חוברת תקצירים - הפקולטה להנדסה

‫בס"ד‬
‫כנס תורה ומדע ה‪91 -‬‬
‫חוברת תקצירים‬
‫י' ניסן תשע"ב (‪)220224/2‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪-1-‬‬
‫בס"ד‬
‫תכנית הכנס‬
‫‪0099‬‬
‫‪00:9‬‬
‫‪00:9‬‬
‫הרשמה והתכנסות‪ .‬במתחם הפקולטה להנדסה‪ ,‬בניין ‪1192‬‬
‫מושב בוקר (אולם ‪ :)000‬יו"ר הכנס פרופ' עלי מרצבך‬
‫דברי ברכה‪ 0‬שר המדע‪ ,‬הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ‬
‫רקטור אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬פרופ' חיים טייטלבאום‬
‫מדע‪ ,‬אמונה‪ ,‬רציונאליות ומיסטיקה במאה ה‪ .21-‬נשיא אוניברסיטת בר‪-‬אילן פרופ'‬
‫משה קווה‪.‬‬
‫‪ 1902:‬אמונה ומדע באגדות התלמוד – פרספקטיבת העבר או ראיה עתידית? הרב ד"ר אברהם‬
‫קרסנטי‪.‬‬
‫‪11099‬‬
‫‪1101:‬‬
‫‪1101:‬‬
‫‪1201:‬‬
‫הפסקה וכיבוד קל‬
‫מושב הבוקר חלק ב (אולם ‪ :)000‬יו"ר – הרב ד"ר דרור פיקסלר‬
‫ביקורת מקרא ממוחשבת‪ 0‬סיכויים וסכנות‪ .‬פרופ' משה קופל‪.‬‬
‫בחירה חופשית בראי היהדות והפסיכולוגיה‪ .‬פרופ' מני קוזלובסקי‪.‬‬
‫המחקר הגנטי‪ ,‬האתיקה‪ ,‬הבחירה החופשית והתורה‪ .‬הרב יובל שרלו‪.‬‬
‫‪ 1201:‬ארוחת צהריים‬
‫‪1:0:9‬‬
‫‪1:01:‬‬
‫‪10099‬‬
‫‪100:9‬‬
‫‪1401:‬‬
‫תפילת מנחה‬
‫מושבי אחרי הצהריים (מקבילים)‬
‫הפסקה וכיבוד קל‪.‬‬
‫ביקור בתערוכת הפוסטרים‬
‫סימפוזיון(אולם ‪" :)000‬מה יש ליהודי לחפש בחלל?"‬
‫מנחה‪ 0‬הרב ד"ר שי ואלטר‬
‫משתתפים‪ 0‬הרב מרדכי גנוט‬
‫פרופ' צבי מזא"ה‬
‫פרופ' פאול כמון‬
‫הענקת פרס לפוסטר מצטיין (יו"ר פרופ' יוסף בודנהיימר‪ .‬חברי הועדה ד"ר קרל‬
‫פייט‪ ,‬פרופ' אבא אנגלברג)‪.‬‬
‫‪-2-‬‬
‫בס"ד‬
‫מושבים מקבילים‬
‫מושב ‪( 1‬אולם ‪ :)000‬כללי יו"ר ‪ -‬פרופ' נח דנא פיקארד‬
‫‪1:01:‬‬
‫‪11019‬‬
‫‪110::‬‬
‫‪1:099‬‬
‫‪1:02:‬‬
‫על אורינטציה בעולם העתיק והשתקפותה במקרא‬
‫המשמעות הכלכלית של שיטות זמירה מתאימות לשמירת‬
‫שמיטה כהלכתה בכרמי ענבי יין‬
‫יחסו של הרב יעקב משה טולידאנו לטכנולוגיה המשתקפת‬
‫ביצירתו ההלכתית‬
‫כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו נזכה כולנו להקריב‬
‫קורבן פסח – מציאות או דמיון?‬
‫תורה ומדע בבית המשפט‪ 0‬דיני יבוא באספקלריה של דיני‬
‫מאכלות אסורות‬
‫ד"ר יצחק מייטליס‬
‫ד"ר שיבי דרורי‬
‫ד"ר משה עובדיה‬
‫פרופ' מרדכי א' כסלו‬
‫עו"ד גיל נדל‬
‫מושב ‪( 0‬אולם ‪ :)050‬מדעי החברה יו"ר ‪ -‬פרופ' מירי פאוסט‬
‫‪1:01:‬‬
‫‪11019‬‬
‫‪110::‬‬
‫‪1:099‬‬
‫‪1:02:‬‬
‫פשוטו של מקרא על פי טעמי המקרא והממצא הארכיאולוגי‬
‫ראייה פסיכולוגית כמסייעת כהבנת התנ"ך‬
‫מאפייני ההגות המדינית של רבני הציונות הדתית‬
‫הכנסת האופטימיות לאהלה של שמחת המצווה‬
‫"‪ "LIKE‬לדוד המלך ‪ -‬התנ"ך באינטרנט ורשתות חברתיות‬
‫מושב ‪( 0‬אולם ‪ :)000‬מדעי הטבע יו"ר – פרופ' נתן אביעזר‬
‫‪ 1:01:‬הרכבות בירקות ‪ -‬היבטים אקולוגיים והקשר לאיסורי כלאיים‬
‫‪ 11019‬תורה ואגיפטולוגיה‬
‫‪ 110::‬אלגוריתם הרמב"ן לצירוף עדים‬
‫‪ 1:099‬תובנות מהנוירוביולוגיה המודרנית על הגדרת חושי האדם‬
‫והיחס אליהם בהלכה‬
‫‪ 1:02:‬האם ניוטון גילה את כוח המשיכה או המציא אותו?‬
‫אשר גרוסברג‬
‫פרופ' אלחנן י' מאיר‬
‫ד"ר יצחק גייגר‬
‫פרופ' שלמה קניאל‬
‫ד"ר גולן כרמי‬
‫ד"ר חיים נרסון‬
‫ד"ר אלכסנדר קליין‬
‫פרופ' רון עדין ופרופ'‬
‫יובל רויכמן‬
‫שחר מיידנבאום‬
‫ד"ר תמי יחיאלי‬
‫מושב ‪( 4‬אולם ‪ :)040‬הלוח היהודי ואסטרונומיה יהודית‪ ,‬לע"נ ד"ר שמחה ולנר‬
‫יו"ר‪ -‬פרופ' רון עדין‬
‫‪ 13:45‬דברים לזכר ד"ר שמחה ולנר‬
‫‪ 1:0::‬המבנה המתמטי של לוח "ארבעה שערים" וחישובי שכיחויות ערן רביב‬
‫בלוח העברי‬
‫דניאל משה לוי‬
‫‪ 11029‬מתי מסתיים היום?‬
‫אינג' יעקב לוינגר‬
‫‪ 1101:‬קביעת זמנים בהלכה – בעיה בלתי פתורה נבחרת‬
‫‪ִ 1:02:‬לצְפֹונָּה או לצָפֹונָה? מחלוקת אסטרונומית מדומה בין ירושלמי הרב ד"ר שי ואלטר‬
‫לבבלי‬
‫‪-:-‬‬
‫בס"ד‬
‫אמונה ומדע באגדות התלמוד – פרספקטיבת העבר או ראיה עתידית‬
‫הרב ד"ר אברהם קרסנטי‬
‫ה מעוניין להסתכל במבט אמוני של תהליכים‪ ,‬על קדושת הזמנים ועל המציאות העכשווית והמורכבת‪,‬‬
‫ה מעוניין להתבונן במהלך גאולתנו המתגבש לעינינו‪ ,‬ומתוך כך ללמוד איך להמשיך לפעול ולבנות מתוך‬
‫אמונה שלמה בכוחה ועמידתה של האומה הישראלית‪ ,‬יכול להתבונן באגדות התלמוד ולהפיק מהן שתי‬
‫תובנות עיקריות‪ 0‬התובנה הראשונה היא בתחום האמונה‪ ,‬כאשר הדגש הוא בנפש האדם ואפילו בנשמתו‪,‬‬
‫כפי שניתן ללמוד מפירוש עין אי"ה של מרן הראי"ה זצ"ל על אגדות התלמוד‪ .‬התובנה השניה היא בגדר‬
‫לימוד אותה אגדה‪ ,‬אך הפעם בחיבורה לטבע ולתובנות מדעיות המתגלות לנו עם הזמן‪ .‬אז נראה‪ ,‬בעניים‬
‫של אמונה‪ ,‬את אחדות ה' המתגלה כ‪ֶ "-‬אצְבע אֱלֹהִים הִוא" (שמות ח‪ ,‬טו) הרשום בכל גילוי‪.‬‬
‫אם נתבונן בים התלמוד‪ ,‬נראה שישנם סוגים שונים של סוגיות‪ 0‬מעבר לדיונים ההלכתיים אותם סיכמו‬
‫רבינא ורב אשי מתוך מגמה חינוכית לדורות‪ ,‬ומעבר לסוגיות "המדעיות" הרבות‪ ,‬העוסקות במתימטיקה‬
‫(חישוב ‪ ,)π‬בפיסיקה (מגנטיות‪ ,‬אופטיקה) או רפואה‪ ,‬קיים סוג שלישי של סוגיות‪ 0‬אמירות חז"ל‬
‫"כלליות" והמחברות את האדם לסביבתו ולמהותו‪ ,‬אותן ננתח במהלך ההרצאה‪ .‬במסכת ברכות (נז‪)0‬‬
‫מובאת אמירה כזו בנושא "דעתו של אדם"‪" 0‬שלושה מרחיבין דעתו של אדם‪ ,‬דירה נאה ואשה נאה וכלים‬
‫נאים"‪ .‬כמו בכל אגדה‪ ,‬מתגלה צורך להבין את הדיוק ואת העומק‪ ,‬את הכמות ואת האיכות‪ 0‬למה שלושה‬
‫בלבד? ולמה דווקא אלה? ואם אלה דווקא‪ ,‬מה משותף בהם?‬
‫לאחר שנתבונן בפשט‪ ,‬ובעומק פירוש עין אי"ה (ברכות ב'‪ ,‬קיא)‪ ,‬נחזור ללמוד את הסוגיה לפי "מספר‬
‫הזהב"‪,‬‬
‫קבוע‬
‫מתמטי‪,‬‬
‫אי‪-‬רציונאלי‪,‬‬
‫המסומן‬
‫באות‬
‫היוונית‬
‫‪‬‬
‫כאשר‬
‫‪ .   (1  5) 2  1.618033988...‬היחס בין שני איברים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י שואף אף הוא‬
‫ליחס הזהב‪" .‬הפרופורציה האלוהית" הזו‪ ,‬כפי שמכונה באומות העולם‪ ,‬מתגלה כ ֶאצְבע אֱלֹהִים במידות‬
‫וגדלים רבים בטבע‪ ,‬והחל מתקופת יוון העתיקה‪ ,‬משמש באמנות ובאדריכלות‪ .‬רבים רואים בעצם קיומו‬
‫הוכחה שהעולם נברא באופן מתוכנן‪ .‬בעוד שבתורה הוא מופיע במידות תיבת נוח‪ ,‬ארון הברית‪ ,‬והר‬
‫הבית‪ ,‬הרי שבטבע היחס מופיע בגוף האדם‪ ,‬בצמחים‪ ,‬במידות הקונכייה‪ ,‬במרחקים בין כוכבי לכת‪.‬‬
‫ההרצאה תסקור רשימה רחבה של גילויי היחס בסביבתו של האדם‪ ,‬בגבוי מקורות תורניים ומדעיים‬
‫ותמונות‪.‬‬
‫נדמה כי‪ ,‬לא רק עומק נפשי עומד מאחורי אמירה זו של חז"ל בברכות‪ ,‬אלא בעיקר אמת אבסולוטית‬
‫המתגלה ביחס אחיד בדירה נאה (בית‪-‬המקדש ומבני ארכיטקטורה)‪ ,‬באשה נאה (פרופורציות בגוף‬
‫האדם)‪ ,‬ובכלים נאים (ארון הברית ומיטלטלין)‪ .‬בסוף היוצר אומרים‪" 0‬אמת ויציב‪ ...‬וטוב ויפה‪."...‬‬
‫האמת והיופי יחדיו משלימים זה את זה‪ ,‬ומחזקים את האדם באחדות האמונה והמדע‪ ,‬ובכך "מרחיבין" את‬
‫דעתו הרחבה אמתית‪ ,‬מתוך ברכת ה' של "אתה חונן לאדם דעת"‪ ,‬בחיפוש קיום חוקי הבריאה בעולם של‬
‫אמונה‪.‬‬
‫‪-1-‬‬
‫בס"ד‬
‫בחירה חופשית בראי היהדות והפסיכולוגיה‬
‫פרופ' מני קוסלובסקי‬
‫עיקרון הבחירה חופשית מבטא את היות האדם יצור חופשי ובן‪-‬חורין אשר החלטותיו הינן פרי רצונו‬
‫העצמאי‪ ,‬ובחירותיו אינן מוכתבות על ידי כוח עליון או סיבתיות דטרמיניסטית‪ .‬בחירותיו נעשות ממגוון‬
‫אפשרויות העומדות בפניו והוא מבצע החלטות מושכלות על מהלך חייו‪ ,‬לעיתים אף בניגוד לאינטרסים‬
‫ביולוגיים וכלכליים ‪ .‬נדמה אפוא‪ ,‬כי רעיון זה עומד בסתירה לתחושתו האינטואיטיבית של האדם כי הטבע‬
‫הוא אחיד‪ ,‬וכי לכל המאורעות הסובבים אותו ישנם סיבות ותנאים הגורמים להם‪ .‬תחושה העולה בבחינתו‬
‫את מעשיו כתוצר של טבעו המולד וסביבתו‪.‬‬
‫לסתירה זו קיימות השלכות דתיות ואתיות עבור האדם המאמין‪ .‬האדם ביהדות הוא יצור אוטונומי בעל‬
‫אחריות מוסרית למעשיו ולבחירתו‪ .‬עקרון הבחירה החופשית הינו אחד העקרונות המרכזיים בתיאולוגיה‬
‫המקראית‪ ,‬הא‪-‬ל העניק לאדם את הבחירה ‪ְ " -‬ראֵה נָתתִי ְל ָפנֶי ָך הּיֹום אֶת החּיִים וְאֶת הּטֹוב וְאֶת ה ָמוֶת וְאֶת‬
‫ָהרָע"‪ .‬עיקרון זה משתקף גם במקורות חז"ל‪ ,‬אשר עומדים על האיזון בין השגחה לבחירה‪ .‬ידיעתו של‬
‫הבורא את האדם איננה סותרת את בחירתו החופשית‪ .‬התפתחות נוספת בהגות היהודית סביב הבחירה‬
‫החופשית ניתן למצוא בגישתו של הרמב"ם‪ ,‬אשר עורך אינטגרציה בין נימוקים יהודיים לפילוסופים –‬
‫פסיכולוגיים‪ .‬הרמב"ם שולל את תורת הגזירה הקדומה וטוען כי הרשות נתונה בידיו של האדם לנהוג‬
‫כרצונו‪ ,‬ללא מניעה‪ ,‬מתוך מרחב בחירה חופשית שמאפשר את קיומם של שכר ועונש בעולם‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬במדעי החיים ומדויקים יש חוקרים שתומכים בהשקפה הדטרמיניסטית שהאדם הוא תוצר‬
‫של מטען גנטי וגורמים סביבתיים‪ .‬בכל זאת הרעיון שניבוי התנהגות הוא רק הסתברותי (כגון בתורת‬
‫הקוונטים) נותן פתרון חלקי לקונפליקט בין דטרמיניסים ובחירה חופשית‬
‫גם בבסיסם של התיאוריות הפסיכולוגיות בראשית המאה העשרים עומדת ההשקפה הדטרמיניסטית‪.‬‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬הביולוגית והתנהגותית מנתקות את האדם מאחריות למעשיו‪ .‬את ראשית‬
‫ההשקה בין תפיסתה של היהדות את הבחירה החופשית לבין תפיסתה של הפסיכולוגיה‪ ,‬ניתן למצוא‬
‫במאה הנוכחית עם עליית תורת הבחירה הרציונאלית והפסיכולוגיה ההומניסטית שדוגלות ביכולתו של‬
‫האדם לכוון את חייו ואת בחירותיו כמחוללת שורת אירועים שהוא עצמו פועל ונפעל בהם‪.‬‬
‫‪-:-‬‬
‫בס"ד‬
‫המחקר הגנטי‪ ,‬האתיקה‪ ,‬הבחירה החופשית והתורה‬
‫הרב יובל שרלו‬
‫המחקר הגנטי מעלה שאלות מהותיות המחייבות את עולם התורה להתייחס אליהן‪ .‬זו דוגמה לסוגיות‬
‫השונות המחייבות התייחסות‪0‬‬
‫א‪ .‬בסיס ההלכה הוא הבחירה החופשית‪ ,‬ואילו המחקר הגנטי מערער עליה לכאורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההלכה פותרת ספיקות בכלים מיושנים‪ ,‬בעוד המחקר הגנטי יכול להציע טובים מהם‪ ,‬כגון בירור‬
‫אבהות בעזרת הפקת חומר גנטי; הרשעה בדין בעזרת דוגמיות גנטיות וכדו'‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם יש תחומי ידע אסורים למחקר מסיבות אתיות הלכתיות כגון‪ 0‬סטיגמציה‪ ,‬חדירה לרשות‬
‫גבוה‪ ,‬וכדו'‪.‬‬
‫ד‪ .‬עמדת ההלכה לגבי הסופרמרקט הגנטי לצורך השבחת העולם והמין האנושי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ההרצאה המוצעת נחלקת לשני חלקים‪ 0‬בחלק הראשון אני מבקש להציף סוגיות אלו ורבות שכמותיה‪ ,‬כדי‬
‫להדגים חלק מהאתגרים העומדים בפני בית המדרש מחד גיסא והעולם המדעי מאידך גיסא‪.‬‬
‫בחלק השני אני מבקש לבחור שתי דוגמאות‪ ,‬ולהרחיב מעט‪ ,‬כדי להדגים את הדרך להתמודד עם שאלות‬
‫אלו‪ .‬שתי הסוגיות שאני מציע להרחבה הן‪0‬‬
‫א‪ .‬המחקר הגנטי והבחירה החופשית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסופרמרקט הגנטי וההלכה‪.‬‬
‫‪-0-‬‬
‫בס"ד‬
‫על אורינטציה בעולם העתיק והשתקפותו במקרא‬
‫ד"ר יצחק מייטליס‬
‫כיווני רוחות השמים מופיעים במקרא מספר רב של פעמים‪ .‬דעה רווחת היא שהכוון המרכזי אליו פנו בני‬
‫תקופת המקרא היה המזרח‪-‬כוון זריחת השמש‪ ,‬רוח זו כונתה בתקופת המקרא קדמה‪ .‬אכן במפות עתיקות‬
‫כמו מפת מידבה המזרח הוא הכוון הנמצא למעלה‪ .‬שלא כמו במפות בנות ימינו בהן הכוון צפון נמצא‬
‫למעלה‪ .‬בהרצאתי אני מתכוון להוכיח שהכוון מזרח לא היה כוון בלעדי‪ .‬מסתבר שבמצרים הכיוון המרכזי‬
‫היה דרום‪ .‬לכוון זה יש הדים במקרא‪ ,‬כמו למשל הכפילות המופיעה בספר שמות בתיאור המשכן‪" 0‬קדמה‬
‫מזרחה"‪ .‬האם יתכן שקדמה לא יהיה מזרח? תובנה זו מסייעת לנו להבין כמה נושאים בשאלת מכת‬
‫הארבה ושאלת השלו שהיה במדבר‪.‬‬
‫בנוסף לכך ברצוני להציע שבארץ ישראל בתקופת המקרא היו גם מפות מוצפנות‪ .‬קיומן של מפות אלה‬
‫השפיעו על המינוחים השונים הקשורים לציון כווני תנועה המופיעים במקרא‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫בס"ד‬
‫המשמעות הכלכלית של שיטות זמירה מתאימות לשמירת שמיטה כהלכתה‬
‫בכרמי ענבי יין‬
‫דרורי אלישיב‪ ,‬נצר ישי‪ ,‬הרכבי ערן‪ ,‬אריאל הרב עזריאל‬
‫המחקר עוסק בבחינת ההשפעות הכלכליות של צורות זמירה המותרות ע"פ ההלכה בשנת השמיטה‪.‬‬
‫נבחנות ההשפעות על יבול ענבי היין ואיכותם במהלך שלוש שנים‪ .‬פעולת הזמירה אסורה מהתורה בשנת‬
‫השמיטה על סמך הפסוק‪" 0‬שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"‪ .‬אי הזמירה מהווה בעיה אגרוטכנית מרכזית‬
‫הדורשת מענה מחקרי ויישומי בענף זה‪ .‬עקב ריבוי השיטות ההלכתיות הנוגעות בפעולות הדומות‬
‫לזמירה‪ ,‬ואי הוודאות לגבי השפעתה של כל שיטה‪ ,‬אנו מבקשים לבחון את השפעותיהן והשלכותיהן של‬
‫השיטות השונות על מדדי היבול והאיכות בשמיטה עצמה ובשנתיים העוקבות‪ .‬הטיפולים הנבחנים‬
‫(מדורגים ע"פ ההעדפה ההלכתית)‪ 0‬אי זמירה מוחלט‪ ,‬פעולת גירדום‪-‬כריתת הגזע מתחת לחוטי ההדליה‪,‬‬
‫פעולת פיסול‪ -‬הסרת כל הזמורות עד לבד‪ ,‬פעולת זמירה מכאנית‪ -‬שימוש במגזמת שיחים‪ ,‬וזמירה רגילה‬
‫לשתי עיניים תוך שימוש במזמרה פגומה‪ ,‬ושבירה (פעולה מותרת למקלים)‪ ,‬שישמש כביקורת‪ .‬הניסוי‬
‫מתקיים בשתי חלקות במקביל‪ ,‬חלקת קברנה ומרלו בשילה‪ ,‬וחלקת מרלו בחולדה‪ .‬תוצאות השנה‬
‫הראשונה מראות כי ישנו חיסכון רב בכח האדם הנדרש לביצוע פעולות הזמירה החלופיות‪ ,‬כדי שליש עד‬
‫מחצית מזמן העבודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬משקל היבול בטיפול הפיסול היה נמוך כדי שליש מיבול הביקורת‪ ,‬יבול‬
‫הזמירה המכאנית היה מעט גבוה מהביקורת ובטיפול אי הזמירה היה היבול גבוה משמעותית‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל‬
‫היבולים הבשילו לרמה הנדרשת לייצור יין‪ ,‬תוך שמירה על רמת חומצה סבירה‪ ,‬אם כי במועדים‬
‫המתאחרים בהתאם לעליה בעומס היבול‪ .‬מספר האשכולות לגפן תאם את גובה היבול‪ ,‬ומשקל האשכול‬
‫וגודל הגרגר עמדו במתאם הופכי לגודל היבול‪ ,‬כך שבטיפול אי הזמירה התקבלו אשכולות רבים ביותר‪,‬‬
‫בעלי משקל נמוך וגרגר קטן‪ .‬כמו כן יוצר יין צעיר מכלל הטיפולים ביקב המחקרי שעל יד המו"פ האזורי‬
‫השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬ונבדקו בו עוצמת הצבע ורמת האלכוהול‪ ,‬ותיבחן בהמשך איכותו האורגנולפטית‬
‫על ידי צוות טועמים מקצועי‪ .‬בהרצאה ידווח גם על מחקר פיילוט קטן המתקיים במקביל ובו כבר תוצאות‬
‫ראשוניות של השפעות שיטות זמירה אלו על יבולי השנה השמינית‪.‬‬
‫המחקר ממומן על ידי מ‪ .‬החקלאות‪.‬‬
‫‪-8-‬‬
‫בס"ד‬
‫יחסו של הרב יעקב משה טולידאנו לטכנולוגיה המשתקפת ביצירתו‬
‫ההלכתית‬
‫ד"ר משה עובדיה‬
‫למעלה מ‪ 12-‬שנים אני עוסק בדמותו של הרב יעקב משה טולידאנו‪-‬הרימ"ט (‪ )1009 -1840‬מהיבטים‬
‫שונים העוסקים בתולדות חייו כמו יצירתו הספרותית ופעילותו הציבורית‪ .‬הרימ"ט נולד בטבריה‪ .‬אביו‬
‫הרב יהודה טולידאנו (‪ ,)1818-1021‬עלה לארץ ‪ -‬ישראל בשנת ‪ 1802‬מהעיר מכנאס אשר במרוקו‬
‫והתיישב בעיר טבריה‪ .‬שם הנהיג את הקהילה עד ‪ .1021 -‬הרימ"ט התחנך אצל אביו ובישיבות אשר‬
‫בטבריה‪ .‬פעילותו הציבורית של הרימ"ט התאפיינה בהנהגת העדה הספרדית‪ ,‬ברבנות בארץ ‪ -‬ישראל‬
‫ובחוץ ‪ -‬לארץ וכשר הדתות בממשלת ישראל‪.‬‬
‫מקומות פעילותו של הרימ"ט היו‪ 0‬בארץ ‪ -‬ישראל בכפר פקיעין אשר בגליל העליון‪ ,‬בערים טבריה‪ ,‬תל ‪-‬‬
‫אביב וירושלים‪ .‬ובקהילות היהודיות בחוץ‪-‬לארץ‪ 0‬בקורסיקה בעיר אגסיו‪ ,‬במרוקו בעיר טנג'יר ובמצרים‬
‫בערים קהיר ואלכסנדריה‪.‬‬
‫בפעילותו הציבורית התמודד עם שינויים בעלי משמעות רבה בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה של עם ‪-‬‬
‫ישראל בגול ה ובמולדתו‪ .‬דרכי התמודדותו התאפיינו בפעילותו החינוכית‪ ,‬הציונית‪ ,‬הרבנית ובמנהיגותו‬
‫בעתות מצוקה‪ ,‬הוא נאלץ לפתור שאלות הלכתיות אקטואליות מורכבות אל מול השינויים ההיסטוריים‪.‬‬
‫התמודדותו התאפיינה ככלל הרבנים פוסקי ההלכה גם בתחום מתן תשובות לשאלות המתייחסות‬
‫לטכנולוגיה שנתנה אותותיה בקהילות היהודיות בתפוצות ובמרחב פעילותו‪.‬‬
‫מחיבורו ההלכתי של הרימ"ט‪ ,‬שו"ת ים הגדול (קהיר תרצ"א)‪ ,‬מכתבים לרבנים וספרות שו"ת של רבנים‬
‫בני תקופתו למדים על התמודדותו עם שאלות הלכתיות המתייחסות לתקשורת‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מכשירי חשמל‬
‫ורפואה‪ .‬ועל כן ההרצאה תדון בהתמודדותו ופסיקתו ההלכתית של הרימ"ט ביחס לטכנולוגיה ואף על‬
‫חלק מתשובותיו שייתכן והשפיעו על הפסיקה ההלכתית של רבנים בני הדור הנוכחי כמו הראשל"צ הרב‬
‫עובדיה יוסף‪.‬‬
‫‪-0-‬‬
‫בס"ד‬
‫כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו נזכה כולנו להקריב קורבן פסח –‬
‫מציאות או דמיון?‬
‫פרופ' מרדכי א' כסלו‬
‫מתוך אוכלוסיה של ‪ 0‬מיליון יהודים בארץ‪ 2 ,‬מיליון יכולים להקריב קרבן פסח (אחרי בר‪/‬בת מצווה‪,‬‬
‫אבל לא נשים נידות ולא נשים שילדו‪ ,‬כי לא הביאו קרבן יולדת)‪ ,‬מספר זה לא כולל תיירים יהודים‪ .‬אם‬
‫כל ישראל הראויים לבוא‪ ,‬יבואו להקריב את קורבן הפסח‪ ,‬כמה כבשים צריכים להביא‪ ,‬ואיך יסתדרו‬
‫האנשים בעזרה בזמן המוגבל – שלוש המשמרות בערב פסח?‬
‫בהנחה שיש בכבש בן שנתו ‪ 19‬ק"ג בממוצע בשר צלוי‪ ,‬ושיעור כזית – לפי החזון איש ‪ :9‬סמ"ק‪ ,‬יש‬
‫לחשב ‪ 199‬גר' לאדם (כי המשקל הסגולי גדול מ‪ + 1-‬תוספת ביטחון‪ ,‬כי אי אפשר לדייק)‪ .‬התוצאה –‬
‫‪ 199‬אנשים יכולים להיות מנויים על כבש אחד‪ ,‬ומכאן שיש צורך ב‪ 29,999-‬כבשים ו‪ 29,999-‬אנשים‬
‫שיטפלו בהקרבתם‪ .‬נציג הקבוצה צריך לשחוט‪ ,‬למסור את הדם לכוהנים שישפכו אותו על יסוד המזבח‪,‬‬
‫להפשיט את העור‪ ,‬לנקות את הקרביים ולמסור את האמורים לכוהנים שיקריבו אותם על המזבח‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הכוהנים צריכים לטפל ב‪ 29,999-‬כבשים‪ ,‬כמעט ‪ 4999‬בכל משמרת שאורכה לכל היותר שעה וחצי נטו‪.‬‬
‫אם נניח שהיו ‪ 19‬שורות של כוהנים שמעבירים את כוסות הדם למזבח וחמישה שוחטים לכל שורה‪ ,‬האם‬
‫הכהן שבסוף השורה יספיק לזרוק על יסוד המזבח ‪ 499‬כוסות דם ב‪ :/1-‬שעה? ‪ 1:‬כוסות בדקה? כי‬
‫צריך בשעה וחצי להספיק להקריב גם את האמורים הכבדים‪ .‬ועוד‪ ,‬קשה לשפוך את הדם ולהעלות את‬
‫האמורים למזבח בו‪-‬זמנית‪ ,‬כי שורות הכוהנים שמעבירים את כוסות הדם לשפיכה על היסוד במערב‬
‫ובצפון המזבח יצטלבו עם שורות הכוהנים שמעלים את האמורים דרך הכבש הנמצא בדרום המזבח‪.‬‬
‫האמנם יצליחו הכוהנים המטפלים ב‪ 29,999-‬איש לגמור בזמן (שעה וחצי) את כל הדרוש להכנת‬
‫‪ 29,999‬הקרבנות?‬
‫אבל‪ ,‬אם נניח ששיעור כזית =‪ :‬סמ"ק‪ ,‬כלומר עשירית‪ ,‬אז ‪ 1999‬איש בממוצע יהיו מנויים על שה‪ ,‬ויהיו‬
‫‪ 499‬איש בכל משמרת – מציאות סבירה יותר הפותרת את בעיות הזמן הקצר והצפיפות הרבה במקדש‪.‬‬
‫‪- 19 -‬‬
‫בס"ד‬
‫תורה ומדע בבית המשפט‪ :‬דיני יבוא באספקלריה של דיני מאכלות אסורות‬
‫עו"ד גיל נדל‬
‫לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בדבר סיווגו של המוצר הקרוי "רסקיו רמדי"‪,‬‬
‫אשר מספק פן נוסף‪ ,‬ואולי מפתיע‪ ,‬בשילוב שבין הלכה למשפט‪.‬‬
‫נספר תחילה על המוצר‪ 0‬מדובר בנוזל המופק מערבוב של תמציות של פרחים וכולל ‪ 24%‬כהל ענבים‬
‫בשיעור של ‪ ,19%‬ו‪ 4:% -‬מים‪ .‬כמות החומר הצמחי שמצוי בנוזל היא אפסית‪ ,‬ולמעשה אין מדובר‬
‫בתרכובת הכוללת חומר ממשי מהצומח‪ ,‬אלא במים שהיו במגע עם הצומח וקלטו באופן הנ"ל הפרשות‬
‫מזעריות מהפרחים (היצרן מעיד כי אחוז התמצית הצמחית במוצר היא ‪.)9.991%‬‬
‫המוצר משווק כמוצר פארא‪-‬רפואי לצרכי הרגעה‪ ,‬הקלה על לחץ‪ ,‬פחד וכו'‪ ,‬ולשימוש מניעתי לשיפור‬
‫בריאות הגוף ולמניעת מחלות‪ .‬הנוזל ממולא בבקבוקונים קטנים‪.‬‬
‫השאלה שעמדה לדיון בפני בית המשפט הינה סיווגו של המוצר בצו תעריף המכס‪ .‬ככלל‪ ,‬חלק מהמוצרים‬
‫המיובאים לישראל חייבים בתשלום מסי יבוא כגון מכס ומס קניה (כל המוצרים המיובאים חייבים‬
‫בתשלום מע"מ)‪ .‬על מנת לקבוע מהו שיעור מסי היבוא יש לקבוע‪ ,‬ראשית‪ ,‬את סיווגם של המוצרים בצו‬
‫תעריף המכס‪ .‬במקרה שלפנינו התגלעה מחלוקת באשר לסיווגו של ה ‪" -‬רסקיו רמדי"‪ .‬לשיטת רשות‬
‫המכס‪ ,‬יש לסווג את המוצר בפרט מכס ‪ 022.98.09.21‬הכולל משקאות אלכוהולים‪ .‬לשיטת היבואן יש‬
‫לסווג את הטובין בפרט מכס ‪ 021.90.09.00‬הכולל תכשירי מזון ‪ .‬הסיווג בפרט מכס זה פוטר את המוצר‬
‫כליל מתשלום מס קניה‪.‬‬
‫בית המשפט קיבל את עמדת היבואן בעיקר לאור ניתוח תכלית השימוש במוצרים‪ .‬בית המשפט קבע כי‬
‫לאור אופן השימוש במוצרים ומטרתם‪ ,‬הם אינם מיועדים לשתייה ולהנאה‪ ,‬ורכיב האלכוהול המצוי בהם‬
‫נועד לצרכי שימור וחיטוי בלבד‪.‬‬
‫במסגרת הדיון בבית המשפט‪ ,‬הגיש היבואן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את חוות דעתו של רב לתמיכה בטענתו‪ .‬מחוות‬
‫דעת זו עולה כי גם ההלכה קובעת את עמדתה לגבי מוצרים שונים לאחר שהיא עומדת על מהותם‬
‫ותכונותיהם‪ .‬במקרה שלפנינו‪ ,‬העיד המומחה כי ההלכה אינה מייחסת משקל של ממש לאלכוהול‬
‫שבמוצר‪ ,‬בשל כך שכמותו זעומה ושתכליתו היא שימור המוצר‪ .‬כפועל יוצא מכך אין חלים עליו דינים‬
‫המסתעפים מאיסור "יין נסך"‪ ,‬וצריכתו אינה נחשבת ככזו הבאה בדרך של אכילה או שתייה‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי אף כי יכול היה להגיע לתוצאת פסק הדין גם ללא חוות הדעת הרי ש ‪" -‬עצם הבאתה‬
‫היא ראויה ומעשירה‪ .‬זאת בעיקר בכך שיש בה לשמש דוגמה למסקנות במישור הדין הנגזרות מן‬
‫המציאות הספציפית שבה מדובר‪ ,‬כפי שדרוש לעשות לגבי מה שעומד להכרעה עתה"‪.‬‬
‫שילובה של חוות הדעת ההלכתית במסגרת התיק הינו מרענן ומפתיע‪ ,‬או ‪ -‬כלשונו של בית המשפט ‪-‬‬
‫"ראוי ומעשיר"‪ .‬זאת משום‪ ,‬שההלכה‪ ,‬כמו ‪-‬להבדיל ‪ -‬כללי הסיווג של תעריף המכס והאמנה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬נדרשים לסוגיה זהה בדבר הקריטריונים לסיווגו של מוצר (שהינה סוגיה משפטית קלאסית‪,‬‬
‫שאינה דווקא בעלת אופי דתי)‪ ,‬גם אם ההשלכות הינן שונות לחלוטין‪ .‬מפתיע ומרענן בהקשר זה הוא‬
‫החיבור שבין ההלכה לבין המשפט הכללי לצורך בנין ארגז כלים משפטי‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫בס"ד‬
‫פשוטו של מקרא על פי טעמי המקרא והממצא הארכיאולוגי‪:‬‬
‫"הנחל השוטף בתוך הארץ" (דבה"ב‪ ,‬לב ד) ו"מוצא מימי גיחון העליון"‬
‫(שם‪ ,‬לב ל)‬
‫אשר גרוסברג‬
‫בגלל חשש ממצור אשורי וכדי למנוע מים מהצבא האשורי סתמו בימי חזקיהו " ֶאת כָּל ַה ַמעְיָּנֹות וְ ֶאת‬
‫ַהנַחַל הַּׁשֹוטֵף בְתֹו ְך הָָּארֶץ" (דבה"ב לב ד)‪.‬‬
‫טעמי המקרא מסמנים הפסקה ראשית ב"כל המעינות"‪ ,‬הפסקה קלה ב"הנחל" וחיבור של המילים‬
‫"השוטף בתוך הארץ"‪ .‬לפי קריאה זאת לא סתמו את "הנחל השוטף" אלא את "הנחל – השוטף בתוך‬
‫הארץ"‪ .‬כלומר‪ ,‬את הנחל שזורם מתחת לפני הקרקע‪.‬‬
‫את הנחל התת‪-‬קרקעי הזה יש לזהות עם החלק הצפוני של תעלת השילוח (תעלה ‪ ,)II‬שנמשך עד למרחק‬
‫של ‪ 109‬מ' מהגיחון‪ .‬חלק זה נבנה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (בסביבות שנת ‪ 1899‬לפנה"ס) כתעלה‬
‫שקורתה בגושי אבן גדולים‪ .‬בקצה הדרומי שלה פנתה התעלה לנחל קדרון והמשיכה כתעלה פתוחה‪ ,‬שם‬
‫יכלו האשורים ל השתמש במים‪ .‬את זרם המים הזה ("הנחל") 'סתמו' על ידי חציבת מנהרה‪ ,‬שהיא החלק‬
‫הדרומי של תעלת השילוח‪ ,‬שהיטתה את המים אל הבריכה שבקצה הדרומי של העיר‪ .‬הייתה זאת מנהרה‬
‫צרה ונמוכה (כ‪ 1.:-‬מ') בצורת האות ‪ ,V‬שנחצבה בשיטת הפירים תוך כחודש‪.‬‬
‫יּׁשרֵם‬
‫בסיכום ימי מלכותו של חזקיהו נאמר‪" 0‬וְהּוא יְ ִחְזקִיָּהּו ָּסתַם ֶאת מֹוצָּא מֵי ֵמי גִיחֹון ָּה ֶעלְיֹון וַיַ ְ‬
‫לְמַטָּה ַמעְרָּבָּה ְלעִיר ָּדוִיד" (דבה"ב לב ל)‪ .‬לפי תרגום השבעים ולפי המשנה (פסחים ד ט) חזקיהו סתם‬
‫את המוצא של ה"גיחון העליון"‪ ,‬ומכאן שהיה גם "גיחון תחתון"‪ .‬חכמי המסורה נתנו טעם מפסיק (פשטא)‬
‫מעל המילה גיחון‪ .‬לפי קריאה זאת חזקיהו סתם את "המוצא העליון של מימי הגיחון"‪ ,‬וכך תרגם‬
‫הוולגטה‪" .‬המוצא העליון" הוא מקום יציאת המים במפלס גבוה‪ .‬מכאן שהייתה גם יציאת מים במפלס‬
‫נמוך – "המוצא התחתון" של הגיחון‪ .‬כך אכן מעיד הממצא הארכיאולוגי‪.‬‬
‫בימי חזקיהו הזין הגיחון במקביל שני מפעלי מים‪ 0‬את תעלת השילוח במפלס גבוה ואת פיר וורן במפלס‬
‫נמוך‪ .‬מהמנהרה המובילה לפיר וורן (מנהרה ‪ )VI‬חצב חזקיהו את המנהרה שמגיעה אל הבריכה שבדרום‬
‫עיר דוד (מנהרה ‪ ,)VIII‬היא נקבת השילוח (נקבת חזקיהו)‪ .‬חזקיהו סתם את יציאת המים לתעלת השילוח‬
‫והזרים את מי הגיחון אל עיר דוד דרך "המוצא התחתון" המוביל לפיר וורן והמנהרה שחצב‪.‬‬
‫ספרות‬
‫א' גרוסברג‪" ,‬החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה ‪ )II‬ונקבת השילוח (נקבת חזקיהו) – שני מפעלי‬
‫המים של חזקיהו המלך"‪ ,‬מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ‪( 0‬תשע"א)‪ ,‬עמ' ‪.121-41‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫בס"ד‬
‫ראייה פסיכולוגית כמסייעת בהבנת התנ"ך‬
‫פרופ' אלחנן י' מאיר‬
‫מקצועות חול שונים מסייעים בהבנת התנ"ך‪ ,‬כמו כלכלה‪ ,‬פוליטיקה (או מדע המדינה)‪ ,‬גיאוגרפיה‪,‬‬
‫בוטניקה ועוד‪.‬‬
‫בהרצאה זו תודגם הראייה הפסיכולוגית כמסייעת בהבנת התנ"ך‪ ,‬ובניסוח קיצוני יותר‪ 0‬לעיתים הראייה‬
‫הפסיכולוגית הכרחית כדי להבין חלקים מסויימים בתנ"ך‪.‬‬
‫מֹשה אֶל ַאהֲרֹן קח אֶת המ ְח ָתה וְתֶן ָעלֶי ָה‬
‫דוגמא ראשונה‪ 0‬בסוף פרשת קורח משה אומר לאהרן‪" 0‬וּיֹאמֶר ֶ‬
‫ְשים קְטֹרֶת וְהֹו ֵל ְך ְמ ֵהרָה אֶל ָה ֵעדָה וְכפֵר ֲעלֵיהֶם כִי יָצָא ה ֶקצֶף ִמ ִל ְפנֵי ה' ֵה ֵחל הנָגֶף וּיִקח‬
‫אֵש מֵעל ה ִמזְבֵח ו ִ‬
‫מֹשה וּיָרָץ אֶל תֹו ְך ה ָקהָל וְ ִהנֵה ֵהחֵל הנֶגֶף ָבעָם וּיִתֵן אֶת הקְטֹרֶת ויְכפֵר על ָה ָעם"‬
‫ֲשר ִדבֶר ֶ‬
‫ַאהֲרֹן כא ֶ‬
‫(במדבר י"ז‪ ,‬יא‪-‬יב)‪.‬‬
‫ברור כי אהרן שינה את סדר הפעולות והמילים 'החל הנגף' מיותרות‪ .‬ההסבר הפסיכולוגי‪ 0‬אהרן נדרש‬
‫לבצע סדרת פעולות אשר עשו נדב ואביהוא בניו ביום חנוכת המשכן ומתו‪ .‬הקושי הפסיכולוגי של אהרן‬
‫מובן‪ ,‬ולכן למרות השינוי בסדר הפעולות כתוב 'כאשר דיבר משה'‪.‬‬
‫דוגמא שנייה‪ 0‬בתחילת הסיפור של יוסף כתוב "וּיָבֵא יֹוסֵף אֶת ִד ָבתָם ָרעָה אֶל ֲאבִיהֶם" (בראשית ל"ז‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫בהמשך הסיפור שנאת האחים של יוסף את יוסף הולכת וגוברת‪ .‬המניעים הפסיכולוגיים של יוסף ושל‬
‫האחים ברורים עד כאן‪ .‬בהמשך הראייה הפסיכולוגית עונה על השאלות מה רוצה יוסף מן האחים‪ ,‬מדוע‬
‫ֵשב יֹוסֵף ְב ִמצְריִם הּוא ּובֵית‬
‫הוא מושיב את משפחת ו בארץ גושן‪ ,‬ומדוע אחרי קבורת יעקב כתוב‪" 0‬וּי ֶ‬
‫ָאבִיו‪( "...‬בראשית נ'‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫דוגמא שלישית‪ 0‬מדוע יעקב נודר "‪ ...‬אִם יִ ְהיֶה ֱא‪-‬לֹקִים ִע ָמדִי‪( "...‬בראשית כ"ח‪ ,‬כ) כאשר תוכן הנדר‬
‫הוא הבטחות שזה עתה הבטיח לו ה' ומה פירוש צירוף המילים "‪ ...‬וְ ָהיָה ה' לִי לֵא‪-‬לֹקִים" (בראשית כ"ח‪,‬‬
‫כא)‪ .‬ההסבר הפסיכולוגי מעוגן ברגשות שבודאי היו ליעקב לאחר לאחר שבא אל אביו במרמה והכמיהה‬
‫שלו להיות ראוי להבטחות ה' במידת הדין‪.‬‬
‫‪- 1: -‬‬
‫בס"ד‬
‫מאפייני ההגות המדינית של רבני הציונות הדתית‬
‫ד"ר יצחק גייגר‬
‫ההגות המדינ ית זוהתה עד למאה העשרים אך ורק עם ההגות שנוצרה ביוון הקלאסית והמשיכה להתפתח‬
‫באירופה הנוצרית‪ .‬רק במאה העשרים החלה המודעות לקיומן של הגויות מדיניות נוספות‪ ,‬הן בעידן‬
‫העתיק והן בימי הביניים‪ ,‬והחלו לשלבן במחקר ובסקירות כלליות על הגות מדינית‪ .‬אז החלה גם להתפתח‬
‫ה התעניינות בשאלות בדבר קיומה‪ ,‬מהותה ורציפותה של הגות מדינית יהודית‪ ,‬והשפעתה על ההגות‬
‫המדינית האירופו‪-‬נוצרית‪ ,‬התעניינות שגברה עם הקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל‬
‫במחצית המאה העשרים‪.‬‬
‫בעידן המודרני נוצרו שני ענפים עיקריים להגות המדינית היהודית‪ 0‬ענף אורתודוכסי וענף לא‬
‫אורתודוכסי‪ .‬גם הענף האורתודוכסי נחלק לשני ענפי משנה‪ 0‬החלק הציוני‪-‬דתי והחלק הלא ציוני‪ .‬ענף‬
‫המשנה הציוני‪-‬דתי הוא נושא הרצאה זו‪.‬‬
‫שתי קבוצות עיקריות פיתחו את ההגות המדינית הציונית‪-‬דתית‪ ,‬אנשי אקדמיה ורבנים‪ ,‬אך הגות זאת טרם‬
‫זכתה לסקירה מקיפה‪ ,‬בניגוד להגותה של הציונות‪-‬הדתית בתחומים אחרים‪ .‬בהרצאה זו אציג את מאפייני‬
‫ההגות המדינית של הקבוצה השנייה‪ ,‬רבני הציונות‪-‬הדתית‪ ,‬המוגדרים כאן כרבנים האוחזים‬
‫באידיאולוגיה הציונית‪-‬דתית‪ ,‬החיים בחברה הציונית הדתית והממלאים לפחות באופן חלקי תפקיד תורני‪-‬‬
‫רבני בחברה זו‪.‬‬
‫הרצאה זו תתמקד ברקע להיווצרותה של הגות מדינית של רבני הציונות הדתית‪ ,‬באופייה (סוגות‪ ,‬הנחות‬
‫היסוד‪ ,‬קהל היעד) ובתכניה הייחודיים‪ .‬כמו כן תעסוק ההרצאה בדעות השונות בין רבני הציונות הדתית‬
‫בדבר האפשרות לכונן "הלכות מדינה"‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫בס"ד‬
‫הכנסת האופטימיות לאהלה של שמחת המצווה‬
‫פרופ' שלמה קניאל‬
‫מטרת ההרצאה היא להכניס לאוהלה של התורה את המושגים הפסיכולוגיים‪ ,‬אופטימיות – פסימיות‪,‬‬
‫ולשלבם עם המושג "שמחה" כפי שבא לידי ביטוי בתפיסה היהודית דתית‪ .‬ביסוד השילוב קיים העיקרון‬
‫שאופטימיות בתחום הפסיכולוגיה באה לתאר את המצב המצוי אצל אנשים בעוד שהשמחה ביהדות‬
‫מתארת אידיאל רצוי שבו עבודת ה' והחיים כולם צריכים להיות בשמחה‪ .‬בחלק הראשון של ההרצאה‬
‫תוצג מערכת הגיונית לארגון התחום של אופטימיות פסימיות יחד עם שמחה‪ ,‬על בסיס שלושה מימדים‪0‬‬
‫א) רכיבי האופטימיות והשמחה‪ 0‬רגשות‪ ,‬מחשבות מנומקות והתנהגויות‪ ,‬ב) מידת היותם של הרכיבים‬
‫השקפת עולם ותכונה החוצה תחומים ומצבים‪ ,‬או תלויים במצב וזמן ספציפי‪ ,‬ג) עצמתם של רכיבי הרגש‬
‫המחשבה וההתנהגות באופטימיות ושמחה‪ .‬בחלק השני של ההרצאה יוצגו העקרונות המשותפים‬
‫לאופטימיות ושמחה החלים על שלושת הממדים שהוצגו בחלק הראשון‪0‬‬
‫א‪ .‬אופטימיות ושמחה כפופים לפרשנותו של האדם את המציאות סביבו‪ ,‬פרשנות התלויה ביחסי גומלין‬
‫מורכבים בין האדם לסביבתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬למרות שהממדים שואפים ללכידות ביניהם והעדר סתירות‪ ,‬במציאות האדם מורכב ומלא סתירות כך‬
‫שהלכידות מועטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לכידות גבוהה קיימת כאשר‪ )1 0‬האופטימיות והשמחה הן קיצוניות‪ ,‬ב) הן חלק מהשקפת עולם ג) קיימת‬
‫מעורבות אישית גבוהה ד) בטחון רב בהן‪.‬‬
‫ד‪ .‬כדי לעבוד את ה' בשמחה ואופטימיות יש לשלב רגשות מחשבות מנומקות והתנהגות‪.‬‬
‫עבודת ה' באופטימיות ובשמחה היא ברת שליטה הניתנת להתנעה בעיקר באמצעות התנהגויות אופטימיות‬
‫ושמחות (מצוות מעשיות) המעלות את האדם במעין ספירלה עולה בה משולבים שוב הרגשות‪ ,‬המחשבות‬
‫המנומקות והמצוות המעשיות‪.‬‬
‫‪- 1: -‬‬
‫בס"ד‬
‫"חנוך לנער על פי דרכו‪ ( "...‬משלי כד‪ ,‬ו)‬
‫"‪ "LIKE‬לדוד המלך ‪ -‬התנ"ך באינטרנט ורשתות חברתיות‬
‫ד"ר גולן כרמי‬
‫הטקסט המקראי על סוגיו ידוע לרוב האוכלוסייה הבוגרת בישראל‪ ,‬אולם דור האינטרנט ‪(Generation‬‬
‫)‪ Z‬מתקשה בהבנתו ולכן מתרחק מאושיות תרבותיים ורוחניים אלו‪ .‬קשיים פדגוגיים רבים מלווים את‬
‫לימודי התנ"ך‪ ,‬בראשם קשיי השפה התנכי"ת‪ .‬ניתוח שערך משרד החינוך לממוצע תוצאות בחינות‬
‫הבגרות מראה‪ ,‬כי בשנים האחרונות נחשבת בחינת הבגרות בתנ"ך לאחת הקשות לתלמידים‪ ,‬בגלל היקף‬
‫החומר והשפה המקראית‪.‬‬
‫קושי נוסף נובע מהעובדה כי‪ ,‬הסטודנטים בחוג למקרא באוניברסיטאות השונות ברחבי הארץ הולכים‬
‫ומתמעטים‪ ,‬וכתוצאה מכך גם מספר המורים לתנ"ך הולך וקטן‪ .‬על מנת לעורר עניין בקרב בני הנוער‬
‫נדרש המורה לתנ"ך להיות בעל כשרון ומקוריות בהוראתו‪ ,‬ובכלל זה להכיר ולהשתמש באופן נבון‬
‫ומושכל בכלים טכנולוגיים חדשים בני‪-‬זמננו‪ ,‬הקרובים ללבם של התלמידים לצורך הוראת המקצוע‪.‬‬
‫משב רוח המציאות‪ ,‬המנשב בעורפו של ספר הספרים‪ ,‬מביא לניסיונות חדשניים ויצירתיים להנגשת‬
‫הטקסט התנכ"י לקהל התלמידים באמצעות רשת האינטרנט‪ ,‬המהווה מרחב הימצאות ופעילות טבעי‬
‫לתלמידי דור ה‪ . Z -‬כך לדוגמה‪ ,‬ביוזמה משותפת של משרד ראש הממשלה ועמותת "עמק התנ"ך" עלה‬
‫לאוו יר האתר "כותבים את התנ"ך"‪ ,‬אשר במסגרתו כל אחד מהגולשים בוחר את הפסוק הקרוב אליו‬
‫ביותר ומנמק את בחירתו‪ .‬יוזמה אחרת ברשת היא אתר "מקראנט" הכולל חידות‪ ,‬בלוגים של מורים‪,‬‬
‫מסלולים‪ ,‬קומיקס ועוד‪" .‬התנ"ך בפייסבוק" הנה תוכנית חדשה שפותחה לאחרונה‪ ,‬אשר מטרתה ללמד‬
‫את התלמידים את מקצוע התנ"ך באמצעות שימוש ברשת החברתית‪ ,‬ועוד כהנה יוזמות‪.‬‬
‫במסגרת ההרצאה יוצגו מיזמים חינוכיים אינטרנטיים שמטרתם להנגיש‪ ,‬לבאר ולחבר את קורות ספר‬
‫הספרים לתלמידים בבתי הספר באמצעות רשתות חברתיות‪ ,‬פעילויות שיתופיות באתרים ומשימות‬
‫חינוכיות ולימודיות מקוונות הקשורות להוראה ולימוד מקצוע התנ"ך במרחבי הרשת‪.‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫בס"ד‬
‫הרכבות בירקות‬
‫היבטים אקולוגיים והקשר לאיסורי כלאיים‬
‫ד"ר חיים נרסון‬
‫הרכבות בצמחים הן איחוי פיסי בין שני צמחים מאותו מין או ממינים שונים על מנת להפיק תועלת‬
‫מהצמח המשמש ככנה ותורם לאיחוד את מערכת שורשיו‪ ,‬ומהצמח המשמש כרוכב ותורם את הנוף על כל‬
‫אשר בו‪ .‬בעבר הרחוק כבר הרבו להרכיב עצי פרי זה על זה‪ ,‬ובמשניות של סדר זרעים בכלל ובמסכת‬
‫כלאים בפרט יש שפע של דוגמאות להיתר ולאיסור‪ .‬בעשורים האחרונים התפתחה בחקלאות המודרנית‬
‫האופנה של הרכבות בצמחים עשבוניים וחד‪-‬שנתיים‪ .‬מוקד הפיתוח היה והינו בארצות המזרח הרחוק‬
‫וכדי להקל על פעולת ההרכבה וליצר מיליוני שתילים מורכבים פותחו מכונות העושות את מרבית‬
‫המלאכה ומאפשרות ייצור המוני של שתילי ירקות כאלה‪ .‬הצרוף של כנות ורוכבים בא לפתור בעיות של‬
‫מחלות ומזיקים התוקפים את הצמח מהקרקע‪ .‬השימוש בכנות עמידות למרעין בישין אלה מאפשר‬
‫להרכיב עליהן צמחים רגישים אך בעלי תכונות מעולות בתחומים אחרים (כגון איכות פירותיהם) ולגדלם‬
‫בהצלחה כצמחים מורכבים‪ .‬צמחים מורכבים עשויים במקרים רבים להוות פתרון טוב לשימוש ההולך‬
‫ורב במים מושבים (מי קולחין) בחקלאות‪ ,‬שאיכותם לעתים קרובות ירודה עד כדי גרימת נזקים‬
‫לגידולים‪ .‬במקרים מסוימים נמצאו לצמחים מורכבים יתרונות בתנאי עקות סביבתיות שנגרמו בעטיין של‬
‫טמפרטורות נמוכות או מליחות‪ .‬ההרצאה תידון במשפחת הדלועיים כמודל‪ ,‬משפחה הכוללת צמחי תרבות‬
‫חשובים; כפירות אבטיח ומילון‪ ,‬וירקות כמלפפון‪ ,‬קישוא ודלעת‪ .‬הדילמה ההלכתית הנובעת מהפיתוח‬
‫הטכנולוגי הנידון היא כיצד להתייחס למיני הדלועיים השונים‪ ,‬האם כיחידה אחת המותרת בהרכבות‬
‫הדדיות? או שמא מדובר במינים שונים האסורים זה בזה מדיני כלאים?‬
‫‪- 14 -‬‬
‫בס"ד‬
‫תורה ואגיפטולוגיה‬
‫ד"ר אלכסנדר קליין‬
‫אחת הטענות של מבקרי המקרא היא שאין לראות בסיפורים המקראיים תיאור מדויק ונאמן של מה‬
‫שהתרחש באמת‪ ,‬היות ושיערו כי מחברי סיפורים אלה חיו זמן רב אחרי התרחשות המאורעות‬
‫המסופרים‪ ,‬וגם מן הסתם התגוררו באזורים מרוחקים מהמקום שבו קרו אותם מאורעות‪ .‬נגד טענה זו‬
‫התקומם אברהם שלום יהודה‬
‫(ירושלים ‪-1844‬סרטוגה ספרינגס‪ ,‬ארצות הברית ‪ .10:1‬השתלם באוניברסיטאות של‬
‫היידלברג ושל שטרסבורג‪ ,‬שם היה תלמידו של המזרחן הנודע תיאודור נילדקא‪ ,‬ושם הוכתר בתואר דוקטור בשנת ‪)1091‬‬
‫שהיה בקי הן בעברית והן בשפות של העולם העתיק‪ ,‬והוא השתדל להוכיח שטענה זו איננה מדעית וכי‬
‫אין לה על מה להסתמך‪ .‬לשם ביסוס טענתו‪ ,‬הוא לקח כפרדיגמה את סיפורו של יוסף‪ ,‬מאז כליאתו בבית‪-‬‬
‫הסוהר ועד קבורתו של יעקב אביו‪ ,‬כדי להוכיח שאין להעלות על הדעת שמחבר הסיפור לא היה בקי הן‬
‫בשפה והן בתרבות המצרית של התקופה הנידונה‪.‬‬
‫יהודה כנרא ה לא שם לב לתרומה אחרת של מחקריו שנראית לי חשובה יותר‪ 0‬להסביר ולהבהיר את‬
‫הטקסט המקראי כך שהוא יובן כהלכה‪ ,‬ולגלות על הצד הטוב ביותר את פשוטו של מקרא‪ ,‬וכל זה‪ ,‬בעזרת‬
‫כלים מדעיים שרק מומחים בתחום מסוגלים להשתמש בהם‪ .‬בלי להתכוון לכך‪ ,‬הוא הוכיח את תרומתו‬
‫הייחודית של המדע ‪ -‬כאן ידיעת השפה המצרית העתיקה ופרטי תרבותה ‪ -‬להבנתה המדויקת של פסוקי‬
‫התורה‪ .‬ידועים הניסיונות של הפרשנים השונים להסביר ביטויים בעייתיים רבים‪ ,‬ואין ספק כי ניסיונות‬
‫אלה לא תמיד עלו יפה‪ .‬לעומתם‪ ,‬יהודה הצליח לקלוע לפירוש האמיתי‪ ,‬בעזרת ידיעתו את השפה המצרית‬
‫העתיקה ואת פרטי מנהגיה‪.‬‬
‫בהרצאה יוצגו דוגמאות רבות ומעניינות של שיטה זו של יהודה‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬
‫בס"ד‬
‫אלגוריתם הרמב"ן לצירוף עדים‬
‫פרופ' רון עדין ופרופ' יובל רויכמן‬
‫הלכה פסוקה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ל') על‪-‬פי הגמרא בסנהדרין דף ל‪" 0‬בדיני ממונות‪ ,‬אף על פי‬
‫שלא ראו שני העדים המעשה כאחד‪ ,‬עדותן מצטרפת‪ .‬כיצד‪ ,‬אמר האחד‪ 0‬בפני הלוהו ביום פלוני‪ ...‬ואמר העד‬
‫האחר‪ 0‬בפני הלוהו ביום אחר‪ ...‬הרי אלו מצטרפין‪".‬‬
‫כאשר העדים מעידים על חובות בסכומים שונים‪ ,‬הסכום הנגבה הוא המינימום‪ .‬למשל‪" ,‬אמר האחד‪ 0‬מנה‬
‫הלוהו‪ ,‬והשני אומר‪ ,‬חייב לשלם מנה‪ ,‬שיש בכלל מאתיים מנה" (שולחן ערוך שם)‪.‬‬
‫הרמב"ן מכליל את הפסוק למקרה של חמישה עדים המעידים על חובות בערכים שונים‪ .‬העקרון של הרמב"ן‬
‫(הנפסק להלכה בשו"ע שם) הוא "להעלות החשבון בכל מה שנוכל ולהצריף כל עדות העדים לתועלת‬
‫התובע‪".‬‬
‫נדון בעקרון הרמב"ן מכמה נקודות מבט‪ 0‬אלגברית‪ ,‬קומבינטורית‪ ,‬הסתברותית‪ ,‬גאומטרית‪ ,‬וכן מנקודת המבט‬
‫של תורת הסיבוכיות במדעי המחשב‪ .‬נצביע על היבטים הסתברותיים של ההסברים המוצעים ע"י בעל‬
‫הנתיבות והגר"ש שקאפ‪.‬‬
‫נוכיח שפתרון בעיה זו שקול לפתרון בעיית החצייה ( ‪ ,)Partition Problem‬שהיא אחת מהבעיות ה‪-NP -‬‬
‫שלמות בתורת הסיבוכיות‪ ,‬ועל‪ -‬כן שקולה לאחת הבעיות הפתוחות החשובות ביותר‪.‬‬
‫הרמב"ן ובעל הנימוקי‪ -‬יוסף מציעים אלגוריתם לפתרון בעיית צירוף עדים זו המבוססים (במובלע) על שימוש‬
‫מתוחכם בעצים בינאריים‪.‬‬
‫נוכיח שאין הבדל מעשי בין האלגוריתמים המוצעים ע"י הרמב"ן וע"י בעל הנימוקי‪-‬יוסף‪ .‬נראה ששני‬
‫אלגוריתמים אלה זהים‪ ,‬למעשה‪ ,‬לשיטה המקובלת כיום לפתרון מקורב של בעיית נחציה‪ ,‬והיא שיטת‬
‫ההפרשים של ‪. Karmarkar-Karp‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫בס"ד‬
‫תובנות מהנוירוביולוגיה המודרנית על הגדרת חושי האדם והיחס אליהם‬
‫בהלכה‬
‫שחר מיידנבאום‬
‫מצוות רבות תלויות באחת מחושינו – ראייה‪ ,‬כדוגמת ברכות הראייה או ראיית נגעים‪ ,‬שמיעה‪ ,‬כדוגמת‬
‫שמיעת שופר או מגילה ועוד – אך ההגדרה של מהם החושים השונים‪ ,‬וחשוב מכך‪ ,‬מהם הגבולות‬
‫ביניהם‪ ,‬עוברת לאורך העשורים האחרונים מהפכה רדיקלית בעולם המדע‪.‬‬
‫בהרצאה אתאר את השינו י הזה ואדבר על השלכותיו‪ ,‬ובמיוחד על משמעותם של מכשירי התמרה חושית‬
‫(‪ ,) SSDs‬המאפשרים לנבדק לבצע מטלות שבדרך כלל מזוהות עם חוש אחד בעזרתו של חוש אחר (כמו‬
‫לזהות צורות או לקרא בעזרת היד או האזניים – או כדוגמא קונקרטית יותר‪ ,‬לאפשר לעיוור "לראות"‬
‫קשת בשמיים דרך א וזניו)‪ .‬נסקור את השינוי הזה מהבחינה הביולוגית‪ ,‬מהבחינה הפילוסופית‪ ,‬ומשם‬
‫נעבור לביטוי של התפיסות הללו במקורותינו ולהשלכות השיטות השונות על המחשבה וההלכה היהודית‪.‬‬
‫נדבר בקצרה גם על חושים חדשים ו"שדרוג" האדם ולסיום‪ ,‬נדבר על ההבדל בין התייחסות לגוף האדם‬
‫כ"קופסא סגורה" מבחינה הלכתית‪ ,‬לעומת התבוננות בתהליכים הפנימיים המתרחשים בתוך גוף האדם‪,‬‬
‫לאור ההתערבות האנושית בתהליכים פנימיים אלו והתקדמות הבנתנו אותם‪.‬‬
‫‪- 29 -‬‬
‫בס"ד‬
‫האם ניוטון גילה את כוח המשיכה או המציא אותו?‬
‫ד"ר תמי יחיאלי‬
‫מושגים בכלל ומושגים מדעיים בפרט אינם קיימים בטבע אלא בני אדם יוצרים אותם‪ .‬פילוסופים אחדים‬
‫(לדוגמה‪ )Schwab, 1964; Harré, 1986 0‬ממיינים את הישויות אליהן מתייחסים המושגים המדעיים‬
‫לפי הדרכים שבאמצעותן יכולים בני האדם להכיר בישויות אלו‪ .‬הגישה הפילוסופית המכונה "ריאליזם‬
‫רפרנטי" (‪ )Referential Realism‬מיסודו של ‪ )1080( Harré‬מבחינה בין ישויות הניתנות להכרה‬
‫ישירה באמצעות החושים (כמו‪ 0‬כיסא)‪ ,‬ישויות הניתנות להכרה באמצעות מכשור מדעי (כמו‪ 0‬וירוסים)‬
‫וישויות תיאורטיות (כמו‪ 0‬קוורקים)‪.‬‬
‫הבחנות אלו ניתנות לקישור להבחנות שבין עובדות ובין תיאוריות‪ ,‬בין גילויים ובין המצאות‪ ,‬בין‬
‫פרספציה ובין קונספציה‪.‬‬
‫כדי להציג את ההבדל בין מושגים מדעיים שונים מוצע הרעיון של "ציר המעמד האונטולוגי‬
‫והאפיסטמולוגי" של מושגים מדעיים‪ .‬בקצה האחד של הציר ניתן למקם ישויות שבני אדם גילו ויש להן‬
‫בסיס פרצפטיבי אינטר‪-‬סובייקטיבי ומעמד "עובדתי" איתן יחסית‪ ,‬ואילו בקצהו האחר ניתן למקם ישויות‬
‫תיאורטיות (מושגים כמו אנרגיה‪ ,‬ותיאוריות כוללות כמו המכאניקה הניוטונית) שבני אדם "המציאו"‬
‫וניתן באמצעותן לפרש תופעות ולכלול אותן במסגרת מושגית אחת‪.‬‬
‫יש להבחנות אלו השלכות רבות על הדרך בה מוצגת ההיסטוריה של המדע וכן פריצות דרך מדעיות‬
‫בספרות המקצועית והפופולארית‪ ,‬ועל האופן בו ראוי ללמד מושגים מדעיים בשיעורי מדעים בשכבות‬
‫הגיל השונות‪ .‬כמו כן יש להבחנות אלו פוטנציאל להנמכת "גובה הלהבות" ולהוצאת העוקץ במתח בין‬
‫מדעי הטבע לאמונה היהודית‪.‬‬
‫‪- 21 -‬‬
‫בס"ד‬
‫המבנה המתמטי של לוח "ארבעה שערים"‬
‫וחישובי שכיחויות בלוח העברי‬
‫ערן רביב‬
‫לוח "ארבעה שערים" הוא לוח קדום מימי הגאונים‪ ,1‬המשמש ככלי עזר טבלאי למציאת סימן השנה בדרך‬
‫קצרה ויעילה‪ .‬סימן השנה הוא סימן בן ‪ 2‬או ‪ :‬אותיות המגלם בתוכו בתמציתיות את כל המידע הדרוש‬
‫לעריכת לוח שנה על כל פרטיו‪.‬‬
‫במאמר שפרסמנו בבד"ד ‪ 2 22‬הראנו שמולד תשרי של ראש המחזור חל ב"קפיצות" של ‪ :‬חלקים‪ ,‬ולא‬
‫ניתן להתייחס לחלות מולד תשרי של ראש המחזור‪ ,‬כמולד היכול לחול בכל רגע ורגע מרגעי השבוע‪.‬‬
‫המאמר הנ"ל התייחס ללוח ס"א ראשים‪ ,‬ואחת מתוצאות המאמר הציגה לוח ס"א ראשים "מתוקן" שממנו‬
‫ניתן לחשב בצורה נכונה ומדויקת את שכיחות סימני קביעת השנה‪.‬‬
‫עיקר ההרצאה המוצעת תעסוק בשאלה "כיצד ניתן לתקן את גבולותיו של לוח ארבעה שערים‪ ,‬כך שגם‬
‫ממנו ניתן יהיה להפיק את חישובי השכיחות המדויקת"‪.‬‬
‫לשם כך נציג בהרצאה שיטה שבה ניתן לפרק את לוח ארבעה שערים ל"אבני יסוד" בסיסיות‪ ,‬על אבני‬
‫יסוד אלו נכיל את השינויים הנדרשים בכדי לחשב היקרויותיו של כל סימן שנה‪ ,‬ולבסוף נרכיב מחדש את‬
‫לוח ארבעה שערים כשהפעם נוסיף לכל סימן שנה את ההיקרות שלו‪.‬‬
‫‪1‬המקור הקדום ביותר בו אנו מוצאים את הלוח הוא חיבורו‪ ,‬בערבית‪ ,‬של מתמטיקאי ותוכן מוסלמי בשם אל‪-‬ח'וארזמי‪ .‬אל‬
‫ח'וארזמי חיבר מאמר על הלוח העברי בשנת (ד' תקפ"ה) ‪ 821‬למניין האזרחי‪ ,‬ובו בין היתר הוא מביא את כללי לוח ארבעה‬
‫שערים‪ .‬המקור פורסם ע"י ‪ ( Kennedy‬ב‪ , )Scripta Mathematica 27(1964) -‬ותורגם לעברית ע"י י"צ לנגרמן‬
‫(תשמ"ז)‪.‬‬
‫‪" 2‬לוחות ושברי לוחות" – על מולדות ותכונותיהם‪.‬‬
‫‪- 22 -‬‬
‫בס"ד‬
‫מתי מסתיים היום?‬
‫דניאל משה לוי‬
‫הגמרא במסכת שבת דנה בשאלה‪ 0‬מתי מסתיים היום? ומובאת בה ברייתא‪" 0‬כל זמן שפני מזרח מאדימין‪,‬‬
‫הכסיף התחתון‪ ,‬בין השמשות‪ .‬הכסיף העליון והשוה לתחתון‪ ,‬לילה‪".‬‬
‫בהסבר ברייתא זו מובא כי הזמן שבו מכסיף העליון הוא שלשת רבעי מיל לאחר השקיעה‪ ,‬שהם ‪1:‬‬
‫דקות‪ ,‬ולכל היותר ‪ 18‬דקות לאחר השקיעה‪.‬‬
‫עוד מובא שם פירושו של אחד האמוראים כי 'פני מזרח' הם לאמיתו של דבר פני המערב‪.‬‬
‫הבעיה היא שבמציאות פני המערב מכסיפים זמן מאוחר בהרבה‪ ,‬לפחות ‪ :9‬דקות לאחר השקיעה‪ ,‬ולכן‬
‫בלוחות בני דורנו זמן סיום היום מאוחר יותר‪ ,‬שלא כדעת חז"ל‪.‬‬
‫מוצע לכן לפרש 'פני מזרח' כפשוטו‪ ,‬שבהם ההכספה מתרחשת אכן ‪ 1:‬דקות לאחר השקיעה‪.‬‬
‫במהלך הדברים ידובר גם על מחלוקת ר"ת והגאונים‪ ,‬ויוכח כי זוהי מחלוקת שהתקיימה כבר בימי‬
‫האמוראים‪ ,‬ומכאן הסתירה בין הסוגיות השונות‪.‬‬
‫‪- 2: -‬‬
‫בס"ד‬
‫קביעת זמנים בהלכה – בעיה בלתי פתורה נבחרת‬
‫אינג' יעקב לוינגר‬
‫לפני ‪ 19‬שנים‪ ,‬בשנת תשס"ב נשאתי בפורום זה הרצאה בשם‪ 0‬בעיות בהצגת זמני היום בהלכה בלוחות‬
‫החשובים‪ .‬בהרצאתי אז ריכזתי כ‪ 8 -‬עד ‪ 19‬בעיות חמורות‪ ,‬בלתי פתורות‪ ,‬בחישוב זמני היום הבסיסיים‪.‬‬
‫רובן של בעיות אלה אינן פתורות עד היום הזה ובלוחות הנפוצים עדיין שוררת אנדרלמוסיה בהצגת‬
‫זמנים אלה (כגון‪ 0‬קביעה נכונה של משך 'השעה הזמנית'‪ ,‬והאם יש להתחשב לגבי זמן השקיעה והזריחה‪,‬‬
‫בכיסוי האופק בהרים ובמכשולים ואיך לחשב זאת ?‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫ריבוין של הבעיות הביא לכך שלא יכולתי לעסוק אז באף אחת מהן בפירוט הדרוש‪.‬‬
‫בהרצאתי השנה (תשע"ב) אני מתכוון להיכנס לעומקה של בעיה אחת ויחידה‪ ,‬תוך תקווה שהדיון המפורט‬
‫בה יביא לאחידות בקביעת זמן זה ובהצגתו בלוחות‪ .‬מטרתי לתת חומר רקע מדעי – הלכתי בידי הפוסקים‬
‫המוסמכים שיאפשר להם לקבוע מסמרות בעניין‪ ,‬הלכה למעשה‪.‬‬
‫הבעיה שאדון בה כאן בפרוטרוט‪ 0‬קביעת סוף זמן ברכת ('קידוש') הלבנה בארץ ובתפוצות‪.‬‬
‫על אף שהרבה נכתב בנידון זה‪ ,‬בקעה השאירו לי להתגדר בה‪.‬‬
‫ההרצאה מורכבת מ‪ : -‬חלקים‪0‬‬
‫‪‬‬
‫סקירה על מכלול הבעיות הבלתי פתורות בזמננו בחישוב הזמנים ההלכתיים בלוחות‪ ,‬כדי לסמן את כיוון‬
‫המאמצים הדרושים בעתיד לפתרונן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאור המצב הקיים בזמננו בלוחות ובספרי הפוסקים לגבי קביעת סוף זמן ברכת ('קידוש') הלבנה‬
‫בארץ ובתפוצות‪ .‬הגדרת הבעיות וסיבות היווצרותן‪.‬‬
‫עיקר הבעיה היא שהזמן הדרוש נקשר בידי פוסקים חשובים בזמן 'מולד הלוח' ויש קושי עקרוני לבטא‬
‫זמנו של זה בסולמות הזמנים הנהוגים בזמננו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ריכוז העובדות המדעיות והצעה לפתרון הבעיות עם סוף זמן ברכת הלבנה‪.‬‬
‫‪ o‬תיאור סולמות הזמנים שנהגו בזמן העתיק‪,‬‬
‫‪ o‬סולמות הזמנים המודרניים לסוגיהם‪,‬‬
‫‪ o‬המרת זמנים המבוטאים בסולמות עתיקים‪ ,‬לזמנים בסולמות העכשוויים‪.‬‬
‫‪ o‬האם סולם הזמנים האטומי העכשווי גורם לבעיות הלכתיות?‬
‫‪- 21 -‬‬
‫בס"ד‬
‫ִלצְפֹונָּּה או לְצָּפֹונָּה?‬
‫מחלוקת אסטרונומית מדומה בין ירושלמי לבבלי‬
‫הרב ד"ר שי ואלטר‬
‫עיון ראשוני בסוגיות התלמודיות שבירושלמי ובבבלי המתייחסות למשנה בראש השנה העוסקת בבדיקת‬
‫העדים (משנה ר"ה ב‪ ,‬ו)‪ ,‬מעלה שוני בדרך בה מפרש כל אחד מהתלמודים את השאלה שנשאלים עדי‬
‫החודש 'לצפונה או לדרומה'‪ .‬מפרשים קדומים ניסו לגשר על פני השוני ולתאם את דברי הירושלמי עם‬
‫דברי הבבלי‪ .‬ברם‪ ,‬ניסיון ההתאמה איננו תואם את הפשט המילולי שבסוגיות‪ ,‬ומותיר את הלומד במבוכה‪.‬‬
‫האם הירושלמי והבבלי חולקים או מסכימים? מה הסיבה להבדל?‬
‫נעיין מחדש בשתי הסוגיות המקבילות וננסה למצוא פתרון לשאלות‪ .‬תוך העיון מתבררים פרטים עלומים‪,‬‬
‫ששופכים אור ח דש על הנושא‪ .‬בהרצאה נמחיש כי ידע אסטרונומי מתאים ועיון פילולוגי בטקסטים‬
‫תנאיים ואמוראיים‪ ,‬יכולים לחבור יחד להבהרת סוגיות סתומות וחושפים ידע מדעי בספרות חז"ל‪.‬‬
‫בהרצאה יעשה שימוש במצגות הכוללות תמונות אסטרונומיות תלת‪-‬ממדיות להבהרת הנושא‪.‬‬
‫ההרצאה מתבססת על מחקר מתוך עבודת הדוקטוראט של שי ואלטר‪ 0‬ריאליה קלנדרית וידע אסטרונומי‬
‫בסוגיות קידוש החודש‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת‪-‬גן תשע"א‪ ,‬בהנחיית פרופ' מאיר בר‪-‬אילן מהמחלקה‬
‫לתלמוד‪.‬‬
‫‪- 2: -‬‬