תעשייה ויבוא -- ענף המזון סקירת

Transcription

תעשייה ויבוא -- ענף המזון סקירת
‫‪1‬‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫‪30/06/2010‬‬
‫סקירת ענף המזון ‪ --‬תעשייה ויבוא‬
‫עיקרי הדברים‬
‫•‬
‫שיפור במצב הריאלי של הענף בתקופה האחרונה‪ .‬על אף השנה הלא קלה שעברה על‬
‫המשק בכלל וענף המזון בפרט‪ ,‬ניכר כי ברביע הראשון של ‪ 2010‬השתנתה המגמה והענף‬
‫התייצב‪ .‬חשוב לציין שהענף עדין לא חזר לייצר ברמות השיא ובמקביל ישנה ירידה בפריון‬
‫העבודה‪ ,‬שני אלו מעידים על השפעות המשבר על הפעילות הענפית‪.‬‬
‫•‬
‫התייצבות מחירי הסחורות בתקופה האחרונה )בהשוואה למחירים ששררו באותה תקופה‬
‫אשתקד( מסייעת ליצרנים בהגדלת הרווחיות‪.‬‬
‫•‬
‫ענף המזון הינו ענף בעל רווחיות גבוהה בהשוואה לענפים המשק האחרים‪ .‬באופן כללי‬
‫ניתן לומר כי על אף ההאטה שנרשמה בשנת ‪ 2009‬הצליח הענף לשמור על יציבות ביחסי‬
‫הרווחיות‪ ,‬בניגוד לענפים רבים במשק‪ .‬הסבר לכך הוא שענף זה פחות חשוף להתפתחויות‬
‫כלכליות ועוד פחות למשברים בחו"ל בגלל היקף היצוא הנמוך מסך המכירות‪.‬‬
‫•‬
‫מדדי הנזילות הענפיים משקפים רמת נזילות נאותה‪ .‬שני היחסים )היחס השוטף והמהיר(‬
‫המודדים את רמת הנזילות הענפית רשמו עלייה ברביע הראשון של השנה‪.‬‬
‫•‬
‫ענף המזון מתאפיין ברמה גבוהה של איתנות פיננסית ענפית‪ .‬התפתחות הרכב החוב של‬
‫הענף מצביע על התחזקותה של האיתנות הפיננסית הענפית ברביע האחרון המסוקר‪.‬‬
‫•‬
‫מכלול הנתונים מצביעים על אופטימיות בנוגע למצבו של הענף בתקופה הקרובה‪ .‬תמיכה‬
‫לכך מתקבלת מסקר החברות של בנק ישראל וסקר הציפיות של התאחדות התעשיינים אשר‬
‫מעידים על צפי לעלייה בפעילות הענף‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק א'‪ :‬רקע כללי‪3..................................................................‬‬
‫פרק ב'‪ :‬ניתוח דוחות כספיים‪6...............................................‬‬
‫פרק ג'‪ :‬מבט לעתיד‪10..............................................................‬‬
‫סיכום‪11.......................................................................................‬‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫‪3‬‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫פרק א'‪ :‬רקע כללי‬
‫ ענף המזון הוא ענף המשלב תעשייה וייבוא‪ ,‬ומספק את עיקר תצרוכת המזון המעובד של משקי‬
‫הבית בישראל‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי סקירה זו אינה כוללת את קמעונאי המזון )כדוגמת שופרסל ומגה(‪,‬‬
‫אלא את היצרנים והיבואנים של מוצרי המזון בלבד‪.‬‬
‫ תפוקת הענף כוללת‪ :‬מוצרי חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬שימורים‪ ,‬מאפים‪ ,‬סלטים‪ ,‬גלידות‪ ,‬חטיפים וממתקים‪,‬‬
‫תרכיזים‪ ,‬תוספי מזון‪ ,‬שמנים‪ ,‬תמציות טעם וריח ועוד‪.‬‬
‫ למרות שמספר המפעלים בענף עומד על כ‪ ,1500-‬הריכוזיות בענף גדולה מאוד וחמש קבוצות‬
‫)תנובה‪ ,‬שטראוס גרופ‪ ,‬אסם‪ ,‬יוניליבר ונטו( מרכזות את רוב הפעילות בענף‪.‬‬
‫ עם החברות הציבוריות הגדולות הפועלות בענף נמנות "שטראוס גרופ"‪",‬אסם" ו"פרוטרום" אשר‬
‫ביחד מהוות כ‪ 78%-‬מסך המאזן המצרפי‪ .‬בין החברות הפרטיות הגדולות ניתן לציין את חברת‬
‫תנובה‪.‬‬
‫ ענף המזון בישראל הינו בין הענפים התחרותיים ביותר במשק הישראלי‪.‬‬
‫ הענף אחראי לכ‪ 14%-‬מהפדיון המקומי של התעשייה בישראל ומעסיק כ‪ 14%-‬מכוח העבודה‬
‫בתעשייה בישראל‪.‬‬
‫ בשנים האחרונות ניכר גידול בנתח השוק של המזון האורגני‪ ,‬אם כי מדובר עדין על נתח שוק קטן‬
‫מאוד‪ .‬סביר להניח כי שיעור החדירה הנמוך נובע מפער המחירים בין המוצרים האורגנים ואלו‬
‫שאינם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עליית המודעות לחשיבות המזון הבריא ועלייה באיכות החיים צפויים להשפיע‬
‫בצורה חיובית על הביקושים למוצרים אלו‪.‬‬
‫ מגמה בולטת נוספת בשנים האחרונות היא עליית חלקו של המותג הפרטי בסל הקניות של‬
‫הישראלים‪ ,‬אם כי עדיין מדובר בנתח שוק קטן בהשוואה למדינות שונות בעולם )ראה‪/‬י הרחבה‬
‫בהמשך(‪.‬‬
‫מדד ייצור‬
‫מדד הייצור התעשייתי של הענף עלה ברביע הראשון של ‪ 2010‬בכ‪ 1.7%-‬בהשוואה לרביע המקביל‬
‫אשתקד ובכ‪2.0%-‬‬
‫תרשים ‪ : 1‬מדד הייצור התעשייתי בענף המזון‪ ,‬בניכוי עונתיות )מדד ‪( 100 = 2004‬‬
‫‪108‬‬
‫לרביע‬
‫בהשוואה‬
‫‪106‬‬
‫הקודם )נתונים מנוכי‬
‫‪104‬‬
‫עונתיות(‪ .‬כפי שניתן‬
‫‪102‬‬
‫בתרשים‬
‫לראות‬
‫‪100‬‬
‫מספר ‪ ,1‬מאז השיא‬
‫‪98‬‬
‫שנרשם בשנת ‪2007‬‬
‫‪96‬‬
‫לא שב הענף לייצר‬
‫‪94‬‬
‫הרמה‪.‬‬
‫באותה‬
‫בשנתיים האחרונות‬
‫ניצב הענף בסביבת ייצור די דומה‪.‬‬
‫למרות שהייצור נשאר ברמה דומה בשנתיים האחרונות‪ ,‬מספר המועסקים בענף‪ ,‬נמצא במגמת‬
‫עלייה בשנה וחצי האחרונות‪ .‬ברביע הראשון של ‪ 2010‬נרשמה עלייה של ‪ 2.9%‬בהשוואה לרביע‬
‫המקביל ועליה של ‪ 0.4%‬בהשוואה לרביע הקודם‪ .‬השכר הריאלי הממוצע לשעת עבודה בענף ניצב‬
‫‪4‬‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫על רמה די קבועה מאז ‪ .2007‬ברביע הראשון של ‪ 2010‬נרשמה עלייה של ‪ 0.9%‬בהשוואה לרביע‬
‫המקביל ושל ‪ 0.7%‬בהשוואה לרביע הקודם‪ .‬בחינת התפוקה לשעת עבודה‪ ,‬המצביעה על הפריון‬
‫הענפי‪ ,‬מראה על ירידה של כ‪ 0.6%-‬בהשוואה לרביע המקביל ב‪ ,2009-‬ועלייה של ‪ 0.1%‬בהשוואה‬
‫לרביע הקודם‪ .‬מדובר‪ ,‬על כן‪ ,‬בירידה בפריון העבודה ועלייה בשכר‪ ,‬מצב אשר אינו מיטיב עם החברות‬
‫בענף‪.‬‬
‫מכירות המזון של רשתות השיווק )במחירים קבועים‪ ,‬נתונים מנוכי עונתיות( עלו בחמשת החודשים‬
‫הראשונים של השנה בכ‪ ,0.5% -‬בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת ‪ .2009‬נתונים אלו מראים כי על‬
‫רקע ההתאוששות הכלכלית )בהשוואה למצב הכלכלי ששרר באותה התקופה בתחילת ‪ (2009‬הציבור‬
‫מגדיל את הוצאותיו‪ .‬נתוני הרכישות של מוצרי מזון ומשקאות בכרטיסי אשראי תומכים במגמה אשר‬
‫התקבלה מנתוני המכירות ברשתות השיווק‪ .‬על פי נתוני הלמ"ס בחמשת החודשים הראשונים של‬
‫‪ 2010‬נרשמה עלייה ריאלית ממוצעת של כ‪ 7.6%-‬בהיקף הרכישות של מוצרי מזון ומשקאות בכרטיסי‬
‫אשראי )נתונים מנוכי עונתיות( בהשוואה לאותה תקופה בשנת ‪.2009‬‬
‫כמות התשומות המיובאת לענף הייתה ברביע הראשון של ‪ 2010‬גבוהה בכ‪ 14.1%-‬ביחס לרביע‬
‫הראשון של ‪ .2009‬להערכתנו‪ ,‬עלייה חדה זו נובעת מהתאמת מלאים לאור הירידה בייבוא ברביעים‬
‫הקודמים‪ .‬בהשוואה לרביע האחרון של ‪ 2009‬נרשמה עלייה של כ‪ .2.9% -‬היצוא של ענף המזון‬
‫והמשקאות )היצוא של ענף המשקאות מהווה פחות מ‪ 5%-‬מסך היצוא הכולל של ענף המזון‬
‫והמשקאות( רשם עלייה כמותית של כ‪ 10.5%-‬ברביע הראשון של ‪ 2010‬בהשוואה לרביע הקודם ושל‬
‫‪ 11.0%‬בהשוואה לרביע המקביל אשתקד‪ .‬עליה זו באה לאחר שבמשך כל שנת ‪ 2009‬נרשמה ירידה‬
‫דו‪-‬ספרתית בהיקף היצוא הכמותי של הענף‪ .‬עם מדינות היעד העיקריות לייצוא הענפי נמנות מדינות‬
‫האיחוד האירופי )כ‪ 50%-‬מסך היצוא הענפי(‪ ,‬ארה"ב )‪ (20.0%‬ובריטניה )‪.(6.0%‬‬
‫שקלול מכלול הנתונים מצביע על שיפור במצב הריאלי של הענף והתגברות האופטימיות בנוגע‬
‫לפעילות הענף בשנה הקרובה‪ .‬על אף השנה הלא קלה שעברה על המשק בכלל וענף המזון בפרט‪,‬‬
‫ניכר כי ברביע הראשון של ‪ 2010‬השתנתה המגמה והענף שב לפעילות רגילה‪ .‬התייצבות מחירי‬
‫הסחורות בתקופה האחרונה )בהשוואה למחירים ששררו באותה תקופה אשתקד( מסייעת ליצרנים‬
‫בהגדלת הרווחיות )כפי שיוסבר בהמשך(‪ .‬שיפור רמת הביקושים הביא לעלייה בייצור וביצוא ודבר זה‬
‫מצביע על אופטימיות בנוגע למצב הענף בהמשך‪ .‬נתונים אלו נתמכים בנתוני "סקר ציפיות‬
‫התעשיינים" של התאחדות התעשיינים אשר מדווח על עלייה בניצולת הציוד במקביל להתמתנות‬
‫הירידה במלאי חומר הגלם ועלייה בלאי המוצרים המוגמרים‪ ,‬זאת לראשונה מזה חמישה רבעים‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬חשוב לציין שהענף עדין לא חזר לייצר ברמות השיא ובמקביל ישנה ירידה בפריון העבודה‪,‬‬
‫שני אלו מעידים על השפעות המשבר על הפעילות הענפית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫מותג פרטי‬
‫מותג פרטי הינו מוצר המיוצר על ידי חברות בתחומים שונים עבור רשתות שיווק‪ ,‬כאשר המוצר‬
‫נושא את שמן של רשתות השיווק ולא של החברות המקוריות המייצרת את המוצר‪ .‬השימוש‬
‫במותג פרטי מוזיל את המוצר‪ ,‬שכן רשתות השיווק חוסכות את פערי התיווך‪ .‬הגדלת נתח השוק‬
‫של המותג הפרטי גורם לחברות המייצרות שחיקה ברווחיות‪ ,‬אך האופציה האחרת היא להפסיד‬
‫את הייצור לחברה אחרת‪ .‬נציין שהחברות המייצרות הן בדרך כלל חברות קטנות‪ ,‬אשר ללא‬
‫שיתוף הפעולה עם רשתות השיווק היו נעלמות מהשוק‪ ,‬זאת כתוצאה מהתחרות העזה בענף‪.‬‬
‫היתרון הברור לצרכן הוא הוזלת המוצר‪ ,‬מנגד החיסרון בשיטה זו‪ ,‬הוא שרשת השיווק מעוניינת‬
‫לשווק את מוצריה‪ ,‬על חשבון מוצרים מקבילים של חברות אחרות‪ .‬בצורה זו הצרכן מאבד את‬
‫יכולת הבחירה שלו בין מוצרים שונים‪.‬‬
‫השימוש במותג פרטי נפוץ מאוד בעולם‪ .‬על פי דוח שחיברה חברת ‪ Nielsen‬נתח השוק של‬
‫המותג הפרטי בשוויץ עומד על ‪ ,46%‬בריטניה ‪ 44%‬וגרמניה ‪ .32%‬מנגד‪ ,‬בישראל נתח השוק‬
‫עומד על כ‪ 5%-‬בלבד )תרשים ‪ .(2‬עיקר המוצרים הנמכרים בשיטת המותג הפרטי הם מוצרי‬
‫יסוד ועזרי בישול‪ ,‬כנראה כיוון שהמותג ואיכות מוצרים אלו פחות חשובים לצרכן‪.‬‬
‫תרשים ‪ :2‬נתח השוק של המותג הפרטי בעולם‪ -‬נתונים‪Nielsen :‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪6‬‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫פרק ב'‪ :‬ניתוח דוחות כספיים‬
‫הניתוח המובא להלן מבוסס על הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות הפועלות בענף‪.‬‬
‫רווחיות‬
‫ענף המזון מתאפיין ברמת רווחיות גבוהה בהשוואה לענפי המשק האחרים‪ .‬באופן כללי ניתן לומר כי‬
‫על אף ההאטה שנרשמה בשנת ‪ 2009‬הצליח הענף לשמור על יציבות ביחסי הרווחיות‪ ,‬בניגוד‬
‫לענפים רבים במשק‪ .‬הסבר לכך הוא שענף זה פחות חשוף למשברים בחו"ל בגלל היקף היצוא‬
‫הנמוך מסך המכירות כאשר הביקוש המקומי קשיח למדי‪.‬‬
‫לוח מספר ‪ :1‬יחסי רווחיות בענף המזון‬
‫‪1‬‬
‫שולי רווח גולמי‬
‫שולי רווח תפעולי‬
‫תשואה על ההון העצמי*‬
‫‪Q1 2010‬‬
‫‪37.2%‬‬
‫‪10.4%‬‬
‫‪14.5%‬‬
‫‪Q4 2009‬‬
‫‪35.2%‬‬
‫‪8.6%‬‬
‫‪11.6%‬‬
‫‪Q1 2009‬‬
‫‪33.6%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪15.7%‬‬
‫* התשואה על ההון העצמי מחושבת במונחים שנתיים‪.‬‬
‫הרווח הגולמי של הענף היווה ברביע הראשון של ‪ 37.2% 2010‬מהמכירות‪ ,‬שיעור גבוה בהשוואה‬
‫ליתר ענפי התעשייה‪ .‬ביחס לרביע המקביל אשתקד נרשם שיפור של ‪ 3.6‬נקודות האחוז‪ .‬בהשוואה‬
‫לרביע האחרון של שנת ‪ 2009‬נרשמה עלייה של ‪ 2.0‬נקודות אחוז‪.‬‬
‫הוצאות מכירה‪ ,‬הנהלה וכלליות של הענף היוו ברביע הראשון של ‪ 26.6% 2010‬מסך המכירות‬
‫הענפיות‪ .‬בהשוואה לרביע המקביל אשתקד מדובר על עלייה של כ‪ 2.4-‬נקודות האחוז‪ .‬בהשוואה‬
‫לרביע הקודם נרשמה עלייה קלה של ‪ 0.2‬נקודת אחוז‪ .‬העלייה ביחס מקורה בעיקר עלייה בהוצאות‬
‫המכירה ביחס למכירות‪ ,‬במקביל לגידול במכירות ברביע הראשון‪.‬‬
‫שולי הרווח התפעולי הענפיים עמדו ברביע שפתח את ‪ 2010‬על ‪ ,10.4%‬נתון המשקף רמת רווחיות‬
‫גבוהה‪ .‬ביחס לרביע המקביל אשתקד שיעור זה מבטא עליה של כ‪ 1.4-‬נקודת אחוז‪ .‬בהשוואה‬
‫לרביע הקודם נרשמה עלייה של ‪ 1.8‬נקודות אחוז‪.‬‬
‫החברות מציינות כחלק מהגורמים אשר השפיעו על רווחיות החברות בענף ברביע הראשון שני‬
‫גורמים עיקריים‪ :‬התייעלות במהלך הרבעים האחרונים ומחירי התשומות שירדו במהלך התקופה‪.‬‬
‫נתון זה אינו מתיישב עם נתוני המאקרו אשר מצביעים על פגיעה ביעילות )ירידה בפריון העבודה‬
‫ועלייה בשכר(‪ .‬הסבר לכך יכול וקיים בעובדה שבמדגם של החברות שנבדקו כאן ישנן רק חברות‬
‫ציבוריות‪ ,‬אשר מציגות דוחות טובים יותר ומשקיעות יותר בהתייעלות‪.‬‬
‫‪ 1‬יחסי הרווחיות חושבו ללא חברת "מעברות" שמכרה ‪ 51%‬ממטרנה ברביע האחרון של ‪.2009‬‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫תרשים מספר ‪ :3‬יחסי רווחיות בענף המזון‬
‫‪38%‬‬
‫שולי רווח תפעולי )ציר שמאלי(‬
‫‪14%‬‬
‫שולי רווח גולמי )ציר ימני(‬
‫‪37%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪33%‬‬
‫שולי רווח תפעולי‬
‫שולי רווח גולמי‬
‫‪7‬‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫‪4%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪0%‬‬
‫תשואת הענף על הונו העצמי עמדה על ‪ 14.5%‬ברביע הראשון של ‪ ,2010‬בהשוואה לתקופה‬
‫המקבילה בשנת ‪ 2009‬נרשמה ירידה של ‪ 1.2‬נקודות אחוז‪ .‬בהשוואה לרביע הקודם נרשמה עלייה‬
‫של ‪ 2.9‬נקודות אחוז‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בפעילות החברות בענף קיימת מגמת עונתיות מובהקת‪ .‬החברות בענף מדווחות כי העונתיות‬
‫במכירותיהן קשורה למועדי ישראל‪ ,‬בדגש על ראש השנה ופסח‪ ,‬ועונות השנה‪ .‬בהקשר זה נציין‬
‫שהשנה חג הפסח חל בסוף חודש מרץ‪ ,‬בעוד שבשנה שעברה חל החג שבוע מאוחר יותר בתחילת‬
‫אפריל‪ .‬על כן ייתכן וחלק מהעלייה ברווחיות נובעת מהקדמת הרכישות לחג‪.‬‬
‫הנזילות‬
‫מדדי הנזילות משקפים רמת נזילות נאותה‪ .‬שני היחסים המודדים את רמת הנזילות הענפית רשמו‬
‫עלייה ברביע הראשון של השנה‪.‬‬
‫לוח מספר ‪ :2‬היחס השוטף והיחס המהיר בענף המזון‬
‫יחס שוטף‬
‫יחס מהיר‬
‫‪Q1 2010‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪1.23‬‬
‫‪Q4 2009‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪Q1 2009‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.02‬‬
‫היחס השוטף של הענף עמד ברביע הראשון של ‪ 2010‬על ‪ ,1.65‬גבוה בכ‪ 0.16-‬בהשוואה לרביע‬
‫המקביל אשתקד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫היחס המהיר של הענף עמד ברביע הראשון של ‪ 2010‬על ‪ 1.23‬לעומת ‪ 1.02‬ברביע המקביל בשנת‬
‫‪ .2009‬היחס המהיר של הענף‪ ,‬שעומד על כ‪ ,1.23-‬משמעותו‪ ,‬שבשעת משבר יספיקו הנכסים‬
‫השוטפים ללא מלאי )מזומנים ובטוחות וחובות הלקוחות( לכסות את מלוא ההתחייבויות שעתידות‬
‫להיפרע בשנה הקרובה‪ .‬הדבר כאמור‪ ,‬משקף רמת סיכון נמוכה‪.‬‬
‫תרשים ‪ :4‬יחסי נזילות בענף המזון‬
‫‪1.75‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪1.65‬‬
‫יחס שוטף‬
‫יחס מהיר‬
‫‪1.23‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪1.69‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.53‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.48‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.37‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪1.33‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.20‬‬
‫‪1.08‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪0.97‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫יחס שוטף‪ /‬מהיר‬
‫‪1.02‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫האיתנות הפיננסית‬
‫ענף המזון מתאפיין ברמה גבוהה של איתנות פיננסית ענפית‪ .‬התפתחות הרכב החוב של הענף‬
‫)ירידה במינוף( מצביעה על התחזקותה של האיתנות הפיננסית הענפית ברביע האחרון המסוקר‪.‬‬
‫לוח מספר ‪ :3‬יחסי האיתנות הפיננסית בענף המזון‬
‫הון עצמי ביחס למאזן‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫ביחס למאזן‬
‫התחייבויות ארוכות‬
‫ביחס למאזן‬
‫‪Q1 2010‬‬
‫‪54.7%‬‬
‫‪26.6%‬‬
‫‪18.8%‬‬
‫‪Q4 2009‬‬
‫‪53.6%‬‬
‫‪27.1%‬‬
‫‪19.2%‬‬
‫‪Q1 2009‬‬
‫‪48.8%‬‬
‫‪31.1%‬‬
‫‪20.1%‬‬
‫ההון העצמי של הענף נאמד ברביע הראשון של ‪ 2010‬ב‪ 54.7%-‬מסך הנכסים‪ ,‬שיעור גבוה בהשוואה‬
‫ליתר הענפים‪ .‬ברביע הראשון של שנת ‪ 2009‬עמד היחס על כ‪ .48.8%-‬משמעות העלייה ביחס היא‪,‬‬
‫שהמנוף הפיננסי המשמש את הענף ירד מעט‪ ,‬דבר שמחזק את האיתנות הפיננסית של הענף‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫בהקשר זה יש לציין כי לענף יש תלות מסוימת בשוק ההון‪ ,‬שכן למספר חברות בענף אשראי‬
‫מהנפקת אג"חים‪ .‬מרבית האגח"ים הנ"ל הם להמרה והסחירות בהן נמוכה‪.‬‬
‫גם התפתחותו של הרכב החוב מצביעה על שיפור באיתנות הפיננסית הענפית‪ .‬חלקן של‬
‫ההתחייבויות ארוכות הטווח בסך המאזן של הענף ירד בתקופה המסוקרת ל‪ 18.8%-‬לעומת כ‪-‬‬
‫‪ 20.1%‬ברביע הראשון של ‪ .2009‬כמו כן‪ ,‬חלקן של ההתחייבויות השוטפות של הענף בסך המאזן‬
‫ירד בתקופה המסוקרת ל‪ 26.6%-‬משיעור של ‪ 31.1%‬ברביע המקביל אשתקד‪.‬‬
‫במבט כולל ניתן להגיד כי נתונים אלו משקפים שיפור באיתנות הפיננסית של הענף‪ ,‬שכן רמת‬
‫המינוף בענף נמוכה יחסית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ירידה בהתחייבויות הארוכות משקפת בדרך כלל גם ירידה‬
‫בהיקף ההשקעות בענף‪ .‬על פי נתוני "התאחדות התעשיינים בישראל"‪ ,‬מגמה שכזו החלה במחצית‬
‫השנייה של ‪ 2008‬כאשר היקף ההשקעות במכונות וציוד ירד בצורה משמעותית‪ .‬ירידה זו ניתן לייחס‬
‫להשפעותיו השליליות של המשבר הפיננסי העולמי אשר גורם למפעלים להשקיע פחות בהרחבת‬
‫קווי ייצור והתשתית הקיימת‪ .‬החל מהרביע הראשון של ‪ 2009‬מדווחים התעשיינים על גידול‬
‫בהשקעות ולכן יתכן וכבר ברביע השני של ‪ 2010‬הדבר יבוא לכדי ביטוי בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫לוח מספר ‪ :4‬הנטל המימוני בענף המזון‬
‫נטל מימוני‬
‫‪Q1 2010‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪Q4 2009‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪Q1 2009‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫הוצאות המימון נטו של הענף היוו ברביע הראשון של ‪ 0.9% 2010‬מסך המכירות‪ ,‬עלייה של ‪0.6‬‬
‫נקודות אחוז ביחס לרביע המקביל אשתקד‪ .‬כחלק מהגורמים לעלייה זו ניתן לציין את השקל שיוסף‬
‫מול הדולר ברביע הראשון של ‪ 2009‬לעומת פיחות בשער הדולר ברביע הראשון של ‪.2009‬‬
‫‪10‬‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫פרק ג'‪ :‬מבט לעתיד‬
‫ממצאי סקר החברות של בנק ישראל מצביעים על עלייה בהזמנות לשוק המקומי לרביע השני של‬
‫‪) 2010‬תרשים ‪ .(5‬נתונים אלו תואמים את אשר הוצג במהלך הסקירה על שיפור במצב הענף‪ .‬ניתן‬
‫לראות שהעלייה בהזמנות קרובה לרמה שנרשמה בשיא בתחילת ‪ .2008‬הערכתנו היא שגם ברביע‬
‫הבא ימשיכו ההזמנות לעמוד על רמה גבוהה‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :5‬הזמנות לשוק המקומי‪ -‬מקור‪ :‬סקר החברות של בנק ישראל‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫אחוזים‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-10%‬‬
‫‪-20%‬‬
‫‪-30%‬‬
‫מענפי גידול מזון לענפים המזוהים עם ‪ ;Biofuel‬המשך תהליכי אורבניזציה מהירים המביאים‬
‫להידלדלות שטחי הגידול ומקורות המים‪.‬‬
‫מדד מחירי הסחורות ) ממוצע ‪( 100= 2002-2004‬‬
‫החודש פרסם האו"ם את הדוח החצי שנתי שלו בנוגע למחירי הסחורות החקלאיות‪ .‬עליות המחירים‬
‫החדות בשנה החקלאית ‪) 2008/09‬תרשים ‪ (2‬הביאו להגדלת היקפי הזריעה ברחבי העולם דבר‬
‫שסייע להגדלת המלאים שהידלדלו‪ ,‬ובכך הביא לירידת מחירים‪ ,‬עת החל המשבר ועימו ירדו‬
‫הביקושים‪ .‬התחזית לקציר הקרוב נראית טוב והמחירים צפויים לעלות בשיעור מתון בלבד‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬ראוי לציין שחוסר‬
‫תרשים ‪ : 6‬מדד מחירי הסחורות החקלאיות של האו"ם‬
‫הכלכלית‬
‫היציבות‬
‫‪400‬‬
‫בשווקי העולם משפיע‬
‫‪Food Price Index‬‬
‫‪Oils Price Index‬‬
‫‪Sugar Price Index‬‬
‫‪350‬‬
‫על‬
‫ניכרת‬
‫בצורה‬
‫‪300‬‬
‫בשווקי‬
‫המחירים‬
‫התחזית‬
‫הסחורות‪.‬‬
‫‪250‬‬
‫הארוכה יותר לעשור‬
‫‪200‬‬
‫הקרוב מצביעה על‬
‫‪150‬‬
‫מגמה של עליות מחירי‬
‫המזון בגלל שורה של‬
‫‪100‬‬
‫גורמים בעלי אופי מבני‬
‫‪50‬‬
‫ובהם‪ :‬שיפור ברמת‬
‫במדינות‬
‫החיים‬
‫מתפתחות והמשך ההתרחבות המהירה של האוכלוסייה במדינות אלו; הסטת כושר יצור חקלאי‬
‫‪11‬‬
‫סקירת ענף המזון‬
‫חטיבה לכספים וכלכלה < אגף כלכלה‬
‫סיכום‬
‫השיפור במצב המשק כמו גם התייצבות מחירי הסחורות בעולם‪ ,‬תמכו בשיפור שנרשם במדדים‬
‫השונים בענף המזון‪ .‬הערכתנו היא כי במחצית השנייה של ‪ 2010‬צפויה להימשך מגמת השיפור‬
‫בענף המזון אם כי שיעורי הצמיחה צפויים להתמתן לקראת סוף השנה‪ .‬במקביל לשיפור בנתוני‬
‫המאקרו‪ ,‬ניתוח הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות הפועלות בענף מצביע אף הוא על שיפור‬
‫היחסים הפיננסים של החברות הציבוריות הפועלות בענף‪.‬‬
‫נכתב ע"י חגית פינדר‬
‫נספח א'‪ -‬החברות הציבוריות הפועלות בענף המזון וחלקן היחסי בסך המאזן המצרפי‬
‫שטראוס גרופ‬
‫חלק יחסי במאזן‬
‫המצרפי‬
‫‪40.4%‬‬
‫שם החברה‬
‫אסם‬
‫‪24.9%‬‬
‫פרוטרום תעשיות‬
‫‪12.9%‬‬
‫קרור אחזקות‬
‫‪4.0%‬‬
‫מוצרי מעברות‬
‫‪4.2%‬‬
‫סולבר‬
‫שמן‬
‫אנג'ל שלמה‬
‫צ'אם מוצרי מזון‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪2.6%‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫זנלכל‬
‫טיבון ויל‬
‫ויליגר תעשיות‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫כרמית תעשיות ממתקים‬
‫‪0.5%‬‬
‫תיאור‬
‫ייצור ושווק מוצרי מזון‪:‬קפה‪ ,‬ממתקים‪ ,‬מוצרי מאפה‪ ,‬מוצרי חלב וסלטים‬
‫מוכנים‬
‫ייצור ושיווק של מגוון מוצרי מזון בהם‪ :‬חטיפים‪ ,‬מרקים‪ ,‬מוצרי מאפה‬
‫ופסטה‪,‬ממתקים‪ ,‬קפה‪ ,‬גלידות ומוצרים קפואים‬
‫ייצור ושיווק חומרי‪-‬גלם לתעשיית הטעם והריח; ותערובות טעם וריח‬
‫לתעשיות המזון והקוסמטיקה‬
‫ביצור ושיווק מוצרי מזון ושתייה באמצעות חברות בנות ‪-‬משקאות קלים‬
‫ומים מינרלים‪"-‬יפאורה"; ייצור ושיווק צ'יפס קפוא ע"י "תפוגן"‬
‫ייצור ושיווק מזון לתינוקות‪ ,‬חומרי גלם לתעשיית המזון‪ ,‬ומזון לכלבים‬
‫וחתולים‬
‫פיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מוצרי חלבון סויה‬
‫ייצור ושיווק של שמנים‬
‫בעלת מאפיות העוסקות באפיה ושיווק לחם ומוצרי מאפה‬
‫ייצור חומרי גלם לתעשיית המזון ותוספי מזון‬
‫ייצור ושיווק של שימורי פירות וירקות‪ ,‬במותגים "יכין" ו"פרי זה"‬
‫ייצור‪,‬עיבוד ושיווק מוצרי בשר ועופות‬
‫ייצור ושיווק שימורי דגים ומעושנים וייבוא ושיווק שימורים‪ ,‬שמן ומוצרי‬
‫מזון שונים‬
‫ייצור ושיווק של ממתקים‬