לחץ חברתי - העמותה לילדים בסיכון

‫מדינת ישראל‬
‫משרד הביטחון‬
‫מרכז "חוסן"‬
‫רח"ל‬
‫פיקוד העורף‬
‫מרכז השלטון המקומי‬
‫משרד החינוך‬
‫להתערבות בטראומה ואסון המוני רשות החירום הלאומית‬
‫ע"ש כהן‪-‬האריס‬
‫מיסודה של העמותה לילדים בסיכון )ע"ר(‬
‫בס"ד‬
‫תוכנית "חוסן אזרחי" ‪" - 2010‬פיילוט ‪"30‬‬
‫מערך שיעור להטמעת תוכנית "חוסן חינוך"‬
‫לחץ חברתי‬
‫כותבת המערך‪ :‬חגית תנעמי‪ ,‬יועצת ביה"ס ארלוזורוב אשקלון‬
‫השיעור עוסק בדרכי התמודדות עם לחץ חברתי תוך שימוש בטכניקות שנלמדו בשיעורי‬
‫חוסן‪ .‬הטכניקות המובאות במכתב‪ :‬תיקון מחשבות‪ ,‬חבר חכם‪.ZOOM ,‬‬
‫בפתיחת השיעור‪ :‬הרפיה ונשימות והקראת המכתב של אדם‪.‬‬
‫היי חברים‪,‬‬
‫רציתי לשתף אתכם במצב לא נעים שאירע לי לאחרונה‪.‬‬
‫יש לי שני חברים מאוד טובים‪ ,‬עדיין לא יצא לי לספר לכם עליהם‪ ,‬עודד ורוני‪.‬‬
‫שלושתנו חברים מאז הגן ואנו לומדים באותה הכיתה‪ .‬כיף לי מאוד איתם‪,‬‬
‫אנחנו משחקים יחד בבית הספר וגם נפגשים אחר הצהריים‪ .‬אנו תומכים‬
‫אחד בשני ועוזרים כשצריך‪.‬‬
‫לאחרונה קרה מקרה שגרם לי להרגיש מאוד לא בנוח בחברתם‪.‬‬
‫בשבוע שעבר‪ ,‬בהפסקה הגדולה שיחקנו שלושתנו בגולות באחת הפינות‬
‫בחצר בית הספר‪ .‬כשצלצלו להיכנס חזרה לשיעור היינו באמצע המשחק ורוני‬
‫אמר "בואו נמשיך לשחק‪ ,‬גם ככה עכשיו יש שיעור אמנות המורה לא קוראת‬
‫שמות ולא תרגיש שאנחנו חסרים" עודד התלהב מהרעיון ואמר "נכון‪ ,‬בואו‬
‫נמשיך‪ ,‬מה כבר יכול לקרות"‪ .‬אני התנגדתי ואמרתי שלדעתי זה רעיון גרוע‪,‬‬
‫אפשר להמשיך לשחק אחר כך‪ ,‬אסור לנו לעשות דבר כזה‪ ,‬אנחנו יכולים‬
‫להסתבך‪ .‬רוני ועודד התעקשו ואמרו לי‪" :‬מה נהיית כזה פחדן‪ ,‬מי בכלל יראה‬
‫אותנו כאן‪ ,‬חשבנו שאתה חבר שלנו ורוצה לשחק איתנו"‪.‬‬
‫הרגשתי מאוד לא בנוח‪ ...‬מצד אחד לא רציתי להפסיד אמנות‪ ,‬אני ממש‬
‫אוהב את השיעור הזה ומחכה לו כל השבוע‪ .‬גם בזה לא היה לי כל כך קל‬
‫להודות‪ .‬מצד שני לא רציתי לקלקל את היחסים עם החברים הכי טובים שלי‪.‬‬
‫אמרתי לעצמי שהם בטח לא ירצו להיות יותר חברים שלי‪ .‬מכאן המחשבות שלי‬
‫התגלגלו והגעתי עד למחשבה שבחיים לא יהיו לי חברים אחרים‪.‬‬
‫האמת היא שהיתה סיבה נוספת‪ .‬באמת פחדתי שייתפסו אותנו ויענישו‪.‬‬
‫ידעתי שזו עבירה על חוקי בית הספר ושהעונש יכול להיות מאוד לא נעים‪ .‬גם‬
‫כאן לא היה לי קל להודות שאני קצת מפחד וממש לא הייתי רוצה לקבל עונש‪.‬‬
‫לא ידעתי מה לעשות אז ניסיתי להיזכר בטכניקות שלמדתי ושעזרו לי להתמודד‬
‫עם מצבי לחץ אחרים בעבר‪...‬‬
‫מורה‪ :‬מה דעתכם ילדים? האם נקלעתם פעם למצב שבו חברים לחצו עליכם לעשות משהו‬
‫בניגוד לרצונכם או לעשות משהו אסור? מה חשבתם? כיצד הרגשתם?‬
‫האם אתם יכולים להבין את תחושת הלחץ שאדם מדבר עליה?‬
‫המורה תקשיב למצבים אותם יתארו הילדים ותגדיר רק מצבים של קונפליקט בין הרצון‬
‫האמיתי של הילד ובין החבר'ה‪ .‬אלו הם מקרים של לחץ חברתי‪.‬‬
‫המורה תנסה להפריד את המקרים האלו ממקרים שאינם עקרוניים כמו הסכמה לוותר על‬
‫הרצון שלך למען רצון אחרים‪ ,‬כאשר במקרים אחרים המצב מתהפך והם מוותרים לך‪ .‬אנחנו‬
‫מדברים על מקרים בהם הויתור לחברים יוצר אצל הילד קונפליקט עם ערך שלו או גורם‬
‫לו להפסיד משהו שהוא מאוד רוצה בו‪.‬‬
‫כשהמורה מקבלת את התשובות של הילדים היא תנסה לעשות הפרדה בין מה שהם חשבו‬
‫ומה שהם הרגישו )על פי הגיל( כדי להראות את ההשפעה של המחשבה על ההרגשה‪.‬‬
‫לפני שנחשוב על דרכים לפתרון ננסה לראות את קו המחשבה של אדם‪ .‬האם יש לו‬
‫מחשבות מכשילות?‬
‫המורה מכוונת לקטע הבא‪:‬‬
‫אמרתי לעצמי שהם בטח לא ירצו להיות יותר חברים שלי‪ .‬מכאן המחשבות שלי התגלגלו‬
‫והגעתי עד למחשבה שבחיים לא יהיו לי חברים אחרים‪.‬‬
‫על המחשבות האלו אפשר קודם כל להפעיל את מודל שלושת הצעדים‪:‬‬
‫המורה‪ :‬מי יכול להפעיל את מודל שלושת הצעדים על המחשבות האלו?‬
‫המטרה‪:‬‬
‫‪ .1‬הם בטח לא ירצו להיות יותר חברים שלי!‬
‫‪ .2‬הם בטח לא ירצו להיות יותר חברים שלי?‬
‫‪ .3‬אני חושש שהם לא ירצו להיות חברים שלי‪ .‬נחשוב מה הדבר הנכון ביותר לעשות עכשיו‪.‬‬
‫הכיוון הזה מאפשר לי לא להגיע להחלטות לא נכונות כפי שתכף נראה‪.‬‬
‫‪.1‬בחיים לא יהיו לי חברים אחרים!‬
‫‪ .2‬בחיים לא יהיו לי חברים אחרים? )סביר להניח שנעצור כבר כאן(‬
‫‪ .3‬אני מפחד שלא יהיו לי יותר חברים אבל זה נראה מטורף למדי לחשוב כך‪...‬‬
‫עכשיו המורה יכולה לשאול את הילדים איך פעלו במקרים האלו או איך הם חושבים אדם‬
‫צריך לפעול‪.‬‬
‫כיצד פעלתם? באילו טכניקות לדעתכם כדאי להשתמש כדי להתמודד ולקבל החלטה שלא‬
‫תפגע בנו ותגרום לנו להרגיש רע?‬
‫בדיון שייערך בכיתה הילדים יכולים לתת דוגמאות אישיות‪ ,‬חשוב מאוד לא להיות שיפוטיים‬
‫ולכוון למציאת פתרונות במידה ושוב נתקל במצב דומה בעתיד‪ .‬חשוב לכוון לפתרונות‬
‫באמצעות הטכניקות שנלמדו ולחזק הצעות מקוריות של הילדים‪.‬‬
‫מורה‪ :‬בואו ונראה כיצד נהג אדם )שם נמצא את הדוגמאות לשימוש בטכניקות של חוסן(‪.‬‬
‫אתם בוודאי סקרנים לדעת מה החלטתי בסוף‪ ...‬במצב שכזה כדאי לחשוב מעט לפני‬
‫שמקבלים החלטה שאנו לא שלמים איתה‪ .‬קודם כל עצרתי בעזרת עש'ן ד'ק‪ .‬זה כבר קצת‬
‫הצחיק אותי‪ .‬זוכרים מה זה?‬
‫)המורה תרענן את זכרון התלמידים(‬
‫אחר כך דמיינתי לרגע את החבר החכם שלי‪ .‬התשובה שלו היתה מהירה‪ .‬ידעתי שהוא‬
‫ימליץ רק לטובתי והקשבתי לדבריו "אל תעשה מה שלא טוב לך‪ .‬אתה גם רוצה להיות‬
‫בשיעור אומנות ואתה עלול גם להיפגע אם לא תלך לשיעור‪ .‬ידעתי שהוא צודק ושאני צריך‬
‫להיכנס לכיתה‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬חששתי ממשהו‪ ...‬חשבתי מעט ופתאום זיהיתי מחשבות‬
‫מכשילות ושאלתי את עצמי‪ :‬באמת חבריי הטובים יעזבו אותי‪ ,‬אילו מן חברים טובים הם אם‬
‫הם לא מוכנים לקבל החלטה שונה משלהם? ובמידה והם לא יהיו חברים שלי יותר‪ ,‬האם‬
‫באמת לא יהיו לי חברים לעולם?‬
‫החלטתי‪ ,‬כפי שדודי הארי לימד אותי‪ ,‬לנסות לפתור את הבעיה הזו של החברים מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬אם בכלל תהיה בעיה‪ .‬קודם אתמקד בפתרון הבעיה הנוכחית‪ :‬הסתיימה ההפסקה ואני‬
‫מאחר לשיעור והפתרון לכך ידוע‪...‬‬
‫חזרתי לשיעור ונהניתי מאוד משיעור אומנות‪ .‬המשך היום היה כרגיל‪ ,‬חבריי התייחסו אליי‬
‫כאילו כלום לא קרה‪ .‬מתברר שסגנית המנהלת ראתה אותם והענישה אותם‪ ,‬איזה מזל שלא‬
‫נשארתי איתם‪ ...‬באותו היום אחר הצהריים פגשתי את דודי הארי וסיפרתי לו מה שקרה‪.‬‬
‫הוא חיזק אותי על כך שעמדתי על דעתי ולא נגררתי לביצוע מעשים אסורים‪ .‬הוא גם אמר לי‬
‫שבעתיד אני יכול להיתקל שוב במצבים דומים‪ ,‬עם אותם חברים או עם חברים אחרים‪ ,‬אני‬
‫חושב שאני כבר יודע איך להתמודד‪...‬‬
‫מורה‪ :‬באילו טכניקות השתמש אדם?‬
‫)תשובה‪ :‬איזון מחשבות‪ ,‬חבר חכם‪ ,‬עש'ן ד'ק(‬
‫האם אתם רוצים להציע דרכים נוספות?‬
‫הערה למורה‪ :‬אפשר לערוך משחק תפקידים‪ ,‬קבוצה מול תלמיד כאשר הקבוצה מנסה‬
‫לשכנע את היחיד לעשות משהו שהוא אינו רוצה‪ ,‬בכיתות ה' – ו' ניתן לנצל את השיעור‬
‫ולהרחיב את הדיון תוך נגיעה בנושאים מניעתיים מתוך תכנית כישורי חיים‪ ,‬כמו מניעת‬
‫שימוש בסמים ואלכוהול או התנהגויות מסוכנות אחרות‪.‬‬
‫משוב לשיעור )פידבקים משיעור כזה שבוצע בכתה ה(‬
‫השיעור הועבר באחת מכיתות ה' בהן אני מלמדת‪ .‬בתחילת השיעור סקרנו את דרכי‬
‫ההתמודדות שלמדנו עד כה ותרגלנו נשימות‪ .‬לאחר הקראת החלק הראשון של המכתב‬
‫הילדים שיתפו בסיפורים אישיים שתיארו בעיקר מצבים בהם הופעל עליהם לחץ מצד‬
‫חבריהם לא להתחבר לחברים אחרים‪.‬‬
‫הילדים התקשו לספר באופן אישי על מקרים בהם לחצו עליהם לבצע מעשים אסורים‬
‫והשליכו זאת על חבריהם‪" :‬פעם לחצו על חבר שלי ללכת לקניון במקום לבית ספר‪"...‬‬
‫ודוגמאות כגון אלו‪.‬‬
‫הילדים ניסו למצוא פתרונות למצבים שהם עצמם העלו והשוו בין המקרים הללו למקרה של‬
‫אדם‪ ,‬תארו כיצד לדעתם הוא מרגיש ובאיזה מצב הוא נמצא‪ .‬הילדים הבינו שהוא נמצא‬
‫במצב לחץ‪ ,‬זיהו את המחשבות השליליות שעלו בראשו וסייעו לתקנן‪ ,‬לפי השיטות שנלמדו‪.‬‬
‫הם הגדירו את הבעיה בה נמצא אדם ועלתה הצעה לנסות לפתור את הבעיה עם החברים‬
‫אח"כ‪ ,‬כרגע עליו להתמודד עם הדרישה לעבור על חוקי בית הספר ולא להיכנס לשיעור וזו‬
‫בעיה נוספת שיש לפתור מייד‪ ,‬בבעיה הקשורה לתגובת החברים נטפל אחר כך )אם לא ירצו‬
‫להיות חברים שלי‪ ,‬יחשבו שאני פחדן וכו'( כאן נעשה הקישור לטכניקה‪" :‬זום‪ ,‬להסתכל על‬
‫הבעיה ממרחק"‪.‬‬
‫בשלב זה שאלתי אותם מה משותף לכל האירועים שהם העלו ולסיפור של אדם? עם איזה‬
‫סוג של לחץ נדרשים להתמודד באירועים אלו? הילדים הגיעו למסקנה שזהו "לחץ חברתי"‬
‫בכך עוסק השיעור ומטרתו למצוא דרכי התמודדות במצבים כאלו‪.‬‬
‫הילדים סיפרו כיצד לדעתם אדם יגיב‪ ,‬כיצד הם עצמם היו מגיבים וכו' והתשובות היו מגוונות‪.‬‬
‫היו מעט ילדים שהודו שהיו מקשיבים לחברים ואח"כ מוצאים תירוץ מדוע לא נכנסו לכיתה‪,‬‬
‫היה תלמיד שלא חשש לומר " נו אז אני פחדן‪ ,‬מותר לי‪ ,‬אני מעדיף שייקראו לי פחדן מאשר‬
‫לעשות משהו שאחר כך ההורים שלי יענישו אותי"‪ ,‬תלמידים אחרים ציינו שהם היו נכנסים‬
‫לשיעור ואח"כ מטפלים בבעיות שיעלו עם החברים‪.‬‬
‫לאחר קריאת החלק השני של המכתב הילדים הביעו דעתם על תגובתו של אדם והמשך‬
‫הסיפור‪ ,‬רובם הסכימו‪ ,‬והדיון התפתח לעיסוק בנושא "חברות"‪ ,‬על אף שזה לא תוכנן כחלק‬
‫מהשיעור‪ ,‬הילדים נגעו בנושאים חשובים כמו‪ ,‬מיהו חבר אמיתי‪ ,‬מה זה בשבילי חבר‪ ,‬עד‬
‫כמה אני מוכן לוותר כדי לשמור על החברות‪ ,‬האם זה בסדר לעשות דברים שגורמים לי‬
‫להרגיש רע‪ ,‬או יותר מכך‪ ,‬שאסורים עלי לשם כך?‬
‫במהלך השיעור לא הספקתי לגעת בנושאים מניעתים כפי שתכננתי מאחר והילדים העלו את‬
‫נושא החברות ועסקנו בכך‪ .‬הדגשתי בפניהם כי בגילם יש חשיבות לקבוצת החברים‪ ,‬כולנו‬
‫זקוקים לחברים אך עם זאת חשוב לזכור מה המטרה של החברות )"שיהיה לי כיף‪ ,‬שהחבר‬
‫יעזור בעת צרה‪ ,‬שאני ארגיש בנוח‪ "...‬כפי שהם עצמם ציינו( ולנהוג בהתאם כשנקלעים‬
‫למצבים בהם יש סתירה ואנו חשים שקשר חברתי מסוים עלול להזיק לי‪ .‬כמובן שהדגשנו‬
‫את השימוש בעיקר בטכניקות‪ :‬תיקון מחשבות מכשילות וחבר – חכם‪ ,‬שזהו בעצם הדיבור‬
‫הפנימי המסייע לי בקבלת החלטות ומאפשר לי לעצור ולחשוב לרגע לפני שאני מקבל‬
‫החלטה פזיזה‪.‬‬
‫משוב נוסף ממחנכת אחרת‪:‬‬
‫חלק ‪2‬‬
‫משוב לשיעור לחץ חברתי‬
‫את השיעור העברתי בכיתה ו'‪.‬‬
‫החלטתי ללמד שיעור זה מכיוון שהוא רלוונטי מאוד לכיתה כי הם נמצאים בתהליך של מעבר‬
‫לחטיבה כאשר אחד הדגשים במעבר לחטיבה הוא התמודדות עם לחץ חברתי‪.‬‬
‫שיעור זה הועבר לאחר שיעור במסגרת כישורי חיים הלחץ חברתי במסיבה‪ :‬העם לשתות‬
‫משקה אלכוהולי ולהגרר ללחץ החברתי או לעמוד על עקרונותיי‪.‬‬
‫הילדים נהנו מאוד מהמכתב של אדם‪.‬‬
‫חלק מהילדים התייחסו לאדם בתוך "חנון" הילדים ציינו שהפחד הגדול הוא לא להשתייך‬
‫לקבוצה ולפעמים המחיר הוא‪ -‬לקבל עונש‪,‬לעשות דברים שהם לא כ"כ מסכימים‪.‬‬
‫דיברנו על הסכנות כתוצאה מהפעלת לחץ חברתי על איבוד "אני מאמין שלי" ועל הערכים‬
‫החינוכיים‪.‬‬
‫הבהרנו ת החשיבות בלהיות אסרטיבי ואיך לדעת לעמוד על דעתך גם במצבים של לחץ‬
‫חברתי‪.‬‬
‫הילדים סיפרו סיפורים מחייהם‪ ,‬על ויתורים אותם הם נאצים לעשות על מנת להיות חלק‬
‫מקבוצת במקובלים‪.‬‬
‫אחד התלמידים שיתף את תלמידי הכיתה במקרה שהיה נתון ללחץ חברתי והיה לו קשה‬
‫להחליט מה לעשות‪.‬‬
‫אחד הדברים שעזרו לו להחליט זה שהוא פשוט דמיין את אחיו הבוגר ואח שלו יעץ לו מה‬
‫לעשות באותו מצב‪.‬‬
‫אמרתי לתלמיד שזה דומה לטכניקה של חבר גמד שאנחנו מתייעצים בשעת צרה‪.‬‬
‫התלמידים העלו טכניקות נוספות כדי להתמודד עם לחץ חברתי‪ ,‬כגון‪ :‬עשן דק‪,‬זום‪,‬חבר גמד‪.‬‬
‫בסוף השיעור הילדים התחלקו לקבוצות כל קבוצה הציגה מקרה של לחץ חברתי תוך שימוש‬
‫הטכניקות שנלמדו‪.‬‬