טיפול פסיכוסוציאלי בחברה הערבית

‫טיפול פסיכוסוציאלי בחברה הערבית‬
‫ג'ראיסי עאמר‬
‫מבוא‬
‫כתיבה על הטיפול הפסיכוסוציאלי בחברה הערבית במדינת ישראל היא בבחינת אתגר אינטלקטואלי‬
‫ומקצועי ממשי‪ .‬מקצועות טיפוליי כגו מקצוע העבודה סוציאלית‪ ,‬אשר נולדו במדינות המערב והושפעו‬
‫מתרבויות אלו‪ ,‬מתמודדי במכשולי רבי בעת מפגשי ע לקוחות מתרבויות שאינ מערביות‪ ,‬כמו‬
‫התרבות הערבית שהיא תרבות מזרחיתקולקטיבית‪.‬‬
‫אתגר זה הול וגדל כאשר מדובר בחברה הערבית במדינת ישראל‪ ,‬חברה שהיא מיעוט אתני העובר‬
‫תהליכי שינוי וטרנספורמציה חברתיתכלכלית רבי עוצמה והמושפע ברמה הארצית ה מהסכסו הערבי‬
‫יהודי ה מהחיכו ע תרבויות הרוב היהודיות‪ .‬כמו כ החברה הערבית מושפעת מתהליכי הגלובליזציה‬
‫והמודרניזציה המערבית במקביל להזדהותה ע תרבויות מדינות ערב‪ .‬עקב תהליכי אלו נוצרו בחברה‬
‫הערבית קבוצות הטרוגניות במידת המודרניזציה והסוציאליזציה לתרבות המערבית )תתתרבויות(‪,‬‬
‫קבוצות אשר שונות ביניה מבחינת המשתני דת‪ ,‬השכלה‪ ,‬מקו מגורי‪ ,‬אורח חיי וכד'‪.‬‬
‫כדי ליצור קשר טיפולי יעיל יש להכיר באופ מעמיק את המאפייני הייחודיי של חברה זו ושל‬
‫קבוצות שונות שבתוכה‪"ִ ,‬מקו להסתמ על דעות קדומות וסטריאוטיפי‪ .‬היכרות ע מאפייני‬
‫דמוגרפי‪ ,‬סוציופוליטיי‪ ,‬כלכליי ותרבותיי יש בה משו תנאי בסיסי להתחלתו של טיפול רגיש‬
‫תרבותי‪ ,‬טיפול שמביא בחשבו מאפייני אלו ומנסה להתאי את עצמו אליה‪.‬‬
‫לפיכ בהתחלה יוצגו נתוני רקע ומאפייני חברתייכלכליי של החברה הערבית בישראל‪ ,‬ואחר כ‬
‫יוצגו המאפייני הפסיכותרבותיי של התרבות הערבית‪ .‬נוס‪ #‬על כ תהיה התייחסות למצב של‬
‫מחלקות הרווחה בחברה הערבית מבחינת תפקוד‪ ,‬צרכי וקשיי ייחודיי‪ .‬בשלב מאוחר יותר יוצגו‬
‫עקרונות ורציונל הטיפול ה"רגישתרבותית" כטיפול מומל‪ %‬ומועד‪ #‬ע לקוחות ערבי‪ .‬כ הגישה‬
‫ההוליסטית והמודל הביופסיכוסוציאלי‪ ,‬הנגזרי מתפיסה זו‪ ,‬מוצעי כשיטות אבחו וטיפול‬
‫המותאמי למאפייני התרבותיי של החברה הערבית‪ .‬מאחר שמדובר בתרבות מזרחיתקולקטיבית‬
‫מוצע המושג "תרבותאנליזה" במקו הפסיכואנליזה המערבית‪ ,‬אשר מתאר מבני ותהליכי‬
‫אישיותיי ונפשיי ייחודיי בתרבות הערבית‪.‬‬
‫בחלק האחרו יוצגו בהרחבה המתודות הטיפוליות במקצוע העבודה סוציאלית‪ ,‬כלומר הטיפולי‬
‫הפרטניי‪ ,‬המשפחתיי והקבוצתיי המומלצי במפגש הטיפולי ע לקוחות ערבי‪ .‬כמו כ יוצגו שיטות‬
‫וטכניקות טיפוליות אשר נמצאו יעילות ומבטיחות יותר מאשר הטיפולי המערביי הקלאסיי שאות‬
‫רוכשי עובדי סוציאליי באר‪.%‬‬
‫‪1‬‬
‫החברה הערבית בישראל – נתוני רקע‬
‫החברה הערבית בישראל היא קבוצת מיעוט אתנית המונה כ ‪ 1.488.000‬נפש )‪ ,(20%‬לעומת האוכלוסייה‬
‫היהודית המונה כ ‪ 5.703.400‬נפש )‪ .(75.5%‬מתו האוכלוסייה הערבית כ ‪ 1.240.000‬מוסלמי )‪,(82%‬‬
‫‪ 153.100‬נוצרי )‪ (10%‬ו ‪ 121.900‬דרוזי )‪) (8%‬למ"ס‪ .(2009 ,‬רוב האוכלוסייה הערבית מתגוררת באזורי‬
‫הגליל )צפו(‪ ,‬המשולש )מרכז(‪ ,‬הנגב )דרו( והערי המעורבות )ראה טבלה מס' ‪.(1‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1‬האוכלוסייה הערבית לפי האזורי הגיאוגרפיי‬
‫מספרי‬
‫אחוזי‬
‫ס הכל‬
‫גליל‬
‫משולש‬
‫נגב‬
‫‪1.488.000‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪818.000‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪350.000‬‬
‫‪23.5%‬‬
‫‪193.000‬‬
‫‪13%‬‬
‫ערי‬
‫מעורבות‬
‫‪120.000‬‬
‫‪8%‬‬
‫מתו מנאע‪ ,‬ע‪ .(2008) .‬ספר החברה הערבית בישראל )‪ :(2‬אוכלוסייה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ .‬ירושלי‪ :‬מכו ו ליר והקיבו‪%‬‬
‫הארצי המאוחד‪.‬‬
‫כ ‪ 53%‬מאזרחי ישראל הערבי מתגוררי ב ‪ 71‬מועצות מקומיות‪ ,‬כ ‪ 30%‬מה בעשר ערי )או‬
‫אלפח‪ ,‬טייבה‪ ,‬טירה‪ ,‬טמרה‪ ,‬כפר קאס‪ ,‬נצרת‪ ,‬סח'ני‪ ,‬קלנסווה‪ ,‬רהט ושפרע(‪ ,‬כ ‪ 8%‬מה בערי‬
‫מעורבות )חיפה‪ ,‬עכו‪ ,‬יפו תלאביב‪ ,‬לוד‪ ,‬רמלה‪ ,‬נצרת עילית ומעלות תרשיחא(‪ ,‬כ ‪ 3%‬מה ב ‪ 35‬ישובי‬
‫השייכי ל ‪ 14‬מועצות אזוריות שבה שלוש מועצות אזוריות הכוללות יישובי ערבי בלבד וכ ‪4.6%‬‬
‫במקומות שאינ מוכרי כיישובי על ידי משרד הפני )כפרי בלתי מוכרי(‪ ,‬רוב בדווי בנגב‪.‬‬
‫מבחינה חברתיתדתית ‪ 59%‬מהאוכלוסייה הערבית מגדירי עצמ חילוניי‪ 24% ,‬מסורתיי ורק‬
‫‪ 17%‬מגדירי את עצמ דתיי )‪ .(Amara & Schnell, 2004‬ברורה למחבר הסוגייה של הגדרת חילוניות‬
‫בחברה הערבית‪ ,‬אשר אינה מתיישבת ע התפיסה התרבותיתדתית אשר רואה בחילוניות כפירה בדתות‬
‫המונותאיסטיות‪ ,‬דבר לא מקובל חברתית באוכלוסייה הערבית בפרט ובתרבות הערבית בכלל‪.‬‬
‫האוכלוסייה הערבית בישראל‪ ,‬לעומת אוכלוסיית הרוב היהודית‪ ,‬נחשבת לאוכלוסייה צעירה; ‪50.6%‬‬
‫ממנה בשכבת גיל ‪ 190‬ורק ‪ 3.2%‬בגיל ‪ 65‬ומעלה‪ ,‬לעומת ‪ 33.4%‬ו‪ 11.5%‬בהתאמה בקרב יהודי‪ .‬מספר‬
‫הנפשות הממוצע למשפחה ערבית הוא ‪ 4.8‬נפשות‪ ,‬לעומת ‪ 3.5‬נפשות במשפחה יהודית‪ .‬שיעור ניכר‬
‫מהערבי נשארי רווקי ג לאחר גיל ‪ 22.5% :35‬מהגברי ו‪ 31%‬מהנשי בגילי ‪ ,4430‬לעומת ‪28%‬‬
‫ו‪ 20%‬בהתאמה בקרב היהודי‪ .‬גיל הנישואי החיציוני של החתני הוא ‪ 25.4‬ושל הכלות כ‪ ,20.2‬לעומת‬
‫‪ 27.6‬ו‪ 25.3‬בהתאמה בקרב היהודי )למ"ס‪.(2009 ,‬‬
‫על א‪ #‬הדמיו החלקי בי משפחות ערביות ובי משפחות אחרות בישראל‪ ,‬עדיי קיימי ביניה‬
‫הבדלי תהומיי אשר משתקפי‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בדר התמודדות יויומית בבעיות של אפליה פוליטית‪,‬‬
‫אבטלה‪ ,‬עוני‪ ,‬תנאי בריאות פיזית ונפשית קשי‪ ,‬בעיות הסתגלות לשינויי המתרחשי בחברה‬
‫הישראלית בכללותה ובעיקר שינויי תרבותיי שעוברת החברה הערבית‪ ,‬בעיות אינטגרציה בחברת הרוב‬
‫והתמודדות בסביבה דוחה ועוינת וקושי להתמודד בבעיות משפחתיות ואישיות שונות )חאג' יחיא‪.(2004 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫האוכלוסייה הערבית כמיעוט סובלת מתתייצוג כמעט בכל מדדי ההישגי‪ ,‬הפיתוח והרווחה‪,‬‬
‫ומייצוגיתר בכל מדדי העוני‪ ,‬המצוקה ותתהפיתוח‪ .‬הערבי אינ שוליי רק בפוליטיקה אלא ג‬
‫בכלכלה‪ ,‬בחברה‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בתרבות וכמעט בכל תחומי החיי‪.‬‬
‫מנתוני המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬איגוד עובדי סוציאליי‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬מבקר המדינה ועוד ארגוני‬
‫ומשרדי אחרי עולה תמונת מצב המראה על יחס הפו בי המצב הבעייתי שהול ומחמיר אל מול מענה‬
‫שהול ופוחת‪ .‬בזמ ש ‪ 55%‬מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני‪ ,‬לעומת ‪ 15%‬מהמשפחות‬
‫היהודיות‪ 55% ,‬מהשכירי הערבי משתכרי פחות ממחצית השכר הממוצע במשק‪ 60% ,‬מהילדי‬
‫הערבי עניי‪ 41% ,‬מהילדי הערבי ניסו להתאבד‪ 43% ,‬מהתיקי הפליליי שנפתחו לבני נוער ה‬
‫של נערי מהמגזר הערבי ו‪ 29‬יישובי מבי שלושי הישובי מוכי האבטלה ה יישובי ערביי‪ .‬בחמש‬
‫השני האחרונות הייתה עלייה של ‪ 100%‬במספר התיקי החדשי הנפתחי במחלקות הרווחה ברשויות‬
‫הערביות )לעומת עלייה של ‪ 30%‬ארצית(‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עובד סוציאלי ביישוב ערבי מטפל בממוצע בכ ‪350‬‬
‫תיקי‪ ,‬לעומת ‪ 180‬בחברה היהודית‪ ,‬ותקציב הרווחה של הרשויות המקומיות הערביות הוא ‪ 8%‬מכלל‬
‫תקציב המשרד על א‪ #‬שהאחוז הערבי הוא כ ‪ 20%‬מאוכלוסיית מדינת ישראל )אבו עסבה‪.(2010 ,‬‬
‫ג נתוני עמותת "סיכוי" שהיא ארגו חברה אזרחית משות‪ #‬ליהודי וערבי מצביעי על מציאות‬
‫מתמשכת של אי שוויו שבי ערבי ליהודי אזרחי מדינת ישראל‪ ,‬ה בער מדד השוויו המשוקלל ה‬
‫בערכי חמשת המדדי )החינו‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרווחה‪ ,‬התעסוקה והדיור(‪ .‬כל הדו"חות השנתיי של‬
‫העמותה מאז שנת ‪ 1999‬ועד לדו"ח האחרו בשנת ‪ 2008‬מראי על מגמת עלייה מתמשכת בערכי מדדי אי‬
‫השוויו שבי ערבי ליהודי במדינת ישראל‪ .‬הדו"ח האחרו הראה עלייה ברמת אי השוויו שבי יהודי‬
‫לערבי‪ ,‬ה במדד המשוקלל שעמד על ציו ‪ 0.3600‬לעומת מדד ‪ 2007‬שעמד על ‪ 0.3500‬ה בארבעת‬
‫המדדי המצרפיי‪ ,‬קרי הבריאות‪ ,‬הרווחה‪ ,‬התעסוקה והדיור )ראה תרשי מס' ‪) (1‬סיכוי‪.(2008 ,‬‬
‫תרשים מס' ‪ :1‬ערכי המדדים המצרפיים‬
‫בבריאות‪ ,‬דיור ‪ ,‬חינוך ‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬רווחה ומדדי‬
‫השוויון המשוקללים ‪2008 - 2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫מדד הרווחה מדד התעסוקה מדד החינוך‬
‫‪3‬‬
‫מדד הדיור‬
‫מדד הבריאות‬
‫המדד‬
‫המשוקלל‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫על א‪ #‬השיפור ברמת ההשכלה והישגי ההשכלה של האוכלוסייה הערבית בישראל‪ ,‬הישגי התלמידי‬
‫הערבי נמוכי במידה ניכרת לעומת הישגי התלמידי היהודי‪ .‬ג בריאות של הערבי טובה פחות‬
‫מבריאות של היהודי בממדי הבריאות‪ ,‬כמו תחלואה‪ ,‬תמותה‪ ,‬תוחלת החיי‪ ,‬תשתיות של שירותי‬
‫בריאות‪ ,‬איכות ורמת השימוש בה‪ .‬כמו כ קיימי פערי ניכרי בי שתי האוכלוסיות )דאוד‪2007 ,‬א(‪.‬‬
‫נתוני אלו מצביעי על מצוקתה של החברה הערבית בתחומי רבי ועל פערי גדולי בי המיעוט‬
‫הערבי לרוב היהודי‪ ,‬פערי שאינ נסגרי ג בשני האחרונות‪ .‬להפ‪ ,‬בתחומי החברתייכלכליי‬
‫ה א‪ #‬הולכי ומעמיקי‪.‬‬
‫מצד אחד הפערי החברתייתרבותיי בי שתי הקהילות נשאר מהותי על א‪ #‬השינויי‬
‫החברתייכלכליי בחברה הערבית ועל א‪ #‬התקרבות של הערבי בישראל לתרבות היהודית‪ ,‬אימו‪%‬‬
‫ערכי מודרניי והתרחקות מסוימת מאלמנטי מסורתיי )לנדאו‪ .(1993 ,‬המגע ע החברה היהודית לא‬
‫הספיק כדי לחולל שינוי טוטלי בערכי לקראת מודרניזציה והתמערבות‪ .‬המיעוט הערבי לא נטמע והוא‬
‫עדיי שונה מהרוב היהודי מבחינת לאו‪ ,‬הזדהות לאומית‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬דת ומאפייני דמוגרפי‬
‫חברתיי שוני )אלחאג' ‪.(1997‬‬
‫מ הצד האחר החיכו המתמש ע תרבויות יהודיות במדינת ישראל והחשיפה לתרבויות העול‬
‫בכלל והעול הערבי בפרט דר אמצעי המדיה והאינטרנט‪ ,‬נוס‪ #‬על תהליכי המודרניזציה‪ ,‬הגלובליזציה‬
‫והקדמה הטכנולוגית‪ ,‬מביאי לידי כ שהחברה הערבית בישראל עוברת שינויי בתחומי החברה‪,‬‬
‫הכלכלה‪ ,‬החינו‪ ,‬מעמד האישה‪ ,‬מבנה המשפחה‪ ,‬שינויי סוציותרבותיי ועוד )חאג' יחיא‪.(2004 ,‬‬
‫שינויי אלו לעומת שני עברו מתבטאי ברמת פריו נמוכה יותר‪ ,‬ברמת השכלה גבוהה יותר )במיוחד‬
‫בקרב נשי( ושיפור במעמד של הנשי הערביות עקב יציאת לעבוד מחו‪ %‬לבית והשתתפות בפוליטיקה‬
‫המקומית והארצית‪.‬‬
‫עקב תהליכי השינוי והטרנספורמציה ִאמצה החברה הערבית התנהגויות מערביות מסוימות‪ ,‬כמו‬
‫חברות ע בני המי השני‪ ,‬דפוסי בילוי מערביי ותעסוקה בשוק העבודה החופשי‪ ,‬א קבוצות אלו טר‬
‫הטמיעו אל תו המבנה החברתי שלה עקרונות של צדק חברתי ושוויו מגדרי וממשיכות עדיי להציב‬
‫מגבלות באספקטי שוני בחיי האד הערבי‪ ,‬בעיקר כלפי נשי )‪.(Al-Krenawi & Graham, 1999‬‬
‫החברה הערבית הצליחה למעשה לשמר חברה מסורתית ושמרנית ע מערכת ערכית ומנהגי שוני‬
‫במובהק‪.‬‬
‫כחלק מהחברה הערבית הפלסטינית בישראל‪ ,‬מוסלמי‪ ,‬נוצרי ודרוזי אמנ שותפי לתנאי‬
‫חברתיי‪ ,‬היסטוריי ופוליטיי דומי‪ ,‬א ג שוני במידה מסוימת בזהות הדתית‪ ,‬התרבותית‬
‫והאתנית )‪ .(Khattab, 2002‬למשל‪ ,‬הדרוזי‪ ,‬אשר נחשבי לחברה דתית‪ ,‬שומרי של יחסי הדוקי ע‬
‫החברה היהודיתישראלית ומנסי לשלב אספקטי מודרניי בתו המסורתיות הדרוזית ;‪(Firro, 1999‬‬
‫‪ .Khattab, (2002‬הזהויות של שלוש הקבוצות מעוצבות ומושפעות מקרבת ד ומזהויות דתיות‪,‬‬
‫תרבותיות‪ ,‬לאומניות )חלו פ ערבי( ואקלוגיות )‪.(Amara & Schnell, 2004‬‬
‫הערבי בישראל מזדהי פחות ע הישראליות ויותר מחוברי ומזדהי ע השייכויות התרבותיות‬
‫והדתיות‪ 100% .‬מהמוסלמי והנוצרי מדגישי את זהות הלאומניתערבית‪ ,‬כ‪ 90%‬מה מזדהי‬
‫‪4‬‬
‫במידה גבוהה ע שייכות הדתית וכ‪ 60%‬מה מזדהי במידה בינונית בלבד כישראליי‪ .‬לעומת ועל‬
‫א‪ #‬שהדרוזי מזדהי במידה דומה לשייכות הדתית‪ ,‬רק ‪ 40%‬מה מזדהי במידה גבוהה כערבי‪,‬‬
‫לעומת ‪ 83%‬מה המזדהי במידה גבוהה כישראליי )‪.(Amara & Schnell, 2004‬‬
‫בצד קווי הדמיו בקרב שלוש קבוצות הדת‪ ,‬קיימי הבדלי חברתיי וכלכליי ביניה עקב מאפייני‬
‫הקבוצות והחוויה הקולקטיבית ההיסטורית של כל אחת מה‪ .‬למשל‪ ,‬בניגוד למוסלמי והדרוזי‪,‬‬
‫הנוצרי עירוניי יותר‪ ,‬כאשר ‪ 65%‬מה מתגוררי בעיר )זחאלקה‪ .(1990,‬בשל העובדה שהערבי‬
‫העירוניי הסתגלו מהר יותר לתהלי המודרניזציה‪ ,‬יש בקרב הנוצרי שיעור פריו נמו יותר‪ ,‬גיל‬
‫נישואי מבוגר יותר‪ ,‬רמת השכלה גבוהה יותר ואוריינטציה מערבית‪ ,‬כולל יציאה של נשי לעבוד מחו‪%‬‬
‫לבית‪ ,‬רכישת השכלה גבוהה ורמת חיי גבוהה )‪ .(Smooha,1989‬נתוני מספר החברה הערבית בישראל‬
‫משנת ‪ 2008‬מחזקי טענות אלו )ראה טבלה מס' ‪ .(2‬נוס‪ #‬על כ הערבי הנוצרי נחשבי למודרניי‬
‫ולבעלי אידאולוגיה חילונית בתפיסת עולמ ובדפוסי חייה‪ ,‬אידאולוגיה המחליפה את זיקת לכנסייה‬
‫ולדת )צמחוני ‪.(1999 ,‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬השוואה בי' שלוש קבוצות הדת בחברה הערבית בישראל‬
‫מוסלמי‬
‫נוצרי‬
‫דרוזי‬
‫מדדי‬
‫שיעור הפריו‬
‫‪4.3‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪3.8‬‬
‫גיל הנישואי החיציוני של החתני‬
‫‪25.9‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪25.5‬‬
‫גיל הנישואי החיציוני של הכלות‬
‫‪21‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪20.7‬‬
‫אחוז הנשי בשוק העבודה האזרחי‬
‫‪16.8‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪24‬‬
‫אחוז המתקבלי ללימודי אקדמיי‬
‫‪50.3‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪60.0‬‬
‫צפיפות בדיור שלוש נפשות ויותר בבית‬
‫‪3.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫מתו מנאע‪ ,‬ע‪ .(2008) .‬ספר החברה הערבית בישראל )‪ :(2‬אוכלוסייה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ .‬ירושלי‪ :‬מכו ו ליר והקיבו‪%‬‬
‫הארצי המאוחד‪.‬‬
‫מכא נית לראות את פניה המגוונות של החברה הערבית והשינויי שחלו בה ואת התקדמותה‪ ,‬לעומת‬
‫העבר‪ ,‬אשר הובילו למציאות של קבוצות שונות בתו החברה הערבית שאינה עשויה מקשת אחת‪ .‬כמו כ‬
‫קיימי פערי גדולי של השכלה ושל מעמד חברתיכלכלי בי הנוצרי ובי המוסלמי והדרוזי‪ ,‬וכ‬
‫קיימי הבדלי ופערי ניכרי בי הקבוצות‪ ,‬למשל‪ ,‬בי האוכלוסייה הערבית בנגב ובי האוכלוסייה‬
‫הערבית בצפו )מנאע‪ .(2008 ,‬לפיכ אי לראות בשלוש קבוצות אלה קבוצה אחת הומוגנית‪ ,‬וזו טעות‬
‫לחשוב שכל הערבי דומי זה לזה בלי לתת את הדעת לרקע התרבותי והדתי שלה‪ .‬בעת תכנו‬
‫התערבות פרקטית או מחקרית בתו החברה הערבית בישראל יש להתייחס לשלוש הקבוצות באופ‬
‫דיפרנציאלי )‪.(Sherer, 2007‬‬
‫‪5‬‬
‫בצד ההתחשבות בקונפליקטי‪ ,‬בחרדות‪ ,‬במערכות ההגנות ובדפוסי ההתמודדות המלווי את‬
‫תהליכי השינוי של הפרט והמשפחה הערבית‪ ,‬הכרחי להתחשב ג בערכי התרבותיי‪ .‬לעתי קרובות‬
‫ערכי אלו ה המוקד שממנו יש להתחיל בתהלי ההתערבות‪ .‬התייחסות לאוריינטציה הערכית של‬
‫החברה הערבית בישראל‪ ,‬הנמצאת בסטטוס של מיעוט לאומי ואתני‪ ,‬עוזרת למטפל להבי היטב את‬
‫השקפתו של הפרט הערבי‪ ,‬את התייחסותו לסביבה ולבעיותיה‪ ,‬את תחושותיו כלפי בעיותיה ואת הכיוו‬
‫שהוא בוחר כדי להתמודד עמ‪.‬‬
‫המאפייני הפסיכו*תרבותיי של החברה הערבית בישראל‬
‫חוקרי רבי מדגישי כי לאוכלוסייה הערבית עשויה להיות זהות חזקה המבוססת על מאפייני‬
‫אתניי‪ ,‬לשוניי‪ ,‬דתיי )מוסלמי‪ ,‬נוצרי ודרוזיי(‪ ,‬משפחתיי‪ ,‬שבטיי‪ ,‬אזוריי וחברתיי‬
‫כלכליי )עירוניי וכפריי(‪ .‬לפיכ כל ניסיו להסביר ולהבהיר מכני משותפי פוטנציאליי בחברה‬
‫הערבית עלול לחטוא לאמת‪ ,‬וכל אמירה מכלילה תטשטש ותזניח את ההבדלי שבה )אלקרינאווי‪,‬‬
‫‪ .(2002‬ברור אפוא שמסקנות ודיווחי הנוגעי לחברה הערבית זמניי ותלויי בתנאי ובמקו‪ .‬ע‬
‫זאת התמונה אינה חדממדית; בצד חוסר האחדות בחברה זו‪ ,‬הנובע משוני חברתי ומעמדי ומהבדלי‬
‫פוליטיי או דתיי‪ ,‬חולקת החברה הערבית מאפייני משותפי רבי )‪.(Al-Kernawi, 1999b‬‬
‫להבדיל מתרבויות מערביות אשר הושפעו ועדיי מושפעות מתנאי חברתיי‪ ,‬כלכליי‪ ,‬פוליטיי‪,‬‬
‫היסטוריי ודתיי אשר הביאו לפיתוח של ערכי תרבותיי‪ ,‬כמו חירות‪ ,‬עצמאות‪ ,‬פרטיות‪ ,‬תחרותיות‬
‫והגשמת העצמי‪ ,‬התרבות הערבית הושפעה ומושפעת מתנאי אחרי ושוני אשר יוצרי מער שונה של‬
‫ערכי תרבותיי‪ .‬על פי דווירי )‪ (Dwairy, 1997b‬הפנימה רוב האוכלוסייה הערבית נורמות וערכי‬
‫תרבותיי מסורתיי‪ ,‬המושפעי משני הממדי התרבותיי קולקטיביותסמכותיות ומאפייני‬
‫פסיכותרבותיי שיתוארו להל‪.‬‬
‫סמכותיות*קולקטיביות וזהות קולקטיבית‪:‬‬
‫התרבות הערבית היא חברה קולקטיבית‪ ,‬הפרט בה מוותר על העצמי ומציית לרצו הקבוצה שמייצגת את‬
‫הנורמות והערכי בחברה הערבית‪" .‬העצמי" שיי לזהות המשפחתית אשר משפיעה רבות על זהות האד‬
‫הערבי‪ .‬הדימוי העצמי תלוי ברובו בש ובסטטוס המשפחתי יותר מאשר בהישגי האישיי‪ .‬למשל‪,‬‬
‫הזהות של האב והא מיוצגת באמצעות קריאתו של האב "אבו )ש הב הבכור(" והא "א )ש הב‬
‫הבכור("‪ .‬הסמכותיות ברמה החברתית בחברה הערבית תלויה בגיל‪ ,‬במי ובקונטקסט החברתי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הילדי והמתבגרי הופכי מנשלטי לשולטי בבגרות ובעת מיסוד משפחת‪ .‬האישה מקבלת את‬
‫מרות הגבר‪ ,‬ויחד ה מטילי את סמכות על ילדיה‪.‬‬
‫היחסי החברתיי אינ נוצרי ברוב מבחירה אישית חופשית‪ ,‬כמו משפחה‪ ,‬שכני וחברה‪.‬‬
‫תחושת המחויבות מניעה אנשי להיות בקשר הדוק ומתמש‪ ,‬בעיקר בעתות שמחה או אבל‪ .‬אי עמידה‬
‫‪6‬‬
‫בחובה זו עלול להביא לידי השלכות חברתיות ומשפחתיות שליליות‪ .‬הצור בהשתייכות ובמקובלות‬
‫חברתית הוא מניע חשוב ממעלה ראשונה לאד הערבי אשר עושה מאמצי גדולי כדי לעמוד בציפיות‬
‫ולשמר קשרי חברתיי ומשפחתיי‪.‬‬
‫הרמוניה ואינטגרציה במשפחה הערבית עדיפות על עימותי‪ .‬שמה הטוב של המשפחה עולה על‬
‫הגשמת רצונות וצרכי אישיי‪ .‬תמיכה בב משפחה עולה על ער הצדק והמוראליות‪ .‬כלומר‪ ,‬ב משפחה‬
‫יג על ב משפחה אחר בלי להתחשב בנסיבות האירוע‪ .‬ג דפוסי ההצבעה בבחירות נעשי ברמה‬
‫המשפחתית‪ .‬המפגשי המשפחתיי נערכי סביב אירוע וחוויה קולקטיבית‪ ,‬והדגש הוא על עשייה‬
‫)הכנות‪ ,‬סידורי והתארגנות( ופחות על החוויה האישית‪ ,‬כמו ביטויי לרגשות‪ ,‬לעמדות ולדעות‪ .‬האד‬
‫הערבי מחשיב מאוד את זהותו המקומית ואת החיבור הרגשי והפיזי לאדמה ולמולדת‪ .‬ניידות ומעבר‬
‫ליישוב אחר אינ שכיחי ומתרחשי רק לעתי רחוקות ובנסיבות חיי חריגות‪.‬‬
‫המסגרת הקונספטואלית של טריאנדיס ושותפיו עשויה לסייע ולעזור באופ ניכר להבי את מאפייניה‬
‫של החברה הערבית כחברה קולקטיבית תו התייחסות לממדי האלה‪ :‬העצמי‪ ,‬עמדות‪ ,‬ערכי‪ ,‬פעילויות‬
‫והתנהגויות )‪.(Triandis, 1995‬‬
‫בחברה הערבית יש דגש על הזהות והעצמי הקולקטיבי אשר מעוצב ומושפע מהזהות המשפחתית‪,‬‬
‫הקהילתית‪ ,‬האתנית והלאומית ופחות על הזהות האינדיווידואלית‪ .‬המרכיבי של העצמי האינדיווידואלי‬
‫)ערכי‪ ,‬שליטה וצרכי( קולקטיביי ברוב‪ ,‬כאשר הפרט מצופה לוותר על מרכיבי אלו לטובת הכלל‪.‬‬
‫אנשי בתרבות הערבית מחזיקי בעול עמדות חיוביות כלפי שימור וטיפוח קשרי משפחתיי‪,‬‬
‫היררכיה ויחסי אנכיי )סטטוס( המבוססי על מי וגיל‪ ,‬כאשר הגבר המבוגר נמצא גבוה בסול‬
‫המשפחתי והחברתי לעומת האישה והילדי‪ .‬יש עמדות חיוביות כלפי ערכי‪ ,‬כמו תמיכה הדדית‬
‫ושותפות‪ ,‬ויחס שלילי כלפי אנוכיות‪ ,‬תחרותיות ועימות‪ .‬לכ ניסיונות לפתור בעיות באמצעות עימותי‬
‫נתקלי באי הבנה‪ ,‬בדחייה ובחר‪.‬‬
‫הערכי העיקריי בתרבות הערבית ה הרמוניה‪ ,‬שמירה על הש הטוב‪ ,‬מחויבות כלפי המשפחה‬
‫והקרובי‪ ,‬שותפות‪ ,‬צניעות‪ ,‬מתינות‪ ,‬חסכנות וסיפוק צורכי האחרי‪ ,‬וזאת באמצעות הזזה הצידה של‬
‫הצרכי האישיי והקרבת‪ .‬ההתנהגויות והפעילויות בתרבות הערבית נעות בציר המשפחתי‪ ,‬כאשר יש‬
‫דגש על שייכות והזדהות ע בני המשפחה‪ .‬הפרט מצופה להפגי משמעת עצמית‪ ,‬שליטה על הרגשות‬
‫ואיפוק‪ ,‬סבלנות ולכידות‪ .‬תרבויות אלו מגלות חוסר אימו וחשדנות כלפי זרי וכלפי תרבויות זרות‬
‫וחיצוניות ומטילות ספק במידת יכולת להבי ולתרו לתרבות‪.‬‬
‫הסוציאליזציה בחברה הערבית‪:‬‬
‫בחברה הערבית מתרחש תהלי סוציאליזציה של התרבות המערבית עקב חשיפה למנהגי‪ ,‬לאורח חיי‬
‫ולתפיסת עול מערבית‪ .‬תהלי זה הביא לידי "קונפליקט בידורי" בי הורי מסורתיי‬
‫וקולקטיביסטיי בתפיסת עולמ ובי דורות צעירי שהחלו לאמ‪ %‬ערכי מהתרבות האינדיווידואלית‬
‫המערבית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫עקב תהלי הסוציאליזציה נוצרו שלוש קבוצות ברמות שונות של סוציאליזציה‪ :‬מסורתיי‪ ,‬דו‬
‫תרבותיי ומתמערבי )‪ .(Dwairy, 1997b‬המסורתיי ברוב תושבי כפרי ערביי ומשמרי ערכי‬
‫מסורתיי וקולקטיביסטיי במשפחת המורחבת בפרט ובחייה בכלל‪ .‬הדותרבותיי‪ ,‬ברוב בני‬
‫מעמד הביניי והמשכילי‪ ,‬מנסי לשלב בי תרבות מערבית חומריתצרכנית ובי הקונטקסט החברתי‬
‫תרבותי מסורתי קולקטיביסטי‪ .‬בקרב המתמערבי‪ ,‬בעיקר בקשרי עסקי וברמה החומרית )כמו בתי‪,‬‬
‫מכוניות‪ ,‬ריהוט‪ ,‬ליבוש ודרכי בילוי וכד'( שולטת עדיי התפיסה המסורתית ברמת היחסי החברתיי‪.‬‬
‫היחסי המשפחתיי‪:‬‬
‫בתרבות הערבית המשפחה מספקת עדיי את רוב צורכי חבריה‪ ,‬בעיקר בעתות משבר‪ .‬משפחה ערבית‬
‫טיפוסית כוללת שלוש דורות לפחות החיי יחד והשותפי לחובות ולאחריות הכלכליות בתו הבית‪.‬‬
‫הדמות הדומיננטית במשפחה היא הגבר המבוגר‪ ,‬ושאר בני המשפחה ובעיקר הנשי דואגי לניהול משק‬
‫הבית ולגידול הילדי‪ .‬על א‪ #‬שתהלי העיור יצר משפחה גרעינית‪ ,‬זו עדיי קשורה רגשית ופיזית‬
‫למשפחת המוצא המורחבת‪.‬‬
‫היחסי בתו המשפחה מאופייני בתלות פנימית; הילדי תלותיי בהוריה אשר הופכי להיות‬
‫תלותיי בילדיה בעת זקנת‪ .‬הצלחה או כישלו של הפרט במשפחה נחשבי להצלחה או כישלו של‬
‫המשפחה כולה‪ .‬מכא נגזרת הזכות להתערב ולשלוט בהתנהגות של שאר בני הבית כדי לשמור ולפגוש‬
‫את צורכי המשפחה‪.‬‬
‫תחושת הביטחו הפנימי של הפרט הערבי תלויה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בטיב הקשרי ע משפחתו ויחסו‬
‫אליה‪ .‬בזמני של יציבות ובעתות משבר‪ ,‬המשפחה‪ ,‬שמה ורווחת חבריה יהיו תמיד ראשוני‬
‫בחשיבות‪ .‬ג התלות ההדדית בתו המשפחה הגרעינית ובי חברי המשפחה המורחבת מודגשת מאוד‪.‬‬
‫תלות זו מתבטאת‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בתמיכה כלכלית‪ ,‬בטיפול בילדי‪ ,‬בדאגה לה ובשמירה עליה‪ ,‬בעבודות‬
‫בית ובתמיכה חברתית הדדית )‪ .(Okasha, 1999‬שלילת התמיכה מב משפחה או אפילו איו בהפסקתה‬
‫ה מקור לח‪ %‬ועלולי לפגו בביטחונו העצמי המלווה בתחושת חרדה קיומית‪.‬‬
‫יחסי הוריילדי במשפחה הערבית עולי בקנה אחד ע הנורמות התרבותיות של יחסי בעלאישה‪.‬‬
‫תפקיד האב הערבי בחינו ילדיו נע על רצ‪ #‬שבקצהו האחד ענישה‪ ,‬שליטה והטלת משמעת‪ ,‬בעיקר כלפי‬
‫הבנות‪ ,‬ובקצהו האחר התנערות מתפקיד המחנ‪ ,‬כאשר משימתו העיקרית לפרנס את המשפחה ולהטיל‬
‫את האחריות לאישה שתפקידה לתמו‪ ,‬לחנ ולגדל את ילדיה‪.‬‬
‫ע זאת בשני האחרונות ובהשפעת האקלי התרבותית והחברתי במדינת ישראל אנו עדי למגמת‬
‫התפוררות מסוימת בסמכות ההורית במשפחה הערבית‪ .‬מעמדו של הילד הול ומתחזק ומושפע משיטות‬
‫חינו מודרניות המחזקות את היכולות והכישורי של הילדי‪ ,‬וכ מושפע מחוקי שבאי לשמור על‬
‫הילד מפני ההורי‪ .‬אות חוקי וזכויות מחלישי את מעמד של ההורי הערבי אשר נשארו בלי‬
‫כלי חינוכיי אלטרנטיביי לכלי הישני שהפכו להיות לא אפקטיביי ולא חוקיי‪ ,‬וזאת נוס‪ #‬על‬
‫עיסוק הסיזיפי והשקעה של אנרגיה עצומה למע פרנסת המשפחה בגלל עלייה ברמת החיי במשפחה‬
‫‪8‬‬
‫הערבית‪ .‬בעשורי האחרוני אנשי המקצוע מבקשי מההורי להיות קרובי יותר לילדיה ברמה‬
‫הרגשית והאישית ולהפעיל במקביל סמכות הורית גמישה ולא אלימה‪.‬‬
‫במחקרה של חאג' יחיאאבו אחמד על המשפחה הערבית במדינת ישראל והתמורות שחלו בה לאור‬
‫שלושה דורות נמצא שבשני האחרונות אנו עדי לעיד חדש ביחסי הוריילדי ולמציאות של פערי‬
‫בי הדורות מבחינת דרכי החשיבה ותפיסות עול )חאג' יחיאאבו אחמד‪ .(2006 ,‬לרוב‪ ,‬מצבי קונפליקט‬
‫בי דורי שבי הורה לילד נוצרי עקב הבדלי וניגודי בי פירושי ההורי להתנהגויות‪ ,‬לערכי‬
‫החברתיי והמשפחתיי‪ ,‬לציפיות ולשאיפות ובי פירושי הילדי במשפחה לאות ערכי ‪(Haj-Yahia,‬‬
‫)‪ .2005‬הדורות הצעירי שוני במובהק מהדורות הקודמי בכל הנוגע ליחסי הורהילד; נשי מהדור‬
‫הצעיר מאמינות יותר בסגנו ההורות הסמכותי‪ ,‬לעומת הדורות הקודמי שמאמיני יותר בסגנו‬
‫הסמכותני‪ .‬כמו כ הדורות הצעירי מאמיני פחות בזכות ההורי להתערב בחיי ילדיה ובמחויבות‬
‫הילדי להוריה )חאג' יחיאאבו אחמד‪.(2006 ,‬‬
‫כחלק ממער היחסי בתו המשפחה‪ ,‬יחסי אחי במשפחה הערבית מאופייני ג ה בהיררכיה‬
‫עמודיתסמכותית‪ .‬האחי המבוגרי הזכרי דומיננטיי מהאחי הצעירי ומהאחיות‪ ,‬ללא קשר‬
‫לגיל‪ .‬הורי מאצילי עדיי סמכויות לילדי המבוגרי אשר עוזרי להשגיח ולשמור על אחיותיה ועל‬
‫אחיה הצעירי יותר‪ .‬הב הבכור אמור לשמש מודל חיקוי לאחיו הצעירי ולדאוג לה לא רק כשה‬
‫קטני אלא במש כל חייה‪ .‬על א‪ #‬תהליכי השינוי בחברה הערבית‪ ,‬חינו הילדי במשפחה הערבית‬
‫משתנה באמצעות השפעת מינו של הילד‪ .‬לרוב‪ ,‬ההורי מחנכי את הבני על שתלטנות ודומיננטיות ואת‬
‫הבנות על כניעה וצייתנות לבני משפחה אחרי‪.‬‬
‫בהשפעת המבנה המשפחתי ההיררכי‪ ,‬הבעל משחק את תפקיד המאשי והמגנה בניסיו להציל את‬
‫כבודו וגבריותו על ידי מתו דגש על טעויות ופגמי בהתנהגויותיה של בני המשפחה‪ .‬בסיטואציה כזו‬
‫נקלעת האישה לעמדה אמצעית בי הבעל לילדי וממלאת תפקיד המפייס ומפשר באמצעות הסכמה‪,‬‬
‫ריצוי‪ ,‬הצטדקות והתנצלות )חאג' יחיא‪.(2004 ,‬‬
‫אי ספק‪ ,‬תהליכי השינוי והטרנספורמציה החברתית והתרבותית משפיעי ג על היחסי הבי‬
‫זוגיי ומשני את האופי המסורתי של יחסי משלימי בי בני הזוג – דומיננטיי מצד הבעל וצייתני‬
‫וכנועי מצד האישה )אבו בכר‪ .(2007 ,‬בעקבות השיפור הכמותי במעמד האישה הערביה‪ ,‬נשי ערביות‬
‫תובעות יחסי סימטריי ושיווניי‪ .‬שינויי אלו‪ ,‬למרות השלכותיה החיוביות‪ ,‬עלולי להשפיע על‬
‫הצדדי הרגשיי של המשפחה הערבית בכלל ושל בני הזוג בפרט וליצור טרנסאקציות בלתי פונקציונליות‬
‫בתו המשפחה‪.‬‬
‫שליטה חיצונית‪:‬‬
‫עד לא מזמ ִאפשרו סוכני שליטה חיצונית כמו הורי ומורי לפרט ולילד הערבי מרחב בחירה מצומצ‬
‫מאוד; על הפרט היה לפעול על פי הנורמות החברתיות והמוסכמות‪ .‬כדי להבטיח שליטה חיצונית‪ ,‬ההורי‬
‫‪9‬‬
‫והמורי לא עודדו סודיות ופרטיות‪ .‬חשיפת סודות משפחתיי לזרי ולגורמי חיצוניי היא התנהגות‬
‫מגונה ובסיטואציות מסוימות מתפרשת כבגידה‪.‬‬
‫על פי אמונת דת האסלא‪ ,‬הדברי מתרחשי לפי רצונו של אלוהי‪ ,‬והאנשי חסרי אוני מול‬
‫"אלמכתוב" )רצו ותכניות אלוהיות(‪ .‬אמונות אלו מגבירות את חוסר האוני ומחלישות את האחריות‬
‫האינדיווידואלית‪ .‬חברה המאמצת גישה סמכותית מחלישה עוד יותר את יכולת הפרט וגורמת לו להיות‬
‫פסיבי ולייחס את השינויי לגורמי חיצוניי‪ ,‬כמו אחרי‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברה‪ ,‬מדינה או אלוהי‪ .‬ערבי‬
‫אינ מרגישי בדר כלל מסוגלות לשנות את חייה‪ ,‬ותפיסה זו אינה רחוקה בהכרח מ המציאות‬
‫האובייקטיבית אשר לא פע מגבילה את חופש הפרט‪ ,‬בעיקר את אלו הנמצאי בתחתית הסול‬
‫ההיררכי‪ ,‬כמו ילדי ונשי‪ .‬התנהגות זו עלולה להתפרש עלידי אנשי מתרבות מערבית כהשלכה‬
‫פסיכולוגית‪.‬‬
‫נורמות וערכי‪:‬‬
‫נורמות וערכי נועדו בעיקר כדי לספק את צורכי הקולקטיב בנסיבות חברתיות וכלכליות מסוימות מצד‬
‫אחד‪ ,‬ולשמור על הסטטוס קוו ולמנוע שינויי מ הצד האחר‪ .‬דוגמאות לערכי בתרבות הערבית נית‬
‫לראות בקבלת אורחי‪ ,‬בטקסי סביב אוכל כדר לביטוי אהבה‪ ,‬ביחס וכבוד‪ ,‬בשותפות וזיקה בי בני‬
‫המשפחה והקהילה בעתות שמחה ואבל‪ ,‬שותפות וזיקה שה חשובות ומהותיות ביחסי החברתיי‬
‫בחברה הערבית‪.‬‬
‫הקרבה )‪ (sacrificing‬היא ג ער תרבותי חשוב אשר ההורי מנסי להעבירה לילדיה באמצעות‬
‫דוגמה אישית כדי לעודד להקריב למע בני משפחה אחרי‪ .‬אוריינטציית ההתנהגות היויומית מטיפה‬
‫למשמעת ולשליטה עצמית וכוללת שליטה על רגשות ועמידה בתחומי אחריות שוני‪ .‬קיימת תפיסה שכדי‬
‫להגיע לבגרות מוצלחת חייב הפרט להיחש‪ #‬למצבי סבל קשי ולהתמודד עמ בהצלחה על ידי גילוי‬
‫סבלנות ואי הבעת מחאה )‪.(Barakat, 1993‬‬
‫החברה הערבית מחשיבה מאוד הרמוניה שבי האד לסביבתו‪ ,‬לויאליות ביאישית וכבוד הדדי ע‬
‫ערכי בסיסיי ביחסי אנוש‪ .‬לרוב‪ ,‬ההרמוניה ע הסביבה פירושה ג העדפת שימור הקשרי‬
‫המשפחתיי וההתנהגות הקולקטיביסטית על פני אוריינטציות והתנהגויות אינדיווידואליות‪ .‬על א‪#‬‬
‫תהליכי הטרנספורמציה שעוברת החברה הערבית בישראל‪ ,‬הצור לשלוט בעולמו אינו ער עליו בעיני‬
‫הערבי‪ ,‬ועדיי שוררת אמונה כי אלוהי שולט על גורלו של האד )‪.(Dwairy, 2006; Haj-Yahia, 2000‬‬
‫"חשיבה נורמטיבית"‪:‬‬
‫הכוונה ליכולת להבחי בי המקובל ללא מקובל על פי נורמות וערכי תרבותיי‪ .‬הציפייה החברתית היא‬
‫לשלוט בהתנהגות ולדחות סיפוקי‪ .‬להיות חכ בתרבות הערבית זה היכולת להכיר ולהפני את המסורת‬
‫הערכית ולהתנהג לפיה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לרוב‪ ,‬חינו ילדי נעשה על ידי הוראות מילוליות‪ .‬ויכוחי או התדיינות ה התנהגויות לא מקובלות‪.‬‬
‫האד הערבי נוטה לשנ ולאחס את הידע ופחות לנתח אותו על ידי חשיבה ביקורתית והטלת ספקות‪.‬‬
‫הדברי והידע מתקבלי אצלו כמוסכמות שאינ ניתנות לספק‪ .‬תלמיד טוב הוא תלמיד ממושמע‬
‫וקונפורמי‪ ,‬ואילו תלמיד יצירתי שאוהב להתווכח עלול להיתפס כחוצפ המערער על סמכות המורה כבעל‬
‫ידע בלבדי‪ .‬הילדי אינ מעודדי לפתח מער ערכי‪ ,‬מחשבות ועמדות אישיות אלא לאמ‪ %‬בלי ביקורת‬
‫שאמצה המשפחה‪.‬‬
‫את מה ִ‬
‫"דיכוי מחשבות ורגשות אותנטיי"‪:‬‬
‫כדי להימנע מסנקציות בחברה קולקטיביתסמכותית אנשי לומדי להדחיק את מחשבותיה‬
‫ורגשותיה לטובת הציפיות והדרישות החיצוניות‪ .‬ערנות ומודעות חברתית עדיפות על מודעות אישית‬
‫ועצמית‪ .‬האד הערבי נוטה לבטא את מה שאחרי מצפי ממנו לבטא‪ .‬עמדות ורגשות אישיי באי‬
‫לידי ביטוי באופ דיסקרטי ובפרטיות‪ .‬עקב הדחקת עמדות ורגשות אישיי בחברה הערבית נפוצי‬
‫הביטויי הפיזיולוגיי והסימפטומי הפסיכוסומאטיות למצוקה האישית‪.‬‬
‫לדיכאו‪ ,‬למשל‪ ,‬סימפטומטלוגיה שונה בקרב אנשי מתרבות ערבית‪ .‬מחקרי מתארי דיכאו‬
‫באמצעות תלונות סומאטיות ופחות בשינויי במצב הרוח )‪ .(Al-Issa, 1995; Baasher, 1962‬כ‪65.5%‬‬
‫ממקרי הדיכאו מתוארי בסימפטומי פיזיי‪ ,‬ורק ‪ 34%‬מדווחי על שינויי במצב הרוח‪ .‬רגשות‬
‫אשמה וחוסר ער כמעט אינ קיימי‪ .‬הפחד מלשבור כללי או תחושות בושה כלפי עצמ או בני‬
‫משפחת דומיננטיי יותר מאשר אשמה‪ .‬מחשבות וניסיונות אובדניי נדירי ביותר‪.‬‬
‫שתי בחירות * קונפורמיות לעומת העצמי‪:‬‬
‫בחברה הערבית רוב צורכי הפרט מסופקי על ידי המשפחה‪ ,‬כלומר ארבעה מתו חמשת הצרכי על פי‬
‫סול הצרכי ההיררכי של מאסלו )צרכי ביולוגיי‪ ,‬ביטחו‪ ,‬השתייכות וכבוד(‪ .‬בחברה סמכותית‬
‫קולקטיבית תמיכת המשפחה אינה בלתי מותנית‪ .‬המשפחה מספקת תמיכה תחת שלושה תנאי בסיסיי‬
‫)‪:(Dwairy, 1997a‬‬
‫‪ .1‬שליטה בדחפי המיניי והגבלת ההתנהגות המינית במסגרת הנישואי בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬ביטויי אהבה וכבוד כלפי הסמכות המשפחתית והימנעות מביטויי כעס ושנאה כלפי בני המשפחה‪,‬‬
‫בעיקר כלפי ההורי‪.‬‬
‫‪ .3‬ויתור על הגשמת העצמי )הצור החמישי עלפי מאסלו( והגשמת נורמות חברתיות שהמשפחה ִאמצה‪.‬‬
‫החברה הערבית מציבה אל מול חבריה שתי אפשרויות‪) :‬א( קונפורמיות לכללי ולערכי המשפחתיי‬
‫כדי ליהנות מתמיכת המשפחה תו ביטול או דחיית צרכי אישיי עילאיי )הגשמת העצמי(‪ .‬הדבר‬
‫‪11‬‬
‫מתבטא בהדחקת רגשות שליליי כלפי ההורי ובדחפי מיניי לפני הנישואי‪) .‬ב( העצמי‪ ,‬הפרט הערבי‬
‫מג על הזכות להיות הוא עצמו תו לקיחת סיכו גבוה באיבוד התמיכה והעזרה המשפחתית‪.‬‬
‫מאחר שיש הבנה כי תמיכת המשפחה אינה בלתי מותנית מגיל הילדות‪ ,‬ההחלטה בנוגע לבחירה‬
‫"קונפורמיות מול העצמי" נעשית באופ לא מודע בשלבי התפתחותיי הראשוניי‪ ,‬כאשר הילד נמצא‬
‫בעמדת חוסר אוני טר רכישת היכולת לקבל החלטות‪ .‬למעשה‪ ,‬רוב הערבי ִאמצו את בחירת‬
‫הקונפורמיות‪ ,‬כאשר רק מעטי בוחרי באופציית "העצמי"‪ ,‬כלומר אלה שגדלו בנסיבות לא רגילות‬
‫ושנחשפו לערכי דמוקרטיי ולתהלי העצמה על ידי הוריה ומוריה‪ .‬חשיפה ממושכת לתרבות‬
‫מערבית דוחפת אנשי אל עבר הבחירה בעצמי‪.‬‬
‫הפרט הערבי אינו מצופה לעצמאות ולאוטונומיה מקבוצת ההשתייכות‪ ,‬בעיקר בקרב המשפחה‬
‫הגרעינית והמורחבת‪ .‬צעיר ערבי שממשי לגור בבית הוריו עד נישואיו‪ ,‬אינו נחשב לאד הסובל מהפרעת‬
‫אישיות תלותית‪ .‬התלות והזיקה למשפחה כדי לזכות באהדתה‪ ,‬בתמיכתה ובכבודה ולהימנע מסנקציות‬
‫חברתיות ה חשש טבעי ומוצדק בחיי החברה הערבית )‪ .(Dwairy, 1997‬תלותיות וקונפורמיות של‬
‫הערבי מתפרשות בדר כלל באופ מוטעה על ידי אנשי וחוקרי מתרבויות מערביות כסוג של חוסר‬
‫בשלות‪ .‬בחברה המאפשרת לאנשיה עצמאות‪ ,‬יש סיבה מוצדקת לראות באנשי תלותיי כלא בשלי‪.‬‬
‫בחברה שאיננה מעודדת עצמאות ושמתנה את תמיכתה בקונפורמיות תלותיות וקונפורמיות שנחשבות‬
‫לתוצאות טבעיות ה דרכי בשלות להסתגלות ולהישרדות במערכת חברתית כזו‪.‬‬
‫הגישה המערכתית שאותה מאמ‪ %‬המחבר‪ ,‬רואה בבריאות הנפשית של הפרט פונקציה למידת‬
‫ההתאמה של התנהגות הפרט לאקלי החברתי והתרבותי שבו הוא חיי‪ .‬למשל‪ ,‬א נעשה השוואה בי‬
‫התרבויות המערביות לתרבות הערבית במושג אינטליגנציה נמצא כי המערבי נחשב לפיקח‪ ,‬א יית‬
‫תשובות מהירות ויצירתיות‪ ,‬לעומת הערבי שנחשב לחכ‪ ,‬א יתבונ ויתאפק כדי לתת תשובה מקובלת‬
‫חברתית‪ .‬הערבי בהתנהגותו אינו נחשב בעיני המערבי לפיקח וג לא המערבי בהתנהגותו בעיני הפרט‬
‫הערבי‪.‬‬
‫על כ איננו יכולי לאבח בעיות נפשיות בסול אחד בכל התרבויות; מה שנחשב לחריג בחברה אחת‬
‫נחשב להתנהגות טבעית בחברה אחרת‪ .‬מכא עלינו להיזהר בעת השימוש בכלי אבחוניי אחידי‬
‫וסטנדרטיי‪ ,‬כמו ספרי אבחו נפשיי ‪ DSM‬ו ‪ ICD‬בחברות ובתרבויות שונות‪.‬‬
‫בתרבויות הערביות שבה לא נבדל הפרט מהקבוצה החברתית שאליה הוא משתיי )המשפחה‪,‬‬
‫הקהילה והחברה(‪ ,‬לא נית להפריד בי התנהגותו של הפרט ובי המער החברתיכלכליפוליטי‪ .‬לכ‬
‫ההפרעה היא נפשיתחברתית עקב בעיות ביחסי הגומלי של הפרט והחברה‪ .‬מכא ג הבריאות היא‬
‫בריאות נפשיתחברתית בתנאי הרמוניה שבי הפרט לחברה שבה הוא חיי‪ .‬מוב שהגישה המערכתית‬
‫איננה שוללת הפרעות נפשיות עקב גורמי נפשיי‪ ,‬ביולוגיי וחברתיי‪ .‬א גישה זו אינה מגבילה‬
‫בהסברה את ההפרעות בגבולות האני והתורשה‪ .‬על כ אחוז ואופ הופעת ההפרעות הנפשיות משתני‬
‫מחברה לחברה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הדיכאו אשר נחשב להפרעה הנפשית הכי נפוצה בתרבויות המערביות‪ ,‬כאשר ‪25% – 10%‬‬
‫מהנשי ו ‪ 12%5%‬מהגברי סובלי מדיכאו במהל חייה )‪ ,(DSM IV TR, 2000‬נמו בהרבה‬
‫‪12‬‬
‫בחברות הערביות ומגיע ל‪ 2%‬מהמאושפזי בבתי חולי פסיכיאטריי ‪(Al-Krenawi & Graham,‬‬
‫‪ .(2004‬כמו כ אופ הופעתו אינו מתבטא בצורתו המערבית )רגשות אשמה‪ ,‬בדידות ומחשבות על‬
‫התאבדות( אלא לרוב בסימפטומי פיזיי )‪.(somatoform Disorders‬‬
‫מאחר שהתרבות הערבית שונה במבנה ערכיה מהתרבויות המערביות ומשו שאי תהליכי של‬
‫אינדיווידואציהסיפרציה של הפרט מהקבוצה‪ ,‬יהיה לא נכו להשתמש בנורמות של התיאוריות‬
‫הטיפוליות שרוב התפתחו במדינות המערב בהשפעת האקלי התרבותי באות מדינות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬לעומת התיאוריות הפסיכודינמיות‪ ,‬נמצא במחקר של חטב ומקי שעל א‪ #‬שהפרט הערבי‬
‫מדחיק לרוב את רגשותיו ודחפיו‪ ,‬הוא אינו חווה חרדה מוראלית )‪ (Moral anxiety‬כתוצאה מכ )חטב‬
‫ומקי‪ .(1997 ,‬על א‪ #‬שהפרט הערבי נוטה לממש את רצו ושאיפות הקולקטיב על חשבו הגשמת העצמי‬
‫ולהיות האני האמיתי )‪ ,(true self‬הדבר אינו מתבטא בבעיות ובהפרעות נפשיות ‪(Dwairy & Van Sickle,‬‬
‫‪ (1996‬וזאת להבדיל מטענת התיאוריות ההומוגניות‪.‬‬
‫ייחודיות תרבותית זו מזמינה התייחסות דיפרנציאלית ג מצד מקבלי ההחלטות וג מצד גורמי‬
‫הטיפול בבעיות החברתיותנפשיות בתו החברה הערבית‪ .‬לפני הצגת המודלי הטיפוליי שנבחרו‬
‫כמותאמי יותר במפגש הטיפולי הפסיכוסוציאלי ע לקוחות ערביי‪ ,‬אציג תיאור על מצב של מחלקות‬
‫הרווחה בחברה הערבית בהיות אחת הספקיות העיקריות לשירותי הטיפול‪ .‬כמו כ אתאר את רמת‬
‫תפקוד‪ ,‬קשייה וצורכיה הייחודיי‪.‬‬
‫מצב' של מחלקות הרווחה בחברה הערבית‬
‫מחלקות הרווחה בחברה הערבית נחשבות לאחד הגורמי החשובי המסייעי להתמודד ע בעיות‬
‫חברתיות‪ ,‬כלכליות ותרבויות שהוזכרו עד כה‪ .‬חשוב לקבל תמונת מצב עדכנית למבנה ולתפקוד מחלקות‬
‫הרווחה הפועלות ביישובי הערבי‪ .‬ממצאי סקר הצרכי שער אבו עסבה עבור פורו מנהלי מחלקות‬
‫הרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית מתארי תמונת מצב קשה של מחלקות הרווחה הערביות מבחינת‬
‫תפקוד עקב עומס העבודה‪ ,‬בגלל גודל המשפחות המטופלות ומשו בעיית איוש התקני )אבו עסבה‪,‬‬
‫‪ .(2010‬נמצא כי יותר משליש )‪ (34%‬ממשקי הבית ביישובי הסקר נמצאי בטיפול המחלקות לשירותי‬
‫חברתיי‪ .‬כמו כ נמצאו שלושה תחומי נזקקות עיקריי‪ .1 :‬ילדי בסיכו )‪ .2 .(37%‬עוני וקשיי הכנסה‬
‫)‪ .3 .(20.5%‬נכי )‪ .(15%‬תחו הנזקקות שבו שיעור המטופלי הנמו ביותר היה תחו התמכרויות‬
‫לסמי ולאלכוהול )‪.(3%‬‬
‫מבחינת תפקוד ושיטת עבודת מחלקות הרווחה‪ ,‬הראו ממצאי הסקר שכ‪ 55%‬מהמחלקות לשירותי‬
‫חברתיי עובדות במבנה ארגוני משולב )לפי תחו ואזור(‪ 25% ,‬לפי תחומי התמחות‪ ,‬וכי ‪ 20%‬עובדות‬
‫במבנה ארגוני שכונתי‪/‬אזורי באמצעות עובדי סוציאליי כוללניי‪ .‬במרבית המחלקות יש עובד‬
‫סוציאלי בעל התמחות בקשישי )‪ (70%‬ועובד סוציאלי בעל התמחות בנוער ונערות במצוקה )‪ .(65%‬שיעור‬
‫היישובי שבה יש עובד סוציאלי המתמחה בקשישי גבוה יותר משיעור הישובי שבה יש עובד‬
‫סוציאלי המתמחה בילדי בסיכו )‪ ,(50%‬וזאת על א‪ #‬ששיעור הזקני באוכלוסייה הערבית נמו מאוד‬
‫‪13‬‬
‫ושיעור הילדי גבוה‪ .‬ב‪ 35%‬מיישובי הסקר נמצא עובד סוציאלי המתמחה בהתמכרויות וסמי‪ ,‬ורק ב‬
‫‪ 25%‬מיישובי הסקר יש עובד סוציאלי המתמחה בריכוז מתנדבי‪.‬‬
‫בהשוואה כוללת בי רשויות יהודיות ומעורבות ובי רשויות מקומיות ערביות במונחי של מספר‬
‫מטופלי לתק של עובד סוציאלי קיי פער של כ ‪ 43%‬בשנת ‪ 2009‬לטובת הרשויות היהודיות‪ .‬במונחי‬
‫של מספר משפחות‪/‬תיקי לתק של עובד סוציאלי קיי פער של ‪ 7.7%‬לטובת הרשויות הערביות‪ .‬ההבדל‬
‫בפער בי המדדי השוני נובע מכ שמספר הנפשות למשפחה מטופלת ביישובי ערבי גדול יותר‬
‫ממספר הנפשות הממוצע למשפחה ביישובי יהודי‪.‬‬
‫תרשי מס ‪ :2‬מספר מטופלי לתק' עו"ס מוקצה ברשויות ערביות וברשויות יהודיות ומעורבות *‪2009‬‬
‫‪ 2007‬והפער ביניה )באחוזי(‬
‫מקור‪ :‬עיבוד נתוני שנמסרו עלידי משרד הרווחה והשירותי החברתיי‪.‬‬
‫את הפער הזה נית לייחס ג לשיעורי איוש נמוכי יותר ברשויות ערביות‪ .‬כבר בשנת ‪ 2007‬ניכר פער של כ‬
‫‪ 3.5‬נקודות האחוז בי רשויות ערביות ליתר הרשויות בשיעורי האיוש של תקני העובדי הסוציאליי‬
‫המוקצי‪ .‬נית לראות כי שיעורי האיוש ברשויות היהודיות נשמרו וא‪ #‬עלו במידת מה‪ ,‬ואילו ברשויות‬
‫הערביות נצפית מגמה של ירידה שמסתכמת ב‪ 5.3‬נקודות האחוז בשיעור האיוש של תקני העובדי‬
‫הסוציאליי המוקצי‪ .‬בשני ‪ 2008‬ו‪ 2009‬שמרו הרשויות היהודיות והמעורבות על אותה רמת איוש‪,‬‬
‫בעוד ברשויות הערביות חלה ירידה באחוזי האיוש ל ‪ 87%‬בלבד לעומת ‪ 96%‬ברשויות היהודיות‪.‬‬
‫בפועל יש עומס גדול יותר ה במספר התיקי לתק עובד סוציאלי ה במספר הנפשות לתק עובד‬
‫סוציאלי‪ ,‬ובזה האחרו א‪ #‬גדל הפער בי רשויות הערביות לאלה היהודיות‪ .‬ממוצע מספר התיקי לתק‬
‫עובד סוציאלי המטפל במשפחה ערבית הוא כ ‪ 197‬תיקי‪ .‬בהשוואה בי רשויות ערביות לאלה היהודיות‬
‫התברר ג כי ההוצאה בממוצע למטופל ברשויות היהודיות וברשויות המעורבות גבוהה פי שניי ויותר‬
‫מזו שברשויות הערביות‪.‬‬
‫על א‪ #‬שרמת ההוצאה הממשלתית לשירותי האישיי עלתה בשני העשורי האחרוני )מ ‪ 5%‬ל‬
‫‪ ,(9%‬לא הדביקה עלייה זו את הגידול שחל בהיק‪ #‬האוכלוסיות הנזקקות לשירותי אלו‪ ,‬בעיקר בקרב‬
‫‪14‬‬
‫האוכלוסייה הערבית‪ .‬הדבר נובע‪ ,‬בי היתר‪ ,‬משו שכרבע מתקציבי השירותי האישיי ממומני על ידי‬
‫הרשויות המקומיות‪ .‬ע זאת בעקבות המצוקה התקציבית שפקדה בשני האחרונות מספר רשויות‬
‫מקומיות‪ ,‬נפגעה יכולת לממ את חלק בתקציב הרווחה‪ .‬היק‪ #‬המשאבי המצומצ גר למחלקות‬
‫הרווחה ברשויות המקומיות לספק שירות רק לחלק קט מהאוכלוסיות הנזקקות‪ .‬עקב העומס חלק ניכר‬
‫מפעילות של מחלקות הרווחה מתרכז בכיבוי שריפות וה אינ יכולות להתרכז בתכנו‪ ,‬במניעה ובקביעת‬
‫סדרי עדיפויות )קופ‪.(2007 ,‬‬
‫על א‪ #‬התמונה הקשה שתוארה לעיל‪ ,‬עובדי סוציאליי ערבי משקיעי מאמצי כבירי כדי לתת‬
‫מענה טיפולי פסיכוסוציאלי בצד שאר התפקידי‪ ,‬כמו סנגור‪ ,‬תיוו וסיוע כלכלי‪ .‬מת מענה טיפולי‬
‫ללקוחות ערבי הוא בבחינת אתגר לא פשוט משו שמקצוע העבודה סוציאלית‪ ,‬כמו שאר המקצועות‬
‫הטיפוליי‪ ,‬נולד והתפתח במדינות מערביות אשר מאופיינות במידה רבה בערכי תרבותיי שוני‬
‫ממערכת הערכי של התרבות הערבית‪ ,‬כמו אינדיווידואליות‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬זכויות אד וחירותו‪,‬‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬ליברליות וחופש ביטוי אשר תירגמו ערכי אלו לתיאוריות טיפוליות‪ ,‬לתכניות טיפול‬
‫והתערבות‪ ,‬לשירותי טיפוליי ולתנועות חברתיות ופמיניסטיות )‪ .(Dwairy, 2006‬הניסיו התיאורטי‬
‫להתאי את הטיפול ללקוחות הבאי מהתרבות הערבית הוא חלק מזר הנקרא "טיפול רגיש תרבות"‪,‬‬
‫שיתואר בהרחבה להל‪.‬‬
‫טיפול רגיש תרבות‬
‫מאז ומתמיד עסקו המקצועות הטיפוליי כגו מקצוע העבודה סוציאלית במגוו רחב של בעיות אישיות‬
‫וביאישיות של יחידי ומשפחות )‪ .(Reid & Hanrahan, 1982‬ע זאת נמצא כי קבוצות מיעוט רבות‬
‫כמו בארצות הברית וקנדה מיעטו להשתמש בשירותי טיפוליי )‪.(Fujino, Hu & Takeuchi, 1991‬‬
‫לדעתי‪ ,‬אחד האתגרי הגדולי העומדי בפני המקצועות הטיפוליי בכלל והעבודה הסוציאלית בפרט‬
‫הוא להיענות באופ יצירתי ואחראי לצורכיה של אנשי המשתייכי לתרבויות שונות‪.‬‬
‫באופ תיאוריטי נדונה סוגיית השוני התרבותי על פי שתי גישות מקובלות‪ :‬הגישה האמית )‪(emic‬‬
‫והגישה האתית )‪ .(Lum, 1986) (etic‬הגישה האמית חוקרת התנהגות בתו המערכת התרבותית שבה‬
‫היא מתרחשת‪ ,‬כדי להבי התנהגות לפי מושגי אותה תרבות‪ .‬זו התייחסות למצב מנקודת ראות של מי‬
‫שחווי אותה‪ .‬הגישה האתית‪ ,‬לעומתה‪ ,‬מתמקדת במושגי אוניברסליי להבנת התנהגות‪ ,‬המתקבלי‬
‫מנקודת מבט אובייקטיבית חיצונית‪ ,‬ולא מתו התרבות שבה מתרחשת ההתנהגות‪.‬‬
‫על א‪ #‬שלגישה האמית יש יתרו בהתערבויות טיפוליות אצל אוכלוסיות בעלות ייחוד תרבותי‬
‫וחברתי‪ ,‬גישה זו מתקשה לתת מענה לאתגרי שמציגה חברה מגוונת הכוללת קבוצות אוכלוסייה‬
‫מתרבויות שונות החיות בכפיפה אחת‪ .‬יתר על כ‪ ,‬הקבוצות התרבותיות עצמ אינ הומוגניות מבחינת‬
‫דרגת התרבות )‪ (Acculturation‬של חבריה‪ ,‬במצבי של דותרבותיות )‪ ,(Biculturation‬ברקע החברתי‬
‫כלכלי ובהתנסויות אישיות המבדילות בי בני האד )‪ .(Christensen, 1987‬שונויות אלו עלולות להוביל‬
‫‪15‬‬
‫להבדלי פנימיי בתו אותה קבוצה‪ ,‬שלא נית להבינ כראוי באמצעות הגדרה תרבותית פשוטה‬
‫)עדתיתלאומיתדתיתלשונית(‪ ,‬ולא יהיה זה נבו להקנות למטפלי דיוקנות פשטניי של קבוצות‬
‫תרבות מסוימות )‪.(Nakanishi & Rittner, 1992‬‬
‫במפגש הטיפולי ע לקוח שבא מתרבות מזרחית קולקטיביתסמכותית‪ ,‬מסורתית ופטריארכלית‪,‬‬
‫כמו התרבות הערבית‪ ,‬עלול העובד הסוציאלי‪ ,‬אשר התחנ באוניברסיטאות הישראליות או המערביות‬
‫ורכש לעצמו סוציאליזציה פרופסיונלית בעל אוריינטציה מערבית פוסטתעשייתית‪ ,‬למצוא את עצמו‬
‫בקונפליקטי ה ברמה האישית ה ברמה הביאישית ע ערכיו של הלקוח הערבי שאתו נפגש‪ .‬המצב‬
‫קשה עוד יותר כאשר העובד הסוציאלי עצמו בא מתרבות ערבית ולא פע נמצא בתהלי קונפליקטואלי‬
‫כלשהו של התאמה אישית ועצמית ע ערכי המקצוע המערביי‪ .‬תהלי זה ארו ומתמש ועלול להשפיע‬
‫לרעה על יכולתו המקצועית של העובד הסוציאלי ועל מסריו הטיפוליי שלא פע נראי מבולבלי‪,‬‬
‫הססניי ולא אמיני‪.‬‬
‫במפגש הטיפולי שבי מטפל ללקוח ערבי עלולות לצו‪ %‬אי הבנות ופרשנויות מוטעות אשר יש בה‬
‫משו מכשול בסיסי ביחסי הטיפוליי ובתהלי הטיפולי שאותו המטפל מתכנ‪ .‬למשל‪ ,‬מטפל השומר‬
‫על מרחק רגשי )כמו בשתיקות( ועל אנונימיות ביחסיו ע לקוח ערבי עלול להתפרש כאדיש‪ ,‬חסר עניי או‬
‫חסר אוני‪ .‬דוגמה נוספת נוגעת לקשר עי שבי המטפל ללקוח; במדינות המערב זהו סימ לכבוד ועניי‪,‬‬
‫א אצל לקוח ערבי השפלת עיניי היא דווקא ביטוי לכבוד‪ ,‬שהמטפל עלול לפרשו כהימנעות והתנגדות‪.‬‬
‫ג איחורי ואי עמידה בלוח זמני מתפרשי כהתנגדות‪ ,‬בעת שהזמ בתרבות הערבית אינו נחשב לער‬
‫עליו ואיחורי מתרחשי כעניי שבשגרה‪.‬‬
‫היחסי שבי מטפל ללקוח ערבי ה מפגש בי שתי תרבויות‪ .‬המטפל הוא מדעי ופסיכולוגי‪ ,‬ואילו‬
‫הלקוח הוא דמיוני ופיזיולוגי‪ .‬במפגש הזה המטפל אמור להחליט בי שתי גישות‪ :‬הראשונה‪ ,‬תרגו השפה‬
‫המטפוריתפיזיולוגית של הלקוח לשפה הפסיכולוגיתאובייקטיבית שלו‪ ,‬ואז להשתמש בטיפול מערבי‬
‫המתבסס על האוריינטציה הטיפולית של המטפל‪ .‬השנייה‪ ,‬להתאי את השפה המטפוריתפיזיולוגית של‬
‫הלקוח להתערבות הטיפולית ולפתח טכניקות התערבות התואמות את שפת הלקוח )‪.(Dwairy, 1997‬‬
‫תרשי מספר ‪ 2‬מראה את שתי האפשרויות‪ :‬הפסיכולוגית‪ ,‬שבה המטפל כופה את תרבותו המקצועית‬
‫ומחנ את הלקוח להתאי את עצמו לתרבות ולשפה הפסיכולוגית‪ .‬המטפורית‪ ,‬שבה המטפל נע לקראת‬
‫תרבותו של הלקוח ועובד בתו הממלכה המטפוריתהוליסטית‪ .‬מחבר העבודה מציע את האופציה‬
‫המטפורית כאופציה אפקטיבית ורגישת תרבות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ג המפגש הביתרבותי שבי מטפל יהודי למטופל ערבי הוא מפגש טעו‪ ,‬בשעה שהקונפליקט הערבי‬
‫יהודי חודר אליו ומשפיע עליו לרעה עד למידה הפוגעת במידת העמידה בערכי המקצועיי והאתיי‬
‫שעליה התחנ המטפל בהכשרתו‪ .‬באו )‪ (Baum, 2007‬מצאה במחקרה כי סטודנטי יהודי לעבודה‬
‫סוציאלית מדווחי על רגשות פחד‪ ,‬איו ומתח במפגשי הטיפוליי ע לקוחות ערבי‪ ,‬מרגישי פחות‬
‫אשמה על כ וקושי ניכר להביע אמפטיה כלפיה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬עובדי סוציאליי יהודי ועובדי‬
‫סוציאליי ערבי מבטאי חוסר אימו בפוני מקבוצות לאו ותרבויות אחרות )‪.(Ramon, 2004‬‬
‫חוקרי אשר כתבו על הקשר שבי המטפל היהודי למטופל הערבי מדברי על חדירה של הסכסו‬
‫הערבייהודי אל תו תהליכי העברה והעברה נגדית )‪ .(Gorkin, 1987‬ג יור יובל ;‪(Yovell, 2001‬‬
‫‪ (Yovell, 2003‬מתאר תהליכי טיפוליי שבה המטופל הערבי מציב מכשולי מול תהלי ביסוס‬
‫ושימור קשר טיפולי פרודוקטיבי‪.‬‬
‫במפגש הטיפולי ע מטופל ערבי בתרבותו‪ ,‬על המטפל לשאול עצמו עד כמה נכו עבור המטופל‬
‫להשתמש בכלי התרפויטיי המערביי‪ ,‬כמו העלאה למודעות רגשות ודחפי מודחקי‪ ,‬בעיקר כאשר‬
‫סביבתו המיידית והתרבותית איננה מקבלת את תוכ החומר המודחק ועלולה להעניש אותו‪ ,‬א יחליט‬
‫לבטא או לממש את רגשותיו ודחפיו אלו‪ .‬לא פע שיטות הטיפול המערביות מכוונות אל קונפליקטי‬
‫פנימיי במקו חיצוניי‪ .‬במקרי שבה יביא המטופל לידי ביטוי את דחפיו האסורי והמודחקי‪,‬‬
‫הוא עלול להזמי קונפליקטי בעלי עוצמה רבה ע משפחתו וקהילתו שלרוב ידכאו אותו מחדש ויכפו‬
‫עליו להתנהג על פי רצונותיה‪.‬‬
‫מה יקרה לצעיר אשר הכיר בכ שהגמגו שממנו הוא סובל הוא תוצאה של הדחקת כעסו על אביו‬
‫הסמכותי? מה יקרה לאישה מוכה ומדוכאת במשפחתה פטריארכלית ומסורתית א תעלה למודעות את‬
‫כעסה וטינתה על בעלה ומשפחתו‪/‬ה? מה יכולה לעשות צעירה הסובלת מחרדה חברתית א תגלה‬
‫שהגור העיקרי לחרדתה הוא פחד של מימוש רצונותיה ודחפיה המיניי שאות החברה אוסרת?‬
‫‪17‬‬
‫מטפל שרכש לעצמו סוציאליזציה פרופסיונלית בעלת אוריינטציה מערבית פוסטתעשייתית‪ ,‬שלפיה‬
‫"נית לשלוט בטבע" ואי בעיה שלא נית לפתרה‪ ,‬יכול להימצא בקונפליקט ה ברמה האישית ה ברמה‬
‫הבי אישית ע ערכיו של הפרט הערבי שעמו הוא עובד‪ .‬בהתייחסות לאוריינטציית הזמ הלקוח הערבי‬
‫נות משקל יתר להווה מאשר לתכנו העתיד‪ .‬כל כפייה של תכנית התערבותית המשלבת מטרות עתידיות‬
‫עלולה להיכשל‪ .‬על כ פתרונות קונקרטיי‪ ,‬עכשוויי ומידיי )‪ (Here and now‬לבעיות ייחשבו‬
‫למעשיי ולאפקטיביי יותר מפתרונות בעלי אוריינטציה עתידית‪ ,‬מפתרונות המייחסי משקל יתר‬
‫להתפתחות ההיסטורית של הפרט או מפתרונות בעלי מטרות מופשטות )‪.(Haj-Yahia, 2005‬‬
‫על המטפלי להתאמ ביישו התערבויות טיפוליות רגישות תרבותית בעת הטיפול בלקוח מתרבות‬
‫או קבוצה אתנית שונה‪ .‬מטפלי אמורי להיות קרובי ולקבל את תרבות של הלקוחות שלה ולהביא‬
‫בחשבו את הנורמות והערכי התרבותיי )‪ .(Baum, 2007‬מטפלי שאינ קרובי לתרבות של‬
‫לקוחותיה עלולי למצוא עצמ מונעי על ידי סטריאוטיפי שליליי ודעות קדומות‪ .‬הבנה ורגישות‬
‫תרבותית עוזרות להסיר מכשולי אלו לטובת טיפול אפקטיבי יותר ;‪(Al-Krenawi & Graham, 2001‬‬
‫‪.(Haj-Yahia, 2005‬‬
‫דוירי )‪ (Dwairy, 2006‬בספרו‬
‫‪Counseling and Psychotherapy with Arabs and Muslims: A Culturally‬‬
‫‪ Sensitive Approach‬מציי קשיי ואתגרי במפגש הטיפולי הקלאסי ע מטופל מהתרבות הערבית‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬שיטות טיפול אלו אינ יעילות וגורמות למטפל לחוות אכזבה מעצמו ומהמקצוע‪ ,‬ולרגשות כעס‬
‫ולאשמות מכוונות כלפי המטופל‪ .‬קשיי אלו מתוארי להל‪:‬‬
‫‪ .1‬פתיחות ושיתו‪ :#‬התרבות הערבית איננה מעודדת חשיפת ענייני אישיי ומשפחתיי מול אחרי‬
‫מחו‪ %‬למשפחה‪ .‬להפ‪ ,‬היא דוגלת בשמירה על הש והמוניטי של המשפחה ולא בחשיפת "הכביסה‬
‫המלוכלכת"‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש הקליינט במנגנו "מוסאירה" )יתואר בהרחבה בהמש( כדר לעמוד בציפיות המטפל ולרצות‬
‫אותו בהיותו דמות סמכותית‪ .‬כ הלקוח נמנע מביטויי כעס ותסכול כלפי המטפל או מדיווח על‬
‫התקדמות "מבוימת" בטיפול‪ ,‬בזמ שבו לא התרחשה שו התקדמות‪.‬‬
‫‪ .3‬הער של הדו שיח הטיפולי‪ :‬הפרט הערבי רגיל לשיח שעיקר כוונתו הוא יצירת הרמוניה מול האחר‪,‬‬
‫ולא שיתו‪ #‬בסבל האישי העמוק‪.‬‬
‫‪ .4‬התמודדות ע רגשות‪ :‬בחברה מסורתית האנשי מתנהגי על פי המצופה מה חברתית‪ ,‬ועול‬
‫הרגשות אינו נמצא בתודעת‪ .‬מטופלי ערבי יגיבו בהפתעה ובתדהמה לעצ השאלה ובירור המצב‬
‫הרגשי‪ ,‬ולרוב יענו בתשובות שכלתניות או רגשיות כמו "הרגשתי שאני צרי להיות חזק יותר"‪.‬‬
‫‪ .5‬נגיעה בנושאי רגישי‪ :‬מטופל ערבי עלול לחשוד בכוונותיו של מטפל השואל ומתייחס לנושאי‬
‫רגישי‪ ,‬כמו מי‪ ,‬סודות משפחתיי או יחסי מטופלמטפל‪ .‬הדבר עלול להביא לידי נשירה‪ ,‬בעיקר‬
‫א המטפל והמטופל בני מי שונה‪.‬‬
‫‪ .6‬התנהלות באווירה פתוחה ועמומה‪ :‬האד הערבי התרגל לסביבה מכוונת שנותנת הנחיות ברורות‬
‫למצופה ממנו‪ .‬מטפל שמאפשר ונות מרחב טיפולי למטופל עלול לאכזב את מטופליו הערביי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .7‬תפיסת מושג הזמ‪ :‬לאד הערבי תפיסה רחבה ופלסטית למושג הזמ‪ ,‬איחורי ועיכובי ה תנאי‬
‫החיי הטבעיי והשולטי‪ .‬המטופל עלול לחוות עלבו או השפלה עקב יחס תקי‪ #‬של המטפל ביחס‬
‫למושג הזמ‪.‬‬
‫אלקרנאוי )‪ (Al-Kernawi, 2000‬מוסי‪ #‬עוד כמה קשיי במפגש הטיפולי ע מטופל ערבי‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪ .1‬התקשורת ע מטופלי ערבי‪ .‬אלקרנאוי טוע כי עלולי להיות עיכובי פורמליי ובלתי אישיי‬
‫עקב מוסכמות חברתיות ובגלל דברי שאינ מובני כהלכה משו שדבריו של המטופל מתבססי על‬
‫מערכת מורכבת של מטפורות ופתגמי‪ .‬ג הניבי האתניי של המטופלי הערבי מגווני מאוד ואינ‬
‫מוכרי תמיד למטפל‪ .‬מטופל יכול לתאר דיכאו כ"חיי שחורי" ולתאר את חוסר יכולתו להתמודד ע‬
‫בעיות אישיות כ"עיני עיוורת וידי קצרה"‪ .‬קשיי בתקשורת ובפענוח המסרי של המטופל יכולי להביא‬
‫לידי הערכה לא נכונה של בעייתו‪ .‬הערכה שגויה עלולה להביא לידי בחירת טכניקות טיפוליות שלא‬
‫יתאימו לתרבותו של המטופל ולהשקפת עולמו‪ .‬זו אחת הסיבות לנשירה מוקדמת מהטיפול ולשימוש‬
‫מועט בשירותי הבריאות באוכלוסייה הערבית )‪.(Al-Kernawi, 1999b‬‬
‫‪ .2‬הפסיביות של המטופל‪ .‬מטופלי ערבי רואי בעובד הסוציאלי מורה דר ומצפי כי יסביר לה‬
‫את מצב‪ ,‬יספק מידע על בעיית ויציע פתרונות‪ .‬צפוי שלקוח ערבי יגלה פסיביות ה בראיו ההערכה ה‬
‫בתהלי קבלת העזרה‪ .‬לקוחות ערבי ובני משפחת נוטי להקנות למטפלי סמכות רבה ומצפי‬
‫שבעיותיה ייפתרו בלי שיצטרכו להתאמ‪ %‬לש כ‪ .‬כמו כ ה מצפי שתוצאותיו של הטיפול הנפשי‬
‫יורגשו בתו זמ קצר ויושגו ללא מאמ‪ .%‬לכאורה‪ ,‬ג א הלקוח מקבל את עצת העובד הסוציאלי לשנות‬
‫את דרכיו‪ ,‬אי ודאות שהוא יעשה כ‪ .‬ייתכ שהסכמתו נובעת רק מרצו להימנע מעימות הנחשב לחוסר‬
‫נימוס ומתו כבוד לסמכות )‪.(Al-Kernawi, 2000‬‬
‫‪ .3‬השקפות הנוגעות למגדר עלולות לסב את היחסי שבי המטפל למטופל‪ .‬אחת הבעיות הנפוצות‬
‫היא הקושי של גברי‪ ,‬בעיקר מוסלמי‪ ,‬לקבל הוראות וסמכות מעובדת סוציאלית בשל היותה אישה‬
‫)‪.(Al-Dabbagh, 1993‬‬
‫הגישה ההוליסטית – המודל הביו*פסיכו*סוציאלי‬
‫בתרבויות המערביות‪ ,‬מקו מולדתה של הפסיכולוגיה‪ ,‬ההתייחסות לבריאות האד היא מתו‬
‫"פרספקטיבה דואליסטית ‪ ,"Dualistic perspective‬כאשר העצמי הפ להיות ישות עצמאית ונפרדת‬
‫מהגו‪ .#‬הסבל האנושי הפ להיות פסיכולוגי‪ ,‬כאשר החרדה והדיכאו מיוחסי למבני ולתהליכי‬
‫אינטראפסיכיי‪ .‬לעומת בתרבויות לא מערביות‪ ,‬כמו התרבות הערבית‪ ,‬הפרספקטיבה היא "הוליסטית‬
‫‪ ."Holistic‬לפי פרספקטיבה זו מקור הבעיות הוא חברתי יותר מאשר אינטראפסיכי‪ ,‬והמצוקה מתבטאת‬
‫בתלונות גופניות ולאו דווקא נפשיות‪ .‬דיכאו וחרדה מתבטאי על ידי תלונות סומאטיות )גופניות( יותר‬
‫מאשר שינויי במצב הרוח והרגשות )‪.(Racy, 1985; West, 1987‬‬
‫‪19‬‬
‫שני מאפייני תרבותיי ה המפתח להבנת אופ ביטוי המצוקה בתרבויות לא מערביות‪ :‬הראשו‪,‬‬
‫אנשי בתרבויות אלו ממשיכי להיות עסוקי בהגשמת צורכיה הביולוגיי הבסיסיי ופחות בהגשמת‬
‫צרכי פסיכולוגיי נעלי יותר‪ ,‬כמו הגשמה עצמית‪ .‬הרווחה בתרבויות אלו היא פונקציה של המצב‬
‫הגופני מאשר הנפשי‪ .‬השני‪ ,‬בתרבויות אלו טר התרחש תהלי "אינדיווידואציה של העצמי"‪ .‬הנראות‬
‫הפיזית‪ ,‬ההפ מהאישיות‪ ,‬היא המרכיב העיקרי לזהות האינדיוודואלית‪ .‬בהתבסס על שני מאפייני אלו‬
‫תמצא המצוקה פחות ביטוי פסיכולוגי משו שה"עצמי" ומושגי פסיכולוגיי אחרי טר קיבלו‬
‫לגיטימציה תרבותית וקונספטואלית בתרבויות הלא מערביות‪.‬‬
‫בהתבסס על כ צפויות רוב הגישות הפסיכולוגיות‪ ,‬חו‪ %‬מהגישה ההתנהגותית‪ ,‬להיתקל בקשיי רבי‬
‫במפגשי ע לקוחות מהתרבות הערבית אשר לא עברו תהלי אינדיווידואציה ו"הנפשת" העול הפנימי‪.‬‬
‫בתרבות הערבית האד מאמ‪ %‬זהות קולקטיבית‪ ,‬כאשר הדחקה ודיכוי של דחפי ויצרי ה פונקציה‬
‫של שליטה חברתית חיצונית‪ ,‬ולא של מנגנוני פנימיי )אני ואני עליו(‪ .‬לכ השימוש בגישות‬
‫פסיכודינמיות וטיפולי השלכתיי המכווני לתהליכי אינטראפסיכיי והמניעי של הלקוח לצור‬
‫הגשמה עצמית‪ ,‬עלולי להיתקל בבעיות רציניות‪ .‬גישות אלו יחטיאו את מקור הדיכוי‪ ,‬שהוא יותר חיצוני‬
‫מאשר פנימי‪.‬‬
‫נוס‪ #‬על כ טיפולי אלו עשויי‪ ,‬למשל‪ ,‬להפעיל רגשות מודחקי‪ ,‬כמו דחפי מיניי או כעס כלפי בני‬
‫המשפחה‪ ,‬עניי שאי מקובל לבטאו בתרבויות לא מערביות‪ .‬טיפול "מוצלח" אשר מעלה תכני לא‬
‫מודעי למודעות עלול ליצור קונפליקטי משפחתיי קשי‪ ,‬מה שמשאיר את הלקוח ע פצע ללא מרפא‬
‫)‪.(Dwairy & Van Sickle, 1996‬‬
‫לכ בהתבסס על כ שהדומיננטיות בתרבות הערבית היא של הגישה ההוליסטית גו‪#‬שכל ושל‬
‫הגורמי הפיזיולוגי והחברתיי לעומת הגורמי האינטראפסיכיי‪ ,‬מתקבל הרוש כי הגישה‬
‫הביופסיכוסוציאלית היא הגישה המתאימה מאשר הגישות הפסיכולוגיות‪ .‬הגישה הביופסיכוסוציאלית‬
‫היא הוליסטית ומציעה אינטגרציה של הגורמי הביולוגיי‪ ,‬הנפשיי והחברתייתרבותיי תו הסבר‬
‫של מהות ההפרעות בקרב בני האד )‪ .(Schwarts, 1989‬הגישה ההוליסטית מיושמת בהצלחה בחלק‬
‫מהחברות הלא מערביות‪ ,‬כמו במצרי‪ .‬המטפל משלב התערבויות רפואיות‪ ,‬פסיכותרפיה וחברתיות‬
‫במסגרת המרפאות לבריאות הנפש ומאפשר למשפחה לקחת חלק בטיפול )‪.(Okasha, 1999‬‬
‫איור מספר ‪ 2‬מראה אי גורמי ביולוגיי‪ ,‬נפשיי וחברתייתרבותיי פועלי ומשפיעי באופ‬
‫הדדי מזמ הלידה לכל אור החיי ועד להווה‪ .‬בהווה פועלות ארבע מערכות‪) :‬א( גורמי גנטיי‪) .‬ב(‬
‫אישיות המתפתחת עקב אינטרקציה מוקדמת בי הגורמי הגנטיי לסביבה החברתיתתרבותית‪) .‬ג(‬
‫תהליכי גופניי הכוללי אינטרקציות מגוונות בי תתהמערכות שכלגו‪) .#‬ד( תהליכי נפשיי‬
‫הכוללי מגוו תתמערכות‪ .‬ארבעת תתמערכות והחלקי המרכיבי אות נמצאי באינטרקציה‬
‫מתמשכת בתו הגורמי החברתייתרבותיי בהווה‪ .‬אינטרקציות רבכיווניות המתרחשות בוזמנית‬
‫מראות את החוויה ההוליסטית ומסבירות יחד ג את מצוקתו )‪.(Dwairy, 1997‬‬
‫‪20‬‬
‫לקוחות מתרבות ערבית עושי פחות "פסיכולוגיזציה" ונוטי לתאר את תלונותיה במושגי‬
‫פיזיולוגיי ובשפה מטפורית סובייקטיבית )‪ .(Timimi, 1995‬למשל‪ ,‬ה משתמשי במשפטי כמו "חוש‬
‫האפיל את לבי"‪" ,‬לבי מוות"‪ ,‬או "אני מדבר לקיר"‪ .‬לרוב‪ ,‬תיאורי אלו אינ ברורי למטפלי‪ ,‬וה‬
‫עשויי לבקש מהלקוח להסביר או "לתרג" לשפה תיאורית ישירה‪ .‬מטפלי מצופי להשתמש‬
‫בהצהרות אלו ולתפעל אות‪ ,‬עניי שעשוי לעזור למטפל להכיר באופ מעמיק את עולמו הפנימי של‬
‫המטופל וליצור מנו‪ #‬לשינוי )‪.(Prince, 1976‬‬
‫"תרבות*אנליזה" במקו פסיכו*אנליזה‬
‫המושג תרבותאנליזה עוצב והוטבע כדי להתאי את הפסיכואנליזה ללקוחות מרקע תרבותי‬
‫קולקטיביסטי )‪ .(Dwairy, 2006‬המושג מבוסס על הדינמיקה הפסיכוסוציאלית של אנשי בחברה‬
‫קולקטיביסטית‪ .‬לאחר גיל ההתבגרות אנשי ערבי נשארי תלותיי במשפחת‪ ,‬ואישיות לפיכ‬
‫קולקטיביסטית בחלקה‪ .‬הכוונה שהצרכי והדחפי )הסתמי( וערכיה‪ ,‬עמדותיה ושיפוט )אני ואני‬
‫עליו( אינ מובחני מאלו של משפחת‪ .‬רגשותיה‪ ,‬מחשבותיה והתנהגות תלויי במידה ניכרת‬
‫במשפחת )‪) (Dwairy, 2002‬ראה איור מס' ‪.(3‬‬
‫‪21‬‬
‫אחד ההבדלי העיקריי בי אנשי אינדיווידואליסטי לקולקטיביסטי הוא מידת האינדיווידואציה‬
‫)הנפרדות לכיוו עצמאות( מהמשפחה‪ .‬האינדיווידואציה כמעט אינה מתרחשת אצל אנשי החיי‬
‫במערכת חברתית קולקטיביסטית‪ .‬נורמות‪ ,‬ערכי‪ ,‬כללי וכיווני מהסמכות המשפחתית מנבאי‬
‫התנהגות טוב יותר מאשר אישיות‪ .‬בעקבות זאת התנהגות ואישיות בתו חברות קולקטיביות מוסברות‬
‫טוב יותר על ידי גורמי תרבותיי חיצוניי )ערכי ונורמות( מאשר תהליכי ומבני אינטראפסיכיי‬
‫אשר לא עברו תהלי אינדיווידואציה‪.‬‬
‫המקור העיקרי לשמחה – כמו במקרה של איו – הוא המשפחה‪ .‬ההערכה והקבלה של המשפחה‬
‫מביאות לידי אושר‪ .‬לרוב‪ ,‬חוסר הערכה ודחייה מצד המשפחה גורמי למצוקה‪ .‬הקונפליקט העיקרי‬
‫מתרחש בתו היחסי שבי הפרט למשפחה יותר מאשר בתו אישיותו של הפרט הערבי‪ .‬הדרמה‬
‫העיקרית מתרחשת בי הצרכי של הפרט מצד אחד ובי הסמכות החברתית החיצונית מ הצד האחר‪,‬‬
‫סמכות אשר מפקחת על התנהגותו של הפרט כדי להבטיח קונפורמיות לנורמות ולערכי תרבותיי‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה בקרב אנשי אלו מתרחשת בצורת הפרעות ביאישיות בתו המשפחה‪ ,‬והפסיכותרפיה‬
‫אמורה לשק את הסדר הביאישי בתו המשפחה‪.‬‬
‫להבדיל ממבנה האישיות המערביאינדיווידואלי‪ ,‬המקור העיקרי לחרדה הוא חיצוני )עונש או בושה(‬
‫ולא פנימי )אשמה(‪ .‬המקור העיקרי לשמחה הוא חיצוני )הערכה חברתית( ולא פנימי )הגשמה עצמי(‪ .‬כדי‬
‫להימנע מעונש ומבושה דרושות מיומנויות לש התמודדויות חברתיות‪ ,‬ולאו דווקא מנגנוני הגנה‬
‫פסיכולוגיי‪ .‬המנגנוני העיקריי ה הזדהות‪ ,‬כבוד‪ ,‬משמעת והיצמדות לסמכות חברתית‪ .‬נטיות לא‬
‫מקובלות יש לבטא רחוק מעיני הסמכות החברתית‪.‬‬
‫בחברה הערבית יש צור בארבעה מנגנוני לש התמודדויות חברתיות כדי לשרוד ולשמור על איזו‬
‫שבי הפרט לחברה‪ ,‬כלומר לשמור על הרמוניה משפחתית וחברתית‪ .‬המנגנוני להתמודדויות חברתיות‬
‫ה‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫א‪" .‬מוסאירה"‪ ,‬הכוונה לזרו ולהסכי ע עמדות‪ ,‬רצונות וציפיותיה של אחרי תו ביטול רגשותיו‪,‬‬
‫מחשבותיו ועמדותיו האישיות של ה"אחר" )‪ .(Griefat & Katriel, 1989‬מוסאירה היא יותר מלהיות‬
‫דיפלומטי‪ ,‬היא ער חיובי ואורח חיי שבו האד מנסה לענות על ציפיות של אחרי‪.‬‬
‫בחברה קולקטיביתסמכותית מוסאירה היא אמצעי חברתי מוצדק כדי להימנע מעימותי ולשמר תמיכה‬
‫ויחסי טובי‪ .‬בתרבויות אלו לומר "לא" נחשב לחוצפה ולאו דווקא לאסרטיביות‪ .‬בניגוד למה שמצופה‬
‫מאנשי מערבי‪ ,‬מוסאירה אינה גורמת לאי נוחות ולמצוקה‪ .‬להפ‪ ,‬היא דר נוחה לתקשר בלי לסכ את‬
‫התמיכה והקבלה החברתית שה צרכי חיוניי ונפשיי ביותר עבור בני האד‪.‬‬
‫ב‪" .‬איסתג'אבה" היא הצד האחר של המטבע‪ .‬רגשות‪ ,‬צרכי ועמדות שמודחקי בגלל מנגנו המוסאירה‬
‫באי לידי ביטוי בהיעדר של אחרי‪ .‬פעולות ורבאליות או לא ורבאליות שאינ מקובלות חברתית‬
‫נעשות רחוק מעיני החברה ובפרטיות וזאת כדי להימנע מסנקציות חברתיות‪.‬‬
‫מנגנו זה משמש לשחרור ומעורר משאלות נסתרות‪ ,‬בלי לאבד תמיכה וקבלה חברתית חיוניות‪ ,‬או בלי‬
‫להפר כללי חברתיי‪ .‬בזמ שמוסאירה מוערכת מאוד‪ ,‬איסתג'אבה איננה התנהגות מקובלת‪ .‬אנשי‬
‫מכחישי שימוש באיסתג'אבה ונוטי לכסות על כ במשפטי כמו "לא אמרתי לו את מה שאני באמת‬
‫חושב עליו כדי לא רציתי לפגוע בו"‪ ,‬או "לא אמרתי לאבא את מה שבאמת רציתי לעשות כדי לא להדאיג‬
‫אותו"‪.‬‬
‫ג‪" .‬פהלויה" היא מנגנו נוס‪ #‬לש השגת המעני לצרכי )‪ (El-Athem, 1969‬והיא שילוב של מוסאירה‬
‫ואיסתג'אבה יחד‪ ,‬השלכת אחריות על אחרי או גורמי חיצוניי‪ ,‬כמו הומור להפשרת מתח וכדי‬
‫להימנע מעימותי ומהגזמה ורבאלית בהצגת ההישגי באמצעות הכחשת הפגמי ומתודות לא ישירות‬
‫בניהול החיי בלי להתגרות במערכת החברתית‪ .‬שחוד היא התנהגות נפוצה בחברות קולקטיביות כאמצעי‬
‫הישרדות מול חוסר צדק חברתי‪ ,‬בלי להתעמת ע המערכת‪.‬‬
‫ד‪ .‬הזדהות ע המדכא‪ :‬דיכוי הוא בלתי נמנע בחברות קולקטיביותסמכותיות‪ .‬מצד אחד אנשי‬
‫מדוכאי ובעיקר נשי מזדהי ע ומצדיקי את נורמות וערכי הדיכוי שמה סובלי‪ .‬מ הצד האחר‬
‫ה מצדדי באות עמדות המביאות לדיכוי‪.‬‬
‫קיימי שני מרכיבי עיקריי במבנה האישיות הקולקטיבית שנית לזהות ולהביא בחשבו מול שוני‬
‫בהתנהגות אנשי‪ ,‬שכבה חברתית ושכבה פרטית‪.‬‬
‫א‪ .‬השכבה החברתית‪ :‬מרכיב זה מוביל את ההתנהגות החברתית ואיננה שונה מ הכללי‪ ,‬הנורמות‬
‫והערכי התרבותיי בחברות קולקטיביותסמכותיות‪ ,‬ומפעיל את המנגנוני מוסאירה‪ ,‬פהלויה‬
‫והזדהות ע המדכא כדי להשיג מטרות ותמיכה חברתית‪.‬‬
‫בניגוד למנגנוני ההגנה שכבה זו באישיות איננה עצמאית אלא תלויה חברתית ופועלת בנוכחות‬
‫הפיקוח החברתי ומכוונת את התנהגות הפרט בהתא‪ .‬שכבה זו היא החלק הנראה באישיות והמשמר את‬
‫ההכרה והתמיכה החברתית ומכוונת את הפרט לאופ התקשורת על בסיס הקרבת הצרכי האישיי‬
‫לטובת המשפחה והחלשה של הדעות האישיות כדי לשמר את המבנה החברתי ולנהוג על פי הנורמות‬
‫והערכי‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ב‪ .‬השכבה הפרטית‪ :‬חלק זה מופעל באזור הפרטי או בתו קבוצות קטנות רחוק מהמבקרי‬
‫החברתיי‪ ,‬כדי לשחרר צרכי מיניי‪ ,‬תוקפניי ואנוכיי מוסתרי ולאוורר עמדות לא מקובלות על ידי‬
‫המנגנוני איסתג'אבה ופהלויה‪ .‬בניגוד לשכבה החברתית‪ ,‬השכבה הפרטית נוטה להיות אימפולסיבית‬
‫והיא מרכיב הקשור לעולמו הפנימי והאישי של הפרט הערבי‪ .‬א השכבה החברתית היא "המודע"‬
‫החברתי הקולקטיבי‪ ,‬השכבה הפרטית היא "תתהמודע" החברתי הקולקטיבי שבו נמצאי הדחפי‬
‫המודחקי או המדוכאי )ראה איור מס' ‪.(4‬‬
‫עדי‪ #‬להשתמש בתרבות אנליזה כאשר לקוח סובל מקונפליקט בי צרכיו לאמונותיו‪ .‬לפני ההתעסקות ע‬
‫צרכיו המודחקי‪ ,‬המטפל מקיי תרבות אנליזה כדי לעזור ללקוח למצוא ולאמ‪ %‬ערכי אלטרנטיביי‬
‫מתו מערכת הערכי והתרבות שלו‪ ,‬אשר עשויה להתיישב באופ טוב יותר ע צרכיו‪ .‬ההנחה העומדת‬
‫מאחורי מהל זה היא שהאד מאמ‪ %‬באופ לא מודע ערכי מסוימי מתו רפרטואר הערכי‪ ,‬בלי‬
‫לבחו או להיות מודע לשאר הערכי האפשריי‪ .‬תרבות אנליזה עוזרת בזיהוי ערכי לא מודעי‬
‫ובהעלאת לרמת המודעות‪ ,‬והדבר אמור להקל עליו בעת התמודדותו ע התוכ המודחק‪.‬‬
‫תרבות אנליזה פועלת בתו מערכת הערכי של הפרט‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר הלקוח שקוע בביקורת עצמית‬
‫מחמירה‪ ,‬המטפל ממלי‪ %‬להעלות למודע ערכי של גמישות וסלחנות מתו מערכת הערכי שלו‪.‬‬
‫כשהלקוח מחזיק בערכי מ"מרכזהעצמי"‪ ,‬התהלי הטיפולי יהיה יעיל יותר‪ ,‬א נביא לתשומת לבו‬
‫ערכי מ"מרכזהאחרי"‪.‬‬
‫באופ טיפוסי הדת כוללת ערכי מנוגדי‪ ,‬ולרוב אפשר למצוא ערכי מתירני יותר לצד אלה‬
‫השיפוטיי‪ .‬מומל‪ %‬לפסיכותרפיסטי לייש אפוא ערכי המקלי על תהלי השינוי ולסלול את הדר‬
‫מהלא מודע לחוויה המודעת‪ .‬המטפל אינו חייב להיות מומחה בדת של הלקוח אלא פתוח ללמוד מהלקוח‬
‫על דתו ולעודד הבנה חדשה מתו הדת עצמה‪ .‬כמו כ רצוי שהמטפל יעודד את הלקוח להתייע‪ %‬ע אנשי‬
‫דת‪ ,‬מה שיקד את הטיפול ויעזור ללקוח לפתח הבנה אינטגרטיבית של עול ערכיו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫אפילו בתו המשפחות המסורתיות ביותר אפשר למצוא וריאציות בתפיסה בי דמויות שונות בתו‬
‫המשפחה‪ .‬למידה על הווריאציות תאפשר ללקוח להזדהות ע אות דמויות אשר ערכיה מקדמות שינוי‬
‫בתו מערכת האמונות שלו‪.‬‬
‫בדומה לגישתו של אהרו בק‪ ,‬א בשונה מגישתו של אלברט אליס‪ ,‬בתרבות האנליזה המטפל אינו‬
‫מחפש מחשבות לא רציונליות אלא מחשבות פונקציונליות העוזרות ללקוח להרגיש ולפעול טוב יותר‪.‬‬
‫אימו‪ %‬האמונות החדשות המוצעות יהיה קל יותר א ה יבואו מתו מערכת הערכי הרחבה של הלקוח‬
‫עצמו ולא מתו המטפל‪.‬‬
‫פסיכותרפיה פרטנית‬
‫המפגש הטיפולי ע לקוחות ערביי אשר ִאמצו אישיות קולקטיבית אמור לחתור לשימור אינטגרציה‬
‫פסיכוסוציאלית שבי הפרט למשפחתו‪ .‬ההתערבות אמורה להתמקד ולמפות את היחסי והקונפליקטי‬
‫שבי המשפחה לפרט יותר מאשר הקונפליקטי האינטראפסיכיי‪ .‬טיפול החותר לתובנות באמצעות‬
‫העלאת חומרי מהלא מודע‪ ,‬מחטיא את הבעיה העיקרית ויוצר או מגביר קונפליקטי שבי המשפחה‬
‫לפרט‪ ,‬שאי ביכולתו של הלקוח להתמודד עמ )‪.(Dwairy, 1997a; Dwairy & Van Sickle, 1996‬‬
‫טכניקות ליבה רבות של התרפיה המערבית פוגשות מכשולי רציניי במפגש ע לקוחות ערביי‪.‬‬
‫טכניקות כמו זיהוי רגשות‪ ,‬חשיפת בעיות משפחתיות מחו‪ %‬למשפחה‪ ,‬דיו בסוגיות אינטימיות ומיניות‪,‬‬
‫ניתוח העברות‪ ,‬חשיפת הלקוח לסיטואציות שנויות במחלוקת על ידי טכניקות השלכתיות או טיפול לא‬
‫ישיר וכד'‪ ,‬קשי לביצוע ועלולי להביא לידי תוצאות שליליות )‪ .(Dwairy, 1998a, 1999a‬מטפל שיבחר‬
‫לעמת לקוח ערבי יביא לידי כ שהלקוח יבטא לרוב את רגשותיו וחרדותיו באופ פסיבי ביותר באמצעות‬
‫שתיקה ודממה‪ ,‬ולכ המטפל חייב לגלות כבוד להיררכיה המשפחתית‪ .‬עימות מקצועי ע לקוח ממעמד‬
‫גבוה עלול להביא לכ שהלקוח יעזוב את הטיפול כביטוי למורת רוחו ולאי שביעות רצונו‬
‫)‪.(Dwairy,2002‬‬
‫בשלב האבחו ולפני בחירת סוג הטיפול והגישה המתאימה ללקוח זה או אחר‪ ,‬יש לבדוק שלושה‬
‫אזורי בתפקודו של הלקוח ובמאפייניו‪:‬‬
‫‪ .1‬כוחות האגו של הלקוח‪ :‬התרשמות מרמת היציבות הרגשית‪ ,‬מס‪ #‬התסכול‪ ,‬מאימפולסיביות‪,‬‬
‫מבוח מציאות‪ ,‬מיכולות התמודדות‪ ,‬מעמידה במצבי לח‪ %‬וכד'‪ .‬לא מומל‪ %‬להשתמש בטיפול דינמי שחותר‬
‫להעלות למודעות רצונות מודחקי עבור לקוח בעל כוחות אגו דלי במיוחד‪ .‬הדבר עלול להביא לידי‬
‫קונפליקטי ע המשפחה‪ ,‬ומכא לחוויית דחייה וסיכו של התמיכה המשפחתית‪.‬‬
‫‪ .2‬הזהות העצמית והתרבותית של הלקוח‪ :‬הכוונה לשלוש רמות של סוציאליזציה‪ ,‬קרי מסורתיות‪ ,‬דו‬
‫תרבותיות והתמערבות‪ .‬לקוחות מסורתיי שמאמיני במבנה משפחתי היררכי וקולקטיבי צפויי‬
‫להתנגד לטיפולי המבוססי על ערכי ליברליי ואינדיווידואליי‪ ,‬כגו טיפולי בעלי אוריינטציה‬
‫תובנתית )‪ ,(Insight-Oriented Therapy‬לעומת לקוחות דו תרבותיי אשר עשויי להגיב היטב‬
‫לטיפולי מסוג זה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .3‬הזהות המשפחתיתתרבותית‪ :‬מידת הנוקשות של משפחת הלקוח‪ .‬משתנה זה חשוב במיוחד והוא‬
‫בבחינת אינדיקציה לתגובת המשפחה לשינוי שאמור להתרחש אצל הלקוח‪ .‬למשל‪ ,‬במשפחות מסורתיות‬
‫צפויה התנגדות לשינויי המכווני להגשמה עצמית או לטיפולי דינמיי המעלי תכני מודחקי‬
‫המתנגדי להיררכיה המשפחתית וערכיה‪ .‬מצד אחד לקוח ממשפחה מסורתית נוקשה ובעיקר אלו שאי‬
‫לה כוחות אגו מספיקי‪ ,‬מתבקשי להימנע מטיפולי שעלולי לעורר קונפליקטי מול המשפחה‪.‬‬
‫במקרי אלו מומל‪ %‬לערו טיפולי התנהגותיי וקונקרטיי עלפי המודל הביופסיכוסוציאלי‪ ,‬כלומר‬
‫להעדי‪ #‬טיפולי מכווני מטרות ‪ ,((Goal Oriented Therapy‬טיפולי מכווני )‪(Directive Therapy‬‬
‫וטיפולי מוגבלי בזמ‪ ,‬אשר מתמקדי בבעיות העכשוויות ופחות בילדות ובסוגיות אינטימיות‪ .‬מ הצד‬
‫האחר לקוחות בעלי כוחות אגו ובעלי זהות דו תרבותית‪ ,‬אשר מגיעי ממשפחות ליברליות יותר‪ ,‬מגיבי‬
‫טוב יותר לטיפולי פסיכודינמיי או הומניי בגישת‪.‬‬
‫בטיפול של לקוחות ערביי חשוב ביותר ללוות אלמנטי פרוגרסיביי בתו המשפחה כדי להשיג‬
‫שינוי בתוכה‪ ,‬אלמנטי אשר מחזקי את עמדת הלקוח בתו המשפחה טכניקה עיקרית בעבודה ע‬
‫לקוח ערבי‪ .‬אספקטי פרוגרסיביי הנמצאי בתו המשפחה ובי חברי המשפחה כוללי דמויות‬
‫סמכותיות ולעתי מדכאות‪ ,‬כמו בעל‪ ,‬אבא או סבא‪ .‬דמויות אלו מאמינות בדר כלל שה עושות לטובת‬
‫הלקוח‪ .‬מטפל מבי את תפיסות עול אלו ועוזר לה למצוא דרכי חלופיות לטפל בקונפליקטי‬
‫שנוצרי ע הלקוח‪ .‬משימה טיפולית זו חותרת להשיג פשרה בי הלקוח ובי המשפחה‪ ,‬משימה שמטרתה‬
‫להביא לידי סדר משפחתי חדש שיגרו להקלה בלי לאיי על הלכידות המשפחתית‪.‬‬
‫מטפלי אמורי להבחי ולהשתמש בסתירות בתו מערכת הערכי‪ ,‬כמו לחשו‪ #‬סתירות בי חרדה‬
‫או התנהגות הגנתית קומפולסיבית ובי אמונה ביכולתו הבלבדית של האל‪ ,‬חשיפה שהיא קריטית בשעת‬
‫חרדה‪ .‬הדת היא הטיפול הטוב ביותר עבור לקוחות רבי‪.‬‬
‫ההקשר הדתי בחברה הערבית )ערביות אסלאמיות‪ ,‬דרוזיות או נוצריות( הוא גור חשוב בניתוח‬
‫הבעיות ובפתרונ‪ .‬אנשי הטיפול צריכי להתחשב במרכזיותה של הדת בחברות אלו ולהיות מודעי לקשר‬
‫שיש לדת אל נושאי מאגיי‪ ,‬כמו שט‪ ,‬רוחות‪ ,‬כישופי וגלגול נשמות )אלקרינאווי‪ .(2002 ,‬חלק ניכר‬
‫מהלקוחות הערביי עשויי לייחס את בעיותיה הנפשיות או הסוציוחברתיות לגורמי ביורפואיי‪,‬‬
‫אנושיי או עלטבעיי )או לשלב בי גורמי אלו(‪ ,‬וה נוטי לראות כבאות ממוקד חיצוני‬
‫)אלקרינאווי‪ .(1999 ,‬חולי גופני או נפשי ובעיות משפחתיות או זוגיות מוסברי כהתערבות של כוחות על‬
‫טבעיי‪ ,‬כמו רוחות וכישו‪ #‬שהטיל אד אחד על האד הסובל)‪.(Al-Kernawi, Graham & Maoz, 1996‬‬
‫מרבית הערבי ללא קשר למוצא הדתי מתגוררי ביישובי ערבי או מעורבי‪ ,‬ולכ יש להניח כי‬
‫יש בה השפעה הדדית על ההתייחסות לנושאי אלו‪ .‬ברור אפוא שלאנשי הטיפול חייבת להיות תובנה‬
‫להערי כיצד השקפה דתית מטפחת גישה שמרנית כלפי בעיות אישיות ומשפחתיות‪ .‬לעבודה ע‬
‫אוכלוסייה זו דרוש מודל בלתי פורמלי‪ ,‬לעומת הידע‪ ,‬המיומנויות והכלי שיש למטפל על פי המודל‬
‫הפורמלי )‪ .(Al-Kernawi, 1999b‬כמו כ יש לגשר על הפער שבי המודל הפורמלי למודל הבלתי פורמלי‬
‫בעזרת שילוב ריפוי מסורתי ע ריפוי מודרני‪ ,‬התייחסות לאמונה שיש למטופל על מקור מחלתו ושימוש‬
‫בשפתו של הלקוח ובניו‪ ,‬השגור בפיו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫בהתבסס על ניסיונ של מטפלי מהתרבות הערבית‪ ,‬מוצעות ארבע המלצות )‪:(Dwairy, 1998a‬‬
‫‪ .1‬אקלקטיות )לקטנות( מערכתית‪ :‬הפעלת מגוו גישות טיפוליות היא דר גמישה לעזור ללקוח להסתגל‬
‫למשפחה או לחברה‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפולי קצרי טווח‪ ,‬דירקטיביי ומכוונות מטרה ה טיפולי מומלצי על לקוחות ערבי אשר‬
‫מחפשי אחר עצות קונקרטיות או כיווני‪.‬‬
‫‪ .3‬טיפול ממוקד בתרבותו של הפרט )טיפול רגיש תרבות(‪.‬‬
‫‪ .4‬טיפול המגיע למעבר ‪ :Outreach treatment‬טיפול בתו קליניקה הוא בעצ הזמנה ללקוח לתו‬
‫מפגש טיפולי בעל אוריינטציה מערבית‪ .‬א טיפול המגיע למעבר ובעיקר בתחילתו של הטיפול הוא‬
‫המומל‪ %‬ביותר‪ .‬חשוב מאוד ליצור ברית טיפולית ג ע דמויות מפתח בסביבתו המיידית של הלקוח‬
‫כדי לגייס ולשתפ בתהלי הטיפולי‪.‬‬
‫טיפול משפחתי‬
‫על מטפל משפחתי שבא לייש את גישת הטיפול המשפחתי ע המשפחה הערבית להבי ולהפני את‬
‫המבנה והדינמיקה הייחודיי למשפחה הערבית בהשפעת הקונטקסט התרבותיחברתי שבה היא‬
‫מתנהלת‪ .‬רקע תרבותיחברתי זה חיוני ביותר להצלחה מרבית של תהלי ההתערבות‪.‬‬
‫החברה הערבית בישראל עוברת שינויי ותהליכי טרנספורמציה שוני מבחינה חברתית‪ ,‬כלכלית‬
‫ותרבותית‪ .‬זהו מעבר מחברה מסורתית שמרנית לחברה פתוחה ומודרנית‪ .‬תהליכי טרנספורמציה הביאו‬
‫למעשה לידי תמורות במאפייני הקשרי הזוגיי בקרב הדורות הצעירי לעומת דורות ההורי והסבי‬
‫)חאג' יחיאאבו אחמד‪ .(2006 ,‬חאג' יחיאאבו אחמד מצאה שככל שהדור צעיר יותר‪ ,‬כ הוא מתאפיי‬
‫ואוחז בעמדות מסורתיות פחות ושוויוניות ומתירניות יותר‪ ,‬ומתנהג באופ מסורתי פחות‪ .‬מגמת השינוי‬
‫ברמת היחסי הזוגיי מתבטאת בכ שבהשוואה לדורות הקודמי‪ ,‬הנשי בדור הצעיר נוטות לבחור‬
‫בעצמ בני זוג‪ ,‬ע הכתבה ומעורבות נמוכה יותר של המשפחה‪ .‬הדורות הצעירי מעדיפי להתחת בגיל‬
‫מבוגר יותר וללדת פחות ילדי‪ ,‬לעומת הדורות הקודמי‪ .‬כמו כ הנשי לוקחות חלק פעיל יותר בתהלי‬
‫קבלת ההחלטות במשפחה‪ ,‬והבעלי‪ ,‬לעומת‪ ,‬נוטי לקחת חלק פעיל יותר בעבודות הבית ובחינו‬
‫הילדי‪.‬‬
‫על א‪ #‬שינויי אלו החברה הערבית בישראל עודנה חברה פטריארכלית‪ ,‬אשר ממקמת את האישה‬
‫במקו נמו בהיררכיה המשפחתית‪ .‬מעמד האישה הערביה נמו ונחות מזה של אחיה )בעיקר המבוגרי‬
‫ממנה( ונמו מזה של בעלה ושל שני הוריו‪ .‬החברה הערבית עדיי מצפה מהאישה להיות תלויה בבעלה‪,‬‬
‫להיכנע לרצונותיו ולצרכיו ולשמש לו ולמשפחתו מקור של תמיכה‪.‬‬
‫ג מי שפורצת החוצה ומפתחת לעצמה קריירה‪ ,‬ואפילו מגיעה לעמדת מפתח‪ ,‬איננה אדו לגורלה‪.‬‬
‫החברה מצפה שתיכנע לבעלה או למשפחתה בכל הקשור להחלטות חשובות ‪(Shalhoub-Kevorkian,‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ ,(1997‬ג בשל התקשורת וההגמוניה התרבותית של המערב; "החברה הערבית בישראל כהמש לחברות‬
‫הערביות האחרות משתמשות בפחד מפני איבוד התרבות הערבית האסלאמית האותנטית המקומית‪ ,‬כדי‬
‫להמשי לשלוט בנשי" )‪.(Ahmed, 1992‬‬
‫הבעל מקבל על עצמו בדר כלל את התפקידי הדומיננטיי מבחינה אינסטרומנטלית ומשמש מקור‬
‫פרנסה עיקרי למשפחה והמג שלה‪ ,‬ואילו הנשי משחקות תפקידי אקספרסיביי‪ .‬השינויי שחלו‬
‫בעשורי האחרוני במעמד האישה הערביה ה שינויי "כמותיי" יותר‪ ,‬כמו רכישת השכלה גבוהה‬
‫ויציאה לעבודה‪ ,‬ולא "איכותיי" בסיסיי המשני את מעמדה בתו המשפחה ואת יחסיה ע ב זוגה‪.‬‬
‫האישה הערביה מייחסת חשיבות רבה לתפקידה כא מאשר לתפקידה כבת זוג‪ .‬בהנחה שילדי ה‬
‫הנותני תוק‪ #‬לנישואי ומהדקי אות‪ ,‬נחשבת אהבת א לבעלת עוצמה חזקה יותר מאהבת אישה לב‬
‫זוגה )‪ .(Barakat, 1993‬אמנ בשני האחרונות יש מגמה של שיתו‪ #‬הבעל בעבודות הבית ובחינו‬
‫הילדי‪ ,‬בעיקר במשפחות הדוקרייריסטיות שבה האישה שותפה פעילה בפרנסת המשפחה‪ ,‬א מגמה זו‬
‫לא הקלה על האישה הערביה ולא שיפרה את מצבה‪ .‬להפ‪ ,‬מצב זה העמיס על כתפי האישה הערביה‬
‫העובדת בכפל אחריות בתו ומחו‪ %‬לבית בלי שהדבר יביא לידי חלוקה שוויונית בנטל חינו הילדי‬
‫ובניהול משק הבית‪.‬‬
‫אמנ השינויי שעוברת החברה הערבית חיזקו באופ ניכר את מעמד האישה הערביה ואת יציאתה‬
‫לעבוד מחו‪ %‬לבית‪ ,‬א מוקדי הכוח והעוצמה בתו המשפחה נשארו בחזקת הגברי‪ .‬עוצמה זו משתקפת‬
‫בסטטוס חברתי וכלכלי גבוה יותר וג בחלוקת התפקידי הסטריאוטיפי בי שני המיני‪ .‬גברי‬
‫מבליטי את סמכות ביחסיה ע נשותיה וילדיה אשר מצופי לגלות כבוד‪ ,‬קבלה לכללי וציות‬
‫לדרישות הוריה )‪ .(Haj-Yahia, 2000‬תחת מער ערכי זה גברי עלולי לנקוט באלימות כאשר ה‬
‫מרגישי שהדומיננטיות שלה בסכנה‪ .‬מחקרי רבי בתחו מצאו שעל א‪ #‬ההתנגדות העקרונית‬
‫לתופעת האלימות כלפי נשי‪ ,‬חלק ניכר מהמשתתפי במחקרי מצדדי בשימוש באלימות‪ ,‬בעיקר‬
‫במקרי שבה האישה איננה עומדת בציפיות החברתיות המסורתיות )האישה חשודה כלא נאמנה‬
‫לבעלה(‪ ,‬או איננה ממלאת את תפקידה המצופה כאישה ובת זוג וקוראת תיגר כלפי גבריותו של בעלה‬
‫)‪.(Haj-Yahia, 2002‬‬
‫יש להדגיש כי המבנה הפטריארכלי של החברה הערבית בישראל ואי השוויו שבי גברי לנשי ה‬
‫בעיה שורשית‪ ,‬א כי לא בלבדית‪ ,‬העומדת ביסוד האלימות של גברי ערבי כלפי נשי‪ .‬במקביל אותה‬
‫בעיה מגבילה את היכולת ואפילו את הנכונות של רבדי וגורמי רבי בחברה לסייע לנשי‪ ,‬הנופלות‬
‫קורב לאלימות הננקטת נגד במשפחה )חאג' יחיא‪ .(2005 ,‬את זה נית להסביר באמצעות המסגרת‬
‫הקונספטואלית של סטראוס אשר מצא שמונה הסברי לקשר שבי פטריארכליות לאלימות כלפי נשי‬
‫)‪ ,(Straus, 1980‬הסברי המותאמי למצבה של האישה הערביה ולמער התרבותי הקיי בחברה‬
‫הערבית בישראל‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .1‬ההגנה על סמכות הגבר‪.‬‬
‫‪ .2‬הגבריות הכפייתית‪.‬‬
‫‪ .3‬אילוצי כלכליי ואפליית נשי‪.‬‬
‫‪ .4‬מעמסת גידול הילדי המוטלת על נשי‪.‬‬
‫‪ .5‬היחס החברתי השלילי לגירושי‪.‬‬
‫‪ .6‬תפיסה עצמית שלילית אצל נשי‪.‬‬
‫‪ .7‬התפיסות המסורתיות ביחס לתפקידי האישה כרעיה וכא‪.‬‬
‫‪ .8‬האוריינטציה הפטריארכלית והגברית במערכות שירותי הרווחה‪ ,‬הבריאות‪ ,‬בריאות הנפש והמשפט‪.‬‬
‫השינויי החברתיי שעוברת החברה הערבית בישראל הביאו ג לידי פיצול המשפחה המורחבת ליחידות‬
‫של משפחות גרעיניות‪ .‬א מעמד של המשפחות הגרעיניות והמורחבות עדיי עדי‪ #‬על העמדה‬
‫האינדיווידואלית )‪ .(Nobles & Sciarra, 2000‬פיצול זה השפיע במידה מסוימת על המבנה הפטריארכלי;‬
‫הוא החליש את מעמדו של האב‪ ,‬ומידת השליטה שלו על בניו הנשואי פחתה וכ ג על אלה שעדיי חיי‬
‫אתו בבית‪ .‬ע זאת המשפחה הגרעינית שומרת עדיי על מבנה היררכי פטריארכלי‪ ,‬והאב הוא שנמצא‬
‫בראש הפירמידה )‪.(Haj-Yahia, 2002‬‬
‫א ניקח‪ ,‬למשל‪ ,‬את בעיית האלימות במשפחה כבעיה משפחתית נפוצה במשפחות ערביות‪ ,‬גילוי‬
‫גישה רגישה תרבותית מצד גורמי הטיפול וקובעי המדיניות‪ ,‬אשר מביאה בחשבו את מבנה הערכי‬
‫בחברה הערבית ואת מאפייניה התרבותיי הייחודיי‪ ,‬יסייע בהבנת התפיסה ודרכי ההתמודדות השונות‬
‫והייחודיות של החברה הערבית ע בעיית האלימות במשפחה‪.‬‬
‫בהקשר הזה חאג' יחיא מצא מצד אחד במחקריו השוני שערבי המחזיקי בתפיסה שלילית‬
‫ומסורתית כלפי נשי‪ ,‬בעמדות סטריאוטיפיות כלפי חלוקת תפקידית מגדרית‪ ,‬ברמת דתיות גבוהה‬
‫ובאוריינטציה חזקה למשפחתיות‪ ,‬יטו יותר לקבל אלימות כלפי נשי כדי לשנות את התנהגות כלפי‬
‫בעליה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לפי חאג' יחיא ה מטילי את האחריות לאישה באשר לאלימות מצד הבעל ומתנגדי‬
‫לניסיו האישה לחפש עזרה מקצועית פורמלית או לפרק את התא המשפחתי )‪.(Haj-Yahia, 2000‬‬
‫מ הצד האחר חאג' יחיא מצא ג חמש דרכי התמודדות אופייניות של נשי מוכות ערביות‪ ,‬אשר‬
‫משקפות את התפיסה התרבותית הייחודית‪ .1 :‬שכנוע הבעל לשנות את התנהגותו כלפיה‪ .2 .‬שיפור‬
‫התנהגותה כלפי בעלה‪ .3 .‬פיוס הבעל ויחס אינטימי כלפיו‪ .4 .‬קבלת ייעו‪ %‬משירותי הרווחה בניסיו למצוא‬
‫דר לשיפור היחסי ע בעלה‪ .5 .‬שמירת מרחק מבעלה כשהוא עצבני )‪.(Haj-Yahia, 2002‬‬
‫אותו מחקר גילה כי הנבדקי תמכו פחות בדרכי התמודדות אשר מכוונות כלפי הבעל המכה‪ ,‬כמו‪.1 :‬‬
‫חיפוש עזרה מגורמי רווחה כדי לשכנע את הבעל המכה לקבל טיפול‪ .2 .‬קבלת סיוע ותמיכה מצד משפחת‬
‫הבעל או קרובי‪ .3 .‬בקשה מהבעל לחפש עזרה מקצועיתטיפולית‪ .4 .‬בקשה מאיש דת או איש קהילה‬
‫בעל מעמד כדי לשוחח ע הבעל אודות התנהגותו האלימה‪ .5 .‬חיפוש סיוע ותמיכה מצד אביה או אחיה‬
‫של האישה המוכה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫נוס‪ #‬על כ נמצא כי יש התנגדות חזקה לדרכי התמודדות אלה‪ .1 :‬איו על הבעל באמצעות דרישה‬
‫לגירושי‪ .2 .‬פנייה למקלטי לנשי מוכות‪ .3 .‬התחלה של הליכי גירושי בבתי המשפט‪ .4 .‬תקיפת הבעל‬
‫באותה דר שבה תק‪ .5 .#‬הגשת תלונה במשטרה על הבעל המכה‪ .6 .‬עזיבת הבית בלי להודיע לבעל על‬
‫מקומה‪ .‬מכא עולה כי בחברה הערבית מקובל להעדי‪ #‬דרכי התמודדות אשר מכוונות כלפי הנשי‬
‫המוכות כדי לשנות את התנהגותה של האישה ובכ למנוע את אלימות הבעל‪ ,‬ולהעדי‪ #‬פחות ניסיונות‬
‫בחיפוש אחר עזרה מקצועית‪ ,‬או ניסיונות מניעה וטיפול המכוונות ישירות לבעל המכה עצמו‪.‬‬
‫משפחה ערבית לא תמהר לפנות לטיפול משפחתי הנית על ידי איש מקצוע "זר"; בדר כלל האישה‬
‫פונה לאחר שני של התמודדות ע בעיות שונות ולאחר מיצוי פתרונות מסורתיי ומשפחתיי‪ .‬בשלבי‬
‫הראשוני של הבעיה יש הפוני דווקא לנותני "טיפול"‪ ,‬כמו שיח'י מוסלמי‪ ,‬קוראי בכ‪#‬יד ומגלי‬
‫עתידות )‪ .(Al-Kernawi, 2000‬רק לאחר מיצוי הפתרונות המסורתיי והמשפחתיי וכישלונ של‬
‫פתרונות אלו‪ ,‬פניית של בני הזוג או אחד מה לטיפול משפחתימקצועי תתקבל בהבנה חברתית‬
‫ומשפחתית‪.‬‬
‫בעיות בזוגיות נחשבות לכישלו משפחתי כולל ובעיקר למשפחת האישה )‪ .(Haj-Yahia, 2002‬גירושי‬
‫או פירוק הקשר אינ באי בחשבו; האישה אמורה לעשות מאמצי כבירי כדי לשמור על איחוד‬
‫המשפחה ועל המשכיות‪ ,‬אפילו א הדבר כרו במחיר המש התעללות והיעדר תחושת ביטחו בחייה‬
‫ובחיי ילדיה‪ .‬לציפייה זו מהאישה קוראי בערבית "אישה מסתורה" )אישה השותקת והמכבדת( ‪(Abu‬‬
‫‪ .(Baker, 2002‬אישה העומדת בציפייה זו תזכה לקבלה ולתמיכה משפחתית וחברתית‪ ,‬בעוד אישה‬
‫הממהרת לחשו‪ #‬את קשייה הזוגיי ופונה לעזרה פורמלית או מערבת את רשויות החוק בטר מיצתה‬
‫את הפתרונות המסורתיי והמשפחתיי‪ ,‬תזכה לגינוי ולנידוי חברתי ומשפחתי‪.‬‬
‫בעיות בי בני זוג ה ג עניי משפחתי ולא רק אישיזוגי‪ .‬אישה המחפשת עזרה מצד משפחת מוצאה‬
‫או קרובי אחרי‪ ,‬עשויה לקבל תמיכה ועזרה‪ .‬לרוב יפנה אחד מבני הזוג למבוגרי במשפחות המוצא‬
‫משני הצדדי כדי להתלונ על ב‪/‬בת זוגו ולנסות לגייס לצידו‪/‬ה‪ ,‬וזאת על א‪ #‬שחלק ניכר מהבעיות‬
‫הזוגיות נגרמות דווקא עקב התערבות של משפחת המוצא בחיי הזוג )‪ .(Abu Baker, 2003‬אבו בכר‬
‫מוסיפה שהתערבותה של המשפחה המורחבת החמירה לא פע את הבעיות בחיי בני הזוג בגלל עצות‬
‫חפוזות ולא שקולות‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬אבו בכר טוענת שבעת התערבות משפחתיתזוגית במשפחה ערבית‪ ,‬על המטפל לגלות‬
‫רגישות תרבותית ומודעות לנורמות התנהגות ערכיות‪ ,‬ולנווט עצמו בהתא לה )‪.(Abu Baker, 2002‬‬
‫למשל‪ ,‬מומל‪ %‬שהמטפל המשפחתי יזמי את הבעל יחד ע דמויות משמעותיות מהמשפחות המורחבות‪.‬‬
‫מפגש כזה יסייע להפחית את מידת התנגדותו של הבעל לטיפול‪ .‬דמויות אלו אמורות לשלב התערבויות‬
‫תרבותיות ע טיפול משפחתיזוגי‪.‬‬
‫במפגש הטיפולי הראשו חשוב להעצי את האישה ואת קרובי משפחה אלו המעורבי בפתרו‬
‫הבעיה באמצעות שיתופ בתכנית הטיפול על ידי שימת דגש על הרווח של המשפחה המורחבת ושלומה‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬חשוב שהמפגש הראשו יסתיי בסוג של התערבויות‪ ,‬תכניות עתידיות והמלצות שנית ליישמ‬
‫‪30‬‬
‫מיד‪ .‬לקוחות ערביי רואי במטפל מומחה שמחזיק בפתרונות ומספק מרשמי‪ ,‬ומצפי לקבל תוצאות‬
‫מיידיות של הטיפול‪/‬ייעו‪.(Abu Baker, 2003) %‬‬
‫מצד אחד המשפחה הערבית מדגישה לבאי לפעול בקרבה את חשיבת עקרו ההגדרה העצמי‪ .‬מ הצד‬
‫האחר היא מאפשרת ברוחב לב לאנשי מכובדי ובעל עוצמה פורמלית ולא פורמלית בקהילה להתערב‬
‫בענייניה הפנימיי של המשפחה וא‪ #‬בצורה פטרנליסטית ביותר‪ .‬לעובד הסוציאלי לא קל לעתי‬
‫להתמודד ע ניגוד זה שבי ההגדרה העצמית לפטרנליז‪ ,‬ולעתי מוטלת עליו האחריות למצוא את‬
‫"שביל הזהב" בי שני ערכי אלו )‪.(Haj-Yahia, 2005‬‬
‫מומל‪ %‬שבישיבות הראשונות של ההתערבות במשפחות ערביות‪ ,‬תחולק המשפחה לשני תתמערכות –‬
‫שני ההורי מצד אחד וילדי המשפחה מ הצד האחר‪ .‬כדי לבטא כבוד לעמדה הורית סמכותית כדאי‬
‫לראיי קוד כול את ההורי ורק אחר כ את הילדי‪ .‬זו התערבות רגישת תרבות אשר מחזקת את‬
‫המבנה ההיררכי הרצוי במשפחה הערבית‪ .‬בהמש יש לשאו‪ #‬ליצור מבנה משפחתי מבוסס על כבוד הדדי‪,‬‬
‫אחריות משותפת‪ ,‬פתיחות‪ ,‬שיתו‪ #‬ושותפות בהיבטי השוני בחיי המשפחה‪.‬‬
‫בהתייחסות לטכניקות טיפוליות והתערבות מומלצות בעת מת טיפול משפחתי במשפחה ערבית‪,‬‬
‫נמצאו תמיכות מחקריות ליעילות של טכניקות אלה )‪:(Haj-Yahia, 2005‬‬
‫א‪ .‬ההתייחסות להיסטוריה המשפחתית הנקראת על ידי )‪" (Satir, 1967‬כרונולוגיה של חיי המשפחה"‬
‫יכולה להיות רבת משמעות למשפחה ערבית ולגרו לה להיות גאה במסורתה‪ .‬הדגש על מיומנויות‬
‫קומוניקציה לש מת פידבק אפקטיבי וקומוניקציה מתאימה ועקבית )‪(congruent communication‬‬
‫היא שיטה מומלצת בעבודה ע משפחה ערבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מת דגש על "רגשות חיוביי" )‪ (Satir, 1967‬בי בני הזוג הול בעקביות ע ההדגשי התרבותיי של‬
‫החברה הערבית‪ ,‬כולל הרמוניה‪ ,‬סבלנות הדדית‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬השתתפות בצער הזולת‪ ,‬כבוד הדדי‪,‬‬
‫משפחתיות‪ ,‬שמירה על יחסי הקרבה והידוק‪ .‬ג הגישה הקוגניטיבית‪ ,‬המחנכת את בני המשפחה להכיר‬
‫בעקרונות ובכללי המשפחתיי תו יצירת כלי חדשי שישרתו את טובת הכלל‪ ,‬הולכת בקנה אחד ע‬
‫הגישה הקונקרטית של המשפחה הערבית ביחסה לחיי היויו )‪.(Saleh, 1989‬‬
‫ג‪ .‬טכניקת "המסגור ‪ "reframing‬אשר מדגישה מצד אחד את ההתנהגויות החיוביות ואת אלה הניתנות‬
‫לשינוי‪ ,‬הולכת בעקביות אחרי הדגש ששמה התרבות הערבית על האוריינטציה ההומנית ועל היחסי‬
‫ההרמוניי ע הסביבה החיצונית‪ .‬מ הצד האחר אסור שרגישותו של המטפל תכבול את ידיו ותמנע ממנו‬
‫מלעבוד ע ההורי על רכישת כלי אלטרנטיביי במקו המסירות המוחלטת הנדרשת מה‪.‬‬
‫ד‪ .‬נכו שתפקיד העובד הסוציאלי כמנהיג ו"מארגעל""‪ "metagovernor‬של המערכת המשפחתית‬
‫‪ (Haley, (1976‬עשוי בקלות להתפרש על ידי המשפחה הערבית כהתערבות ישירה בענייניה הפרטיי‪ ,‬א‬
‫אי לשכוח כי בסיטואציות מסוימות עמדה פטרנליסטית עשויה להתקבל על ידי המשפחה הערבית‬
‫בהבנה‪ ,‬ואפילו יש ציפייה בתת המודע של הפרט והמשפחה הערבית מהעובד הסוציאלי שיוביל‪ ,‬יכוו‬
‫וינהיג‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫טיפול קבוצתי‬
‫תפיסה טיפולית רגישת תרבות תקפה עוד יותר כאשר מדובר בטיפולי קבוצתיי‪ .‬יש להדגיש כי‬
‫התחשבות במאפייני תרבותיי היא דרישה קריטית לש הבנת הדינמיקה והתהליכי הקבוצתיי‪,‬‬
‫ציפיות ומטרות מותאמות ובחירת הגישה הטיפולית היעילה ביותר‪ .‬הנחייה של קבוצה ע חברי קבוצה‬
‫ערביי עלולה להתמודד בלא מעט קשיי ומכשולי‪.‬‬
‫כמי שגדל בתרבות קולקטיביתסמכותית‪ ,‬הלקוח הערבי יודע להיות חבר בקבוצה מתו רצו לשרוד‬
‫במרחב הקבוצתי ולהתאי עצמו לזר ולכיוו שבו צועדת בקבוצה‪ .‬כדי להימנע מסנקציות למדו הערבי‬
‫להדחיק את מחשבותיה ורגשותיה לטובת הציפיות והדרישות הקבוצתיות‪ .‬כ יוצא שערנות ומודעות‬
‫חברתית עדיפות על מודעות אישית ועצמית‪.‬‬
‫להיות חבר בקבוצה והציפייה להיחש‪ #‬בפני מספר גדול של אנשי‪ ,‬מעוררי חששות ומתחי רבי‪.‬‬
‫על כ מנחה הקבוצה חייב להיות ערני ולהביא בחשבו שחברי הקבוצה הערביי יטו לוותר על העצמי‬
‫ולציית לרצו הקבוצה‪ ,‬רצו שמייצג נורמות וערכי דומיננטיי‪ .‬נוס‪ #‬על כ ה ידאגו לשמור על‬
‫הרמוניה ועל אינטגרציה קבוצתית ולהימנע מעימותי ומקונפליקטי‪ .‬תחושת הביטחו הפנימי של חבר‬
‫קבוצה ערבי תלויה ברובה בטיב הקשרי ע שאר חברי הקבוצה‪.‬‬
‫מנחה הקבוצה נתפס על ידי חבר קבוצה ערבי כבעל סמכות שיש לציית להוראותיו‪ ,‬להיות ממושמע‬
‫אליו ולעמוד בציפיותיו‪ .‬כדי לעמוד בכ יטו חברי הקבוצה להשתמש במנגנו ה"מוסאירה"‪ ,‬כלומר לזרו‬
‫ולהסכי ע עמדותיו‪ ,‬רצונותיו וציפיותיו של המנחה תו ביטול רגשותיו‪ ,‬מחשבותיו ועמדותיו האישיות‬
‫שלו‪ .‬צרכי ועמדות שמודחקי בגלל מנגנו המוסאירה‪ ,‬יבואו לידי ביטוי מחו‪ %‬לקבוצה על ידי מנגנו‬
‫ה"איסתג'אבה"‪ .‬סביר להניח שנראה ביטויי של השכבה החברתית כחלק ממבנה האישיות הקולקטיבית‬
‫מאשר ביטויי של השכבה הפרטית‪.‬‬
‫עקב הקונפורמיות למנחה מצד אחד ושמירה על הרמוניה ולויאליות לשאר חברי הקבוצה מ הצד‬
‫האחר‪ ,‬צפוי חבר הקבוצה הערבי להיות זהיר‪ ,‬מופנ ופסיבי בעיקר בשלבי הראשוני של התנהלות‬
‫הקבוצה‪ .‬מחקר של קורמ וד מצא כי חברי קבוצה ערביי יטו לא ליזו תהליכי ודינמיקות‬
‫קבוצתיות‪ ,‬וזאת בהשפעת התפיסה המסורתית והאוריינטציה של שליטה עצמית ‪(Kurman & Dan,‬‬
‫‪.(2007‬‬
‫התפיסה התרבותית הטוענת כי האד אינו מסוגל לשנות את חייו פוגעת עוד יותר ביוזמה של חבר‬
‫הקבוצה הערבי‪ .‬לרוב‪ ,‬חינו ילדי נעשה על ידי הוראות מילוליות‪ ,‬ויכוחי או התדיינות שה התנהגויות‬
‫לא מקובלות‪ .‬האד הערבי נוטה לשנ ולאחס את הידע ולנתח אותו פחות על ידי חשיבה ביקורתית‬
‫והטלת ספקות‪ .‬הדברי והידע מתקבלי אצלו כמוסכמות שאינ ניתנות לספק )‪.(Dwairy, 2006‬‬
‫בהתחשב במאפייני המתוארי לעיל יש לערו טיפולי קבוצתיי לפי הגישה הפסיכוחינוכית‪ .‬גישה‬
‫זו אשר מתמקדת ברמה ההתנהגותית עדיפה על הגישה הפסיכודינמית לפיה חברי הקבוצה צפויי לשת‪#‬‬
‫תכני מודחקי‪ .‬בקבוצות פסיכוחינוכיות תהיה העבודה ברמה של כא ועכשיו תו ניצול המרחב‬
‫הקבוצתי כמו משחקי תפקידי וסימולציות‪ .‬קבוצות מסוג כישורי חיי שמטרת להקנות מיומנויות כמו‬
‫‪32‬‬
‫תקשורת‪ ,‬התמודדות במצבי לח‪ ,%‬פתרו בעיות וכד' ה קבוצות המסייעות באופ ניכר לאד הערבי אשר‬
‫המרחב הביאישי נחשב לאזור המשפיע ביותר על רווחתו הנפשית או על סבלו ומצוקתו הנפשית‪.‬‬
‫מנחה הקבוצה מצופה להיות אקטיבי ומכוו )‪ (Directive Therapy‬שלא פע מביא את המידע והידע‬
‫שה עבור חברי הקבוצה בבחינת מוסכמות שנית לסמו עליה‪ .‬לחבר הקבוצה הערבי יש ציפייה כי‬
‫המטפל יביא את החוכמה והפתרונות שלה הוא מצפה‪ .‬מנחה קבוצה הנמנע מכ מתו תפיסה טיפולית‬
‫הנותנת לחבר הקבוצה להגיע לתובנות ומודעות על ידי התהלי הקבוצתי שעובר בקבוצה‪ ,‬עלול לפגוש‬
‫חברי קבוצה אשר מפרשי אותו כאד לא מקצועי וכאחד שאי לו מה לתרו או מגלה חוסר עניי‬
‫ואדישות‪.‬‬
‫סיכו‬
‫מקצועות טיפוליי‪ ,‬כגו מקצוע העבודה הסוציאלית אשר נולדו במדינות המערב והושפעו מתרבויות אלו‪,‬‬
‫מתמודדי במכשולי רבי במפגש ע לקוחות מ התרבות הערבית הנחשבת לתרבות מזרחית‬
‫קולקטיבית‪ .‬האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל נחשבת למיעוט אתני העובר תהליכי שינוי‬
‫וטרנספורמציה חברתיתכלכלית‪ .‬עקב תהליכי אלו נוצרו באוכלוסייה זו קבוצות הטרוגניות במידת‬
‫המודרניזציה והסוציאליזציה לתרבות המערבית‪.‬‬
‫טר יצירת הקשר הטיפולי ע לקוחות ערבי‪ ,‬יש להכיר את המאפייני הדמוגרפי‪ ,‬הסוציו‬
‫פוליטיי‪ ,‬הכלכליי והתרבותיי‪ ,‬וזאת כתנאי בסיסי להתחלתו של טיפול רגיש תרבות‪ ,‬טיפול המביא‬
‫בחשבו מאפייני אלו והמנסה להתאי את עצמו אליה‪.‬‬
‫הגישה ההוליסטית והמודל הביופסיכוסוציאלי מומלצי כשיטות אבחו של לקוחות ערבי וטיפול‬
‫בה‪ ,‬וה מותאמי למאפייני התרבותיי של החברה הערבית‪ .‬כמו כ יש להשתמש בטכניקה הנקראת‬
‫"תרבותאנליזה" במקו הפסיכואנליזה המערבית‪ .‬בשלוש המתודות הטיפוליות‪ ,‬קרי הפרטנית‪,‬‬
‫המשפחתית והקבוצתית‪ ,‬על המטפל לגלות רגישות תרבותית‪ ,‬להתאי את הכלי וההתערבויות‬
‫הטיפוליות למאפייני התרבותיי ולנסות להשתמש בה כמנו‪ #‬טיפולי כדי לחולל את השינוי הרצוי‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אבו בכר‪ ,‬ח'‪ .(2007) .‬הקשר בי בריאות הנפש של נשי פלסטיניות בישראל לבי מסורתיות ומודרנה‪.‬‬
‫הדעה הרווחת – ביטאו האיגוד הישראלי לרווחה חברתית‪.2319 ,44 ,‬‬
‫אבו עסבה‪ ,‬ח'‪ .(2010) .‬תמונת מצב מחלקות הרווחה הערביות )סקר צרכי(‪ .‬נצרת‪ :‬מכו מסאר למחקר‪,‬‬
‫תכנו ויעו‪ %‬חברתי‪ .‬נער עבור פורו מנהלי מחלקות הרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫אלחאג'‪ ,‬מ‪ .(1997) .‬זהות ואוריינטציה בקרב ערבי בישראל‪ :‬מצב של פריפריה כפולה‪ .‬מדינה‪,‬‬
‫ממשל ויחסי בי לאומיי‪.122 103 ,4241 ,‬‬
‫אלקרינאווי‪ ,‬ע‪ .(1999) .‬טיפול נפשי רגיש תרבות בחברה הערבית‪ .‬בתו ק‪ .‬רבי )עורכת(‪ ,‬להיות שונה‬
‫בישראל )עמ' ‪ .(8265‬תלאביב‪ :‬רמות‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת תלאביב‪.‬‬
‫אלקרינאווי‪ ,‬ע‪ .(2002) .‬עבודה סוציאלית ע פוני ערבי במערכות בריאות הנפש‪ .‬חברה ורווחה כ"ב )‪,(1‬‬
‫עמ' ‪.9775‬‬
‫דאוד‪ ,‬נ‪2007) .‬א(‪ .‬נתיבי מסבירי לפערי חברתייכלכליי בבריאות בקרב האוכלוסייה הערבית‬
‫בישראל‪ .‬עבודת דוקטורט‪ ,‬בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית‪ ,‬הסתדרות מדיצינית‬
‫הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלי‪.‬‬
‫הלמ"ס‪ .(2009) ,‬שנתו סטטיסטי לישראל‪ .‬ירושלי‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫זחאלקה‪ ,‬מ‪ .(1990) .‬החברה הערבית בישראל מתו חיבור לש קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ .‬דע‬
‫את המרחב‪ :‬לקט ידיעות מהעול הערבי‪.76 ,16 ,‬‬
‫חאג יחיא‪ ,‬מ‪ .(2004) .‬המשפחה הערבית בישראל‪ :‬ערכיה התרבותיי וזיקת לעבודה סוציאלית‪ .‬חברה‬
‫ורווחה ‪.264249 ,34‬‬
‫חאג יחיא‪ ,‬מ‪ .(2005) .‬על האופי הפטריארכלי של החברה‪ ,‬אי‪-‬שוויו בי נשי לגברי ואלימות נגד נשי‬
‫במשפחה‪ :‬המקרה של החברה הפלסטינית‪ .‬גיליו עדאלה האלקטרוני ‪.71 ,20‬‬
‫חאג יחיאאבו אחמד‪ ,‬נ‪ .(2006) .‬זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל‪ :‬תהליכי שינוי ושימור בשלושה‬
‫דורות‪ .‬חיבור לש קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫לנדאו‪ ,‬י‪ .(1993) .‬המיעוט הערבי בישראל‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת ע אחד‪.‬‬
‫מנאע‪ ,‬ע‪ .(2008) .‬ספר החברה הערבית בישראל )‪ :(2‬אוכלוסייה‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ .‬ירושלי‪ :‬מכו ו ליר‬
‫והקיבו‪ %‬הארצי המאוחד‪.‬‬
‫צמחוני‪ ,‬ד‪ .(1999) .‬הנוצרי והעדות הנוצריות בישראל כיו‪ .‬אריאל ‪.2215 ,12‬‬
‫‪Abu-Baker, K. (2002). Psycho-Social Distress among Palestinian women: Clients in therapy as‬‬
‫‪a Case Study. In A. Haidar (Ed.) socioeconomic Distress among Palestinian in Israel.‬‬
‫‪Jerusalem: Van Leer.‬‬
‫‪34‬‬
Abu-Baker, K. (2003). Marital Problems Among Arab Families: Between Cultural and Family
Therapy Interventions. Arab Studies Quarterly, 25(4), 53-72.
Al-Issa, I. (1995). Culture and mental illness in an international perspective. In I. Al-Issa (Ed.),
Culture and Mental Illness: An International Perspective. (pp. 3-49). Madison, CT:
International Universities Press.
Al-Krenawi, A. (1999b). Social workers practicing in their non-Western home communities:
Overcoming conflict between professional and cultural values. Families in Society,
80(5), 488-495.
Al-Krenawi, A. (2000). Bedouin-Arab clients’ use of proverbs in the therapeutic setting.
International Journal for the Advancement of Counseling, 22, 91-102.
Al-Krenawi, A. (2001). Women from polygamous and monogamous marriages in outpatients psychiatric clinic. Transcultural Psychiatry, 38(2), 187-199.
Al-Krenawi, A. and Graham, R. J., (1996). Social work practice and traditional healing rituals
among the Bedouin of the Negev, Israel. International Social Work, 39, 177-188.
Al-Krenawi, A. & Graham, J. R. (1999). Gender and biomedical/traditional mental health
utilization among the Bedouin-Arabs of the Negev. Culture, Medicine and
Psychiatry, 23(2), 219-243.
Al-Krenawi, A., J. R. Graham, Dean, Y. Z., & Eltaiba, N. (2004). Cross-national study of
attitudes towards seeking professional help: Jordan, United Arab Emirates (UAE)
and Arabs in Israel. International Journal of Social Psychiatry, 50(2), 102-114.
Amara, M., & Schnell, I. (2004). Identity Repertoires Among Arab in Israel. Journal of Ethnic
and Migration Studies, 30 (1), 175-193.
Barakat, H. (1993). The Arab world: Society, culture, and state. Berkeley: University of
California Press.
Baasher, T. (1962). Some aspects of the history of the treatment of mental disorders in the
Sudan. Sudan Medical Journal, 1, 44.
35
Baum, N. (2007). It’s not only cultural differences: Comparison of Jewish Israeli social work
students’ thoughts and feelings about treating Jewish Ultra-Orthodox and
Palestinian Israeli clients. International Journal of Intercultural Relations, 31, 575–
589
Dwairy, M. (1997). Personality, culture, and Arab society. Jerusalem: Al-Noor Press. (In
Arabic).
Dwairy, M. (1997a). Addressing the repressed needs of the Arabic client. Cultural Diversity
and Mental Health, 3 (1), 1–12.
Dwairy, M. (1997b). A biopsychosocial model of metaphor therapy with holistic cultures.
Clinical Psychology Review, 17 (7), 719–732.
Dwairy, M. (1998a). Cross cultural psychotherapy: The Arab Palestinian case. New York:
Haworth Press.
Dwairy, M. (2002). Psychotherapy in competition with culture: A case study of an Arabic
woman. Clinical Case Studies, 1(3), 254-267.
Dwairy, M. (2006). Counseling and Psychotherapy with Arabs and Muslims: A Culturally
Sensitive Approach. New York: Teachers College Press, Columbia University.
Dwairy, M. (1998b). Mental health in the Arab world. In: A. S. Bellack, & M. Hersen (Eds.),
Comprehensive clinical psychology: sociocultural and individual differences (vol.
10, pp. 313–324). New York: Pergamon.
Dwairy, M., & Van Sickle, T. D. (1996). Western psychotherapy in traditional Arabic
societies. Clinical Psychology Review. 16(3), 231 249.
El-Athem, G. S. (1969). A self criticism after the defeat. Beirut: Dar Ettaliaa (in Arabic).
Firro, K. (1999). The Druzes in the Jewish State: A Brief History. Leiden: Brill.
Gorkin, M. (1987). The uses of countertransference. Northvale, NJ: Jason Aronson.
Griefat, Y., & Katriel, T. (1989). Life demand mosayara: communication and culture among
Arabs in Israel. In: S. T. Toomey, & F. Korzenny (Eds.), Language, communication,
and culture ( pp. 121–138). London: Sage Publication.
Haj-Yahia, M. M. (2000). Wife abuse and battering in the socio-cultural context of Arab
society. Family Process, 39(2), 237-255.
36
Haj-Yahia, M.M. (2002). Attitudes of Arab women toward different patterns of coping with
wife abuse. Journal of Interpersonal Violence, 17(7), 721-745.
Haj-Yahia, M.M. (2005). Can people’s patriarchal ideology predict their beliefs about wife
abuse? The case of Jordanian men. Journal of Community Psychology, 33(5), 545567.
Haley, J. (1976). Problem-solving therapy. New strategies of effective family therapy. San
Francisco : Jossy-Bass.
Khattab, N. (2002). Ethnicity, Class and the Earning Inequality in Israel, 1983-1995.
Sociological Research Online, 10(3), 34-47.
Kurman, J., & Dan, O. (2007). Unpackaging Cross-Cultural Differences in Initiation Between
Israeli Subgroups: Tradition and Control Orientations as Mediating Factors. Journal
of Cross-Cultural Psychology, 38 (5), 581-594.
Nobles, A. Y., & Sciarra, D. T. (2000). Cultural determinants in the treatment of Arab
Americans: A primer for mainstream therapists. American Journal of
Orthopsychiatry, 70(2), 182-191.
Okasha, A. (1999). Mental health in the Middle East: an Egyptian perspective. Clinical
psychology Review, 19 (8), 917–934.
Prince, R. H. (1976). Psychotherapy as the manipulation of endogenous healing
mechanisms: A transcultural survey. Transcultural Psychiatric Research Review, 13,
115-134.
Racy, J. (1985). Commentary on "psychotherapy of Arab-Israeli patients." The Journal
of Psychoanalysis Anthropology, 8(4), 231-233.
Ramon, S. (2004). The impact of the 2nd Intifada on Israeli Arab and Jewish Social Workers.
European Journal of Social Work, 7(3), 285–303.
Saleh, M.A. (1989). The cultural milieu of counseling . International Journal for the
advancement of Counseling, 12, 3-11.
Satir, V. (1967). Conjoint Family Therapy. CA: Science and behavior Books.
37
Schwartz, G. E. (1989). Dysregulation theory and disease: Toward a general model for
psychosomatic medicine. In S. Cheren (Ed.), Psychosomatic medicine: Theory,
physiology, and practice (Vol. 1, pp. 91-118). Madison, CT: International
Universities Press.
Shaloub-Kevorkian N. (1997). Wife-Abuse: A Method of Social Control. Israeli Social Science
Research, 12(1), 59-72.
Sherer, M. (2007). Advice and Help-seeking Intentions Among Youth in Israel: Ethnic and
Gender Differences. Journal of Sociology & Social Welfare, 34 (3), 53-76.
Smooha, S. (1989). Arab and Jews in Israel. Conflicting and shared attitudes in a divided
society, Boulder, San Francisco: West view Press.
Straus, M. A., Hamby, S. L., Boney-McCoy, S., & Sugarman, D. B. (1996). The Revised
Conflicts Tactics Scales (CTS2): Development and preliminary psychometric data.
Journal of Family Issues , 17(3), 283-316.
Timimi, S. B. (1995). Adolescence in immigrant Arab families. Psychotherapy, 32, 141-149.
Triandis, H. C. (1995). Individualism and collectivism . San Francisco: Westwiew Press.
West, C. M. (1998). Lifting the “political gag order”: Breaking the silence around partner
violence in ethnic minority families. In J. L. Jasinski&L. M.Williams (Eds.), Partner
violence: A comprehensive review of 20 years of research (pp. 184-209). Thousand
Oaks, CA: Sage.
Yovell, Y. (2001). Mind storm. Tel Aviv: Keshet.
Yovell, Y. (2003). Enemy in the consulting room: The impact of terrorism and armed struggle
on the course of therapy of Palestinian Arabs with an Israeli Jewish Analyst.
Psychoanalysis and Psychotherapy, 20(2), 157–174.
‫דיקת מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורהילד‬
38