם‬
‫שני מובנים‪ :‬המובן הפנימי‪ ,‬ה אזו טרי‪ ,‬ו המובן ה חיצוני‪ .‬המשמעות הפנימית נתפסת על־‬
‫ידי השכל בעזר ת המסורת‪ ,‬והיא גמישה יו תר מן המשמעות החיצונית הצמודה לפ שט‬
‫לנוסח ה מילולי‪ ,‬הבלתי־משתנה‪ ,‬של הכתוב‪ .‬אך גם המשמעות הפנימית מסתמכת‬
‫על הנוסח ה מילולי ו תלוי ה בו! דוגמה לכך ר׳ נחמיה העמסוני שחי ב ארץ־י שר אל‬
‫במאות הא׳‪-‬הב׳ ו׳היה דור ש כל ‪#‬תים ש ב תור ה׳(ר א ה‪ :‬פסחים בב עמי ב ומקבילו ת)‪.‬‬
‫אלא שהכתוב המקראי אינו מקור ל פר שנויו ת אלא רק הוכחה ל א מי תו תן‪ ,‬בבחינת‬
‫'אסמכתא׳‪ .‬כידו ע‪ ,‬׳ שבעים פנים ל תור ה׳‪...‬‬
‫מכאן שרק הפר שנו ת‪ ,‬ה אלגורי ת או הסימבולית‪ ,‬פתחה פתח ל חדיר ת שיטו ת־‬
‫המחשבה‬
‫ה שונו ת‪,‬‬
‫הפילו סופיו ת‪ ,‬הקבליות‬
‫או‬
‫המו סריו ת‪ ,‬ל תוך‬
‫הי הדו ת‪ .‬ככל‬
‫שפילו סופי ה היתה מתייחסת אל הכתוב במקרא ו שואב ת צידו ק ממנו‬
‫_ דוגמ ת‬
‫הפילוסופי ה של ארי ס טו ש סיגל לעצ מו הרמב׳׳ם‪ ,‬הדומה במידת־מה לזו של אל־פו־בי‬
‫ואבן סינא ‪ -‬הרי הי פילו סופי ה י הודי ת‪ .‬אין די בכך ש הפילו סוף עצ מו י הודי‪ :‬שפינוז ה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬ש תור תו היא או לי המקורית מכל הפילו סופיו ת שנו צ רו על־ידי י הודי ם‪ ,‬היה‬
‫אמנם י הודי‪ ,‬אך הפילו סופי ה שלו איננה י הודי ת‪ ,‬כי היא איננה מסתמכת בלל על‬
‫המסורת הי הודי ת‪ .‬הרמב״ם לעו מ תו‪ ,‬ש שאב את הפילו סופי ה שלו מן הפילו סופי ם‬
‫הערביים ומיעט ל חר ש ב חומר הפילו סופי עצמו‪ ,‬סיגל את הפילוסופי ה הזאת לב תבי־‬
‫הקודש המסורתיים‪ .‬בהם הוא מצא לה רמזי ם‪ ,‬ו הוא אף ניסה ל הר או ת כיצד‬
‫הפילוסופי ה שלו נובעת מהם‪.‬‬
‫באמור‪ ,‬לא די ב מוצ או הי הודי של הפילו סוף‪ :‬מ אירך גיסא‪ ,‬הפילו סופי ה הי הודי ת‬
‫אינה נובעת ממ קורו ת י הודיי ם‪ .‬ש הרי הזרם הפילו סופי‪ ,‬שנולד ביוון ל פני ‪ 2,500‬שנה‪,‬‬
‫נשאר נאמךלעצ מו בכל ג לגו ליו‪ ,‬לרבו ת העיבוד הי הודי‪..‬‬
‫ל שון אחר‪ :‬הפילו סופי ה הי הודי ת של ימי־ הביניי ם אינה אלא פילו סופי ה שהותאמה‬
‫למסורת הי הודי ת על־ידי מציאת צד שוו ה או גזיר ה־ שוו ה בינה ו בין המסורת הדתית‬
‫היהודית‪ .‬משום בך אין ה חיבורים המהווים את ׳ הפילו סופי ה הי הודי ת׳ אלא לעתים‬
‫רחוקות דברי ם פילו סופיי ם טהורים‪ .‬לרו ב הם פירו שי ם — בין לכ תבי־ ה קוד ש ו בין‬
‫ל חיבורי ם ה פילו סופיי ם( של ארי ס טו‪ ,‬של אבן רו שד וא חרי ם)‪ .‬סיפור ה של אחת היצירו ת‬
‫• קביעה זו אינה חלה על זרם המועתזילה‪ ,‬שאיננו פילוסופיה במובן המדויק של המלה‪ ,‬אף־על־פי שיש בו‬
‫השראה רציונאלית(ראה להלן‪ ,‬פרק שני)‪.‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫‪8‬‬
‫מבוא‬
‫ה פי לו סו פיו ת ש אין ל הן זיקה מפו ר ש ת ל ד ת היהודי ת‪ ,‬מקוד חיים ש ל אביצברון‬
‫(‪ ,)Avicebron‬מ מחי ש את הדבר‪ .‬מאות שנים ה ס ת מכו ג דו לי ההוגים הנוצריים‪ ,‬בהם‬
‫אל בר ט הג דו ל ותומאס אקווינס‪ ,‬ע ל מובאות מדברי פילו סו ף ׳ ע ר בי׳ זה‪ ,‬ורבה היתה‬
‫ה ש פ ע ת יצירתו‪ ,‬מקור חיים‪ ,‬א ף־ ע ל־ פ י שז הו תו ש ל אביצברון ל א היתה ידועה‪.‬‬
‫היציר ה כ תוב ה היתה לטינית‪ ,‬אך החוקרים ידעו כי תו רג מ ה מערבי ת‪ .‬רק ב שנ ת ‪1846‬‬
‫גיל ה ה מלו מ ד ה צ ר פ תי היהודי ש ל מ ה מונק כי ׳ אביצברון׳ אינו אל א של מ ה א בן {בי רול‪.‬‬
‫ביציר ה ע צ מ ה אין בל הוכח ה פני מית‪ ,‬אין רמז מקראי שי ה א בו בדי לג לו ת כי מחברה‬
‫הוא יהודי‪ .‬זהו טכסט פילו סופי שדן באל‪ ,‬ביחס האל ל עו ל ם‪ ,‬ב חו מ ר ובצור ה וכד׳‪ .‬ואל‬
‫זה איננו האל ש ה תג ל ה ב תור ה‪ ,‬אלא אלו הפילו סופי‪ ,‬ה מו של ם והנצחי‪ ,‬ש איננו ק שור‬
‫ב מי שרין לאדם‪ .‬כיוון ש בי צי רו ת פילו סופיו ת אחרו ת‪ ,‬כגון כ תר מלכות‪ ,‬מסגל אבן‬
‫ג בי רו ל את הגו תו ל מ סור ת הרבני ת‪ ,‬רשאים אנו ל ב לו ל גם את מקוד חיים בפילו סופי ה‬
‫היהודי ת‪ .‬רק הצירוף ש ל פילו סופי ה ומסורת יהודית יוצר פילו סופי ה יהודית‪ .‬א פ ש ר‬
‫לו מר‪ ,‬ש תו ל דו ת הפילו סופי ה היהודי ת בי מי־ הביניי ם הן תול דו ת הניסיון היהודי לג ש ר‬
‫בין ב ת בי־ ה קו ד ש ובין הפילו סופי ה‪ .‬כל פילו סוף יהודי הע די ף חלק זה או אחר מתוך‬
‫הפילו סופי ה‬
‫ה שול ט ת בזמנו‪,‬‬
‫ולכל אחד‬
‫מידת‬
‫ה צל ח ה‬
‫מ שלו ב ק שיר ת חלקי‬
‫הפילו סופי ה ל מ קורו ת היהודיים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מהות הפילו סופי ה היהודי ת היא‬
‫בך!רמוני!ציה ש ל מ ע ר ב ת־ מ ח ש ב ה מסויימת עם ה מ קורו ת היהודיים‪.‬‬
‫ע ם פניי ת־ ה עו ר ף לפי סיקה ש ל אריסטו‪ ,‬בסוף י מי־ הביניי ם‪ ,‬הקיץ הקץ ע ל הניסיונו ת‬
‫ל ג ש ר בין הד תו ת ה מ מו סדו ת לבין הפילו סופיו ת‪ .‬הפי לו סו פי ה נ ע שי ת בל תי־ תלוי ה; היא‬
‫מ ש ת ח ר ר ת מן ה ה ת מודדו ת עם ב תבי־ ה קו ד ש‪ .‬אך ההוגים היהודיים החזיקו במסורת‬
‫הפי לו סו פי ת ש ל י מי־ הביניי ם ע ד למאה הי׳׳ח‪.‬‬
‫באוזני הקורא של ימינו‬
‫בטרם נפ ת ח בדיון ע ל פילון ה אל ב סנ ד רוני ו לפני שנ ח דו ר ל ת חו מ ה ש ל הפילו סופי ה‬
‫היהודי ת בי מי־ הביניי ם‪ ,‬יכול ואף חייב הקורא ל ש או ל את עצמו‪ :‬איזה עניין ימצא אדם‬
‫מן ה מאה העשירים ב הגו ת זו‪ ,‬שנ ש א ר ה‬
‫— ל פ חו ת מב חינ ה מדעי ת‬
‫מ א חורינו? אנו‪ ,‬ש ר אינו אדם מסייר ע לי פני הירח‬
‫— מרחק בה רב‬
‫— ל ש ם מה נתעמק בדיוני י מי־‬
‫הביניים ע ל טבעם ש ל ה׳גלגלי ם׳ ו׳ ה שבלי ם הנבדלי ם׳?‬
‫ר א שי ת‪ ,‬דומני‪ ,‬משום‬
‫ש ה ש א לו ת האמיתיות‪ ,‬הנוג עו ת לאדם‪ ,‬ל חייו ולמותו‪ ,‬ל טע ם ול ת כלי ת ש ל קיומו ע ל י־‬
‫אד מות‪ ,‬הן ש הו צגו בפילו סופי ה היהודי ת בי מי־ הביניי ם‪ .‬ל ש א לו ת אלה ל א נמצאו‬
‫ת שו בו ת כלליו ת ומוחלטות; ש כן כל אדם חייב ל ע מו ד מולן ול ה תנ סו ת בעי מו ת זה‬
‫מ חד ש‪ .‬אולם‪ ,‬מלבד זאת‪ ,‬מצויים בכ תבי י מי־הביניי ם ר עיונו ת ומושגים ר בי־ עניין‬
‫הנוגעי ם לנו וע שויי ם ל עזו ר לנו‪.‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫ב אוזני הקורא של י מינו‬
‫‪9‬‬
‫מושג השבלים הנבדלים‪ ,‬או תן י שויו ת שכליו ת א שר האצלתן קו שר ת את האל‬
‫המושלם אל אר צנו הגשמית‪ ,‬הוא ר עיון מופלא‪ ,‬ש הרי בא מצעו תו אין אנו אלא חולי ה‬
‫ב שר שר ת ההוויה אל השלמות עצמה‪ ,‬אם בי אנו ב שר ודם‪ .‬כ מו הו הר עיון בדבר האור‬
‫האלוהי ה חודר עד לאבני ם‪ ,‬או בדבר הנפש המצויה בחלקיקים הזעירי ם ביו תר של‬
‫החומר‪ .‬בך מוצא האדם את מקומו במכלול האחד של הבול‪ .‬הצורך לדע ת מדוע‬
‫נולדנו‪ ,‬מדוע נמו ת‪ ,‬והאם יהיה לנו קיום לאחר המוות‪ ,‬הוא־ הוא שור ש ה של כל הגות‬
‫פילו סופי ת‪ .‬יש אנשים שההתגלות היא להם שי א האושר׳‪ ,‬הם ז כו לחסד של אמונה‬
‫באל‪ ,‬של ידיע ת האל‪ .‬השאלות ש הזכרנו אינן מעניינו ת אותם עוד‪ .‬וי ש אחרים‪,‬‬
‫שאמונתם באל כרוכ ה ב צור ך לדע ת ידיע ה שבלי ת את הקשר המחבר או תנו אליו‪:‬‬
‫לדעת‪ ,‬מי או תו אל ה׳ מו שך בחוטים׳ של הרקיעים‪ ,‬של חיי בני־האדם ו של העולם בו‬
‫הם חיים‪ .‬אי־ ה שלוו ה של האדם ה מודרני נובעת במיד ה רבה מן העובדה‪ ,‬ש אין לו מקום‬
‫ב תוך ׳ הבול׳‪ .‬יתרה מזו‪ :‬בלום קיים ב שבילו או תו ׳ הכול׳? או שמא היקום אינו אלא‬
‫מצבור של פרודו ת ( מול קולו ת) שנצ טרפו בדרך מקרה‪ ,‬ו מצ בור זה אינו אלא שם‬
‫מודרני לאל נטול־דע ת? ב עיני הפילוסופי ם של ימי־ הביניי ם אין האדם אלא נקודה ב תוך‬
‫שר שר ת ארוכ ה‪ .‬נפ שו וגו פו נמצאים עלי־ אד מו ת לשם י עוד מסויים — כדי ל הגיע‬
‫ל או שר‪ ,‬ל או שר נצ חי ו ט הור ל חלו טין‪ .‬יש שאלו ת‪ ,‬שהמדע‪ ,‬אף ה מודרני ביו תר‪ ,‬לא יוכל‬
‫ל השיב עלי הן‪ .‬אחת מהן היא שאלת הנשמה ( ב ל שון ימי־ הביניי ם‪ :‬הנפש)‪ .‬מהי הנפש‬
‫ו מדוע היא נמצאת בגוף? אכן‪ ,‬מיקומם של כי שורי ם מסויימי ם או תרו ביום במוח‪ ,‬ואף‬
‫נ תגלו חומרי ם כימיי ם הפועלים על ההתנהגות האנו שי ת‪ .‬אך משום כך לא התקרבנו‬
‫אל ידיע ת הנשמה‪ .‬ועם זאת‪ ,‬אין לך אדם‪ ,‬שלא יגע ל ל בו הפסוק הבתוב ב מבו או של‬
‫מקדש ! ל פי‪ ,‬ו הוא הוט־ ה שני של בל ה תורו ת הפילו סופיו ת‪ :‬׳דע את עצ מך׳‪ .‬הרי רבים‬
‫מאתנו מכירים את קיום ה׳ אני׳ שלהם בנפרד מגופם; והם אף מרגי שי ם כי קשריהם‬
‫הרוחניים ו הרג שיי ם אל זול ת ם אינם גופניי ם במהותם‪ .‬נמצא איפו א שעד היום —‬
‫ל מרו ת הביולוגי ה ו הפ סיכולוגי ה ה מודרני ת — נטועה ברבי ם מאתנו ההברה של קיום‬
‫הנפש ל הבדיל מקיום הגוף‪.‬‬
‫ל ש אלו ת נצ חיו ת אלה‪ ,‬ש הן אנו שיו ת לפי עצם מהותן‪ ,‬תרמה הפילו סופי ה הי הודי ת‬
‫של ימי־ הביניי ם ת שובו ת המעניינו ת או תנו גם כי הודי ם‪ .‬הפילו סופי ם היהודים של ימי־‬
‫הביניים ני סו לעשיות מעשיה גדו ל‪ :‬ליי ש ב את התפיסה של אלו הי המקרא עם זו של‬
‫אלו הי המדע‪ ,‬את האל הבו חר בעם י שר אל עם בור א שמים ו א רץ‪ .‬י ש הוגים‪,‬‬
‫שבדעותי הם נ דון ל הלן‪ ,‬א שר ש אפו ל היו ת אנו שיי ם לג מרי ול א להתעלם מכל מור ש ת‬
‫אנו שי ת‪ ,‬ועם זאת לא רק ל ש מור על בל ער בי הי הדות אלא אף להעמיקם ול מצו ת את‬
‫הבנתם‪ .‬הם דג לו בכוחה של רוח־האדם החופשית‪ ,‬בלי לז לז ל אף כמלוא־נימ ה בב תובי‬
‫המקרא; הם ר צו ל הובי ח‪ ,‬בי דוו ק א המסורת הי הודי ת היא האמיתית‪ ,‬האנו שית‬
‫ו המושלמת‪ .‬תפיס תנו ביום את דת י שר אל ואת העם הי הודי י ש בה ר עיונו ת רבים‪,‬‬
‫שמקורם דוו ק א באותה פילו סופי ה י הודי ת של ימי־ הביניי ם‪ .‬ו מי‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫ש מכיר מעט‬
‫‪10‬‬
‫מבוא‬
‫פי לו סו פי ה זו ימצא את ע קבו תי ה בנקל כ מע ט בכל מ ח שב ה מ מה שבו תינו‪ .‬הדוג מה‬
‫ה ב רו ר ה ו ה ח שוב ה ביו תר היא תפיסת האל ה ב ל תי־ג ש מי ל חלו טין‪ .‬א פ ש ר כ מע ט לו מ ר‬
‫כי תו ל דו ת הפי לו סו פי ה היהודי ת הן תול דו ת ה ת ע דנו ת ה ש ל תפיסת האל‪ .‬מפילון ע ד‬
‫לר מב׳׳ ם ולקרשיקש ועד סוף י מי־הביניי ם היה המ אמץ ה הגו תי ש ל הפילו סופי ה‬
‫הי הודי ת מכוון ל טי הור מו שג האל ול הג דר ת מהותו הרו חני ת‪ .‬חו ט־ ה שני ברעיונו תי ה ם‬
‫ש ל בל ההוגים הוא‬
‫— שאין ל תפו ס את האל ב צל מנו ובד מו תנו אלא לנ סו ת ל ה שיגו‬
‫כפי ש הו א‪ .‬בתחום זה נו דע ה ה ש פ ע ה מ כ רע ת לרמב׳׳ם‪ .‬הוא א ש ר כפ ה ע ל כל היהודים‪,‬‬
‫מ פ שו טי־ ה ע ם ע ד ל תל מידי־ חב מי ם‪ ,‬את העי קרון כי האל אינו גוף ולא כוח ב תוך‬
‫גוף‪ .‬ה ר עיון הזה ל א חד ר בנקל‪ ,‬ו ת הליך חדי ר תו נ מ ש ך מאות שנים‪ .‬אך עו ב ד ה‬
‫היא כי כיום ה ר עיון מוסבם ע ל הבול והוא נל מד אף ע ל־ י ד י תינוקות ש ל בי ת־‬
‫רבן‪ .‬כ א ש ר ב אתי ל ה ר צו ת ל פני תל מידי את תול דו ת ה ש תל טו תו ש ל רעיון האל‬
‫ה ב ל תי־ג ש מי‪ ,‬הם ה ש מיעו דברי מחאה‪ :‬׳ל א יתכן שי הודי‪ ,‬ובמיוחד תל מיד־ חכ ם‪,‬‬
‫יצייר ל ע צ מו אל שי ש לו ד מו ת־ הגו ף!׳ נ אל צ תי ל הבי א לפני ה ם כמה טכסטים מימי‬
‫קדם ומי מי־הביניי ם‪ ,‬כדי ל ש בנ ע ם כי רעיון האל ה ב ל תי־ג ש מי ל א היה כ ל ל ו בלל‬
‫מקובל ומוסכם ע ל הבול בי מי־ הביניים‪ ,‬ו הפילו סופי ם נאבקו מאבק קשה ו מ מו שך‬
‫ל כ פו ת אותו ע ל העם‪ .‬בכל פר קיו ש ל ספ ר זה נ מצ א שו ב־ו שו ב נושאי ם השזורים‬
‫כיום‬
‫בעול ם‬
‫ה רו חני‬
‫ש לנו ומקובלים ב אמי תו ת‬
‫מו בנו ת־ מ א לי הן‪,‬‬
‫ואילו בזמנם‬
‫הם היו חידו שים‪.‬‬
‫ב ש אנו אומרים ׳פילו סופי ה יהודית׳‪ ,‬חייבים היינו לו מ ר בעצ ם ׳ תי אולוגיה׳‪ ,‬כי כל‬
‫הגו ת־ פי לו סו פי ת מכוונ ת אל האל‪ .‬אך בעיני ה פי לו סו ף־ ה תי או לוג ש לנו חי פו ש האל‬
‫הו א־ הו א חי פו ש האמת‪ ,‬ו ה שכל ה אנו שי הוא ה מוליך אליו‪ .‬ה ש כ ל הי ש ר מוליך אל‬
‫האל‪ ,‬ויש ל ל כ ת ב ד ר ך זו ע ד קצה‪ ,‬כדי ל מ צו א את האל האמיתי‪ .‬הפילו סופי ם היהודים‬
‫ל א ח ש שו מביקורת•‪ ,‬הם היו מובנים ל קבל כל הוכח ה מדעית‪ .‬לדע ת ם‪ ,‬האמת ע צ מ ה‬
‫ח תו מ ה בחותם האלוהי‪ ,‬וכל הראוי ל ש ם פילו סוף ירכין ר א שו ל פני אמת זו‪.‬‬
‫הפילו סופי ם משום כך היו היהודים היחידים בי מי־ הביניי ם ש ר או את האל האחד‬
‫כ אלו היה ם ש ל כל בני־ ה אד ם‪ .‬ש ע ה ש מ א מיני הד תו ת למיניהם‪ ,‬ולע תי ם אף בני זרמים‬
‫שוני ם בד ת אחת‪ ,‬רצ חו איש את נ פ ש ר ע הו‬
‫— בדיבורי ם או ב פו ע ל ממש‪ ,‬גרסו‬
‫הפילו סופי ם בני כל הד תות‪ ,‬כי האל המו של ם אחד הוא ל כ ל מי ש מגי ע לי דיע ת האל‬
‫האמיתית‪:‬‬
‫אמנם בצל ם אלהים זה ה ש תוו כל האומות ל א שנ א מ ר כי אין נ פ ש רק לי ש ר א ל במו‬
‫ש או מרי ם הגולים הקזכלים כי אין נ פ ש לי ש ר א ל כי זה רק ג אות ם וסכלותם‪ .‬אבל ב דר ך‬
‫האמת כלם ב ע לי צלם כי כן רצ ה ה ש ם( מ ל מ ד התל מידים)‪.‬‬
‫ה הגו ת־ ה פי לו סו פי ת היהודי ת בי מי־ הביניי ם ע ל כל גוני ה מציגה איפו א את בעיו תיה ם‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫פי לון‬
‫ו‪1‬‬
‫של בני־אדם ו של י הודי ם‪ ,‬ודברי ה מיל או תפקיד נכבד ב תולדו תינו וב תולדו ת האנו שו ת‪.‬‬
‫לפיבך נוגע ת לנו הגות זו בחלק מ מור ש תנו הי הודי ת ו מ הווי תנו האנו שי ת באחת‪.‬‬
‫נעמוד עתה על אי שיו תו ו הגו תו של אדם מסוף י מי בית שני ש אפ שר לר או תו‪,‬‬
‫במידת־מה‪ ,‬אב־טיפוס ו מב שר לפילו סופי ה הי הודית‪ ,‬בפי ש הגדרנו ה ל עיל‪.‬‬
‫פילון(ידידיה האלבסנדרוני)‬
‫במאה הרא שונה לסה״נ ב קירוב חי באלכסנדרי ה שבמצרי ם פי לון‪ .‬הוא היה בן ז מנו של‬
‫י שו‪ ,‬ושניהם היו י הודי ם‪ .‬אך כאן מסתיים הד מיון ביניהם‪ .‬בי שעה שי שו התהלך‬
‫ב שבילי יהודה ו הגליל‪ ,‬די ב ר במשלים ואמר דברי־ תור ה כאחד החכמים‪ ,‬היה פי לון‪ ,‬בן‬
‫למשפחה סלניסטית ע שיר ה‪ ,‬מטייל באכסדראו ת האקדמיה באלכ סנדרי ה ומשוחח עם‬
‫הפילוסופי ם‪ .‬אלכסנדרי ה עמדה אז במלוא־פריחת ה ובה שכן אחד מגדו לי המרכזים‬
‫של הפילוסופי ה היווני ת‪ .‬לא שירדו עדויו ת ממקור ר א שון על החיים הפילו סופיי ם של‬
‫או תו ז מן‪ .‬אמנם ידו ע‪ ,‬כי האסכולות המסור תיו ת‪,‬‬
‫כגון האפלטוני ת‪ ,‬הסקפטית‬
‫והאריסטולזלית‪ ,‬הלכו ונתבססו בימים ההם‪ ,‬ו ל צדן פר חו א סכולו ת חד שו ת יו תר‪:‬‬
‫הסטואית ו ה^פי קוךאי ת‪ .‬אך מכל מה שנאמר ונכתב במאות השנים ההן לא נו תרו אלא‬
‫מובאות קצרו ת בדברי ה ם של הסופרים היווניי ם ו הרו מיי ם‪ .‬קיקרו ה שאיר במה טכסטים‬
‫סטואיים ו ^פי קור איי ם‪ ,‬אך קשה לזהותם בווד או ת‪ .‬רק ד ברי אפי קורו ס נ ש ת מרו בצור ה‬
‫מדויקת ל מדי‪ ,‬בעיקר בזכו ת ה מ שורר הרו מי לו קך?‪1‬יו ס‪ .‬משום כך בה רבה ח שיבו תן‬
‫של י צירו ת פי לון‪ :‬הן כמעט העדויו ת היווניו ת הי חידו ת לתקופה ע תיר ת ההגות מן‬
‫המאה ה שלי שי ת לפסה״נ עד למאה השנייה לסה״ג‪ .‬בכ תבי פי לון אפ שר ל ה תוודע גם‬
‫אל התרבות ההלניסטית של התקופה וגם אל עולמם הרו חני של י הודי אלכ סנדרי ה‪.‬‬
‫פי לון היה חבר נכבד בקהילה הי הודי ת ואף נשלח בשנת ‪ 40‬לסה״נ לרו מ א‪ ,‬אל הקיסר‬
‫קליגולה‪ ,‬ב שלי חו ת של ש תדלנו ת‪ .‬ב ת אורו של מסע זה הוא או מר‪ ,‬כי אז כבר היה זקן‪.‬‬
‫לפיבך מקובל‪ ,‬ש הוא נו לד ב קירוב בשנת ‪ 20‬לפסה״נ‪ .‬וזה כמעט בל מה שידו ע על חייו‬
‫הפרטיים‪ .‬הוא הרבה לכ תוב פר שנו ת מקראית‪ ,‬פירו שי ם ל סיפורי ם מקראיים מסויימים‪,‬‬
‫חיבורי ם על האיסיים‪ :‬אך אולי יצ או מתחת י דו גם י צירו ת פילו סו פיו ת ט הורו ת‪ ,‬כגון‬
‫חיבוו“ על נצ חיו ת העולם‪ .‬הוא כתב יווני ת‪ ,‬ולא נוד ע אם ידע עברי ת‪ .‬אמנם היתה לו‬
‫בקיאות־מה ב מדר שי ם עתיקים‪ ,‬אך פסוקים מן המקרא הוא מביא מתרגום־השבעים‪.‬‬
‫פילון* ה קרוי בעברי ת ידידי ה ה אלכ סנדרוני‪ ,‬נשכח על־ידי היהודים‪ .‬אמנם קטעים‬
‫קצרים מד בריו נכללו ב ספרו ת הי הודי ת‪ ,‬בעיקר הקראית‪ ,‬אך רי שומ ם כמעט אינו ניבר‬
‫אצל י הודי ימי־ הביניי ם‪ .‬היהדות הפרו שי ת של המאות הרא שונו ת ל ספיר ה שקועה‬
‫הית הבהתבוננות ב מ סור ת הי הודי ת עצמה וב הב הר ת ה‪,‬ועל־כן לא חי ה לה עניין ב פי לון‪.‬‬
‫הנצרות לעומתה השליכה מעליה את מסורת ההתבדלות‪ :‬היא נסתה לסגל לעצמה את‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫‪12‬‬
‫מבוא‬
‫אפלטון ואריסטו(במרכז) משוחחים עם פילוסופים אחרים‪ .‬׳האסכולה של אתונה‪ /‬קטע מתוך ציור קיר‬
‫מאת רפאל‪1514-1509 ,‬‬
‫ההלניז ם ולבבו ש את העול ם היווני־ רו מי בנ ש קו שלו‪ .‬פילון‪ ,‬בדומ ה לנ צ רו ת הקדומה‪,‬‬
‫נטה אל ה ת ר בו ת ה חילוני ת‪ .‬הוא ניסה ל הוכי ח כי המקרא ל א זו בלבד ש אינו מנוגד‬
‫ל ת ר בו ת ההלני ס טי ת אלא אף מ ש תלב בה‪ .‬משום בך נו דע ה לו ה ש פ ע ה רבה ע ל‬
‫ה ספ רו ת והסופרים ש ל הנ צ רו ת במאות ה ר א שונו ת‪.‬‬
‫קשה לסקור סקירה שי ט תי ת את מ ח שב ת פילון‪ .‬רוב חי בוריו הם פירו שי ם ורבים‬
‫ב ד ב ריו ה ס תירו ת והניסוחים ה מעורפלי ם‪ .‬אפילו לג בי מו שגי ם חשובי ם ביותר אין‬
‫ל מ צו א בכ תביו הג ד רו ת קבועו ת אלא גוונים שוני ם ש ל אותו נו ש א‪ .‬למעשיה ל א התכוון‬
‫פילון ל בנו ת שיטה פילו סופי ת ח ד ש ה מ שלו אלא ל הוכי ח שי ש התאמה בין תור ת‬
‫י ש ר א ל לבין‬
‫הפילו סופי ה‬
‫היווני ת המקובלת‪ .‬צירו ף‬
‫היסודו ת‬
‫ש ב פי לו סו פי ה זו ל א הטריד אותו‪ .‬בדברי פילון עצמו‪:‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫הדתיים‬
‫השוני ם‬
‫פי לון ‪13‬‬
‫וילך אמךם באקזר זי‪ 3‬ר אליו ה׳ (בר א שי ת יב ד)‪ .‬ה מדובר בתכלית א שר מהללים‬
‫אותה הפילו סופי ם הטובים ביו תר והיא החיים בהתאם לטבע‪ :‬הדבר מתממש‬
‫בשהשיבל בצעדו בדרך המידה הטובה מגיע לעקבות הלוגוס הי שר ו הולך א חרי‬
‫אלוהים ו הוא ניז ב ר ב מ צוו תיו ומקיים אותם ת מיד ובבל מקום ב מע שיו ו בד ב ריו‬
‫[לוגו ס] ויל ך בא‪?7‬זר דבר א ליו‪ ...‬כוונ תו ב קירוב זאת‪ :‬אותם הדברים שהאל או מר —‬
‫ו הרי הוא מדבר בצור ה היפה והמשובחת ביו תר — האדם בעל ה תכונו ת הטובות‬
‫מקיים אותם א חד־א חד‪ ,‬ללא דו פי‪ ,‬ומשום כך מע שיו של החכם אינם שוני ם‬
‫מהדברים [ לוגוי] האלו היים (‪.}De migratione Abrahami, 127—129‬‬
‫הפילו סופי ה‪ ,‬ה מידו ת הטובות והחכמה אינם אלא שמו ת נרדפי ם ל׳ מ צוו ת אלו הי‬
‫המקרא׳‪ .‬אמנם ניכר ת באן מגמה אפולוג טי ת‪ .‬אך לא בה הי חוד של המחשבה‬
‫הפילונית׳‪,‬‬
‫ש הרי‬
‫עיוניו‬
‫הרבים‬
‫של‬
‫פי לון‬
‫בד ברי‬
‫המקרא‬
‫נעשים‬
‫בכלים‬
‫האינטלקטואליי ם ש אי ש־ תרבו ת בן תקופתו רגי ל בהם‪ ,‬המושגים ו הר עיונו ת אינם‬
‫מקוריים‪ ,‬וההסברים ה אלגוריי ם למקרא קיימים היו גם ל פני פי לון‪ .‬מ קוריו תו של פי לון‬
‫היא במכלול הגווני ם הע שיר שהוא מגלה בנוסח המקראי‪ ,‬ד ב ריו הם הגות‪ ,‬אך גם עדו ת‬
‫לחווי ה מיסטית‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬ש פי לון ראה ב חי בוריו לא רק עיוני ם פילו סופיי ם אלא גם כתבים דתיים‪,‬‬
‫מעין תפילה לאלו הי ם‪ .‬אלא שהאל‪ ,‬המתואר על־ידי פי לון בדבי קו ת מיסטית‪ ,‬איננו‬
‫דומה לאל שב חזון י שעי הו‪ ,‬א שר ראה את האל יו שב ב היכלו‪ ,‬או של דני אל‪ ,‬שר א הו‬
‫כזקן מלא־ הוד‪ .‬האל של פי לון אין לו דמותי‪ ,‬הוא בו לו מופ שט‪ .‬הוא ׳ מ קור נביעת‬
‫ה אידי או ת׳‪ .‬נז כור נא‪ ,‬שבעולם האידיאו ת האפלטוני ה אידי או ת הן אוביקטים נצחיים‪,‬‬
‫אבות־טיפוס של הדברי ם הגשמיים א שר כביבול מחקים את ה אידי או ת ומ הווי ם את‬
‫בבוא תן‪ .‬לגבי פי לון‪ ,‬אין האל י בול ל היו ת בעל צור ה או דמו ת‪ ,‬ו בווד אי לא בעל דמו ת‬
‫אנו שי ת‪ .‬שליל ת ה אנ תרופו מורפיז ם היא אחד הי סודו ת של המחשבה הפילוני ת‪ ,‬והיא‬
‫עתידה ל היו ת נו ש א מרכזי בפילו סופי ה הי הודי ת של ימי־ הביניי ם‪*.‬‬
‫האל הוא איפו א י שו ת בל תי־ג שמי ת וי ש צור ך ב מ תווך או במ תווכי ם בינו ל בין האדם‬
‫שהוא י צור ג ש מי‪ .‬כאן נכנס לפילו סופי ה הפילוני ת מו שג רב־ מ ש מעויו ת ורב־פני ם‬
‫הניתן לפירו שי ם שוני ם‪ :‬הלוגו ס‪ .‬לוגו ס משמעו ביווני ת ׳ די בו ר׳‪ ,‬אך לג בי פי לון פירו שו‬
‫׳די בו ר אלו הי׳‪ ,‬׳ד בר האל׳ המהדהד מקצה שר שר ת ההוויה ו עד קצה‪ .‬הלוגוס הוא‬
‫העיקרון של יציבו ת העולם‪ ,‬ו הוא גם הטוב שבנ שמת האדם‪.‬‬
‫ננסה עתה לפר ט את המ שמעויו ת ה שונו ת של הלוגוס אצל פי לון‪.‬‬
‫הלוגוס הוא‪ ,‬בר א ש־ובר א שונ ה‪ ,‬היסוד הטוב שב תוך הברואי ם‪ .‬הוא מקיף את בל‬
‫* טעות היא לחשוב בי הרעיון של אל שאין לו דמות הגוף חדר בנקל אל הקהילה היהודית‪ .‬עוד במאה הי״ג‬
‫נמצאו תומכים נלהבים לתפיסה מגשימה של האל‪ ,‬בלומר לתפיסה שיחסה לו דמות הגוף‪.‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫‪14‬‬
‫מבוא‬
‫חלקי ההווי ה ומאחד אותם ; הוא מונע את פי רו ד ה חו מר ואת ה תפר קו תו‪ .‬בזכות הלוגו ס‬
‫יש ל עו ל ם קיום‪ ,‬כי הוא הנותן לו אחדו ת וליכוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬הלוגו ס גם מחלק את החומר‬
‫לפר טי ם ו מ אפ ש ר את הריבוי בעול ם‪ .‬הרקליטום‪ ,‬ש פי לון מצטטו‪ ,‬רואה את הלוגוס‬
‫כ מכיל ב קרבו את הניגודים‪ ,‬א ן הלוגו ס ש ל פילון הוא מ‪/‬גבר לניגודי ם‪ ,‬שכן הוא גם‬
‫מקור ה א פ ש רו ת לקיומם‪ .‬ב עיני אפלטון‪ ,‬ההוויה הע ליונ ה היא דגם רו חני מושלם וזהה‬
‫ל ע צ מו תמיד‪ .‬גם בעיני פילון הלוגו ס הוא הוויה כזאת‪ ,‬ועם זאת הוא גם‬
‫הםטואיקנים‬
‫כמו אצל‬
‫— שיכל זרעי‪ ,‬הנו ש א ב חובו את ה ה תפ ת חו ת והריבוי‪ .‬הלוגו ס הוא הדגם‬
‫ה אידי אלי ש ל העול ם הג ש מי‪ ,‬ומבחינה זו הוא ׳דיבור א לו הי‪ /‬וכ מוהו כאלוהים הוא‬
‫אחד ויחיד‪:‬‬
‫האל מדבר ביחידו ת מוחל טות [כלו מר‪ ,‬ב ל תי־ מ עו ר בו ת] שבן ה דב ר שנו ל ד לו נלוגוס]‬
‫אינו ב חינ ת הד יבור ה אנו שי המכה את ה אויר ו מ ת ע ר ב בו‪ ,‬אין הוא מעור ב לחלוטין‬
‫ב שו ם דבר אחר‪ ,‬הוא ב ל תי־ג ש מי ועירום ואינו שונ ה מהאחדו ת‬
‫(‪Quod deus sit‬‬
‫‪.}immutabilis, 83‬‬
‫באן ר אוי לציין‪ ,‬בי הרעיון ש ל ׳ דב ר האל׳ ב׳חוק העול ם׳ מ תיי שב עם הגי ש ה שב מ קורו ת‬
‫היהודיים‪ .‬הב חינ ה ה שלי שי ת ש ל הלוגו ס‬
‫— הדגם ה רו חני ש ע ל־ פ י ו נבר א העול ם‬
‫מצוי גם ב מ ד ר ש‪ :‬׳ שני אלפי ם שנ ה קדמה תורה ל ב רי א ת עו ל ם׳(וי ק ר א רבה יט א)‬
‫ואין תור ה אל א חכ מ ה‬
‫—‬
‫‪ -‬ו׳חיה הקב״ה מביט ב תור ה ובור א את ה עו ל ם׳( ב ר א שי ת רבה‬
‫א א)‪.‬‬
‫ה אל בר א את העול ם וקבע בו חוקים‪ ,‬וע ת ה ע ליו ל סג ל ע צ מו לחוקים הללו ו ל ה ש מ ע‬
‫להם‪ .‬הו א מאבד ב מי ד ת־ מ ה את תכונ תו כ כו ל־י כו ל‪ ,‬משום מ ע ר כ ת החוקים ש שו ב אינה‬
‫ני תנ ת ל שינוי‪.‬‬
‫בעי ה נו ספ ת נו ב ע ת מן הקטע הפי לוני ש הוב א ל עיל‪ :‬בעיי ת היחס בין דיבור האל‬
‫ל א ל ע צ מו‪ .‬אם אלוהים איננו מ ש תנה‪ ,‬כיצד יתכן די בו ר אלוהי‪ ,‬ומה טיבו? ע ל זאת מ שיב‬
‫פילון ש ה לוגו ס ל א מ ש תנה כי הוא דמות אלוהים‬
‫(ראה‪Quis rerum divinarum hem , 187 , :‬‬
‫?>)‪.‬‬
‫הלוגי ם היחיד ו ה ב ל תי־ מ ש תנ ה מתואר לפע מי ם גם ב מ כ לו ל הפרטים המהווים את‬
‫הריבוי שבו‪ .‬במקרה זה‪ ,‬מ תואר הלוגו ס כ מ ספר ‪ ,7‬ש הו א אחד ור א שון לג בי ש ש ת‬
‫ה מ ספרי ם הקודמים לו‪ .‬כשם ש ה ש מ ש‪ ,‬ש הי א ב חוג הכוכבי ם ה שביעי‪ ,‬קבועה היא‬
‫ואינה ני תנ ת ל חלו ק ה‪ ,‬בך גם משה‪ ,‬הד מו ת ה ש בי עי ת ש ב תו ר ה‪ ,‬הוא המו של ם בגיבוו ‪’ -‬‬
‫המקרא‪.‬‬
‫ע ד כאן ב דבר הלוגו ס ביחסו ל אל ולעול ם‪ .‬אך לג בי האדם יש לו מ ש מעו ת נוספת‪:‬‬
‫הלוגו ס הוא אבי ה מידו ת הטובות‪ ,‬הנ קר או ת ׳ ל ו ג ו י׳( ל ש ו ן רבים ש ל המילה היוונית‬
‫לוגו ס) ‪:‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫פי לון ‪15‬‬
‫באשר האל ביצע חלוקה ושים מחיצות בין עמי הנפש ב הפרידו בין דו ב רי שיפה אחת‬
‫לבין המדברים בל שונו ת שונו ת וב הקציבו לאלה ואלה מו שבים נפרדי ם‪ ,‬הוא פיז ר‬
‫ושילח הרחק את גבולו ת בני המידה הטובה ושים את מספר הגבולו ת האלה במספר‬
‫המלאכים‪ ,‬שכן מספר הלוגוי של האל הוא כמספר עמי המידה הטובה וכמספר‬
‫צורו תי ה (‪.)Depostfritate Caini, 91‬‬
‫כשם ש ה׳לוגו ם הי שר׳ שו מר על הסדר הטוב בין העמים‪ ,‬כן הוא מדריך גם את נשמת‬
‫האדם ו שו מר על המידה הנכונה בין ההנאות‪ ,‬הימורי ם‪ ,‬התשוקות ו ה תאוו ת‪ .‬משמעות‬
‫זו של הלוגוס שונ ה מן ■הדיבור האלוהי‪ /‬בא שר הלוגוס אינו נלחם ברע אלא מסתפק‬
‫ב שמיר ת הסדר ה חיוני לקיום העולם‪ .‬על־פי התורה הסטואית‪ ,‬שו מר חוק המוסר‬
‫הטבעי על טבע העולם‪ ,‬ו הוא גם יו צר בנשמת החכם מידו ת נעלו ת וא חדו ת ומרחיק את‬
‫אי־ היציבו ת ו אי־ ה סדר בדי ל הביא לו שלוו ה וחכמה‪ .‬אך‪ ,‬על־פי פי לון‪ ,‬אין די בחוק‬
‫טבעי‪ .‬האדם‪ ,‬על־פי טבעו‪ ,‬אינו מסוגל ל ה תבונן בדברי ם השכליים‪ .‬י ש צו ר ך בסיוע‬
‫טרנס^נךנטי‪ ,‬כלו מר על־טבעי‪ ,‬כדי שהטוב שבנ שמת האדם‪ ,‬הלוגוס‪ ,‬יהיה גם הווי ה‬
‫אלוהית‪ :‬ב קיצור‪ ,‬נחוצה באן עזר ת אלוהים‪ .‬בא שר האדם מגיע‪ ,‬בעזר ת אלוהים‪ ,‬לדרג ת‬
‫הלוגוס‪ ,‬שוב אין הבדל בין לוגו ס זה ל בין הנשמה המושלמת‪ .‬ברם‪ ,‬נ תיב רו חני בזה‬
‫נפתח רק על־ידי כוח שכלי‪ ,‬מעין חכמה עליונ ה‪ ,‬שמקורה שוב בלוגו ס עצ מו על‬
‫מובניו הרבים‪.‬‬
‫הלוגוס הוא איפו א י סוד העולם ו אבי המעלות הטובות‪ .‬ו כן הוא הכלי שב עזר תו‬
‫עיצב האמן האלו הי את העולם וגם הסיבה התכליתית של העולם‪ .‬הוא כמעט זהה‬
‫לאידיא ת הטוב של אפל טון‪ .‬אך בעוד שהאל הוא הטוב בלבד‪ ,‬הרי הלוגו ס נחות מן‬
‫האל‪ .‬וב העפלתו המיסטית על האדם ל הגיע אל השלב של ידיע ת העולם‪ ,‬של סיב תו‬
‫התכליתית — הלוגו ס — ולב סוף לידיע ת האל‪.‬‬
‫הלוגוס‪ ,‬ב א מור‪ ,‬הוא גם הדיבור ה אלו הי‪ :‬זה הדי בור הפנימי שהאדם שו מע במס תרי‬
‫נשמתו כש הוא דבק באל‪ ,‬ו הוא הדיבור המלמד את הדברים האלוהיים — את הפול חן‬
‫ו הפילו סופי ה‪ .‬ל פי פי לון‪ ,‬אין ל הפריד את הפול חן מן הפילו סופי ה‪ ,‬כי הוא מהווה את‬
‫התפתחותה ה הגיוני ת‪ :‬הפול חן הוא תערוב ת של תפילו ת ועיוני ם פילו סופיי ם‪ ,‬דוגמ ת‬
‫י צירו תיו של פי לון עצמו‪ .‬כי‪ ,‬ב א מור‪ ,‬פי לון ראה ב ספריו חיבורי ם ד תיי ם‪ ,‬מעין ד ברי‬
‫תפילה לאלו הי ם‪ .‬הלוגו ס הפנימי של החכם הוא הדיבר האלו הי המתגלה לו‪ :‬הלוגו ס‬
‫החיצוני — הדי בור הניתן ל שמיעה‪ ,‬הכבול למלי ם‪ .‬אך גם הלוגו ס ה חיצוני נ שמר ת‬
‫בו מידת־מה של קדו ש ת הרעיונו ת שהוא בא לבטא‪ .‬הלוגו ס הוא צ לו של האל‪,‬‬
‫כשם ש הדיבור ה אנו שי הוא צלם של הדברים הקיימים‪ .‬אין לר או ת איפו א את הדי בור‬
‫האלוהי אלא דר ך הנשמה ‪:‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫‪16‬‬
‫מבוא‬
‫בו ש רינו ל ה ש מי ע צלילי ם אינו דומה ל ב לי הקול האלוהי‪ :‬שבן א צלנו ה ע לי ל מעור ב‬
‫ב אויר ונ ע אל המקום התואם אותו‪ ,‬דהיינו האוזנים‪ .‬ואילו הקול ה אלו הי שייך‬
‫ל לוגו ס ה ב ל תי־ מ עו ר ב ו הבל תי־ מ מוזג הקודם ל ש מיע ה בג ל ל דקותו והנר א ה ע ל ידי‬
‫הנ פ ש ה ט הור ה בגל ל ח דו ת ר איי ת ה( ‪.}De migratione Abrahami, / 2‬‬
‫הלוגו ס‪ ,‬הדי בו ר האלוהי‪ ,‬מכונה לפע מי ם גם ׳בן בכו ר ל א ל׳ (ראה‪Quod Deus su :‬‬
‫‪ XmmutabUu, 31‬ל ה ב די ל מן העול ם‪ ,‬ש הו א ׳בנו ה צעי ר ש ל אלוהים׳‪ .‬ל מ רו ת ש ל א נראה‬
‫כי פילון האמין ש לוגו ס ר ב־ צו רו ת זה‬
‫‪ -‬ה מו רכב ב ה רב ה ממה ש ת א רנו ל עי ל‬
‫‪-‬‬
‫ה תג ש ם ולב ש צו ר ת־ א ד ם בימיו‪ ,‬סבורים הנוצרי ם ש ה פי לו סו פי ה הפילוני ת מב שר ת את‬
‫בואו ש ל ישו‪ ,‬ש הו א בנו ב בורו ש ל אלוהים‬
‫— הלוגו ס ה מוג ש ם‪ ,‬ש ל ב ש ד מו ת הגוף‪.‬‬
‫ב ש ל אי־ ה ב הי רו ת בדברי פילון א פ ש ר היה להסיק מהם גיר ס ה נו צרי ת זו‪ .‬מה גם‬
‫שיצורי ם ספק מיתולוגיי ם ספק מוחשיים ל א היו זרים ל עול ם הע תיק‪.‬‬
‫בקיצור‪ :‬הלוגו ס הוא ה ת שוב ה שנו תן פילון ע ל כל הב עיו ת ה מ ת עו ר רו ת עם הע מד ת‬
‫ה ה תג לו ת ה אלו הי ת מול הפילו סופי ה‪ ,‬ומבחינה זו הוא הר א שון לפילו סופי ם היהודיים‬
‫ש ל י מי־הביניי ם‪ .‬מ אידך גיסא‪ ,‬היתה תור תו כרוכ ה בהלניז ם ע ד כדי כך‪ ,‬שהיהודים‪,‬‬
‫ש ל א היו דוברי יוונית‪ ,‬ל א יכלו ל ש או ב ממנה ה ש ר א ה‪ .‬מה ש פי לון ראה כ׳טכסט שני תן‬
‫ב ה תג לו ת׳ אינו זהה ל׳ תו ר ה ש ב כ ת ב ו תורה ש ב ע ל־ פ ה׳ ש ל הפרו שי ם‪ .‬אולם‪ ,‬גם מעיני‬
‫הי הדו ת הר בני ת ל א נ ע ל מ ה בעיי ת ה אנ תרופו מורפיז ם; ו ב ע ר ך ב ת קופ ת פילון כ תב‬
‫ה תרגו ם במקום ׳ויל ד ה ״ ‪ -‬׳וירד כבוד ה״ וכד׳‪ ,‬בדי ל ט ש ט ש את ציוריות ם ש ל‬
‫הביטויים המגשימים‪ ,‬המייחסים ל אלוהי ם ד מו ת־ אנו ש‪ .‬י ת ר־ ע ל־ בן‪ ,‬ה מל ה ׳ מי מר א‪/‬‬
‫דיבור‪ ,‬ש תו א מ ת את ה מל ה לוגו ס‪ ,‬שבי ח ה ב תרגו ם‬
‫‪ -‬אף היא בדי ל הי מנ ע‬
‫מ אנ תרופו מורפיז מי ם (ו אולי רי שו מ ה ש ל פ ר שנו ת זו ניכר ב תפי ס ת פילון את ה וגוס)‪.‬‬
‫' מ ב אן שג ם הי הדו ת הר בני ת ש ל אותה תקופה היתה ע ר ה ל ב עי ה‪ ,‬ואף נ תנ ה עלי ה‬
‫מעין ת שוב ה וכיוון מח שבה‪ .‬ואמנם‪ ,‬ל א ח ר שנ ע ל מ ה הי הדו ת ההלניסטית‪ ,‬צמחה‬
‫הפי לו סו פי ה מחיקה ש ל הי הדו ת הרבני ת‪.‬‬
‫מפילון עד סעדיה גאון‬
‫ה דג שנו כי ה ש פ ע תו ש ל פילון כ מע ט אינה ניכר ת בפי לו סו פי ה היהודית‪ .‬ר א שון ההוגים‬
‫ה ח שובי ם‪ ,‬א ש ר ה תו אר פילו סו ף ב מובנו המצומצם הול ם אותו‪ ,‬הוא סעדיה גאון‪ ,‬ש חי‬
‫ב מ חצי ת ה ר א שונ ה ש ל המאה הע שי רי ת‪ .‬מה ה ת ר ח ש ב מ ח שב ה היהודי ת ב מ או ת‬
‫ה שני ם בין פילון ל ס ע די ה? מה ה ת ר ח ש בפילו סופי ה ב כ ל ל ? מדוע ל א נו צר בל ק שר‬
‫ביני הן? מדוע ל א ה תנג שו זו בזו?‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫מפילון עד סעדיה ג און ‪ 7‬ו‬
‫תשע־מאות שנים אלה היו תקופה של פעילות רוחנית עצומה אצל היהודים‪.‬‬
‫המסורת הרבנית בולה נקבעה‪ ,‬הוגדרה ונרשמה•‪ ,‬המשנה‪ ,‬התלמוד והמדרשים נוצרו‬
‫ונערבו באותה תקופה‪ .‬אחרי החורבן‪ ,‬בשנים ‪ 135-70‬ל‪0‬ה״נ‪ ,‬נאלצה היהדות הרבנית‬
‫לערוך מחדש את מערבת היחסים עם אלוהים‪ ,‬שבן מעתה נעדר בהם תיווכם של‬
‫המקדש והקרבנות‪ .‬גם הגלות זקוקה היתה למשמעות משלה במחשבה הדתית‪,‬‬
‫משמעות שתעניק לכל האסונות תוכן חיובי‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬נאלצה היהדות להתגונן‬
‫יותר ויו תר מפני הדת החדשה שצמחה מתוכה — הנצרות‪ .‬היהדות פנתה אל מסורתה‬
‫העצמית‪ :‬היא הקימה מחיצות בין אורח־חייה ומחשבתה לבין העולם החיצוני‪ .‬כך‬
‫התפתחה המחשבה היהודית בכיווני ם מיוחדים לה‪ .‬אמנם‪ ,‬קיימת היתה גם השפעה‬
‫חיצונית‪ .‬עקבותיה של השפעה זו ניברים בעיקר בטכסטים המיסטיים‪ ,‬כגון ספדי‬
‫היכלות‪ ,‬שיעור קומה וכד׳‪ ,‬הקרובים לגנוסטיקה הנוצרית והאלילית‪ .‬יתכן שכתות‬
‫י הודיות לא־רבניות היו קרובות יו תר לעולם התרבות החיצונית•‪ ,‬אך עד הזמן האחרון‬
‫נשאר זכר רק מאותן הכתות שהטכסטים שלהן עוד נקראו בימי־הביניים‪ .‬במה מסורות‬
‫נשתמרו בתורת הקראים ואחרות ביצירו ת ערביו ת‪ ,‬אך הן מועטות‪ :‬מגילות יבדהמלח‬
‫שנמצאו במערות קומראן‪ ,‬מעידות‪ ,‬מה דלה היתה ידיע תנו על אותן התקופות‪ .‬רק‬
‫היהדות הפרושית היה לה בוח פנימי — לא רק להחזיק מעמד אלא אף לפרוח ולהוות‬
‫מקור למסורת עשירה‪.‬‬
‫גם המציאות הפוליטית לא היה בה כדי לעודד את היהדות לפנות‪ ,‬מבחינה‬
‫פילוסופית‪ ,‬אל העולם החיצוני‪ .‬קץ הקיסרות הרומית ונדידות־העמים החריבו את‬
‫עולבדהתרבות‪ .‬משגת ‪ 313‬ואף לפני־כן גברה‪ ,‬בעקבות שקיעתה הכלכלית והחברתית‬
‫של הקיסרות הרומית‪ ,‬הגירת היהודים לבבל הפרסית‪ :‬האימפריה הססנית‬
‫הזורואסטרית‪ ,‬שהיתה נוחה הרבה יו תר מן הקיסרות הנוצרית‪ ,‬היתה ליהודים מקלט‬
‫אחרי התנצרותו של קונסטנטין (‪ )337-311‬וגירו שם מן המשרות הנכבדות לפי החלטת‬
‫תיאודוסיוס השניב־‪ .439‬כך נדד המרכז הרוחני של היהודים לעבר בבל‪ ,‬אך ההתחרות‬
‫בין י הודי ארץ־י שראל לבין גולת בבל נמשכה ז מן רב‪ .‬לאחר כיבו שי האיסלם התפצל‬
‫העולם היהודי לשתי קהילות‪ ,‬שונות ונבדלות זו מזו ‪:‬‬
‫(א) היהדות האירופית‪ ,‬ששרויה היתה בסביבה נוצרי ת‪ ,‬לא היו בה תנאים נוחים‬
‫לשגשוג וליציר ת קשרים חיצוניים‪ .‬לפיכך התפתחה יהדות זו באותו כיוון י הודי־עצמי‪,‬‬
‫שהיה אופייני לעיבוד המסורת הרבנית מן הדורות האחרונים‪ .‬האסבולה הפרשנית‪,‬‬
‫הצרפתית־אשכנזית‪ ,‬שר ש״י הוא נציגה הידוע ביו תר‪ ,‬ינקה אך מעט מסביבתה‪ :‬אמנם‬
‫הנטיה לפרי שו ת‪ ,‬הניכרת בחסידות אשכנז במאות הי״ב‪-‬הי״ד‪ ,‬קרובה להתנזרות‬
‫הנוצרית‪ ,‬אך נראה שאץ היא פרי של השפעה ישירה ( חוץ מכמה מקרים) אלא של‬
‫אוויר ה תרבותית משותפת‪.‬‬
‫(ב) שונה היה מצב היהודים במזרח‪ .‬חרף במה מגמות קיצוניו ת בחברה המוסלמית‬
‫שפגעו גם ביהודים נהנו היהודים תחת השלטון הערבי משגשוג‪ ,‬והסביבה היהודית‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫‪18‬‬
‫מבוא‬
‫ו הע ר בי ת היו קרובו ת ע ד־ ב ד י־ כ ך ש ה ע ר בי ת היתה שיפת ה מדע ש ל היהודים‪ .‬אמנם‪ ,‬גם‬
‫בסביב ה הנו צ רי ת דיברו היהודים ל שון רומאנית‪ ,‬אך היא היתה לגבי ה ם ה שפ ה הזרה‪,‬‬
‫׳ שיפ ת־לועז׳‪ .‬ואילו במזרח של ט ה הל שון הע ר בי ת וקבעה את ה אווירה ה תרבו תי ת‪,‬‬
‫ב תור ת ה ש פ ה היומיומית ו ה ספרו תי ת כאחת‪ .‬ב מע ט בל היצירו ת היהודיו ת העיוניו ת‬
‫הגדו לו ת‪ ,‬ע ד המאה הי״ב‪ ,‬נכ תבו בערבית•‪ ,‬ו היצירות הקלאסיות‪ ,‬בגון א מונו ת ודעו ת‪,‬‬
‫הכוזרי ו מורה נבוכים‪ ,‬נלמדי ם כיום ב תרגומ ם ה ע ב רי ב עו ד שמ קור ם הוא ע רבי‪.‬‬
‫כיוון ש ה סביב ה ה מוסל מית קבע ה את האקלים ה ת ר בו תי ש ל יהודי המזרח במאות‬
‫הי׳ והי״א‪ ,‬ו ה ש פ ע ת ה ניכר ת בי הדו ת ע ד סוף י מי־ הביניי ם‪ ,‬ע לינו ל ה ת בונן בחיים‬
‫הרוחניי ם ב אר צו ת ע ר ב‪ .‬חיים אל ה היו שוני ם מאוד מן החיים ב אירופה‪.‬‬
‫ע ל אי רופ ה באו במאה ה ת שיעי ת הפ שי טו ת הנו ר מנ דיו ת ו הו תירו אך מעט מ שרידי‬
‫ה ת ר בו ת היווני ת־רו מי ת‪ ,‬ש עו ד קיימים היו אחר הפ שי טו ת הג ר מניו ת במאה הה׳ והר‪.‬‬
‫היתד‪ .‬כאן אוכלו סיה כ פ רי ת בעי קרה‪ ,‬ול מרו ת מאמציו ש ל ק ארל הג דול ל בנו ת מחד ש‬
‫קיסרות מערבי ת‪ ,‬היו שם מע ט ערי ם‪ ,‬וכל ב פ ר ע מ ד ב ר שו ת ע צ מו‪ .‬ב מ אות הי׳ ע ד הי״ב‬
‫ל א היה כ מע ט שו ם מסחר; ואם היה‪ ,‬הרי הוא ה תנ הל רק ב ש כ בו ת הגבו הו ת ש ל‬
‫האוכלו סיה‪ .‬רק הכ מור ה ידע ה קרוא וכתוב‪ .‬התחייה ה ת רבו תי ת ש ל המאה הי״ב באה‬
‫ב ד־ ב ב ד עם צ מיח ת הערי ם הר א שונו ת‪ ,‬ש היו עדיין קטנות מאוד‪ .‬בקיסרות הנו צרי ת‬
‫המזרחית ש ל ביזנטיון ל עו מ ת זאת‪ ,‬וכן בקיסרות המו סל מית‪ ,‬נ ש ת מרו יסודות‬
‫הציביליזציה היווני ת־רו מי ת‪ .‬הם אף ה ת ע ש רו ב מ סורו ת מן המזרח התיכון וגם במקצת‬
‫ב ה ש פ ע ת ה ת ר בו ת והטכניקה מן המזרח הרחוק יותר‪ .‬ו בפילו סופי ה ה חלו מעטים‬
‫ל ק שו ר את ה ק שר עם א חרוני מ פ ר שי אריסטו•‪ ,‬והם א ש ר היו ר א שוני הפילו סופי ם‬
‫הביזנטיים או הערביי ם‪.‬‬
‫ע בו ר ת ה תרגו ם הג דול ה שנ ע ש ת ה אז ה חדיר ה את מרבי ת היצירו ת היווניו ת לעול ם‬
‫הע רבי‪ .‬ה תרגו מי ם נ ע שו בעי קר ב שני ם ‪ , 1050-800‬לע תי ם ב א מ צעו ת הל שון הארמי ת‬
‫ה סורי ת‪ ,‬במקרים רבים ע ל־י ד י נוצרים ( הי דו ע ביו ת ר ביניהם היה חונין בן איסחאק)‪,‬‬
‫ובחסות ה ח׳ליפי ם‪ .‬נרא ה ש ת חיל ה תורג מו כתבים בענייני רפו א ה‪ ,‬אס טרולוגיה‬
‫ואלכי מיה‪ ,‬בלו מ ר חי בורי ה מד ע ה שי מו שי‪ ( .‬ה א ס טרולוגי ה היתד‪ ,‬אז מדע‪ ,‬ועוד נ שו ב‬
‫ונעסוק בנו ש א זה‪ )*.‬מעב ר ל עניין הר ב במדעים ה שי מו שיי ם‪ ,‬כגון מתמטיקה‪ ,‬רפו א ה‪,‬‬
‫א סטרונו מיה ו א סטרולוגיה‪ ,‬הקיפה ה תנוע ה הג דול ה ש ל התרגומי ם הערביי ם גם‬
‫נו שאים אחרים‪ .‬כי ב ח בר ה הע ר בי ת היה מ ספר ניכר ש ל אנ שי־ ת ר בו ת ש ה תעניינו גם‬
‫ב מדע ל ש מו‪.‬‬
‫‪ .‬כדאי לציין כי התרגומים הראשונים מן המקור היווני באמצעות הערבית‪ ,‬שהופיעו באירופה‪ ,‬היו חיבורים‬
‫אסטרולוגיים‪ .‬יצירות אלה יוחסו בטעות לאריסטו; והשם הרע שיצא לו הוא שהניע כנראה את הכנסיה‬
‫ל שלול אותו לאלתר‪ .‬הכנסיה שינתה אמנם אחר־כך את יחסה אל אריסטו‪ ,‬ולבסוף אף תמכה בו תמיכה‬
‫נלהבת בדרן־־כלל‪ ,‬אך היא הוסיפה להסתייג מן האסטרולוגיה‪.‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫מ פילון עד סעדיה ג און ‪ 9‬ו‬
‫למן המאה התשיעית לקחו היהודים חלק בזרם תרבו תי זה‪ .‬במאה ה שמינית עוד היה‬
‫מצבם החברתי של היהודים י רו ד ל מדי; אך עם עליי ת מעמד הבנקאים ו הסוחרים‬
‫שעסקו לעתים במסחר בינל או מי נתהוותה שבבה י הודי ת אינטל קטואלי ת‪ ,‬בדומ ה‬
‫לשבבה המקבילה אצל הערבים ו הנוצרי ם‪ .‬במזרח לא היה מחסור בערים גדולו ת‪.‬‬
‫בגדאד‪ ,‬שנוסד ה במאה הח‪ /‬היתה מימי ה ארין אל־ר שיד או לי הגדולה שבערי ם‪ ,‬ורק‬
‫קושטא יבלה ל ה ש תוו ת לה בגודל ובעו שר‪ .‬האיסלם היה מחולק לב תו ת‪ ,‬והמחלוקות‬
‫ביני הן טיפחו את חופ ש המחשבה ו הוויכו ח‪ .‬בווד אי י ש קור טוב של אמת בד ב ריו של‬
‫אבולו‪ ,‬מ שורר ער בי שחי בסמוך לז מנו של סעדיה‪ .‬הוא אמר‪ ,‬כ ‪ ,‬המוסלמים׳ היהןךים‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫‪20‬‬
‫מבוא‬
‫הנוצרי ם ואף בני ד תו ת א חרו ת‬
‫‪ -‬כולם הולכי ם בחו שך; אין בעול ם אלא שני סוגי‬
‫אנשים‪ :‬קצתם מ שכילי ם וכופרים‪ ,‬ו ה ש אר — מאמינים אך בורים‪.‬‬
‫ה ש פ ה היתה מ שו תפ ת לכולם‪ :‬מוסלמים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬יהודים ו כי• ל א רק באיסלם‬
‫ה ת ר בו הב תו ת‪ .‬ב או ת ה תקופה הופיע ה ו שג שג ה גם ה קר אות‪ .‬היא נוסדה ע ל־י די ענן‬
‫ב א מ צע המאה ה ש מיני ת‪ ,‬ש ל ל ה את סמכות ה תל מו ד ו ה מ סור ת הרבני ת כולה‪ ,‬ודגל ה‬
‫ב פ ר שנו ת ברוח ה תו ר ה־ ש ב ב ת ב בלבד‪ .‬זרמים עתיקים‪ ,‬כנר א ה אדוקים ואולי גם‬
‫אחרים‪ ,‬העני קו ל קר או ת כו ח־ תנו פ ה ש ה ע מי ד ב סכנ ה את הי הדו ת הרבני ת‪ .‬ב חבר ה‬
‫ס סגוני ת זו‪ ,‬ש ב ה רבו הפול מו ס והוויכוחים בין נציגי הכ תו ת‪ ,‬נ אלצו הד תו ת להתבס ם‬
‫ע ל יסוד מ שו תף‪ ,‬המוסכם ע ל הכול‪ .‬יסוד זה היה ה ש כ ל‪ ,‬כלו מ ר כמה אמיתות‬
‫ר א שוניו ת‪ ,‬ש אינן תלויו ת בדת‪ .‬אך הג דר ת ה׳ ש כ ל׳ ל א היתה אחידה; ואכן‪ ,‬הס תמנו שני‬
‫זרמים רציונליסטיים גדולים‪ ,‬ש הג די רו את ה׳שיבל׳ כל אחד ע ל־ פ י דרכו‪ .‬ה אחד ינק מן‬
‫ה מ קורו ת הפילו סופיי ם היווניים המסורתיים‪ ,‬והוא זכה לפר סו ם בזר™ ה ש מו ת‬
‫‪I‬‬
‫הגדולי ם‪ ,‬כגון א ל־ כינ ךי‪ ,‬א ל־ פ ר בי‪ .‬ב ש ר ש ר ת הפי לו סו פי ת מהווה זרם זה את החולי ה‬
‫]‬
‫ה מ ק שר ת את יוון עם הפי לו סו פי ה ה מ או ח ר ת(ו עיין ל הלן‪ ,‬פר ק ר ביעי ואילך)‪.‬‬
‫|‬
‫הזרם ה א חר‪ ,‬אף הוא רציונלי סטי‪ ,‬קרוב יותר ל ד ת ה מוסל מי ת וניכרים בו סימנים‬
‫אפולוג טיים‪ .‬זהו הכלאם‪ ,‬ובעיקר הזרם ה תיאורטי ש ל ה מוע תזיל ה‪ .‬הוא ע ב ר מן‬
‫האיסלם גם אל הי הדו ת הר בני ת והקראית‪ .‬באיסלם הוא ה ת מיד זמן רב; אך בי הדו ת‬
‫הוא פ ר ח רק במה דורו ת וסופו ש הוב ס ע ל־י ד י הפילו סופי ם שנ ל ח מו בו בתקיפות‪,‬‬
‫וביניהם הרמב״ם‪ .‬ע ד מהרה הוא נעל ם כ מע ט כליל‪ ,‬ל הו צי א כמה רעיונו ת‪ ,‬פ חו ת או‬
‫יותר תלו שי ם מהקשרם‪ ,‬ש ש ר דו ב מ ח שב ה היהודי ת גם ל א ח ר־ מ כן‪ .‬סעדיה והקראים‬
‫הר א שוני ם‪ ,‬ביניהם יפ ת בן עלי‪ ,‬אין להבינ ם אל א כשה ם משובצים בזרם הרו חני‬
‫ה מוע תזילי‪.‬‬
‫ל ה ש ל מ ת ה ת מונ ה יש להזכיר גם את הזרם ה׳ צופי׳ (׳ סופי׳)‪ ,‬ה תנוע ה המיסטית‬
‫ש ה ש פי ע ה אמנם גם ע ל במה הוגים יהודים‪ ,‬אך חדי ר ת ה ל הגו ת היהודי ת ל א היה ל ה‬
‫אופי פילו סופי עיוני‪.‬‬
‫נ פנ ה ע ת ה אל סעדיה גאון והבלאם‪.‬‬
‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬
‫*‬