ביולוגיה של התא - שיעורים 21-22

Transcription

ביולוגיה של התא - שיעורים 21-22
‫שיעור ‪ :21‬וירוסים – פתוגנים‬
‫‪223‬‬
‫‪24.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :21‬וירוסים – פתוגנים‬
‫בשיעור זה אנחנו נראה מדוע כשמסתכלים על פתוגנים‪ ,‬ובמיוחד על וירוסים – שהם פאראזיטים‬
‫אובליגטוריים – אנו עדיין עוסקים בביולוגיה של התא‪ .‬שיעור זה מעט שונה מהאחרים כי אנחנו ננסה‬
‫להתחיל לראות נתוני אמת ממעבדות וזוהי הזדמנות לראות איך נעשה מחקר‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫אם אנחנו מסתכלים על פתוגנים דוגמת נגיפים הקיימים היום‪ ,‬ניתן לומר שבשל יכולת הניצול של‬
‫המנגנונים והמאגרים הנמצאים בתאים אנחנו יכולים להגדיר את הנגיפים כמומחים והעתיקים ביותר מבין‬
‫האורגניזמים החיים‪.‬‬
‫נגיפים שמנצלים את התאים עושים זאת במנגנון שהוא מהותי להבנת הפעילות של הפתוגן‪ .‬אם אנחנו‬
‫בוחנים היום פתוגנים של אנימליים בכלל ובני אדם בפרט‪ ,‬ההבנה של המקומות בהם הפתוגנים נמצאים‬
‫היא‪-‬היא ההבנה שתוביל אותנו לדרכי טיפול וריפוי‪.‬‬
‫טפילות‪ :‬החיים הטובים‬
‫כשאנו מדברים על פתוגנים אנחנו עוסקים‬
‫למעשה בפאראזיטים‪ .‬בתמונה ניתן לראות‬
‫טפיל – פרעוש – אולם גם אם מגדילים את‬
‫רגלו של הפרעוש ניתן לראות טפילים אחרים‬
‫שמטפילים את הפרעוש‪ ,‬כמו הקרדית – חרק‬
‫טפיל של פרעוש‪ .‬כשמתמקדים בקרדית רואים‬
‫נקודות שהן מושבות חיידקים שטופלות את הקרדית; בתוך החיידקים היינו יכולים לראות בקטריופאג'ים‬
‫– נגיפים התוקפים חיידקים‪ .‬זוהי סדרה של תצורות חיים פאראזיטיות‪.‬‬
‫צורות שונות של טפילים אנושיים‬
‫נגיפים‬
‫אם נסתכל על פאראזיטים אנושיים אנחנו רואים קטגוריות שונות‬
‫לפאראזיטים‪ :‬משמאל אנו רואים תמונה של נגיף הפוליו; נגיף זה הוא‬
‫למעשה צבר של חלבונים וחומר גנטי )‪ RNA‬במקרה זה(‪ .‬ניתן להתרשם‬
‫מגודלו הקטן מאוד – כ‪ 30-‬ננומטר קוטרו‪ .‬הגנום של הפוליו כולל רק כ‪-‬‬
‫‪ 7500‬חומצות גרעין )זוגות בסיסים(‪ ,‬ואנחנו יכולים להבין שגנום כה קטן מאפשר מורכבות ביולוגית‬
‫מאוד מוגבלת וקטנה‪ ,‬כ‪ 10-‬טיפוסי חלבונים שונים המקודדים על גדיל ה‪.RNA-‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪224‬‬
‫אין לנו כאן מאפיינים רבים שלמדנו כהכרחיים לתאים‪ :‬ממברנות‪ .DNA ,‬אפילו צריכה קבועה של‬
‫אנרגיה אינה קיימת בנגיף בודד שאינו נמצא בתא – לנגיף בודד אין אלמנטים המאפשרים‬
‫מטאבוליזם‪ ,‬ולכן מחוץ לקונטקסט התאי הם לא נחשבים יצורים חיים‪.‬‬
‫מה בכל זאת קיים? החלבונים של מעטפת הנגיף מאפשרים קישור עם התא‪ ,‬דבר שיאפשר תהליך‬
‫מטאבולי‪ .‬התהליך המטאבולי החשוב הוא התרבות – יצירה של נגיפים חדשים‪ .‬העברת החומר הגנטי‬
‫לתא תאפשר יצירה של אלמנטים הכרחיים ליצירה של נגיפים חדשים‪.‬‬
‫וירוסים מורכבים מגנום קטן ביצור קטן ופשוט מאוד‪ ,‬המורכב ממספר מצומצם של חלבונים‪.‬‬
‫חיידקים )פרוקריוטיים(‬
‫שימו לב‪ :‬התמונה של ‪ Vibrio Cholerae‬מראה למעשה ‪ Toxoplasma gondi‬וההיפך‪.‬‬
‫חיידק הכולרה הוא כבר קפיצת מדרגה מהנגיפים – בחיידק ניתן‬
‫לזהות את כל התכונות שקבענו כתכונות מינימליות לקביעה‬
‫שהיצורים הם חיים‪ ,‬שכן החיידק הוא תא – גם אם לא אאוקריוטי –‬
‫ולכן יש לו ממברנה שמפרידה את תוכנו מהסביבה‪ DNA ,‬כחומר‬
‫גנטי‪ ,‬והוא מסוגל לקיים מטאבוליזם וצורך אנרגיה בכל רגע נתון‪.‬‬
‫המורכבות הזו מתבטאת כבר בגודל של הגנום – כאן כבר קיימים ‪ 4‬מיליון זוגות בסיסים‪.‬‬
‫חד‪-‬תאיים )פרוטוזואה(‬
‫סוג נוסף של פאראזיטים הומניים הם הטוקסופלזמה גונדי‪,‬‬
‫פרוטוזואה – יצור חד תאי אאוקריוטי‪ ,‬שבו ניתן לזהות את‬
‫המאפיינים‬
‫האאוקריוטיים‪:‬‬
‫גרעין‪,‬‬
‫תוספת‬
‫מורכבות‬
‫המתפרשת בתוספת חומר גנטי – כ‪ 80-‬מיליון זוגות בסיסים‪.‬‬
‫רב‪-‬תאיים‬
‫ישנם גם פאראזיטים רב‪ -‬תאיים – כמו הנמטודות‪ .‬במקום תא‬
‫אחד יש אורגניזם רב תאי‪ ,‬דרוש תיאום בין התאים ולכן‬
‫קידוד של אינפורמציה נוספת – כאן מדובר בכ‪ 230-‬מיליון‬
‫זוגות בסיסים‪.‬‬
‫בצורה זו אנו רואים שיש מגוון רחב של פאראזיטים‬
‫וצורות חיים‪ .‬אנחנו רואים שיש רמות שונות של‬
‫מורכבות‪ ,‬והנגיפים – בהם נעסוק היום – הם הפשטות‬
‫המקסימלית‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :21‬וירוסים – פתוגנים‬
‫‪225‬‬
‫קווי ההגנה‬
‫•‬
‫מחסומים פיזיים – שכבת העור שחוסמת כניסת פתוגנים‪ ,‬מרחבים בגוף שבעלי אפיונים כימיים‬
‫להגנה – כמו חומציות הקיבה שאמורה לטפל ברוב צורות הפתוגנים שמנסים להתיישב דרך העיכול‪.‬‬
‫יש לנו כמה אתרי חשיפה לפתוגנים‪ ,‬שם מנסים לקיים מפגש תנאים שלא יאפשרו התיישבות‬
‫הפתוגנים בגופנו‪ ,‬על מנת לשמור על רקמות הגוף כסטריליות‪.‬‬
‫•‬
‫מחסומים ברמה התאית – מנגנון הגנה זה יהיה‪ ,‬סביר להניח‪ ,‬משהו כללי – משהו שנרכש‬
‫באבולוציה כמנגנון הגנה ולכן אמור לתת יתרון הישרדותי‪ .‬מנגנון שכזה סביר להניח יהיה כללי על‬
‫מנת שיימצא בכולנו – כי כולנו מורכבים תאים‪ .‬המנגנון הזה יימצא בתאים מסויימים ולא באחרים –‬
‫מנגנון זיהוי לפתוגנים על מנת להפעיל מנגנוני חירום‪ .‬המנגנון משמש קו ראשון של הגנה של תאים‬
‫חיים‪ ,‬ולכן יוכל לזהות גורמים שאינם טבעיים בתוך התא החי‪ ,‬כמו הוא ‪Double-Stranded RNA‬‬
‫שמשמש לזיהוי מתקפה של נגיפי ‪.RNA‬‬
‫‪ - Double Stranded RNA‬כשדיברנו על ‪ RNA‬בתאים‪ ,‬ראינו שההימצאות של דו‪-‬גדיל היא מאוד‬
‫נמוכה‪ .‬אם תא מזהה דו‪-‬גדיל ברמה גבוהה הוא יודע שזה אירוע זר לטבע הרגיל שלו‪ ,‬ולכן ארוע זה מספיק‬
‫על מנת להפעיל מנגנון הגנה‪.‬‬
‫• מערכות חיסוניות – מיצורים רב‪-‬תאיים פשוטים ועד מורכבים‬
‫כבני האדם‪ ,‬קיימת מערכת חיסונית מולדת –‬
‫‪innate‬‬
‫מוקדמת‬
‫מבחינה‬
‫‪response‬‬
‫‪.immune‬‬
‫זוהי‬
‫מערכת‬
‫אבולוציונית שהפועלת באופן מהיר ומיידי‪ ,‬ללא תלות בחשיפה‬
‫קודמת לפתוגן‪ .‬אולם‪ ,‬הדברים שנותנים לה את מאפייני‬
‫המיידיות שלה הם בעוכריה כי היעילות שלה אינה מירבית‬
‫והספציפיות שלה נמוכה‪.‬‬
‫בשלבים יותר מאוחרים התפתחה )בחולייתנים בלבד( מערכת‬
‫חיסונית נרכשת – ‪ – adaptive immune response‬זוהי‬
‫תגובה נלמדת והינה ספציפית ויעילה כנגד פתוגנים מסויימים‪,‬‬
‫אך היא איטית יותר ותלויה בחשיפה מוקדמת לפתוגן‪.‬‬
‫בעקבות חשיפה של פתוגן‪ ,‬אנחנו יכולים להפעיל באופן מהיר את תגובת המערכת החיסונית‬
‫המולדת וגם הפעלה מורכבת ויסודית )גם אם מאוחרת יותר( של מערכת חיסונית נרכשת‪.‬‬
‫ממה מורכבת תגובה תאית?‬
‫מה למעשה יכול לגרום לתגובה בתא לנוכח הפתוגן? התא‬
‫"רוצה" גם להתגונן מפני הפתוגן וגם להודיע לתאים‬
‫הסובבים אותו אודות קיום הפתוגן‪ .‬לפיכך יהיו לנו קולטנים מעבירי אותות‪ .‬קולטנים אלו הם מסוג‬
‫הקולטנים המצומדים לרצפטור – אלו רצפטורים שמכירים קולטן אשר בעקבות זיהויו יש דימריזציה של‬
‫הרצפטור ובקשר עם הקולטנים האלה או כחלק מהם יש פעילות אנזימטית שמעבירה את האות‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪226‬‬
‫תא שעבר אירוע הדבקה מפעיל תוכנית חירום‪ .‬המטרה שלה היא גרימת שינויי בתא על מנת לעצור את‬
‫המתקפה מחד וגם לשנות את הסביבה התאית‪ ,‬להודיע לתאים האחרים כי הפתוגן התגלה ולנסות להפחית‬
‫את ההתפשטות של הפתוגן בגוף‪ .‬זה יהיה סיגנל בטווח הפאראקריני‪.‬‬
‫המעביר‬
‫הליגנד‬
‫את‬
‫האות‬
‫הפאראקריני הוא ‪.interferon‬‬
‫הוא‬
‫מביא‬
‫לדימריזציה‬
‫של‬
‫רצפטור שהוא טירוזין‪-‬קינאז‬
‫שמזרחן טירוזינים‪ .‬יש זירחון‬
‫הדדי וזירחון עצמי בדימר‪.‬‬
‫הזירחון הזה משמש להכרה וגיוס‬
‫של‬
‫אדאפטורים‬
‫שונים‬
‫–‬
‫‪ – STATs‬המופעלים על ידי‬
‫הגיוס והם יכולים לנדוד לגרעין‬
‫ולשמש כחלק מקומפלקס התיווך‬
‫לשיעתוק‪.‬‬
‫סיגנל אוטוקריני הוא צורה‬
‫ספציפית של סיגנל פאראקריני –‬
‫של תא שמסגנל לעצמו‪.‬‬
‫מדוע הפתוגנים תוקפים את התאים?‬
‫אנחנו מקיימים בגופנו‪ ,‬כגופים חיים‪ ,‬חומרים רבים הדרושים לפאראזיט – למשל נוטריינטים‪ .‬אנחנו גם‬
‫מספקים להם סביבה בטמפרטורה קבועה ולחות קבועה וגבוהה – המים הם מרכיב חשוב של הגוף‬
‫ופתוגנים רבים זקוקים לסביבה זו על מנת להתקיים‪ .‬יתרה מכל אלו‪ ,‬מכיוון שאנחנו מקיימים את החיים‬
‫וצורכים אנרגיה כל הזמן‪ ,‬אנחנו מספקים סביבה שכל הזמן מחדשת את עצמה‪ ,‬מחדשת את מקורות‬
‫ההתיישבות לפתוגן‪.‬‬
‫הגורמים החשובים לפאראזיט‪:‬‬
‫• חומרים חיוניים – נוטריינטים‪ ,‬מצעי גידול‪.‬‬
‫• סביבה נוחה – טמפרטורה קבועה‪ ,‬לחות גבוהה‪.‬‬
‫• סביבה מתחדשת‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :21‬וירוסים – פתוגנים‬
‫‪227‬‬
‫אם אנחנו מסתכלים על גופנו‪ ,‬ניתן לתארו כאקו‪-‬סיסטמה‪ :‬יש בגופנו ‪ 1013‬תאים‪ ,‬והוא מכיל בכל רגע‬
‫נתון ‪ 1014‬חיידקים‪ ,‬פטריות ותאי פרוטוזואה‪ .44‬מצד שני‪ ,‬אנחנו לא תמיד חולים בכל רגע נתון; הסיבה‬
‫לכך היא שרבים מאותם אורגניזמים הם חלק מהפלורה הטבעית שלנו – שהיא פלורה רגילה ואפילו‬
‫חיונית לפעילות התקינה של הגוף‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מיקום החיידקים יכול לקבוע את הפתוגניות שלהם‪:‬‬
‫אותם חיידקים בקונטקסט אחד הם פלורה טבעית ובקטונטקסט אחר הם פתוגניים‪ .45‬מסיבה זו קשה לנו‬
‫למתוח את הקו בין פתוגניים ובין יצורים שמקיימים עימנו קומנסיאליזם‪.‬‬
‫הדרישות לפאראזיטיות‬
‫על מנת להיות פאראזיט האורגניזם צריך‪:‬‬
‫•‬
‫לדעת להגיע למארח‪.‬‬
‫•‬
‫למצוא נישה מתאימה מבחינת נוטריינטים בגוף המארח‪.‬‬
‫•‬
‫להימנע‪ ,‬להסיט או לשרוד את המערכות החיסוניות המולדת והנרכשת של הגוף‪.‬‬
‫•‬
‫להשתכפל תוך שימוש במשאביו של המארח לשם כך‪.‬‬
‫•‬
‫לצאת מהמארח ולעבור למארחים נוספים‪.‬‬
‫מה בדרישות האלו גורם לפתוגניות?‬
‫אנו רואים שבין הדרישות לפאראזיטיות‪ ,‬אין דרישה לגרום למחלה; בתהליכים אבולוציונים יש סלקציה‬
‫של תכונות שהן אלו שמקנות סיכוי גדול יותר של הישרדות – ולכן עולה השאלה מדוע יש סלקציה‬
‫לטובת גרימת מחלה‪ ,‬אם אין דרישה לגרימת מחלה?‬
‫התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה‪,‬אבל יש דוגמאות שבהן ניתן אולי למצוא הסברים ברורים‪:‬‬
‫•‬
‫בפצעים של נגיף ההרפס אנו רואים שהם משמשים כנקודת זינוק למעבר למאחסנים הבאים‪.‬‬
‫•‬
‫חיידק הכולרה מתאחסן במעי ולכן המחלה גורמת לשלשולים‪ ,‬על מנת שיוכל לצאת מהגוף ולעבור‬
‫למארחים אחרים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חובה לזכור כי סימפטומים רבים של מחלה אומנם מתרחשים בסמוך לאירוע המפגש עם הפתוגן‬
‫אולם הסימפטומים הם למעשה תגובה חיסונית של הגוף – תגובות כמו חום או שלשולים וכדומה הם‬
‫נסיון של הגוף להתגונן‪ ,‬למשל החום מנסה לפגוע בחיידק על ידי דה‪-‬נאטורציה ושינוי הטמפרטורה‬
‫הנוחה‪ .‬אלו תגובות כוללניות ומהירות‪ ,‬חלק ממערכת החיסונית המולדת‪ ,‬המשמשת מרווח למידה‬
‫למערכת החיסונית הנרכשת לפתח נוגדנים ספציפיים לפתוגן‪.‬‬
‫‪ 44‬למען האמת‪ ,‬כנראה שזה המספר רק במעיים‪ .‬אבל זה מה שאומרים בביולוגיה של התא אז נתנהג כאילו זה נכון‪...‬‬
‫‪ 45‬למשל‪ ,‬החיידק סטפילוקוקוס אאורוס הוא חיידק בחי בפלורה הטבעית מבלי להזיק‪ ,‬אבל ברגע שהמערכת החיסונית נחלשת‬
‫מעט – מגורמים שאינם קשורים לו – הוא מתרבה בקצב מאוד גבוה ומסוגל לגרום למחלות קשות‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪228‬‬
‫נגיפים‬
‫אנחנו לומדים בבניין זה על מנגנונים תאיים רבים; יש פרוייקטים שמתעסקים בביולוגיה של הסרטן‪ ,‬ואנו‬
‫מבינים היום איך סרטן הורג; אנחנו חוקרים מחלות כרוניות כי הן ניכרות יותר כקשות יותר‪ ,‬ואנחנו‬
‫חושבים על מחלות זיהומיות שנוצרו מפתוגנים כמשהו מזמנים עברו‪ ,‬מימים שלפני אנטיביוטיקה‪ ,‬אך נכון‬
‫להיום מחלות זיהומיות הורגות יותר מכל מקרי הסרטן יחד‪.‬‬
‫לצערנו יש התאמה בין רמה סוציואקונומית‪ ,‬רמת תשתיות ונושאים קשורי תרבות לרמת התמותה‬
‫ממחלות זיהומיות‪ ,‬אולם חשוב להדגיש שיש לנו גם פתוגנים בנגיפים וחיידקים שהם ייחודיים למדינות‬
‫מתועשות – דוגמת חיידק הליגיונלה שמועבר דרך מזגני האוויר‪ .‬כך אנו רואים שגם במדינות מתועשות‬
‫קיימים החיידקים והמזהמים שלהם‪.‬‬
‫המגוון המורפולוגי נובע מטווח שונות גנטית רחב‬
‫הדבר הראשון שבולט כשאנו‬
‫מדברים על נגיפים הוא המגוון‬
‫הרחב מאוד של צורות הנגיפים‬
‫שאנו מוצאים‪ .‬הציורים לעיל‬
‫נותנים מידה של פרופורציה –‬
‫ואנו‬
‫רואים‬
‫שונות‬
‫גדולה‬
‫בגדלים של הנגיפים‪.‬‬
‫מתפרשת‬
‫בגודל‬
‫שונות‬
‫לשונות במורכבות‪ ,‬ולכן‬
‫אנחנו מגיעים גם לשונות‬
‫בגודל הגנום‪.‬‬
‫אם מסתכלים על נגיפים‬
‫משוכללים ומורכבים‪ ,‬כמו נגיף האבעבועות )‪ 270,000 ,poxvirus‬זוגות בסיסים( לעומת ה‪-‬‬
‫‪ parvovirus‬שמכיל ‪ 5000‬בסיסים‪ .‬ההבדל בין בסיסים וזוגות בסיסים אומר גם משהו על צורת הגנום‪:‬‬
‫דו גדיל או חד גדיל‪.‬‬
‫משמעות השונות מתבטאת גם בגנום‪ DNA :‬חד או דו גדילי או ‪ RNA‬חד או דו גדילי‪.‬‬
‫מכיוון שמטרת הנגיף‪ ,‬כמטרתו של כל אורגניזם‪ ,‬היא יצירת עותקים נוספים של עצמו‪ ,‬עולה צורך לייצר‬
‫גדילים נגדיים לגדילים של הנגיף על מנת לשכפל אותם‪ .‬אם החיידק מכניס דו‪-‬גדיל של ‪ ,RNA‬התא מזהה‬
‫זאת; אולם גם אם יכניס חד‪-‬גדיל מוכן לתרגום של ‪ ,RNA‬יהיה צורך בשכפול של החד‪-‬גדיל על מנת‬
‫ליצור חיידקים חדשים; שכפול זה ייצור ‪ RNA‬כפול וכך יפעיל את אות זיהוי ה‪ RNA-‬הדו‪-‬גדילי של‬
‫המערכת החיסונית‪.46‬‬
‫‪ 46‬כשדיברנו על אבולה אמרנו שהוא יכול להיות ‪ ,plus-strand RNA‬שהוא יכול ליצור כבר תרגום‪ ,‬ו‪minus-strand RNA-‬‬
‫שצריך להיות בגרעין על מנת להיות משועתק ואז מתורגם‪ .‬גם גדילי פלוס צריכים להיות משועתקים‪ ,‬על מנת שישוכפלו ולא‬
‫יאבדו לאחר התפרקות ה‪.mRNA-‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :21‬וירוסים – פתוגנים‬
‫‪229‬‬
‫נגיפים המקודדים על ידי ‪ DNA‬יכולים להיכנס לתאים בתנאי שהם יגיעו למרחב התאי המתאים‪ .‬מכיוון‬
‫שכך הם יכולים שלא לקדד לאנזימים ההכרחיים לבנייה עצמית‪ .‬אם יש וירוס שמחדיר גנום לתא‬
‫אאוקריוטי בגרעין‪ ,‬הוא יכול להשתמש באנזימים שקיים בגרעין על מנת לקודד; לעומת זאת בנגיפים‬
‫שיש להם ‪ RNA‬חובה שיהיו אנזימים שיוכלו לקודד ‪ RNA‬על תבנית של ‪) RNA‬אנזימים שלא קיימים‬
‫בתאים אאוקריוטיים או פרוקריוטיים( או שיוכלו לקודד ‪ DNA‬על תבנית של ‪) RNA‬כמו הרטרו‪-‬‬
‫וירוסים‪ ,‬דוגמת ה‪.(HIV-‬‬
‫מבנה וירוס טיפוסי‬
‫לנגיפים אין פעולות מטאבוליזם; התוכנית‬
‫המקודדת בגנום שלהם באה לידי ביטוי רק‬
‫במרחב התאי‪ ,‬שמכיל אנזימים המאפשרים קיום‬
‫חיים עבור הנגיף‪ .‬הנגיף עצמו מכיל רק את‬
‫הקידוד ואת מנגנון השיגור למרחב התאי‪.‬‬
‫באילוסטרציה מינימלית‪ ,‬הנגיף הוא חומר גנטי‬
‫וקאפסיד )‪ – (capsid‬מעטפת חלבונית ראשונית שמגנה על החומר הגנטי‪ .‬ביחד ניתן לקרא ליחידה הזו‬
‫נוקליאו‪-‬קאפסיד )‪ .(nucleocapsid‬נגיפים רבים‪ ,‬אבל בהחלט לא כולם‪ ,‬יכולים להיות גם עטופים‬
‫בשכבה נוספת שהיא שכבה ממברנלית )‪.(lipid envelope‬‬
‫•‬
‫•‬
‫השכבה הממברנלית הזו באה בנוסף ליחידה המינימלית של הנוקליאוקאפסיד‪ .‬המעטפת נרכשת‬
‫בעת היציאה של הנגיפים מהתאים – זהו רמז לכך שנגיפים בעלי מבנה שונה מבצעים הדבקה‬
‫בצורה שונה‪.‬‬
‫המבנה שנכנס לתאים ומתקיף אותם בהתקפה נגיפית מכונה לעיתים ‪ Virion‬והוא מתייחס‬
‫לקומפלקס שהוא גנום‪ ,‬חלבוני קאפסיד וממברנה )אם קיימת(‪.‬‬
‫חלבונים המקודדים על ידי נגיפים‬
‫החלבונים של הנגיף ניתנים לחלוקה בין שתי קטגוריות‪:‬‬
‫•‬
‫חלבונים מבניים )‪ – (Structural‬חלבון מבני הוא חלבון שנמצא בויריון‪ .‬למשל הוא יהיה חלק‬
‫מהנוקליאו‪-‬קאפסיד או חלבון ממברנלי שנמצא במעטפת הממברנה הנרכשת ומשמש לזיהוי של תא‬
‫היעד‪ .‬תפקידם של החלבונים האלה הוא לתווך את ההגעה למערכת התאית של השכפול‪.‬‬
‫•‬
‫חלבונים לא‪-‬מבניים )‪ – (Non-Structural‬חלבונים אלו לא מהווים חלק מהויריון‪ ,‬אבל הם‬
‫נמצאים בגנום כי על מנת שהנגיף יבצע את תהליך השכפול צריך לעשות מניפולציות למרחב התאי –‬
‫לעורר תהליכים מסויימים או להפריע לתהליכים אחרים )למשל להפריע לתהליכים של תגובת‬
‫המערכת החיסונית המולדת(‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כבר עם הפלישה נוצרים חלבונים שתפקידם להתנגד למערכת ההגנה של התא‪ .‬תפקידם של‬
‫חלבונים אלו באופן כללי הוא לתווך‪ ,‬על ידי השפעה על תהליכים תאיים‪ ,‬את תהליך ההדבקה‬
‫וייעל אותו‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪230‬‬
‫דוגמה‪ :‬נגיף ה‪HIV-‬‬
‫נגיף זה הוא הגורם למחלת האיידס‪ .‬אנחנו רואים‬
‫שיש לו חלק חלבוני – נוקליאו‪-‬קאפסיד – אבל רואים‬
‫שהוא גם עטוף ממברנה )‪.(enveloped virus‬‬
‫אם מסתכלים על הגנים שמרכיבים את הגנום של‬
‫‪ ,HIV‬אנחנו רואים שחלק מאותם הגנים מקודדים‬
‫למרכיבים המבניים – כמו חלבוני המטריקס או‬
‫הקאפסיד של הויריון‪ ,‬או חלבונים חשובים כמו‬
‫‪.reverse transcriptase‬‬
‫לעומת זאת יש גנים לא מבניים שנוצרים בצמהלך ההדבקה ומשפיעים על מהלך זה – הנגיף של ‪HIV‬‬
‫עשיר מאוד באלמנטים כאלו יחסים לרטרו‪-‬וירוסים אחרים‪ ,‬וזה מה שגורם למורכבות המחלה‪ :‬החלבונים‬
‫עושים אופטימיזציה של מהלך ההדבקה ומקשים מאוד על הטיפולים כנגד הנגיף‪.‬‬
‫תהליך ההדבקה‬
‫כשאנחנו מסתכלים על תהליך ההדבקה של נגיף כלשהו‪ ,‬ניתן‬
‫לחלק אותו לכמה שלבים‪:‬‬
‫•‬
‫כניסה )‪ – (Entry‬מפגש בין הנגיף והתא‪ .‬בשלב זה הנגיף‬
‫מזהה את התא ושואף להגיע למקורות התאיים שיאפשרו את‬
‫שכפולו – כמו הציטופלזמה המכילה ריבוזומים‪ ,‬שתאפשר‬
‫שיכפול של חלבוני הנגיף‪.‬‬
‫•‬
‫שיכפול )‪ – (Replication‬הנגיפים בונים את המרכיבים‬
‫שיאפשרו הרכבה של נגיף‪.‬‬
‫•‬
‫הרכבה )‪ – (Assembly‬הרכיבים שנבנו על ידי המנגנונים של‬
‫התא המותקף מתאגדים ומתחברים יחד על מנת להרכיב‬
‫נוקליאוקאפסידים חדשים של נגיפים חדשים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :21‬וירוסים – פתוגנים‬
‫•‬
‫‪231‬‬
‫יציאה )‪ – (Egress‬יציאה מגוף התא המארח‪ ,‬בין אם על ידי הנצה )נגיפים עטופי‪-‬ממברנה למשל(‬
‫או על ידי פיצוץ התא )נגיפים שאינם עטופים(‪ .‬התפשטות הלאה לתאים הסובבים‪.‬‬
‫נגיפים שונים נבדלים בכל אחד מהתהליכים הנ"ל‪.‬‬
‫תהליך הכניסה‬
‫ראינו עוד בשיעור הראשון שהממברנה מפרידה בין תוך התא לחוץ התא; על מנת שהרפליקציה של‬
‫הנגיף תתרחש הוא צריך להגיע למרחב התוך תאי‪ ,‬אל המנגנונים המאפשרים שכפול‪ .‬מכונת ייצור‬
‫החלבונים נמצאת בציטוזול – על ידי הריבוזומים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנגיף‬
‫צריך להגיע לציטוזול‪ .‬נגיפים שנבדלים במבנה הינם בעלי‬
‫שיטות שונות להגיע לציטוזול‪:‬‬
‫•‬
‫נגיף עטוף בממברנה – איחוי של המעטפת הליפידית של‬
‫הנגיף עם הממברנה של התא‪ ,‬דבר שיוביל לשפיכה של‬
‫הנוקליאוקאפסיד לתוך המרחב הציטוזולי‪ .‬האיחוי הזה‬
‫מחייב מפגש בין ממברנות ויכול להתרחש על גבי‬
‫המממברנה הפלזמטית או ממברנות פנימיות של התא‪,‬‬
‫אם הנגיף נבלע באנדוציטוזה למשל או מאחה את הממברנה‬
‫שלו עם הממברנה של הוזיקולה או האברון שבלע אותו‬
‫)למשל אנדוזום( על מנת לצאת החוצה אל הציטוזול‪.‬‬
‫מה יכול להפעיל איחוי עם ממברנת הוזיקולה או האברון ולא עם‬
‫הממברנה התאית? אם הוזיקולה מתאחה עם האנדוזום‪ ,‬יש שינוי‬
‫בערך הגבה; אם על גבי הנגיף יש חלבון שעובר שינוי‬
‫קונפורמציה עקב שינוי בערך הגבה‪ ,‬הנגיף יתוזמן לאיחוי רק‬
‫כשהוא בתוך האנדוזום‪.‬‬
‫• נגיפים חסרי מעטפת ממברנלית – נגיפים אלו אינם‬
‫יכולים לעבור איחוי לתוך הציטוזול דרך הממברנה; לפיכך‬
‫יש להם טכניקות שונות‪.‬‬
‫נגיף הפוליו למשל הינו בעל קאפסיד המזוהה על ידי‬
‫חלבונים ממברנליים שמכניסים אותו פנימה בוזיקולה‪.‬‬
‫מרגע שנכנס הוא עובר שינוי קונפורמציה העוזר לו לשחרר‬
‫או להזריק את הגנום החוצה למרחב הציטוזולי‪.‬‬
‫נגיף השפעת משתמש בשיטה אחרת היא בה הוירוס נבלע‬
‫ומגיע לאנדוזום‪ .‬עקב שינוי ערך הגבה יש שינוי‬
‫קונפורמציה בחלבונים שמאפשר שבירה של האנדוזום‬
‫ושיחרור של הנגיף כולו לתוך הציטוזול‪.‬‬
‫לא תמיד כל הנוקליאוקאפסיד נכנס פנימה!‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪232‬‬
‫ריאווירוס )‪(Reovirus‬‬
‫נגיף לא עטוף‪ ,‬ננסה לבדוק כיצד הוא נכנס‬
‫לתאים‪.‬‬
‫בסרטון‪:‬‬
‫באדום‬
‫מופיע‬
‫הנגיף‪,‬‬
‫בירוק‬
‫הקלאטרין‪ .‬ניתן לראות שסביב הנגיף נבנית‬
‫מעטפת קלאטרין ותוך זמן קצר הוא מפרק‬
‫כשהוא בתוך התא‪ ,‬מגייס יכולת תנועה ונכנס‬
‫למרחב התוך תאי‪.‬‬
‫מנגנון הכניסה של הנגיף הוא כניסה אל‬
‫האנדוזום‪ ,‬שינוי קונפורמציה עקב ה‪pH-‬‬
‫הגורם לפיצוץ ויציאה של ליבת הנגיף אל‬
‫הציטוזול‪.‬‬
‫שכפול‬
‫אנו יודעים שבנגיפים יש צורות שונות של חומר גנטי‪ :‬חד גדיל או דו‪-‬גדיל‪ ,‬לינארי או עגול‪ RNA ,‬או‬
‫‪ .DNA‬הצורות השונות מחייבות את הוירוסים להביא איתם את האנזימים המאפשרים לטפל בצורות גנום‬
‫ייחודיות‪.‬‬
‫גודל הגנום קובע את כמות החלבונים שיקודדו על ידי הוירוס; סוג החומר הגנטי קובע את האנזימים‬
‫הייחודיים שהוא ייצטרך לספק‪ .‬כמו כן סוג החומר גנטי קובע את היכולת של הוירוס להיות רדום ו‪/‬או‬
‫להביא לזיהום מסוג אקוטי‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :21‬וירוסים – פתוגנים‬
‫‪233‬‬
‫דוגמה‪ :‬וירוס האבולה וה‪HIV-‬‬
‫כך למשל נגיף האבולה מביא עם כניסתו חלבונים ויראליים שיוצרים ‪messenger (plus-strand) RNA‬‬
‫על בסיס תבנית של ‪ .viral (minus-strand) RNA‬המנגנונים של התא לוקחים את ה‪ mRNA-‬שמיוצר‬
‫על ידי אנזימי הוירוס ומתרגמים אותם לחלבונים‪.‬‬
‫כמו כן ראינו דוגמה נוספת של נגף ה‪ ,HIV-‬שמביא את אנזים ה‪ ,Reverse Transcriptase-‬אנזים‬
‫ייחודי שמאפשר שיעתוק ‪ DNA‬על בסיס ‪.RNA‬‬
‫פונקציה ייחודית מחייבת אנזים ייחודי‪.‬‬
‫הדבקה רדומה – ‪Latent Infection‬‬
‫כשאנו מדברים על נגיפים וצורת קידוד החומר הגנטי‬
‫שלהם‪ ,‬צורות שונותשל חומר גנטי מאפשרות או לא‬
‫מאפשרו יצירה של ‪ .latent infection‬זהו מצב של‬
‫הדבקה רדומה של התא‪ :‬התא מודבק אבל הוא לא‬
‫הולך עד הסוף עם האינפקציה – הוא נשאר רדום‬
‫ומחכה לסימן נוסף על מנת להתחיל בייצור מאסיבי‬
‫של ויריונים‪ .‬בנגיפי ‪ DNA‬יש את היכולת הזו‪,‬‬
‫ודוגמה בולטת להם הם נגיפי ההרפס‪.‬‬
‫אבולוציה של נגיפים – מוטציות‪ ,‬סחיפה גנטית והיברידים‬
‫סוג הקידוד של החומר הגנטי קובע גם את המנגנון של אבולוציית הנגיפים‪:‬‬
‫•‬
‫אם אנו עוסקים בנגיפים עם ‪ RNA dependant-RNA polymerase‬אזי הם בעלי אנזים שמבצעים‬
‫הרבה מאוד טעויות בשכפול‪ ,‬והטעויות האלה משמשות כמקור לשונות גנטית ואבולוציה של הנגיף –‬
‫כי חלק מהטעויות יהיו יעילות כנגד אתגרים ותנאי עקה‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪234‬‬
‫•‬
‫אם הגנום נמצא בוירוס בפיסות‪-‬פיסות ישנה צורה נוספת של התקדמות אבולוציונית על ידי‬
‫קומבינטוריקה של הפיסות‪ .‬אם בנגיפים שיש בהם פיסה אחת יש סחיפה גנטית של שינויים‪ ,‬כשיש‬
‫מספר פיסות של חומר גנטי יכול להיות ‪ – antigenic shift‬אם נגיף שגורם לשפעת מקודד בארבע‬
‫פיסות שונות‪ ,‬ויש תא שנדבק משני סוגים של נגיפים שונים‪ ,‬יכול להיות שילוב בין פיסות –‪RNA‬‬
‫של שני נגיפים שונים ליצירת נגיף חדש וייחודי‪.‬‬
‫יכול להיות שנגיף היברידי כזה לא נחשף למערכת החיסונית של בני האדם וכך גורם למחלה קשה‬
‫בבני אדם – כך למשל השפעת הספרדית הייתה בעלת שינוי אחד אך שינוי זה מנע מהמערכת‬
‫החיסונית להכיר את הנגיף והנגיף התפשט במהירות גדולה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬נגיף השפעת‬
‫נגיף השפעת הוא נגיף עטוף והמערכת החיסונית מזהה חלבוני מעטפת שנמצאים‬
‫בממברנה וחשופים על התא )כך למשל ניתן השם ‪ .(H1N1‬השילוב של‬
‫החלבונים האלה קובע האם המערכת החיסונית תזהה את הנגיף‪ .‬כשנוצר נגיף‬
‫חדש הוא לא מוכר על ידי המערכת כי יש לו שינוי בחלבונים או שילוב חלבונים שונה‪.‬‬
‫אנו יודעים שיש רמות שונות לוירולנטיות של השפעת‪ ,‬החל משפעת עונתית‪ ,‬שאינה גורמת למחלה קשה‪,‬‬
‫ועד שפעת קטלנית; חלק ממה שקובע האם השפעת קטלנית או לא‬
‫הוא מיקום האינפקציה בדרכי הנשימה‪ :‬התיישבות בחלק העליון‬
‫של הקנה תיצור מחלה קלה שמתיישבת בקלות‪ ,‬אבל התיישבות‬
‫במקומות נמוכים יותר מביאה למחלה קשה‪ .‬הרבה פעמים ההבדל‬
‫יהיה אפילו מוטציה בודדת בחלבונים המזהים את התאים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :21‬וירוסים – פתוגנים‬
‫‪235‬‬
‫הרכבה‬
‫הרבה נגיפים יודעים ליצור מבנים ייחודים תוך‪-‬תאיים‪ ,‬מעין בנייה של אברונים‪ .‬האברונים האלה מכונים‬
‫‪ viral factories‬והם נוצרים סביב עותקים רבים של הנגיף‪ .‬העקרון של יצירת מרחב תוך תאי מבודד‬
‫עוזר לריכוז החלבונים של הנגיף וגם לבריחה ממנגנוני ההגנה של התא‪.‬‬
‫במעבדה עובדים על נגיף של פרות וכבשים שעובר על ידי זבובים‬
‫או יתושים‪ .‬הוירוס דומה מאוד לריאו‪-‬וירוס‪ ,‬וניתן לראות בצילום‬
‫מיקרוסקופיה אלקטרונית שבתא מודבק יש הבדלים רבים‪ :‬יש‬
‫איזורי רפליקציה )‪ ,(viral factories‬מעין עיגולים דחוסים של‬
‫חומר שהם למעשה ויריון חדש שנוצר‪ .‬בתא מודבק מאוד ניתן‬
‫לראות צורה של גרעין ‪ viral-factory‬בגודל עצום‪.‬‬
‫למטה‪ :‬שני תאים‪ ,‬האחד נקי והשני )ימני( מודבק ויש בו ‪ .viral factories‬התמונה השמאלי ביותר היא של‬
‫תא מודבק מאוד‪ ,‬ניתן לראות שה‪ viral factory-‬גדול כמעט כמו הגרעין‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪236‬‬
‫יציאה‬
‫אם מנגנוני הכניסה קשורים למבנה הנגיף‪ ,‬אופן היציאה יכול גם להשתמש במבנה של התא‪ .‬יש שני‬
‫אופנים ליציאה‪:‬‬
‫•‬
‫הנצה – מנגנון היציאה של נגיפים עטופים‪ ,‬הם מניצים ומביאים איתם חלק מהממברנה התאית‪ .‬הם‬
‫יכולים להנץ כמו וזיקולה שמשוחררת על ידי התא‪ ,‬או במקרה של וירוסים המיוצרים בגערין הם‬
‫יכולים להיכנס אל ה‪ ER-‬ואל הגולג'י ולצאת עם מעטפת חלבונים וסוכרים שהורכבו באברונים אלו‪.‬‬
‫•‬
‫ציטוליזה – פיצוץ של התא‪ ,‬נעשה לרוב על ידי נגיפים לא עטופים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :22‬השלד התאי – ציטוסקלטון‬
‫‪237‬‬
‫‪27.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :22‬השלד התאי – ציטוסקלטון‬
‫כבר הכרנו אלמנט אחד של השלד – את המיקרוטובולי‪ ,‬האלמנט העבה ביותר של השלד‪ .‬נוסף להם יש‬
‫את המיקרופילמנטים העשויים אקטין‪ ,‬המרוכזים ליד הממברנה הפלזמטית וגם הפילמנטים האמצעיים‬
‫)‪ .(intermediate‬הללו מפוזרים בכל התא‪.‬‬
‫בתמונה משמאל ניתן לראות צביעה‬
‫של ה‪.intermediate Filaments-‬‬
‫הם נראים כאילו הם עוברים בין תא‬
‫לתא‪ ,‬אבל למעשה הם לא חוצים את‬
‫הממברנות – בין התאים יש צמתי‬
‫תקשורת והפילמנטים האלה מקשרים‬
‫בין הצמתים הללו )עליהן נלמד‬
‫בשיעור הבא(‪.‬‬
‫במיקרוסקופיה אלקטרונית רואים ברזולוציה גבוהה יותר את הפילמנטים )התמונה הימנית(‪ ,‬ניתן לראות‬
‫שהם פונים לכל הכיוונים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪238‬‬
‫ה‪intermedient filaments-‬‬
‫מבנה‬
‫המבנה הוא מאורך וברובו אלפא‪-‬הליקלי‪ .‬שתי‬
‫מולקולות של החלבון מתחברות יחד למבנה‬
‫‪ coiled coil‬של דימר – מבנה מאוד יציב של‬
‫הדימר‪ .‬שני דימרים מתחברים ליצירת‬
‫טטראמר‪ .‬שני הדימרים בטטראמר נמצאים‬
‫בכיווניות הפוכה – הצד האמינו של דימר אחד‬
‫פונה לצד הקרבוקסי של הדימר השני‪.‬‬
‫שני טטראמרים בונים אוקטמר וככה זה‬
‫ממשיך ליצירת פולימרים ארוכים עשויים‬
‫מונומרים רבים הקשורים באופן לא קוולנטי ובמקביל‪ .‬בסופו של דבר הכל מלופף בצורה דמויית חבל‪ ,‬או‬
‫סיב‪ .‬אם נחזור לתמונה של המיקרוסקופיה האלקטרונית‪ ,‬אנו מבינים שהחוטים שאנו מבחינים בהם הם‬
‫סיבים בודדים של הפילמנטים‪.‬‬
‫תכונותיו הפיזיות של החבל הן גמישות וחוזק – ואלו בדיוק התכונות של הפילמנטים ומכאן נובע‬
‫תפקידם‪ ,‬בחיזוק המבנה של התא – בעיקר של הממברנה הפלזמטית‪ .‬הממברנה עשויה על בסיס ליפידים‬
‫ולכן מבנהה פחות יציב; הפילמנטים עוזרים לייצב את המבנה שלה‪.‬‬
‫סוגי הפילמנטים‬
‫ישנם כמה סוגים של פילמנטים‪ ,‬הנבדלים במונומרים שבונים אותם‪:‬‬
‫•‬
‫קראטינים – בתאי אפיתל‪ .‬קראטינים מוכרים לנו מהשיער והעור‪ ,‬שמגנים על התאים החיים ברקמה‬
‫מתה; המקור שלהם ברקמה המתה הוא מהפילמנטים‪.‬‬
‫•‬
‫וימנטין ונגזרות וימנטין – נמצאים בתאים שאינם אפיתל)או עצב(‪ ,‬דומים לקראטין‪.‬‬
‫•‬
‫ניורופילמנטים – בתאי עצב‪.‬‬
‫•‬
‫לאמינה גרעינית – פילמנטים הנמצאים בגרעיני התאים‪ .‬בונים את הרשתית של הממברנה הגרעינית‬
‫– הללו לא נמצאים בציטוזול ומחזקים ממברנה פלזמטית אלא נמצאים בגערין ומחזקים את ממברנת‬
‫הגרעין‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :22‬השלד התאי – ציטוסקלטון‬
‫‪239‬‬
‫באיור הבא ניתן לראות הדגמה של מבנה‬
‫הפילמנטים בתוך הממברנה הגרעינית –‬
‫אנחנו רואים שהם מעין תווך )כחול( בין‬
‫הכרומטין )חום( לבין הממברנה‪ .‬המבנה‬
‫שלהם זהה למבנה הכללי של הפילמנטים‬
‫האינטרמדיאטים‪.‬‬
‫במיטוזה‪ ,‬כזכור‪ ,‬בשלב הפרומטאפאזה‪,‬‬
‫יש זירחון של הלאמינה הגרעינית ואז היא מתפרקת‪ .‬בסוף המיטוזה יש דה‪-‬זירחון של הפילמנטים וכך‬
‫מתאפשרת בנייה מחדש של רשת הלאמינה לבנייה מחדש של ממברנת הגרעין‪.‬‬
‫משמאל ניתן לראות תמונה נוספת של מיקרוסקופ‬
‫אלקטרוני סורק שמראה את הלאמינה הגרעינית מתוך‬
‫הגרעין‪ .‬הם קשורים ברשת דרך חלבונים אחרים‬
‫שקושרים את הפילמנטים‪.‬‬
‫המיקרופילמנטים – אקטין‬
‫מבנה‬
‫באיור רואים סיב של אקטין עם קצה )‪ (+‬וקצה )–(‪ ,‬ןכמו שהיה במקרה של מיקרוטובולי – הדבר יוצר‬
‫כיווניות‪ .‬תת היחידות במקרה של המיקרופילמנטים הם האקטין‪ .‬המונומר‪ ,‬אקטין‪ ,‬הוא בעל צורה‬
‫גלובולארית וכל מונומר נכנס באותה הכיווניות – כמו אבני לגו שיכולות להתחבר לאבנים האחרות רק‬
‫מכיווניות מסויימת‪ .‬כך‬
‫מתקבל‬
‫סיב‬
‫כיווניות‪.‬‬
‫שימו‬
‫שבתוך‬
‫בעל‬
‫לב‬
‫מולקולת‬
‫האקטין יש מולקולה‬
‫של ‪.ATP‬‬
‫המיקרופילמנטים עשויי‬
‫האקטין מרוכזים בעיקר‬
‫ליד הממברנה של התא‪.‬‬
‫לאיזור‬
‫הזה‬
‫ליד‬
‫הממברנה קוראים ‪ – Cell Cortex‬קליפת התא‪.‬‬
‫בציור שבעמוד הבא רואים חתכי סיב אקטין בירוק באיזור בו סיב האקטין נקשר לממברנה – לא רק‬
‫שהוא מרוכז בממברנה הוא גם קשור אליה בעזרת חלבונים מחברים )‪ ,attachment proteins‬כחולים(‬
‫וחלבונים ממברנליים )‪ transmembrane proteins‬חומים וירוקים(‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪240‬‬
‫באדום מופיעים חלבונים אחרים – ספקטרין )‪ – (Spectrin‬שהוא גם חלבון סיבי שתפקידו לחבר בין‬
‫נקודות הקישור של האקטין לממברנה‪ .‬הספקטרין בונה רשת שלמה של נקודות קישור של אקטין‬
‫לממברנה‪ .‬הספקטרין מחובר גם הוא לממברנה בחלבונים מחברים )צהובים( וממברנליים )ירוקים כהים(‪.‬‬
‫תפקידים‬
‫•‬
‫מיקרו‪-‬ווילי וצורות ייחודיות אחרות – אחד מתפקידיו של‬
‫האקטין הוא להעניק צורה מיוחדת לתאים‪ ,‬כמו למשל צורת‬
‫המיקרו‪-‬ווילי הנמצאים ע גבי תאי אפיתל המעי‪ .‬בתאים אחרים‬
‫אקטין יכול להימתח כמו יתדות וחבלי אוהל שמותחות את‬
‫היריעה ומעניקות לה צורה‪.‬‬
‫שימו לב שבתאים קיימים כל סוגי הסיבים בו זמנית! פילמנטים‬
‫אינטרמדיאטים נותנים חיזוק לממברנה והאקטין מקנה לה את צורתה‪.‬‬
‫• תנועה של תאים – באיזורים הקדמיים של‬
‫התנועה יש אקטין שנשלח קדימה והוא‬
‫מעורב אקטיבית בתנועה של התא‪ ,‬כפי‬
‫שנראה בהמשך‪.‬‬
‫•‬
‫חלוקה תאית – בשלב הציטוקינזה של‬
‫החלוקה נוצרת טבעת חונקת שמפרידה בין‬
‫שני התאים; הטבעת החונקת הזו מורכבת‬
‫מסיבי אקטין‪.‬‬
‫בכל המקרים האקטין נמצא בתוך הציטוזול‪ ,‬קשור לממברנה הפלזמטית‪ ,‬כולל במקרה של הטבעת החונקת!‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :22‬השלד התאי – ציטוסקלטון‬
‫‪241‬‬
‫חלבונים קושרי‪-‬אקטין‬
‫ישנם חלבונים רבים שקושרים את אקטין ומבקרים את הפעילות שלו‪ .‬האקטין נמצא במצב טבעי של‬
‫שיווי משקל בין בנייה ופירוק של הסיבים )בדומה לאי‪-‬יציבות הדינמית של מיקרוטובולי(‪ .‬החלבונים‬
‫הקושרים של אקטין )‪ (monomer-sequestering protein‬נקשרים אליהם ומונעים את הבנייה וכך‬
‫דוחפים את שיווי המשקל לכיוון הפירוק‪.‬‬
‫ישנם חלבונים אחרים )‪ (nucleating protein‬שנקשרים לקצה המינוס של הסיבים ומונעים פירוק של‬
‫הסיבים – וכך הסיבים מתארכים לקצה הפלוס‪ .‬תפקידם מעט דמה לזה של הצנטרוזום )במיקרופילמנטים‬
‫אין מרכז גדול כמו צנטרוזום לבנייה של הסיבים(‪.‬‬
‫ישנם חלבוני חיבור של הסיבים‪ ,‬כמו חלבוני קיבוץ )‪ (bundling protein‬שנקשר מצידם של הסיבים‬
‫ומאפשר קישור בין סיבים רבים‪ .‬סוג נוסף של חלבונים שהם חלבונים מצליבים )‪(cross linking‬‬
‫נקשרים גם הם לצד הסיבים אך הם מאפשרים קשירה בין סיבים בניצב ולא במקביל‪.‬‬
‫חלבוני ‪ capping proteins‬מייצבים את קצה הפלוס ומזרזים את הבנייה מקצה זה‪ .‬כמו כן הם מונעים‬
‫פירוק של הסיב‪ .‬אלו חלבונים שמטים את שיווי המשקל למצב הסיבים‪ .‬קיימים גם חלבוני מנוע ) ‪motor‬‬
‫‪ (proteins‬לאקטין‪ ,‬המאפשרים תנועה על גבי סיבי האקטין‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪242‬‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫מנגנון הבנייה‬
‫כל מונומר של אקטין מגיע קשור למולקולה של ‪ .ATP‬הוא נקשר לקצה הסיב ולאחר זמן מה יש‬
‫הידרוליזה של ‪ ATP‬ל‪ .ADP-‬במצב זה הקישור לסיב פחות יציב והמונומר יכול לצאת מהסיב‪ ,‬וכך‬
‫מתקבל פירוק של הסיב לאחר הידרוליזה של ‪.ATP‬‬
‫באיור נראה כאילו הם נכנסים מצד אחד‪ ,‬אבל למעשה גם פירוק וגם בנייה יכולים להתרחש משני צידי הסיב‪.‬‬
‫יחד עם זאת יש תמיד בנייה יותר מהירה מהקצה הפלוס‪.‬‬
‫בריכוז מסויים‪ ,critical concentration ,‬יש מספיק מונומרים סביב הסיב כך שיש פירוק באותה מידה‬
‫כמו הבנייה ואורך הסיב לא משתנה‪ .‬מעל הריכוז הקריטי יש בנייה בעודף‪ ,‬מתחתיו יש פירוק‪ .‬לפיכך‬
‫בקרה על הריכוז של המונומרים סביב הסיב הינה חשובה למבנה הסיב ומה הוא עושה בפועל – מתארך‪,‬‬
‫מתקצר או נשאר ב‪.steady state-‬‬
‫בגרף הבא אנחנו יכולים לראות את הפולימריזציה כפונקציה של ריכוז האקטין‪ .‬בקצה המינוס‪ ,‬אם הריכוז‬
‫מספיק גבוה תהיה בנייה; אם הוא נמוך יותר יהיה פירוק‪ .‬בנקודת החיתוך עם ה‪ 0-‬תהיה מידת הריכוז‬
‫הקריטי‪ .‬בקצה הפלוס אנחנו רואים אותו עקרון אבל ניתן לראות שקצב הבנייה הוא מתועדף מאוד והרבה‬
‫יותר מהיר‪ ,‬והריכוז הקריטי לשיווי משקל הוא הרבה יותר נמוך – כלומר צריך ריכוז אקטין הרבה יותר‬
‫נמוך בשביל לקבל פירוק בקצה הפלוס במקום בנייה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :22‬השלד התאי – ציטוסקלטון‬
‫‪243‬‬
‫אם ריכוז המונומרים נמצא בין שתי הנקודות הקריטיות של הקצוות? מחד יהיה פירוק של קצה‬
‫המינוס‪ ,‬מאידך תהיה בנייה של הקצה הפלוס‪ .‬הסיב יישאר בערך באותו האורך‪ ,‬כתוצאה מכך‪ ,‬אולם‬
‫תהיה תנועה נטו של הסיב כלפי קצה הפלוס‪ .‬תכונה זו למשל מאפשרת את התנועה התאית‪ .‬תנועת‬
‫הסיב הזו מכונה ‪ .Treadmilling‬בגלל שאקטין‬
‫קשור לממברנה הפלזמטית או קרוב אליה‪ ,‬התנועה‬
‫של התרדמילינג דוחפת את כל הממברנה הפלזמטית‬
‫לנוע קדימה‪.‬‬
‫באיור משמאל אנחנו רואים תא בתנועה‪ .‬ניתן להבחין‬
‫בשלוחות הנוצרות לכיוון התנועה – אלו מהוות חלק‬
‫אינטגרלי מהתנועה עצמה‪.‬‬
‫יש‬
‫שלוחות‬
‫דקות‬
‫שמכונות‬
‫פילופודיום‬
‫)‪ (filopodium‬ויש עבות יותר בשם למליפודיום‬
‫)‪ .(lamellipodium‬שתי השלוחות מלאות באקטין‪,‬‬
‫אולם בשלוחות הצרות הוא עשוי סיבים מקבילים‬
‫בעלי אותו כיוון‪ ,‬אשר דוחפים את הממברנה‬
‫ומייצבים אותה כאשר הם נעים לכיוון הפלוס‪.‬‬
‫בלמליפודיום יש משהו דומה אולם הסיבים פחות‬
‫מקבילים‪ ,‬ועדיין בעלי אותה כיווניות – כלפי הממברנה הפלזמטית‪.‬‬
‫איזורים אחרים‪ ,‬שאינם נמצאים בשלוחות‪ ,‬מכונים ‪ .contractile bundles‬כאן יש התכווצות של סיבי‬
‫אקטין בסיוע חלבוני מנוע‪ .‬באיזורים אלו הסיבים נמצאים בכיוונים מנוגדים וכך הם גורמים להתכווצות‪,‬‬
‫כפי שנראה בהמשך כשנדון בחלבוני המנוע‪.‬‬
‫מערכת קורטקס האקטין‬
‫סיבי האקטין יוצרים רשת הקשורה על ידי חלבונים‪.‬‬
‫קומפלקס בשם )‪ARP (actin-related protein‬‬
‫)בורדו( נקשר לקצה המינוס של סיב מסויים מחד‬
‫ולצידו של סיב אחר מאידך‪ .‬קומפלקס ‪ ARP‬מונע‬
‫בנייה וגם פירוק של קצה המינוס )הוא סוג של‬
‫‪ .(nucleating protein‬בצורה זו נוצר מבנה ענפים‬
‫וכך ניתן כוח התנגדות לסיבים‪ ,‬אשר כנגדו הם יכולים‬
‫לדחוף את הממברנה‪ .‬כמו כן יש חלבוני ‪capping‬‬
‫)כחול( שמעודדים בנייה בקצה הפלוס‪.‬‬
‫רוב הסיבים פונים לממברנה הפלזמטית ולכן הם מאפשרים לא רק בנייה של הסיבים אלא גם דחיפה של‬
‫הממברנה הפלזמטית וכתוצאה מכך – תנועה של התאים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪244‬‬
‫תנועה של תאים ואקטין‬
‫בתמונה משמאל רואים שני סוגי תאים –‬
‫פיברובלאסט ותא עצב – בצביעה לאקטין‪.‬‬
‫לפיברובלאסט יש שלוחות אקטין המניעות‬
‫אותו לכיוון מטה‪ .‬פעולת ריכוז האקטין באותו‬
‫איזור של כיוון התנועה נעשה על ידי מעבר‬
‫סיגנלים‪ :‬סיגנלים שקוראים לתא לנוע בכיוון‬
‫מסויים גורמים לו לרכז אקטין באיזור‬
‫הקורטקס ההוא ואז נוצרת בנייה שדוחפת את‬
‫התא לכיוון ההוא‪.‬‬
‫בתא העצב אנחנו רואים רק את האקסון ואת הקצוות שלו )ללא גוף התא(‪ .‬השחור זה צביעה של אקטין –‬
‫וניתן לראות שיש ריכוז גדול של אקטין באותו איזור‪ .‬האקסון אם כן מתארך לכיוון מעלה עקב הבנייה‬
‫של האקטין‪.‬‬
‫באיור משמאל ניתן לראות אילוסטרציה של‬
‫החלבון וההתארכות‪ .‬ניתן להבחין בקשירה של‬
‫הסיב‬
‫לאינטגרינים‬
‫)‪proteins‬‬
‫‪,(capping‬‬
‫שמחזיקים אותו ומזרזים בנייה על ידי מונומרים‪,‬‬
‫הגורמת להתארכות הסיב וכך התארכות הממברנה‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬יש הרבה סיבים בתוך השלוחה של‬
‫הפילופודיום‪ ,‬שלא כמו שמודגם באיור‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫פוטוטאקסיס – תנועה לכיוון האור‪ ,‬כמו‬
‫תנועה של חד‪-‬תאיים פוטוסינטטיים‪,‬‬
‫הציאנובקטריה‪.‬‬
‫כימוטאקסיס – תנועה של תאים לפי‬
‫סיגנלים כימיים‪ ,‬כמו זיהוי חיידקים‬
‫שמפרישים חומרים שונים המזוהים על ידי‬
‫ניוטרופילים ואז הם בונים סיבי אקטין‬
‫לכיוון החיידק – וכך רודפים אחריו‪.‬‬
‫מהלך התנועה‬
‫באיור מופיע ציור של תא על משטח – המשטח יכול להיות צלחת פטרי‪ ,‬תאים אחרים או חומר חוץ תאי‪.‬‬
‫•‬
‫התא שולח למליפודיום‪ .‬בכתום רואים את ריכוז האקטין‪.‬‬
‫•‬
‫התא ממשיך לבנות יותר ויותר סיבים לכיוון התנועה – נוצרת שלוחה )‪.(protrusion‬‬
‫•‬
‫לאחר שהשלוחה מתארכת יותר ויותר‪ ,‬יש יצירה של נקודת קישור )‪ ,(focal contact‬עליהן נרחיב‬
‫בשיעור הבא‪ .‬בצד האחורי נדרשת התכווצות של התא על מנת שינוע קדימה‪ .‬בהתכווצות הזו מעורב‬
‫חלבון מנוע בשם מיוזין‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :22‬השלד התאי – ציטוסקלטון‬
‫‪245‬‬
‫חלבוני המנוע של המיקרופילמנטים – מיוזין‬
‫לאקטין יש משפחה אחת בלבד של חלבוני מנוע‪ ,‬שהם‬
‫המיוזין )‪ .(myosin‬לסוגים השונים של מיוזין יש‬
‫מבנה של ראש גלובולארי וזנב‪ .‬הזנב של המיוזין‬
‫קושר‬
‫מטען‪,‬‬
‫בדומה‬
‫לחלבוני‬
‫המנוע‬
‫של‬
‫המיקרוטובולי‪ :‬וזיקולות‪ ,‬אברונים וכדומה – כאשר‬
‫הראש הוא זה שנע על גבי הסיב של האקטין‪.‬‬
‫מיוזין ‪ II‬דומים במבנה למיוזין ‪ I‬אולם הם דימרים‪.‬‬
‫כמו כן יש סיבים של מיוזין ‪ ,II‬שמכילים הרבה מאוד מונומרים של מיוזין בעלי כיווניות סימטרית –‬
‫בקצה אחד של הסיב הם פונים שמאלה‪ ,‬בקצה השני ימינה‪ .‬שימו לב שהתנועה של מיוזין על גבי‬
‫האקטין היא רק לכיוון הפלוס‪ .‬בסיב שני הצדדים נעים לכיוון הפלוס למרות שהם מופיעים בכיוונים‬
‫מנוגדים )בהמשך נראה כיצד זה נעשה ולמה זה גורם(‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪246‬‬
‫מיוזין ‪I‬‬
‫מיוזין ‪ I‬נקשר לוזיקולה ונע על האקטין‬
‫בכיוון פלוס‪ .‬באיור הסיב קשור לממברנה‬
‫הפלזמטית‪ .‬החלבון סוחב את הוזיקולה‬
‫כמטען‪ .‬בצורה כזו מתאפשרת תנועה על‬
‫גבי אקטין שלא קשורה לבנייה ולפירוק‬
‫של סיב האקטין‪.‬‬
‫באיור התחתון אנחנו רואים שהמטען יכול להיות הממברנה עצמה; זנב המיוזין קשור לממברנה‪ ,‬והסיב‬
‫חופשי בציטוזול‪ .‬מכיוון שהממברנה היא די קבועה והסיב חופשי‪ ,‬התנועה של חלבוני המנוע מזיזה‬
‫למעשה את הסיב לאורך הממברנה אחורה‪ ,‬הסיב נע לכיוון המינוס שלו )כי המיוזין נע לכיוון הפלוס(‪.‬‬
‫מיוזין ‪II‬‬
‫הסיב עשוי ראשי שפונים לכיוון אחד‬
‫וראשים שפונים לכיוון השני‪ .‬הראשים‬
‫מקצה אחד של הסיב נעים לכיוון הפלוס‬
‫של סיב אקטין מסויים; הראשים מהצד השני נעים לכיוון הפלוס של סיב אחר‪ .‬כתוצאה אנחנו מקבלים‬
‫תנועה של הסיבים של אקטין אחד לכיוון השני‪ .‬בצורה כזו מתקבלות התכווצויות‪ .‬התכווצויות אלו‬
‫משמשות למשל למשיכת התא קדימה‪ ,‬לאחר שהוא יוצר נקודת הקישור ) ‪focal contact/ adhesion‬‬
‫‪.(site‬‬
‫דוגמה‪ :‬תאי שריר – סרקומרים‬
‫סוג מיוחד של תנועת תאים היא ההתכווצות של תאי שריר‪,‬‬
‫שגם עליה אחראים סיבי האקטין והמיוזין‪ .‬בצילום‬
‫מיקרוסקופיה‪ ,‬ניתן לראות בתא שריר מבנה של סרקומר‬
‫המורכב איזורים כהים ואיזורים בהירים יותר‪ .‬זוהי תמונת‬
‫חתך של מיופיבריל – סיב בתא שריר )המכילים‬
‫מיופיברילים רבים(‪ .‬הסרקומרים הם יחידות חוזרות בתוך‬
‫המיופיבריל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ניתן להבחין בסרקומרים באיזורים כהים ובאיזורים‬
‫בהירים‪ .‬האיזור הכהה הוא סיבים של מיוזין ‪) II‬בירוק( והאיזור‬
‫הבהיר הם סיבים של אקטין )באדום(‪ .‬הסיבה שזה בהיר יותר היא‬
‫כי סיבי האקטין מאוד דקים‪ .‬בתמונה תלת מימדית יותר )משמאל(‬
‫ניתן לראות מבנה של סיב עבה של מיוזין ‪ ,II‬או כמה סיבים יחד‪,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :22‬השלד התאי – ציטוסקלטון‬
‫‪247‬‬
‫וסביבו קשורים קצוות של סיבי האקטין‪ .‬בקצה השני של סיב האקטין )שאין קשור למיוזין( סיב האקטין‬
‫קשור לאיזור המכונה ‪.Z-Disc‬‬
‫בעת ההתכווצות יש תנועה של ראשי המיוזין‪ ,‬הגורמת להתכווצות של סיבי האקטין כיחידה שלמה של‬
‫סרקומר‪ .‬אורכי הסיביים אינם משתנים‪ ,‬הם פשוט נעים על גבי המיוזין‪ .‬כל סרקומר קשור לסרקומר הבא‬
‫דרך ה‪ Z-Disc-‬שתוחמים אותו‪ .‬כאשר כל הסרקומרים מתכווצים יש התכווצות של כל המיופיבריל‬
‫ומכיוון שהוא עבור לאורכו של כל תא השירי מתקבלת התכווצות של תא השיריר כולו‪.‬‬
‫באיור הבא של התכווצות הסרקומר ניתן לראות את הכיווניות של האקטין – תמיד קצה פלוס קשור ל‪Z--‬‬
‫‪ .Disc‬עקב כך הסיבים נמצאים בכיווניות הפוכה אחד לשני‪ .‬ראשי המיוזין ‪ II‬נעים תמיד לכיוון קצה‬
‫הפלוס‪ ,‬וכתוצאה מכך התנועה שלהם תקרב את הדיסקיות‪.‬‬
‫התכווצות זו מתרחשת בהתאם לסיגנלים שמתקבלים בתאי השריר וגורמים להתכווצותם‪ .‬בעת רגיעה יש‬
‫ניתוק של ראשי המיוזין מהאקטין‪ ,‬שבעקבותיו יש חזרה למצב המקורי כמו לאחר הניתוק – כי המצב‬
‫המכווץ הוא מצב של לחץ ויש שאיפה לחזור למצב של פחות לחץ‪.‬‬
‫חלבון נוסף המעורב במערכת הוא הטיטין )‪ ,titin‬בצהוב(‪ ,‬שנקשר בקצה אחד לקצה סיב המיוזין ‪II‬‬
‫ובקצה השני ל‪ .Z-Disc-‬לטיטין יש מבנה סלילי‪ ,‬ולכן בהתכווצות סליל הטיטין יוצר לחץ כמו קפיץ‬
‫מכווץ; זה מגביר את השחרור וההרפייה של התא והשריר כאשר יש ניתוק של מיוזין מהאקטין‪.‬‬
‫יש הרבה חלבונים מעורבים בתהליך אבל אלו המרכזיים שיש להכיר‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪248‬‬
‫תהליך תנועה המיוזין על אקטין מבחינה מולקולארית‬
‫•‬
‫ראש המיוזין נקשר לסיב האקטין‪.‬‬
‫•‬
‫עם כניסה של ‪ ATP‬נגרם ניתוק של המיוזין‬
‫מהאקטין‪.‬‬
‫•‬
‫עקב הידרוליזה של ה‪ ATP-‬ל‪ ADP-‬נגרם שינוי‬
‫קונפורמציה של הראש‪ ,‬שנע בזווית קטנה‪.‬‬
‫•‬
‫לאחר יציאת הזרחן‪ ,‬מתאפשר קישור מחדש של‬
‫המיוזין לאקטין – אבל עכשיו עקב שינוי‬
‫הקונפורמציה הוא נקשר למונומר אקטין שונה מזה‬
‫שהיה קשור אליו בהתחלה‪.‬‬
‫•‬
‫כעת יש הוצאה של ה‪ ,ADP-‬ואז שוב נגרם שינוי‬
‫קונפורמציה – חזרה לזווית התחלתית‪.‬‬
‫•‬
‫התנועה הזו – של החזרה לאחור – גורמת לדחיפה‬
‫של המיוזין על גבי האקטין‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬

Similar documents