ספורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה (קובץ

Transcription

ספורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה (קובץ
‫סיפורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה‪ ,‬מאת‪ :‬אלי נחמיאס‬
‫סיפורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה‬
‫*******************************************************************‬
‫מאת‪ :‬אלי נחמיאס‬
‫מטבחי הפועלים‪ ,‬אשר פעלו בהשראת ההסתדרות הכללית בתקופת היישוב‪ ,‬הפכו למיתוס‬
‫ולאגדה באפוס של תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל‪ .‬באופן כללי ידוע‪ ,‬כי מטבחים פועליים‬
‫אלה היוו עוגן‪-‬הצלה לאלפי ולעשרות אלפי פועלים ופועלות‪ ,‬אשר אלמלא קיבלו מזון ושתייה‬
‫ממטבח הפועלים היו גוועים ברעב‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬לא הרבה ידוע על מטבחם הספציפי של‬
‫פועלי חיפה בשנות ה‪ 20-‬עד לשלהי ייסוד המדינה ב‪ ;1948-‬עוד פחות ידוע על נסיבות התפוגגותו‬
‫של מוסד מטבח הפועלים בשנות ה‪.50-‬‬
‫בשורות דלהלן נספר על נסיבות פעילותו‬
‫של מטבח הפועלים החיפאי‪ ,‬מעט‬
‫אנגדוטות על הסיטואציות החברתיות‬
‫המורכבות בהן פעל והאישים המרכזיים‬
‫בהוויתו הייחודית‪.‬‬
‫מטבח הפועלים החיפאי נתהווה‬
‫בכוח הנסיבות הכלכליות של אמצע‬
‫שנות ה‪ ;20-‬בשנים אלה שררה אבטלה כרונית בחיפה‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬במחצית שנות ה‪ 20-‬למעלה מ‪ 1200-‬פועלים מובטלים בעיר נעזרו ע"י המטבח חינם או חצי‬
‫חינם‪ .‬לחם ניתן להם חינם ובלא הגבלה לכל אחד אשר קנה צלחת מרק שעלתה ‪ 1/2‬גרוש; ביומן‬
‫מזכירות מועצת פועלי חיפה )להלן מפ"ח( נכתב במפורש‪:‬‬
‫" ויש אדם נכנס ולוקח פת לחם מן השולחן גם בלי שיקנה כל מנה ואין מוחין‬
‫בידו‪ ,‬מתעלמים מזה"‪.‬‬
‫ועוד מסופר ביומן מזכירות מפ"ח מ‪ 10/11/1926-‬כי במטבח הפועלים שורר אי‪-‬סדר‪.‬‬
‫" הדלות כאילו מציצה מבין חרכי השעוונית אשר על השולחן‪ .‬חלק מן‬
‫השולחנות הינם גלויים ומעוררים גועל בכיעורם‪' .‬המשביר' הפסיק את‬
‫החלב‪ .‬אין פרודוקטים‪ .‬לייבקה ליבשיץ )מנהל המטבח( חוזה‪ ,‬כי קרוב הסוף‪.‬‬
‫ההרגשה היא נוראה"‪.‬‬
‫ובכלל‪ ,‬לייבקה ליבשיץ היה מוסד חיפאי בפני עצמו; ליבשיץ שהיה כבן ‪ 49‬במותו ב‪,12/2/1942-‬‬
‫היה אישיות חמה ולבבית‪ .‬מספר זאב סטודני )חבר מזכירות מפ"ח וממיסדיה( בראיון עם דוד‬
‫נתיב‪:‬‬
‫"אני חושב שלייבקה ליבשיץ ‪-‬בתקופה ההיא‪ -‬היה יותר חשוב מאשר כל‬
‫מוסד אחר‪ .‬אני אישית לא מתאר לי‪ ,‬כיום מה היו עושים האנשים אז בלי‬
‫מטבח פועלים‪ .‬כי זה לא עניין שהאיש קיבל חתיכת חלבה וזנב דג מלוח‪.‬‬
‫לחם היה חופשי‪ ...‬היו אנשים שנשארו לשבת‪ .‬התביישו לבקש יותר‪ .‬אלה‬
‫היו רעבים‪ .‬זאת היתה התכונה היפה ביותר של לייבקה ליבשיץ‪ .‬הוא‬
‫הסתובב הלוך וחזור‪ ,‬וזקוף קומה הסתכל מי שנשאר לשבת‪ .‬ואם מישהו‬
‫נשאר לשבת והצלחות היו ריקות – הוא הביא עוד מנה אחת"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫סיפורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה‪ ,‬מאת‪ :‬אלי נחמיאס‬
‫אגב‪ ,‬אותו לייבקה ליבשיץ הצטיין בעזרה הדדית; נמנה על מייסדי "קופת המלווה וחסכון" בעיר;‬
‫הקים את מוסד האספקה לעובדים בחיפה‪ ,‬לאחר מלחה"ע ה‪.2-‬‬
‫אהרן קמינקר‪ ,‬מותיקי פועלי ביח"ר "נשר" מספר על הוויות מטבח הפועלים‪ ,‬אשר תיפקד בעיר‬
‫התחתית של חיפה‪:‬‬
‫"מטבח הפועלים שימש גם מקום מפגש לפועלים החלוצים והחלוצות‪ -‬מעין‬
‫מועדון‪ ...‬וממול מטבח הפועלים‪ ,‬היה גם בית אוכל מודרני בשם "לבנון"‪.‬‬
‫המגיש היה לבוש בבגדי שרד לבנים‪ ,‬ששירת את האינטיליגנציה‪ :‬עורכי דין‪,‬‬
‫ז'ורנליסטים‪ ,‬עסקני ציבור וכו'"‪.‬‬
‫החוקר דוד דה‪-‬פריז טוען‪ ,‬כי מטבח‬
‫הפועלים בחיפה הוקם לאחר הסכמה‬
‫בין‪-‬מפלגתית בדבר חיסול מטבחי‬
‫הפועלים "המפלגתיים" בחיפה‪ .‬זאת‪,‬‬
‫במטרה להוזיל את המזון ע"י פעולה‬
‫המשקים‪,‬‬
‫בנדון‪.‬‬
‫קולקטיבית‬
‫וה"משביר" מכרו למטבח חלב ומזון‬
‫זול יותר מזה שנמכר בעיר ; קנייה‬
‫מרוכזת של לחם במאפיות העיר‪,‬‬
‫מטבח פועלים ‪1923‬‬
‫הוזילה את מחירו‪ .‬כאשר מחירי‬
‫מקור‪ :‬ארכיון מפ"ח‬
‫הלחם עלו‪ ,‬בפרט בשנים ‪ ,1924-1923‬מפ"ח ניסתה להקים מאפייה קואופרטיבית‪ ,‬אך ללא‬
‫הצלחה‪ .‬עוד טוען דה‪-‬פריז כי חשיבותו החברתית של מטבח הפועלים היתה מעל ומעבר; המטבח‬
‫היה מרכז התכנסות של פועלים ומפ"ח ראתה באיחוד המטבחים אמצעי חיוני ליצירת קשר עם‬
‫פועלי העיר‪ .‬ואכן‪ ,‬פועלים ביקרו במקום לקריאת עתונים‪ ,‬המקום שימש ככתובת לקבלת מכתבים‬
‫ולהחלפת מידע תעסוקתי ותיאום מהלכים ארגוניים‪-‬פוליטיים‪.‬‬
‫פועלי חיפה פיתחו תלות רבה במטבח הפועלים‪ ,‬שכן בידי הנהלת המטבח היתה נתונה הרשות‬
‫להחליט אם להתיר לפועל לאכול אם לאו; זאת כאשר מקומות עבודה רבים ובתוכם "המשרד‬
‫לעבודות ציבוריות"‪ ,‬התחייבו להחליף את הפתקים בכספים‪ .‬אך עיתים לפתקאות לא היה כיסוי‬
‫כספי‪ .‬וכך הפך מטבח הפועלים למעין "נושה" של מוסדות ההסתדרות‪ .‬אולם התמונה לא היתה‬
‫כ"כ "ורודה"‪ .‬לעיתים קרובות קרס המפעל עקב חסרון כיס של מפ"ח‪ .‬ב‪ 9/6/1927-‬דן הועה"פ‬
‫של מפ"ח בהתפרצות פועלים סביב בניין מפ"ח‪,‬‬
‫"תוך תביעה לקבל מכתב על סידור אוכל במטבח הפועלים‪ ,‬מכתב התחייבות‬
‫על הסכום בעד אוכל"‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי בעקבות התפרעויות אלה של הפועלים החיפאיים‪ ,‬הוטל מצור על מזכירות מפ"ח‬
‫ונדרשה הגנה על פעולתם של מוסדות המועצה‪.‬‬
‫בתחילה שכן מטבח הפועלים בעיר התחתית לא הרחק מככר "חמרה"‪ ,‬ככר פריז דהיום; ביוני‬
‫‪ 1937‬עבר המטבח לתפקד ברחוב המלכים‪ ,‬מול "אגד" )רחוב העצמאות דהיום(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סיפורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה‪ ,‬מאת‪ :‬אלי נחמיאס‬
‫עם ייסוד המדינה עבר המטבח למקום חדש‪ ,‬צמוד לבניין מפ"ח ברחוב החלוץ ‪ .41‬ב‪2/1/1958-‬‬
‫התקיים דיון במזכירות מפ"ח על עתידו של המטבח‪ .‬אביגדור עשת‪ ,‬חבר המזכירות ולימים ממלא‬
‫מקומו של יוסף אלמוגי כמזכיר מפ"ח ציין‪ ,‬כי המטבח צבר גרעון של כ‪ 100,000-‬לירות עד ‪.1958‬‬
‫ב‪ 1950-‬אכלו במטבח כ‪ 2000-‬פועלים מידי יום ביומו; ב‪-1952-‬פקדו את שעריו כ‪ 1400-‬אוכלים‬
‫וב‪ 1958-‬נותרו רק ‪ 300‬סועדים‪ .‬הסיבה לירידה הדרסטית הוסברה בהקמת מטבחים במקומות‬
‫העבודה‪ .‬וכך בא הקץ למוסד חברתי מפואר בחיפה ו‪ 28-‬עובדיו האחרונים פוטרו בשנת ‪.1959‬‬
‫הנה כי כן ניתן לסכם‪ ,‬כי מטבח הפועלים החיפאי שימש כמוסד כלכלי‪ ,‬פוליטי וחברתי בעיר‬
‫במשך ‪ 38‬שנים ארוכות‪ .‬את תפקידיו ניתן לסכם בנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪ (1‬המטבח היווה מוקד תחזוקה פיזית של פועלי חיפה בעיקר במחצית שנות ה‪ 20-‬וה‪ .30-‬יש‬
‫לזכור כי שנים אלה היו שנים כלכליות קשות‪.‬‬
‫‪ (2‬מטבח הפועלים היווה חטיבת חיבור חשובה של הקהילייה ההסתדרותית משום שסייע לבעלי‬
‫הכנסה נמוכה‪.‬‬
‫‪ (3‬מוסד זה היווה מעין "מרכז קהילתי" לפועלים החיפאיים בהיעדר מוסדות תרבותיים חלופיים‪.‬‬
‫‪ (4‬לאחר ייסוד המדינה שימש המטבח כנקודת הסעדה זולה וטובה לפועלים שלא שפר עליהם‬
‫גורלם להתרומם מעל רמה סוציו‪-‬אקונומית נמוכה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫*********‬
‫‪ (1‬בילצקי אליהו‪" ,‬ביצירה ובמאבק"‪ ,‬מועצת פועלי חיפה ‪ ,1921-1981‬עם עובד‪ ,‬תל אביב‪,‬‬
‫‪.1981‬‬
‫‪ (2‬דה‪-‬פריז דוד‪" ,‬אידיאליזם וביורקרטיה ‪ -‬שורשיה של חיפה האדומה"‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.1999,‬‬
‫‪ (3‬דה‪-‬פריז דוד‪" ,‬תנועת הפועלים בחיפה ‪ ,1919-1929‬מחקר בהסטוריה של פועלים עירוניים‬
‫בארץ ישראל המנדטורית"‪ ,‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‬
‫אביב‪.1991 ,‬‬
‫‪ (4‬מועצת פועלי חיפה‪" ,‬ותיקים מספרים על מועצת פועלי חיפה"‪ ,‬דובר מפ"ח‪ ,‬חיפה‪.1975 ,‬‬
‫‪ (5‬מועצת פועלי חיפה‪" ,‬ההסתדרות בחיפה בשנים ‪ ,"1933-1939‬חיפה‪.1939 ,‬‬
‫‪ (6‬מועצת פועלי חיפה‪" ,‬מעשים ‪ -‬ההסתדרות בחיפה בשנים ‪ ,"1945-1953‬חיפה‪.1953 ,‬‬
‫‪ (7‬מזכירות מפ"ח‪" ,‬מפי ראשונים ‪ -‬עשרים שנות ההסתדרות בחיפה"‪ ,‬חיפה‪.1941 ,‬‬
‫‪ (8‬נחמיאס אלי וברוך זלץ‪" ,‬מפ"ח בחיפה האדומה"‪ ,‬יחדיו‪ ,‬חיפה‪.2003 ,‬‬
‫‪ (9‬ראיונות שערך דוד נתיב עם ראשי תנועת העבודה בחיפה במהלך שנת ‪ :2004‬ברל רפטור‪ ,‬זאב‬
‫סטודני‪ ,‬אליעזר סובול‪ ,‬בתיה ליבשיץ‪ ,‬אהרן קמינקר(‪.‬‬
‫‪ (10‬ידיעות מפ"ח ‪ -‬פברואר ‪ ,1942‬חיפה‪ ,‬בהוצאת מפ"ח‪.‬‬
‫‪3‬‬