מבזק 221 - יוני 2010

Transcription

מבזק 221 - יוני 2010
‫פרסום ארגון מגדלי ירקות‬
‫מס’ ‪221‬‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫אתר ארגון מגדלי ירקות‪:‬‬
‫‪www.yerakot.org.il‬‬
‫התרעה מפני מחלת הכיב‬
‫הבקטריאלי בעגבניות‬
‫נמשכת מגמת הירידה‬
‫בשאריות חומרי הדברה‬
‫בירקות ובפירות בישראל‬
‫בשדה ההדרכה ‪ -‬עמוד ‪12‬‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪3‬‬
‫התנאים הנוחים והזולים‬
‫לגידול ושיווק ירקות‬
‫במרוקו צריכים להדליק‬
‫אור אדום בישראל‬
‫משולחן המזכירות ‪ -‬עמוד ‪7‬‬
‫קול קורא למחקרים‬
‫וניסויי שדה בענף הירקות‬
‫לשנת ‪2011‬‬
‫הנציג שלנו במונדיאל ‪ -‬אדממה‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪6‬‬
‫יוזמות ‪ -‬עמוד ‪ - 11‬צילם איתן סלע‬
‫על הפרק‬
‫יוזמה של ארגון מגדלי ירקות‪:‬‬
‫חקיקה המונעת מכירת תוצרת ירקות מתחת למחיר בו נרכשה‬
‫בישיבה שהתקיימה אצל שר החקלאות‪ ,‬בנוכחות נציגי החקלאים‪,‬‬
‫סיטונאים ויועצים משפטיים‪ ,‬הוצגה יוזמה של ארגון מגדלי ירקות‪ ,‬להפעיל‬
‫חקיקה נגד התופעה של מכירת תוצרת ירקות טרייה מתחת למחיר הקנייה‬
‫מהחקלאי‪.‬‬
‫תקוותנו היא שיצטרפו ליוזמה זו שאר מועצות הייצור החקלאיות וגופים‬
‫אחרים הנפגעים מתופעה דומה‪ .‬תופעה זו מביאה להונאת הציבור לגבי‬
‫המחירים הריאליים של התוצרת‪ ,‬לתחרות לא הוגנת במסחר ולהרס שוק‬
‫חופשי של ביקוש והיצע‪.‬‬
‫הנפגעים העיקריים מתופעה זו הם כל העוסקים בסביבת הסחר בירקות‪,‬‬
‫כולל סיטונאים‪ ,‬קמעונאים וסוחרים‪ ,‬ובעקיפין מביא הדבר לזילות המוצרים‬
‫ולנזקים עקיפים לחקלאים‪.‬‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫יוזמת החקיקה נובעת בעיקר ממבצעי הוזלה ברשתות השיווק‪ ,‬המנצלות‬
‫לצורך זה את כוחן המסחרי‪ ,‬ובהסוואה של מחירים זולים בירקות הן‬
‫ממתינות לקונים שיגדילו את קנייתם בשאר המוצרים‪.‬‬
‫החקלאים זועקים‪ ,‬אך בחנויות הירק והפרי‪ ,‬בשווקים הפתוחים ובשוק‬
‫הסיטוני עומדים חסרי אונים מול התופעה הקשה‪ ,‬הפוגעת במסחר הוגן‬
‫ותחרותי‪.‬‬
‫אין לנו העדפות‪ ,‬וכל מערכות השיווק חשובות וחיוניות‪ ,‬הרשתות‪ ,‬השוק‬
‫הסיטוני‪ ,‬השווקים הפתוחים‪ ,‬חנויות הירק והפרי‪ ,‬בכל מקום ברחבי‬
‫הארץ‪ .‬לכן‪ ,‬יש לשכנע את הרשתות לחדול מהוזלת המוצרים‪ ,‬אם אפשר‬
‫בהסכמה‪ ,‬ולא ‪ -‬נפעל במלוא המרץ למנוע מצב כזה באמצעות חקיקה‪.‬‬
‫מאיר יפרח‬
‫‪1Tel-Aviv 2218‬‬
‫שולם ‪P.P. -‬‬
‫סלט ירקות‬
‫תמיכה בענף הגזר‬
‫על‪-‬פי תחזיות השיווק של שולחן‬
‫המגדלים‪ ,‬התברר כי קיימת חשיבות‬
‫להמשיך את יצוא הגזר לרוסיה‪,‬‬
‫על‪-‬מנת לשמור על איזון בין הביקוש‬
‫לבין ההיצע בשוק המקומי‪ ,‬לשמור‬
‫על מחיר הגזר הנמוך ממילא ולמנוע‬
‫את המשך ירידת המחיר בעקבות‬
‫עודף היצע גזר בשוק המקומי‪ .‬לפיכך‬
‫הוחלט בענף הירקות במועצת‬
‫הצמחים‪ ,‬בימים אלה‪ ,‬לתמוך בכמות‬
‫של ‪ 5,000‬טונות גזר ליצוא בשיעור‬
‫של ‪ 50‬דולר לטונה‪ .‬בפעולה זו ייקל‬
‫לשמור על מחירים סבירים בשוק‬
‫המקומי ולהימנע מהליך של השמדת‬
‫תוצרת‪ .‬פעולה זו ממומנת מכספים‬
‫של מגדלי הגזר‪ .‬מאיר יפרח‪ ,‬יו”ר ענף‬
‫הירקות במועצת הצמחים‪ ,‬מסר כי‬
‫זוהי רק דוגמא קטנה לכך שמגדלים‬
‫יכולים להתארגן במסגרת המועצה‬
‫ולווסת את השווקים‪.‬‬
‫פיתוח ענף התירס המתוק‬
‫לתעשייה‬
‫בפגישה של שולחן ירקות לתעשייה‬
‫במועצת הצמחים‪ ,‬דנו המשתתפים‬
‫בדרכים לשמור על גידול תירס‬
‫לתעשייה בישראל‪ ,‬הן ליצוא והן‬
‫כתחרות עם היבוא בשוק המקומי‪.‬‬
‫לבסוף הוחלט‪ ,‬כי במהלך משותף‬
‫ומדורג של החקלאים והתעשייה‬
‫יוכנסו לענף התירס זנים חדשים‬
‫איכותיים‪ .‬צוות מצומצם יכין רשימת‬
‫זנים מועדפים לפי עונות ואזורים‪ ,‬ותוך‬
‫כשלוש שנים יהיה כל המזרע מרשימת‬
‫הזנים המומלצים‪.‬‬
‫מפעלי חבל מעון‪ :‬היצוא‬
‫לאירופה עלול להצטמצם‬
‫בכ‪30%-‬‬
‫השי רובין‪ ,‬מנכ”ל מפעלי חבל מעון‪,‬‬
‫מסר כי הירידה החריפה בשער‬
‫היורו פגעה קשות בהכנסות ענף‬
‫תפוחי‪-‬האדמה‪ .‬מדובר בענף שפועל‬
‫על מרווחים לא גדולים‪ ,‬ציין השי‪,‬‬
‫וירידה פתאומית וחדה כל‪-‬כך בשער‬
‫החליפין הופכת בבת‪-‬אחת עונה‬
‫מוצלחת להפסד‪ .‬השוק המקומי אינו‬
‫ערוך לקלוט כמויות גדולות של תוצרת‬
‫חקלאית שהיתה מיועדת ליצוא‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בקרוב יידרשו החקלאים לקבל‬
‫החלטות לגבי היקפי המזרע לעונה‬
‫הבאה‪ ,‬אומר רובין‪ .‬במצב הנוכחי‬
‫לא נוכל לקחת על עצמנו סיכון של‬
‫תנודות נוספות במטבעות‪ ,‬שיגרמו לנו‬
‫להפסדים כבדים‪ .‬לדבריו‪ ,‬התמשכות‬
‫המשבר תגרום לכך שקיבוצי חבל‬
‫מעון יצמצמו את היצוא לאירופה‬
‫בכ‪ ,30%-‬המשמעות היא ויתור על‬
‫זריעה של כ‪ 15-‬אלף דונם בנגב‬
‫המערבי‪ ,‬שיישארו מוברים‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫צריך לזכור שהירידה בשער היורו איננה‬
‫הבעיה היחידה‪ .‬גם שערה של הלירה‬
‫שטרלינג ירד משמעותית‪ ,‬ואילו הדולר‬
‫ירד עוד טרם פרוץ המשבר העולמי‪.‬‬
‫גם רוסיה‪ ,‬שהיא שוק יצוא חשוב שלנו‪,‬‬
‫סובלת מזעזועים בשער הרובל‪.‬‬
‫מנכ”ל מפעלי חבל מעון מסר‪,‬‬
‫שבעבר כששער המטבע האירופי‬
‫היה בשפל‪ ,‬התגייסה ממשלת ישראל‬
‫לעזרת החקלאים באמצעות רשת‬
‫ביטחון וסיוע ליצואנים‪ .‬צעדים חשובים‬
‫אלו אפשרו לעבור את התקופה‬
‫הקשה וסיפקו לנו מרווח נשימה‪ ,‬עד‬
‫להתאוששות השווקים‪.‬‬
‫רובין קרא לממשלה לא להמתין‬
‫ולגבש תוכנית שתאפשר לחקלאים‬
‫היצואנים לעבור את המשבר‪ .‬אלפי‬
‫בתי‪-‬אב בקיבוצי “עוטף עזה” וביישובים‬
‫הסמוכים‪ ,‬מנחל עוז ועד כרם שלום‪,‬‬
‫וכן במגזר המושבי וביישובים אופקים‬
‫ונתיבות‪ ,‬מתפרנסים מגידול ועיבוד‬
‫גידולי השדה‪ ,‬ומקור פרנסתם מאוים‪.‬‬
‫כוונה להחמיר את הענישה‬
‫נגד מעסיקי עובדים זרים‬
‫בעלי חוב‬
‫משרד המשפטים הפיץ בימים‬
‫אלה תזכיר חוק‪ ,‬שנועד להחמיר‬
‫את הענישה למעסיקי עובדים זרים‪.‬‬
‫המדובר באנשים שהעסיקו עובדים‬
‫זרים שלא כחוק‪ ,‬נתפסו‪ ,‬נקנסו‬
‫ולא שילמו את חובם‪ .‬בין העונשים‬
‫הצפויים‪ :‬לא יוכלו לקבל את דרכונם‬
‫ויציאתם מהארץ תוגבל‪ ,‬יחולו עליהם‬
‫מגבלות בבנקים‪ ,‬יישלל השימוש‬
‫שלהם בכרטיס אשראי ויישלל מהם‬
‫רשיון הנהיגה‪ .‬ההגבלות יוטלו על מי‬
‫שחובו עולה על ‪ 5,000‬ש”ח ולא שילם‬
‫אותו תוך שנה‪ .‬אם החוב מגיע ליותר‬
‫מ‪ 50-‬אלף ש”ח‪ ,‬ניתן יהיה למנות כונס‬
‫נכסים לעסק‪ .‬לרשמי בתי המשפט‬
‫תינתן לצורך סמכות זהה לאנשי‬
‫ההוצאה לפועל‪ ,‬כדי שיוכלו לאכוף את‬
‫העונשים הללו‪.‬‬
‫פרוינד‪ ,‬מסרה כי‪“ :‬המשך מגמת‬
‫הירידה בתוצאות החריגות הינו תוצאה‬
‫של הגברת האכיפה של המשרד‬
‫והעמדה לדין של חקלאים שעוברים‬
‫על החוק‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬חשוב לומר‬
‫כי החריגות שנתגלו אינן מהוות פגיעה‬
‫בבריאות הציבור‪ ,‬הודות למרווחי‬
‫הביטחון הגדולים שנלקחו בחשבון‬
‫בעת קביעת התקן”‪.‬‬
‫תוצאות הסקר השנתי של השירותים‬
‫להגנת הצומח ולביקורת במשרד‬
‫החקלאות‪ ,‬בשנת ‪ ,2009‬מורות על‬
‫המשך במגמת הירידה של שימוש‬
‫אסור בחומרי הדברה בתוצרת‬
‫חקלאית טרייה‪ .‬בשנת ‪ 2009‬נבדקו‬
‫כ‪ 800-‬דוגמאות של תוצרת טרייה של‬
‫ירקות ופירות מכל האזורים והמגזרים‬
‫בארץ‪ .‬ב‪ 5.9%-‬בלבד מהבדיקות‬
‫(לעומת ‪ 7.4%‬ב‪ )2008-‬נמצאו חריגות‬
‫בשימוש בחומרי הדברה‪ ,‬הכוללות‬
‫שאריות גבוהות מהמותר בחוק או‬
‫שימוש בחומרים לא מורשים לשימוש‬
‫בגידול מסוים‪.‬‬
‫ממשרד החקלאות נמסר‪ ,‬כי‬
‫השירותים להגנת הצומח ולביקורת‬
‫במשרד מקיימים פיקוח שוטף על‬
‫הימצאות שאריות חומרי הדברה‬
‫בתוצרת חקלאית באמצעות דגימת‬
‫התוצרת אצל החקלאים בשדה‪,‬‬
‫בבתי האריזה ובמרכזי המזון וכן‬
‫במעבדות המשרד‪ .‬מדי שנה‪ ,‬מבצע‬
‫המשרד סקר להימצאות שאריות‬
‫חומרי הדברה‪ ,‬הכולל כ‪ 900-‬בדיקות‬
‫מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה‪.‬‬
‫לשם השוואה‪ ,‬בכל רחבי ארה”ב‬
‫נערכות כ‪ 10,000-‬בדיקות רשמיות‬
‫בלבד‪ ,‬ובכל מדינות האיחוד האירופי‬
‫גם יחד נערכות כ‪ 40,000-‬בדיקות‬
‫רשמיות (על סמך פרסומים רשמיים‬
‫של ה‪ USDA-‬וה‪.)EU-‬‬
‫המדגם בישראל לוקח בחשבון את‬
‫היקף ייצור התוצרת של פירות וירקות‬
‫בישראל‪ ,‬את שיעור הצריכה ואת‬
‫מידת החריגות של הגידול בסקרים‬
‫קודמים‪ .‬במדגם ישנה חלוקה לאזורים‬
‫גיאוגרפיים ולתקופות שנה‪ ,‬ונלקחת‬
‫בחשבון העונתיות של הגידולים‬
‫השונים‪.‬‬
‫מנהלת השירותים להגנת הצומח‬
‫ולביקורת במשרד החקלאות‪ ,‬מרים‬
‫החלטות ועדת פרויקטים‬
‫סקר ‪ 2009‬של השירותים‬
‫להגנת הצומח ולביקורת‪:‬‬
‫נמשכת מגמת הירידה‬
‫בשאריות חומרי הדברה‬
‫בפירות ובירקות‬
‫בישיבת ועדת פרויקטים‪ ,‬שהתקיימה‬
‫בתאריך ‪ ,23.6.2010‬נתקבלו לכמה‬
‫החלטות‪:‬‬
‫טיפוח זני תות‪-‬שדה ‪ -‬תימשך‬
‫התמיכה בפרויקט טיפוח זני תות‪,‬‬
‫שהחל בשנת ‪ .2006‬בעונת ‪2010‬‬
‫מתוכנן גידול מסחרי של כ‪ 250-‬דונם‬
‫מהזנים החדשים שפותחו במכון‬
‫וולקני‪ .‬לטיפוח המקומי יתרון‪ ,‬היות‬
‫שהוא מתבצע בקרבה למגדלים וגם‬
‫נהנה משיתוף‪-‬פעולה עם החוקרים‪,‬‬
‫המתמודדים עם מחלות ומזיקים‪.‬‬
‫מחלת צהבון הגזר ‪ -‬המחלה נתגלתה‬
‫לפני כ‪ 18-‬שנה‪ ,‬והיא גורמת לירידה‬
‫ביבול ולפגיעה באיכות הגזר‪ .‬הענף‬
‫מנסה זה שנים רבות למצוא פתרון‬
‫למחלה‪ ,‬אך כיום עדיין לא ידוע מה‬
‫הוא הגורם לה‪ .‬עם הגדלת שטחי‬
‫הגידול בשנים האחרונות (‪ 27‬אלף‬
‫דונם)‪ ,‬המחלה מחריפה‪ ,‬ויש צורף‬
‫לקיים מיזם כדי להכירה וכדי למצוא‬
‫שיטות למיגורה‪ .‬הוחלט לאשר תקצוב‬
‫לשלוש שנים‪ ,‬כפוף להשתתפות‬
‫משרד החקלאות וכפוף ליתרות‬
‫תקציב ענף הגזר‪.‬‬
‫אספרגוס לבן ‪ -‬הגידול מאוד מבוקש‬
‫בשווקים באירופה‪ ,‬בייחוד בגרמניה‪,‬‬
‫מה בגיליון‬
‫על הפרק ‪1..............................‬‬
‫סלט ירקות ‪2..........................‬‬
‫משולחן המזכירות ‪7.............‬‬
‫חדש ממועצת הצמחים‪9.....‬‬
‫יוזמות‪10..................................‬‬
‫מן העולם‪11............................‬‬
‫בשדה ההדרכה‪12.................‬‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬
‫שם הוא נמכר כמזון בריאות‪ .‬קיימת‬
‫בעיה של אקלום זנים מתאימים‬
‫ושל לימוד האגרוטכניקה של הגידול‬
‫באזורים השונים‪ .‬האספרגוס זקוק‬
‫למזג‪-‬אוויר קר ואינו מפונק באיכות‬
‫המים‪ ,‬לכן אזור רמת נגב מתאים‬
‫לגידול‪ .‬אושר תקציב של ‪ 60‬אלף‬
‫ש”ח לפרויקט‪ 50% ,‬במימון המועצה‬
‫ו‪ 50%-‬מתקציב מו”פ רמת נגב‪,‬‬
‫לביצוע משק מודל באזור רמת נגב‬
‫בהיקף של ‪ 10‬דונמים‪.‬‬
‫טוטה אבסולוטה ‪ -‬הטוטה היא‬
‫מזיק חדש בארץ‪ ,‬המתבסס כיום‬
‫באזורי הגידול של ירקות בארץ‪ ,‬ויש‬
‫ללמוד את דרכי ההתגוננות מפניו‪.‬‬
‫עיקר הפגיעה בשטחים הפתוחים‪,‬‬
‫במיוחד בעגבניות ובסולניים נוספים‪.‬‬
‫מניסיונן של מדינות אחרות באגן הים‬
‫התיכון‪ ,‬הטיפול הטוב ביותר הוא‬
‫שימוש באויבים טבעיים‪ .‬מתבקש‬
‫לגדל את המזיק ב”שבי”‪ ,‬בחוות עדן‪,‬‬
‫בעיקר כדי לבדוק את רגישותו או‬
‫עמידותו לקוטלי חרקים‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬יש‬
‫לנסות ולהגדיר את האויבים הטבעיים‬
‫של ה”טוטה” ולעקוב בשטחים אחר‬
‫התנהגות המזיק לאחר הקטיף‪.‬‬
‫המחקר הוגש למימון במסגרת‬
‫תקציב המחקרים של שה”מ‪,‬‬
‫ואושרה השלמת תקציב למחקר עד‬
‫סכום של ‪ 50‬אלף ש”ח‪.‬‬
‫יעדי ענף הירקות לשנת ‪2011‬‬
‫שיפור איכות המוצר ופיתוח מוצרים חדשים‬
‫• פיתוח וטיפוח זנים חדשים בעלי יבול גבוה‪ ,‬איכות וחיי מדף ארוכים‬
‫• ייצור ושיווק ירקות בעלי מותג ייחודי‬
‫• פיתוח שיטות אחסון להארכת חיי המדף של מיני ירקות‬
‫• פיתוח ויישום מערכי מיון ואריזה חדשניים ליצוא ולשוק מקומי‬
‫• איתור ערכים תזונתיים במיני ירקות וזיהוי השפעותיהם הבריאותיות‬
‫פיתוח וייעול בתהליכי הייצור והחדרת מיכון וטכנולוגיות‬
‫• לימוד ופיתוח ממשק עבודה בשיטות של תעשייה וניהול‬
‫• פיתוח והחדרה של טכנולוגיות להגדלת הרווחיות‬
‫• פיתוח והכנסת מתקני עזר ואמצעים לעבודה בשדה פתוח ובבתי צמיחה‬
‫• הרחבת השימוש במערכי אסיף‪ ,‬מיון ואריזה ניידים בגידולי ירקות בשטח הפתוח‬
‫• פיתוח ממשק של גידול ירקות בתנאים מוגנים‬
‫• לימוד והכרת תהליכים מגבילים בהתפתחות גידולי ירקות שונים‬
‫פיתוח ויישום אמצעים להפחתת השימוש בחומרי הדברה בירקות‬
‫• טיפוח ואימוץ זני ירקות עמידים לגורמי מחלה‬
‫• פיתוח ויישום שיטת ההרכבה בירקות‬
‫• פיתוח אמצעים כימיים ופיסקאליים לחיטוי קרקע‬
‫• שימוש מושכל באמצעים אגרוטכניים להפחתת מחלות קרקע ועשבים‬
‫• פיתוח ואימוץ ממשק להדברה משולבת בירקות‬
‫• פיתוח ממשק לגידול ירקות עלים בתנאים מוגנים‬
‫• ייעול השיטות והאמצעים ליישום חומרי הדברה בירקות‬
‫• ייצור חומר ריבוי נקי ממחלות ומווירוסים‬
‫ייצור ירקות בחקלאות בת‪-‬קיימא‬
‫• פיתוח שיטות גידול ואמצעים לחיסכון במים‬
‫• פיתוח שיטות לשימוש במים שוליים‬
‫• פיתוח שיטות גידול ואמצעים לחיסכון באנרגיה‬
‫• פיתוח שיטות לאי פליחת קרקע ומינימום עיבודים‬
‫• פיתוח גידול ירקות בממשק של חקלאות אורגנית‬
‫• שימוש מושכל בדשנים‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫היחידה לחקר שווקים‬
‫הרשות לתכנון‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫ שירות ההדרכה והמקצוע‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫יום עיון ארצי בנושא‪:‬‬
‫הגלובליזציה והשפעתה‬
‫על חקלאות ישראל‬
‫הננו מתכבדים להזמינכם ליום עיון‪“ :‬הגלובליזציה והשפעתה על חקלאות‬
‫ישראל”‪ ,‬שיתקיים ביום שני‪ ,‬ח’ באב תש”ע ‪ 19 -‬ביולי ‪ ,2010‬באולם‬
‫ההרצאות ע”ש כהן‪ ,‬מכון וולקני‪.‬‬
‫בתכנית‪:‬‬
‫‪09:00-08:30‬‬
‫‪09:10-09:00‬‬
‫‪09:30-09:10‬‬
‫‬
‫‬
‫‪10:10-09:30‬‬
‫ התכנסות וכיבוד קל‬‫ פתיחה ‪ -‬חנן בזק‪ ,‬מנהל שה”מ‬‫ מדיניות המשרד בנוגע לשילוב חקלאות ישראל בכפר‬‫הגלובלי‬
‫ יוסי ישי‪ ,‬מנכ”ל משרד החקלאות‬‫ שיווק בעידן הגלובלי ‪ -‬פרופ’ אלון מלטר‪ ,‬אוניברסיטת‬‫אילינוי‪ ,‬שיקגו‬
‫‪ - 10:30-10:10‬הגלובליזציה בראי הסחר החקלאי ‪ -‬פרופ’ יקיר פלסנר‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫‪ - 11:00-10:30‬הצטרפות ישראל לארגון ה‪ OECD-‬וההשלכות על‬
‫חקלאות ישראל‬
‫ גלעד נתן‪ ,‬מחלקת המחקר של הכנסת‬‫‬
‫‪ - 11:30-11:00‬הפסקה‬
‫‪ - 12:10-11:30‬חקלאות ישראל ‪ -‬חדשות מהעתיד ‪-‬‬
‫ פרופ’ חיים רבינוביץ‬
‫‪ - 12:50-12:10‬מיתוג תוצרת חקלאית בשוק הגלובלי ‪ -‬אסטרטגיה‬
‫לישראל‬
‫ פרופ’ מיכאל פרי‪ ,‬חברת “מיצוב”‪ ,‬תכנון אסטרטגי וייעוץ‬‫‬
‫שיווקי‬
‫‪ - 13:10-12:50‬הגלובליזציה ואני‬
‫‬
‫ ג’ון קוברסקי‪ ,‬חברת ‪ ,Flowersdirect‬חברה לשיווק תוצרת‬‫חקלאית‬
‫‪ - 13:45-13:10‬ענף החלב בישראל ‪ -‬תועלות ציבוריות כשיקול להגנה‬
‫מחשיפה להשפעות גלובליות‬
‫ ד”ר ישראל פלמנבאום‬‫‬
‫הנחיה‪ :‬שלמה ישראל ‪ -‬מנהל אגף ענפי שירות‪ ,‬שה”מ‬
‫נשמח לראותכם!‬
‫המארגנים‬
‫ציפי פרידקין‬
‫חקר שווקים‬
‫ברכה גל‬
‫שה”מ‬
‫שלמה ישראל‬
‫שה”מ‬
‫‪3‬‬
‫נחום קפלן ז"ל‬
‫צילם‪ :‬יורם צביאלי‬
‫נחום איננו‪ ,‬והנסיעה לעין חצבה כבר לא תהיה‬
‫אף פעם כמו שהייתה‪ .‬מתחילת שנות הששים‬
‫קבע נחום קפלן יחד עם חברים נוספים‬
‫במקום את ביתו‪ ,‬והחקלאות שהשאיר אחריו‬
‫היא סמל להתמדה‪ ,‬לאמונה בחלום‪.‬‬
‫הכרנו את נחום שנים רבות‪ ,‬כאיש מספר‬
‫אחד בענפים רבים‪ ,‬אך במיוחד בגידול‬
‫מלונים ואבטיחים‪ .‬נחום תמיד אמר שמלונים‬
‫ואבטיחים הם עמוד התווך של המשק‪.‬‬
‫אבטיחי רותי‪ ,‬על שם רעייתו‪ ,‬רותי קפלן‬
‫חברתנו‪ ,‬היו שם דבר ולמעשה היוו מיתוג‬
‫ראשון למוצר חקלאות טרי‪.‬‬
‫המשק של נחום בעין חצבה היה בית פתוח למדריכי הירקות ולמדריכים החקלאיים‬
‫באזור‪ ,‬ובזכותו נוצרו שיתופי‪-‬פעולה ויחסי עבודה מצוינים‪ .‬המשק של נחום היווה‬
‫למעשה מו”פ לא רשמי בפני עצמו‪ .‬במשקו בוצעו ניסויים רבים ובאו לידי ביטוי‬
‫הפיתוחים והחידושים האחרונים בתחום גידולי הירקות השונים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הניסויים‬
‫לגדל את מלוני השרנטה ליצוא‪ ,‬ולא נשכח לציין כי הניסויים הראשונים במלונים‬
‫מורכבים בוצעו במשקו של נחום‪ ,‬והשאר היסטוריה‪ .‬נחום פתח את המשק‬
‫להדרכה ולמחקר כפלטפורמה לפיתוח החקלאות בערבה‪.‬‬
‫מלבד מלונים ואבטיחים גידל מגוון רחב של סוגי ירקות‪ ,‬עגבניות מסוגים שונים‪,‬‬
‫חצילים‪ ,‬בצל‪ ,‬פלפל‪ ,‬אספרגוס וניסה כל הזמן גידולים חדשים וטכנולוגיות חדשות‪.‬‬
‫חריצותו ומסירותו‪ ,‬מקצוענותו והמוצרים האיכותיים שלו תמיד זכו להצטיינות‬
‫ולהערכה‪ .‬נחום וצוות החווה לא קפאו על שמריהם ופיתחו גם ענפי חקלאות‬
‫נוספים‪ ,‬כמו צאן‪ ,‬דגי נוי ומטעים‪ ,‬וכל זאת‪ ,‬בל נשכח‪ ,‬על רקע התנאים הקשים‬
‫והאקלים הייחודי של הערבה‪.‬‬
‫נחום‪ ,‬כמגדל‪ ,‬ראה במצוינות ובהישג מטרה‪ .‬הוא שאף בכל מעשיו למצוינות‪ ,‬ובזכות‬
‫הצלחותיו זכה נחום יחד עם שותפיו בעין חצבה להערכה רבה‪ ,‬לפרס יצואן מצטיין‬
‫של חברת אגרקסקו ולאות יקיר הארגון של ארגון מגדלי ירקות‪.‬‬
‫מעל כל אלה הייתה אישיותו המיוחדת‪ .‬נחום היה איש ערכים ומעשה ולא איש של‬
‫מלים‪ .‬התמקד בצד המעשי והמקצועי של גידול הירקות‪ ,‬וצניעותו הייתה לשם דבר‪.‬‬
‫ידיעותיו היו רבות‪ ,‬אך אהבת הידע שלו הייתה כה רבה‪ ,‬וגם לאחר עשרות שנים של‬
‫עיסוק בחקלאות‪ ,‬ובמיוחד בגידולי הירקות‪ ,‬נחום לא פסק מלרצות ללמוד‪ ,‬להבין‪,‬‬
‫לקבל עוד חוות דעת‪.‬‬
‫נחום היה מארח חם ולבבי‪ ,‬ואת משקו הפך לבית למדריכים‪ .‬הקפה שהכין במו‬
‫ידיו היה לסמל המשק והבית הפתוח‪ .‬כנגד כל הסיכויים‪ ,‬הפך נחום את משקו‬
‫בעין חצבה למשק פורח‪ ,‬וזו הצוואה שהשאיר לכולנו‪ ,‬לא להרפות‪ ,‬לדבוק בדרך‪.‬‬
‫האמיצים והמתמידים מנצחים‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫עומר זידאן‬
‫‬
‫ סגל מנהל שה”מ למקצוע‬
‫‪4‬‬
‫שמשון עומר‬
‫מנהל אגף ירקות וגד”ש‪ ,‬שה”מ‬
‫הנהלת מו”פ ענף ירקות‬
‫מועצת הצמחים ‪ -‬ענף ירקות‬
‫ משרד החקלאות‪ ,‬שירות ההדרכה‬
‫והמקצוע אגף הירקות‬
‫‬
‫‬
‫הודעה למוסדות ומכוני מחקר‪ ,‬מו”פים אזוריים‪,‬‬
‫ועדות חקלאיות‪ ,‬חוקרים‪ ,‬מדריכים וחקלאים‬
‫קול קורא‬
‫מחקרים וניסויי שדה בענף הירקות לשנת ‪2011‬‬
‫הנהלת ענף ירקות פונה בזאת לגופים העוסקים במו”פ ובמחקר היישומי‪,‬‬
‫להגיש בקשות לתקצוב מחקרים בענף הירקות לשנת ‪.2011‬‬
‫הדיונים (במסגרת הוועדות המקצועיות של הגידולים השונים‪ ,‬שליד הנה”ע‬
‫ירקות)‪ ,‬לקביעת סדרי עדיפויות ולאישור תוכניות המחקר וניסויי שדה לשנת‬
‫‪ ,2011‬יתקיימו במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר ‪.2010‬‬
‫יש להגיש את התוכנית כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬חוקרי מינהל המחקר החקלאי יגישו את דפי השער באמצעות הפורטל‬
‫(מערכת הקלדת דפי השער)‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להגיש את התוכנית ההקדמית‪ ,‬המהווה את התוכנית ועקרונותיה‪,‬‬
‫ערוכה על‪-‬פי ההנחיות המופיעות באתר המדען הראשי ‪www.science.‬‬
‫‪ moag.gov.il‬כקובץ וורד‪.‬‬
‫‪ .3‬כל יתר החוקרים מהמוסדות השונים יגישו את התוכנית על גבי טופס‬
‫מיוחד‪ .‬לקבלת הטופס ניתן לפנות לכתובת דוא”ל ‪[email protected]‬‬
‫בהצעות המחקר יש לציין את נושא תוכנית המחקר‪ ,‬תוך הקדשת תשומת‪-‬לב‬
‫לתיאור הבעיה‪ ,‬חומרתה‪ ,‬תיאור ההצעה לפתרון הבעיה והתקציב הנדרש‬
‫לביצוע המחקר‪ ,‬כפי שמתואר בדפי השער‪.‬‬
‫הנהלת מו”פ ירקות תיתן עדיפות למימון מחקרים וניסויי שדה בעלי היתכנות‬
‫יישומית ומתן מענה לצרכים המקצועיים של מגדלי הירקות‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן תינתן עדיפות למחקרים העוסקים בשיפורים טכנולוגיים לחיסכון‬
‫בכוח‪-‬אדם‪.‬‬
‫החוקרים‪ ,‬שאינם שייכים למינהל המחקר החקלאי‪ ,‬ישלחו את דפי השער‬
‫והתוכנית לכתובת דוא”ל ‪[email protected]‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לשלוח שני עותקים מודפסים של ההצעה‪ ,‬בליווי דפי שער חתומים‬
‫לשנת ‪ ,2011‬לאגף הירקות במשרד החקלאות‪ ,‬הקריה החקלאית בבית דגן‪,‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 28 .‬בית דגן ‪.50250‬‬
‫מועד אחרון להגשת הצעות להנהלת הענף ‪.31.8.2010 -‬‬
‫מצ”ב יעדי פיתוח ועבודה בענף הירקות‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫שמשון עומ ר‬
‫יו”ר הנהלת מו”פ ירקות‬
‫אברהם ארליך (נונה)‬
‫מנהל ענף ירקות‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬
‫משולחן המזכירות‬
‫סיור חקלאים‬
‫במרוקו‬
‫קבוצת חקלאים מישראל יצאה‬
‫החודש לביקור במרוקו‪ ,‬והרשמים‬
‫והתמונות לפניכם‪.‬‬
‫נתונים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במרוקו אוכלוסייה של ‪ 34‬מיליון נפש‪.‬‬
‫גודלה של מרוקו פי ‪ 35‬מגודלה של‬
‫מדינת ישראל‪ .‬המרחק מטנג’יר‬
‫בצפון עד דיחלה בדרום מגיע‬
‫לכ‪ 2,000-‬ק”מ‪ ,‬הנמצאים על‬
‫רצועת הים האטלנטי‪ ,‬כאשר העיר‬
‫אגדיר נמצאת באמצע הדרך‪.‬‬
‫הפסגה הגבוהה ביותר היא בהרי‬
‫האטלס‪ ,‬בגובה של ‪ 4,675‬מטר‬
‫מעל פני הים‪.‬‬
‫במרוקו שלטו הצרפתים‪,‬‬
‫וההשפעה ניכרת‪.‬‬
‫האבטלה גבוהה מאוד ‪ -‬כ‪35%-‬‬
‫מהאוכלוסייה מובטלים‪.‬‬
‫משכורת ממוצעת של עובד פשוט‬
‫מגיעה לכ‪ 100-50-‬דולר לחודש‪.‬‬
‫שכרו של שוטר במרוקו‪ ,‬הנחשב‬
‫למשרה מכובדת‪ ,‬מגיע לכ‪300-‬‬
‫דולר לחודש‪.‬‬
‫היתרונות הבולטים של מרוקו הם‬
‫אדמה‪ ,‬מים ועובדים‪ .‬הבעיה הקשה‬
‫היא התובלה‪.‬‬
‫תמונה חקלאית ארצית‬
‫מרוקו היא מדינה חקלאית‪ ,‬ו‪40%-‬‬
‫מתושביה מתפרנסים מחקלאות‪.‬‬
‫אחד הענפים החשובים הוא ענף הדיג‪.‬‬
‫הדיג במרוקו הוא בין הגדולים בעולם‪,‬‬
‫כאשר כ‪ 80%-‬ממנו דיג סרדינים‪.‬‬
‫אורך החופים במרוקו כ‪ 3000-‬ק”מ‬
‫באוקיינוס האטלנטי והים התיכון‪.‬‬
‫מרוקו קרובה מאוד לאירופה‪.‬‬
‫חלק גדול מהתוצרת החקלאית‬
‫במרוקו משווק לשכנותיה‪ ,‬אלג’יר‬
‫וטוניס‪ ,‬שאינן מפותחות בחקלאות כמו‬
‫מרוקו‪.‬‬
‫במרוקו ‪ 120,000‬דונם חממות לעומת‬
‫‪ 460,000‬דונם בספרד‪ 140,000 ,‬ד’‬
‫בטורקיה ו‪ 92,000-‬ד’ בצרפת‪.‬‬
‫‪ 90‬מיליון דונם במרוקו הם שטחים‬
‫חקלאיים‪.‬‬
‫היתרון של מרוקו הוא המרחק ממרכז‬
‫אירופה‪ ,‬כאשר תוצרת חקלאית טרייה‬
‫יכולה להגיע תוך ‪ 48‬שעות לשווקים‬
‫בצרפת‪.‬‬
‫החקלאות המודרנית החלה לפני ‪15‬‬
‫שנה באזור קזבלנקה ובשנים האחרונות‬
‫עברה לאזור אגדיר‪ ,‬כי המדינה‬
‫העניקה קרקעות בחינם‪ .‬באזור אגדיר‬
‫אקלים חם‪ ,‬המתאים לגידול עגבניות‪,‬‬
‫מלפפונים ופלפל בחממה‪.‬‬
‫באיזור מרקש מגדלים מלונים מזן‬
‫שרנטה במנהרות נמוכות‪.‬‬
‫באזור דחלה (הנקודה הדרומית ביותר‬
‫במרוקו) מגדלים כ‪ 10,000-‬דונם צ’רי‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬וזאת בגלל אחוזי קרינה‬
‫גבוהים והפרשי טמפרטורה נמוכים בין‬
‫היום ובין הלילה‪.‬‬
‫אין באזור בעיה של מליחות במים‪.‬‬
‫בקידוח של ‪ 180‬מטר יש מים ברמת‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫מליחות ‪.0.8‬‬
‫באזור צפון מרוקו מגדלים בעיקר‬
‫אבטיחים ופרי הדר‪ .‬באזור פס מגדלים‬
‫כמויות גדולות של בצל‪ .‬הם אוהבים את‬
‫הבצל האדום‪ ,‬שהוא חריף ביותר‪.‬‬
‫החקלאות של היום‬
‫רמת החיים במרוקו עלתה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬כאשר המגזר החקלאי‬
‫היה אחד הגורמים להעלאתה‪ .‬מרוקו‬
‫מייצאת היום כ‪ 600,000-‬טונות ירקות‪,‬‬
‫מתוכם כ‪ 250,000-‬טונות עגבניות‪.‬‬
‫עידוד ההשקעות של ממשלת מרוקו‬
‫בא לידי ביטוי בכך שאין מס הכנסה‬
‫על הכנסות החקלאים‪.‬‬
‫הממשלה רואה בחקלאות חשיבות‬
‫רבה להעסקת עובדים‪ ,‬וזאת על‬
‫מנת לצמצם את האבטלה הגבוהה‬
‫(כאמור ‪.)35%‬‬
‫למרוקו ‪ 6.5‬מיליארדי קוב מים‬
‫בסכרים ובמאגרים‪ ,‬שזה מספיק‬
‫לשנתיים בגידול ירקות‪ .‬ההולכה של‬
‫המים היא בעיקר בתעלות פתוחות‪.‬‬
‫מגדלים ‪ 60‬מיליון דונם חיטה‪ ,‬המהווים‬
‫כ‪ 2.5%-‬משטח מרוקו‪ 600,000 ,‬דונם‬
‫תפוחי‪-‬אדמה‪ 250,000 ,‬דונם בצל‪,‬‬
‫‪ 200,000‬דונם עגבניות‪ ,‬כולל שטח‬
‫פתוח ומבנים‪ 75,000 ,‬דונם פלפל‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 7,000‬דונם בחממות‪.‬‬
‫ביקרנו גם בשטחים של חברת‬
‫‪ ,HI-TECH-SEEDS‬חברה בת של‬
‫הזרע שנוסדה בשנת ‪ .1992‬הפעילות‬
‫של החברה כוללת מכירת זרעים‪,‬‬
‫קידום זנים ופעילות של טיפוח‪ ,‬בעיקר‬
‫עגבניות והתאמה של זנים שונים‪.‬‬
‫סיור בחוה החקלאית מולאי‬
‫אבו סילאם‬
‫לחברת מולאי אבו סילאם‪ ,‬שהוקמה‬
‫ב‪ 4 ,1995-‬חוות‪ .‬בחווה שביקרנו‬
‫‪ 1,200‬דונם‪ .‬מגדלים תות‪-‬שדה‪ ,‬פטל‪,‬‬
‫אוכמניות‪.‬‬
‫גידול תות‪-‬השדה מתבצע במנהרות‬
‫נמוכות ובמנהרות עבירות‪ .‬גידול התות‬
‫בחווה שביקרנו מקיף ‪ 800‬דונם‪ ,‬וגידול‬
‫אוכמניות ופטל ‪ 400 -‬דונם‪.‬‬
‫ביום הביקור הקטיף נועד לתעשייה‪,‬‬
‫ומתוכם כ‪ 400-‬טונות מיועדים לתות‬
‫קפוא בתעשיית המזון‪.‬‬
‫החברה מייצאת כ‪ 2,000-‬טונות‬
‫תות‪-‬שדה לבריטניה‪ .‬השתילה‬
‫מתבצעת בספטמבר‪ ,‬ותחילת‬
‫הקטיף בחודש נובמבר‪ .‬עד סוף יולי‬
‫ממוצע היבול הוא כ‪ 4.5-‬טונות לדונם‪.‬‬
‫אבי ויצמן‪ ,‬ישראלי‪ ,‬אחד מבעלי‬
‫החברה‪ ,‬נמצא שם משנת ‪.1983‬‬
‫כל ציוד ההשקיה של החברה‬
‫כחול לבן‪ ,‬של נטפים‪ .‬בחווה ‪3‬‬
‫מערכות השקיה‪ .‬לחווה ‪ 12‬בארות‬
‫מים‪ ,‬ועומק כל באר ‪ 80‬מטרים‪.‬‬
‫העלות היחידה היא האנרגיה‪ .‬מליחות‬
‫המים היא ‪ .0.6‬באזור ירדו השנה‬
‫‪ 1,500‬מ”מ גשם‪ ,‬כאשר הממוצע‬
‫השנתי באזור זה הוא ‪ 600‬מ”מ‪.‬‬
‫בשיא פעילותה מעסיקה החווה‬
‫‪ 1,600‬עובדים‪ .‬שכר העובד הממוצע‬
‫ליום עבודה הוא כ‪ 6-‬דולר עבור ‪8‬‬
‫שעות עבודה‪ .‬השכר החודשי נע בין‬
‫‪180-150‬דולר‪.‬‬
‫חווה לגידול שעועית‬
‫ביקרנו בחווה חקלאית שמגדלת‬
‫שעועית שטוחה‪ ,‬בעיקר ליצוא‪ .‬סיירנו‬
‫בחממות‪ ,‬והגידול נראה טוב‪ .‬מגדלים ‪2‬‬
‫מחזורים בשנה‪ .‬העבודה בגידול זה היא‬
‫עתירת ידיים עובדות‪ ,‬כאשר התחשיב‬
‫הוא של עובד אחד לכל ‪ 2‬דונמים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חדש ממועצת הצמחים‬
‫בבית האריזה ראינו מאות עובדות‬
‫שממיינות ידנית את התוצרת לפי גודל‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫מרוקו מדינה מאוד מרתקת‪ ,‬ואנשיה‬
‫לבביים‪ ,‬פתוחים ויודעים לפרגן‪.‬‬
‫לחקלאים אין ביטוח‪ ,‬לחקלאי אין‬
‫ארגונים‪ ,‬אלא אגודות חקלאיות‬
‫מקומיות‪ ,‬שמייצגות אותם‪ .‬שיטות‬
‫העבודה במקומות רבים הן עתיקות‬
‫ונושנות‪ ,‬אך כוח האדם מאפשר‬
‫להמשיך בהן‪.‬‬
‫ישנם כיום חקלאים ספרדיים שהחלו‬
‫בשנים האחרונות לגדל במרוקו‪.‬‬
‫השאלה הנשאלת היא‪ ,‬האם אנחנו‪,‬‬
‫כחקלאים ישראלים המייצאים תוצרת‬
‫לאירופה‪ ,‬אמורים להיות מודאגים???‬
‫צריכים להיות מודאגים‪ .‬במרוקו משאבי‬
‫מים בלתי מוגבלים‪ ,‬עלויות גידול זולות‪,‬‬
‫היצע עובדים רחב בעלות מינימלית‪,‬‬
‫קירבה לשוק האירופי יפטור ממס‬
‫הכנסה‪ .‬עם תנאים כאלה אנחנו צריכים‬
‫להתמודד בשוקי היצוא‪ ,‬במים יקרים‪,‬‬
‫עובדים בלתי זמינים ובשכר גבוה‪ ,‬עלות‬
‫תובלה גבוהה וללא תמיכות‪.‬‬
‫תחזית שיווק‬
‫יוני‪-‬אוגוסט ‪2010‬‬
‫אנו מתכבדים להגיש את תחזית‬
‫השיווק של המזרעים‪/‬שתילות עד‬
‫מאי ‪ ,2010‬אשר ישווקו בחודשים‬
‫יוני ‪ -‬אוגוסט ‪.2010‬‬
‫הנתונים הבאים נאספו מהשטח‬
‫על‪-‬ידי רכזי המועצה‪ ,‬מתוך הסקירה‬
‫היומית של מחירי הירקות בשוק‬
‫צריפין ומנתוני השיווק שמרוכזים בענף‬
‫הירקות‪.‬‬
‫נתונים אלה מעובדים במועצת‬
‫הצמחים ‪ -‬ענף הירקות לדו”ח‬
‫מרכז ומפורט‪ ,‬שפורסם בשולחנות‬
‫המגדלים הרלוונטיים ובאתר המועצה‪.‬‬
‫במרבית מיני הירקות הנסקרים צפויה‬
‫אספקה סדירה ובמחירים המשקפים‬
‫איזון בין הביקוש לבין ההיצע‪.‬‬
‫יצוא גזר ותפוחי‪-‬אדמה נמצא בשלבי‬
‫סיום‪ .‬עד כה נראה כי יעדי היצוא יושגו‬
‫וכי לא צפויים להיווצר עודפים של גזר‬
‫ותפוחי‪-‬אדמה בחודשי הקיץ‪.‬‬
‫עונת האבטיח נמצאת בעיצומה‪ ,‬צפויה‬
‫הספקה סדירה של אבטיחים‪ ,‬ודווח‬
‫על גידול בהיקפי הייצור לעומת עונת‬
‫‪.2009‬‬
‫אברהם ארליך (נונה)‬
‫מנהל ענף ירקות במועצת הצמחים‬
‫של כ‪ .)25%-‬כפי שדיווחנו בתחזית‬
‫הקודמת‪ ,‬חלה ירידת מחירים בבצל‬
‫יבש בעקבות הגידול בייצור של הבצל‪.‬‬
‫במחירי הבצל חלה ירידה של כ‪25%-‬‬
‫בחודש מאי לעומת חודש אפריל‪.‬‬
‫צפוייה הספקה סדירה של בצל‪,‬‬
‫והצפי הוא לרמת מחירים נמוכה‪.‬‬
‫חצילים‬
‫היקף שטחי החציל בעונה זו הינו‬
‫כ‪ 2,700-‬דונם‪ ,‬המיועדים לשיווק‬
‫בחודשים יוני‪-‬אוגוסט‪.‬‬
‫היקף המזרעים בחודשים‬
‫אפריל‪-‬מאי זהה לתקופה המקבילה‬
‫אשתקד‪.‬‬
‫השיווק בתקופה זו בעיקרו משטחים‬
‫פתוחים‪ .‬קיים עדיין שיווק מחממות‬
‫ומגידול במנהרות נמוכות‪.‬‬
‫צפויה הספקה סדירה של חצילים‬
‫וברמת מחירים מאוזנת‪.‬‬
‫כרוב‬
‫ממוצע השתילות ברוב חודשי התחזית‬
‫הינו כ‪ 1,100-‬דונם‪ .‬היקף השתילות‬
‫זהה לתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬
‫בחודש אפריל חל קיטון בשתילות‬
‫הכרוב בעקבות רמת מחירים נמוכה‬
‫בחודשים האחרונים‪.‬‬
‫הצפי הוא לרמת מחירים‬
‫מאוזנת‪-‬גבוהה‪.‬‬
‫פירוט התחזית‪:‬‬
‫בצל‬
‫הספקת בצל בחודשים יוני‪-‬יולי הינה‬
‫מזני מכלוא‪.‬‬
‫בזני ריוורסייד חל גידול לעומת שנת‬
‫‪ .2009‬סך‪-‬כל היקף המזרעים מוערך‬
‫בכ‪ 11,300-‬דונם לעומת ‪9,000‬‬
‫בתקופה המקבילה אשתקד (גידול‬
‫מלפפון‬
‫הצריכה החודשית הממוצעת של‬
‫המלפפון הינה כ‪ 9,000-‬טונות בחודש‪.‬‬
‫סך‪-‬כל שתילות שטחי המלפפון עד‬
‫מאי ‪ 2010‬הינם כ‪ 4,170-‬דונם‪ .‬השיווק‬
‫החודשי בתקופה יוני‪-‬יולי מהרש”פ‬
‫הוא כ‪ 1,300-‬טונות‪.‬‬
‫לתשומת לבכם‪:‬‬
‫הנתונים המופיעים בתחזית זו מבוססים על מידע שנמסר או שנאסף על‪-‬ידי‬
‫המועצה ובגלל מורכבות העניין‪ ,‬ישנה אפשרות שמידע זה אינו שלם‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫תחזית זו מושפעת מתנאים ומנתונים שונים שעלולים להשתנות ולשנות נתונים‬
‫ו‪/‬או את האמור בתחזית זו‪ .‬מדובר בתנאים‪ ,‬כגון‪ :‬מזג‪-‬אוויר‪ ,‬מחלות‪ ,‬גלי הנבה‪,‬‬
‫אזורי גידול‪ ,‬עונות גידול וכו’‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יש לקחת את הנתונים והאמור בתחזית‬
‫זו בזהירות ובערבון מוגבל‪ .‬אין בתחזית זו כדי להטיל על מועצת הצמחים ‪ -‬ענף‬
‫הירקות או מי מעובדיה ו‪/‬או שלוחיה כל אחריות בקשר לאמור ו‪/‬או לאמיתות‬
‫האמור בתחזית זו‪ ,‬ואין לפרשה כהתחייבות לקיומו של נתון כלשהו בעתיד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ממוצע המחירים של המלפפון‬
‫בחודש מאי היה נמוך ב‪ 6%-‬לעומת‬
‫חודש אפריל‪.‬‬
‫בחודש אפריל החל שיווק של מלפפון‬
‫משטח פתוח (זני תעשייה)‪ ,‬המגודל‬
‫באזור טמרה ובשטחי הרש”פ‪.‬‬
‫הצפי הוא להספקה סדירה של‬
‫מלפפון ברמת מחירים‬
‫נמוכה‪-‬מאוזנת‪.‬‬
‫עגבנייה‬
‫בתקופה זו מסתיים שיווק עגבניות‬
‫משתילות קיץ‪/‬סתיו ‪ 2009‬ומתחיל‬
‫שיווק עגבניות מבתי רשת ומשטחים‬
‫פתוחים בהדליה‪.‬‬
‫היקף שתילות העגבנייה דומה‬
‫לתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬
‫הצפי הוא לרמת מחירים מאוזנת‪.‬‬
‫פלפל‬
‫עונת היצוא של הפלפל הסתיימה‪.‬‬
‫נכון לאמצע מאי יוצאה כמות שיא של‬
‫כ‪ 134-‬אלף טונות‪ .‬במהלך השבועות‬
‫הקרובים נפרסם סיכום מסודר של‬
‫עונת היצוא‪.‬‬
‫הצפי הוא לרמת מחירים מאוזנת‬
‫בחודש הקרוב‪.‬‬
‫תפוחי‪-‬אדמה‬
‫נכון לשבוע ‪ ,)29.5.2010( 20‬יוצאה כמות‬
‫של כ‪ 152-‬אלף טונות תפוחי‪-‬אדמה‪.‬‬
‫יעד היצוא המעודכן הינו כ‪ 170-‬אלף‬
‫טונות‪ .‬עונת היצוא נמצאת לפני סיומה‪.‬‬
‫הכמות המיוצאת בשבועות אלו עומדת‬
‫על כ‪ 7,000-‬בשבוע‪.‬‬
‫צפויה רמת מחירים מאוזנת עד גבוהה‬
‫בשוק המקומי‪.‬‬
‫עונת האסיף צפויה השנה להסתיים‬
‫מוקדם (שבוע ראשון של יולי)‪.‬‬
‫גזר‬
‫נכון לאמצע מאי‪ ,‬נאספו כ‪18,500-‬‬
‫מתוך כ‪ 27,700-‬דונם‪ ,‬שנזרעו בעונת‬
‫‪.2009/10‬‬
‫יתרת שטחים הינה כ‪ 9,240-‬דונם‪.‬‬
‫מניתוח תחזית טבלת מקורות ושימושים‪,‬‬
‫בהנחת יבול ממוצע של כ‪ 8.17-‬טונות‬
‫לדונם‪ ,‬יש לייצא כמות של כ‪ 40-‬אלף‬
‫טונות על‪-‬מנת לשמור על איזון בין ההיצע‬
‫לבין הביקוש לגזר בשוק המקומי‪.‬‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬
‫יוזמות‬
‫נכון לשבוע ‪ ,21‬יוצאה כמות של‬
‫כ‪ 106-‬אלף טונות מתוך כ‪ 123-‬אלף‬
‫טונות מתוכננים‪ .‬יתרת השטחים היא‬
‫כ‪ 6,600-‬דונם‪.‬‬
‫צפויה הספקה סדירה של גזר‪ .‬מחירי‬
‫השוק המקומי צפויים להישאר ברמה‬
‫נמוכה עד מאוזנת‪.‬‬
‫אבטיח‬
‫חל גידול במזרעי האבטיח‪ .‬סך‪-‬כל‬
‫המזרעים מרץ‪-‬מאי הינו כ‪19,500-‬‬
‫דונם לשיווק בחודשים יוני‪-‬ספטמבר‪.‬‬
‫צפויה הספקה סדירה של אבטיחים‪.‬‬
‫הצפי הוא לרמת מחירים מאוזנת‪.‬‬
‫במהלך חודש מאי הוזלו מחירי האבטיח‬
‫בשיעור של ‪ 50%‬לעומת חודש אפריל‬
‫וכ‪ 30%-‬הוזלה לעומת מחירי האבטיח‬
‫בתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫מונדיאל ו‪ ...‬אדממה‬
‫אחת ההפתעות של המונדיאל‬
‫אינה דווקא קבוצה זו או אחרת‬
‫(כיוון שההפתעות הן לצערנו רק‬
‫לרעה) אלא השינוי בכיבוד של צופי‬
‫המונדיאל‪ .‬יותר ויותר אנחנו שומעים‬
‫על התכבדות באדממה ואפילו‬
‫בירקות חתוכים‪ ,‬הללויה!‬
‫לארץ מגיעה האדממה קפואה מסין‪,‬‬
‫מישהו בארץ ירים את הכפפה?‬
‫למי שאינו יודע אדממה מהי‪ ,‬אז נא‬
‫להכיר‪.‬‬
‫אדממה (‪ )edamame‬הוא שמה היפני‬
‫של סויה טרייה‪ .‬פירוש המלה ביפנית‬
‫הוא שעועית על ענפים‪ .‬זהו חטיף טבעי‪,‬‬
‫זמין ומהיר‪ .‬היפנים כרוכים אחריו זה‬
‫מאות בשנים‪ ,‬ולפי נתונים‪ 95% ,‬מצריכת‬
‫האדממה בעולם היא ביפן‪ ,‬שם מגישים‬
‫אותה לצד הבירה או הסאקה‪ .‬מבשלים‬
‫את התרמילים בקליפתם במשך‬
‫כחמש דקות במי מלח‪ ,‬ללא מכסה‪,‬‬
‫מוציאים‪ ,‬מעט מקררים ופשוט לוחצים‬
‫ומבקיעים בידיים‪ ,‬והפולים קופצים ישר‬
‫לפה‪ .‬מעדן אמיתי מן הטבע‪.‬‬
‫כל מי שניסה‪ ,‬וב”מדינת תל אביב” זה‬
‫כיבוד שגרתי בכל מקום בילוי‪ ,‬פשוט‬
‫לא יכול להפסיק‪ .‬המהדרין אומרים‬
‫שאפשר לאכול אותה גם בתוספת‬
‫לאורז או לסלטים‪ ,‬אבל הדרך‬
‫השגרתית היא לנשנש‪.‬‬
‫זה גם בריא‪ .‬האדממה מכילה חלבון קל‬
‫לעיכול‪ ,‬בעל זמינות גבוהה מאוד לגוף‪,‬‬
‫סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬ויטמין ‪ C‬וחומרים נוגדי חמצון‪,‬‬
‫המאיטים את הזדקנות הגוף‪ .‬האדממה‬
‫מכילה איזופלבונים‪ ,‬המשמשים‬
‫כפיטו‪-‬אסטרוגנים‪ ,‬שתורמים לשיפור‬
‫האיזון ההורמונלי‪ ,‬מה שהופך אותה‬
‫יעילה במיוחד עבור נשים‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬האדממה דלת קלוריות‪:‬‬
‫‪ 125‬קלוריות ב‪ 100-‬גרם‪.‬‬
‫איך מגדלים? הצמח הוא ממשפחת‬
‫הפרפרניים‪ ,‬מסדרת הקטניות‪ ,‬ועשוי‬
‫להגיע עד לגובה ‪ 1‬מטר‪ ,‬תלוי בזן‪.‬‬
‫עליו ירוקים וגדולים‪ .‬על הגבעול נחים‬
‫התרמילים‪ ,‬ובתוך כל אחד מהם שלושה‬
‫פולי סויה טריים‪ ,‬ירוקים בהירים‪.‬‬
‫העונה נמשכת חמישה חודשים של‬
‫יבול רצוף‪ ,‬והקטיף הוא ידני‪ .‬לאחר‬
‫הקטיף לא צומחים תרמילים נוספים‪.‬‬
‫ניתן לאכול אדממה עד שבועיים וחצי‬
‫מהקטיף‪ .‬רוב הגידול מתבצע בטיוואן‪,‬‬
‫בסין ובתאילנד‪ ,‬שם כוח העבודה זול‪.‬‬
‫אדממה או מה?‬
‫שאול גרף‬
‫סויה היא אחד הגידולים החשובים‬
‫בעולם‪ ,‬בעיקר לתעשיית השמן‪ .‬קיימים‬
‫ביקושים נוספים לפולי סויה‪ ,‬כמו‬
‫לתעשיית הקפואים או לפיצוחים יבשים‬
‫לשותי בירה בפאבים‪ ,‬עם או בלי כדורגל‪.‬‬
‫בעבר נעשו מספר ניסיונות לאקלם‬
‫את הגידול בצפון הארץ‪ ,‬אולם בגלל‬
‫התחרות הבלתי אפשרית עם יבוא זול‪,‬‬
‫הפסיקו את פעילות המו”פ בנושא‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בשנים ‪ 2003-2001‬ערכו גלי שי‬
‫וחוב’ ניסויים בחוות גד”ש בעמק החולה‪,‬‬
‫כדי למצוא זנים מתאימים לתעשיית‬
‫הקפואים ולצרכני פולי הסויה בפאבים‪.‬‬
‫נבדקו זנים שיובאו מארה”ב‪ ,‬מטיוואן ומיפן‪.‬‬
‫הזנים מארה”ב נמצאו מתאימים יותר‬
‫מהזנים האחרים‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שצמח הסויה‬
‫מגיב שונה לתנאים של אורך יום‪ .‬במסגרת‬
‫הניסויים נמצא‪ ,‬שניתן לגדל את הסויה‬
‫בשתי שורות לערוגה‪ ,‬להשקותה בטפטוף‬
‫ולקטוף את יבול התרמילים באמצעות‬
‫קומביין לקטיף שעועית או קומביין אחר‪.‬‬
‫אולם שוב‪ ,‬אחרי שאחד מבעלי הפאבים‬
‫בתל‪-‬אביב הביע את שביעות רצונו מאיכות‬
‫הפולים שהוא קיבל מניסוי זה‪ ,‬הוא הודיע‬
‫שהוא יכול לייבא מסין פולי סויה באיכות‬
‫דומה ובחצי מחיר‪ ,‬והנושא שוב ירד‬
‫מסדר‪-‬היום‪ ,‬עד המונדיאל הבא‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מן העולם‬
‫אנגליה‪ :‬גידול בצריכת‬
‫מזון מייצור מקומי‬
‫ובסטנדרד של “אחריות‬
‫חברתית וסביבתית”‬
‫מספר הולך וגדל של צרכנים‬
‫בריטיים חזרו לצרוך‪ ,‬במהלך‬
‫שלוש השנים האחרונות‪ ,‬מוצרי‬
‫מזון מייצור מקומי‪ ,‬כך עולה מדו”ח‬
‫של חברת ‪ IGD‬הבריטית‪ ,‬המנתח‬
‫את צריכת המזון ומוצרי המכולת‬
‫במדינה‪ .‬מספר הולך וגדל של קונים‬
‫בבריטניה רכשו‪ ,‬במודע‪ ,‬מזון מייצור‬
‫מקומי על אף המשבר הכלכלי‪.‬‬
‫מנתוני הדו”ח עולה כי כמעט שליש‬
‫(‪ )30%‬מהקונים שרואיינו בסקר‬
‫טענו כי הכמות החודשית של‬
‫מזון מייצור מקומי‪ ,‬שרכשו בשנה‬
‫האחרונה‪ ,‬הינה כפולה‪ ,‬בהשוואה‬
‫לרכישותיהם בתקופת הזמן‬
‫הקבילה בשנת ‪ .2006‬כאשר נשאלו‬
‫ביחס למזון שרכשו בחודש האחרון‪,‬‬
‫ממועד עריכת הסקר‪ ,‬טענו ‪27%‬‬
‫מהנשאלים כי קנו מוצרים המוגדרים‬
‫כ”הוגנים” (‪ - )Fairtrade‬גידול של‬
‫‪ 9%‬בהשוואה לנתון המקביל משנת‬
‫‪ 28% .2006‬מהנשאלים טענו כי‬
‫רכשו בחודש האחרון מוצרים‬
‫המוגדרים כבעלי סטנדרד גבוה‬
‫בדאגה לרווחת בעלי‪-‬חיים (‪Animal‬‬
‫‪ ,)welfare standards‬בהשוואה ל‪11%-‬‬
‫בשנת ‪.2006‬‬
‫נתונים אלה מוכיחים כי הצרכנים‬
‫הבריטיים מחפשים בקנייתם אחר‬
‫ערך מוסף‪ ,‬וכי גם בעתות משבר‬
‫כלכלי הם אינם מסתפקים רק במזון‬
‫‪8‬‬
‫זול‪ ,‬אלא מצפים לתמיכתה של‬
‫תעשיית המזון בערכיהם המוסריים‬
‫והאתיים‪.‬‬
‫הסיבות בגינן רכשו הנשאלים‬
‫מוצרי מזון מייצור מקומי מגוונות‪.‬‬
‫‪ 57%‬מהנשאלים טענו כי עשו זאת‬
‫בגין הטריות (מוצרים שלא הובלו‬
‫זמן ממושך) ו‪ 54%-‬טענו כי עשו‬
‫זאת מתוך רצון לתמוך ביצרנים‬
‫המקומיים (בהשוואה ל‪ 28%-‬בשנת‬
‫‪ 34% .)2006‬מהנשאלים טענו כי‬
‫רכשו מזון מייצור מקומי מתוך רצון‬
‫לתמוך בקמעונאים המקומיים‪,‬‬
‫בעוד ש‪ 29%-‬רצו לשמור בכך על‬
‫מקומות העבודה באזור‪ .‬כאשר‬
‫נשאלו הצרכנים ביחס לשיפורים‬
‫שהיו רוצים לראות בנושא קניית‬
‫המזון‪ ,‬השיבו ‪ 31%‬מהם כי היו רוצים‬
‫לראות מזון מייצור מקומי בזמינות‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬ו‪ 20%-‬השיבו כי היו‬
‫רוצים שוקי איכרים באזור מגוריהם‪.‬‬
‫צרפת‪ :‬מיתוג סביבתי‬
‫הופך מחייב‬
‫מיתוג המאפיינים הסביבתיים של‬
‫הייצור‪ ,‬דוגמת טביעת כף הרגל‬
‫הפחמנית (‪ )Carbon footprint‬שלו‬
‫וצריכת המים‪ ,‬הופך פופולארי מאוד‬
‫במספר שווקים‪.‬‬
‫בארה”ב‪ ,‬רשת ‪ Wal-Mart‬החלה‬
‫מחייבת מספר ספקים ליידע בדבר‬
‫מדדים סביבתיים מסוימים‪ ,‬ובאנגליה‪,‬‬
‫הדגשת רמת הפחמן הדו‪-‬חמצני‪,‬‬
‫הנפלט במהלך הייצור והשינוע של‬
‫המוצר‪ ,‬הופכת נפוצה יותר באמצעות‬
‫תרשימי כף הרגל הפחמנית‪ .‬לעת עתה‬
‫אף אחד מתרשימים אלה אינו מחייב‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬במסגרת החוק הכללי להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬תרצה ממשלת צרפת לחייב‬
‫דרישה למיתוג מספר מדדים סביבתיים‬
‫על מוצרים מסוימים‪ ,‬החל מינואר ‪.2011‬‬
‫מטרת המהלך הצרפתי אינה לדחוק‬
‫מהשוק מוצרים שאינם מתאימים‬
‫לדרישות מסוימות ברמת האנרגיה‬
‫וצריכת משאבים טבעיים‪ ,‬אלא לקדם‬
‫מפעלים בתכנון מוצרים ידידותיים‬
‫לסביבה‪.‬‬
‫מרוקו‪ :‬חקלאות בת קיימא‬
‫האיום הגובר מצד המזיק ‪Tuta‬‬
‫‪ ,absoluta‬שהביאה להרס של חלקים‬
‫גדולים מייצור העגבניות בצפון מרוקו‪,‬‬
‫אילץ את רוב המגדלים באזור אגדיר‬
‫לאמץ שיטות גידול ביולוגיות‪.‬‬
‫החקלאות המרוקנית מראה מחויבות‬
‫ברורה לנושאים סוציאליים ולשמירה‬
‫על איכות הסביבה‪ ,‬מאחר שהבינו כי זו‬
‫הדרך היחידה באמצעותה ניתן להבטיח‬
‫את היצוא החקלאי לשוק האירופי‪.‬‬
‫בין השיטות שאומצו במסגרת המעבר‬
‫לחקלאות בת קיימא‪ ,‬ניתן להזכיר‬
‫בקרה טובה יותר של ההשקיה‬
‫והפחתת בזבוז המים‪ ,‬אימוץ שיטות‬
‫גידול הידרופוניות‪ ,‬פיתוח התובלה‬
‫הימית ושיפור תנאי העבודה של‬
‫העובדים‪.‬‬
‫כתיבה‪ :‬ציפי פרידקין;‬
‫עריכה והפקה‪ :‬עליזה ז’זק‬
‫היחידה לחקר שווקים‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬
‫בשדה ההדרכה‬
‫התרעה מפני מחלת‬
‫הכיב הבקטריאלי‬
‫בעגבניות‬
‫(‪Clavibacter‬‬
‫‪)michiganense‬‬
‫הודעה למגדלי העגבניות!‬
‫בימים אלה אנו צופים בתפוצה‬
‫של מחלת הקלוויבקטר בחלקות‬
‫הצעירות משתילות מרץ‪-‬אפריל‪ .‬סימני‬
‫המחלה הראשוניים הינם כתמים‬
‫מימיים קטנים‪ ,‬שהופכים להיות דומים‬
‫לכתמים המזכירים צריבה מתכשיר‬
‫כימי‪.‬‬
‫יש לציין שהחיידק נמצא ברוב אזורי‬
‫גידול העגבניות בארץ ומנגע זנים‬
‫שונים‪.‬‬
‫סימפטומים בעלים של צמח‬
‫צעיר (שתילת אמצע מרץ)‪:‬‬
‫צמח צעיר דומע‬
‫אנו ממליצים לא להיכנס לבית‬
‫הצמיחה ולטפל בצמחים כל עוד‬
‫הם רטובים‪ .‬יש לדחות את פעולות‬
‫הקיטום והליפוף עד שהצמחים יהיו‬
‫יבשים‪ .‬יחסית‪ ,‬ישנם מעט ימים כאלה‬
‫ב”חלון זמן הרגישות”‪ ,‬כך שחובה עלינו‬
‫ליישם המלצה זו‪ ,‬בשבועות הראשונים‬
‫ועד כחודשיים לאחר השתילה‪.‬‬
‫מומלץ לעקור צמחים המראים סימני‬
‫נגיעות ראשונים‪.‬‬
‫פעולות מקדימות לפני‬
‫שתילות חדשות‬
‫א‪ .‬שמירת המבנה סגור עד למועד‬
‫השתילה תקטין סיכויים לאילוח‬
‫מחודש של החלקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקפדה על כך שלמשתלה שייצרה‬
‫את השתילים יש תעודת בריאות‪,‬‬
‫שהזרעים נבדקו על‪-‬ידי מעבדה‬
‫מורשית‪.‬‬
‫ג‪ .‬להקפיד ולבצע את כל הפעולות‬
‫הפיטוסניטריות הבסיסיות לפני‬
‫השתילה‪ ,‬ביניהן‪ :‬סילוק ערמות‬
‫אשפה וצמחים‪ ,‬חיטוי המבנים‪ ,‬ואם‬
‫יש צורך ‪ -‬חיטוי הקרקע‪.‬‬
‫שלי גנץ‪ ,‬שלמה אילני ‪-‬‬
‫אגף הירקות‪ ,‬שה”מ‬
‫נטע מור ‪ -‬אגף הגנת הצומח‪ ,‬שה”מ‬
‫דני שטיינברג ‪ -‬מינהל המחקר‬
‫החקלאי‬
‫“זהרקווט ‪ ”50‬לדוגמא‪ ,‬בריכוז ‪ ,10%‬או‬
‫לפחות לשטוף‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬גלגלים‪,‬‬
‫מרכב תחתון ועוד‪.‬‬
‫מזיקי הגידול‬
‫טוטה אבסולוטה‬
‫המזיק נמצא בשטחים רבים‪ ,‬בעיקר‬
‫בגליל המערבי‪ ,‬בו קיימת שכנות‬
‫בעיתית בין בתי צמיחה לגידול עגבניות‪,‬‬
‫שהפכו לבית חרושת לגידול טוטות‪,‬‬
‫לבין עגבניות לתעשייה‪ ,‬הגדלות‬
‫בשטחים פתוחים‪ .‬יש להקפיד‬
‫ולשמור על האויבים הטבעיים ולא‬
‫לרסס באותו תכשיר הדברה יותר‬
‫מפעמיים רצוף במשך כ‪ 60-‬ימים‪ .‬יש‬
‫מעט קוטלי טוטות‪ ,‬אז אנא‪ ,‬נא לשמור‬
‫את התכשירים היעילים‪ .‬באתר של‬
‫מועצה הצמחים קיימת הפניה לאתר‬
‫טוטה‪ ,‬בו קיים המידע העדכני על‬
‫המזיק והאפשרויות להתמודד איתו‪.‬‬
‫זנים חדשים‬
‫השנה נכנסו בכל האזורים כמה זנים‬
‫חדשים בעגבניות לתעשייה‪ ,‬בהיקפים‬
‫לא קטנים‪ .‬כולכם מוזמנים להתעניין‬
‫היכן זנים אלו נמצאים‪ ,‬כל אחד ואזורו‪.‬‬
‫תירס‬
‫נעשים מאמצים להעמיד את הענף‬
‫חזרה על הרגליים ולהחזירו להיקפים‬
‫של פעם‪ .‬המצב לא קל‪ ,‬אבל מאתגר‪.‬‬
‫פרטים נוספים ב”סלט ירקות” בגיליון זה‪.‬‬
‫קטיף שמח!‬
‫עגבניות לתעשייה‪,‬‬
‫וגם תירס‬
‫עלקת‬
‫כתם‬
‫“מימי”‬
‫פעולות שיש לנקוט במהלך‬
‫הגידול‬
‫בעבודות המחקר בעונה האחרונה‬
‫נמצא‪ ,‬שהנגיעות המשנית מתרחשת‬
‫על‪-‬ידי העובדים‪ ,‬כאשר הצמחים‬
‫רטובים‪ .‬צמחים צעירים רגישים יותר‬
‫למחלה‪.‬‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫השנה‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬ניתן לראות‬
‫עלקת ברמות שונות ברוב השטחים‪.‬‬
‫קטיף העגבניות באיזור בית שאן החל‬
‫באמצע החודש‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬אין עדיין חיטוי של הגונדולות‬
‫במפעלים‪ ,‬לכן נא לא להניח את‬
‫הגונדולות בתוך השטחים החקלאיים‪,‬‬
‫כי מקום הגונדולות הוא מקור העלקת‬
‫בגידול הרגיש הבא‪.‬‬
‫רצוי לרסס את הכלים החקלאיים של‬
‫קבלני הקטיף‪ ,‬לפני כניסתם לחלקות‬
‫חדשות‪ ,‬בתכשירים שנמצאו קוטלי זרעי‬
‫עלקת‪ ,‬כמו תכשירי אמוניום כלוריד‪,‬‬
‫שמונעות את התפתחותו‪ ,‬מחסור‬
‫במים ובידיים עובדות לקטיף‪.‬‬
‫שאול גרף‬
‫פגעים במלפפון‬
‫לתעשייה‬
‫הקדמה‬
‫גידול מלפפון לתעשייה (להחמצה)‬
‫מרוכז בשטח הפתוח באזור הגליל‬
‫המערבי‪ ,‬בעיקר בטמרה‪ ,‬בהיקף‬
‫של ‪ 4,000-3,000‬דונם‪ .‬הגידול נזרע‬
‫ממחצית אפריל עד מחצית יוני‪ .‬הקטיף‬
‫מתחיל ‪ 50-35‬ימים מהזריעה לתקופה‬
‫של ‪ ,60-45‬בהתאם למועד הזריעה‬
‫ולמזג‪-‬האוויר‪ .‬רוב היבול מיועד לתעשייה‪,‬‬
‫ורק חלקו הקטן משווק כפרי טרי‪.‬‬
‫שתי בעיות עיקריות יש לגידול‪,‬‬
‫רימת הזרע‪ :‬צבעה לבן‪ ,‬נוברת‬
‫בזרעים‪ ,‬בשורשים צעירים‪ ,‬בנבטים‬
‫ובגבעולים תת קרקעיים וגורמת‬
‫לנפילתם‪ .‬הרימה פעילה במזרעים‬
‫האביביים‪ ,‬במיוחד בשדות המזובלים‬
‫בזבל אורגני‪ .‬ההדברה בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬אגרוטכנית‪ :‬כל פעולה‪ ,‬העשויה‬
‫לזרז את הנביטה וההצצה‪ ,‬ובכך‬
‫לקצר את התקופה הרגישה‪,‬‬
‫כמו דחיית הזריעה להתחממות‬
‫הקרקע‪ ,‬זריעה ברטוב‪ ,‬מבטלת‬
‫את הצורך בהשקיה לאחר הזריעה‪,‬‬
‫ובכך תמנע מנקבות להטיל ביציהן‬
‫על קרקע יבשה ותחוחה‪.‬‬
‫‪ .2‬כימית‪ :‬טיפול מונע משולב בתהליך‬
‫הזריעה‪ ,‬על‪-‬ידי ריסוס תכ’ דיאזינון‬
‫‪ 25‬ת”מ בכמות של ‪ 150‬סמ”ק‬
‫ל‪ 1,000-‬מטר שורה או טיפול‬
‫תגובתי בריסוס תכ’ דיאזינון ‪25‬‬
‫ת”מ על הקרקע במינון של ‪200‬‬
‫סמ”ק לדונם והחדרה בהמטרה‪.‬‬
‫חרקים מוצצים‪ :‬כנימות עלה‪ ,‬כנימת‬
‫עש הטבק‪ ,‬ציקדה וטריפס‪ ,‬מזיקים‬
‫אלה פוגעים בצמחים הצעירים וכן‬
‫במפותחים בחלקם ועלולים להעביר‬
‫מחלות ויראליות‪ .‬לכן חשוב לבדוק‬
‫את הצמחים בשדה פעם בכמה‬
‫ימים ולרסס בהתאם לניטור באחד‬
‫מהתכשירים המורשים לטיפול‬
‫במזיקים המוצצים‪ ,‬ברגע גילוי נגיעות‪.‬‬
‫אפשר להגמיע את הצמחים לפני‬
‫הדילול באחד התכשירים המורשים‪,‬‬
‫כמו קונפידור במינון של ‪ 100‬סמ”ק‪.‬‬
‫אקריות‪ :‬בדרך כלל האקריות תוקפות‬
‫צמחים בוגרים בשלבים המתקדמים‬
‫של הגידול (זה לא אומר שצמחים‬
‫צעירים לא נתקפים)‪ .‬פוגעות בעיקר‬
‫בעלים‪ .‬מספרן של האקריות עולה עם‬
‫עליית הטמפרטורה‪ ,‬ירידת הלחות‬
‫היחסית והימצאות אבק על הצמחים‬
‫לאחר רוחות ובשטחים הגובלים‬
‫בדרכי עפר‪ .‬מוקדי הנגיעות מתגלים‬
‫בדרך כלל בשולי השדה‪ ,‬ונדיר‬
‫מאוד שהנגיעות תהיה אחידה בכל‬
‫השדה‪ .‬האקריות מופיעות בדרך כלל‬
‫‪9‬‬
‫בקבוצות ולעיתים מפוזרות על פני כל‬
‫שטח העלה‪ ,‬בשני צדדיו‪ .‬מתחילים‬
‫לטפל מיד עם הופעת אקרית אחת‬
‫לעלה‪ .‬מטפלים באחד התכשירים‬
‫המורשים להדברת אקריות‪ ,‬לאחר‬
‫התייעצות עם המדריכים‪.‬‬
‫זבובי מנהרות‪ :‬הנקבה מטילה את‬
‫ביציה ברקמת העלה‪ .‬הרימה הבוקעת‬
‫מהביצה נוברת ברקמת העלה וניזונה‬
‫ממנה‪ ,‬וכתוצאה מכך נוצרות המנהרות‬
‫האופייניות‪ .‬הדברת הזבוב הבוגר נעשית‬
‫באמצעות תכ’ מתמידופוס‪ .‬הדברת‬
‫הרימות נעשית באמצעות התכשירים‬
‫אוויסקט או טריגרד‪.‬‬
‫מחלות הגידול‬
‫קימחון‪ :‬המחלה פוגעת בצמחים‬
‫מפותחים‪ .‬מופיעה ככתמים לבנים‬
‫הדומים לקמח בצד התחתון של‬
‫העלה‪ ,‬בגיל ‪ 3‬שבועות ומעלה‪ .‬בשלב‬
‫מתקדם יותר‪ ,‬הכתמים מופיעים גם‬
‫בצד העליון של העלה‪ .‬בחודש הראשון‬
‫של הגידול אפשר להסתפק בניטור‬
‫ובחיפוש המחלה בשדה‪ .‬מרססים‬
‫מיד עם גילוי כתם ראשון‪ .‬ישנם זנים‬
‫סבילים למחלה‪ ,‬כמו הזנים דרבי‬
‫ואריסטו‪ .‬מטפלים מתחילת הניבה‬
‫ועד סוף הגידול (‪ 60-45‬יום) בריסוס‬
‫שבועי באחד התכשירים המורשים‪.‬‬
‫ישנן ארבע קבוצות תכשירים לטיפול‬
‫במחלה‪ .‬יש להקפיד על אלטרנציה‬
‫בין הקבוצות‪ ,‬ואין להשתמש בקבוצה‬
‫אחת בטיפולים עוקבים‪ ,‬כדי‬
‫למנוע עמידות של הפטרייה לאחד‬
‫התכשירים‪ .‬אפשר לטפל באחד‬
‫התכשירים הפרוטקטנטיים פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬ועם גילוי כתם ראשון מרססים‬
‫באלטרנציה עם תכשירים סיסטמיים‪.‬‬
‫ניתן להשתמש באחד מתכשירי‬
‫גופרית בשליש האחרון של הגידול‪.‬‬
‫אין זה רצוי להשתמש בתכיפות רבה‬
‫בתכשירי גופרית‪ ,‬מחשש לפגיעה‬
‫בצמחים בזמן חמסין (שרב)‪.‬‬
‫כשותית‪ :‬המחלה פוגעת בצמחים‬
‫בגיל צעיר‪ .‬נבגי הפטרייה חודרים לתוך‬
‫רקמת העלה ומתפשטים בה‪ .‬מופיעה‬
‫ככתמים צהובים המוגבלים על‪-‬ידי‬
‫עורקי העלה הזעירים בצד העליון‪ ,‬ובצד‬
‫‪10‬‬
‫התחתון‪ ,‬מול כתמים אלה‪ ,‬כתמי כשות‬
‫אפורה‪ .‬כאשר מתגלים סימני המחלה‪,‬‬
‫הדבר מצביע על כך שהנגיעות החלה‬
‫לפני שבוע עד ‪ 10‬ימים לפחות‪ .‬מומלץ‬
‫לטפל שבועיים לאחר ההצצה‪ .‬טיפולי‬
‫מניעה‪ ,‬לפני גילוי סימני מחלה‪ ,‬ייעשו‬
‫בתכשירים פרוטקטנטיים‪ ,‬כמו תכ’‬
‫המנקוזב‪ .‬עם גילוי המחלה‪ ,‬עוברים‬
‫לתכשירים סיסטמיים‪ 2-1 ,‬טיפולים‪,‬‬
‫ולאחר מכן מטפלים לסירוגין בתכשירים‬
‫משתי הקבוצות‪.‬‬
‫המחלה פעילה יותר באזורים רטובים‬
‫ומצויה לרוב באזורים ובתקופות שיש‬
‫בהם יותר טל בשעות הבוקר‪ .‬חלק‬
‫מהזנים סביל למחלה‪ ,‬כמו הזנים דרבי‬
‫ואריסטו‪.‬‬
‫דמיעה‪ :‬מופיעה בעלים ככתמים‬
‫מימיים קטנים‪ ,‬המתפתחים לכתמים‬
‫חומים המוגבלים על‪-‬ידי העורקים‪ .‬בפרי‬
‫כתמים ועיוותים‪ .‬בתנאי לחות גבוהה‪,‬‬
‫נראית על הכתמים הפרשה ‪ -‬טיפות‬
‫הדמיעה‪ .‬המחלה גוברת באביב‪,‬‬
‫כאשר מגדלים במנהרות פלסטיק‬
‫נמוכות‪ .‬גורם המחלה הוא בקטריה‪,‬‬
‫שיכולה לעבור בזרעים וקשה להדבירה‬
‫מרגע שמופיעה בשדה‪ .‬מכאן‪ ,‬חשוב‬
‫לקנות זרעים רק ממקור בטוח‪ .‬דרך‬
‫העברה נוספת היא על‪-‬ידי הפועלים‬
‫בזמן הקטיף‪ ,‬ולכן אין לקטוף כל עוד‬
‫נוף הצמחים עדיין רטוב‪ .‬בדרך כלל‬
‫מטפלים מהופעת הכתמים הראשונים‪.‬‬
‫מרססים באחד מתכשירי הנחושת‬
‫(טיפולי מניעה בריכוז ‪ 0.25%‬וטיפולי‬
‫תגובה בריכוז ‪ ,)0.3%‬בנפח תרסיס של‬
‫‪ 30-25‬ליטר לדונם‪ ,‬בהתאם לגודל הנוף‪.‬‬
‫עם גמר הגידול‪ ,‬יש להקפיד על הצנעה‬
‫יסודית של שיירי הצמחים ועל סניטציה‬
‫מרבית בשדה‪.‬‬
‫מחלות וירוס‪ :‬גורמות לעיוותי פרי‪,‬‬
‫מוזאיקה והצהבת עלים‪ .‬בשל ריבוי‬
‫סוגי הווירוסים‪ ,‬העלולים לנגע את‬
‫המלפפון ומועברים על‪-‬ידי חרקים‬
‫מוצצים‪ ,‬ובשל הקושי בזיהוים‪ ,‬יש‬
‫להיוועץ במדריכים כאשר מופיע אחד‬
‫הסימנים ולהיעזר במעבדות לצורך‬
‫זיהוי סוג המחלה‪.‬‬
‫הערה חשובה‪ :‬כאשר בוחרים‬
‫בתכשיר לטיפול‪ ,‬יש לבחור רק‬
‫בתכשיר מורשה לשימוש במלפפון‪,‬‬
‫לפעול על‪-‬פי ההנחיות המופיעות‬
‫בתווית‪ ,‬כמו לגבי אופן השימוש‪,‬‬
‫אפשרות שילוב עם חומרים אחרים‪,‬‬
‫מינון ונפח התרסיס לדונם‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫חשוב לשמור על הזמן המורשה בין‬
‫טיפול לבין קטיף‪ ,‬כדי למנוע הימצאות‬
‫שאריות חומרי הדברה בפרי המשווק‪.‬‬
‫תמונה מס’ ‪ :1‬שדה מלפפון אופייני‬
‫תמונה מס’ ‪ :2‬כנימת עלה הדלועיים‬
‫וצאצאיה (גודל אמיתי של בוגר ‪2 -‬‬
‫מ”מ אורך)‬
‫קימחון באבטיח‬
‫מחלת הקימחון באבטיח היא מחלה‬
‫קשת הדברה‪ .‬בשנים מסוימות היא‬
‫קשה במיוחד‪ ,‬ולא רק במיני הדלועיים‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2005‬ו‪ 2007-‬אירעו התפרצויות‬
‫חריפות של קימחון באבטיח‪ .‬מחלה זו‬
‫יוצאת דופן מבין קימחונות הדלועיים‪,‬‬
‫בכך שהיא תוקפת לא רק את העלים‪,‬‬
‫אלא גם את הגבעולים והשריגים‬
‫וגורמת על‪-‬ידי כך להתמוטטות‬
‫הצמחים‪ .‬הפגיעה בצמח הפונדקאי‬
‫איטית‪ ,‬הרקמה מתייבשת אך אינה‬
‫נושרת‪ .‬המחלה “יודעת להסתדר”‬
‫גם בתנאי לחות נמוכה‪ ,‬בהתאמה‬
‫מלאה לתנאי הגידול של הצמח‪ .‬כך‬
‫נוצר מצב של יצירת דורות רבים של‬
‫נבגים‪ ,‬העלולים להמשיך ולנגע חלקי‬
‫צמח וצמחים נוספים‪ .‬שימוש מושכל‬
‫בתכשירים המותרים ויישום נכון שלהם‬
‫עשוי למנוע את נזקי המחלה‪ .‬בגלל‬
‫אופיו של הצמח (צימוח מהיר ויצירת‬
‫קומות)‪ ,‬יש חשיבות למניעה החל‬
‫מהקומה התחתונה‪ .‬בטיפולים לאחר‬
‫נגיעות‪ ,‬נתקשה לעצור את המחלה‪.‬‬
‫המלצות‬
‫תמונה מס’ ‪ :3‬כתמי קימחון בעלה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫תמונה מס’ ‪ :4‬כשותית בעלה‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מוחמד יוסף אבו טועמה ‪ -‬מדריך‬
‫גידול בירקות‪ ,‬שה”מ‪ ,‬מחוז גליל גולן‬
‫נביל גנאים ‪ -‬רפרנט ארצי‬
‫למלפפון ותות‪-‬שדה‬
‫‪.5‬‬
‫מומלץ להתחיל בטיפולי מניעה‬
‫יומיים‪-‬שלושה לאחר הסרת‬
‫הפלסטיק העליון‪.‬‬
‫טיפול ראשון בתכשיר מניעה‬
‫“חזק” (המלצה למשפחת‬
‫ה”סטרובילינים”)‪ .‬מומלץ שלא‬
‫לעבוד עם תכשירים מקבוצת‬
‫ה”טריאזולים” (אפשרות של‬
‫הפרעה בחנטה)‪.‬‬
‫תכשירי הגופרית‪ ,‬המצויים ברשימה‬
‫המצורפת‪ ,‬מותרים לשימוש על‪-‬פי‬
‫התווית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשימוש‬
‫בגופרית יש להיזהר מצריבות נוף‬
‫קשות‪ ,‬ויש להשתמש בה במקרים‬
‫מיוחדים בלבד‪.‬‬
‫עד להופעת המחלה‪ ,‬יינתן טיפול‬
‫מדי ‪ 10-7‬ימים‪ ,‬תוך הקפדה על‬
‫אלטרנציה בין הקבוצות הכימיות‬
‫של התכשירים השונים‪ ,‬בכפוף‬
‫לאמור לעיל‪.‬‬
‫עם הופעת המחלה‪ ,‬יש לטפל מדי‬
‫‪ 7-5‬ימים ולהשתמש בתכשירי‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬
‫המערכת‪ :‬מאיר יפרח‪,‬‬
‫יוסי ארזי‪ ,‬רותי פוגטש‬
‫מזכירת מערכת‪ :‬פרחיה עינב‬
‫כתובת‪“ :‬מבזק ירקות”‬
‫רח’ קפלן ‪ ,2‬קומה ‪ ,5‬ת”א‬
‫טלפון ‪03-6090050‬‬
‫טבלת התכשירים המורשים בקימחון האבטיח (בעמוד הבא)‬
‫הפקה ומודעות‪:‬‬
‫תירוש (‪ )1998‬הוצאה לאור בע”מ‬
‫רח’ יבנה ‪ 44‬ת”א‬
‫מנהלת פרסום‪ :‬כמי ביטון‬
‫טלפון‪03-5662080 :‬‬
‫אין המערכת אחראית‬
‫לתוכן המודעות‬
‫התגובה בלבד‪.‬‬
‫‪ .6‬יש להקפיד על כיסוי טוב של הצמחים‬
‫ועל חדירה אל השריגים‪ .‬נפח ריסוס‬
‫רצוי ‪ -‬לפחות ‪ 20‬ליטר‪/‬דונם‪.‬‬
‫‪ .7‬חובה לקרוא את התווית שעל‬
‫התכשיר לפני השימוש‪.‬‬
‫יש לזכור‪ :‬תכשירים נגד פגעים פועלים‬
‫על “אתרי מטרה” שונים‪ .‬מאחר‬
‫שקיימת שונות טבעית רבה גם באותו‬
‫הפגע (מחלה או מזיק)‪ ,‬בשימוש רצוף‬
‫בתכשיר‪ ,‬שפועל על אתר מטרה זהה‪,‬‬
‫יימצאו תמיד כמה פרטים‪ ,‬שמסיבה‬
‫זו או אחרת מצליחים לשרוד‪ .‬שימוש‬
‫רציף יציף את אותם הפרטים ששרדו‪,‬‬
‫ובהמשך‪ ,‬שיעורם באוכלוסייה יעלה‬
‫במהירות‪ ,‬מאחר שכל הרגישים‬
‫נכחדים‪ ,‬וכך תיווצר עמידות‪ .‬כיוון‬
‫שבשוק מצויים תכשירים בעלי שמות‬
‫מגוונים‪ ,‬החקלאי לא תמיד יודע לשייך‬
‫את התכשירים השונים לקבוצות‪ ,‬לפי‬
‫אתרי המטרה‪ .‬לצורך זה מפיצים בין‬
‫החקלאים טבלאות‪ ,‬בהן מחולקים‬
‫התכשירים לקבוצות לפי אתרי‬
‫הפעולה שלהם וממליצים להם‬
‫להשתמש בתכשירים בצורה מדורגת‪,‬‬
‫מקבוצות שונות‪ ,‬ולא בתכשירים‬
‫בעלי שם מסחרי שונה‪ ,‬שעלול להיות‬
‫מאותה קבוצת פעילות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הנתונים ממאגר המידע של השירותים להגנת הצומח‪ ,‬שנערך על‪-‬ידי לאה ליכטנייר‪.‬‬
‫תודה‪ :‬תודתנו למדריך שה”מ‪ ,‬רפאל קריגר‪ ,‬שהוסיף לטבלה את סימני ה‪ ,FRAC-‬אשר יסייעו למגדלים לבצע אלטרנציה‬
‫נכונה‪ ,‬בבואם לבחור תכשירי הדברה‪ ,‬ובכך יורידו את הסכנה ליצירת עמידות ויגבירו את יעילות ההדברה‪.‬‬
‫תמר אלון ‪ -‬מדריכת הגנת הצומח ‪ -‬שה”מ‬
‫יפתח גלעדי ‪ -‬מדריך מחוזי פלחה‬
‫וירקות ‪ -‬שה”מ‬
‫רפאל קריגר ‪ -‬מדריך מחוזי לגידולי‬
‫שדה וירקות ‪ -‬שה”מ‬
‫יוני ‪2010‬‬
‫‪11‬‬

Similar documents