סין 17/10/11-08/11/11
Transcription
סין 17/10/11-08/11/11
08/11/11 - 17/10/11 יום שני ה17/10/11- בוקר טוב 10.00 ,נפגשים בשדה התעופה ,מתרגשים מלאי ציפייה, שמחים להיפגש עם חברים , את אריאלה אנחנו כבר מכירים ,לא לחוצה ,חוש הומור ,סיפורי בוקר, אני יודעת שמבחינתה ומבחינת החברים הכל טוב, אבל סין ,הסיפורים שאספתי לקראת הנסיעה קצת מלחיצים, המון סינים ,שירותי בול פגיעה ,אוכל נוראי( ,סחבתי אוכל!) נערכתי מפני גנבים ,כייסים ,והלכלוך ,איך ,מה יהיה? בינתיים נערכים לנסיעה מתישה ,חניית ביניים בטשקנט מטוס נוסף מזדקנים בבת אחת ב 6-שעות, פתאום אצלנו כבר מחר, בוקר טוב !!כבר יום שלישי!!! -ש ל ו ם ס י ן ! ! ! ! ביג'ין מראות ראשונים יום שלישי ה18/10/11 - בוקר טוב סין טעות ראשונה ,הרחובות בוהקים מניקיון ,בייג׳ין מפתיעה ,ענקית ,גורדי שחקים ,רחובות ענקיים, אתר ראשון -הכפר האולימפי ,ענק מפתיע ,מפגש ראשון עם שירותי בול פגיעה אבל קצת יותר רגועים ,סין צוחקת עלי ,היא יפה ,חצופה ומתריסה בבניינים המודרניים ,הרחובות הרחבים ,לא חשים צפיפות רבה ,רוכלים מוכרים עפיפונים ,ועוד מיני צעצועים דינמיים ,אני מוצאת את עצמי מחייכת ,רגועה ,הסקרנות עולה ,מצפה לבאות. ארמון הקיץ של הקיסרים ,עברנו בזמן למאה ה , 18 -הארמון הוקדש לקיסרית שישו ,נערה פשוטה שבחוכמתה ובעזרת אישיותה הצליחה לעלות לגדולה עד להיותה קיסרית סין. השושלת צ׳ינג ,המקום משמש כפארק ענק ,עם גנים ,אגם קומינג רחב ידיים בשוליו צמחי לוטוס רבים ,בתוכו אניית שיש לבנה ,הקיסרית מאוד אהבה ל״שוט בה ולשתות תה". המיוחד במתחם -מסדרון ארוך ידיים ,הארוך ביותר בעולם ,באורך של כ 700-מטר ,עשוי עץ עם חלונות נוף וייחודו בציורים יפיפיים של פרחים ,ציפורים וסיפורי קרבות ,מתחילים לחוש בצפיפות ולהבין איפה אנחנו ,אנחנו מגלים תופעה מוזרה של סבים וסבתות המרימים על ידיים תינוקות ,אנחנו רואים את תוצאות החוק להגבלת הילודה ,כל משפחה רשאית ללדת רק צאצא אחד ,והוא מתנהל כאוצר אהוב ויקר הנשמר מכל משמר ,מעין נסיך הנישא על ידיים ,גילינו תופעה מוזרה ,לתינוקות ולילדים הצעירים מכנסיים עם חור לעשיית צרכים ,טיטולים? לא שמעו על זה, ( בכלל בסין הנייר לא מצוי בשפע.) , נכנסים לסירה שטים באגם ,העייפות מתחילה להיות מורגשת ,נוסעים למלון ,מקבלים חדרים ,מגלים שאין אינטרנט ,ב 17.00הולכים לאכול ברווז פקין ,שיטת אכילה סינית ,רק החזקים שורדים את השולחן המסתובב, האוכל כל הזמן מסתובב ,לברווז שברו את העצמות? למה? אני מתחילה לגלות שהסויה הוא כוכב ראשי בתיבול ,אני נפגשת לראשונה עם האורז ,הוא יהיה חברי הטוב ,גם המרק בסדר והתה, תם יום ראשון בסין ,התחלה טובה ,מחכים למחר. יום רביעי ה19/10/11 בוקר טוב ,היום התחיל ב ( 7.30עם שחר) ,היום ערפילי ,אוויר יבש ,נעים בחוץ ,מתחילים את היום במפעל לתכשירים רפואיים סינים ,משחת פלא לכוויות, סינוסיטיס וכו' ,שמן ארומטי לשחרור כאבי גב ,מדבקות נגד כאבים ,הוקוס פוקוס, לאף שלי זה עוזר הוא פתוח להריח את כל הריחות ,הוצאנו כסף ,שווה? ימים יגידו, היעד הבא דרך הרוחות וקברי שושלת מינג ,מחלצים עצמות לאחר שעתיים נסיעה בפקקים ,היה שווה ,וואו ,גני קברי הקיסרים מהמאה ה 14-ואילך ,טיילנו אט אט בשדרה עטורה בעצי ערבה בוכייה וצמחים נוספים בעלי עלים בגווני חום ,כתום, אדום ,משני הצדדים פסלים של חיות –סימבוליות ,בצד אחד החיות כורעות ברך לאות אבלות וכבוד למת ומצד שני החיות עומדות זקוף לכבוד הקיסר החדש .אריות, גמלים פילים ,בסוף הדרך ,פסלי השומרים והגיבורים הסיניים. גן יפה ,צבעי הסתיו שולטים בכיפה ,שקט ,רומנטי יפיפה ,אנחנו למדים שהקיסרים שנקברו 13 ,במספר לקחו עימם אלי קבר את רכושם האישי פילגשיהם ,עבדיהם וכל מה שיתכן ויזדקקו לו בעולם האחר .מסע הדרך אל המקום ,דרך הרוחות מאפשרת להציץ אל מאפייני האבלות ,ומסלול ההליכה אל אתר הקבורה. היום עוד קצר רק צהריים ,ממלאים את הבטן ,לוקחים אוויר ומגיעים אל החומה הסינית ,טיילנו כברת דרך ,הרגשנו כחגבים מול הגודל הזה ,הנצחנו את הרגע בתצלום קבוצתי עליז ושוב המשכנו בדרך ,הפעם לשוק הפנינים ,שוק חביב 3 ,קומות, מפגש ראשון עם תרבות המקח וממכר הסיני ,נגמר היום ? לא ולא את היום חתמנו במופע מרשים של קונג פו מדהים בו למדנו כי התנועות של האומנות הזו נלמדו מתנועות בעלי החיים .עייפים ומרוצים מאוד מאוד חזרנו למלון יום חמישי 20/10/11 סין מתחילה להראות לנו את חמודותיה ,יצאנו מוקדם( ) 7.30כדי להיות במקדש השמים פארק ענק שבתוכו מקדש מהמאה ה , 15-הפארק הינו מקביל למתחם העיר האסורה וחלק מהפרויקט של הקיסר השלישי של שושלת מינג .במקדש התפללו למען יבול ואסיף מוצלח. המתחם ,בנוי לפי עקרונות הפנג שווי ,ומשמעויות סימבוליים סיניים נוספים כגון קישוטי הדלתות ב 9 -שורות של כדורי מתכת מצופי זהב ואדום ,הריבוע המייצג ארץ ,העיגול כמייצג את השמיים ,והקיסר כמקשר ביניהם ובין בני האדם, הקיסר הינו ״ הנבחר״ והחרדה הגדולה של הקיסר הייתה שמא תהיה שנה קשה שמשמעותה כעס או אכזבת האלוהים מהקיסר ואיבוד הסמכות האלוהית לשלטונו .בפארק מצאנו הרבה מתעמלי בוקר ברובם פנסיונרים ,בקבוצות או בודדים ,בטאי צ׳י או צ׳י קונג או ריקודים אחרים ,גם אתר זה נבחר לאתר מורשת עולמית ע״ י אונסקו .המזבח והיכל התפילות הינם עגולים אך הם נמצאים בחצר מרובעת ,עליה לבמה המרכזית אפשרית בארבעה כיווני מדרגות 9מדרגות וכו׳ .במקום ישנו קיר ההד בשל החומה המקיפה את קמרון השמיים בעל תכונות אקוסטיות מיוחדות ניסינו וזה עבד. טיסת פנים ראשונה לשיאן ( כשעתיים) הביאה אותנו לעיר גדולה חשובה כלכלית ופוליטית כ 1000-שנים הייתה בירת סין ,שמה עיר שלום בתרגום חופשי(,שיאן גם היתה ראשית דרך המשי בנתיב המסחר) ,הישר אל פגודת אווזי הבר ,הפגודה בצורת פירמידה מהמאה ה 7 מתקופת שושלת טאנג ,שמה כרוך באגדה על רעב כבד שסבלו ממנו הנזירים במקום כאשר אחד הנזירים ראה להקת אווזי בר אמר אני מקווה כי בודהה הרחום ייתן לנו קצת ,באותו רגע ,נשברו כנפיו של אווז הבר המוביל והוא נפל לקרקע ,הנזירים נבהלו והאמינו כי עליהם להיות מאמינים יותר הם הקימו את הפגודה במקום שנפל האווז והפכו לצמחונים. לאחר מכן יצאנו לארוחת ערב (לא צמחונית) סביב השולחן העגול המסתובב וחזרנו למלון, החרוצים יצאו למרכז העיר ,צפו במזרקות המנגנות וראו את הסינים בבילויי ערב ,אנחנו וכמונו מס׳ מצומצם של אנשים העדיף לעכל את סין לאט ונשאר במלון ,הטלים ואנחנו קינחנו בקפה ועוגה במלון. יום שישי ה21/10/11 את היום התחלנו ברובע המוסלמי ,בו ראינו שוק ססגוני ומסגד עתיק מהמאה ה8- ( ) 743לספירה .מה שרואים היום הוא שיפוץ מהמאה ה , 18-יש בו שילובים סיניים ופרסיים ,צריח התפילה הינו פגודה סינית מסורתית ,לא רחוק משם ישנה ככר יפה ופארק צבעוני בקצה הסמוך לרובע מגדל תוף ומולו בגן מגדל הפעמון. משם המשכנו למעיינות חואה צ׳ין היפים,,גם אתר זה כמדומני מתקופת שושלת טאנג, צפינו בתנאים המשופרים של פילגש הקיסר הידעתם כי היא זכתה למבנה אישי של המרחצאות החמים?. את עיקר פרסומם היום יש לנחס ל מה שקרוי תקרית שיאן ,צ׳אן קי שק ,אחד ממנהיגי סין במאה ה 20 -נחטף ממעונו שמעל המעיינות בידי אנשי מאו טצה טונג כדי להבטיח שיחתום על הסכם איתם נגד היפנים ובכך לא יתנכל לקומוניסטים .לימים הוא שוחרר בתנאים מגביליםועבר לטייואן. האטרקציה של היום הייתה מבחינתי ללא ספק ,אתר החפירות של חיילי הטרה קוטה, תחילתו של הגילוי בשנת 1976ברעב גדול ששרר אצל האיכרים באזור ,הם סבלו מבצורת ולא הצליחו לגדל אורז ללחמם ,בצר להם החליטו 2איכרים לחפור באר ולחפש מים ,תוך כדי חפירות גילו שרידי דמויות בגודל טבעי עשויות מחומר הטרה קוטה ,הדמויות מפוסלות כחיילים בעלי תפקידים שונים( חיילים ,פרשים ,רובאים וכו׳). הכמות הלכה והתבררה במהרה -אלפים יש אומרים 6000חיילים בעלי דיוקנאות אישיים ומיוחדים לכל פסל. הממצאים הובילו אל הקיסר צ׳ן שכינויו היה הקיסר הצהוב הוא חי לפני כ2000- שנה( .) 221-- 206-מעבר למגלומניה של צבא החימר האדיר שהכין לחייו אחרי המוות וקבורת כל מי שבנה לו את האחוזה כולל נערות החצר העריריות. הוא ייזכר גם כמי שאיחד לראשונה את סין תחת שלטונו אך גם כמי ששרף ספרים של קודמיו ,גם אכזריותו הייתה רבה מאוד. האתר מרשים ביותר בהיקפו וייחודו של כל חייל הנהנה מתווי פנים ייחודיים ,תפקיד צבאי מוגדר ,ובעלי חיים סוסים ועוד. עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בחשיפת צבא הצללים ,והחופרים צופים כי הוא גדול בהרבה ממה שגלוי עד כה. דרך אגב ,לאיכר שלום ,הוא חותם באתר על ספרים בנושא החפירות ומעלה בפני המעוניינים את חוויותיו בתהליך הגילוי. אתא היום ואנחנו המשכנו לשדה התעופה כדי להגיע לצ׳אנגדו -בירת חבל סצואן. 22/10/11יום שבת צ׳אנגדו ,מתחילים את היום בעצירה בבית תה החברה קונים מיני מזונות המאפיינים את סין ,קונים גם מיני תה וממשיכים לפארק לאומי ״אמי שאן״ המוכר כמורשת אונסקו ,ההר אחד מ 4 -ההרים המקודשים לבודהיזם בסין, הוא מקודש לפושיאן ,הנחשב לבודיסטבה ( זה שטובו שורה על הכל ) . עולים אל ההר שגובהו כ 3000 -מ׳ ברכבל ,בקטע המוכר של כמעט הגענו ,מטפסים עוד 270מדרגות ,תחיה ספרה באדיקות .מגיעים מתנשפים לרחבת המקדש עם הפיל הגדול ולמקדש בודהא בסגנון טיבטי בשם מקדש וואמסין, במקום שדרת פילים יפה, לאחר הסיור נערכים לירידה של כ 2000 -מדרגות ויותר ,משנסים מותניים ומתחילים לרדת, בדרך ,תחנות ביניים קטנות המאפשרות לשבת ,או ללכת לשירותים ,במקום פזורים כ 30 -מקדשים נוספים ,די קריר ,הכל ערפילי ונדמה כי אנחנו באזור שבין שמיים לארץ ,חשים בטפטוף קל ,רוכשים עוד מטריה שתהיה וצועדים בירידה חזרה ,הדרך מכוסה בצמחי במבוק ,אשוח ואורן ,בדרך עוצרים ליד שני עצים עתירי שנים נדמה ששמם הם או משהו כזה נטועים שם כבר 1000שנים ו 950-שנה והם עדיין זקופים ,ירוקים וגזעם איתן ,הם זכו לקבל מאתנו יחס של כבוד ראוי וצילומי הנצחה. לקראת סוף הירידה הגענו לאזור מעיינות ,נהרות וגשרוני חבלים המחברים בין גדה לגדה כלקוחים מסיפורי אגדה, המקום הפתיע ביופיו. . משם המשכנו אל העיר לישאן ולנהר המינג יאנג ,תוך כדי שיט צפינו בבודהה מן הגדולים בעולם חצוב בסלע, גובהו כ 71 -מ׳ כשראשו באורך כ 14.7-מ' ואורך כל אוזן 7מ' .משערים כי חציבתו נעשתה לפני כ 900 -שנה תקופת טאנג והוא מרשים ביותר 90 ,שנה עברו עד לסיום בנייתו ( ) 703 - 613ו 4קיסרים התחלפו בזמן הזה. הוא צופה על מפגש הנהרות מין ,דדו וצ' ינגיי. ראינו מטיילים המטיילים שם ברגל ,אכן נראה מרשים ביותר, ומחכים כבר להגיע למלון ,חוזרים לצאנגדו בשמחה. אנחנו מתחילים להרגיש את שרירי הרגליים יום ראשון 23/10/11 היום מאיר לנו פנים סוף סוף ,אין עלינו ענן והערפילים גבוהים ומאפשרים טווח ראיה של אופק כלשהו .תחנתנו ה 1היא בפארק הבמבוקים .הסיור בפארק העירוני מרענן ומעניין ונהנינו לראות את המקומיים מתעמלים ומשחקים משחקי טניס. רעננים נסענו לפארק מרכזי של דובי הפנדה בו יש גם בית גידול לפנדות שהיום הוא מרכז יצוא לגני חיות בעולם .הפארק יפהפה ראינו פעוטון של פנדות בני 3חודשים, הייתה להם מטפלת אנושית סטרילית לחלוטין .הגורים אוכלים חלב ,דיסה וויטמינים עד גיל 1.5ורק אז אוכלים במבוק .הפנדה אוכלת כ 15קג׳ במבוק ביום והם ישנים רוב הזמן ,הם חיים כ 15שנים בטבע .וכ 20-25 -שנים בשבי .הפנדה האדומה יותר פעילה וניזונה גם מעלים לא רק מנצרי הבמבוק. משם המשכנו למפעל ההשקייה ו הסכר שפיצל את נהר המין 30%לעיירה להשקייתה ולהגנה מפני הצפות ויתר ה 70%-בזרימת הנהר. נערכנו לנסיעה ארוכה של כ 5.5-שעות עד העיר דאזו באכילה של קנטאקי פרי ציקן הסיני (דיקוס׳) .הדרך היתה ,יפיפיה חלקות צבעוניות ושלוות פרוסות לכל האופק, חלקן בטרסות חלקן מתעגלות ומשתפלות בהתאם לתנאי הנוף ,פשוט מ ד ה י ם. הגענו רצוצים ב 20.30כדי להחליף בגדים וב 20.45 -הלכנו למסאז' סיני של 100דקות כדי לשחרר את השרירים הקפוצים מהירידה המפרכת של 2000המדרגות ( העיסוי רק הכאיב יותר ואנחנו עדיין מדדים בזהירות במיוחד כשאנחנו עולים ויורדים בעשרות המדרגות שקיימות בכל אתר כמעט בסין) .חזרנו מותשים למלון לאחר חצות. יום שני 24/10/11 התחלנו את היום אחרי ארוחת בוקר מפוארת במלון שבעיר דאזו ,בהר הבאודינג. ראינו אלפי פסלים במערות חצובות בסלע ועל סלעי הגיר שבמקום ,כל הפסלים תוכנם –"התורה שבאבן" על בודהא ,תפיסת עולמו ותפיסת החיים שלו ,קיבלנו קורס מזורז בתורת הבודהיזם 6 ,ההרמוניות שבאמונה ואלפי לוחות של פסלים .עבודת הפיסול ארכה כ 70שנה החל משנת 650לספירה ,נכון ,בשלטון ששושלת טאנג, הלוח האחרון לא הושלם. אנחנו בדרכינו לצ'ונג צ'ינג נחצה את נהר הינגצה השוצף .ראינו את העיר היפיפייה בת 32מיליון תושבים ,מאוד מודרנית ,אחת ממרכזי הכלכלה והתעשייה מהחשובים בסין, למרות שתחילתה ב 316לפנה"ס ,המיוחד בה סכר ענק שמנצל את נהר הינגצה ,אשר לצורך הקמתו פינו 1.3צ'יק צ'אק מיליון תושבים מגדת הינגצה והגאנלינג (קטן עליהם!) ,הוגה הרעיון תכנן אותו שלושים שנה ,הכין ציור המחשה במשך שנתיים והסכר עצמו נבנה במשך 12שנה מ .2007 - 1989-הציור נמצא במוזיאון ואורכו 100מ׳. ,העיר יושבת על גבעות ומלאה במפלסים שונים המקנים לה צביון מיוחד מאוד .היא מרובת מחלפים ,גשרים ואף רכבלים. אנחנו הולכים לאכול ( רציתי פיצה האט קיבלתי סטארבקס)וטסים 1.5לליג'אנג לאזור השנגרילה. יום שלישי ה25/10/11- היום התחלנו את סיורינו בעיר ,דרך סמטאות ציוריות לצידה של תעלת מים צלולים וקרים העושים את דרכם לכיוון העיר העתיקה ,שם לאחר שהוא ממלא מים בבריכת באר אנטילית בעלת שני גלגלי עץ גדולים שאפשרו לתושבים להשקות בע״ח ואת עצמם. הדרך הובילה אותנו לפארק הדרקון המושלג נקרא גם השחור משום הצל מההר הנותן למים צבע כהה כמו של אבן הירקן אשר מביאה מזל. הפארק מקסים בעל בריכת מים גדולה בשם בריכת הדרקון השחור ,את שמה היא קיבלה מרכס הדרקון השחור הניצב מעליה ונשקף במימיה בזיזיו החדים כ18- במספר. צפינו באורחי הפארק עושים טאי צ׳י וקונג פו ורוקדים לצלילי מוסיקה ,פגשנו חתן וכלה שניצלו את היום היפה והבהיר לצלם תמונות למרות שהם לא מתחתנים היום, ראינו את שלוש הנביעות של הנהר ,כאשר צועקים למולם המים מעלים בועות, צילמתי ואני מקווה שזה יראה ,התושבים ממלאים בקבוקי מים מהמעיינות הללו ומאמינים באיכותם ובברכתם של המים. הצטלמנו גם בצילום משפחתי ,על רקע הנוף המרהיב ,שכחתי לציין כי לג׳יאן היא אחת מ 33-האתרים בסין הכלולים ברשימת נכסי עולם של יונסקו וכי ליג׳יאן הנמצאת על גבול טיבט ,מאוכלסת ע״י שבט הנאשי שבו מבנה המשפחה מטריארכלי ,האם היא הדמות המרכזית במשפחה .ביקרנו גם במוזיאון הנאשי ראינו את השליט הדתי השמאן ,שכאן קוראים לו דומבא ותפקידו עובר בירושה מאב לבן ( נראה מוזר בחמולה מטריארכלית ,למרות שראוי לציין כי זהו תפקיד התנדבותי לקהילה). לנאשי יש גם כתב ציורים ייחודי ,אך שלא בדומה לכתבים ציוריים אחרים כגון ההירוגליפים ,כתב זה פעיל ומשתמשים בו גם היום. מליג׳יאן עלינו לכוון ארץ השנגרילה (גן העדן) דרך ערוץ הנמר המדלג (פסל של נמר שכמו מדלג מגדה לגדה דרך סלע בנהר ,שוב אגדה מקומית על תעוזתו של הנמר במנוסתו מהצייד ).שוב לרדת כ 500מדרגות וכמובן לעלותם בחזרה ,בועז נשאר למעלה אני נשברתי אחרי 270מדרגות והסתפקתי בהחלפת מבטים עם הנמר ממרחק בטוח .צילמתי את הנמר המדלג ועליתי לאט ובקושי למעלה. הערוץ עצמו הינו קניון יפיפה בין הר הדרקון השחור להר האבה הגבוה כשבתחתיתו זורם היאנגצה השוצף .שניהם מעל ל 5000 -מ'. הדרך משם הובילה אותנו לז׳וננגדיאן 3400מ׳ מעל פני הים או כפי שהיא קרויה טיבט הקטנה ,ארץ השנגרילה , אכלנו ארוחת ערב טעימה יחסית ושונה בטעם מהסינים האמיתיים, בעיר הקטנה יחסית כ 40-אלף תושבים משבטי הנאשי הבאי וטיבטים , בלילה הגענו למלון ,היה קפוא לנו ,לא הייתה אפשרות להדליק מזגן אז קפאנו קצת, התעוררנו לטמפרטורה של 1מעלה לארוחת בוקר נוראית וברחנו משם מהר. יום רביעי 26/10/11 היום לאחר לילה קפוא ובוקר של 1מעלת צלזיוס עלינו לפארק הלאומי ג'יודז'איגואו כמדומני שמו כך כינו הסינים את הטיבטים שהיו פזורים שם במספר כפרים ,כיום רואים הרבה סטופות (מעגלי תפילה ,פגודות או אוהלים) ופחות יישובים והכל בגובה של יותר מ 3000-מ׳ מעל פני הים. בדרך לפארק עצרנו לקנות כובעים וכפפות וגם בקבוקי חמצן כי האוויר בגובה הזה מאוד דליל ומרגישים בחוסר החמצן ובקושי בנשימה ,כאבי ראש ,סחרחורת וצריך ללכת לאט ,מומלץ לשכור מעילים כדי שלא יהיה קר ,אני לא נזקקתי למעיל היה לי מעיל מצוין .בפארק ראינו את אגם סודו טיילנו לאורכו באיטיות הנדרשת מתנאי החמצן הדליל כ 500-מ׳, את המשך הטיול בפארק עשינו עם האוטובוס כולל תחנות עצירה לצילום .באחד מהם ראינו עמק שנקרא העין של בודהא בגלל מבנהו .בפארק ישנו גם אגם ביטה אותו ראינו מהרכב. כל הפארק משמש כאתר מרעה לבעלי החיים מאפריל עד אוקטובר ואז מכנסים את הבקר בבתים , נכנסנו לבית טיבטי טיפוסי ראינו את חלוקת המבנה ,חדרי השירות ( כולל המטבח),החצר הסגורה ולמדנו כי המבנה מכיל עד כ 5 -דורות בממוצע בכל יחידת מגורים .קיבלנו שם חריץ גבינה של בע״ח הנקרא יק המתייבש על קורות בחלל החדר יחד עם בשרים מיובשים לתק' החורף, הגבינה היתה לבנה ,קשה ,מעושנת וחמצמצה ( לא ממש אהבתי מזל שאכלנו את זה עם קרקרים לחמית שבועז הציע או בארוחת הבוקר ). ביקרנו במקום מעניין שהיה בו מנזר בשם סונגזלין בעל חשיבות של השכלה גבוהה לנזירים ( ,כמו אוניברסיטה) יופיו בצורת בנייתו במעלה ההר נכון ,שוב מדרגות, ש וב עשרות מדרגות ,אך הפעם רק שלושה אמיצים עשו את כל הדרך ועוד שלושה חלק קטן מהדרך ,בועז אני ועוד חסרי כושר נשארנו למטה לצלם ,ויכולנו ממקום המצאנו לראות את העיטורים היפים ,השימוש העז בצבעים והבגדים הססגוניים של תושבי המקום. טוב ,לא מיצינו אבל היה לנו די. סך הכל ,האזור הזה ,הדליל בחמצן הקשה עלינו את התנועה ,חזרנו לז'ונדיאן להיפרד מהמדריך שהוא טיבטי ,שמענו כי רק פעם בשנה ,בראש השנה הוא נוסע להוריו בתוך טיבט ,מסע שלוקח כ 5-ימים. הדרך חזרה לליג׳אן הייתה מוכרת ,שוב ראינו את השדות החקלאיים ,ערוץ הנמר והר הדרקון השחור שנטפס עליו מחר. בערב סיירנו בעיר העתיקה המקסימה והומה בני אדם ,הצטלמנו על רקע הבאר האנטילית היפה בעלת הגלגל הכפול ,צעדנו לאורך תעלות המים הזורמות כשבשוליהן מדפים עם דליים קטנים אדומים למקרה של שריפה או אולי גם לדליית מים לבתים ,חצינו את כיכר הכפר העטורה בעצים גבוהי צמרת והרגשנו גן עדן . העיר העתיקה של העיר לא השתנתה שנים רבות ,מחוצה לה התפתחה עיר מודרנית עם מדרחוב רחב ידיים חנויות מותגים ,ותחבורה מודרנית לחלוטין.. הו ,צריך להיערך למחר ולטיפוס ברכבל להר הדרקון השחור. יום חמישי 27/10/11 היום היינו צריכים לצאת לדרך ב 8.00-בבוקר ,אבל בסין יש קשיים בחלוקת הדלק לכלי הרכב ,יש רישום ומעקב על הדלק המחולק למכוניות וגרוע מזה ,תחנות הדלק מתרוקנות מהר .הנהג שלנו המתין בתור כבר יותר משעה ועדיין לא קיבל דלק ,לכן נסענו במוניות. עבר בשלום 5 ,מוניות בנהיגה לא זהירה הביאו אותנו למתחם הרכבלים, אריאלה קיבלה ח'ח על קבלת החלטה שלא תפגום ביכולת שלנו לעמוד בלוח הזמנים ,אולי בשל העיכוב פגשנו עשרות אלפי סינים נדחפים בתור ועוקפים אותנו אבל בסוף גם אנחנו הצלחנו בטריקים לעקוף בחזרה ולעלות ולטייל בהר הדרקון המושלג ,העלייה שלנו הייתה רק עד גובה 3300מ׳ והמהדרין אומרים כ 3900-מ'.. ההר ,הקדוש לבני שבט הנאשי מכיל בתוכו עשרות אלפי פתקים מחוברים לפעמונים ועליהם רשומות משאלות ובקשות למזל והצלחה. בדרך חזרה עצרנו במעיינות טרמיים ,המשמשים כאתר נופש מרשים ביותר. נפרדנו מליג׳יאן היפה והפורחת בעלת התעלות והשופעת במים ,והמשכנו לעיר דאלי ,הדרך הייתה מ ד ה י מ ה ,כל הדרך ערוכה בחלקות חקלאיות של גידולי אורז ,חלק בהכנה לזריעה וחלק לאחר קציר מלאה באלומות אורז ,כמו החיטה בתקופת התנ"ך,בנוסף ראינו גידולי תירס וירקות נוספים. כל הדרך השקפנו על הפועלים קשי היום שכל המשפחה מסייעת בעבודה כולל הסבא והסבתא והכל נעשה ביד או במעדר ,מזריחה עד שקיעה ,זה הזמן שעברנו שם וראינו אותם מתחילים להתארגן ליציאה., הדרך הפתיעה בגיאיות חקלאיים ,תרבות עתיקה של עיבוד חקלאי וגבעות עגלגלות ויפיפיות .נסענו אל פני השקיעה האדומה והגבעות הכחלחלות ,גן עדן אמרתי כבר?. הגענו לעיר היושבת על שפת אגם האוזן או בשמו המקומי אגם ארחאי, העיר קיבלה את פנינו באפלה מוחלטת ,אין פנסי רחוב אבל השער לעיר העתיקה היה מואר ויפה .זה מאפיין ערים רבות בסין ( לא כל הערים) ויכולנו בגלל השמים הבהירים לראות המון כוכבים. את היום סיימנו בארוחה סינית טעימה. יום שישי 28/10/11 היום אנחנו מסיירים בעיר דאלי ,העיר מרכזת בתוכה בני מיעוטים רבים אבל המיעוט הגדול הוא של שבט הבאיי ,מיעוט זה טוען כי הוא 3000שנים באזור .במאה ה 8-כבשו את בני שושלת טאנג והפכו מעצמה הכוללת את בורמה ולאוס ושמם היה נאנדזאו ,מתקופת שושלת טאנג עד מחצית המאה ה 13 -הייתה עצמאית (עד כיבושו של קובלאן חאן). העיר מונה כ 3.2מיליון תושבים .את היום התחלנו בסיור בכפר דייגים קטנטן (רק 7000תושבים) שהוא פרבר של דאלי. הדייגים נעזרים בקורמורנים ,השולים עבורם את הדגים ,תושבי הכפר ערוכים לתיירים ואת פנינו קבלה להקת ריקודים וכליזמרים מקומית, הסירות ,ציוריות ומקושטות בלעו לתוכן 8תאבי חוויות שכמונובכל סירה ויצאו לדרכן ,החוויה של צפייה בקורמורנים השולים דגים הייתה מהולה בכעס וסלידה מהעובדה שכדי לוודא שהקורמורנים יביאו את השלל לבעליהם ,קיצצו בכנפיהם להגבלת גובה התעופה והגבילו את יכולתם לבלוע דגים שלמים ,להתנחם חשבתי שזה חלק מהצורך בהשרדות. בכל זאת החוויה הייתה מעניינת ,כמו תיירים טובים השתתפנו בחתירה, הצטלמנו עם קורמורנים ושבנו חזרה אל החוף בשירה עליזה של שירי ים ודייגים. משם יצאנו לבית ספר לרקמה במשי ,המטרה לקיום בית הספר הייתה כפולה ,מצד אחד לשמר מלאכות עתיקות ייחודיות לסין ומצד שני לסייע בידי נשות המקום ללמוד מלאכה שתוכל לפרנס אותן ותעביר את זמנן בימים הארוכים כשבעליהן עובדים בערים אחרות ולא באים לעיתים קרובות הביתה. משם יצאנו לביקור במתחם שלוש הפגודות ומקדש אלת הרחמים הפגודה הראשונה נבנתה בתקופת שושלת טאנג כ 700 -לספירה וה2 - הנוספות במאה ה 11-לספירה ,רעידת אדמה שהייתה באזור גרמה לשתי הפגודות לנטות קמעה לאלכסון ( כמעט כמו מגדל פיזה) בגן המטופח שבאתר יש שתי בריכות השתקפות בהן משתקפות שלוש הפגודות ,המראה מרהיב ,בכלל בגנים הסיניים המשחק במים בין אם בזרימה (פאנג שווי) ובין אם כחלק מתמונת נוף מקובל ומייפה את הנוף הסביבתי. הדבר האחרון שעשינו בעיר היה לסייר בעיר העתיקה ולאכול שם ארוחת ערב מאוד מאוד טעימה ,זהו ,הלכנו לישון מוקדם כי מחר יש לנו 2טיסות טיסת בוקר וטיסת לילה ( 10בלילה). יום שבת 29/10/11 היום לאחר טיסת בוקר הגענו לקומינג בירת יונאן שנקבעה לפני 700 שנה עם קובלאן חאן אחד מבניו של ג׳ינג׳יס חאן. קונמינג נמצאת בגובה של 1850מ׳ מעל פני הים וכמות האוכלוסין כ7- מיליון .בעיר יש הרבה שרידי אוכלוסייה אירנית שהובאה ע״י קובלאן חאן .וכן מסגדים . בעיר מרכז עסקי ופוליטי של מחוז יונאן באזור גם מרכז לגידול פרחים ומידי יום יוצאות כ 100-טיסות לייצוא פרחים מ קומינג לאתרים רבים בעולם. ראשית דבר ,יצאנו לסיור ביער האבן הסמוך לעיר .היער מלא שרידי אבן ענקיים ממש חוויה מדהימה על פני קילומטרים רבים ,בכניסה קיבל את פנינו אגם מלאכותי ובו נטועים חלק מהאבנים ואם מפעילים קצת את הדמיון רואים צורות שונות של בעלי חיים ,צילמנו וכשנשוב נבדוק אם גם בבית אפשר לראות זאת .תצורות הסלע והתהוות הסלע מקורם בים קדום שהיה באזור לפני מיליוני שנים וכל משקעי החיות שחיו כאן ושקעו בים התאבנו לסלע גירי. הים נסוג 3פעמים וגם את זה רואים לפי צורת הסלע ,אם הוא משונן מאוד סימן שהוא נחשף ראשון לבלייה( הרס והמסה של הסלע) באמצע הגובה ובתחתית הסלע מלמד על חשיפה מאוחרת יותר לאוויר כשעדיין רואים את הצנירים שנגרמו מקו המים ושויפו פחות מבלייה של רוח וגשם ,כך שמרו על מראה מעוגל יותר וחלק. טיילנו במקום כ -שעתיים במהלכם נכנסנו לקניון מרהיב ביופיו של סלעים גדולי מימדים ,בחלקים שונים של המסלול היו מי מעיינות תת קרקעיים ועיליים בין מגדלי הסלע הענקיים וגשרי העץ כדי שנוכל לצעוד מעל פני המים ,ושוב ,הטבע דאג להשתקפות נפלאה של הסלעים במים, . בהמשך כשצעדנו בשבילים בינות לסלעים פגשנו בצמחים מעניינים ופרפרים צבעוניים הצלחתי לתפוס פרפר יפה ,לא הצלחתי לצלם פרפר שחור גדול ויפה עם פסים בכחול טורקיז, הצלחנו גם לראות מאובנים של כוכב ים ונגטיב של צדפה. בועז ועוד 3חברים שהתקשו לטייל שעתיים ברגל לקחו קרונית ועשו את המסלול במחצית הזמן ,את הזמן העודף שהיה להם הם ניצלו באכילת מרק וון טון מקומי שהכינו להם מול העיניים עם כל מיני ירקות כולל מלפפונים והרבה דים סאן ממולאים (קרפלאך) אני הסתפקתי בתירס וכוס קפה ,תוך כדי שתיה שאלתי את עצמי מאיזה חלב הכינו לי את הקפה ולא גמרתי לשתות אותו ,יש לסינים סוגי חלב שונים מסויה ,אורז ,יק ,פרה ,חזיר ואני מניחה שגם מיונקים אחרים. תחנתנו הבאה שוק הפרחים השוק ססגוני מאוד אך קטן בשטחו ממה שציפיתי ,והמבחר מוגבל ,מצאנו שם ביצים ודובים שמכילים זרעי צמחים פורחים ,קניתי לכל בית זוג. בסמוך היה מפעל מזון לעוגיות ,קפה וסוכריות ,המבנה בנוי בצורת מבוך והמעבר בו גרם לחברים שסיירו בו להחסיר יותר מפעימה אחת כאשר חששו שהלכו לאיבוד ,אנחנו סיירנו עד החדר של חלוקת הקפה והתמקדנו בתצפית על עובדות סיניות שעבדו כמו מכונות אוטומטיות בהכנת חביתיות מקופלןת לארבע ,הטובה עבדה בו זמנית על 8מחבתות ובשורה של המתחילות עבדה פועלת אחת על הכנת החומר במחבת ועובדת שנייה להוציא את החביתיות מהמחבת ולקפלן למשולשים ,קצב העבודה היה מדהים ברמה של 1-2שניות מול כל מחבת. משם המשכנו לבית תה יפה בו והוצגו לנו 4סוגי תה עיקריים המומלצים לצרכים שונים: תה יסמין -טוב לניקוי הכבד והכליות מרענן ומטהר נשמר עד 5שנים אפשר לשתות לפני השינה .ללא קופאין. תה ירוק -מרגיע ,מטהר אפשר לשתות כל היום ללא קופאין לא מפריע לשינה עריבה, תה שחור -טוב לעור ,מומלץ לנשים ,מעורר ,לא לשתות לפני השינה. תה פואר -מעץ ולא משיח בדר"כ מאזור טיבט ,גבוה ( 22מ׳) מוריד כולסטרול ,ממיס שומנים ,נגד גזים ,חיזוק הפרקים ,מונע תופעות של גאוט ,מוריד רמות סוכר מייצב לחץ דם. נשמע שידוך מעניין,התה לא מאבד מתכונותיו לאורך שנים , הוא התה העיקרי של תושבי סין. קינחנו את החוויות בארוחה לא רעה ,ומשם לשדה התעופה .הטיסה לנקודת הטיול הבאה גווילין. יום ראשון 30/10/11 גווילין עיר יפיפייה הרים רבים סביב לה ,אנחנו "רק" בגובה 200מ׳ מעל פני הים ,מרגישים את הלחות הגבוהה. התחלנו בסיור בהר הדרקון (לונג שן ) באזור אוכלוסיה משבט היאהו ,שבט הצ'אנג ,ושבט הבאיי ,תרבותם כשל אנשי ההר ,גידולי חקלאות בטרסות, הנשים מאריכות שיער ורק פעם אחת בחייהן הן מספרות אותו בגיל ,18התושבים דוברים שפה שונה ורק בזכות לימודי שפת המנדרין בביה״ס הם מצליחים לתקשר עם תושבי סין ,לאורך השנים הם היו די מבודדים . בעבר ,יציאה מהכפר הייתה סיפור ארוך ,מאז שסללו את הכביש לפני 10 שנים יישנה תחבורה נוחה יותר והם כבר לא מבודדים. בכפר קינן כמו בכפרים האחרים ברחבי סין ישנו ביה״ס יסודי ,הלימודים הינם לימודי חובה עד הכתה ה 9-ותמורתם ההורים צריכים לשלם 200יואן לשנה ,למתקשים יש קצבה ממשלתית ,האכיפה היא גדולה וננקטים צעדי מניעה כנגד ההורים המפרים זאת .התשלום עבור הלימודים הוא אחיד עד סוף התיכון ,אוני׳ עולה יותר .את התיכון לומדים בני הכפרים בעיר בתנאי פנימייה .על ההר שפע של עצי במבוק המנוצלים לתעשיית העץ ולצ׳ופ סטיק .ראינו דוגמה של מפעל ,המייצר שיפודים למנגל ,אך ראינו לצידי הדרך מפעלים קטנים נוספים כשכל אחד מתמחה בעיבוד הבמבוק לצרכים שונים ,כולל פיגומים ובנייה ריהוט ועוד. לקראת סוף היום ,זכינו לטייל במערת נטיפים מעניינת בשם חליל הסוף .לבד לבד, בלי מיליון סינים מסביב ,המערה יפה ומסודרת בתאורה ססגונית מנורות צבעוניות המסייעות לאוירה ,תפאורה ודגשים מיוחדים.יש בה אולם גדול ואולמות קטנים יותר, היא כבר לא פעילה ולכן גם מותר לצלם בה. וזה עוד לא הכל ,כי אחרי ארוחת ערב במלון יצאנו לשיט חשבנו שנצפה באמת בדיג אמיתי באמצעות קורמורנים ,היה מאכזב ופחות אטרקטיבי מהדייג ליד דאלי ,לדעתי גם לא פחות מסחרי ,את היום סיימנו בסיור במדרחוב של העיר ותצפית על שתי הפגודות. שמענו היום סיפור יפה על טקס החתונה האופייני בגווילין ביום החתונה לכלה המיועדת אסור לרדת מן המיטה החתן צריך להגיע לביתה ובכל דלת שיחצה עד שיגיע לחדרה הוא ישליך מתחת לדלת פתק בתוך מעטפה אדומה (,מדובר על עשרות פתקים עם מילות אהבה ,כדוגמה לכושר יצירתי ויכולת השקעה באשתו לעתיד) כשהוא מגיע לחדרה הוא צריך לחפש את הנעליים האדומות של כלתו ולשאת אותה על הידיים עד לביתו רק שם היא יכולה ללכת על רגליה. אח ״ כ יוצאים לטקס החתונה עם האורחים במהלך הטקס הזוג מכין תה להורים ומשתחווה להם אפיים שלוש פעמים. לתושבי גווילין מותר ללדת שני ילדים אם הם בני מיעוטים וילד אחד אם הם תושבי סין. יום שני 31/101 יום נוסף באזור גוילין ,התחנה ה 1הר יאהו שן על שמו של קיסר סין לפני 4000שנה .התושבים מאמינים בהשפעתו הטובה על העיר. ההר בגובה של 700מ׳ מעל פני הים .בשל ערפילי הבוקר הראות לא הייתה חדה .על ההר פסלו של הקיסר יאהו גבוה מעל פסלי בודהא המיצגים את שנים עשר המזלות ( כל מזל אורך שנה ומחזור המזלות הוא של 12שנים. בדרך מן ההר ליאנגשו ( נעל צעירה) עברנו דרך יפהפייה של סלעי קארסט ענקיים והרים גבוהים וצרים כמו זיזים ,חלפנו את העיר כדי לצפות בהרים היפיפיים הנטועים משני צידי הכביש ואת מערת ״הקשת״ בגבעת הירח הנמצאת למרגלות יובל של נהר הלי בשם לי לונג ,הנהר משמש כמקום יציאה לשיט בין ההרים הגבוהים .גם אנחנו עלינו לספינה ושטנו על נהר הלי .אני חושבת שרק התמונות יעידו על יפי המקום ולי מוטב לא להכביר מילים. ארוחת ערב בעיר לפני המופע הייתה חשובה ולמופע הגענו מצויידים בפחמימות הדרושות לישיבה תחת כיפת השמיים כדי לצפות במופע שנקרא אימפרשן. היה פנטסטי ,מרשים ביותר 700 ,שחקנים כולם תושבי הכפר אשר יכולים להרוויח עוד כסף משתי הופעות כל יום בנוסף לעבודתם בחקלאות. ההצגה היא עיבוד פנטסטי של סיפור פשוט על בחורה צעירה המתאהבת בחקלאי צעיר ועני אולם גביר העיר הזקן ,השנוא אשר לוקח מהם מיסים רבים ומכרסם בפרנסתם מעוניין לשאתה, היא בורחת ,שני הגברים נלחמים עליה הצעיר העני מנצח וזוכה בנערה ושניהם שטים בנהר והופכים לפרפרים ,ומה עם האשמאי הזקן והעשיר? הוא נותר גלמוד עד יום מותו. המיוחד במופע שהוא שואו מרשים המשתמש בכל אמצעי הטבע של המקום כתפאורה קסומה ונפלאה ,הנהר ,ההרים ,עצי הבמבוק הסירות והדייגים ועכשיו מספיק ,לילה טוב מחר שוב טסים וצריך להכין מזוודות ולשקול אותן כדי שיעברו בביקורת בשדה. יום שלישי 1/11/11 היום בצהריים אנחנו נודדים שוב הפעם להאנגזו סיור הפרידה מהעיר כלל ביקור בשני פארקים סמוכים בתוך העיר לאורכו של נהר הלי ויובליו. גבעת הפיל המעניינת היא פארק שבו עם מעט מאוד דמיון רואים צורה של פיל בהר ,בסלעים ובפיסול ,צילמנו ואני מקווה שיהיה אפשרי לראות, הסיור היה חביב וצפוף מלא בסינים וקולות רמים ,הפיל מזכיר לסינים את בודהה שרכב עליו וכן שלווה ובשל כך הוא זוכה ליחס של כבוד וחיבה .בהמשך עברנו לאי האהבה ,היה חביב ,נעים, ירוק ,תחילתו בשדרת האהבה שזורה בפסלי זוגות אוהבים ,עץ אהבה עם דרקון מוזהב למזל ,פסל חמוד של אם ותינוקה והרבה מתעמלים על שפת נהר הלי לאורך הגנים שבפארק. הפארק השני שביקרנו בו גבעת פובו ,לזכרו של גנרל סיני בשם זה בתקופת שושלת האן ,הגנרל ירה חץ שהגיע עד לעיירה יאנגשו שבדרום ,סיפור נוסף מדבר על ניצחונו את שתי האחיות שהטילו אימה על התושבים ,יש אומרים כי "פובו" פירושו מערבולת הנוצרת משום שהגבעה עוצרת את זרמי המים ונוצרת משום כך מערבולת. הסיפור מתייחס לאירוע שהתרחש לפני 1800שנים ,עוז רוחו הרשים את העם עד שספרו עליו כי באבחת חרב חדה וחלקה חתך את סלע ההר .בכניסה למערה ממנה יצאנו לראות את הסלע החתוך, וראינו ,ראינו פעמון מתכת שבנתה אלמנה לזכרו של בעלה הגנרל ששמו וכבודו נרמסו על לא עוול בכפו וקיוותה כי צליל הפעמון הצלול והנשמע למרחוק יטהר את שמו. שוב ,גם כאן ,אפשר לעלות 350מדרגות כדי לראות את הנוף ,אנחנו כבר חכמים ולא קרענו את הרגליים כי ישר חישבנו -גובה חלקי ערפל יתן ענן ולא נוף ,איך התירוץ? להתראות גווילין היפה והמודרנית אנחנו טסים להאנגזו. שדה התעופה לא היה ידידותי ,מצד אחד רודפים אחרינו בכל אתר לקנות מזכרות מצד שני רדפו אותנו בשדה על כל גרם עודף והיינו צריכים לשלם קנס על אובר וויט של 6.5ק״ג. משא ומתן מפרך של אריאלה לא הצליח ,ושילמנו את מחיר הקנס 18-יואן לק״ג. סה״כ מבחינתנו 117יואן . 70₪ צרה נוספת בשדה הייתה ה״גילוח״ של משחק סביבון מגנטי ששני חברה נשאו בתיקי היד ונשארו אצל הסינים .טוב ,לא נשאר טעם טוב מהשדה אבל סין עד עתה עם סיפוריה אגדותיה נופיה היפים המגיחים מבעד לערפל ומוסיפים לה מיסתורין מרתקת. הגענו להאנגז׳ו מוקדם יחסית ( ) 15.30מוקדם לחשוב על חדר או אוכל החלטנו לבקר בפגודת 6ההרמוניות היפה .הפגודה מתומנת ו 6ההרמוניות מסמלות את 6עקרונות הבודהיזם אוויר ,מים ,אש ,ברזל ,ארץ ושמים ,היא נבנתה כמגדלור מתוך תקווה שתעצור את גאות הנהר. הדרך מרשימה מלאת פסלי בודהה בגדלים שונים ,חצובים בגומחות בסלע. עלינו לפגודה בדרך מצאנו את צריף הפעמון והקשנו במטה עץ על הפעמון לפתוח שערי שמים 6,פעמות ובכל פעימה ביקשנו בקשות ,ברכות לבריאות והצלחה תמורת 10יואן ,זניח ,קיבלנו בתמורה גם פעמון קשור לסרט אדום ושרוכי קשירה למזל גדול יותר ,עכשיו אנחנו מאושרים . או טו טו לילה ואנחנו בסיור במדרחוב של העיר כמו סיפור לפני השינה ,המדרחוב יפה מלא צלילי חליל במוסיקה קלאסית ועממית מלבב ביותר ,אני מתגעגעת לחליל שלי ,בחליל שלהם אני מפיקה צלילם עלובים למדי. ארוחת ערב ,פיפי ולישון . יום רביעי 2/11/11 בוקר טוב ,העיר במקלחת ,קמנו ליום גשום וערפילי ישר לשיט על האגם המערבי .ראינו מבין טיפות הגשם והערפל הכבד את הפגודה של הנחש הלבן ( האגדה מספרת כי נחש ירוק ונחשה לבנה טיילו לאיטם על גשר מעל האגם לפתע עבר שם רופא התאהב בנחשה הלבנה ורצה להתחתן עימה השמאן ( הרב הסיני) אמר כי לא ייתכן שאדם יינשא לנחש וכלא את הנחשה במגדל פגודה, הרופא נשאר עצוב והנחשה כלואה שם עד עצם היום הזה). בהמשך ,כשהכל לוטה בערפל ,ראינו גם את 3הפגודות המעטרות את שטר היואן וגם את הגשר בו נפגש זוג האוהבים המוזר הזה. מסביב לאגם יש שלטי מידע המפנים לאגם בנוסח :אגם הדגים והפרחים או אגם הירח הרוגע .משם בגשם שוטף ,כאשר אנחנו עוטים מעילי גשם וחמושים במטריות צעדנו בגשם הסוחף עד לאוטובוס כשאנחנו רטובים לגמרי. עדיין בגשם נמרץ כמו שחווינו צעדנו למקדש לינגיין פגשנו שם את בודהה השני בגודלו בסין ,למרבה הפלא הוא לא מדושן יותר מידי ומשני צדיו עמדו שומרי השמים :האחד עם חרב ופניו מפחידות ,השני עם כלי נגינה ,השלישי עם נחש מפחיד והרביעי עם מטריה. במבנה סמוך ודומה לראשון היו 500דמויות הנקראות בודיסטבות שעמלו כל ימי חייהן להרחיק את המחשבות הרעות ולהגיע לדרגת רוחניות הנופלת רק במעלה אחת מתחת להארה של הבודהה, פגשנו גם את שקאמוני ידידנו שהוא הבודהה הסיני. לאורך הדרך ליוו אותנו מטרות עזים של גשם ורעש של רעמים , לאוטובוס חזרנו רטובים יותר ,נעלינו הפכו סירות מלאות מים .וכך רטובים לגמרי המשכנו לכפר גידולי תה ,לאחר הדגמה ,ראינו את תהליכי עיבוד התה שהם מעניינים .ראשית ,שיח התה מזכיר את הרוסקוס או הגת של התימנים ,הפריחה יפיפייה ,עלי הכותרת לבנים קעורים וקטנים והאבקנים זהובים ובעלי ריח עדין כריח הדבש. הקטיף הטוב ביותר הוא הקטיף של אפריל ,העלים צעירים ורכים ואז התה משובח גם מבחינה ארומטית וגם באיכות העלים ,לאחר הקטיף עלי התה עוברים ייבוש בשמש ולאחר שהם יבשים לחלוטין הם עוברים תהליך ייבוש נוסף בסירי ווק גדולים וחמים מאוד אשר מכניסים אליהם קצת משמן התה ( את שמן התה מפיקים מפירות שיח התה )והעלים. התה הירוק עובר תהליכי ייבוש קצרים בחום ואילו התה השחור הופך כזה בבישול ייבוש ארוך יותר. לפנים משורת הדין ושלא כהרגלה של אריאלה ,אך בשל מצבינו העגום והרטוב ,את הפסקת הצהריים עשינו במלון ולא בעיר ,כך יכולנו להתקלח להחליף בגדים ולצאת יבשים שוב אל רחובות העיר הרטובים להמשך התוכנית. לאחר ארוחת ערב לא מוצלחת ,יצאנו למופע המתאר את שושלת הקיסרים סונג ,השושלת שלטה יותר מ 300-שנים והשפיעה רבות על התרבות והאומנות הסינית. המופע היה מרהיב ובעל משתתפים רבים ,סיפור המסגרת היה עלייתה של השושלת ,משולב ומטובל באגדות מקומיות כמו הרומן האסור בין הנחשה הלבנה והרופא ,הכל שזור בקטעי אקרובטיקה ,מחול לסוגיו ,תנועה ואומנות לחימה ,ו מלווה במוסיקה בהחלט נעימה לאוזן ופירוטכניקה מפתיעה, הפריע שהסינים שצפו במופע עזבו לקראת הסוף כדי לצאת ראשונים ,זה מאפיין אותם בכל מופע .תם יום נוסף בטיולינו ,מחר ממשכים לסוג׳ו. לילה טוב. יום חמישי 3/11/11 הבוקר עדיין גשום בהאנזו ,אבל אנחנו כבר ממשיכים הלאה לעיר סוג׳ו. העיר וסביבותיה מרושתות במערכת ענפה של תעלות ,לא סתם היא מכונה ונציה של המזרח. התעלה המרכזית נבנתה ע״י קיסר משושלת צ׳ין במאה 6-לפני הספירה ,לפני כ 2400 -שנים, לצורכי העברת סחורות ומזון ,התעלה בשל יכולות השינוע העבירה אורז לאזורים הצפוניים וכך הסינים בצפון למדו לאכול את האורז ולא הסתפקו רק בדוחן המקומי ,אורכה של התעלה היה כ 1600-ק״מ ,ממנה יצאו תעלות משנה ,בחלק מהתעלות נעשה שימוש גם כדי לשנע כוחות צבא במהירות ומדברים על תקופה של לפני כ 1000 -שנים ויותר. שעתיים וחצי לאחר היציאה מהאנז׳ו האפורה והגשומה הגענו לסוג׳ו היפה והמוארת שקבלה את פנינו בשמש זורחת עם חיוך מאוזן לאוזן ושמיים כחולים ,כשהתעלות והגנים שמצדיהם מוסיפים צבע ויופי. ונציה של המזרח מכנים אותה ומרקו פולו אף התעלה כשאמר ״גן עדן בשמיים וסוג׳ו על הארץ. את פנינו במפעל המשי קיבלה מסעדת תיירים עם שאיפות להאכיל אותנו באוכל אירופאי , תפ״א אפויים ועוף בתנור ,מרק בצל ומנות אחרונות כג׳לי ופודינג וכד׳ ,הם השתדלו אבל לא הצליח להם ,נקווה שהמשי יהיה איכותי יותר. הסיור במפעל המשי לא אכזב ,כמו בשיר על הכוכב שהעז ,כך גם הפרפרים העזו ביום היחידי שהם חיים להשאיר אחריהם אלפי ביצים קטנות אפורות מהביצים מתפתחים זחלים שנמצאים במצב תרדמה אם אין זו העונה שבה עלי התות טריים ,אם זה בעונת הצמיחה הם טורפים את העלים הרכים עד שהם טווים את חוטי המשי סביב עצמם והופכים לגלמים ,כדורים אליפטיים לבנים וצמריריים ,בשלב זה מכניסים אותם למים חמים שולפים מתוך החוטים שניטוו את הגולם ומותחים על מתקן את השקיק שנוצר ,לאחר מכן מותחים על מתקן גדול יותר ולבסוף מותחים 4עובדים/ות בארבעת הפינות עד שנוצרות שכבות דקיקות זו על זו ( בגדלים של 1.35-, 1.5ו 200/220מ׳. מהם מרכיבים שמיכה דקה (משקל של 1.250 -ק״ג ). מחיר שווה לכל נפש כ 100-דולר. משם המשכנו לגן בשם גן הלבלר הצנוע ,גן סיני טיפוסי ויפה להפליא קשה לומר שהגן צנוע הוא די רחב ידיים,משולב בכל האלמנטים המאפיינים כגון זרימת מים ,אבנים כפסלים ,בתי מנוחה ( תה והתכנסות) וחלונות מסגרת לראות את הנוף הנשקף ממנו כמו תמונות קיר ,בנוסף בגן הזה היו קיבוצי פריחה ססגוניים שובי עין ולב. משם יצאנו לשיט על התעלות השתלבנו יפה על תוואי הנסיעה כאשר סירות נוספות חלפו על פנינו בתעלה הצרה ,עלינו על סיפון הסירה עם גג דמוי במבוק ויכולנו לראות את הבתים העתיקים משני צידי התעלה, נהניתי מהמחשבה כי התעלה משמשת את העם הסיני כ 2000 -שנה ויותר. בהמשך השיט התחברנו לתעלה המרכזית ועצרנו בחומה הרחבה והעתיקה שגם היא כבר בת יותר מ 2000שנה. את היום סיימנו בסיור נעים במדרחוב המקסים המואר בשלל אורות ססגוניים וחנויות המציגות מותגים בינלאומיים כולל ספורה ,קלארק ועוד. לילה טוב מחר יום חדש. יום שישי בו אמרו הלוויים 4/11/11 גשם וגשם בסוג׳ו ובשנחאי ,לא קר אבל הלחות מעיקה ,מרטיבה ,רק הצלחתי לייבש את נעלי ההליכה שלי וכבר הם עלולים להירטב שוב. התחנה הראשונה שלנו בדרך היא דז׳ודז׳ואן ,עיירה יפה ועתיקה ,הגשם פסק ,העננים התפזרו משהו ,ויכולנו לטייל בניחותא ללא הצורך בהתכווצות מתחת למטריה. העיירה מלאה תעלות ובריכות מים בהם מגדלים פנינים. בעיר העתיקה והיפה שליד בתיה עומדות סירות במקום מכוניות ערכנו שיט והגונדולייר שלנו היה מוכן תמורת 10יואן לשיר לנו סרנדה במהלך השיט, העיר העתיקה מונה כ 2000-תושבים .בעיר החדשה שאינה נופלת ביופייה ובוהקת בניקיונה מתגוררים כ 10000-תושבים רובם צעירים. ממשיכים בדרכינו ,מזג האוויר נרגע ,אומנם מעונן אך מואר יותר ,הדרך רצופה בשדות חקלאיים של אורז וירקות, שנחאי קיבלה את פנינו בגורדי שחקים בנינים שראשם בשמים בין העננים ובתחתיתם גנים מעוצבים ,שנחאי מונה כ 22 -מיליון תושבים במטרופולין ( 16מיליון בעיר עצמה) ,ויש בה אוכלוסייה ממקומות שונים בעולם. המלון הגדול והאין סופי זימן לנו חוויה קשה ששונתה לבסוף לחדר נעים ומואר מאוד ,את הסיור התחלנו באזור הבונד ,טיילת חמודה על שפת נהר הוואנגפו אשר נשפך אל היאנג צ׳ה ,מצד אחד של הטיילת בתים בסגנון ניו יורקי ומן הצד השני בתים בסגנון אנגלי כולל מגדל הביגבן. השיט שעשינו על הנהר חשף בפנינו מראות מרהיבים של הבניינים הגבוהים ,המוארים בשלל אורות צבעוניים ודינמיים. הסינים אוהבים צבעוניות מרובה אולי בגלל הערפל הכבד שאופף אותם תדיר ואולי בשם האומנות שהם רואים בתאורה הזו ( זה בהחלט מעשה אומנותי) . לאחר שיטוט ברחוב הפאבים ,התנפלנו על המסעדות האירופאיות ואכלנו מן המטעמים האירופאים בתאווה רבה אחדים במסעדה גרמנית, אנחנו באיטלקית ,אחרים כריכים בסגנון אמריקאי (אף לא אחד חיפש אוכל סיני) , נסענו למלון לאורם המדהים של עיטורי הגגות המוארים והמרהיבים ,כל קווי המתאר של הבניינים הגבוהים ,ציורי תאורה ססגוניים על הגשרים ומפלסי המחלפים ,מרשים מרשים מרשים ביותר. נראה מה יביא לנו המחר. יום שבת 5/11/11 היום השני שלנו בשנחאי. אתמול נחשפנו לראשונה ליפי העיר והקוסמופוליטיות שלה ,את היום התחלנו באזור הגטו היהודי ,ביקרנו במוזיאון היהודי ששימש כבית הכנסת המרכזי. כאשר הוותיקים בעיר שהגיעו כבר בסוף המאה ה 19 -ראו כי הפליטים היהודים שמגיעים בשנות ה 30-של המאה העשרים ,רבים מכדי להיאסף במבנה הקטן שהיה בית הכנסת ומבנה הקהילה ,החליטו על בניית המבנה הזה. ..בין השנים 1945 - 1933של המאה הקודמת הגיעו לשנחאי כ20000 - יהודים בעיקר מגרמניה אך גם ממזרח אירופה. הסתובבנו בין חדריו ,ראינו את התערוכה והצילומים וההתרגשות ,הצביטה בלב וההרגשה שאנחנו היהודים בכל היבשות בכל המדינות מחזיקים מכנה משותף כל כך חזק ,ריגשה וחיממה את הלב הבדלי התרבות ,השפה ,והצבע ,שכל אחד אימץ בארצות הפזורה לא הרחיקו את כולם מהדברים האמיתיים השורשיים ,לשד האמונה הטהורה, אנחנו מברכים את אותן הברכות ,באותה השפה עם אותם הסמלים ,ואותן מסורות בחגים של פורים ,פסח ,ראש השנה ,יום כיפור ועוד. אנחנו עם עתיק ושורד ,דווקא בסין העתיקה כל כך ,אני מרגישה גאווה להיות חלק מהעם הזה ,ומיכולת ההישרדות הזאת. בהמשך חזרנו לסיור בטיילת הבונד וטעמנו משהו מעורק החיים המסחרי של המעמד הבינוני. הסתובבנו במדרחוב ננג׳ין וחשנו את דופק החיים שם ,החנויות המלאות בקונים הינה מראה יוצא דופן. עד היום במרכזים מסחריים בערים אחרות שראינו החנויות נראו כחנויות רפאים. חתימת היום הייתה במופע אקרובטיקה המופע השאיר אותנו מרותקים לווירטואוזיות של רוכבי האופנועים( 8רוכבים מתוכם 2נשים) שנכנסו לכדור בגודל בינוני ועשו סלטות וסיבובים מבלי להתנגש או להתהפך , גם התפאורה הייתה מעניינת וזוג האקרובטים היה מעניין ורומנטי. זהו ,חתמנו היום את היום העשרים לטיול ,מתחילים לספור לאחור, לילה טוב. יום ראשון 6/11/11 כבר סופרים לאחור ,יומיים לפני החזרה הביתה ,מבט אחרון על שנחאי עם שלל מגדליה המודרניים ,והאזרחים שנראים אזרחי העולם הגדול, אבל לפני שאנחנו עוזבים ,בכל זאת ,תצפית נוספת על מקדש בודהא-מקדש ג׳ייד ,המקדש יפה ומטופח והצעירים המודרניים שביקרו בו ,הללו כרעו ברך נפנפו בקטורת והתפללו לבודהא בדבקות ראויה לציון ,אז קצת יצאתי מבולבלת כששאלתי את עצמי מי אתם סינים? ולאן פניכם? הגודל ,הקידמה בערים הגדולות ,המקדונלד ,הקנטאקי והפיצה האט ומותגי האופנה ,והתכשיטים שכל הזמן מלאים במקומיים מרמזים על גלובליזציה גם כאן ,ויש תחושה כי הסינים מתקדמים בצעדי ענק להפוך לאימפריה החדשה לבוא . אבל ברגע הזה שלפני ,הם עדיין דבקים באמונה עתיקה ופגנית של כל מיני פסלים ושופכים את ליבם בדבקות והתמסרות . נפרדנו משנחאי בארוחה מסורתית סביב מגש ציבורי מסתובב באוכל טעים במיוחד ובהופעה אתנית נחמדה של מחול ושירה, ומשם בריצה ( ככל האפשר בתחבורה הצפופה) על גשרי הענק (עלינו על גשר מחלף בקומה רביעית) אל תחנת הרכבת. מתחם התחנה מודרני ,ענק ויפיפה מזכיר מאוד נמל תעופה ,חיכינו לרכבת שהגיעה במועד , 13.40תוך דקות ספורות עובדי הניקיון ניקו את הקרונות ,הפכו את הספסלים לכוון הנסיעה הנכון ,ויצאנו לדרך שוב במועד , בדיוק מושלם בשעה 14.00כשכל הקרונות מלאים ,כל המזוודות עמוסות ,ומאות הנוסעים ישובים לבטח במקומותיהם. לקח קצת זמן אבל התרגלנו למהירות הגבוהה של כ 300 -קמ״ש בשעה ,כך גמענו את 1200הקילומטרים ב 4,48שע׳. ההגעה לבייג׳ינג הרימה את מצב הרוח לכולם ,אם מפאת העובדה שזה מסמל עבורנו את סגירת מעגל הטיול /מסע בסין ואם וכנראה נכון בשל העובדה שבייג'ין יפה ונוחה, אהבנו והופתענו כשהגענו לכאן ,חוששים משהו לפני 3שבועות . יצאנו לסיור לילה אחרון במדרחוב וואן פו ג׳ין המואר אשר ניתן למצוא בו חנויות מותג מהשורה הראשונה ,די אם אמנה את זארה gup ,אומגה ,סיטיזן c&a ,ועוד. במרכזו של המדרחוב דוכני מכירה שונים ובמצטלב ממנו שוק האוכל ,בו דוכנים רבים של מזון ושרצים מהים והיבשה ,חרקים משופדים ,בשרים ופירות ים ,הכל ערוך יפה, נראה טרי ומנסה לעורר תיאבון, הקתדרלה של בייג׳ין עמדה שונה משהו במרחק קצר משם והיום הייתה הופעה ברחבה שלפני הקתדרלה והצעירים שאגו כמו בני גילם בכל מקום בעולם. גם בייג׳ין מאירה את אמירי בתיה ותוחמת את מבניה הציבוריים בתאורה צבעונית כדי להבליטם וזה נותן איזה שהוא נופך רומנטי ,בוהק ומיוחד. סופרים לאחור ,אמרנו עוד יום וליל, אז לילה טוב. בית הכנסת בשנחאי יום שני 7/11/11 זהו ,אנחנו דקה לפני סיום ,מתחילים לחוש מתח ,והתרגשות ,רוצים לנצל את היום במקסימום יעילות ,אתרים אחרונים ,שוק אחרון ,קניות אחרונות ,אריזות אחרונות ,וואו ,ההתרגשות שלי בעיצומה. ואז אריאלה מכריזה כי יש לנו איזו מטלה הכרחית ,לבקר במרכז רפואי, אבל זה יהיה כיף ,יעסו את רגליכם הדולקות מהמסע שעברתם רגע לפני שתעזבו את המדינה ורופאים יבדקו לשון ודופק ויציעו תרופות יקרות .היינו קנינו וזהו. משם חזרנו לתוכנית ( ,לפי המפורסם והמובטח לא נחסיר שום אתר ),התחלנו בכיכר טיינאמן הגדולה שנכנסה לתודעה העולמית במרד הסטודנטים שהתרחש ב 1989בדרישה לפתח כלכלה חופשית, ולמרות דיכוייה המהיר יצרה שינוי בתודעה אצל הסינים ויצרה שינוי בתודעת המפלגה לגבי הכלכלה בסין. הכיכר חולשת על שטח של כ 4000 -מ׳ כאלף מטר רבוע ,היא גובלת בעיר האסורה כמתריסה על סוף עידן הקיסרות. מנקודת מבטו של מאו סוף העידן המנצל ותחילת העידן החדש של שלטון העם, לימים הייתה כאן הפגנת הכח הגדולה של המשמרות האדומים בשנות מהפכת התרבות. בשטח הכיכר נמצאים גם המוסדות שכנגד ,בית המפלגה והמוזוליאום של מאו ,בית העם ,המוזיאון הלאומי של סין ואובליסק אשר עליו חרוטות אמרות השפר של מאו טצה טונג ועוזרו הנאמן .צו׳ אן ליין, הפסלים שבכיכר הם קו מאפיין של הקומוניזם הרוסי. משם פסענו לאחור בזמן ,ונכנסנו לעיר האסורה כאשר אנחנו עוברים חצר, אחר חצר ,אחר חצר ,אחר חצר, שעה ארוכה ,צעדנו מחצר לחצר מתרשמים עמוקות מהגודל הענק של המתחם אשר אף הוא (מפתיע או לא ) עומד על שטח של כ 1000-מ״ר . ולחשוב שכל זה הוקם בין המאות ה 15ועד .1912 כ 500 -שנה שימש המקום משכנם ומרכז פעילותם הפוליטי והפולחני של קיסרי סין משושלות מינג ( שושלת שלישית -וצינג שושלת אחרונה) מינג שלטה בממוצע כ 300 -שנה רצופות. במקום 9999אלף חדרים. יש בה 3היכלות מעניינים היכל ההרמוניה העליונה ,שמירה על ההרמוניה וההרמוניה האמצעית. מסביב למתחם ישנו חפיר שהיקפו כ 4300 -מ ׳ מלא במים ,את העפר שהוציאו מהחפיר הערו לגבעה גדולה שנקראת גבעת הפחם ושמה נגזר מצבעו הכהה של העפר. העיר האסורה מוכרת ע״י אונסקו כאתר מורשת עולמית. טוב ,המתח שלי ממשיך לגאות ,הולכים לארוחת צהריים אחרונה ( יופי בופה) ומשם פושטים על שוק המשי לקניות של הדקה ה , 90-לא הספקנו לקנות את כל מה שתכננו ,מילא ,עם הזמן תחושת הפספוס תיעלם. חזרנו למלון לסיים אריזות ומשקלים וירדנו לשיחת סיכום ,מרגש קצר ותרבותי ,אריאלה הקריאה סיכום טיול מדהים ומקסים שכתבה לה מטיילת , אנחנו רואים בו בדיוק את הסיכום שמתאים גם לנו ( ולחשוב שזה נכתב 6 שנים קודם ) .אשר ורדי שבר את המתח עם חלום מעניין שהתפתח מביתו בהרצליה עד סין ,בתיה רק ישנה. רגע לפני העזיבה ,הרגשנו מעין תחושה של געגוע לקבוצה ,לאריאלה ולסין, כן ,לסין העמוסה ,המפתיעה ,המיוחדת והענקית הזו עם הגנים והטאי צ׳י והאוכל הסיני ( לא אהבתי) וגורדי השחקים כולל 160מ׳ בביג׳ין. זהו ,מספיק להשתפך ,הרי גם דברים טובים מסתיימים ועלינו לעבור הלאה, כבר מתכננים את המסלול הבא ,מלטה בפסח? ( אוי החיים קשים). צריך ללכת לישון ,מחר משכימים בחמש בבוקר ,יום קשה של נסיעות וטיסות ומפגשי משפחות. לילה טוב ,חלומות מתוקים ,לא ביבי ,לא מוסד ,לא ביבי ,לא!!!! להתראות, ביי ביי סין ,ההיית או חלמתי חלום? יום שלישי 8/11/11 פעמיים כי טוב ,עם סיום סיומת. 05.30השכמה ,אנחנו כבר ערים כ -חצי שעה ,לחץ. 06.00זיהוי מזוודות ,ארוחת בוקר מי יכול לאכול? פתאום הלחם מתוק יותר ,לחץ ,לחץ! 07.00זהו ,אנחנו בדרך לשדה ,לחץ ,התרגשות וחרדה ( נשלם או לא נשלם אובר וויט, יצפצף או לא יצפצף ) ,אינטרנט או לא אינטרנט ,איזה מעצבנים הם ,בביג׳ין אין קליטה אי אפשר לשלוח הודעות, המטוס לא מגיע ,צופים איחור ,כמה זמן? איחור של שעה ,הטיסה עברה בשלום למרות האיחור, הגענו בזמן לטשקנט הלבנה משלג שכיסה את העיר ,איחור קליל ,נמנום במטוס והופ, אנחנו בתל אביב,,,,,, פגישה עם המשפחה מוציאים מתנות ,עייפים ,,עייפים ,מתחילים לספר לכולם ,מרגישים בשינוי ,הפנים מקבלות מבנה שמח ומחייך ,הפה מדבר בלי הפסקה ,,,תמונות? עוד לא עוד מעט , הולכים לישון ,מתעוררים ,נרדמים ,מתעוררים יום חדש ,חוזרים לשגרה. שגרה ,אך איזה כיף ,שגרה מבורכת ,עד הטיול הארוך הבא. חברים היה כיף ,יש פתאום רגעים של געגוע ,אריאלה מתי קמים מחר? למה בלי הערות ביניים? סוף. יום הולדת לאריאלה 6/11/11 היום יום ראשון וגם השישה בנובמבר אריאלה חוגגת היום ,מסיבת יום הולדת. עם רון בלב ,פרח גדול בידה המורמת, היא מדריכת קבוצות בחו״ל ,מיבשת ליבשת נודדת. מחלקת את העולם לאזורים ומטיילת לפי העונות, נראה כי השנה אצלה זה מין קיץ ארוך מאוד , ,התנהלותך נינוחה בדרך כלל ובכל זאת את משדרת מנהיגות ושליטה -גם באתרים וגם בקבוצה. לא אחוזת תזזית, אך בהליכה נמרצת מצעידה אותנו בסך מאתר לאתר, גם אם יורד גשם,.וקר , לעיתים מפליגה בדברים אך לעולם לא מתחרה את בטבע, נותנת לנו לחוש את יפי המקום ולהתרשם מן הרגע ,הצבע, מדלגת משושלת לשושלת מעובדה לאגדה ,עושה את הטיול מעניין ושופכת מידע,,, ,לעיתים מייצרת מתח ,,,ומפחידה ואז ,אני אבודה . כמה דמעות ניסית להוציא מאתנו בסיפורי הטרגדיות המקומיות ,לא האמנו שזה יכול להיות. ככה ,עם תרמיל קטן על הגב ,סיפורים רבים באמתחת. הלכנו אחריך קדימה ללא חשש ופחד, הוכחת לנו שיש לך מרץ בלתי נדלה וכושר פיסי בלי עין הרע , לו היית צעירה ממני ,הייתי אומרת נו זה הגיל, אבל מאחר וזה לא כך ,אני מבינה שזה אצלך טבעי ורגיל , ,כח רצון ,הרבה סקרנות ,קמצוץ תזזית, מרדף אחרי הסתיו ,החורף ,הקיץ ,והאביב ובין לבין למדנו , את גם סבתא לנכדים ,אמא לילדים, חברה לאיציק ולשמוליק (אני מקוה שדייקתי בסדר החשיבות). אז מה בעצם אנחנו רוצים לאחל לך? שיהיו לך המרץ והיכולת להמשיך במעשיך ,טיוליך ,שיטוטיך בעולם, נדמה שהוא קטן עליך ואת כבר גדולה. אז מה נאחל לך? שתזכי להרבה נחת, ותיהני לראות את צאצאיך גדלים ומרחיבים את העץ המשפחתי כפי שאת המשכת את של הוריך והכי חשוב שתזכי להרגיש אושר וסיפוק בחייך. .ואם החיפושיות שרו על מה יקרה בגיל 64אז את דוגמא שהם לא חשבו על הכל. מזל טוב עד !120 קבוצת סין אוק -נוב . 2011 ( פורטרטים של אריאלה בדף הבא ממצלמתו של אשר ) וממני תודה על טיול נפלא ,את הצלחת להוביל את הקרון כשכל אחד מוצא בו את מקומו, בוחר את הנוף שנשקף ממנו גם את כוס התה המתאימה שלו, ולגרום לנו בהחלט ללכת אחריך בשיטוט בעולם. להתראות מירה ובועז המלצות ספרים על סין 1/11/11 - אמא אגם חצי גבר הוא אשה ברבורי הפרא. אופקים אבודים ג׳ינג׳יס חאן. סרטים מומלצים פנסים אדומים זעקת סין הקיסר האחרון בלזאק והתופרת הסינית הקטנה בודהה קטן. פרח הלוטוס הזהב פונדק האושר השמיני הרקדן האחרון. האורז המר