דפון סופי CGMMV _1_

‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫שירות הדרכה והמקצוע‬
‫תחום הגנת הצומח ואגף הירקות‬
‫נגיף נימור ומוזאיקה ירוקה של‬
‫המלפפון בדלועיים )‪(CGMMV‬‬
‫נטע מור‪ ,‬סבטלנה דוברינין ותמר אלון ‪ -‬מדריכות הגנת הצומח;‬
‫שמשון עומר ‪ -‬ממ"ר דלועיים;‬
‫ויקטוריה ריינגולד‪ ,‬עודד לכמן ואביב דומברובסקי ‪ -‬המחלקה‬
‫לפתולוגיה של צמחים‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז וולקני‬
‫רקע‬
‫נגיף נימור ומוזאיקה ירוקה של המלפפון ‪(CGMMV) Cucumber green mottle mosaic virus‬‬
‫זוהה לראשונה בישראל בשנת ‪ 1990‬באזור נווה יער‪ ,‬כשהוא אינו גורם לתסמיני מחלה‬
‫משמעותיים הן בצמחיית הבר )ירוקת החמור( והן בגידולי מלון באזור‪.‬‬
‫‪ CGMMV‬בדומה ל‪) (TMV) Tobacco mosaic virus -‬הנגיף הראשון שזוהה בעולם הפוגע בעיקר‬
‫בצמחים ממשפחת הסולניים(‪ ,‬משתייך לסוג ה‪ Tobamovirus-‬ובעל מבנה חלקיק נגיפי ייחודיי‬
‫בצורת מקלון קשיח‪ .‬נגיפים מסוג זה ידועים ביציבותם הרבה ועשויים להשתמר תקופות ארוכות‬
‫בקרקעות‪ ,‬בשאריות צמחים ועל קליפת הזרע‪ .‬במהלך שנות ה‪ 2000-‬החלו להופיע תסמיני מחלה‬
‫קשים בצמחי דלועיים שונים‪ :‬במלפפון‪ ,‬במלון ובאבטיח‪ ,‬אשר זוהו כ‪ .CGMMV-‬כיום התפשט‬
‫הנגיף לכל רחבי ישראל‪ :‬מלפפון בעמק חפר ובשאר אזורי הארץ‪ ,‬מלון באזור הערבה‪ ,‬ואבטיח‬
‫במרכז הארץ ובדרומה‪.‬‬
‫תסמיני המחלה ונזק‬
‫במלפפון גורם הנגיף למוזאיקה על העלים‪ ,‬ולעתים לנימור של הפירות )תמונות ‪ .(2 ,1‬בעונות‬
‫גידול חמות נוטים צמחי מלפפון להתמוטט בעקבות נגיעות בנגיף )תמונה ‪ .(3‬לאחרונה נצפו‬
‫תסמיני מחלה קשים בפירות המלפפון כאשר הייתה נגיעות משולבת של ‪ CGMMV‬ו‪Cucumber -‬‬
‫)‪ yellow stunt disorder virus (CYSDV‬המועבר ע"י כנימת עש הטבק‪ ,‬נושא זה נמצא כעת‬
‫בשלבי מחקר‪ .‬במלון בתחילת הגידול נראית מוזאיקה על העלים )תמונה ‪ ,(4‬אך בהמשך הגידול‬
‫נעלמים תסמיני המחלה‪ ,‬ולבסוף מתקבלת פגיעה ברישות ונימור על הפירות )תמונה ‪ ,(5‬הפוגעים‬
‫בשיווקם‪ .‬באבטיח נגוע בנגיף נצפים לעיתים סימני מוזאיקה על גבי העלים )תמונה ‪ ,(8‬אך הסימן‬
‫האופייני הוא החמות על הגבעולים ועל עוקצי הפירות )תמונות ‪ .(7 ,6‬תסמין זה משמש לזיהוי‬
‫הנגיף לפני שיווק האבטיחים‪ .‬כאשר בוצעים פרי אבטיח נגוע‪ ,‬ניתן לזהות התמוטטות של ציפת‬
‫הפרי וריקבון של בשר הפרי )תמונה ‪ ,(7‬תסמינים הגורמים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לפגיעה ביכולת השיווק‪.‬‬
‫תמונה ‪ .1‬מוזאיקה ונימור על העלים במלפפון‬
‫תמונה ‪ .2‬נימור בפרי מלפפון‬
‫תמונה ‪ .3‬התמוטטות צמחי מלפפון כתוצאה‬
‫מפגיעה מהנגיף‬
‫תמונה ‪ .4‬מוזאיקה בעלה מלון‬
‫תמונה ‪ .5‬מוזאיקה ונימור בפרי מלון‬
‫תמונה ‪ .6‬החמה על עוקץ פרי אבטיח‬
‫תמונה ‪ .7‬התמוטטות ציפת הפרי והחמה‬
‫בגבעול אבטיח‬
‫תמונה ‪ .8‬נימור בעלה אבטיח‬
‫דרכי העברה‬
‫מוקדי המידבק הראשוניים בחלקה נובעים משני גורמים עיקריים‪:‬‬
‫• נוכחות הנגיף על קליפת הזרע וברקמות פנימיות‪ ,‬העשויה לגרום להדבקה של הנבט‪ .‬אמנם‬
‫ערכי ההעברה אינם גבוהים )בזרעים מאולחים בנגיף ברמה גבוהה מתקבל בממוצע שתיל‬
‫אחד נגוע מתוך כ‪ 1000 -‬שתילים(‪ ,‬אך חשיבותם רבה בהדבקה הראשונית בשטח‪.‬‬
‫• נוכחות של הנגיף בקרקעות ממחזור הגידול הקודם‪ .‬תהליך השתילה מלווה בפציעות‬
‫מזעריות של השתילים המאפשרים את הדבקתם בנגיף‪ .‬שתילה בקרקע מאולחת בנגיף‬
‫הראתה בממוצע הדבקה של כשתיל אחד על כל ‪ 100‬שתילים‪.‬‬
‫מוקדי המידבק הראשוניים משמשים כ"מקור מידבק" של הנגיף בחלקת הגידול‪ ,‬ומשם הנגיף‬
‫מופץ באופן משני אל מרבית הצמחים במבנה‪ ,‬בעיקר במהלך הפעולות האגרוטכניות‬
‫המתבצעות בתחילת הגידול‪ ,‬כמו זירוד והדליה‪ ,‬ובפעולות מאוחרות יותר כדוגמת הקטיף‪.‬‬
‫גורמים בהפצה משנית‬
‫• הנגיף מועבר באופן מכני ביעילות רבה הן במגע יד או כפפות והן בכלי עבודה כמו סכינים‬
‫ומזמרות‪ ,‬והוא אף נשמר על חוטי ההדליה‪.‬‬
‫• בחינה של הפצת הנגיף בזמן ובמרחב מציגה התקדמות לאורך השורה החל ממוקדי המידבק‬
‫הראשוניים‪ .‬הדבר מסביר את החשיבות שיש להפצת הנגיף במהלך הפעולות האגרוטכניות‪.‬‬
‫טווח פונדקאים‬
‫הנגיף תוקף צמחי תרבות וגידולים מסחריים של מלפפון‪ ,‬אבטיח ומלון‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא עלול‬
‫להישמר גם בצמחיית הבר סביב חלקות הגידול בצמחי ירוקת החמור או כף אווז‪.‬‬
‫דרכי התמודדות‬
‫מניעת הדבקה ראשונית‬
‫• בדיקת זרעים ‪ -‬קיים פרוטוקול לבחינת נגיעות הזרעים במעבדות מוסמכות‪ .‬בארץ הנגיף‬
‫אינו נחשב מזיק הסגר‪ ,‬ולכן ביצוע הבדיקות אינו מחויב לפי חוק‪ .‬על המגדלים לדרוש‬
‫מחברות הזרעים והמשתלות לבצע בדיקה נוספת של הזרעים ולא להסתפק באישורי‬
‫בריאות )שהם לא בהכרח בדיקות מעבדה אלא רק אישור שהצמחים גדלו באזור נקי‬
‫מהנגיף( המוצגים ע"י חברות הזרעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להימנע משתילת זנים חדשים ממקור לא‬
‫בטוח‬
‫• חיטוי זרעים ‪ -‬כיום לא קיים חיטוי זרעים בעל יעילות של ‪ 100%‬כנגד ‪ ,CGMMV‬לכן יש‬
‫צורך באיתור ובפסילה של מכסות זרעים מאולחות בנגיף‪.‬‬
‫• סניטציה ‪ -‬יש לעקור ולסלק מהחממה את שאריות הגידול הקודם )כולל פירות‪ ,‬עלים‪,‬‬
‫גבעולים ושורשים( כדי למנוע אילוח של הקרקע בנגיף‪ .‬לא מומלץ לתחח חומר צמחי‬
‫ממחזור הגידול הקודם אל הקרקע‪ ,‬אם הגידול הבא שייך למשפחת הדלועיים‪ .‬הנגיף מצוי‬
‫גם על חלקי המבנה השונים‪ ,‬לכן מומלץ לרסס את המבנה‪ ,‬את חוטי ההדליה ואת מערכת‬
‫הטפטוף ב‪ 0.3%-‬אקונומיקה במעבר מגידול לגידול‪ .‬אם אפשר‪ ,‬מומלץ להחליף את חוטי‬
‫ההדליה‪.‬‬
‫• חיטוי קרקע ‪ -‬חיטוי קרקע תוך שימוש בפורדור ‪ 36‬עשוי להפחית את הנגיעות בקרקע )כפי‬
‫שתואר עבור נגיף ה‪ .Cucumber fruit mottle mosaic virus (CFMMV) -‬תכשירי חיטוי‬
‫אחרים נמצאו כבלתי יעילים‪.‬‬
‫• טיפול קרקע ‪ -‬ביצוע של מחזור זרעים או הפסקה בין גידול לגידול לתקופה של כ‪3-2-‬‬
‫חודשים במקביל לייבוש החלקה עשויים לצמצם את נוכחותו של הנגיף בקרקע‪ .‬בערבה‬
‫נמצא שחיטוי סולרי במהלך חודשי הקיץ לתקופה של חודשיים ומעלה מנטרל את יכולת‬
‫ההדבקה של הנגיף‪.‬‬
‫• הרכבות ‪ -‬צמחים המורכבים על כנות עמידות או סבילות לנגיף ימנעו הדבקה דרך הקרקע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בצמחים המורכבים על כנות )עמידות‪ ,‬סבילות או רגישות( מערכת הובלת המים‬
‫יעילה יותר ויכולת הצימוח מוגברת‪ ,‬ויש לכך חשיבות רבה בגידול מלפפונים בעונות החמות‬
‫בשל העובדה שצמחים נגועים ב‪ CGMMV -‬נוטים להתמוטט בטמפרטורות גבוהות‪.‬‬
‫• תווך חוצץ ‪ -‬שתילה לתוך גומה המכילה מצע חופשי מהנגיף‪ ,‬תימנע את חשיפתם של שורשי‬
‫השתיל לקרקע המאולחת בחלקה‪ ,‬ובכך עשויה להפחית את הנגיעות הראשונית שמקורה‬
‫בקרקע‪.‬‬
‫מניעת הדבקה משנית‬
‫• דחיית הפעולות האגרוטכניות או כל מגע אחר בשתילים ככל שניתן‪ ,‬בתקופה שלאחר‬
‫השתילה‪.‬‬
‫• איתור והרחקה של צמחים החשודים כנגועים )מוקדי מידבק ראשוניים( במהלך החודש‬
‫הראשון של הגידול‪.‬‬
‫• ניוד של העובדים מחלקות צעירות ונקיות )שהנגיעות בנגיף בהן נמוכה( לחלקות בוגרות‬
‫)נגיעות גבוהה בנגיף( ‪ -‬ולא להיפך‪.‬‬
‫• שימוש בכפפות חד‪-‬פעמיות‪ ,‬החלפתן או טבילתן ב‪ 0.3% -‬אקונומיקה בתדירות גבוהה‪.‬‬
‫• חיטוי כלי העבודה )סכינים‪ ,‬מזמרות( וטבילתם באקונומיקה במעבר מצמח לצמח במהלך‬
‫הפעולות האגרוטכניות‪.‬‬
‫• חיטוי חוטי ההדליה ב‪ 0.3%-‬אקונומיקה או ב‪ 10%TSP -‬בין מחזורי גידול או החלפתם‪.‬‬
‫• יש להימנע מטיפול בצמחים בשעות שבהן ישנה לחות מוגברת‪.‬‬
‫• שימוש בצמחים מורכבים עשוי לצמצם ולדחות את ההדבקה הראשונית‪ :‬במלון מושגת‬
‫הפחתה‪/‬דחייה של תסמיני המחלה המופיעים על הפירות; בגידול מלפפון נמנעת התמוטטות‬
‫נרחבת של צמחים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נגיף ‪ CGMMV‬תוקף מלפפונים‪ ,‬מלונים ואבטיחים ועלול לגרום נזק קשה בחלקות עד‬
‫כדי אובדן מוחלט של היבול‪ .‬נקיטת האמצעים המוצגים בדפון זה עשויה להפחית את הנגיעות‬
‫או לדחותה‪ ,‬ובכך להפחית את הנזק‪.‬‬