סיכום כל הקורס בגרסת הדפסה להורדה

Transcription

‫שיקמה שי‬
‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬
‫השקעה בני"ע‪:‬‬
‫סוג ההשקעה‬
‫תקנים בנושא‬
‫טיפול חשבונאי‬
‫השקעה שלא מקנה‬
‫השפעה מהותית‪0%- ,‬‬
‫‪00%‬‬
‫‪IAS 39‬‬
‫ההשקעה מקנה השפעה‬
‫מהותית‪00%-00% ,‬‬
‫שליטה‪00.05%-500% ,‬‬
‫‪IAS 28‬‬
‫‪IFRS 3R, IAS 27R,‬‬
‫‪IFRS 10‬‬
‫איחוד דוחות כספיים‬
‫שיטת השווי המאזני‬
‫קבוצה ‪ FVTPL 5‬שווי‬
‫הוגן דרך רווח והפסד‬
‫וקבוצה ‪ AFS 4‬זמינים‬
‫למכירה‬
‫על בסיס החלוקה הזו‪ ,‬במסגרת הקורס נלמד כיצד מטפלים חשבונאית בהשקעות שמקנות השפעה‬
‫מהותית‪ ,‬בהן השיטה החשבונאית תהיה שיטת השווי המאזני ואולם‪ IAS 28 ,‬הוא תקן ישן של הועדה‬
‫הבינלאומית לתקני חשבונאות שאותו שואפים לבטל‪ .‬הרציונל מאחורי ביטול התקן הוא לחלק את‬
‫ההשקעות לשתיים‪ :‬כאלה שמקנות שליטה וכאלה שלא‪ .‬שליטה תטופל לפי איחוד דוחות כספיים והיעדר‬
‫שליטה יטופל לפי ‪ IAS 39‬שווי הוגן‪ .‬לא רק זאת‪ ,‬בגלל העובדה ש‪ IAS 28 -‬הוא ישן ולא מעודכן‪ ,‬הרבה‬
‫משיטת השווי המאזני נובע למעשה מהתקנים של שליטה ואיחוד דוחות כספיים‪ .‬מדובר במצבים רבים‬
‫של‪ IAS 28 -‬אין הוראות שמתייחסות אליהן ובפרקטיקה לוקחים את הוראות התקנים של צירופי העסקים‬
‫(איחוד דוחות כספיים) ומשליכים על שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫חזרה על ‪ IAS 39‬השקעה במניות‪:‬‬
‫תקן זה מחלק את הנכסים הפיננסיים ל‪ 4-‬קבוצות‪:‬‬
‫‪)5‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)4‬‬
‫קבוצת השווי ההוגן דרך רווח והפסד ‪( FVTPL‬שווי הוגן)‬
‫קבוצת הלוואות וחייבים ‪( R& L‬עלות)‬
‫קבוצת המוחזקים לפדיון ‪( HTM‬עלות)‬
‫קבוצת ני"ע זמינים למכירה ‪( AFS‬שווי הוגן)‬
‫התקן קבע את הטיפול החשבונאי הנ"ל מתוך רצון לבטא באמצעות המדידה החשבונאית את הסיכונים‬
‫שחלים על הנכסים‪ .‬אם נכס חשוף לשווי השוק‪ ,‬הוא יימדד בשווי הוגן ואם נכס לא חשוף לשווי שוק הוא‬
‫יימדד בעלות‪.‬‬
‫היות ובקורס זה אנו מדברים על מניות ולא על הלוואות או אג"ח‪ ,‬שתי הקבוצות הרלוונטיות הן ‪ 5‬ו‪.4-‬‬
‫קבוצה מס' ‪-5‬‬
‫לקבוצה זו ניתן להיכנס באחד משני שערים‪:‬‬
‫‪ .5‬נייר הערך יהיה למטרות מסחר ‪-‬‬
‫‪ ‬ני"ע שמוחזק לזמן קצר לפי מדיניות חשבונאית [תקופת זמן של עד ‪ 6‬חודשים]‬
‫‪ ‬תיק לזמן קצר [תיק הנוסטרו] וני"ע בתיק לזמן קצר‬
‫‪ ‬כל הנגזרים שאינם למטרות הגנה‪.‬‬
‫‪ IAS 39‬קובע קריטריונים מתי ני"ע הוא למסחר ובאילו נסיבות יש‪/‬מותר לייעד ני"ע לקבוצה זו‪.‬‬
‫‪ .0‬נייר הערך ייועד לקבוצה זו‪-‬‬
‫‪ ‬כאשר יש חוסר התאמה חשבונאי ‪mismatch‬‬
‫‪ ‬תיק שנמדד בשווי הוגן (לא בהכרח לזמן קצר‪ ,‬למשל קופת גמל)‬
‫‪ ‬נגזרים משובצים (לא בחומר הנלמד)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הערה‪ :‬יש חשיבות לאופן שבו הכנסנו ני"ע לקבוצה מספר ‪ .5‬אם הסיווג לקבוצה מספר ‪ 5‬הוא משום שניר‬
‫הערך הוא למטרות מסחר‪ ,‬ניתן יהיה בעתיד לסווג אותו החוצה לקבוצה אחרת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הסיווג‬
‫לקבוצה מס' ‪ 5‬נעשה בשל ייעוד‪ ,‬זוהי התחנה החשבונאית האחרונה ולא ניתן יהיה בעתיד לסווג את נייר‬
‫הערך החוצה‪.‬‬
‫דוגמא ‪ 1‬מהדפים שחולקו בכיתה‪-‬‬
‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 0050‬רכשה חברה א' ‪ 50%‬ממניותיה של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 500,000‬ההשקעה סווגה‬
‫לקבוצת השווי ההוגן דרך רווח והפסד‪.‬‬
‫ביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0050‬השווי ההוגן של ההשקעה הינו ‪.₪ 550,000‬‬
‫ביום ‪ 5‬באפריל ‪ 0053‬ההשקעה נמכרה תמורת ‪.₪ 500,000‬‬
‫שיעור המס ‪00%‬‬
‫נדרש‪ :‬להציג פקודות יומן בגין התנועה בחשבון ההשקעה וכן סעיפים רלוונטיים מהדוחות הכספיים‪.‬‬
‫פתרון‪-‬‬
‫קבוצה מס' ‪-4‬‬
‫ככל שמדובר במניות‪ ,‬קבוצה מס' ‪ 4‬היא קבוצת השארית‪ .‬אין כללים ברורים לגבי שיוך ניירות הערך אליה‬
‫אלא שנייר ערך שלא סווג לקבוצה אחרת ימצא את מקומו בה‪ .‬היות ומדובר במניות‪ ,‬המדידה היא לפי‬
‫שווי הוגן‪ ,‬אבל במקום לזקוף את הפרשי השווי ההוגן לרווח והפסד כמו בקבוצה מס' ‪ ,5‬קובע ‪ IAS 39‬כי‬
‫ההפרשים יזקפו להכנסה הכוללת האחרת ורק בעת מימוש או בעת ירידת ערך יש לזקוף את ההפרשים‬
‫הללו לרווח והפסד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ירידת ערך‪ -‬המבחן של ‪ IAS 39‬בקבוצה מס' ‪ 4‬הוא היות ירידת הערך משמעותית או מתמשכת‪ .‬התקן לא‬
‫מסביר מה הפרשנות למשמעותית‪ /‬מתמשכת‪ .‬בהתאם‪ ,‬הפרשנות למונחים משמעותי ומתמשך נתונה בידי‬
‫‪ 4‬פירמות רואי חשבון הגדולות שקובעות נכון להיום שמשמעותי הוא לא פחות מ‪ 00%-‬ובכל מקרה כנראה‬
‫בין ‪ 00%-30%‬יכולה להיות התלבטות ומתמשך זה בין ‪ 9‬חודשים לשנה‪.‬‬
‫‪ ,OCI‬רווח (הכנסות) כולל אחר‪ IAS 1 -‬הוא התקן שמטפל בעריכה ובהצגה של הדוחות הכספיים וקובע‬
‫שבמסגרת הדוחות הכספיים תהיה חלוקה בין דוח רוו"ה לבין דוח נוסף שיכלול הכנסות והוצאות‬
‫שבהתאם לכללי החשבונאות לא מסווגות לרוו"ה ומה שמשותף להן זה שהן לא קשורות לבעלים (אם הן‬
‫היו קשורות לבעלים הפעולות היו מסווגות לדוח על השינויים בהון העצמי כגון דיבידנד והנפקת מניות)‪.‬‬
‫אין מתודולוגיה אחת שקובעת מדוע פעולה מסוימת לא תהיה בדוח רוו"ה‪ .‬ישנם מספר מקרים ולכל אחד‬
‫מהם יש תקן והסבר משלו‪ .‬הדוח של ‪ IAS 1‬הוא הדוח על ההכנסה הכוללת (‪ ) comprehensive income‬בו‬
‫יש דוח רווח והפסד המוביל לרווח נקי ומיד לאחר מכן יש דוח על ההכנסה הכוללת האחרת (‪ )OCI‬בו יצוינו‬
‫שיערוך של רכוש קבוע‪ ,‬שיערוך ני"ע ‪ ,AFS‬גידור ‪ ,IAS 39‬הפרשי שער על פעילות חוץ ‪ IAS 21‬ואקטואריה‬
‫‪.IAS 19‬‬
‫רווח נקי ‪ +‬דוח על ההכנסה הכוללת האחרת = סה"כ הכנסה כוללת‪.‬‬
‫בסוף השנה כמו שהרווח הנקי הולך לעודפים כך גם ה‪.OCI-‬‬
‫אופן ההצגה של הדוח על ההכנסה הכוללת נתון לבחירת ההנהלה‪ .‬ניתן להציג אותו במסגרת דוח אחד‪:‬‬
‫הדוח על ההכנסה הכוללת וניתן להציג שני דוחות נפרדים‪ ,‬כלומר‪ ,‬דוח רווח והפסד ולצידו דוח על הרווח‬
‫הכלול האחר שמתווסף אליו הרווח הנקי וביחד מתקבלת ההכנסה הכוללת‪ .‬אין הבדל מהותי בין שתי‬
‫הצורות הללו‪ ,‬זו רק שיטת הצגה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ההוראות לגבי ה‪ OCI -‬הן שונות בהתאם לתקנים הרלוונטיים כאשר בחלק מן המקרים ה‪OCI -‬‬
‫הוא תחנה סופית כמו במקרה של קרן הערכה מחדש לפי ‪ IAS 16‬ובחלק אחר של המקרים מדובר בתחנת‬
‫ביניים עד לסיווג לדוח רווח והפסד כמו ב‪ IAS 39 -‬קבוצה מס' ‪.4‬‬
‫דוגמא ‪ 2‬מהדפים שחולקו בכיתה‪-‬‬
‫חברה א' הוקמה ביום ‪ 5‬בינואר ‪ .0050‬במועד הקמתה הנפיקה החברה ‪ 500,000‬מניות רגילות ‪ ₪ 5‬ע‪.‬נ‪ .‬כל‬
‫אחת בתמורה לערכן הנקוב‪ .‬ביום ‪ 0‬בינואר ‪ 0050‬רכשה החברה ‪ 5,000‬מניות של חברה ב' (המהוות ‪50%‬‬
‫ממניותיה)‪ .‬ההשקעה במניות חברה ב' סווגה כזמינה למכירה‪ .‬לחברה התהוו עלויות עסקה בסך ‪₪ 0,000‬‬
‫ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ 0050‬חילקה חברה ב' דיבידנד בסך ‪.₪ 00,000‬‬
‫ביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0050‬ממישה חברה א' ‪ 000‬מניות של חברה ב'‪.‬‬
‫שיעור המס‪00% -‬‬
‫מחיר המניה של חברה ב'‪:‬‬
‫‪₪ 40 -0.5.0050‬‬
‫‪₪ 00 -35.50.0050‬‬
‫‪ ₪ 30 -35.50.0053‬הניחו ירידת ערך משמעותית ונמשכת (אירוע הפסד)‪.‬‬
‫נדרש‪ :‬להציג פקודות יומן בגין התנועה בחשבון ההשקעה וכן סעיפים רלוונטיים מהדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כזכור‪ ,‬ב‪ IAS 12 -‬מיסים על הכנסה ‪ ,‬נקבע שיצירת מיסים נדחים תלויה באופי הפעולה‪ ,‬אם הפעולה‬
‫נזקפת לרווח והפסד המיסים הנדחים יפתחו כנגד רווח והפסד (הכנסות‪ /‬הוצאות מס) אבל אם הפעולה‬
‫היא פעולה הונית‪ ,‬המיסים הנדחים יפתחו כנגד ההון (למשל הוצאות הנפקה נדחות של מניות‬
‫שבחשבונאות נזקפות כנגד הפרמיה ולכן העסקה נזקפת כנגד ההון העצמי)‪ .‬על אותו משקל‪ ,‬כאשר מדובר‬
‫בפעולה שנזקפת ל‪ ,OCI‬המיסים הנדחים יזקפו ל‪.OCI -‬‬
‫המשך לפתרון‪...‬‬
‫‪35/50/50‬‬
‫מימוש‪ :‬ח‪ -‬מזומן‬
‫ז‪ -‬השקעה בני"ע‬
‫פקיד שומה‪ :‬ח‪ -‬הוצ' מס שוטף‬
‫ז‪ -‬מזומן‬
‫> ‪200*52=10400‬‬
‫> ‪25%*200*(50-42)=500‬‬
‫ייחוס מיסים‪ :‬ח‪ -‬עתודה למס‬
‫ז‪ -‬הכנסות מס נדחה‬
‫> ‪(200/1000)*2500=500‬‬
‫הפשרת ‪ :OCI‬יתרת ‪OCI‬רגע לפני עומדת על ‪ ,0000‬יש להפשיר חמישית )‪(200/1000‬‬
‫ח‪OCI -‬‬
‫ז‪ -‬רווח מני"ע‬
‫> ‪7500/5=1500‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫שיטת השווי המאזני ‪-IAS 28‬‬
‫השלב הראשון ב‪ IAS 28‬הוא לברר האם לחברה מחזיקה יש השפעה מהותית כהגדרתה בתקן בחברה‬
‫המוחזקת‪ .‬רק לאחר שנגיע למסקנה שמתקיימת השפעה מהותית‪ ,‬נפנה ליישום שיטת השווי המאזני (אם‬
‫אין השפעה מהותית מיישמים את ‪.) IAS 39‬‬
‫מה זו השפעה מהותית?‬
‫ההגדרה של השפעה מהותית היא הכוח לכוון את עסקי התאגיד (תפעולית וכספית)‪ ,‬יכולת שאיננה מגיעה‬
‫לכדי שליטה‪ .‬באופן חריג ל‪ ,IFRS-‬קבע ‪ IAS 28‬חזקה הניתנת לסתירה לפיה מי שמחזיק ב‪ 00%-‬ומעלה‬
‫מזכויות ההצבעה בחברה המוחזקת‪ ,‬יחשב בעל השפעה מהותית אלא אם כן אפשר להוכיח בעליל אחרת‬
‫ולחילופין‪ ,‬מי שאיננו מחזיק ב‪ 00% -‬יחשב כמי שאין לו השפעה מהותית אלא אם ניתן להוכיח בעליל‬
‫אחרת‪.‬‬
‫שיטת החישוב של ה‪ 22%-‬במישרין ו‪/‬או בעקיפין (דרך חברות שנות שבשליטה)‪-‬‬
‫התקן קובע כי החזקה של ‪ 00%‬עשויה להיות במישרין‪ ,‬כלומר חברה א' מחזיקה ישירות ב‪ 00%-‬או יותר‬
‫מהון המניות של ב'‪ .‬אך יכולה להיות גם בעקיפין‪ ,‬כלומר חברה א' שולטת (החזקה של מעל ‪ )00%‬בחברה ג'‬
‫וחברה ג' היא זו שמחזיקה ‪ 00%‬ומעלה בחברה ב'‪ .‬גם במצב זה יש על פי התקן השפעה מהותית של א' ב‪-‬‬
‫ב'‪ .‬יתכנו מצבים מורכבים יותר כדוגמת מצב ג'‪ .‬במצב זה‪ ,‬על מנת לגבש את המסקנה האם ל‪-‬א' השפעה‬
‫מהותית ב‪-‬ב'‪ ,‬קובע התקן שיש לסכום את ההחזקות הישירות של א' עם ההחזקות הישירות של החברות‬
‫הבנות שלה‪ ,‬במקרה שלנו חברה ג'‪ .‬יש לשים לב שבמקרה זה חיבור ההחזקות הוא אריתמטי (חשבוני)‬
‫פשוט ואין להתייחס לשיעור ההחזקה‪ ,‬כלומר אין לבצע שרשור והחישוב יהיה ‪ 15%+6%‬ולא‬
‫)‪ .15%+(60%*6%‬מקרה זה חל רק כאשר חברת הבת נמצאת בשליטה‪.‬‬
‫מודל הזכויות הפוטנציאליות‪-‬‬
‫מודל הזכויות הפוטנציאליות פותח בחשבונאות צירופי העסקים ולא בשווי מאזני‪ .‬הכללים של המודל‬
‫השתנו מהותית ב‪ 05/05/0053-‬כאשר ‪ IFRS 10‬נכנס לתוקף והחליף חלקים נבחרים ב‪ .IAS 27R-‬עד ל‪-‬‬
‫‪ 05/05/0053‬התנאי היה פשוט והוא הסתמך על בחינה טכנית של השאלה האם האופציה ניתנת למימוש‬
‫מידי וזה היה המבחן היחיד‪ .‬לאחר ה‪ 05/05/0053 -‬המבחן הוא מהותי יותר‪ ,‬על פיו יש לקבוע האם הזכות‬
‫שטמונה באופציה היא אכן ממשית‪ ,‬קרי יש מאחוריה מהות כלכלית‪ .‬למרות השינוי בכללים‪IAS 28 ,‬‬
‫מעולם לא עודכן ולכן היום לא ברור לחלוטין כיצד לטפל בזכויות הצבעה פוטנציאליות‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫חברה א' מחזיקה ‪ 50%‬בחברה ב'‪ .‬לגבי יתרת ההחזקות אין זה משנה האם מדובר בבעל מניות אחד‬
‫שמחזיק לבדו ‪ 90%‬או במספר בעלי מניות שאין בניהם קשר אשר מחזיקים ביתרת ה‪ .90%-‬כעת נניח‬
‫שלחברה א' יש אופציה לרכוש ‪ 50%‬ומעלה מחברה ב'‪.‬‬
‫בנתונים אלה השאלה היא האם ל‪-‬א' השפעה מהותית ב‪-‬ב'?‬
‫התשובה איננה ברורה ונראה שאפשר להצדיק מספר מודלים‪:‬‬
‫‪ )5‬המודל הישן של צירופי העסקים שהיה בתוקף עד ה‪ : 05/05/0053-‬יש להתחשב באופציה ובלבד‬
‫שהיא ניתנת למימוש מידי (גם אם כלכלית לא כדאי לממש אותה ואף אם כוונת החברה לא‬
‫לממש אותה)‪.‬‬
‫‪ )0‬המודל החדש של ‪ IFRS 10‬החל מה‪ :05/05/0053-‬יש להתחשב באופציה רק אם על בסיס ניתוח‬
‫כלכלי מקיף ניתן להראות שהזכות שמוקנית מהאופציה היא זכות ממשית‪.‬‬
‫מתי השפעה מהותית עשויה להתקיים‪-‬‬
‫כעת‪ ,‬נבחן את השאלה באילו מצבים יש השפעה מהותית למרות שלא מגיעים ל‪ 00%-‬ובאילו מקרים (אם‬
‫בכלל) אין השפעה מהותית למרות שמחזיקים ב‪ 00%-‬ומעלה‪.‬‬
‫‪ .5‬מחזיקים בפחות מ‪ 22%-‬ויש השפעה מהותית‪ -‬באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר שכאשר שיעור ההחזקה‬
‫נמוך יותר מ‪ ,00%-‬צריך לחפש זכויות נוספות שיש לבעל המניות‪ ,‬זכויות שהן לא פרופורציונליות‬
‫להחזקה שלו ובדרך כלל ניתנות למי שיש לו השפעה מהותית ו‪/‬או שליטה‪ .‬רק אם הזכויות האלה‬
‫קיימות ניתן יהיה לומר שבעזרתן הגענו לרף שהוא שווה ערך ל‪.00%-‬‬
‫באילו זכויות מדובר? ‪ IAS 28‬קובע מס' קריטריונים שיש לבחון בהקשר זה‪:‬‬
‫‪ ‬ייצוג משמעותי בדירקטוריון‪ -‬למשל א' מחזיקה ‪ 00%‬מ‪-‬ב' ובנוסף יש לה זכות למנות ‪00%‬‬
‫מחברי הדירקטוריון‪ .‬במקרה זה ניתן לראות זכות לא פרופורציונלית‪ .‬הקריטריון‬
‫המשמעותי ביותר הוא הייצוג בדירקטוריון‪ ,‬יש הטוענים שכאשר לחברה המחזיקה יש את‬
‫היכולת למנות ‪ 00%‬ומעלה מחברי הדירקטוריון‪ ,‬יש לה השפעה מהותית מתוקף החזקה של‬
‫השפעה מהותית‪ .‬לחילופין‪ ,‬גם אם זכויות ההצבעה עליה מדברת חזקת ההשפעה המהותית‬
‫הן הזכויות באסיפה הכללית‪ ,‬אין ספק שמינוי של למעלה מ‪ 00%-‬מחברי הדירקטוריון שהוא‬
‫הגוף שמנהל בפועל את החברה יקנה ברוב המכריע של המקרים השפעה מהותית ולכן כאשר‬
‫חברה א' מחזיקה בפחות מ‪ 00%-‬מהון המניות של ב' (נניח ‪ ,)50%‬אבל יש לה את הזכות‬
‫למנות למעלה מ‪ 00%-‬מחברי הדירקטוריון‪ ,‬נאמר שיש לה השפעה מהותית או מתוקף‬
‫החזקה או מתוקף הזכות הלא פרופורציונלית שניתנה לה‪.‬‬
‫‪ ‬שותפות בקבלת החלטות ניהוליות‪ -‬מדובר בקריטריון מעורפל שקשה מאוד לכמת אותו‬
‫לצורך המבחן של ההשפעה המהותית‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ישנם מצבים שכמעט באופן מובהק מקנים‬
‫השפעה מהותית‪ .‬שני המצבים הברורים ביותר הם‪:‬‬
‫‪ )5‬מינוי המנכ"ל וקביעת תנאי העסקתו‬
‫‪ )0‬קביעת התקציב של התאגיד‬
‫כאשר ניתנת זכות וטו להחליט בשני נושאים אלה‪ ,‬כנראה שלבעל המניות שניתנה לו זכות זו‪,‬‬
‫יש השפעה מהותית גם אם הוא לא מחזיק ב‪ 00%-‬בחברה‪ .‬מדובר בזכויות השתתפות‬
‫בניהול‪ ,‬זכויות משמעותיות שבוודאי אינן פרופורציונאליות לשיעור החזקתו‪.‬‬
‫הערה‪ :‬את המהות של הסעיף לגבי זכויות הווטו לקחנו שוב מהתקנים של צירופי העסקים‪.‬‬
‫תמונת הראי של זכות ווטו על מינוי המנכ"ל וקביעת התקציב היא בעל השליטה שמסר את‬
‫הזכויות האלה למישהו‪ IFRS 10 .‬קובע כי אם בעל השליטה אכן מסר זכויות ניהול‬
‫משמעותיות‪ ,‬הרי שהשליטה שלו פגומה ומתבטלת ומכאן המסקנה שלצד שקיבל את‬
‫הזכויות האלה יש השפעה מהותית גם אם אינו מחזיק ב‪.00% -‬‬
‫‪ ‬פיזור בעלי מניות אחרים‪/‬השפעה מהותית אפקטיבית‪ -‬כאשר בעל מניות מחזיק בפחות מ‪-‬‬
‫‪ 00%‬אבל יתר בעלי המניות מפוזרים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיעור ההחזקה שלו הוא הגבוה מבין כל בעלי‬
‫המניות האחרים‪ ,‬הרי שדבר זה יקנה לו כוח לא פרופורציונאלי ומכאן שיתכן ותהיה לו‬
‫השפעה מהותית למרות שאינו מחזיק ב‪ .00%-‬בחברה שיש בה בעל שליטה (מעל ‪ )00%‬כמובן‬
‫שהפיזור של שאר בעלי המניות לא רלוונטי‪.‬‬
‫‪ ‬עסקאות משמעותיות עם המוחזקת‪ -‬דוגמה לנסיבות שהיו מקנות השפעה מהותית הן למשל‬
‫ההחזקה של שאול אלוביץ בחברת ‪ .YES‬אמנם ההחזקה שלו היא מעל ‪ 00%‬ולכן השאלה לא‬
‫מתעוררת אבל אם הוא היה מחזיק בפחות‪ ,‬גם אז בהחלט יתכן שהוא היה נחשב כבעל‬
‫‪7‬‬
‫‪‬‬
‫השפעה מהותית משום שהחברות שלו הן הספקיות הבלעדיות של ‪ :YES‬יורוקום בציוד‬
‫וח‪.‬ל‪.‬ל בשירותי לוויין וזה בעיקרון גם המבנה הוצאות העיקרי של ‪.YES‬‬
‫אספקת מידע כספי ותפעולי משמעותי‪.‬‬
‫‪ .0‬יש החזקה מעל ‪ 22%‬אבל אין השפעה מהותית‪-‬להבדיל מהמצב הקודם‪ ,‬קשה לראות נסיבות‬
‫שבהן המבחן הכמותי של ה‪ 00%-‬יתקיים ולא תהיה השפעה מהותית‪ .‬גם כך המושג השפעה‬
‫מהותית הוא מעורפל ולא ברור ולכן אין כמעט נסיבות שיפרו את מבחן ה‪ 00%-‬לכיוון השני‪.‬‬
‫למרות העוצמה של מבחן ה‪ ,00%-‬קובע ‪ IAS 28‬כי אם החברה איבדה את היכולת והכוח‬
‫להשתתף בהכוונת עסקי התאגיד‪ ,‬לא תהיה לה השפעה מהותית בו‪ .‬נשאלת השאלה מתי חברה‬
‫מאבדת את היכולת הזו? בהקשר זה ניתן לחשוב על מספר מקרים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ ‬התאגיד המוחזק נכנס להליך פירוק‪ -‬לפי התקן כאשר תאגיד נכנס לפירוק‪ ,‬זכויות הניהול‬
‫עוברות בפועל למפרק‪ .‬אם זה המצב‪ ,‬בעלי המניות הקודמים בין אם הם בעלי שליטה לשעבר‬
‫ובין אם הם בעלי השפעה מהותית‪ ,‬מאבדים לחלוטין את יכולת ההשפעה שלהם‪ .‬זהו מקרה‬
‫שבו אין השפעה מהותית למרות ששיעור ההחזקה גבוה מ‪.00%-‬‬
‫‪ ‬הגבלות מהותיות על העברת מזומנים (מהמוחזקת למחזיקה)‪ -‬כל המהות מאחורי החזקה‬
‫בני"ע בשיעור מהותי היא לקבל מזומנים בתמורה‪ .‬הכלי המרכזי הוא דיבידנדים‪ .‬השאלה‬
‫היא האם כאשר החברה המוחזקת לא יכולה לחלק דיבידנדים כי מנעו ממנה את זה‬
‫במגבלות חוקיות של הרגולטור באותו מקום‪ ,‬האם עדין יש השפעה מהותית? למרות שבאופן‬
‫טבעי נראה כי אם לא ניתן לממש את ההשפעה המהותית בדרך של דיבידנדים הרי שהיא‬
‫ריקה מתוכן אך ‪ IAS 28‬קובע כי ההגבלות האלו לא בהכרח מובילות למסקנה הזו‪.‬‬
‫‪ ‬ויתור על הזכות למינוי דירקטורים (החלטה ‪ 3‬של הרשות משנת ‪ + 0050‬קרנות השקעה)‪-‬‬
‫המקרה האחרון לדיון מתחיל בשאלה האם כאשר בעל מניות מוותר לחלוטין על הייצוג שלו‬
‫בדירקטוריון ו‪/‬או על כל זכות ניהול אחרת שיש לו‪ ,‬האם גם אז הוא בעל השפעה מהותית?‬
‫לסוגיה הזו התייחסה רשות ני"ע אשר קבעה בהחלטה ‪ 50-3‬שגם ויתור על ייצוג בדירקטוריון‬
‫לא מבטל את ההשפעה המהותית‪ .‬זאת משום שבעל מניות בהגדרה הוא בעל זכויות הצבעה‬
‫באסיפה הכללית ובעצם מי שיש לו זכויות באסיפה הכללית מעל ‪ 00%‬הוא בעל השפעה‬
‫מהותית‪.‬‬
‫המקרה הזה מעלה דיון בחשבונאות של קרנות השקעה אשר בהגדרה משקיעות בחברות‬
‫שלא על מנת לקבל זכויות ניהול‪ IAS 28 .‬מחריג קרנות אלה מתכולתו אבל אין בו הגדרה‬
‫מדויקת לקרן השקעה‪ .‬נכון להיום יש טיוטת תקן שדנה בסוגיה הזו ולמעשה עתידה לקבוע‬
‫שקרנות השקעה לא יישמו חשבונאות של צירופי עסקים ולא של השפעה מהותית אלא יטפלו‬
‫בהחזקותיהם בשווי הוגן‪.‬‬
‫יישום שיטת השווי המאזני‪-‬‬
‫מהרגע שהחלטנו שקיימת השפעה מהותית קובע ‪ IAS 28‬שתיושם שיטת השווי המאזני‪ .‬שיטה זו היא‬
‫בעצם שיטת הכרה בהכנסה מחברות שיש בהן השפעה מהותית וכך צריך להתייחס אליהן‪.‬‬
‫שיטת השווי המאזני בבסיסה קובעת שההשקעה תירשם ביום הראשון לפי עלות ובהמשך הדרך בתקופות‬
‫עוקבות‪ ,‬החברה המחזיקה תרשום בספרים שלה את החלק ברווחים ובהפסדים של החברה המוחזקת‪,‬‬
‫למרות שיתכן שלא חולקו דיבידנדים‪.‬‬
‫כדי להדגים את העיקרון לפיו מדובר בשיטת הכרה בהכנסה‪ ,‬ניקח דוגמה פינתית שבה חברה א' מעוניינת‬
‫לרכוש ‪ 00%‬מחברה ב'‪ .‬הנכס היחיד של ב' הוא מלאי שערכו בספרים ‪ 500‬והשווי ההוגן שלו ‪ .500‬בהתעלם‬
‫ממיסים על הכנסה למעשה חברה א' רוכשת ‪ 00%‬ממלאי ששוויו ‪ 500‬ולכן תשלם ‪ .₪ 04‬היות ושיטת השווי‬
‫המאזני דורשת להכיר בהשקעה לפי עלות ולאחר מכן באופן אוטומטי לקחת חלק ברווחים ובהפסדים של‬
‫החברה המוחזקת‪ ,‬עלול להיווצר מצב שגוי שבו חברה א' תרשום רווח למרות שלא היה לה רווח כזה‪ .‬כדי‬
‫להבין זאת נניח כי למחרת העסקה בה א' קנתה את ב'‪ ,‬ב' מוכרת את המלאי תמורת ‪ 500‬ומכירה ברווח של‬
‫‪ .00‬על פי שיטת השווי המאזני‪ ,‬אוטומטית אם ב' הרוויחה ‪ ,00‬א' תרשום רווח של ‪ 20%*20=4‬אלא‬
‫שכלכלית א' לא הרוויחה כי היא שילמה על המלאי את כל הסכום לפי שווי ‪ .500‬על מנת לפתור את הבעיה‬
‫הזו‪ ,‬המציא ‪ IAS 28‬שיטה שנקראת חישוב עודפי עלות ברכישה‪ .‬בשיטה זו בודקים לגבי כל נכס ולגבי כל‬
‫‪8‬‬
‫התחייבות האם היה הפרש בין השווי ההוגן לערך בספרים ביום הרכישה‪ .‬ההפרש הזה ירשם ביום הראשון‬
‫וייזקף לרווח והפסד כהפחתה במטרה למנוע את העיוות הזה‪ .‬בדוגמה של המלאי‪ ,‬החישוב יעשה כדלקמן‪:‬‬
‫חישוב עודף עלות‪ ,‬תנועה והרכב‪-‬‬
‫שיטת השווי המאזני‪ ,‬כזכור היא שיטה של הכרה בהכנסה וככזו‪ ,‬היא עוקבת אחר ההשקעה בחברה‬
‫המוחזקת על בסיס עקרונות ההכרה בהכנסה‪ .‬היות והמהות של השיטה היא רישום ההשקעה ביום‬
‫הראשון לפי עלות ולאחר מכן לקיחה של התוצאות העסקיות של החברה המוחזקת ודיווחן בדוח הכספי‬
‫של החברה המחזיקה‪ ,‬יהיה צורך להביא בחשבון את ההפרשים (עודפי עלות) שהיו ביום הרכישה בין השווי‬
‫ההוגן של הנכסים וההתחייבויות של המוחזקת לבין ערכם בספרים‪.‬‬
‫ב‪ 05.05.0050-‬רכשה חברה א' ‪ 00%‬מהון המניות של חברה ב' תמורת ‪ ,₪ 030‬ההון העצמי של חברה ב'‬
‫במועד זה היה ‪.₪ 5000‬‬
‫במועד הרכישה עלה שווי המלאי של חברה ב' ב‪ ₪ 000-‬על ערכו המאזני (ערך מאזני ‪ 5000‬ושווי הוגן ‪.)5000‬‬
‫שיעור המס החל על החברות הוא ‪.00%‬‬
‫במהלך שנת ‪ 0050‬הפעולה היחידה שבוצעה ע"י ב' היתה מכירת המלאי לפי שוויו ההוגן‪.‬‬
‫ב‪ 35.50.0050-‬חילקה חברה ב' את כל רווחיה כדיבידנד לבעלי מניותיה‪.‬‬
‫נדרש‪ :‬תנועה בחשבון ההשקעה של א' ב‪-‬ב' בשנת ‪ 0050‬והרכב ההשקעה ליום ‪35.50.0050‬‬
‫‪9‬‬
‫מיסים נדחים‪-‬‬
‫על פי ‪( IAS 12‬מיסים על הכנסה)‪ ,‬יש ליצור נכסי מיסים נדחים והתחייבויות בגין מיסים נדחים על כל‬
‫ההפרשים הזמניים בין ערכי הנכסים בספרים (וגם ההתחייבויות) לבין הערך שלהם במס הכנסה (בסיס‬
‫המס)‪.‬‬
‫בחשבונאות של שווי מאזני‪ ,‬נוצרים בתוך חשבון ההשקעה מעין נכסים והתחייבויות‪ ,‬הלוא הם עודפי‬
‫העלות‪ .‬עודפי העלות הללו לא מוכרים לצורכי מס‪ .‬לכן ניתן לומר שהערך בספרים שונה מבסיס המס בכל‬
‫סכום עודף העלות‪.‬‬
‫במקרה שלנו מדובר במלאי‪ .‬מבחינת רשות המיסים המלאי נמצא בחברה ב' ויתרת המחיר המקורי שלו‬
‫(העלות שלו) היא ‪ ,5000‬כך שחלקה של חברה א' הוא ‪ .000‬העובדה שחברה א' ייחסה שווי למלאי בסכום‬
‫של ‪ ,40‬לא מעניינת את מס הכנסה‪ ,‬ומכאן שמדובר בהפרש זמני‪.‬‬
‫כללי אצבע למיסים נדחים‪ :‬ניתן לומר בפשטות שכאשר נוצר עודף עלות שהוא נכס‪ ,‬תלווה אותו תמיד‬
‫עתודה למיסים (התחייבות)‪ .‬לחילופין‪ ,‬אם עודף העלות הוא התחייבות (כפי שנראה בהמשך למשל לגבי‬
‫הלוואות)‪ ,‬ילווה אותו נכס מס נדחה‪ .‬הכלל הוא שהמיסים הם בניגוד למגמה‪.‬‬
‫שיעור המס‪-‬‬
‫שאלה רלוונטית ב‪ IAS 12‬היא לפי איזה שיעור מס לפתוח את המיסים הנדחים? הגישה ב‪ IAS 12-‬היא‬
‫גישת הנכס ולכן המיסים הנדחים נפתחים לפי שיעור המס של החברה שמחזיקה בנכס‪ ,‬במקרה בדוגמה זה‬
‫שיעור המס שחל על חברה ב'‪ .‬גם אם היה הבדל בין שיעור המס החל על חברה א' לבין זה שחל על ב'‪ ,‬הינו‬
‫משתמשים בזה שחל על חברה ב'‪.‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה בשנת ‪-0050‬‬
‫‪11‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה ביום ‪-35.50.0050‬‬
‫מהתנועה בחשבון ההשקעה (לפני חלוקת הדיבידנד)‪ ,‬עולה שיתרת הסגירה של ההשקעה היא ‪( 030‬שכן כל‬
‫הרווחים הובילו ל‪ .)0-‬את היתרה הזו אפשר להציג גם בדרך אחרת שמתבססת על ההון העצמי של חברה‬
‫ב'‪ ,‬הדרך הזו נקראת הרכב חשבון ההשקעה‪:‬‬
‫החלק של חברה א' בהון העצמי של ב' ‪20%*1150=230‬‬
‫ניתן לראות שיתרת הסגירה של ההשקעה על פי הרכב חשבון ההשקעה זהה כמובן ליתרת הסגירה‬
‫שחישבנו על פי התנועה בחשבון ההשקעה‪.‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה מתבססת על דוח רוו"ה של חברה ב'‪ ,‬לרבות ההפחתה של עודפי העלות‪ .‬הרכב‬
‫חשבון ההשקעה מתבסס על המאזן של חברה ב' (על ההון העצמי שלה)‪.‬‬
‫בהמשך נראה שככל שנשארים עודפי עלות שלא הופחתו לרוו"ה‪ ,‬היתרות שנותרו (שהן יתרות מאזניות‬
‫במהות‪ -‬נכסים והתחייבויות) מתווספות להרכב חשבון ההשקעה ומהוות חלק ממנו‪.‬‬
‫התייחסות לסוגית הדיבידנד‪-‬‬
‫במסגרת נתוני השאלה‪ ,‬נאמר כי בסוף השנה חילקה ב' את כל רווחיה לבעלי מניותיה כדיבידנד‪ .‬הרווח היה‬
‫‪ 500‬ומכאן שגם הדיבידנד הוא ‪ .500‬מבחינתה של חברה א'‪ ,‬רק ‪ 00%‬מהדיבידנד הגיע אליה‪ ,‬זהו חלקה‬
‫בהון המניות של ב'‪.‬‬
‫‪ IAS 28‬קובע כי דיבידנד שהתקבל מחברה מוחזקת המטופלת לפי שיטת השווי המאזני יהווה תמיד קיטון‬
‫מההשקעה ולעולם לא ייזקף כהכנסה מדיבידנד לדוח רוו"ה‪ .‬ההיגיון הוא שהדיבידנד הוא תשלום במזומן‬
‫בגין הרווחים שחברה א' כבר רשמה ולכן אסור לרשום אותו כהכנסה כי אם כן ירשם כהכנסה הרווח יוכר‬
‫פעמיים‪ :‬פעם אחת בחלק ברווח (החלק ברווחיה של חברה ב' שהוכרו תחת רווחי אקוויטי) ופעם שניה‬
‫בדיבידנד‪.‬‬
‫בדוגמה שלנו‪ ,‬הדיבידנד שמקבלת חברה א' סכומו ‪ ,150*20%=30‬פקודת היומן לרישומו תהיה‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה ביום ‪-35.50.0050‬‬
‫החלק בהון העצמי של ב' ‪20%*(1150-150)=200‬‬
‫סיכום‪-‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה מורכבת מרווחי האקוויטי שכוללים את החלק ברווח של המוחזקת ואת‬
‫הפחתות עודפי העלות‪ .‬רווחי האקוויטי נזקפים כהכנסה או כהוצאה בדוח רווח והפסד‪.‬‬
‫בדוגמה שלנו‪ ,‬רווחי האקוויטי הם ‪ ,0‬לכן למעשה בשנת ‪ 0050‬חשבון ההשקעה לא השפיע על רוו"ה בכלל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התנועה בחשבון ההשקעה כוללת גם קיטון בשל הדיבידנד‪ .‬הקיטון הזה לעולם לא משפיע על רוו"ה‬
‫אלא מהווה החלפת נכס בנכס ‪‬מזומן שהתקבל ומנגד חשבון ההשקעה קטן‪.‬‬
‫עודפי העלות לסוגיהם‪-‬‬
‫במועד הרכישה‪ ,‬מבצעת החברה הרוכשת תחשיב שכולל התייחסות לכל הנכסים וההתחייבויות של‬
‫החברה הנרכשת‪ .‬לנכסים והתחייבויות אלה‪ ,‬יש ערך בספרים והחברה הרוכשת מחשבת לכל אחד מהם‬
‫את השווי ההוגן על מנת לזקוף את עודף העלות הרלוונטי‪ .‬לסוג העבודה הזה שהיא עבודה כלכלית‬
‫קוראים הקצאת עודף עלות הרכישה‪ . PPA ,‬יתרה מכך‪ ,‬החשבונאות לא מסתפקת בייחוס עודף עלות רק‬
‫לנכסים והתחייבויות של החברה הנרכשת שרשומים בספרים והיא דורשת לייחס עודפי עלות גם לפריטים‬
‫שלא נמצאים בדוחות הכספיים‪ .‬שתי הדוגמאות הקלאסיות הן‪:‬‬
‫‪ )5‬בצד הנכסים‪ -‬נכסים בלתי מוחשיים‬
‫‪ )0‬בצד ההתחייבויות‪ -‬התחייבויות תלויות‪ ,‬כאלה שהצפי ליציאת משאבים החוצה נמוך מ‪00%-‬‬
‫ולכן עפ"י ‪ IAS 37‬התחייבויות אלו לא מוצגות בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫הכלל המרכזי לאחר שייחסנו עודף עלות לכל הנכסים וההתחייבויות של החברה הנרכשת‪ ,‬לרבות אלה‬
‫שלא רשומים בספרים‪ ,‬הוא שהטיפול באותם עודפי עלות יתבצע בעקביות מלאה לטיפול בנכסים‬
‫ובהתחייבויות שבגינם הם נוצרו‪ .‬אותם נכסים והתחייבויות רשומים בדוחות הכספיים של החברה‬
‫המוחזקת ולכן ‪ IAS 28‬מחייב שהמדיניות החשבונאית שמיישמת המוחזקת תהיה זהה למדיניות‬
‫החשבונאית שמיישמת החברה המחזיקה‪ .‬הדוגמה הבסיסית ביותר היא דוגמה של רכוש קבוע‪.‬‬
‫חברה א' קונה ‪ 40%‬מההון העצמי של ב' תמורת ‪ ,₪ 50,000‬ההון העצמי של חברה ב' הוא ‪.₪ 50,000‬‬
‫במועד הרכישה‪ ,‬ערכם בספרים של כל הנכסים וההתחייבויות של ב' זהה לשווי ההוגן למעט ציוד שערכו‬
‫בספרים ‪ ₪ 50000‬והשווי ההוגן שלו ‪ .₪ 56000‬יש להניח כי אין מיסים על הכנסה‪.‬‬
‫בשנה העוקבת‪ ,‬הרווח הנקי של חברה ב' היה ‪.4000‬‬
‫נדרש‪ :‬התנועה בהרכב חשבון ההשקעה לסוף שנה‬
‫*הנחה‪ -‬יתרת אורך החיים של הרכוש הקבוע הינה ‪ 4‬שנים ושיטת הפחת קו ישר‪.‬‬
‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה‪-‬‬
‫‪12‬‬
‫מוניטין‪-‬‬
‫בדוגמה שלנו לא הצלחנו להסביר את כל עודף העלות‪ .‬ההסבר היחיד התייחס לציוד ששוויו ההוגן היה‬
‫גבוה מערכו המאזני‪ .‬עפ"י כללי החשבונאות‪ ,‬שארית בלתי מוסברת שנוצרת במועד הרכישה הינה מוניטין‬
‫שהוא נכס שנוצר רק ברכישות (או שווי מאזני או שליטה ואיחוד דוחות) ועל פי ‪( IAS 38‬התקן החל על‬
‫נכסים בלתי מוחשיים)‪ ,‬תקופת הפחתתו של המוניטין בלתי מוגדרת (לא בהכרח אינסופית) ומכאן שאין‬
‫להפחית אותו (אחת לשנה בכל מקרה יש לבחון לגביו ירידת ערך‪ ,‬גם אם אין סממנים)‪.‬‬
‫מבחינה כלכלית‪ ,‬יש הגיון לעיתים לשלם יותר מהשווי ההוגן‪ .‬מדובר במצבים שבהם הרוכש ייהנה‬
‫מסינרגיה נוספת עם הפעילות הנרכשת‪ .‬למשל‪ ,‬עסקת כלל פיננסים באילנות דיסקונט‪ .‬שווי הקרנות של‬
‫אילנות מבוסס על דמי הניהול ואולם כלל פיננסים מסכימה לשלם יותר מהשווי ההוגן ויותר משווי דמי‬
‫הניהול משום שיש לה פעילות נוספת סינרגטית לפעילות ניהול הנכסים‪ .‬כלל פיננסים היא חבר בורסה‬
‫ונהנית מעמלות קניה ומכירה של ני"ע ולכן מוכנה לשלם יותר‪.‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה ליום ‪-35/50‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים‪-‬‬
‫‪ IAS 38‬מחלק את הנכסים הבלתי מוחשיים לשניים‪ :‬פריטים שנצמחו בחברה ופריטים שנרכשו (כאן ישנה‬
‫אפשרות של רכישה בנפרד או רכישה במסגרת שווי מאזני ‪/‬צירוף עסקים)‪.‬‬
‫באופן מסורתי‪ ,‬הנכסים הבלתי מוחשיים הם הרכיב העיקרי ב‪( PPA-‬אותו חישוב של הקצאת עודף עלות‬
‫רכישה)‪.‬‬
‫על פי ‪ ,IAS 38‬הכלל הבסיסי הוא שפריטים בלתי מוחשיים שנצמחו בישות‪ ,‬יזקפו תמיד לדוח רוו"ה‪ ,‬זאת‬
‫למעט חריג אחד‪ -‬פרויקט מחקר ופיתוח‪ .‬לגבי פרויקטים כאלה‪ ,‬כל עוד הם בשלב המחקר החשבונאות‬
‫קובעת שהם יזקפו כהוצאה לדוח רוו"ה אולם מהרגע שהמחקר הבשיל והגענו לנקודה שיש ישימות‬
‫טכנולוגית (זה עובד)‪ ,‬חוזרים להפעיל שיקול דעת האם עלויות הפיתוח הן נכס או הוצאה‪ .‬ההחלטה היא על‬
‫בסיס ההגדרה של נכס ו‪ IAS 38-‬מוסיף מספר קריטריונים שאמורים לעזור לגבש את ההחלטה הזו‪.‬‬
‫הקבוצה השנייה שמדבר עליה ‪ IAS 38‬היא אותם נכסים בלתי מוחשיים שנרכשים‪ ,‬כלומר החברה משלמת‬
‫עבורם לצד ג'‪ ,‬בעניין זה קובע ‪ IAS 38‬כי מדובר בנכסים בלתי מוחשיים‪ .‬לענייננו‪ ,‬כאשר חברה רוכשת‬
‫‪13‬‬
‫השפעה מהותית בחברה אחרת ובאותה חברה אחרת יש פריטים לא מוחשיים‪ ,‬רואים ברכישה הזו כאילו‬
‫נרכשו נכסים בלתי מוחשיים ומכאן שנוצרים עודפי עלות‪.‬‬
‫חישוב עודף עלות‪ ,‬תנועה והרכב‪-‬‬
‫‪ IAS 38‬מחלק את הנכסים הבלתי מוחשיים לשלושה סוגים‪ :‬נצמחו בישות‪ ,‬נרכשו באופן בדיד ונרכשו‬
‫במסגרת חברה‪:‬‬
‫כאשר רוכשים מניות המקנות השפעה מהותית במסגרת ייחוס עודף עלות הרכישה‪ ,‬יש לייחס עודף עלות‬
‫(נכס) לכל פריט בלתי מוחשי שנמצא בישות הנרכשת‪ ,‬גם אם אצל הנרכשת הוא לא הוכר כנכס‪ .‬השאלה‬
‫היא איזה נכס זה הולך להיות‪.‬‬
‫החשבונאות קובעת שבמידה וניתן יהיה לזהות את הנכס בנפרד‪ ,‬הוא יוכר כנכס בלתי מוחשי נפרד ובמידה‬
‫ולא ניתן יהיה לזהותו‪ ,‬הוא יוכר בעצם כחלק מהמוניטין‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬השאלה המרכזית ש ‪ IAS 38‬צריך להתמודד איתה היא שאלת הזיהוי של נכס בלתי מוחשי‪.‬‬
‫המבחן לזיהוי הוא מבחן כפול‪ IAS 38 .‬קובע שני קריטריונים שאינם מצטברים‪ ,‬די לעמוד באחד מהם על‬
‫מנת שפריט בלתי מוחשי יוכר כנכס בלתי מוחשי בנפרד מהמוניטין‪.‬‬
‫קריטריונים לזיהוי עפ"י ‪:IAS 38‬‬
‫‪ )5‬הקריטריון החוזי‪/‬חוקי‪ -‬קריטריון זה‪ ,‬כשמו כן הוא‪ .‬זכויות הפריט הבלתי מוחשי צריכות לנבוע‬
‫מחוק או מהסכם‪ .‬לדוגמה פטנט רשום‪ /‬מותג‪/‬סימן מסחרי‪ -‬כולם זוכים להגנה כחוק במידה והם‬
‫נרשמו כדין‪ .‬מהרגע שיש להם הגנה חוקית‪/‬חוזית‪ ,‬יהיה נכס בלתי מוחשי מזוהה‪.‬‬
‫‪ )0‬קריטריון ההפרדה‪ -‬קריטריון זה לא קשור לקיום או לאי הקיום של זכויות משפטיות‪ .‬במסגרת‬
‫הבחינה של הקריטריון הזה‪ ,‬שואלים שאלה אחרת והיא‪ :‬האם ניתן למכור את הנכס הבלתי‬
‫מוחשי‪ ,‬להשכיר אותו או לתת זכות שימוש בו בנפרד מנכסים אחרים‪ .‬אם התשובה היא כן‪ ,‬אזי‬
‫לפנינו נכס בלתי מוחשי‪ ,‬גם אם הוא לא מוגן בחוק או בחוזה‪ .‬הדוגמה הקלאסית היא רשימת‬
‫לקוחות‪ .‬רשימת לקוחות היא כלי שיווקי וככזה‪ ,‬היא לא מעוגנת בחוזה כלשהו וגם לא בחוק‪,‬‬
‫היא מידע ‪ .‬אם ניתן לתת לאחרים זכות שימוש במידע תמורת כסף‪ ,‬אזי מדובר בנכס בלתי מוחשי‬
‫(יש חברות שזה עיקר עיסוקן כדוגמת חברת ‪.)B.D.I‬‬
‫כאמור‪ ,‬מספיק שאחד הקריטריונים יתקיים כדי שנזהה נכס בלתי מוחשי בנפרד מהמוניטין‪.‬‬
‫לאור הכוונה של ‪ IAS 38‬לזהות כמה שיותר נכסים בלתי מוחשיים בנפרד מהמוניטין‪ ,‬הדוגמאות שבהן לא‬
‫נזהה נכס הן מעטות ביותר‪ .‬שתי הדוגמאות הנפוצות לפריטים שלא ניתן לזהות בנפרד מהמוניטין הן‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ )5‬כוח עבודה מיומן‪ -‬על פי כללי החשבונאות הנוכחיים‪ ,‬כל מה שקשור בעובדים‪ ,‬נזקף כהוצאה‬
‫בדוח רוו"ה‪ .‬ההיגיון הוא שהעובד איננו נשלט ולכן לא מתקיימת לגביו ההגדרה של נכס‪ .‬הדבר‬
‫נכון לגבי כוח עבודה מיומן אבל הוא גם נכון לגבי רכישת רכוש קבוע כאשר במסגרת ‪ IAS 16‬נקבע‬
‫במפורש שהדרכת עובדים לא נחשבת לחלק מעלות הרכוש הקבוע‪.‬‬
‫‪ )0‬לקוחות פוטנציאליים חדשים (להבדיל מלקוחות פוטנציאליים חוזרים)‪ -‬דוגמה זו מדברת על‬
‫לקוחות שיהיו בעתיד ולא היו מעולם לקוחות החברה‪ .‬הסיבה לכך שלא ניתן להפריד אותם‬
‫מהמוניטין היא שהם לא עומדים באף אחד מהקריטריונים‪ .‬הם בוודאי לא נובעים מהקריטריון‬
‫החוזי‪/‬חוקי ובוודא שלא ניתן למכור או להשכיר אותם כי הם עוד לא הגיעו‪.‬‬
‫‪ ‬משום מה‪ IFRS 3R ,‬שממנו שואב ‪ IAS 28‬את ההוראות לגבי נכסים בלתי מוחשיים‪ ,‬קובע כי אם‬
‫מדובר בלקוח חוזר פוטנציאלי‪ ,‬אזי כן יש להכיר בו בנפרד מהמוניטין‪ .‬הסיבה ככל הנראה היא‬
‫שלגבי הלקוח החוזר יש לנו פרטים ולכן יתכן שהוא יעמוד בקריטריון ההפרדה‪.‬‬
‫מקרה מיוחד‪ -‬פרויקט מחקר ופיתוח‪:‬‬
‫כאשר חברה א' רוכשת את חברה ב' ובחברה ב' יש פרויקט בשלב המחקר שלו‪ ,‬נוצר עיוות בשיטת השווי‬
‫המאזני‪ .‬מצד אחד‪ ,‬פרויקט המחקר של חברה ב' נזקף בחברה ב' כהוצאה שכן עפ"י ‪ IAS 38‬לא צפויה ממנו‬
‫תועלת כלכלית‪ .‬מצד שני‪ ,‬כאשר א' קונה את ב'‪ ,‬עפ"י העיקרון שלמדנו‪ ,‬היות והיא שילמה על הפרויקט‪,‬‬
‫היא צריכה להכיר בנכס בלתי מוחשי בנפרד מהמוניטין‪ .‬מצד שלישי‪ ,‬החל מהרכישה ועד להשלמת שלב‬
‫המחקר חברה ב' ממשיכה להכיר בהפסדי מו"פ ועפ"י התקינה הבינלאומית א' רושמת את חלקה‬
‫בהפסדים‪ ,‬למרות שמבחינתה יש נכס כזה‪.‬‬
‫דוגמה (מטעמי פשטות נתעלם ממיסים)‪:‬‬
‫חברה ב' הוקמה ע"י יזמים לצורך פעילות מחקר ופיתוח‪ .‬בחברה הושקעו ‪ ₪ 50000‬לצורך מימון הפעילות‪.‬‬
‫עד ליום ‪ ,05.05.0050‬חברה ב' שילמה ‪ ₪ 4000‬עבור הוצאות מחקר‪ .‬ביום זה רוכשת חברה א' ‪ 40%‬מחברה‬
‫ב' ומשלמת ‪ .₪ 0000‬ביום זה השווי של חברה ב' נובע משווי הפעילות המחקרית בסך ‪ ₪ 50,000‬והיתר‬
‫מיוחס לכוח העבודה המיומן של היזמים של ב'‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫חשבון ההשקעה של חברה א' בחברה ב' כולל עודף עלות בגין הפעילות המחקרית ועודף עלות זה לא‬
‫מופחת באופן שיטתי שכן הפרויקט עוד לא מוכן לשימוש (שכן מתחילים להפחית ברגע שמוכן לשימוש)‪.‬‬
‫הדבר היחיד בשלב זה שצריך לבחון לגבי העודף עלות הזה הוא האם חלה ירידת ערך שלו בהתאם‬
‫לעקרונות ‪ .IAS 36‬רק כאשר פרויקט המחקר והפיתוח יהיה מוכן לשימוש מסחרי‪ ,‬כלומר הסתיים שלב‬
‫המחקר בהצלחה והסתיים שלב הפיתוח בהצלחה‪ ,‬יתחיל הפחת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערה לגבי מיסים‪ -‬בגין כל אחד מעודפי העלות ניצור מיסים נדחים‪ .‬אם עודף העלות הוא נכס‬
‫ניצור עתודה למיסים ואם עודף העלות הוא התחייבות‪ ,‬ניצור נכס מס נדחה בכפוף למבחנים של‬
‫‪( IAS 12‬הכנסה חייבת בעתיד שנגדה ניתן לנצל את נכס המס או שיש יתרת עתודה למס שיתהפכו‬
‫באותם מועדים)‪.‬‬
‫עודף העלות היחיד שבגינו לא יוצרים מיסים הוא מוניטין והסיבה היא שהמוניטין הוא שארית‬
‫בלתי מוסברת ולא יוצרים מיסים בגינו כדי לא ליצור עוד מוניטין‪.‬‬
‫נכסים והתחייבויות פיננסיים‪:‬‬
‫גם לנכסים והתחייבויות פיננסיים יש שווי הוגן‪ .‬והשווי הזה עשוי להיות שונה מהערך בספרים‪ .‬בצד‬
‫הנכסים אפשר לחשוב על לקוחות או הלוואות שניתנו לאחרים ובצד ההתחייבויות אפשר לחשוב על‬
‫ספקים‪ ,‬הלוואות ואגרות חוב שגויסו ומהווים הון זר‪.‬‬
‫גם כאשר מדובר במכשירים פיננסיים (נכסים והתחייבויות)‪ ,‬הטיפול החשבונאי לפי ‪ IAS 28‬נשאר זהה‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש לחשב עודף עלות בגין החלק שרכשה החברה על ההפרש בין השווי ההוגן של המכשיר הפיננסי‬
‫לבין ערכו בספרים‪.‬‬
‫להבדיל מנכס מוחשי‪ ,‬אין צורך לקבל הערכת שווי של המכשיר הפיננסי‪ .‬הנתון היחיד שחשוב לצורך‬
‫מציאת השווי ההוגן הוא ריבית השוק היום‪ ,‬המתייחסת למכשיר הפיננסי (להלוואה או לאג"ח וכו')‪.‬‬
‫באמצעות ריבית השוק ניתן להגיע לערך הנוכחי של המכשיר והערך הנוכחי הוא השווי ההוגן והוא זה‬
‫שישמש בסיס לחישובים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫חברה א' רכשה ‪ 40%‬מחברה ב' תמורת ‪ .₪ 50000‬ההון העצמי של חברה ב' למועד הרכישה הוא ‪.50000‬‬
‫במועד הרכישה יש בדוחות הכספיים של חברה ב' במסגרת ההתחייבויות הלוואה בסכום של ‪.₪ 00000‬‬
‫קרן ההלוואה תיפרע בתום שנתיים‪ .‬ההלוואה אינה צמודה ונושאת ריבית שנתית בשיעור של ‪ .0%‬ריבית‬
‫השוק להלוואות דומות במועד הרכישה היא ‪.50%‬‬
‫נדרש‪ :‬חשב עודף עלות למועד הרכישה ותנועה בחשבון ההשקעה בשנה העוקבת בהנחה שהרווח הנקי של‬
‫חברה ב' לשנה זו הוא ‪.₪ 4000‬‬
‫)‪(1‬עודף עלות הלוואה‪-‬‬
‫ריבית שנתית ‪00000*0%=5600‬‬
‫‪ Pv= (1600/1.15) + ([20000+1600])/1.15^2) =17724‬שווי הוגן‬
‫חישוב עודף העלות‪-‬‬
‫‪40%*(17724-20000)=910‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬
‫במסגרת התנועה בחשבון ההשקעה‪ ,‬ניקח כרגיל את רווחי האקוויטי‪ ,‬כשבמקרה שלנו‪ ,‬לצד החלק של א'‬
‫ברווחים של ב'‪ ,‬יהיה צורך להפחית את עודף העלות בגין ההלוואה‪ .‬היות ופתחנו את עודף העלות בשיטת‬
‫הריבית‪ ,‬גם ההפחתה תהיה בשיטת הריבית והמשמעות‪ :‬בסוף התקופה יש לחשב שוב ערך נוכחי עפ"י‬
‫הריבית שהייתה במועד הרכישה‪ ,‬כלומר במקרה זה ‪.50%‬‬
‫בהחלט יתכן שהחל ממועד הרכישה‪ ,‬חל שינוי בריבית אבל השינוי הזה לא מעניין אותנו משום שמדידת‬
‫השווי ההוגן נעשית רק פעם אחת‪ -‬במועד הרכישה ומרגע זה העלות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫)*(הפחתת עודף עלות הלוואה‪-‬‬
‫יתרת פתיחה‬
‫‪950‬‬
‫הפחתה‪(423) P.N‬‬
‫‪400‬‬
‫יתרת סגירה‬
‫יתרת הסגירה חושבה לפי ערך נוכחי של שנה עוקבת (זהו לא שווי הוגן‪ ,‬הריבית היא ריבית השוק במועד‬
‫רכישת ההשקעה)‪:‬‬
‫‪Pv=(20000+1600)/1.15=18782‬‬
‫‪ 40%*(18782-20000)=487‬חישוב החלק של החברה‬
‫הרכב חשבון לסוף שנה‪-‬‬
‫החלק בהון‬
‫עודף עלות הלוואה (יתרת סגירה)‬
‫‪ 40%)4000+50000(=0600‬יתרת פתיחה ‪ 50000‬ורווח השנה ‪4000‬‬
‫‪400‬‬
‫מוניטין‬
‫‪5090‬‬
‫‪11177‬‬
‫פריטים חוץ מאזניים‪-‬‬
‫עודפי עלות בגין פריטים חוץ מאזניים‪:‬‬
‫עפ"י כללי החשבונאות‪ ,‬על מנת לרשום התחייבות בדוחות הכספיים‪ ,‬נדרש רישום כפול‪ .‬כלומר עד‬
‫שהחברה לא מקבלת נכס או לחילופין רושמת הוצאה‪ ,‬לא רושמים התחייבות‪.‬‬
‫מדובר בכל אותן התקשרויות שלא ניתן לבטל אבל שלא יוצרות התחייבות בדוחות הכספיים משום שטרם‬
‫התקבלה התמורה ולכן אינן מקבלות ביטוי במאזני החברה ולמרות זאת החברה לא יכולה להשתחרר מהן‪.‬‬
‫בין אם מדובר בנכס שצריך להתקבל ובין אם מדובר בשירות שצריך להתקבל‪ .‬הדוגמה הקלאסית היא‬
‫חוזי שכירות‪ .‬כאשר חברה חותמת על חוזה שכירות‪/‬הסכם חכירה תפעולית (או כל חוזה אחר לקבלת‬
‫שירות)‪ ,‬היא לא יוצרת התחייבות בדוחות הכספיים בגין כל החוזה‪ .‬ההוצאות לשלם או התשלום בפועל‬
‫נעשים בקצב קבלת השירות‪ .‬התחייבות תיווצר אחרי חודש של שכירות עבור החודש הספציפי ולא עבור‬
‫חודשים עתידיים שטרם נתקבלו שירותים (במקרה שלנו שירותי שכירות)‪ .‬הסכם שכירות נחשב לפריט חוץ‬
‫מאזני משום שלמרות שיש התחייבות לעמוד בהסכם השכירות‪ ,‬הוא לא מופיע בספרים כהתחייבות (בגלל‬
‫עקרון הרישום הכפול‪ ,‬אין נכס אז אין התחייבות)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור שהסכם כזה משפיע על השווי‪.‬‬
‫הקשר ל‪-IAS 28‬‬
‫‪ IAS 28‬קובע כי במועד הרכישה יש להעריך את השווי ההוגן של כל אותם פריטים חוץ מאזניים ובמידת‬
‫הצורך לייחס בגינם עודפי עלות‪.‬‬
‫דוגמה‪-‬‬
‫נניח כי חברה א' קונה ‪ 00%‬מחברה ב' ובחברה ב' יש הסכם שכירות ל‪ 3-‬שנים במסגרתו היא אמורה לשלם‬
‫בתום כל שנה ‪ ,₪ 5000‬הריבית ‪.0%‬‬
‫הכלל החשבונאי‪:‬‬
‫כאשר תנאי השוק (שווי הוגן) שונים מתנאי חוזה חוץ מאזני (כגון חוזה שכירות)‪ ,‬יש לחשב עודף עלות בגין‬
‫ההטבה שמקנה החוזה במידה והתנאים שלו טובים יותר‪ .‬לחילופין‪ ,‬יש לחשב עודף עלות שהוא התחייבות‬
‫אם תנאי החוזה ביחס לתנאי השוק גרועים יותר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫בדוגמה שלנו‪ ,‬נניח שתנאי השוק לגבי שכירות הנכס הספציפי ל‪ 3-‬שנים במועד הרכישה של א' את ב' הוא‬
‫‪ ₪ 5000‬לשנה‪ .‬במקרה כזה תנאי החוזה טובים ביחס לשוק ולכן ההפרש מהווה עודף עלות שהוא נכס‪.‬‬
‫החישוב של עודף העלות יתבצע על בסיס ערך נוכחי‪.‬‬
‫תנאי החוזה‪-‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪5000‬‬
‫תנאי שוק‪-‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪5000‬‬
‫חישוב עודף העלות‪-‬‬
‫‪[(1200-1000)/1.05]+[(1200-1000)/1.05^2]+ [(1200-1000)/1.05^3] =545‬‬
‫הטיפול בעודף העלות בתקופות עוקבות‪-‬‬
‫ככל עודף עלות‪ ,‬גם את עודף העלות הזה יש להפחית לרווח והפסד בתקופות עוקבות‪ ,‬נשאלת השאלה איך‪.‬‬
‫בסוגיה זו יש חילוקי דעות‪ ,‬הפשט הוא להמשיך ולחשב ערך נוכחי ולהפחית את עודף העלות בשיטת‬
‫הריבית בדיוק כפי שעשינו לגבי פריטים כספיים‪ .‬בשיטה זו ה‪ PV-‬בסוף השנה יהיה‪:‬‬
‫‪PV= (200/1.05) + (200/1.05^2) =372‬‬
‫ההפרש בין יתרת הפתיחה‪ 040 -‬ליתרת הסגירה‪ 300 -‬יהיה ההפחתה השוטפת‪.‬‬
‫(*)הערה‪ -‬יש הטוענים שאת עודף העלות צריך להפחית בקו ישר ולא בשיטת הריבית והסיבה היא שמדובר‬
‫למעשה בנכס שהוא לא פיננסי‪ ,‬מעין הוצאות מראש ובדומה להוצאות מראש החשבונאות לא מבצעת‬
‫חישובים רעיוניים של ערך נוכחי אלא מפחיתה הוצאות מראש בקו ישר‪.‬‬
‫דוגמה להוצאות מראש‪-‬‬
‫חברה משלמת בתום כל שנה ‪ ₪ 500‬הוצאות שכירות במשך ‪ 3‬שנים‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬בדוח רוו"ה יזקפו‬
‫הוצאות שכירות של ‪ ₪ 500‬מידי שנה‪.‬‬
‫אותה חברה משלמת מראש את הוצאות השכירות‪ .‬ברור שכלכלית היא לא תשלם ‪ 300‬שכן היא מקדימה‬
‫תשלום וחוסכת מימון לצד השני‪ .‬נניח שהתשלום מראש הוא ‪ .000‬על פי כללי החשבונאות‪ ,‬בנסיבות אלה‬
‫הוצאות השכירות כל שנה יהיו ‪( 270/3=90‬ולא ‪ ₪ 500‬והכנסות מימון של ‪.)50‬‬
‫התחייבות תלויה‪-‬‬
‫עודף עלות בגין התחייבות תלויה‪:‬‬
‫התקן שמטפל בהתחייבויות תלויות הוא ‪ . IAS 37‬התקן מגדיר התחייבות תלויה (זוהי מחויבות שלא‬
‫תופיע בספרים) באופן הבא‪:‬‬
‫‪ )5‬מחויבות אפשרית (להבדיל ממחויבות קיימת) שנובעת מאירוע עבר כלפי צד ג' אשר קיומה תלוי‬
‫באירועים לא וודאיים שחלקם לא בשליטת הישות; או‬
‫‪ )0‬מחויבות כלפי צד ג' הנובעת מאירוע עבר ו‪-‬‬
‫‪ ‬יכול להיות שלא צפויה יציאת משאבים החוצה בסבירות של מעל ‪ ;00%‬או‬
‫‪ ‬היא לא ניתנת לכימות‬
‫בחישובי עודף העלות על בסיס הוראות ‪ IFRS 3R‬שנשאבות לתוך ‪ ,IAS 28‬למרות שעל פי ‪ IAS 37‬התחייבות‬
‫תלויה לא נרשמת בספרים כהתחייבות‪ ,‬במסגרת חישובי עודף העלות נרשום בכל זאת התחייבות אם‬
‫הסיבה לאי רישום ההתחייבות היא "מחויבות כלפי צד ג' הנובעת מאירוע עבר ויכול להיות שלא צפויה‬
‫יציאת משאבים החוצה בסבירות של מעל ‪ ."00%‬כלומר ‪ IAS 37‬בגלל הדרישה לוודאות מעל ‪ 00%‬קבע‬
‫‪19‬‬
‫שאין התחייבות‪ .‬ההיגיון הוא ברור‪ ,‬להתחייבות תלויה כזו יש שווי וניתן לכמת אותו ומכאן שבמסגרת‬
‫התמורה הוא יילקח בחשבון‪.‬‬
‫הטיפול בעודף עלות בגין התחייבות תלויה בתקופות עוקבות‪-‬‬
‫לאור העובדה ש‪ IAS 37 -‬קובע שלא מדובר בהתחייבות‪ ,‬ברור שלא ניתן לאחר צירוף העסקים לטפל‬
‫בהתחייבות הזו לפי ‪ IAS 37‬משום שהמשמעות היא שהיא תימחק מיד‪ .‬לאור זאת‪ ,‬הטיפול בהתחייבות‬
‫נקבע ב‪ IFRS 3R -‬שקובע כי בתקופות עוקבות סכום ההתחייבות (עודף העלות) יהיה לפי הגבוה מבין השווי‬
‫ההוגן במועד הרכישה (לפי שווי זה יצרנו את עודף העלות) או לפי ‪.IAS 37‬‬
‫התקן קובע את המבחן של "הגבוה מבין" על מנת לתפוס את כל אותם מצבים שבהם ההתחייבות שבמועד‬
‫הרכישה נחשבה לתלויה הפכה להיות התחייבות של ממש לפי ‪ IAS 37‬ומשכך יתכן ש‪ IAS 37-‬יקבע‬
‫שהאומדן הטוב ביותר גבוה מהשווי ההוגן של ההתחייבות‪.‬‬
‫יש לשים לב שעודף עלות בגין התחייבות תלויה יופחת לרווח והפסד למעשה רק כאשר ההתחייבות‬
‫התלויה תתברר או לחילופין כשיחול שינוי אומדן לשווי ההוגן שיביא לקיטון בשווי ההוגן‪.‬‬
‫עדכון נוסף של עודף העלות עלול להתרחש כתוצאה מכניסה לתחולת ‪ IAS 37‬על פי הכלל של "הגבוה‬
‫מבין"‪.‬‬
‫תקופת המדידה של עודפי עלות‪-‬‬
‫עם כניסת ‪ IFRS 3R‬לתוקף‪ ,‬התעוררה דרישה מצד הגופים המדווחים להעניק פרק זמן משמעותי ליישום‬
‫של ההוראות ובמיוחד לחישוב עודף העלות ברכישה (‪.)PPA‬‬
‫התקופה שנקבעה היא שנה כך שלמעשה חברה רוכשת יכולה במשך שנה להמשיך ולצבור מידע אודות‬
‫נתונים שהיו במועד הרכישה ולחשב את עודף העלות באופן סופי רק כאשר יש בידיה את כל הנתונים‪ .‬עד‬
‫למועד זה היא רשאית להציג בדוחות הכספיים עודף עלות זמני‪ ,‬כזה שצפוי להיות מתוקן בהמשך‪.‬‬
‫הכלל של ‪ IFRS 3R‬לגבי תקופת המדידה הוא שאם עודף העלות הסופי חושב תוך שנה (תקופת המדידה)‬
‫ונדרש תיקון לעודף העלות הזמני‪ ,‬יש לבצע את התיקון רטרואקטיבית‪ ,‬כלומר בדרך של הצגה מחדש‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קובע ‪ IFRS 3R‬שאם החברה מתקנת את עודף העלות לאחר תקופת המדידה‪ ,‬קרי לאחר שנה‪,‬‬
‫מדובר בטעות וטעויות יש לתקן כמובן באמצעות הצגה מחדש‪ .‬למעשה אין הבדל בטיפול החשבונאי אבל‬
‫יש הבדל בסיבה שהביאה לטיפול הזה‪ .‬בתוך תקופת המדידה לא מדובר בטעות ולאחר תקופת המדידה‬
‫מדובר בטעות‪.‬‬
‫‪ IAS 10‬אירועים לאחר תאריך המאזן‪-‬‬
‫‪ IAS 10‬מחלק את סוגי האירועים לאחר תאריך המאזן (ולפני פרסום הדוחות הכספיים) לשניים‪:‬‬
‫‪ .5‬אירועים חייבי התאמה‪ -‬מדובר למעשה על מידע חדש ולא על אירוע חדש והמידע מבהיר טוב‬
‫יותר את הנסיבות שהיו קיימות בתאריך המאזן‪ .‬אם כך הדבר‪ ,‬יש כמובן להתאים את הדוחות‬
‫הכספיים בגין האירוע הזה‪.‬‬
‫‪ .0‬אירועים שאינם מחייבים התאמה‪ -‬מדובר באירועים של ממש‪ ,‬כלומר אירועים חדשים‬
‫שהתרחשו לאחר תאריך המאזן ולא היו קיימים בתאריך המאזן‪ .‬אירועים כאלה שייכים לתקופת‬
‫הדיווח הבאה שכן הם לא מבהירים את הנסיבות שהיו קיימות בתאריך המאזן‪.‬‬
‫למשל‪-‬‬
‫לאחר תאריך המאזן נשרף מחסן המלאי של החברה‪ ,‬מדובר באירוע שאינו מחייב התאמה משום‬
‫שבתאריך המאזן היה מלאי‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬אם המלאי נשרף לפני תאריך המאזן אבל לא ידענו על כך משום שאת הבדיקה הספציפית של‬
‫המחסן ביצענו כמה ימים לאחר תאריך המאזן‪ ,‬הרי שמדובר במידע חדש בגין אירוע שכבר היה קיים‬
‫בתאריך המאזן‪ .‬במקרה זה יש להתאים את המאזן ולמחוק ממנו את המלאי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫למעשה‪ ,‬ההיגיון שמנחה את הטיפול בתקופת המדידה הוא ההיגיון של ‪ .IAS 10‬לפיכך‪ ,‬ככל שמדובר‬
‫במידע חדש עבור אירועים שהיו קיימים ממילא במועד הרכישה‪ ,‬יש לבצע התאמה בדרך של הצגה מחדש‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם מדובר באירועים שלא קשורים ליום הרכישה אלא התרחשו אחריו‪ ,‬גם אם הם התרחשו‬
‫בתוך תקופת המדידה‪ ,‬אין להתאים את חישוב עודף העלות בגינם‪.‬‬
‫הטבת מס ברכישה‪-‬‬
‫עודף עלות בגין הטבת מס ברכישה‪:‬‬
‫מדובר במקרים שבהם במועד הרכישה קיימים בחברה הנרכשת הפסדים מועברים לצרכי מס שבגנים‬
‫הנרכשת לא יצרה נכסי מיסים נדחים‪ ,‬הסיבה היא בדרך כלל היעדר צפי להכנסה חייבת עתידית שכנגדה‬
‫ניתן יהיה לנצל את הטבות המס‪.‬‬
‫הטיפול במועד הרכישה‪-‬‬
‫על פי ‪ ,IFRS 3R‬כאשר בחברה הנרכשת לא נוצרו מיסים נדחים והחברה הרוכשת סבורה שניתן יהיה לנצל‬
‫הפסדים מועברים‪ ,‬עליה ליצור עודף עלות שהוא במהות נכס מס נדחה‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫נניח שחברה א' קונה ‪ 00%‬ממניות חברה ב'‪ ,‬היא משלמת ‪ ₪ 50000‬כשההון של ב' הוא ‪ .50000‬נניח שכל‬
‫הנכסים וההתחייבויות של ב' מוצגים בדוחות בשווי הוגן (אין עודפי עלות)‪ .‬לחברה ב' יש ‪ ₪ 500000‬הפסד‬
‫מועבר לצרכי מס שבגינו היא לא יצרה מיסים נדחים וחברה א' חושבת שהחברה תוכל לנצל את ההפסדים‪.‬‬
‫שיעור המס ‪.30%‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שולם‬
‫‪50000‬‬
‫הון שנרכש‬
‫‪10000*20%=2000‬‬
‫עודף עלות כולל ‪0000‬‬
‫עודף עלות נכס מס בגין הפסדים של ב' ‪100000*30%*20%=6000‬‬
‫מוניטין ‪P.N‬‬
‫הפסד מועבר ‪ ,111111‬שיעור מס‬
‫‪ 31%‬וחלק החברה ‪21%‬‬
‫‪0000‬‬
‫הטיפול בגין עודף עלות הטבת מס ברכישה בתקופות עוקבות‪-‬‬
‫‪ IFRS 3R‬קובע כי במידה ואומדן נכס המס משתנה בתוך תקופת המדידה‪ ,‬כמובן על בסיס ההגדרה של‬
‫אירועים חייבי התאמה‪ ,‬יש לבצע את הטיפול הרגיל‪ ,‬כלומר הצגה מחדש‪ ,‬לחזור למועד הרכישה ולחשב‬
‫מההתחלה את המוניטין תחת האומדנים החדשים של נכס המס‪.‬‬
‫עד כאן הכל כרגיל‪ ,‬השינוי הגדול חל לאחר תקופת המדידה‪.‬‬
‫בשונה מכל יתר המקרים‪ ,‬כאשר חל שינוי אומדן בנכס המס לאחר תקופת המדידה‪ ,‬לא מציגים מחדש ולא‬
‫רואים בזה טעות אלא מתייחסים לשינוי כאל נסיבות חדשות שאינן משפיעות על חישוב המוניטין (בעצם‬
‫לא נדרשים לעשות כלום)‪.‬‬
‫הסיבה להוראה הזו היא שאומדן הניצול של הפסדים מועברים הוא אומדן בעייתי ולכן סביר שיהיו בו‬
‫שינויים ולכן התקן לא קובע שהשינויים האלה הם בחזקת טעות אם חלפה שנה‪.‬‬
‫יצירת נכס המס מבחינתה של החברה המחזיקה נעשה לא לפי שווי הוגן אלא לפי עקרונות ‪ ,IAS 12‬כלומר‬
‫חישוב פשוט וללא ערך נוכחי של המס שצפוי לנצל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫המבחן החשבונאי ליצירת נכס מס הוא אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים לפי ‪:IAS 12‬‬
‫‪ .5‬צפי של הכנסה חייבת בעתיד (מעל ‪ ;)00%‬או‬
‫‪ .0‬קיומן של עתודות מיסים שעתידות להתהפך באותו מועד שבו יתהפך נכס המס‪.‬‬
‫רווח מרכישה הזדמנותית‪ /‬מוניטין שלילי!‬
‫כאשר חברה רוכשת השפעה מהותית בחברה אחרת ומשלמת סכום הנמוך מהחלק היחסי בשווי ההוגן‪,‬‬
‫נוצרת בעצם יתרת עודף עלות שלילית‪ ,‬מעין מוניטין שלילי‪ .‬השאלה היא כיצד לטפל ביתרה זו?!‬
‫מדובר למשל בדוגמה הבאה‪:‬‬
‫שולם‬
‫‪50000‬‬
‫נרכש‬
‫‪40%*10000=4000‬‬
‫עודף עלות‬
‫‪6000‬‬
‫ע"ע מלאי‬
‫‪5000‬‬
‫ע"ע רכוש קבוע‬
‫‪4000‬‬
‫ע"ע נדלן‬
‫‪50000‬‬
‫סה"כ הקצאת עודפי עלות ‪50000 PPA‬‬
‫מוניטין שלילי ‪P.N‬‬
‫(‪)9000‬‬
‫עפ"י ‪ ,IFRS 3R‬כאשר החברה הרוכשת משלמת פחות מהשווי ההוגן של החברה הנרכשת‪ ,‬היתרה השלילית‬
‫היא רווח שצריך להיות מוכר בדוח רווח והפסד‪ .‬הכינוי לרווח הזה הוא רווח מרכישה הזדמנותית‪.‬‬
‫עפ"י ‪ ,IFRS 3R‬רווח מרכישה הזדמנותית מתרחש אך ורק כאשר המוכר לחוץ למכור‪ .‬אם מדובר במוכר‬
‫שאיננו לחוץ למכור‪ ,‬קובע התקן כי יש לחזור לחישוב עודפי עלות ברכישה ולבדוק האם בעצם הם לא‬
‫מנופחים וזה מה שיצר את הרווח‪ .‬כלומר‪ ,‬אם המוכר לא לחוץ למכור הרי שיש טעות בחישוב עודף העלות‬
‫ולכן יש לתקן אותה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תמורה!‬
‫על פי ‪ IAS 28‬ועל פי ‪ IFRS 3R‬ש‪ IAS 28‬שואב ממנו הוראות רבות‪ ,‬התמורה בעסקה של רכישה יכולה‬
‫להיות מורכבת ממספר רב של מרכיבים‪.‬‬
‫‪ )5‬תמורה במזומן‪ -‬כאשר התמורה היא במזומן‪ ,‬חישובי עודף העלות פשוטים‪ ,‬שכן הם מתבססים‬
‫על התמורה ששולמה‪.‬‬
‫‪ )0‬תמורה בנכס אחר‪ -‬כאשר התמורה המשולמת היא בנכס אחר‪ ,‬השאלה המרכזית היא מהו השווי‬
‫ששולם ובהחלט יתכן שהנכס שמועבר כתשלום מופיע בספרים שלא על בסיס השווי ההוגן שלו‪.‬‬
‫הכללים למדידת עסקה כזו מצריכים שיערוך הנכס המהווה את התשלום רגע לפני העברתו‬
‫למוכר‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫חברה א' רוכשת ‪ 00%‬מחברה ב' ומשלמת בנכס המהווה אצלה רכוש קבוע אשר עלותו המופחתת‬
‫בספרים ‪.00‬‬
‫השווי ההוגן של הנכס ‪.500‬‬
‫שיערוך רגע לפני‪-‬‬
‫ח‪-‬נכס‬
‫ז‪ -‬רווח משערוך‬
‫> ‪100-70=30‬‬
‫רכישת ‪-00%‬‬
‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב'‬
‫> ‪100‬‬
‫ז‪ -‬נכס‬
‫ניתן לראות שהרכישה של ההשקעה נעשית לפי שווי הוגן ולכן מבצעים התאמה לשווי הנכס‪.‬‬
‫‪ )3‬תמורה נדחית‪ -‬נניח כי עסקת הרכישה של א' את ב' תשולם בעוד שנה ‪ ,‬בהנחה שהריבית‬
‫הרלוונטית היא ‪ ,0%‬הסכום שישולם בעוד שנה הוא ‪.500‬‬
‫> ‪100‬‬
‫ז‪ -‬זכאים‬
‫התמורה בעוד שנה (התמורה הנדחית) תהיה ‪100*1.07=107‬‬
‫העובדה שלא שילמנו איננה רלוונטית עוד לחשבון ההשקעה‪ .‬מדובר בהתחייבות שצריך לפרוע‪.‬‬
‫היות והיא מוצגת בערך נוכחי‪ ,‬ההתחייבות תצבור הוצאות מימון‪.‬‬
‫פקודות היומן לטיפול בזכאים (אין שינוי בהשקעה)‪-‬‬
‫ח‪ -‬הוצאות מימון‬
‫> ‪( 7%*100=7‬שיערוך התמורה)‬
‫ז‪ -‬זכאים‬
‫כעבור שנה‪ ,‬בעת התשלום‪-‬‬
‫ח‪-‬זכאים‬
‫> ‪117‬‬
‫‪ )4‬תמורה בהנפקת מניות‪ -‬מדובר למעשה בעסקה שבה הרוכש לא מעביר משאבים כלכליים (מזומן‬
‫או נכס אחר) אלא מנפיק מניות שלו למוכר‪ .‬העסקה תתואר באופן הבא‪:‬‬
‫חברה א' רוכשת ‪ 00%‬מהון המניות של חברה ב'‪ ,‬השווי הוא ‪ .₪ 500‬חברה א' בתמורה לרכישה‬
‫מנפיקה לבעלי המניות של חברה ב' מניות של א'‪ .‬שווי המניות הוא ‪ .500‬נניח שמדובר ב‪ 00-‬מניות‬
‫‪ 5‬שח ע‪.‬נ כל אחת‪.‬‬
‫פקודת היומן‪-‬‬
‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב' ‪500‬‬
‫‪ 00( 70*1=70‬מניות כפול ‪ ₪ 5‬ע‪.‬נ)‬
‫ז‪ -‬הון מניות‬
‫‪30‬‬
‫ז‪ -‬פרמיה ‪P.N‬‬
‫(*) ככל שלהנפקת ההון יש עלויות הנפקה‪ ,‬העלויות האלה יקוזזו מההון והפרמיה שהונפקו‪.‬‬
‫‪ )0‬תמורה תלויה‪ -‬מרכיב של התמורה שישולם בתלות ביעדי ביצוע שנקבעים בין הצדדים‪ .‬אם יעדי‬
‫הביצוע יתקיימו היא תשולם ואם לא‪ ,‬היא לא תשולם‪ .‬מנגנון התמורה התלויה הוא מנגנון שנועד‬
‫לגשר בין קונה למוכר כאשר הקונה מוכן לשלם אם הוא היה יודע שהתחזיות של המוכר אכן‬
‫מדויקות‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬על מנת להבטיח את השגת היעדים‪ ,‬המוכר שהיה קודם בעל מניות‪,‬‬
‫ממשיך להיות עובד מפתח בחברה‪ .‬הסכמים מסוג זה נקראים הסכמי ‪.earn out‬‬
‫‪23‬‬
‫הסכמי ‪:earn out‬‬
‫מועד‬
‫הכרה לראשונה‬
‫תקופות עוקבות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הנפקת מניות‬
‫מזומן‪ /‬נכס אחר‬
‫לפי שווי הוגן‬
‫לפי שווי הוגן‬
‫אין שערוכים בתקופות‬
‫שווי הוגן דרך רווח והפסד‬
‫עוקבות‬
‫החשבונאות מפרידה את הטיפול החשבונאי בתמורה תלויה בין שני סוגים של מטבעות תשלום‪.‬‬
‫האחד‪ -‬מזומן או נכס אחר והשני‪ -‬מניות או רכיב הון עצמי אחר‪.‬‬
‫בכל מקרה במועד העסקה‪ ,‬קובעת החשבונאות שההתחייבות או ההון שהם התמורה התלויה‪,‬‬
‫ימדדו לפי שווי הוגן‪ .‬ההבדל מתבטא בתקופות העוקבות‪.‬‬
‫כאשר מדובר במזומן או נכס אחר‪ ,‬ההתחייבות תמשיך להימדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד‬
‫(במהות היא מאוד מזכירה אופציה‪ -‬נגזר פיננסי שמטופל בקבוצה מס' ‪ 5‬של ‪ .)IAS 39‬לחילופין‪,‬‬
‫אם התמורה התלויה היא במניות‪ ,‬על פי הכללים הרגילים בחשבונאות בתקופות עוקבות אין‬
‫לשערך את ההון‪.‬‬
‫חברה א' רכשה ‪ 00%‬מ‪-‬ב' תמורת ‪ 00‬שח במזומן‪ .‬כמו כן‪ ,‬התחייבה חברה א' לתשלום נוסף של‬
‫‪ 39‬שקלים בעוד שנתיים במידה וחברה ב' במהלך השנתיים הללו תשמור על נתח השוק שלה כפי‬
‫שהוא במועד העסקה‪.‬‬
‫השווי ההוגן של התמורה התלויה במועד העסקה הוא ‪.00‬‬
‫הנחה א'‪ -‬התשלום בסך ‪ 39‬יועבר במזומן באם ישמר נתח השוק כעבור שנתיים‪.‬‬
‫הנחה ב'‪ -‬חברה א' תנפיק ‪ 0‬מניות ‪ ₪ 5‬ע‪.‬נ כל אחת באם ישמר נתח השוק כעבור שנתיים‪.‬‬
‫תחת הנחה א'‪ ,‬התמורה התלויה במזומן‪-‬‬
‫‪500‬‬
‫ח‪ -‬השקעה‬
‫‪00‬‬
‫ז‪ -‬התחייבות תלויה ‪( 00‬לפי שווי הוגן)‬
‫הטיפול בחשבון ההשקעה מעתה יתבצע כרגיל‪ ,‬בלי קשר לשאלה מה יקרה לתמורה התלויה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נצטרך לטפל גם בהתחייבות‪.‬‬
‫הטיפול התחייבות‪-‬‬
‫נניח כי בסוף השנה הראשונה‪ ,‬ההנחות לגבי ההתחייבות דומות להנחות ביום העסקה כך‬
‫שלמעשה השווי אמור להיות אותו שווי למעט השתנות הערך הנוכחי‪ .‬לאחר שנה ההיוון צריך‬
‫להיות רק לשנה אחת ולא לשנתיים‪ .‬נניח כי על בסיס חישובים‪ ,‬השווי ההוגן של ההתחייבות‬
‫בתום השנה הראשונה הוא ‪.00‬‬
‫פקודת היומן לסוף שנה ראשונה‪-‬‬
‫ח‪ -‬הוצאות מימון‪/‬אחרות‬
‫< ‪28-20=8‬‬
‫ז‪ -‬התחייבות‬
‫כעת נניח כי בסוף השנה השנייה מתרחש אחד משני המקרים החלופיים הבאים‪:‬‬
‫החברה מצליחה לשמור על נתח השוק ולכן חברה א' משלמת ‪-₪ 39‬‬
‫במקרה זה ההתחייבות צריכה לעמוד על ‪ 39‬שכן זה הסכום עליו נקבע‪ ,‬זהו השווי ההוגן‪.‬‬
‫פקודת שיערוך‪-‬‬
‫ח‪ -‬הוצאות מימון‪ /‬אחרות‬
‫< ‪39-28=11‬‬
‫ז‪ -‬התחייבות‬
‫פירעון ההתחייבות‪-‬‬
‫ח‪ -‬התחייבות‬
‫> ‪39‬‬
‫חברה ב' לא עומדת ביעד וחברה א' לא נדרשת לשלם‪-‬‬
‫במקרה זה השווי ההוגן הוא ‪ 0‬שכן החברה לא צריכה לשלם כלום‪.‬‬
‫ח‪-‬התחייבות‬
‫> ‪( 28‬איפוס ההתחייבות שיצרנו)‬
‫ז‪ -‬הכנסות מימון‪ /‬אחרות‬
‫תחת הנחה ב'‪ ,‬התמורה תלויה במכשיר הוני‪-‬‬
‫כאשר מדובר במכשיר הוני‪ ,‬היות והוא לא משוערך‪ ,‬הטיפול החשבונאי צפוי להיות קל יותר‪,‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪500‬‬
‫‪00‬‬
‫‪24‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ז‪ -‬קרן הון בגין תמורה תלויה ‪00‬‬
‫מעתה ועד לתום השנה השנייה‪ ,‬אין צורך ברישום חשבונאי בכלל‪ ,‬גם אם השווי משתנה שכן‬
‫הון עצמי לא משוערך‪.‬‬
‫בתום השנה השנייה יתכנו שני תרחישים חלופיים‪:‬‬
‫ננפיק את המניות כי חברה ב' עמדה ביעד‪-‬‬
‫ח‪ -‬קרן הון ‪00‬‬
‫ז‪ -‬הון מניות ‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫ז‪ -‬פרמיה‬
‫לא ננפיק את המניות כי חברה ב' לא עמדה ביעד‪-‬‬
‫ח‪ -‬קרן הון‬
‫> ‪( 00‬איפוס הקרן)‬
‫ז‪ -‬פרמיה‬
‫(*) הטיפול החשבונאי במכשיר ההוני נכון רק אם מנגנון התמורה התלויה מקנה סכום קבוע‬
‫של מניות‪ .‬אם הסכום לא קבוע‪ ,‬למרות שמדובר במניות‪ ,‬החשבונאות תטפל במניות‬
‫כהתחייבות פיננסית (לפי ‪.)IAS 32‬‬
‫עלויות עסקה‪ -‬בדומה לכל נכס אחר‪ ,‬כאשר רוכשים השקעה בחברה כלולה‪ ,‬מתהוות עלויות עסקה‬
‫למתווכים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬בדיקות נאותות וכו'‪ .‬על פי הכללים החשבונאיים‪ ,‬עלויות העסקה מהוות חלק‬
‫מהתמורה בעסקה‪ ,‬כלומר‪ ,‬חלק מעלות הרכישה‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ )5‬יש לזכור שבעסקה שבה התמורה היא הנפקת מניות‪ ,‬העלויות שקשורות בהנפקת המניות לא‬
‫נחשבות לעלויות עסקה אלא לעלויות הנפקת הון שיש לקזז אותן מהפרמיה‪.‬‬
‫‪ IAS 28 )0‬בכלל לא מתייחס לעלויות עסקה ומה שמעניין הוא ש‪ IFRS 3R-‬כן מתייחס והוא קובע‬
‫לא להוון את עלויות העסקה אלא לזקוף אותן מידית לרוו"ה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הפרשנות של‬
‫הפירמות הבינלאומיות היא לא לשאוב את ההוראה מ‪ IFRS 3R-‬וכן להוון את העלויות כשמדובר‬
‫בחברה כלולה לפי שווי מאזני‪.‬‬
‫רכישת השפעה מהותית בשלבים ושינויים בשיעור ההחזקה‪-‬‬
‫על פי כללי החשבונאות‪ ,‬כאשר רכישת ההשפעה המהותית נעשית בשלבים‪ ,‬כלומר נניח שחברה א' מחזיקה‬
‫בחברה ב' ‪ 0%‬ולימים היא רוכשת החזקה נוספת שמעלה אותה מעל ‪ ,00%‬נניח ‪ 56%‬כך שהחזקתה עומדת‬
‫על ‪ ,05%‬במקרה כזה קובעים הכללים שיש שתי עסקאות‪:‬‬
‫העסקה הראשונה‪ ,‬מימוש ההחזקה הישנה‪ -‬מדובר במימוש רעיוני‪ ,‬הוא לא באמת קרה והוא צריך‬
‫להיעשות לפי שווי הוגן‪.‬‬
‫העסקה השנייה היא רכישת ההשפעה המהותית של ‪ ,05%‬מועד הרכישה הוא המועד שבו הגענו להשפעה‬
‫ב‪ 05.05.0009-‬חברה א' רוכשת ‪ 0%‬מהון המניות של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 400‬ב‪ 35.50.0009 -‬חברה א'‬
‫רוכשת ‪ 00%‬נוספים בתמורה ל‪.₪ 0000‬‬
‫ההון העצמי של חברה ב' ב‪ 35.50.0009-‬הוא ‪.0000‬‬
‫ב‪ 35.50.0009 -‬חברה א' מחזיקה ‪ 00%‬בחברה ב' וזהו מועד הרכישה‪ ,‬המועד בו הגיעה החברה להשפעה‬
‫עד ה‪ 35.50.0009-‬נטפל בהשקעה לפי קבוצה ‪ 5‬או לפי קבוצה ‪ 4‬של ‪IAS 39‬‬
‫‪ 05.05.0009‬רכישת ‪-0%‬‬
‫> ‪400‬‬
‫‪25‬‬
‫תחת ההנחה כי מדובר בקבוצה ‪-5‬‬
‫השווי ההוגן של ה‪ 0%-‬ב‪(2000/20%)*5%=500 35.50.0009-‬‬
‫ח‪-‬השקעה ב‪-‬ב'‬
‫ז‪ -‬רווח מני"ע סחירים‬
‫>‬
‫‪500-400=100‬‬
‫חישוב עודף עלות ‪35.50.0009‬‬
‫תמורה‪:‬‬
‫שולם‬
‫‪ 2000+500=2500‬נוסיף את השווי ההוגן של ה‪( 0%-‬ההחזקה הישנה)‬
‫הון שנרכש ‪( 25%*8000= 2000‬החישוב יעשה לפי סכימת ההחזקה עד שיש השפעה מהותית)‬
‫‪000‬‬
‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬
‫‪000‬‬
‫(*) כאשר במהלך השנה ההשקעה מטופלת לפי קבוצה מס' ‪ ,5‬הרווח מהשערוך ממילא נזקף לדוח רוו"ה‬
‫ולכן אין צורך בטיפול נוסף‪ .‬המקרה יהיה שונה בהנחה שהחברה טיפלה ב‪ 0%-‬בקבוצת ניירות הערך‬
‫הזמינים למכירה‪ ,‬קבוצה ‪.4‬‬
‫תחת ההנחה כי מדובר בקבוצה ‪-4‬‬
‫‪ 05.05.0009‬רכישת ‪-0%‬‬
‫> ‪411‬‬
‫שווי הוגן של ה‪ 0%-‬ב‪(2000/20%)*5%=500 35.50.0009-‬‬
‫ז‪ -‬קרן הון‪OCI /‬‬
‫>‬
‫‪500-400=100‬‬
‫למעשה‪ ,‬כאשר ההשקעה הקודמת (של ה‪ )0%-‬מסווגת בקבוצה מספר ‪ ,4‬היא מוצגת בשווי הוגן וחישוב‬
‫עודף עלות הרכישה מתבצע ללא כל שינוי (כלומר כמו בקבוצה ‪ .)5‬מה ששונה הוא שכאן נכנסת לתוקף‬
‫ההוראה של התקן לפיה מדובר בשתי עסקאות‪ :‬מימוש ה‪ 0%-‬ורכישת ה‪ .00%-‬היות ומדובר במימוש‪ ,‬יש‬
‫להפשיר את ה‪ OCI-‬לרווח והפסד ולהכיר ברווח מני"ע סחירים ביום זה‪ .‬אילו לא היה מדובר במימוש‬
‫רעיוני לא הינו מפשירים את קרן ההון‪.‬‬
‫פקודת ההפשרה‪-‬‬
‫ח‪ -‬קרן הון ‪OCI‬‬
‫> ‪( 100‬מימוש רעיוני של הקרן שנוצרה בגין ה‪)0%-‬‬
‫רכישת השפעה מהותית בדרך של הנפקת מניות‪:‬‬
‫ב‪ 05.05.0009-‬רכשה חברה א' ‪ 000‬מניות של חברה ב' המהוות ‪ 50%‬מהון המניות של ב' תמורת ‪ 000‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ 35.50.0009-‬הנפיקה חברה ב' ‪ 0000‬מניות נוספות תמורת ‪ .₪ 50000‬חברה א' רכשה ‪ 0000‬מניות בהנפקה‬
‫הזו‪.‬‬
‫ההון העצמי של חברה ב' ב‪ 35.50.0009-‬הוא ‪.₪ 0000‬‬
‫‪26‬‬
‫ב‪ 05.05.0009-‬נרכשו ‪ 50%‬מחברה ב' שהם ‪ 000‬מניות‪ .‬במועד זה לחברה ב' ‪ 0000‬מניות (‪.)500*10‬‬
‫ב‪ 35.50.0009 -‬הונפקו עוד ‪ 0000‬מניות בחברה ב' ונרכשו ע"י חברה א' עוד ‪ 0000‬מניות‪ ,‬כלומר שיעור‬
‫ההחזקה הכולל הוא‪.(500+2000)/(5000+5000)=25% :‬‬
‫‪ 05.05.0009‬ח‪ -‬השקעה‬
‫>‬
‫‪800‬‬
‫‪ 35.50.0009‬שווי הוגן למניה ‪10000/5000=2‬‬
‫שווי הוגן ל‪ 50%-‬של ההחזקה הישנה‪500*2=1000 -‬‬
‫שערוך‪-‬‬
‫>‬
‫‪1000-800=200‬‬
‫חישוב עודף עלות במועד הרכישה ‪35.50.0009‬‬
‫שולם ‪ 2000*2+1000=5000‬רכישת ‪ 0000‬מניות ב‪ ₪ 0‬כל אחת ועוד השקעה ישנה על ‪5000‬‬
‫נרכש ‪ 25%*(8000+10000)=4500‬מתייחסים להון לפני ההנפקה וכן להון בעקבות ההנפקה‬
‫ע"ע‬
‫‪ 000‬נניח כי כל עודף העלות על סך ‪ 000‬הוא מוניטין‬
‫כאשר מדובר בהנפקת מניות‪ ,‬חישוב עודף העלות זהה במהות שלו אבל יש לשים לב שהכסף של הרכישה‬
‫זרם אל תוך החברה‪ ,‬זאת בניגוד לעסקת רכישה רגילה שבה החברה איננה צד בכלל‪ -‬בעל מניות אחד‬
‫מחליף ידיים עם בעל מניות אחר מבלי שהחברה מעורבת בכך‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬בחישוב עודף העלות‪ ,‬ההון העצמי הנרכש הוא ההון העצמי של חברה ב' אחרי ההנפקה ולא‬
‫לפניה‪ ,‬זאת משום שלחברה א' יהיו ‪ 00%‬מחברה ב' גם אחרי ההנפקה‪ ,‬כשל‪-‬ב' יש בהון עוד ‪.₪ 50000‬‬
‫שינויים בשיעור ההחזקה‪-‬‬
‫חשבונאות המימוש הרעיוני רלוונטית רק בהשגת השפעה מהותית ובמימוש השפעה מהותית (איבוד‬
‫השפעה מהותית)‪ .‬כל עוד אנחנו נמצאים בהשפעה מהותית‪ ,‬החישובים יתבצעו לפי האחוז המדויק שנרכש‬
‫או מומש בעסקה ספציפית‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם חברה א' מחזיקה ‪ 00%‬מ‪-‬ב' ומיישמת לגבי השקעתה ב‪-‬ב' את‬
‫שיטת השווי המאזני ומאוחר יותר היא רוכשת ‪ 0%‬נוספים‪ ,‬יש לחשב עודף עלות חדש נוסף רק בגין ה‪0%-‬‬
‫ולא לחשב עודף עלות על כל ה‪.00%-‬‬
‫כנ"ל לגבי מימוש השקעה‪ :‬אם חברה א' מחזיקה ב‪-‬ב' ‪ 00%‬ומוכרת ‪ 0%‬כך שהיא נותרת עם ‪ 00%‬והיא‬
‫ממשיכה ליישם שווי מאזני‪ ,‬מחשבון ההשקעה נממש ‪ 0%‬ולא מכירת מלוא ההשקעה ורכישת ‪ 00%‬מחדש‪.‬‬
‫דוגמא לרכישה בשלבים ומימוש‪-‬‬
‫חברה א' רכשה ומימשה מניות של חברה ב' במהלך השנים ‪ 0000-0050‬כדלהלן‪:‬‬
‫תאריך‬
‫‪05/00/00‬‬
‫ערך נקוב‬
‫‪0000‬‬
‫‪05/04/09‬‬
‫‪00000‬‬
‫‪05/50/09‬‬
‫‪50000‬‬
‫‪05/00/50‬‬
‫(‪)0000‬‬
‫‪35/50/50‬‬
‫(‪)03000‬‬
‫הערות‬
‫ההשקעה סווגה כמוחזקת‬
‫למסחר‬
‫בכוונת חברה א' להחזיק את‬
‫ההשקעה לזמן ארוך‬
‫החל מיום ‪ 35/50/50‬ההשקעה‬
‫סווגה כמוחזקת למסחר‬
‫‪27‬‬
‫שער מניות חברה ב' בבורסה‪ -‬ש"ח‬
‫‪6.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪9.09‬‬
‫‪05/00/00‬‬
‫‪35/50/00‬‬
‫‪05/04/09‬‬
‫‪05/50/09‬‬
‫‪35/50/09‬‬
‫‪05/00/50‬‬
‫‪35/50/50‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪50‬‬
‫הרכב ההון העצמי של חברה ב' ליום ‪-21/20/20‬‬
‫הון מניות‬
‫פרמיה‬
‫עודפים‬
‫סה"כ‬
‫‪500000‬‬
‫‪000000‬‬
‫‪300000‬‬
‫‪022222‬‬
‫נתונים נוספים‪:‬‬
‫רווחי ב'‪:‬‬
‫‪05/00/00-35/50/00‬‬
‫שנת ‪0009‬‬
‫שנת ‪0050‬‬
‫‪500000‬‬
‫‪000000‬‬
‫‪500000‬‬
‫הניחו כי הרווחים מתפלגים באופן נורמלי על פני השנה‪.‬‬
‫ביום ‪ 35/50/0000‬חילקה חברה ב' דיבידנד בסך ‪.00000‬‬
‫ביום ‪ 35/50/09‬חילקה חברה ב' דיבידנד בסך ‪.60000‬‬
‫עודפי העלות מיוחסים למוניטין בלבד‪.‬‬
‫נדרש‪ :‬תנועה והרכב חשבון ההשקעה‪.‬‬
‫‪ 05/00/00‬ח‪ -‬השקעה‬
‫> ‪5000*6.5=32500‬‬
‫בשלב זה יש החזקה של ‪( 0%‬בשל רכישת ‪  )0000/500000‬טיפול לפי ‪ , IAS 39‬קבוצה ‪FVTPL 5‬‬
‫‪ 35/50/00‬ח‪-‬השקעה‬
‫> ‪5000*(7.2-6.5)=3500‬‬
‫ח‪ -‬מזומן‬
‫ז‪ -‬הכנסות מדיבידנד > ‪20000*5%=1000‬‬
‫יתרה מאזנית של ההשקעה ל‪ 35/50/00-‬עומדת על ‪5000*7.2=36000‬‬
‫עד ה‪ 05/04/09-‬ההחזקה נמצאת תחת ‪ IAS 39‬ומאותו מועד היא עוברת לטיפול לפי ‪ IAS 28‬ולכן נטפל‬
‫בהשקעה בהתאם‪.‬‬
‫‪ 05/04/09‬ערב הרכישה הנוספת נבצע שיערוך‪:‬‬
‫ז‪-‬רווח מני"ע >‪5000*(7.878-7.2)= 3390‬‬
‫יתרת השקעה ‪5000*7.878=39390‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 05/04/09‬חישוב עודף עלות למועד העלייה לאקוויטי (השגת השפעה מהותית לראשונה)‪-‬‬
‫על פי המתודולוגיה שלמדנו‪ ,‬כאשר משיגים לראשונה השפעה מהותית בחברה שיש בה כבר החזקה‪ ,‬רואים‬
‫בכך שתי עסקאות‪ :‬עסקה ראשונה היא מימוש ההשקעה הקיימת בשווי הוגן והכרה ברווח והעסקה‬
‫השנייה היא רכישת מלוא ההחזקה החדשה (שתי הרכישות)‪.‬‬
‫במקרה שלנו‪ ,‬היות ועל פי ‪ IAS 39‬זקפנו את השערוך לרווח והפסד‪ ,‬אין צורך בטיפול נוסף‪ .‬אילו הינו‬
‫בקבוצה מס' ‪ 4‬עד ליום ‪ ,05/04/09‬הינו משערכים את ההשקעה כנגד קרן הון‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ב‪ 05/04‬במועד‬
‫הרכישה הינו מממשים את קרן ההון לרווח והפסד כאילו מדובר במימוש‪.‬‬
‫ההון של חברה ב' ליום ‪: 05/04/0009‬‬
‫יתרת פתיחה הון עצמי‬
‫רווח ‪0000‬‬
‫דיבידנד שחולק‬
‫רווח ‪ 0009‬על הרבעון שנה לפני הרכישה‬
‫סה"כ הון חברה ב'‬
‫‪600000‬‬
‫‪500000‬‬
‫(‪)00000‬‬
‫‪200000*1/4=50000‬‬
‫‪030000‬‬
‫ומכאן שעודף העלות יחושב כך‪:‬‬
‫תמורה‪:‬‬
‫‪( 20000*7.878=157560‬ערך נקוב כפול שער המניה)‬
‫שולם‬
‫‪39390‬‬
‫שווי החזקה ישנה‬
‫‪596900‬‬
‫סך התמורה‬
‫שווי מאזני שנרכש‪730000*25%=(182500) -‬‬
‫‪54400‬‬
‫(*) מעתה‪ ,‬הטיפול בהשקעה של א' ב‪-‬ב' יעשה על פי ‪ ,IAS 28‬שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫היות והרכישה הבאה מתבצעת ב‪ 05/50/09 -‬והיות ולאחר הרכישה החדשה שתהיה באוקטובר שיעור‬
‫ההחזקה משתנה‪ ,‬נחשב את התנועה בחשבון ההשקעה עד השינוי‪ ,‬כלומר עד ה‪ 30/09-‬ולאחר מכן נטפל‬
‫באופן בדיד בשינוי עצמו‪.‬‬
‫חישוב התנועה בחשבון ההשקעה ‪-05/04/0009-30/09/0009‬‬
‫‪596900‬‬
‫(עלות ההשקעה‪ ,‬סך התמורה בחישוב עודף העלות)‬
‫יתרת פתיחה השקעה‬
‫רווחי אקוויטי‪-‬‬
‫‪25%*(200000*1/2)= 25000‬‬
‫החלק ברווחי ב'‬
‫‪005900‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה ‪-30/09/09‬‬
‫ההון של חברה ב' כעת עומד על ‪ 030000‬שחישבנו קודם ‪ +‬הרווח של התקופה שחלפה (חצי שנה) שעומד על‬
‫‪ ,200000*1/2=100000‬כלומר סה"כ ההון של חברה ב' הוא ‪.030000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪25%*830000=207500‬‬
‫‪54400‬‬
‫‪005900‬‬
‫‪ 05/50/09‬רכישה נוספת בתוך שיטת השווי המאזני‪-‬‬
‫לאור העובדה שהרכישה היא בתוך שיטת השווי המאזני‪ ,‬חישוב עודף העלות ברכישה הוא רק בגין החלק‬
‫שנרכש‪ ,‬במקרה שלנו ‪ 50%‬ולא מדובר בשיטת ה‪ step acquisition-‬שהיא מה שיישמנו כאשר עלינו‬
‫לראשונה לשווי מאזני‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪10000*9.09=90900‬‬
‫שולם‬
‫הון שנרכש )‪10%*830000=(83000‬‬
‫‪0900‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה ‪-05/50/09-35/50/09‬‬
‫יתרת פתיחה ‪005900‬‬
‫השקעה נוספת ‪90900‬‬
‫רווחי אקוויטי‪:‬‬
‫החלק ברווח ‪35%*(200000*1/4)=17500‬‬
‫)‪35%*60000=(21000‬‬
‫דיבידנד‬
‫יתרת סגירה ‪309300‬‬
‫הערה‪ -‬ניתן לראות שהדיבידנד שמחולק בסוף שנה נלקח לפי ‪ 30%‬משום שזהו שיעור ההחזקה‬
‫הסטטוטורי (חוקי) של החברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחישובי השווי המאזני רשמנו רווחים בכל תקופה לפי שיעור‬
‫ההחזקה שהיה קיים בפועל בתקופה הרלוונטית והעובדה שעלינו בשיעור ההחזקה לא תשנה את הסכום‬
‫שזקפנו בתקופות קודמות כרווח‪ .‬לכאורה‪ ,‬יש כאן סתירה שכן מישהו יכול לומר שהזכויות ברווח הן ‪.30%‬‬
‫מה שמגשר על הסתירה הזו היא העובדה ששינוי בשיעור ההחזקה מלווה בתשלום של כסף כך שלמעשה‬
‫חברה א' שילמה במזומן על ‪ 50%‬מהרווחים ההיסטוריים של החברה ומאותו מועד הם שלה אך היא לא‬
‫תכיר ברווח בגינם‪.‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה ליום ‪-35/50/09‬‬
‫ההון של חברה ב' כעת עומד על ‪ 030000‬שחישבנו קודם ‪ +‬הרווח של התקופה שחלפה (רבע שנה) שעומד על‬
‫‪ 200000*1/4=50000‬ובניכוי הדיבידנד שהוא ‪ ,60000‬כלומר סה"כ ההון עומד על ‪.000000‬‬
‫החלק בהון ‪35%*820000=287000‬‬
‫‪( 14450+7900=22350‬מוניטין משתי הרכישות)‬
‫‪309300‬‬
‫סה"כ‬
‫‪309300‬‬
‫החלק ברווחי חברה ב' ‪35%*(150000*1/2)=26250‬‬
‫‪330600‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה ליום ‪-30/06/50‬‬
‫החלק בהון ‪35%*(820000+150000*1/2)=313250‬‬
‫‪00300‬‬
‫‪330600‬‬
‫סה"כ‬
‫‪ 05/00/50‬ירידה בשיעור ההחזקה בשיטת השווי המאזני‪-‬‬
‫כאשר מתקיימת מכירת מניות ויש ירידה בשיעור ההחזקה‪ ,‬מממשים את החלק היחסי שנמכר‪ .‬מחשבים‬
‫רווח‪/‬הפסד מהמימוש של אותו חלק יחסי ומרגע זה ממשיכים ליישם את שיטת השווי המאזני על אחוז‬
‫ההחזקה שנותר (כלומר הנמוך יותר)‪.‬‬
‫חישוב רווח ההון מהמכירה‪-‬‬
‫‪5000*9.7=48500‬‬
‫תמורה‬
‫השקעה שמומשה )‪( 335600*5%/35%=(47943‬מומשו ‪ 0%‬מתוך סך ההחזקה של ‪)30%‬‬
‫‪000‬‬
‫רווח הון‬
‫‪31‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה לאחר המימוש ‪-05/00/50‬‬
‫ההון של חברה ב' כעת עומד על ‪.895000‬‬
‫החלק בהון ‪30%*895000=268500‬‬
‫‪22350*30/35=19157‬‬
‫‪ 000600‬ניתן למצוא זאת גם ע"י ‪335600*30/35‬‬
‫סה"כ‬
‫‪330600‬‬
‫)‪(47943‬‬
‫מימוש השקעה‬
‫סה"כ יתרת פתיחה ‪000600‬‬
‫‪30%*(150000*1/2)=22500‬‬
‫רווחי אקוויטי‬
‫‪350500‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה ‪( 30/50/50‬רגע לפני המימוש)‪-‬‬
‫סה"כ‬
‫‪30%*970000=291000‬‬
‫‪59500‬‬
‫‪350500‬‬
‫‪ 35/50/50‬מכירה ואיבוד השפעה מהותית‪-‬‬
‫כאשר מאבדים השפעה מהותית‪ ,‬יש למעשה לראות בכך שתי עסקאות‪ :‬עסקה של מכירה של ההשקעה‬
‫כולה ורכישה של ההחזקה החדשה לפי שווי הוגן‪ .‬טכנית‪ ,‬ניתן לחלק את חישוב הרווח לשני חלקים‪ :‬החלק‬
‫הראשון נובע מהחלק שמימשנו בפועל (‪ )03%‬והחלק השני הוא חלק רעיוני שהוא בעצם שיערוך של ‪0%‬‬
‫שנותרו לשווי הוגן דרך רווח והפסד‪.‬‬
‫חישוב הרווח‪-‬‬
‫שלב ‪ ,1‬החלק שמומש‪:‬‬
‫‪23000*12=276000‬‬
‫תמורה‬
‫)‪310157*23/30=(237787‬‬
‫מימוש‬
‫‪30053‬‬
‫רווח ממימוש בפועל‬
‫שלב ‪ ,2‬החלק שנותר‪ ,‬רווח רעיוני משערוך‪:‬‬
‫‪7000*12-(310157*7/30) =11630‬‬
‫סה"כ רווח ‪49043‬‬
‫פקודת היומן‪:‬‬
‫ח‪ -‬מזומן ‪006000‬‬
‫ז‪ -‬השקעה בשווי מאזני ‪350500‬‬
‫ח‪ -‬השקעה בני"ע סחירים ‪7000*12=84000‬‬
‫ז‪ -‬רווח הון ‪49043 P.N‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬לא נדרש להראות את הניתוח של מרכיבי הרווח והניתוח הנ"ל של שני השלבים‪ ,‬הדבר‬
‫בוצע לצורך ההבנה איזה חלק של הרווח מומש במזומן ואיזה חלק נובע מהוראות ‪( IAS 28‬ניתן‬
‫להסתפק בפקודת היומן)‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי הזה לא היה משתנה אם חברה א' היתה מחליטה לסווג את ‪ 0%‬בקבוצה מספר ‪.4‬‬
‫הסיבה היא שהרווח לא נחשב לרווח משערוך אלא שמדובר בגישת שתי העסקאות‪ ,‬לפי ‪ IAS 28‬גם ה‪-‬‬
‫‪ 0%‬מומשו ונרכשו מחדש ולכן גם אם היה מדובר בקבוצה ‪ ,4‬היה כאן מימוש ויש לממש את קרן ההון‬
‫לרווח והפסד‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫הנפקות!‬
‫ההבדל המהותי בין הנפקה למכירה ישירה של מניות הוא שבמכירה מדובר בעסקה בין בעלי מניות שבה‬
‫החברה איננה מעורבת‪ ,‬הנפקה זו גם עסקה בין בעלי מניות ובה אחד קונה והשני מתדלדל (מדלל‬
‫אחזקותיו)‪ .‬ההבדל הוא שבהנפקה הכסף נכנס לתוך החברה ולכן היא צד לעסקה‪.‬‬
‫דוגמא בהנפקת מניות ע"י המוחזקת‪-‬‬
‫ביום ‪ 05/05/00‬רכשה חברה א' ‪ 30%‬מהון המניות של חברה ב'‪ .‬מוניטין שנוצר ברכישה הסתכם ב‪.00000-‬‬
‫להלן הרכב ההון העצמי של חברה ב' ליום ‪-30/50/00‬‬
‫‪500000‬‬
‫הון מניות רגילות ‪₪ 5‬‬
‫‪500000‬‬
‫פרמיה‬
‫‪300000‬‬
‫עודפים‬
‫‪022222‬‬
‫סה"כ‬
‫ביום ‪ 35/50/00‬הנפיקה חברה ב' ‪ 00000‬מניות נוספות תמורת ‪.₪ 560000‬‬
‫התייחסו למקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬חברה א' לא רכשה מניות בהנפקה‬
‫ב‪ .‬חברה א' רכשה ‪ 3600‬מניות בהנפקה‬
‫ג‪ .‬חברה א' רכשה ‪ 50000‬מניות בהנפקה‬
‫הרכב חשבון ההשקעה ‪( 30/50/00‬רגע לפני)‪-‬‬
‫החלק בהון ‪30%*500000=150000‬‬
‫‪( 00000‬נתון)‬
‫‪500000‬‬
‫סה"כ‬
‫שיעורי החזקה תחת כל אחת מההנחות‪:‬‬
‫הנחה א'‬
‫‪30000/(100000+20000)=25%‬‬
‫ירידה בשיעור ההחזקה ‪ ‬מימוש‬
‫הנחה ב'‬
‫‪(30000+3600)/(100000+20000)=28%‬‬
‫ירידה בשיעור ההחזקה ‪ ‬מימוש‬
‫אך יש לזכור כי שולם פה כסף ע"י א'‬
‫הנחה ג'‬
‫‪(30000+18000)/(100000+20000)=40%‬‬
‫עלייה בשיעור ההחזקה ‪ ‬עודף עלות נוסף‬
‫הנחה א'‪:‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה לאחר ההנפקה‪-‬‬
‫החלק בהון ‪25%*(500000+160000)=165000‬‬
‫‪20000*25%/30%=16667‬‬
‫‪505660‬‬
‫סה"כ‬
‫> ‪181667-170000=11667‬‬
‫ז‪ -‬רווח הון‬
‫חישוב הרווח כאשר מדובר בהנפקה כאשר החברה המחזיקה לא משתתפת בהנפקה הוא ההפרש בין יתרת‬
‫חשבון ההשקעה לפני ההנפקה לבין יתרת חשבון ההשקעה אחרי ההנפקה‪ .‬בעצם‪ ,‬לא מעורב כאן שום‬
‫חשבון נוסף‪ .‬בהחלט יתכן שכתוצאה מירידה בשיעור ההחזקה‪ ,‬יתהווה הפסד‪ .‬באופן כללי ניתן לומר שאם‬
‫הדילול הוא נמוך (ירידה בשיעור ההחזקה נמוכה) וסכום הכסף שנכנס גבוה‪ -‬נצפה לרווח‪ .‬לחילופין‪ ,‬אם‬
‫הדילול גבוה והכסף הוא נמוך‪ -‬יהיה הפסד‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫הנחה ב'‪:‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה אחרי ההנפקה‪-‬‬
‫החלק בהון ‪28%*(500000+160000)=184800‬‬
‫‪20000*28%/30%=18667‬‬
‫‪0034460‬‬
‫סה"כ‬
‫ח‪ -‬השקעה ‪203467-170000=33467‬‬
‫ז‪ -‬מזומן ‪ 3600*(160000/20000)=28800‬מחיר למניה ‪ 0‬ש"ח‬
‫ז‪ -‬רווח ‪4660 P.N‬‬
‫הצגת ההנפקה בתנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬
‫יתרת פתיחה ‪500000‬‬
‫השקעה נוספת ‪00000‬‬
‫רווח מהנפקה ‪4660‬‬
‫‪003460‬‬
‫סה"כ‬
‫כאשר החברה המחזיקה יורדת בשיעור ההחזקה אבל משתתפת בהנפקה‪ ,‬כדי לבחון האם יש רווח או‬
‫הפסד מהעסקה יש להביא בחשבון שתי השפעות מנוגדות‪ :‬השפעה אחת היא ההשפעה של הגידול בחשבון‬
‫ההשקעה (ניתן לחשוב על מקרים שבהם יש הנפקה‪ ,‬החברה המחזיקה מעורבת ולמרות זאת חשבון‬
‫ההשקעה קטן)‪ .‬השפעה שניה היא שיש את אלמנט המזומן שיצא החוצה‪ ,‬זהו בכל מקרה קיטון בנכס‪.‬‬
‫התמהיל של השינוי בחשבון ההשקעה תוך הבאה בחשבון של המזומן שיצא‪ ,‬הוא זה שיוצר את הרווח‪/‬‬
‫ההפסד מהעסקה‪.‬‬
‫הערה‪ -‬אם ברמה של חשבון ההשקעה יש הפסד‪ ,‬למשל במקרה שלנו כשסכום ההשקעה אחרי ההנפקה‬
‫נמוך מ‪ ,500000-‬נניח ‪ -560000‬ההפסד הכולל מהעסקה ייקח גם את המזומן בחשבון‪ .‬הירידה במזומן היא‬
‫בכל מקרה הפסד של ‪ 00000‬ומכאן שבדוגמה זו ההפסד הכולל היה ‪.30000‬‬
‫הנחה ג'‪:‬‬
‫חישוב עודף עלות‪-‬‬
‫‪18000*8= 144000‬‬
‫שולם‬
‫הון עצמי שנרכש )‪40%*660000-(30%*500000)=(114000‬‬
‫‪30000‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה לאחר הרכישה‪-‬‬
‫החלק בהון ‪40%*660000=264000‬‬
‫‪20000+30000=50000‬‬
‫‪354000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪500000‬‬
‫השקעה נוספת ‪18000*8=144000‬‬
‫‪354000‬‬
‫סה"כ‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬ההבדל בין רכישה ישירה של מניות לבין רכישה בהנפקת מניות מתבטא בחישוב החלק‬
‫בהון שנרכש‪ .‬היות שגם שיעור ההחזקה משתנה וגם סכום ההחזקה הגולמי של ההון משתנה‪ ,‬הדרך‬
‫היחידה לבצע את החישוב היא להשוות את חלקה של החברה המחזיקה בהון אחרי העסקה לבין החלק‬
‫שהיה לה לפני העסקה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אין השפעות נוספות ויש לזכור שבתנועה בחשבון ההשקעה‪ ,‬כאשר‬
‫משתתפים בהנפקה‪ ,‬יש השקעה נוספת בכל מקרה בסכום המזומן‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫הפסדים להעברה והטיפול בהם!‬
‫הטבת מס בנרכשת‪ -‬חברה א' קונה את חברה ב' (השפעה מהותית) ובחברה ב' יש הפסדים להעברה שבגינם‬
‫חברה ב' לא יצרה מיסים נדחים שכן לא צפתה קיום הכנסה חייבת בעתיד‪ .‬חברה א' חושבת שחברה ב'‬
‫יכולה לנצל את ההפסדים האלה לפי ‪.IAS 12‬‬
‫כזכור‪ ,‬כאשר בחברה נרכשת יש הפסדים להעברה‪ ,‬במציאות של היום בישראל קשה מאוד לחברה הרוכשת‬
‫לצאת בהצהרה שונה מזו של החברה הנרכשת‪ .‬הסיבה‪ -‬על פי המס החל בישראל‪ ,‬חברה רוכשת מנועה‬
‫מלהכניס פעילות רווחית לתוך חברה נרכשת שלה ואגב כך ליהנות מההפסדים הצבורים של החברה הבת‬
‫שלמעשה נבעו מלפני הרכישה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬יתכנו מצבים שהחברה הרוכשת תחשוב אחרת‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫ההערכה שלה תהיה שהחברה הנרכשת כן תנצל את ההפסדים או חלקם‪ .‬במקרה כזה יוצרים עודף עלות‪.‬‬
‫עודף העלות הוא במהותו נכס מס נדחה בגין הפסדים ולכן הקריטריונים לפתיחתו הם הקריטריונים של‬
‫‪ ,IAS 12‬כלומר עקרון הסבירות‪ -‬האם סביר שהטבת המס תנוצל‪.‬‬
‫דגש‪ :‬עודף העלות הזה שונה מעודפי עלות אחרים‪ ,‬זאת משום שהמדידה שלו היא לא לפי שווי הוגן‪,‬‬
‫המדידה שלו היא לפי עקרונות ‪ ,IAS 12‬כלומר מבלי להשתמש בשווי הוגן וגם מבלי להשתמש בערך נוכחי‪.‬‬
‫המסקנה היא שיכול להיות מצב שלחברה נרכשת יש הפסד מועבר‪ ,‬יש לו שווי‪ ,‬אבל השווי הזה לא נלקח‬
‫בחשבון משום שהצפי לנצלו נמוך מ‪( 00%-‬הפוך מהמקרה של ההתחייבות התלויה)‪.‬‬
‫הכללים להפסדים להעברה‪ -‬אם חל שינוי לאומדן בתוך תקופת המדידה עושים תיקון לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫אם חל שינוי אחרי תקופת המדידה בהקשר של מיסים‪ ,‬לא עושים כלום‪.‬‬
‫כללי המדידה‪ -‬כאשר יש הפסדים להעברה בחברה הנרכשת ובתקופת המדידה חל שינוי באומדן הניצול‬
‫שלהם‪ ,‬יש לבצע הצגה מחדש לדוחות הכספיים לפי הכללים הרגילים של תקופת המדידה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם‬
‫שינוי האומדן חל לאחר תקופת המדידה‪ ,‬להבדיל מכל שאר המקרים‪ ,‬לגבי הטבת מס ברכישה מתעלמים‬
‫מהשינוי ולא מדובר בהצגה מחדש‪.‬‬
‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 0000‬רכשה חברה א' ‪ 30%‬ממניות חברה ב' תמורת ‪.₪ 00000‬‬
‫הון עצמי ב' ליום הרכישה הסתכם ב‪.500000-‬‬
‫למועד הרכישה תאם שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המזוהים נטו של חברה ב' את ערכם‬
‫בספרים‪.‬‬
‫לחברה ב' הפסד מועבר לצרכי מס בסך ‪ ₪ 40000‬בגינו לא יצרה מיסים נדחים לאור אי הוודאות באשר‬
‫לניצולם בעתיד‪.‬‬
‫שיעור המס החל על חברה ב' הוא ‪.00%‬‬
‫רווחי חברה ב' לפני מס ב‪ 0000-‬הסתכמו בסכום של ‪.00000‬‬
‫מקרה א'‪-‬‬
‫במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה‪ ,‬לפיכך צופה חברה‬
‫א' רווחיות גבוהה ממכירות חברה ב' ולהערכתה ניתן יהיה לממש את נכס המס בעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫פתרון למקרה א'‪-‬‬
‫‪00000‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪00000‬‬
‫שולם‬
‫נרכש‬
‫עודף עלות בגין הטבת מס בחברה ב' ‪3000‬‬
‫=‪30%*100000‬‬
‫=‪30%*25%*40000‬‬
‫(ערך בספרים‪-‬ערך הטבת מס לפי ‪*)IAS 12‬שיעור החזקה‬
‫‪50000‬‬
‫‪34‬‬
‫חישוב ביניים לרווח הנקי של חברה ב'‪-‬‬
‫רווח לפני מס‬
‫מיסים על הכנסה‬
‫רווח נקי‬
‫‪00000‬‬
‫(‪)0000‬‬
‫‪40000‬‬
‫=)‪25%*(50000-40000‬‬
‫הפחתת עודף עלות הטבת מס‬
‫שנוצלה‬
‫סה"כ רווחי אקוויטי‬
‫‪00000‬‬
‫‪54000‬‬
‫(‪)3000‬‬
‫=‪30%*47500‬‬
‫‪55000‬‬
‫‪65000‬‬
‫הפחתת עודף העלות בגין הטבת המס נובעת מניצול הטבת המס‪ .‬אילו חברה ב' כבר היתה יוצרת נכס מס‬
‫נדחה בגין ההפסד אז ברגע שהיא היתה מנצלת את ההפסד‪ ,‬היא היתה מממשת את נכס המס לרווח‬
‫והפסד‪.‬‬
‫הערה‪ -‬נניח שעל פי נתוני השאלה חברה ב' היתה יוצרת נכס מס בספריה‪ .‬במקרה כזה חישובי עודף העלות‬
‫לא היו משתנים‪ .‬חברה א' ממילא חושבת שאפשר לנצל את נכס המס ולכן הסכימה לשלם עליו‪ .‬ההון‬
‫העצמי של ב' בהשוואה לנתונים המקוריים היה גדל בכל סכום נכס המס שב' היתה מכירה בו‬
‫(‪ .)40000*25%=10000‬אם ההון העצמי היה גדל ב‪ ,50000-‬עודף העלות הכולל היה ‪50000‬‬
‫)‪ (50000-30%*110000=17000‬היות ובנתונים החדשים א' לא צריכה ליצור עודף עלות‪ ,‬הרי שכל ה‪-‬‬
‫‪ 50000‬הם בעצם מוניטין‪.‬‬
‫כך זה נראה‪ ,‬חישוב עודף עלות במקרה זה‪-‬‬
‫‪00000‬‬
‫‪33000‬‬
‫‪50000‬‬
‫שולם‬
‫הון נרכש‬
‫=)]‪30%*(100000+[40000*25%‬‬
‫ניתן לראות שהמצב הזה זהה לחלוטין למצב אליו הגענו בנתונים המקוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כנ"ל לגבי מקרים שבהם מיד לאחר הרכישה חברה ב' מחליטה להכיר בנכס מס לאור הנסיבות‬
‫הכלכליות החדשות‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬נכס המס מחליף ידיים‪ :‬חברה ב' יוצרת אותו אצלה כנגד‬
‫הכנסת מס‪ ,‬חברה א' מצידה מפחיתה את עודף העלות לרווח והפסד שהרי אין לה הפרש בינה‬
‫לבין החברה מוחזקת‪ .‬בדוח רוו"ה ההשפעה מתקזזת‪ ,‬זאת משום שהפחתת עודף העלות היא‬
‫הפסד אקוויטי של ‪ ₪ 3000‬ומצד שני חברה ב' רושמת רווח של ‪( 50000‬הכנסת מס שלמעשה‬
‫עוברת לעודפים והיא חלק מההון העצמי) וחברה א' לוקחת מזה אוטומטית ‪.30%‬‬
‫מקרה ב'‪-‬‬
‫במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה‪ ,‬אולם טרם נערכו‬
‫חישובי תזרים המזומנים הצפוי מהמכירות ולפיכך‪ ,‬במועד הרכישה לא ניתן עדין להעריך בוודאות את‬
‫סכום ההפסדים להעברה אשר יקוזזו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נקבע הטיפול הראשוני ברכישה כטיפול חשבונאי ארעי‪ ,‬תקופת המדידה הוגדרה עד ליום ‪.05/00/00‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אפשרות ‪ -5‬במהלך חודש אפריל ‪ ,0000‬נתקבלו החישובים הנדרשים מהם עולה כי צפויים רווחים‬
‫גבוהים‪ ,‬כלומר ההפסדים יקוזזו במלואם בעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫אפשרות ‪ -0‬כיצד תשתנה תשובתך אילו ההפסד המועבר היה בסך ‪ ₪ 400000‬במקום ‪₪ 40000‬‬
‫והרווח השנתי של הכלולה הוא ‪ ₪ 000000‬במקום ‪.₪ 00000‬‬
‫‪35‬‬
‫פתרון למקרה ב'‪-‬‬
‫אפשרות ‪:1‬‬
‫באפשרות זו חברה א' מגיעה לאותה מסקנה שהיא הגיעה אליה במקרה א' רק שזה לוקח לה במקרה זה‬
‫יותר זמן‪ .‬לכן‪ ,‬היות ומדובר בתיקון שבתוך תקופה המדידה‪ ,‬חברה א' תבצע הצגה מחדש של חישוב עודף‬
‫העלות שלה במועד הרכישה‪ .‬החישוב החדש המתוקן זהה בעצם לחישוב שביצענו במקרה א'‪.‬‬
‫אפשרות ‪:2‬‬
‫באפשרות זו‪ ,‬הטבת המס של חברה ב' היא ‪ ,(400000*25%=100000) 500000‬אם כך‪ ,‬חלקה של א'‬
‫בהטבת המס הוא ‪ 30%‬ומכאן שעודף העלות אמור להיות ‪.30000‬‬
‫ואולם‪ ,‬על פי הוראות התקינה הבינלאומית‪ ,‬אין ליצור רווח מרכישה הזדמנותית בשל הטבת מס‪ .‬ולכן‪,‬‬
‫לאור העובדה שבשאלה שלנו עודף העלות הכולל הוא רק ‪ ,00000‬נכס המס המקסימלי שאפשר לרשום יוצג‬
‫בסכום זה‪.‬‬
‫ייחוס עודף העלות ‪-‬‬
‫‪00000‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪00000‬‬
‫שולם‬
‫נרכש‬
‫עודף עלות כולל‬
‫עודף העלות הטבת מס‬
‫‪00000‬‬
‫בנתונים אין מוניטין‪ ,‬כל עודף העלות מיוחס להטבת המס‪.‬‬
‫חישוב ביניים לרווח נקי של חברה ב'‪:‬‬
‫רווח לפני מס‬
‫הוצ' מס‬
‫רווח נקי‬
‫‪000000‬‬
‫(‪)00000‬‬
‫‪400000‬‬
‫=)‪25%*(500000-400000‬‬
‫תנועה בחשבון השקעה‪-‬‬
‫הפחתת עודפי עלות‬
‫‪00000‬‬
‫‪540000‬‬
‫(‪)00000‬‬
‫‪50000‬‬
‫‪500000‬‬
‫=‪30%*475000‬‬
‫מקרה ג'‪-‬‬
‫במועד הרכישה העריכה חברה א' כי לא ניתן יהיה לנצל את ההפסדים להעברה ולכן לא ייחסה שווי‬
‫להפסדים‪.‬‬
‫פתרון למקרה ג'‪-‬‬
‫תחת מקרה זה יבוצע חישוב עודף עלות ארעי שבו אין מס נדחה‪ .‬ואולם‪ ,‬היות ובפועל‪ ,‬על פי נתוני השאלה‬
‫חברה ב' ניצלה את הטבת המס בפועל בתוך תקופת המדידה‪ ,‬יהיה צורך לתקן את עודף העלות ולחשב‬
‫אותו כאילו מלכתחילה ידענו שננצל את הטבת המס‪ .‬זוהי בדיוק ההנחה של מקרה א'‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ירידת ערך!‬
‫‪ IAS 28‬קובע כללים מיוחדים לגבי ירידת ערך השקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫ההוראות שלו מתבססות על ‪( IAS 36‬ירידת ערך נכסים) אבל תוך מספר שינויים משמעותיים שנובעים מכך‬
‫שהשקעה לפי שווי מאזני נחשבת לנכס פיננסי‪.‬‬
‫המתודולוגיה של ‪ IAS 28‬לפיכך בוחנת ירידת ערך נכסים לגבי ההשקעה בחברה הכלולה בכללותה‪ ,‬כמקשה‬
‫אחת ומבלי להיכנס להרכב הנכסים וההתחייבויות וגם מבלי להתייחס לחלוקה של יחידות מניבות‬
‫מזומנים‪.‬‬
‫סוגיית ירידת ערך השקעה בכלולה‪ ,‬תילמד בקורס הבא‪.‬‬
‫המקרה שרלוונטי לקורס שלנו הוא המקרה שבו יש ירידת ערך של נכס כבר ברמה של החברה המוחזקת‪,‬‬
‫חברה ב' ושבגין הנכס הזה יש עודף עלות‪ .‬במקרה כזה קובע ‪ IAS 28‬שכחלק משיטת השווי המאזני ולא‬
‫בגלל ירידת ערך‪ ,‬יש להפחית את מלוא עודף העלות‪ .‬כמובן שהכללים לגבי עליית ערך עוקבת של אותו נכס‬
‫יחולו גם כאן וניתן יהיה להחזיר את עודף העלות אם בעתיד השווי יעלה‪.‬‬
‫ביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0004‬רכשה חברה א' ‪ 40%‬מחברה ב' תמורת ‪ .50000‬ההון העצמי של חברה ב' למועד‬
‫הרכישה היה ‪.50000‬‬
‫במועד הרכישה קיים בספרי חברה ב' ציוד שעלותו ‪ ₪ 50000‬ושוויו בשוק ‪ .₪ 50000‬יתרת אורך חיי הציוד‬
‫ממועד הרכישה הוא ‪ 0‬שנים‪.‬‬
‫נתונים נוספים‪-‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.0‬‬
‫הסכום בר ההשבה של הציוד בחברה ב' לימים ‪ 35.50.0000‬ו‪ 35.50.0006-‬הוא ‪ ₪ 0600‬ו‪₪ 9000-‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫הסכום בר השבה של ההשקעה בחברה ב' בכללותה לימים ‪ 35.50.0000‬ו‪ 35.50.0006-‬הוא ‪55000‬‬
‫‪ ₪‬ו‪ ₪ 56000-‬בהתאמה‪.‬‬
‫רווחי חברה ב' בכל אחת מהשנים ‪ 0000‬ו‪ 0006-‬הם ‪ .₪ 0000‬הרווחים הם לאחר רישום הפחתות‬
‫בגין ירידות ערך או הפשרת הפרשות בגין ירידות ערך‪.‬‬
‫לצורך הפתרון יש להניח כי ביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0000‬היו סממנים לירידת ערך ההשקעה בחברה ב'‬
‫וביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0006‬היו סממנים לעליית ערך‪.‬‬
‫מטעמי פשטות יש להתעלם מהשפעות המס‪.‬‬
‫נדרש‪:‬‬
‫להציג את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה של חברה א' בחברה ב' לכל אחד מהימים ‪ 35‬בדצמבר ‪0000‬‬
‫ו‪ 0006-‬ולכל אחת מהשנים שנסתיימו באותם תאריכים‪.‬‬
‫חישוב עודף עלות ברכישה ליום ‪-35.50.04‬‬
‫שולם‬
‫נרכש‬
‫עודף עלות ציוד‬
‫‪50000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪0000‬‬
‫‪4000‬‬
‫=)‪40%*(17000-12000‬‬
‫‪37‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה בשנת ‪-0000‬‬
‫‪50000‬‬
‫הפחתת עודף עלות ציוד‬
‫(*)‬
‫ירידת ערך ציוד‬
‫‪3000‬‬
‫(‪)400‬‬
‫(‪)5600‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪55000‬‬
‫=‪40%*8750‬‬
‫=‪2000*1/5‬‬
‫=‪2000*4/5‬‬
‫(*)ירידת ערך ציוד‪-‬‬
‫ספרי חברה ב'‪:‬‬
‫עלות בספרים‬
‫סכום בר השבה‬
‫ירידת ערך‬
‫‪9600‬‬
‫‪0600‬‬
‫‪0000‬‬
‫‪( 1200*4/5‬נכון לדצמבר ‪ 0004‬לאחר הפחתת שנה)‬
‫ניתן לראות שחברה ב' נדרשת לרישום הפסד של ‪ ,₪ 0000‬זאת משום שהסכום בר ההשבה של הציוד נמוך‬
‫מערכו בספריה‪ .‬תיאורטית‪ ,‬חברה א' צריכה לקחת חלק בהפסד הזה לפי שיעור ההחזקה שלה‪.40% ,‬‬
‫בשאלה שלנו נאמר כי הרווח של ב'‪ ,‬אותם ‪ ₪ 0000‬הם כבר אחרי רישום הפסדים (אם היו) ולכן לא‬
‫נדרשים לבצע טיפול נוסף‪ .‬החלק ברווחי ב' מוצג נכון‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לחברה א' יש עודף עלות בגין הציוד הזה‪ .‬אם הציוד לא שווה את ערכו בספרי ב'‪ ,‬בוודאי שלא‬
‫ניתן להצדיק את עודף העלות ולכן חברה א' צריכה להפחית באופן מידי את עודף העלות הזה לרווח והפסד‬
‫(כנגד הפרשה לירידת ערך)‪.‬‬
‫הרכב חשבון השקעה ‪-35/50/00‬‬
‫יתרת עודף עלות‬
‫הפרשה לירידת ערך‬
‫‪‬‬
‫‪0000‬‬
‫‪5600‬‬
‫(‪)5600‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪55000‬‬
‫=)‪40%*(10000+8750‬‬
‫על פי נתון נוסף ‪ ,0‬לאחר שחישבנו את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה‪ ,‬אנחנו צריכים לבדוק‬
‫ירידת ערך של ההשקעה בכללותה‪ .‬העלות בספרים היא ‪ ,55000‬אם הסכום בר ההשבה יהיה נמוך‬
‫יותר תידרש עוד הפרשה לירידת ערך אך מכיוון שבנתוני השאלה הסכום הוא בדיוק ‪ 55000‬אנחנו‬
‫לא נדרשים לטיפול נוסף אך הבדיקה היא הכרחית‪.‬‬
‫שנת ‪2220‬‬
‫הפחתת עודף עלות‬
‫מימוש הפרשה לירידת ערך‬
‫(*)‬
‫עליית ערך‬
‫‪55000‬‬
‫‪3000‬‬
‫(‪)400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪000‬‬
‫‪4300‬‬
‫‪50000‬‬
‫=‪40%*8750‬‬
‫=‪2000/5‬‬
‫=‪1600/4‬‬
‫=)‪40%*(9200-7200‬‬
‫‪38‬‬
‫(*)בדיקת עליית ערך‪-‬‬
‫בספרי ב'‪:‬‬
‫‪0000‬‬
‫ציוד‬
‫=‪12000*3/5‬‬
‫‪9000‬‬
‫סכום בר השבה‬
‫מסקנה‪ :‬חברה ב' צריכה לבטל ירידת ערך בגין הציוד‬
‫העובדה שחברה ב' ביטלה את ירידת הערך לא מספיקה כדי לגבש מסקנה לגבי חברה א'‪ .‬לחברה א' היה‬
‫במקור עודף עלות והשאלה מבחינתה היא האם היא רשאית להחזיר חלק מערכו או אפילו את כולו‪ .‬הדרך‬
‫הפשוטה ביותר לבחון את הסוגיה היא הדרך הבאה‪:‬‬
‫ספרי א'‪:‬‬
‫עודף עלות מקסימלי שיכול להיות‬
‫עודף עלות כרגע‬
‫הפרשה‬
‫‪000‬‬
‫‪5000‬‬
‫(‪)400‬‬
‫‪40%*(9200-7200)=800‬‬
‫על פי החישוב שביצענו‪ ,‬ניתן לראות שעודף העלות המקסימלי על בסיס הסכום בר ההשבה הוא ‪ .₪ 000‬עם‬
‫זאת‪ ,‬נכון ל‪ 35.50.0006-‬יתרת עודף העלות לפני הפרשה היא ‪ 5600( 5000‬יתרת פתיחה פחות הפחתה‬
‫שוטפת של ‪ .)400‬המשמעות היא שה‪ 000-‬מהווה מגבלה שלא ניתן לעבור אותה‪ .‬מכאן שתישאר לנו בסוף‬
‫‪ 0006‬יתרת הפרשה לירידת ערך בסכום של ‪.400‬‬
‫הרכב חשבון השקעה ליום ‪-35/50/0006‬‬
‫החלק בשווי המאזני‬
‫יתרת עודף עלות ציוד‬
‫הפרשה לירידת ערך‬
‫‪‬‬
‫‪55000‬‬
‫‪5000‬‬
‫(‪)400‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪50000‬‬
‫=)‪40%*(10000+8750*2‬‬
‫עודף עלות צריך לעמוד על‬
‫סכום מקסימלי של ‪000‬‬
‫לחילופין‪ ,‬אם נניח שיתרת עודף העלות ב‪ 35/50/0006 -‬היתה ‪ 600‬והסכום המקסימלי שניתן להעלות‬
‫היה נשאר בעינו‪ ,‬כלומר ‪ ,000‬במקרה כזה המגבלה היתה ‪ ,600‬כלומר סכום עודף העלות המקורי‪.‬‬
‫העלאה של הערך עד ‪ 000‬היתה גורמת למעשה לשערוך (שווי הוגן) של עודף העלות‪ ,‬פעולה שאסורה‬
‫משום שמדובר בציוד שנמדד בשיטת העלות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫שינויים בדוחות הכספיים של החברה הכלולה!‬
‫‪ IAS 28‬קובע שבעת יישום שיטת השווי המאזני חייבת להיות מדיניות חשבונאית אחידה של החברה‬
‫המחזיקה ושל החברה המוחזקת‪ ,‬אולם החברה המחזיקה איננה שולטת בחברה המוחזקת ולכן היא לא‬
‫יכולה לאכוף מדיניות חשבונאית אחידה‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא מחויבת לבצע התאמות למדיניות החשבונאית על‬
‫מנת שהמדיניות של הכלולה תהיה זהה למדיניות שלה עצמה‪ .‬ניתן לחשוב על מספר נסיבות בהקשר זה‪:‬‬
‫‪ )5‬כבר במועד הרכישה המדיניות החשבונאית של הכלולה שונה מזו של המחזיקה‪.‬‬
‫‪ )0‬במועד הרכישה אין הבדלים במדיניות אך לאחר הרכישה חברה ב' (החברה הכלולה) משנה את‬
‫המדיניות ומאותו רגע קיימים הבדלים בינה לבין המחזיקה‪.‬‬
‫‪ )3‬במועד הרכישה יש הבדלים ולאחר מועד הרכישה החברה הכלולה תשנה את המדיניות‬
‫החשבונאית ותתאים אותה לזו של החברה המחזיקה כך שמאותו רגע לא יהיו הפרשים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הסוגיה הזו של כללי חשבונאות שונים בכלולה ובמחזיקה רלוונטית גם במצבים שבהם יש טעות‬
‫בדוחות של הכלולה‪ -‬טעות שלא תוקנה ומשום כך יש בגינה הסתייגות בדוח המבקרים‪ .‬גם במצב כזה‬
‫מוטל על החברה המחזיקה לתקן את הטעות ולכלול את החברה המוחזקת כשהדוחות הכספיים שלה‬
‫נכונים על פי כללי חשבונאות מקובלים‪.‬‬
‫‪ IAS 8‬מטפל בשינויים חשבונאיים ודן בנפרד בשלושה סוגים של שינויים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ )5‬תיקון טעות‪ -‬הכלל הוא שטעויות צריך לתקן ומכאן שאם חלה טעות בחברה הכלולה היא נדרשת‬
‫לתקן אותה בדרך של הצגה מחדש ומכאן גם חשבון ההשקעה בחברה הכלולה צריך להשתנות‬
‫בהתאם בדרך של הצגה מחדש‪.‬‬
‫‪ )0‬שינוי אומדן‪ -‬היות והחשבונאות מבוססת כולה על אומדנים‪ ,‬אין דרישה לתיקון רטרואקטיבי‬
‫אלא שיש לטפל בשינויי אומדן מעתה ואילך‪ IAS 8 .‬קובע‪:‬‬
‫במידה ושינוי האומדן נובע מאירוע כלכלי (למשל שיפוץ מכונה) הרי שהמונח "מעתה" מתייחס ליום‬
‫השיפוץ‪ ,‬יום האירוע הכלכלי‪.‬‬
‫אם אין יום שניתן להצביע עליו (אין אירוע כלכלי‪ ,‬למשל שינוי אורך חיים)‪ ,‬יש לטפל בשינוי האומדן‬
‫מתחילת תקופת הדיווח או מסופה לפי בחירתה של החברה המדווחת‪ .‬בהתאם‪ ,‬שינויי אומדן בחברה‬
‫המוחזקת יתרחשו כל הזמן ואין צורך בטיפול מיוחד בחברה המחזיקה‪.‬‬
‫‪ )3‬שינוי שיטה חשבונאית‪ -‬שינוי שיטה חשבונאית יכול לנבוע משינוי בנסיבות הכלכליות‪ .‬במצב זה‪,‬‬
‫יש לטפל בו כבשינוי אומדן (ולכן אין השפעה על חישובי השווי המאזני)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם לא היה‬
‫אירוע כלכלי והחברה החליטה לשנות שיטה‪ IAS 8 ,‬קובע שהשינוי יטופל כהצגה מחדש ובלבד‬
‫שהמדיניות החשבונאית החדשה טובה יותר מהישנה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬היות ומדובר בהצגה מחדש‪,‬‬
‫הטיפול ברמת השווי המאזני זהה לטיפול בתיקון טעות‪.‬‬
‫דוגמה ‪1‬א‪:‬‬
‫בדצמבר ‪ 0050‬רכשה חברה א' ‪ 40%‬מהון המניות של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 300000‬ההון העצמי של חברה ב'‬
‫למועד הרכישה הסתכם ב‪.₪ 600000-‬‬
‫נתונים נוספים‪:‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מלאי‪ :‬לחברות פריטי מלאי דומים‪ .‬חברה ב' נוהגת להעריך את המלאי בשיטת ‪ FIFO‬ואילו חברה‬
‫א' נוהגת להעריך את המלאי בשיטת הממוצע‪ .‬המלאי של חברה ב' למועד הרכישה המוערך לפי‬
‫‪ FIFO‬הסתכם ב‪ .₪ 00000-‬מלאי זה לפי שיטת ממוצע היה מוערך ב‪ .₪ 00000-‬השווי ההוגן של‬
‫המלאי במועד הרכישה ‪.₪ 90000‬‬
‫רכוש קבוע‪ :‬חברה ב' נוהגת להעריך את הרכוש הקבוע שברשותה בהתאם לשיטת הערכה מחדש‬
‫ואילו חברה א' נוהגת בהתאם לשיטת העלות‪ .‬בינואר ‪ 0050‬רכשה חברה ב' מכונה תמורת ‪500000‬‬
‫‪ .₪‬אורך חייה השימושיים‪ 50 -‬שנים‪ .‬השווי ההוגן של המכונה במועד הרכישה היה ‪.₪ 90000‬‬
‫נדל"ן להשקעה‪ :‬חברה ב' נוהגת להעריך נדל"ן להשקעה לפי מודל העלות‪ .‬חברה א' לפי מודל‬
‫השווי ההוגן‪ .‬בינואר ‪ 0050‬רכשה חברה ב' נדל"ן להשקעה בסכום ‪ .000000‬אורך חייו‬
‫השימושיים‪ 50 -‬שנים‪ ,‬מרכיב הקרקע זניח‪ .‬השווי ההוגן של הנדל"ן במועד הרכישה הוא ‪.050000‬‬
‫שיעור המס ‪20%‬‬
‫נדרש‪ :‬חשב את ההפרש המקורי ואת ייחוסו‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫הטכניקה לפתרון בעיות מסוג זה היא לבצע בשלב ראשון התאמה להון העצמי של החברה המוחזקת על‬
‫מנת לשקף בדוחות של ב' את המדיניות החשבונאית של חברה א' בכל מקרה שמדיניות זו שונה מזו של ב'‪.‬‬
‫רק לאחר מכן‪ ,‬יש לחשב את עודף עלות הרכישה ולייחס אותו‪.‬‬
‫שלב ‪ ,5‬התאמות להון העצמי של ב'‪-‬‬
‫‪ )5‬התאמה בגין מלאי‪-‬‬
‫שיטה‬
‫‪ FIFO‬בספרי ב'‬
‫ממוצע מדיניות חשבונאית א'‬
‫עלות המלאי‬
‫‪00000‬‬
‫‪00000‬‬
‫שווי הוגן‬
‫‪90000‬‬
‫התאמה ראשונה מתייחסת להפרש בעלות המלאי‪ .‬היות ועלות המלאי קובעת את עלות המכר‪ ,‬יש‬
‫גם השפעות של מיסים על הכנסה‪ ,‬במקרה הזה מיסים נדחים‪ .‬ההשפעה בגין המלאי שהוא מלאי‬
‫סגירה לסוף שנת ‪ 0050‬היא תוספת לרווח משום שגידול במלאי הסגירה כמו כאן הוא גידול‬
‫הרווח ולכן גידול בהון‪.‬‬
‫‪(80000-70000)*(1-25%) =7500‬‬
‫‪ )0‬רכוש קבוע‪-‬‬
‫)‪([100000*9/10]-95000)*(1-25%) = (3750‬‬
‫‪ )3‬נדל"ן להשקעה‪-‬‬
‫‪(210000-200000*9/10)*(1-25%) =22500‬‬
‫הון עצמי "מתוקן" של חברה ב'‪-‬‬
‫יתרה בספרי ב'‬
‫התאמות‪:‬‬
‫מלאי‬
‫רכוש קבוע‬
‫נדל"ן‬
‫הון עצמי מתוקן לצורך חישוב שווי מאזני‬
‫‪600000‬‬
‫‪0000‬‬
‫(‪)3000‬‬
‫‪00000‬‬
‫‪606000‬‬
‫‪300000‬‬
‫(‪)000000‬‬
‫‪49000‬‬
‫שולם‬
‫שווי מאזני שנרכש‬
‫עודפי עלות‬
‫פירוט לעודפי עלות‪:‬‬
‫‪6000‬‬
‫עודף עלות מלאי‬
‫=)‪40%*(95000-80000‬‬
‫)‬
‫‪5000‬‬
‫(‬
‫עתודה למס‬
‫=‪6000*25%‬‬
‫‪0000‬‬
‫רכוש קבוע‬
‫=)‪40%*(95000-100000*9/10‬‬
‫(‪)000‬‬
‫עתודה למס‬
‫=‪25%*2000‬‬
‫‬‫להשקעה‬
‫נדל"ן‬
‫=)‪40%*(210000-210000‬‬
‫‪43000‬‬
‫‪ ‬הערך בספרים יוצג לפי הסכום המתוקן‬
‫=‪40%*626250‬‬
‫המונח "מתוקן" מתייחס להתאמה של נכס או התחייבות למדיניות החשבונאית של חברה א'‪ .‬יש לזכור‬
‫שחברה ב' לא טעתה בדוחות והדוחות שלה הם נכונים אבל בגלל שיש הכרח ליישם את שיטת השווי‬
‫המאזני כשכללי החשבונאות הם אחידים חברה א' נדרשת להתאים את הדוחות של ב' לכללים שלה ככל‬
‫שהם שונים מאלו של ב'‪ .‬להתאמה הזו אנו קוראים תיקון אבל זוהי בעצם התאמה‪ .‬מהרגע שחברה א'‬
‫התאימה את ערכי הנכסים וההתחייבויות‪ ,‬ההון העצמי של ב' גם הוא למעשה הותאם והוא שונה מהסכום‬
‫שמופיע בדוחות של ב'‪ .‬הסכום המותאם‪/‬המתוקן הוא זה שישמש אותנו מעתה ואילך בחישובי השווי‬
‫המאזני לצורך חישוב עודף העלות ובהמשך בחישוב החלק בשווי המאזני שהוא אחד המרכיבים של חשבון‬
‫ההשקעה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫המשך!‬
‫בדוגמה שפתרנו בשיעור קודם‪ ,‬עסקנו רק בסוגיה אחת והיא התאמת ההון העצמי של החברה המוחזקת‬
‫במועד הרכישה‪ .‬ההתאמה הזו נדרשת משום שיישום שיטת השווי המאזני מחייב מדיניות חשבונאית‬
‫אחידה ואם כך‪ ,‬כבר מיתרת הפתיחה יש לבצע התאמות על מנת שבהמשך התחשיבים יהיו הגיוניים‪.‬‬
‫הטכניקה שהדגמנו רלוונטית אך ורק במצבים שבהם ערב הרכישה המדיניות החשבונאית של ב' שונה מזו‬
‫של א'‪ .‬כעת‪ ,‬נדגים את הטיפול החשבונאי בתקופות העוקבות‪ .‬ההדגמה לא תתייחס רק למצב פתיחה שבו‬
‫המדיניות של ב' שונה מ‪-‬א' אלא גם למצבים נוספים‪ .‬למשל‪ ,‬למצב שבו במועד הרכישה אין צורך להתאים‬
‫מדיניות אבל לאחר הרכישה החברה הנרכשת מתחילה לטפל בפריט מסוים לפי מדיניות חשבונאית שונה‬
‫משל המחזיקה‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי בתקופות עוקבות‪-‬‬
‫דוגמה ‪1‬ב‪:‬‬
‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 0055‬רכשה חברה א' ‪ 30%‬ממניותיה של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 350096‬הונה העצמי של חברה‬
‫ב' ביום הרכישה הסתכם ב‪.600000-‬‬
‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ ,0050‬רכשה חברה ב' מבנה משרדים תמורת ‪ .₪ 000000‬המבנה סווג כנדל"ן להשקעה‬
‫בספרי חברה ב'‪ .‬חברה ב' מיישמת את מודל העלות על נדל"ן להשקעה‪ .‬אורך חייו השימושיים של המבנה‬
‫הינו ‪ 00‬שנה‪ .‬מרכיב הקרקע בנדל"ן להשקעה‪.40% -‬‬
‫חברה א' מיישמת על הנדל"ן להשקעה אשר ברשותה את מודל השווי ההוגן‪.‬‬
‫השווי ההוגן של המקרקעין של חברה ב' ליום ‪ 5‬בינואר ‪ 0055‬וליום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0055‬הינו ‪ ₪ 600000‬ו‪-‬‬
‫‪ ₪ 000000‬בהתאמה‪.‬‬
‫הרווח הנקי של חברה ב' לשנת ‪ 0055‬הינו ‪ .₪ 400000‬שיעור מס חברות ‪.04%‬‬
‫למעט האמור לעיל‪ ,‬אין הבדל בין שווים ההוגן של נכסי חברה ב' ליום הרכישה לבין ערכם בספרים‪.‬‬
‫נדרש‪ -‬להציג את התנועה בחשבון ההשקעה בחברה ב' לשנת ‪.0055‬‬
‫חישוב עודף עלות ברכישה ‪-05/05/55‬‬
‫שולם‬
‫הון נרכש‬
‫(*)‬
‫‪350096‬‬
‫‪050096‬‬
‫‪500000‬‬
‫=)‪30%*(600000+100320‬‬
‫(*) הון נרכש‪ -‬חישוב הון עצמי ב' לפי מדיניות חשבונאית אחידה‪:‬‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬יש להתאים את ההון העצמי במועד הרכישה למדיניות של א'‪ .‬בדוגמה הזו מדובר בסעיף‬
‫אחד בלבד‪ :‬נדל"ן‪.‬‬
‫שווי הוגן נדל"ן‬
‫ערך בספרים של חברה ב' (עלות)‬
‫הפרש‬
‫בניכוי מס‬
‫‪600000‬‬
‫‪400000‬‬
‫‪530000‬‬
‫‪500300‬‬
‫לפי מדיניות א'‬
‫=)‪500000-(500000*60%*1/25‬‬
‫= )‪132000*(1-24%‬‬
‫הערה לגבי ‪( IAS 12‬מיסים נדחים)‪ :‬שינוי או התאמת מדיניות מלווים תמיד בהשפעת המס שפועלת תמיד‬
‫בניגוד למגמה‪ .‬למעשה‪ ,‬יש שתי סיטואציות אפשריות‪ :‬הראשונה‪ ,‬כמו במקרה שלנו‪ ,‬ערב השינוי‬
‫החשבונאות זהה לכללי המס (עלות)‪ .‬בשלב זה אין הפרשים זמניים ואין מיסים‪ .‬השינוי והמעבר לשווי הוגן‬
‫הוא זה שיוצר הפרש זמני ואם כך‪ ,‬יש מיסים נדחים‪.‬‬
‫הסיטואציה השנייה שגם כן מובילה לאותו הוצאה‪ ,‬היא המקרה שבו מצב המוצא הוא שיש הפרש זמני‬
‫‪42‬‬
‫מול מס הכנסה בחברה הנרכשת ולכן החברה הנרכשת יצרה מיסים נדחים‪ .‬גם כאן‪ ,‬כשנבצע התאמת‬
‫מדיניות‪ ,‬תהיה השפעת מס‪ .‬בדרך כלל המדיניות החדשה תהיה תואמת למס הכנסה ויהיה צורך לבטל את‬
‫המס שנרשם‪.‬‬
‫חישוב התנועה בחשבון ההשקעה לשנת ‪-0055‬‬
‫(*)‬
‫סה"כ‬
‫‪350093‬‬
‫‪540906‬‬
‫‪405000‬‬
‫=)‪30%*(400000+69920‬‬
‫(*) רווחי אקוויטי לאחר התאמת מדיניות‪:‬‬
‫התיקון לרווחי האקוויטי הוא רק בגין הנדל"ן כשבעצם חברה ב' שמיישמת את שיטת העלות רשמה‬
‫הוצאות פחת שחברה א' צריכה לבטל ומנגד‪ ,‬חברה ב' לא שיערכה את הנדל"ן‪ ,‬שיערוך ש‪-‬א' צריכה עכשיו‬
‫לעשות‪.‬‬
‫רווח מעליית ערך‬
‫ביטול הוצאות פחת שרשמה ב'‬
‫סה"כ‬
‫מיסים‬
‫בניכוי מס‬
‫‪00000‬‬
‫‪50000‬‬
‫‪90000‬‬
‫‪04%‬‬
‫‪69900‬‬
‫=‪700000-620000‬‬
‫=‪500000*60%*1/25‬‬
‫הערה‪ :‬סוגיה מעניינת היא ההשפעה של התאמת המדיניות על חישוב עודף עלות הרכישה‪ .‬בדוגמה שלנו‪,‬‬
‫אם לא הינו מבצעים התאמת מדיניות‪ ,‬הינו צריכים ליצור עודף עלות בגין הנדל"ן להשקעה על חלקנו‬
‫בהפרש בין השווי ההוגן ‪ 600000‬לערך בספרים של חברה ב'‪ .‬אולם‪ ,‬לאור התאמת המדיניות‪ ,‬מבחינתה של‬
‫חברה א'‪ ,‬חברה ב' כן יישמה שווי הוגן ולכן אין עודף עלות ברכישה‪.‬‬
‫דוגמה לשילוב של ירידת ערך‪:‬‬
‫כאשר יש ירידת ערך בתקופות עוקבות‪ ,‬צריך יהיה לנתח את הסכום בר ההשבה על מנת להבין את הטיפול‬
‫החשבונאי שנדרש להתאמת המדיניות‪ .‬נניח שמצב המוצא הוא שחברה ב' מיישמת עלות והערך הוא ‪500‬‬
‫ולעומתה חברה א' מיישמת שווי הוגן והערך הוא ‪.500‬‬
‫נניח כעת שבנתוני השאלה נאמר לנו שהסכום בר ההשבה של הנכס בתקופה עוקבת הוא ‪ .00‬עוד נניח‬
‫שעלויות המימוש זניחות‪ .‬בכדי לדעת מה עושים‪ ,‬נצטרך במקרה זה לדעת כיצד נקבע הסכום בר ההשבה‪.‬‬
‫יתכנו שתי אפשרויות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מקרה ראשון ‪:‬‬
‫סכום בר ההשבה‬
‫שווי שימוש‬
‫‪00‬‬
‫‪60‬‬
‫במקרה זה בו הסכום בר השבה נקבע על בסיס שווי הוגן‪ ,‬אין הבדל בין יישום שיטת העלות לבין‬
‫יישום שיטת השווי ההוגן‪ .‬בשתי השיטות בנקודת זמן זו הנכס מוצג לפי השווי ההוגן‪.‬‬
‫מקרה שני‪:‬‬
‫סכום בר ההשבה‬
‫‪60‬‬
‫‪00‬‬
‫במקרה זה בו השווי ההוגן נמוך יותר‪ ,‬שיטת העלות תתבסס על שווי השימוש‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר‬
‫עוברים לשווי הוגן‪ ,‬שווי השימוש לא רלוונטי ולכן הערך שצריך להתבסס עליו הוא דווקא ה‪60-‬‬
‫ולא ה‪( 00-‬בשיטת השווי ההוגן‪ ,‬שווי השימוש לא יכול להעלות את ערך הנכס)‪.‬‬
‫דוגמה ‪3‬א'‪:‬‬
‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 0050‬רכשה חברה א' ‪ 40%‬תמורת ‪ .₪ 500000‬ההון העצמי של חברה ב' במועד הרכישה הינו‬
‫‪ .₪ 000000‬בשנים ‪ 0050-0053‬הרוויחה חברה ב' ‪ ₪ 500000‬בכל שנה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫החל מדצמבר ‪ ,0050‬חברה ב' החלה להחזיק מלאי הדומה במהותו למלאי של חברה א'‪ ,‬כאשר היא מודדת‬
‫אותו לפי שיטת ‪ .FIFO‬מדיניות זהה ננקטת על ידי חברה א'‪ .‬בשנת ‪ 0053‬שינתה חברה ב' את מדיניות‬
‫הערכת המלאי לשיטת הממוצע‪ .‬להלן נתונים לגבי המלאי בתאריכים מסוימים‪:‬‬
‫שווי מימוש נטו‬
‫ממוצע‬
‫‪FIFO‬‬
‫‪500000‬‬
‫‪503000‬‬
‫‪530000‬‬
‫דצמבר ‪0050‬‬
‫‪560000‬‬
‫‪500000‬‬
‫‪544000‬‬
‫דצמבר ‪0053‬‬
‫שלטונות המס קיבלו את שינוי המדיניות החשבונאית של חברה ב' וקבעו כי הפרשי הרווח בגין שינוי‬
‫השיטה יחויבו במס‪ .‬שיעור המס ‪.00%‬‬
‫הערה ‪ :5‬יש לשים לב שב‪ 0050-‬בשיטת הממוצע הנע שווי המימוש הופך להיות אפקטיבי והוא זה שיקבע‬
‫את ערך המלאי (‪ 500000‬ולא ‪.)503000‬‬
‫הערה ‪ :0‬הנתון לגבי המיסים הוא חשוב אבל בטכניקה של חשבון ההשקעה הוא תפל משום שבכל מקרה‬
‫יש השפעת מס או של יצירת מס נדחה כמו במקרה שלנו או של ביטול המס הנדחה‪.‬‬
‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה ‪-05/05/50‬‬
‫שולם‬
‫‪500000‬‬
‫‪00000‬‬
‫‪00000‬‬
‫=‪40%*200000‬‬
‫בשנת ‪ 0050‬למעשה לא נדרשת כל התאמה נוספת משום שאין הבדלי מדיניות‪.‬‬
‫תנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬
‫‪500000‬‬
‫‪40000‬‬
‫‪540000‬‬
‫=‪40%*100000‬‬
‫שנת ‪0053‬‬
‫בשנה זו חברה ב' משנה את המדיניות והחל מאותו רגע יש הבדלים בינה לבין א'‪ .‬שאלה מקדמית שצריך‬
‫לברר היא מדוע ב' שינתה את המדיניות? בהיעדר נתונים‪ ,‬ההנחה היא שהיא סבורה שהמדיניות החדשה‬
‫טובה יותר ולכן היא שינתה אותה‪ .‬אם כך הדבר‪ ,‬חברה ב' בדוחות שלה צריכה לעשות הצגה מחדש אבל א'‬
‫לא צריכה לעשות שום דבר משום שיתרות הפתיחה שלה נכונות‪.‬‬
‫פקודת התיקון בספרי ב'‪:‬‬
‫ח‪ -‬מלאי פתיחה ‪( 152000-135000=17000‬לפי מלאי פתיחה)‬
‫ז‪ -‬מיסים שוטפים ‪17000*25%=4250‬‬
‫ז‪ -‬עודפים יתרת פתיחה ‪50000‬‬
‫פקודה זו רלוונטית לחברה א' שכן היא ממשיכה לפי מה שחברה ב' עשתה טרם השינוי ולכן היא לא‬
‫לוקחת חלק בפקודת התיקון‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,0053‬במסגרת הטיפול השוטף בהשקעה והיות ומדובר במלאי‪ ,‬נבחן מהי ההשפעה על הרווח‬
‫כתוצאה מהיישום השונה של השיטה‪.‬‬
‫חברה ב'‪-‬‬
‫מנקודת מבט חברה א'‪-‬‬
‫הפרש‬
‫מיסים‬
‫השפעה נטו על הרווח‬
‫גידול במלאי (שיטת הממוצע)‬
‫גידול במלאי (‪)FIFO‬‬
‫גידול ברווח‬
‫‪44‬‬
‫‪0000‬‬
‫‪9000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪00%‬‬
‫‪0600‬‬
‫=‪157000-152000‬‬
‫=‪144000-135000‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה ‪-0053‬‬
‫‪540000‬‬
‫יתרת פתיחה ‪35/50/50‬‬
‫החלק ברווח‬
‫‪45000‬‬
‫‪505000‬‬
‫=)‪40%*(100000+2625‬‬
‫(*) שאלה שעשויה להתעורר מתייחסת לנתון של הרווח ‪ .500000‬ההנחה בפתרון השאלה היא שה‪500000-‬‬
‫‪ ₪‬זה הרווח הנכון של ב' אחרי שהיא שינתה את המדיניות שלה‪ .‬כלומר‪ ,‬על בסיס המדיניות החדשה‪ .‬מכאן‬
‫שנדרש תיקון‪.‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה‪-‬‬
‫החלק‬
‫בהון‬
‫‪565000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪00000‬‬
‫‪505000‬‬
‫= ))‪[144000-157500]*(1-25%‬‬
‫‪127500‬‬‫תיקון‬
‫העודפים‬
‫בחברה ב'‬
‫‪(200000+ 100000+ 100000+‬‬
‫רווח‬
‫‪0053‬‬
‫רווח‬
‫‪0050‬‬
‫יתרת‬
‫פתיחה‬
‫‪05/05/50‬‬
‫הרכב חשבון ההשקעה מתבסס למעשה על שני סכומים‪:‬‬
‫‪ .5‬סכום ההון העצמי של ב' כפי שהוא בדוחות של ב'‪ .‬בשאלה רגילה הסכום הזה מתקבל מיידית‬
‫מהמאזן של ב'‪.‬‬
‫‪ .0‬סכום ההתאמה ש‪-‬א' צריכה לעשות ל‪-‬ב'‪ .‬במקרה שלנו מדובר בהתאמה של שנתיים ולכן חברה‬
‫א' מתקנת באמצעות התנועה במלאים בכל התקופה‪.‬‬
‫יש לשים לב שההון העצמי של ב' כפי שהוא בספרים של ב' ב‪ 35/50/53-‬כולל גם את פקודת ההצגה מחדש‬
‫שבעבר התעלמנו ממנה אבל כעת היא נמצאת בתוך ההון משום שזהו המאזן של ב'‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫*‪40%‬‬

סיכום כל הקורס בגרסת הדפסה להורדה

Transcription

Similar documents

שיקמה שי מסגרת מושגית, רו;quot&ח ירון תירוש 1! תרגול 6

חשבונאות הפל–קל

תשובת הסגל - רשות ניירות ערך

© נכתב ע"י ניר דוניצה, כל הזכויות שמורות – לימודיה 2013

30 מחזור – 063 אינווסטור Investor קורס הדגל של עומר רבינוביץ`

הצעות חקיקה בעניין כספי נפרד (דוח סולו) מידע

טיפול באופציות במסגרת עסקאות מיזוג ורכישה.pdf

שיכון ובינוי- תחילת סיקור

לצפייה במצגת נחל כופר לחץ כאן

מבנה אחזקות - קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא"י בע"מ

IFRS 11 - סוראיה ושות

החלטות אכיפה ועמדות סגל

דוחות כספיים מאוחדים לדוגמה בדצמבר ליום 2014 31

מיצג