© נכתב ע"י ניר דוניצה, כל הזכויות שמורות – לימודיה 2013

Transcription

© נכתב ע"י ניר דוניצה, כל הזכויות שמורות – לימודיה 2013
‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬
‫‪ - IAS28‬השקעות בחברות כלולות )שווי מאזני(‬
‫בחינת השפעה מהותית‬
‫התקן קובע ‪ 2‬מבחנים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬מבחן כמותי‪:‬‬
‫שיעור החזקה‬
‫אופי ההחזקה‬
‫עד ‪20%‬‬
‫אין השפעה מהותית‬
‫‪50% - 20%‬‬
‫‪ 50.1%‬ומעלה‬
‫השפעה מהותית‬
‫שליטה‬
‫טיפול חשבונאי‬
‫‪ - IAS39‬מכשירים פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה‪.‬‬
‫התקן מדבר על ‪ 4‬קבוצות סיווג‪.‬‬
‫כיוון שמדובר בהחזקת מניות ניתן לסווג לאחת מ‪ 2 -‬קבוצות‪:‬‬
‫א‪ .‬ני"ע מוחזקים למסחר ‪ -‬מדידה לפי שווי הוגן דרך רוו"ה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ני"ע זמינים למכירה ‪ -‬מדידה לפי שווי הוגן דרך קרן הון )‪.(OCI‬‬
‫‪ - IAS28‬השקעה בחברות כלולות‬
‫‪ - IAS27R ,IFRS10 ,IFRS3R‬צירופי עסקים והגדרת שליטה‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ ‬השפעה מהותית )ס' ‪ ,2‬ס' ‪" - (6‬הכוח לקחת חלק בהחלטות בדבר המדיניות הפיננסית והתפעולית של המושקע"‪.‬‬
‫‪ ‬שליטה )ס' ‪" - (2‬הכוח לקבוע את המדיניות הפיננסית והתפעולית של המושקע"‪.‬‬
‫חישוב שיעור ההחזקה )ס' ‪:(8-9‬‬
‫התקן קובע שיש להתייחס בעת החישוב גם לזכויות הצבעה פוטנציאליות )אופציות‪ ,‬ני"ע המירים(‪ ,‬כאשר המבחן היחידי‬
‫הינו היכולת לממש אותן באופן מיידי‪.‬‬
‫במסגרת שרשור חברות יש להתייחס בהחזקה במישרין וגם בהחזקה בעקיפין ובלבד שהיא דרך חברות בנות )מעל ‪50%‬‬
‫החזקה(‪.‬‬
‫טיפ! יש לזכור כי רק לעניין קביעת הטיפול החשבונאי יש להשתמש במודל הזכויות הפוטנציאליות‪ .‬לעניין היישום‬
‫החשבונאי יש להתחשב בזכויות אקטיביות )מניות(‪.‬‬
‫‪ .2‬מבחן איכותי‪:‬‬
‫קיימים מקרים חריגים לעניין הקביעה האם יש השפעה מהותית למרות תנאי המבחן הכמותי‪ .‬התקן קובע מספר‬
‫פרמטרים למדידה )ס' ‪:(7‬‬
‫‪ ‬ייצוג בדירקטוריון‬
‫‪ ‬השתתפות בהליכי קביעת המדיניות‪ ,‬כולל החלטות בדבר חלוקת דיבידנד‬
‫‪ ‬וכ'ו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬התקן אינו קובע בדיוק כיצד יש לבחון את הפרמטרים ולכך נעזר במקורות חיצוניים לתקן‪:‬‬
‫‪ ‬שיעור החזקה נמוך מ‪ 20% -‬אך יש השפעה מהותית ‪ -‬ע"פ פרשנות הפירמות הבינלאומיות יש לבצע בחינה של זכויות‬
‫לא פרופורציונאליות‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם לבעל המניות ישנן זכויות חריגות ביחס לשיעור ההחזקה בפועל‪ .‬נדרש שיקול‬
‫דעת‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור החזקה גבוה מ‪ 20% -‬אך אין השפעה מהותית ‪ -‬ס' ‪ 10‬לתקן קובע כי איבוד השפעה מהותית מתרחש כאשר‬
‫ניתן להוכיח באופן מובהק איבוד של הכוח לקחת חלק בהחלטות בדבר המדיניות הפיננסית והתפעולית‪ .‬גם במקרה‬
‫זה התקן אינו מרחיב ולכן נעזר בהחלטת אכיפה חשבונאית ‪ 10-3‬של הרשות לני"ע הקובעת כי גם אם אין ייצוג‬
‫בדירקטוריון וגם אם קיים בעל שליטה בחב' ולמעשה אין יכולת לקבוע את המדיניות‪ ,‬אין הדבר מהווה פגם לעניין‬
‫השפעה מהותית‪ ,‬שכן ‪ 20%‬מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית מאפשר את היכולת לקחת חלק )כלשון התקן(‬
‫בקביעת המדיניות‪ ,‬וזה מספק‪.‬‬
‫‪ ‬יש לציין שהתקן קובע באופן מוזר כי הגבלה על משיכת רווחי אקוויטי אינה מהווה פגם לעניין השפעה מהותית‪.‬‬
‫קביעה זו מעוררת תמיהה שכן מטרת השימוש בשיטת השווי המאזני הינה משיכת רווחי אקוויטי‪.‬‬
‫טל"ח‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬
‫יישום שיטת השווי המאזני‬
‫ביום הרכישה נבצע ‪ 2‬שלבים כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חישוב התמורה ברכישה‬
‫ס' ‪ - 11‬בעת ההכרה לראשונה נמדוד לפי עלות הרכישה‪.‬‬
‫ח' השקעה‬
‫ז' מזומן‪/‬שווה מזומן‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫ב‪ 1.1.13 -‬רכשה חב' א' ‪ 30%‬מחב' ב' בתמורה ל‪:‬‬
‫א‪ 200 .‬אש"ח במזומן‪ ,‬כאשר ‪ 60%‬שולמו במועד הרכישה ו‪ 40% -‬ישולמו בעוד כחצי שנה‪ .‬שיעור ההיוון הינו ‪.10%‬‬
‫ב‪ 100 .‬אש"ח במידה ורווחי החברה יהיו גבוהים מ‪ 80 -‬אש"ח עד תום השנה‪ .‬חב' א' צופה סבירות של ‪ 70%‬להשגת הרווחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬נכס ששוויו ההוגן ‪ 50‬אש"ח‪ .‬בספרי חב' א' רשום הנכס ע"ס ‪ 40‬אש"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬חב' א' נוטלת על עצמה הלוואה שנלקחה ע"י בעלי המניות של חב' ב'‪ .‬ליום הרכישה יתרת קרן ההלוואה עומדת על ‪300‬‬
‫אש"ח‪ .‬הקרן תוחזר לאחר שנתיים‪ .‬ריבית שנתית של ‪ .7%‬ריבית השוק ליום הרכישה הינה ‪) 6%‬שנתית(‪.‬‬
‫ה‪ .‬חב' א' הנפיקה לחב' ב' בתמורה לרכישה ‪ 40,000‬מניות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬שווי המניות ליום הרכישה הינו ‪ 12‬ש"ח‪.‬‬
‫לחב' התהוו עלויות עסקה בגין שכר יועצים משפטיים בסך של ‪.₪ 4,587‬‬
‫פקודת היומן‬
‫ח' השקעה‬
‫ז' מזומן‬
‫ז' תמורה נדחית‬
‫ז' תמורה מותנית‬
‫ז' נכס‬
‫ז' רווח הון משערוך נכס‬
‫ז' הלוואה‬
‫ז' הון מניות‬
‫ז' פרמיה‬
‫ז' הוצאות משפטיות‬
‫‪1,100,000‬‬
‫= ‪200,000*60%‬‬
‫‪120,000‬‬
‫= ‪(200,000*40%)/1.10.5‬‬
‫‪76,277‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪(100,000*70%)/1.1‬‬
‫‪63,636‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪CMPD(FV=-300,000, i=6%, N=2, PMT=-21,000) = 305,500‬‬
‫‪40,000‬‬
‫= )‪40,000*(12-1‬‬
‫‪440,000‬‬
‫‪4,587‬‬
‫טיפ! יש לזכור כי עלויות עסקה יתווספו לחשבון ההשקעה )בניגוד לעלויות עסקה במסגרת צירופי עסקים אשר ייזקפו לרוו"ה‪ ,‬כפי‬
‫שנלמד בהמשך(‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חישוב עודפי עלות ליום הרכישה )‪(PPA‬‬
‫עלות הרכישה‬
‫שווי הוגן נכסים בניכוי התחייבויות )נ‪.‬מ‪.‬נ(‬
‫ערך בספרים )הון עצמי(‬
‫)‪Market Value (MV‬‬
‫‪125,000‬‬
‫‪Net Asset Value (NAV) 100,000‬‬
‫‪Book Value‬‬
‫‪80,000‬‬
‫תמורה‬
‫‪xxxx‬‬
‫הסכום ששולם‬
‫חלקי בהון העצמי‬
‫)‪(xxxx‬‬
‫)הון עצמי נרכש * שיעור החזקה בפועל(‬
‫סה"כ עודפי עלות‬
‫‪xxxx‬‬
‫)נ‪.‬מ‪.‬נ ‪ +‬מוניטין(‬
‫מוניטין – עודף עלות שלא ניתן לייחוס‪ .‬שווי‬
‫הסינרגיה של הפעילות כעסק חי לעומת‬
‫מכירת הנכסים בנפרד לפי שוויים ההוגן‬
‫עודפי עלות מזוהים‬
‫טיפ! תשלום בגין רכישת אופציות למניות‪ ,‬ששילמה המחזיקה בעת השגת השפעה מהותית לא ייכלל בתמורה )יטופל לפי ‪.(IAS39‬‬
‫טל"ח‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬
‫פירוט ע"ע ומציאת המוניטין‬
‫עודף עלות‬
‫מועד הרכישה )‪(1.1.xx‬‬
‫תנועה‬
‫סוף תקופה )‪(31.12.xx‬‬
‫‪100‬‬
‫)‪(25‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪500‬‬
‫‪575‬‬
‫)‪(100‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‬‫)‪(75‬‬
‫‬‫‬‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫מלאי‬
‫עתודה למס‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מוניטין )‪(P.N‬‬
‫סה"כ ע"ע‬
‫טיפ!‬
‫לעניין ע"ע בגין הלוואות‪ ,‬הריבית שתילקח להיוון ההלוואה הינה ריבית השוק ביום הרכישה ואיתה נמשיך לאורך כל חיי עודף‬
‫העלות‪.‬‬
‫בסוף תקופה ובתקופות עוקבות נבצע ‪ 3‬שלבים כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הפחתת עודפי עלות‬
‫החישוב יתבצע בהתאם לטבלה לעיל‪.‬‬
‫להלן מצבים בהם נבצע הפחתה של עודפי העלות וכיצד יש לבצעה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי קצב הפחת‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעת מכירת הנכס‪/‬מימוש השקעה )באופן חלקי‪/‬מלא(‪/‬החזר קרן הלוואה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעת התבררות תביעה תלויה‪.‬‬
‫ד‪ .‬במקרים של ירידת ערך )‪ – (IAS36‬הכלל‪ :‬הגבוה מבין העלות בספרים לסכום בר ההשבה )סב"ה‪ :‬הגבוה מבין מחיר מכירה‬
‫נטו לשווי שימוש(‪.‬‬
‫ה‪ .‬במקרה של התחייבות – ההפחתה מתבצעת בכל תקופה בגובה ההפרש שבין הוצאות המימון כפי נרשמו בספרי החב'‬
‫הכלולה לבין אלה שרשמה המחזיקה )שווי הוגן במועד הרכישה(‪.‬‬
‫טיפ! במצב של ירידת ערך של החברה הכלולה )בכללותה – כהשקעה בעיני המחזיקה(‪ .‬פרקטית‪ ,‬ראשית נפחית את המוניטין‬
‫ובמידת הצורך נבצע הקצאה יחסית של יתרת ירידת הערך ונפחית מעודפי העלות המזוהים )בהתאם למתודולוגיה של ‪.(ׂIAS36‬‬
‫‪.2‬‬
‫חישוב רווחי אקוויטי ודיבידנדים שהוכרזו‪/‬חולקו‬
‫חלקי ברווחי בחב' הכלולה‬
‫‪xxxx‬‬
‫= רווחי החב' הכלולה * שיעור החזקה בפועל‬
‫הפחתת עודפי עלות‬
‫)‪(xxxx‬‬
‫כפי שחושבו בשלב ‪1‬‬
‫רווחי אקוויטי‬
‫‪xxxx‬‬
‫טיפ! במקרה שהרכישה בוצעה במהלך השנה – נכיר בחלק יחסי‪.‬‬
‫במקרה של שינוי בשיעור ההחזקה – נחלק לתקופות ונמשוך רווחי אקוויטי בהתאם לשיעור ההחזקה רלוונטי‪.‬‬
‫לעניין דיבידנדים‪ ,‬כיוון שמדובר במזומן שיצא‪/‬עתיד לצאת מספרי החב' הכלולה ולפיכך להקטין את שוויה‪ ,‬יש להפחית את חשבון‬
‫ההשקעה בהתאם‪ .‬הקיטון בהשקעה יהיה לפי שיעור ההחזקה בפועל * סכום הדיבידנד שהוכרז‪.‬‬
‫ח' מזומן‪/‬דיבידנד לקבל‬
‫ז' השקעה‬
‫טיפ! ס' ‪ 28‬לתקן קובע כי במידה ובחברה הכלולה יש מב"כ צוברות‪ ,‬יש להתחשב בצבירה )דיבידנד צביר בפיגור( בין אם הוכרזו‬
‫הדיבידנדים ובין אם לא )וגם‪ ,‬הן אם המחזיקה רכשה מב"כ והן אם לא(‪.‬‬
‫טל"ח‬
‫עמוד ‪3‬‬
‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬
‫‪.3‬‬
‫חישוב חשבון השקעה )תנועה ‪ +‬הרכב(‬
‫תנועה בחשבון ההשקעה‪:‬‬
‫יתרת פתיחה ‪1.1.xx‬‬
‫רכישה‬
‫רווחי אקוויטי‬
‫דיבידנד‬
‫תנועה ברט"מ‬
‫רכישה נוספת‪/‬מכירה‬
‫י‪.‬פ ח‪-‬ן השקעה‬
‫עלות הרכישה‬
‫ראה סעיף ‪2‬‬
‫)ראה סעיף ‪(2‬‬
‫)חיובי‪/‬שלילי(‬
‫עלות רכישה‪/‬מכירה‬
‫יתרת סגירה‬
‫י‪.‬ס ח‪-‬ן השקעה‬
‫במידה והרכישה בוצעה במהלך השנה‪ ,‬י‪.‬פ = ‪0‬‬
‫בגין יצירה‪/‬מימוש )חלקי‪/‬מלא(‬
‫הרכב חשבון ההשקעה‪:‬‬
‫חלקי בהון העצמי‬
‫יתרת עודפי עלות‬
‫מוניטין‬
‫יתרת רט"מ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫י‪.‬ס ח‪-‬ן השקעה‬
‫‪xxxx‬‬
‫= )דיבידנד שהוכרז‪/‬צביר – רווחי אקוויטי השנה ‪ +‬הון עצמי חב' כלולה( * שיעור החזקה במ"ר‬
‫שינויים בשיעורי ההחזקה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫עלייה בשיעור ההחזקה‬
‫א‪ .‬רכישה של השפעה מהותית לראשונה‪:‬‬
‫‪ ‬ללא החזקה קודמת – יישום שיטת השווי המאזני כפי שלמדנו‪.‬‬
‫‪ ‬החזקה קודמת ללא השפעה מהותית – מדובר במעבר מטיפול חשבונאי לפי ‪ IAS39‬לשיטת השווי המאזני‪ .‬נבצע ‪ 2‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .I‬שערוך השקעה קודמת‪.‬‬
‫‪ .II‬הגדלת חשבון ההשקעה כתוצאה מהרכישה הנוספת כאשר השווי ההוגן של ההשקעה הקודמת בצירוף התמורה‬
‫בגין ההשקעה הנוספת יהוו את סך התמורה לצורך יישום שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר אין השפעה מהותית וההשקעה מסווגת כני"ע זמינים למכירה‪ ,‬יש שתיווצר קרן הון משערוך‪ .‬משום שהתקן‬
‫אינו מתייחס לסוגיית מימוש הקרן בעת העלייה להשפעה מהותית ניתן לממשה בעת המעבר לשיטת השווי המאזני‪ ,‬או‬
‫לחילופין‪ ,‬בעת מכירת ההשקעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רכישה נוספת לאחר שהושגה השפעה מהותית )‪:(SBS‬‬
‫‪ ‬נעמיד את חשבון ההשקעה על שוויו בהתאם לשיטת השווי המאזני ערב עסקת הרכישה‪.‬‬
‫‪ ‬נחשב עודפי עלות מזוהים ‪ +‬מוניטין נוסף בגין "השכבה" הנוספת שנרכשה‪ ,‬כל זאת לפי התמורה ששולמה‪.‬‬
‫‪ ‬בסוף תקופה יהיו למעשה ‪ 2‬שכבות של עודפי עלות ושני מוניטין בגין כל "שכבה" של השקעה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מימוש‬
‫א‪ .‬מימוש ללא איבוד השפעה מהותית‬
‫‪ ‬נחשב את הרכב חשבון ההשקעה ערב המימוש ורגע לאחר מכן‪.‬‬
‫‪ ‬נחשב את עודפי העלות המזוהים והמוניטין בהתאם לשינוי בשיעור ההחזקה‪.‬‬
‫‪ ‬ההפרש בין סה"כ ההשקעה "לפני" ו"אחרי" ייזקף לרוו"ה‪.‬‬
‫‪ ‬המימוש יכול להתבצע במספר דרכים וביניהן‪ :‬מכירת מניות‪ ,‬הנפקה של הון ע"י החברה הכלולה שבמסגרתה חלה ירידה‬
‫בשיעור ההחזקה )יכול להתרחש גם כאשר המחזיקה רוכשת מניות בהנפקה(‪.‬‬
‫טל"ח‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬
‫דוגמא למימוש השקעה במסגרת הנפקה‪:‬‬
‫הון עצמי‬
‫הנפקה‬
‫סה"כ‬
‫שיעור החזקה‬
‫חלק בהון‬
‫עודפי עלות‬
‫מוניטין‬
‫סה"כ השקעה‬
‫לפני‬
‫‪100‬‬
‫‬‫‪100‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪24‬‬
‫‪50‬‬
‫‪20‬‬
‫‪94‬‬
‫אחרי‬
‫‪100‬‬
‫‪30‬‬
‫‪130‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪92.7‬‬
‫)‪50*(22%/24%‬‬
‫)‪20*(22%/24%‬‬
‫פקודת היומן‪:‬‬
‫ח' מזומן‪/‬שווה מזומן‬
‫ז' השקעה )בגובה ההפרש(‬
‫ח'‪/‬ז' הפסד‪/‬רווח הון ממימוש‬
‫ב‪ .‬מימוש ואיבוד השפעה מהותית‬
‫‪ ‬נעמיד את חשבון ההשקעה על שוויו בהתאם לשיטת השווי המאזני ערב עסקת המכירה‪.‬‬
‫‪ ‬נממש את ההשקעה לפי שווי מאזני ונפתח ח‪-‬ן השקעה חדש שיטופל בהתאם ל‪) IAS39 -‬מוחזק למסחר‪/‬זמין למכירה( לפי‬
‫שער המניה ליום המכירה‪.‬‬
‫‪ ‬נרשום את התמורה שהועברה במסגרת העסקה וההפרש ייזקף לרוו"ה‪.‬‬
‫פקודת היומן‪:‬‬
‫ח' השקעה ‪IAS39‬‬
‫ח' מזומן‪/‬שווה מזומן‬
‫ז' השקעה )שווי מאזני(‬
‫ח'‪/‬ז' הפסד‪/‬רווח הון ממימוש‬
‫טיפ! במקרים של שינוי בשיעור ההחזקה בעקבות הנפקת הון ע"י החברה הכלולה‪ ,‬יש לזכור להגדיל את ההון בהתאם לנתוני‬
‫השאלה‪ ,‬לחשב שיעור החזקה חדש ולתת ביטוי לכך בהתאם לטיפול המפורט לעיל‪ .‬חשוב לציין כי ייתכן שינוי בח‪-‬ן השקעה גם‬
‫במידה והמחזיקה לא רכשה מניות במסגרת ההנפקה‪.‬‬
‫סוגיות נוספות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫תקופת המדידה ושווי ארעי‬
‫ס' ‪ 45-50‬ל‪ IAS28 -‬מאפשרים לקבוע תקופת מדידה )מקסימום שנה( שבמהלכה יכול הרוכש לתאם סכומים ארעיים שהוכרו במועד‬
‫הרכישה‪ .‬התיאום יעשה רק כדי לשקף מידע חדש שהשיג הרוכש לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה )בהתאם גם ל‪-‬‬
‫‪.(IRFS3 ,IFRS10‬‬
‫לפיכך‪ ,‬במועד הרכישה נכיר בשווי ארעי )אומדן( ובהינתן השווי הסופי נתאם את התמורה‪/‬עודפי עלות )בהתאם לנתונים( ונבצע‬
‫פקודת יומן לתיקון ח‪-‬ן ההשקעה‪ .‬מי שיספוג את עיקר התיקון בפועל יהיה המוניטין‪.‬‬
‫הערה‪ :‬במידה שתקופת המדידה נפרסת על ‪ 2‬תקופות דיווח יש לבצע הצגה מחדש )‪ .(Restatement‬פרקטית‪ ,‬יש לרשום פקודת‬
‫יומן לתיקון יתרות הפתיחה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫רכישה במחיר הזדמנותי‬
‫במקרי קיצון בהם הרכישה מבוצעת במחיר הנמוך מהשווי ההוגן של הנכסים בניכוי ההתחייבויות )‪ ,(NAV‬נוצר למעשה מוניטין‬
‫שלילי‪ .‬ס' ‪)23‬ב( ל‪ IAS28 -‬קובע כי במצב זה ירשם ח‪-‬ן ההשקעה לפי השווי ההוגן ולא בהתאם לעלות הרכישה‪ .‬ההפרש ייזקף‬
‫לרוו"ה‪.‬‬
‫טל"ח‬
‫עמוד ‪5‬‬
‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬
‫דוגמא‪ :‬חב' א' רוכשת ‪ 35%‬מחב' ב' תמורת ‪ 30‬אש"ח‪ .‬השווי ההוגן )‪ (NAV‬של חב' ב' הינו ‪ 50‬אש"ח‪.‬‬
‫פקודת היומן‪:‬‬
‫‪50,000‬‬
‫ח' השקעה‬
‫‪30,000‬‬
‫ז' מזומן‬
‫‪20,000‬‬
‫ז' רווח‬
‫טיפ! לצרכי הצגת ח‪-‬ן ההשקעה‪:‬‬
‫לפי הרכב – זהה לשיטה שלמדנו‪.‬‬
‫לפי תנועה – נפחית מסכום הרכישה את ה"מוניטין השלילי" )הרווח ההזדמנותי שהוכר במועד הרכישה(‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מדיניות חשבונאית אחידה‬
‫ס' ‪ 26-27‬ל‪ IAS28 -‬קובעים כי על המחזיקה לבצע תיאום של השקעתה במידה והחב' הכלולה משתמשת במדיניות חשבונאית שונה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחזיקה מטפלת בר"ק לפי שיטת השווי ההוגן בעוד החב' הכלולה לפי שיטת העלות‪:‬‬
‫‪ ‬ביום רכישת ההשקעה – תחת "חלקי בהון הנרכש" נבצע תיאום של ההון בגין מדיניות חשבונאית שונה )נוסיף את ההפרש‬
‫שבין השווי ההוגן של הנכס לבין ערכו לפי שיטת העלות * שיעור ההחזקה(‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר הכלולה רוכשת נכס כאשר קיימת השפעה מהותית – ההפרש שתואר לעיל יתווסף )בניכוי שיעור המס של הכלולה(‬
‫לרווחי האקוויטי שתמשוך המחזיקה בתום התקופה ויגדיל את ח‪-‬ן ההשקעה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫עסקאות פנימיות בשיטת השווי המאזני‬
‫ס' ‪ 22‬ל‪ IAS28 -‬קובע שיש לבטל רווחים‪/‬הפסדים בגובה חלקו של המשקיע‪ ,‬כאשר מדובר בעסקה בינחברתית‪ .‬רווחים‪/‬הפסדים‬
‫אילו יוכרו רק בעת מכירה לגורמים חיצוניים )הפשרת הרט"מ – רווח שטרם מומש(‪.‬‬
‫עסקת ‪:Down-Stream‬‬
‫‪ ‬חב' א' )המחזיקה( מכרה נכס לחב' ב' )הכלולה( ורשמה בגינו רווח‪ .‬א' למעשה מכרה לעצמה חלק מהנכס )לפי שיעור ההחזקה(‪.‬‬
‫לכן יש להקטין את ח‪-‬ן ההשקעה ולבטל מחזורים לפי שיעור ההחזקה )נניח שהמחזיקה מכרה מלאי לחב' הכלולה(‪ ,‬פקודת‬
‫היומן לביטול‪:‬‬
‫ח' מכירות‬
‫ז' ע‪ .‬המכר‬
‫ז' השקעה‬
‫‪‬‬
‫‪xx‬‬
‫= )סכום המכירה * שיעור הרווח במכירה( * שיעור ההחזקה‬
‫יש לפתוח מס נדחה כנגד הרט"מ לפי שיעור המס של חברה א' )המחזיקה‪/‬המוכרת(‪.‬‬
‫ח' נכס מס נדחה‬
‫ז' הוצאות מס‬
‫עסקת ‪:Up-Stream‬‬
‫‪ ‬חב' ב' )הכלולה( מכרה נכס לחב' א' )המחזיקה( ורשמה בגינו רווח‪ .‬א' למעשה רכשה מעצמה חלק מהנכס )לפי שיעור ההחזקה(‬
‫ומשכה את הרווח המנופח באמצעות מנגנון רווחי האקוויטי‪ .‬ישנן ‪ 2‬גישות לביטול הניפוח )כנגד הנכס נשוא העסקה או כנגד‬
‫ח‪-‬ן ההשקעה(‪ .‬כדי לשמור על התאמה בין רווחי האקוויטי כפי שיוצגו בדו"ח רוו"ה לאלה שיוצגו כחלק מח‪-‬ן ההשקעה נבטל‬
‫את הניפוח כנגד ח‪-‬ן ההשקעה‪ .‬פקודת היומן לביטול‪:‬‬
‫ח' רווחי אקוויטי‬
‫ז' השקעה ‪) = xx‬סכום המכירה * שיעור הרווח במכירה( * שיעור ההחזקה * )שיעור המס של הכלולה – ‪(1‬‬
‫הערה‪ :‬בעסקת ‪ Up-stream‬לא נפתח נכס מס נדחה שכן החברה המחזיקה מושכת רווחי אקוויטי נטו )לאחר מס המשולם‬
‫ברמת הכלולה(‪ .‬משכך‪ ,‬הרט"מ יפתח בנטו‪ ,‬לפי שיעור המס של הכלולה )לחילופין‪ ,‬ניתן לפתוח לפי גישת הנכס(‪.‬‬
‫עסקת ‪) Lateral‬רט"מ לצדדים(‪:‬‬
‫‪ ‬מצב בו חב' א' בעלת השפעה מהותית בחב' ב' וגם בחב' ג' ומתבצעת עסקה בין החברות ב' ו‪ -‬ג'‪.‬‬
‫הטיפול זהה לעסקת ‪ Up-stream‬עם הבדל אחד – הרווח שיבוטל יהיה המכפלה של שיעור ההחזקה של חב א' בחברות ב' ו‪ -‬ג'‪.‬‬
‫ח' רווחי אקוויטי‬
‫ז' השקעה ‪) = xx‬סכום הרווח במכירה( * ‪ %‬החזקה ב‪ -‬ב' * ‪ %‬החזקה ב‪ -‬ג' * )שיעור המס של המוכרת – ‪(1‬‬
‫טל"ח‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫© נכתב ע"י ניר דוניצה‪ ,‬כל הזכויות שמורות – לימודיה ‪2013‬‬
‫הפשרת הרט"מ )הכרה ברווח(‪:‬‬
‫‪ ‬בעת מכירה לצד ג'‪.‬‬
‫‪ ‬בנכס בר פחת – בקצת הפחת‪.‬‬
‫‪ ‬עם השינוי בשיעור ההחזקה‪:‬‬
‫מעבר מהשפעה מהותית ל‪ IAS39 -‬או לשליטה – הרט"מ ימומש במלואו‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫ירידה בשיעור ההחזרה ללא איבוד השפעה מהותית – הפשרת חלק יחסי של הרט"מ – אך ורק בעסקאות ‪ Down‬ו‪-‬‬
‫‪.II‬‬
‫‪.Lateral‬‬
‫‪.5‬‬
‫גרעון בהון החברה הכלולה‬
‫ס' ‪ 29-30‬ל‪ IAS28 -‬קובעים כי במידה והחב' הכלולה מפסידה‪ ,‬המחזיקה תמשוך הפסדים לפי שיעור החזקתה עד לאיפוס ח‪-‬ן‬
‫ההשקעה‪.‬‬
‫עוד קובעים הסעיפים כי יחד עם ח‪-‬ן ההשקעה ישנם פריטים לזמן ארוך אשר במהותם מהווים חלק מההשקעה )לדוגמא‪ :‬הלוואות‬
‫בעלים שאין כוונה להחזירן(‪ .‬התקן קובע ‪ 2‬מבחנים לזיהוי הפריטים הנ"ל‪ :‬סובייקטיבי )האם יש כוונה לסלק את הפריט(‬
‫ואובייקטיבי )האם סביר שיסולק( – במידה והתשובה שלילית לשני המבחנים‪ ,‬הפריט יחשב חלק מן ההשקעה‪.‬‬
‫התקן קובע שהנגיסה בהלוואות תבוצע בהתאם לסדר הקדימות בפירוק‪ ,‬אך מתעוררת השאלה כיצד יש לנגוס בפריטים‪/‬הלוואות‬
‫הללו – האם בהתאם לשיעור ההחזקה בחב' הכלולה או בהתאם לחלק היחסי ב"עוגת" הלוואות הבעלים‪/‬ערבויות‪.‬‬
‫החלטת האכיפה חשבונאית ‪ 11-2‬של הרשות לני"ע קובעת כי הנגיסה בהלוואות תהיה בהתאם לחלק היחסי של המחזיקה מכלל‬
‫ההלוואות הבעלים‪ ,‬ללא קשר לשיעור ההחזקה במניות‪.‬‬
‫טכניקת חישוב‪:‬‬
‫א‪ .‬משיכת הפסדים בהתאם לשיעור ההחזקה במניות עד לאיפוס ח‪-‬ן ההשקעה )במצב של הפסדים מתמשכים יש לבחון צורך‬
‫בהכרה בירידת ערך ברמת חשבון ההשקעה – יתכן שנאפס את ח‪-‬ן ההשקעה לפני שמשיכת ההפסדים תאפס אותו(‪.‬‬
‫ב‪ .‬קביעה אילו פריטים מהווים חלק מההשקעה בהתאם למבחן הסובייקטיבי והאובייקטיבי‪.‬‬
‫ג‪ .‬משיכת הפסדים בהתאם לפרופורציית ההחזקה בהלוואות הבעלים‪/‬ערבויות עד לאיפוסן‪.‬‬
‫הערה‪ :‬יש לקחת חלק ברווחים עוקבים )לאחר הפחתת ח‪-‬ן ההשקעה( בהתאם להכרה בהפסדים‪ .‬לדוגמא‪ :‬במידה והכלולה‬
‫רשמה הפסדים בגובה ‪ 500‬אש"ח והחב' המחזיקה הפסיקה לזקוף הפסדים ב‪ 300 -‬אש"ח מאחר וח‪-‬ן ההשקעה אופס במלואו‬
‫)בהנחה כי אין הלוואות בעלים(‪ ,‬היא תתחיל לרשום רווחים עוקבים רק לאחר שהכלולה תכיר ברווח של ‪ 200‬אש"ח ובכך תיסגר‬
‫יתרת העודפים בה לא הכירה המחזיקה‪.‬‬
‫טיפ! במקרה של שרשור חברות כלולות )חב' ג' כלולה אצל ב'‪ ,‬שכלולה אצל א'( במועד רכישת א' את ב' תרשום חב' א' עודפי עלות‬
‫גם בגין חב' ג'‪.‬‬
‫טל"ח‬
‫עמוד ‪7‬‬