המלצות הגנת הצומח למלפפונים בבתי צמיחה

Transcription

המלצות הגנת הצומח למלפפונים בבתי צמיחה
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫שירות ההדרכה והמקצוע‬
‫תחום הגנת הצומח‪ ,‬אגף ירקות וגד"ש‬
‫מרס ‪2011‬‬
‫המלצות הגנת הצומח למלפפונים‬
‫בבתי צמיחה‬
‫נטע מור ‪ -‬מדריכת הגנת הצומח‪ ,‬מחוז מרכז‪ ,‬שה"מ‬
‫יגאל מירון ‪ -‬רפרנט ארצי לגידול מלפפונים ומדריך לגידול ירקות‪ ,‬שה"מ‬
‫מבוא‬
‫מחלות‬
‫אמצעים אגרוטכניים שונים שיינקטו במהלך הגידול עשויים לצמצם נזקים של מחלות‬
‫נוף אוהדות לחות; להלן חלק מאמצעים אלה‪:‬‬
‫‪ ‬פתיחת וילונות ורשתות למניעת הצטברות לחות במבנה‪.‬‬
‫‪ ‬הגדלת המרווח בין חוטי האורך מעל שורות הגידול עד ל‪ 70-‬ס"מ לשיפור כניסת‬
‫האוויר‪ ,‬האור וחומרי ההדברה אל החלקים הפחות גלויים של הצמחים המודלים‪.‬‬
‫‪ ‬הימנעות מעודף רטיבות הקרקע ע"י קביעת מרווחי השקיה גדולים או שימוש‬
‫בחיפוי קרקע‪.‬‬
‫‪ ‬הימנעות מטיפול בצמחים )גיזום‪ ,‬קטיף( כשהם רטובים‪ ,‬להפחתת מחלות הנגרמות‬
‫ע"י חיידקים‪ ,‬וייתכן שגם וירוסים המועברים במגע‪ ,‬כמו ‪ CGMMV‬במלפפונים‪.‬‬
‫‪ ‬שתילת זנים בעלי נוף מרוסן )כמו ‪ (IV-40‬בעיקר בעונת החורף לשיפור האוורור‬
‫ולצמצום הנגיעות במחלות נוף‪.‬‬
‫‪ ‬סניטציה ‪ -‬הסרת חלקי צמח פגועים וחולים להפחתת מקורות ההדבקה בחלקה‪.‬‬
‫חשוב לציין שריסוסי מניעה טובים עשויים למנוע בחלק מהמקרים הסתבכות קשה‬
‫וקושי רב בעצירת התפשטות המחלות‪ .‬ריסוסי מניעה או ריסוסי תגובה מומלץ לבצע‬
‫לפני היווצרות תנאים טובים להתפתחות מחלות הנוף‪ ,‬למשל לפני ירידת גשמים צפויה‪.‬‬
‫מזיקים‬
‫‪ ‬שימוש נכון ברשתות ‪ 50‬מש הקיימות בכל החממות לגידול מלפפונים עשוי להפחית‬
‫באופן ניכר את הנגיעות במזיקים‪ ,‬כולל כנימת עש הטבק‪ ,‬כנימות עלה‪ ,‬זבוב מנהרות‬
‫וזחלי עשים‪.‬‬
‫‪ ‬רשתות ‪ 50‬מש אינן חוסמות מעבר של תריפס קליפורני אך מפחיתות את כניסתו‬
‫למבנה‪ .‬אקריות אדומות מוסעות באופן פסיבי לתוך המבנים ללא קשר לשימוש‬
‫ברשתות‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש ביריעות פלסטיק בולע ‪ UV‬לחיפוי גגות המבנים מפחית את אוכלוסיית‬
‫המזיקים )כמו כנימות עלה וכנימת עש( בחממה‪ ,‬וכתוצאה מכך מופחתת הנגיעות‬
‫בווירוסים‪.‬‬
‫‪ ‬לפני שתילת גידול חדש חשוב להקפיד על ניקיון המבנה והסביבה מעשבייה‬
‫ומשאריות גידול קודם העלולים לשאת עליהם מזיקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעונות החמות‬
‫מומלץ לרסס את המבנה לפני השתילה בתכשירים כלליים כנגד מזיקים ואקריות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬יש להימנע משתילה או מזריעה של גידולים שונים המובאים ע"י הפועלים הזרים‬
‫בתוך המבנים ובסביבתם‪ .‬שתילים אלו מהווים מקור הדבקה לווירוסים שונים‬
‫העלולים לפגוע בגידול‪.‬‬
‫מומלץ להשתמש רק בתכשירים המורשים בגידול ועל פי הרשום בתוויות‪ ,‬ולהקפיד‬
‫על מרווח ימים מקטיף כנדרש‪.‬‬
‫מחלות‬
‫עובש אפור )בוטריטיס( ‪ -‬בחודשי החורף ניתן להשתמש למניעת המחלה ברובראל‪,‬‬
‫רסק‪ ,‬בראבו‪/‬דקוניל‪ .‬עם הופעת נגיעות מומלץ לטפל במיתוס‪ ,‬פרופיקה‪ ,‬סוויץ' או‬
‫טלדור‪ .‬סוויץ' בריסוס יעיל גם להדברת קשיוניה גדולה‪.‬‬
‫כשותית ‪ -‬למניעת המחלה מומלץ לטפל בתכשירי מנקוזב )כגון מנצידן(‪,‬‬
‫בראבו‪/‬דקוניל‪ .‬עם הופעת המחלה יש לטפל בתכשירים בעלי יכולת פגיעה בפטרייה‪.‬‬
‫להלן חלוקת התכשירים להדברת כשותית לפי אתר הפעולה ומידת הסיסטמיות שלהם‪:‬‬
‫קבוצה ‪ - 1‬מעכבי סינתזת צלולז )טרנסלמינרים‪ ,‬מונעים(; כוללים את התכשיר‬
‫אקרובט ודומיו‪ ,‬וולבון‪ ,‬מלודי דואו ורבוס‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 2‬מעכבי ‪) RNA‬סיסטמיים מאוד‪ ,‬מונעים ומרפאים(; כוללים‬
‫סנדומיל‪/‬מילור‪ ,‬רדומיל גולד‪/‬אצילון גולד‪/‬פוליו גולד וגלבן‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 3‬מעכבי נשימה; כוללים סכיור‪/‬קונסנטו )בתוספת דיינון(‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 4‬משרני עמידות )סיסטמיים‪ ,‬מונעים(; כוללים קנון‪/‬קיפ ואלייט‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 5‬חדירות ממברנות )סיסטמיים(; דיינון‪/‬דותן‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - 6‬מנגנון לא ידוע )סיסטמיים‪ ,‬מונעים ומרפאים(; כוללים מנקור ודומיו‪.‬‬
‫יש לטפל לסירוגין בתכשירים מקבוצות שונות‪ .‬במקרה שמשתמשים בשני תכשירים‬
‫ביחד להדברת כשותית‪ ,‬יש לשלב תכשירים מקבוצות שונות‪ .‬בזמן הקטיף‪ ,‬בעיקר‬
‫למניעת המחלה‪ ,‬ניתן להשתמש בתכשירים המורשים לחקלאות האורגנית‪ :‬מור‬
‫)בתוספת גניקן( או טימורקס גולד‪.‬‬
‫קשיוניה גדולה ‪ -‬בחודשי החורף למניעת המחלה מומלץ להגמיע את החלקה כשלושה‬
‫שבועות לאחר השתילה בבויסטין או בדלסן במינון של ‪ 0.3‬גרם‪/‬צמח )יכול להחליף‬
‫טיפול אחד כנגד פוזריום(‪ .‬טיפול זה יגן על הגבעולים למשך כחודש ימים‪ .‬להגנה על‬
‫חנטים ופירות ניתן לרסס במידת הצורך בסוויץ'‪ ,‬בויסטין‪/‬דלסן או רובראל‪.‬‬
‫קימחון ‪ -‬הקימחון פעיל יותר בעונות האביב‪ ,‬הקיץ והסתיו‪ .‬בחורף פעילות הקימחון‬
‫פחותה‪ ,‬אך עשויה להתגבר בחורף חם‪ .‬לחלק מהזנים ישנה סבילות מסוימת למחלה‪.‬‬
‫אם מופיעה נגיעות‪ ,‬יש לרסס בתכשירים מקבוצות כימיות שונות כדי למנוע התפתחות‬
‫עמידות‪ .‬קבוצות התכשירים‪ .1 :‬תכ' מקבוצת מעכבי ארגוסטרולים‪ ,‬כמו באיפידן‪,‬‬
‫שביט‪ ,‬סיסטאן‪ ,‬אופיר‪ ,‬אנויל ועוד; ‪ .2‬פולר‪/‬פופאי‪/‬פרלין סופר; ‪ .3‬נץ; ‪ .4‬נמרוד; ‪.5‬‬
‫שמנים ‪ .6 ;EOS ,JMS‬תכשירים אורגניים‪ :‬מור )בתוספת גניקן( או טימורקס גולד‪.‬‬
‫חשוב לציין שהתכשירים מהקבוצה הראשונה הם שאריתיים ומתגלים בשכיחות‬
‫יחסית גבוהה בבדיקות מדגמיות שמתבצעות ע"י המעבדות לבדיקת שאריות חומרי‬
‫הדברה בפרי‪ ,‬ולכן יש להימנע מהשימוש בהם בתקופת הקטיף‪.‬‬
‫קמחונית ‪ -‬מחלה נדירה למדי‪ .‬מופיעה ככתמים צהובים‪ ,‬קטנים ומצולעים‪ ,‬המלווים‬
‫בתפטיר לבן בצדו התחתון של העלה‪ .‬להדברה ‪ -‬ראה "קימחון"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫דידימלה ‪ -‬המחלה עלולה לפגוע בגבעולים‪ ,‬בעלים ובפירות‪ .‬כדי למנוע נזק בפרי חשוב‬
‫להקפיד בריסוס על כיסוי טוב של קומת הפרחים שממנה ככל הנראה מתבצעת‬
‫ההדבקה‪ .‬מניעה והדברה‪ :‬בראבו‪/‬דקוניל‪ ,‬בויסטין‪ ,‬דלסן ותכשירי מנקוזב ‪ -‬שני‬
‫ריסוסים עוקבים במרווח של שבוע‪ .‬תכשירים מקבוצת פרוכלורז )אוקטב‪ ,‬מיראז'‬
‫וספורטק( וסיגנום נותנים מענה לנגיעות בדידימלה באזור צוואר השורש‪ .‬תכשירים‬
‫אלו מיועדים ליישום בהגמעה ובשום מקרה אין לרססם על נוף הצמחים מחשש לנזק‪.‬‬
‫פוזריום ריקבון הגבעול והשורש ‪ -‬הימנעות מנגיעות במחלה מחייבת היערכות רב‪-‬‬
‫תחומית מצד החקלאי‪ ,‬המתבטאת בחיטוי קרקע יעיל‪ ,‬סניטציה בחממה ובסביבתה‪,‬‬
‫שימוש בצמחים מורכבים והעדפת זנים בעלי רגישות נמוכה יחסית‪.‬‬
‫הדברה כימית‪ :‬טיפולי הגמעה בתכשירים מקב' הפרוכלורז )מיראז'‪ ,‬אוקטב וספורטק(‬
‫‪ 0.2-0.1‬גרם‪/‬סמ"ק לצמח )‪ 500-250‬גרם‪/‬סמ"ק לדונם( או סקולר )אחד ממרכיבי‬
‫הסוויץ'( ‪ 100‬סמ"ק לדונם החל מ‪ 10-7-‬ימים משתילה אחת לשבועיים‪ 5-3 ,‬טיפולים‬
‫למחזור גידול‪ .‬חשוב לציין כי במינונים גבוהים תכשירי פרוכלורז עלולים לגרום‬
‫לתגובה פיטוטוקסית של עיכוב ונינוס הצמח ופגיעה במערכת השורשים‪ ,‬בעיקר‬
‫בחודשי החורף‪ .‬טיפולים בבויסטין או בדלסן למניעת קשיוניה גדולה‪ ,‬עשויים לדחות‬
‫או להאט את קצב ההדבקה במחלה‪.‬‬
‫חיידקים מקבוצת הפסאודומונס סירינגה – אחד מסימני המחלה הוא הופעת כתמים‬
‫צהובים שמרכזם נקרוטי )רקמה מתה( ולעתים מימי מהיקף העלה כלפי פנים או‬
‫בצמוד לעורקים‪ .‬אמיר הצימוח נראה כשושנת צהובה עם עיוות חזק‪ ,‬וגידולו נעצר‪.‬‬
‫במקרים קיצוניים מבחינים בנבילה של האמיר‪ ,‬המלווה בהחמה לאורך הגבעול‪,‬‬
‫והצמח כולו קמל‪ .‬מומלץ לא לטפל בצמחים כשהם רטובים בשעות הבוקר‪.‬‬
‫תכשירי נחושת עשויים למנוע הדבקות משניות בחלקה‪ .‬שימוש מופרז בתכשירי‬
‫נחושת כמו קוציד עלול לגרום צריבות‪ ,‬הצהבות עלים ועיכוב רב בגידול‪ .‬יש להשתמש‬
‫בריכוז ‪ 0.3%‬ובלא יותר מ‪ 200-150-‬גרם תכשיר נחושתי לדונם‪ ,‬עד שני ריסוסים בעונה‪.‬‬
‫הווירוסים ‪ CGMMV‬ו‪ - CFMMV -‬מועברים בזרעים ובקרקע נגועה‪ ,‬ובהמשך בקלות‬
‫רבה באופן מכני באמצעות העובדים במהלך העבודה השוטפת בגידול‪ .‬הווירוס הנפוץ‬
‫כיום הוא ‪ .CGMMV‬לאחרונה נצפה שוב במספר רב של חלקות הווירוס ‪,CFMMV‬‬
‫אשר לפני כמה שנים היה נפוץ במלפפונים במושב אחיטוב‪ .‬בשונה מהווירוס ‪CGMMV‬‬
‫‪ ,‬גורם ה‪ CFMMV-‬בנוסף למוזאיקה על גבי העלים‪ ,‬עצירת צימוח ונבילת צמחים‪ ,‬גם‬
‫לשינויי צבע קשים על הפירות‪ .‬למניעת הפצת הווירוסים מומלץ לשמור על סניטציה‬
‫במהלך הגידול ולמנוע מעבר של עובדים מחלקות מבוגרות לחלקות צעירות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יש להימנע משתילת זנים חדשים לצורך תצפיות‪ ,‬ממקור לא בטוח‪.‬‬
‫פיתיום ‪ -‬בחלקות ללא חיטוי כלשהו עולה הסיכוי להתמוטטות שתילים לאחר שתילה‬
‫כתוצאה מפיתיום‪ .‬ההתמוטטות מלווה בריקבון בצוואר השורש ובשורשים‪ .‬מומלץ‬
‫להימנע משתילה עמוקה ומעודפי מים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ לטבול את השתילים לפני‬
‫השתילה בדיינון‪/‬דותן בריכוז של ‪ 0.15%‬ולהגמיע את החלקה לפני השתילה ובתחילת‬
‫הגידול בתכשירים הללו‪ .‬שתילת שתילים בעלי גוש גדול של ‪ 2‬אינטש תסייע בקליטה‬
‫ובצימוח מהיר‪ .‬לשתילים אלו יהיה סיכוי טוב יותר להתחמק ממחלה זו‪.‬‬
‫נמטודות יוצרות עפצים ‪ -‬בחלקות ללא חיטוי כלשהו עלולה להופיע נגיעות בנמטודות‬
‫יוצרות עפצים‪ .‬מומלץ לטפל כשבוע עד עשרה ימים לפני השתילה‪ ,‬על אדמה לחה‪,‬‬
‫בקוטל נמטודות כמו ראגבי‪ ,‬וטיפול נוסף יינתן לאחר שתילה עד שבוע לפני הקטיף‪.‬‬
‫במהלך הגידול ניתן להשתמש גם בויידט או בוויוה עד שבועיים לפני קטיף‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מזיקים‬
‫אקרית קורים אדומה ‪ -‬הדברת האקרית האדומה נעשית בעייתית יותר ויותר‬
‫במלפפונים‪ .‬יש להתחיל בהדברה בנגיעות נמוכה ולרסס לקבלת כיסוי טוב בצדם‬
‫התחתון של העלים‪ .‬תכשירים מומלצים‪ :‬פלורמייט‪ ,‬תכשירי אבמקטין )כגון ורטימק(‪,‬‬
‫מילבנוק‪ ,‬אקסמייט‪ ,‬מייטקלין ועוד‪ .‬מומלץ לשלב תכשירים אלו עם קוטלי ביצים‬
‫ודרגות צעירות כמו ספיידר או לשלב עם שמנים )אולטרה פיין‪.(JMS ,EOS ,‬‬
‫כנימת עלה הדלועיים ‪ -‬בחורף חם‪ ,‬באביב ובסתיו גורמות נזק ישיר כתוצאה מפגיעה‬
‫בצימוח הצעיר ועצירת הגידול‪ .‬כנימות עלה משמשות גם וקטורים לווירוס הצוקיני‬
‫הגורם למוזאיקה ועיוותים קשים בעלווה ובפרי‪ .‬מומלץ להגמיע בקונפידור או לרסס‬
‫לפי הצורך במוספילן‪ ,‬איפון ועוד‪.‬‬
‫כנימת עש הטבק ‪ -‬עיקר הנזק של כנימת עש הטבק במלפפון מתבטא בהיותה וקטור‬
‫לווירוס הצהבת העלים של הדלועיים‪ .‬כנימת העש פעילה בעיקר באביב‪ ,‬בקיץ ובסתיו‪.‬‬
‫שיא האוכלוסיות צפוי בחודש ספטמבר‪ .‬החל משתילות יוני ניתן להשתמש בזנים בעלי‬
‫סבילות לווירוס ההצהבה כמו נונם ו‪ .2232 -‬הדברה‪ :‬הגמעה בקונפידור או ריסוס‬
‫בתכשירים כמו איפון‪ ,‬אקטרה ומוספילן‪ .‬שימוש ברשתות ‪ 50‬מש בצורה תקינה יפחית‬
‫באופן משמעותי את הנגיעות בווירוס‪.‬‬
‫תריפסים ‪ -‬אוכלוסיות גבוהות של המזיק עלולות לפגוע בצימוח הצעיר ולעצור את‬
‫הגידול‪ .‬כמו כן‪ ,‬התריפסים עלולים לגרום שריטות ועיוות בפירות‪ .‬התכשירים‬
‫המומלצים הם טרייסר אולטרה‪ ,‬ספרטה‪ ,‬מרשל‪ ,‬תיונקס‪ ,‬פרודקס ועוד‪.‬‬
‫זחלי עשים ‪ -‬בעיקר פלוזיה‪ ,‬פרודניה ולפיגמה‪ .‬ההדברה תיעשה באמצעות מוליט‪ ,‬ראנר‬
‫או אטברון‪ .‬מץ' אינו קוטל פלוזיה‪ ,‬וטרייסר אולטרה או ספרטה יעילים בעיקר כנגד‬
‫זחלים קטנים‪ .‬בתקופת הקטיף )‪ 3‬ימי המתנה( רצוי לטפל בלאנט ודיויפאן להדברת‬
‫זחלים קטנים‪ ,‬ולקבלת תוצאות טובות יש לעשות זאת בשעות הערב ובמבנה סגור‪.‬‬
‫אקרית העיוותים ‪ -‬אקרית קטנה מאוד‪ ,‬שקופה וקשה לזהותה בנגיעות נמוכה‪.‬‬
‫האקרית מופיעה בקדקודי הצימוח ועלולה לגרום לעצירת הצימוח ולעיוותים בעלים‬
‫ובפירות‪ .‬כנימת עש הטבק יכולה לשאת אותה על הרגליים ולהעביר אותה ממקום‬
‫למקום‪ .‬התכשירים להדברת אקריות אדומות‪ ,‬כמו תכשירי אבמקטין‪ ,‬יעילים גם‬
‫להדברת אקרית זו‪.‬‬
‫מנהרן החממות ‪ -‬גורם למנהרות בעלים‪ ,‬אך לרוב אינו מהווה בעיה בגידול‪ .‬ההדברה‬
‫בריסוס תכשירי אבמקטין )כגון ורטימק(‪ ,‬טרייסר אולטרה או ספרטה והגמעה או‬
‫ריסוס בטריגרד‪/‬טופגרד‪.‬‬
‫מומלץ להשתמש רק בתכשירים המורשים בגידול ועל פי הרשום בתוויות‬
‫ולהקפיד על מרווח ימים מקטיף כנדרש‪.‬‬
‫רשימות מלאות של התכשירים המורשים בפגעים השונים ניתן למצוא‬
‫בחוברת "המלצות להדברת פגעים בירקות" ובאתר השירותים להגנת‬
‫הצומח במשרד החקלאות‪.‬‬
‫כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד!‬
‫‪4‬‬