הכנת בסיס מידע על הבניה הקיימת בארץ ישראל

‫הכנת בסיס מידע על הבנייה הקיימת בישראל‬
‫שלב א' – בנייני מגורים‬
‫ד‪ .‬ינקלבסקי‬
‫ס‪ .‬שוורץ‬
‫א‪ .‬ליבוביץ‬
‫י‪ .‬אופיר‬
‫‪2013261‬‬
‫הכנת בסיס מידע על הבנייה הקיימת בישראל‬
‫שלב א' – בנייני מגורים‬
‫פרופ' ד‪ .‬ינקלבסקי אינג' ס‪ .‬שוורץ דר' א‪ .‬ליבוביץ‬
‫אינג' י‪ .‬אופיר‬
‫בהזמנת משרד התשתיות הלאומיות‬
‫חוזה מס' ‪2902017‬‬
‫‪Copyright© 2011 by D. Yankekevsky, S. Schwarz, E. Leibovitch, Y.Ofir, the Ministry‬‬
‫‪of National Infrastructures and the Technion Research and Development Foundation‬‬
‫‪Ltd.- Haifa‬‬
‫ניסן תשע"א‬
‫חיפה‬
‫אפריל ‪2011‬‬
‫למען הסר ספק מודגש בזאת כי החוקרים‪ ,‬מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ והטכניון המכון‬
‫הטכנולוגי לישראל – אינם ולא יהיו אחראים לכל פגיעה ו‪/‬או נזק ו‪/‬או הוצאות ו‪/‬או הפסד‪ ,‬מכל סוג‬
‫ומין‪ ,‬שנגרם או עלול להיגרם לרכוש ו‪/‬או לגוף‪ ,‬כתוצאה ישירה או עקיפה‪ ,‬למקבל הדו"ח או לצד ג'‬
‫כלשהו‪ ,‬עקב דו"ח זה או בהקשר אליו‪ ,‬לרבות בשל יישום האמור בו‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫תקציר ‪1... ............................................................................................ ................................‬‬
‫פרק ‪ – 1‬מבוא‪3 ... ............................................................................................... ..................‬‬
‫‪ 1.1‬רקע ‪3 .............................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬מטרות המחקר ‪3 ............................................................................................................‬‬
‫‪ 1.3‬תרומת המחקר ‪4 .............................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬שיטת המחקר ‪4 ................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ – 2‬היסטוריית התפתחות הבנייה למגורים בישראל‪6 .........................................................‬‬
‫‪ 2.1‬כללי ‪6 ............................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬ההתפתחות ההיסטורית של הבנייה למגורים בישראל ‪7 ........................................................‬‬
‫‪ 2.2.1‬כללי‪7 .........................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2.2‬בנייה למגורים בישראל עד לאחר מלחמת העולם הראשונה ‪7 .............................................‬‬
‫‪ 2.2.3‬תחילת הבנייה המודרנית למגורים בארץ ישראל ‪15 ..........................................................‬‬
‫‪ 2.2.4‬הבנייה למגורים בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר הקמת המדינה ‪21 ................‬‬
‫‪ 2.3‬שיטות בנייה עיקריות שהיו נהוגות בישראל בתקופות שונות ‪28 ............................................‬‬
‫‪ 2.4‬תכן בנייני מגורים לאור התפתחות המידע‪ ,‬החוקים‪ ,‬התקנות והתקינה בתחומי הבנייה ‪33 ......‬‬
‫‪ 2.4.1‬כללי‪33 ........................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.4.2‬תכן השלד של בניינים מבטון מזוין ‪34 .............................................................................‬‬
‫‪ 2.4.3‬מיגון אוכלוסייה ‪35 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 2.4.4‬תכן סיסמי‪37 ...............................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ – 3‬סיווג בנייני מגורים קיימים בישראל‪40 .......................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬כללי ‪40 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬פרמטרים עיקריים לסיווג בנייני מגורים קיימים בישראל ‪41 ................................................‬‬
‫‪ 3.3‬מאפיינים עיקריים של בנייני מגורים קיימים בישראל ‪54 .....................................................‬‬
‫‪ 3.4‬סיווג אפשרי של בניינים קיימים לפי תוכנת ‪59 ........................................................ Hazus‬‬
‫פרק ‪ - 4‬עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית ועקומי שבירות של בניינים קיימים לפי תוכנת ‪64 . Hazus‬‬
‫‪ 4.1‬כללי ‪64 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬קביעת עקומי תסבולת אופקית של בניינים קיימים לפי תוכנת ‪65 ...............................Hazus‬‬
‫‪ 4.3‬עקומי שבירות והערכת היקף וחומרת הנזק לפי תוכנת ‪74 ......................................... Hazus‬‬
‫‪ 4.4‬הערכת רמת התכן ודרישות העמידות הסיסמית של בניינים קיימים בישראל ‪79 .....................‬‬
‫פרק ‪ - 5‬השוואת עקומי דחיפה לפי תוכנת ‪ Hazus‬לעקומי דחיפה המושתתים על חישוב אנליטי ‪86‬‬
‫‪ 5.1‬כללי ‪86 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.2‬השוואת עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של ‪ 10‬בנייני מגורים קיימים בישראל ‪87 ..................‬‬
‫‪ 5.3‬השוואת עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של ‪ 4‬בנייני מגורים גנריים ‪94 ..................................‬‬
‫פרק ‪ – 6‬סיכום‪ ,‬מסקנות והמלצות ‪98 ......................................................................................‬‬
‫‪ 6.1‬סיכום ‪98 ........................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬מסקנות ‪100....................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.3‬המלצות ‪103.....................................................................................................................‬‬
‫רשימת מקורות‪105........................................................................................ ........................‬‬
‫נספח א' – בדיקה מדגמית של בנייני מגורים קיימים בישראל ‪109................................................‬‬
‫נספח ב' – תוכניות כלליות ומודלים אנליטיים מפורטים של ‪ 10‬בנייני מגורים מודגמים ‪120............‬‬
‫נספח ג' – עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של ‪ 4‬בנייני מגורים גנריים מודגמים ‪130........................‬‬
‫נספח ד' – תוכניות של ‪ 4‬בנייני מגורים גנריים מודגמים ‪133........................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫תקציר‬
‫דו"ח מחקר זה נועד לתת מענה לבקשה של ועדת ההיגוי הממלכתית להיערכות לרעידות אדמה‬
‫בישראל‪ ,‬למיין את בנייני מגורים קיימים בישראל לצורך בחינת אפשרות סיווגם והגדרתם‬
‫בקבוצות מבנים בעלות מאפיינים משותפים בהיבט של רעידות אדמה‪ ,‬ועל ידי כך לאפשר הערכות‬
‫ריאליות של סיכונים ונזק לכלל אוכלוסיית המבנים הבניינים הקיימים בישראל‪ .‬הצורך לכך עלה‬
‫לאור הצורך לבחון את עמידותם הסיסמית של בנייני המגורים הקיימים בישראל ולהעריך את‬
‫חומרת הנזקים שעלולים להיגרם להם בעת התרחשותה של רעידת אדמה חזקה בישראל ועל רקע‬
‫הניסיון לעשות שימוש בתוכנת ‪ Hazus‬לצורך זה‪ .‬תוכנה זאת כוללת מספר מוגבל ביותר של‬
‫קבוצות מבנים הישימות לבנייה הקיימת בישראל‪ ,‬ועל כן ברור שבנתוניה המקוריים אינה יכולה‬
‫לייצג את אוכלוסיית המבנים הבניינים הקיימים בישראל ולאפשר ניתוח ריאלי של סיכונים ונזק‪.‬‬
‫בנייני מגורים קיימים רבים בישראל נבנו בתקופות שונות שבהן עדיין לא הייתה קיימת בישראל‬
‫מודעות לסיכונים סיסמיים ולא היו קיימים תקני תכן מתאימים‪ ,‬המיועדים להבטיח עמידות‬
‫סיסמית נאותה של בניינים‪ ,‬או שהדרישות של תקנים אלה היו פחותות בהשוואה לדרישות‬
‫התקנים העדכניים הקיימים כיום‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ניתן לצפות שרעידות אדמה חזקות חזויות עלולות‬
‫לגרום להרס ולנזקים מבניים חמורים לבנייני מגורים קיימים רבים‪ ,‬בהם שוהה מרבית‬
‫האוכלוסייה במרבית שעות היממה‪ .‬הדבר מגביר את סכנת הפגיעה בעשרות אלפי אזרחים‬
‫במקרה של רעידת אדמה חזקה‪.‬‬
‫על מנת לאפשר גיבוש הערכות ריאליות ואמינות ככל שניתן‪ ,‬ברמה מוניציפאלית‪ ,‬אזורית‬
‫וארצית‪ ,‬ועריכת אומדנים לגבי הצפוי להתרחש בעת רעידת אדמה חזקה בישראל‪ ,‬יש צורך בראש‬
‫וראשונה בבסיס מידע אמין ומקיף די הצורך על בנייני המגורים הקיימים בישראל אשר כולל‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬מידע אמין בקשר למאפיינים המבניים‪ ,‬החומריים והגיאומטריים של בניינים אלה‪.‬‬
‫במסגרת המחקר הנוכחי נערכה סקירה מקיפה של מקורות מידע זמינים בקשר להתפתחות‬
‫הבנייה למגורים בישראל‪ ,‬החל ממחצית המאה ה‪ 19-‬ועד היום‪ .‬סקירה זו מתייחסת להתפתחויות‬
‫טכנולוגיות שונות במשך השנים‪ ,‬הישימות לענף הבנייה בישראל‪ ,‬כמו גם להתפתחות הידע‪,‬‬
‫החוקים‪ ,‬התקנות והתקינה הישימה לבנייה בישראל‪ ,‬עם דגש על הבנייה למגורים‪.‬‬
‫בהסתמך על ממצאי הסקירות הללו גובש במסגרת המחקר הנוכחי סיווג מפורט יחסית של בנייני‬
‫מגורים מהסוגים הקיימים כיום בישראל‪ ,‬שבמסגרתו מסווגים בנייני המגורים הקיימים‬
‫לקבוצות סיווג מתאימות‪ ,‬המייחדות אותם בהתחשב במאפייניהם הגיאומטריים‪ ,‬החומריים‬
‫והמבניים‪ ,‬כמו גם בגודלם )מספר קומותיהם(‪ ,‬גילם ומיקומם הגיאוגרפי‪ .‬לסיווג בנייני המגורים‬
‫הקיימים בישראל על פי מיקומם הגיאוגרפי יש חשיבות מבחינת הערכת הסיכונים הסיסמיים‬
‫שבפניהם הם עלולים להיות חשופים‪.‬‬
‫על סמך ניתוח המאפיינים הגיאומטריים‪ ,‬החומריים והמבניים של בנייני מגורים מהסוגים‬
‫הקיימים כיום בישראל נקבעו קבוצות הסיווג הישימות של בניינים אלה‪ ,‬המוצגות בפרק ‪ 3‬של‬
‫דו"ח מחקר זה‪ .‬מדובר על כמה מאות סוגים שונים ומגוונים של בנייני מגורים קיימים‪ ,‬הצפויים‬
‫‪2‬‬
‫להתנהג באופנים שונים ולהינזק במידות חומרה שונות בעת רעידת אדמה חזקה‪ .‬אחת המחשבות‬
‫שבבסיס הסיווג הנ"ל הינה שסיווג כזה של בנייני מגורים קיימים בישראל על פי מאפייניהם‬
‫הגיאומטריים‪ ,‬החומריים והמבניים יוכל אולי להחליף את הסיווג הקיים של בניינים הכלול‬
‫בתוכנת תרחישי אסונות טבע ‪ -‬תוכנת ‪ ,Hazus‬שפותחה בארה"ב‪ ,‬לסיווג המתאים יותר עבור‬
‫בנייני מגורים קיימים בישראל‪ .‬נתוני תוכנת ‪ Hazus‬מתייחסים בצורה כוללנית ביותר למאפייני‬
‫הבנייה הקיימת בארה"ב‪ ,‬אשר אינם מתאימים כלל לנתוני הבנייה הקיימת בישראל‪ ,‬בהקשר זה‬
‫מן הראוי לציין שאין כיום בישראל תוכנת תרחישי רעידות אדמה אמינה‪ .‬בחינת האפשרות‬
‫להשתמש בתוכנת ‪ Hazus‬המוזכרת לעיל‪ ,‬אינה נובעת מהוכחת התאמתה ואמינותה של התוכנה‬
‫לצרכי מדינת ישראל‪ ,‬אלא מתוך הצורך לגבש הערכות כלשהן לגבי תרחישי רעידות אדמה חזויות‬
‫בישראל‪ ,‬ולנוכח היעדר אפשרויות מתאימות אחרות לביצוע הערכות כאלה‪ ,‬עקב המגבלות‬
‫הקיימות של תוכנה זו ושל תוכנות תרחישים קיימות אחרות‪.‬‬
‫מטרת הסיווג של בנייני מגורים קיימים בישראל הינה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬לנסות לבחון האם‪ ,‬בהתבסס‬
‫על סיווג כזה‪ ,‬ניתן להגיע להערכות ריאליות לגבי הצפוי בישראל בעת רעידת אדמה חזקה‪ ,‬קרי‬
‫לגבש תרחישי רעידות אדמה ריאליים עבור מדינת ישראל‪ .‬מעבר ליעוד המקורי של מחקר זה‪,‬‬
‫ביקשנו גם לבחון את התאמתה של תוכנת ‪ Hazus‬לצרכים המוזכרים לעיל במספר פרמטרים‬
‫ובצענו מספר בדיקות מדגמיות לשם כך‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקות המדגמיות‪ ,‬המוצגות בדו"ח מחקר זה‪ ,‬מצביעות על כך שאין ביכולת תוכנת‬
‫‪ Hazus‬להעריך באופן ראוי ואמין די הצורך את הצפוי להתרחש בישראל בעת רעידת אדמה‬
‫חזקה‪ ,‬בנתוניה המקוריים של התוכנה‪ ,‬אך מסקנה זאת לא תשתנה בצורה משמעותית גם אם‬
‫הערכות אלה יהיו מושתתות על הסיווג המוצע של בנייני המגורים הקיימים בישראל שגובש‬
‫במסגרת המחקר הנוכחי‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ובהתבסס גם על ממצאי מחקרים אחרים שנערכו בנדון‬
‫במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון אנו סבורים כי לצורך הערכה ריאלית של תרחישי נזק חשוב‬
‫לקדם מתודולוגיה חדשנית שהתחלנו בפיתוחה‪ ,‬ואשר נועדה לאפשר הערכת תוצאות הרעידה‬
‫בתלות בנתונים הייחודיים של כל מבנה ומבנה ועל ידי כך להגיע לתמונת הערכת נזק ריאלית‪ ,‬דבר‬
‫שיוכל לאפשר קבלת החלטות ראויות בהתאם לתמונת המצב שתתקבל ולשפר את היערכות‬
‫המדינה לאירועי רעידות אדמה חזויות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק ‪ - 1‬מבוא‬
‫‪ 1.1‬רקע‬
‫בניינים קיימים רבים בישראל נבנו בתקופות שונות שבהן עדיין לא הייתה קיימת מודעות לסיכונים‬
‫סיסמיים ולא היו קיימים תקני תכן מתאימים‪ ,‬המיועדים להבטיח עמידות סיסמית נאותה של‬
‫בניינים‪ ,‬או שדרישות תקנים אלה היו פחותות בהשוואה לדרישות התקנים העדכניים הקיימים‬
‫כיום‪ .‬בכלל הבניינים הקיימים הנ"ל ישנם גם מאות אלפי בנייני מגורים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ניתן לצפות‬
‫שרעידות אדמה חזקות חזויות עלולות לגרום להרס ולנזקים מבניים חמורים לבניינים קיימים‪,‬‬
‫וביניהם גם לבנייני מגורים רבים‪ ,‬בהם שוהה מרבית האוכלוסייה במרבית שעות היממה‪ .‬הדבר‬
‫מגביר את סכנת הפגיעה בעשרות אלפי אזרחים במקרה של רעידת אדמה חזקה‪ .‬על מנת לאפשר‬
‫גיבוש הערכות ריאליות ואמינות ככל שניתן‪ ,‬ברמה מוניציפאלית‪ ,‬אזורית וארצית‪ ,‬ואומדן לגבי‬
‫הצפוי להתרחש בעת רעידת אדמה חזקה בישראל‪ ,‬יש צורך בראש וראשונה בבסיס מידע אמין‬
‫ומקיף די הצורך‪ ,‬הכולל את המאפיינים הגיאומטריים‪ ,‬החומריים והמבניים של הבניינים‬
‫הקיימים‪ .‬ללא בסיס מידע אמין כזה‪ ,‬כל תרחישי הנזק בעקבות רעידות אדמה המופקים באמצעות‬
‫תוכנות תרחישים‪ ,‬ולו גם המתקדמות ביותר‪ ,‬יהיו מוטלים בספק‪ .‬מידע אמין בקשר למאפיינים‬
‫המבניים‪ ,‬החומריים והגיאומטריים של הבנייה הקיימת בישראל יוכל לאפשר ביצוע הערכות‬
‫חישוביות מקורבות ומהירות של התסבולת האופקית של הבניינים הקיימים ושל הנזק הצפוי‬
‫הנדונים להיגרם להם במקרה של התרחשות רעידת אדמה חזקה‪ ,‬על פי תרחישים מוגדרים שונים‪.‬‬
‫על מנת לאפשר ביצוע הערכות כאלה באופן אוטומטי ומהיר ברמה מוניציפאלית‪ ,‬אזורית ואף כלל‬
‫ארצית‪ ,‬יזם המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון מחקר‪ ,‬שנועד לפתח מתודולוגיה מתאימה‪ ,‬אשר‬
‫שונה מהגישה המקובלת בתוכנות תרחישים קיימות‪ .‬חלק ‪ I‬של שלב א' של מחקר רב שלבי זה‬
‫הושלם לפני כשנתיים ]‪ .[21‬במסגרת מחקר זה מגובשת המתודולוגיה‪ ,‬לרבות האלגוריתמים‬
‫העיקריים של תהליך הערכת העמידות הסיסמית של בניינים קיימים‪ .‬בעיקרון‪ ,‬אלה יכולים להיות‬
‫משולבים בתכנות תרחישים שונות‪ ,‬בין אם תוכנות קיימות )למשל תוכנת ‪ ,([69] ,[65] HAZUS‬או‬
‫תוכנות שיפותחו בעתיד‪ .‬בסיס מידע אמין‪ ,‬המתייחס לבנייה הקיימת בישראל‪ ,‬אשר שונה‬
‫במאפייניה באופן מהותי מהבנייה הקיימת בארה"ב או בארצות אירופה‪ ,‬חיוני לכל תוכנה להערכת‬
‫נזקים של תרחישי רעידות אדמה בישראל‪ ,‬מכיוון שרק בעזרתו ניתן לקבל הערכה ריאלית של‬
‫העמידות הסיסמית של הבנייה הקיימת בישראל‪ .‬הערכות אמינות של העמידות הסיסמית של‬
‫אוכלוסיית מבנים בניינים קיימים גדולה תוכלנה להוות בסיס מוצק לקבלת החלטות ברמה‬
‫הלאומית בכל הקשור להערכות המדינה לקראת רעידת אדמה חזקה‪ ,‬כמו גם ביחס לשדרוג סיסמי‬
‫של בניינים קיימים ובקשר לסדרי העדיפויות של הקצאת משאבים נדרשים לכך‪ .‬בשלב הנוכחי של‬
‫מחקר זה נדונים בנייני מגורים קיימים בלבד‪ .‬בשלבי המשך של המחקר ניתן יהיה להרחיב את‬
‫בסיס המידע ולכלול בו גם בניינים המיועדים לשימושים אחרים )בנייני ציבור‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬מבני‬
‫תעשייה‪ ,‬מסחר וכו'(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מטרות המחקר‬
‫המטרה העיקרית של מחקר זה‪ ,‬כפי שהוגדרה על ידי ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה‪ ,‬הינה‬
‫לסווג את בנייני המגורים הקיימים בישראל במטרה להכין בהמשך בסיס מידע אמין ככל הניתן‬
‫לגבי הבנייה הקיימת למגורים וסיווגה על פי מאפיינים גיאומטריים‪ ,‬הנדסיים והיסטוריים ישימים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הכוונה היא שבסיס מידע זה יוכל להיות משולב בעתיד בכל תוכנת תרחישים שיוחלט על אימוצה‬
‫בישראל‪ ,‬כדוגמת תכנת ‪ ,[32] NESSQUAKE ,[65] HAZUS‬או תוכנת תרחישי רעידות אדמה‬
‫ייעודית חדשה שתפותח בעתיד‪ .‬לאור כוונה זאת נבחנה גם התאמתה של תוכנת ‪ Hazus‬למטרה‬
‫זאת‪.‬‬
‫‪ 1.3‬תרומת המחקר‬
‫המידע לגבי הבנייה הקיימת למגורים בישראל‪ ,‬שנאסף ונותח במסגרת השלב הנוכחי של המחקר‪,‬‬
‫יכול להוות את הבסיס הראשוני‪ ,‬אם כי המוגבל בשלב זה‪ ,‬לגיבוש מאגר מידע ממוחשב מתאים‬
‫לגבי הבנייה הקיימת בישראל‪ .‬מאגר מידע כזה‪ ,‬לאחר הרחבתו המתאימה ועיבודו ושילובו בתוכנת‬
‫תרחישים מתאימה‪ ,‬יוכל לאפשר הערכת עמידות סיסמית של הבנייה הקיימת בישראל )בשלב‬
‫ראשון‪ -‬הבנייה למגורים( בצורה טובה יותר מאשר ניתן לעשות עתה‪ ,‬ואת איכות החיזוי ומידת‬
‫התאמתו לדרישות יהיה צורך להעריך בהמשך‪ .‬במידה שיימצא כי הסיווג המפורט של הבנייה‬
‫הקיימת בישראל מתאים למטרה זו‪ .‬הדבר יוכל לתרום תרומה משמעותית לשיפור ההיערכות של‬
‫המדינה לאירועים החזויים במקרה של התרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל על פי תרחיש זה או‬
‫אחר‪ .‬במידה שצעד זה לא יימצא מספיק‪ ,‬יהיה צורך לבחון באיזה כיוונים ללכת ומה נדרש לצורך‬
‫שיפור החיזוי‪ ,‬ולבסס מתכונת מתאימה להערכות העמידות של הבנייה והתשתיות בהשפעות של‬
‫תרחישים מוגדרים‪ .‬המתכונת המתאימה‪ ,‬כפי שתוגדר‪ ,‬תאפשר לקבוע את הצרכים ואת סדרי‬
‫עדיפויות הביצוע של שדרוג סיסמי של בניינים קיימים שעמידותם הסיסמית תמצא בלתי מספקת‪.‬‬
‫הדבר יתרום תרומה משמעותית לשיפור היערכות המדינה לאירוע של רעידת אדמה חזקה‪ ,‬לצמצום‬
‫מספר הנפגעים והאבדות בנפש‪ ,‬כמו גם לצמצום הנזקים הכלכליים הישירים והעקיפים שעלולים‬
‫להיגרם כתוצאה מהתרחשות רעידת אדמה חזקה‪.‬‬
‫‪ 1.4‬שיטת המחקר‬
‫מחקר זה הינו מחקר עיוני‪ .‬במסגרת השלב הנוכחי של המחקר בוצעו הפעילויות העיקריות שלהלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫איתור וסקירה של מקורות מידע זמינים בקשר לבנייה הקיימת למגורים לסוגיה‬
‫ולדורותיה‪ ,‬לרבות חוקים‪ ,‬תקנות ותקנים ישימים שהיו בתוקף בתקופות שונות‪ .‬פעילות זו‬
‫מהווה נדבך המשך של פעילות מחקרית בנדון שהחלו החוקרים לבצע במסגרת מחקר אחר‬
‫שנועד לגבש עקרונות של מתודולוגיה חדשה ומתקדמת לניתוח הנזק הצפוי לבנייה הקיימת‬
‫בתרחישי רעידות אדמה שונים ]‪.[21‬‬
‫ב‪.‬‬
‫איתור וסקירה מדגמית של תכניות ביצוע של בנייני מגורים אופייניים‪ ,‬לצורך קביעת‬
‫מאפייניהם המבניים והגיאומטריים המשפיעים על עמידותם הסיסמית‪ ,‬כל זאת בהתחשב‬
‫במגבלות הקיימות המקשות על איתור תכניות כאלה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ראיונות אישיים עם מהנדסי מבנים וותיקים שעסקו בתכן וביצוע בנייני מגורים בתקופות‬
‫בנייה שונות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בדיקות מדגמיות באתרים אחדים בהיקף מוגבל לצורך זיהוי ואימות מאפיינים מבניים‬
‫וגיאומטריים של בנייני מגורים קיימים אופייניים‪ ,‬בהסתמך על בדיקות ויזואליות‬
‫ומדידות מדגמיות‪ ,‬לרבות השוואת הממצאים להערכות מקדימות לגביהם‪ ,‬המושתתות על‬
‫מקורות מידע שאותרו במסגרת פעילויות א' – ג' לעיל ו‪/‬או הערכות שבוצעו בהסתמך על‬
‫אלגוריתמי הערכה שגובשו במסגרת מחקרים אחרים שבוצעו במכון הלאומי לחקר הבנייה‬
‫בטכניון ]‪.[24] ,[22‬‬
‫ה‪.‬‬
‫קביעת המאפיינים הגיאומטריים והמבניים העיקריים של הבנייה למגורים שנבנתה‬
‫בתקופות שונות‪ ,‬תוך התייחסות לשיטות הבנייה שהיו מקובלות בעבר‪ ,‬לטיפוסים נפוצים‬
‫של בנייני המגורים ולחומרי בנייה שהיה בהם שימוש לבנייתם‪ ,‬לרבות התכונות המכניות‬
‫הישימות של החומרים ששימשו לבניית הבניינים הנדונים‪ ,‬תוך כדי אפיון וסווג בנייני‬
‫מגורים קיימים לסוגים ו‪/‬או קבוצות אופייניות‪.‬‬
‫בהסתמך על המאפיינים הגיאומטריים‪ ,‬החומריים והמבניים העיקריים של בנייני מגורים‬
‫קיימים בישראל גובשה רשימה של סוגי בנייני מגורים אופייניים קיימים בישראל‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בחינה מדגמית של מידת ההתאמה של הערכות התסבולת האופקית והערכת חומרת הנזק‬
‫החזוי לבנייני מגורים קיימים אופייניים בישראל על פי תוכנת ‪ ,[65] HAZUS‬מול הערכות‬
‫חישוביות של עמידות זו שבוצעו תוך שימוש בכלי חישוב אנליטיים שונים‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫גיבוש המלצות בכל הקשור ליישום ממצאי השלב הנוכחי של המחקר ולגבי המשכו‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫הכנת דו"ח מסכם של המחקר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ‪ – 2‬היסטוריית התפתחות הבנייה למגורים בישראל‬
‫‪ 2.1‬כללי‬
‫בכדי להעריך את העמידות הסיסמית של הבנייה הקיימת למגורים בישראל יש צורך בהיכרות עם‬
‫מאפייני הבניינים השונים הקיימים בישראל ובהבנת נתוניהם‪ ,‬אשר עשויה להיות להם השפעה על‬
‫עמידותם ברעידות אדמה‪ .‬לצורך זה נעשה בפרק זה ניסיון לסקור בתמצית את היסטוריית‬
‫התפתחות הבנייה למגורים בישראל במהלך השנים‪ ,‬לפני ואחרי קום המדינה‪ .‬סקירה זו מושתתת‬
‫בראש וראשונה על ממצאי מחקרים אחרים שבוצעו בעבר ולאחרונה במכון הלאומי לחקר הבנייה‬
‫בטכניון ]‪ ,[24] ,[23‬ומידע נוסף בקשר לבנייה הקיימת למגורים בישראל‪ ,‬שנאסף במהלך הביצוע של‬
‫מחקר זה‪.‬‬
‫סקירת ההתפתחות ההיסטורית של הבנייה למגורים בישראל מתייחסת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לסוגי וטיפוסי‬
‫הבניינים למגורים שנבנו במשך השנים בישראל‪ ,‬בראייה כלל ארצית‪ .‬סקירה זו מתמקדת בהיבטים‬
‫אדריכליים ומבניים‪ ,‬תוך התייחסות לטכנולוגיות הבנייה שהיו נפוצות בתקופות שונות‪,‬‬
‫ולהתפתחות במשך הזמן של חוקים‪ ,‬תקנות ותקינה בתחומי הבנייה הישימים השונים‪.‬‬
‫מובן מאליו כי לא ניתן לבצע משימה זו באופן מלא‪ ,‬כאחת המטלות מני רבות של המחקר הנדון‪ ,‬אלא‬
‫באופן חלקי ומקורב בלבד‪ .‬לא רק היקף העבודה הנדרשת גורם לכך‪ ,‬אלא גם מידע מוגבל ולא שלם‬
‫הקיים בנדון‪ ,‬שכל ניסיון להשלימו‪ ,‬ולו גם באופן חלקי‪ ,‬הינו משימה נכבדה כשלעצמה‪ .‬למשל התיעוד‬
‫של טיפוסי הבניינים למגורים שנבנו בישראל נעשה רק בתקופות בנייה מסוימות‪ ,‬עבור חלק מהיקף‬
‫הבנייה הכולל‪ ,‬ובדרך כלל רק עבור בניינים שנבנו ביוזמת הממשלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬השלמת המידע החסר‬
‫נעשתה באמצעות לימוד הגורמים שיש להם השפעה על העמידות הסיסמית של בנייני המגורים‬
‫הקיימים כיום בישראל‪ ,‬כגון המאפיינים המבניים של הבנייה בישראל‪ ,‬או סקירת ההנחיות‬
‫וההוראות של הליכי התכנון שהיו מקובלות בתקופות השונות‪ .‬סקירה זו מאפשרת ביצוע הערכה‬
‫מקורבת של הנתונים החסרים אשר חיוניים להערכת העמידות הסיסמית של בניינים אלה‪ .‬לצורך כך‬
‫נסקרים בפרק זה ההתפתחות ומקורות ההשפעה על הבנייה למגורים לפני קום המדינה ובמיוחד‬
‫לאחר מכן‪ .‬ההתייחסות והניתוח של נתוני השנתונים הסטטיסטיים לגבי התפלגויות הבנייה למגורים‬
‫בישראל בהיבט כלל‪-‬ארצי‪ ,‬כלולים במחקר אחר שבוצע במסגרת המכון הלאומי לחקר הבנייה‬
‫בטכניון ]‪ .[21‬בפרק זה נסקרות שיטות הבנייה העיקריות שהיו נהוגות בישראל בתקופות שונות‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נסקרת התפתחות במשך הזמן של החקיקה והתקינה הישימה לבנייני מגורים בישראל‪ ,‬לרבות‬
‫עמידותם הסיסמית והמיגונית‪.‬‬
‫על סמך סקירות וניתוחים אלה נקבעו ערכים ומידות אופייניים עבור בנייני מגורים קיימים‪ ,‬בתלות‬
‫במשתנים שונים‪ ,‬ונקבעו ערכים ישימים וגבולות למשתנים שונים )חוזקי חומרי הבנייה העיקריים‪,‬‬
‫שטח דירה ממוצע בתלות בשנת הבנייה‪ ,‬וכו'(‪ .‬לנתוני רקע אלה יש חשיבות רבה בכל הקשור למיון‬
‫עקרוני ולקטגוריזציה של בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬הנחוץ לצורך הערכת עמידותם הסיסמית‬
‫ברמה מוניציפאלית‪ ,‬אזורית וכלל ארצית‪.‬‬
‫נתוני רקע אלה יכולים לשמש בסיס ראשוני טוב להערכת עמידות סיסמית ומידת החומרה החזויה‬
‫של הנזקים העלולים להיגרם לכל דגם של בניין מגורים נבדק שברשימת הסיווג של בנייני מגורים‬
‫קיימים שגובשה במסגרת המחקר הנוכחי‪ ,‬המוצגת בפרק ‪ 3‬להלן‪ ,‬כתוצאה מחשיפתו לרעידת אדמה‬
‫‪7‬‬
‫בעוצמה מוגדרת‪ .‬הערכת העמידות הסיסמית של בנייני מגורים קיימים בישראל אינה כלולה במסגרת‬
‫המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬התפתחות היסטורית של הבנייה למגורים בישראל‬
‫‪ 2.2.1‬כללי‬
‫בסעיף זה מוצגת סקירה תמציתית של התפתחות הבנייה למגורים בארץ ישראל לפני ואחרי קום‬
‫המדינה‪ ,‬המתבססת על מקורות מידע שונים‪ ,‬למשל ]‪,[33] ,[30] ,[28] ,[28] ,[17] ,[12] ,[10 ,[9 ,[6] ,[5‬‬
‫]‪ [35‬וכו'‪ .‬סקירה זו מציגה את עיקרי הגורמים והאירועים שהשפיעו על התפתחות הבנייה למגורים‬
‫בישראל בהיבטים שונים )מדיניים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬חברתיים(‪ ,‬תוך שימת דגש על עמידות ברעידות אדמה‬
‫של בנייני מגורים הקיימים כיום ברחבי המדינה‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬הבנייה למגורים בישראל עד לאחר מלחמת העולם הראשונה‬
‫עד לאחר מלחמת העולם הראשונה הבנייה בארץ ישראל הושפעה משני סוגי מקורות‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬מקורות פנימיים – בנייה עממית עתיקה על פי שיטות הבנייה והחומרים הקיימים בארץ שעברו‬
‫מדור לדור כתורה שבעל‪-‬פה ונבנו על פי טכניקת הבנייה השגורה בידי הבנאים הערביים המקומיים‪,‬‬
‫כגון הבית הערבי המסורתי בגליל ובמקומות אחרים )יפו‪ ,‬רמלה‪ ,‬בית גוברין וכו'( )ראו ציורים מס'‬
‫‪.(2.1-2.2‬‬
‫ב‪ .‬מקורות חיצוניים – בנייה שהושפעה מעשייה ארכיטקטונית בארצות‪ ,‬תרבויות ומסורות אחרות‪,‬‬
‫כגון הבנייה הנבטית בדרום הארץ‪ ,‬הבנייה הרומאית–הרודיאנית המרשימה‪ ,‬הבנייה הביזאנטית‪,‬‬
‫הבנייה הצלבנית המפוארת‪ ,‬הבנייה המוסלמית‪ ,‬הבנייה הנוצרית שכללה בין היתר בניית כנסיות‬
‫ומנזרים‪ ,‬בעיקר במאה ה‪ ,19-‬והבנייה העותומאנית המאופיינת על ידי בניית קירות אבן עם מילוי‬
‫אפר מעורב עם סיד ביניים ותקרות עם קורות )עץ או פלדה( שמעליהם לוחות עץ‪ ,‬או קמרונות )ראו‬
‫ציור מס' ‪ .(2.4‬בארץ קיימים שרידים רבים של בנייה מסוג זה‪ .‬דוגמאות אחדות בניינים מסוג זה‪,‬‬
‫הן של בנייני ציבור והן בנייני מגורים מוצגות בצילומים בציורים מס' ‪.2.3-2.6‬‬
‫א(‬
‫ב(‬
‫ציור מס' ‪ :2.1‬בית ערבי מסורתי – בית גוברין; א( תכנית וחזית הכניסה לבית‪,‬‬
‫ב( חלל פנימי של הבית‬
‫‪8‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.2‬בית ערבי מסורתי – רמלה – המאה ה‪18-‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.3‬בית דויטש בעיר העתיקה בירושלים‬
‫ציור מס' ‪ : 2.4‬בניין אביחיל – ירושלים ‪1863‬‬
‫‪9‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.5‬בניין מלון ‪ – American Colony‬ירושלים – בנייה מוסלמית –‬
‫חצית שנייה של המאה ה‪19-‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.6‬בית מחניים – ירושלים – בנייה נוצרית – מחצית שנייה של המאה ה‪19 -‬‬
‫עוד לפני תחילת הבנייה היהודית בעת החדשה הוקמו מושבות הטמפלרים במקומות שונים בארץ‬
‫ישראל במחצית השנייה ובסוף המאה ה‪) 19-‬שרונה בתל אביב‪ ,‬המושבה הגרמנית בחיפה‪ ,‬ביפו‬
‫ובבית לחם הגלילית וכו'(‪ .‬הבניינים שבנו הטמפלרים בארץ ישראל היו דומים לבנייה הכפרית‬
‫שהייתה מקובלת במולדתם בגרמניה‪ .‬בניינים אלה מתאפיינים בקיום מרתפים תת‪-‬קרקעיים וגגות‬
‫רעפים משופעים‪ ,‬המקובלים באירופה‪ ,‬זאת בניגוד לבנייה המסורתית העתיקה יותר שהייתה‬
‫קיימת לפי התיישבות הטמפלרים בארץ ישראל )כגון הבית הערבי המסורתי(‪.‬‬
‫דוגמאות אחדות לבניינים שבנו הטמפלרים בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬מוצגים‬
‫בציורים מס' ‪.2.7-2.9‬‬
‫‪10‬‬
‫עוד לפני קום המדינה‪ ,‬נוצר בארץ הצורך בשיכון לאוכלוסיה הגדלה‪ ,‬בעקבות גידול האוכלוסייה‬
‫היהודית החל מאמצע המאה ה‪ .19-‬הדבר בא לידי ביטוי בייחוד בירושלים‪ ,‬בה נוצרו שכונות‬
‫המגורים החדשות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה‪ .‬המאפיין הפיזי של הבתים בשכונות‬
‫הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים היו הבית החד‪-‬משפחתי והבית הטורי השיתופי‪,‬‬
‫הרב‪-‬משפחתי‪ .‬בסוף המאה ה‪ 19-‬הוקמו גם הבתים הראשונים של המושבות היהודיות החדשות‬
‫שתוכננו ע"י אדריכלים צרפתיים שהובאו לארץ ע"י הברון רוטשילד‪ .‬מרבית בנייני המגורים‬
‫שהוקמו במושבות היהודיות החדשות )ראשון לציון‪ ,‬זיכרון יעקוב‪ ,‬פתח תקווה וכו'( היו בניינים בני‬
‫קומה אחת )ראו ציור מס' ‪ (2.10‬וגם בהם ניכרת ההשפעה האירופית‪ ,‬בעיקר השימוש בגגות רעפים‬
‫משופעים‪ .‬גם בשכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים המוזכרות לעיל‬
‫ניכרות השפעות אדריכליות ממקורות חיצוניים‪ ,‬בשילוב עם השפעת טכניקת הבנייה הערבית–‬
‫הירושלמית‪ ,‬כפי שניתן להתרשם מצילומים בציורים מס' ‪.2.11-2.13‬‬
‫ציור מס' ‪ : 2.7‬בית אוליפנט – המושבה הגרמנית – חיפה – מחצית שנייה של המאה ה‪19-‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.8‬בית שומכר – המושבה הגרמנית – חיפה – מחצית שנייה של המאה ה‪19-‬‬
‫‪11‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.9‬בית הרדג – המושבה הגרמנית – חיפה – מחצית שנייה של המאה ה‪19-‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.10‬ראשון לציון בסוף המאה ה‪19-‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.11‬בית "דוד" ‪-‬בנייה יהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים‪-‬‬
‫מחצית שנייה של המאה ה‪19-‬‬
‫‪12‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.12‬משכנות שאננים ‪ -‬בנייה יהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים‪-‬‬
‫מחצית שנייה של המאה ה‪19-‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.13‬רחוב ריבלין ‪ -‬בנייה יהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים‪-‬‬
‫מחצית שנייה של המאה ה‪ 19-‬ותחילת המאה ה‪20-‬‬
‫יש לציין כי במקורות ההשפעה שנסקרו לעיל לא היה מקום לתכן הנדסי כפי שהוא מוכר כיום‬
‫והבנייה נעשתה עפ"י המסורת‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כבר בעת העתיקה ובימי הביניים‪ ,‬וכמובן גם במאה‬
‫ה‪ ,19-‬המגבלות של החומרים הטבעיים ששימשו כחומרי בנייה )אבן מסוגים שונים בתלות במיקום‬
‫גיאוגרפי של הבניין – אבן גיר‪ ,‬דולומיט‪ ,‬אבן חול‪-‬כורכר‪ ,‬בזלת; עץ וכו'(‪ ,‬והיסטוריית רעידות‬
‫האדמה התכופות יחסית בארץ ישראל‪ ,‬שחלקן היה הרסני מאוד )למשל רעידת אדמה ב ‪1837‬‬
‫שהחריבה את צפת וגרמה לאלפי נפגעים והרוגים( לא הותירו ברירה לבנאים המקומיים‪ ,‬אלא‬
‫לנקוט בעקרונות הנדסיים פשוטים‪ ,‬כגון שימוש בעקרון הקשת‪ ,‬הבא לידי ביטוי בבניית כיפות‬
‫וקמרונות לצורך להעברת עומסי כבידה אנכיים ועומסים אופקיים בעיקר בלחיצה ובבנייה נמוכה‬
‫וצמודת קרקע‪ ,‬אשר מתאימה לאופי הבנייה בישובים כפריים ובעיירות‪ .‬בניינים נמוכים צמודי‬
‫קרקע מתאפיינים בהטרחה אופקית מוגבלת יחסית‪ .‬בהקשר לבנייני מגורים מהתקופות הנ"ל יש‬
‫לציין שהם אינם שלודים‪ ,‬אלא מושתתים על שימוש בקירות בני נושאים מסוגים שונים‪ ,‬עבים‬
‫‪13‬‬
‫יחסית‪ ,‬כמפורט לעיל )בעיקר מבלוקי אבן מסוגים שונים ו‪/‬או מלבנים – לבני סיליקט או חמר( והם‬
‫אינם כוללים תקרות‪/‬גגות היכולים לתפקד כדיאפרגמות אופקיות קשיחות‪ .‬בנוסף לכל אלה‪,‬‬
‫במקרים רבים מדובר על בניינים בלתי סדירים בתנוחה אופקית ולעתים גם בתנוחה אנכית )למעט‬
‫בנייני המגורים הראשונים שנבנו במושבות היהודיות הראשונות בסוף המאה ה‪ ,(19-‬בעיקר‬
‫במקרים בהם מדובר על בנייני קומות הממוקמים באזורים הרריים )ירושלים‪ ,‬חיפה‪ ,‬צפת‪ ,‬נצרת‪,‬‬
‫טבריה וכו'(‪ .‬קיימים שרידים לא מעטים של בניינים מסוגים אלה במרכזי הערים הותיקות בישראל‬
‫)ירושלים‪ ,‬יפו‪ ,‬רמלה‪ ,‬חיפה‪ ,‬צפת‪ ,‬נצרת‪ ,‬טבריה וכו'( ובאתרי חורבות רבים הפזורים בכל רחבי‬
‫הארץ‪ ,‬אך היא איננה מהווה צורת בנייה נפוצה כיום‪ ,‬לא בערים ואף לא בכפרים הערביים‪.‬‬
‫יחד עם זאת יש לציין שכיום קיימת מודעות רבה לשימור בניינים עתיקים‪ ,‬כך שהבניינים הקיימים‬
‫מתקופות בנייה אלה אינם נהרסים לרוב‪ ,‬אלא עוברים בהדרגה תהליכי שימור וחידוש‪ ,‬על מנת‬
‫להשמיש אותם לצורכי שימוש המקובלים כיום‪ .‬הדבר מחייב כמובן התייחסות גם להבטחת‬
‫עמידותם הסיסמית‪ ,‬תוך התחשבות במידע עדכני בנדון‪ .‬בהקשר זה יש לציין שרבים מבנייני מגורים‬
‫אלה עברו במהלך השנים מאז הקמתם שינויים רבים‪ ,‬הכוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הרחבות בתנוחה‬
‫אופקית ו‪/‬או תוספות של קומות‪ ,‬אשר נבנו לעתים קרובות בשיטות בנייה שונות מהשיטות‬
‫המקוריות ששימשו לבנייתם‪ .‬הדבר גורם לקושי רב בסיווג בניינים אלה לקבוצות סיווג ברורות‬
‫ומוגדרות היטב‪ .‬יחד עם זאת יש להתחשב במצבם הנוכחי של בניינים אלה בהקשר להערכת‬
‫עמידותם הסיסמית‪.‬‬
‫בשני העשורים הראשונים של המאה ה‪ 20-‬חלו התפתחויות שונות שהשפיעו על הבנייה בארץ‬
‫ישראל בכלל‪ ,‬ועל הבנייה למגורים בפרט‪ .‬בין התפתחויות אלה ניתן למנות את פעילות התנועה‬
‫הציונית וגלי העלייה הראשונים מצד אחד והתפתחויות בטכנולוגיות הבנייה‪ ,‬במיוחד תחילת‬
‫השימוש בבטון‪ ,‬בטון מזוין ופרופילי פלדה מצד שני‪ .‬בנוסף להרחבת הבנייה מחוץ לחומות העיר‬
‫העתיקה בירושלים והקמת המושבים והקיבוצים‪ ,‬החלה בנייה עירונית יהודית בהיקפים נרחבים‬
‫במקומות שונים ברחבי ארץ ישראל )חיפה‪ ,‬הקמת שכונת אחוזת בית שהייתה הבסיס לתל אביב‬
‫וכו'(‪.‬‬
‫אופי הבנייה בתקופה זו היה אקלקטי ברובו והוא שילב סגנונות שונים‪ ,‬מזרחיים ומערביים גם יחד‪.‬‬
‫במקום השימוש בקירות בני נושאים עבים למדי מבלוקי אבן שהיו מקובלים עד אז‪ ,‬החל השימוש‬
‫בבניית קירות נושאים המשלבים אבן ובטון או בטון דבש )בדרך כלל בלתי מזוין( במעטפות‬
‫חיצוניות של בניינים וקירות נושאים פנימיים מבטון או בטון דבש‪ .‬קירות נושאים אלה היו דקים‬
‫יותר במידה ניכרת מקירות הנושאים המסורתיים המוזכרים לעיל‪ .‬השימוש בקורות פלדה לצורך‬
‫ביצוע תקרות‪ ,‬יחד עם חומרי מילוי שונים ביניהן‪ ,‬כגון לבני חמר‪ ,‬בטון‪ ,‬פח גלי וכו' )ראו ציורים מס'‬
‫‪ ,(2.14-2.15‬ובהמשך גם שימוש בתקרות בטון מזוין מקשיות‪ ,‬אפשר להגדיל את המפתחים של‬
‫התקרות בבניינים אלה‪ .‬דוגמאות אחדות לבנייני מגורים מהסוג הנדון מוצגות בצילומים שבצירים‬
‫מס' ‪.(2.16-2.17‬‬
‫‪14‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.14‬תקרות מפרופילי פלדה וקשתות מלבני חרס קלויים או בלוקי בטון‬
‫ציור מס' ‪ :2.15‬תקרות מפרופילי פלדה וקשתות מבטון בלתי מזוין יצוק באתר‬
‫ציור מס' ‪ :2.16‬בניין "הפגודה" – רח' מונטיפיורי‪ ,‬תל אביב‬
‫‪15‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.17‬בניין "האונייה" – רח' אלנבי‪ ,‬תל אביב‬
‫‪2.2.3‬‬
‫תחילת הבנייה המודרנית למגורים בארץ ישראל‬
‫לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ארץ ישראל הייתה תחת שלטון המנדט הבריטי‪ .‬גל עלייה של כ‪-‬‬
‫‪ 120,000‬איש שהגיע לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬במסגרת העלייה השלישית‬
‫)‪ ,(1919-1923‬יצר את הצורך בבניית שיכוני מגורים לאוכלוסייה העירונית המגיעה לארץ ולא‬
‫מוצאת מקום מגורים מספק בבתים הישנים בישובים הותיקים‪ .‬דגם שכונת מגורים בשנות ה‪20-‬‬
‫של המאה ה‪ 20-‬כלל חלוקה של מגרשים בסגנון ערי הגנים שהוקמו באירופה‪ ,‬עם הגבלות על גובה‬
‫הבניין‪ ,‬לרוב עד שתי קומות‪ ,‬וכן הגבלות על אחוזי הבנייה והמרווחים שבין הבניין לגבולות המגרש‪.‬‬
‫בין השכונות שהוקמו בתקופה זו ניתן לציין את רחביה‪ ,‬בית הכרם ורוממה בירושלים‪ ,‬הדר הכרמל‬
‫בחיפה‪ ,‬ושכונות ברמת גן‪ ,‬בני ברק‪ ,‬הרצלייה ונתניה‪ .‬הבתים בשכונות אלה נבנו בד"כ כצמודי קרקע‬
‫ולא ניכרה בהם בדרך כלל השפעת האדריכלות המודרנית‪ ,‬כמפורט להלן‪ .‬עקב האיסורים על טיפול‬
‫בבנייה ברמת הרשויות שהטילו הבריטים ובלחץ הפועלים ומחוסרי הדיור‪ ,‬החלו התארגנויות‬
‫עצמאיות לבניית שיכוני פועלים‪ ,‬אך בהיקפים לא גדולים‪ .‬בשנת ‪ 1922‬קמה ליד תל אביב שכונת‬
‫בורוכוב –שכונת הפועלים הראשונה שכללה בשלב הראשון ‪ 22‬בתים חד קומתיים בודדים‪ ,‬כל אחד‬
‫על מגרש בשטח של ‪ 2.5‬דונם‪ .‬שכונה זו היוותה דגם לשכונות פועלים דומות שנבנו מאוחר יותר‬
‫במקומות שונים ברחבי הארץ בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪.20-‬‬
‫תקופות גידול האוכלוסייה המהיר היו מלוות לרוב במצוקה קשה בתחום הדיור‪ ,‬שנוצלה על ידי‬
‫משקיעים פרטיים אשר השכילו לנצל את המחיר הנוח של חומרי הבנייה וכוח האדם‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫הוקמו שכונות שנבנו באיכות ירודה‪ ,‬צפופה ובלתי מתוכננת‪ ,‬כמו למשל שכונת נורדיה‪ ,‬שכונת‬
‫הבולגרים וצריפי פלורנטין בת"א‪ .‬בצד אלה קמו גם שכונות ברמה סבירה‪ ,‬כמו אלה שהוקמו ע"י‬
‫המרכז לשכונות עובדים שנוסד ב‪ 1927 -‬והפך מאוחר יותר לחברת שיכון שהיוותה גורם מרכזי‬
‫בפעולות השיכון עד הקמת המדינה וגם לאחריה‪.‬‬
‫ההשפעה הניכרת ביותר על אופי מרבית המכריע של בנייני המגורים הקיימים כיום בישראל נובעת‬
‫משתי התפתחויות משמעותיות שהתרחשו במקביל בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה‪,20-‬‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫א‪ .‬השימוש בבטון המזוין‬
‫הבטון המזוין נכנס בהדרגה לשימוש הולך וגובר החל מתחילת המאה ה‪ .20-‬תוספת מוטות פלדת‬
‫הזיון לבטון אפשרה לקבל מאמצי מתיחה ולשפר בכך את התנהגות הבטון אשר נחות ביכולתו‬
‫לשאת כוחות מתיחה‪ .‬הדבר אפשר לבצע רכיבי גישור וקירוי אופקיים מבטון מזוין בעלי במפתחים‬
‫גדולים יחסית‪ ,‬הנשענים על עמודי בטון מזוין בחתך קטן יחסית‪ .‬הנוחות בשימוש בבטון המזוין‬
‫הסירה רבות ממגבלות החומרים המסורתיים שהיו בשימוש עד תחילת המאה ה‪ ,20-‬אשר הכתיבו‬
‫שימוש בעקרונות בנייה פשוטים ואפשרו בנייה בגובה מוגבל בלבד‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 2.2.2‬לעיל‪.‬‬
‫בנוסף לכל אלה‪ ,‬השימוש בבטון מזוין אפשר יציקת אלמנטים בצורות גיאומטריות שונות ומגוונות‪,‬‬
‫דבר שבא לידי ביטוי בגמישות אדריכלית רבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנועה המודרנית באדריכלות‬
‫ראשיתה של התנועה המודרנית באדריכלות היא בעשורים הראשונים של המאה ה‪ .20-‬הרעיון היה‬
‫ניתוק מצורות העבר והזנה מזרמים של אומנויות פלסטיות וכן רצון למהפכה בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫בתקופה זו ניתן דגש על עיצוב פנימי פונקציונאלי וחזיתות מופשטות ללא קישוטים‪ .‬עקרונות אלה‬
‫יושמו בכל סוגי הבנייה‪ ,‬הן הבנייה הציבורית והן בבנייני מגורים‪ .‬השימוש בבטון המזוין‪ ,‬שהפך‬
‫בהדרגה נפוץ מאוד‪ ,‬עודד וזירז את יישום עקרונות האדריכלות המודרנית המאופיינת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫על ידי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בניית בנייני קומות בעלי מספר קומות רב יותר מאשר בבנייה המסורתית המוזכרת לעיל;‬
‫‪‬‬
‫בנייה על עמודים‪ ,‬הבאה לידי ביטוי על ידי ניתוק קומת המגורים מן הרחוב;‬
‫‪‬‬
‫בניית גגות שטוחים לשימוש כגן‪/‬מרפסת;‬
‫‪‬‬
‫יצירת חללים פנימיים גדולים כתוצאה משימוש בשלד בטון מזוין וביטול תפקידו‬
‫הקונסטרוקטיבי של קיר הבני הנושא עומסי כבידה;‬
‫‪‬‬
‫חזית חופשית המאופיינת בקיר מעטפת ופתחי חלונות לכל אורכם של החזיות הבניינים‪,‬‬
‫המאירים באופן שווה את החלל הפנימי;‬
‫‪‬‬
‫שימוש נרחב בא‪-‬סימטריה ואי‪-‬רגולאריות במקום הסימטריה הקלאסית )בניינים בלתי סדירים‬
‫בתנוחה אופקית ו‪/‬או תנוחה אנכית(;‬
‫השפעת האדריכלות המודרנית בארץ באה לידי ביטוי בעיקר בערים הגדולות ובראשן תל אביב )ראו‬
‫צילום בציור מס' ‪.(2.18‬‬
‫‪17‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.18‬רחוב אופייני בתל אביב – שנות ה‪ 30 -‬של המאה ה‪[67] 20 -‬‬
‫בראשית שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬החלה בארץ תקופה של גאות בעלייה עירונית )העלייה‬
‫החמישית ‪ ,(1933 -‬שגברה מאוד לקראת סוף העשור‪ .‬מן הראוי לציין שבגל עליה זה הגיעו לארץ גם‬
‫אדריכלים רבים‪ ,‬ביניהם אדריכלים בוגרי ‪ Bauhaus‬שהשפיעו במידה ניכרת על התפתחות הבנייה‬
‫המודרנית בארץ‪ .‬דוגמאות אחדות של בנייני מגורים שנבנו בתקופה זו‪ ,‬המיישמים את עקרונות‬
‫הבנייה המודרנית המוזכרות לעיל‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬מוצגות בצילומים שבציורים מס' ‪.2.19-2.23‬‬
‫הגאות בעלייה העירונית המוזכרת לעיל יצרה צורך בבנייה למגורים בהיקפים גדולים‪ .‬בתקופה זו‬
‫הוחל בבניית בנייני מגורים בעלי מספר קומות )לרוב ‪ 3-4‬קומות(‪ ,‬כאשר קומות המגורים ממוקמות‬
‫מעל קומת הכניסה‪/‬קומת עמודים פתוחה )ראו צילום בציור מס' ‪ .(2.19‬בחלק מבנייני המגורים‬
‫שנבנו בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬בתל אביב‪ ,‬בחיפה ובערים נוספות ברחבי הארץ שימשה קומת‬
‫הכניסה לבניין למטרות מסחר והקומות שמעל קומת הכניסה למטרות מגורים )ראו צילום בציור‬
‫מס' ‪.(2.23‬‬
‫האידיאל של הנפת בתים באוויר נמוג חלקית בסוף שנות ה‪ 30-‬ותחילת שנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪,20-‬‬
‫כאשר עיריית תל אביב אישרה לבנות דירות קטנות בקומות העמודים‪ ,‬ובתקופת מלחמת העולם‬
‫השנייה ומלחמת השחרור )ולאחר מכן גם בתקופת מלחמת סיני(‪ ,‬כאשר בחלק מהקומות הכניסה‬
‫הפתוחות נבנו קירות מגן ליצירת מחסות בפני הפגזות והפצצות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בצפון תל אביב‬
‫הישנה ובשיכוני העולים שהוקמו בכל רחבי בארץ נשארה הבנייה על עמודים מאפיין עיקרי לעשרות‬
‫השנים הבאות‪ .‬הרעיון להעמיד בתים על עמודים התאים מבחינות מסוימות לתנאי הארץ‪ .‬באקלים‬
‫הים תיכוני החם אפשר הדבר זרימת אוויר חופשית מתחת וסביב לבניין ותרם בכך לאקלומו‬
‫)בתקופה זו עדיין לא היה שימוש מיזוג אוויר בבניינים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬התפנה שטח המגרש למטרות‬
‫משותפות של הדיירים– גינון‪ ,‬משטחי נוי ומנוחה וכו'‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬הצבת הבניינים על קומות‬
‫עמודים הייתה בין הגורמים להיווצרות בעיית עמידות סיסמית של בניינים אלה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.19‬בית‪-‬אנגל‪ -‬הבית הראשון על עמודים בתל אביב;‬
‫אדריכל זאב רכטר ]‪[31‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.20‬בית תלי – תל אביב‪ ,‬אדר' כרמי וברק‪[67] 1936 ,‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.21‬בית פלצמן – תל אביב‪ ,‬אדר' פרידמן את פרידמן‪[67] 1934-35 ,‬‬
‫‪19‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.22‬בית הלפרין ‪ -‬תל אביב‪ ,‬אדר' ברקאי‪[67] 1935-35 ,‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.23‬בית פורדאוס – תל אביב‪ ,‬אדר' קראסיק‪[67] 1934 ,‬‬
‫בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬חברת שיכון בנתה למעלה מ‪ 3,000 -‬יחידות דיור‪ ,‬בעיקר ב"ערי‬
‫פועלים"‪ ,‬כמו קריית חיים‪ ,‬קריית עבודה )חולון(‪ ,‬קריית עמל )ליד טבעון( וכו'‪ ,‬אך גם בערים‬
‫הגדולות‪ .‬היקף בנייה זה פתר רק כ‪ 5% -‬מכלל היקף הצריכה למגורים בעשור זה‪ ,‬אך חשיבותו‬
‫בייסוד צורת השיכון הציבורי‪.‬‬
‫טיפוסי הבתים‪/‬הדירות בשכונות אלה היו לרוב משני סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬שכונות פועלים – בתים בודדים במאפיינים של שכונת בורוכוב המוזכרת לעיל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ב‪ .‬מעונות עובדים – שיכונים שיתופיים שכללו בניינים משותפים בני ‪ 2-3‬קומות בלב הערים או‬
‫בשוליהן‪.‬‬
‫בהקשר זה מן הראוי לציין שהמונח "שיכון"‪ ,‬כפי שמוכר היום‪ ,‬מתייחס למפעל להענקת דיור קבע‬
‫בסיסי לאלפי‪/‬מאות אלפי עולים חדשים וותיקים‪ ,‬והשימוש הנרחב בו החל בשנות המדינה‬
‫הראשונות )אפרת‪ .([6] ,2004 ,‬חלק מהבניינים שנבנו בשכונות המאוזכרות לעיל מהוות למעשה את‬
‫ה"שיכונים" הראשונים שהוקמו בארץ עוד לפני קום המדינה‪ .‬ניתן להגדיר את השיכון הציבורי‬
‫כקבוצת יחידות דיור המוקמות ע"י גוף או מוסד ציבורי‪/‬ממשלתי‪ ,‬אשר רואה מחובתו לדאוג לדיור‬
‫מתאים לקבוצת אכלוסיה מסוימת‪.‬‬
‫מעונות העובדים נתנו הזדמנות מיוחדת לארכיטקטים לשלב את השקפת הפשטות של הסגנון‬
‫המודרני שהגיע לארץ‪ ,‬בעיצובם הפנימי והסביבתי של בניינים מטיפוס חדש זה‪ ,‬בהם יושמו‬
‫המאפיינים האדריכליים המודרניים שהוזכרו לעיל‪ ,‬כמו קומת העמודים הפתוחה במלואה או‬
‫באופן חלקי‪ .‬דוגמאות אחדות של בניינים ששימשו כמעונות עובדים – שיכונים מוצגות בצילומים‬
‫שבציורים מס' ‪ .2.24-2.26‬ניתן להסיק שדגמים מסוימים של בניינים אלה‪ ,‬שנבנו בסגנון המודרני‬
‫הושפעו לא רק ממקורות חיצוניים‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬אלא לעיתים הם אף הועתקו לארץ מארצות‬
‫המקור באירופה )גרמניה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬צרפת ואנגליה( ]‪ .[10‬המערכת המבנית של טיפוסי בניינים אלה‬
‫אינה מהווה בד"כ בעיה מבחינת עמידות הסיסמית בארצות המוצא שהוזכרו לעיל‪ ,‬המתאפיינות‬
‫ברמת פעילות סיסמית נמוכה‪ .‬מנקודת מבטנו כיום‪ ,‬לאחר שברשותנו ידע רב שנצבר מאז בנושא‬
‫העמידות הסיסמית של מבנים‪ ,‬ניתן לקבוע כי חלק מטיפוסי הבניינים שיובאו אז מן הניכר‪ ,‬כמו‬
‫אלה שנבנו על גבי קומות עמודים פתוחות )ראו צילומים בציורים מס' ‪ ,(2.24 ,2.20 ,2.19‬אינם‬
‫מאופיינים במערכת מבנית המתאימה לארצות בעלות רמת פעילות סיסמית בינונית ומעלה‪ ,‬כמו‬
‫ישראל‪ .‬יש לציין כי עובדה זו לא הייתה ידועה במועד בניית בניינים אלה לאדריכלים ולמהנדסים‬
‫הישראליים‪ .‬מפאת חוסר ידיעה זה הם לא לקחו בעיה זו בחשבון‪.‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.24‬מעונות הוד –אב טיפוס לשיכון‪ ,‬תל אביב‪ ,‬אדר' אריה שרון‪[31] ,1936 ,‬‬
‫‪21‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.25‬מעונות עובדים – שד' בן גוריון‪ ,‬תל אביב‪ ,‬אדר' נויפלד‪-‬דיקר‪-‬רובין‪-‬שרון‪[67] 1934-35 ,‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.26‬מעונות עובדים – רח' פרישמן‪ ,‬תל אביב‪ ,‬אדר' שרון‪[67] 1934-36 ,‬‬
‫‪ 2.2.4‬הבנייה למגורים בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר הקמת המדינה‬
‫מלחמת העולם השנייה הביאה לשיתוק כמעט מוחלט של כל הפעילות הכלכלית במחצית הראשונה‬
‫של שנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪ .20-‬רק עם בוא הגלים של פליטי השואה מאירופה לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬בין השנים ‪ 1945-1948‬התחדשה פעילות הבנייה ביתר שאת‪ ,‬לאחר שזמן ההפוגה‬
‫נוצל אצל הגורמים המקצועיים ללימוד לקחים מהבנייה בעשרים השנים הקודמות‪.‬‬
‫בתקופה ‪ 1945-1948‬נבנו כ‪ 8,000-‬יחידות דיור של שיכון ציבורי שהיוו כ‪ 44% -‬מכלל יחידות הדיור‬
‫שנבנו באותו זמן‪ ,‬וזאת באמצעות חברות ציבוריות ממשלתיות‪ ,‬עירוניות ואחרות‪ ,‬כגון עזרה‬
‫וביצרון בתל אביב‪ ,‬רסקו‪ ,‬החברה לשיכון עממי והמחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית‪ .‬בתקופה‬
‫זו של הרחבת הפעילות בתחום השיכון ביסס דגם הבית המשותף בן ‪ 3-4‬קומות‪" ,‬השיכון הישראלי‬
‫הטיפוסי"‪ ,‬את מעמדו והוא היווה את הרוב המכריע של פתרונות הדיור לאחר הקמת המדינה‪ ,‬עד‬
‫מחצית שנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪.20-‬‬
‫‪22‬‬
‫ההכרזה על הקמת מדינת ישראל היוותה נקודת מפנה אמיתית בהיבט החברתי‪ ,‬הכלכלי‬
‫וההתיישבותי בארץ‪ .‬האחריות הממלכתית לתכנון השיכון הציבורי ולבנייתו התמסדה ב‪ ,1949 -‬עם‬
‫הקמתו של אגף השיכון במשרד העבודה‪ ,‬שעסק בעיקר בפתרונות מערכתיים לבעיית אכלוסם של‬
‫העולים החדשים‪ .‬אילוצי הזמן והתקציב הכתיבו חזרה על טיפוסי דירות‪ ,‬כך שלמעשה מרבית‬
‫בנייני המגורים נבנו עד תחילת שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20-‬כשיכונים הומוגניים‪ ,‬כלומר מורכבים‬
‫מדירות בגודל אחיד‪ ,‬בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה – שני חדרים ובשנים מאוחרות יותר‬
‫– שלושה עד ארבעה חדרים בדרך כלל‪ .‬עלויות הבנייה צומצמו‪ ,‬בין היתר על ידי הגבלת שטחי‬
‫הדירות והגבלת גובהן‪ ,‬הגבלת מספר הקומות של הבניין ללא יותר מאשר ‪ 5‬קומות )‪ 4‬קומות‬
‫מגורים מעל קומת כניסה‪/‬קומת עמודים( על מנת להימנע מצורך בהתקנת מעליות‪ ,‬כמו גם על ידי‬
‫הקטנת השטח של הקירות החיצוניים של הבניינים‪ ,‬זאת באמצעות בניית מבנים טוריים ארוכים‪,‬‬
‫בהם שטח הקירות החיצוניים למ"ר של יחידת דיור הינו קטן יותר מאשר במקרה של בניית מספר‬
‫בניינים טוריים קצרים יותר‪ .‬דוגמאות אחדות של בנייני מגורים שנבנו בתקופה זו מוצגות‬
‫בצילומים שבציורים ‪.2.27-2.28‬‬
‫תוך ‪ 3‬שנים לאחר הקמת המדינה הוכפלה האוכלוסייה היהודית בישראל מ‪ 700,000 -‬איש ב‪1948 -‬‬
‫ל‪ 1,400,000 -‬איש ב‪ .1951 -‬המדינה הצעירה נטלה על עצמה לספק קורת גג לכל גלי העולים‬
‫והפליטים בצורה בלתי סלקטיבית‪ .‬כך נוצר עוד לפני בניית המעברות )שלא יפורטו במסגרת זו עקב‬
‫ארעיותם(‪ ,‬הצורך לנצל לאכלוס כל מחנה צבא בריטי ובניין ערבי נטוש‪ ,‬אפילו אם הם במצב פיזי‬
‫ירוד וללא מערכת מבנית המתאימה לרמת פעילות סיסמית בינונית ומעלה‪ ,‬כמו זו הקיימת בארץ‪.‬‬
‫לשם דוגמא ניתן להזכיר את שכונת ואדי‪-‬סאליב בחיפה שבניניו נבדקו עוד בשנת ‪ 1949‬ונמצאו לא‬
‫ראויים למגורים‪ ,‬אולם עקב מצוקת הדיור החריפה אוכלסו הבתים הנטושים )ולמעשה חלקם‬
‫מאוכלס עד עצם היום הזה(‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 1952‬הואט זרם העולים והממשלה החלה לעבד מדיניות של קליטת אוכלוסיית‬
‫העולים בחבלי ארץ מבודדים ורחוקים מהמרכז‪ ,‬תוך ניצול הקרקעות הזולות המצויות בבעלות‬
‫המדינה באזורים אלה‪ .‬ההקמה של עיירות הפיתוח פתרה עבור השלטון המרכזי בעיה כפולה של‬
‫חיסול המעברות והדיור הארעי ושל הפיזור הגיאוגרפי של האוכלוסייה‪ ,‬העונה על הבעיות‬
‫הביטחוניות של המדינה החדשה‪ .‬במשך העשור הבא תוכננו והוקמו כ‪ 20-‬ערי פיתוח חדשות ברחבי‬
‫המדינה‪ ,‬על טהרת הבנייה הציבורית‪ .‬הצורך של כ‪ 85% -‬מן העולים באותה תקופה בקבלת עזרה‬
‫בדיור‪ ,‬אפשר לממשלה לכוונם לערים אלה ללא התנגדות‪ .‬ריכוז אוכלוסיה בעלת רמת השכלה‬
‫ויכולת כלכלית נמוכות‪ ,‬יחסית לאכלוסיה שבערים הגדולות‪ ,‬ללא דאגה להקמת תשתיות‬
‫תעסוקתית מתאימות‪ ,‬גרמו לכך שחלק ניכר מעיירות אלה כולל גם כיום שכונות מצוקה‪.‬‬
‫בתחילה תכנן משרד השיכון את הבנייה הציבורית לבדו ורק עקב הלחץ הנובע מעומס העבודה‬
‫המרובה הוציא את התכנון למתכננים חיצוניים‪ ,‬תוך מתן הנחיות ופיקוח גם על התכנון‪ .‬עם צמצום‬
‫העלייה‪ ,‬נותר מלאי מספיק של תוכניות לשיכוני העולים‪ ,‬והיחידה לתכנון סטנדרטים והדרכה‬
‫במשרד השיכון התפנתה לטפל גם בתכנון טיפוסי דירות למפעל החיסכון לבנייה לזוגות צעירים‪,‬‬
‫כמו גם לפינוי שכונות העוני‪.‬‬
‫קרוב למחצית הדירות שנבנו במדינת ישראל )עד שנת ‪ (1987‬נבנו ביוזמה ציבורית ורובן היו בבעלות‬
‫משרד השיכון‪ ,‬ששימש גם כגוף משכיר וגם כגוף מתחזק‪ ,‬באמצעות חברות ממשלתיות כלליות‪,‬‬
‫‪23‬‬
‫כעמידר או עמיגור‪ ,‬ומספר חברות עירוניות )פרזות בירושלים‪ ,‬שקמונה בחיפה‪ ,‬חלמיש בתל אביב‪,‬‬
‫ועוד שתי חברות אחת בפתח תקווה ואחת בלוד‪-‬רמלה(‪.‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.27‬חזית קדמית ואחורית בבניין שיכון טיפוסי שנבנה בחיפה בשנת ‪1965‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.28‬בניין מגורים טורי בן ‪ 5‬קומות עם קומת עמודים הכוללת מקלטים עיליים –‬
‫ערד – שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪20-‬‬
‫הצירוף של דיירים מעוטי הכנסה‪ ,‬החסרים מניע לשמר את הדירות שלא בבעלותם‪ ,‬רמת הדיור‬
‫הנמוכה שהתפתחה בשל תנאי הפתיחה הנחותים שהוזכרו לעיל‪ ,‬ההעדפה הנורמטיבית של‬
‫ההתיישבות החקלאית ופיתוח החדש על פני שימור הישן‪ ,‬הביאו להזנחת פיתוח השכונות שנבנו‬
‫בשנות התהוות המדינה וליצירת כ‪ 160-‬שכונות מצוקה‪ .‬דיירים בשכונות אלה לא היו מסוגלים‬
‫‪24‬‬
‫לתחזק כראוי את דירותיהם ומצבם הפיזי הכללי של בנייני מגורים אלה הידרדר בעשרות השנים‬
‫שחלפו מאז הקמתם‪.‬‬
‫בעיה זו אילצה את הממשלה ליזום את פרויקט שיקום השכונות בשלהי שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪-‬‬
‫‪ .20‬במסגרת זו טופלו כ‪ 84-‬שכונות בכל רחבי המדינה‪ .‬טיפול זה התבטא בעיקר בשיפור חזותם‬
‫החיצונית של הבניינים והסביבה שלהם‪ ,‬אך הפרויקט לא נוצל לטיפול יסודי ברכיבי השלד של‬
‫בנייני השכונות הנדונות‪ ,‬לא כל שכן לבחינת עמידותם הסיסמית‪ ,‬זאת למרות העובדה שבתקופה זו‬
‫כבר היה קיים בישראל תקן ת"י ‪ .(1975) 413‬העברת מרכז הכובד לסיוע בעזרת משכנתאות אפשרה‬
‫לזכאים לרכוש דירות גם מהיצע הבנייה הפרטית וכיום נותר רק כ‪ 10% -‬ממלאי הדיור של ישראל‬
‫בניהול ציבורי‪ ,‬אם כי הבעיות בבנייני השיכונים הקיימים‪ ,‬מבחינת רמת הקיים המבני שלהם‬
‫ועמידותם הסיסמית נותרו לרוב בעינם‪.‬‬
‫השינוי באופן הסיוע הממשלתי‪ ,‬מייזום בנייה ציבורית למתן משכנתאות לזכאים‪ ,‬ומספר תהליכים‬
‫נוספים שהתרחשו במקביל‪ :‬המיתון של אמצע שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ ,20-‬העברת האחריות על‬
‫השיכון הציבורי ממשרד השיכון לחברות משכנות‪ ,‬הקטנת זרם העולים והצורך בשיפור תנאי‬
‫מגורים לפי טעם אישי )פרויקט "בנה‪-‬ביתך"(‪ ,‬הביאו לירידה משמעותית בהיקף הבנייה הציבורית‬
‫)למעט בתקופת העלייה המסיבית מארצות חבר המדינות בשנים ‪.(1991-2‬‬
‫שינוי במאפייני המבנים בבנייה למגורים התרחש החל מתחילת שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪,20-‬‬
‫כתוצאה מתחילת תיעוש הבנייה והקמת המפעלים הראשונים לייצור רכיבים טרומים שאפשרו‬
‫תחילת היישום של בנייני מגורים טרומים‪ .‬במקרים רבים בנייני מגורים טרומים שנבנו בתקופה זו‬
‫כוללים קומת כניסה‪/‬קומת עמודים קונוונציונלית ורק קומות המגורים הינן טרומות )ראו צילום‬
‫בציור מס' ‪ .(2.29‬שינוי מהותי נוסף התרחש בתקופה זו‪ ,‬לאחר כניסתן לתוקף של חוק ההתגוננות‬
‫האזרחית ותקנות ההתגוננות האזרחית ]‪ [59] ,[18‬והחובה להתקין בבניינים מקלט וחדרי מדרגות‬
‫מחוזקים‪/‬ביטחוניים מבטון מזוין‪.‬‬
‫החל מאמצע שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20-‬ובמיוחד לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬שהביאה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫לסיום תקופת המיתון של אמצע שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ ,20-‬הוחל בהדרגה גם בבניית בנייני‬
‫מגורים רבי קומות‪ ,‬בני ‪ 12 ,8‬ואף ‪ 16‬קומות‪ ,‬ושל בניינים בלתי סדירים בתנוחה אופקית ו‪/‬או‬
‫אנכית‪ ,‬זאת בנוסף להמשך הבנייה של בנייני השיכון הסטנדרטיים בני מספר קומות מוגבל כפי‬
‫שהיה מקובל מאז הקמת המדינה )בניינים בני ‪ 3-5‬קומות(‪ .‬בנייני מגורים רבי קומות שנבנו בתקופה‬
‫זו כוללים לרוב חדר מדרגות מחוזק או ביטחוני מבטון מזוין ולעתים גם פירים של חדרי ביטחון‪,‬‬
‫אף הם מבטון מזוין‪ .‬כמו כן‪ ,‬התפשט בתקופה זו השימוש בבנייני מגורים מדורגים שנבנו באזורים‬
‫הרריים‪ ,‬כגון ירושלים‪ ,‬חיפה‪ ,‬צפת‪ ,‬נצרת עילית וכו'‪ .‬דוגמאות אחדות של בנייני מגורים מהסוגים‬
‫המוזכרים לעיל‪ ,‬קונוונציונליים וטרומים גם יחד‪ ,‬מוצגים בצילומים שבציורים מס' ‪.2.29-2.32‬‬
‫בנוסף למגמה של הרחבת השימוש בבנייני מגורים רבי קומות‪ ,‬כמוזכר לעיל‪ ,‬הוחל בסוף שנות ה‪70-‬‬
‫של המאה ה‪ 20-‬גם בבנייה רחבת היקף של בנייני מגורים פרטיים‪ ,‬צמודי קרקע‪ ,‬בני ‪ 1-2‬קומות‪,‬‬
‫אשר נבנו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במסגרת פרויקטים של "בנה ביתך"‪ ,‬במיוחד באזורי אכלוס מועדפים‪ ,‬כגון‬
‫הגליל והנגב‪ .‬בשני העשורים האחרונים של המאה ה‪ 20-‬הוקמו ישובים קהילתיים רבים במסגרת‬
‫פרויקטים של "בנה ביתך"‪ .‬מגמה זו‪ ,‬אם כי בהיקף מצומצם יותר‪ ,‬נמשכת עד לימים אלה‪ ,‬בין‬
‫היתר במסגרת פרויקטי התחדשות והרחבה של קיבוצים ותיקים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.29‬בניין מגורים טורי קונוונציונלי בין ‪ 9‬קומות – חיפה‪ ,‬סוף שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪20-‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.30‬בנייני מגורים טרומים הכוללים קומת כניסה‪/‬קומת עמודים קונוונציונלית‬
‫עם מקלטים – עכו‪ ,‬סוף שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪20-‬‬
‫‪26‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.31‬בניין מגורים רב קומות עם קומת עמודים הכוללת מקלט – באר שבע‪,‬‬
‫שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪[27] 20-‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.32‬בנייני מגורים מדורגים – צפת‪ ,‬שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪[27] 20-‬‬
‫בשנת ‪ 1992‬נוספו לתקנות ההתגוננות האזרחית ]‪ [61‬הנחיות בדבר בניית מרחבים מוגנים שחייבו‬
‫למעשה יצירת פירי מרחבים מוגנים מבטון מזוין בבנייני קומות‪ .‬המקלטים העיליים הממוקמים‬
‫בקומות הכניסה לבנייני מגורים וחדרי מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים מהווים בדרך כלל את רכיבי‬
‫ההקשחה העיקריים בבנייני מגורים הקיימים כיום בישראל‪ ,‬שנבנו החל מאמצע שנות ה‪ 60-‬של‬
‫המאה ה‪ 20-‬ועד תחילת שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ .20-‬לעומת זאת‪ ,‬פירי מרחבים מוגנים וחדרי‬
‫מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים מהווים בדרך כלל את רכיבי ההקשחה העיקריים של בנייני מגורים‬
‫הקיימים בישראל שנבנו החל מתחילת שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪) 20-‬לאחר מלחמת המפרץ‬
‫הראשונה(‪.‬‬
‫החל משנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬הוחל בישראל גם בבניית בנייני מגורים עתירי גובה בני ‪30 ,20‬‬
‫ואף ‪ 40‬קומות‪ .‬מגמה זו של בניית בנייני מגורים עתירי גובה צפויה להתגבר בשנים הקרובות‪,‬‬
‫בעיקר באזורים אורבאניים צפופים‪ ,‬כגון תל אביב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חיפה‪ ,‬וכו'‪ .‬דוגמא של בנייני מגורים‬
‫עתירי גובה שנבנו בשנים האחרונות בישראל מוצגת בצילום שבציור מס' ‪ .2.33‬בטבלה ‪ 2.1‬להלן‬
‫מסוכמת התפתחות הבנייה למגורים בישראל בהתאם מאפיינים האדריכליים העיקריים של בנייני‬
‫המגורים הקיימים כיום בישראל‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫טבלה ‪ : 2.1‬התפתחות הבנייה למגורים בישראל בהתאם למאפיינים אדריכליים בסיסיים ]‪[21‬‬
‫סוג המבנה‬
‫בנייני מגורים שנבנו עד סוף‬
‫מלחמת העולם הראשונה‬
‫בנייני מגורים‬
‫בשיכונים‪/‬שכונות מגורים‬
‫צמודי קרקע‬
‫בנייני מגורים בשכונות‬
‫פועלים‬
‫בנייני מגורים על גבי קומות‬
‫עמודים‬
‫מעונות עובדים‬
‫"השיכון הישראלי הטיפוסי"‬
‫שיכונים הומוגניים‬
‫בנייה ציבורית‬
‫בנייני מגורים הכוללים‬
‫מקלטים וחדרי מדרגות‬
‫מחוזקים‪/‬ביטחוניים מבטון‬
‫מזוין‬
‫בנייני מגורים פרטיים צמודי‬
‫קרקע‪ ,‬בני ‪ 1-2‬קומות‬
‫הכוללים מקלט או מרחב‬
‫מוגן‬
‫בנייני מגורים הכוללים‬
‫מרחבים מוגנים וחדרי‬
‫מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים‬
‫מבטון מזוין‬
‫בנייני מגורים עתירי גובה‬
‫הכוללים מרחבים מוגנים‬
‫וחדרי מדרגות ביטחוניים‬
‫מבטון מזוין‬
‫תיאור‬
‫בניינים נמוכים בני קומה אחת או שתיים במרבית המקרים‬
‫שנבנו לרוב במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬ובשני העשורים‬
‫הראשונים של המאה ה‪ ,20-‬בשיטות בנייה מסורתיות‪ ,‬בלתי‬
‫שלודות‪ ,‬תוך שימוש בחומרי בנייה זמינים )אבן ועץ(‬
‫בניינים שניבנו בשנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ ,20-‬לרוב בניינים עד‬
‫שתי קומות‪ ,‬בירושלים )רחביה‪ ,‬בית הכרם‪ ,‬רוממה(‪ ,‬חיפה )הדר‬
‫הכרמל(‪ ,‬רמת גן‪ ,‬בני ברק‪ ,‬הרצלייה‪ ,‬נתניה‪.‬‬
‫בתים חד קומתיים שניבנו בשנות ה‪ 20-‬וה‪ 30 -‬של המאה ה‪20-‬‬
‫בתל אביב )שכונת בורוכוב( ושכונות פועלים דומות שניבנו ע"י‬
‫המרכז לשכונות עובדים )חברת שיכון( בקריית חיים‪ ,‬חולון‪,‬‬
‫קריית עמל‪.‬‬
‫בניינים שניבנו החל מתחילת שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ ,20-‬בעיקר‬
‫בתל אביב ובשיכוני העולים שהוקמו בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫בנייני מגורים‪ ,‬במקרים רבים על גבי קומות עמודים‪ ,‬שכללו‬
‫בניינים משותפים בני ‪ 2-3‬קומות וניבנו ע"י המרכז לשכונות‬
‫עובדים )חברת שיכון( בקריית חיים‪ ,‬חולון‪ ,‬קריית עמל‪.‬‬
‫מאופיין בדגם הבית המשותף בן ‪ 3-4‬קומות וניבנה בעיקר לאחר‬
‫הקמת המדינה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בין השנים ‪ 1945-1948‬ניבנו כ‪8,000-‬‬
‫יחידות דיור מסוג זה המהוות ‪ 44%‬מכלל יחידות הדיור שנבנו‬
‫באותו זמן ע"י חברות ציבוריות‪ ,‬ממשלתיות ועירוניות‪ ,‬כגון עזרה‬
‫וביצרון בתל אביב‪ ,‬רסקו‪ ,‬החברה לשיכון עממי והמחלקה‬
‫הטכנית של הסוכנות היהודית‪.‬‬
‫בנייני מגורים המורכבים מדירות בגודל אחיד ומוגבל‪,‬‬
‫ומאופיינות בשני חדרי מגורים בבניינים שניבנו בשנות המדינה‬
‫הראשונות ובשלושה עד ארבעה חדרים בשנים המאוחרות יותר‪.‬‬
‫בנייני מגורים המאפיינים בעיקר ערי פיתוח שניבנו בשנות ה‪60-‬‬
‫של המאה ה‪ 20-‬ביוזמה ציבורית ובבעלות משרד השיכון‪ .‬בנייה‬
‫זו מהווה קרוב למחצית מהדירות שנבנו במדינת ישראל עד שנת‬
‫‪.1987‬‬
‫בנייני מגורים‪ ,‬לרבות בניינים רבי קומות‪ ,‬שניבנו בכל רחבי‬
‫הארץ‪ ,‬החל מתחיל שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20-‬והפכו לנחלת‬
‫הכלל לאחר הכנסתם לתוקף של תקנות ההתגוננות האזרחית‬
‫]‪ [58‬בסוף שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪.20-‬‬
‫בנייני מגורים פרטיים שנבנו החל מסוף שנות ה‪ 70-‬של המאה‬
‫ה‪ 20-‬במסגרת פרויקטים של "בנה ביתך" או כיוזמות של חברות‬
‫קבלניות‪ ,‬בעיקר באזורי אכלוס מועדפים בגליל ובנגב‪.‬‬
‫בנייני מגורים‪ ,‬לרבות בנינים רבי קומות‪ ,‬שניבנו בכל רחבי הארץ‪,‬‬
‫החל מהכנסתם לתוקף של תקנות ההתגוננות האזרחית‬
‫המחייבות בניית מרחבים מוגנים ]‪ [60‬בשנת ‪.1992‬‬
‫בנייני מגורים עתירי גובה‪ ,‬בני ‪ 20-40‬קומות ואף יותר‪ ,‬שבבנייתם‬
‫הוחל מסוף שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬באזורים אורבאניים‬
‫צפופים‪ ,‬כגון תל אביב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חיפה וכו'‬
‫‪28‬‬
‫ציור מס' ‪ :2.33‬בנייני מגורים עתירי גובה – מגדל מנהטן ומגדל ‪ – YOO‬תל אביב‬
‫‪ 2.3‬שיטות הבנייה העיקריות שהיו נהוגות בישראל בתקופות שונות‬
‫בסעיף זה מוצגת סקירה תמציתית של שיטות הבנייה המקובלות בישראל‪ ,‬עם דגש על בנייני‬
‫מגורים‪ ,‬המסתמכת על מקורות מידע שונים‪ ,‬למשל ]‪ [37] ,[36] ,[29 ,[17 ,[8] ,[1‬וכו'‪ .‬סקירת שיטות‬
‫הבנייה מאפשרת להעריך את היקף השימוש בחומרי בנייה ובמערכות מבניות שונות שהיו נהוגות‬
‫בתקופות בנייה שונות‪ .‬להערכה זו משמעות רבה בכל הקשור למיון בנייני מגורים קיימים בישראל‪,‬‬
‫על פי מאפייניהם העיקריים‪ ,‬הנחוץ לצורך הערכת עמידותם הסיסמית‪ .‬פירוט יתר של נושאים אלה‬
‫ניתן למצוא ב‪.[21] -‬‬
‫כפי שצוין בסעיף ‪ .2.2‬לעיל בשלהי התקופה העותומאנית נבנו רוב הבניינים באזורי הארץ השונים‬
‫מאבן‪ ,‬בדרך כלל אבן מקומית )אבן גיר‪ ,‬דולומיט‪ ,‬אבן חול‪-‬כורכר‪ ,‬בזלת(‪ ,‬עם קירות חיצוניים‬
‫כפולים ברוחב של כ‪ 60-100 -‬ס"מ‪ .‬בין שתי שכבות האבן החיצוניות נוצקה תערובת של טיט ונתזי‬
‫אבנים‪ .‬התקרות נתמכו ע"י קורות עץ שמעליהם הונחו לוחות עץ‪ ,‬או קורות פלדה )ראו ציורים מס'‬
‫‪ .(2.13-2.14‬בבנייה בה בנו בני הדתות השונות בירושלים‪ ,‬בעיקר בחלק השני של המאה ה‪19-‬‬
‫)הבנייה הרומנטית(‪ ,‬נעשה שימוש בגגות בעלי קמרונות מצולבים או כיפות‪ .‬בנייה בשיטות אלה‬
‫אפשרה בנייה בגובה ‪ 1-3‬קומות בלבד ויצירת חללים פנימיים מצומצמים‪.‬‬
‫בתקופת השלטון הבריטי השימוש במלט ובבטון נעשה לזול ונפוץ‪ ,‬ונפתחו אפשרויות בנייה חדשות‪.‬‬
‫האבן איבדה את מעמד הבכורה שלה כמרכיב הנדסי עיקרי בבנייה‪ .‬בנוסף לשימוש בבטון ובבטון‬
‫מזוין התפתחה גם טכנולוגיית ההובלה וההנפה‪ ,‬אשר תרמו להגדלת נפחי הבנייה‪ .‬בנייה בבטון‬
‫מזוין אפשרה לבנות בתים גבוהים יותר‪ ,‬אם כי בדרך כלל לא נבנו בניינים בני יותר מ‪ 4 -‬קומות‬
‫בתקופה זו )למעט בניינים באזורים הרריים‪ ,‬בהם לעיתים נבנתה קומת הכניסה במפלס הרחוב‬
‫וניתן היה לרדת ממנה ולעלות ממנה מספר קומות ללא צורך במעלית(‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫הטכניקה הנפוצה בתקופה זו כללה הקמת קירות נושאים מלבנים )סיליקט או חמר קלוי(‪ ,‬בעלי‬
‫עובי מוגבל יחסית של ‪ 20-30‬ס"מ‪ ,‬או הקמת שלד של עמודים וקורות מבטון מזוין עם קירות מילוי‬
‫מסוגים שונים )לבני סיליקט או חמר קלוי או בלוקי בטון חלולים(‪ ,‬יציקת תקרות מבטון מזוין‬
‫הנסמכות על קורות בטון מזוין או פרופילי פלדה‪ ,‬או ישירות על הקירות הנושאים‪ ,‬ובניית גגות‬
‫שטוחים במתכונת דומה‪ ,‬או גגות רעפים על קונסטרוקציה מעץ‪.‬‬
‫בבניינים רבים שנבנו בשנות ה‪ 20-50 -‬של המאה ה‪ 20-‬בחיפה ובתל אביב‪ ,‬נוצלה הזמינות של חול‬
‫הים והצדפים‪ .‬אלה‪ ,‬בתוספת אבנים וכמות מועטה של צמנט יוצרים את בטון ה"דבש" הבלתי‬
‫מזוין‪ ,‬אשר שימש כתחליף זול ונרחב לבלוקי בטון ולבני סיליקט‪ ,‬כרכיב בנייה משני לשלד הבטון‬
‫המזוין‪ .‬קירות ה"דבש" שולבו לעיתים כחלק מן המערכת המבנית‪ ,‬כקירות נושאים וכקירות מסד‬
‫ותמך באזורים הררים‪ .‬מן הראוי לציין שקירות "דבש" בלתי מזוינים אלה מקנים קשיחות אופקית‬
‫רבה לבניינים בהם הם משולבים‪ .‬יחד עם זאת הם בעלי תסבולת גזירה ומשיכות מוגבלים למדי‪,‬‬
‫דבר הפוגם בעמידות הסיסמית של הבניינים בהם הם משולבים‪ .‬מן הראוי לציין שהשימוש בבטון‬
‫"דבש"‪ ,‬או בבטון בלתי מזוין )או בטון הכולל כמות זיון מזערית שלא על פי דרישות הישימות עבור‬
‫בטון מזוין( לצורך יציקת קירות נושאים של בנייני מגורים המשיך באזורים המוזכרים לעיל‪ ,‬אם כי‬
‫בהיקפים מוגבלים יותר‪ ,‬גם בשנים מאוחרות יותר‪ ,‬עד למחצית שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪.20-‬‬
‫בבתים רבים שניבנו בירושלים מאז אמצע שנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ 20-‬ועד קום המדינה‪ ,‬הקירות‬
‫עשויים מגב בטון בעובי של כ‪ 20-30 -‬ס"מ אשר אליו מחוברת שכבת אבן כחיפוי חיצוני בעובי של‬
‫‪ 10-15‬ס"מ )שיטת הבנייה הירושלמית(‪.‬‬
‫ההתפתחות בייצור של החומרים ומוצרי הבנייה היוו גורם חשוב בקידום הטכנולוגי של ענף הבנייה‬
‫בארץ‪ .‬הבניינים שהוקמו ליישוב העולים לפני ומיד אחרי קום המדינה התבססו בעיקר על שיטות‬
‫בנייה וחומרי בנייה שהיו נהוגים בשימוש באירופה ולפי הטכניקות שתוארו לעיל‪ .‬עם התגברות זרם‬
‫העולים לא ניתן היה כבר להסתפק ביישום הידע הבינלאומי והידע שהיה קיים בארץ בתחום זה‪,‬‬
‫אלא היה צורך בפיתוח שיטות בנייה המתאימות לפתרון הבעיות הספציפיות של הבנייה בארץ‪ ,‬כגון‬
‫צרכי אכלוס גדולים בזמן קצר‪ ,‬מגבלות מימון‪ ,‬מגבלות בכוח אדם מקצועי‪ ,‬בעיות יצור חומרי בנייה‬
‫והתחשבות באקלים שונה מזה האירופאי‪ .‬שיטת הבנייה ה"קונבנציונאלית" שהתפתחה במרוצת‬
‫העשור הראשון לאחר הקמת המדינה נתנה מענה לחלק גדול מן התנאים המיוחדים שהוגדרו והפכה‬
‫לנפוצה ביותר‪ .‬שיטה זו מבוססת על שלד מבטון מזוין )עמודים‪ ,‬קורות ותקרות( וקירות מילוי‬
‫)קירות בני( בין רכיבי השלד הנ"ל‪.‬‬
‫כבר בשלבים הראשונים של ביצוע הבנייה הציבורית למגורים התגבשה ההכרה שצריך לחפש את‬
‫הפתרון לבנייה ההמונית בתיעוש הבנייה‪ ,‬זאת כדי להחיש את הביצוע‪ ,‬לנסות להוזיל את עלויות‬
‫הבנייה‪ ,‬ליצור סטנדרטיזציה של החומרים ולשפר את איכות הבנייה‪ .‬תיעוש הבנייה אשר מבוסס על‬
‫גורמים אלה אינו קשור לשיטות בנייה מסוימות ולכן אינו מגדיר גבול מוחלט וחד משמעי בין בנייה‬
‫מתועשת לבנייה קונבנציונאלית‪ .‬הדבר משאיר מקום לשימוש בשיטות בנייה בעלות דרגות תיעוש‬
‫שונות‪ .‬פירוט יתר של שיטות בנייה מתועשות וטרומות שהיה בהן שימוש בבנייה למגורים בישראל‬
‫בתקופות שונות‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 2.2‬לעיל‪ ,‬מוצג ב‪.[8] -‬‬
‫בשנים שאחרי המיתון‪ ,‬המוזכר לעיל‪ ,‬הייתה נסיגה בהיקפי הבנייה הטרומית בישראל ורק באמצע‬
‫שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 20-‬חלה התאוששות בענף הבנייה הטרומית‪ .‬בשנת ‪ 1975‬נצרכו כ‪300,000 -‬‬
‫מ"ק בטון במפעלים הטרומיים‪ ,‬המהווים כ ‪ 7.5%‬מתוך ‪ 4,000,000‬מ"ק בטון שיוצרו בארץ בסה"כ‬
‫באותה שנה‪ .‬בשנת ‪ 1976‬הגיעה היקף הבנייה הטרומית לשיא של כ ‪ 14%‬מכלל הבנייה בשנה זו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫בשנים שלאחר מכן חלה נסיגה בהיקף הבנייה הכוללת והמפעלים הטרומיים לא פעלו במלוא יכולת‬
‫התפוקה שלהם‪ .‬בחינה של נתונים אלה מובילה למסקנה כי סה"כ היקף הבנייה הטרומית של רכיבי‬
‫שלד בבנייני המגורים בארבעת העשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה היה נמוך מאד‪ ,‬יחסית‬
‫להיקפי הבנייה הקונבנציונאלית‪ .‬בתקופת גל העלייה הגדול מארצות חבר‪-‬המדינות בשנים ‪1991-2‬‬
‫חלה עלייה משמעותית בהיקפי הבנייה הכלליים‪ ,‬ואיתה גם עלייה בהיקף הייצור של הרכיבים‬
‫הטרומיים‪ ,‬אולם בעיקר באלה שאינם שייכים למערכת הנושאת של הבניין‪ .‬נכון לעשור הראשון של‬
‫המאה ה‪ 21-‬השימוש העיקרי ברכיבים טרומיים בישראל הוא לבנייה שלא למגורים )עסקים‪ ,‬מבנים‬
‫ציבוריים ותעשייה(‪.‬‬
‫בין הרכיבים הטרומיים העיקרים שניתן ומקובל ליישם בבנייני מגורים ניתן לציין את הרכיבים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫תקרות‬
‫רכיבי תקרות טרומות מקשיות מבטון מזוין – רכיבים אלו הם בדרך כלל בעובי של ‪ 13-20‬ס"מ‪.‬‬
‫רכיבים טרומים אלה הינם בדרך כלל רכיבים מלבניים בגודל חדר )שטח של ‪ 10-15‬מ"ר(‬
‫הנשענים על קירות נושאים‪ .‬יצוין כי השימוש בתקרות מסוג זה הולך ומצטמצם בשנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫לוחות חלולים דרוכים )לוח"דים( – שימוש בלוחות חלולים דרוכים )לוח"דים( בבנייה למגורים‬
‫מוגבל למדי‪ .‬רוחב הלוח"דים הוא ע"פ רוב ‪ 1.20 ,0.90‬או ‪ 2.70‬מ' ואורכם‪/‬מפתחם בדרך כלל עד‬
‫‪ 12‬מ'‪ ,‬אם כי קיימים גם לוח"דים באורך‪/‬מפתח עד ‪ 16‬מ'‪ .‬העובי וזיון הדריכה של הלוח"דים‬
‫נקבעים ע"פ מפתח הרצפה‪/‬התקרה ועומס התכן החזוי לפעול עליהם‪ .‬בדרך כלל )בעיקר בשנים‬
‫האחרונות( מוסיפים על פני הלוח"דים יציקה משלימה מבטון מזוין בעובי של ‪ 5‬ס"מ‪ .‬השלמת‬
‫היציקה מקנה קשיחות גבוהה לתקרה במישורה‪ ,‬ויעילה יותר ביישום מחברים אנכיים‬
‫ואופקיים בין רכיבי התקרה הטרומים‪ .‬ללא השלמת היציקה התקרות הטרומות הנ"ל‬
‫מאופיינות בקשיחות נמוכה במישורם‪.‬‬
‫רכיבי קרום טרומים– רכיבים אלה עשויים מלוחות דקים מבטון מזוין או בטון דרוך‪ ,‬בדרך כלל‬
‫בעובי ‪ 7-5‬ס"מ שעליהם יוצקים באתר הבנייה שכבת בטון מזוין משלימה בעובי מתאים על פי‬
‫מפתח הגישור של התקרה‪.‬‬
‫קירות‬
‫קירות חוץ טרומים ‪ -‬רכיבים אלה יכולים לשמש כקיר מסך שאינו נושא או כקיר נושא‪ .‬רוחב‬
‫הקירות הוא בד"כ כמידת הרוחב של חדר אחד או שני חדרים‪ .‬מבחינים בין קירות חד‬
‫שכבתיים הכוללים שכבת בטון אחת עם גימור חיצוני‪ ,‬לבין קירות "כריך" )בדרך כלל בעובי‬
‫כולל של כ‪ 20-‬ס"מ(‪ ,‬עם ‪ 2‬שכבות בטון מזוין )פנימית בעובי כ‪ 10 -‬ס"מ( וביניהן חומר לבידוד‬
‫תרמי‪ .‬ברכיבי כריך אלה‪ ,‬המשמשים כקירות נושאים‪ ,‬השכבה החיצונית בדרך כלל אינה‬
‫נושאת‪ ,‬אלא רק השכבה הפנימית משמשת לכך‪.‬‬
‫על מנת להבטיח את קשיחות הקירות הנושאים נדרשים מישקים אנכיים מיוחדים בין‬
‫הרכיבים הטרומים של הקיר‪ .‬שימושם העיקרי של הקירות הטרומים שאינם נושאים הוא‬
‫לסגירת חללי הבניין‪ ,‬כאשר בבניינים כאלה המערכת המבנית הנושאת מושתתת בדרך כלל על‬
‫שימוש בשלד בטון מזוין יצוק באתר‪ ,‬הכולל בדרך כלל קירות נושאים‪/‬קירות הקשחה ו‪/‬או‬
‫מערכת מסגרתית של עמודים וקורות מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר‪ .‬קיימים גם מקרים‬
‫בהם יש שילוב כזה או אחר של קירות טרומים נושאים ובלתי נושאים בבניין‪ .‬מן הראוי לציין‪,‬‬
‫שבגלל קשיחותם הרבה במישורם‪ ,‬גם קירות טרומים בלתי נושאים מקנים קשיחות אופקית‬
‫‪31‬‬
‫משמעותית למבנה‪ ,‬גם אם הם לא נועדו מראש לשמש כרכיבי הקשחת הבניין ואינם כוללים‬
‫פרטי זיון ומחברים המתאימים ליעוד זה‪.‬‬
‫‪ .2‬קירות פנים טרומים – קירות אלה הם לרוב קירות נושאים בעלי חתך מקשי )עובי של כ‪15-20-‬‬
‫ס"מ( ומשמשים לנשיאת התקרות והקירות שמעליהם‪ ,‬כמו גם להקשחת הבניין לעמיסה‬
‫אופקית‪ .‬המרחקים המקובלים בין קירות נושאים אלה הוא בין ‪ 3-6‬מ' )רוחב חדר(‪.‬‬
‫טבלה ‪ 2.2‬להלן מסכמת ומרכזת באופן כרונולוגי את שיטות הבנייה העיקריות שהיו נהוגות‬
‫בישראל לאורך השנים‪ ,‬עם דגש על בנייה למגורים‪ .‬ניתן להסיק מטבלה ‪ 2.2‬ומהנתונים המוצגים‬
‫בסעיף ‪ 2.2‬לעיל שמרבית בנייני המגורים הקיימים כיום בישראל הינם בניינים קונוונציונליים‬
‫שלודים מבטון מזוין עם קירות בני מבלוקי בטון חלולים או בלוקי איטונג‪ ,‬עם או בלי קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין )קירות של מקלטים‪ ,‬חדרי מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים‪ ,‬ו‪/‬או מרחבים‬
‫מוגנים דירתיים‪/‬קומתיים(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המאפיינים המבניים של בנייני המגורים הקיימים‬
‫בישראל‪ ,‬במיוחד מהיבטים של עמידות הסיסמית שלהם הינם רבים ומגוונים‪ ,‬דבר המחייב מיונם‪,‬‬
‫תוך התחשבות במאפיינים הישימים השונים‪ ,‬כמפורט בפרק ‪ 3‬להלן‪.‬‬
‫בנוסף לבנייני מגורים קיימים שנבנו בשיטות בנייה הנפוצות המפורטות לעיל‪ ,‬קיימים בישראל גם‬
‫בנייני מגורים נמוכים‪ ,‬בני קומה אחת או שתי קומות‪ ,‬הבנויים בשיטות בנייה קלות מתועשות‬
‫שונות‪ ,‬כגון בניינים עם שלד מקונסטרוקציית עץ או פלדה‪ ,‬אשר יובאו לארץ בעיקר בשנות ה‪ 90-‬של‬
‫המאה ה‪ ,20-‬בתקופת העלייה המסיבית מארצות חבר העמים‪ .‬מספר הבניינים מהסוגים הנדונים‬
‫אינו גדול‪ ,‬כך שהם אינם מייצגים למעשה בנייני מגורים רבים הקיימים כיום בישראל‪ .‬לכן‪ ,‬אין‬
‫אליהם התייחסות ספציפית במסגרת המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫טבלה ‪ :2.2‬שיטות הבנייה העיקריות שהיו נהוגות בישראל בתקופות שונות‬
‫תקופה‬
‫התקופה‬
‫העותומאנית‬
‫השלטון‬
‫הבריטי‬
‫‪1948-1955‬‬
‫‪1956-1960‬‬
‫‪1961-1965‬‬
‫‪1966-1967‬‬
‫‪1968-1978‬‬
‫‪1979-2010‬‬
‫תיאור השיטה‬
‫מתאפיינת בבנייה מאבן בעיקר באזורים עירוניים‪ ,‬עם קירות חיצוניים‬
‫כפולים ברוחב גדול )‪ 60-100‬ס"מ(‪ .‬בבניינים שנבנו במאה ה‪ 19-‬ותחילת‬
‫המאה ה‪ 20-‬התקרות נתמכו ע"י קורות עץ או פלדה )רילסים(‪ .‬בחלק‬
‫השני של המאה ה‪ 19-‬נעשה שימוש גם בקמרונות מצולבים או כיפות‪.‬‬
‫שיטות בנייה אלה אפשרו בנייה לגובה של ‪ 1-3‬קומות ויצירת חללים‬
‫פנימיים מצומצמים‪.‬‬
‫השימוש במלט ובטון הפך נפוץ ואפשר בנייה גבוהה יותר‪ ,‬אם כי בדרך‬
‫כלל לא נבנו מבנים מעל ‪ 4‬קומות‪ .‬טכניקת הבנייה הנפוצה בתקופה זו‬
‫כללה קירות נושאים מלבנים או בלוקים )סיליקט‪ ,‬חמר או בטון(‪ ,‬יציקת‬
‫תקרות מבטון מזוין הנסמכות על פרופילי פלדה או ישירות על גבי‬
‫הקירות הנושאים ובניית גגות רעפים הנשענים על קונסטרוקציית עץ‪.‬‬
‫באזורים הקרובים לים )חיפה‪ ,‬תל אביב( נעשה שימוש בבטון "דבש"‬
‫בלתי מזוין לבניית קירות נושאים‪ ,‬אשר שימש כתחליף לבלוקים‬
‫ולסיליקט‪ ,‬ואילו באזור ירושלים נעשה שימוש בקירות מבטון בעובי של‬
‫‪ 20-30‬ס"מ מחופים בשכבת אבן בעובי של ‪ 10-15‬ס"מ‪.‬‬
‫בתקופה זו המשיכו בשימוש בשיטות בנייה מהתקופה העותומאנית‬
‫והשלטון הבריטי‪ ,‬אולם ניכר גם שימוש בבלוקי בטון חלולים באיכות‬
‫נמוכה‪ .‬בבניינים שלודים מבטון מזוין שהוקמו בתקופה זו נעשה שימוש‬
‫בשיטת היציקה בתבניות סטנדרטיות של קירות ועמודים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבנו‬
‫בתי עץ ונעשו ניסיונות בבנייה מאבני גביל ובלבני אדמה טבעיות שלא‬
‫צלחו‪ .‬בתקופה זו נעשה שימוש גם באלמנטים טרומיים שכללו‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬תקרה טרומית בשיטת "סיפונה" )בלוקים טרפזיים חלולים מבטון‬
‫וביניהם צלעות בטון( ואגדים טרומיים מבטון לגגות משופעים‪.‬‬
‫בשנים אלה הבנייה התבססה בעיקר על השיטה הקונבנציונאלית של‬
‫שלד בטון מזוין עם קירות בני‪/‬קירות מילוי מבלוקי בטון חלולים או‬
‫בלוקי איטונג‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתקופה זו )‪ (1957‬הוקם המפעל הראשון לייצור‬
‫רכיבים טרומים ע"י חברת סולל בונה והוחל בבנייה טרומה בישראל‪.‬‬
‫גם בתקופה זו הבנייה התבססה בעיקר על השיטה הקונבנציונאלית של‬
‫שלד בטון מזוין עם קירות בני‪/‬קירות מילוי מבלוקי בטון חלולים או‬
‫בלוקי איטונג‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתקופה זו הוקמו רוב המפעלים לבנייה טרומית‬
‫ומפעלים לייצור בטון מוכן והוחל בבנייה טרומה למגורים בהיקפים‬
‫משמעותיים‪ .‬בתקופה זו הוחל גם בבניית מקלטים בבנייני מגורים‪.‬‬
‫תקופת מיתון זו אופיינה ע"י צמצום משמעותי מאוד של הבנייה‬
‫בישראל‪ .‬מרבית בנייני המגורים שנבנו בתקופה זו נבנו בשיטת בנייה‬
‫קונוונציונלית שלודה מבטון מזוין עם קירות בני‪/‬קירות מילוי מבלוקי‬
‫בטון חלולים או בלוקי איטונג‪ .‬בתקופה זו צומצם באופן משמעותי‬
‫השימוש בבנייה טרומה למגורים‪.‬‬
‫בסוף תקופה זו החלו פרויקטים של "בנה ביתך" ודומים להם וחלה‬
‫עלייה בבניית בניינים צמודי קרקע וקוטג'ים‪ .‬בניינים אלה‪ ,‬כמו גם בנייני‬
‫קומות ובניינים רבי קומות המיועדים למגורים‪ ,‬נבנו ברובם בבנייה‬
‫קונוונציונלית שלודה מבטון מזוין עם קירות בני‪/‬קירות מילוי מבלוקי‬
‫בטון חלולים או בלוקי איטונג‪ .‬בנייני מגורים שנבנו בתקופה זו כוללים‬
‫לרוב מקלטים וחדרי מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים‪.‬‬
‫מרבית הבנייה למגורים שבוצעה בתקופה זו הינה בנייה קונוונציונלית‬
‫שלודה מבטון מזוין עם קירות בני‪/‬קירות מילוי מבלוקי בטון חלולים או‬
‫בלוקי איטונג‪ ,‬עם או בלי קירות בטון מזוין )מקלטים‪ ,‬חדרי מדרגות‬
‫מחוזקים‪/‬ביטחוניים‪ ,‬מרחבים מוגנים דירתיים‪/‬קומתיים(‪ .‬בשנים‬
‫‪ 1991/2‬חל גידל ניכר‪ ,‬אם כי זמני‪ ,‬בבנייה טרומה למגורים‪ .‬החל מסוף‬
‫שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬הוחל בבניית בנייני מגורים עתירי גובה בני‬
‫‪ 20-40‬קומות‪ .‬גם בניינים אלה מושתתים לרוב על שימוש בשלד בטון‬
‫מזוין קונוונציונלי‪ ,‬לעתים תוך שילוב עם רכיבים טרומים שונים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 2.4‬תכן בנייני מגורים לאור התפתחות המידע‪ ,‬החוקים‪ ,‬התקנות והתקנים בבנייה‬
‫‪2.4.1‬‬
‫כללי‬
‫לפני קום המדינה ומיד לאחר מכן כמעט שלא הייתה בנמצא בישראל ספרות מקצועית מקיפה‬
‫בשפה העברית בתחום הבנאות‪ ,‬לשימוש המתכננים והבונים‪ .‬פירוט יתר של תהליכי ההתפתחות‬
‫של המידע‪ ,‬החוקים‪ ,‬התקנות והתקנים השונים הישימים לענף הבנייה בכלל‪ ,‬ולבנייה למטרות‬
‫מגורים בפרט‪ ,‬עם דגש על היבטים של עמידות סיסמית ומיגונית של בניינים מוצג ב‪.[21] -‬‬
‫בהקשרים אלה ניתן לציין שבתקופות הנ"ל תכנון ותכן של בניינים הסתמך בדרך כלל על ידע‬
‫אירופאי מארצות בעלות רמת טכנולוגיה מפותחת בשנים אלה )בטון קלנדר מגרמניה‪ ,‬חוקת‬
‫הבטון האנגלית וכו'(‪ .‬טכניקות תכן גרמניות שימשו למשל לתכנון בנייני תחנות הכוח הראשונות‬
‫בחברת החשמל ושימשו גם לתכן של חלק מבנייני המגורים שנבנו בתקופת העלייה השלישית‪.‬‬
‫תכנון בלגי או צרפתי שימש למשל את התעשיות הפטרו‪-‬כימיות שהתפתחו במפרץ חיפה ובחוף‬
‫שמן בחיפה‪ ,‬ותכנון אנגלי שימש לבניית בנייני ציבור רבים בזמן המנדט הבריטי‪ .‬בניינים ששרדו‬
‫מסוף המאה ה‪ 19-‬ותחילת המאה ה‪ 20-‬ותוכניות המקוריות שנמצאו לחלק מן הבניינים‬
‫מהתקופה זו מעידים על תכנון קפדני שבוצע על סמך ספרות ותקינה זרים‪ ,‬בעיקר של בנייני‬
‫תעשייה ובנייני ציבור מיוחדים‪ .‬יחד עם זאת ניתן לציין‪ ,‬שתכן מבנים בתקופות אלה‪ ,‬לרבות תכן‬
‫בנייני מגורים‪ ,‬בוצע ללא כל התחשבות בסיכונים סיסמיים‪.‬‬
‫בנייני מגורים חד קומתיים שנבנו לפני קום המדינה והבניינים הארעיים שקמו מיד לאחריה נבנו‬
‫לעתים קרובות ללא תכנון הנדסי מסודר‪ ,‬על סמך טכניקות מקומיות מסורתיות או דגמים‬
‫ושיטות בנייה מיובאים כנ"ל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1945‬הוקם מכון התקנים הישראלי שהוסמך להכין ולהפיץ תקנים בישראל‪ .‬אחד‬
‫המסמכים הראשונים שהמכון הפיץ הוא חוקת הבטון שהפכה לימים לתקן ישראלי ת"י ‪ ,466‬על‬
‫מהדורותיו השונות ]‪.[48] ÷ [53] ,[16‬‬
‫בתשי"א‪ 1951-‬נחקק חוק ההתגוננות האזרחית ]‪ .[18‬חוק זה היווה את הבסיס להנחיות הבנייה‬
‫המוגנת בישראל עבור האוכלוסייה האזרחית של המדינה וההוראות לגבי בניית מקלטים ודרכי‬
‫הגישה אליהם‪.‬‬
‫חוק המהנדסים והאדריכלים נחקק בשנת התשי"ח‪ .1958-‬חוק זה קובע חובת רישום ורישוי של‬
‫מהנדסים ואדריכלים‪ .‬זכאי להירשם כמהנדס או אדריכל מי שעומד בקריטריונים של הכשרה‬
‫לימודית בארץ או בחו"ל כמפורט בסעיף ‪ 9‬לחוק‪ .‬זכאי להירשם כמהנדס או אדריכל רשוי מי‬
‫שהיה רשום שלוש שנים‪ ,‬ועבד בענף שבו היה רשום בתקופה זו )סעיף ‪ 11‬לחוק(‪.‬‬
‫כעשור לאחר קום המדינה‪ ,‬הופצו הנחיות בשפה העברית על ידי אנשי מקצוע מהאקדמיה ועל ידי‬
‫בעלי תפקידים במשרדי ממשלה שונים‪ ,‬למשל באגף השיכון‪ .‬בשנים מאוחרות יותר כבר הופקו‬
‫לקחים מניסיון הבנייה שהצטבר בישראל בשנים שחלפו ועודכנו ההנחיות לתכנון‪ .‬דוגמא להפקת‬
‫לקחים והצעת טיפוסי בניינים משופרים מופיעה בחוברת המכילה טיפוסי אב של בנייני מגורים‬
‫שהכין משרד השיכון בשנת ‪.[13] 1965‬‬
‫את המסמכים המקצועיים העיקריים שהשפיעו על תכן בנייני מגורים בישראל ניתן לסווג‬
‫לשלושה תחומים שונים‪ :‬תכן וביצוע השלד של בניינים מבטון מזוין‪ ,‬לרבות ביסוס בניינים‪,‬‬
‫עומסים הפועלים על מבנים ומיגון אוכלוסייה‪ .‬לכל אחד מהם יש השפעה כזו או אחרת על מידת‬
‫העמידות הסיסמית של בנייני מגורים קיימים ו‪/‬או מידת עמידותם בפני איומים מלחמתיים ו‪/‬או‬
‫‪34‬‬
‫איומי טרור שונים‪ .‬המסמכים הטכניים הישימים לתחומים עיקריים אלה מוצגים באופן תמציתי‬
‫בסעיפים שלהלן‪.‬‬
‫‪ 2.4.2‬תכן השלד של בניינים מבטון מזוין‬
‫להלן נסקרים בקצרה ובאופן כרונולוגי‪ ,‬מסמכים טכניים שונים המתייחסים לתכן השלד של‬
‫בניינים בכלל ושל בנייני מגורים בפרט‪ ,‬אשר היו בשימוש בישראל בתקופות שונות‪ .‬נתונים‬
‫והנחיות המופיעים במסמכים אלה עשויים לסייע מאד בקביעת מאפיינים מבניים חשובים‬
‫ולשחזור נתונים של הבנייה הקיימת בישראל לדורותיה‪ .‬לנתונים כאלה יש חשיבות רבה בכל‬
‫הקשור למיון בנייני מגורים קיימים בישראל ובהקשר להערכת עמידותם הסיסמית ו‪/‬או‬
‫עמידותם בפני איומים מלחמתיים ואיומי טרור ישימים שונים‪ .‬פירוט יתר של מסמכים אלה ושל‬
‫תוכנם מוצג ב ]‪.[21‬‬
‫‪ ‬חוקת הבטון– הוראות לשימוש בבטון מזוין בבניינים בהוצאת עיריית תל אביב – מחלקת‬
‫ההנדסה ]‪ .[20‬מסמך זה פורסם בשנת ‪ ,1946‬וניתן ללמוד ממנו על סוגי החומרים ושיטות‬
‫הבנייה שהיו נהוגות באותה תקופה )בטון מזוין‪ ,‬תקרות צלעות‪ ,‬תקרות מקשיות מתוחות‬
‫בכיוון אחד ובשני כיוונים‪ ,‬תקרות מקשיות ללא קורות וכו'(‪ .‬מטרת המסמך הייתה גיבוש‬
‫שיטה אחידה לשימוש בבטון מזוין בבניינים שנבו באותה עת בישראל‪ .‬המסמך התבסס על‬
‫חוקת הבטון האנגלית שפורסמה בשנת ‪ .1934‬למרות הפורמט הצנוע של מסמך זה‪ ,‬ניתן‬
‫לראות בו את האב טיפוס של מספר תקנים ישראליים )ת"י ‪ – 466‬חוקת הבטון; ת"י ‪– 412‬‬
‫עומסים אופייניים במבנים וכו'( שפורסמו במהלך השנים לאחר הקמת המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬מדריך לאינג'ינר ]‪ - [1‬פרופ' שלמה אטינגן מהטכניון ערך בין השנים ‪ 1954-1970‬סדרה של‬
‫מדריכים פרקטיים במגוון נושאים טכנולוגיים‪ ,‬החל ממדעי היסוד ועד הנדסת חשמל‪ .‬בהכנת‬
‫המדריך נטלו חלק מיטב המומחים בתחומים השונים הכלולים בו‪ ,‬שפעלו באותה תקופה‬
‫בישראל‪ .‬שלושה כרכים בסדרה זו הוקדשו לתחום הבנאות‪ ,‬כשהכרך הראשון בסדרה יצא‬
‫לאור בשנת ‪.1954‬‬
‫‪ ‬הצעת תקן ישראלי ת"י ‪ :466‬חוקת הבטון )‪ - [16] (1962‬תקן זה מהווה את חוקת הבטון‬
‫והבסיס לגרסאות המאוחרות יותר של תקן זה‪ ,‬ולתכן מבנים מבטון מזוין ומבטון בלתי מזוין‬
‫בארץ עד ימינו‪ .‬בתקן זה מוזכר הצורך להתחשב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעומסי רעידות אדמה בחישובי‬
‫היציבות )סעיף ‪ 1.6.1.1‬בתקן(‪ .‬חישובים על פי הנחיות תקן זה נערכים בשיטת המאמצים‬
‫המותרים‪ ,‬בהנחה של התנהגות אלסטית של רכיבי הבניין השונים‪ ,‬תוך מתן היתר להגדלת‬
‫המאמצים עד כדי ‪ 133%‬מהמותר‪ ,‬עבור מקרים של העמסה ע"י עומסי רוח או רעידות אדמה‬
‫)סעיף ‪ 1.7.1‬בתקן(‪ .‬תקן זה‪ ,‬על חלקיו הישימים השונים‪ ,‬שופר‪ ,‬שוכלל ועודכן מספר פעמים‬
‫במהלך השנים מאז הוא פורסם לראשונה ]‪ , [48] – [53‬כאשר שינוי משמעותי ביותר בו בוצע‬
‫באמצע שנות השבעים של המאה ה‪ ,20-‬בהתבסס על מחקר יסודי ומקיף של צוות פרופסורים‬
‫מהטכניון שהוביל את התקינה באותה עת‪ .‬תקן זה מהווה את הבסיס לתכן מבני הבטון‬
‫בישראל כיום‪ .‬במהדורת התקן משנת ‪ ,2003‬קיימת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם התייחסות לצמצום הסכנה‬
‫להתמוטטות בשרשרת של בניינים‪ .‬לסוגיה זאת יש חשיבות רבה בהקשר לעמידות בניינים‬
‫בהשפעות קיצוניות‪ ,‬לרבות עמידות בפני רעידות אדמה ובפני איומים מלחמתיים ואיומי‬
‫טרור ישימים שונים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ ‬תקן ישראלי ‪ :940‬ביסוס בניינים )‪ - [54] (1978‬בתקן זה מוגדרים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬קריטריונים‬
‫לתכן הביסוס )פרק ב' בתקן( וערכי תכן בסיסיים לחישוב ביסוס למבנה‪ ,‬כגון מאמצי מגע‬
‫מותרים בקרקעות שונות )לרבות סלעים(‪ .‬הנחיות תקן זה מחליפות ומעדכנות הנחיות‬
‫קודמות בנושאי הביסוס שהיו נתונות בספרים ובמדריכים‪ ,‬כמו המדריך לאינג'ינר ]‪ .[1‬בשנת‬
‫‪ 2008‬יצאה לאור מהדורה עדכנית של תקן זה ]‪.[55‬‬
‫‪ 2.4.3‬מיגון אוכלוסייה‬
‫בסעיף זה נסקרים בקצרה מסמכים טכניים שונים המתייחסים לדרישות הטכניות הקשורות‬
‫למיגון האוכלוסיה בפני איומים מלחמתיים ולתכן ולביצוע של רכיבי מיגון ושילובם בשלד של‬
‫בניינים בכלל ושל בנייני מגורים בפרט‪ ,‬אשר היה בהם שימוש בתקופות שונות בישראל‪ .‬מן הראוי‬
‫לחזור ולהדגיש שליישום דרישות מיגון בבניינים בכלל ובבנייני מגורים בפרט יש השפעה מהותית‬
‫על התנהגותם המקומית והגלובלית ועל עמידותם הסיסמית והמיגונית גם יחד של בניינים אלה‪.‬‬
‫‪ ‬חוק ההתגוננות האזרחית ]‪ [18‬ותקנות ההתגוננות האזרחית ]‪ – [59] – [63‬חוק ההתגוננות‬
‫האזרחית פורסם בשנת ‪ ,1951‬ומאז עודכן מספר פעמים‪ .‬בהתאם לחוק זה יש לבנות בישראל‬
‫מקלטים‪ .‬הידע והדרישות הטכניות בכל הקשור לתכנון ובניית מקלטים רוכזו בפעם ראשונה‬
‫בתקנות ההתגוננות האזרחית משנת ‪ .[59] 1969‬תקנות אלה עודכנו בשנת ‪ [60] 1990‬ועוד‬
‫מספר פעמים לאחר מכן‪ ,‬כמפורט להלן‪ .‬הן כוללות מספר דרישות בסיסיות‪ ,‬חלקן הגדול‬
‫גיאומטריות‪ ,‬ביחס למבנה המקלטים‪ ,‬לרבות מבנה של מקלטים המשולבים בבניינים רגילים‪,‬‬
‫כגון בנייני מגורים‪ ,‬ושל חדרי המדרגות המשמשים כדרכי גישה אליהם‪ .‬אין התייחסות‬
‫בתקנות אלה לסוגיות הקשורות לעמידות הכוללת של הבניינים בפני איומים מלחמתיים‬
‫ואיומי טרור‪ ,‬או בפני רעידות אדמה‪ .‬בתקנות ההתגוננות האזרחית משנת ‪ [59] 1969‬מוגדרות‬
‫דרישות ביחס לחדרי מדרגות מחוזקים שיש לבנות בבניינים גבוהים ובבניינים רבי קומות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כלולות בהן דרישות בנוגע למגדלי ביטחון שיש לבנות במבנים רבי קומות הממוקמים‬
‫בישובים עורפיים‪ .‬בתקנות ההתגוננות האזרחית שפורסמו בשנת ‪ [60] 1990‬מוגדרים שני‬
‫סוגים של חדרי מדרגות‪ :‬חדר מדרגות מחוזק עבור בניין שבו המרחק בין מפלס רצפת הקומה‬
‫העליונה‪/‬תחתונה ובין רצפת הכניסה למקלט הוא בין ‪ 12-27‬מ'‪ ,‬וחדר מדרגות ביטחוני בבניין‬
‫בו המרחק לעיל שווה או עולה על ‪ 27-‬מ'‪ .‬שני הסוגים של חדרי מדרגות הנ"ל צריכים להיות‬
‫מבטון מזוין יצוק באתר‪ ,‬ע"פ הדרישות הטכניות המפורטות בתקנות הנדונות‪ .‬המשמעות‬
‫המעשית של חדרי מדרגות אלה היא שבבניינים שאינם מוגדרים כבניינים גבוהים או רבי‬
‫קומות לא נדרש בתקופת הפרסום של תקנות אלה חדר מדרגות מבטון מזוין‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה גובשה מדיניות מיגון חדשה בישראל‪ ,‬על מנת לתת מענה‬
‫לאיום ירי הטילים ארוכי הטווח ולמשך ההתראה הקצר‪ .‬בשנת ‪ 1992‬פורסם תיקון לתקנות‬
‫ההתגוננות האזרחית ]‪ ,[61‬המתייחס לתכנון וביצוע מרחבים מוגנים קומתיים ודירתיים‪,‬‬
‫בצורת תיבות בטון מזוין הבנויות זו מעל זו ורתומות אחת לשנייה בבנייני קומות‪ ,‬אשר‬
‫יוצרות פיר‪/‬גרעין בטון מזוין לכל גובה הבניין‪ .‬לפירי‪/‬גרעיני בטון מזוין אלה יש בדרך כלל‬
‫תפקיד חשוב במערכת ההקשחה של הבניין בפני עומסים אופקיים‪ ,‬לרבות עומסים סיסמיים‪.‬‬
‫התיקון של תקנות ההתגוננות האזרחית שפורסם בשנת ‪ [61] 1992‬כולל גם התייחסות לחדרי‬
‫מדרגות בבניינים בהם קיימים מרחבים מוגנים‪ .‬בשנת ‪ 1994‬פורסם תיקון לתקנות אלה‪,‬‬
‫המתייחס לתכנון וביצוע מרחבים מוגנים מוסדיים ולחדרי מדרגות בבניינים בהם קיימים‬
‫‪36‬‬
‫מרחבים מוגנים מוסדיים ]‪ .[62‬בשנת ‪ 1998‬פורסם תיקון נוסף לתקנות הנדונות ]‪,[63‬‬
‫המתייחס לתכנון וביצוע של מרחבים מוגנים קומתיים ודירתיים באזורים של קווי עימות‪ .‬על‬
‫פי תיקונים אלה של תקנות ההתגוננות האזרחית‪ ,‬החל משנת ‪ 1992‬חלה חובה לבצע חדרי‬
‫מדרגות מבטון מזוין גם בבניינים שאינם גבוהים או רב קומתיים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין בתקנות‬
‫אלה התייחסות מפורשת לתגובה הכוללת של המרחבים המוגנים ושל המבנה השלם במקרה‬
‫של פעולת העומסים השונים החזויים לפעול עליהם‪ .‬בייחוד אמור הדבר לגבי שיתוף פעולה‬
‫אינטגראלי של המרחבים המוגנים עם יתר חלקי שלד הבניין‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי התקנות כוללות‬
‫גם הקלות מסוימות המאפשרות הקטנה בהיקף של קירות המרחבים המוגנים בקומת‬
‫הכניסה של הבניינים לכדי ‪ 70%‬מהיקפם המלא בקומות האופייניות‪ .‬הקלה זאת אמנם‬
‫יכולה לסייע בתכנון מקומות החנייה בקומת הכניסה לבניין‪ ,‬אולם היא פוגעת בלי ספק‬
‫בתסבולת הגזירה והכפיפה של חתך המוטרח ביותר של פיר המרחבים המוגנים‪ ,‬דבר הפוגע‬
‫במידת העמידות הסיסמית של בנייני קומות בהם מנוצלת הקלה זו‪.‬‬
‫‪ ‬התקן לבנייה קשיחה ולחדרי ביטחון ]‪ – [57‬פורסם בשנת ‪ 1978‬על ידי מפקדת קצין הנדסה‬
‫ראשי והוא מהווה עדכון ביחס למהדורה מוקדמת יותר של התקן משנת ‪ .1976‬המסמך‬
‫מתייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לבנייה אזרחית רגילה בישובים שהוגדרו בזמנו כישובי קו עימות‪.‬‬
‫המטרות העיקריות של ההנחיות הכלולות בתקן זה הינן‪ :‬לספק לאנשים המאכלסים את‬
‫הבניינים הנדונים הגנה ראשונית בפני התקפות מלחמתיות‪ ,‬עד שתתאפשר ירידתם למקלטים‬
‫תת‪-‬קרקעיים ובמקביל להקנות לבניין רמת שרידות גבוהה בפני השפעות של כלי נשק שונים‬
‫)עד לרמה של פגיעות קרובות של ארטילריה בינונית(‪ .‬על פי הנחיות אלה מעטפת הבניין‬
‫צריכה להיות מבטון מזוין יצוק באתר‪ ,‬או מעטפת בטון מזוין מתועשת )שיטת הקרומים(‪ ,‬או‬
‫טרומה‪ .‬התקן כולל גם הנחיות לבניית חדרי ביטחון‪ ,‬כתוספת לבניינים קיימים שלא נבנו‬
‫מראש במתכונת של בנייה קשיחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוק התכנון והבנייה ותקנות התכנון והבנייה ]‪ - [64] ,[19‬חוק התכנון והבנייה פורסם בשנת‬
‫‪ 1965‬ומאז הוא והתקנות שנגזרו ממנו עודכנו מספר פעמים‪ .‬תקנות התכנון והבנייה כוללות‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬הגדרות בקשר לתכן ולביצוע של בניינים וכן הגדרות של מושגים כגון‪ :‬מקלט‪,‬‬
‫מרחב מוגן‪ ,‬בניינים גבוהים ובניינים רבי קומות‪ .‬כמו כן‪ ,‬כלולות בתקנות התכנון והבנייה‬
‫הנחיות תכן גיאומטריות ביחס לחדרי מדרגות בבניינים גבוהים ובבניינים רבי קומות‪ .‬בהיבט‬
‫זה יש לציין כי קיים שוני בין ההגדרות בתקנות התכנון והבנייה ותקנות ההתגוננות האזרחית‬
‫המתייחסות לגובה בנייני קומות ולחדרי המדרגות של בניינים אלה‪ .‬בנוסף לכל אלה כלולות‬
‫בתקנות התכנון והבנייה דרישות לחישובים הנדסיים הנחוצים להוכחת יציבותם של בניינים‪,‬‬
‫תוך התייחסות לתקנים הישימים לסוגיות הנדונות‪ .‬בכך הן מהוות חוליה מקשרת בין תקנות‬
‫ההתגוננות האזרחית לתקנים המוזכרים בהמשך‪.‬‬
‫‪ ‬תקנים ישראליים ‪ -‬תקנים ישראליים ראשונים הדנים במיגון אוכלוסייה אזרחית ובמקלטים‬
‫פורסמו בשנת ‪) 1953‬ת"י ‪ ,[42] 71‬ת"י ‪ ,[43] 73‬ת"י ‪ .([44] 76‬תקנים אלה התייחסו למקלטים‬
‫תת קרקעיים ועל קרקעיים )ת"י ‪ 71‬ות"י ‪ 73‬בהתאמה(‪ .‬ת"י ‪ 76‬כלל תוספת לשני תקנים אלה‬
‫בכל הקשור לחומרים חלופיים לבטון מזוין היכולים לשמש לצורכי מיגון אוכלוסייה‪ .‬בתקנים‬
‫אלה אין דרישה לחדרי מדרגות מבטון מזוין בבנייני קומות הכוללים מקלטים‪ .‬לאור זאת‪,‬‬
‫תרומת תקנים אלה להבטחת העמידות הכוללת של בניינים אזרחיים רגילים בפני עומסים‬
‫אופקיים‪ ,‬כגון עומסים סיסמיים או עומסי הדף הינה מוגבלת למדי‪ .‬אין מידע על היקף‬
‫השימוש בתקנים אלה בטרם פרסום תקנות ההתגוננות האזרחית משנת ‪,[59] 1969‬‬
‫‪37‬‬
‫המוזכרות לעיל‪ .‬התייחסות בלתי ישירה לנושא של התמודדות עם השפעות קיצוניות‬
‫אפשריות שונות ניתן למצוא בתקן ישראלי ת"י ‪ – 466‬חלק ‪ ,[51] 1‬בפרק הדן בנושא צמצום‬
‫הסכנה להתמוטטות בשרשרת של בניינים שלודים מבטון מזוין‪.‬‬
‫‪ ‬מקורות מידע נוספים‪:‬‬
‫‪ o‬בספרו של ד"ר א‪ .‬רצון משנת ‪ [38] 1963‬מוצגות דרישות ביחס למקלטים ודרכי גישה‬
‫אליהם‪ ,‬לרבות חדרי מדרגות ומגדלי ביטחון בבנייני קומות בני ‪ 6‬קומות לפחות‪ .‬מגדלי‬
‫הביטחון‪ ,‬חדרי המדרגות והמקלטים צריכים להיות בנויים מבטון מזוין‪ .‬עבור בניינים‬
‫בני ‪ 6-8‬קומות ההנחיות מתירות חדרי מדרגות מלבנים או בלוקי בטון מלאים בעובי ‪20‬‬
‫ס"מ‪ .‬המידע הכלול בספר זה מצביע על כך שגם בתקופה שלפני פרסום התקנות‬
‫להתגוננות אזרחית בשנת ‪ [59] 1969‬נבנו בישראל מקלטים בבניינים‪.‬‬
‫‪ o‬בספרו של פרופ' ינקלבסקי משנת ‪ ,[26] 1979‬על שני כרכיו‪ ,‬מוצגים עקרונות התכנון‬
‫והביצוע של מקלטים להתגוננות אזרחית‪ ,‬כולל שילובם בבניינים אזרחיים רגילים‪ .‬בין‬
‫היתר‪ ,‬יש בספר זה התייחסות לחדרי מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים ולמגדלים של חדרי‬
‫ביטחון בבניינים רבי קומות‪ ,‬שיש להם השפעה ממשית על עמידות בנייני קומות ובניינים‬
‫רבי קומות בפני עומסים אופקיים‪ ,‬לרבות עומסי הדף ורעידות אדמה‪.‬‬
‫‪ o‬במדריך לתכנון וביצוע מרחבים מוגנים בהוצאת פיקוד העורף ]‪ [2‬כלולות פרשנויות‬
‫והסברים לדרישות השונות הכלולות בתקנות ההתגוננות האזרחית‪ ,‬המלוות בדוגמאות‬
‫תכן מעשיות‪ .‬מן הראוי לציין שההתייחסות של מדריך זה לסוגיות הקשורות לתכן השלד‬
‫של מרחבים מוגנים ושל חדרי מדרגות ושילובם במערכת המבנית הכוללת של בניינים‬
‫הינה מוגבלת ביותר‪.‬‬
‫‪ o‬דו"ח בן ‪ 2‬כרכים המסכם מחקר שבוצע במכון הלאומי לחקר הבנייה ופורסם בשנת ‪2005‬‬
‫]‪ ,[25‬כולל התייחסות מפורטת לשילוב מרחבים מוגנים וחדרי מדרגות‬
‫מחוזקים‪/‬ביטחוניים בבנייני קומות‪ ,‬לצורך שיפור עמידותם ברעידות אדמה ובאיומים‬
‫מלחמתיים‪ .‬הכרך הראשון של הדו"ח כולל‪ ,‬בנוסף לסקירה מפורטת של הבסיס ההנדסי‪,‬‬
‫העיוני והניסויי לשימוש במרחבים מוגנים‪ ,‬ניתוחים חישוביים השוואתיים שונים‪ ,‬לצורך‬
‫בחינת מידת התרומה של פירי מרחבים מוגנים ושל חדרי מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים‬
‫לשיפור עמידותם של בנייני קומות בעומסים סיסמיים ועומסי הדף‪ ,‬כל זאת תוך דגש על‬
‫בנייני מגורים מהסוגים הנפוצים בישראל‪ .‬הכרך השני של הדו"ח כולל הצעה להנחיות‬
‫מוקדמות לתכן השלד של בנייני קומות הכוללים פירי מרחבים מוגנים וחדרי מדרגות‬
‫מחוזקים‪/‬ביטחוניים‪.‬‬
‫‪2.4.4‬‬
‫תכן סיסמי‬
‫בסעיף שלהלן נסקרת בקצרה ובצורה כרונולוגית התפתחות התקינה הסיסמית בישראל במהלך‬
‫השנים מאז הקמת המדינה‪ .‬פירוט יתר של הנושאים הקשורים להתפתחות התקינה הסיסמית‬
‫בישראל מוצג ב‪ [21] -‬וב ]‪.[23‬‬
‫‪ ‬הצעת תקן ישראלי ת"י ‪ 413‬משנת ‪ [15] 1961‬הוכנה ע"י אינג' מ‪ .‬שפיץ‪ ,‬על סמך הוראות‬
‫הקיימות בארצות חוץ ונתונים סיסמיים שסוכמו בארץ‪ .‬ההצעה הופצה כהשלמה לתקן‬
‫ת"י ‪ 412‬הדן בעומסים הסטטיים בבניינים‪ .‬בהצעת התקן ת"י ‪ 413‬חולקה המדינה לשני‬
‫אזורים סיסמיים‪ ,‬כאשר באזורי הארץ ממזרח לשפלת החוף מקדם התכן היה גבוה פי ‪ 2‬מזה‬
‫‪38‬‬
‫של איזור שפלת החוף והנגב‪ .‬השפעת רעידות אדמה חושבה בתקן זה ככוח האופקי המופעל‬
‫במרכז המסה של כל אחד מחלקי הבניין בכל כיוון שהוא‪.‬‬
‫על פי הערכת אינג' אשר מילר שהיה בין חברי ועדת התקינה שהכינה את הצעת התקן הנ"ל‪,‬‬
‫תפוצת הצעת התקן מ‪ 1961-‬הייתה נמוכה ולהערכתו פחות מ ‪ 15%‬מכלל המתכננים השתמשו‬
‫בו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקן ישראלי ת"י ‪ 413‬משנת ‪ - [45] 1975‬תקן זה החליף את הצעת התקן ת"י ‪ 413‬מ‪ 1961-‬ואת‬
‫הדרישה לתכן מבנים בישראל לעמידות ברעידות אדמה עפ"י התקן הסיסמי הצרפתי‪,‬‬
‫‪ Regles parasesmiques PS 62 – Document Technique Unifie P.S.‬משנת ‪,1969‬‬
‫]‪ [58‬שנכללה בשנת ‪ 1970‬בתקנות התכנון והבנייה‪ .‬התקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪ [45] 1975‬הוא‬
‫המסמך הטכני העברי המחייב הראשון בישראל לתכן מבנים לעומסי רעידות אדמה‪ .‬בתקן זה‬
‫ישנן תוספות רבות ביחס להצעת התקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪ :1961‬עודכנו כלפי מעלה מקדמי‬
‫התאוצות האופקיות באזורים מסוימים ברחבי המדינה‪ ,‬נוסף חישוב מקורב לזמן מחזור‬
‫טבעי וניתנה התייחסות לתוספת העומס עקב פיתול‪ ,‬להגבלת הזזה כוללת של המבנה‪,‬‬
‫להטרחה של אלמנטים זיזיים כמעקות ורכיבים משניים‪ ,‬לתכן קירות‪ ,‬להגדרת מרווח נדרש‬
‫במישקי הפרדה )מינימום ‪ 2‬ס"מ(‪ ,‬לחישוב מודאלי לבניינים בגובה העולה על ‪ 50‬מ' וכו'‪.‬‬
‫בתקן נכללות הערות מילוליות לגבי החשיבות הרבה של פשטות ואחידות הסכימה המבנית‬
‫של הבניינים‪ ,‬הגבלות לגבי תכן עמודים ודרישה לרכיבים מקשרים בין היסודות‪ .‬תקן זה‬
‫מאפשר שימוש בקירות בני הכלואים בין קורות‪/‬חגורות ועמודי בטון מזוין כקירות הקשחה‬
‫לבניינים בגובה עד ‪ 4‬קומות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתקן קיימת דרישה להעברת אלמנטים מקשיחים דרך‬
‫קומת עמודים‪ ,‬אך בולטות בחסרונן הגדרות והגבלות בדבר קומה חלשה ו‪/‬או גמישה‪ .‬על פי‬
‫הגרסה הראשונה של תקן זה ישראל חולקה לשלושה אזורים מבחינת חומרת הסיכונים‬
‫הסיסמיים החזויים‪ ,‬זאת בניגוד לחלוקה לשני אזורים‪ ,‬על פי הצעת תקן ת"י ‪ 413‬משנת‬
‫‪ .1961‬בגיליונות תיקון שהופצו לתקן זה במהלך השנים )בשנים ‪,(1990 ,1989 ,1980 ,1977‬‬
‫עודכנו ותוקנו נוסחאות שונות וצורפה מפת אזורים סיסמיים של ישראל‪ ,‬אשר בה מקדמי‬
‫התאוצה הוגברו במידה זו או אחרת באזורים מסוימים בישראל‪ ,‬בהשוואה לגרסה המקורית‬
‫של התקן מ ‪ .1975-‬בהקשר זה יש לציין כי מבנים שתוכננו לפני הטמעת ת"י ‪ 413‬משנת ‪1975‬‬
‫)יותר מ‪ 35%-‬מהבניינים הקיימים בישראל( תוכננו להטרחות אופקיות נמוכות ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקן ישראלי ת"י ‪ 413‬משנת ‪ - [46] 1995‬זה הוא תקן מודרני יחסית שהסתמך בעיקר על תקן‬
‫קליפורני מקביל‪ ,‬אשר אמור להבטיח באופן סביר עמידות סיסמית ראויה של בניינים‪, ,‬‬
‫לרבות בנייני מגורים‪ ,‬המתוכנים ומבוצעים בקפידה על פי הנחיותיו‪ ,‬תוך התחשבות‬
‫בסיכונים הסיסמיים החזויים באזורים השונים של המדינה בהתאם למפת תאוצות קרקע‬
‫אופקיות חזויות הצמודה לתקן )בהנחה שאלה משקפים בצורה נכונה את הסיכון הסיסמי‬
‫הצפוי(‪ .‬התקן כולל הגדרות והליכים מפורטים וברורים לחישוב העמסות הסיסמיות החזויות‬
‫לפעול על מבנים מסוגים שונים והוא מספק כלים לתכן רכיבי בטון מזוין בעלי רמות משיכות‬
‫שונות )רמת משיכות נמוכה‪ ,‬בינונית וגבוהה(‪ .‬התקן בגרסתו זו מאפשר למעשה למהנדס‬
‫מבנים העוסק בתכנון‪ ,‬במידה והוא בעל השכלה בסיסית בתכן א‪-‬סיסמי של מבנים‪ ,‬לתכן‬
‫בניין חדש הכולל מערכת הקשחה העונה לדרישות התקן‪ .‬מפת אזורי הארץ על פי חלוקה‬
‫לרמות התאוצה קרקע אופקית חזויה‪ ,‬המהווה חלק מתקן זה‪ ,‬התעדכנה‪/‬הוחמרה באופן‬
‫משמעותי בשנת ‪ .2002‬כמו כן‪ ,‬במקום מפת תאוצות קרקע אופקיות חזויות נכללה בגיליון‬
‫‪39‬‬
‫תיקון זה של ת"י ‪ 413‬רשימה מפורטת של ישובים קיימים בישראל עם ציון תאוצת קרקע‬
‫אופקית חזויה המתאימה לכל ישוב וישוב‪ .‬בהקשר זה יש לציין כי בניינים שתוכננו לפי ת"י‬
‫‪ 413‬בגרסותיו משנת ‪ 1995‬והגרסה משנת ‪ [47] 1998‬תוכננו לעומסים נמוכים יותר מהעומסים‬
‫הנדרשים מהם כיום‪ .‬בשנת ‪ 2009‬פרסם מכון התקנים גיליון תיקון מס' ‪ 3‬של תקן זה‪,‬‬
‫המחמיר ביחס לגרסה הקודמת של תקן זה‪ ,‬בעיקר בסוגיות הקשורות לתסבולת הגזירה של‬
‫רכיבי ההקשחה של בנייני קומות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקן ישראלי ת"י ‪ - 2413‬הנחיות להערכת עמידות מבנים קיימים ברעידת אדמה משנת ‪2003‬‬
‫]‪ .[56‬תקן זה נועד במקור לטיפול בחיזוק מבנים קיימים אולם בפועל עוסק בהערכת עמידות‬
‫סיסמית של הבניה הקיימת‪ .‬בתקן זה מוצגות ‪ 3‬רמות אבחון‪ ,‬שהראשונה בהן היא למטרות‬
‫סטטיסטיות בשיטת ניקוד‪ ,‬השנייה היא אבחון ראשוני והשלישית מפנה להליך מפורט‪,‬‬
‫המבוסס על חישוב לפי ת"י ‪ 413‬משנת ‪ .[47] 1998‬בתקן ישנה התייחסות לבניינים הכוללים‬
‫פירי מרחבים מוגנים‪ .‬התייחסות זו מאפשרת הימנעות מבדיקת עמידותם ברעידת אדמה של‬
‫בניינים קיימים הכוללים פירי מרחבים מוגנים‪ ,‬במגבלות המוכתבות ע"י מספר הקומות של‬
‫בניינים אלו ומקדם התאוצה האופקית החזוי‪ .‬יש לציין שתקן זה‪ ,‬אינו נותן מענה מספק‬
‫לבעיות הקשורות להערכת העמידות הסיסמית של בניינים קיימים ו‪/‬או לחיזוקם‪ .‬מן הראוי‬
‫לציין שעוד לפני פרסום התקן הישראלי ת"י ‪ 2413‬נערך במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון‬
‫מחקר בנושא הערכת עמידות סיסמית של בנייני מגורים קיימים ]‪ ,[23‬אם כי ממצאיו‬
‫והמלצותיו לא נלקחו בחשבון בזמן עריכת התקן הנדון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמ"א ‪ - 38‬בשנת ‪ 2005‬פורסמה תוכנית מתאר ארצית לחיזוק בנייני מגורים קיימים בפני‬
‫רעידות אדמה )תמ"א ‪ .[41] (38‬התכנית הוכנה ביוזמת הממשלה במסגרת ועדה בין משרדית‬
‫שכוננה לטיפול בהיערכות המדינה לרעידות אדמה‪ .‬התוכנית נועדה לעודד בעלי ודיירי‬
‫בניינים קיימים שנבנו לפני ‪ 1980‬לחזק את הבניינים שבבעלותם‪ ,‬באמצעות הטבות‬
‫משמעותיות )אחוזי בנייה מוגדלים‪ ,‬תוספת קומות מגורים וכיו"ב(‪ .‬מן הראוי לציין שתוכנית‬
‫מתאר זו נותנת כלים אדמיניסטרטיביים בהקשר למימוש הטבות אלה‪ ,‬אך אינה מנחה‬
‫בצורה מקצועית‪-‬הנדסית‪ ,‬מפורטת וברורה‪ ,‬איך לבצע את החיזוק הנדרש של הבניינים‬
‫אליהם היא מתייחסת‪ .‬הקביעה של שנת ‪ 1980‬היא שרירותית באשר גם בניינים רבים שנבנו‬
‫מאוחר יותר אינם עונים לדרישות תקן עדכניות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬תכנית המתאר הנדונה אינה‬
‫מכילה מרכיבים חשובים הדרושים להפעלה מלאה ונכונה של חיזוק‪/‬שדרוג סיסמי של בנייני‬
‫מגורים קיימים ויש צורך במסמכים טכניים משלימים לצורך זה‪.‬‬
‫סקירת התפתחות הבנייה וכן התקנים‪ ,‬התקנות וההנחיות לדורותיהם‪ ,‬חשובה לכל דיון בהערכת‬
‫עמידות הבנייה הקיימת ברעידות אדמה‪ .‬יחד עם זאת חשוב להבין כי עמידות של בניין ספציפי‬
‫כלשהו אינה בהכרח קשורה רק בדרישות התקנים וההנחיות‪ ,‬אלא גם )ולעתים במידה רבה(‬
‫בשיטת הבנייה‪ ,‬בחומרים ובתכונותיהם וכיו"ב‪ .‬שיטות בנייה מסוימות עשויות להקנות לבנין‬
‫נתונים טבעיים שיאפשרו לו התמודדות עם השפעות מסוימות של רעידת אדמה‪ ,‬בלי קשר‬
‫לדרישות התקנים ולהנחיות שהיו תקפים בתקופת בנייתו‪.‬‬
‫על מנת לעמוד על המשמעויות המעשיות של התפתחות התקינה הסיסמית בישראל‪ ,‬המוצגת‬
‫לעיל‪ ,‬מבחינת הדרישות הבסיסיות ביחס לעמידות בפני עומסים אופקיים של בניינים שנבנו‬
‫בישראל בתקופות שונות באזורים גיאוגרפיים שונים‪ ,‬מוצגים בסעיף ‪ 4.4‬בפרק ‪ 4‬להלן‪ ,‬נתונים‬
‫מחושבים לגבי דרישות אלה בהתבסס על התקנים הישראליים הנ"ל לדורותיהם‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫פרק ‪ - 3‬סיווג בנייני מגורים קיימים בישראל‬
‫‪ 3.1‬כללי‬
‫בפרק ‪ 2‬לעיל מוצגת באופן תמציתי סקירת התפתחות הבנייה למגורים בישראל החל ממחצית‬
‫המאה ה‪ 19-‬ועד עתה‪ ,‬עם דגש על סוגיות הקשורות לעמידות הסיסמית של בנייני מגורים קיימים‬
‫בישראל‪ .‬ממצאי סקירה זו שימשו בסיס לגיבוש נתונים בסיסיים לאפיון בנייני מגורים קיימים‬
‫בישראל‪ ,‬במטרה לאפשר הערכה מושכלת ומפורטת יחסית של עמידותם הסיסמית ותגובתם‬
‫הצפויה באירועי רעידות אדמה חזויות שונות‪ .‬הדבר נחוץ‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לצורך גיבוש הערכות נזקים‬
‫ריאליות ככל הניתן‪ ,‬שצפויים להתפתח בעקבות אירועי רעידות אדמה חזקות‪ ,‬ברמה מוניציפאלית‪,‬‬
‫האזורית והכלל ארצית‪.‬‬
‫על סמך סקירת התפתחות הבנייה בישראל המוצגת בפרק ‪ 2‬לעיל ניתן להסיק שבישראל קיים מגוון‬
‫רחב מאוד של סוגים שונים של בנייני מגורים קיימים‪ ,‬בעלי מאפיינים מבניים שונים‪ ,‬שחלקם‬
‫ייחודי לישראל‪ ,‬והם נבנו בטכנולוגיות בנייה שונות ומגוונות‪ ,‬לעתים די ייחודיות‪ .‬אי לכך‪ ,‬סיווג‬
‫בנייני המגורים הקיימים בישראל למספר מצומצם של קבוצות סוגי בניינים‪ ,‬אינו יכול לייצג באופן‬
‫אמין את כל בנייני המגורים הקיימים כיום בישראל‪ .‬לפיכך נעשה בפרק זה מאמץ לסווג את בנייני‬
‫המגורים הקיימים בישראל לקבוצות סיווג אופייניות‪ ,‬תוך התחשבות בפרמטרים שיש להם השפעה‬
‫על העמידות הסיסמית של הבניינים הנ"ל‪ ,‬כמפורט בהמשך פרק זה‪.‬‬
‫הניסיון לסווג את הבנייה הקיימת בישראל בכלל‪ ,‬ואת הבנייה לצורכי מגורים בפרט‪ ,‬למספר מסוים‬
‫ומוגבל יחסית של קבוצות סיווג‪ ,‬מושתת על המחשבה שניתן אולי לייצג את כלל הבנייה בישראל על‬
‫ידי משפחה מוגבלת יחסית של טיפוסי בניינים מייצגים‪ .‬על ידי כך‪ ,‬ניתן אולי לאפיין את כלל‬
‫הבנייה הקיימת בישראל בתוכנה להערכת הנזקים בתרחיש רעידת אדמה מסוים‪ ,‬כגון תוכנת‬
‫‪ ,[65] Hazus‬או בכל תוכנת תרחישי רעידות אדמה ייעודית אחרת‪ ,‬המבוססת על הנחה כזאת‪,‬‬
‫במטרה לאפשר ביצוע הערכות מהירות בכל הקשור לחומרת הנזקים החזויים ברמה מוניציפאלית‪,‬‬
‫אזורית וכלל ארצית‪ ,‬מבלי שיהיה צורך בהערכת העמידות הסיסמית הפרטנית של כל בניין ובניין‪.‬‬
‫כידוע תוכנת ‪ Hazus‬שפותחה בארה"ב כוללת בתוכה כמה עשרות טיפוסי בניינים מסוגים שונים‬
‫)לא רק בנייני מגורים(‪ ,‬אך אלה לא מתאימים ברובם למאפייני הבנייה הישראלית לדורותיה‪,‬‬
‫ומספר הטיפוסים של בניינים הכלול בתוכנה זו שעשוי להתאים לצרכים המוזכרים לעיל הינו מוגבל‬
‫ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם בסופו של דבר ייעשה שימוש כלשהו בתוכנת ‪ Hazus‬לצורך הערכת הנזק הצפוי‬
‫לסביבה הבנויה בישראל בעקבות רעידת אדמה חזקה כלשהי‪ ,‬יהיה צורך לשלב בתוכה רשימה‬
‫הרבה יותר מפורטת של סוגי הבניינים האופייניים הקיימים בישראל‪ ,‬על מאפייניהם המבניים‬
‫והאחרים‪ .‬במהלך המחקר הנוכחי הסתבר כי גישה זאת בעייתית מאד וייצוג קבוצת בניינים דומים‬
‫באמצעות בניין מייצג יחיד עלולה להביא לסטיות ניכרות מאד בין ההערכות לגבי הנזקים לנזק‬
‫הצפוי להתפתח בפועל בכל אחד מהבניינים השייכים לקבוצת סיווג מסוימת‪ ,‬הפוגעות במשמעות‬
‫התוצאות ההערכות ומעמידות בספק את הגישה כולה‪.‬‬
‫גם אם גישה זאת הייתה נמצאת מתאימה וראויה‪ ,‬יש צורך בראש וראשונה לקבוע עבור כל טיפוס‬
‫בניין את הנתונים המתאימים לצורך האנליזה‪ ,‬ובראש ובראשונה את עקומי התסבולת האופקית‬
‫המייצגים לכל סוגי הבניינים האופייניים הקיימים בישראל‪ ,‬בהתבסס על נתוניהם המבניים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פעילות זו הינה רחבת היקף כשלעצמה ואינה כלולה בשלב הנוכחי של מחקר זה‪ .‬יש להדגיש כי‬
‫הגישה של אפיון בניינים אופייניים המייצגים אולי את כלל אוכלוסיית הבניינים הקיימים‪ ,‬נובע‬
‫מהערכה שלא ניתן לייצג את כל הבניינים ולטפל בנתונים של כל בניין באופן פרטני‪ ,‬שאלמלא כן‪ ,‬זו‬
‫בודאי הייתה דרך הטיפול המתאימה ביותר‪ .‬הגישה שביסוד תוכנת ‪ Hazus‬ואשר הולידה את‬
‫הצורך במחקר זה‪ ,‬של שימוש בטיפוסי בניינים מייצגים לייצוג כלל אוכלוסיית הבניינים הקיימים‪,‬‬
‫מחייבת בחינת היתכנות והוכחת תקפות‪ ,‬מכיוון שאם יתברר כי בניין אופייני כלשהו אינו מייצג‬
‫כראוי את אוכלוסיית הבניינים הקיימים המשויכת לקבוצת הסיווג הנדונה‪ ,‬יהיה קשה לקבל את‬
‫הגישה הנדונה לצורך הערכת הנזק הכולל בתרחיש רעידת אדמה כלשהו‪.‬‬
‫בהקשר זה מן הראוי לציין כבר בשלב זה‪ ,‬שלימוד שנעשה במסגרת מחקר זה שממצאיו מוצגים‬
‫בפרקים שלהלן‪ ,‬מראה כי עקומי תסבולת אופקית של בנייני מגורים רבים מאוד הקיימים בישראל‬
‫הינם שונים במידה מהותית ביותר מאלה המתקבלים בהתבסס על עקומי התסבולת שנקבעו להם‬
‫בהתבסס על נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬למרות שניתן לשייכם לטיפוס בניין מסוים הכלול בתוכנה זו‪,‬‬
‫כמפורט בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫‪ 3.2‬פרמטרים עיקריים לסיווג בנייני מגורים קיימים בישראל‬
‫על מנת לאפשר את המיון של המגוון הרחב מאוד של סוגי הבניינים הקיימים בישראל בכלל‪ ,‬ושל‬
‫בנייני המגורים בפרט‪ ,‬יש צורך לסווג את הבניינים הנדונים לפי מספר פרמטרים בסיסיים‪ ,‬בדומה‬
‫לנעשה גם בתוכנת ‪ .Hazus‬הפרמטרים הבסיסיים שלפיהם יש צורך לסווג את בנייני המגורים‬
‫הקיימים בישראל הינם כדלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫סיווג לפי סוג המערכת המבנית‪ ,‬לרבות התייחסות לנתון אם מדובר על בניינים בלתי שלודים‬
‫או בניינים שלודים‪ ,‬כמו גם התייחסות לסוג השלד ולסוגי חומרי הבנייה ששימשו לבניית‬
‫הבניין‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סיווג לפי מאפיינים גיאומטריים בסיסיים של הבניין המשפיעים על עמידותו הסיסמית‪ ,‬כגון‬
‫סדירות או אי סדירות בתנוחה אופקית )בעיות פיתול( ו‪/‬או אנכית )קומה חלשה‪ ,‬קומה‬
‫גמישה‪ ,‬עמודים קצרים(‪ ,‬הולם סיסמי וכו'‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫סיווג לפי גובה הבניין‪/‬מספר קומות הבניין‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫סיווג לפי גיל הבניין‪/‬תקופת בנייתו‪ ,‬על פי חלוקה המתאימה להתפתחות התקינה הסיסמית‬
‫בישראל‪.‬‬
‫בהסתמך על ממצאי סקירת התפתחות הבנייה למגורים בישראל‪ ,‬המוצגת בפרק ‪ 2‬לעיל‪ ,‬ניתן לקבוע‬
‫שהרוב המכריע של בנייני מגורים קיימים בישראל יכולים להיות מסווגים ל‪ 4 -‬קבוצות סווג כלליות‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בניינים בלתי שלודים הכוללים קירות נושאים מסוגים שונים;‬
‫ב‪.‬‬
‫בניינים קונוונציונליים שלודים מבטון מזוין יצוק באתר עם קירות ומחיצות בני מסוגים‬
‫שונים;‬
‫ג‪.‬‬
‫בניינים טרומים מבטון מזוין ו‪/‬או דרוך;‬
‫ד‪.‬‬
‫בניינים בעלי מערכת מבנית משולבת )בטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר – רכיבים טרומים‬
‫מבטון מזוין ו‪/‬או דרוך או בטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר – קונסטרוקציית פלדה(;‬
‫‪42‬‬
‫בנוסף לבנייני מגורים קיימים שניתן לשייך אותם לאחת מקבוצות הסיווג הבסיסיות המפורטות‬
‫לעיל‪ ,‬קיימים בישראל גם בנייני מגורים נמוכים הבנויים בשיטות בנייה קלות מתועשות שונות‪ ,‬כגון‬
‫בניינים עם שלד מקונסטרוקציית עץ או פלדה‪ ,‬אשר יובאו לארץ בעיקר בשנות ה‪ 90-‬של המאה‬
‫ה‪ ,20-‬בתקופת העלייה המסיבית מארצות חבר העמים‪ .‬מספר הבניינים מהסוגים הנדונים אינו‬
‫גדול‪ .‬לאור הרב גוניות הרבה בשיטות הבנייה הנ"ל ובגלל מספרם הקטן למדי של בנייני מגורים‬
‫קיימים מהסוגים הנדונים‪ ,‬כמו גם לאור העובדה שמרביתם תוכננו ונבנו בתקופה בה כבר היה קיים‬
‫בישראל תקן עמידות בניינים ברעידות אדמה – ת"י ‪ ,413‬אין אליהם התייחסות ספציפית במסגרת‬
‫המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫מבחינת הסיווג הבסיסי של בנייני המגורים הקיימים כיום בישראל ניתן לקבוע שרובם המכריע‬
‫שייך לקבוצת סיווג בסיסית ב' כמפורט לעיל‪ ,‬כלומר מדובר בבניינים הכוללים מערכות מבניות‬
‫קונוונציונליות שלודות מבטון מזוין עם קירות ומחיצות בני מסוגים שונים ]‪ .[21‬לקבוצות הסיווג‬
‫האחרות משתייכים הרבה פחות בנייני מגורים קיימים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא ניתן להתעלם מבנייני‬
‫המגורים הקיימים השייכים לקבוצות הסיווג האחרות המוצגות לעיל‪ .‬במסגרת המחקר הנוכחי לא‬
‫נערכה סקירה כוללת ומפורטת של אינוונטר בנייני המגורים הקיימים על פי סיווגם לקבוצות‬
‫הסיווג הבסיסיות המתאימות המוצגות לעיל וכמובן גם לא לקבוצות הסיווג הספציפיות המוצגות‬
‫בטבלאות ‪ 3.1-3.4‬להלן‪.‬‬
‫המיון המוצע‪ ,‬המתאים למדינת ישראל‪ ,‬של בנייני מגורים קיימים בישראל על פי גובהם‪/‬מספר‬
‫קומותיהם‪ ,‬המתחשב בדרישות ישימות לגביהם הכלולות בתקנות התכנון והבנייה ]‪ [64‬ו‪/‬או‬
‫בתקנות פקע"ר הישימות ]‪ ,[61] ,[60] ,[59‬הינו ל‪ 5 -‬קבוצות סיווג כדלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בנייני מגורים בני ‪ 1-3‬קומות )כולל קומת קרקע‪ ,‬לרבות קומת עמודים פתוחה(‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בנייני מגורים בני ‪ 4-5‬קומות )כולל קומת קרקע‪ ,‬לרבות קומת עמודים פתוחה(‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בנייני מגורים בני ‪ 6-9‬קומות )כולל קומת קרקע‪ ,‬לרבות קומת עמודים פתוחה(‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בנייני מגורים בני ‪ 10-16‬קומות )כולל קומת קרקע‪ ,‬לרבות קומת עמודים פתוחה(‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫בנייני מגורים בני ‪ 17‬או יותר קומות )כולל קומת קרקע‪ ,‬לרבות קומת עמודים פתוחה(‪.‬‬
‫המיון המוצע‪ ,‬המתאים למדינת ישראל‪ ,‬של בנייני מגורים קיימים בישראל לפי גילם‪/‬תקופת‬
‫בנייתם‪ ,‬תוך התחשבות בהתפתחות התקינה הסיסמית בישראל‪ ,‬לרבות התחשבות במשך זמן של‬
‫כשנתיים להטמעה של מהדורות מתעדכנות של התקן הישראלי ת"י ‪ ,413‬הינו ל‪ 5 -‬קבוצות סיווג‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בניינים שנבנו לפני ‪ 1963‬ללא כל התחשבות ממשית בסיכונים סיסמיים‬
‫‪.2‬‬
‫בניינים שנבנו בתקופה שבין ‪) 1963-1976‬בשנת ‪ 1961‬פורסמה לראשונה בישראל הצעת התקן‬
‫הסיסמי ת"י ‪ 413‬ובשנת ‪ 1975‬פורסמה המהדורה הראשונה של התקן הסיסמי ת"י ‪.( 413‬‬
‫‪.3‬‬
‫בניינים שנבנו בתקופה שבין ‪) 1977-1996‬בשנת ‪ 1995‬פורסמה בישראל המהדורה הראשונה‬
‫של התקן הסיסמי העדכני ת"י ‪.(413‬‬
‫‪.4‬‬
‫בניינים שנבנו בתקופה שבין ‪) 1997-2005‬בשנת ‪ 2004‬פורסם גיליון תיקון מס' ‪ 2‬לתקן‬
‫הישראלי ת"י ‪ 413‬שבעקבותיו בחלק מאזורי הארץ הוגדלו באופן משמעותי העוצמות‬
‫החזויות של תאוצת קרקע אופקית חזויה(‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫בניינים שנבנו החל משנת ‪.2006‬‬
‫‪43‬‬
‫לאור נתונים המוצגים לעיל ובהתחשב בנתונים מבניים אופייניים של בנייני מגורים קיימים‬
‫בישראל‪ ,‬כמתואר באופן תמציתי בפרק ‪ 2‬לעיל‪ ,‬ניתן לסווג את בנייני המגורים הקיימים בישראל‬
‫לקטגוריות סווג המוצגות בטבלאות ‪ 3.1-3.4‬להלן‪ .‬הסוגים השונים של בנייני מגורים קיימים‬
‫בישראל מוצגים במטריצות המובאות בטבלאות ‪ ,3.1-3.4‬תוך חלוקתם ל‪ 4 -‬קבוצות סיווג כלליות‬
‫א'‪-‬ד'‪ ,‬כמפורט לעיל‪ .‬טבלאות אלה כוללות גם תיאור תמציתי של סוגי הבניינים השונים‪/‬סוגי‬
‫המערכות המבניות שלהם‪ .‬תיאור מפורט יותר של סוגי הבניינים השונים ושל המערכות המבניות‬
‫שלהם מוצג בסעיף ‪ 3.3‬להלן )בטבלאות ‪.(3.5-3.8‬‬
‫‪44‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.1‬סווג בנייני מגורים בלתי שלודים הקיימים בישראל‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪1‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪1-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪2-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪3-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪4-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪5-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪6-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪7-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪8-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪9-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪10-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪11-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪12-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪13-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪14-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪15-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪16-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪17-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪18-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪19-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪20-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪21-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪22-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪23-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪24-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪25-‬‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫בלתי מזוינים מבלוקי אבן‪,‬‬
‫לבנים או בלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬שאינם כוללים‬
‫דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אופקית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫בלתי מזוינים מבלוקי אבן‪,‬‬
‫לבנים או בלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬שאינם כוללים‬
‫דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אנכית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫בלתי מזוינים מבלוקי אבן‪,‬‬
‫לבנים או בלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬שאינם כוללים‬
‫דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אופקית ואנכית‪ ,‬עם קירות‬
‫נושאים בלתי מזוינים‬
‫מבלוקי אבן‪ ,‬לבנים או בלוקי‬
‫בטון מסוגים שונים‪ ,‬שאינם‬
‫כוללים דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫בלתי מזוינים מבלוקי אבן‪,‬‬
‫לבנים או בלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬הכוללים דיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‪.‬‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪45‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.1‬סווג בנייני מגורים בלתי שלודים הקיימים בישראל )המשך(‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪26‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪26-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪27-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪28-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪29-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪30-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪31-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪32-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪33-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪34-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪35-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪36-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪37-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪38-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪39-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪40-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪41-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪42-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪43-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪44-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪45-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪46-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪47-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪48-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪49-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪50-‬‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אופקית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫בלתי מזוינים מבלוקי אבן‪,‬‬
‫לבנים או בלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬הכוללים דיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אנכית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫בלתי מזוינים מבלוקי אבן‪,‬‬
‫לבנים או בלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬הכוללים דיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אופקית ואנכית‪ ,‬עם קירות‬
‫נושאים בלתי מזוינים‬
‫מבלוקי אבן‪ ,‬לבנים או בלוקי‬
‫בטון מסוגים שונים‪,‬‬
‫הכוללים דיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫מבטון בלתי מזוין )בטון דבש‬
‫או קירות בטון עם חזית‬
‫מחופה בבלוקי אבן – בנייה‬
‫ירושלמית(‪ ,‬הכוללים‬
‫דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אופקית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫מבטון בלתי מזוין )בטון דבש‬
‫או קירות בטון עם חזית‬
‫מחופה בבלוקי אבן – בנייה‬
‫ירושלמית(‪ ,‬הכוללים‬
‫דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫‪46‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.1‬סווג בנייני מגורים בלתי שלודים הקיימים בישראל )המשך(‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪51‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪51-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪52-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪53-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪54-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪55-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪56-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪56-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪58-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪59-‬‬
‫בניין בלתי שלוד‬
‫א'‪60-‬‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אנכית‪ ,‬עם קירות נושאים‬
‫מבטון בלתי מזוין )בטון דבש‬
‫או קירות בטון עם חזית‬
‫מחופה בבלוקי אבן – בנייה‬
‫ירושלמית(‪ ,‬הכוללים‬
‫דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים בלתי שלודים‪,‬‬
‫בלתי סדירים בתנוחה‬
‫אופקית ואנכית‪ ,‬עם קירות‬
‫נושאים מבטון בלתי מזוין‬
‫)בטון דבש או קירות בטון עם‬
‫חזית מבלוקי אבן – בנייה‬
‫ירושלמית(‪ ,‬הכוללים‬
‫דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪47‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.2‬סווג בנייני מגורים שלודים הקיימים בישראל‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪1‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪1-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪2-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪3-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪4-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪5-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪6-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪7-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪8-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪9-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪10-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪11-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪12-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪13-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪14-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪15-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪16-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪17-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪18-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪19-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪20-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪21-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪22-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪23-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪24-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪25-‬‬
‫בנייני מגורים שלודים‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים מסגרות‬
‫בטון במזוין לא משיכות עם‬
‫קירות ומחיצות בני מבלוקי‬
‫בטון או איטונג‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‪,‬‬
‫הכוללים מסגרות בטון‬
‫במזוין לא משיכות עם קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אנכית‬
‫)לדוגמא בניינים עם קומת‬
‫עמודים פתוחה ללא מקלט‬
‫עילי(‪ ,‬הכוללים מסגרות בטון‬
‫במזוין לא משיכות עם קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית )לדוגמא בניינים עם‬
‫קומת עמודים פתוחה ללא‬
‫מקלט עילי(‪ ,‬הכוללים‬
‫מסגרות בטון במזוין לא‬
‫משיכות עם קירות ומחיצות‬
‫בני מבלוקי בטון או איטונג‪,‬‬
‫ודיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אנכית‬
‫)לדוגמא בניינים עם קומת‬
‫עמודים פתוחה ועם מקלט‬
‫עילי(‪ ,‬הכוללים מסגרות בטון‬
‫במזוין לא משיכות עם קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪48‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.2‬סווג בנייני מגורים שלודים הקיימים בישראל )המשך(‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪26‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪26-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪27-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪28-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪29-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪30-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪31-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪32-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪33-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪34-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪35-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪36-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪37-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪38-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪39-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪40-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪41-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪42-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪43-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪44-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪45-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪46-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪47-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪48-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪49-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪50-‬‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית )לדוגמא בניינים עם‬
‫קומת עמודים פתוחה ועם‬
‫מקלט עילי(‪ ,‬הכוללים‬
‫מסגרות בטון במזוין לא‬
‫משיכות עם קירות ומחיצות‬
‫בני מבלוקי בטון או איטונג‪,‬‬
‫ודיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין‬
‫ומסגרות בטון במזוין‬
‫משיכות עם קירות ומחיצות‬
‫בני מבלוקי בטון או איטונג‪,‬‬
‫ודיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‪,‬‬
‫הכוללים קירות הקשחה‬
‫מבטון מזוין ומסגרות בטון‬
‫במזוין משיכות עם קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אנכית‪,‬‬
‫הכוללים קירות הקשחה‬
‫מבטון מזוין ומסגרות בטון‬
‫במזוין משיכות עם קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין‬
‫ומסגרות בטון במזוין‬
‫משיכות עם קירות ומחיצות‬
‫בני מבלוקי בטון או איטונג‪,‬‬
‫ודיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪49‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.2‬סווג בנייני מגורים שלודים הקיימים בישראל )המשך(‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫‪51‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪51-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪52-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪53-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪54-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪55-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪56-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪57-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪58-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪59-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪60-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪61-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪62-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪63-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪64-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪65-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪66-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪67-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪68-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪69-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪70-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪71-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪72-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪73-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪74-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪75-‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫‪73‬‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫בנייני מגורים שלודים‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין עם או‬
‫בלי קירות ומחיצות בני‬
‫מבלוקי בטון או איטונג‪,‬‬
‫ודיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‪,‬‬
‫הכוללים קירות הקשחה‬
‫מבטון מזוין עם או בלי קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אנכית‪,‬‬
‫הכוללים קירות הקשחה‬
‫מבטון מזוין עם או בלי קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים‪ ,‬בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין עם או‬
‫בלי קירות ומחיצות בני‬
‫מבלוקי בטון או איטונג‪,‬‬
‫ודיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים שלודים‪,‬‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין‬
‫ומסגרות בטון במזוין‬
‫משיכות עם קירות ומחיצות‬
‫בני מבלוקי בטון או איטונג‪,‬‬
‫ללא דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי הגגות‬
‫שלהם )בניינים עם גגות‬
‫קלים(‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪50‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.2‬סווג בנייני מגורים שלודים הקיימים בישראל )המשך(‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪76‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪76-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪77-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪78-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪79-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪80-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪81-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪82-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪83-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪84-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪85-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪86-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪87-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪88-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪89-‬‬
‫בניין שלוד‬
‫ב'‪90-‬‬
‫בנייני מגורים שלודים‪ ,‬בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‪,‬‬
‫הכוללים קירות הקשחה‬
‫מבטון מזוין ומסגרות בטון‬
‫במזוין משיכות עם קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ללא דיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫הגגות שלהם )בניינים עם‬
‫גגות קלים(‬
‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫‪85‬‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬
‫‪89‬‬
‫‪90‬‬
‫בנייני מגורים שלודים‪ ,‬בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אנכית‪,‬‬
‫הכוללים קירות הקשחה‬
‫מבטון מזוין ומסגרות בטון‬
‫במזוין משיכות עם קירות‬
‫ומחיצות בני מבלוקי בטון או‬
‫איטונג‪ ,‬ללא דיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫הגגות שלהם )בניינים עם‬
‫גגות קלים(‬
‫בנייני מגורים שלודים‪ ,‬בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין‬
‫ומסגרות בטון במזוין‬
‫משיכות עם קירות ומחיצות‬
‫בני מבלוקי בטון או איטונג‪,‬‬
‫ללא דיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי הגגות‬
‫שלהם )בניינים עם גגות‬
‫קלים(‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪51‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.3‬סווג בנייני מגורים טרומים הקיימים בישראל‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫‪1‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪1-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪2-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪3-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪4-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪5-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪6-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪7-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪8-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪9-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪10-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪11-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪12-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪13-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪14-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪15-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪16-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪17-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪18-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪19-‬‬
‫בניין טרום‬
‫ג'‪20-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪149‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫בנייני מגורים טרומים‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫טרומים נושאים ובלתי‬
‫נושאים‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים טרומים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‪,‬‬
‫הכוללים קירות טרומים‬
‫נושאים ובלתי נושאים‪,‬‬
‫ודיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים טרומים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אנכית‪,‬‬
‫הכוללים קירות טרומים‬
‫נושאים ובלתי נושאים‪,‬‬
‫ודיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות במפלסי התקרות‬
‫והגגות שלהם‬
‫בנייני מגורים טרומים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫טרומים נושאים ובלתי‬
‫נושאים‪ ,‬ודיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות במפלסי‬
‫התקרות והגגות שלהם‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪52‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.4‬סווג בנייני מגורים משולבים הקיימים בישראל‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪1‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪1-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪2-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪3-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪4-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪5-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪6-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪7-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪8-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪9-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪10-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪11-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪12-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪13-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪14-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪15-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪16-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪17-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪18-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪19-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪20-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪21-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪22-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪23-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪24-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪25-‬‬
‫בנייני מגורים משולבים‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים שלד‬
‫מרכיבים טרומים המשולבים‬
‫עם רכיבי הקשחה מבטון‬
‫מזוין יצוקים באתר )לדוגמא‬
‫קירות הקשחה מבטון מזוין(‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫בנייני מגורים משולבים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‪,‬‬
‫הכוללים שלד מרכיבים‬
‫טרומים המשולבים עם רכיבי‬
‫הקשחה מבטון מזוין יצוקים‬
‫באתר )לדוגמא קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין(‬
‫בנייני מגורים משולבים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אנכית‪,‬‬
‫הכוללים שלד מרכיבים‬
‫טרומים המשולבים עם רכיבי‬
‫הקשחה מבטון מזוין יצוקים‬
‫באתר )לדוגמא קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין(‬
‫בנייני מגורים משולבים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים שלד‬
‫מרכיבים טרומים המשולבים‬
‫עם רכיבי הקשחה מבטון‬
‫מזוין יצוקים באתר )לדוגמא‬
‫קירות הקשחה מבטון מזוין(‬
‫בנייני מגורים משולבים‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ובלתי סדירים בתנוחה‬
‫אנכית‪ ,‬הכוללים קומת קרקע‬
‫קונוונציונלית מבטון מזוין‬
‫יצוק באתר עם קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין ושלד‬
‫של יתר הקומות מרכיבים‬
‫טרומים‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪53‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.4‬סווג בנייני מגורים משולבים הקיימים בישראל )המשך(‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪26‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪26-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪27-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪28-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪29-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪30-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪31-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪32-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪33-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪34-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪35-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪36-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪37-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪38-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪39-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪40-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪41-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪42-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪43-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪44-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪45-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪46-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪47-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪48-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪49-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪50-‬‬
‫בנייני מגורים משולבים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קומת‬
‫קרקע קונוונציונלית מבטון‬
‫מזוין יצוק באתר עם קירות‬
‫הקשחה מבטון מזוין ושלד‬
‫של יתר הקומות מרכיבים‬
‫טרומים‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫בנייני מגורים משולבים‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ובלתי סדירים בתנוחה‬
‫אנכית ‪ ,‬הכוללים קומת‬
‫קרקע קונוונציונלית מבטון‬
‫מזוין יצוק באתר ושלד של‬
‫יתר הקומות מרכיבים‬
‫טרומים המשולבים עם‬
‫קירות הקשחה מבטון מזוין‬
‫יצוק באתר‬
‫בנייני מגורים משולבים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית ‪ ,‬הכוללים קומת‬
‫קרקע קונוונציונלית מבטון‬
‫מזוין יצוק באתר ושלד של‬
‫יתר הקומות מרכיבים‬
‫טרומים המשולבים עם‬
‫קירות הקשחה מבטון מזוין‬
‫יצוק באתר‬
‫בנייני מגורים משולבים‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית ‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫הקשחה קונוונציונליים‬
‫מבטון מזוין יצוק באתר‬
‫ורכיבי שלד אחרים‬
‫מקונסטרוקציית פלדה ו‪/‬או‬
‫מקונסטרוקציה מרוכבת של‬
‫פלדה‪-‬בטון מזוין‬
‫בנייני מגורים משולבים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‪,‬‬
‫הכוללים קירות הקשחה‬
‫קונוונציונליים מבטון מזוין‬
‫יצוק באתר ורכיבי שלד‬
‫אחרים מקונסטרוקציית‬
‫פלדה ו‪/‬או מקונסטרוקציה‬
‫מרוכבת של פלדה‪-‬בטון מזוין‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪54‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.4‬סווג בנייני מגורים משולבים הקיימים בישראל )המשך(‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫סוג הבנייה‬
‫ומספור הסוג‬
‫תאור סוג הבניין‪/‬‬
‫סוג המערכת המבנית‬
‫‪51‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪51-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪52-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪53-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪54-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪55-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪56-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪57-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪58-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪59-‬‬
‫בניין משולב‬
‫ד'‪60-‬‬
‫בנייני מגורים משולבים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אנכית‪,‬‬
‫הכוללים קירות הקשחה‬
‫קונוונציונליים מבטון מזוין‬
‫יצוק באתר ורכיבי שלד‬
‫אחרים מקונסטרוקציית‬
‫פלדה ו‪/‬או מקונסטרוקציה‬
‫מרוכבת של פלדה‪-‬בטון מזוין‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫בנייני מגורים משולבים בלתי‬
‫סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ואנכית‪ ,‬הכוללים קירות‬
‫הקשחה קונוונציונליים‬
‫מבטון מזוין יצוק באתר‬
‫ורכיבי שלד אחרים‬
‫מקונסטרוקציית פלדה ו‪/‬או‬
‫מקונסטרוקציה מרוכבת של‬
‫פלדה‪-‬בטון מזוין‬
‫תקופת הקמת הבניין‬
‫מספר‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫‪1-3‬‬
‫לפני‬
‫‪1963‬‬
‫‪1963‬‬‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬‫‪2005‬‬
‫החל מ‬
‫‪2006‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪4-5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6-9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10-16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 17‬ויותר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫מעיון בטבלאות ‪ 3.1-3.4‬ניתן לראות שלא כל הסוגים של בנייני המגורים הקיימים בישראל נכללים‬
‫בכל הקטגוריות האפשריות‪ ,‬מבחינת מספר קומות הבניין ו‪/‬או מבחינת תקופת הקמתו‪ .‬התאים‬
‫הישימים במטריצת סיווג בנייני מגורים קיימים בישראל בטבלאות ‪ 3.1-3.4‬מודגשים וכוללים את‬
‫הסימון ‪ ,+‬ואילו התאים שאינם ישימים )לא קיימים בנייני מגורים השייכים לתאים בלתי ישימים‬
‫של המטריצות( כוללים את הסימון ‪ .-‬בכל ההערכות הקשורות לתרחישי רעידות אדמה בישראל יש‬
‫להתחשב כמובן רק בסוגי הבניינים המסווגים לתאים הישימים המודגשים של מטריצות אלה‪,‬‬
‫כמפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ 3.3‬מאפיינים עיקריים של בנייני מגורים קיימים בישראל‬
‫בסעיף ‪ 3.2‬לעיל מוצג מיון של בנייני מגורים קיימים בישראל )טבלאות ‪ (3.1-3.4‬בחלוקה לארבע‬
‫קבוצות סווג בסיסיות )בניינים בלתי שלודים‪ ,‬בניינים שלודים מבטון מזוין יצוק באתר‪ ,‬בניינים‬
‫טרומים ובניינים הכוללים מערכת מבנית משולבת(‪ .‬בטבלאות ‪ 3.5-3.8‬להלן מוצג תיאור עקרוני של‬
‫המאפיינים המבניים העיקריים של בנייני מגורים קיימים בישראל המוצגים בטבלאות ‪3.1-3.4‬‬
‫לעיל‪ .‬תיאור המאפיינים המבניים העיקריים של הבניינים הנדונים המוצג בטבלאות ‪ 3.5-3.8‬אינו‬
‫מתייחס למספר קומות הביניים‪ ,‬לגילם או למאפייניהם הגיאומטריים הבסיסיים )בניינים סדירים‬
‫או בניינים בלתי סדירים בתנוחה אופקית ו‪/‬או אנכית‪ ,‬זאת מכיוון שלכל אלה יש התייחסות‬
‫מפורשת בסיווג הבניינים הקיימים המוצג בטבלאות ‪ 3.1-3.4‬לעיל‪ .‬מטרת תיאורים אלה הינה להקל‬
‫על שיוך בנייני מגורים קיימים בישראל לקבוצות הסיווג המתאימות המוצגות לעיל‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫מן הראוי לחזור ולהדגיש שמיון בנייני מגורים קיימים בישראל המוצג בטבלאות ‪ 3.1-3.4‬לעיל הינו‬
‫עקרוני ביסודו‪ ,‬ועל אף שאוכלוסיית הבניינים הקיימים סווגה לתת קבוצות רבות יחסית‪ ,‬אין זה‬
‫אומר שכל קבוצה מייצגת אוכלוסיית בניינים הומוגנית‪ ,‬ולכן בניין מאפיין מסוים )המוגדר על ידי‬
‫שורה מסוימת בטבלות שלעיל( אינו ניתן לייצוג על ידי עקום התנגדות אחד משותף לכלל‬
‫אוכלוסיית הבניינים השייכת לקבוצה זאת‪ .‬יש לכך סיבות רבות ומגוונות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ .1‬נתונים גיאומטריים שונים של הבניינים )אורך ורוחב‪ ,‬צפיפות העמודים וכו'( הנמנים על אותה‬
‫קבוצת שיוך בטבלות שלעיל‪.‬‬
‫‪ .2‬מידת אי הסדירות בתנוחה אופקית ו‪/‬או אנכית של בנייני מגורים קיימים בישראל‪.‬‬
‫מיון בנייני מגורים קיימים בישראל המוצג בטבלאות ‪ 3.1-3.4‬לעיל אומנם מתייחס לסוגיות‬
‫חשובות המשפיעות על מידת העמידות הסיסמית של הבניינים הנדונים‪ ,‬לרבות לנושאים של‬
‫סדירות או אי סדירות שלהם בתנוחה אופקית ו‪/‬או אנכית‪ ,‬אך אין בו כדי לאפשר התייחסות‬
‫כמותית למידת אי הסדירות של הבניינים הנדונים‪ ,‬השייכים לקבוצת סיווג ספציפית מסוימת‪.‬‬
‫מכוון שקיימים פערים משמעותיים במידת אי הסדירות האופקית ו‪/‬או האנכית של בניינים‬
‫בלתי סדירים קיימים‪ ,‬על אף שהם מוגדרים כשייכים לאותה קבוצת סיווג‪ ,‬יש לצפות גם‬
‫לפערים אפשריים משמעותיים בעמידות הסיסמית של בניינים בלתי סדירים בתנוחה אופקית‬
‫ו‪/‬או אנכית‪ ,‬השייכים לאותה קבוצת סיווג‪.‬‬
‫‪ .3‬נקודות תורפה ייחודיות במערכת המבנית של הבניין‪ ,‬מעבר לחלוקה העקרונית לבניינים‬
‫סדירים או בלתי סדירים בתנוחה אופקית ו‪/‬או אנכית‪ ,‬המוזכרת לעיל‪ ,‬כדוגמת קיום עמודים‬
‫קצרים באזורים מסוימים במערכת המבנית של הבניין‪ ,‬בעיות של הולם סיסמי הנובעות מקיום‬
‫מישקי הפרדה צרים בין אגפים שונים של הבניין‪ ,‬ובמיוחד חמור הדבר במקרים בהם מפלסי‬
‫התקרות משני עברי מישק הפרדה צר הינם במפלסים שונים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫‪ .4‬פערים בין תכונות בפועל של חומרי הבנייה ששימשו לבניית הבניינים ו‪/‬או פערים בפרטי התכן‬
‫של בניינים שונים )לרבות פערים בכמויות זיון ברכיבי בטון מזוין( השייכים לאותה קבוצת‬
‫סיווג‪.‬‬
‫‪ .5‬שגיאות אפשריות בתכן ובביצוע של הבניינים הקיימים‪.‬‬
‫‪ .6‬נזקים מבניים שנגרמו לבניינים הקיימים במהלך השימוש בהם כתוצאה מסיבות שונות‬
‫ומגוונות‪.‬‬
‫‪ .7‬מצב כללי של הבניין הקיים העלול להיות במקרים רבים ירוד למדי‪ ,‬אם הבניין לא תוחזק‬
‫בצורה ראויה במהלך שנות השימוש בו‪.‬‬
‫לאור כל אלה יש לצפות במקרים רבים לפערים משמעותיים בתסבולת האופקית ובעמידות‬
‫הסיסמית של בנייני מגורים קיימים בישראל השייכים לאותה קבוצת סיווג‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.5‬מאפיינים עיקריים של בנייני מגורים בלתי שלודים הקיימים בישראל‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סוג הבנייה‬
‫לפי טבלה ‪3.1‬‬
‫א'‪ ÷ 1-‬א'‪20-‬‬
‫תאור עקרוני של המאפיינים המבניים העיקריים‬
‫בניינים בלתי שלודים הכוללים קירות נושאים מבלוקי אבן או לבנים‬
‫מסוגים שונים )לבני חמר קלויים‪ ,‬לבני סיליקט(‪ ,‬או בלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬עם או בלי מחיצות בלוקים בלתי נושאות מבלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬הכוללים רצפות ביניים וגגות שאינם מתפקדים כדיאפרגמות‬
‫אופקיות‪ ,‬כגון קשתות‪ ,‬קמרונות‪ ,‬גגות מקונסטרוקציית עץ עם קירוי רעפים‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬רצפות קורות עץ או פלדה שמעליהם לוחות עץ‪ ,‬רצפות‬
‫מקורות פלדה עם גופי מילוי ביניהם מחומרים שונים )לבנים מסוגים‬
‫ששונים‪ ,‬בלוקי בטון מסוגים שונים(‪ ,‬או רצפות צלעות טרומות )לדוגמא‬
‫תקרות בשיטת "סיפונה"(‪.‬‬
‫א'‪ ÷ 21-‬א'‪ 40-‬בניינים בלתי שלודים הכוללים קירות נושאים מבלוקי אבן‪ ,‬לבנים מסוגים‬
‫שונים )לבני חמר קלויים‪ ,‬לבני סיליקט(‪ ,‬או בלוקי בטון מסוגים שונים‪ ,‬עם‬
‫או בלי מחיצות בלוקים בלתי נושאות מבלוקי בטון מסוגים שונים‪,‬‬
‫הכוללים רצפות ביניים וגגות המתפקדים כדיאפרגמות אופקיות‪ ,‬כגון‬
‫רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות בטון מזוין מקשיות יצוקות באתר‪ ,‬או‬
‫רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות צלעות יצוקים באתר הכוללים טבלת בטון מזוין‬
‫עליונה‪.‬‬
‫א'‪ ÷ 41-‬א'‪ 60-‬בניינים בלתי שלודים הכוללים קירות נושאים מבטון בלתי מזוין )או קירות‬
‫בטון הכוללים זיון מזערי בשיעור הנמוך מדרישות מזעריות ישימות לגבי‬
‫רכיבי בטון מזוין(‪ ,‬כגון קירות מבטון דבש או קירות בטון עם חזית מחופה‬
‫בבלוקי אבן מסוגים שונים )בנייה ירושלמית(‪ ,‬עם או בלי מחיצות בלוקים‬
‫בלתי נושאות מבלוקי בטון מסוגים שונים‪ ,‬הכוללים רצפות ביניים וגגות‬
‫המתפקדים כדיאפרגמות אופקיות‪ ,‬כגון רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות בטון מזוין‬
‫מקשיות יצוקים באתר‪ ,‬או רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות צלעות יצוקים באתר‬
‫הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.6‬מאפיינים עיקריים של בנייני מגורים שלודים הקיימים בישראל‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫‪1‬‬
‫סוג הבנייה‬
‫לפי טבלה ‪3.2‬‬
‫ב'‪ ÷ 1-‬ב'‪20-‬‬
‫‪2‬‬
‫ב'‪ ÷ 21-‬ב'‪30-‬‬
‫‪3‬‬
‫ב'‪ ÷ 31-‬ב'‪50-‬‬
‫‪4‬‬
‫ב'‪ ÷ 51-‬ב'‪70-‬‬
‫‪5‬‬
‫ב'‪ ÷ 71-‬ב'‪90-‬‬
‫תאור עקרוני של המאפיינים המבניים העיקריים‬
‫בניינים שלודים מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר הכוללים‬
‫מסגרות לא משיכות מבטון מזוין עם ספיני קירות ומחיצות בני‬
‫מבלוקי בטון מסוגים שונים )בלוקי בטון חלולים‪ ,‬בלוקים‬
‫מקשיים מבטון תאי מאושפר באוטוקלב(‪ ,‬הכוללים רצפות‬
‫ביניים וגגות מבטון מזוין יצוק באתר‪ ,‬המתפקדים כדיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות‪ ,‬כגון רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות בטון מזוין מקשיות‪,‬‬
‫רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות צלעות הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‪,‬‬
‫או רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות ערוגות הכוללים טבלת בטון מזוין‬
‫עליונה‪.‬‬
‫בניינים שלודים מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר הכוללים‬
‫קומת עמודים פתוחה עם מקלט עילי מבטון מזוין יצוק באתר‬
‫בתחומי קומת העמודים הפתוחה ומסגרות לא משיכות מבטון‬
‫מזוין עם ספיני קירות ומחיצות בני מבלוקי בטון מסוגים שונים‬
‫)בלוקי בטון חלולים‪ ,‬בלוקים מקשיים מבטון תאי מאושפר‬
‫באוטוקלב(‪ ,‬הכוללים רצפות ביניים וגגות מבטון מזוין יצוק‬
‫באתר המתפקדים כדיאפרגמות אופקיות קשיחות‪ ,‬כגון‬
‫רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות בטון מזוין מקשיות ‪ ,‬רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות‬
‫צלעות הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‪ ,‬או‬
‫רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות ערוגות הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‪.‬‬
‫בניינים שלודים מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר הכוללים‬
‫קירות נושאים ו‪/‬או קירות הקשחה משיכים מבטון מזוין יצוק‬
‫באתר ומסגרות משיכות מבטון מזוין )לכל הפחות ברמת‬
‫משיכות נמוכה ע"פ הגדרות ת"י ‪ ,(413‬עם ספיני קירות ומחיצות‬
‫בני מבלוקי בטון מסוגים שונים )בלוקי בטון חלולים‪ ,‬בלוקים‬
‫מקשיים מבטון תאי מאושפר באוטוקלב(‪ ,‬הכוללים רצפות‬
‫ביניים וגגות מבטון מזוין יצוק באתר המתפקדים כדיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות‪ ,‬כגון רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות בטון מזוין מקשיות‪,‬‬
‫רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות צלעות הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‪,‬‬
‫או רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות ערוגות הכוללים טבלת בטון מזוין‬
‫עליונה‪.‬‬
‫בניינים שלודים מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר הכוללים‬
‫קירות נושאים וקירות הקשחה משיכים מבטון מזוין יצוק‬
‫באתר )לכל הפחות ברמת משיכות נמוכה ע"פ הגדרות ת"י ‪,(413‬‬
‫עם או בלי ספיני קירות ומחיצות בני מבלוקי בטון מסוגים‬
‫שונים )בלוקי בטון חלולים‪ ,‬בלוקים מקשיים מבטון תאי‬
‫מאושפר באוטוקלב(‪ ,‬הכוללים רצפות ביניים וגגות מבטון מזוין‬
‫יצוק באתר המתפקדים כדיאפרגמות אופקיות קשיחות‪ ,‬כגון‬
‫רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות בטון מזוין מקשיות ‪ ,‬רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות‬
‫צלעות הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‪ ,‬או‬
‫רצפות‪/‬תקרות‪/‬גגות ערוגות הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‬
‫בניינים שלודים מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר הכוללים‬
‫קירות נושאים ו‪/‬או קירות הקשחה משיכים מבטון מזוין יצוק‬
‫באתר ומסגרות משיכות מבטון מזוין )לכל הפחות ברמת‬
‫משיכות נמוכה ע"פ הגדרות ת"י ‪ ,(413‬עם ספיני קירות ומחיצות‬
‫בני מבלוקי בטון מסוגים שונים )בלוקי בטון חלולים‪ ,‬בלוקים‬
‫מקשיים מבטון תאי מאושפר באוטוקלב(‪ ,‬הכוללים רצפות‬
‫ביניים מבטון מזוין יצוק באתר המתפקדים כדיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות‪ ,‬כגון רצפות‪/‬תקרות בטון מזוין מקשיות ‪,‬‬
‫רצפות‪/‬תקרות צלעות הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‪ ,‬או‬
‫רצפות‪/‬תקרות ערוגות הכוללים טבלת בטון מזוין עליונה‪ ,‬אך‬
‫ללא דיאפרגמה אופקית קשיחה במפלס הגג שלהם )בניינים עם‬
‫גגות קלים מקונסטרוקציית פלדה או עץ עם קירוי קל )רעפים‬
‫מסוגים שונים(‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.7‬מאפיינים עיקריים של בנייני מגורים טרומים הקיימים בישראל‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫‪1‬‬
‫סוג הבנייה‬
‫לפי טבלה ‪3.3‬‬
‫ג'‪ ÷ 1-‬ג'‪20-‬‬
‫תאור עקרוני של המאפיינים המבניים העיקריים‬
‫בניינים טרומים עם קירות ומחיצות נושאים ובלתי נושאים‬
‫וקירות הקשחה‪ ,‬כולם עשויים מספיני בטון מזוין טרומים‪,‬‬
‫הכוללים רצפות ביניים וגגות מרכיבים טרומים מבטון מזוין‬
‫ו‪/‬או מבטון דרוך‪ ,‬עם או בלי יציקת שכבת בטון עליונה מעליהם‪,‬‬
‫המתפקדים כדיאפרגמות אופקיות קשיחות‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.8‬מאפיינים עיקריים של בנייני מגורים משולבים הקיימים בישראל‬
‫מס'‬
‫סידורי‬
‫‪1‬‬
‫סוג הבנייה‬
‫לפי טבלה ‪3.4‬‬
‫ד'‪ ÷ 1-‬ד'‪20-‬‬
‫‪2‬‬
‫ד'‪ ÷ 21-‬ד'‪30-‬‬
‫‪3‬‬
‫ד'‪ ÷ 31-‬ד'‪40-‬‬
‫‪4‬‬
‫ד'‪ ÷ 41-‬ד'‪60-‬‬
‫תאור עקרוני של המאפיינים המבניים העיקריים‬
‫בניינים בעלי שלד משולב הכוללים שלד מרכיבים טרומים‬
‫מבטון מזוין‪ ,‬עם קירות ומחיצות נושאים ובלתי נושאים עשויים‬
‫מספיני בטון מזוין טרומים‪ ,‬המשולבים עם קירות הקשחה‬
‫קונוונציונליים מבטון מזוין יצוק באתר )למשל פירי מרחבים‬
‫מוגנים ו‪/‬או חדרי מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים קונוונציונליים‬
‫מבטון מזוין יצוק באתר(‪ ,‬הכוללים רצפות ביניים וגגות‬
‫מרכיבים טרומים מבטון מזוין ו‪/‬או מבטון דרוך‪ ,‬עם או בלי‬
‫יציקת שכבת בטון עליונה מעליהם‪ ,‬המתפקדים כדיאפרגמות‬
‫אופקיות קשיחות‪.‬‬
‫בניינים בעלי שלד משולב הכוללים קומת קרקע קונוונציונלית‬
‫מבטון מזוין יצוק באתר עם עמודים וקירות הקשחה מבטון‬
‫מזוין )כגון מקלט עילי(‪ ,‬ויתר הקומות מרכיבים טרומים מבטון‬
‫מזוין‪ ,‬עם קירות ומחיצות נושאים ובלתי נושאים ו‪/‬או קירות‬
‫הקשחה‪ ,‬כולם עשויים מספיני בטון מזוין טרומים‪ ,‬הכוללים‬
‫רצפות ביניים וגגות מרכיבים טרומים מבטון מזוין ו‪/‬או מבטון‬
‫דרוך‪ ,‬עם או בלי יציקת שכבת בטון עליונה מעליהם‪,‬‬
‫המתפקדים כדיאפרגמות אופקיות קשיחות‪.‬‬
‫בניינים בעלי שלד משולב הכוללים קומת קרקע קונוונציונלית‬
‫מבטון מזוין יצוק באתר עם עמודים וקירות הקשחה מבטון‬
‫מזוין‪ ,‬ויתר הקומות מרכיבים טרומים מבטון מזוין‪ ,‬עם קירות‬
‫ומחיצות נושאים ובלתי נושאים עשויים מספיני בטון מזוין‬
‫טרומים‪ ,‬המשולבים עם קירות הקשחה קונוונציונליים מבטון‬
‫מזוין יצוק באתר )למשל פירי מרחבים מוגנים ו‪/‬או חדרי‬
‫מדרגות מחוזקים‪/‬ביטחוניים קונוונציונליים מבטון מזוין יצוק‬
‫באתר(‪ ,‬הכוללים רצפות ביניים וגגות מרכיבים טרומים מבטון‬
‫מזוין ו‪/‬או מבטון דרוך‪ ,‬עם או בלי יציקת שכבת בטון עליונה‬
‫מעליהם‪ ,‬המתפקדים כדיאפרגמות אופקיות קשיחות‪.‬‬
‫בניינים בעלי שלד משולב הכוללים קירות הקשחה מבטון מזוין‬
‫יצוק באתר )למשל פירי מרחבים מוגנים ו‪/‬או חדרי מדרגות‬
‫מחוזקים‪/‬ביטחוניים קונוונציונליים מבטון מזוין יצוק באתר(‬
‫ורכיבי שלד אחרים עשויים מקונסטרוקציית פלדה ו‪/‬או‬
‫מקונסטרוקציה מרוכבת פלדה‪-‬בטון מזוין‪ ,‬הכוללים רצפות‬
‫ביניים וגגות מקונסטרוקציית פלדה ו‪/‬או מקונסטרוקציה‬
‫מרוכבת פלדה‪-‬בטון מזוין‪ ,‬המתפקדים כדיאפרגמות אופקיות‬
‫קשיחות‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ 3.4‬סיווג בניינים קיימים לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫במקביל למיון בנייני המגורים הקיימים בישראל כמפורט בסעיפים ‪ 3.2‬ו‪ 3.3 -‬לעיל נערכה במסגרת‬
‫מחקר זה גם בחינה עקרונית של מידת ההתאמה של סיווג הבניינים הקיים בתוכנת ‪,[65] Hazus‬‬
‫לכל הפחות לגבי הסיווג של בניינים שלודים מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר‪ ,‬לצורכי מיון‬
‫בנייני מגורים קיימים בישראל‪ .‬מספר סוגי הבניינים מהסוגים הנ"ל הכלולים בתוכנת ‪ ,Hazus‬אשר‬
‫ניתן לכאורה להשתמש בהם לצורך מיון בנייני מגורים קיימים מהסוגים הנפוצים בישראל‪,‬‬
‫כמתואר בסעיף ‪ 3.2‬לעיל‪ ,‬הינו מצומצם מאוד‪ ,‬כמתואר בפרק ‪ 5‬במדריך ליישום תוכנת ‪.[65] Hazus‬‬
‫בהקשר זה יש לציין שעל פי תוכנת ‪ Hazus‬סוגי הבניינים בעלי שלד מבטון מזוין מתחלקים באופן‬
‫פשטני למדי ל‪ 3-‬קבוצות עיקריות כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬בניינים בעלי שלד בטון מזוין יצוק באתר בעלי מערכת ההקשחה לכוחות אופקיים המתבססת‬
‫על מסגרות בטון מזוין )ללא ספיני קירות בני(‪.‬‬
‫ב‪ .‬בניינים בעלי שלד בטון מזוין יצוק באתר בעלי מערכת הקשחה לכוחות אופקיים המתבססת על‬
‫קירות הקשחה מבטון מזוין )קירות גזירה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬בניינים בעלי שלד בטון מזוין יצוק באתר בעלי מערכת הקשחה לכוחות אופקיים המתבססת על‬
‫מסגרות בטון מזוין בהם משולבים ספיני קירות בני )לא מזוינים(‪.‬‬
‫כבר מעיון ראשוני במיון סוגי השלד הנ"ל ניתן להסיק שמיון זה אינו מתאים למכלול הסוגים‬
‫השונים של בנייני מגורים הקיימים בישראל‪ ,‬הכוללים שלד מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר‬
‫ולפיכך מידת הישימות שלו הינה מוגבלת ביותר וטיבה מוטל בספק רב‪ .‬כך למשל בישראל למעשה‬
‫כלל לא קיימים בנייני מגורים שלודים קונוונציונליים מבטון מזוין יצוק באתר שמערכת ההקשחה‬
‫שלהם מושתתת על מסגרות בטון מזוין בלבד‪ ,‬ללא ספיני קירות בני‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬בבניינים שלודים‬
‫מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר הקיימים בישראל‪ ,‬הכוללים ספיני קירות בני‪ ,‬יש שימוש‬
‫בבלוקי בטון מסוגים אחרים מהמקובל בארה"ב )בלוקי בטון חלולים‪ ,‬בלוקי בטון תאי מאושפרים‬
‫באוטוקלב – בלוקי "איטונג"( ובכל מקרה בלוקי בני הללו הינם בעלי תכונות מיכניות שונות במידה‬
‫ניכרת מאלה הנמצאים בשימוש בארה"ב‪ .‬הדבר משפיע באופן משמעותי על מידת ההתאמה‪ ,‬הדיוק‬
‫והאמינות של הערכת התסבולת האופקית של בנייני מגורים מהסוג הנדון הקיימים בישראל‪ ,‬אשר‬
‫מתבססת על שימוש בנתוני תוכנת ‪ ,[65] Hazus‬כפי שמודגם בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫לכל סוג של בניין שיש לו מערכת הקשחה מאחד הסוגים המפורטים לעיל‪ ,‬נעשה בתוכנת ‪Hazus‬‬
‫]‪ [65‬סיווג נוסף לפי מספר קומות הבניין‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫בניין נמוך – ‪ 1‬עד ‪ 3‬קומות‪ ,‬והגובה האופייני המייצג שנבחר בתוכנה הנדונה הוא כ‪ 6 -‬מ'‪.‬‬
‫בניין בינוני ‪ 4 -‬עד ‪ 7‬קומות‪ ,‬והגובה האופייני המייצג הוא כ‪ 15 -‬מ'‪.‬‬
‫בניין גבוה ‪ 8 -‬קומות או יותר‪ ,‬והגובה האופייני המייצג הוא כ‪ 36-‬מ'‪.‬‬
‫מן הראוי להדגיש שגם מיון בנייני מגורים קיימים על פי מספר הקומות המוצג לעיל‪ ,‬המבוסס על‬
‫נתונים הכלולים בתוכנת ‪ ,[65] Hazus‬אינו מתאים בהכרח למיון המתאים לבנייני מגורים קיימים‬
‫בישראל המוצג בסעיף ‪ 3.2‬לעיל‪ ,‬זאת בגלל השוני המשמעותי בין ישראל וארה"ב בכל הקשור‬
‫להתפתחות ההיסטורית של הבנייה למגורים והשוני הניכר בחוקים ותקנות הבנייה בשתי הארצות‪.‬‬
‫תקנות התכנון והבנייה בישראל‪ ,‬המגדירות את גבהי הבניינים החייבים בפיר מעלית‪ ,‬מפרטים את‬
‫‪60‬‬
‫מספר חדרי המדרגות ומאפייניהם‪ ,‬את הצורך במגדל בטחון וכו'‪ ,‬עשויות להשפיע מאד על עמידות‬
‫הבניין ברעידת אדמה‪ ,‬ואין לו מקבילה מתאימה בבנייה אליה מתייחסת תוכנת ‪.Hazus‬‬
‫בהתבסס על הנתונים המתוארים לעיל‪ ,‬מסכמת טבלה מס' ‪ 3.9‬את הסיווג והסימון של הבניינים‬
‫שתוכנת ‪ [65] Hazus‬מאפשרת לטפל בהם‪ ,‬בתחום הבניינים אשר דומים בצורה כלשהי‪ ,‬גם אם‬
‫מוגבלת בלבד‪ ,‬לבנייני מגורים קיימים בישראל הכוללים שלד מבטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר‪.‬‬
‫בנוסף לעובדה שקיימת זיקה מוגבלת ביותר בין הבניינים המיוצגים בתוכנת ‪ Hazus‬לבין בנייני‬
‫מגורים הקיימים בישראל‪ ,‬כמצוין לעיל‪ ,‬ניתן להסיק מהשוואה בין נתוני טבלה מס' ‪ 3.2‬וטבלה מס'‬
‫‪ 3.9‬שתוכנת ‪ Hazus‬יכולה במקרה הטוב לזהות רק חלק קטן מאוד מהסוגים הרבים והמגוונים של‬
‫בנייני מגורים שלודים מבטון מזוין יצוק באתר הקיימים בישראל‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.9‬סיווג מבנים מבטון מזוין יצוק באתר לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫מס'‬
‫קומות‬
‫מס'‬
‫קומות‬
‫אופייני‬
‫מייצג‬
‫‪2‬‬
‫גובה‬
‫אופייני‬
‫מייצג‬
‫]מ'[‬
‫‪6‬‬
‫סוג הבניין‬
‫‪4-7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪+8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪36‬‬
‫‪1-3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4-7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪+8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪36‬‬
‫‪C3L‬‬
‫בניינים בעלי שלד בטון מזוין עם‬
‫‪1-3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪C3M‬‬
‫מסגרות בטון מזוין וספיני קירות מילוי‬
‫מבלוקי בני )לא מזוינים(‬
‫‪4-7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪+8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪36‬‬
‫‪C1L‬‬
‫‪C1M‬‬
‫‪C1H‬‬
‫‪C2L‬‬
‫‪C2M‬‬
‫תיאור המבנה ומערכת ההקשחה‬
‫בניינים בעלי שלד בטון מזוין עם‬
‫מסגרות בטון מזוין ללא מילוי קירות‬
‫בני‬
‫בניינים בעלי שלד מבטון מזוין עם‬
‫קירות הקשחה מבטון מזוין‬
‫‪C2H‬‬
‫‪C3H‬‬
‫‪1-3‬‬
‫מטבלה מס' ‪ 3.9‬ומהשוואתה לפירוט סוגי הבניינים שתוארו וסווגו בסעיף ‪ 3.2‬לעיל‪ ,‬ניתן לראות כי‬
‫טיפוסים שונים של בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬בעלי מאפיינים מבניים שונים ומגוונים‪ ,‬אשר יש‬
‫להם חשיבות רבה בהיבטים של הערכת עמידותם הסיסמית‪ ,‬מסווגים בקטגוריה אחת לפי תוכנת‬
‫‪ .[65] Hazus‬הדבר פוגם קשות במידת הדיוק ובאמינות של הערכת העמידות הסיסמית של בנייני‬
‫מגורים קיימים בישראל המושתתת על תוכנה זו‪ ,‬כפי שמודגם בפירוט בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬טבלה מס' ‪ 3.9‬מתייחסת לגובה הבניין ואינה מתייחסת כלל למידות האורך והרוחב שלו‪.‬‬
‫בניין בעל מתווה מלבני יגלה התנגדות שונה באותה רעידת אדמה הפועלת בכיוון האורכי או בכיוון‬
‫הרוחבי שלו‪ .‬התעלמות מעובדה זאת הינה בעייתית מאד וכשלעצמה מטילה ספק רב במשמעות‬
‫ההערכות החישוביות הנערכות באמצעות תוכנת ‪.Hazus‬‬
‫בנוסף לסיווג הבניינים הקיימים הנדונים על פי סוג מערכת ההקשחה ובהתאם לגובה הבניין‪,‬‬
‫כמפורט לעיל‪ ,‬על פי דרישות תוכנת ‪ ,[65] Hazus‬יש צורך להגדיר את הבניינים הקיימים‪ ,‬גם‬
‫בהתאם לגיל הבניין ולרמת התכן הסיסמי שלפיה הוא תוכן‪ .‬סיווג זה נחוץ לצורך בניית עקום‬
‫‪61‬‬
‫דחיפה מוכלל )עקום כוח אופקי ‪/‬הזזה אופקית‪ ,‬המוגדר כעקום התסבולת( של כל בניין נבדק‪,‬‬
‫המתבסס על נתוני התקן שעל פיו תוכן הבניין הנדון‪ .‬תוכנת ‪ Hazus‬מגדירה ‪ 4‬קטגוריות לגיל‬
‫הבניין הקיים‪ /‬רמת התכן הסיסמי של הבניין‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪High-Code‬‬
‫‪Moderate-Code‬‬
‫‪Low-Code‬‬
‫‪Pre-Code‬‬
‫– רמת תכן סיסמי גבוהה‬
‫– רמת תכן סיסמי בינונית‬
‫– רמת תכן סיסמי נמוכה‬
‫– בניין שלא תוכנן כלל עומסים סיסמיים‬
‫מן הראוי להדגיש שרמת התכן הסיסמי של בניינים קיימים‪ ,‬על פי נתוני תוכנת ‪[65] Hazus‬‬
‫מתבססת על ההתפתחות ההיסטורית של תקני הבנייה והתקינה הסיסמית בארה"ב‪ ,‬שהיא שונה‬
‫באופן מהותי מהתפתחות תקני הבנייה והתקינה הסיסמית בישראל‪ .‬הדבר נכון הן לגבי מועדי‬
‫הפרסום של התקנים הישימים השונים לדורותיהם בשתי המדינות והן לגבי הדרישות הספציפיות‬
‫של תקנים אלה‪ ,‬התלויות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במיקום הגיאוגרפי בו נמצא הבניין הנבדק‪.‬‬
‫לצורך בחירת רמת התכן הסיסמי של בניין קיים מסוים יש לבצע התאמה בין גיל הבניין‪ ,‬האזור‬
‫הסיסמי בו הוא ממוקם‪ ,‬ודרישות התקנים הרלוונטיים במועד תכנון הבניין‪ .‬לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫נקבעו שלוש תקופות בהתאם להתפתחות התקינה בארה"ב כדלהלן‪:‬‬
‫ בניינים שנבנו לפני שנת ‪1941‬‬‫ בניינים שנבנו מ ‪ 1941‬עד ‪1975‬‬‫ בניינים שנבנו אחרי ‪1975‬‬‫מבחינת האזורים הסיסמיים נקבעו בתוכנת ‪ 6 Hazus‬אזורים בהתאם למפות הסיסמיות‬
‫המתאימות לארה"ב‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪ – Zone 4‬אזורים בהם תאוצת קרקע אופקית חזויה היא גבוהה מאוד– שיא תאוצת קרקע כ‪0.4g -‬‬
‫‪ – Zone 3‬אזורים בהם תאוצת קרקע אופקית חזויה היא גבוהה – שיא תאוצת קרקע כ‪0.3g -‬‬
‫‪ – Zone 2B‬אזורים בהם תאוצת קרקע אופקית חזויה היא בינונית – שיא תאוצת קרקע כ‪0.2g -‬‬
‫‪ – Zone 2A‬אזורים בהם תאוצת קרקע אופקית חזויה היא בינונית – שיא תאוצת קרקע כ‪0.15g -‬‬
‫‪ – Zone 1‬אזורים בהם תאוצת קרקע אופקית חזויה היא נמוכה – שיא תאוצת קרקע כ‪0.075g -‬‬
‫‪ – Zone 0‬אזורים בהם אין דרישה להתחשבות בתאוצת קרקע אופקית‬
‫עבור כל בניין קיים‪ ,‬בהתאם לתקופת בנייתו ולפי אזור הסיסמי בו הוא ממוקם‪ ,‬על פי המפות‬
‫הסיסמיות הרלוונטיות לארה"ב‪ ,‬ניתן לקבוע את רמת התכן הסיסמי של הבניין‪ ,‬כמפורט בטבלה‬
‫‪ 3.10‬הלקוחה מהמדריך ליישום תוכנת ‪ .[65] Hazus‬בטבלה זו מאוזכרים גם בניינים מסוג ‪ W1‬על‬
‫פי מיון הבניינים קיימים בתוכנת ‪ ,Hazus‬המתייחסים לבניינים הכוללים שלד של קונסטרוקציית‬
‫עץ קלה‪ ,‬שמידת ישימותם לבנייני מגורים קיימים בישראל הינה מוגבלת ביותר‪ .‬במדריך זה מודגש‬
‫כי על המשתמש בתוכנה זו להכיר באופן יסודי את סוגי הבנייה הקיימים בכל אזור בארה"ב ואת‬
‫מאפייניהם‪ ,‬כמו גם את היסטוריית הבנייה והתפתחות דרישות התקינה בארה"ב במהלך השנים‪,‬‬
‫לרבות דרישות והנחיות תקנים אחרים לעומסים ולתכן מבנים )כגון תקנים בקשר לעומסי רוח‪,‬‬
‫תקני תכן של מבנים מחומרים שונים וכו'(‪ ,‬ולהפעיל שיקול דעת לצורך הגדרה מתאימה של רמת‬
‫התכן הסיסמי של כל בניין קיים‪ ,‬תוך התחשבות במכלול הפרמטרים המוזכרים לעיל‪ .‬הנתונים‬
‫‪62‬‬
‫השונים בסוגיות הנדונות הקיימים בתוכנת ‪ Hazus‬מתאימים כמובן אך ורק לארה"ב ואינם‬
‫מתאימים כלל למדינת ישראל‪.‬‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬אופי הבנייה בישראל בכלל ובבנייה למגורים בפרט הינו שונה במידה ניכרת מזה של‬
‫ארה"ב‪ .‬גם התפתחות התקינה במהלך השנים ואף התקינה הישימה העדכנית בשתי המדינות הינן‬
‫שונות‪ ,‬לעתים באופן משמעותי‪ .‬על כן‪ ,‬כל מי שברצונו להשתמש בתוכנת ‪ Hazus‬לצורכי גיבוש‬
‫תרחישי רעידות אדמה בישראל צריך להכיר היטב את מכלול הסוגיות המוזכרות לעיל‪ ,‬לרבות את‬
‫היסטוריית התפתחות הבנייה והתקינה בשתי המדינות‪ ,‬ארה"ב וישראל גם יחד‪ ,‬ואת משמעויותיה‬
‫השונות‪ ,‬על מנת שיוכל לנסות להתאים את הבניינים הקיימים בישראל לאחת מקבוצות הסיווג‬
‫המתאימות הקיימות בתוכנת ‪ .Hazus‬מן הראוי לציין שעבודה כזו מעולם לא בוצעה‪ .‬לאור‬
‫הליקויים והמבלות שתוארו לעיל‪ ,‬יש ספק רב בערכו של כל ניסיון לקבל תוצאות באמצעות תוכנת‬
‫‪.Hazus‬‬
‫לדעתנו לא ניתן לסווג בצורה אמינה בנייני מגורים קיימים בישראל לקבוצות סיווג מתאימות על פי‬
‫רמות התכן הסיסמי הכלולות בתוכנת ‪ Hazus,‬ואין ערך ומשמעות לתוצאות של המתקבלות‬
‫באמצעות תוכנה זו‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3.10‬מיון בניינים בתוכנת ‪ [65] Hazus‬על פי גיל הבניין והאזור הסיסמי בו הו ממוקם‬
‫מניתוח הסוגים השונים של בנייני מגורים קיימים בישראל ומנתוני הסיווג של הבניינים בהם ניתן‬
‫להשתמש לכאורה לפי תוכנת ‪ ,Hazus‬ניתן להבחין כי סוגים רבים של בנייני מגורים קיימים בעלי‬
‫מאפיינים גיאומטריים ומבניים שונים באופן מהותי‪ ,‬שלהם מספר קומות זהה‪/‬דומה‪ ,‬מסווגים לפי‬
‫תוכנת ‪ Hazus‬בקטגוריה אחת‪ ,‬אשר ממנה נגזרות תסבולות אופקיות זהות של הבניינים הנדונים‪,‬‬
‫בעוד שלמעשה התנגדותם לכוחות אופקיים‪/‬עמידותם הסיסמית יכולה להיות שונה מאוד )אף‬
‫במאות אחוזים‪ ,‬כפי שמודגם בפרק ‪ 5‬להלן(‪ .‬בהקשר זה ניתן לציין כבר בשלב מקדים זה‪ ,‬שסיווג‬
‫‪63‬‬
‫הבניינים הקיימים על פי תוכנת ‪ Hazus‬כלל לא מתייחס לסוגיות מהותיות המשפיעות על הערכת‬
‫העמידות הסיסמית של הבניינים הנדונים‪ ,‬כמו למשל לסוגיה של סדירות או אי סדירות הבניינים‬
‫הקיימים הנדונים בתנוחה אופקית ו‪/‬או אנכית‪ ,‬זאת למרות שלסוגיות אלה יש לעתים השפעה‬
‫מכרעת על העמידות הסיסמית של בניינים קיימים ועל חומרת הנזקים החזויים לבניינים אלה‬
‫כתוצאה של התרחשות רעידת אדמה בעוצמה מוגדרת כלשהי‪.‬‬
‫נקודה נוספת שיש להתייחס אליה בהקשר זה הינה סיווג הבניינים הקיימים לפי רמת התכן‬
‫הסיסמי שלהם‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬אשר לפיה נקבעים בתוכנת ‪ Hazus‬התסבולות האופקיות ועקומי‬
‫הדחיפה )עקומי כוח אופקי‪/‬הזזה אופקית( של הבניינים הקיימים הנבדקים‪ .‬סיווג הבניינים‬
‫הקיימים לפי רמת התכן הסיסמי הכלול בתוכנת ‪ Hazus‬מתאים להתפתחות התקינה בארה"ב‬
‫ולאזורים הסיסמיים השונים בארה"ב‪ ,‬אך לא לאלה של ישראל‪ ,‬כמפורט לעיל‪ .‬לאור כל אלה ניתן‬
‫להסיק שהערכת התסבולת האופקית של בנייני מגורים קיימים בישראל ושל עמידותם הסיסמית‬
‫ומידת ההינזקות החזויה שלהם בעת רעידת אדמה חזויה בישראל‪ ,‬על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬אינם‬
‫מתאימים כלל עבור בנייני מגורים קיימים בישראל‪ .‬על כן‪ ,‬אין אפשרות להכין על בסיסן תרחישי‬
‫רעידות אדמה ריאליים ואמינים עבור מדינת ישראל‪ .‬על מנת להמחיש מסקנה זו מוצגים בפרק ‪5‬‬
‫להלן ניתוחים מדגמיים של תסבולת אופקית מוערכת של מספר בנייני מגורים קיימים בישראל‪,‬‬
‫תוך שימוש בנתוני תוכנת ‪ Hazus‬והשוואתם לניתוחים חישוביים של עמידות הסיסמית של‬
‫הבניינים הקיימים הנבדקים באמצעות תוכנות חישוביות אלסטו‪-‬פלסטיות מתקדמות ו‪/‬או‬
‫מקורבות‪ ,‬המתחשבות בנתונים הגיאומטריים והמבניים האמיתיים של הבניינים הנבדקים‪.‬‬
‫מהשוואת תוצאות הניתוחים האלה‪ ,‬המוצגות בפרק ‪ 5‬להלן‪ ,‬קל להיווכח שתוכנת ‪Hazus‬‬
‫במתכונתה הקיימת אינה יכולה לתת מענה ראוי לצרכי מדינת ישראל בכל הקשור להכנת תרחישי‬
‫רעידות אדמה ריאליים עבור ישראל‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫פרק ‪ - 4‬עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית ועקומי שבירות של בניינים‬
‫קיימים לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫‪ 4.1‬כללי‬
‫פרק זה מציג באופן תמציתי את הפרמטרים העיקריים הכלולים בפרק ‪ 5‬של המדריך לשימוש‬
‫בתוכנת ‪ ,[65] Hazus‬שעוסק בסיווג בניינים קיימים שונים ובטכניקה הנדרשת לצורך בניית עקום‬
‫דחפיה‪/‬תסבולת אופקית שלהם‪ .‬בפרק ‪ 5‬במדריך הנדון מוצגים בפרוט מסוים סוגי בניינים קיימים‬
‫שונים המתאימים בעיקר לבנייה הקיימת בארה"ב‪ ,‬כולל מיונם בהתאם לסוגי חומרי הבנייה מהם‬
‫הם בנויים‪ ,‬מספר הקומות שלהם ורמת תכנונם לרעידות אדמה‪ ,‬בהתאם לתקני ארה"ב הישימים‪,‬‬
‫שעל בסיסם תוכננו הבניינים הקיימים הנדונים‪ .‬בהמשך מוצעת טכניקה סטטיסטית להערכת‬
‫הנזקים הצפויים להיגרם להם במקרה של רעידת אדמה מסוימת‪ ,‬אשר מבוססת על שימוש בעקום‬
‫התנגדות בסיסי )‪ ,(capacity curve‬שאופן קביעתו לפי תוכנת ‪ Hazus‬מוצג בסעיף ‪ 4.2‬להלן ועל‬
‫עקומי שבירות )‪ ,(fragility curves‬שאופן קביעתם באמצעות תוכנת ‪ Hazus‬מוצג בסעיף ‪ 4.3‬להלן‪.‬‬
‫מן הראוי להדגיש שמדובר בטכניקה המתבססת על עקום התנגדות יחיד ומפושט המייצג משפחה‬
‫גדולה מאד של בניינים קיימים המסווגים לקבוצת סיווג מסוימת‪ ,‬אשר עשויים להיות נבדלים זה‬
‫מזה במידה רבה מאד‪ ,‬הן בתסבולתם האופקית והן בחומרת הנזק הצפוי להם בעת רעידת אדמה‬
‫בעוצמה מוגדרת‪ ,‬ועל פילוג סטטיסטי משוער של ההתנהגות החזויה בעת רעידות אדמה של כלל‬
‫הבניינים הקיימים השייכים לקבוצת הבניינים הנדונה‪ .‬גישה זו הינה שונה באופן מהותי מהערכת‬
‫עמידות סיסמית של כל בניין קיים בנפרד‪ ,‬על פי נתוניו הישימים‪ .‬עקומי השבירות מיועדים לאפשר‬
‫הערכה סטטיסטית של רמת הנזק החזוי לבניינים קיימים מהסוגים הכלולים בתוכנת ‪,Hazus‬‬
‫בתלות בהזזה הספקטראלית שלהם‪ .‬חישוב ההזזה הספקטראלית נעשה בעזרת גישת עקום‬
‫הדחיפה המתאר את התנגדות האופקית של הבניין המייצג קבוצת בניינים קיימים מסוימת‪,‬‬
‫ושילובו עם עקום הדרישה לצורך קביעת נקודת העבודה המשוערת של הבניין המייצג את קבוצת‬
‫הבניינים הנדונה‪.‬‬
‫מטרת פרק זה הינה להציג באופן עקרוני את הנתונים הישימים הנדרשים לצורך ביצוע השוואה‬
‫כמותית בין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית המתקבלים תוך שימוש בסיווג הבניינים הקיימים‬
‫ובפרמטרים הכלולים בתוכנת ‪ Hazus‬ובין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית המחושבים באופן‬
‫אנליטי פרטני עבור כל בניין קיים בנפרד )או עבור קבוצת בניינים זהים הממוקמים באותו אזור‬
‫גיאוגרפי(‪ ,‬בטכניקת חישוב המתבססת על נתוני הבניין המסוים הנבחן‪ .‬השוואות אלה מוצגות‬
‫בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫על מנת לאפשר בחינה של מידת ההתאמה של הערכות העמידות הסיסמית של בנייני מגורים‬
‫קיימים בישראל באמצעות תוכנת ‪ ,Hazus‬המוצגת בפרק ‪ 5‬להלן‪ ,‬ועל מנת לאפשר הסקת מסקנות‬
‫בעניין מידת ההתאמה של תוכנה זו לצורך גיבוש תרחישי רעידות אדמה ריאליים עבור מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬מוצגת בסעיף ‪ 4.4‬להלן סקירה קצרה של השפעת התפתחות התקינה הסיסמית בישראל על‬
‫דרישות העמידות של בניינים שנבנו בישראל בתקופות שונות‪ ,‬בתלות במיקומם הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ 4.2‬קביעת עקומי התסבולת האופקית של בניינים קיימים לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫עיקר הנזק הצפוי להיגרם לבניינים‪ ,‬לרבות לבניינים בעלי שלד מבטון מזוין‪ ,‬תלוי בהזזה האופקית‬
‫הכוללת המתפתחת בבניין ובהזזה האופקית היחסית בין קומות הבניין בזמן רעידות אדמה‪ .‬הערכה‬
‫ריאליסטית של חומרת הנזק הצפוי להיגרם לבניין ולרכיביו השונים כתוצאה מרעידת אדמה‬
‫בעוצמה מוגדרת‪ ,‬מחייבת הערכה מדויקת ככל הניתן של ההזזות האופקיות המתפתחות בבניין‬
‫בעת רעידת אדמה הנדונה‪ ,‬ובמיוחד הערכת ההזזה בתחום הלא‪-‬אלסטי של תגובת רכיבי שלד‬
‫הבניין ושל הבניין השלם‪ .‬הערכה כזו אפשרית תוך התבססות על עקום תסבולת אופקית של הבניין‬
‫הנבדק‪ ,‬המבטא את הכוח האופקי הכולל הפועל על הבניין בתלות בהזזה האופקית במפלסו העליון‪.‬‬
‫עקום זה ידוע בשם "עקום דחיפה" )‪ .(push-over curve‬עקום זה מבטא את ההתנגדות האופקית‬
‫הכוללת של כל רכיבי ההקשחה האופקית של הבניין בתלות בהזזה האופקית במפלסו העליון‪.‬‬
‫כיול הכוח האופקי הכולל הפועל על בניין נבדק בעת רעידת אדמה מוגדרת לערך של תאוצה‬
‫ספקטראלית וכיול הזזת ראש המבנה לערך של הזזה ספקטראלית המתאימה לצורת תנודה‬
‫מסוימת של הבניין הנבדק ושילובו עם עקומי התגובה‪/‬הדרישה הספקטראליים התכנוניים מאפשר‬
‫קביעת נקודת חיתוך בין העקומים הידוע בכינוי "נקודת העבודה" או "נקודת התפקוד"‬
‫)‪ .(performance point‬ההזזה האופקית המתקבלת בנקודת העבודה מאפשרת להעריך את מצב‬
‫הבניין הנבדק בהיבט של חומרת הנזק הצפוי להיגרם לו בעת רעידת אדמה בעלת עוצמה מוגדרת‪,‬‬
‫על פי היחס בין ההזזה האופקית בנקודת העבודה להזזת הכניעה המוערכת של הבניין הנדבק‪.‬‬
‫עקום התסבולת המוצע במתודולוגיה של תוכנת ‪ Hazus‬מתבסס על מספר מצומצם מאוד של‬
‫פרמטרים הנדסיים בסיסיים המתקבלים מדרישות התקנים הישימים השונים )תקני ארה"ב(‪ ,‬אשר‬
‫נקבעו על פי שיקול דעת הנדסי של מפתחי תוכנת ‪ .Hazus‬בקביעת עקום התסבולת של כל אחד‬
‫מסוגי הבניינים הכלולים במאגר המידע של תוכנת ‪ Hazus‬ישנה התייחסות לנושאים שלהלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫התסבולת האופקית התכנונית של הבניין;‬
‫‪-‬‬
‫נקודת הכניעה החזויה של המערכת המבנית של הבניין;‬
‫‪-‬‬
‫התסבולת האופקית המירבית של הבניין;‬
‫עקומי התסבולת האופקית המחושבים מבוססים כאמור על דרישות התקנים האמריקאיים‬
‫הרלוונטיים לזמן התכנון וההקמה של הבניין‪ ,‬כאשר עבור בניינים ישנים מאוד‪ ,‬אשר לא תוכננו לפי‬
‫התקנים סיסמיים כלשהם‪ ,‬נעשית הערכה נומינלית של חוזק ותסבולת אופקית של הבניין‪.‬‬
‫חשוב לציין כי דרישות העומס לפי תקנים לעומסי רוח לא נכללים בהערכת החוזק והתסבולת‬
‫האופקית של הבניין‪ ,‬זאת למרות העובדה כי דרישות אלה עבור בניינים גבוהים‪ ,‬הממוקמים‬
‫באזורים בעלי פעילות סיסמית נמוכה או בינונית‪ ,‬עלולים לבוא לידי ביטוי בערכים גבוהים יותר של‬
‫תסבולת אופקית נדרשת של בניינים כאלה‪.‬‬
‫תיאור סכמתי של עקום התסבולת האופקית אשר נקבע על פי תוכנת ‪ Hazus‬ושל מצב הנזק החזוי‬
‫לבניין השייך לקבוצת סיווג מסוימת המוגדרת על ידי תוכנה זו‪ ,‬בתלות בהזזה אופקית‬
‫ספקטראלית במפלסו העליון‪ ,‬מוצג בציור מס' ‪) 4.1‬ציור ‪ 2.3‬במדריך ליישום תוכנת ‪.(Hazus‬‬
‫‪66‬‬
‫ציור מס' ‪ :4.1‬דוגמא לעקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של בניין מסוג מסוים ונוסחאות‬
‫לקביעת הערכים עבור נקודת הכניעה ונקודת התסבולת המרבית‬
‫הפרמטרים הנדרשים לצורך בניית עקום הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית של בניינים קיימים על פי תוכנת‬
‫‪ Hazus‬הם‪:‬‬
‫‪Cs‬‬
‫‪ -‬מקדם החוזק התכנוני של המבנה המבוטא כאחוז ממשקל הבניין;‬
‫‪Te‬‬
‫‪ -‬זמן המחזור ה"אלסטי" האמיתי של צורת תנודת הבניין )שניות(;‬
‫‪1‬‬
‫‪ -‬משקל יחסי של הבניין המתאים לצורת תנודת הבניין;‬
‫‪2‬‬
‫‪ -‬מקדם הגובה היחסי במיקום בו מוגדרת ההזזה הספקטראלית באנליזת דחיפה;‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ מקדם חוזק יתר של הבניין המגדיר את החוזק ה"אמיתי" של הבניין ביחס לחוזקו‬‫התכנוני;‬
‫‪ -‬מקדם החוזק המרבי המגדיר את היחס בין החוזק המרבי לחוזק הכניעה של הבניין;‬
‫‪‬‬
‫‪ -‬מקדם ה"משיכות" המבטא את היחס בין ההזזה האופקית המרבית להזזת הכניעה;‬
‫‪‬‬
‫ ערך סטיית התקן‪ ,‬בהנחה של פונקצית הסתברות לוגריתמית אשר מבטאת את‬‫האפשרות לשינויים בחוזק המרבי של הבניין‪ .‬ערכים מומלצים על ידי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫הינם ‪ +0.3 ; -0.3‬עבור בניינים קיימים ישנים מהסוגים הקיימים בארה"ב;‬
‫הנוסחאות לצורך חישוב נקודת הכניעה ) ‪ (A y ; D y‬ונקודת התסבולת האופקית המירבית של‬
‫הבניין הנבדק ) ‪ (A u ; D u‬מפורטים להלן‪:‬‬
‫)‪(4.1‬‬
‫תסבולת הכניעה‬
‫)‪(4.2‬‬
‫ההזזה בכניעה‬
‫)‪(4.3‬‬
‫תסבולת אופקית מרבית‪:‬‬
‫‪A y  Cs   / 1‬‬
‫‪D y  9.8  A y  Te2‬‬
‫‪Au    A y‬‬
‫‪67‬‬
‫)‪(4.4‬‬
‫הזזה אופקית מרבית‪:‬‬
‫‪D u     D y‬‬
‫ערכים מספריים עבור הפרמטרים המוזכרים לעיל‪ ,‬הנדרשים לצורך בניית עקומי תסבולת אופקית‬
‫של בניינים קיימים לפי תוכנת ‪ ,Hazus‬אשר שימשו גם לצורך השוואות של עקומי הדחיפה‬
‫הנקבעים באמצעות תוכנת ‪ Hazus‬לעקומי דחיפה של בנייני מגורים קיימים שונים מהסוגים‬
‫הנפוצים בישראל‪ ,‬המוצגות בפרק ‪ 5‬להלן‪ ,‬מוצגים בטבלאות מס' ‪ 4.1-4.3‬להלן‪ .‬פרמטרים אלה‬
‫מוצגים עבור בניינים מסוג ‪) C1‬בניינים בעלי שלד מסגרתי מבטון מזוין ללא קירות ומחיצות בני(‪,‬‬
‫כמו גם עבור בניינים מסוג ‪) C2‬בניינים בעלי מערכת הקשחה של קירות בטון מזוין( ובניינים מסוג‬
‫‪) C3‬בניינים בעלי שלד מסגרתי מבטון מזוין עם ספיני קירות בני בלתי מזוינים מהסוגים המקובלים‬
‫בארה"ב(‪ ,‬כמפורט במדריך ליישום תוכנת ‪ .[65] Hazus‬בניינים מהסוגים הנ"ל מחולקים לפי תת‬
‫חלוקה נוספת‪ ,‬על פי מספר קומותיהם‪ ,‬כמוגדר על ידי האות הנוספת הצמודה לכינוי כל סוג בניין‬
‫)‪ – L‬בניינים נמוכים בני ‪ 1-3‬קומות‪ - M ,‬בניינים בעלי גובה בינוני בני ‪ 4-7‬קומות ו‪ - H -‬בניינים‬
‫גבוהים בני ‪ 8‬קומות או יותר(‪ ,‬כפי שמפורט במדריך ליישום תוכנת ‪ Hazus‬ומוצג בטבלה מס' ‪3.9‬‬
‫בפרק ‪ 3‬לעיל‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.1‬מקדם החוזק התכנוני ‪ Cs‬של בניינים בטון מזוין מסוגים שונים בתלות ברמת התכן‬
‫הסיסמי שלהם‪ ,‬על פי תוכנת ‪) [65] Hazus‬טבלה ‪ 5.4‬במדריך ליישום התוכנה(‬
‫‪68‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.2‬פרמטרים שונים לצורך בניית עקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של בניינים בטון מזוין‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬על פי תוכנת ‪) [65] Hazus‬טבלה ‪ 5.5‬במדריך ליישום התוכנה(‬
‫טבלה מס' ‪ :4.3‬מקדם המשיכות ‪ µ -‬על פי תוכנת ‪) [65] Hazus‬טבלה ‪ 5.6‬במדריך ליישום התוכנה( עבור‬
‫בניינים קיימים מסוגים ‪ C2 ,C1‬ו‪C3 -‬‬
‫מעיון בטבלה מס' ‪ 4.1‬וטבלה מס' ‪ 4.3‬ניתן להסיק שבניינים בעלי שלד מסגרתי מבטון מזוין‪,‬‬
‫הכוללים קירות בני בלתי מזוינים )בניינים מסוג ‪ C3‬על פי תוכנת ‪ ,(Hazus‬כלל לא קיימים בארה"ב‬
‫באזורים בהם הבניינים אמורים להיות מתוכנים על פי תקנים סיסמיים עדכניים ברמת תכן סיסמי‬
‫גבוהה )‪ ,(High-code‬או באזורים בהם הבניינים אמורים להיות מתוכנים לפי תקנים סיסמיים‬
‫ישנים יותר‪ ,‬ברמת תכן סיסמי בינונית )‪ ,(Moderate-code‬כל זאת על פי נתוני התקינה הישימה‬
‫‪69‬‬
‫לארה"ב ובתלות בגיל הבניין ובמיקומו הגיאוגרפי‪ ,‬תוך התחשבות בחומרת הסיכונים הסיסמיים‬
‫החזויים באזור בו ממוקם הבניין הנבדק‪ ,‬כמודגם בסעיף ‪ 3.4‬בפרק ‪ 3‬לעיל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בישראל‬
‫קיימים בנייני מגורים רבים מאוד מסוגים אלה דווקא‪ ,‬גם באזורים בעלי סיכון סיסמי בינוני וגבוה‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬כבר בשלב זה של הצגת התמונה ניתן להעריך שרמת האמינות של הערכת העמידות‬
‫הסיסמית החזויה של בנייני מגורים קיימים בישראל מהסוגים הנ"ל‪ ,‬באמצעות תוכנת ‪,Hazus‬‬
‫צפויה להיות מוגבלת במידה רבה‪.‬‬
‫התסבולת האופקית המוערכת של בניין קיים‪ ,‬אשר נקבעת על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬תלויה בגיל‬
‫הבניין ובמיקומו הגיאוגרפי‪ .‬שני פרמטרים אלה מכתיבים את רמת התכן הסיסמי המוערכת של‬
‫הבניין המייצג קבוצת סיווג מסוימת של בניינים קיימים שכלולה במאגר המידע של תוכנת ‪.Hazus‬‬
‫ההנחה היא שככל שהבניין ישן יותר‪ ,‬וככל שהוא ממוקם באזור בעל סיכון סיסמי נמוך יותר‪ ,‬הוא‬
‫תוכנן ונבנה ברמה סיסמית נמוכה יותר‪ ,‬המיוצגת בתוכנה זו על ידי הגדרה של רמת תכן סיסמי‬
‫נמוכה יותר‪ ,‬האמורה לבטא דרישות תקנים סיסמיים ישנים יותר‪ ,‬ללא קשר ישיר ומובהק לגיל‬
‫הבניין הנבדק‪ .‬לכן עמידותו הסיסמית המוערכת של בניין כזה‪ ,‬על פי תוכנת ‪ ,Hazus‬הינה נחותה‬
‫יותר‪ .‬חלוקת הבניינים הקיימים המסווגים במאגר המידע של תוכנת ‪ Hazus‬על פי גילם ומיקומם‬
‫הגיאוגרפי מושתתת על נתוני ההתפתחות ההיסטורית של התקינה הסיסמית בארה"ב‪ ,‬כמפורט‬
‫בטבלה מס' ‪ .4.4‬בהקשר זה יש לציין שהתפתחות התקינה הסיסמית בישראל הייתה שונה מזו‬
‫שבארה"ב‪ ,‬לכן‪ ,‬קיים קושי בסיווג בניינים קיימים בישראל על פי גילם בהתאם לנתונים הקיימים‬
‫בנדון בתוכנת ‪ .Hazus‬גורם נוסף המשפיע על הערכת רמת התכן הסיסמי על פי נתוני תוכנת ‪Hazus‬‬
‫הינו מה שמכונה במדריך ליישום תוכנה זו ]‪ [64‬כ"איכות הבניה"‪ .‬הכוונה למעשה למידת החשיבות‬
‫של הבניין‪ .‬ההנחה של מפתחי התוכנה הייתה שבניינים בעלי חשיבות רבה‪ ,‬לדוגמא בתי חולים וכו'‪,‬‬
‫תוכננו עם מקדם חשיבות מתאים‪ ,‬כך שניתן להגדיר אותם כמבנים בעלי רמת תכן סיסמי מיוחדת‪,‬‬
‫החל ממהדורה מסוימת של התקן הסיסמי בארה"ב‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬התפתחות התקינה הסיסמית‬
‫בישראל הייתה שונה במידה ניכרת מזו שבארה"ב‪ .‬לכן קיים קושי בסיווג הבניינים הקיימים‬
‫בישראל על פי רמת התכן הסיסמי המוערכת שלהם‪.‬‬
‫ההמלצות של תוכנת ‪ Hazus‬לגבי הגדרת רמת התכן הסיסמי של בניינים קיימים בתלות במועד‬
‫הקמתם ומיקומם הגיאוגרפי‪ ,‬על פי חלוקה לאזורים בעלי סיכונים הסיסמיים שונים מוצגות‬
‫בטבלה ‪ .4.4‬מעיון בטבלה ‪ 4.4‬ניתן להסיק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שבניינים שהוקמו בארה"ב לאחר שנת ‪1975‬‬
‫ונמצאים באזור סיסמי פעיל בו הסיכונים הסיסמיים הינם משמעותיים )תאוצות קרקע אופקיות‬
‫חזויות באזור הינן גבוהות( מוגדרים כבניינים שתוכננו ברמת תכן סיסמי גבוהה ) ‪.(High-Code‬‬
‫מנגד בניינים קיימים באותו אזור סיסמי שהוקמו לפני ‪ 1941‬מוגדרים כבניינים שכלל לא תוכננו‬
‫לעומסים סיסמיים )‪.(Pre-Code‬‬
‫‪70‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.4‬רמת תכן סיסמי מוערכת מומלצת של בניינים קיימים על פי נתוני תוכנת ‪,Hazus‬‬
‫בתלות בגיל הבניין הנדבק ומיקומו הגיאוגרפי‪ ,‬על פי חומרת הסיכון הסיסמי‬
‫באזור הקמתו )טבלה ‪ 2.2‬במדריך ליישום תוכנת ‪[65] Hazus‬‬
‫סיווג האזורים הגיאוגרפים של ארה"ב על פי חומרת הסיכונים הסיסמיים הקיימים באזורים‬
‫השונים )תאוצת קרקע אופקית חזויה באזור בו ממוקם הבניין הקיים הנבדק(‪ ,‬על פי התקן‬
‫האמריקאי ‪ ,[70] UBC 94‬הכלול בתוכנת ‪ ,Hazus‬מוצג בטבלה ‪ .4.5‬בטבלה זו לא כלול אזור ‪,0‬‬
‫המוצג אף הוא בטבלה ‪ ,4.4‬זאת מכיוון שמדובר באזורים בהם לא קיימים למעשה סיכונים‬
‫סיסמיים‪ ,‬כך שתאוצת קרקע אופקית החזויה בהם הינה אפסית‪ .‬מן הראוי לציין בהקשר זה שעל‬
‫פי נתוני התקינה הסיסמית הישראלית העדכנית‪ ,‬האזורים הסיסמיים הישימים למדינת ישראל‪ ,‬על‬
‫פי תאוצת קרקע אופקית החזויה בהם‪ ,‬הינם אזורים ‪ 1-3‬המוצגים בטבלה ‪ .4.5‬על פי נתוני התקן‬
‫ת"י ‪ [46] 413‬העדכני‪ ,‬בישראל לא קיימים אזורים המוגדרים כאזורי ‪ 0‬ו‪ ,4 -‬המוצגים בטבלה ‪.4.5‬‬
‫טבלה ‪ :4.5‬הקשר בין האזור הסיסמי לתאוצת קרקע אופקית חזויה באזור על פי נתוני התקינה‬
‫בארה"ב )טבלה ‪ 16.1‬במדריך ליישום תוכנת ‪[65] Hazus‬‬
‫השפעת חשיבות הבניין‪ ,‬המוגדרת בתוכנת ‪ Hazus‬על ידי הביטוי "איכות הבניה"‪ ,‬על קביעת רמת‬
‫התכן הסיסמי של הבניינים הנבדקים מוצגת בטבלה ‪ .4.6‬עיון בטבלה זו ניתן להסיק שבניינים‬
‫חשובים יותר מבניינים רגילים‪ ,‬המוגדרים כבניינים שנבנו ב"איכות בניה" גבוהה‪ ,‬מוגדרים‬
‫כבניינים שתוכננו ברמת תכן סיסמי גבוהה יותר מבניינים רגילים‪ .‬מנגד‪ ,‬בניינים בלתי חשובים‪,‬‬
‫המוגדרים כבניינים שנבנו ב "איכות הבניה" ירודה‪ ,‬מוגדרים כבניינים שתוכננו ברמת תכן סיסמי‬
‫‪71‬‬
‫נמוכה יותר מזו של בניינים רגילים‪ .‬בהקשר זה ניתן לציין שבנייני מגורים קיימים מוגדרים על פי‬
‫תוכנת ‪ ,Hazus‬כבניינים רגילים‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.6‬היחס המוערך על פי תוכנת ‪ Hazus‬בין רמת התכן הסיסמי של בניינים קיימים‬
‫ל"איכות הבנייה" שלהם )טבלה ‪ 2.3‬במדריך ליישום תוכנת ‪[65] Hazus‬‬
‫שימוש בערכים המספריים של הפרמטרים השונים על פי תוכנת ‪ ,Hazus‬המובאים בטבלאות מס'‬
‫‪ 4.1-4.6‬לעיל‪ ,‬ושילובם בנוסחאות לחישוב תסבולת הכניעה האופקית והתסבולת האופקית‬
‫המרבית‪ ,‬כמו גם ההזזות האופקיות המוערכות בנקודות אלה )נוסחאות )‪ (4.1) – (4.4‬לעיל(‪ ,‬עבור‬
‫בניינים קיימים מהסוגים הנדונים ורמות התכן הסיסמי השונות לפיהם תוכננו הבניינים הנ"ל‬
‫מוצגים בטבלאות מס' ‪ 4.7-4.10‬להלן‪ .‬בכל אחת מטבלאות אלה מוצגים הערכים )המחושבים‬
‫בהתבסס על הנתונים הישימים המוזכרים לעיל‪ ,‬הכלולים בתוכנת ‪ (Hazus‬של ההזזה והתאוצה‬
‫עבור נקודת הכניעה )‪ (Yield Capacity Point‬ועבור נקודת התסבולת האופקית המרבית החזויה‬
‫)‪ ,(Ultimate Capacity Point‬בתלות בסוג הבניין המבדק וברמת התכן הסיסמי שלו‪.‬‬
‫לצורך בחינת מידת ההתאמה ורמת האמינות של הערכות התסבולת האופקית ואופן ההתנהגות‬
‫החזוי של בנייני מגורים מהסוגים הקיימים בישראל העת רעידת אדמה חזקה‪ ,‬המבוססות על נתוני‬
‫תוכנת ‪ ,Hazus‬הוכנו עקומי התסבולת של בנייני קיימים שונים על פי תוכנת ‪ ,Hazus‬האמורים‬
‫לייצג את הסוגים הנפוצים השונים של בנייני מגורים קיימים בישראל‪ .‬עקומי התסבולת האופקית‬
‫הנ"ל‪ ,‬המוצגים בפרק ‪ 5‬להלן‪ ,‬הוכנו בהסתמך על הערכים הישימים של הפרמטרים השונים‬
‫הנחוצים לצורך קביעתם‪ ,‬הכלולים בתוכנת ‪ Hazus‬ואשר מוצגים לעיל‪ ,‬תוך הנחה שמרנית פשטנית‬
‫שכל הבניינים הנדונים תוכננו ונבנו ללא התחשבות בתקן סיסמי כלשהו )‪ ,(Pre-code‬זאת למרות‬
‫העובדה שלא בכל מקרה מדובר על בניינים ישנים מאוד שעבורם הגדרה כזו יכולה להתאים‪ .‬עבור‬
‫הבניינים הנ"ל בוצעה גם בדיקה חישובית של עקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית שלהם‪ ,‬בהסתמך‬
‫על מודלים מתמטיים מתאימים של המערכות המבניות שלהם‪ ,‬תוך שימוש בתוכנת מחשב אלסטו‪-‬‬
‫פלסטית מתאימה‪ .‬הדגמת עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אלה והשוואתם לעקומי הדחיפה‬
‫הנקבעים על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬המתאימים לבנינים קיימים השייכים לקבוצות הסיווג‬
‫הנדונות‪ ,‬כלולות בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.7‬ערכי הזזה אופקית ותאוצה אופקית בנקודת הכניעה ונקודת התסבולת האופקית‬
‫המרבית של בניינים קיימים מסוגים ‪ C2 ,C1‬ו‪ C3 -‬המתוכננים ברמת תכן סיסמי‬
‫גבוהה )טבלה ‪ 5.7a‬במדריך ליישום תוכנת ‪([65] Hazus‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.8‬ערכי הזזה אופקית ותאוצה אופקית בנקודת הכניעה ונקודת התסבולת האופקית‬
‫המרבית של בניינים קיימים מסוגים ‪ C2 ,C1‬ו‪ C3 -‬המתוכננים ברמת תכן סיסמי‬
‫בינונית )טבלה ‪ 5.7b‬במדריך ליישום תוכנת ‪([65] Hazus‬‬
‫‪73‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.9‬ערכי הזזה אופקית ותאוצה אופקית בנקודת הכניעה ונקודת התסבולת האופקית‬
‫המרבית של בניינים קיימים מסוגים ‪ C2 ,C1‬ו‪ C3 -‬המתוכננים ברמת תכן סיסמי‬
‫נמוכה )טבלה ‪ 5.7c‬במדריך ליישום תוכנת ‪([65] Hazus‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.10‬ערכי הזזה אופקית ותאוצה אופקית בנקודת הכניעה ונקודת התסבולת האופקית‬
‫המרבית של בניינים קיימים מסוגים ‪ C2 ,C1‬ו‪ C3 -‬שלא תוכננו על פי תקן סיסמי‬
‫כלשהו )טבלה ‪ 5.7d‬במדריך ליישום תוכנת ‪([65] Hazus‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ 4.3‬עקומי השבירות והערכת היקף וחומרת הנזק לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫הערכת חומרת הנזק והיקפו‪ ,‬הצפוי להתפתח בבניין קיים כתוצאה מרעידת אדמה‪ ,‬הנעשית בתוכנת‬
‫‪ ,Hazus‬מתבססת על עקומי שבירות מתאימים עבור בניינים מייצגים קבוצות סיווג שונות של‬
‫בניינים קיימים בארה"ב‪ ,‬המבטאים את ההסתברות לדרגת‪/‬רמת נזק בבניין כתלות בפרמטר‬
‫המבטא את הסיכון הסיסמי באתר בו ממוקם הבניין‪ ,‬הבא לידי ביטוי בתזוזת הקרקע המרבית‬
‫החזויה באתר הנדון)‪ ,(Peak Ground Displacement – PGD‬או בתאוצת קרקע מרבית חזויה באותו‬
‫אתר )‪.(Peak Ground Acceleration – PGA‬‬
‫בניית עקומי השבירות מתבססת על קביעת ערך החציון‪ ,‬המבטא הסתברות של ‪ 50%‬לנזק בדרגת‬
‫חומרה מסוימת‪ .‬בציור מס' ‪ 4.2‬מתוארים עקומי שבירות עבור ‪ 4‬רמות נזק )נזק קל‪ ,‬נזק בינוני‪ ,‬נזק‬
‫כבד‪ ,‬הינזקות כוללת‪-‬התמוטטות(‪ ,‬כאשר בציר האופקי מוצגת ההזזה הספקטראלית החזויה של‬
‫הבניינים השייכים לאותה קבוצת סיווג ובציר האנכי מוצגת ההסתברות לדרגת הנזק ברמת חומרה‬
‫מסוימת‪ .‬ערכי החציון מצוינים בעיגולים המתאימים להסתברות של ‪ (0.5) 50%‬לנזק בדרגת‬
‫החומרה הנדונה‪.‬‬
‫ציור מס' ‪ :4.2‬הדגמה עקרונית של עקומי שבירות לפי תוכנת ‪ Hazus‬עבור רמות נזק‪ :‬קל‪ ,‬בינוני‪,‬‬
‫כבד ומלא )ציור ‪ 2.5‬במדריך ליישום תוכנת ‪[65] Hazus‬‬
‫קביעת ערך החציון ‪ Sd,ds‬בעקומי השבירות מתבססת על ניתוח עקומי תסבולת אופקית של‬
‫בניינים השייכים לקבוצת סיווג מסוימת‪ ,‬על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬שאופן קביעתם מוצג בסעיף‬
‫‪ 4.2‬לעיל‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫בציור מס' ‪ 4.3‬מתוארים‪ ,‬לצורך הדגמה‪ ,‬עקומי תסבולת אופקית גנריים מוערכים של בניין בעל‬
‫סיווג ‪ ,C1L‬כלומר של בניין נמוך בעל שלד בטון מזוין הכולל מסגרות בבטון מזוין ללא ספיני קירות‬
‫בני‪ .‬כל עקום מתאר את התסבולת האופקית המנורמלת )כוח הגזירה בבסיס המבנה מחולק‬
‫במשקל המבנה( בתלות בהזזה הספקטראלית במפלסו העליון‪ .‬העקומים השונים מתארים את‬
‫התסבולת האופקית המנורמלת של בניינים השייכים לקבוצת הסיווג המוזכרת לעיל‪ ,‬אשר תוכננו‬
‫לפי דרישות תכן‪/‬תקן שונות‪ ,‬כלומר ברמות תכן סיסמי שונות‪ ,‬על פי הגדרות תוכנת ‪,Hazus‬‬
‫המתאימות להתפתחות התקינה הישימה בארה"ב‪ .‬העקום התחתון ביותר מתייחס לבניין קיים‬
‫שתוכנן ברמות תכן האפשריות הנמוכות ביותר‪ ,‬על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬המוגדרות כרמות תכן‬
‫‪ Low-Code‬ו‪ .Pre-Code -‬העקומים הבאים מעליהם מתארים את עקומי התסבולת האופקית‬
‫המנורמלת של בניינים קיימים המשויכים לאותה קבוצת סיווג‪ ,‬על פי נתוני תוכנת ‪,Hazus‬‬
‫שתוכננו לפי רמות תכן אפשריות גבוהות יותר )‪ 3‬רמות אפשריות‪ :‬בינונית‪ ,‬גבוהה וגבוהה במיוחד ‪-‬‬
‫‪ ,(Moderate Code, High Code, Special High Code‬המתאימות להתפתחות התקינה הסיסמית‬
‫בארה"ב ולגיל הבניין הנבדק‪ ,‬כמו גם למיקומו הגיאוגרפי‪ ,‬האמור לבטא את חומרת הסיכונים‬
‫הסיסמיים הקיימים באתר בו הוא ממוקם‪ ,‬כמתואר בסעיף ‪ 4.2‬לעיל‪.‬‬
‫ציור מס' ‪ :4.3‬עקומי תסבולת אופקית עבור בניין גנרי מסוג ‪ C1L‬המתוכן ב‪ 5 -‬רמות תכן שונות‬
‫)ציור ‪ 2.9‬במדריך ליישום תוכנת ‪([65] Hazus‬‬
‫על גבי עקומי התסבולת האופקית השונים המוצגים בציור מס' ‪ 4.3‬מוגדרות‪ ,‬בנוסף לנקודות‬
‫הכניעה ונקודות המציינות הזזה אופקית בה הבניין הנבדק נכנס במלואו לתחום התנהגות פלסטי‪4 ,‬‬
‫נקודות נוספות‪ ,‬המייצגות הזזות סף אופקיות עבור ‪ 4‬רמות נזק חזויות שונות בבניין הנדון )נזק קל‪,‬‬
‫נזק בינוני‪ ,‬נזק כבד‪ ,‬נזק כולל‪-‬התמוטטות(‪ .‬ערכי נזק אלה נקבעו ככפולות של ההזזה בנקודת‬
‫הכניעה ואינן קשורות באופן ברור וישיר לנזק מוגדר במבנה בבניין המייצג את קבוצת הסיווג‬
‫הנבדקת של בניינים קיימים‪ .‬ערכי התאוצה הספקטראלית וההזזה הספקטראלית בנקודות אלה‬
‫‪76‬‬
‫משמשים כערכי החציון מוערכים המוזכרים לעיל לצורך בניית עקומי השבירות המתאימים עבור‬
‫הבניינים הנדונים‪ ,‬על פי מתודולוגיית תוכנת ‪ .Hazus‬מן הראוי להדגיש שקביעת ערכי הסף לרמות‬
‫הנזק השונות הכלולות בתוכנת ‪ ,Hazus‬לרבות אלה המודגמים בציור מס' ‪ ,4.3‬מבוססת על נתוני‬
‫תכן ותקינה הישימים לארה"ב‪ ,‬כמו גם על מידע שנאסף בארה"ב לגבי חומרת הנזקים שנגרמו‬
‫בפועל בעת אירועי רעידות אדמה שונים לבניינים קיימים בארה"ב המשויכים לקבוצות הסיווג‬
‫השונות‪ ,‬על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬ועל פי הערכות‪/‬הסכמות בנדון שגובשו בארה"ב בין המומחים‬
‫העוסקים בנושאים אלה‪ ,‬ולא בהכרח על סמך נתונים עובדתיים‪ .‬לאור השונות הרבה בין הבניינים‬
‫הקיימים בישראל ובארה"ב‪ ,‬הן בהיבטים של התפתחות התקינה ודרישות התקנים הישימים‬
‫השונים לדורותיהם‪ ,‬והן בהיבטים של סוגי המערכות המבניות המקובלות בישראל בהשוואה‬
‫למקובל בארה"ב‪ ,‬כמו גם השוני באיכויות חומרי הבנייה שהיה בהם שימוש בעבר בישראל‬
‫בהשוואה למה שהיה מקובל בארה"ב‪ ,‬ניתן לקבוע שרמת האמינות של קביעת נקודות הסף עבור‬
‫רמות הנזק החזויות השונות בבנייני מגורים מהסוגים הקיימים בישראל‪ ,‬על פי נתוני תוכנת‬
‫‪ ,Hazus‬הינה נמוכה מאוד‪ .‬גם העדר אירועים סיסמיים משמעותיים בישראל בעשרות השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬שפירושו הוא חוסר מידע ממשי כלשהו לגבי חומרת הנזקים הצפויים לבניינים‬
‫מהסוגים הקיים כיום בישראל ופילוגם הסטטיסטי של הנזקים‪ ,‬כתוצאה של אירועי רעידות אדמה‬
‫חזקות‪ ,‬מקטין במידה ניכרת את אמינות ההערכות בנדון המושתתות על נתוני תוכנת ‪.Hazus‬‬
‫נקודות תורפה אלה של תוכנת ‪ Hazus‬מצטרפות לנקודות תורפה נוספות המוזכרות לעיל‪ ,‬כמו גם‬
‫להערכת יתר משמעותית של משיכות ההזזה שלהם‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫הערכי ההזזה הבין קומתית הממוצעת )ערכי חציון( של בניינים קיימים מסוג ‪ ,C1L‬בתלות ברמת‬
‫התכן הסיסמי שלהם ודרגת הנזק הצפוי להיגרם להם‪ ,‬מוצגים לצורך הדגמה בטבלה מס' ‪.4.11‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.11‬ערכי זמן המחזור וההזזה הבין קומתית הממוצעת עבור בניין גנרי מסוג ‪,C1L‬‬
‫על פי נתוני תוכנת ‪) Hazus‬טבלה ‪ 2.8‬במדריך ליישום תוכנת ‪(Hazus‬‬
‫‪77‬‬
‫מעיון בטבלה מס' ‪ 4.11‬ניתן להסיק שהיחס בין ההזזה הבין קומתית‬
‫הפלסטית המלאה‬
‫)‪ (plastic point‬להזזת הכניעה )‪ (yield point‬עבור בניין מסוג ‪ C1L‬המתוכן לפי רמות תכן נמוכות‬
‫ ‪ Low-Code‬או ‪ ,Pre-Code‬הינה כ‪ ,14-16-‬ועבור בניין מאותו סוג המתוכן לפי רמת תכן גבוהה ‪-‬‬‫‪ High-Code‬כ‪ .24 -‬ערכים אלה הינם גבוהים מאוד ומצביעים על משיכות מוערכת גבוהה מאוד של‬
‫בניינים מהסוג הנדון‪ .‬בהקשר זה יש לציין עובדה נוספת‪ ,‬שנקודת הסף לתחילת התנהגות פלסטית‬
‫מלאה של המבנה אינה הנקודה הקיצונית של ההזזה המרבית האפשרית החזויה של הבניין‪ ,‬כפי‬
‫שניתן לראות בעקומים המוצגים בציור מס' ‪ .4.3‬על כן‪ ,‬משיכות ההזזה המוערכת של בניינים‬
‫מהסוג הנדון‪ ,‬על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬הינה אף גבוהה מהערכים המוצגים לעיל‪ .‬לגבי בניינים‬
‫קיימים בישראל המשויכים לקבוצת הסיווג הנדונה‪ ,‬ניתן להעריך‪ ,‬על סמך ידע קיים ובדיקות‬
‫מדגמיות שנערכו בנדון‪ ,‬שמשיכות ההזזה שלהם הינה הרבה יותר מוגבלת‪ .‬משמעות הדבר שהערכת‬
‫חומרת הנזק הצפוי להיגרם להם בעת רעידת אדמה בעוצמה מוגדרת‪ ,‬המושתתת על נתוני תוכנת‬
‫‪ ,Hazus‬צפויה להיות בלתי שמרנית ובלתי אמינה במידה ניכרת‪ .‬כך הדבר גם לגבי בנייני מגורים‬
‫אופייניים קיימים מסוגים אחרים הקיימים בישראל‪ ,‬שניתן לסווגם לכאורה לקבוצות סיווג אחרות‬
‫המוגדרות בתוכנת ‪ ,Hazus‬כמודגם בפרק ‪ 3‬לעיל‪.‬‬
‫חישוב עקום השבירות מבוסס‪ ,‬בין היתר על מקדם סטיית התקן הלוג נורמלי ‪ , ds‬המייצג את‬
‫מרכיבי האקראיות ואי הוודאויות של המשתנים השונים המשמשים לחישוב תגובת המבנה‪ ,‬וכולל‬
‫בתוכו גם הערכה הנדסית של מומחים בעלי ניסיון באבחון נזקים שנגרמו לבניינים מסוגים שונים‬
‫הקיימים בארה"ב בעת רעידות אדמה שהתרחשו בארה"ב‪ ,‬המשויכים לקבוצות הסיווג השונות‬
‫הכלולות בתוכנת ‪ .Hazus‬גישה זו שימשה לפיתוח עקומי שבירות והתבססה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ניתוח‬
‫וסיווג הנזקים שנגרמו לבניינים קיימים ב‪ 6 -‬ערים שנפגעו ברעידות אדמה שהתרחשו בארה"ב‬
‫באזור המיסיסיפי ובקליפורניה‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬הערכת רמת הנזק המבני הצפוי כתוצאה של רעידת אדמה כוללת בתוכה שלושה‬
‫מרכיבי אי ודאות שונים כדלהלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אי וודאויות הקשורות בהגדרת רמת הנזק הצפוי לבניין‪ ,‬כלומר קביעת דרגת הנזק בתלות‬
‫בהזזה הספקטראלית‪ ,‬במיוחד עבור דרגות הנזק הבינוניות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אי וודאויות והשפעת רגישות עקומי התסבולת לשונויות ולשינויים אפשריים בפרמטרים‬
‫שונים המשמשים לקביעתם‪ ,‬כגון נתונים גיאומטריים‪ ,‬תכונות חומרי הבנייה‪ ,‬המודלים‬
‫המבנים‪ ,‬תרומת רכיבים לא נושאים וכו'‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אי ודאויות הקשורות לחישוב תגובת הבניין עקב ההשפעות מרחביות של רעידה האדמה‬
‫והקרקע‪.‬‬
‫ההנחה של תוכנת ‪ Hazus‬היא שלכל אחד מהמרכיבים השונים הנ"ל קיים פירוס לוג נורמלי ולכן‬
‫ניתן להשתמש בפרמטר אחד ‪ , ds‬שבאמצעותו ניתן לבטא את השפעת המרכיבים השונים של אי‬
‫הוודאויות על הערכת תגובת הבניין הנבדק‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫עקומי השבירות מחושבים בהסתמך על פונקצית הסתברות מצטברת בעלת פירוס לוג נורמלי לפי‬
‫הנוסחה ‪:4.5‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪(4.5‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪Sd,ds‬‬
‫‪ds‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪P[ds Sd ]  ‬‬
‫‪ln  d‬‬
‫‪ ds  S‬‬
‫‪ d,ds‬‬
‫‪‬‬
‫ערך החציון של ההזזה הספקטראלית‪ ,‬עבור דרגת נזק נתונה‬
‫ערך של סטיית תקן לוג נורמלית המתאימה להזזה הספקטראלית ‪ds‬‬
‫פונקצית ההסתברות המצטברת‬
‫שיפועי עקומי השבירות תלויים במקדם ‪ . ds‬ככל שהערך של סטיית התקן קטן יותר עקומי‬
‫השבירות חדים יותר‪ ,‬וככל שערכו גדול יותר עקום השבירות עבור רמת נזק נדונה שטוח יותר‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 4.4‬מודגמים עקומי שבירות עבור רמת נזק מסוימת‪ ,‬המתאימים עבור ערכי מקדם ‪ds‬‬
‫המשתנים בין ‪ 0.4‬ל‪ .1.2 -‬תחום זה משקף למעשה את תחום ההשתנות של סטיית התקן שניתן‬
‫להשתמש בו להערכת הנזק המבני על פי מתודולוגיה של תוכנת ‪.Hazus‬‬
‫ציור מס' ‪ :4.4‬הדגמה של בניית עקומי שבירות עבור טווח ערכים נתון של ‪ds‬‬
‫)ציור מס' ‪ 6.2‬במדריך ליישום תוכנת ‪([65] Hazus‬‬
‫‪79‬‬
‫ערך החציון של ההזזה הספקטראלית המוצג לדוגמא בציור מס' ‪ 4.4‬הינו "‪ 5‬והערכים המחושבים‬
‫המוצגים בציור זה עבור סטיית תקן אחת ‪ , ‬מתאימים עבור מקדם ‪ . ds  0.8‬כלומר עבור ערך‬
‫חציון של "‪ 5‬של התזוזה הספקטראלית ו‪ ds  0.8 -‬מתקבל תחום ערכים נרחב מאוד של הזזה‬
‫ספקטראלית שבין "‪ 2.25‬ל‪ ,11.1" -‬עבור סטיית תקן אחת ‪ . ‬ערכים מומלצים עבור ‪ds‬‬
‫מפורטים בפרק ‪ 5‬שבמדריך ליישום תוכנת ‪ .Hazus‬בהקשר זה יש לציין שמידת ההתאמה של‬
‫הערכים המומלצים האלה של ‪ ds‬עבור בניינים קיימים מהסוגים הנפוצים בישראל בכלל‪ ,‬ובנייני‬
‫מגורים בפרט‪ ,‬אינה ברורה כלל‪ ,‬ואף מוטלת בספק‪ ,‬לאור השוני הרב בפרמטרים השונים המשפעים‬
‫על התסבולת האופקית של בניינים מסוג זה‪ ,‬בהשוואה לבניינים קיימים בארה"ב‪ .‬אין כיום‬
‫בישראל נתונים אמינים כלשהם לגבי מרכיבי השונות המוזכרים לעיל המשפיעים על הערכות של‬
‫העמידות הסיסמית החזויה של בנייני מגורים מהסוגים הקיימים בישראל‪ .‬על כן‪ ,‬מידת האמינות‬
‫של עקומי השבירות שניתן להכין עבור בניינים קיימים מהסוגים הנפוצים בישראל הינה כיום‬
‫מוגבלת ביותר‪.‬‬
‫‪ 4.4‬הערכת רמת התכן ודרישות העמידות הסיסמית של בניינים קיימים בישראל‬
‫בנייני מגורים בישראל הוקמו בתקופות שונות‪ ,‬באזורים שונים‪ ,‬בהתאם לדרישות התקנים‬
‫הישראליים הישימים‪ ,‬לרבות התקן הסיסמי ת"י ‪ 413‬על מהדורותיו השונות‪ ,‬שהשתנו במשך‬
‫השנים‪ ,‬כמפורט בפרק ‪ 2‬לעיל‪ .‬השינויים שחלו במהלך השנים בדרישות התקן הסיסמי הישראלי‬
‫הינם משמעותיים מאוד‪ .‬הם כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שינויים בהגדרות האזורים הסיסמיים‪ ,‬כמו גם‬
‫שינויים במפות של תאוצת קרקע אופקית חזויה באזורים שונים בישראל‪ ,‬שינויים בשיטות החישוב‬
‫של מקדם התכן הסיסמי ‪ ,Cd‬שינויים בהערכת ההשפעות של סוג קרקע השתית באתרי הקמת‬
‫הבניינים‪ ,‬שינויים בהגדרות של סוגי מערכות ההקשחה של הבניינים ובמשיכותן‪ .‬בחינת ההשפעה‬
‫המשולבת של שינויים אלה‪ ,‬במהדורות שונות של התקן הישראלי ת"י ‪ ,413‬נבחנה באופן עקרוני‬
‫במסגרת מחקר זה‪ ,‬עבור בנייני מגורים קונוונציונליים מבטון מזוין הנפוצים בישראל‪ ,‬בעלי מערכות‬
‫הקשחה מקובלות שונות ומספר קומות שונה‪ ,‬שנבנו בתקופות שונות‪ ,‬הממוקמים באזורים‬
‫סיסמיים שונים‪ .‬ממצאי בחינות אלה מוצגים באופן תמציתי להלן‪.‬‬
‫חישוב מקדם התכן הסיסמי ‪ Cd‬שבהתחשב בו אמורים היו הבניינים הקיימים בישראל להיות‬
‫מתוכנים‪ ,‬בתלות בגיל הבניין הנבדק‪ ,‬אמור לאפשר‪ ,‬על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬הערכה של רמת‬
‫התכן הסיסמי של הבניין הנבדק‪ .‬מקדם התכן הסיסמי ‪ Cd‬של בנייני מגורים קיימים בישראל נקבע‬
‫בהתבסס על סדרה של משתנים כדלהלן‪:‬‬
‫ התקן הישראלי ת"י ‪ 413‬הישים‪ :‬הצעת תקן ת"י ‪ ,(1961) 413‬ת"י ‪ ,(1998) (1975) 413‬גיליון תיקון‬‫מס' ‪ 2‬של ת"י ‪ (1998) 413‬שפורסם בשנת ‪;2002‬‬
‫ האזור בו ממוקם הבניין‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬באר שבע‪ ,‬צפת‪ ,‬טבריה‪ ,‬רמלה‪/‬לוד;‬‫ סוג מערכת ההקשחה של הבניין‪ :‬מסגרות בטון מזוין או קירות הקשחה מבטון מזוין‪ ,‬על פי‬‫הגדרות תוכנת ‪;Hazus‬‬
‫‪80‬‬
‫ מספר קומות הבניין‪ ,12 ,5 ,2 :‬המותאם לסיווג הבניינים הקיים בתוכנת ‪;Hazus‬‬‫השפעה העקרונית של אזור בו ממוקם הבניין הנבדק‪ ,‬קרי מידת החומרה של הסיכונים הסיסמיים‬
‫המוערכים באזור הנדון‪ ,‬על פי התקן הישראלי ת"י ‪ ,413‬על מהדורותיו השונות‪ ,‬מוצגת בטבלה מס'‬
‫‪.4.12‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.12‬מידת החומרה של הסיכונים הסיסמיים בערים שונות בישראל‪ ,‬על פי נתוני התקן‬
‫הישראלי ת"י ‪ ,413‬במהדורותיו השונות‬
‫‪SI-413-19981‬‬
‫‪Z=0.12‬‬
‫‪Z=0.09‬‬
‫‪Z=0.18‬‬
‫‪Z=0.23‬‬
‫‪Z=0.09‬‬
‫‪Z=0.26‬‬
‫‪Z=0.09‬‬
‫‪SI-413-1975‬‬
‫‪=0.75‬‬
‫‪=0.50‬‬
‫‪=0.50‬‬
‫‪=0.75‬‬
‫‪=0.50‬‬
‫‪=1.00‬‬
‫‪=0.50‬‬
‫‪SI-413-1961‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫תקן‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫צפת‬
‫באר שבע‬
‫טבריה‬
‫לוד‪/‬רמלה‬
‫‪ (1‬גיליון תיקון מס' ‪ 2‬של התקן הישראלי ת"י ‪ (1998) 413‬שפורסם בשנת ‪2002‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,4.12‬הצעת התקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪ 1961‬הגדירה שני אזורים סיסמיים‪:‬‬
‫אזור המאופיין בפעילות סיסמי נמוכה– אזור ‪;A‬‬
‫אזור המאופיין בפעילות סיסמי גבוהה – אזור ‪;B‬‬
‫התקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪ 1975‬הגדיר שלושה אזורים סיסמיים‪:‬‬
‫אזור המאופיין בפעילות סיסמית נמוכה‪  0.50 :‬‬
‫אזור המאופיין בפעילות סיסמית בינונית‪  0.75 :‬‬
‫אזור המאופיין בפעילות סיסמית גבוהה‪  1.00 :‬‬
‫התקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪ 1995‬ומשנת ‪ 1998‬וגיליונות התיקון שפורסו לגביו‪ ,‬במיוחד גיליון תיקון מס' ‪2‬‬
‫משנת ‪ 2002‬מבוססים על מפות של תאוצת קרקע אופקית חזויה בסלע אם‪ ,‬המפורטים לפי רשימת‬
‫ישובים קיימים בישראל‪ ,‬המהווים חלק מהתקן הנ"ל‪.‬‬
‫בהתבסס על הנתונים הבסיסיים המוצגים בטבלה ‪ 4.12‬ביחס לשיוך ערים שונות בישראל לאזורים‬
‫בעלי סיכונים סיסמיים שונים‪ ,‬על פי המהדורות השונות של התקן הישראלי ת"י ‪ ,413‬כמפורט לעיל‪,‬‬
‫חושבו הערכים הישימים השונים של מקדם התכן הסיסמי ‪ ,Cd‬המתאימים עבור סוגים מקובלים‬
‫שונים של בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬המוצגים בטבלאות מס' ‪ 4.13-4.18‬להלן‪.‬‬
‫מקדמי התכן הסיסמי המחושבים עבור בנייני מגורים נמוכים‪ ,‬בני ‪ 2‬קומות‪ ,‬על פי סיווג ‪C1L‬‬
‫הקיים בתוכנת ‪ ,Hazus‬הכוללים מערכות הקשחה של מסגרות בטון מזוין‪ ,‬המתאימים עבור‬
‫בניינים שנבנו בתקופות שונות )על פי דרישות של מהדורות שונות של התקן הישראלי ת"י ‪(413‬‬
‫בערים שונות בישראל‪ ,‬מוצגים בטבלה מס' ‪.4.13‬‬
‫‪81‬‬
‫טבלה ‪ :4.13‬מקדם התכן הסיסמי ‪ Cd‬עבור בנייני מגורים נמוכים בני ‪ 2‬קומות הכוללים מערכת‬
‫הקשחה של מסגרות בטון מזוין‪ ,‬בתלות בגילם ומיקומם הגיאוגרפי‬
‫‪SI-413-19981‬‬
‫‪FRAME‬‬
‫‪SI-413-1975‬‬
‫‪2‬‬
‫‪SI-413-1961‬‬
‫=‪m‬‬
‫תקן‬
‫מספר קומות‬
‫‪0.083‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.124‬‬
‫‪0.158‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.179‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.053‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.053‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.046‬‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫צפת‬
‫באר שבע‬
‫טבריה‬
‫לוד‪/‬רמלה‬
‫‪ (1‬גיליון תיקון מס' ‪ 2‬של התקן הישראלי ת"י ‪ (1998) 413‬שפורסם בשנת ‪2002‬‬
‫מקדמי התכן הסיסמי המחושבים עבור בנייני מגורים נמוכים‪ ,‬בני ‪ 2‬קומות‪ ,‬על פי סיווג ‪C2L‬‬
‫בתוכנת ‪ ,Hazus‬הכוללים מערכות הקשחה של קירות בטון מזוין‪ ,‬המתאימים עבור בניינים שנבנו‬
‫בתקופות שונות )על פי דרישות של מהדורות שונות של התקן הישראלי ת"י ‪ (413‬בערים שונות‬
‫בישראל‪ ,‬מוצגים בטבלה מס' ‪.4.14‬‬
‫טבלה ‪ :4.14‬מקדם התכן הסיסמי ‪ Cd‬עבור בנייני מגורים נמוכים בני ‪ 2‬קומות הכוללים מערכת‬
‫הקשחה של קירות בטון מזוין‪ ,‬בתלות בגילם ומיקומם הגיאוגרפי‬
‫‪SI-413-19981‬‬
‫‪Shear wall‬‬
‫‪SI-413-1975‬‬
‫‪2‬‬
‫‪SI-413-1961‬‬
‫=‪m‬‬
‫תקן‬
‫מספר קומות‬
‫‪0.094‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.141‬‬
‫‪0.181‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.204‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.093‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.046‬‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫צפת‬
‫באר שבע‬
‫טבריה‬
‫לוד‪/‬רמלה‬
‫‪ (1‬גיליון תיקון מס' ‪ 2‬של התקן הישראלי ת"י ‪ (1998) 413‬שפורסם בשנת ‪2002‬‬
‫מקדמי התכן הסיסמי המחושבים עבור בנייני מגורים בגובה בינוני‪ ,‬בני ‪ 5‬קומות‪ ,‬על פי סיווג ‪C1M‬‬
‫הקיים בתוכנת ‪ ,Hazus‬הכוללים מערכות הקשחה של מסגרות בטון מזוין‪ ,‬המתאימים עבור‬
‫‪82‬‬
‫בניינים שנבנו בתקופות שונות )על פי דרישות של מהדורות שונות של התקן הישראלי ת"י ‪(413‬‬
‫בערים שונות בישראל‪ ,‬מוצגים בטבלה מס' ‪.4.15‬‬
‫טבלה ‪ :4.15‬מקדם התכן הסיסמי ‪ Cd‬עבור בנייני מגורים בגובה בינוני‪ ,‬בני ‪ 5‬קומות‪ ,‬הכוללים מערכת‬
‫הקשחה של מסגרות בטון מזוין‪ ,‬בתלות בגילם ומיקומם הגיאוגרפי‬
‫‪SI-413-19981‬‬
‫‪FRAME‬‬
‫‪SI-413-1975‬‬
‫‪5‬‬
‫‪SI-413-1961‬‬
‫=‪m‬‬
‫תקן‬
‫מספר קומות‬
‫‪0.083‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.124‬‬
‫‪0.158‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.179‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.046‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.046‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪0.032‬‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫צפת‬
‫באר שבע‬
‫טבריה‬
‫לוד‪/‬רמלה‬
‫‪ (1‬גיליון תיקון מס' ‪ 2‬של התקן הישראלי ת"י ‪ (1998) 413‬שפורסם בשנת ‪2002‬‬
‫מקדמי התכן הסיסמי המחושבים עבור בנייני מגורים בגובה בינוני‪ ,‬בני ‪ 5‬קומות‪ ,‬על פי סיווג ‪C2M‬‬
‫בתוכנת ‪ ,Hazus‬הכוללים מערכות הקשחה של קירות בטון מזוין‪ ,‬המתאימים עבור בניינים שנבנו‬
‫בתקופות שונות )על פי דרישות של מהדורות שונות של התקן הישראלי ת"י ‪ (413‬בערים שונות‬
‫בישראל‪ ,‬מוצגים בטבלה מס' ‪.4.16‬‬
‫טבלה ‪ :4.16‬מקדם התכן הסיסמי ‪ Cd‬עבור בנייני מגורים בגובה בינוני‪ ,‬בני ‪ 5‬קומות‪ ,‬הכוללים מערכת‬
‫הקשחה של קירות בטון מזוין‪ ,‬בתלות בגילם ומיקומם הגיאוגרפי‬
‫‪SI-413-19981‬‬
‫‪Shear wall‬‬
‫‪SI-413-1975‬‬
‫‪5‬‬
‫‪SI-413-1961‬‬
‫=‪m‬‬
‫תקן‬
‫מספר קומות‬
‫‪0.094‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.141‬‬
‫‪0.181‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.204‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.093‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪0.032‬‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫צפת‬
‫באר שבע‬
‫טבריה‬
‫לוד‪/‬רמלה‬
‫‪ (1‬גיליון תיקון מס' ‪ 2‬של התקן הישראלי ת"י ‪ (1998) 413‬שפורסם בשנת ‪2002‬‬
‫‪83‬‬
‫מקדמי התכן הסיסמי המחושבים עבור בנייני מגורים גבוהים‪ ,‬בני ‪ 12‬קומות‪ ,‬על פי סיווג ‪C1H‬‬
‫הקיים בתוכנת ‪ ,Hazus‬הכוללים מערכות הקשחה של מסגרות בטון מזוין‪ ,‬המתאימים עבור‬
‫בניינים שנבנו בתקופות שונות )על פי דרישות של מהדורות שונות של התקן הישראלי ת"י ‪(413‬‬
‫בערים שונות בישראל‪ ,‬מוצגים בטבלה מס' ‪.4.17‬‬
‫טבלה ‪ :4.17‬מקדם התכן הסיסמי ‪ Cd‬עבור בנייני מגורים גבוהים‪ ,‬בני ‪ 12‬קומות‪ ,‬הכוללים מערכת‬
‫הקשחה של מסגרות בטון מזוין‪ ,‬בתלות בגילם ומיקומם הגיאוגרפי‬
‫‪SI-413-19981‬‬
‫‪FRAME‬‬
‫‪SI-413-1975‬‬
‫‪12‬‬
‫‪SI-413-1961‬‬
‫=‪m‬‬
‫תקן‬
‫מספר קומות‬
‫‪0.057‬‬
‫‪0.043‬‬
‫‪0.086‬‬
‫‪0.110‬‬
‫‪0.043‬‬
‫‪0.124‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.018‬‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫צפת‬
‫באר שבע‬
‫טבריה‬
‫לוד‪/‬רמלה‬
‫‪ (1‬גיליון תיקון מס' ‪ 2‬של התקן הישראלי ת"י ‪ (1998) 413‬שפורסם בשנת ‪2002‬‬
‫מקדמי התכן הסיסמי המחושבים עבור בנייני מגורים גבוהים‪ ,‬בני ‪ 12‬קומות‪ ,‬על פי סיווג ‪C2H‬‬
‫בתוכנת ‪ ,Hazus‬הכוללים מערכות הקשחה של קירות בטון מזוין‪ ,‬המתאימים עבור בניינים שנבנו‬
‫בתקופות שונות )על פי דרישות של מהדורות שונות של התקן הישראלי ת"י ‪ (413‬בערים שונות‬
‫בישראל‪ ,‬מוצגים בטבלה מס' ‪.4.18‬‬
‫טבלה ‪ :4.18‬מקדם התכן הסיסמי ‪ Cd‬עבור בנייני מגורים גבוהים‪ ,‬בני ‪ 12‬קומות‪ ,‬הכוללים מערכת‬
‫הקשחה של קירות בטון מזוין‪ ,‬בתלות בגילם ומיקומם הגיאוגרפי‬
‫‪SI-413-19981‬‬
‫‪Shear wall‬‬
‫‪SI-413-1975‬‬
‫‪12‬‬
‫‪SI-413-1961‬‬
‫=‪m‬‬
‫תקן‬
‫מספר קומות‬
‫‪0.065‬‬
‫‪0.049‬‬
‫‪0.098‬‬
‫‪0.125‬‬
‫‪0.049‬‬
‫‪0.141‬‬
‫‪0.057‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.054‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.018‬‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫צפת‬
‫באר שבע‬
‫טבריה‬
‫לוד‪/‬רמלה‬
‫‪ (1‬גיליון תיקון מס' ‪ 2‬של התקן הישראלי ת"י ‪ (1998) 413‬שפורסם בשנת ‪2002‬‬
‫‪84‬‬
‫מתוך עיון בטבלאות מס' ‪ 4.13-4.18‬ניתן להסיק שהחמרה הממשית בדרישות העמידות הסיסמית‬
‫של בניינים שנבנו בישראל בתקופות שונות לא חלה לאחר פרסום התקן הישראלי בשנת ‪,1975‬‬
‫כפי שנהוג לחשוב בטעות‪ ,‬אלא לאחר פרסום המהדורה הנוכחית של התקן ת"י ‪ 413‬בשנת ‪1995‬‬
‫ובשנת ‪ ,1998‬ובמיוחד לאחר פרסום גיליון תיקון מס' ‪ 2‬של תקן זה בשנת ‪ .2002‬נכון הדבר‬
‫במיוחד לערים הממוקמות באזורים המוגדרים כיום כאזורים שבהם קיים סיכון סיסמי גבוה‬
‫יחסית‪ ,‬כגון אזור צפת‪ ,‬טבריה וחיפה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬במקומות שונים בישראל לא חלה החמרה‬
‫ממשית בדרישות העמידות הסיסמית הכלולות בהצעת התקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪ 1961‬בהשוואה‬
‫לדרישות העמידות הסיסמית המוגדרות בתקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪ .1975‬ישנם גם מקרים‪ ,‬שבהם‬
‫התקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪ ,1975‬אף הקל בהשוואה להצעת התקן ת"י ‪ 413‬משנת ‪) 1961‬למשל ביחס‬
‫לבניינים נמוכים בני ‪ 2‬קומות הכוללים מערכת הקשחה של מסגרות בטון מזוין הממוקמים‬
‫באזור צפת או בניינים בגבהים שונים‪ ,‬בעלי מערכות הקשחה של מסגרות בטון מזוין הממוקמים‬
‫באזור לוד‪/‬רמלה וכו'(‪ .‬לאור נתונים אלה ניתן לקבוע שקביעת קריטריון סף של שנת ‪ 1980‬כשנה‬
‫שהחל ממנה נחשבים הבניינים שנבנו בישראל כעמידים בצורה מספקת בפני רעידות אדמה‬
‫חזויות‪ ,‬כמוגדר למשל בתכנית מיתר ארצית לחיזוק סיסמי של בנייני מגורים קיימים ‪ -‬תמ"א ‪,38‬‬
‫אינה בהכרח נכונה‪ .‬כמובן שמידת העמידות הסיסמית בפועל של כל בניין אינה תלויה רק בשנת‬
‫הקמתו‪ ,‬קרי בדרישות העמידות הסיסמית שהיו בתוקף במועד תכנונו‪ ,‬אלא בעיקר במאפייניו‬
‫הגיאומטריים‪ ,‬החומריים והמבניים‪ .‬לאור כל אלה ניתן להסיק שבהחלט קיימים בישראל‬
‫בניינים ישנים לא מעטים שעמידותם הסיסמית הינה מתאימה יותר מאשר נדמה היה ומולם‬
‫בניינים חדשים יחסית שעמידותם הסיסמית לא בהכרח מספקת‪.‬‬
‫בהסתמך על הנתונים המוצגים לעיל ובהתחשב בפרמטרים ישימים של תוכנת ‪ ,Hazus‬ניתן לסווג‬
‫את הבניינים הרגילים הקיימים בישראל‪ ,‬לרבות בנייני מגורים קיימים‪ ,‬לצורך הערכת העמידות‬
‫הסיסמית שלהם באמצעות תוכנת ‪ ,Hazus‬על פי רמת התכן הסיסמי המשוערת שלהם‪ ,‬התלויה‬
‫במועד תכנונם‪/‬הקמתם והאזור שבו הם ממוקמים‪ ,‬המוגדר על ידי רמת הסיכון הסיסמי באזור‬
‫הקמתם )תאוצת קרקע אופקית חזויה באזור(‪ ,‬כמפורט בטבלה מס' ‪ .4.19‬סיווג איכותי זה‬
‫מושתת על הגישה העקרונית של תוכנת ‪ .Hazus‬הוא מותאם להיסטוריית ההתפתחות של‬
‫התקינה הסיסמית בישראל‪ ,‬אך אינו מבוסס על בדיקות השוואתיות מקיפות של דרישות התקן‬
‫הישראלי ת"י ‪ 413‬על מהדורותיו השונות‪ ,‬מול דרישות התקנים הסיסמיים בארה"ב‪ ,‬על‬
‫מהדורותיהם השונות‪ .‬לגבי בניינים קיימים בישראל אשר תוכננו ונבו לפני שנת ‪ 1961‬ניתן‬
‫לסווגם‪ ,‬לצורך הערכת העמידות הסיסמית שלהם באמצעות תוכנת ‪ ,Hazus‬כבניינים שכלל לא‬
‫תוכננו לעמידה בפני עומסים סיסמיים )‪ ,(Pre-code‬זאת ללא כל קשר למיקומם הגיאוגרפי‬
‫והסיכונים הסיסמיים הקיימים באזורים שבהם הם ממוקמים‪.‬‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬רמת התכן הסיסמי של בניינים קיימים נלקחת בחשבון בזמן קביעת התסבולת‬
‫האופקית שלהם באמצעות תוכנת ‪ ,Hazus‬כמפורט בסעיף ‪ 4.2‬לעיל ומודגם בפרק ‪ 5‬להלן‪ .‬לפי‬
‫הנתונים המוצגים בטבלה ‪ 4.19‬בנייני מגורים שנבנו בישראל בתקופות שונות‪ ,‬על פי סיווג‬
‫המתאים להתפתחות התקינה הסיסמית בישראל‪ ,‬הממוקמים באזורים שונים ברחבי ישראל‪,‬‬
‫המאופיינים על ידי סיכונים סיסמיים ברמות חומרה שונות‪ ,‬אמורים להיחשב כמתוכננים ברמות‬
‫תכן סיסמי שונות‪ ,‬החל מבניינים שכלל לא תוכננו לעמידה בפני עומסים סיסמיים על פי הגדרות‬
‫‪85‬‬
‫תוכנת ‪ (Pre-code) Hazus‬ועד לבניינים המתוכננים ברמת תכן סיסמי גבוהה לפי נתוני תוכנה זו‬
‫)‪ .(High-code‬למרות זאת‪ ,‬בבדיקות ההשוואתיות של עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית של‬
‫בנייני מגורים קיימים שונים בישראל המושתתים על נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬מול עקומי‬
‫דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אנליטיים של אותם הבניינים‪ ,‬המוצגות בפרק ‪ 5‬להלן‪ ,‬הונח באופן‬
‫שמרני שכל הבניינים הנדונים כלל לא תוכננו לעמידה בעומסים סיסמיים )‪ .(Pre-code‬מן הראוי‬
‫לציין שהנחה זו אינה בהכרח תקיפה עבור כל אחד מבניינים אלה‪ .‬למרות הנחה שמרנית זו‪,‬‬
‫ההשוואות המוצגות בפרק ‪ 5‬להלן מצביעות על פערים גדולים מאוד בין הערכת העמידות‬
‫הסיסמית של בניינים קיימים בישראל המושתתות על נתוני תוכנת ‪ Hazus‬בהשוואה לנתוני‬
‫הניתוח האנליטי של עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת האופקית של בניינים אלה‪ .‬אילו הונח במסגרת‬
‫הבדיקות ההשוואתיות הנ"ל שחלק מהבניינים הנבדקים תוכננו ברמת תכן סיסמית בינונית או‬
‫גבוהה‪ ,‬היו הפערים בין ההערכות הנ"ל גדולים אף יותר‪ ,‬כמצוין בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4.19‬רמת תכן סיסמי מוערכת של בנייני מגורים קיימים בישראל בתלות בתקופת‬
‫תכנונם‪/‬בנייתם והאזור בו הם ממוקמים‪ ,‬לצורך הערכת עמידותם‬
‫הסיסמית באמצעות תוכנת ‪[64] Hazus‬‬
‫סיווג הבניינים בהתאם לתקופת הקמתם‬
‫אחרי‬
‫‪1995‬‬
‫תאוצה‬
‫‪zone‬‬
‫‪1961‬‬‫‪1975‬‬
‫‪1975‬‬‫‪1995‬‬
‫‪Low-Code‬‬
‫‪Moderate-code‬‬
‫‪High-code‬‬
‫‪Z=0.3‬‬
‫‪Pre code‬‬
‫‪Low-Code‬‬
‫‪Moderate-code‬‬
‫‪Z=0.2‬‬
‫‪Pre code‬‬
‫‪Pre-Code‬‬
‫‪Low-Code‬‬
‫‪Z=0.1‬‬
‫‪Pre code‬‬
‫‪Pre code‬‬
‫‪Low-code‬‬
‫‪Z<0.1‬‬
‫לסיום‪ ,‬מן הראוי לציין שאין משמעות מעשית כלשהי לסיווג זה‪ ,‬כאשר ההערכה של העמידות‬
‫הסיסמית של בניינים קיימים מושתתת על ניתוח אנליטי שלהם בהסתמך על מאפייניהם‬
‫המבניים האמיתיים‪ ,‬כמודגם בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫פרק ‪ - 5‬השוואת עקומי דחיפה לפי תוכנת ‪ Hazus‬לעקומי דחיפה‬
‫המושתתים על חישוב אנליטי‬
‫‪ 5.1‬כללי‬
‫בפרק זה מוצגות תוצאות חישובים והשוואות בין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של מספר לא קטן‬
‫של בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬המתקבלים באמצעות השימוש בפרמטרים בסיסיים ישימים‬
‫הכלולים בתוכנת ‪ ,Hazus‬ובין עקומי דחיפה המחושבים עבור אותם הבניינים שנעשו על המודלים‬
‫של המערכות מבניות של בנייני המגורים הקיימים הנדונים‪ ,‬באמצעות אנליזות אלסטו‪-‬פלסטיות‬
‫מתאימות‪ .‬החישובים על פי מתודולוגית תוכנת ‪ Hazus‬נעשו בהסתמך על שימוש בפרמטרים שונים‬
‫המוצגים בפרק ‪ 4‬לעיל ובטבלאות שפרק ‪ 5‬במדריך ליישום תוכנת ‪ .[65] Hazus‬תיאור מפורט של‬
‫עקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית עבור כל בניין מגורים קיים שנבדק במסגרת מחקר זה מוצג‬
‫בנספח א' להלן‪ .‬תוכניות של הבניינים הנדונים והמודלים האנליטיים שלהם מוצגים בנספח ב'‬
‫להלן‪.‬‬
‫בפרק זה מוצגים עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית מכוילים של בנייני המגורים הקיימים בישראל‬
‫שנבדקו‪ ,‬לפי התאוצה הספקטראלית‪ ,‬זאת על מנת לאפשר הסתכלות רחבה יותר על מגוון הבניינים‬
‫הקיימים השונים‪ ,‬אשר לפי המיון המושתת על תוכנת ‪ Hazus‬משויכים לאותה קבוצת סיווג‪.‬‬
‫קבוצה ראשונה של עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית המוצגת להלן מתייחסת ל‪ 10-‬בנייני מגורים‬
‫קיימים שונים בישראל‪ ,‬שהתכניות שלהם והמודלים המתמטיים של המערכות המבניות שלהם‬
‫מוצגים בנספח ב' להלן‪ .‬עבור כל בניין כזה נקבע עקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אנליטית נפרד עבור‬
‫הפעלת כוח אופקי בכיוון ‪ X‬ובכיוון ‪ ,Y‬בהסתמך על המודל המתמטי המתאים של המערכת המבנית‬
‫הקיימת של הבניינים הנדונים בשני כוונים אלה‪ .‬לכן ניתן להתייחס אל עקומי דחיפה‪/‬תסבולת‬
‫אופקית אלה כמייצגים ‪ 20‬בנייני מגורים קיימים שונים מהסוגים המקובלים הקיימים בישראל‪,‬‬
‫הכוללים שלד בטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר‪ ,‬מאחד הסוגים המתאימים למיון המוצע של‬
‫בנייני מגורים קיימים בישראל המוצג בפרק ‪ 3‬לעיל‪ .‬מן הראוי לציין בהקשר זה שעקומי‬
‫הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית של בניינים קיימים אלה שנקבעו בהסתמך על נתוני תוכנת ‪,Hazus‬‬
‫לצורך השוואתם לעקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית המחושבים‪ ,‬הינם זהים‪ ,‬מעצם הגדרת‬
‫שיטת ההערכה בתוכנת ‪ ,Hazus‬בשני כווני פעולת העומס האופקי‪ ,‬זאת מכיוון שתוכנה זו אינה‬
‫מאפשרת התחשבות במאפיינים האמיתיים של המערכות המבניות של בניינים אלה‪ ,‬היכולים‬
‫להיות שונים בשני כווני פעולת העומס האופקי‪ .‬על כן‪ ,‬על פי תוכנת ‪ Hazus‬מיוחסת לכל בניין כזה‬
‫תסבולת אופקית זהה בכל כיוון אפשרי של פעולת העומסים האופקיים עליהם‪ ,‬בעוד שבמציאות‬
‫התסבולת האופקית שלהם בפועל הינה לעתים קרובות שונה במידה ניכרת בכווני פעולה שונים של‬
‫העומס האופקי עליהם‪ ,‬כפי שניתן להיווכח מעיון בציורים מס' ‪ 5.1-5.3‬להלן וביתר פירוט בעקומי‬
‫הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית של כל אחד מהבניינים הנדונים המוצגים בנספח א' להלן‪ .‬זה‬
‫כשלעצמו הינו חיסרון משמעותי‪ ,‬אשר כבר צוין בפרק ‪ 3‬לעיל‪ ,‬הנוסף לשאר החסרונות של תוכנת‬
‫‪ ,Hazus‬המעיד כי בניינים קיימים שונים ייחשבו בתוכנת ‪ Hazus‬כאילו הם זהים‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫קבוצה שנייה של עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית‪ ,‬המוצגת להלן‪ ,‬מתייחסת ל‪ 4-‬בנייני מגורים‬
‫קונוונציונליים גנריים מסוגים אופייניים הקיימים בישראל‪ ,‬אשר נותחו במסגרת מחקר אחר‬
‫שנערך לאחרונה במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ]‪ .[22‬בניינים אלה אופייניים לבנייני ממגורים‬
‫קונוונציונליים מבטון מזוין יצוק באתר‪ ,‬שנבנו בשנות ה‪ 60-‬ושנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ .20-‬בניינים‬
‫אלה אינם כוללים מקלט בקומת הקרקע שלהם‪ ,‬אשר הינה קומת עמודים פתוחה בחלקה‪ .‬בניגוד‬
‫לעקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית של ‪ 10‬הבניינים הקיימים המוזכרים לעיל‪ ,‬עקומי‬
‫דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של בניינים גנריים אלה חושבו בגישה מתקדמת שפותחה במכון הלאומי‬
‫לחקר הבנייה בטכניון‪ ,‬אשר מאפשרת מעקב אחר התפתחות הנזק והכשל של כל מרכיב במערכת‬
‫המבנית של הבניין הנבדק‪ ,‬ועל כן מציגים עקום דחיפה ריאלי הלוקח בחשבון את הפסקת‬
‫השתתפותם בהתנגדות של רכיבי מערכת ההקשחה שכשלו במהלך הדחיפה‪ .‬הדבר מאפשר קבלת‬
‫עקומים מתדרדרים‪ ,‬המאפשרים‪ ,‬בנוסף להערכת התסבולת האופקית‪ ,‬גם זיהוי הכשל של רכיבים‬
‫שונים של המערכת המבנית של הבניינים הנדונים‪ .‬יכולת מיוחדת זאת מאפשרת ניתוח אמין יותר‬
‫של תגובתם החזויה של בניינים קיימים בעת רעידת אדמה בעוצמה מוגדרת כלשהי והערכה אמינה‬
‫יותר של חומרת הנזק העלול להיגרם להם כתוצאה מרעידת אדמה חזקה‪ .‬עקום כזה‪ ,‬מאפשר‬
‫לזהות מצב בו נוצר כשל של רכיבים נושאים שאינו מאפשר עוד נשיאה של מערכת תקרות הבניין‬
‫בהשפעת עומסי כבידה‪ ,‬שכתוצאה מכך נגרם המשך הכשל המתבטא בהתמוטטות התקרות עקב‬
‫חוסר היכולת של רכיבים אנכיים מסוימים של מערכת המבנית להמשיך לשאת עומסי כבידה‪ ,‬עוד‬
‫בטרם מוצתה ההתנגדות התיאורטית של המערכת המבנית לכוחות אופקיים‪ .‬תיאור מפורט של‬
‫עקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית של ‪ 4‬הבניינים הגנריים הנ"ל מוצג בנספח ג' להלן‪ .‬תוכניות‬
‫וחתכים של הבניינים הנדונים מוצגים בנספח ד' להלן‪.‬‬
‫‪ 5.2‬השוואת עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של ‪ 10‬בנייני מגורים קיימים בישראל‬
‫בנייני המגורים שנבדקו הינם ‪ 10‬בנייני מגורים קיימים שנסקרו במסגרת עבודות מחקר קודמות‬
‫שנערכו במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ]‪ [24] ,[23‬שנתוניהם העיקריים מוצגים בנספח ב'‬
‫להלן‪ .‬כל הבניינים הנדונים הינם בניינים קונוונציונליים בעלי שלד בטון מזוין יצוק באתר מאחד‬
‫הסוגים המפורטים בפרק ‪ 3‬לעיל‪ .‬עבור בניינים אלה נערכו חישובים והערכת תסבולת אופקית‬
‫בשיטות שונות‪ .‬בין היתר נערכו עבורם אנליזות דחיפה לא ליניאריות‪ .‬מן הראוי לציין שבאנליזות‬
‫אלה לא נלקחה בחשבון גמישות מערכת הביסוס של הבניינים הנדונים ושל קרקע הביסוס‪ .‬לכן‬
‫המודלים האנליטיים של הבניינים הנדונים מניחים שרכיבי ההקשחה של בניינים אלה רתומים‬
‫רתום מלא בבסיסם‪ .‬הנחה זו נלקחה בחשבון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בגלל הקושי הקיים בהערכת נתוני הביסוס‬
‫של הבניינים הנדונים ולאור העובדה שגם על פי תוכנת ‪ Hazus‬מוערכת התסבולת האופקית של‬
‫בניינים קיימים מבלי להתחשב בנתוני מערכת הביסוס שלהם‪ .‬התחשבות במאפיינים אמיתיים של‬
‫מערכת הביסוס ושל קרקע הביסוס צפויה להגדיל במידה מסוימת את ההזזות האופקיות הצפויות‬
‫במפלסי הגג של הבניינים הנדונים‪ .‬יחד עם זאת יש להדגיש שאין לכך חשיבות ממשית מבחינת‬
‫ההשוואה העקרונית בין הערכות התסבולת האופקית הנערכות באמצעות תוכנת ‪ Hazus‬לאלה‬
‫המתקבלות באמצעות הכלים החישוביים המוזכרים לעיל‪ .‬עבור כל בניין נקבעה מערכת‬
‫מבנית‪/‬מערכת הקשחה מתאימה עבור שני כיוונים ניצבים זה לזה‪ :‬כיוון ‪ X‬וכיוון ‪ Y‬כמתואר‬
‫בנספח ב' להלן‪ .‬תוכניות של הבניינים הנדונים ותיאור של המערכות המבניות‪/‬מערכות ההקשחה‬
‫‪88‬‬
‫שלהם שנלקחו בחשבון באנליזות הלא ליניאריות עבור שני כווני פעולה של העומסים האופקיים‪,‬‬
‫כמצוין לעיל‪ ,‬מוצגים בנספח ב' להלן‪ .‬תיאור תמציתי של הנתונים הבסיסיים של הבניינים הנדונים‬
‫וסיווגם בהתאם לקריטריונים של תוכנת ‪ ,Hazus‬המוצגים בפרק ‪ 4‬לעיל‪ ,‬מוצגים בטבלה ‪ 5.1‬להלן‪.‬‬
‫מן הראוי לציין שמרבית הבניינים הנדונים הינם בניינים בעלי מערכת הקשחה משולבת‪ ,‬המשלבות‬
‫באופן זה או אחר מסגרות בטון מזוין ללא ספיני קירות בני‪ ,‬מסגרות בטון מזוין הכוללים ספיני‬
‫קירות בני בלתי מזוינים מסוגים שונים המקובלים בישראל )בלוקי בטון חלולים או בלוקי בטון‬
‫תאי מאושפרים באוטוקלב – בלוקי איטונג( וקירות הקשחה מבטון מזוין‪ .‬מאגר המידע של תוכנת‬
‫‪ Hazus‬אינו כולל בניינים בעלי מערכות שלודות משולבות מהסוגים הנ"ל‪ ,‬המקובלים מאוד‬
‫בישראל‪ .‬על כן‪ ,‬קיים קושי בקביעת הסיווג המתאים של בנייני המגורים הקיימים הנדונים לאחת‬
‫מקבוצות הסיווג המתאימות הכלולות בתוכנת ‪ C2 ,C1) Hazus‬או ‪ .(C3‬על מנת לאפשר השוואה של‬
‫עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של הבניינים הנדונים הנקבעים על פי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬לעקומי‬
‫הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית של בניינים אלה שהתקבלו מתוך אנליזות לא ליניאריות שלהם‪,‬‬
‫נקבעו הסיווגים המתאימים המוערכים של הבניינים האלה עבור שני הכוונים הנבדקים של פעולת‬
‫עומסים אופקיים )‪ X‬ו‪ ,(Y -‬המוצגים בטבלה ‪ 5.1‬להלן‪ ,‬תוך התייחסות למערכות המבניות השונות‬
‫הקיימות בקומת הקרקע‪/‬קומת הכניסה של הבניינים הנדונים‪ ,‬זאת מתוך הכרה שבקומה זו‬
‫מתרכזים כוחות הגזירה הכוללים המרביים הצפויים לפעול על הבניינים הנדונים בעת רעידת אדמה‬
‫ובהם צפוי גם הנזק המשמעותי ביותר למערכות המבניות שלהם‪ .‬הסיווג בפועל של כל בניין ובניין‬
‫בכל אחד מכווני הפעולה הנבדקים של העומסים האופקיים נקבע על פי סוג המערכת המבנית‬
‫העיקרית הקיימת בקומת קרקע‪/‬קומת הכניסה של בניינים אלה בכווני הפעולה השונים של‬
‫העומסים האופקיים‪ .‬מתוך עיון בטבלה ‪ 5.1‬ניתן להסיק שחלק מהבניינים הנדונים מסווגים‬
‫לקבוצות סיווג שונות בשני כווני הפעולה של העומסים האופקיים‪ ,‬זאת מכיוון שהמערכת המבנית‬
‫העיקרית שלהם בשני הכוונים הנדונים הינה שונה‪ .‬בהקשר זה ניתן לציין שתוכנת ‪ Hazus‬כלל אינה‬
‫מתייחסת לאפשרות של פעולת עומסים אופקיים בכוונים שונים על בניינים הכלולים במאגר המידע‬
‫של התוכנה‪ .‬התוכנה מניחה שהמערכת המבנית והתסבולת האופקית של בניינים קיימים הינה זהה‬
‫בכל כוון פעולה אפשרי של העומסים האופקיים עליהם‪ .‬הנחה זו עלולה להיות שגויה ביסודה‬
‫במקרים רבים‪ ,‬כפי שניתן להיווכח מתוך עיון בעקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית של הבניינים‬
‫הנבדקים המוצגים להלן‪.‬‬
‫בנייני המגורים הקיימים‪ ,‬הכלולים במדגם הבדיקה המוצג להלן נבנו בתקופות שונות‪ ,‬במהלך‬
‫המחצית השנייה של המאה ה‪ .20-‬על כן‪ ,‬הם תוכננו ונבנו על סמך דרישות תקנים ישראליים‬
‫ישימים שהיו בתוקף במועד תכנונם‪ .‬על מנת לאפשר לקבוע את עקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית‬
‫שלהם על פי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬יש צורך לקבוע את רמת התכן הסיסמי שלהם‪ ,‬כמפורט בפרק ‪4‬‬
‫לעיל‪ ,‬בתלות במועד תכנונם ובמיקומם הגיאוגרפי‪ ,‬המבטא את חומרת הסיכונים הסיסמיים‬
‫הקיימים באזור הקמתם‪ ,‬כפי שנקבע על פי התקן הסיסמי שהיה בתוקף במועד תכנונם‪ .‬כפי שפורט‬
‫בפרק ‪ 4‬לעיל‪ ,‬התפתחות התקינה הישימה‪ ,‬לרבות התקינה הסיסמית‪ ,‬בארה"ב ובישראל אינה זהה‪.‬‬
‫לכן יש קושי מסוים בסיווג הבניינים הקיימים הנדונים לקבוצות סיווג מתאימות לפי רמת התכן‬
‫הסיסמי שלהם‪ ,‬הנדרש לצורך קביעת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית שלהם‪ ,‬על פי נתוני תוכנת‬
‫‪.Hazus‬‬
‫‪89‬‬
‫טבלה מס' ‪ : 5.1‬תיאור בנייני המגורים הקיימים שנבדקו‪ ,‬מאפייניהם המבניים‪ ,‬תיאור מערכות‬
‫ההקשחה שלהם בשני כוונים ניצבים וסיווגם לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫מס'‬
‫הבניין‬
‫תיאור המערכת המבנית‪/‬מערכת‬
‫ההקשחה של הבניין‬
‫מס'‬
‫קומות‬
‫הבניין‬
‫גובה‬
‫הבניין‬
‫]מ'[‬
‫‪01‬‬
‫כיוון ‪ :X‬קירות הקשחה ‪ +‬מסגרות‬
‫עם ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪:Y‬קירות הקשחה‪ +‬מסגרות עם‬
‫ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪ :X‬קירות הקשחה‪ +‬מסגרות‬
‫כיוון ‪ :Y‬קירות הקשחה ‪ +‬מסגרות‬
‫עם ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪ :X‬מסגרת עם ובלי ספיני‬
‫קירות בני‬
‫כיוון ‪ :Y‬קירות הקשחה ‪ +‬מסגרות‬
‫עם ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪ :X‬קירות הקשחה ‪ +‬מסגרות‬
‫עם ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪ :Y‬קירות הקשחה‬
‫כיוון ‪ :X‬קירות הקשחה ‪ +‬מסגרות‬
‫עם ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪ :Y‬קירות הקשחה‪ +‬מסגרות‬
‫עם ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪ :X‬מסגרות עם ובלי ספיני‬
‫קירות בני‬
‫כיוון ‪ :Y‬קירות הקשחה ‪ +‬מסגרות‬
‫עם ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪ :X‬מסגרות עם ובלי ספיני‬
‫קירות בני‬
‫כיוון ‪ :Y‬קירות הקשחה ‪ +‬מסגרות‬
‫עם ובלי ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪ :X‬קירות הקשחה‬
‫כיוון ‪ :Y‬קירות הקשחה‬
‫כיוון ‪ :X‬מסגרות עם ספיני קירות בני‬
‫כיוון ‪:Y‬מסגרת עם ובלי ספיני קירות‬
‫בני‬
‫כיוון ‪ :X‬מסגרות‬
‫כיוון ‪ :Y‬קירות הקשחה‬
‫‪6‬‬
‫‪16.80‬‬
‫‪02‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪07‬‬
‫‪08‬‬
‫‪09‬‬
‫‪10‬‬
‫משקל‬
‫כולל‬
‫של‬
‫הבניין‬
‫]ק"נ[‬
‫‪21500‬‬
‫כיוון‬
‫‪X‬‬
‫כיוון‬
‫‪Y‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪9‬‬
‫‪25.20‬‬
‫‪40700‬‬
‫‪C2H‬‬
‫‪C2H‬‬
‫‪7‬‬
‫‪19.60‬‬
‫‪21000‬‬
‫‪C1M‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11.20‬‬
‫‪15000‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪C1M‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪21300‬‬
‫‪C1M‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪24000‬‬
‫‪C1M‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪12000‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8.40‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪C3L‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪22400‬‬
‫‪C1M‬‬
‫סיווג לפי ‪Hazus‬‬
‫‪C3L‬‬
‫‪C2M‬‬
‫‪90‬‬
‫לאור זאת נקבעו עקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית של הבניינים הנדונים בהתבסס על נתוני‬
‫תוכנת ‪ Hazus‬על בסיס הנחה שמרנית‪ ,‬שאינה נכונה בהכרח בכל מקרה‪ ,‬שכל הבניינים הנדונים‬
‫הינם ישנים מאוד ושהם תוכננו ברמת תכן סיסמי נמוכה‪ ,‬או תוכננו ללא התחשבות בעומסים‬
‫סיסמיים כלשהם‪ .‬על פי הנחות תוכנת ‪ Hazus‬הנחה זו יכולה להתאים עבור בניינים הממוקמים‬
‫באזורים בעלי רמת סיכון סיסמי נמוכה‪ ,‬כגון אזור גוש דן‪ ,‬אך לא עבור בניינים הממוקמים‬
‫באזורים בעלי סיכון סיסמי גבוה יותר‪ ,‬כגון אזור חיפה‪ ,‬או אזורים בבקעת הירדן וכו'‪ .‬משמעות‬
‫ההנחה שהבניינים תוכננו ברמת תכן סיסמי נמוכה או שכלל לא תוכננו לעמידה בעומסים סיסמיים‪,‬‬
‫היא קבלת ערכי תסבולת אופקית מוערכת מופחתת של הבניינים הנדונים )לפי תוכנת ‪(Hazus‬‬
‫בהשוואה לערכי תסבולת אופקית מוערכת שהיו מתקבלים עבור אותם הבניינים‪ ,‬אם ההערכה‬
‫הייתה מושתתת על הנחה שהם תוכננו ברמת תכן סיסמי בינונית או גבוהה‪.‬‬
‫תיאור מפורט של עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור כל אחד מהבניינים הנדונים ולכל כיוון‬
‫בדיקה מוצג בנספח א'‪ .‬לצורך השוואת התוצאות המתקבלות עבור כל קבוצת בניינים שלהם סיווג‬
‫זהה לפי תוכנת ‪ C2 ,C1) Hazus‬או ‪ (C3‬ומתן אפשרות לבחון את ההבדלים בין עקומי‬
‫הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית המתקבלים תוך שימוש בפרמטרים של תוכנת ‪ Hazus‬לעקומי‬
‫הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור כל בניין ובניין‪ ,‬המחושבים באופן אנליטי‪ ,‬תוך שימוש בתוכנה לא‬
‫ליניארית מתאימה‪ ,‬מוצגות להלן התוצאות בצורה מנורמלת‪/‬מכוילת‪ ,‬כלומר התסבולת האופקית‬
‫מחושבת יחסית למשקל הבניין הנבדק )כ‪ % -‬ממשקל הבניין(‪ .‬התוצאה המתקבלת היא תאוצה‬
‫ספקטראלית המבטאת את היחס בין כוח הגזירה בבסיס הבניין למשקל הבניין הנבדק‪.‬‬
‫בציור מס' ‪ 5.1‬מוצגים עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של כל הבניינים שניתן לסווגם כשייכים‬
‫לקבוצה ‪ C2M‬על פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬קרי בניינים בעלי גובה בינוני בני ‪ 4-7‬קומות‪ ,‬הכוללים‬
‫קירות הקשחה מבטון מזוין‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬בחלק מהמקרים מערכת ההקשחה של קירות בטון‬
‫מזוין משולבת עם מערכת מסגרתית‪ ,‬עם או בלי ספיני קירות מילוי מבלוקי בני‪ ,‬אולם לאור העובדה‬
‫שבתוכנת ‪ Hazus‬קיימים רק ‪ 3‬קבוצות עיקריות לסיווג בניינים מבטון מזוין‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬ואין‬
‫בה התייחסות למערכות מבניות משולבות‪ ,‬הסיווג שנמצא המתאים ביותר עבור קבוצת בניינים‬
‫אלה הינו ‪ ,C2M‬כמפורט לעיל‪ .‬כפי שניתן לראות מציור ‪ 5.1‬קיימים פערים גדולים מאוד‪ ,‬המגיעים‬
‫לעתים למאות אחוזים‪ ,‬בין עקום הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית הנקבע על פי נתוני תוכנת ‪Hazus‬‬
‫לעקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית המחושבים של הבניינים השונים‪ .‬הפערים הגדולים קיימים הן‬
‫לגבי ערכי התאוצה הספקטראלית והן לגבי ההזזות הכניעה וההזזות המרביות המוערכות של‬
‫הבניינים הנבדקים השונים‪ ,‬אשר כולם משויכים על פי תוכנת ‪ Hazus‬לאותה קבוצת סווג של‬
‫בניינים‪ .‬משמעות הדבר שתוכנת ‪ Hazus‬מעריכה שהם בעלי אותה תסבולת אופקית ושהתנהגותם‬
‫בעת רעידת אדמה צפויה להיות דומה‪ .‬דבר נוסף שניתן ללמוד מעיון בציור מס' ‪ 5.1‬הוא שתוכנת‬
‫‪ Hazus‬מעריכה לרוב את התסבולת האופקית של הבניינים הנדונים בהערכת יתר‪ ,‬אם כי יש גם‬
‫מקרים שבהם הערכת התסבולת האופקית של הבניינים הנדונים על ידי תוכנת ‪ Hazus‬הינה הערכת‬
‫חסר‪ ,‬לעתים משמעותית מאוד‪ .‬בהקשר זה יש לחזור ולהדגיש שהערכת התסבולת האופקית של‬
‫הבניינים הנדונים על פי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬נערכה בהתבסס על הנחה שמרנית שכל הבניינים‬
‫‪91‬‬
‫הנדונים הינם בניינים ישנים מאוד שתוכננו ברמת תכן סיסמי נמוכה‪ ,‬או כלל לא תוכננו לעמידה‬
‫בעומסים סיסמיים‪ ,‬כמפורט לעיל‪ .‬אילו הייתה ההערכה של תסבולתם האופקית נערכת בהנחה של‬
‫רמת תכן סיסמית בינונית‪ ,‬היכולה אולי להתאים לחלק מהבניינים הנדונים היותר חדשים‪ ,‬היו‬
‫הפערים בין הערכת התסבולת האופקית שלהם לפי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬לעקומי הדחיפה‪/‬תסבולת‬
‫אופקית אנליטיים שלהם גדולים עוד יותר‪.‬‬
‫בנוסף לכל אלה‪ ,‬מתוך עיון בציור מס' ‪ 5.1‬ניתן להסיק שקיימים הבדלים גדולים למדי בהערכת‬
‫ההזזה האופקית המירבית במפלס גג הבניין הנקבע בהתבסס על נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬בהשוואה‬
‫להערכת ההזזות האופקיות המרביות של הבניינים הנדונים המושתתות על תוצאות האנליזות‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬ניתן להסיק כי קיים קושי ממשי בהערכת חומרת הנזקים החזויים להתפתח בבניינים‬
‫הנדונים בעת רעידת אדמה בעוצמה מוגדרת‪ ,‬בהתבסס על נתוני תוכנת ‪ .Hazus‬מן הראוי לציין‬
‫בהקשר זה שעקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית המוצגים בציור מס' ‪ ,5.1‬הן זה שנקבע על פי נתוני‬
‫תוכנת ‪ ,Hazus‬והן אלה שנקבעו באופן אנליטי‪ ,‬הינם עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית רציפים‬
‫שאינם מאפשרים זיהוי אופן התפתחות הנזקים ברכיבים המבניים השונים של הבניינים הנבדקים‪,‬‬
‫עד להתמוטטות החזויה האפשרית שלהם‪ ,‬זאת בניגוד לעקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אנליטיים‬
‫מתדרדרים‪ ,‬כדוגמת אלה המוצגים בציורים ‪ 5.5-5.6‬להלן‪.‬‬
‫השוואת עקומי התסבולת לפי ‪Hazus‬‬
‫ולפי אנליזות דחיפה מבנים ‪ -‬סיווג ‪C2M‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.15‬‬
‫תאוצה ספקטרית‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.100‬‬
‫‪0.090‬‬
‫‪0.080‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫‪B10-Y‬‬
‫‪B8-Y‬‬
‫‪B8-X‬‬
‫‪B7-Y‬‬
‫‪B6-Y‬‬
‫‪B5-Y‬‬
‫‪B4-Y‬‬
‫‪B3-Y‬‬
‫‪B1-X‬‬
‫‪Hazus‬‬
‫איור מס' ‪ – 5.1‬השוואה בין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של קבוצת בניינים בסיווג ‪C2M‬‬
‫בציור מס' ‪ 5.2‬מוצגים עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית שנקבעו על פי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬יחד עם‬
‫עקומי הדחיפה‪/‬התסבולת האופקית האנליטיים של אותם הבניינים המוצגים בטבלה ‪ ,5.2‬שהם‬
‫בעלי מערכת הקשחה של מסגרות בטון מזוין‪ ,‬חלקם מסגרות עם ספיני קירות מילוי מבלוקי בני‬
‫לגובה כל הקומות וחלקם עם ספיני קירות מילוי מבלוקי בני בחלק מהקומות בלבד‪ .‬גם במקרה זה‬
‫‪92‬‬
‫מדובר על בניינים בעלי גובה ממוצע )בניינים בני ‪ 4-7‬קומות( המקובלים והנפוצים מאוד בבנייה‬
‫הקיימת למגורים בישראל‪ .‬לאור העובדה שבתוכנת ‪ Hazus‬לא קיים סיווג בניינים שבו מערכת‬
‫המבנית הינה משולבת‪ ,‬כמתואר לעיל‪ ,‬היכולה לבוא לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי ספיני קירות‬
‫מילוי מבלוקי בני רק בחלק מהמסגרות‪ ,‬למשל בקומות עליונות של הבניינים‪ ,‬דבר שקיים לעתים‬
‫קרובות בבנייני מגורים קיימים בישראל הכוללים קומת עמודים פתוחה‪ ,‬מוצגים בציור ‪ 5.2‬שני‬
‫עקומי דחפיה‪/‬תסבולת אופקית המושתתים על נתוני תוכנת ‪ .Hazus‬אחד מהם מתאים לבניינים‬
‫בעלי מערכת הקשחה של מסגרות בטון מזוין ללא ספיני קירות מילוי מבלוקי בני והשני מתאים‬
‫למערכת הקשחה של מסגרות בטון מזוין הכוללות ספיני קירות מילוי מבלוקי בני בלתי מזוינים‪.‬‬
‫ניתן לראות בבירור כי בכל המקרים הערכים של התסבולת האופקית המתקבלים לפי נתוני תוכנת‬
‫‪ Hazus‬הינם גבוהים במידה ניכרת מערכי התסבולת האופקית האנליטיים המתאימים עבור‬
‫הבניינים הנדונים‪ .‬גם במקרים אלה הפערים בתסבולת המרבית המוערכת של הבניינים הנדונים‬
‫יכולים להגיע למאות אחוזים‪ .‬כמו שצוין לעיל עבור בניינים מסוג ‪ ,C2M‬גם במקרה זה עקומי‬
‫הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית המושתתים על נתוני תוכנת ‪ Hazus‬המוצגים בציור מס' ‪ 5.2‬נקבעו תוך‬
‫כדי הנחה שהבניינים הנדונים הינם בניינים ישנים מאוד שתוכננו ברמת תכן סיסמי נמוכה‪ ,‬או‬
‫שכלל לא תוכננו לעמידה בפני עומסים סיסמיים ושהם ממוקמים באזורים בעלי רמת סיכון סיסמי‬
‫נמוכה‪ .‬משמעות ההנחה זו היא קבלת ערכי תסבולת אופקית מוערכת מופחתת של הבניינים‬
‫הנדונים )לפי נתוני תוכנת ‪ (Hazus‬בהשוואה לערכי תסבולת אופקית מוערכת שהיו מתקבלים עבור‬
‫אותם הבניינים‪ ,‬אם ההערכה הייתה מושתתת על הנחה שהם תוכננו ברמת תכן סיסמי בינונית או‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫השוואת עקומי התסבולת לפי ‪HAZUS‬‬
‫ולפי אנליזות של מבנים ‪ -‬סיווג ‪ C1M‬ו ‪C3M -‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.10‬‬
‫תאוצה ספקטרית‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.100‬‬
‫‪0.090‬‬
‫‪0.080‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫‪Hazus-C3M‬‬
‫‪B7-X‬‬
‫‪B6-X‬‬
‫‪B5-X‬‬
‫‪B3-X‬‬
‫‪Hazus-C1M‬‬
‫ציור מס' ‪ :5.2‬השוואה בין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של קבוצת בנינים בסיווג ‪ C1M‬או‬
‫‪C3M‬‬
‫‪93‬‬
‫בציור מס' ‪ 5.3‬מוצגים עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית שהתקבלו עבור בניין גבוה )‪ 8‬קומות או‬
‫יותר( בעל מערכת הקשחה מבוססת של קירות בטון מזוין‪ ,‬שניתן לסווגו על פי נתוני תוכנת ‪Hazus‬‬
‫כבניין מסוג ‪ .C2H‬ניתן לראות בציור זה שעקום הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית המתקבל לפי נתוני‬
‫‪ Hazus‬נותן ערכים גבוהים במידה ניכרת הן לתסבולת והן למשיכות המוערכת של הבניין בשני‬
‫כווני הפעולה של העומסים האופקיים‪ .‬משמעות הדבר היא כי בנייני מגורים קיימים רבים בישראל‪,‬‬
‫בני ‪ 8‬קומות או יותר‪ ,‬אשר נבנו בסוף שנות ה‪ 70-‬ובמהלך שנות ה‪ 80 -‬של המאה ה‪ ,20-‬הכוללים‬
‫רכיבי הקשחה של פירי חדרי המדרגות והמעליות מבטון מזוין‪ ,‬עלולים להיות בפועל בעלי תסבולת‬
‫אופקית ומשיכות מוגבלת ואף בלתי מספקת‪ ,‬למרות שלפי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬מתקבלים עבורם‬
‫ערכים גבוהים במידה משמעותית של תסבולת אופקית ושל משיכות בהשוואה לערכים הקיימים‬
‫בפועל‪ .‬גם במקרה זה עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית המושתתים על נתוני תוכנת ‪Hazus‬‬
‫המוצגים בציור מס' ‪ 5.3‬נקבעו בהנחה שהבניינים הנדונים הינם בניינים ישנים מאוד שתוכננו ברמת‬
‫תכן סיסמי נמוכה‪ ,‬או שכלל לא תוכננו לעמידה בפני עומסים סיסמיים ושהם ממוקמים באזורים‬
‫בעלי רמת סיכון סיסמי נמוכה‪ .‬משמעות ההנחה זו היא קבלת ערכי תסבולת אופקית מוערכת‬
‫מופחתת של הבניינים הנדונים )לפי נתוני תוכנת ‪ (Hazus‬בהשוואה לערכי תסבולת אופקית מוערכת‬
‫שהיו מתקבלים עבור אותם הבניינים‪ ,‬אם ההערכה הייתה מושתתת על הנחה שהם תוכננו ברמת‬
‫תכן סיסמי בינונית או גבוהה‪ .‬אימוץ הנחה שונה בשימוש בתוכנת ‪ Hazus‬הייתה מביאה להערכת‬
‫יתר קיצונית עוד יותר הן של התסבולת והן של המשיכות בהשוואה לנתונים הריאליים של המבנה‬
‫הבניין הנבדק‪.‬‬
‫השוואת עקומי התסבולת לפי ‪HAZUS‬‬
‫ולפי אנליזת דחיפה של מבנה ‪ -‬סיווג ‪C2H‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.08‬‬
‫תאוצה ספקטרית‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.300‬‬
‫‪0.250‬‬
‫‪0.200‬‬
‫‪0.100‬‬
‫‪0.150‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫‪B2-Y‬‬
‫‪B2-X‬‬
‫‪Hazus‬‬
‫ציור מס' ‪ :5.3‬השוואה בין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של קבוצת בניינים בסיווג ‪C2H‬‬
‫בציור מס' ‪ 5.4‬מוצגים עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של בניינים נמוכים )בניינים בני ‪ 1-3‬קומות(‬
‫הכוללים מערכת הקשחה המבוססת על מסגרות בטון מזוין עם ספיני קירות מילוי מבלוקי בני בלתי‬
‫‪94‬‬
‫מזוינים‪ ,‬שניתן לסווגם על פי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬כבניינים מסוג ‪ .C3L‬ניתן להסיק מעיון בציור‬
‫מס' ‪ 5.4‬שגם במקרה זה הערכת התסבולת לפי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬הינה גבוהה יותר במידה רבה‬
‫מהתסבולות האופקיות של המערכות המבניות של הבניינים הנדונים המתקבלות באנליזת הדחיפה‪.‬‬
‫השוואת עקומי התסבולת לפי ‪HAZUS‬‬
‫ולפי אנליזת דחיפה של מבנה‪ -‬סיווג ‪C3L‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.10‬‬
‫תאוצה ספקטרית‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫‪B9-Y‬‬
‫‪B9-X‬‬
‫‪Hazus‬‬
‫ציור מס' ‪ :5.4‬השוואה בין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של קבוצת בניינים בסיווג ‪C3L‬‬
‫גם במקרה זה‪ ,‬כמו במקרים האחרים המוצגים לעיל‪ ,‬עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית המושתתים‬
‫על נתוני תוכנת ‪ Hazus‬המוצגים בציור מס' ‪ 5.4‬נקבעו תוך כדי הנחה שהבניינים הנדונים הינם‬
‫בניינים ישנים מאוד שתוכננו ברמת תכן סיסמי נמוכה‪ ,‬או שכלל לא תוכננו לעמידה בפני עומסים‬
‫סיסמיים ושהם ממוקמים באזורים בעלי רמת סיכון סיסמי נמוכה‪ .‬משמעות ההנחה זו היא קבלת‬
‫ערכי תסבולת אופקית מוערכת מופחתת של הבניינים הנדונים )לפי נתוני תוכנת ‪ (Hazus‬בהשוואה‬
‫לערכי תסבולת אופקית מוערכת שהיו מתקבלים עבור אותם הבניינים‪ ,‬אם ההערכה הייתה‬
‫מושתתת על הנחה שהם תוכננו ברמת תכן סיסמי בינונית או גבוהה‪.‬‬
‫‪ 5.3‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית של ‪ 4‬בנייני מגורים גנריים‬
‫בנוסף להשוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית של סדרת בנייני מגורים קיימים מסוגים שונים‬
‫הנפוצים בישראל‪ ,‬המוצגת בסעיף ‪ 5.2‬לעיל‪ ,‬מוצגות להלן תוצאות של אנליזות דחיפה לא ליניאריות‬
‫מקורבות שנעשו בגישה מתקדמת שפותחה במכון הלאומי לחקר הבניה בטכניון‪ ,‬אשר הוזכרה‬
‫לעיל‪ .‬נותחו ‪ 4‬בנייני מגורים גנריים‪ ,‬המיצגים בנייני מגורים אופייניים שונים הקיימים בישראל‪,‬‬
‫אשר נידונו במסגרת מחקר אחר שבוצע לאחרונה במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ]‪ ,[22‬תוך‬
‫כדי השוואתן לעקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של אותם בניינים המתקבלים בהתבסס על נתוני‬
‫תוכנת ‪ .Hazus‬עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית של הבניינים הגנריים הנ"ל המוצגים להלן הינם‬
‫עבור פעולת עומסים אופקיים בכוון ‪ ,Y‬כמצוין בתכניות הבניינים הנדונים המוצגות בנספח ד' להלן‪.‬‬
‫שיטת האנליזה המקורבת הנדונה מאפשרת לקבל עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית מתדרדרים של‬
‫‪95‬‬
‫כל בניין ובניין קיים שנתוניו הגיאומטריים הבסיסיים כלולים במאגר מידע גיאוגרפי – ‪,GIS‬‬
‫כדוגמת מאגר המידע של מרכז למיפוי ישראל –מפ"י‪ .‬על כן‪ ,‬היא מתאימה לצורך הערכה אמינה של‬
‫העמידות הסיסמית של קבוצות גדולות של בנייני מגורים מהסוגים הנפוצים בישראל‪ ,‬ברמה‬
‫מוניציפאלית‪ ,‬אזורית או כלל ארצית‪ ,‬מבלי להזדקק למיון הבניינים הנדונים לקבוצות מיון‬
‫מוגבלות בהיקפן‪ ,‬כדוגמת מיון בניינים הקיים בתוכנת ‪ ,Hazus‬או מיון בניינים המותאם לבנייה‬
‫הקיימת למגורים בישראל‪ ,‬המוצג בפרק ‪ 3‬לעיל‪ .‬גם במקרים אלה‪ ,‬בדומה למקרים האחרים‬
‫המוצגים בסעיף ‪ 5.2‬לעיל‪ ,‬עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית‪ ,‬המושתתים על נתוני תוכנת ‪,Hazus‬‬
‫נקבעו תוך כדי הנחה שהבניינים הנדונים הינם בניינים ישנים מאוד שתוכננו ברמת תכן סיסמי‬
‫נמוכה‪ ,‬או שכלל לא תוכננו לעמידה בפני עומסים סיסמיים‪ ,‬ושהם ממוקמים באזורים בעלי רמת‬
‫סיכון סיסמי נמוכה‪ .‬משמעות ההנחה זו היא קבלת ערכי תסבולת אופקית מוערכת מופחתת של‬
‫הבניינים הנדונים )לפי נתוני תוכנת ‪ ,(Hazus‬בהשוואה לערכי תסבולת אופקית מוערכת שהיו‬
‫מתקבלים עבור אותם הבניינים‪ ,‬אם ההערכה הייתה מושתתת על הנחה שהם תוכננו ברמת תכן‬
‫סיסמי בינונית או גבוהה‪.‬‬
‫תכניות כלליות וחתכים של בנייני המגורים הגנריים הנדונים מוצגים בנספח ד' להלן‪ .‬בניינים אלה‬
‫ניתן לסווג כדלהלן‪:‬‬
‫בניין גנרי מס' ‪ – 1‬בניין מגורים טורי בן ‪ 5‬קומות שכל חדר מדרגות בו משרת ‪ 2‬יחידות דיור בכל‬
‫קומה‪ ,‬בעל מערכת הקשחה של מסגרות בטון מזוין עם ספיני קירות מילוי מבלוקי בני‪ ,‬המסווג לפי‬
‫נתוני תוכנת ‪ Hazus‬כבניין מסוג – ‪.C3M‬‬
‫בניין גנרי מס' ‪ – 2‬בניין מגורים טורי בן ‪ 9‬קומות‪ ,‬שכל חדר מדרגות בו משרת ‪ 2‬יחידות דיור בכל‬
‫קומה‪ ,‬בעל מערכת הקשחה של קירות בטון מזוין בשילוב עם מערכת של מסגרות בטון מזוין עם‬
‫ספיני קירות מילוי מבלוקי בני‪ ,‬המסווג לפי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬כבניין מסוג – ‪.C2H‬‬
‫בניין גנרי מס' ‪ -3‬בניין מגורים ריבועי בן ‪ 5‬קומות‪ ,‬הכולל ‪ 4‬יחידות דיור בכל קומה‪ ,‬בעל מערכת‬
‫הקשחה של מסגרות בטון מזוין עם ספיני קירות מילוי מבלוקי בני‪ ,‬המסווג לפי נתוני תוכנת ‪Hazus‬‬
‫כבניין מסוג – ‪.C3M‬‬
‫בניין גנרי מס' ‪ – 4‬בניין מגורים ריבועי בן ‪ 9‬קומות‪ ,‬הכולל ‪ 4‬יחידות דיור בכל קומה‪ ,‬בעל מערכת‬
‫הקשחה של קירות בטון מזוין בשילוב עם מערכת של מסגרות בטון מזוין עם ספיני קירות מילוי‬
‫מבלוקי בני‪ ,‬המסווג לפי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬כבניין מסוג – ‪.C2H‬‬
‫עבור בניינים גנריים אלה נערכו אנליזות דחיפה לא אלסטית מקורבות מתקדמות יותר‪ ,‬כמפורט‬
‫לעיל‪ ,‬תוך התחשבות בהתדרדרות החזויה בתסבולת של רכיבי ההקשחה השונים בתלות‬
‫בדפורמציה האופקית של הבניינים הנדונים‪ ,‬בהתאם למתודולוגיה שפותחה במכון הלומי לחקר‬
‫הבנייה בטכניון במסגרת מחקר שבוצע לאחרונה ]‪ .[22‬בהתבסס על עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית‬
‫אנליטיים אלה ניתן להעריך בצורה טובה את ההתנהגות החזויה של הבניינים הנדונים בעת רעידת‬
‫אדמה‪ ,‬לרבות סדר ההתפתחות של הכשלים החזויים של רכיבי השלד של בניינים אלה‪ ,‬ולהעריך‬
‫את ההזזות האופקיות שבהן הם עלולים להתמוטט‪ ,‬כתוצאה מאובדן יכולת הרכיבים הנושאים‬
‫האנכיים שלהם לממשיך לשאת את עומסי הכבידה הפועלים עליהם‪ .‬עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת‬
‫אופקית אנליטיים מתדרדרים של כל אחד מהבניינים הגנריים הנ"ל‪ ,‬עבור פעולת עומסים אופקיים‬
‫‪96‬‬
‫בכוון ‪ ,Y‬יחד עם עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית שלהם הנקבעים על פי נתוני תוכנת ‪Hazus‬‬
‫מוצגים בנספח ג' להלן‪.‬‬
‫תוצאות של אנליזות הדחיפה הנ"ל והשוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית המתדרדרים של‬
‫בניינים גנריים אלה לעקומי התסבולת האופקית שלהם הנקבעים על פי נתוני תוכנת ‪ Hazus‬עבור ‪4‬‬
‫בנייני המגורים הגנריים הנ"ל מוצגים במתכונת מנורמלת‪/‬מכוילת לתאוצה ספקטראלית )יחס בין‬
‫כוח גזירה בבסיסי הבניינים הנדונים למשקל הבניינים( בציורים מס' ‪ .5.5-5.6‬על בסיס השוואת‬
‫עקומי הדחיפה האנליטיים לעקומי הדחיפה המתקבלים תוך שימוש בתוכנת ‪ Hazus‬ניתן לקבוע‬
‫שישנם מקרים בהם הערכת התסבולת האופקית של בניינים גנריים אלה בהתבסס על נתוני תוכנת‬
‫‪ Hazus‬הינה לכאורה סבירה‪ ,‬כמו למשל במקרה של בניין גנרי מס' ‪ 1‬או בניין גנרי מס' ‪ ,4‬למרות‬
‫שגם במקרים אלה תסבולתם האופקית המרבית המוערכת באמצעות נתוני תוכנת ‪ Hazus‬הינה‬
‫גבוהה במידה ניכרת מתסבולתם האופקית המרבית החזויה‪ .‬לעומת זאת בבניין גנרי מס' ‪3‬‬
‫התסבולת האופקית המוערכת באמצעות תוכנת ‪ Hazus‬הינה גבוהה באופן משמעותי מתסבולתו‬
‫האופקית החזויה בפועל בכל תחום ההזזות האופקיות האפשריות של בניין זה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬קיימים‬
‫פערים משמעותיים בהערכת ההזזה המרבית החזויה של הבניינים הנדונים הנקבעת על פי נתוני‬
‫תוכנת ‪ Hazus‬בהשוואה לאופן ההתפתחות החזוי של הנזקים ברכיבים המבניים השונים של‬
‫בניינים גנריים אלה‪ ,‬עד להתמוטטותם החזויה‪ ,‬כמודגם באמצעות עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת‬
‫אופקית מתדרדרים המתקבלים באמצעות האנליזות הלא אלסטיות המתקדמות המוזכרות לעיל‪.‬‬
‫גם בהיבט זה לא מדובר על מגמה אחידה וברורה‪ .‬בחלק מהמקרים הערכת התזוזה המרבית‬
‫החזויה של הבניינים הנדונים באמצעות תוכנת ‪ Hazus‬הינה הערכת יתר‪ ,‬קרי מצב שאינו שמרני‪,‬‬
‫כמו במקרה של בניינים גנריים מס' ‪ 2 ,1‬ו‪ .4 -‬לעומת זאת‪ ,‬במקרה של בניין גנרי מס' ‪ 3‬הערכת‬
‫ההזזה האופקית המרבית של הבניין באמצעות תוכנת ‪ Hazus‬הינה הערכת חסר‪ ,‬שהיא לכאורה‬
‫שמרנית‪ .‬יחד עם זאת יש להדגיש‪ ,‬שהערכת התסבולת האופקית המירבית של בניין גנרי מס' ‪3‬‬
‫באמצעות תוכנת ‪ Hazus‬הינה הערכת יתר משמעותית מאוד‪ ,‬כמצוין לעיל‪ .‬בנוסף לכל אלה‪ ,‬ניתן‬
‫להסיק מעיון בציור מס' ‪ 5.5‬שבפועל קיימים פערים משמעותיים בין התסבולת האופקית וההזזות‬
‫האופקיות המירביות של בניינים גנריים מס' ‪ 1‬ו‪ ,3 -‬למרות שעל פי נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬שניהם‬
‫מוערכים כבעלי אותה עמידות סיסמית‪ ,‬בגלל שיוכם לאותה קבוצת סיווג של בניינים )‪.(C3M‬‬
‫מן הראוי לציין שגם בניתוחים הנ"ל‪ ,‬כמו במקרים האחרים המוצגים בסעיף ‪ 5.2‬לעיל‪ ,‬עקומי‬
‫הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית המושתתים על נתוני תוכנת ‪ Hazus‬המוצגים בציורים מס' ‪ 5.5‬ו‪5.6 -‬‬
‫נקבעו תוך כדי הנחה שהבניינים הנדונים הינם בניינים ישנים מאוד שתוכננו ברמת תכן סיסמי‬
‫נמוכה‪ ,‬או שכלל לא תוכננו לעמידה בפני עומסים סיסמיים ושהם ממוקמים באזורים בעלי רמת‬
‫סיכון סיסמי נמוכה‪ .‬משמעות ההנחה זו היא קבלת ערכי תסבולת אופקית מוערכת מופחתת של‬
‫הבניינים הנדונים )לפי נתוני תוכנת ‪ (Hazus‬בהשוואה לערכי תסבולת אופקית מוערכת שהיו‬
‫מתקבלים עבור אותם הבניינים‪ ,‬אם ההערכה הייתה מושתתת על הנחה שהם תוכננו ברמת תכן‬
‫סיסמי בינונית או גבוהה‪ .‬אימוץ הנחה שונה בשימוש בתוכנת ‪ Hazus‬הייתה מביאה להערכת יתר‬
‫‪97‬‬
‫קיצונית עוד יותר הן של התסבולת והן של המשיכות בהשוואה לנתונים הריאליים של הבניינים‬
‫הגנריים הנדונים‪.‬‬
‫ציור מס' ‪ :5.5‬השוואה בין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של בניינים גנריים מס' ‪ 1‬ו‪;3 -‬‬
‫סיווג ‪ C3M‬לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫ציור מס' ‪ :5.6‬השוואה בין עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של בניינים גנריים מס' ‪ 2‬ו‪4 -‬‬
‫סיווג ‪ C2H‬לפי תוכנת ‪Hazus‬‬
‫‪98‬‬
‫פרק ‪ - 6‬סיכום‪ ,‬מסקנות והמלצות‬
‫‪ 6.1‬סיכום‬
‫במסגרת המחקר הנוכחי נערך מיון בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬תוך התחשבות במאפיינים‬
‫העיקריים השונים של בניינים אלה‪ ,‬שיש להם השפעה על עמידותם הסיסמית‪ .‬המטרה העיקרית‬
‫של מיון זה היא גיבוש בסיס מידע אמין ככל הניתן על בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬על מנת‬
‫לאפשר ביצוע הערכות אמינות לגבי מידת העמידות הסיסמית של בניינים אלה ולהעריך את חומרת‬
‫הנזקים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מאירועי רעידות אדמה בעוצמות שונות‪ ,‬אשר עלולות‬
‫להתרחש בישראל‪ .‬הערכות אלה נחוצות לצורך גיבוש תרחישי רעידות אדמה ריאליים עבור מדינת‬
‫ישראל‪ .‬לצורך הכנת תרחישי רעידות אדמה יש צורך להיעזר בתוכנה‪/‬ות תרחישים מתאימה‪/‬ות‪.‬‬
‫אחת מהתוכנות המחשב הקיימות‪ ,‬המיועדת לגיבוש תרחישי אסונות טבע מסוגים שונים‪ ,‬לרבות‬
‫תרחישי רעידות אדמה‪ ,‬הינה תוכנת ‪ [65] Hazus‬שפותחה בארה"ב‪ .‬תוכנה זו פותחה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫בהסתמך מידע וידע שנאספו וגובשו במשך שנים רבות בארה"ב‪ ,‬הישימים לסוגיות הקשורות לאופי‬
‫הבנייה הקיימת בארה"ב‪ ,‬להתפתחות תקני הבנייה והתקנים הסיסמיים בארה"ב ולסיכונים‬
‫הסיסמיים הקיימים באזורים שונים ברחבי ארה"ב‪.‬‬
‫גם בישראל נעשו בעבר ניסיונות לפתח תוכנת תרחישי רעידות אדמה המותאמת לישראל‪ ,‬כדוגמת‬
‫תוכנת ‪ [32] Nessquake‬ותוכנות אחרות‪ ,‬אך בינתיים ללא הצלחה יתרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בגלל העדר‬
‫בסיס מידע אמין על הבנייה הקיימת בישראל ועל עמידותה הסיסמית המוערכת‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬וכברירת מחדל בלית ברירה‪ ,‬נשקל בישראל על ידי גורמים שונים‪ ,‬ביניהם ועדת היגוי‬
‫להיערכות לרעידות אדמה‪ ,‬שימוש בתוכנת ‪ Hazus‬לצורך גיבוש תרחישי רעידות אדמה עבור מדינת‬
‫ישראל‪ .‬נעשו אף ניסיונות לגבש תרחישים כאלה באמצעות תוכנה זו‪ ,‬זאת למרות שאנשי מקצוע‬
‫בתחום הנדסת מבנים העוסקים בסוגיות הקשורות להערכת עמידות סיסמית של בניינים קיימים‬
‫ובחיזוק‪/‬שדרוג סיסמי שלהם‪ ,‬הזהירו לא פעם שהנחות היסוד השונות שבבסיס תוכנה זו ומאגר‬
‫הנתונים הקיים בה‪ ,‬בין היתר בהקשר לבניינים קיימים בכלל ובנייני מגורים בפרט‪ ,‬אינם מתאימים‬
‫בהכרח לאופי הבנייה הקיימת בישראל‪.‬‬
‫בראשיתו‪ ,‬מחקר זה נועד לסווג את הבנייה הקיימת למגורים בישראל‪ ,‬לאור העובדה שסיווג‬
‫הבנייה בתוכנת ‪ Hazus‬אינו מתאים כלל לייצג את מרבית הבנייה המקובלת בארץ‪ .‬הסיווג נעשה‬
‫תוך התחשבות בפרמטרים גיאומטריים‪ ,‬חומריים ומבניים בסיסיים של בניינים אלה‪ .‬מיון זה‬
‫מושתת על מידע ונתונים ישימים לגבי בנייני מגורים קיימים כיום בישראל שנבנו בתקופות שונות‪,‬‬
‫החל מאמצע המאה ה‪ 19-‬ועד היום‪ ,‬שנאספו ונותחו באופן איכותי במסגרת המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫ההתפתחות ההיסטורית של הבנייה למגורים בישראל‪ ,‬עם דגש על תיאור שיטות הבנייה שהיו‬
‫מקובלות בתקופות שונות בישראל‪ ,‬לפני ואחרי הקמת המדינה‪ ,‬כמו גם ההתפתחות ההיסטורית של‬
‫החוקים‪ ,‬התקנות והתקנים הישימים לגביהם‪ ,‬לרבות התקינה הסיסמית ודרישות המיגון לגבי‬
‫בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬מוצגת בפרק ‪ 2‬לעיל‪ .‬על בסיס הנתונים העקרוניים ביחס‬
‫להתפתחות ההיסטורית של הבנייה למגורים בישראל ומאפייניה הגיאומטריים‪ ,‬החומריים‬
‫והמבניים‪ ,‬אשר השתנו במהלך השנים‪ ,‬כמתואר בפרק ‪ 2‬לעיל‪ ,‬גובשו במסגרת המחקר הנוכחי‬
‫‪99‬‬
‫קבוצות הסיווג העקרוניות של בנייני מגורים הקיימים כיום בישראל‪ ,‬המוצגות בפרק ‪ 3‬לעיל‪ .‬בנייני‬
‫מגורים קיימים בישראל המשויכים לקבוצות הסיווג המוצעות השונות‪ ,‬צפויים להתנהג באופנים‬
‫שונים בעת רעידות אדמה וצפויים להינזק במידות חומרה שונות‪ ,‬בתלות במאפייניהם‬
‫הגיאומטריים‪ ,‬החומריים והמבניים‪ .‬בהסתמך על מידע שנאסף על בנייני מגורים הקיימים כיום‬
‫בישראל ניתן לקבוע‪ ,‬שלמרות שמרבית בניינים אלה נבנו תוך שימוש בבטון מזוין‪ ,‬בישראל קיימים‬
‫סוגים רבים ומגוונים מאוד של בנייני מגורים‪ ,‬שעמידותם הסיסמית עלולה להיות בלתי אחידה‬
‫במידה ניכרת‪.‬‬
‫מי שחפץ להשתמש בתוכנת ‪ Hazus‬למשל‪ ,‬לצורך גיבוש תרחישי רעידות אדמה עבור מדינת ישראל‪,‬‬
‫יכול לנסות להיעזר במיון המוצע במסגרת מחקר זה של בנייני מגורים קיימים בישראל‪ .‬מיון זה‬
‫ייתן בלי ספק אפשרות לסיווג יותר מעודן ומייצג של הבנייה הקיימת למגורים בישראל לסוגיה‬
‫ולדורותיה‪ .‬מיון כזה יחייב עבודת המשך נכבדה של הכנת נתונים לכל אחד מטיפוסי הבניינים‬
‫הקיימים‪ ,‬בהתאם לגישת הטיפול של התוכנה הנדונה‪ ,‬לרבות הכנה של עקומי דחיפה ועקומי‬
‫שבירות עבור הבניינים המייצגים קבוצות סיווג שונות של בנייני מגורים קיימים בישראל‪.‬‬
‫יחד עם זאת חשוב לציין שאין די במיון בנייני המגורים הקיימים בישראל המוצג בדו"ח זה‪ ,‬על מנת‬
‫להשתמש בתוכנת ‪ ,Hazus‬או בכל תוכנת תרחישים קיימת אחרת‪ ,‬לצורך גיבוש תרחישי רעידות‬
‫אדמה ריאליים עבור מדינת ישראל‪ .‬על מנת לבחון את מידת ההתאמה של תוכנת ‪ Hazus‬למטרה זו‬
‫נסקרו במסגרת המחקר הנוכחי פרמטרים שונים שעל בסיסם מעריכה תוכנה זו את העמידות‬
‫הסיסמית של בניינים קיימים ואת חומרת הנזקים החזויים להיגרם להם בעת רעידת אדמה‬
‫מוגדרת מסוימת‪ .‬סקירה זו מוצגת בפרק ‪ 4‬לעיל‪ ,‬תוך התייחסות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למאפיינים העיקריים‬
‫של בנייני המגורים הקיימים כיום בישראל‪ ,‬שרובם המכריע כולל שלד קונוונציונלי מבטון מזוין‪.‬‬
‫בפרק ‪ 5‬לעיל מוצגות תוצאות של הערכות העמידות הסיסמית של בנייני מגורים קיימים שונים‬
‫שנבנו בתקופות שונות בישראל‪ ,‬המושתתות על פרמטרים הישימים להערכות כאלה‪ ,‬הכלולים‬
‫בתוכנת ‪ Hazus‬והשוואה של הערכות אלה לתוצאות חישוביות של העמידות הסיסמית של בניינים‬
‫אלה‪ ,‬שנעשו תוך שימוש בכלי חישוב אלסטו‪-‬פלסטיים מתאימים‪ ,‬שחלקם פותח במסגרת מחקרים‬
‫אחרים שנערכו בנדון במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ]‪ .[22] ,[21‬מן הראוי לציין בהקשר זה‪,‬‬
‫שבניגוד להערכות העמידות הסיסמית של בניינים קיימים באמצעות תוכנת ‪ ,Hazus‬המתבססות על‬
‫הערכת עמידות סיסמית של בניין טיפוסי המייצג קבוצת סיווג מסוימת של בניינים קיימים‪,‬‬
‫ההערכות האנליטיות המוזכרות לעיל מתבססות על נתונים קיימים לגבי המאפיינים הגיאומטריים‪,‬‬
‫החומריים והמבניים של כל אחד מהבניינים הקיימים הנבדקים‪ .‬על כן‪ ,‬בעוד שתוכנת ‪Hazus‬‬
‫מייחסת תכונת התנגדות אחידה לבניינים קיימים המשויכים במשפחה לקבוצת סיווג מסוימת‪ ,‬כלי‬
‫החישוב האלסטו‪-‬פלסטיים המוזכרים לעיל מאפשרים התייחסות פרטניים לכל בניין ובניין בהתאם‬
‫לנתוניו‪ .‬ההשוואות של הערכות אלה מצביעות על פערים גדולים מאוד‪ ,‬המגיעים לעתים למאות‬
‫אחוזים‪ ,‬בין הערכות העמידות הסיסמית של בניינים אלה באמצעות תוכנת ‪ Hazus‬לבין תוצאות‬
‫הניתוחים האנליטיים של הבניינים הקיימים הנדונים‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫לאור זאת ניתן לקבוע שהערכות העמידות הסיסמית של בנייני מגורים קיימים בישראל באמצעות‬
‫תוכנת ‪ Hazus‬אינן אמינות די הצורך ולא ניתן להסתמך עליהן לצורך הערכת הנזק העלול להיגרם‬
‫להם בעת רעידת אדמה חזקה בעוצמה מוגדרת‪.‬‬
‫על סמך ממצאי בדיקות השוואתיות המוזכרות לעיל‪ ,‬ניתן לקבוע שאמינותן של ההערכות‬
‫האנליטיות של העמידות הסיסמית של בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬גם אם הן נעשות תוך‬
‫שימוש בכלי חישוב אלסטו‪-‬פלסטיים מקורבים‪ ,‬צפויה להיות טובה במידה ניכרת מאמינות‬
‫ההערכות המושתתות על שימוש בתוכנת ‪ ,Hazus‬לא כל שכן כאשר הן נעשות באמצעות כלי הערכה‬
‫מתקדמים שפותחו לאחרונה במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ]‪ ,[22‬המאפשרים בחינה מפורטת‬
‫של תהליך התפתחות הנזק בכל בניין נבדק‪ .‬על מנת לאפשר ביצוע הערכות אנליטיות כאלה‬
‫בהיקפים הנחוצים לצורך גיבוש תרחישי רעידות אדמה ישימים למדינת ישראל‪ ,‬ברמה‬
‫מוניציפאלית‪ ,‬אזורית וכלל ארצית‪ ,‬יש כמובן צורך בגיבוש מידע אמין די הצורך‪ ,‬ביחס למאפיינים‬
‫הגיאומטריים‪ ,‬החומריים והמבניים של כלל הבניינים הקיימים בישראל‪ .‬על מנת לאפשר מימוש‬
‫משימה כבדת משקל זו‪ ,‬גובשה במסגרת מחקר אחר שנערך במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון‬
‫]‪ ,[21‬מתודולוגיה לביצוע אוטומטי של הערכות כאלה‪ ,‬בהסתמך על מאגרי מידע גיאוגרפיים לגבי‬
‫הבנייה הקיימת בישראל )לדוגמא מאגרי ‪ GIS‬של מפ"י( ומידע משלים אחר הקיים לגביה‪.‬‬
‫מתודולוגיה זו פותחה בשלב זה עבור בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬אך ניתן יהיה להרחיבה בעתיד‬
‫גם לבניינים קיימים המשמשים ליעודים אחרים‪ .‬מיחשוב האלגוריתמים השונים שבבסיס‬
‫מתודולוגיה זו )או שילובם בתוכנת תרחישים קיימת שתמצא מתאימה למטרה זו( יוכל לאפשר‬
‫גיבוש תרחישי רעידות אדמה ריאליים עבור מדינת ישראל ולשפר את יכולת ההיערכות של המדינה‬
‫לאירועי רעידות אדמה חזקות חזויות‪ .‬למיטב הערכתנו זה הכיוון המתאים לקדם את הטיפול בנדון‬
‫ובכיוון זה נעשה מאמץ לקדם את פיתוח המתודולוגיה המוזכרת לעיל‪.‬‬
‫‪ 6.2‬מסקנות‬
‫המסקנות העיקריות שניתן להסיק בהקשר לבסיס המידע שגובש במסגרת המחקר הנוכחי לגבי‬
‫בנייני מגורים קיימים בישראל ובקשר להערכת עמידותם הסיסמית‪ ,‬המפורטות בפרקים השונים‬
‫של דו"ח מחקר זה הינן כדלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בנייני המגורים הקיימים כיום בישראל בנויים בשיטות בנייה שונות ומגוונות‪ .‬שיטות בנייה‬
‫אלה השתנו במידה רבה במהלך השנים‪ ,‬עקב התפתחויות היסטוריות‪ ,‬דמוגרפיות‪ ,‬פוליטיות‬
‫וכלכליות שונות‪ ,‬שהתרחשו בישראל‪ ,‬החל מאמצע המאה ה‪ 19-‬ועד היום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האופי של בנייני מגורים הקיימים בישראל‪ ,‬הן בהקשר של מאפייניהם הגיאומטריים‬
‫הבסיסיים והן בהקשר למאפייניהם החומריים והמבניים‪ ,‬הינו שונה במידה ניכרת ממאפייני‬
‫מרבית בנייני המגורים הקיימים בארה"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לסווג את מרבית בנייני המגורים הקיימים כיום בישראל ל‪ 4 -‬קבוצות סיווג עקרוניות‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫‪ o‬בנייני מגורים בלתי שלודים הכוללים קירות נושאים מסוגים שונים;‬
‫‪ o‬בנייני מגורים קונוונציונליים שלודים מבטון מזוין יצוק באתר‪ ,‬עם קירות ומחיצות בני‬
‫בלתי מזוינים מסוגים שונים;‬
‫‪101‬‬
‫‪ o‬בנייני מגורים טרומים מבטון מזוין ו‪/‬או בטון דרוך;‬
‫‪ o‬בנייני מגורים בעלי מערכת מבנית משולבת‪ ,‬הבנויים תוך שימוש בחומרי בנייה שונים ו‪/‬או‬
‫טכנולוגיות בנייה שונות )בטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר בשילוב עם רכיבים טרומים‬
‫מבטון מזוין ו‪/‬או בטון דרוך‪ ,‬או בטון מזוין קונוונציונלי יצוק באתר בשילוב עם‬
‫קונסטרוקציית פלדה(;‬
‫‪‬‬
‫מיון בנייני המגורים הקיימים בישראל על פי מאפייניהם הגיאומטריים‪ ,‬החומריים והמבניים‪,‬‬
‫ובהתחשב בהתפתחות התקינה הסיסמית בישראל‪ ,‬מצביע על מאות רבות של סוגים שונים של‬
‫בנייני מגורים קיימים בישראל‪ ,‬כמפורט בפרק ‪ 3‬לעיל‪ ,‬שעמידותם הסיסמית החזויה אינה‬
‫אחידה‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סוגי הבניינים המשמשים למגורים שנבנו בישראל בתקופות שונות‪ ,‬השתנו במשך השנים‪,‬‬
‫לעתים באופן מהותי‪ ,‬עקב אילוצים שונים )פוליטיים‪ ,‬דמוגרפיים‪ ,‬כלכליים וכו'( וכתוצאה של‬
‫התפתחויות טכנולוגיות שונות והתפתחויות שחלו במהלך השנים בחקיקה והתקינה הישימה‬
‫לגביהם בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרבית בנייני המגורים הקיימים כיום בישראל הינם בנייני מגורים קונוונציונליים שלודים‬
‫מבטון מזוין יצוק באתר‪ ,‬עם קירות ומחיצות בני בלתי מזוינים מסוגים שונים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם‬
‫בנייני מגורים שניתן לשייך לקבוצת סיווג בסיסית זו נבדלים זה מזה‪ ,‬לעתים באופן מהותי‬
‫ביותר‪ .‬מהיבטים של הערכת העמידות הסיסמית של בנייני מגורים קיימים שניתן לשייך‬
‫לקבוצת סיווג בסיסית זו ואופי ההתנהגות החזוי שלהם בעת רעידת אדמה חזקה‪ ,‬גם בקבוצת‬
‫סיווג בסיסית זו קיימים מאות סוגים שונים של בנייני מגורים קיימים‪ ,‬כמפורט בפרק ‪ 3‬לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בהסתמך על המידע שנאסף בהקשר להתפתחות ההיסטורית של הבנייה למגורים בישראל‪,‬‬
‫המוצג בפרק ‪ 2‬לעיל‪ ,‬ניתן לקבוע שלא בכל הסוגים האפשריים של בנייני מגורים‪ ,‬המוצגים‬
‫בפרק ‪ 3‬לעיל‪ ,‬היה שימוש בכל התקופות הרלוונטיות לגבי מועדי ההקמה של בנייני המגורים‬
‫הקיימים כיום בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערכות העמידות הסיסמית של בנייני מגורים מהסוגים הקיימים בישראל שניתן לערוך‬
‫באמצעות תוכנת ‪ ,Hazus‬כמתואר בפרק ‪ 4‬ומודגם בפרק ‪ 5‬לעיל‪ ,‬אינן אמינות די הצורך‪.‬‬
‫הפערים בין העמידות הסיסמית החזויה )הנקבעת באמצעות כלי חישוב מתאימים( של בנייני‬
‫מגורים קיימים שונים מהסוגים הנפוצים בישראל וחומרת הנזקים הצפויים להיגרם להם בעת‬
‫רעידת אדמה חזקה‪ ,‬להערכות בנדון המושתתות על נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬מגיעים לעתים‬
‫קרובות למאות אחוזים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנת ‪ Hazus‬מעריכה במקרים רבים הערכת יתר משמעותית את העמידות הסיסמית של‬
‫בנייני מגורים קיימים בישראל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬מעריכה תוכנת ‪ Hazus‬הערכת יתר‬
‫משמעותית את משיכות ההזזה המרבית של בנייני מגורים קיימים בישראל‪ .‬בכך התוכנה‬
‫מייחסת לבניינים אלה התנגדות גבוהה יותר מההתנגדות האמיתית שלהם ויכולת ספיגת‬
‫אנרגיה רבה הרבה יותר מהיכולת הקיימת שלהם הלכה למעשה‪ .‬כתוצאה מכך חישוב‬
‫באמצעות התוכנה הנדונה עלול לתת רושם מוטעה ביותר‪ ,‬ואשלייה שבניינים רבים הינם בעלי‬
‫עמידותם הסיסמית גבוהה הרבה יותר מאשר במציאות וכי מידת הנזק הצפוי להיגרם להם‬
‫בעת רעידת אדמה בעוצמה מסוימת קטנה הרבה יותר מכפי שעלול להיות במציאות‪ .‬יחד עם‬
‫‪102‬‬
‫זאת קיימים גם מקרים רבים בהם הערכות העמידות הסיסמית ומשיכות ההזזה של בנייני‬
‫מגורים קיימים בישראל הנקבעות בהתבסס על נתוני תוכנת ‪ Hazus‬הינן הערכות חסר‪ .‬במקרה‬
‫כזה תוצאות ההערכה תהינה חמורות יותר בהשוואה לתוצאה שתיגרם הלכה למעשה‪ .‬כך או‬
‫כך‪ ,‬הפערים בין ההערכות הנקבעות בעזרת תוכנה זו לאלה המוערכות בכלי חישוב אמינים‬
‫יותר הינם גדולים מאד‪ ,‬מה שמטיל ספק רב באמינותה ובהתאמתה של התוכנה הנ"ל לצורכי‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערכות העמידות הסיסמית של בניינים קיימים בכלל ושל בנייני מגורים קיימים מהסוגים‬
‫הנפוצים בישראל בפרט‪ ,‬הנערכות בהתבסס על נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬אינן מתחשבות כלל‬
‫במאפיינים גיאומטריים ומבניים חשובים שונים של הבניינים הקיימים הנבדקים‪ ,‬אשר עלולים‬
‫להשפיע באופן משמעותי על העמידות הסיסמית של בניינים אלה ועל חומרת הנזקים שעלולים‬
‫להיגרם להם בעת רעידת אדמה חזקה‪ .‬בין מאפיינים גיאומטריים ומבניים אלה ניתן למנות‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬מידות הבניין ונתונים של רכיבי ההקשחה בכיוונים השונים ומיקומם בתכנית הבניין‪,‬‬
‫אי סדירות בתנוחה אופקית ו‪/‬או אנכית‪ ,‬מישקי הפרדה צרים בין אגפים שונים של בניינים‬
‫קיימים‪ ,‬קומה חלשה ו‪/‬או קומה גמישה‪ ,‬עמודים קצרים וכו'‪ .‬חוסר התחשבות של תוכנת‬
‫‪ Hazus‬במאפיינים גיאומטריים ומבניים חשובים אלה גורם לכך‪ ,‬שהערכת העמידות הסיסמית‬
‫של בניין קיים מסוים המתבצעת באמצעות תוכנה זו אינה אמינה די הצורך במקרים רבים‪ ,‬כפי‬
‫שניתן להסיק מהשוואת הערכות אלה לתוצאות של ניתוחים אנליטיים של העמידות הסיסמית‬
‫של בנייני מגורים קיימים רבים מהסוגים הנפוצים בישראל‪ ,‬המוצגת בפרק ‪ 5‬לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למרות שאין בידינו סימוכין ממשיים לכך‪ ,‬ניתן להעריך שמידת ההתאמה של תוכנת ‪Hazus‬‬
‫למאפייני הבנייה הקיימת בארה"ב ולהתפתחות התקינה הסיסמית בארה"ב נבחנה במשך‬
‫השנים על ידי מומחים לדבר הפעילים בארה"ב‪ ,‬ואף נבחנה‪ ,‬גם אם רק באופן חלקי ומוגבל‪,‬‬
‫באירועי רעידות אדמה חזקות שהתרחשו בארה"ב בעשרות השנים האחרונות‪ .‬מבחנים אלה‬
‫שימשו אולי גם בסיס להערכות לגבי הפיזור הסטטיסטי של חומרת הנזקים הצפויים להיגרם‬
‫לבניינים מסוגים שונים‪ ,‬המסווגים לקבוצות סיווג המוגדרות בתוכנת ‪ ,Hazus‬המהוות בסיס‬
‫לעקומי השבירות הכלולים בתוכנה זו‪ .‬בהתבסס על הערכות העמידות הסיסמית של סוגי‬
‫הבניינים הקיימים הכלולים במאגר המידע של תוכנת ‪ Hazus‬ועקומי השבירות שנקבעו עבור‬
‫סוגי בניינים אלה ניתן לגבש באמצעות תוכנה זו תרחישי יחוס שונים של רעידות אדמה‪ .‬לאור‬
‫העובדה שהמאפיינים של בניינים קיימים רבים בישראל בכלל ושל בנייני מגורים קיימים בפרט‬
‫הינם שונים במידה ניכרת מהמאפיינים של הבניינים הקיימים בארה"ב‪ ,‬לא ניתן להסתמך‬
‫בצורה אמינה על נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬לא בהקשר להערכת העמידות הסיסמית של בניינים‬
‫קיימים בישראל ולא בהקשר לפיזור הסטטיסטי של חומרת הנזקים הצפויים להיגרם לבניינים‬
‫אלה בעת אירועי רעידות אדמה חזויות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא קיים כיום מידע סטטיסטי ממשי כלשהו ביחס לעמידות הסיסמית של בניינים קיימים‬
‫מהסוגים הנפוצים בישראל וביחס לפיזור הסטטיסטי של חומרת הנזקים הצפויים להיגרם‬
‫להם בעת רעידת אדמה חזקה‪ .‬נתונים סטטיסטיים אלה נחוצים לצורך גיבוש עקומי שבירות‬
‫מתאימים ואמינים עבורם‪ ,‬שבלעדיהם לא ניתן לגבש תרחישי רעידות אדמה באמצעות תוכנת‬
‫‪ .Hazus‬מכיוון שאין כל סיכוי לגיבוש מידע סטטיסטי אמין ומתאים למדינת ישראל בסוגיות‬
‫‪103‬‬
‫הנדונות‪ ,‬לפחות לא בשנים הקרובות‪ ,‬אין גם כל סיכוי לגיבוש תרחישי רעידות אדמה ריאליים‬
‫עבור מדינת ישראל‪ ,‬באמצעות תוכנת ‪ .Hazus‬הדבר נכון גם אם יעשה ניסיון לשתול בתוכנה זו‬
‫מאפיינים מבניים בסיסיים המותאמים לסיווג בנייני המגורים הקיימים בישראל‪ ,‬אשר גובשו‬
‫במסגרת המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערכת עמידות סיסמית של בנייני מגורים מהסוגים הנפוצים בישראל הנערכת בהתבסס על‬
‫ניתוח אנליטי אלסטו‪-‬פלסטי מקורב מתקדם‪ ,‬על פי מתודולוגיה חדישה להערכת עמידות‬
‫סיסמית של בניינים‪ ,‬המיועדת גם ליישום בניתוח של קבוצות גדולות של בניינים‪ ,‬ברמה‬
‫מוניציפאלית‪ ,‬אזורית וכלל ארצית‪ ,‬אשר גובשה במסגרת מחקר אחר שנערך במכון הלאומי‬
‫לחקר הבנייה בטכניון ]‪ ,[22‬נותנת תוצאות אמינות הרבה יותר מההערכות שניתן לקבל‬
‫באמצעות תוכנת ‪ .Hazus‬יתר על כן‪ ,‬על פי גישת הערכה זו ניתן לזהות גם את אופן וסדר‬
‫ההתפתחות הצפוי של הנזקים בחלקים השונים של המערכות המבניות של הבניינים הקיימים‬
‫הנבדקים‪ ,‬עד לכשל כולל שלהם‪ ,‬דבר שמקל במידה רבה על קביעת חומרת הנזקים החזויים‬
‫להיגרם לבניינים אלה בעת רעידת אדמה בעוצמה מוגדרת‪ .‬כלי זה מיושם עתה בתוכנה כללית‬
‫לצורך הערכת הנזק המפותחת במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות של בחינת ההתפתחות ההיסטורית של התקינה הסיסמית בישראל שנערכה במסגרת‬
‫מחקר זה מצביעות על כך‪ ,‬שההערכה הנפוצה בין העוסקים בנושאי הערכת העמידות הסיסמית‬
‫של בניינים קיימים בישראל‪ ,‬לרבות בין מקבלי החלטות בנדון‪ ,‬לפיה בניינים קיימים בישראל‬
‫שנבנו החל משנת ‪ 1980‬הינם בניינים שעמידתם הסיסמית הינה מספקת‪ ,‬אינה נכונה בהכרח‪.‬‬
‫לממצא זה עלולות להיות השלכות משמעותיות‪ ,‬בהקשרים רבים‪ ,‬לדוגמא בכל הקשור לנכונות‬
‫היישום של תוכנית מיתר ארצית לחיזוק סיסמי של בנייני מגורים קיימים – תמ"א ‪,38‬‬
‫במתכונתה הנוכחית‪.‬‬
‫‪ 6.3‬המלצות‬
‫בהסתמך על ממצאי מחקר זה והמסקנות המוצגות לעיל ניתן להמליץ בשלב זה על מספר פעולות‬
‫היכולות לקדם את היערכות מדינת ישראל לאירועי רעידות אדמה חזקות‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫על מנת לאפשר גיבוש תרחישי רעידות אדמה ריאליים עבור מדינת ישראל מומלץ לזנוח את‬
‫הניסיונות לעשות זאת באמצעות תוכנת ‪ ,Hazus‬במתכונתה הקיימת כיום‪ .‬במקום זאת‪ ,‬מומלץ‬
‫להשקיע את מירב המאמצים בפיתוח תוכנת תרחישים מתאימה עבור מדינת ישראל‪ ,‬אשר‬
‫תהיה מושתתת על מידע עדכני בהקשר לסיכונים הסיסמיים הקיימים בישראל ובהקשר‬
‫למאפייני הבנייה הקיימת בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מומלץ שתוכנת התרחישים שמוצע בזה לפתח עבור מדינת ישראל תתבסס על מתודולוגיה‬
‫חדישה לאבחון אוטומטי של עמידות סיסמית של קבוצות גדולות של בניינים קיימים מהסוגים‬
‫הנפוצים בישראל‪ ,‬אשר גובשה במסגרת מחקרים שנערכו בעבר במכון הלאומי לחקר הבנייה‬
‫בטכניון ]‪ .[22] ,[21‬במכון הלאומי לחקר הבנייה הוחל בפיתוח תוכנה כזאת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקביל לפיתוח תוכנת התרחישים החדישה המוזכרת לעיל יש להרחיב ולשכלל את בסיסי‬
‫המידע הגיאוגרפיים הקיימים בישראל‪ ,‬כגון מאגרי ‪ GIS‬של מרכז למיפוי ישראל – מפ"י‪,‬‬
‫בעיקר בכיוון השלמת המידע הקיים במאגרי מידע אלה בהקשר למועדי הקמת הבניינים‬
‫‪104‬‬
‫הקיימים השונים בישראל‪ .‬הדבר יוכל לתרום תרומה המשמעות לשיפור הדיוק והאמינות של‬
‫הערכות העמידות הסיסמית של בניינים קיימים בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקביל לפיתוח תוכנת תרחישים ייחודית עבור מדינת ישראל‪ ,‬כמוצע לעיל‪ ,‬מומלץ להמשיך‬
‫במחקרים בסוגיות הנדונות‪ ,‬בין היתר בכוון הרחבת המתודולוגיה המוצעת להערכת עמידות‬
‫סיסמית של בניינים קיימים‪ ,‬אשר גובשה בשלב זה עבור בנייני מגורים בלבד‪ ,‬גם לבניינים‬
‫לייעודים שונים‪ ,‬כגון בנייני ציבור‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬מוסדות בריאות‪ ,‬בנייני תעשייה וכו'‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫‪ .1‬אטינגן ש‪" :(1954) ,.‬מדריך לאינג'ינר‪-‬בנאות ‪ -‬כרכים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'"‪ ,‬הוצאת מסדה‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .2‬איתן מ‪ ,.‬איתן ר‪ " :(2001) ,.‬מדריך לתכנון וביצוע מרחבים מוגנים"‪ ,‬מפקדת פיקוד העורף ‪-‬‬
‫מחלקת התגוננות אוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .3‬אלואיל א‪" :(1983) ,.‬שיטות בנייה בישראל –סקר הנדסי"‪ ,‬המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬הטכניון‬
‫–מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .4‬אליאב י‪" :(1966) ,.‬שלד הבניין"‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .5‬אלחנני א‪" :(1998) ,.‬המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה‪ ,"20-‬משרד‬
‫הביטחון‪ -‬ההוצאה לאור‪.‬‬
‫‪ .6‬אפרת א‪" :(1981) ,.‬גיאוגרפיה יישובית של ארץ ישראל"‪ ,‬אחיאסף‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪ .7‬אפרת צ‪" :(2004) ,.‬הפרויקט הישראלי ‪ -‬בנייה ואדריכלות ‪ ,"1948-1973‬מוזיאון ת"א לאומניות‬
‫)שני כרכים(‪.‬‬
‫‪ .8‬ארטישצ'ב ו‪" :(2003) ,.‬הערכה ראשונית של עמידות מבני קומות טרומים קיימים ברעידות אדמה‬
‫– שלב א'"‪ ,‬המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .9‬גולני י‪" :(1999) ,.‬שער לאדריכלות"‪ ,‬הוצאת דביר‪-‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .10‬גור י‪" :(1992),.‬תפיסות בשיכון הציבורי בארץ בשנות ההתהוות ‪ ,"1920-1948‬הפקולטה‬
‫לאדריכלות ובניין ערים‪ ,‬הטכניון –מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .11‬גרביץ‪ ,‬י‪" :(1938 ).‬ההתיישבות החקלאית בא"י‪ ,‬סקירה כללית וסיכומים"‪ ,‬אוסף ספריית משרד‬
‫השיכון‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .12‬גלילי ע‪" :(1987) ,.‬מגמות נבחרות בהתפתחות הבנייה למגורים וצמודי הקרקע בפרט ‪1986-‬‬
‫‪ ,"1972‬משרד הבינוי השיכון‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪" .13‬דו"ח בניה במימון ממשלתי ‪ , ,(1965) ,"63-61‬משרד השיכון‪ ,‬מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪" .14‬הבניה"‪ ,(1970) ,‬מתוך דין וחשבון של בנק ישראל‪ ,‬עמ' ‪.226- 213‬‬
‫‪ .15‬הצעת תקן ישראלי ת"י ‪" :(1961) 413‬תכן עמידות מבנים ברעידת אדמה"‪ ,‬מכון התקנים‬
‫הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .16‬הצעת תקן ישראלי ת"י ‪" :(1962) 466‬חוקת הבטון ‪ -‬עקרונות"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ .17‬ורשבסקי א‪ ,.‬בקר ר‪ ,.‬רוזנפלד י‪" :(1999) ,.‬תיעוש הבנייה – מכשולים ודרכי התמודדות"‪ ,‬המכון‬
‫הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪" .18‬חוק ההתגוננות האזרחית תשי"א‪ ,"1951-‬ספר החוקים ‪ ,71‬המדפיס הממשלתי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪" .19‬חוק התכנון והבניה התשכ"ה )‪ ,"(1965‬ספר החוקים ‪ ,467‬המדפיס הממשלתי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪" .20‬חוקת הבטון – הוראות לשימוש בבטון‪-‬מזוין בבניינים" )‪ ,(1946‬עיריית תל אביב – מחלקת‬
‫ההנדסה‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫‪ .21‬ינקלבסקי ד‪ ,.‬שוורץ ס‪ ,.‬אופיר י‪ ,.‬ליבוביץ א‪" :(2009) ,.‬הכנת תרחישי נזק ריאליים ונתונים‬
‫לקבלת החלטות באירועי רעידת אדמה חזקה – שלב א' – חלק ‪ ,"1‬המכון הלאומי לחקר‬
‫הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .22‬ינקלבסקי ד‪ ,.‬שוורץ ס‪ ,.‬אופיר י‪" :(2011) ,.‬גישה מקורבת להערכה יעילה של עמידות בנייני‬
‫קומות בעומסים אופקיים – שלב א' "‪ ,‬המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי‬
‫לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .23‬ינקלבסקי ד‪ ,.‬שוורץ ס‪ ,.‬ליבוביץ א‪" :(2002) ,.‬תהליכי סקר לאבחון עמידות בניינים קיימים‬
‫ברעידות אדמה – שלב א' "‪ ,‬המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .24‬ינקלבסקי ד‪ ,.‬שוורץ ס‪ ,.‬ליבוביץ א‪" :(2007) ,.‬אבחון עמידות בניינים קיימים ברעידות אדמה –‬
‫שלב ב' "‪ ,‬המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .25‬ינקלבסקי ד‪ ,.‬שוורץ ס‪ ,.‬קרינסקי י‪" :(2005) ,.‬שילוב מרחבים מוגנים במבני קומות לשיפור‬
‫עמידותם ברעידת אדמה ובאיומים מלחמתיים‪ ,‬שלב א' – חלקים ‪ I‬ו‪ ,"II -‬המכון הלאומי לחקר‬
‫הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .26‬ינקלבסקי ד‪" :(1979) ,.‬עקרונות התכנון והביצוע של מקלטים להתגוננות אזרחית"‪ 2 ,‬כרכים‪,‬‬
‫מרכז הבנייה הישראלי ומפקדת ראש הג"א‪ ,‬תל אביב‬
‫‪" .27‬ישראל בונה )‪ ,"(1988 ,1973 ,1948-1968‬משרד השיכון‪ ,‬מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .28‬כרמון‪ ,‬נ‪" :(1987) ,.‬פרויקטי שיכום שכונות המצוקה בישראל"‪ ,‬מוסד שמואל נאמן למחקר‬
‫מתקדם במדע ובטכנולוגיה‪ ,‬הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪" .29‬מחקרים" )‪ ,(1943‬הסתדרות המהנדסים האדריכלים והמודדים בא"י )מתוך אוסף פרטי של‬
‫אדריכל ד"ר יהויכין גור‪(.‬‬
‫‪" .30‬ממ"ג –מערכת מיפוי גיאוגרפי‪ ,‬נתונים לעיר בינונית בישראל" )‪ ,(1995‬מרכז למיפוי ישראל‬
‫)מפ"י(‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .31‬מצגר‪-‬סמוק נ‪" :(1994) ,.‬בתים מן החול‪ ,‬אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב ‪,"1931-1948‬‬
‫הוצאת משרד הביטחון‪.‬‬
‫‪ .32‬נס טכנולוגיות‪ – NESSQUAKE" :‬ספר משתמש – אשף התרחישים" נס טכנולוגיות – המכון‬
‫הגיאופיסי לישראל‪.‬‬
‫‪ .33‬נס טכנולוגיות‪" :‬מערכת מידע לדימוי תרחישי רעידות אדמה"‪) ,‬תמצית מנהלים(‪ ,‬נס טכנולוגיות‪.‬‬
‫‪ .34‬סבר מ‪" :(2007) ,.‬אדריכלות סיסמית כמרכיב יסוד בהבטחת עמידות מבני מגורים בישראל‬
‫ברעידות אדמה"‪ ,‬המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪" .35‬סיכום הבניה ‪ ,(1965) ,"1948-1965‬דו"ח סיכום המבנים לפי שכונות ולפי מקומות‪ ,‬שיכון‬
‫עובדים בע"מ‪.‬‬
‫‪ .36‬קרויאנקר ד‪" :(1983) ,.‬אדריכלות בירושלים ‪ -‬תקופות וסגנונות‪ ,‬שכונות ובנייני ציבור יהודיים‬
‫מחוץ לחומות ‪ ,"1860-1914‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬הוצאת דומינו‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .37‬רוזנפלד י‪" :(2006) ,.‬שילוב רכיבים טרומים בבנייה למגורים – פתרונות טכנולוגיים והכדאיות‬
‫הכלכלית"‪ ,‬המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬הטכניון‪-‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫‪ .38‬רצון א‪" (1963) ,.‬מקלט ומחסה‪ :‬בניה בטחונית"‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫‪" .39‬שיכון עירוני בישראל"‪ ,(1956) ,‬הוצא לאור עבור אגף השיכון‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬ע"י תור בע"מ‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪" .40‬תוכניות שלד וחישובים סטטיים" )‪" :(1979 -1958‬תוכניות מקוריות של בנייני מגורים במספר‬
‫ישובים בארץ )בנייה ציבורית ופרטית("‪ ,‬ממקורות שונים‪.‬‬
‫‪ .41‬תמ"א ‪" ,(2005) 38‬תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה"‪ ,‬משרד‬
‫הפנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .42‬תקן ישראלי ת"י ‪" :(1953) 71‬מקלטים תת‪-‬קרקעיים בסלע"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי תקן‬
‫ישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .43‬תקן ישראלי ת"י ‪" :(1953) 73‬מקלטים על‪-‬קרקעיים"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .44‬תקן ישראלי ת"י ‪" :(1953) 76‬מוספים לתקנים בשביל מקלטים בפני התקפות אוויר"‪ ,‬מכון‬
‫התקנים הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .45‬תקן ישראלי ת"י ‪" :(1975) 413‬תכן עמידות מבנים ברעידת אדמה"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ .46‬תקן ישראלי ת"י ‪" :(1995) 413‬תכן עמידות מבנים ברעידת אדמה"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ .47‬תקן ישראלי ת"י ‪" :(1998) 413‬תכן עמידות מבנים ברעידת אדמה"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ .48‬תקן ישראלי ת"י ‪ - 466‬חלק ‪" :(1975) 1‬חוקת הבטון‪ :‬עקרונות"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ .49‬תקן ישראלי ת"י ‪ - 466‬חלק ‪" :(1987) 1‬חוקת הבטון‪ :‬עקרונות"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪.‬‬
‫‪ .50‬תקן ישראלי ת"י ‪ - 466‬חלק ‪ ,1‬גיליון תיקון מס' ‪" :(1998) 1‬חוקת הבטון‪ :‬עקרונות"‪ ,‬מכון‬
‫התקנים הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .51‬תקן ישראלי ת"י ‪ - 466‬חלק ‪" :(2003) 1‬חוקת הבטון‪ :‬עקרונות"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ .52‬תקן ישראלי ת"י ‪ - 466‬חלק ‪" :(1964) 2‬חוקת הבטון‪ :‬אלמנטים ומערות של בטון מזוין ושל בטון‬
‫לא מזוין"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .53‬תקן ישראלי ת"י ‪ - 466‬חלק ‪" ,(1979) 2‬חוקת הבטון‪ :‬אלמנטים ומערכות של בטון מזוין ושל בטון‬
‫לא מזוין"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .54‬תקן ישראלי ת"י ‪" :(1978) 940‬ביסוס מבנים"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .55‬תקן ישראלי ת"י ‪ – 940‬חלק ‪" :(2008)1‬תכן גיאוטכני‪ :‬גיאוטכניקה וביסוס בהנדסה אזרחית"‪,‬‬
‫מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .56‬תקן ישראלי ת"י ‪" :(2003) 2413‬הנחיות להערכת עמידות מבנים קיימים ברעידת אדמה‬
‫ולחיזוקם"‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪" .57‬תקן לבנייה קשיחה ולחדרי ביטחון" )‪ ,(1978‬מפקדת קצין הנדסה ראשי – מחלקת תחה"ן‪.‬‬
‫‪ .58‬תקן צרפתי "‪,(1971) "Regles parasismiques PS 62 – Document Technique Unifie P.S‬‬
‫תרגום עיקרי התקן לעברית‪ ,‬מרכז בינוי‪ ,‬צה"ל‪.‬‬
108
,2433 ‫ קובץ התקנות‬,1969-‫ "תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים(" תשכ"ט‬.59
.‫ ירושלים‬,‫המדפיס הממשלתי‬
‫ המדפיס‬,‫ קובץ התקנות‬,1990-‫ התש"ן‬,"(‫ "תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים‬.60
.‫ ירושלים‬,‫הממשלתי‬
‫ קובץ התקנות‬,1992-‫ התשנ"ב‬,"(‫ "תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים( )תיקון‬.61
.‫ ירושלים‬,‫ המדפיס הממשלתי‬,5425
‫ קובץ התקנות‬,1994-‫ התשנ"ד‬,"(‫ "תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים( )תיקון‬.62
.‫ ירושלים‬,‫ המדפיס הממשלתי‬,5606
‫ קובץ התקנות‬,1998-‫ התשנ"ח‬,"(‫ "תקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים( )תיקון‬.63
.‫ ירושלים‬,‫ המדפיס הממשלתי‬,5891
‫ קובץ התקנות‬,1979-‫ התש"ל‬,"(‫ תנאיו ואגרות( )תיקון‬,‫ "תקנות התכנון והבניה )בקשה להיתר‬.64
.‫ ירושלים‬,‫ המדפיס הממשלתי‬,2581
65.
FEMA 433, (2004), HAZUS-MH Risk Assessment and User Group Series, Using
HAZUS-MH for Risk Assessment How-To Guide, Federal Emergency Management
Agency, Washington.
66.
Housing Types (1960), Housing department, Ministry of labour, Government of
Israel.
67.
Goldman, P., Heinze-Greenberg, at el (1994): "Tel Aviv Modern Architecture
1930-1939", Institute for Auslandsbeziehungen Stuttgart, Ernst Wasmuth Verlag,
Berlin
68.
LUSAS- Finite Element Analysis Ltd (2005). Version 13.6, Forge House, 66 High
Street, Kingston upon Thames, Surrey, KT1 1HN, United Kingdom.
69.
National Institute of Building Science-NIBS (1999): "Earthquake Loss Estimation
Methodology - HAZUS®99 Technical Manual", Report prepared for the Federal
Emergency Management Agency, Washington D.C.
70.
UBC 94 – Uniform Building Code (1994), International Conference of Building
Officials;
‫‪109‬‬
‫נספח א' – בדיקה מדגמית של בנייני מגורים קיימים בישראל‬
‫בנספח זה מוצגים עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של ‪ 10‬בנייני מגורים קיימים שונים מסוגים‬
‫נפוצים בישראל‪ ,‬המוזכרים בפרק ‪ 5‬לעיל‪ ,‬המתארים את השתנות התסבולת האופקית של בניינים‬
‫אלה )כוח הגזירה בבסיס הבניין( יחסית להזזה אופקית במפלסי גגות שלהם‪ .‬כל אחד מהבניינים‬
‫הקיימים הנדונים נבדק באופן אנליטי לשני כיווני העמסה בנפרד‪ .‬עבור כל כיוון העמסה נלקחה‬
‫בחשבון מערכת ההקשחה לכוחות אופקיים המתנגדת לכוחות הפועלים באותו כיוון‪ .‬חשוב לציין‬
‫כי בחלק מהמקרים מערכת ההקשחה של הבניין אינה זהה לכל כיוון‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בכיוון ‪ X‬מערכת‬
‫ההקשחה כוללת מסגרות בטון מזוין ואילו בכיוון ‪ Y‬היא כוללת קירות הקשחה מבטון מזוין‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬עבור כל בניין נבדק חושבו ‪ 2‬עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אנליטיים נפרדים‪ .‬לאור זאת‬
‫ניתן לראות בבדיקות אנליטיות אלה כעין בדיקה של ‪ 20‬בניינים בעלי מערכות הקשחה שונות‪.‬‬
‫בנוסף לחישוב אנליטי של עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית של הבניינים הנדונים נקבע עבור כל‬
‫אחד מהם גם עקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית יחיד בהתבסס על נתוני תוכנת ‪ ,Hazus‬כמפורט‬
‫בפרק ‪ 5‬לעיל‪ .‬נתונים בסיסיים לגבי הבניינים הנדונים כלולים בטבלה ‪ 5.1‬בפרק ‪ 5‬לעיל‪.‬‬
‫תרשימים מפורטים של תוכניות וחתכים כלליים לגובהם של הבניינים הנדונים‪ ,‬כמו גם סכימות‬
‫של מערכות ההקשחה שלהם בשני כווני הפעולה של העומסים האופקיים‪ ,‬מוצגים בנספח ב'‪.‬‬
‫תוצאות החישובים עבור כל אחד מהבניינים הקיימים הנבדקים מוצגים בהמשך לנספח זה‬
‫באמצעות סדרה של גרפים בציורים א'‪ 1-‬עד א'‪ .20-‬בכל אחד מציורים אלה מוצגים‪ ,‬לצורך‬
‫השוואה‪ ,‬שני עקומים כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬עקום הדחיפה שהתקבל מאנליזה לא ליניארית של הבניין עבור כוון העמסה הנבדק‪,‬‬
‫המתאים לאופי וסוג מערכת ההקשחה של הבניין;‬
‫ב‪ .‬עקום הדחיפה המתקבל בהתבסס על נתוני תוכנת ‪ Hazus‬המתאימים לסוג הבניין הנבדק;‬
‫בנוסף חשוב לציין כי עקומי הדחיפה המחושבים באמצעות המודל הממוחשב ששימש לצורך‬
‫עריכת הבדיקות הנדונות‪ ,‬אינם מוגבלים מבחינת המשיכות של מרכיבי מערכת ההקשחה והמבנה‬
‫כולו‪ ,‬ולכן אין בהם מאפיינים של ירידה בחוזק לאחר שרכיב מסוים מגיע לתסבולתו המרבית‪,‬‬
‫בדומה לתוצאות אנליזת הדחיפה המקובלת בכלי חישוב שונים אשר נמצאים בשימוש ברחבי‬
‫העולם‪ .‬כלי חישוב מתקדם המזהה את רכיבי המבנה הניזוקים בשלבים השונים ומייצר עקום‬
‫דחיפה הכולל את הידרדרות בהתנגדות הבניין הנבדק‪ ,‬פותח לאחרונה במכון הלאומי לחקר‬
‫הבנייה בטכניון ונעשה בו שימוש באנליזות את שבאמצעותם גובשו עקומי דחיפה‪/‬תסבולת‬
‫אופקית מתדרדרים‪ ,‬כמודגם בנספח ג' להלן‪.‬‬
‫בחלק מהדוגמאות המוצגות להלן ניתן להבחין כי עקום הדחיפה המחושב נפסק בהזזה אופקית‬
‫מסוימת‪ ,‬זאת עקב הגעת המערכת המבנית למצב של מכניזם‪ ,‬קרי כשל כולל ואובדן יציבות‬
‫כללית של הבניין‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להבחין שבחלק גדול של הדוגמאות קיימים פערים משמעותיים‬
‫בין התסבולת האופקית המירבית המחושבת והתסבולת האופקית המירבית המוערכת בהתבסס‬
‫על נתוני תוכנת ‪ .Hazus‬בנוסף לכך‪ ,‬בחלק מהבניינים הקיימים הנדונים התסבולות האופקיות‬
‫המחושבות )תסבולות האופקיות בפועל( בשני כיווני הפעולה של העומסים האופקיים הינן שונות‪,‬‬
‫‪110‬‬
‫לעתים באופן משמעותי‪ .‬הדבר נובע כמובן מהשוני שקיים בבניינים אלה בין המאפיינים המבניים‬
‫של מערכות ההקשחה של בניינים אלה בשני כווני הפעולה של העומסים האופקיים‪ .‬עקומי‬
‫הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית של בניינים אלה הנקבעים בהתבסס על נתוני תוכנת ‪ Hazus‬לא נותנים‬
‫ביטוי כלשהו או ביטוי מתאים לשוני זה‪.‬‬
‫מבנה‪-1-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪4000.00‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.045‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :1 -‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 1‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-1-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪4000.00‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.045‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :2-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 1‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪111‬‬
‫מבנה‪-2-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪4500.00‬‬
‫‪4000.00‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.090‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.080‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2H‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :3-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 2‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-2-‬כיוון ‪Y‬‬
‫‪4500.00‬‬
‫‪4000.00‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.100‬‬
‫‪0.090‬‬
‫‪0.080‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2H‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :4-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 2‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪112‬‬
‫מבנה‪-3-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.010‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C1M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :5-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 5‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-3-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.045‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :6-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 3‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪113‬‬
‫מבנה‪-4-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.010‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :7-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 4‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-4-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.045‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :8-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 4‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪114‬‬
‫מבנה‪-5-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪800.00‬‬
‫‪700.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪400.00‬‬
‫‪300.00‬‬
‫‪200.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪600.00‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C1M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :9-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 5‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-5-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1800.00‬‬
‫‪1400.00‬‬
‫‪1200.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪800.00‬‬
‫‪600.00‬‬
‫‪400.00‬‬
‫‪200.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :10-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 5‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪1600.00‬‬
‫‪115‬‬
‫מבנה‪-6-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.010‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C1M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :11-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 6‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-6-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :12-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 6‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪116‬‬
‫מבנה‪-7-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.010‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C1M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :13-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 7‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-7-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪4000.00‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :14-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 7‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪117‬‬
‫מבנה‪-8-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪1800.00‬‬
‫‪1600.00‬‬
‫‪1200.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪800.00‬‬
‫‪600.00‬‬
‫‪400.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪1400.00‬‬
‫‪200.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :15-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 8‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-8-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪1800.00‬‬
‫‪1600.00‬‬
‫‪1200.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪800.00‬‬
‫‪600.00‬‬
‫‪400.00‬‬
‫‪200.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :16-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 8‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪1400.00‬‬
‫‪118‬‬
‫מבנה‪-9-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪900.00‬‬
‫‪800.00‬‬
‫‪600.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪400.00‬‬
‫‪300.00‬‬
‫‪200.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪700.00‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C3L‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :17-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 9‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-9-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪900.00‬‬
‫‪800.00‬‬
‫‪600.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪400.00‬‬
‫‪300.00‬‬
‫‪200.00‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C3L‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :18-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 9‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪700.00‬‬
‫‪119‬‬
‫מבנה‪-10-‬כיוון‪X-‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫עקום דחיפה‬
‫ציור מס' א'‪ :19-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 10‬כיוון ‪X‬‬
‫מבנה‪-10-‬כיוון‪Y-‬‬
‫‪3500.00‬‬
‫‪3000.00‬‬
‫‪2000.00‬‬
‫‪1500.00‬‬
‫‪1000.00‬‬
‫‪500.00‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.035‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.000‬‬
‫הזזה בראש המבנה ]מ[‬
‫הערכה לפי ‪ - Hazus‬סיווג ‪C2M‬‬
‫‪P.O+Diagonals‬‬
‫ציור מס' א'‪ :20-‬השוואת עקומי הדחיפה‪/‬תסבולת אופקית עבור מבנה ‪ – 10‬כיוון ‪Y‬‬
‫כוח גזירה בבסיס המבנה ]ק"נ[‬
‫‪2500.00‬‬
‫‪120‬‬
‫נספח ב'‬
‫תוכניות כלליות‬
‫ומודלים אנליטיים מפורטים של ‪ 10‬בנייני מגורים מודגמים‬
121
122
123
124
125
126
127
128
129
‫‪130‬‬
‫נספח ג'‬
‫עקומי דחיפה‪/‬תסבולת אופקית של ‪ 4‬בנייני מגורים גנריים מודגמים‬
‫‪131‬‬
‫ציור מס' ג'‪ :1-‬השוואה בין עקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אנליטי מתדרדר לעקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית‬
‫הנקבע באמצעות תוכנת ‪ ;Hazus‬בניין גנרי מס' ‪ ;1‬סיווג ‪ C3M‬לפי תוכנת ‪;Hazus‬‬
‫ציור מס' ג'‪ :2-‬השוואה בין עקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אנליטי מתדרדר לעקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית‬
‫הנקבע באמצעות תוכנת ‪ ;Hazus‬בניין גנרי מס' ‪ ;2‬סיווג ‪ C2H‬לפי תוכנת ‪;Hazus‬‬
‫‪132‬‬
‫ציור מס' ג'‪ :3-‬השוואה בין עקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אנליטי מתדרדר לעקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית‬
‫הנקבע באמצעות תוכנת ‪ ;Hazus‬בניין גנרי מס' ‪ ;3‬סיווג ‪ C3M‬לפי תוכנת ‪;Hazus‬‬
‫ציור מס' ג'‪ :4-‬השוואה בין עקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית אנליטי מתדרדר לעקום דחיפה‪/‬תסבולת אופקית‬
‫הנקבע באמצעות תוכנת ‪ ;Hazus‬בניין גנרי מס' ‪ ;4‬סיווג ‪ C2H‬לפי תוכנת ‪;Hazus‬‬
‫‪133‬‬
‫נספח ד'‬
‫תכניות של ‪ 4‬בנייני מגורים גנריים מודגמים‬
‫‪134‬‬
‫‪Y‬‬
‫)‪(a‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(b‬‬
‫ציור מס' ד'‪ :1-‬תכנית של בניין מגורים גנרי מטיפוס ‪ ,1‬בן ‪ 4‬קומות מגורים מעל קומת כניסה מפולשת;‬
‫‪ (a‬תוכנית קומה אופיינית ‪ (b‬תוכנית קומת קרקע‪/‬קומת כניסה‬
‫‪135‬‬
‫ציור מס' ד'‪ :2-‬חתך לרוחב של בניין מגורים גנרי מטיפוס ‪ ,1‬בן ‪ 4‬קומות מגורים מעל קומת כניסה מפולשת;‬
‫ציור מס' ד'‪ :3-‬חתך לאורך של בניין מגורים גנרי מטיפוס ‪ ,1‬בן ‪ 4‬קומות מגורים מעל קומת כניסה מפולשת;‬
‫‪136‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫ציור מס' ד'‪ :4-‬תכנית קומת כניסה‪/‬קומת קרקע של בניין מגורים גנרי מטיפוס ‪ ,2‬בן ‪ 8‬קומות‬
‫מגורים מעל קומת כניסה מפולשת;‬
‫‪137‬‬
‫ציור מס' ד'‪ :5-‬חתך לרוחב של בניין מגורים גנרי מטיפוס ‪ ,2‬בן ‪ 8‬קומות מגורים מעל קומת כניסה מפולשת;‬
‫‪138‬‬
‫‪Y‬‬
‫)‪(a‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(b‬‬
‫ציור מס' ד'‪ :6-‬תכנית של בניין מגורים ריבועי גנרי מטיפוס ‪ ,3‬בן ‪ 4‬קומות מגורים מעל קומת כניסה‪/‬קומת‬
‫קרקע מפולשת; ‪ (a‬תוכנית קומה אופיינית ‪ (b‬תוכנית קומת קרקע‬
‫‪139‬‬
‫)‪(a‬‬
‫)‪(b‬‬
‫ציור מס' ד'‪ :7-‬בניין מגורים ריבועי גנרי מטיפוס ‪ ,3‬בן ‪ 4‬קומות מגורים מעל קומת כניסה‪/‬קומת‬
‫קרקע; ‪ (a‬חתך לרוחב ‪ (b‬חתך לאורך‬
‫‪140‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫ציור מס' ד'‪ :8-‬תכנית קומת כניסה‪/‬קומת קרקע של בניין מגורים גנרי ריבועי מטיפוס ‪ ,4‬בן ‪ 8‬קומות מגורים‬
‫מעל קומת כניסה‪/‬קומת קרקע;‬
‫‪141‬‬
‫ציור מס' ד'‪ :9-‬חתך לרוחב בניין מגורים גנרי מטיפוס ‪ 4‬בן ‪ 8‬קומות מגורים מעל קומת כניסה‪/‬קומת קרקע;‬
2013261
Basis for Preparation of Databases Related
to Existing Buildings in Israel
Stage I – Residential buildings
Prof. D. Yankelevsky
Eng. S. Schwarz
Dr. E. Leibovitch
Eng. Y. Ofir
Copyright© 2011 by D. Yankekevsky, S. Schwarz, E. Leibovitch, Y. Ofir, the Israel
Ministry of National Infrastructures and the Technion Research and Development
Foundation Ltd.- Haifa
Haifa
April 2011