צמחים בספר בראשית
Transcription
צמחים בספר בראשית
צמחים בספר בראשית זֹהר עמר התנ"ך עשיר באופן יחסי בתיאורי טבע ציוריים, ונזכרים בו כמאה שמות של צמחי בר ותרבות. דבר זה משקף את הקשר הישיר והעמוק של אבותינו לנוף מולדתם .עקירת עם ישראל מארצו והפצתו לקצוות תבל למשך מאות שנות הגלות, הביאו לאיבוד חלק ממסורת הלשון העברית החיה ,ובכלל זה זיהויָ ם של רבים מצמחי ארץ המקרא .הפרשנים לדורותיהם ביקשו לגשר על הפער ההיסטורי ,התרבותי והגיאוגרפי ,אך מסתבר שהניסיון להתחקות אחר הריאליה המקראית האותנטית אינו פשוט .ניתוח ביקורתי של הפרשנויות השונות מראה ,שפחות ממחצית מהצמחים מזוהים באופן ודאי ,ולשאר ניתנו הצעות לזיהוי ברמות הסתברות שונות ,כמה מהן מסופקות ביותר. במבוא קצר זה לא נוכל לסקור את כל המקורות הפרשניים המגוונים ,את תולדות זיהוי הצמחים ואת המתודולוגיה שלהם ,אלא רק נזכיר כמה הנחות יסוד של המחקר העוסק בתחום זה. מחקרים מראים שצמחיית הארץ לא השתנתה באופן מהותי במהלך ההיסטוריה. נתון זה מאפשר לשחזר את נוף המקרא לפרטיו על פי המציאות בעת החדשה .המקרא משקף את מציאות הצמחים שהייתה קיימת ב׳ארצות המקרא׳ ,היינו ,באזור הפורה :מסופוטמיה ,מצרים ובעיקר ארץ ישראל .זיהוי הצמחים במקרא מבוסס על הנוף הגיאוגרפי המתואר בכתובים. בספר בראשית ,למשל ,את ֶא ֶׁשל אברהם יש האּלֹון שתחתיו לחפש באזור באר שבע ,את ַ האלָ ה נקברה מינקת רבקה — באזור בית אל ,את ֵ — בשכם ,ומוצרי ׳זמרת הארץ׳ (בראשית מג ,יא) מייצגים את הקיים במרחב כנען ולא במצרים. תיאורי הצמחים במקרא לרוב מדויקים .זאת, מכיוון שאבותינו חיו בזיקה הדוקה לטבע וחשו מקרוב את התמורות שחלו בו במהלך השנה. הקרבה לאדמה ,רעיית הצאן במרחבי הארץ, ִ ההשתלבות בנוף והניסיון האנושי המצטבר שהועבר במסורת ,לימדו אותם רבות על חיי הצמחים. עם זאת ,יש לזכור שהמקרא הוא ספר דת ומוסר ואינו מתיימר להיות חיבור בוטני או חקלאי. כל תיאורי הצמחייה שבו הם אקראיים וחלקיים, ובאמצעות רסיסי המידע אנו מנסים לצייר תמונה שלמה יותר. פעמים שהסגנון המקראי נוקט בדרך האלגוריה שאין לפרשה באופן פשטני .יש במקרא גם תיאורי צמחים שנכרכו בהם אמונות ומסורות שרווחו בעולם העתיק ,כמו בסיפורי בראשית על הדודאים ועל העצים הנזכרים בקשר למעשה יעקב בצאן לבן .כאן יש לשים לב ,שבאמצעות סיפורים אלה באה התורה להראות שכל מה שנעשה בעולם נקבע בסופו של דבר בידי ההשגחה האלוהית. תיאור הצמחים ושיטת מיונם במקרא שונים מהנהוג במחקר המודרני ומבוססים לרוב על דמיון צורתי (מורפולוגי) ולא בהכרח גנטי .השמות 3 המקראיים מתייחסים לרוב לרמת הסוג ,והזיהוי הספציפי נעשה לפי ההקשר .כך ,למשל ,בשם ֵאלָ ה נכללים אלה ארץ ישראלית ואלה אטלנטית. פעמים ששמות צמחים אחדים הם קיבוציים ,כמו 'קוץ ודרדר' (בראשית ג ,יח) שהם כינוי לקבוצה גדולה של צמחי בר קוצניים .האטד במקרא הוא כינוי לעץ קוצני ספציפי וגם שם כללי לעצים קוצניים .כמו כן ,הייתה שכיחה תופעה של שמות נרדפים ,כמו שקד־לוז .המקרא עשוי לכנות את העץ בכללותו בשם אחד ואת פריו בשם אחר — לפירות הגפן קראו ענבים (בראשית מ ,י) ,ולפירות האלָ ה קראו 'בטנים'. עץ ֵ שיטת המחקר של זיהוי הצמחים מבוססת בראש ובראשונה על ניתוח הפסוקים והקשריהם בהיבט הספרותי ,התרבותי והריאלי .במידת האפשר ערכנו השוואה למקבילות במקורות חיצוניים ,בני אותה תקופה ומאוחרים יותר. כלי מחקר חשוב הוא מדע הבלשנות :במחקר 4 פילולוגי השוואתי בין שפות שונות ,ובפירוש האטימולוגי של שמות הצמחים .חשיבות רבה קיימת גם לממצא הבוטני־הארכיאולוגי שמשקף את נוף הצומח הטבעי ואת השימושים שעשה בו האדם לצרכיו .אולם ,גישתנו היא שמכל הנתונים והשיקולים הקיימים ,החשיבות הרבה ביותר ניתנת לבחינת מסורות הזיהוי של התרגומים והפירושים הקדומים ,השתלשלותן ורמת סבירותן. בספר בראשית נזכרו כעשרים צמחים ,וכאן נציג בקצרה כמה מהם ,מבלי שנוכל לעמוד על דרך הזיהוי ועל שלל האפשרויות שהוצעו בפרשנות המסורתית והמדעית .לרוב בחרנו להציג את הזיהוי הסביר ביותר ,לדעתנו ,וכל המבקש להרחיב יוכל לפנות למחקרנו השלם. לא התייחסנו לצמחי מאכל ידועים ,כמו :גפן ,זית, תאנה ,חיטה ועדשים. להרחבה :זהר עמר ,צמחי המקרא ,ירושלים תשע"ב.