מחשבות ראשוניות על `קהילה`

‫מחשבות ראשוניות על 'קהילה'‬
‫בהקשר של קיימות‬
‫ קהילה מהי ?‬‫ מדוע ארגונים לשינוי חברתי מתענינים בקהילות?‬‫ חוסן קהילתי‬‫ תשתיות קהילתיות – 'מעגלי הקהילה' 'מעגל הבריאות'‬‫ הנעת שינוי‬‫ עקרונות לפעולה מקדמת קיימות‬‫ד"ר שי בן יוסף ‪Shay Ben Yosef Ph.D.‬‬
‫ניווט במורכבות ‪Navigating Complexity‬‬
‫‪www.shayby.co.il‬‬
‫‪[email protected] 972-54-2112383‬‬
Bridges, W. (2009) Managing Transitions
‫מחשבות ראשוניות ‪ -‬מה אני מציע?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נקודת מוצא להתייחסות – מרחב גיאוגרפי‬
‫עיסוק במגוון ה'מוסדות' – ארגונים ‪ /‬קהילות ‪/‬‬
‫רשתות ‪ /‬קבוצות ‪ /‬פרט ומשפחה‬
‫אפיק מרכזי לפעולה – 'רשת ערך' של המחויבים‬
‫לקיימות‬
‫מנוף מרכזי להשפעה – תרבות‬
‫גישה מורכבת להשפעה ושינוי‬
‫נקודות מוצא להגדרת קהילות‬
‫– אקולוגית – הגדרת הקהילה עפ"י מרחב גיאוגרפי‪.‬‬
‫(בריק ‪) Parsons 1960: 73 ,Fischer 1984: 115-121 ,1978‬‬
‫– פונקציונלית – הגדרת הקהילה על פי עניין משותף‪,‬‬
‫תרבותי או משימתי (‪, Rubin & Rubin 2001‬סדן ‪)1997‬‬
‫– אינטראקציונית – הגדרת הקהילה כמארג של מערכות‬
‫יחסים‪)Putnam 1995 ,Wellman 1999:17-18( .‬‬
‫– קוגניטיבית – הגדרת הקהילה כמצב תודעתי‬
‫(‪ , Sarason 1974 ,Amit 2002,‬אנדרסון ‪. ) 1999‬‬
‫– ערכית – הגדרת הקהילה כקבוצת אנשים החולקים‬
‫ערכים משותפים (‪)Bella 1998, Etzioni 1998‬‬
‫– מה לא ? – לא יישות משפטית‪ ,‬מינהלית או‬
‫סטטוטורית‪ ,‬לא קבוצה‪ ,‬לא חברה‬
‫השוואה ארגון קהילה רשת‬
‫ארגון‬
‫קהילה‬
‫רשת‬
‫הגדרה‬
‫מערכת חברתית העוסקת בהפקה‬
‫שיטתית ומתמשכת של מוצרים‬
‫ושירותים‪ ,.‬באמצעות מחזורי פעילות‬
‫תכליתיים של בני אדם‪ ,‬ומתקיימת‬
‫במסגרת יחסי חליפין עם הסביבה‬
‫שבמחיצתה היא פועלת‬
‫(סמואל‪ ,‬ארגונים עמ' ‪)22‬‬
‫מערכת חברתית ובה מגוון‬
‫התארגנויות‪ ,‬זיקה משותפת לערכים‬
‫ולמשאבים חומריים‪ ,‬יחסים אישיים‬
‫ומתמשכים בין אנשים וקבוצות‪,‬‬
‫המהווה מוקד להזדהות‪.‬‬
‫(בן יוסף ‪)2010‬‬
‫מערך קשרים בין פרטים‬
‫(אנשים או מוסדות)‬
‫(מילון אוקספורד למונחים‬
‫סוציולוגיים)‬
‫נקודת מוצא להתייחסות‬
‫פעילות (תשומה‪-‬עיבוד‪-‬תפוקה)‬
‫תרבות (קהילתיות‪ ,‬תחושת שייכות)‬
‫מבנה‬
‫משאב מרכזי‬
‫הסדרת תפקידים ומשימות בין‬
‫יחידות וניהול הגבולות בתנאי מחסור‬
‫התארגנות עצמית‪,‬‬
‫גמישות‪ ,‬אכפתיות‬
‫מיפוי חברתי מבוסס קשרים‪,‬‬
‫חוצה גבולות‪ ,‬חוקיות פנימית‬
‫ניהול קשרים חוצי גבולות‬
‫דפוסי פעילות‬
‫דפוסי שליטה‬
‫תכנון וביצוע‬
‫התארגנות עצמית‬
‫מתהווה‬
‫תיכנון ומעקב‪ ,‬הנחיות‪ ,‬תגמולים‬
‫התארגנות וולונטרית‬
‫מנהיגות פורמלית‬
‫יזמים ומתנדבים‬
‫המבנה משפיע‪ :‬כמות‬
‫הקשרים‪ ,‬עוצמתם‪ ,‬דפוסי‬
‫התפתחותם‬
‫רכזות ומחברים‬
‫מבנה‪/‬משימות‪/‬תרבות‬
‫קשרים חברתיים‪/‬מסורות‪/‬נורמות‬
‫דפוסי הקשרים‬
‫תכונות מרכזיות‬
‫הסדרה פורמלית‬
‫חלוקת עבודה‪/‬התמחות‬
‫מדרג סמכויות ‪ /‬משמעת ‪ /‬מירכוז‬
‫יעילות ‪ /‬תיאום ‪ /‬שיתוף פעולה‬
‫יחסים לא פורמליים‬
‫רצוניות (וולונטריות)‬
‫מבנה שטוח ‪ /‬ביזור‬
‫אי סדירות ‪ /‬התאמה ‪ /‬שותפויות‬
‫תכונות עפ"י מבנה‪:‬‬
‫'עשירים מתעשרים'‬
‫'מנצח לוקח הכל'‬
‫'צדק חלוקתי'‬
‫דוגמא להשפעה‬
‫תעשיה‪ ,‬שירותים‪ ,‬ממשל‬
‫סיירת הורים‪ ,‬בנק הזמן‪ ,‬התנגדות‬
‫לתכנון‪ ,‬התארגנות פנאי‪...‬‬
‫תאים ברקמה חיה‪ ,‬תנודות‬
‫כלכליות‪ ,‬קבלת עבודה‪,‬‬
‫נישואים‪ ,‬שינוי חברתי‬
‫מנהיגות‬
‫שימור ושינוי‬
‫מדוע ארגונים לשינוי חברתי זקוקים לקהילה ?‬
‫הקהילה כזירה‬
‫להבין את נסיבות וסביבות פעילותם‬‫להיות רלוונטיים‪.‬‬‫‪ -‬לפתח יחסי גומלין טובים עם הלקוחות הספקים והסביבה‪.‬‬
‫גישה קהילתית – הקהילה כאמצעי‬
‫תהליכים ותוצאות טובים יותר – גישה מכילה‪ ,‬מערכתית‬‫הרחבת המשאבים העומדים לרשות הארגון‪.‬‬‫ אמון חברי הקהילה נכס‪ ,‬רשת בטחון‪.‬‬‫כי זו חוויה מרתקת ומהנה‪.‬‬‫פיתוח קהילה ‪ -‬הקהילה כמטרה‬
‫כי קהילה היא צורך אישי‪ ,‬משפחתי וחברתי‪.‬‬‫‪ -‬כי הון חברתי וחברה אזרחית נשענים על הקהילה כבסיס‪.‬‬
‫ארבעה מודלים לעבודה בקהילה –‬
‫אן ג'פריס‬
‫‪Jeffries, A. 1996. "Modelling Community Work: An Analytic Framework for Practice" in:‬‬
‫‪Journal of Community Practice, Vol. 3, No. 3/4 : 101-125.‬‬
‫שינוי (מהפכה)‬
‫רפורמה חברתית‬
‫שיווק‪ /‬קואליציות‬
‫הפעלה קהילתית‬
‫מאבק ‪ /‬המנעות‬
‫קובעי‬
‫מדיניות‬
‫הציבור‬
‫תכנון חברתי‬
‫מומחים ‪ /‬כפייה‬
‫פיתוח קהילתי‬
‫העצמה ‪ /‬דיאלוג‬
‫יציבות (קבעון)‬
‫מהו חוסן חברתי?‬
‫•‬
‫אדגר (‪ - )Resilience‬היכולת של מינים לשרוד ואף להתפתח גם כאשר חלים‬
‫שינויים קיצוניים בסביבה‪ .‬בשני היבטים ‪:‬‬
‫עמידות‪ :‬היחס בין עָ צמת הפגיעה לבין ערעור יכולת התפקוד של המוסדות‬
‫החברתיים‬
‫התאוששות או שיקום‪ :‬משך הזמן הנדרש למוסדות החברתיים לחזור ולתפקד‬
‫לאחר הפגיעה‬
‫)‪,) Adger, 2000‬‬
‫•‬
‫קובסה )‪ - (hardiness‬מצאה שלושה רכיבים תומכי חוסן‪ :‬אמונה ביכולת לשלוט‬
‫במצב‪ ,‬מחויבות לפעולה ותפיסת המצב כמאתגר יותר מאשר כמאיים‪.‬‬
‫( ‪)Kobasa 1979‬‬
‫•‬
‫שירות לעבודה קהילתית‪ ,‬משרד הרווחה ‪" -‬סך כל המאמצים של הקהילה לנקוט‬
‫פעולה מכוונת‪ ,‬המשלבת את היכולת האישית והקולקטיבית של תושביה‬
‫ומוסדותיה ומגיבה ביעילות על שינוי ביטחוני‪ ,‬חברתי או כלכלי כדי להשפיע על‬
‫מהלכו ועל השלכותיו העתידיות על הקהילה"‬
‫(פלד ‪.)2004:1‬‬
‫מאפייני חוסן קהילתי ‪ -‬על פי נוריס וחבריה‬
‫‪Norris, F. et al.(2008) Community Resilience as a Metaphor, Theory, Set of Capacities,‬‬
‫‪and Strategy for Disaster Readiness" At: American Juornal of Community Psychol‬‬
‫‪(2008) 41:127–150‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גישה אקולוגית ‪ -‬מושפע מתופעות (אנושיות‪,‬‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬טבעיות) בסביבה‬
‫תהליך של התאמה (חוסר התאמה) מתמדת‬
‫חתירה לאיכות חיים‬
‫מתהווה כתוצא של רשת השפעות גומלין‪,‬‬
‫בין ארבע יכולות מרכזיות‪:‬‬
‫ פיתוח כלכלי‬‫ הון חברתי‬‫ מידע ותקשורת‬‫‪ -‬יכולות קהילתיות‬
‫תשתיות קהילתיות ‪ -‬מעגלי הקהילה‬
‫משאבים חומריים‬
‫התארגנויות‬
‫יחסים קשרים ותקשורת‬
‫תרבות‬
‫ערכים‪ ,‬רגשות‪,‬‬
‫נורמות‪ ,‬אמונות‬
‫ה'סיפור שלנו'‬
‫מימדים מרכזיים מוצעים לחשיבה על קהילה מקיימת‬
‫משימתיות‬
‫רוחניות‬
‫שיטתיות‬
‫אנושיות‬
‫) ‪(Medicine Wheel Harrison Owen‬‬
‫מה נשתנה ?‬
‫או מדוע אנו נזקקים יותר ויותר להתמודד עם שינויים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עצמאות גוברת – קשה לחזות‬
‫שונות מבקשת הכרה – קשה להכליל‬
‫השפעות גומלין מרוחקות – קשה ליחס סיבה לתוצאה‬
‫קצב שינוי גובר – קשה להסתגל‬
‫• המשמעות – חיים ב'עידן האפשרויות' מחייבים‬
‫רגישות מצבית‪ ,‬זריזות וגמישות‪ ,‬ניהול מושכל של‬
‫'ליבה' ו'גבולות'‪ ,‬וחתירה משותפת ליצירת ערך יותר‬
‫מאשר 'פיקוד ושליטה'‪.‬‬
‫עומק השינוי – התנהגות ‪ /‬עמדות ‪ /‬גישה‬
‫שינוי‬
‫מעבר‬
‫‪Bridges, W. (2009) Managing Transitions‬‬
‫מודל ‪ Haskett‬לניהול תהליכי שינוי‬
‫‪ - .‬השינוי יתחולל כאשר‪• :‬‬
‫‪C>1 , DxMXP>C‬‬
‫מידת חוסר שביעות הרצון – ‪• Dissatisfaction‬‬
‫מידת הבהירות של המצב הרצוי – ‪• Model‬‬
‫מידת הישימות של תהליך השינוי – ‪• Process‬‬
‫מחיר השינוי – ‪• Cost‬‬
‫למשוואה זו ערכים שונים לבעלי עניין ‪ /‬נקודת מבט שונה •‬
‫הובלת שינוי בסביבה חברתית מורכבת מושתת‬
‫על העקרונות הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הצטרפות והובלה – שינוי מתחיל במתן כבוד למצב‬
‫הקיים ופעולה מתוכו ואיתו‪.‬‬
‫חשוב רחב – חשיבה מערכתית המערבת מגוון רחב‬
‫של בעלי עניין‬
‫פעל ממוקד ‪ -‬גישה ספירלית להנעת שינוי‪ ,‬על בסיס‬
‫מאפיינים קריטיים ממוקדים‪ ,‬המאפשרת יצירת‬
‫דפוסים בקנה מידה קטן והרחבתם‪.‬‬
‫גישה מערכתית לשינוי ( למשל המודלים של ברידג'ס‬
‫והאסקט)‬
‫שילוב של פעילות בציר אנכי ( ) ‪(Bottom-up – Top Down‬‬
‫ואופקי (רשת ערך)‬
‫מחשבות ראשוניות ‪ -‬מה אני מציע?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נקודת מוצא להתייחסות – מרחב גיאוגרפי‬
‫עיסוק במגוון ה'מוסדות' – ארגונים ‪ /‬קהילות ‪/‬‬
‫רשתות ‪ /‬קבוצות ‪ /‬פרט ומשפחה‬
‫אפיק מרכזי לפעולה – 'רשת ערך' של המחוייבים‬
‫לקיימות‬
‫מנוף מרכזי להשפעה – תרבות‬
‫גישה מורכבת להשפעה ושינוי‬
‫אתגרי עליית המורכבות במאה ה ‪21‬‬
‫‪ .1‬עצמאות גדלה של השחקנים – איך נשלוט?‬
‫‪ .2‬הגדלת השונות ‪ -‬איך נהיה רלונטיים?‬
‫‪ .3‬קצב שינוי גובר ‪ -‬האם אפשר ללמוד מהנסיון?‬
‫‪ .4‬השפעות גומלין רחוקות ‪ -‬איך נגבש 'תמונת מצב'‪' ,‬הערכת מצב' ?‬
‫השקעת מיליארדי דולרים בניסיון להדביר את השחפת בדרום אפריקה ‪ -‬רק חיסנה את הנגיף;‬
‫ככל שישראל תוקפת את ארגוני החיזבאללה ואת החמאס ‪ -‬הם רק מתחזקים;‬
‫הקפיטליזם הגלובלי‪ ,‬שנועד לשפר את החיים ‪ -‬מגביר את הפער בין עניים לעשירים;‬
‫בעידן הלא יעלה על הדעת ג’ושוע קופר ראמו קורא לנו לצאת מן הקופסה ולחשוב שהתמודדות‬
‫עם בעיות בעתיד חייבת להיות יצירתית ומורכבת‪.‬‬
‫"יכולתו של מוסד לצבור אופציות היא מה שמבדיל בין שרידות להכחדה‪".‬‬
‫מדוע אנו מופתעים שוב ושוב מהופעתו של ברבור שחור?‬
‫לשיטתו של טאלב‪ ,‬אנו נוטים להתמקד במּוּכר‪ ,‬במקום לנסות להסביר את מה שאיננו מובן‬
‫לנו‪ ,‬משלים את עצמנו שאנו יודעים יותר מכפי שידוע לנו באמת‪ ,‬ומאמינים שאירועים שקרו‬
‫בעבר יחזרו על עצמם‪ ,‬בשעה שההתרחשויות המשפיעות באמת אינן ניתנות לניבוי‪.‬‬
‫מ'ארגון' ו'מערכת'‬
‫להתארגנות עצמית בסביבה מורכבת‬
‫מ'הסדרה' 'מערכתית'‬
‫ל יצירת מוקד ממשיכה‬
‫לא הכל מורכב‬
‫סנואודון ובון (‪ )2007‬הגדירו ארבעה מצבי סביבה הדורשים התייחסות‬
‫ניהולית שונה‪.‬‬
‫• סביבה פשוטה – יחסי סיבה ותוצאה ברורים‪ ,‬פתרונות יעילים‬
‫לבעיות מוכרות‪.‬‬
‫• סביבה מסובכת – היכולת לאבחן 'סיבה –תוצאה' נמצאת מחוץ‬
‫למערכת (מומחים‪/‬ארגונים אחרים)‪,‬‬
‫• סביבה מורכבת – אין יכולת לאבחן יחסי 'סיבה‪-‬תוצאה'‪ ,‬שינוי‬
‫מתמיד‪ ,‬ריבוי קשרי גומלין‪ .‬מקשה על האפשרות לחזות את‬
‫השפעת הפעילות‪.‬‬
‫• סביבה כאוטית – מצב בלתי ברור‪ ,‬צורך בקבלת החלטות רבות‬
‫בזמן קצר‪ ,‬מחיר גבוה לכישלון‪.‬‬
‫פשטות‪ ,‬מורכבות וכאוס‬
‫פשוט‬
‫מורכב‬
‫כאוס‬
‫שחקנים‬
‫מוגדרים‬
‫מעטים‬
‫לא מזוהים‬
‫רבים‬
‫איים בכאוס‬
‫הלנו אתה אם לצרנו?‬
‫גבולות‬
‫מוסדרים‬
‫חדירים‬
‫יוצרים בועה‬
‫כללי‬
‫המשחק‬
‫ידועים‬
‫קבועים‬
‫לא ידועים‬
‫משתנים‬
‫וילה בג'ונגל‬
‫יחסי ארגון‬
‫סביבה‬
‫מעטים‬
‫מפוקחים‬
‫רבים‬
‫בלתי נשלטים‬
‫הישרדות‬
‫הגנה ‪ /‬התקפה‬
‫תקשורת‬
‫פורמלית‬
‫ערוצים מוגבלים‬
‫שפה משותפת‬
‫חוצת גבולות‬
‫מרובת ערוצים‬
‫ריבוי שפות‬
‫בעיקר פנימית‬
‫ממוקדת‬
‫עקרונות למנהיגות במערכות מורכבות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫חשוב רחב פעל ממוקד ‪ -‬מקד את המאמץ במקום בו הערך המוסף שלך גבוה ביותר‪,‬‬
‫תוך התאמה מתמדת לסביבות משתנות‪.‬‬
‫ענווה – גישה דיאלוגית‪ ,‬היכולת לחולל שינוי טמונה בהשתתפות פעילה של רבים‪ ,‬יותר‬
‫מאשר בהנחיות והמלצות חכמות‪.‬‬
‫שילוביות – צור מוקד משיכה ותקשורת פתוחה שיאפשרו לכלל 'בעלי העניין' לייצור‬
‫'רשת ערך' של תמיכה הדדית להשגת המטרה‪.‬‬
‫אומץ ונחישות – להיות בשירות האמת‪ .‬לחפש את השאלות שנכון לשאול‪ .‬לאפשר‬
‫לשונות להיות נוכחת‪ .‬לאפשר למשתתפים להתבונן אל מה שהם לא רואים או לא רוצים‬
‫לראות‪.‬‬
‫גמישות וזריזות – כאשר השינוי הוא אורח קבוע‪ ,‬נדרשים מעגלי תגובה קצרים‪.‬‬
‫הסתמכות עצמית – לאפשר לאנשי המערכת עצמם להבין את מצבם‪ ,‬לקחת אחריות‬
‫ומנהיגות ‪.‬‬