תקציר הכנס Art as Therapy - בית הספר לעבודה סוציאלית

‫בשיתוף‬
‫י‪.‬ה‪.‬ת‬
‫האיגוד הישראלי לתרפיה ע"י יצירה והבעה‬
‫‪ ‬‬
‫‪Art as Therapy‬‬
‫כנס הכולל הרצאות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬תערוכה והצגה אוטוביוגרפית‬
‫ביה"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫יום א' ‪4.7.2010‬‬
‫חוברת תקצירים‬
‫ועדה מדעית‪:‬‬
‫הוד אורקיבי‪ ,‬ד"ר אפרת הוס‪ ,‬ד"ר אורית ויסמן‪ ,‬אילנה לח‪ ,‬רונן קובלסקי‪ ,‬ד"ר דן שרון‪ ,‬‬
‫אוצרת התערוכה‪ :‬יעל בר לב‬
‫יו"ר הכנס‪:‬‬
‫ד"ר רונן ברגר‪ ,‬חנה שריברין‬
‫פרולוג‪...‬‬
‫התהליך היצירתי עומד בליבן של כל הגישות היצירתיות לטיפול‪ .‬כמו הטקס הקדום כך גם הדרמה‬
‫תרפיה‪ ,‬הטיפול בתנועה‪ ,‬במוסיקה ובאומנות זקוקים לתהליך המחקר היצירתי ולביטוי האקספרסיבי‬
‫כדי להגיע לטרנספורמציה ולריפוי המתבקשים‪ .‬אף על פי שבראשית דרכן התייחסו התרפיות בהבעה‬
‫ויצירה לתהליך היצירתי כאל "לב הטיפול"‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬עם תהליכי האקדמיזציה‪ ,‬חלה תנועה‬
‫לגישה שמתייחסת ליצירה כמדיום התערבותי נוסף לטיפול שעיקרו מילולי‪ .‬העבודה בתוך המדיום‬
‫האומנותי שבליבו פיתוח היצירתי פינתה מקומה למילים ולתובנה‪.‬‬
‫כנס זה מעלה מחדש למודעות את הפוטנציאל המרפא של התהליך היצירתי והאומנות‪ .‬הוא מדגיש‬
‫את כוחות הריפוי הקיימים בתהליכי היצירה במדיומים השונים של האומנות ואת הדרך בה‬
‫ההחלמה‪ ,‬ההתפתחות והריפוי יכולים להתרחש דרכה‪ ,‬ללא מילים‪...‬‬
‫ההיענות של אנשי המקצוע הרבים שמציגים בכנס – בהרצאות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬תערוכה ומופע משקפים‬
‫את היישומים המגוונים והרבים של הטיפול היצירתי‪ ,‬בחדר ובטבע‪.‬‬
‫גם היענותה של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬היחידה ללימודי המשך בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב‬
‫שאפל לקיום הכנס ולפתיחת לימודי המשך בתחום‪ ,‬מצביעה על ההכרה האקדמית המכובדת‬
‫שהתחום ואנשיו זוכים לה ואת הפוטנציאל העתידי שלו‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם לחלוץ נעליים‪ ,‬להפשיל שרוולים‪ ,‬להתרווח בכיסא ולהצטרף למסע‪...‬‬
‫מסע שנע בין המציאות לדמיון‪ ,‬הגוף והמילה‪ ,‬האומנות‪ ,‬הדת והמדע‪.‬‬
‫בברכת ישר כוח‬
‫ו‪ART AS THERAPY ...‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫יו"ר הכנס‬
‫ד"ר רונן ברגר ‪ ‬‬
‫חנה שרברין‬
‫מנהל תכנית הטבע‪-‬תרפיה והתכנית ללימודי‬
‫המשך בטיפול יצירתי ביחידה ללימודי המשך‬
‫והשתלמויות בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש‬
‫בוב שאפל באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סגנית יו"ר י‪.‬ה‪.‬ת‪– .‬‬
‫האיגוד הישראלי לתרפיה ע"י יצירה והבעה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫תודות‪...‬‬
‫אנו רוצים להודות למספר אנשים שבלעדיהם הכנס לא היה יוצא לפועל‪.‬‬
‫•‬
‫לצוות היחידה ללימודי המשך והשתלמויות‪ ,‬ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‪,‬‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ :‬אמנון דרורי‪ ,‬שמעון עטיה‪ ,‬אורן דוד פור‪ ,‬אהרון יחזקאל‪ ,‬הדר גליקמן‪,‬‬
‫ודניאלה בראונשטיין גרוס‪ .‬באופן מיוחד להודות לצוות המשרד‪ :‬אביבית גיל נדלר‪ ,‬מיכל שביט‪,‬‬
‫ועידית קארו ולמנהלת היחידה טלי אור‪ ,‬על התמודדותם המופלאה עם הטרחה הרבה שהפקת‬
‫הכנס היצירתי והמורכב הזה זימנה‪ ,‬ועם מרכיבי האישיות האימפולסיביים והספונטניים של‬
‫היו"ר שלו ‪ -‬רונן‪ ...‬‬
‫•‬
‫למאירה ברגר‪ ,‬אמו של רונן‪ ,‬על העזרה הרבה לקראת הכנס ועל עריכת חוברת התקצירים‬
‫בפרט‪ .‬‬
‫•‬
‫לחווה קמרנסקי‪ ,‬מזכירת י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬‬
‫•‬
‫לוועדה האקדמית של הכנס‪ :‬רונן קובלסקי‪ ,‬הוד ארקיבי‪ ,‬אורית ויסמן‪ ,‬ד"ר אפרת הס‪,‬‬
‫ד"ר דן שרון ואילנה לח‪.‬‬
‫•‬
‫לענת מנדלסון‪-‬מכנס‪ ,‬על העזרה בהכנת ההצגה ‪ -‬קולאג' האוטוביוגרפיות ‪ ‬‬
‫•‬
‫לאוצרת התערוכה של הכנס – יעל בר לב ‪ ‬‬
‫•‬
‫לכל המציגים שלוקחים בו חלק – בהרצאות‪ ,‬בסדנאות‪ ,‬בתערוכה ובהצגה‪ .‬‬
‫תודה רבה‪...‬‬
‫‪ ‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מאמר פותח‪" :‬בחזרה לטקס" ‪ -‬הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים‬
‫‪1‬‬
‫בטיפול יצירתי )מאמר שנכתב לכנס(‬
‫הרצאת מליאה‪ ART AS THERAPY :‬הטקס ושילוב האומנויות כמסגרת‬
‫‪14‬‬
‫וציר מרכזי לטיפול‬
‫פאנלים )הרצאות(‬
‫פאנל ‪ :1‬ילדים ונוער בריקוד ומקצב‬
‫הרצאה ‪ :1‬בקצב מיומנה – תרפיה במוסיקה‪ ,‬תיפוף ומקצב עם קבוצות בני נוער‬
‫הרצאה ‪ :2‬טיפול בתנועה בשילוב עם מחול מזרחי‪ :‬מודל לעבודה קבוצתית עם‬
‫בני נוער‬
‫פאנל ‪ :2‬מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה‬
‫הרצאה ‪ :1‬טיפול באמנות עם פדוי שבי‬
‫הרצאה ‪ :2‬בובות או לא להיות‬
‫פאנל ‪ :3‬פרפורמנס בבית החולים‬
‫הרצאה ‪ :1‬הליצן שלי חופשי – התבוננות תרפויטית על עבודת הליצן הרפואה‬
‫עם אנשים שמאושפזים בבית חולים‬
‫הרצאה ‪ :2‬מיפן ועד אפריקה – בובת הפיתום כמדיום מרפא בעבודה הטיפולית‬
‫בבתי חולים‬
‫פאנל ‪ :4‬האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו מתקיפה מינית‬
‫הרצאה ‪ :1‬התשמע קולי – דרמה תרפיה עם קבוצת נשים מוכות במרכז "אל מגור"‬
‫הרצאה ‪ :2‬משברים ליצירה – אמנות כמרפא‪ ,‬בבית לצעירות נפגעות תקיפה מינית‬
‫פאנל ‪ :5‬שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגישה ומגבלה פיזית‬
‫הרצאה ‪ :1‬יצירת רוק – טיפול במוסיקה‪ ,‬באדם עם פגיעת ראש קשה‬
‫הרצאה ‪ :2‬מוסיקה‪ ,‬קול ותנועה כמרפא לאנשים המתמודדים עם פרקינסון‬
‫הרצאה ‪ :3‬פעוטות חרשים עם שתל וטיפול במוסיקה – הייתכן?‪...‬‬
‫פאנל ‪ :6‬ילדים‪ ,‬יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי‬
‫הרצאה ‪ :1‬פרספקטיבה תלת‪-‬שנתית מטיפול בשילוב אמנויות וטבע עם ילד‬
‫שהפך לנער‬
‫הרצאה ‪ :2‬תרפיה בפיסול סביבתי עם נוער בסיכון‬
‫הרצאה ‪ :3‬לפגוש את האמן – האופן שבו המפגש עם האמן ותהליכי עבודתו‬
‫תורמים לביטוי העצמי וליצירתיות הילדים והקהילה הבית‪-‬ספרית‬
‫פאנל ‪ :7‬לצד המוות – שירה‪ ,‬צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה‬
‫הרצאה ‪ :1‬שירה וטבע בצל הסרטן‬
‫הרצאה ‪ :2‬פוטותרפיה – יצירתיות מהולה בחמלה‬
‫פאנל ‪ :8‬היצירה כציר התבוננות ואבחון‬
‫הרצאה ‪ :1‬מודל לחשיבה אינטגרטיבית בטיפול באמנויות ויישומיה בהדרכה‬
‫הרצאה ‪ :2‬ציור דימויים כפרספקטיבה להתבוננות ביחסים בינאישיים‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪26‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫פאנל ‪ :9‬האמנות משמיעה קולות מושתקים‬
‫הרצאה ‪ :1‬הנערים השקופים מתמלאים בצבע – טיפול באמנות עם נערים‬
‫שעוסקים בזנות‬
‫הרצאה ‪ :2‬בטרם יתהוו המילים – ציורים וצבעים "מדברים את הקושי" של נשים‬
‫הסובלות מהפרעות אכילה‬
‫הרצאה ‪ :3‬היצירה כתרפיה – והתרפיה כמעשה יצירה‪ .‬מתוך עבודה שנעשתה עם‬
‫פגועי נפש במרכז קהילתי בערד‬
‫פאנל ‪ :10‬החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי – מדוע וכיצד?‬
‫הרצאה ‪ :1‬חדר שמסביר את עצמו – יחידת מתבגרים‪ ,‬בית חולים איתנים‪ ,‬ירושלים‬
‫הרצאה ‪ :2‬הגשר לקשר – על היצירה שנעשית על ידי חולים ומטפלים במפגשים‬
‫טיפוליים בסטודיו הפתוח שבבית החולים – בית חולים זיו‪ ,‬צפת‬
‫הרצאה ‪ :3‬להרגיש קיים ומיוחד – על ניראותם והתגלותם של חולים כרוניים דרך‬
‫אמנותם ‪ -‬בית חולים פרדסיה‪ ,‬לב השרון‬
‫כיתות אמן )בוקר(‬
‫‪33‬‬
‫‪36‬‬
‫‪39‬‬
‫כיתות אמן ‪ :1‬אימפרוביזציה בתנועה – מרחב חקירה וביטוי אישי‬
‫כיתת אמן ‪ :2‬מפגש אמן – איציק ויינגרטן מספר על יצירותיו ועל דרך עבודתו‬
‫בתיאטרון‬
‫סדנאות‬
‫סדנה ‪:1‬‬
‫סדנה ‪:2‬‬
‫סדנה ‪:3‬‬
‫סדנה ‪:4‬‬
‫סדנה ‪:5‬‬
‫סדנה ‪:6‬‬
‫‪46-41‬‬
‫חידתו של הריקוד – תשובתה של הניראות‪ .‬סדנה בטיפול בתנועה‬
‫צבעי הנפש – הפיכת התובנה הפסיכולוגית להתערבות באמנות פלסטית‬
‫כשגוף מוגדר באור – סדנה בטיפול בתנועה‬
‫התהליך היצירתי בטיפול באמנויות – הידע העיוני והידע החווייתי‬
‫האמנות כציר להבין ולפרש תהליכים בטיפול יצירתי‬
‫ציור מקרה – סדנה שמדגימה את המונחים "ציור מקרה" ותופעת המטופל‬
‫המיוחד‬
‫סדנאות וכיתות אמן מתמשכות‬
‫‪55-47‬‬
‫כיתת אמן ‪ :3‬דיאלוגים בתנועה ומגע – סדנת קונטקט אימפרוביזציה‬
‫כיתת אמן ‪ :4‬מפגש "בין אחרים" במרחב התיאטרוני – סדנת תיאטרון קהילתי‬
‫גשטלט כציר להתבוננות והבניית תהליך‬
‫סדנה ‪:7‬‬
‫סדנה ‪:8‬‬
‫‪ – Good and / or Right‬אתיקה בטיפול באמנויות‬
‫סיפור יונה כמטאפורה לחיפוש חלקים אבודים של הנפש – סדנה בדרמה‬
‫סדנה ‪:9‬‬
‫תרפיה‬
‫סדנה ‪ :10‬מוסיקה והעולם הפנימי – סדנת היכרות עם תחום הטיפול במוסיקה‬
‫סדנה ‪ 11‬בטבע‪ :‬כשהטיפול באמנויות יוצא לטבע‪ .‬טבע‪-‬תרפיה בפארק הירקון‬
‫סדנה ‪ 12‬בטבע‪ :‬בית בטבע – סדנת טבע‪-‬תרפיה בפארק הירקון‬
‫סדנה ‪ 13‬תיאטרון פלייבק‪ :‬הטקס‪ ,‬ההופעה והמעבר בין התפקידים‪ ,‬כמקדמים תהליך‬
‫אישי וקבוצתי מרפא‬
‫התערוכה‪ :‬שפת המטפל היא אמנות‬
‫‪56‬‬
‫קולאג' אוטוביוגרפי‪ :‬מפגש תיאטרוני אינטימי‬
‫‪57‬‬
‫בחזרה לטקס ‪ :‬הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים בטיפול יצירתי‬
‫ד"ר רונן ברגר‬
‫תקציר‪:‬‬
‫מאמר זה יציג כיצד התפיסה והמודל הטקסי )‪ (Ritual‬יכולים להוות מסגרת לטיפול יצירתי שפועל‬
‫בחוויה ושנשאר בה ללא פרשנות או עיבוד מילולי ‪ -‬קוגניטיבי‪ .‬באמצעות שני תיאורי מקרה‬
‫והתייחסות למונחים רלוונטיים הוא ידגיש כיצד החוויה הגופנית‪-‬יצירתית ושילוב האומנויות יכולים‬
‫להוות ציר מרכזי בטיפול הפועל דרך תהליכים הקשורים לאונה הימנית של המוח‪ ,‬בדרך א‪-‬לוגית‬
‫ושמעבר למילים‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬טקס‪ ,‬שילוב אומנויות‪ ,‬דרמה תרפיה‪ ,‬טיפול בתנועה‪ ,‬טיפול באמנות חזותית‪ ,‬גשטלט‪,‬‬
‫עבודה קבוצתית‪.‬‬
‫ƒ‬
‫המאמר נכתב עבור הכנס‬
‫‪AS THERAPY‬‬
‫‪ ,ART‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪4.7.2010 ,‬‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫התהליך היצירתי‪-‬אומנותי עומד בליבן של כל הגישות היצירתיות לטיפול‪ .‬המשחק והמגע בחומר‬
‫והחוויה הלא‪-‬מילולית מחזקים את החיבור לדמיון‪ ,‬לגוף ולרגש – ערוצי ריפוי חשובים‪ .‬הם עוקפים‬
‫הגנות קוגניטיביות ומרחיבים את הדפוסים והפרספקטיבה על החיים‪ ,‬בזמן שהתהליך היצירתי‬
‫והחוויה האסטטית עוזרים לפתח גמישות ולהתחבר לתקווה )חזות ושגב‪-‬שהם‪(2004 ,‬‬
‫)‪.(Berger, 2009; Chaiklin & Wengrower, 2009; Jennings, 1992; Lahad, 2002; Rubin, 1984‬‬
‫תהליכי ריפוי אלו מתבססים על תהליכים א‪-‬לוגיים לא‪-‬מילוליים הקשורים לחלקו הימני של המוח‪.‬‬
‫הם קשורים ומופעלים באמצעות החוויה ולא דרך המילים והתובנה‪ .‬כמו הטקס הקדום כך גם‬
‫הטיפול בתנועה‪ ,‬הדרמה תרפיה‪ ,‬הטיפול במוסיקה ובאומנות החזותית זקוקים ותלויים בחקר‬
‫היצירתי‪-‬משחקי ובביטויו האקספרסיבי כדי להגיע לטרנספורמציה ולריפוי המתבקשים‬
‫)‪ .(Jennings, 1992,1998; Jones, 1996; Lahad, 2002; McNiff, 1992; Zinker, 1977‬בראשית דרכן‬
‫התרפיות בהבעה ויצירה התייחסו לתהליך היצירתי כ"לב הטיפול"‪ ,‬אך בשנים האחרונות‪ ,‬בד בבד‬
‫עם תהליך האקדמיזציה והניסיון של "הטיפול בהבעה ויצירה" לקבל הכרה ממסדית‪ ,‬נראה כי חל‬
‫פיחות במקומה המרכזי של האומנות בטיפול היצירתי והתחזקות הגישה המתייחסת אליו )רק(‬
‫כמדיום נוסף בתוך טיפול שעיקרו מילולי‪.‬‬
‫במאמר אנסה להציג את הפוטנציאל של התפיסה והמודל הטקסי כמסגרת להבניה‪ ,‬לפיתוח‬
‫ולתחזוקת תהליכי טיפול יצירתי שפועלים דרך החוויה ונשארים בה‪ .‬באמצעות שני תיאורי מקרה‬
‫מעבודה עם סטודנטיות בתוכניות הכשרה למטפלים והתייחסות לשאלונים שניתנו לאחריה אראה‬
‫כיצד מודל וגישה חווייתית זו יכולים להכיל תהליכי התפתחות וטרנספורמציה מורכבים )ולפעמים‬
‫כאוטיים( ולארגן את משמעותם בתוך הגוף והחוויה‪ ,‬ללא צורך בפרשנות או עיבוד מילולי‪-‬‬
‫קוגניטיבי‪ .‬באמצעות כתיבה נרטיבית ותיאורית אנסה להדגים את הפוטנציאל המרפא העצמאי של‬
‫התהליך היצירתי והחוויה הגופנית‪-‬דמיונית‪-‬יצירתית‪ .‬אנסה להראות את האופן שבו השילוב של‬
‫המדיומים השונים של האומנויות )דרמה‪ ,‬תנועה‪ ,‬אמנות חזותית‪ ,‬מוסיקה וסיפור( והמעבר ביניהם‬
‫יכול לקדם את התהליך ולפתוח אותו לערוצים נוספים )גישת האינטר‪-‬מודל(‬
‫)‪ .(McNiff, 1992, Rubin, 1984; Zinker, 1977‬תוך שיתוף במחשבות ורגשות שעלו בי במהלך‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ ‬‬
‫העבודה אדגיש את תפקידיה המיוחדים והחשובים של הקבוצה בעבודה שכזו ואת ההכרחיות של‬
‫אמונת המטפל בתהליך עצמו ובמוכנותו לקחת את הסיכון ולהאמין כי השביל המסתתר בנוף הסבוך‬
‫יתגלה‪ .‬הגישה שאציג במאמר אינה מנוגדת לאף אחת מהגישות האחרות המוזכרות‪ .‬יחד עם זאת‬
‫היא מציעה גישת עבודה נוספת שיכולה להרחיב תהליכים טיפוליים ולקדם אותם בכיוונים נוספים‪.‬‬
‫הטקס כמסגרת טיפולית‬
‫בתרבות השבטית והמסורתית שחיה מתוך תפיסה דתית וקולקטיבית הטקס היווה את המסגרת‬
‫הקונספטואלית והיישומית שעזרה ליחיד ולקבוצה לעבור משלב ומעמד חברתי אחד לאחר‪ ,‬להחלים‬
‫ממחלה או מצוקה פיזית‪-‬רגשית ולהשלים עם סיפורי חיים ורגשות קשים‪ .‬הטקס יצר מסגרת‬
‫סימבולית ויצירתית בתוך מרחב נפרד מוגדר‪ ,‬מרחב מקודש )‪ ,(sacred space‬שעזר ליחיד ולקבוצה‬
‫להתמודד‬
‫עם‬
‫תופעות‬
‫מגוונות‬
‫הקשורות‬
‫בחוסר‬
‫שליטה‬
‫ואי‬
‫ודאות‬
‫)‪ .(Penzik, 1994; Turner, 1986‬הטקס התקיים במסגרת קבוצתית כשחברי הקבוצה משמשים‬
‫כמשתתפים פעילים וכקהל‪ .‬הוא התבסס על החוויה היצירתית‪-‬אומנותית‪-‬קתרטית ונוהל והתקיים‬
‫בעזרת השאמאן‪ .‬תפקידו וכוחו של השאמאן נבעו לא רק מתיפקודו כ"פרפורמר ובמאי" בעל תפקיד‬
‫מרכזי בקיום ובניית הטקס אלא גם בסגולות המטה‪-‬פיזיות והרוחניות שקיבל יחד עם כניסתו‬
‫לדמות ולמרחב הטקסי‪ .‬האמונה הדתית‪-‬סימבולית שעיגנה את חווית כל המשתתפים‪ ,‬השימוש‬
‫בסמים‪ ,‬כמו גם אישיותו המיוחדת וההכשרה שעבר עזרו לו להתחבר עם כוחות מטה‪-‬פיזיים‬
‫ומיסטיים שבעזרתם עזר לטרנספורמציה ולריפוי להתרחש )מגד‪ ;1998 ,‬שוורצמן‪ .(2007 ,‬בנוסף‬
‫לתפקידי הטקס שפורטו קודם נראה שהמכלול החוויתי שכלל והמסגרת האמונית‪-‬דתית שלו עזרו‬
‫ליחיד ולקבוצה ליצור חוויה של סדר‪ ,‬רצף ושליטה בעולם )שנתפס( כאוטי ומפחיד‪ .‬הוא יצר חווית‬
‫אחדות בין‪-‬אישית עם הטבע והיקום ובכך סיפק ליחיד ולקבוצה משאבי התמודדות חשובים‪.‬‬
‫אנתרופולוגים רבים כתבו על המשמעויות הטיפוליות הנרחבות של הטקס‬
‫)‪ .(Eliade, 1959; Levi-Strauss, 1980; Turner, 1986‬גם מטפלים רבים התייחסו למרכיבים‬
‫המרפאים הנרחבים שיש לטקסים בתוך הטיפול המודרני ואת יכולתם לעזור לאנשים להתמודד עם‬
‫אובדן‬
‫ומשבר‬
‫בפרט‬
‫)‪2009‬‬
‫‪Lahad,‬‬
‫&‬
‫‪Berger‬‬
‫;‪2009‬‬
‫‪Berger,‬‬
‫;‪1999‬‬
‫‪Al-Krena,‬‬
‫;‪ .(Berger & McLeod, 2006; Van Der Hart, 1983‬אחרים התייחסו לטיפול כולו‪ ,‬על הסטינג‬
‫וההתנהגויות החוזרות ונשנות שהוא כולל ועל השפה הסימבולית שלו ונפרדותו מחיי היומיום‪ ,‬כסוג‬
‫של טקס מודרני שבא לענות על אותם צרכים בסיסיים ואוניברסאליים ועל כאלו הקשורים‬
‫בהתמודדות ובקשר עם הגדול ממנו )‪ .(Al-Krena, 1999; Rowan, 2005; West, 2002‬יחד עם זאת‬
‫נראה שהראשונים שהתייחסו לטקס‪ ,‬על מאפייניו החווייתיים והתיאטרליים‪ ,‬הקבוצתיים והמטה‬
‫פיזיים כמסגרת וציר מרכזי לטיפול היו חלוצי הטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬סו ג'נינגס‪ ,‬אנתרופולוגית‪,‬‬
‫שחקנית וממייסדות הדרמה תרפיה מתייחסת לקשר שבין הדרמה תרפיה והטקס ואומרת‪" :‬העבודה‬
‫של אמני תיאטרון כמו גם עבודת האנתרופולוג והמטופלים תורמת להבנה כי הדרמה תרפיה כמודל‬
‫)טיפולי( מתבססת על הטקס )המסורתי(‪ .‬מודל זה צריך ליצור הצהרה מטה‪-‬פיזית כמו גם פיזית על‬
‫חולי ובריאות‪ .‬הוא מדגיש את הדיאלוג בין חלקי האישיות השונים ואת האינטראקציה בין הממד‬
‫הפיזי והמטה‪-‬פיזי דרך הדמיון והמעשה הדרמטי"‪) .‬תרגום חופשי‪ . (Jennings 1995, pp:93 ,‬תפיסה‬
‫דומה לזו של ג'נינגס מתבטאת בקונספטים הבסיסיים של הדרמה תרפיה‪ ,‬כגון המציאות הדרמטית‪,‬‬
‫המרחב הפנטסטי ועקרון ההרחקה )‪ (, Jennings, 1995, 1998; Lahad, 2002‬ובגישת העבודה הכללית‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫של הדרמה תרפיה שמשלבת טקסים ומתבססת על המודל הטקסי כציר עבודה מרכזי ) & ‪Chaiklin‬‬
‫‪ .(Wengrower, 2009;Grainer, 1995; Jennings, 1992; 1998; Jones, 1996 ‬הגישה הטקסית מתבטאת‬
‫גם ביתר תחומי הטיפול בהבעה ויצירה‪ ,‬בקונספטים תיאורטיים ובמודלים יישומיים שלהם‬
‫) ‪ .( McNiff, 1992; Rubin, 1984; Stromsted, 2009 ‬חשוב לציין כי התפיסה והמודל הטקסי שונים‬
‫מהטיפול הפסיכולוגי המילולי‪ ,‬לא רק בדרך החווייתית שבה הם פועלים כשהם שמים במרכז את‬
‫החוויה היצירתית – גופנית – דמיונית אלא אף בתפיסה הקונספטואלית של הטיפול עצמו ושל‬
‫ההתייחסות ל"מה מרפא בו"‪ .‬הם אינם מתרכזים בתהליכים שקשורים בקשר הבין‪-‬אישי או‬
‫בתהליכים הקשורים לתובנה )‪ (insight‬ולמודעות‪ ,‬אלה הקשורים לאונה השמאלית של המוח‪ ,‬אלא‬
‫בתהליך היצירתי ו‪/‬או קתרטי עצמו‪ .‬הם מתבססים על תהליכים א‪-‬לוגיים וספיראליים הקשורים‬
‫לאונה הימנית של המוח‪ ,‬תהליכים שמדברים את שפת הדימויים‪ ,‬המטפורות‪ ,‬הצורות )‪(images‬‬
‫והתחושות ולא את שפת המילים והקוגניציה ) ;‪Chaiklin & Wengrower, 2009; Grainer, 1995‬‬
‫;‪ .(Jennings, 1992; 1998; Jones, 1996; McNiff, 1992; Rubin, 1984‬כך הפרקטיקה של הטיפול‬
‫בהבעה ויצירה מתייחסת ומעגנת את עצמה בתיאוריות שמדגישות את הפוטנציאל המרפא של‬
‫המשחק והתהליך היצירתי ואת האופן בו פיתוח הדמיון והקשר עם הגוף תורמים להתפתחות‬
‫האישיות ולהחלמה‪ .‬ניתן להדגים גישה זו באמצעות מודל הגש"ר מאח"ד שאינו מתמקד בניסיון‬
‫לפתור קונפליקט פסיכולוגי או ליצור תובנה אלא לפתח ולהרחיב את הקשר והיכולות הקשורים‬
‫לגוף‪ ,‬לקוגניציה‪ ,‬לרגש‪ ,‬לאמונה וליכולות החברתיות )‪ .(Berger & Lahad, 2008‬על‪-‬פי תפיסה זו‪,‬‬
‫פיתוח זה ירחיב את כישוריו הכלליים של האדם ויעזור לו לצקת משמעות לחייו‪ ,‬לפתור קשיים‬
‫ולהתמודד עם משבר וקושי‪ .‬לאור התהליך שתיארתי בתחילת המאמר‪ ,‬של המעבר משימוש‬
‫באומנות כציר מרכזי בטיפול‪ ,‬לכזה שהופך להיות עוד מדיום בתוך טיפול שעיקרו מילולי ומבוסס‬
‫תובנה‪ ,‬חשוב לי להדגיש כי מחקרים מתחום הטראומה מגלים כי חלק ניכר מזיכרוננו נאגר בחלקו‬
‫הימני של המוח‪ ,‬זה שמדבר דימויים‪ ,‬תחושות‪ ,‬צורות )‪ ,(images‬ומטפורות‪ .‬כדי לגעת‪ ,‬לעבוד‪,‬‬
‫לשחרר ולרפא אותם יש צורך לדבר בשפתם הלא‪-‬מילולית )להד וברגר‪ ;2010 ,‬להד‪ ,‬דורון‪ ,‬אילון‪,‬‬
‫קפלנסקי ולייקין ‪ ;2009‬רוס ‪ .(2008‬הבנה זו מדגישה את הפוטנציאל החשוב שיש לשימוש באומנות‬
‫ולמעבר בין המדיומים השונים שלה בטיפול בכלל ובכזה שמתמקד בטראומה בפרט‪.‬‬
‫לאור תהליך זה ולקראת הכנס ‪ ART AS THERAPY‬אנסה בעזרת שני תיאורי מקרה להמחיש כיצד‬
‫המודל הטקסי יכול להוות בסיס להבניית וקיום תהליכי שינוי והתפתחות שפועלים בתוך החוויה‬
‫היצירתית‬
‫ונשארים‬
‫בתוכה‪,‬‬
‫במרחב‬
‫הפנטסטי‬
‫)‪2002‬‬
‫‪(Lahad,‬‬
‫ובמרחב‬
‫הדרמטי‬
‫)‪ (Jennings,1998‬ודרך השילוב והמעבר בין המדיומים השונים של האומנויות‪ .‬שני המקרים שאציג‬
‫ידגימו יישומים אפשריים של תפיסתי ויציגו מורכבויות שדרך עבודה זו יכולה לכלול‪.‬‬
‫תיאור מקרה ‪ :1‬איך שיר נולד‪...‬‬
‫יוני ‪ ,2009‬שמונה עשר נשים בגילאי ‪ ,60-30‬כולן מטפלות שבאו לתוכנית "פסיכותרפיה ממוקדת גוף"‬
‫שבמרכז שילוב‪ ,‬כדי ללמוד כיצד ניתן לתת לגוף יותר מקום בטיפול נפגשות איתי עכשיו‪ ,‬בקורס‬
‫"מהמילה אל הגוף ומהגוף למילה"‪ ,‬כדי ללמוד כיצד ניתן להיעזר בעבודה גופנית‪-‬תנועתית‪-‬קולית כדי‬
‫לגעת ולחלץ סיפורים טרום ו‪/‬או א‪-‬מילוליים מהגוף ובהמשך בעזרת היצירה והמטפורה לתת להם‬
‫מילים ומשמעות מיטיבה‪ .‬כל המשתתפות מכירות כבר את דרך עבודתי האינטר‪-‬מודלית והטקסיות‪,‬‬
‫הדוגלות בכך כי רב הנסתר על הגלוי וכי הדרך מתגלה מתוך ההתנסות והתהליך עצמו‪ .‬חלקן‬
‫‪ 3‬‬
‫‪ ‬‬
‫שמחות‪ ,‬חלקן סקרניות וחלקן חוששות‪ ...‬אני מתבונן בהתמקמותן בחדר‪ ,‬בחיבוקים ההדדיים‬
‫ובהיצמדותן לשולחן הכיבוד ולכיסא‪ .‬אני קולט את הדינמיקה ההססנית ומחליט לפתוח בעבודה‬
‫גופנית ולא בשיחה‪ .‬מזמין אותן להניח את כוסות השתייה בצד‪ ,‬לחלוץ נעליים ולהתחיל ללכת‬
‫בחדר‪ .‬ברקע נשמע קולה המתנגן של דיווה פרמל )‪ (Deva Premal‬ששרה מנטרות הודיות ואני מזמין‬
‫אותן לומר אחת לשנייה שלום‪ ,‬ללא מילים‪ ,‬דרך הגוף‪ ,‬בג'סטה ובמגע‪ .‬לאט לאט הדיבורים נפסקים‬
‫ואמירת השלום הופכת למפגש אצבע בכף יד‪ ,‬ראש בכתף‪ ,‬יד בבטן‪ .‬אני מבקש מהן להמשיך ולפגוש‬
‫את עצמן בתנועה‪ ,‬לעבור על כל חלקי הגוף ולומר להם "שלום‪ ,‬מה שלומך"? כך‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לקונספט של כוכב הים )‪ (star fish‬מה ‪Bainbridge-Cohen, 1993; Hartly ) Body Mind Centering‬‬
‫‪ (1995‬ובעזרת שימוש בדימויים )‪ (Lahad, 2002‬אני מבקש לדמיין את הידיים‪ ,‬כפות הרגלים‪,‬‬
‫הקודקוד והזנב כמברשות גדולות וטבולות בצבע‪ ,‬כך שכל תנועה שנעשית משאירה על הרצפה‪,‬‬
‫באוויר או על חבר חותם או ציור‪ .‬הדימוי עוזר להן להשתחרר ולהיכנס למרחב התנועתי‪-‬יצירתי‬
‫כאשר התנועה בחלל נעשית גדולה ומשוחררת יותר‪ .‬אני מזמין אותן לעצום עיניים ולרקוד את‬
‫הריקוד הראשון שלהם‪ ,‬להיום‪ .‬אצל חלק הוא גדול ומתפרש ואצל אחרות‪ ,‬הוא קטן ופנימי‪ ,‬בקושי‬
‫נראה‪ .‬לקול המנטרה אני מזמין אותן להוסיף לריקוד גם קול‪ ,‬להצטרף לניגון שחוזר על עצמו שוב‬
‫ושוב‪ .‬חלק מצטרפות בקול רם ואחרות בשקט‪ .‬המנטרה מסתיימת ואני מזמין כל אחת להמשיך‬
‫לשיר בלעדיו‪ ,‬למצוא את הקול האוטנטי שלה‪ .‬לאט החלל מתמלא בקולות‪ ,‬כל אחת והקול שלה‬
‫וביחד מקהלה גדולה‪ .‬זה מרגש ועוצמתי‪ .‬אני משמיע גונג שמסמל את התכנסות הריקוד ואת סיום‬
‫הסאשן‪ .‬הפסקה‪.‬‬
‫אחרי ההפסקה אנו נפגשים לשיחה במעגל‪ .‬אני משתף במטרות ודרך העבודה של הסדנה ומבקש‬
‫לשמוע על החוויה שלהם‪ ,‬מהבוקר‪ .‬עפרה מספרת שהייתה לה חוויה מוזרה‪" .‬לקח לי הרבה זמן‬
‫למצוא ולהשמיע את הקול שלי וכששמעתי אותו לא זיהיתי אותו‪ .‬הוא נשמע לי זר‪ ,‬כאילו הוא לא‬
‫הקול שלי"‪ .‬אני שואל האם תוכל להשמיע אותו עכשיו‪ .‬היא מנסה‪" ,‬אה‪ ,‬אה‪ ,‬אה‪ "...‬אני צוחק‪ ,‬זה‬
‫מזכיר לי תינוק שמשמיע הברות בפעם הראשונה‪ ,‬מתרגש ונבהל מהגילוי‪" .‬מזל טוב"‪ ,‬אני אומר‪.‬‬
‫"ברוך הבא"‪...‬‬
‫בין הילדה לסבתא‪ ,‬טבעון לפולין‬
‫למחרת לאחר סאשן של תנועה וקול‪ ,‬שמזכיר ומפתח את העבודה מאתמול אנו נפגשים‪ ,‬שוב‬
‫לשיחה במעגל‪ .‬עפרה מספרת שמאז ששבה הביתה אתמול לא יכלה להפסיק לשיר ולזמזם שירים‬
‫מהילדות המוקדמת עם סבתא ושירים מהכבש השישה עשר‪ ,‬איך שיר נולד וכאלו‪ ...‬בהתרגשות‬
‫ובליווי תנועות ידיים היא מספרת כיצד בן זוגה צחק ואמר לה "מה‪ ,‬נולדה לי – זמרת?"‪ ...‬אני חושב‬
‫על הניסוי הגשטלטי ועל הרעיון של מעגל ההתנסות )‪ (Kepner, 1987; Zinker, 1977‬ושואל את‬
‫עפרה האם היא רוצה לערוך ניסוי קטן‪ ,‬של חמש דקות‪ ,‬אולי זה יוכל להבהיר או לפתח משהו‪ .‬היא‬
‫נענית‪ .‬אני מבקש מחברה לשבת מאחוריה‪ ,‬להצטרף ולהגדיל את תנועות הידיים שלה בזמן שהיא‬
‫מספרת לנו שוב את הסיפור‪ .‬יחד עם תנועת הידיים הגדלות מתחזק גם קולה של עפרה‪ ,‬שהופך‬
‫מדקיק וכמעט לא נשמע‪ ,‬לכזה שממלא את כל החדר‪ .‬הניסוי מסתיים ונראה שמשהו‪ ,‬ברמת החוויה‬
‫הושג‪ .‬אפשר היה לעצור כאן‪ .‬אני מציין זאת‪ ,‬וגם‪ ,‬שואל האם תרצה להמשיך ולערוך ניסוי ארוך‬
‫יותר‪ .‬שוב‪ ,‬ומתוך הביטחון שנוצר בי ובדרך העבודה‪ ,‬היא נענית‪ .‬אני מבקש ממנה לשים על ידיה‬
‫ורגליה שרשרות פעמונים שהבאתי ולהיכנס למרכז המעגל‪ .‬היא נבהלת‪" .‬אף פעם לא הייתי במרכז"‪,‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ ‬‬
‫היא אומרת‪ .‬חברותיה לקבוצה עוזרות לה ללבוש את הפעמונים ולהיכנס למרכז המעגל‪" .‬יופי"‪ ,‬אני‬
‫אומר ומבקש ממנה לשיר לנו את השיר הזה‪ ,‬איך שיר נולד‪ ...‬היא עוצמת עיניים ומתחילה‪...‬‬
‫"איך שיר נולד"‪ ,‬כמו תינוק‪ ...‬בהתחלה זה כואב‪ ,‬אחר כך יוצא החוצה‪ ,‬וכולם שמחים ופתאום איזה‬
‫יופי הוא הולך לבד‪ ,‬איך שיר נולד?‪ ...‬כמו תינוק‪...‬‬
‫הקבוצה מצטרפת כמקהלה כשאני מנצח על עוצמתה‪ ,‬לפעמים מחליש את קולות הקבוצה ונותן‬
‫לעפרה להיות סולנית כשהקבוצה ברקע‪ ,‬ולפעמים נותן לקולה להיות אחד ממקהלה שלמה‪ .‬אנו‬
‫מוסיפים עוד פעמונים‪ ,‬מצילתיים‪ ,‬וגונגים‪ ,‬חגיגה‪...‬‬
‫לאחר מספר דקות‪ ,‬כאשר האנרגיה מתחילה לדעוך והשלב הזה בניסוי מסתיים אני מבקש מארבע‬
‫בנות להחזיק ולעטוף לעפרה את הראש‪ ,‬הגרון‪ ,‬הלב והבטן בזמן שהשירה דועכת והקול מתכנס‪.‬‬
‫במקביל מבקש מחברה אחרת לעבור לאורך צידה האחורי עם הגונג ולסיים בקול ארוך וחזק יותר‬
‫מעל הראש‪ .‬בגוף של עופרה נוצרת תנועה ספיראלית‪ ,‬מהאגן לראש ובחזרה‪ .‬שוב נשמע קול חרישי‪,‬‬
‫ממקום עמוק‪ ,‬כאילו רחוק יותר‪ .‬אני שואל אותה למי היא שרה‪ ...‬בעיניים עצומות היא מחייכת‬
‫וממשיכה את הניגון‪" .‬אני שרה לסבתא שלי‪ ,‬או אולי‪ ,‬היא שרה לי‪."...‬‬
‫אני מבקש שתתחיל ללכת במעגל‪ ,‬בתוך המעגל הקבוצתי תוך כדי חיפוש המנגינה הזאת‪ ,‬של סבתא‪.‬‬
‫"אני לא זוכרת" היא אומרת‪" ,‬אז תמציאי"‪ ,‬אני אומר‪ .‬מתוך המעגלים נובע קול שהופך למנגינה‬
‫ולשיר‪ ...‬אויצר‪ ,‬אויצר שלי‪ ,‬אה‪-‬אה‪-‬אה‪-‬אה‪-‬אה‪ ,‬אויצר‪ ,‬אויצר שלי )אוצר שלי בניגון יידישי שכזה(‪.‬‬
‫אני מבקש מכל הסבתות שבקבוצה להצטרף ולהחליף את ארבע הבנות שממשיכות להחזיק את‬
‫הראש‪ ,‬הגרון‪ ,‬הלב והבטן של עפרה בזמן שהיא הולכת ושרה במעגל‪ .‬הן מצטרפות לטקס‪ ,‬בתוך‬
‫המעגל הגדול יותר‪ ,‬שגם הוא שר איתן‪ ,‬ביחד‪ .‬נעמה נכנסת ומחזיקה את ידיה של עפרה מלפנים‪.‬‬
‫היא מתחילה ללטף וללוש אותן‪ .‬משהו קורה במפגש החושי והאינטימי שביניהן‪ .‬בלי מילים‪ ,‬השירה‬
‫מתחזקת וממלאת את כל החדר‪ .‬פתאום ולא ברור בדיוק איך‪ ,‬אבל נדמה שאנחנו בכפר בפולין‪.‬‬
‫אפשר לשמוע את העגלה שרתומה לסוס‪ ,‬עוברת ומוכרת חלב‪ .‬להריח את ריח חלת השבת ולראות‬
‫את נרות השבת הדולקים על עדן החלון‪ .‬נדמה שאלפי אנשים מגיעים וממלאים את החדר‪ ,‬מפולין‪,‬‬
‫גרמניה‪ ,‬אוקרינה ואוסטריה‪ .‬שירים שסבתא וסבא שרו לנו‪ ,‬זמירות שבת ותפילות‪ .‬בעברית‪ ,‬יידיש‪,‬‬
‫פולנית ורוסית‪ .‬אני נזכר בסבתא שלי ומתגעגע‪ .‬‬
‫השיר הופך לתפילה שמעצימה ומשלהבת את הטקס‪ .‬רגע אחד נדמה שהוא קדיש לשישה מליון ורגע‬
‫שיר לתינוק שרק נולד‪ .‬עבר‪ ,‬הווה ועתיד נפגשים‪ .‬כך גם הכפר‪ ,‬הגטו והכותל‪ ,‬החיים והמתים –‬
‫כולם‪ .‬מזמורים מהגלות ותפילות מהסידור נותנים מקום לשירים בעברית ‪ -‬תפילות ישראליות‬
‫ומודרניות‪ ,‬שירים על סוף המלחמה ובוא השלום‪ ,‬אמן לילדינו‪ .‬כולנו נותנים ידיים – מחזיקים‬
‫ומוחזקים‪ .‬החוויה הטרנס‪-‬פרסונאלית הזו יוצרת תחושה של קדושה‪ ,‬של השתאות‪ .‬לא ממש יודעים‬
‫מה לעשות עכשיו‪ ,‬האם ואיך להיפרד? אני יוצא מהמעגל ומחפש בין ערימת הדיסקים משהו שיעזור‬
‫לי לאסוף ולסיים את הטקס הזה‪ .‬נתקל בשיר שבו סיימנו אתמול ושם אותו בטייפ‪ .‬לקולה של ריקי‬
‫גל‪ ,‬המעגל רוקד‪ ,‬משתחרר‪" .‬היי שקטה‪ ,‬עכשיו הכל בסדר‪ "...‬כולם בריקוד אחד ולכל אחת קול‬
‫משלה‪ .‬תם ונשלם הטקס‪ ,‬נולד שיר‪ ,‬אישה וקבוצה‪ .‬‬
‫מהגוף למילה‬
‫תיאור המקרה הזה מדגים כיצד התפיסה והמבנה הטקסי יכולים ליצור ולהבנות‪ ,‬להחזיק ולפתח‬
‫תהליך טיפולי שלם הנשאר ומתבסס על החוויה היצירתית‪-‬גופנית‪ .‬הוא מציג כיצד השימוש‬
‫ברעיונות של הניסוי )‪ ,(experiment‬המגע‪ ,‬ומעגל ההתנסות של הגשטלט יכולים להקנות לתפיסה‬
‫‪ 5‬‬
‫‪ ‬‬
‫הטקסית שהוצגה צירים יציבים‪ ,‬עמוקים וגמישים דיים כדי לאפשר את התנועה והביטחון שהתהליך‬
‫ומשתתפיו מבקשים כדי שנושא העבודה )דמות במונחי הגשטלט( יוכל להתגלות‪ ,‬להתבטא‬
‫ולהתפתח‪ .‬ההתייחסות לעבודה כניסוי ומשחק )‪ (play‬מאפשרת למנחה ולמשתתפים לקחת סיכון‪,‬‬
‫להיכנס ולשהות‪ ,‬בביטחון יחסי למרחב ה"כאילו" )‪ (as if‬ולמציאות הפנטסטית‪-‬גופנית‪-‬טקסית‪ .‬כך‬
‫המטפל יכול להתחבר לרמזים שעולים מדימוי‪ ,‬צורה או ג'סטה גופנית )‪ (Image‬שהמשתתף המרכזי‬
‫)פרוטגוניסט בשפת הפסיכודרמה( מביא ותוך כדי שילובם עם כאלו שעולים בקרבו ומתוך הקבוצה‬
‫להבנות ולפתח חוויה יצירתית‪-‬תיאטרלית אינטגרטיבית‪ ,‬גוף‪-‬רוח‪-‬נפש‪ .‬על‪-‬פי תפיסתי ובדומה‬
‫לתפיסות שהוצגו בראשית המאמר בעצם ההישארות בחוויה המתפתחת הזאת מתקיימים תהליכי‬
‫התפתחות וטרנספורמציה אישיים וקבוצתיים חשובים‪ ,‬המעוגנים בתהליכים א‪-‬לוגיים וספירליים‪,‬‬
‫אלו שנמצאים מעבר למילים‪.‬‬
‫תיאור מקרה ‪ :2‬קוברים את החתול‪...‬‬
‫אוקטובר ‪ ,2009‬קורס מהגוף למילה פותח את השנה בתכנית "פסיכותרפיה ממוקדת גוף" במרכז‬
‫שילוב‪ .‬הפעם משתתפות בו רק תלמידות שנה ג' )שבמפגש ביוני היו שנה ב'(‪ .‬בדומה לסדנה‬
‫הקודמת‪ ,‬היום הראשון נפתח בסאשן תנועתי ארוך המבקש לאפשר לכל משתתפת "להגיע‪ ,‬להתחבר‬
‫ולהיות" עם ובתוך הגוף שלה‪ ,‬הנוכח והמתנועע במרחב‪ .‬בהתחלה החדר הכיל תנועה ונוכחות‬
‫גופנית מעטה‪ ,‬אך עם הזמן‪ ,‬ההצטרפות למוסיקה ובעזרת הצטרפותי לתנועה בחלל הוא הלך‬
‫והתמלא‪ .‬שוב היה יפה לראות כיצד הקול תומך בתנועה ולהפך וכיצד העיגון הגופני תומך בנוכחות‬
‫השלמה‪ .‬המשכנו בעבודה בזוגות בה אחת מניחה יד על חברתה ומצטרפת לתנועתה בחדר‪ .‬באחת‬
‫מפינות החדר ראיתי את נתנאלה יושבת מכורבלת על הרצפה כשציפי מניחה עליה יד – מאחור‪.‬‬
‫נתנאלה נעה בתנועות לא סדירות של התכווצות והתרחבות‪ ,‬בתוך המבנה המכורבל הזה‪.‬‬
‫כשהתקרבתי יכולתי לשמוע קול יללה‪ ,‬ספק יבבה חרישית שעולה מהתנועה הזו‪ .‬הנחתי עליה יד‬
‫והצטרפתי לתנועה ולקול‪ .‬יכולתי לראות שנתנאלה בקשר איתי ויכולה לשלוט בתנועה ובקול‪.‬‬
‫כשאני עד לתנועה ולקול הזה‪ ,‬שנאסף בחזרה לתוך הגוף‪ ,‬הסתיים התרגיל והיום המשיך‪.‬‬
‫בבוקר שלמחרת ולאחר פתיחה גופנית אחרת אנו מקיימים שיחת עיבוד והמשגה על התהליך‬
‫שהתקיים אתמול‪ .‬בסופו אני שואל מי תרצה לעבוד היום‪ ...‬אתי אומרת שמוכנה לעבוד על נושא‬
‫"בקשת עזרה" ולא מרחיבה‪ .‬נתנאלה מצטרפת ואומרת שרוצה לעבוד על נושא "החתול" – "משהו‬
‫מעיק שמלווה אותי כבר שנים ונוכח לי כאן כבר מאתמול"‪ .‬לאחר הפסקת הצהרים שתיהן עדיין‬
‫רוצות לעבוד‪ .‬דרך משחקים ועבודה גופנית‪-‬קולית אנו יוצרים שוב קבוצה ומחממים את הגוף‬
‫והיצירתיות‪ .‬בהתאם לתפיסתה של צ'יס אני מצטרף לתנועה המתקיימת בקבוצה ) ‪Chaiklin & ‬‬
‫‪ ,(Schmais, 1993‬נותן לה ביטוי ואף מעצים אותה‪ .‬אנו רוקדים "שאבתם מים בששון"‪" ,‬יש לנו תיש‬
‫במעגל" ומשחקים בחתול ועכבר‪ .‬לאחר שארוחת הצהרים "יורדת" אני מזמין את מי שרוצה לעבוד‬
‫היום להיכנס למעגל‪ ,‬לספר את סיפורה ולשכנע אותנו לעבוד עם סיפורה‪ ,‬כך‪ ,‬שבסוף המעגל‬
‫הקבוצה או המשתתפות עצמן יבחרו עם מי נעבוד‪ .‬בהתאם לרוח פסיכודרמטית זו נתנאלה נכנסת‬
‫ראשונה ומספרת "אני חתולה‪ ,‬מיאו‪ ...‬חתולה בהריון‪ .‬נכנסתי לארון ללדת ופתאום ילדה אחת‬
‫פתחה אותו כשאני באמצע‪ ,‬מיאו‪ ...‬הצילו‪ ...‬המון דם‪ .‬אני רוצה לצרוח אבל לא יוצא לי קול‪,‬‬
‫מיאו‪ ."...‬אתי נכנסת אחריה ואומרת "אני רוצה לעבוד על נושא העזרה"‪ .‬לי‪ ,‬כמתבונן מהצד לא‬
‫ממש ברור האם אתי נכנסה לעזור לנתנאלה או לבקש עזרה לעצמה‪ .‬אני לא מספיק לתת הנחייה‬
‫נוספת ונתנאלה‪ ,‬בדמות החתול לוקחת יותר מקום במעגל‪ .‬זה מתבטא בדחיסות האנרגיה הרגשית‬
‫‪ 6‬‬
‫‪ ‬‬
‫והגופנית שלה וגם בעצמת ה"מיאו" שהחתול משמיע‪ ,‬חתול שהולך וגדל והופך למאיים ולחושף‬
‫שיניים‪ .‬אני מזמין אותן לדיאלוג אחת מול השנייה‪ .‬אתי מנסה לעזור ולהרגיע את החתול בליטוף‬
‫אבל זה רק מתעצבן ונעשה תוקפני יותר‪ .‬באסרטיביות תוקפנית החתול מוריד את הידיים של אתי‬
‫שמנסות להרגיע אותו ודוחף אותה אל עבר המעגל שמקיף אותן‪ .‬בין אתי לחתול מתפתח מאבק‬
‫שמגלה סיפור‪ ,‬יחסים ותפקידים קלאסיים‪ :‬קורבן – תוקפן‪...‬‬
‫לאחר שהחתול נושך את אתי שצועקת "די" אני עוצר את המשחק‪ ,‬רואה שעבור אתי הגבול בין‬
‫החוויה המשחקית לחוויית המציאות‪ ,‬של היותה קורבן הופך לדק מאד‪ .‬אני רואה שהיא נבהלת וכך‬
‫גם חלק מהמשתתפות האחרות שעומדות במעגל ושומרות‪ .‬אני עוצר ומבקש מאתי לצאת‪ .‬בודק מה‬
‫שלומה ומה שלום נתנאלה‪ ,‬שיכולה לצאת מדמות החתול שבמרחב הדרמטי ולשוחח איתי‪,‬‬
‫במציאות‪ .‬אני מבין כי הסיטואציה מורכבת ועם זאת בוחן המציאות של נתנאלה תקין‪ .‬היא יכולה‬
‫להיכנס ולצאת מהדמות‪ ,‬לווסת את העוצמה הרגשית שלה ולהיות בקשר עם יתר בנות הקבוצה‬
‫ואיתי‪ .‬אני שואל אותה ואת הקבוצה האם הן רוצות להמשיך והן עונות בחיוב‪.‬‬
‫החתול שב ללא קושי‪ ,‬גדול‪ ,‬עצבני ותוקפני ממקודם‪ .‬הוא נע בתוך המעגל בתנועה עצבנית‪ ,‬משמיע‬
‫קולות ויללות קולניות מפחידות‪ .‬נתנאלה אומרת לנו שהיא רוצה להוציא את החתול הזה ממנה‪,‬‬
‫שהוא מכאיב ולא נעים לה איתו יותר‪ .‬בנות הקבוצה מצמצמות את המעגל ומתחילות ללוש לה את‬
‫הגוף‪ .‬החתול נרגע לרגע אבל כעבור רגע נוסף ממשיך לילל בקול‪ .‬נתנאלה אומרת שזה עוזר אבל זה‬
‫לא מספיק‪...‬הקבוצה ממשיכה ללוש אותה‪ ,‬אבל‪ ,‬נתנאלה אומרת שזה לא מספיק‪...‬‬
‫אני מודע לגבולות ההכלה הגופניים והרגשיים של הקבוצה וגם למגבלת הזמן‪ ,‬נזכר בטקסי הוצאת‬
‫השדים שהייתי עד להם בהודו ולתיאורי מקרה כאלו ששורצמן וטרנר מתארים מעבודתם באפריקה‬
‫)‪ ,Turner, 1986‬שוורצמן‪ .(2007 ,‬אני מבקש מחברות הקבוצה להרפות לאט‪ ,‬לאט מנתנאלה ושואל‬
‫אותה מה עוד יכול לעזור‪ .‬שוב אני שמח לראות שהיא יכולה לצאת מדמות החתול ומהמרחב‬
‫הדרמטי ולדבר איתי‪" ,‬כאן"‪ .‬היא אומרת שאם מגע לא עוזר אז אולי הקול שלו‪" .‬אני שומעת כל‬
‫הזמן את הקול שלו מבפנים‪ ,‬אני רוצה לשמוע אותו מבחוץ"‪ .‬הקבוצה נעמדת סביבה ובהשראת‬
‫קולות החתול שנתנאלה משמיעה מנסה להשמיע ולהדהד לה את הקול של החתול‪ .‬זה מתפתח‬
‫לצעקות וצרחות עד שנתנאלה מזהה קול אחד שנשמע כמדויק באוזניה‪" .‬כן‪ ,‬זה נשמע בדיוק כמו‬
‫החתול הזה"‪ .‬עיניה עצומות ואני יודע שזה הקול שאני עושה‪ .‬אני מגביר אותו עד שהוא הופך‬
‫לצרחות – יבבה – זעקות חזקות מאד‪ .‬נתנאלה מתחילה לבכות ולצעוק – "תוציאו אותו ממני‪,‬‬
‫תוציאו אותו ממני‪"...‬‬
‫זה נמשך ונמשך ואני רואה שהקונפליקט לא נפתר‪ ,‬שהחתול לא יוצא‪ ...‬מבקש עזרה מהיצירתיות‬
‫שלי ונזכר במורי לדרמה תרפיה ולתיאטרון‪ ,‬ובשאמאן שחברתי אליו בהימלאיה‪ ,‬מה הם היו עושים‬
‫עכשיו?‪ ...‬אני מנסה לגייס את כל הידע שיש לי כדי להתמודד עם הסיטואציה הדרמטית והמורכבת‬
‫הזו‪ ,‬שמתחילה להפחיד גם אותי‪ .‬אני משנה כיוון ופונה מהמדיום הדרמטי‪-‬תנועתי למדיום אחר‪ ,‬של‬
‫יצירה חזותית‪ .‬כדי לעזור בשינוי הסצנה והתהליך אני מעביר את הקבוצה למרחב אחר בחדר ומביא‬
‫גיליונות נייר בריסטול גדולים‪ ,‬צבעי פנדה ופחם‪ .‬שוב מבקש מהקבוצה להקיף את נתנאלה במעגל‬
‫ומבקש ממנה לצייר את החתול‪ ,‬להוציא אותו החוצה על הדף‪ .‬אני חושב על עקרון ההרחקה של‬
‫הדרמה תרפיה ומקווה שהיא תיצור גם חוויה פנימית של ריחוק מהחתול ובעקבותיה גם ניפרדות‪,‬‬
‫מקווה שהפעם הוא יצא‪...‬‬
‫היא מתחילה – אומרת "אי אפשר‪ ,‬הוא גדול מידי"‪ .‬מביאים עוד דף‪..‬‬
‫‪ 7‬‬
‫‪ ‬‬
‫זה נמשך ונמשך ונראה כציור אובססיבי‪ ,‬כהקאה שלא ברור אם יהיה לה סוף‪ .‬הקשקוש השחור‬
‫מתפשט על כל הדף ועכשיו הופך גם לאדום‪ .‬היא אומרת איזה טקסט על השואה ועל ילד שמת‪,‬‬
‫שברי משפטים שאיני מצליח לשמוע במלואם‪ .‬האקסטזה נמשכת ונראה לי שלפחות בזמן ובמרחב‬
‫שעומד לרשותנו לא תהיה התרה של העניין‪ .‬אני קורא לאלוהים‪ ...‬אולי הוא יכול לעזור‪...‬‬
‫נתנאלה מבטלת את הניסיון שלי לפנות לשפה האמונית )תפיסת הגש"ר מאח"ד‪(Lahad, 2002 ,‬‬
‫באומרה "אין אלוהים"‪ .‬היא ממשיכה לקשקש במרץ‪.‬‬
‫אני נזכר בסדרה של טקסים בהם הייתי בהימלאיה בהודו‪ .‬טקסים בהם‪ ,‬השאמאן‪ ,‬עבד עם אותו‬
‫אדם‪ ,‬פעם אחר פעם על גירוש שד מגופו‪ .‬בכל פעם חלה הקלה אבל רק בפעם השלישית‪ ,‬בטקס‬
‫גדול בלוויית כל אנשי הכפר‪ ,‬ולאחר שהטבילו את האדם )או‪ ,‬אולי את השד( בנהר הגדול‪ ,‬השד –‬
‫הדיבוק יצא‪ .‬אני מבין שאולי השד‪-‬חתול הזה לא ייצא – יגורש היום‪ ,‬ושצריך לחפש דרך מיטיבה אם‬
‫לא להוציא אותו‪ ,‬אז לפחות להרגיע אותו‪ .‬למצוא מקום בו יוכל להתקיים בתוך הגוף‪ ,‬בשלווה‬
‫יחסית‪ .‬בניסיון להביא להתרה או לסיום זמני‪ ,‬או חלקי אני מנסה למצוא עוד סצנה שתעזור ליצור‬
‫סיום מיטיב‪...‬‬
‫אני מביא נרות וקורא לכולם להתכנס לטקס הלוויה של החתול‪ .‬על רקע הקשקוש שדועך אני סופר‬
‫אחורה ומסמל לכולם להתכנס‪ ...‬נתנאלה מפסיקה לקשקש ונעמדת‪ .‬היא מסתכלת על הדפים‬
‫ונושמת‪" .‬רגע"‪ ,‬היא אומרת וקורעת את הדף לגזרים‪" .‬זהו‪ ,‬עכשיו הוא מת"‪ .‬הבכי נרגע‪ ,‬היא לוקחת‬
‫צעד אחורה‪ ,‬עטופה ומוחזקת בחברות הקבוצה‪ ,‬מתבוננת‪.‬‬
‫אני רואה שכל חברות הקבוצה עם נתנאלה‪ ,‬מזדהות‪ .‬אני תוהה איזו עמדה עלי לקחת ובוחר לנסות‬
‫ולעבוד מתוך דמות ומתוך הסצנה‪ .‬אני מתחיל לדבר בגוף ראשון‪ ,‬בקול של ילד‪ ,‬בן ‪ 5‬או ‪" .6‬רציתי‬
‫להזמין אתכם להלוויה‪ ...‬אימא שלי אומרת‪ "...‬אני ממציא סיפור‪ ,‬נראה שזה עובד‪ ...‬מזמין את מי‬
‫שרוצה לומר משהו ולהדליק נר‪" .‬רגע"‪ ,‬עוצרת אותנו נתנאלה‪" ,‬אני רוצה לעמוד עליו"‪ .‬היא‬
‫מתקדמת ונעמדת על הקבר‪ .‬היא אומרת משהו על השואה ועל אחיין שנהרג במלחמה‪ ,‬עוצרת‬
‫ומישירה את מבטה אליי‪ .‬נשימתה סדירה יותר ומבטה מתמקד‪.‬‬
‫עוד מישהי מבקשת להדליק נר‪ ,‬מספרת על סבא שלה שמת כשלחם כפרטיזן בנאצים‪ ,‬היא מעולם‬
‫לא פגשה אותו והנה עכשיו כן‪ .‬היא מדליקה נר ואומרת קדיש‪ .‬הקבוצה וגם נתנאלה איתה‪...‬‬
‫אני חוזר לדמות הילד וממשיך את הסיפור‪" ...‬אחרי ההלוויה אנחנו הולכים הביתה‪ ,‬אימא מכינה‬
‫בורקסים וכולם אוכלים‪ ."...‬משם אנחנו זזים למקום חדש בחדר‪ ,‬מתחילים לשיר‪ ,‬תפילות ומזמורים‬
‫מתפשטים מתוך המעגל המתחבק לכל החדר‪ .‬אני יוצא ממנו ומתבונן בקבוצת הנשים המדהימה‬
‫הזאת‪ .‬הולך לטייפ‪ ,‬מחפש‪...‬‬
‫שוב‪ ,‬ריקי גל עולה מבין אצבעותיי‪" ,‬היי שקטה"‪ ,‬היא שרה "עכשיו הכל בסדר"‪ .‬המעגל המחובק שר‬
‫איתה‪ ,‬צוחק בוכה‪ ,‬משמיע קול‪ .‬לאט ובבטחה הוא נפתח כשהחיבוק הקבוצתי הופך לריקוד‪ ,‬לבד‬
‫וביחד‪ ,‬בגוף‪ ,‬בקול ובתנועה‪ ,‬הן שרות‪ .‬אני נושם לרווחה‪ ,‬עכשיו הכל בסדר‪.‬‬
‫ביום שאחרי‬
‫למחרת‪ ,‬ביומו האחרון של הקורס‪ ,‬לאחר פתיח גופני‪-‬תנועתי אנו יושבים לשוחח על יום האתמול‪,‬‬
‫לשתף לעבד ולהמשיג – מה שיתבקש‪ .‬נתנאלה מספרת לקבוצה שהעבודה אתמול הטיבה עימה‪,‬‬
‫שהיא שיחררה מחנק שהיה בה מילדות‪ .‬היא מספרת על החתולה שהמליטה והתקיפה אותה‬
‫כשהייתה קטנה ועל חווית חוסר האונים והבדידות כשהוריה לא באו לעזרתה‪ .‬מספרת על האחיין‬
‫שמת במלחמה וסיפורים מהשואה‪ .‬על הקושי להכיל את הניקור והרוע שלפעמים מקיף וסוגר ועל‬
‫‪ 8‬‬
‫‪ ‬‬
‫התמיכה הרבה שקיבלה מהקבוצה הזאת‪ ,‬אתמול‪ .‬היא מודה לקבוצה על יכולתה להכיל את הכאוס‬
‫התוקפני שהיא הביאה אליה ואת הצדדים הלא מוכרים האלו באישיותה‪ .‬היא צוחקת ומספרת‬
‫שהרגע שבו דיברתי כילד וסיפרתי איך אימא מביאה בורקסים אחרי ההלוויה היה מאד משמעותי‬
‫עבורה בכך שאיפשר לה להרגיש את תמיכת ה"ביחד" ואת הקהילה‪ .‬היא מוציאה את הבורקסים‬
‫שהביאה היום ואומרת "אצלנו לא היה מי שיביא בורקס וגם לא מי שיאכל‪ ,‬תודה"‪.‬‬
‫אנו ממשיכים לעבוד והפעם עוזרים לאישה צרודה‪ ,‬שאומרת שאינה יודעת לשיר‪ ,‬לשיר סולו במרכז‬
‫המעגל‪ ,‬עוד טקס‪ .‬הסדנה מסתיימת בסאשן של תנועה אוטנטית‪ ,‬שאוסף וסוגר אותה במעמד טקסי‬
‫ולא מילולי‪ .‬מתחבקים‪ ,‬נזכרים שעוד תהיה עבודת סיכום כתובה ונפרדים‪.‬‬
‫בעבודת הסיכום של הקורס נתנאלה כותבת "התנועה האוטנטית והעבודה הקולית שבתוכה הייתה‬
‫החלק הכי משמעותי בתהליך עבורי‪ ,‬אולי בגלל שיכולתי לשלוט בתהליך‪ ...‬ללא שיתוף הקוגניציה‬
‫נתתי לתנועה הגופנית להוביל אותי‪ ,‬הכתפיים ובית החזה שלי השתחררו‪ .‬אחר כך עמדתי בחלון‬
‫והשתמשתי באותה ויברציה גופנית בליווי קול לשחרור הנשימה‪ .‬סיימתי את הסדנה עם נשימה‬
‫שקטה ומלאה"‪.‬‬
‫כשחוזרים מארץ לעולם לא‪...‬‬
‫סיפור מקרה זה מתייחס לאחד התהליכים הטיפוליים המורכבים ביותר שהנחיתי בחיי‪ .‬הוא כלל‬
‫רגעים שבהם לא רק שלא ידעתי מה הדרך הטובה ביותר להמשיך אלא האם בכלל יש כזו‪ .‬בזמן‬
‫ההנחיה עלו בי תהיות על יכולותיי כמטפל כמו גם שאלות על גבולות ואחריות‪ .‬הסיפור אינו מציג‬
‫בעיני מודל אידיאלי לטיפול יצירתי שכן למרות הצלחתו הוא כולל גם רגעים מורכבים שעשויים‬
‫להיות שנויים במחלוקת‪ .‬יחד עם זאת ואולי דווקא משום כך‪ ,‬נראה לי שסיפור זה מהווה דוגמא‬
‫מצוינת להמחשת הפוטנציאל הטיפולי הרב שקיים בשילוב המדיומים השונים של האומנויות‬
‫בטיפול ושל האופן בו הם יכולים להשתלב ולקדם עבודה טקסית שכזו‪ .‬תיאור המקרה הראה כיצד‬
‫התפיסה של "להפוך פרשנות לחוויה" פועל )ברגר‪ ,(2008 ,‬כיצד המנחה הופך את הפרשנות וההבנה‬
‫התהליכית‪-‬פסיכולוגית שלו להתערבות יצירתית‪ ,‬כזו שנשארת בחוויה האסטטית‪-‬גופנית‪-‬דרמטית‪.‬‬
‫סיפור המקרה הראה כיצד גישה זו ועיגונה במבנה הטקסי יכולים להכיל ולקדם תהליכי ריפוי ושינוי‬
‫מורכבים ואת האופן בו ניתן בגישה זו ליצור ולעגן תחושת סדר‪ ,‬רצף ושליטה מתוך כאוס‪.‬‬
‫מהגוף למילה ומהמילה אל הגוף‪...‬‬
‫לסיום המאמר‪ ,‬ובהקשר לכנס‬
‫‪ART AS THERAPY‬‬
‫שיזמתי השנה‪ ,‬אני מקווה שהמאמר הציג והאיר‬
‫מחדש את האופן בו הטקס ושילוב האומנויות השונות יכולים להוות ציר ומתודה מרכזיים בטיפול‪.‬‬
‫תיאורי המקרה שבו ייצגו את השקפתי ששמה במרכז את התהליך היצירתי והעבודה הלא‪-‬מילולית‪,‬‬
‫ולא תהליכים וורבאליים וממוקדי תובנה וכאלו הקשורים לקשר הבין‪-‬אישי ולטרנספרנס‪ .‬כאמור‬
‫גישה זו אינה מנוגדת לגישות טיפול ועבודה קבוצתית אחרות‪ .‬יחד עם זאת היא מעלה שאלות על‬
‫האיזון שמרכיבי תכניות ההכשרה‪ ,‬לימודי ההמשך למטפלים באומנויות וההדרכות )‪(supervisions‬‬
‫צריכים להכיל‪ ,‬להדגיש ולעודד‪ .‬האם לשים במרכזן גישות ורבאליות מבוססות תובנה שמתמקדות‬
‫בתהליכים הקשורים בקשר הבין‪-‬אישי או בכאלה הקשורים לפיתוח הדמיון‪ ,‬הגוף והרגש‪ ,‬מכלול‬
‫איכויות הריפוי הקשורות לתהליכים של מוח ימין? מה משמעויות בחירה זו על ההתפתחות‬
‫האישית והמקצועית של אנשי המקצוע ומכאן על הפרופסיה שהם מקיימים ומיצגים?‬
‫‪ 9‬‬
‫‪ ‬‬
‫אישית‪ ,‬מתוך הרקע שלי באימפרוביזציה בתנועה ומשחק‪ ,‬וכמי שמאמין ועובד בגישת האינטר‪-‬‬
‫מודל‪ ,‬מושפע מתיאוריות פוסט מודרניות ומהגשטלט אני מאמין מאד בשילוב ובתנועה בין כל‬
‫המרכיבים הטיפוליים‪ ,‬של אלו הקשורים בתהליכי מוח ימין ובתהליכי מוח שמאל‪ .‬כי המטפל‪ ,‬כמו‬
‫האמן צריך לדעת לבחור ולברור מבין מגוון החומרים את אלו המתאימים ביותר ליצירה הנוכחית‪.‬‬
‫ברור כי התהליכים שהתרחשו בתיאורי המקרה לא היו מתרחשים בהיעדר המרכיבים הטיפוליים‬
‫הבסיסיים‪ :‬אמפטיה‪ ,‬הכלה‪ ,‬ניראות‪ ,‬אמון וכיו"ב ו‪/‬או שנים עשר הגורמים המרפאים שיאלום‬
‫מתייחס אליהם )‪ ,(McLeod, 2003‬תהליכים שאני‪ ,‬כמטפל ומורה מודע להם‪ ,‬מלמד אותם ומדריך‬
‫אודותם‪ ,‬גם בהקשר לעבודה יצירתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעבודתי במודל הטקסי אני בוחר לשים אותם‬
‫ברקע‪ ...‬סומך על התהליך היצירתי‪.‬‬
‫זה המאמר הראשון שכתבתי שמתייחס לעבודה שנעשתה כולה בתוך החדר ולא בטבע‪ .‬מתוך רצון‬
‫להתמקד ביישומי שילוב האומנויות בצורה ממוקדת ככל שניתן‪ ,‬המאמר לא כלל מונחים מהטבע‪-‬‬
‫תרפיה ולא התייחס בכלל לאופן שבו העבודה בטבע ועם האלמנטים הקיימים בו )אדמה‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪,‬‬
‫אש( ועם מחזוריותו היו יכולים להעצים ולקדם עבודה טקסית זו )‪ .(Berger, 2009‬בהקשר זה ניתן‬
‫להתייחס לטבע‪-‬תרפיה גם כהרחבה של הדרמה תרפיה לעבודה בטבע‪ ,‬כשהמודל הטקסי נמצא‬
‫בבסיס שתיהן‪.‬‬
‫אני מקווה שהמאמר יעודד מטפלים שגישה זו נראית להם להמשיך ולעבוד מתוך החוויה היצירתית‬
‫עצמה‪ ,‬כאשר המטפורות‪ ,‬הג'סטות הגופניות‪ ,‬הארכיטיפים‪ ,‬הקולות והצורות שעולות מתוך העבודה‬
‫מספקים להם דימויים )‪ (images‬ורעיונות להבניית ולפיתוח מתמשך )‪ (on going‬של תהליך הריפוי‪,‬‬
‫של הטקס‪.‬‬
‫אשמח לתגובות‪.‬‬
‫תודות‪:‬‬
‫אני רוצה להודות לפיטר פן‪ ,‬ארגון ופלקור שהיו עימי בזמן כתיבת המאמר‪ ,‬ולבניאס – ארץ לעולם‬
‫לא‪ ,‬שלי‪.‬‬
‫רוצה גם להודות למולי להד‪ ,‬ג'ון מקלאוד‪ ,‬אבי הדרי ואריה בורשטיין‪ ,‬מורי‪ ,‬שמלווים אותי תמיד‪.‬‬
‫עוד רוצה להודות לאורית שורצמן‪ ,‬רונן קובלסקי וחנה שריברין שהסכימו להיות לי לעדים‬
‫ומהדהדים בזמן כתיבתו ולמירי גרוס‪ ,‬מנהלת מרכז שילוב שמאמינה בדרכי ומאפשרת לי‪ ,‬שנה אחר‬
‫שנה‪ ,‬לשחק‪ ,‬לרקוד וליצור טקסים מעוגני גוף‪...‬‬
‫לסיום רוצה להודות גם למאירה ברגר‪ ,‬אימא שלי‪ ,‬על עריכת המאמר‪ ,‬ובכלל‪...‬‬
‫תודה‪.‬‬
‫•‬
‫תיאורי המקרה נלקחו מתוך קורס "מהגוף למילה ומהמילה אל הגוף" שמועבר בתכנית‬
‫לפסיכותרפיה ממוקדת גוף‪ ,‬במרכז שילוב ובחסות אוניברסיטת חיפה‪ .‬הקורס מתבסס על מודל‬
‫טיפולי הפועל בשילוב האומנויות ומתוך גישה טקסית‪ ,‬ממוקדת גוף‪-‬תנועה‪ .‬צירו הראשון‬
‫מאפשר לחקור סיפורים לא‪-‬מילוליים האגורים בגוף ולבטאם בעזרת המדיומים היצירתיים‬
‫השונים וצירו השני נעזר בניסויים גופניים‪-‬תנועתיים‪-‬יצירתיים כדי לחקור נרטיבים המסופרים‬
‫במילים‪ .‬מאמר שממשיג את המודל יתפרסם בקרוב‪.‬‬
‫•‬
‫המאמר ותיאורי המקרה שבו התפרסמו באישור הנשים שעל עבודתן הוא מבוסס‪ .‬השמות‬
‫במאמר בדויים‪.‬‬
‫‪ 10‬‬
‫‪ ‬‬
:‫לקריאה נוספת‬
•
Al-Krena, A. W. (1999). An overview of rituals in western therapies and
interventions: Argument of their use in cross-cultural therapy. International
Journal for the Advancement of Counseling, 21(1), 3-17.
•
Bainbridge Cohen, B. (1993). Sensing, Feeling and Action. Contact Editions.
Massachusetts.
•
Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. Israel: The Nature
Therapy Center.
•
Berger, R. & Lahad, M. (2009). A Safe Place: ways in which nature, play and
creativity can help children cope with stress and crisis – establishing the
kindergarten as a safe haven where children can develop resiliency. Early Child
Development and Care, 2009. 1-11.
•
Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework
for practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94.
•
Chaiklin, S. & Schmais, C. (1993). The Chace approach to dance therapy. In S.
Sandel, S. Chaiklin, & Lohn (Eds). Foundations of dance/movement therapy:
the life and work of Marian Chace. Columbia, MD: Marian Chace memorial
fund of the American dance therapy association. (pp. 75-97).
•
Chaiklin, S. & Wengrower, H. (2009). Dance/Movement Therapy. Life is dance.
New York: Routledge.
•
Eliade, M. (1959). The sacred and the profane. New York: Harcourt Brace
Jovanovich.
•
Hartley, L. (1995). Wisdom of the body moving. North Atlantic Books,
California.
•
Grainer. R. (1995). The glass of heaven. London & Bristol: Jessica Kingsley
Publishers.
•
Jennings, S. (1992). Dramatherapy - theory and practice. London: Routledge.
•
Jennings, S. (1995). Code of Practice and Ethics .In S. Jennings, A.
Cattanach, S. Mitchell, A. Chesner & B. Meldrum (Eds ,(Historical
Background and Overview of Dramatherapy. The Handbook of
Dramatherapy) pp. 212-213) (Appendix 3). London: Routledge.
•
Jennings, S. (1998). Introduction to Dramatherapy. London: Jessica Kingsley
Publishers.
11
•
Jones, P. (1996). Drama as therapy, theater as living. London: Routledge.
•
Kepner, J. I. (1987). Body process: A Gestalt approach to working with the body
in psychotherapy. New York: Gestalt Institute of Cleveland Press.
•
Lahad, D. (2002). Creative supervision. London: Jessica Kingsley Publishers.
•
Levi-Strauss, C. (1980). Myth and meaning. London: Routledge.
•
McLeod, J. (1997). Narrative and psychotherapy. London: Sage.
•
McLeod, J. (2003) An introduction to counselling. Buckingham: Open
University.
•
McNiff, S. (1992). Art as medicine. London: Shambhala.
•
Pendzik, S. (1994). The theatre stage and the sacred space. The Arts in
Psychotherapy, 21, 25-29.
•
Rowan, J. (2005). The transpersonal – spirituality psychotherapy and
counseling. London: Routledge.
•
Rubin, A.J. (1984). The art of art therapy. New York: Brunnel Mazel.
•
Stromsted, T. (2009). Authentic movement: a dance with the divine. Body,
movement and dance in psychotherapy. 4(3), 201-213.
•
Turner, V. (1967). The forest of symbols. London: Cornell University Press.
•
Turner, V. (1986). The anthropology of experience. Evanston, ILL: Illinois
University Press.
•
Van Der Hart. (1983). Rituals in psychotherapy – Transition and continuity.
New York: Irvington publishers.
•
West, W. (2002). Spiritual issues in therapy: Relating experience to practice.
New York: Palgrave.
•
Zinker, J. (1977). Creative process in Gestalt therapy. New York: Brunner. ‫ משאלות סטודנטים לרציונאל תיאורטי‬:‫ להפוך פרשנות לעשייה ולעבוד בחוויה‬.(2008) .‫ ר‬,‫ברגר‬
.16-23 ,2008 ‫ אפריל‬,‫ פסיכואקטואליה‬.‫ומודל עבודה‬
•
‫תרפיה ושילוב אומנויות לטיפול בילדים לאחר‬-‫ היער המרפא – טבע‬.(2010) .‫ מ‬,‫ ולהד‬.‫ ר‬,‫ברגר‬
•
(‫ )לקראת פרסום‬."‫ הוצאת "אח‬:‫ קריית ביאליק‬.‫משבר‬
‫ כוחה של היצירה בעבודת התקווה בהתמודדות של ילדים עם‬.(2004) .‫ א‬,‫שהם‬-‫ ושגב‬,.‫ ת‬,‫חזות‬
•
.27-44 :‫ ע"מ‬,2 ‫ חוברת‬,3 ‫ כרך‬.‫ טיפול באמצעות אומנות‬.‫מחלה קשה‬
‫ מודל‬:‫ דמיון כמרפא לטראומה נפשית‬.(2009) .‫ ד‬,‫ ולייקין‬,.‫ נ‬,‫ קפלנסקי‬,.‫ ע‬,‫ אילון‬,.‫ מ‬,‫ דורון‬,.‫ מ‬,‫להד‬
•
‫טראומה באמצעות קלפים‬-‫ כניסיון למצוא הסבר חליפי לאפקטיביות של טיפול בפוסט‬SEEFARCBT
.12-20 ,2009 ‫ אוקטובר‬,‫ פסיכואקטואליה‬.‫טיפוליים במציאות הפנטסטית‬
.‫ מודן‬.‫ שערי תקווה ושערי אימה‬.(1998) .‫ נ‬,‫מגד‬
12
•
‫•‬
‫רוס‪ ,‬ג‪ .(2008) .‬מעבר למערבולת הטראומה אל מערבולת ההחלמה‪ .‬נורד‪ .‬‬
‫•‬
‫שורצמן‪ ,‬א‪ .(2007) .‬רופא לבן אלים שחורים‪ .‬תל אביב‪ :‬אריה ניר‪ .‬‬
‫‪ 13‬‬
‫‪ ‬‬
‫הרצאת מליאה‪:‬‬
‫‪ART AS THERAPY‬‬
‫הטקס ושילוב האומנויות כמסגרת וציר מרכזי לטיפול‬
‫ד"ר רונן ברגר‬
‫בהרצאתי אציג פרספקטיבה המתייחסת לטקס המסורתי כאב טיפוס של הטיפול המודרני ושל‬
‫הטיפול היצירתי בפרט‪ .‬דרך התייחסות לתיאוריות רלוונטיות אציג את האופן בו הטקס יכול להוות‬
‫מסגרת להבניית‪ ,‬תחזוקת ופיתוח תהליכי התפתחות ושינוי שמתקיימים בחוויה היצירתית‪-‬גופנית‪-‬‬
‫אומנותית ונשארים בה‪ .‬אראה כיצד שילוב המדיומים השונים של האומנויות והמעבר ביניהם‬
‫ושילוב הטבע בעבודה יכולים לקדם ולהרחיב את התהליך – לפתח משאבי התמודדות ולחבר את‬
‫האדם עם הגדול והנצחי‪ ,‬עם תחושת שליטה‪ ,‬רצף ומשמעות‪ .‬תוך התייחסות למחקרי מוח מתחום‬
‫הטראומה אציג את הפוטנציאל של גישה לא‪-‬מילולית זו ואת תרומתה המיוחדת ל"טיפול"‪ .‬ההרצאה‬
‫תשלב סרטים מטקסים שבהם השתתפתי בהימלאיה ההודית וסרטים מתוך תכניות טבע‪-‬תרפיה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. The Nature Therapy Center.‬‬
‫•‬
‫‪Jennings, S. (1992). Dramatherapy - theory and practice. London: Routledge.‬‬
‫•‬
‫‪McNiff, S. (1992). Art as medicine. London: Shambhala.‬‬
‫•‬
‫‪Zinker, J. (1977). Creative process in Gestalt therapy. New York: Brunner.‬‬
‫•‬
‫• ברגר‪ ,‬ר‪ .(2010) .‬בחזרה לטקס ‪ -‬הטקס ושילוב אומנויות כמסגרת וציר מרכזיים‬
‫בטיפול יצירתי‪ .‬חוברת התקצירים של הכנס ‪ ,ART AS THERAPY‬מאמר שנכתב במיוחד‬
‫לכנס‪.‬‬
‫• ברגר‪ ,‬ר‪ .‬ולהד‪ ,‬מ‪ .(2010) .‬היער המרפא – טבע‪-‬תרפיה ושילוב אומנויות לטיפול בילדים‬
‫לאחר משבר‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת "אח"‪) .‬לקראת פרסום( ‪ ‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫מייסד הטבע‪-‬תרפיה ומנהל המרכז לטבע‪-‬תרפיה‪ .‬דרמה תרפיסט‪ ,‬רקדן‪ ,‬אקולוג וחוקר‪ .‬מנהל תוכנית‬
‫הטבע‪-‬תרפיה ולימודי ההמשך בטיפול יצירתי ביחידה להשתלמויות‪ ,‬ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש‬
‫בוב שאפל‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬מלמד במסגרות שונות בארץ ובחו"ל‪ ,‬בעל מוניטין בין‪-‬לאומי‬
‫בתחום הטבע‪-‬תרפיה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫דוא"ל‪ [email protected] :‬אתר‪www.naturetherapy.org.il :‬‬
‫‪ 14‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :1‬ילדים ונוער בריקוד ומקצב‬
‫הרצאה ‪ :1‬בקצב מיומנה — תרפיה במוסיקה‪ ,‬תיפוף ומקצב עם קבוצת בני נוער‬
‫ורד שמחון‬
‫‪ 150‬ילדים בפנימייה לילדים בסיכון‪ 8 .‬שעות טיפוליות בשבוע‪ .‬משוואה עם הרבה נעלמים‪....‬‬
‫כדי לפתור את המשוואה‪ ,‬החלטתי לצאת מתוך חדר הטיפול‪ ,‬האינטימי והמוגן‪ ,‬אל תוך המרחב‬
‫הפתוח של הפנימייה‪ .‬שם‪ ,‬נחשפתי לכאוס בלתי נסבל של יחסים בין אישיים אשר כלל‪ ,‬זריקת‬
‫נעליים וחפצים זמינים אחרים כצורך בקשר‪ ,‬וקללות וגידופים הדדיים כתחליף לדיבור‪.‬‬
‫בכאוס הזה נולדה המחשבה כי בדיוק שם צריך לעבור תהליך משמעותי‪ .‬הצורך הגדול בקשר וסיפוק‬
‫תחושת שייכות ולכידות קולקטיבית‪ ,‬ולמידה בין–אישית היו המטרה הראשונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מטרה‬
‫נוספת הייתה ביטוי של רגשות שליליים כמו כעס‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬תסכול באמצעות התיפוף והנגינה‬
‫במוסיקה כאמצעי סובלימטורי לעידון רגשי‪.‬‬
‫הרעיון הראשוני היה ליצור קבוצה שכל צורות הביטוי והתקשורת יהיו באמצעות מוסיקה ומקצב‬
‫בלבד‪ .‬סאקס )‪ (2009‬מציין את כוחו של המקצב לשמש לליכוד ולעורר התרגשות קולקטיבית‪.‬‬
‫הקבוצה פעלה כאימון על מופע קצבי‪ ,‬בסגנון קבוצת "מיומנה"‪ ,‬אנו מתופפים בקבוצה על כסאות‪,‬‬
‫פחים ועוד חפצים "חסרי ערך"‪ .‬סקלס )‪ (1994‬מרחיבה על ההשפעות הפיסיולוגיות המתרחשות‬
‫באמצעות התיפוף‪ :‬הטונוס השרירי מוגבר‪ ,‬קצב הלב והנשימה מואצים‪ ,‬קיימת ירידה בתחושת‬
‫הכאב כתוצאה ועוד‪ ...‬ומוסיפה את הערך הפסיכולוגי בשימוש בתיפוף בטיפול במוסיקה בו אנו‬
‫"מנגנים את הכעס" במקום לדבר עליו‪ .‬אמיר מוסיפה )‪ (1999‬כי בראייה פסיכואנליטית‪ ,‬האלמנטים‬
‫הקצביים מוציאים לפועל אנרגיה אינסטינקטואלית ודחפים מחד גיסא‪ ,‬ומארגנים‪ ,‬תומכים ושולטים‬
‫בדחפים מאידך גיסא‪.‬‬
‫בתהליך הקבוצתי הנדון‪ ,‬ניתן היה לעשות שינוי משמעותי בכישורים החברתיים של הנערים ולהביא‬
‫אותם ממצב של כאוס ואלימות רבה בביתן המגורים המשותף‪ ,‬למצב אידיאלי של חברות‪ ,‬תמיכה‪,‬‬
‫והנאה מהקשר‪.‬‬
‫ההרצאה מלווה בסרטי וידאו ומצגות אודיו מוקלטות‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪Ruud, E. (1997). Music and identity. Nordic Journal of Music Therapy, 6(2):3-13.‬‬
‫‪Wigram, T., Saperston B. (1995) The Art & Science of Music Therapy: A Handbook. n:‬‬
‫‪Switzerland: Harwood academic publishers. London: Music and the Brain” Heinemann‬‬
‫‪Ed.‬‬
‫אמיר‪ ,‬ד‪ .(1999) .‬להיפגש עם הצלילים‪ .‬תרפיה במוסיקה – פרקטיקה‪ ,‬תיאוריה ומחקר‪ .‬רמת‪-‬גן‪:‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫באנט‪ ,‬ל‪ .(1999) .‬תרפיה במוסיקה ‪ -‬אמנות שהיא מעבר למילים‪ .‬תרגום‪ :‬בת‪-‬שבע מנס‪ .‬קריית‬
‫ביאליק‪ :‬הוצאת "אח" בע"מ‪.‬‬
‫סאקס‪ ,‬א‪ .(2009) .‬מוזיקופיליה‪ .‬סיפורים על מוסיקה והמח‪ .‬הוצאת כנרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬דביר‪.‬‬
‫סקלס‪ ,‬ח‪" .(1994) .‬התוף ‪-‬פנים רבות לו"‪ .‬תרפיה באמצעות אומנויות‪.7:14 3 ,1 ,‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫תרפיסטית במוסיקה ובעלת תואר שני בהנחיית קבוצות‪ .‬עובדת עם קבוצות נוער בסיכון בפנימיות‬
‫וחטיבות ביניים‪ .‬מדריכת מטפלים‪ ,‬מנהלת הפורום למטפלים באומנויות באתר פסיכולוגיה עברית‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 052-8331132 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 15‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :1‬ילדים ונוער בריקוד ומקצב‬
‫הרצאה ‪ :2‬טיפול בתנועה בשילוב עם מחול מזרחי ‪ :‬מודל לעבודה קבוצתית‬
‫חגית גריילסמר‬
‫ההרצאה תתמקד במודל לעבודה קבוצתית המורכב משילוב של עקרונות עבודה טיפולית בתנועה‬
‫וטכניקת המחול המזרחי‪ ,‬כפי שנבנה במסגרת המחלקה לקידום נוער בסיכון בעיריית ירושלים‪.‬‬
‫מתוך תפיסה המתייחסת למבנה המעגלי ככוח מרפא ולריקוד כטקס עתיק שמטרתו חיבור למעגלי‬
‫החיים‪ ,‬ניתן יהיה לעקוב אחר שלבי התפתחותה של הקבוצה ממצב של חוסר יכולת לשבת במבנה‬
‫המעגלי‪ ,‬חוסר יכולת להכיל שונות‪ ,‬ביטויי תוקפנות וחוסר שקט תנועתי‪ ,‬אל מצב בו המעגל הופך‬
‫להיות מקום לרוגע ושלווה‪ ,‬מרחב בו ניתן לשתף ולחלוק מידע ברובד התנועתי‪ ,‬רגשי ומנטאלי‪ ,‬תוך‬
‫התייחסות לכוחה של הקבוצה לרפא את האינדיבידואל בתוך המעטפת‪.‬‬
‫החיבור לריקוד המזרח תיכוני שנרקד באופן מסורתי במעגל כדי לאפשר חוויית הנאה משותפת‪,‬‬
‫השימוש בסגנון המוסיקלי והתנועתי הקרוב למרחב החברתי והתרבותי בו גדלו הבנות לצד הרצון‬
‫ללמוד את טכניקת המחול המזרחי ולהופיע כלהקה‪ ,‬אפשרו את החיבור הקבוצתי ואת מילוי הצורך‬
‫של הבנות בתמיכה‪,‬תקשורת ושייכות קהילתית‪.‬‬
‫הדיון יעקוב אחר שלבי התפתחותה של הקבוצה במהלך שנתיים מן הבנייה הראשונית ועד הפיכתה‬
‫ללהקת מחול ייצוגית‪ .‬אנו נתעכב על היסודות התיאורטיים לעבודה טיפולית בתנועה )צ'ייס‪,(1975 ,‬‬
‫החוויה היצירתית כמרחב חופשי )רוג'רס‪ ,(1995 ,‬הקבוצה כאובייקט להתנסות ומשחק )ויניקוט‪,‬‬
‫‪ (1971‬טכניקת המחול המזרחי כמפתח לעבודה על דימוי גוף בקרב בנות נוער‪ ,‬מודל המפגשים‬
‫והכוריאוגרפיות אותן יצרה הקבוצה כביטוי ליצירה משותפת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫)‪Anzieu, D. (1974). Le moi-peau. Tel- Aviv: Book Warm. (2004‬‬
‫•‬
‫‪Chaiklin, H. (Ed). (1975). Marian Chace: Her Papers. Colombia, MD: American‬‬
‫•‬
‫‪Dance Therapy Association.‬‬
‫‪Rogers, N. (1995). ‘Beginning Exploring’. The Creative Connection: Expressive Arts as‬‬
‫•‬
‫‪Healing, CA: Palo Alto: Science and Behavior Books Inc. pp. 27-41.‬‬
‫‪Serlin, I. (1993). ‘Root images of healing in dance therapy'. American Journal of‬‬
‫•‬
‫‪Dance Therapy, 15 (2), 33-65.‬‬
‫‪Winnicott, D.W. (1971). Playing and Reality. New-York: Penguin Books.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫מטפלת בתנועה ורקדנית מקצועית‪ ,‬דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה קלינית של אוניברסיטת פריס‪-‬‬
‫דידרו‪ ,‬חוקרת את הקשר בין הגוף לנפש כפי שהוא מתבטא במסגרת הטיפולית‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫‪ [email protected] ‬‬
‫‪ 16‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :2‬מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה‬
‫הרצאה ‪ :1‬טיפול באמנות עם פדוי שבי‬
‫עדינה קיי‬
‫בספטמבר ‪ ,1973‬ירד רב"ט אשר )שם בדוי( לשירות מילואים באחד ממעוזי התעלה‪ .‬ביום השני‬
‫למלחמת יום הכיפורים נפל בשבי המצרי‪.‬‬
‫לאחר ארבעים וחמישה ימי שבי הוא חזר לארץ‪ .‬בשלב זה נדרש אשר לעבור‪ ,‬בבת אחת‪ ,‬ממצב של‬
‫כהות חושים‪ ,‬נסיגה וחסכים גופניים ורגשיים‪ ,‬לשלב אינטנסיבי של מפגשים ובדיקות‪ ,‬מפגש מחודש‬
‫עם משפחתו‪ ,‬ופעילות חברתית מגוונת בעבודה ובקהילה‪ .‬מעברים קיצוניים אלו נחווים לעיתים‬
‫קרובות כמשבר למרות השחרור והחזרה הביתה )‪ .(Hunter, 1993‬אשר בשלב זה לא רצה להיות‬
‫מוכר כנכה צה"ל‪ .‬הסטיגמה של "כשלתי"‪" ,‬לא ביצעתי את המשימה" רדפה אותו‪ .‬אשר לא רצה‬
‫להיות מוכר כנכה נפשית‪ .‬התבייש‪ ,‬הסתיר‪ ,‬לא דיבר על כך‪) .‬נוי‪(2000 ,‬‬
‫אשר מגיע אלי לתרפיה באמנות פעם בשבוע‪ .‬בתחילה לווה על ידי אשתו‪ ,‬יציבתו נוקשה ומבטו אל‬
‫הרצפה‪ .‬היצירה באמנות‪ ,‬בעיקר ציור‪ ,‬נוצרת כתוצאה ממאבק קיומי טראג ‪ .‬הצבע האקריליק‪ ,‬השמן‬
‫או האקווארל על הנייר או הבד הם בשבילו המילים "שמדברות את שעבר שם בשבי" או "מה‬
‫שהזיכרון מצייר" כפי שהוא אומר‪) .‬אור‪ ,‬אמיר‪ .(2005 ,‬בשבילו היצירה הינה מקור של פחד אבל‬
‫עוזרת לו להתמודד עם המציאות הסובבת אותו כמו למשל הצונאמי‪ ,‬החזרת שלושת גופות החיילים‬
‫ב‪ ,2004 -‬הפיגועים וכד'‪.‬‬
‫אני מביאה צילומי עבודות של אמנים מתולדות האמנות ואת דרך עבודתם ויש לפעמים שהוא‬
‫עושה שימוש בטכניקות שלהם‪ .‬הוא בוחר לצייר פרחים בזום אין ) ‪ (zoom in ‬כמו ג'ורג'יה אוקיף‬
‫למשל) ‪.(O'Keeffe, 1995‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬היה מוכן לראשונה להציג את עבודותיו בגלריה של בית הלוחם בחיפה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫אור‪ ,‬א‪ ,.‬אמיר ד‪ . (1995) .‬בשפה אחרת‪ ,‬מודן הוצאה לאור‪ .‬‬
‫•‬
‫נוי‪ ,‬ש‪ .(2000) .‬מצבי לחץ טראומתיים‪ ,‬הוצאת שוקן‪ .‬‬
‫‪Hunter, E.J. (1993) The Vietnam prisoner of war experience. In Wilson‬‬
‫‪J.P. & Raphal (Eds.), International handbook of traumatic stress syndromes.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫אמנית‪ ,‬תרפיסטית באמנות )‪ M.A‬אוניברסיטת לסלי(‪ ,‬מורה לאמנות‪ ,‬מכינה לבגרות בתיכון קריית‬
‫חיים ואורט קריית ביאליק עד שנת ‪ .2000‬החל מ‪ 1996-‬עובדת עם נכי צהל ובנות זוגם‪ .‬אוצרת‬
‫הגלריה של בית הלוחם חיפה‪ .‬בשנת ‪ 2008-9‬לימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה באוניברסיטת‬
‫תל אביב ושיתוף נט"ל‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 052-4488594 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 17‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :2‬מעבר למילים – היצירה עוזרת להחלים מטראומה‬
‫הרצאה ‪" :2‬בובות או לא להיות"‬
‫סמדר קופר קיסרי‬
‫תיאטרון בובות הוא כלי רב עוצמה‪ ,‬המאגד בתוכו פיתוח מיומנויות רבות ומגוונות‪ ,‬מילוליות ובלתי‬
‫מילוליות‪ :‬מיומנויות תקשורת ושפה‪ ,‬מיומנויות של מוטוריקה ומיומנויות רגשיות וחברתיות‪.‬‬
‫בובת תיאטרון מכילה מימדים רבים‪:‬‬
‫•‬
‫מימד חזותי ‪ -‬המאפשר עבודה על החומר והצורה‪ .‬‬
‫•‬
‫מימד אנושי רגשי ‪ -‬הנובע ממנגנוני ההזדהות וההשלכה המופעלים בעת הפעלה ותגובה לבובות‬
‫תיאטרון‪ .‬עובדה זו מאפשרת למטופלים לשתף מעולמם בצורה אותנטית ללא תחושות אשמה ופחד‬
‫‪" -‬זה לא אני‪ ,‬זו הבובה" – ובכך ניתן לעסוק ולעבד נושאים רגישים בצורה שמורה ומוגנת‪ .‬‬
‫•‬
‫מימד סימבולי – שימוש בדימוי של הבובה ובבחירות המטופלים בבובות מסוג מסוים‪ ,‬תוך כדי‬
‫התייחסות לפער‪ ,‬אם ישנו‪ ,‬בין הבובה הנבחרת לגילומה‪ .‬‬
‫המימדים אותם מכילה בובת התיאטרון מאפשרים מגוון של התערבויות תרפויטיות‪ .‬העבודה עם‬
‫הבובות מאפשרת לעבוד הן באופן בלתי מילולי‪ ,‬הנגזר מהמימד החזותי והסימבולי והן באופן מילולי‬
‫הנגזר מהמימד האנושי רגשי‪ .‬עם בובת התיאטרון ניתן לעבוד עם אוכלוסיות רבות ומגוונות‬
‫ובגילאים שונים‪.‬‬
‫במהלך ההרצאה נחשף לעולם תיאטרון הבובות ככלי לעבודה תרפויטית‪ .‬נבחין בין שימוש בבובה כ‪-‬‬
‫‪) Doll‬בובת צעצוע( לשימוש בבובה כ‪) Puppet-‬בובת תיאטרון(‪ .‬נבחן את יתרונות השימוש בבובות‬
‫התיאטרון ככלי טיפולי ונציג מספר צורות עבודה עם בובות תיאטרון לצורך רגשי‪ .‬לסיום‪ ,‬יינתנו‬
‫מספר דוגמאות להתערבויות קבוצתיות באמצעות תיאטרון בובות עם ילדים בזמן משבר ובמצבי‬
‫דחק‪ ,‬כגון בזמן מבצע "עופרת יצוקה" ובעקבות רצח נער במהלך הפסקה בבי"ס באחד מהישובים‬
‫בצפון‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫בנדק‪ ,‬ח‪ ,.‬פרי‪ ,‬ד‪ .(1997) .‬זה לא רק הצגה‪ ,‬תיאטרון בובות כלי חינוכי‪-‬טיפולי‪ ,‬הוצאת רכס‪ .‬‬
‫•‬
‫קופר‪-‬קיסרי‪ ,‬ס‪ (2010) .‬בובותרפיה‪ ,‬האפקט המעצים של עבודה השלכתית באמצעות שילוב סיפורים‬
‫ותיאטרון בובות‪ ,‬פסיכולוגיה עברית‪ ,‬ת‪ .‬גישה‪,30/05/2010 :‬‬
‫‪http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2051‬‬
‫‪Barnier, M. O'Hare, J. (2005). Puppetry in Education and Therapy: Unlocking‬‬
‫‪Doors to the Mind and Heart, Indiana: Author House.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫תרפיסטית בדרמה‪ ,‬סיפורים ובובות‪ .‬מרכזת ומנחה בביה"ס לתיאטרון בובות בחולון במסלול‬
‫תיאטרון בובות ככלי טיפולי‪ .‬חברת צוות עמותת "משאבים"‪ .‬מתמחה בעבודה קבוצתית מערכתית‬
‫באמצעות בובות וסיפורים כאמצעי השלכתי‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טלפון‪ 054-6332274 :‬אימייל‪ [email protected] :‬אתר‪http://www.kookila.net :‬‬
‫‪ 18‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :3‬פרפורמנס בבית החולים‬
‫הרצאה ‪ :1‬הליצן שלי חופשי ‪ -‬התבוננות תרפויטית על עבודת הליצן הרפואי‬
‫זהר גרינברג‬
‫"הליצן שלי חופשי לחבק‪ ,‬לצרוח‪ ,‬להרביץ‪ ,‬לגעת‪ ,‬לבכות‪ ,‬לכעוס‪ ,‬להתחנף‪ ,‬להתחנן וכדומה"‬
‫)סנצ'ו גושן‪ ,‬ליצן רפואי(‪.‬‬
‫הליצן הוא אחת הדמויות היצירתיות ביותר ברפרטואר הדמויות הדרמטיות‪ ,‬כיון שהמאפיין המרכזי‬
‫שלו הוא חוסר הבנת המציאות‪ .‬מאפיין זה מכריח אותו להפעיל את כל חושיו בצורה הגמישה‬
‫והיצירתית ביותר כדי לחקור את המציאות ולנסות להתאימה לעולמו הפנימי‪.‬‬
‫הרצאה זו מבוססת על מחקר שערכתי )ליצנות רפואית ‪ -‬התערבות טיפולית במצבי לחץ קצרי מועד‬
‫ומתמשכים הנובעים מחולי ואשפוז‪ .‬זווית דרמה תרפיסטית(‪ .‬המחקר מציג שני מודלים לעבודת‬
‫הליצן הרפואי‪ ,‬הנתמכים בתיאוריות מתחום הדרמה תרפיה )לנדי‪ .1994 ,‬ג'נינגס‪ .1998 ,‬ג'ונסון‪.1989 ,‬‬
‫ועוד(‪.‬‬
‫ההרצאה תעסוק בפן אחד של המחקר ותתמקד בשימוש שעושה הליצן הרפואי בדמות הליצן‪ ,‬כאקט‬
‫התערבותי ‪ -‬טיפולי בתוך הקונטקסט הקשה והטראומתי של חולי ואשפוז‪.‬‬
‫תיבחן דמות הליצן לאורך ההיסטוריה תוך התמקדות בדמות הליצן השוטה שבהתנהגותו‬
‫ובמגושמות שלו מתעמת עם דברים שהתרבות מכחישה או מתעלמת מהם ומאפשר לכלל ראיה‬
‫מחודשת של המוכר והידוע )הנדלמן‪.(1990 ,‬‬
‫יפורטו מרכיבי דמות הליצן ויושם דגש על חוסר הבנת המציאות‪ ,‬הסקרנות‪ ,‬התמימות והגיחוך‬
‫כמאפיינים העיקריים המשרתים את הליצן הרפואי בהתערבות הטיפולית שלו עם חולים‪ .‬יוסבר‬
‫ויודגם )ע"י קטעי וידאו( כיצד תורמת המהות הליצנית ליצירתיות של הליצן הרפואי ובהתאמה‬
‫מחזקת את החלק היצירתי של החולה‪-‬המטופל‪ .‬יוצג רעיון 'המציאות הדמיונית' )להד‪ .2006 ,‬פנדזיק‪,‬‬
‫‪ ,(2005‬שיוצר הליצן הרפואי במפגשים‪ .‬מציאות המייצרת אפשרות להגמשה רגשית‪ ,‬הרחבת‬
‫תפקידים ומציאת דרכי התמודדות חדשות עם הסיטואציה הקשה בה נמצא החולה המאושפז‪.‬‬
‫הליצן הרפואי לא נזקק לשימוש בשפה‪ .‬הוא משתמש במשחק‪ ,‬ג'סטות‪ ,‬מימיקה וג'יבריש כדי ליצור‬
‫עבור החולה מציאות דמיונית‪ ,‬שהוא )החולה( הגיבור שלה‪ .‬מציאות דמיונית זו מתרחשת בתוך‬
‫המציאות של בית החולים ולא בחלל נפרד ובכך מאפשרת לחולה תחושה של ויטליות‪ ,‬שליטה‬
‫ומשמעות‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫• להד‪ ,‬מ‪ ,(2006) .‬מציאות פנטסטית ‪ -‬הדרכה יצירתית בתרפיה‪ .‬הוצאת נורד‪.‬‬
‫• פנדזיק‪ ,‬ס‪ .(2005) .‬מודל אינטגרטיבי של אבחון בדרמה‪-‬תרפיה‪ .‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬כתב‬
‫העת של יה"ת‪ ,(3) , ,‬פברואר ‪.28-40 ,2005‬‬
‫‪Handelman, D. (1990). The clown as a symbolic type. In Models and mirrors: towards‬‬
‫‪annanthropology of public events. New York: Cambridge University.‬‬
‫& ‪Jennigs, S. (1998). Introduction To Drama Therapy-Theater and Healing. London‬‬
‫‪Philadelphia: Jessica Kingsley Pub.‬‬
‫‪Johnson, D. (1989) The theatrical dimensions of psychotherapy, in A. Robbins (Ed.),‬‬
‫‪The Psychaesthetic Experience. New York: Human Sciences Press.‬‬
‫‪Landy, R. (1994). Drama Therapy. Charles C. Thomas.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫דרמה תרפיסטית )‪ .(M.A‬מטפלת בילדים בסיכון ובילדים בעלי בעיות רגשיות והתנהגותיות‪.‬‬
‫שחקנית‪ ,‬אומנית תיאטרון רחוב ומורה למשחק‪ .‬עוסקת בתיאטרון פלייבק הופעתי וטיפולי‪ .‬חוקרת‬
‫את תחום הליצנות הרפואית ונמצאת כרגע בראשיתו של מחקר חדש העוסק בדרמה תרפיסטים‬
‫העובדים בבתי חולים‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 0506-392381 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ 19‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :3‬פרפורמנס בבית החולים‬
‫הרצאה ‪ :2‬מיפן ועד אפריקה ‪ -‬בובת הפיתום כמדיום מרפא בעבודה הטיפולית בבתי חולים‬
‫דניאלה הדסי‬
‫שולי הצרפתייה‪ ,‬צ'יקו דמוי הכלב הפצוע‪ ,‬ג'ירו החרדתי ונאיה )האנורקטית( שנראית כציפור הן‬
‫חלק מהדמויות שנוצרו עבור עבודתי כפיתום טיפולי )דיבור מהבטן בשילוב בובות(‪ .‬יש לי תשע‬
‫בובות פיתום מקצועיות שאת קולן אני מדברת מהבטן ודרכן אני יוצרת את הקשר הטיפולי הייחודי‪.‬‬
‫אני נושאת בתוכי את קולותיהן‪ ,‬דמויותיהן ואופיין הייחודי והן שותפות )קו‪-‬תרפיסטיות( שלי‬
‫בטיפול בבתי חולים במחלקות‪ :‬ילדים‪ ,‬כירורגיית ילדים‪ ,‬טיפול נמרץ ופסיכיאטרית אישפוזית‬
‫לילדים ונוער‪.‬‬
‫בהרצאה אתמקד בתיאור התהליך שעברתי מפיתום העוסקת בבידור בלבד לדרמה תרפיסטית עם‬
‫בובות פיתום העוסקת בטיפול בלבד‪ ,‬אחת מארבעה אנשי מקצוע כאלה בעולם‪ .‬אציג במצגת וקטע‬
‫‪ DVD ‬את המפגש הטיפולי שהיה בהרצאותיי בעולם ובבתי החולים שם‪ .‬במהלך השנתיים‬
‫האחרונות הוזמנתי להרצות ולהדגים את עבודתי הטיפולית בטוקיו‪-‬יפן‪ ,‬דנבר‪-‬ארה"ב‪ ,‬אדיס אבבה‬
‫אתיופיה וניירובי‪-‬קנייה‪.‬‬
‫בעבר היו הפיתומים שאמאנים אשר במטרה לרפא אדם פיזית או רגשית היו נכנסים לטרנס ויוצרים‬
‫ריטואל או מופע‪ .‬היום רוב הפיתומים הם פרפורמרים‪ .‬בתהליך הטיפול עם בובת פיתום נדרש מן‬
‫המטפל לאפשר מידה מסוימת של אובדן שליטה במשך התהליך הטיפולי ובמקביל לקבוע ברית‬
‫טיפולית וגבולות‪ .‬השליטה בסיטואציה מורכבת זו של טיפול בילד‪ ,‬ולעיתים שליטה ברופא או‬
‫הפיזיותרפיסט והתייחסות לאם או לקהל מזדמן בסטינג מורכב‪.‬‬
‫הטיפול בבובות עם אופי מאפשר למטופל להזדהות איתן ולהפנות אליהן את הבעיה‪ ,‬באמצעות‬
‫החצנת הבעיה והרחקתה מהמטופל בדומה לגישה הנרטיבית‪ .‬הפיצול פיתום בובה מאפיין את‬
‫הפיתומים המקצוענים שיכולים לפצל את המחשבה‪.‬‬
‫אני מבקשת לעמוד על הדרך המיוחדת שבה טיפול באמצעות בובות פיתום מאפשרת יצירת‬
‫תקשורת‪ ,‬הרגעה והכלה ועוזרת באופן דרמטי לתווך בין הילד לצוות הרפואי‪.‬‬
‫אציג את התגובות של הצוותים הרפואיים ביפן לעומת ארה"ב ובקצה הסקאלה את התגובה של‬
‫הצוותים הרפואיים באפריקה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫ג'נינגס‪ ,‬ס‪ .(1996) .‬דרמה תרפיה‪ :‬תיאוריה ומעשה למורים ומטפלים‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת אח‪ .‬‬
‫•‬
‫מלקיודי‪ ,‬ק‪ .(2005) .‬תרפיה באומנות עם ילדים חולים‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת אח בע"מ‪ .‬‬
‫‪Bernier, M. (2005). Puppetry In Education And Therapy. Indiana: Authorhous.‬‬
‫•‬
‫‪Connor, N. (2001) Dumbstruck : A cultural History of Ventriloquism. NewYork:‬‬
‫•‬
‫‪oxford.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫דרמה תרפיסטית‪ ,‬פיתום‪ ,‬תואר שני‪ ,‬מטפלת עם בובותיה בילדים ונוער בבתי חולים‪ ,‬מרצה‬
‫לפסיכולוגים‪ ,‬רופאים וצוותי חינוך וטיפול ובכנסים בעולם ביפן‪ ,‬ארה"ב ואפריקה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-4851898 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ 20‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :4‬האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו‬
‫מתקיפה מינית‬
‫הרצאה ‪ :1‬התשמע קולי – עבודה טיפולית בדרמה עם קבוצת נשים מוכות במרכז "אל‪-‬מגור"‬
‫עדנה לשם‬
‫במקומות שונים בארץ הרחוקים מעין הציבור יש מרכזים שעוסקים במורכבות של האלימות‬
‫במשפחה ומטפלים בדרך פרטנית ובקבוצות בנשים בגברים ובילדים ה"עדים" לאלימות‪.‬‬
‫מחקרים רבים בשנים האחרונות עוסקים בשאלה‪ :‬מדוע נשים נשארות עם בן זוג אלים‬
‫‪ "Why battered women do not leave" ola.w.barnett‬מדוע נשים שסבלו מאלימות לפני החתונה‬
‫נישאות למרות זאת לבן הזוג ‪ .roscoe&benasse 85‬נשים אחרות נשארות עם בן הזוג האלים שנים‬
‫רבות‪ ,‬אחרות מצאו את הכוחות לעזוב אך חזרו שוב הביתה לאחר שהשתחררו מהמקלט אליו ברחו‪.‬‬
‫]‪ .[giles-sins 1993‬הנשים הללו אובחנו כבעלות מסוגלות חלשה‪ ,‬כחסרות יכולת התמודדות‬
‫הדוחפים אותן לתפקיד הקורבן ותורמים לתחושת האין‪-‬אונים‪.‬‬
‫להעצים את הנשים זהו מונח מפתח חדש בעבודת העובדים הסוציאליים‪ .‬העצמה הנשענת על‬
‫"צרכים" וזכויות" מתוך ‪chice & empowerment for battered women who stay‬‬
‫‪ .Einat peled,zvi eisikovits,guy enosh,zeev winstok‬יש נשים שקולן הושתק מתוך זלזול‬
‫ותוקפנות‪ ,‬יש שנאלצו לשתוק מתוך פחד בושה‪ ,‬אשמה השפלה בידוד וחוסר אונים‪ ,‬יש שהעזו‬
‫להשמיע קולן אך לא היה מי שישמע אותן והן שקעו לתוך אלם‪.‬‬
‫כל אלה יוצרים מנגנוני הגנה שונים להישרדות והתמודדות עם הטראומה‪ .‬אחד מהם הוא‬
‫הדיסוציאציה‪.‬‬
‫"אפשר לראות במצבי התודעה האלה את אחד מחסדיו הקטנים של הטבע המגן בפני כאב קשה‬
‫מנשוא‪...‬מצבי התודעה המנותקים ניכרים בהשעיית יוזמה‪ ,‬חוסר שיפוט ביקורתי‪ ,‬קהות חושים‪,‬‬
‫עיוות המציאות הכולל נתק מן העצמי‪ ,‬מן המציאות ושינוי בתחושת הזמן" ]הילגרד אצל הרמן[‬
‫דרך העבודה בקבוצת הדרמה תרפיה‪ ,‬תוך שימוש במטאפורות מרחיקות מחד ומעמיקות מאידך‬
‫אפשר היה לגעת בטראומה החקוקה בגוף‪ ,‬בדרך של סיפור צליל ותנועה‪ ,‬אפשר היה לשחרר את‬
‫הקול למצוא את הקול המיוחד ולהשמיעו בקול רם וברור‪ ,‬אפשר היה למצוא הקלה‪ ,‬לעיתים מרפא‬
‫לשנות ולהחזיר לעצמן את השליטה על גופן וחייהן‪.‬‬
‫בהרצאה אתן מבוא קצר על הנושא של נשים מוכות‪ ,‬על עבודתי במרכז אלמגור ואתמקד בתהליך‬
‫שעברו הנשים במשך שנת העבודה איתן תוך דגש על האמצעים האומנותיים בכלל והדרמתיים‬
‫בפרט‪.‬לסיום ארצה להקרין ‪ 10‬דקות מתוך מיצג שעשו הנשים לסיום העבודה בקבוצה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫ג'ודית לואיס הרמן ]‪[2007‬טראומה והחלמה הוצאת עם עובד ספרית אופקים‬
‫להד‪.‬מ‪[2006].‬מציאות פנטסטית‪-‬הדרכה יצירתית בתרפיה הוצאת נורד‪.‬‬
‫פטר לוין]‪ [1999‬להעיר את הנמר מרפאים את הטראומה הוצאת אסטרולוג‬
‫‪Jennigs.s.[1998] intoduction to Drama Therapy-Theater and Healing‬‬
‫‪London&Philadelphia Jessicca &Kingsley Pub.‬‬
‫‪John Hamel,lcsw Tonia L.Nicolis,PhD editors[2007] Family Interventions in Domestic‬‬
‫‪Violence springer Pub.company N.Y.‬‬
‫&‪Ola w.Barnett Why Battered Women Do Not Leave,Part [2000]Trauma'Violence‬‬
‫‪Abuse,vol.1 No.4 Sage Pub,Inc.‬‬
‫‪Zvi Eisikovits,Choice & Empowerment for Battered Women Who Stay[2000] National‬‬
‫‪Association of Social Workers,Inc.‬‬
‫אודות המרצה‪ M.A. :‬דרמה תרפיה‪ ,‬מטפלת במוסיקה פסיכותרפיסטית‪ .‬מלמדת באונ' חיפה‪ ,‬דרמה‬
‫תרפיה ראש חטיבת הדרמה תרפיה ביה"ת‪ ,‬מדריכה בכירה‪ .‬מלמדת הדרכה באמצעות דרמה בלימודי‬
‫המשך באונ' חיפה‪ .‬בעלת קליניקה פרטית‪ .‬עובדת בבי"ס לבעיות התנהגות‪ ,‬במרכז "אלמגור" עם‬
‫ילדים עדים לאלימות מנחה קבוצת נשים מוכות‪ .‬מנחה קבוצת ילדים בנושא אובדן ושכול‪ .‬טיפול‬
‫במסגרת השלוחה של בי"ח טירה בק‪.‬אתא‪ .‬תואר שני בלסלי קולג'‪ ,‬לימודי תעודה‪-‬תרפיה במוסיקה‬
‫בלונדון‪ .‬מעבירה סדנאות והרצאות בכנסים מקצועיים וימי עיון לעוס"ים ומטפלים באומנויות‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 04-8458903 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 21‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :4‬האמנות מאחה את השברים – הבעה ויצירה עם נשים שנפגעו‬
‫מתקיפה מינית‬
‫הרצאה ‪ :2‬משברים ליצירה – אמנות כמרפאה במרחב טיפולי בלתי פורמלי‬
‫גלי לוין‬
‫המרחב הטיפולי הבלתי פורמאלי ב"בית אמיתי" שהוקם על ידי עמותת עלם‪ ,‬מאפשר ומזמן עבודה‬
‫בכלים יצירתיים‪ .‬אל הבית מגיעות אחר הצהריים צעירות נפגעות גילוי עריות ופגיעה מינית‬
‫מתמשכת בילדות הסובלות מפוסט‪-‬טראומה מורכבת‪ .‬שבר עמוק זה משפיע על כל תחומי החיים‬
‫ומאופיין בין היתר בפגיעה עצמית‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬דיסוציאציה‪ ,‬פגיעה קשה באמון וביצירת קשרים‬
‫משמעותיים‪.‬‬
‫במרחב המוחזק על ידי מילייה טיפולי נשי‪ ,‬מוצאות הצעירות בית המדמה סביבת משפחה‪.‬‬
‫במקביל לקבוצות טיפוליות ולקשר פרטני‪ ,‬נעשית במרחב עבודה המתמקדת בבניית אמון וקשר‪,‬‬
‫חיזוק וייצוב יכולות ההתמודדות והפחתת הסימפטומים‪.‬‬
‫הקושי לייצג את חווייתן במילים‪ ,‬מעצב בקרב שורדות פגיעה מינית בילדות זהות מנותקת‪ .‬יש צורך‬
‫באופני הבעה שאינם מילוליים על‪-‬מנת לבטא זיכרונות טראומתיים וליצור חיבורים חדשים מתוך‬
‫נתקים ורסיסים מנופצים בנפש‪ .‬לואיס הרמן )‪ (1994‬מקבילה את תהליך האינטגרציה של הטראומה‪,‬‬
‫להרכבת תמונת פזל מסובכת‪" :‬תחילה מרכיבים את קווי המתאר ואחר כך בודקים כל פיסת מידע‬
‫חדשה מזוויות רבות כדי לבדוק איך היא משתלבת בתמונה השלמה" )ע' ‪.(224‬‬
‫כזו היא גם יצירת פסיפס משברי כלים ומראות שנעשית בגינת הבית סביב פלטת עץ עגולה וגדולה‬
‫הניצבת על בסיס רגלי מתכת‪.‬‬
‫אותם חומרים אשר בעת מצוקה קשה עלולים לשמש לפגיעה העצמית‪ ,‬מקבלים משמעות חדשה‬
‫וטרנספורמטיבית‪ .‬העבודה סביב המעגל הופכת למקום התכנסות ויצירת קשר‪ ,‬בו מתחברים שברים‬
‫ללא מלים למיכל צבעוני ויפהפה שמאחד את כל הסיפורים‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫זומר‪ ,‬ל‪" .(2004) .‬עולמה הפנימי של נפגעת גילוי עריות‪ :‬איורים בצבע ובצורה מתוך תהליך של‬
‫טיפול באמצעות יצירה"‪ .‬בתוך‪ :‬זליגמן‪ ,‬צ‪ .‬וסלומון‪ ,‬ז‪) .‬עורכות( ‪ .‬הסוד ושברו‪ :‬סוגיות בגילוי עריות‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫•‬
‫לואיס הרמן‪ ,‬ג'‪ .(1994) .‬טראומה והחלמה‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת עם עובד בע"מ‪.‬‬
‫•‬
‫מיליה‪ ,‬ד‪ .(2006) .‬טיפול באמנות באנשים הפוצעים את עצמם‪ :‬יצירה אלימה‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת‬
‫ספרים "אח" בע"מ‪.‬‬
‫•‬
‫שפירא‪ ,‬ג' )‪ .(2005‬רסיסי זכוכית ושברים אחרים – חיבורים חדשים‪ ,‬מאמר שהוצג במכון הישראלי‬
‫לפסיכולוגיה יונגיאנית ב‪.20.5.05 -‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫מטפלת באמנות )‪ M.A.‬מאוניברסיטת לסלי(‪ ,‬עובדת עם צעירות נפגעות תקיפה מינית‪ ,‬אלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬ילדים ונוער נפגעי אלימות במשפחה ו‪/‬או תקיפה מינית‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-4545143 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 22‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :5‬שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה‬
‫ומגבלה פיזית‬
‫הרצאה ‪ :1‬יצירת רוק –כלי בטיפול במוסיקה‪ ,‬באדם עם פגיעת ראש קשה‪.‬‬
‫מיכל צור דחוח‬
‫רוני בן ‪ .28‬לפני שמונה שנים‪ ,‬בעת שירותו הצבאי נפגע בתאונת דרכים‪ .‬פגיעתו רב מערכתית‪,‬‬
‫כוללת פגיעת ראש קשה‪ ,‬ושברים בכל חלקי גופו‪ .‬בעקבות הפציעה‪ ,‬חלו שינויים בתפיסת העצמי‬
‫של רוני ובארגון האישיות שלו‪ .‬בעולמו הפנימי ישנו עיסוק ניכר בדחפי האיד‪ ,‬מיניות לצד‬
‫תוקפנות‪...‬‬
‫רוני נמצא בתהליך שיקום במסגרת מרכז השיקום לנפגעי ראש‪ ,‬נכי צה"ל‪ .‬מרכז הטיפול ברוני עניינו‬
‫בגיבוש זהות‪ ,‬ואינטגרציה‪ .‬טיפול שמכורח מהותו‪ ,‬התקיים בחדר הטיפול ומחוצה לו‪.‬‬
‫‪ (1998) Ruud‬כותב‪" :‬מוסיקה‪ ,‬מכיוון שהיא נמצאת בחיים היומיומיים שלנו‪ ,‬ממסגרת ומעגנת‬
‫מצבים רבים‪ ,‬וחיונית בתהליך של בניית הזהות‪ " ...‬במחקריו וספריו‪ Ruud ,‬מצא קשר בין מוסיקה‬
‫זהות ובריאות‪.‬‬
‫בהרצאה זו‪ ,‬אציג את הרעיון וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתהליך הטיפולי‪ .‬בטיפול בתרפיה במוסיקה‪,‬‬
‫רוני כותב מילים ומלחין אותן‪ ,‬לאחר מכן מלווה אל חדר הקלטות‪ ,‬שם הוא מנחה את המעבד‬
‫המוסיקאלי ואת הזמרים עד לכדי מוצר מוגמר‪ .‬בשירים רוני מעבד דרך המילים את הטראומה‬
‫שעבר‪ ,‬מבטא את הקושי להשלים עם מה שהוא היום‪ .‬דרך המוסיקה מבטא את הסערה הרגשית בה‬
‫הוא נתון לאחר הפציעה ובו זמנית נותן ביטוי לאיש שהיה לפניה‪.‬‬
‫רוני חוזר לעסוק במוסיקה שהייתה מרכז חייו‪ ,‬נע בקיצוניות מהיכולת המאוד גבוהה ליצור‪ ,‬עד‬
‫הייאוש מאי היכולת לממש את עצמו כפי שהיה רוצה‪ .‬מרגיש את עצמו "אותו דבר אבל אחר"‪.‬‬
‫"מוסיקה" זו היא המנטרה החוזרת לאורך כל הטיפול ומלווה את רוני בדרך אל היצירה‪ ,‬והגשמת‬
‫החלום‪ .‬בתהליך הוא פוגש קולגה‪ ,‬יוצר אינטראקציות נורמטיביות‪ ,‬מחפש זהות ומשמעות לחייו‪.‬‬
‫ההרצאה תלווה בהשמעת השירים שרוני כתב והצגת תהליך העבודה באולפן ההקלטות באמצעות‬
‫סרט‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Ruud, E. (1998). Music Therapy: Improvisation communication and culture. Gilsum,‬‬
‫•‬
‫‪NH: Barcelona publishers.‬‬
‫‪Pavlicevic, M., Ansdell, G. & Ruud, E.(2004). Community Music Therapy.‬‬
‫‪London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers.‬‬
‫• פרנק‪ ,‬ג‪ .(2006) .‬ניתוח פרשני של תוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" בראי התיאוריה הפסיכואנליטית‬
‫של ז'ק לאקאן‪ .‬מופיע ב‪www.gabi-frank.co.il -‬‬
‫‪ ‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫תרפיסטית במוסיקה משנת ‪ MA .1996‬בתרפיה במוסיקה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‪ .‬מרצה ומדריכה‬
‫במכללת דויד ילין‪ ,‬ובית וגן בירושלים‪ ,‬ובמכללת אחווה‪ .‬עובדת במרכז שיקום פגועי ראש ‪ -‬נכי‬
‫צה"ל ‪ ,‬מדריכה במתי"א אשקלון ובמסגרת פרטית‪ ,‬עובדת בשירות קופות החולים‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 052-8424155 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 23‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :5‬שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה‬
‫ומגבלה פיזית‬
‫הרצאה ‪ :2‬טיפול בקול בעזרת מוסיקה לחולי פרקינסון‬
‫רותי רייניך‬
‫"הקול משקף לא רק מחשבה של האדם‪ ,‬אלא גם מצב נפשי ופיזי‪ .‬התהליך של מציאת הקול הופך‬
‫למסע של מציאת האני הפנימי" )‪ . (Sokolov, 1981‬הקול הוא ערוץ התקשורת הראשוני שלנו‬
‫ומהווה גשר בין העולם הפנימי לחיצוני‪ .‬אצל חולי פרקינסון‪ ,‬הקול‪ ,‬כמו הגוף‪ ,‬הוא חסר תנועה‬
‫וזרימה‪.‬‬
‫יותר מכ‪ 75% -‬מחולי פרקינסון סובלים מבעיה בדיבור‪ .‬קושי זה נובע ממספר גורמים ולו השלכות‬
‫פיזיות ורגשיות רבות‪ ,‬כגון תסכול אישי רב וקשיים בתקשורת עם הסובבים‪ ,‬היכולים להוביל לבידוד‬
‫חברתי עד כדי מצבי דיכאון אשר מקשים על החולה לטפל בעצמו‪ .‬בעזרת המוסיקה והשירה מוצאים‬
‫החולים את הכוח הפנימי לעשות ולטפל בעצמם‪.‬‬
‫בהרצאה זאת אספר מעט על מחלת הפרקינסון והקשיים בדיבור‪ ,‬אבחן את כוחן והשפעתן של‬
‫המוסיקה והשירה על תפקוד הקול של החולים‪ ,‬אדון בשאלה האם יש סוג מוסיקה ומקצב‬
‫ה"נכונים" לחולים ואקרין סרט ממפגש קבוצתי‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Di Benedetto, P ., Cavazzon, M., Mondol, F., Rugiu, G., Peratoner, A., Biasutti, E.‬‬
‫•‬
‫‪(2009). Voice and Choral Singing Treatment: a new approach for speech and voice‬‬
‫‪disorders in Parkinson's Disease. ProQuest Science Journals, 45,1 ,13-18.‬‬
‫‪Sokolov, L. (1981). Vocal Revelations: The Therapeutic Process of Finding Ones Voice‬‬
‫‪New York: New York University.‬‬
‫•‬
‫סאקס‪ ,‬א‪ .(2009) .‬מוזיקופיליה‪ .‬הוצאת כנרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬דביר‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫זמרת‪ ,‬מורה לפתוח קול ומטפלת במוסיקה ותנועה‪ .‬עובדת עם קבוצות חולי פרקינסון בירושלים‪,‬‬
‫רחובות ותל השומר‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 24‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :5‬שירת הגוף – המוסיקה והאמנות עוזרים להתמודד עם פגיעה‬
‫ומגבלה פיזית‬
‫הרצאה ‪ :3‬מוסיקה ושתל קוכליארי ‪ -‬השפעת הטיפול במוסיקה על התנהגויות תקשורתיות‬
‫פונטאניות של פעוטות חרשים עם שתל קוכליארי‬
‫ד"ר דקלה כרם‬
‫עבודת דוקטורט זו בדקה את השפעת הטיפול במוסיקה על התנהגויות תקשורתיות ספונטאניות‬
‫של חמישה פעוטות בני שנתיים‪-‬שלוש לאחר ניתוח שתל קוכליארי )חיקוי‪ ,‬יוזמה‪ ,‬לקיחת תור‪,‬‬
‫וסינכרוניזציה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נאספו נתונים מכל הורה באשר למעורבות הפעוטות במוסיקה בחיי היומיום‬
‫והנאתם מכך‪ ,‬לפני הטיפול במוסיקה ולאחריו‪.‬‬
‫רוב המחקר הקיים מדגיש את תפיסת המוסיקה ע"י מבוגרים עם שתל‪ ,‬מעורבותם בפעילויות‬
‫מוסיקליות והנאתם ממוסיקה‪ .‬מחקרים מועטים נעשו עם ילדים‪ .‬לא נמצאו מחקרים העוסקים‬
‫בטיפול במוסיקה לפעוטות לאחר השתלה‪.‬‬
‫נמצא שהטיפול במוסיקה עודד במובהק את השכיחות והמשך של ההתנהגויות שנבדקו לעומת‬
‫המשחק‪ .‬התנהגויות אלו חשובות להתפתחות תקשורת תקינה‪ .‬ניתוח התימות מתוך ראיונות‬
‫ההורים הראה שההורים הכירו בחשיבות הטיפול במוסיקה והיו מעוניינים להמשיך ליישם‬
‫התנסויות מוסיקליות שונות‪.‬‬
‫הממצאים תומכים בהנחה שלטיפול במוסיקה‪ ,‬כפי שיושם במחקר זה‪ ,‬יהיה אפקט חיובי על‬
‫התנהגויות תקשורתיות אלו‪ ,‬כשיוכלל כחלק אינטגראלי מתכנית שיקומית כללית הניתנת לפעוטות‬
‫עם שתל‪ .‬כדי לממש את יתרונות הטיפול‪ ,‬יש לתת המלצות קונקרטיות להורים ולצוות המקצועי‬
‫באשר לחשיפת ילדים עם שתל למוסיקה‪ ,‬באשר לשימוש במוסיקה לתקשורת וכן באשר לחשיבות‬
‫הגישה הלא‪-‬מובנית‪.‬‬
‫המחקר יוצג ויובהר בדגש על ‪ music AS therapy‬באמצעות קטעי וידאו מתוך העבודה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Gfeller, K. (2000). Accommodating children who use cochlear implants in music‬‬
‫•‬
‫‪therapy or educational setting. Music Therapy Perspectives, 18, 122-130.‬‬
‫‪Gfeller, K., Witt, S.A., Spencer, L. J., Stordahl, J., & Tomblin, B. (1999). Musical‬‬
‫•‬
‫‪involvement and enjoyment of children who use cochlear implants. Volta Review,‬‬
‫‪100(4), 213-234.‬‬
‫‪Malloch, S., & Trevarthen, C. (2009). Communicative musicality: Exploring the basis of‬‬
‫‪human companionship. Oxford: Oxford University Press.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫ד"ר דקלה כרם מרצה באוניברסיטת חיפה בביה"ס לטיפול באמנויות וכן במכללת אורנים בתכניות‬
‫התואר הראשון והשני‪ ,‬מטפלת במוסיקה בכפר הנוער מאיר שפייה‪ ,‬בעלת קליניקה פרטית לילדים‬
‫ומבוגרים‪ ,‬יו"ר וועדת חריגים ביה"ת‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 050-2100014 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 25‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :6‬ילדים‪ ,‬יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי‬
‫הרצאה ‪ :1‬פרספקטיבה תלת‪-‬שנתית מטיפול בשילוב אומנויות וטבע עם ילד שהפך לנער‬
‫אסף שיבולת‬
‫יואב היה בן עשר כשנפגשנו לראשונה‪ .‬הוא פחד לרדת ירידות‪ ,‬לעלות עליות‪ ,‬היה חרד מללכת יחף‬
‫על החול‪ ,‬נמנע מסוגי אוכל רבים וככלל מפעילות הטומנת בחובה אפשרות לתסכול‪ .‬הוא נראה‬
‫מדוכדך והמשפטים החכמים שאמר נגמרו לרוב במנגינת רטינה או ייאוש‪ .‬‬
‫יואב אובחן כסובל מרגישות יתר תחושתית מולדת‪.‬‬
‫שבועיים לפני פגישתנו הראשונה הילדים בשכונה הלכו לשחק כדורגל‪ .‬כולם טיפסו מעל הגדר אל‬
‫המגרש‪ .‬יואב נשאר מאחור צופה מהצד‪ .‬כל שחפץ היה להצטרף‪ .‬מוטיבציה זו היא שהובילה‬
‫לפגישתנו הראשונה‪ .‬לי אמר שהוא רוצה להתאמן בלרוץ מהר יותר‪...‬‬
‫כמיהתו של יואב להתאמן בלהיכנס למגרש נגעה לליבי‪ .‬האם אפשר לטפס מעל הגדר מבלי להשאיר‬
‫את העולם הפנימי מחוץ למגרש המשחקים הטיפולי? שאלה זו הדהדה בי לאחר פגישתנו‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫בחרתי להתמודד עם שאלה זו ורבות אחרות במסגרת טיפול חוויתי בטבע בשילוב אמנויות שונות‬
‫)ציור‪ ,‬דרמה‪ ,‬צילום‪ ,‬ותנועה(‪ .‬נוכחת ומרכזית לאורך התהליך כולו הייתה החוויה החושית אשר‬
‫שמשה ככוח מניע במקומות בהם נראה היה כי הימנעות וחרדה מאיימים לשתק‪ .‬תפקידה של‬
‫היצירה השתנה לאורך התהליך‪ ,‬תחילה שימשה להעצמת והעמקת החוויה בטבע ועם הזמן הפכה‬
‫היצירה עצמה לחוויה ולתהליך המרפא העיקרי‪.‬‬
‫הים‪ ,‬הגלים‪ ,‬הגבעה ‪ ,‬הרוח‪ ,‬הדגים והחנית היו שותפים טובים‪ .‬מרחבי הטבע השונים תמכו ואפשרו‬
‫את תהליכי הגומלין בין פעולה ויצירה‪ ,‬תהליכים אשר תרמו לשיקום היצירתיות‪ ,‬להתפתחות חווית‬
‫עצמי מלאה‪ ,‬לפיתוח הדמיון והיכולת לשחק‪.‬‬
‫בהרצאתי אשתף מסיפורנו המשותף של יואב‪ ,‬שלי‪ ,‬של הים והיצירה‪.‬‬
‫רשימת קריאה‪:‬‬
‫•‬
‫ויניקוט‪ ,‬ד‪.‬ו‪ .(1995) .‬משחק ומציאות‪ .‬מילוא‪,‬י‪) .‬תרגום(‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫•‬
‫‪Kohut, H. &Wolf, E.S. (1978). The Disorders of the Self and their Treatment: an‬‬
‫‪outline. International Journal of Psychoanalysis, 59, 413-425.‬‬
‫•‬
‫‪McNiff, S. (1992). Art as Medicine- Creating a Therapy of the Imagination.‬‬
‫‪Boston &London: Shambahala Publications.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫עובד סוציאלי‪ .‬עוסק ומלמד אומנויות לחימה רכות וקונטקט אימפרוביזציה‪ .‬בעל קליניקה פרטית‬
‫המשלבת עבודה בטבע‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 26‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :6‬ילדים‪ ,‬יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי‬
‫הרצאה ‪ :2‬תרפיה קבוצתית בפיסול סביבתי עם ילדים ונוער בסיכון‬
‫דנה שחם‬
‫בהרצאה זו אתייחס לכוחה של האומנות ככלי מרפא ואת החומרים השונים כיוצרי חוויות‬
‫המאפשרות שינוי רגשי‪ .‬בהרצאה אציג שיטת עבודה מיוחדת עם קבוצות ילדים בתרפיה באומנות‬
‫מחוץ לחדר הטיפול ובעזרת בניית פסל סביבתי‪ ,‬בהרצאה אציג תיאורי מקרה בליווי תמונות‬
‫והסברים לתהליך התרפויטי והדינאמי שעברו בני הנוער בזמן בניית הפסל המשותף‬
‫הגישה הפנמנולוגית בתרפיה באומנות רואה בהתנסות בחוויות היצירה באומנות וחומרי האומנות‬
‫גורם טיפולי )‪" .(Betensky.M.G‬תרפיה קבוצתית בפיסול סביבתי" הינו תחום טיפולי חדש‬
‫במסגרת תרפיה באומנות‪ .‬הפיסול הינו מדיום בעל כוח טיפולי משמעותי‪ ,‬הוא מאפשר למגוון‬
‫אוכלוסיות בעלות קשיים להתחבר אל כוחות קונסטרוקטיביים של עצמם דרך היצירה‪.‬‬
‫הטיפול הינו טיפול קבוצתי ‪ -‬סביב הבניה נוצרת דינאמיקה קבוצתית הכוללת חוויה רגשית חזקה‬
‫של כוח היצירה המשותפת‪ ,‬המימדים הגדולים של הפסל והצורך לשיתוף פעולה כדי להגיע לתוצר‬
‫נותנים למטופלים הזדמנות לפגוש את חוזק ויכולת שלהם לעשות ולהגיע לתוצר שלא היו מצליחים‬
‫להגיע בכוחות עצמם‪ .‬בנוסף עולים בזמן העבודה קונפליקטים הקשורים ליחסים בין אישים‪ ,‬דרכי‬
‫התמודדות‪ ,‬פתרון בעיות ודפוסי האישיות של המשתתפים השונים‪ .‬דרך הבניה והדיאלוג על איך‬
‫לבנות את הפסל נוצרת הזדמנות לעיבוד תכנים רגשיים ושיפור האינטראקציה הבין אישית‬
‫והמיומנות החברתיות של נוער זה‪ .‬הטיפול נעשה על‪-‬ידי שימוש בחומרים ראשוניים‪ .‬הפסל הופך‬
‫משלד ברזל הקורם "עור וגידים" )לבנים ובטון( לדמות יציבה‪ ,‬גוף מרחבי תלת‪-‬ממדי בעל עוצמה‬
‫ונוכחות )בשונה מיצירה דו‪ -‬ממדית של ציור(‪ .‬הגודל‪ ,‬האסטטיקה והחוזק שיש בתוצר נותנים‬
‫ל"עצמי" ולקבוצה תחושת חיוניות‪ ,‬שיקום הביטחון העצמי ואמונה ביכולת לבנות ולעצב גם את‬
‫חייהם שלהם‪ .‬בתהליך זה נוצרת הקבלה והזדהות בנפש המטופל‪ ,‬הבניה ‪,‬המעטפת‪ /‬העור שנוצר‬
‫בפסל נוצר גם במטופל‪ ,‬דבר החיוני מאוד עבור אוכלוסיות בסיכון‪ .‬העבודה בחומרים יוצרת מרחב‬
‫מעבר של עשייה שהיא בין מציאות לדמיון‪ ,‬כפי שתיאר וינקוט באיכות שיש למשחק עבור ילדם‪.‬‬
‫השבירה של קרמיקות והדבקתם על הפסל הינו תהליך של סובלימציה של תוקפנות‪ .‬המטופל מפנה‬
‫את תוקפנותו לאפיקים קונסטרוקטיביים של יצירה אומנותית במקום הרס‪ ,‬אלימות וונדליזם‬
‫האופייניים לאוכלוסיות בסיכון‪ .‬על ידי שבירה ובניה מחדש את מעטפת של הפסל הם בונים את‬
‫המעטפת הנפשית שלהם‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Betensky, M.G., Rubin, A.J. (1995) What Do You See?: Phenomenology of Therapeutic‬‬
‫‪Art Expression (Paperback) . London: Jessica Kingsley Publishers Ltd.‬‬
‫‪Rubin, A.J., (1987). Approaches to art-therapy "theory and technique." New York:‬‬
‫‪Brunner/Mazel, Publishers.‬‬
‫‪Varma, V.P. (1994). The secret life of the vulnerable children. London and New York:‬‬
‫‪Routledge.‬‬
‫בנסון‪ ,‬ג'‪.‬פ‪ .(1987) .‬יצירתיות בעבודה עם ילדים‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת "אח" בע"מ‪.‬‬
‫דאלי‪ .‬ט‪ ,‬קייס‪ .‬ק‪ ,‬שבריאן‪ .‬ג'‪ ,‬וויר‪ .‬פ‪ ,‬האלידיי‪ .‬ד‪ ,‬נואל‪ .‬פ‪ ,‬וואלטר‪ .‬ד ‪ .(1995).‬תרפיה באומנות‬
‫התפתחויות חדשות תיאוריה ומעשה‪ .‬קריית ביאליק‪ :‬הוצאת "אח" בע"מ‪.‬‬
‫ויניקוט‪ ,‬ד‪.‬ו‪ .(1995) .‬משחק ומציאות‪ .‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תרגם מאנגלית‪ :‬יוסי מלוא‬
‫ליברמן‪ ,‬מ‪) .‬תש"ן(‪ .‬תרפיה באומנות לקבוצות‪ .‬הוצאת "אח" בע"מ‪.‬‬
‫שחם‪ ,‬ד‪ .(2003) .‬פיסול סביבתי עם קבוצות נוער‪-‬תאור תהליך העבודה והדינאמיקה הקבוצתית‪.‬‬
‫מתוך‪.www.art-therapist.co.il :‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫תרפיסטית באמנות‪ M.A .‬מאוניברסיטת חיפה‪ .‬לימודי פסיכואנליטית בגהה‪ .‬מטפלת בילדים בסיכון‬
‫בפנימייה טיפולית בשרון ובקליניקה פרטית ומרצה בבית ברל‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-6444350 ,09-8998976 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫למידע‪www.art-therapist.co.il :‬‬
‫‪ 27‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :6‬ילדים‪ ,‬יוצרים ומתפתחים במרחב לא שגרתי‬
‫הרצאה ‪ :3‬לפגוש את האמן ‪ -‬האופן שבו מפגש עם אמן ותהליכי עבודתו תורמים לביטוי העצמי‬
‫וליצירתיות בילדים ובקהילה הבית‪-‬ספרית‬
‫עידית פורת ‪ ‬‬
‫נוכחות מתמשכת של אמן בבתי‪-‬ספר יסודיים ומפגש בלתי אמצעי של הקהילה עמו ועם תהליכי‬
‫עבודתו יכולים להיות בעלי השפעה תרפויטית‪ .‬מה מקיים אותה‪ :‬המפגש עצמו‪ ,‬תכניו‪ ,‬מבנהו‪,‬‬
‫מיקומו? השפה )שפת היצירה והאמנות(? ההזדמנות לשחק באופנים אחרים‪ ,‬לפרק את השפה‬
‫השגורה ולהרכיבה מחדש? עצם נוכחותו של אורח ‪ -‬מעין סמכות‪ ,‬אבל לא לגמרי ‪ -‬שמוכן להתקרב‬
‫וללמוד את שפתי )‪ ...‬לא ללמד אותי(?‬
‫ההרצאה תתייחס לעניינים אלה דרך מודל אינטר‪-‬דיסציפלינארי של עבודתי המיושם בשנים‬
‫האחרונות בקהילות בתי‪-‬ספר יסודיים בתוכנית "קרוב" )עיריית תל אביב יפו‪ ,‬המחלקה לאמנויות‬
‫בשיתוף המחלקה לחינוך יסודי(‪ .‬אעלה לדיון את טענתי כי המפגש עם אמן ומעורבותה של קהילה –‬
‫כקבוצה או כפרטים ‪ -‬בתהליכי היצירה וביצירה עצמה‪ ,‬מקרבים את המעורבים אל כישוריהם‬
‫המחפשים דרכי ביטוי ומתוך כך גם מעודדים את אמונתם בעצמם וביכולת השליטה של האני‪.‬‬
‫אתייחס לקשר בין משחק )הוזינגה‪ (1966 ,‬ושליטה )נוי‪ ,‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות‪,‬‬
‫‪ (1999‬כאמצעים מוטיבציוניים המשפיעים על עיצוב האישיות ופיתוח כשריה וכישרונותיה‪ ,‬ואציג‬
‫עבודות אמנות שנעשו מתוך האינטראקציה עם הקהילה‪.‬‬
‫מודל העבודה‪ ,‬וכך גם הרצאתי‪ ,‬מבוסס על עולמות התוכן שבהם אני פועלת‪ :‬שפת האמנות‬
‫הפלסטית‪ ,‬בהתמקדות בתהליכים יצירתיים ובתפיסת היצירה כתהליך וכהתמרה של האוטוביוגראפי‪,‬‬
‫והעולם הטיפולי ממוקד הגוף‪ ,‬המוזן במרחבי התיאוריה הפסיכואנליטית‪.‬‬
‫בין עולמות תוכן רחבי ממדים אלה‪ ,‬המהדהדים זה את קיומו של האחר‪ ,‬מתמקדת עבודתי בשלושה‬
‫עקרונות מהותיים‪" :‬נוכחות"‪" ,‬תהליך" ו"אינטר‪-‬אקטיביות"‪ .‬שלושה עקרונות אלה יחדיו "מציתים"‬
‫ומעוררים את הביטוי העצמי ואת העצמי היצירתי‪ ,‬שהם ליבתה של תוכנית "קרוב"‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫• ברטל‪ ,‬ל‪ ,.‬נאמן‪ ,‬נ‪ .(1994) .‬הגוף המטפורי‪ :‬תראפיה בהבעה ויצירה באמצעות דימויים וסמלים‪.‬‬
‫חיפה‪ :‬נורד‪.‬‬
‫• הויזינגה‪ ,‬י‪ .(1966) .‬האדם המשחק‪ .‬מהולנדית‪ :‬שמואל מוהליבר‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה‬
‫העברית בשיתוף מוסד ביאליק‪.‬‬
‫• מיטשל‪ ,‬ס‪ .‬א‪ .(2003) .‬תקווה ופחד בפסיכואנליזה‪ .‬מאנגלית‪ :‬אורה זילברשטיין‪ .‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫תולעת ספרים‪.‬‬
‫• נוי‪ ,‬פ‪ .(1999) .‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מודן‪.‬‬
‫• פלדנקרייז‪ ,‬מ‪ .(1983) .‬הנסתר שבגלוי‪ :‬מעיקרי "שיטת פלדנקרייז"‪ .‬מאנגלית‪ :‬יקותיאל שניבאום‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬אל"ף בע"מ‪.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫מטפלת גוף‪-‬נפש‪ ,‬מוסמכת שיטת גרינברג‪ ,‬ואוצרת לאמנות )לשעבר מוזיאון תל אביב לאמנות(‪.‬‬
‫מפתחת ואוצרת תוכניות לאמנות בדיאלוג עם הקהילה באוריינטציה טיפולית )עיריית תל אביב יפו‬
‫והמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון(‪ .‬מייסדת ומנחה של "חדר משלנו‪ :‬נשים כותבות"‪,‬‬
‫קבוצות לעידוד יצירה נשית חדשה‪ .‬מטפלת בקליניקה פרטית ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-4803123 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 28‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :7‬לצד המוות – שירה‪ ,‬צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה‬
‫הרצאה ‪ :1‬שירה וטבע בצל הסרטן‬
‫ציפי הכטלינגר‬
‫במהלך שנתיים וחצי זכיתי להנחות קבוצת נשים החולות בסרטן שד גרורתי במסגרת עמותת "אחת‬
‫מתשע"‪ .‬המפגשים נערכו על גדת הירקון‪ .‬העבודה בקבוצה סיפקה תחושת שייכות‪ ,‬אפשרה מתן‬
‫וקבלת תמיכה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬תקווה‪ ,‬מידע‪ ,‬עצה ועזרה ישירה לבעיות )יאלום‪.(2006 ,‬‬
‫בכל מפגש היה טקסט שבאמצעותו אפשר היה לגעת בחרדות‪ ,‬בבדידות‪ ,‬בחיפוש אחר משמעות‪,‬‬
‫ברצון‪ /‬ביכולת לבחור בחיים למרות וביחד עם אימת המוות )א‪ .‬כהן‪.(1998 ,‬‬
‫עם הזמן נוצרו טקסים שקיבלו מבנה ברור ומוגדר‪ ,‬אשר חזרו על עצמם והיוו חלק מוכר וודאי‬
‫שיכול היה להקנות בטחון ורגיעה גם אם זמניים )‪.(Jones,1996‬‬
‫הנגיעה בחיים האישיים‪ ,‬באובדן ובהתמודדות דרך מילות הטקסט במרחב הטבע הקטן שיצרנו‪,‬‬
‫הייתה מקום להיות בו‪ ,‬לחלוק ולנוח‪.‬‬
‫מבקשת בסיפור קטן זה להנציח את הנשים הגיבורות ‪ -‬אלו שישנן ואלו שאינן איתנו עוד‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫כהן‪ ,‬א‪ .‬סיפור הנפש‪ -‬בבליותרפיה‪ -‬הלכה למעשה ‪ ‬‬
‫•‬
‫אייזנברג א‪ ,(2007) ,.‬פסיכותרפיה במכון לאונקולוגיה‪ -‬מחול המוות‪ :‬מטופל ומטפל אל מול אימת‬
‫החידלון‪ ,‬שיחות כ"א )‪ .291-303 ,(3‬‬
‫•‬
‫יאלום א‪ ,(2006) ,.‬טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה‪ .‬אור יהודה‪ :‬כנרת ומאגנוס‪ .‬‬
‫& ‪Jones, P. (1996). Drama and Ritual, Drama As Therapy: Theatre As Living. London‬‬
‫‪New York: Routledge.‬‬
‫אודות המרצה‪ :‬‬
‫בבליותרפיסטית משנת ‪ .MA 1995‬מדריכה מוסמכת בבבליותרפיה‪ ,‬מורת דרך ומשלבת עבודה‬
‫טיפולית בטבע‪ .‬מטפלת במסגרת משרד החינוך במתבגרים ובמשפחותיהם‪ .‬מדריכה במתי"א‬
‫הרצליה‪-‬רמה"ש ובמסגרת פרטית‪ .‬מנחה ומטפלת ב"אחת מתשע"‪ .‬עובדת במרכז טיפולי "בית‬
‫חופים" בשדות ים‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪052-6054879 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 29‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :7‬לצד המוות – שירה‪ ,‬צילום וטבע עוזרים להתמודד עם הפרידה‬
‫הרצאה ‪ :2‬פוטותרפיה‪ -‬יצירתיות מהולה בחמלה‬
‫דר" ענת בוצר‬
‫ההרצאה תתמקד בצילום כיצירה אומנותית המהווה מנוע מרכזי בהתפתחותו של האדם‪.‬‬
‫פוטותרפיה – טיפול באמצעות צילום‪ .‬לפחות שלושה גורמים מעורבים בתהליך התרפויטי‬
‫בפוטותרפיה‪ :‬הצלם שמצלם ‪ ,‬האובייקט המצולם והצופה בתצלום המוגמר‪.‬‬
‫בתהליך זה אפשרי שמקומה של היצירתיות יהיה מרכזי וכשהאובייקט המצולם שרוי בסבל או‬
‫בתקופת מעבר ]"בארדו "במונחי הבודהיזם הטיבטי[ מקומה של החמלה בתהליך הצילומי הוא‬
‫מרכזי‪.‬‬
‫לתפיסתי‪ -‬במקום שאין חמלה לא מתאפשר תהליך יצירתי‪ ,‬לא יצירת אומנות ובטח לא תהליך‬
‫תרפויטי‪.‬‬
‫החמלה מרככת ומזקקת את ההגנות והקשיים‪ :‬הן של הצלם‪ ,‬הן של האובייקט המצולם ובטח את‬
‫מקומו השיפוטי של הצופה‪ ,‬ומאפשרת ליצירה אומנותית לפרוץ לעולם‪.‬‬
‫בספרות המקצועית לא נמצא את הקשר המרגש בין חמלה ליצירתיות ‪ -‬אך בצילום כן‪ .‬כשאנו‬
‫מתנהלים עם אור ‪ -‬אנו קולטים את האור שבאדם –באובייקט‪ ,‬מעבירים אותו מסע לכיוון החושך‬
‫שהוא הנגטיב שבצילום ]הצל עפי" יונג[ ‪ -‬ומשם חזרה לאור ‪ -‬להדפסת הצילום‪.‬‬
‫"בצלם אלוהים ברא את האדם" ]ספר בראשית[‪.‬‬
‫ֶצ ֶלם‪ ,‬צילום וצל הם מאותו שורש‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬מ האם זה מקרי? או שמא גילוי סוד עמוק של השתקפויות;‬
‫לצ ֶלם‪-‬לדמות או‬
‫צילום שכל מהותו הוא קליטת האור – הפיכתו לחושך )על הנגטיב( וחזרתו ֶ‬
‫אובייקט אליהם אנו יכולים להתייחס ולאחוז בהם‪.‬‬
‫תהליך זה יתבהר בהרצאה עת אפרוס בפניכם סדנה בפוטותרפיה שהתרחשה עבור ‪ 60‬חולי סרטן‬
‫שצולמו על ידי בני משפחותיהם בתהליך מבורך‪.‬‬
‫להרצאה יתלווה סרט בן ‪ 7‬דקות‪ ,‬וצילומים אומנותיים שנוצרו בסדנה‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫בארת‪ ,‬ר‪ .(1988 ) .‬מחשבות על הצילום‪ ,‬ירושלים‪ :‬כתר‪ .‬‬
‫‪Judy, W. (1993) Phototherapy Techniques: Exploring the Secrets of Personal‬‬
‫•‬
‫‪Snapshots and Family Albums (2nd Edition) San Francisco: Jossey-Bass.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫פוטותרפיסטית‪ ,‬פסיכותרפיסטית‪ ,‬מטפלת בתנועה וריקוד‪ ,‬מטפלת משפחתית וזוגית‪ ,‬מדריכה‪,‬‬
‫במאית ויוצרת‪ - Phd .‬בפסיכותרפיה וצילום ]אונ' בר‪-‬אילן[‪ .‬מרצה בתחומי פילוסופיה‪ ,‬צילום‪,‬‬
‫פסיכואנליזה‪ ,‬פוטותרפיה‪ ,‬פיתוח והנחיית פרויקטים‪ ,‬סדנאות בארץ ובעולם‪ .‬מובילה בהודו‬
‫"מסעות אישים עם מצלמה"‪ .‬קליניקה פרטית בת"א ובנימינה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 050-6492865 :‬דוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 30‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :8‬היצירה כציר התבוננות ואבחון‬
‫הרצאה ‪ :1‬מודל לחשיבה אינטגרטיבית בטיפול באמנויות‬
‫ד"ר גליה אנקורי ושרון פפאי‬
‫בכל מפגש בטיפול באמנויות מתרחשות חוויות חושיות‪-‬רגשיות רבות ומגוונות אצל המטופל‪,‬‬
‫המטפל‪ ,‬ובקשר ביניהם‪ .‬המטופל מביא עמו למפגש את הווייתו באופן רב‪-‬ממדי‪ :‬מראהו‪ ,‬שפת גופו‪,‬‬
‫ריחו‪ ,‬קולו‪ ,‬קצבו ועוד‪ .‬המרחב הטיפולי מזמן את התרחשותו של תהליך יצירה וביטוי אמנותי‪,‬‬
‫ובהתאם לצרכים הטיפוליים‪ ,‬לעיתים גם את קיומו של עיבוד מילולי‪-‬קוגניטיבי‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מה מתוך העושר העצום של אופנויות והתרחשויות בחושיו‪ ,‬רגשותיו ותודעתו של‬
‫המטפל‪ ,‬מצליח להירשם בחווייתו וזיכרונו בצורה משמעותית לשם עיבוד מאוחר יותר בינו לבינו‪,‬‬
‫וכן הבאה להדרכה‪ ,‬או לישיבת הצוות‪ ,‬באופן שיאפשר ראיה כוללת ומעמיקה של המפגשים ושל‬
‫התהליך הטיפולי‪.‬‬
‫בהרצאה נציג מודל לחשיבה אינטגרטיבית‪-‬רב ממדית‪ ,‬הנשען בבסיסו על הגישה הפנומנולוגית‪,‬‬
‫ומציע דרך להתבוננות במכלול ההתרחשויות הקיימות במרחב הטיפולי‪ ,‬באופן המסייע למטפל‬
‫להישאר ער וקשוב לחושיו‪ ,‬רגשותיו‪ ,‬תחושות‪-‬הבטן והמחשבות שלו‪ ,‬והמעודד צמיחתן של הבנות‬
‫תיאורטיות מתוך החוויה החושית‪-‬רגשית של המטפל בהקשר למטופל ויצירותיו‪.‬‬
‫מתוך התבוננות שכזו ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של המטופל ואף לבחון מקרוב את שמתרחש‬
‫בעולמו של המטפל והקשר ביניהם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מודל זה מעודד ומאפשר הבאת חומרים להדרכה ולהצגות מקרה באופן מרחבי רב‪ -‬ממדי‪,‬‬
‫התואם את אופיו הייחודי של הטיפול באמנויות‪.‬‬
‫מודל החשיבה מתאים למטפלים באמנויות מהתחומים השונים‪ ,‬ונלמד במסגרת קורס הפרקטיקום‪-‬‬
‫סופרויז'ן בשלוחת אוניברסיטת "לסלי"‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫רושין‪ ,‬א‪ .(1991) .‬שמאל‪ ,‬ימין ומה שביניהם‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬דפוס אחדות‪.‬‬
‫‪Betensky, M. (1995). What Do You See? Phenomenology of Therapeutic Art‬‬
‫•‬
‫‪Expression. London: Jessica Kingsley Publishers.‬‬
‫‪Schaverien, J. (1992). The Revealing Image Analytical Art Psychotherapy in Theory‬‬
‫‪and Practice. London: Jessica Kingsley Publishers.‬‬
‫אודות המרצות‪:‬‬
‫ד"ר גליה אנקורי‪ ,‬פסיכולוגית קלינית‪ .‬מרצה בשלוחת אוניברסיטת "לסלי" ובמכללה האקדמית "תל‬
‫חי"‪ .‬מטפלת בקליניקה פרטית בכפר ויתקין‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ 052-6966760 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫שרון פפאי‪ ,‬מטפלת באמנות‪ .‬מרצה בשלוחת אוניברסיטת "לסלי" ומטפלת בקהילת אומנה טיפולית‬
‫"נווה אלישיב" ובקליניקה פרטית‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ 052-2551847 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 31‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :8‬היצירה כציר התבוננות ואבחון‬
‫הרצאה ‪ :2‬ציור דימויים כדרך להתבוננות ממוקדת ביחסים בינאישיים‬
‫ד"ר עדנה ניסימוב נחום‬
‫בהרצאה זו אציג שיטה לציור דימויים וכתיבה אודותם‪ ,‬המיועדת להתבוננות ממוקדת ומעמיקה על‬
‫מערכת היחסים הבינאישית של המצייר עם דמויות משמעותיות בחייו‪ .‬ניתן ליישם שיטה זו‬
‫במחקר‪ ,‬בהדרכת מטפלים‪ ,‬בהדרכת הורים ובכל תהליך טיפולי עם ילדים ומבוגרים‪ .‬המטפל או‬
‫המדריך מכוון את המצייר‪ ,‬באופן הדרגתי ובשלבים עוקבים‪ ,‬להשתמש בדימוי‪ ,‬ביצירה אמנותית‬
‫ובכתיבה מטפורית‪ .‬עוצמתה של השיטה גלומה בכוחו של התהליך היצירתי‪ ,‬המשלב הבעה בלתי‬
‫מילולית ומילולית‪ .‬התהליך הלא‪-‬מילולי‪ ,‬המתבסס על ציור מטפורי‪ ,‬מאפשר להעלות דימויים‬
‫מעולמות תוכן אחרים‪ ,‬בעוד שהמרכיב המילולי בשיטה מסייע לעיבוד‪ ,‬קבלה והבנה של המצב‪ ,‬כמו‬
‫גם לגילוי דרכים מגוונות להתמודדות עם קשיים בינאישיים‪.‬‬
‫השיטה קלה ליישום ופותחה לצורך מחקר שבחן את התפיסות והחוויות של מטפלים באמנות‬
‫במפגש עם מטופלים שהופנו בשל התנהגות תוקפנית )‪ .(Nissimov-Nahum, 2008; 2009‬ההנחיה‬
‫המובנית של היצירה במחקר הניבה מידע עשיר וחשוב על נושאים רגישים‪ ,‬אשר קשה היה לחקור‬
‫באמצעים אחרים‪ .‬ניסיון רב בשימוש בשיטה בטיפול ובהדרכה מלמד שהיא תורמת במיוחד‬
‫בהיחלצות ממבוי סתום‪ .‬הכוח התמציתי שלה‪ ,‬ממקד את התובנה בתמונה אחת‪ ,‬החושפת את מפת‬
‫היחסים‪ ,‬על הפחדים והכוחות החבויים בהם‪ .‬טכניקת התערבות זו מתאימה במיוחד למטפלים‬
‫ולמדריכים המעוניינים להתנסות בגישה הממוקדת‪ ,‬בה יש חשיבות רבה לזיהוי מהיר ומדויק של‬
‫"הסוגיה המרכזית" )‪ (Mann, 1973‬בעולמו הפנימי של המצייר‪ ,‬כמו גם לאלה המתעניינים בכוח‬
‫הטיפולי הטמון בשילוב בין יצירה למילים‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Mann, J. (1973). Time-limited psychotherapy. Cambridge, MA: Harvard University‬‬
‫•‬
‫‪Press.‬‬
‫‪Nissimov-Nahum, E. (2008). A model for art therapy in educational settings with‬‬
‫•‬
‫‪children who behave aggressively. The Arts in Psychotherapy, 35, 341-348.‬‬
‫‪Nissimov-Nahum, E. (2009). Use of a drawing task to study art therapists' personal‬‬
‫‪experiences in treating aggressive children. The Arts in Psychotherapy, 36, 140-147.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫מטפלת באמנות‪ ,‬מרצה ומדריכה בתכנית להכשרת מטפלים באמנות במכללה האקדמית ע"ש דוד‬
‫ילין‪ ,‬מדריכה במתי"אות גבעתיים ויבנה‪ ,‬בעלת קליניקה פרטית בחולון‪ ,‬מפתחת ומלמדת את יישום‬
‫הגישה הממוקדת בטיפול בהבעה ויצירה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ ,052-2228727 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 32‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :9‬האמנות משמיעה קולות מושתקים‬
‫הרצאה ‪ :1‬הנערים השקופים מתמלאים בצבע‬
‫דן פולק‬
‫במרכז היום של על"ם קוראים להם "נערים שקופים"‪ ,‬וגם "השוליים של השוליים" ‪ -‬בני‪-‬נוער‬
‫)בגילאי ‪ (12-21‬שעוסקים בזנות‪ .‬העובדים עמם – מתנדבים‪.‬‬
‫ה‪ Setting-‬נגזר מהתנאים הפיזיים של המרכז‪ ,‬ויותר מכך מהיכרות מעמיקה עם המאפיינים של‬
‫בני‪-‬הנוער ‪ :‬מיואשים‪ ,‬חסרי אמון‪ ,‬בלתי מסוגלים להתחייבויות‪ ,‬ובסיכון גבוה ותמידי‪.‬‬
‫שלוש שנים נמשך ה"ניסיון"‪ :‬קבוצת רכבת‪ ,‬שמעשה היצירה מהווה את הציר המרכזי של ההתנהלות‬
‫והתקשורת בה‪ .‬בין ‪ 3‬ל‪ 10-‬משתתפים למפגש‪ .‬רובם נערים‪ ,‬חלקם הומוסקסואלים מוצהרים‪ ,‬מיעוטן‬
‫– נערות וטרנסג'נדריות‪.‬‬
‫ביום הקבוע‪ ,‬לאחר ארוחת‪-‬הצהריים‪ ,‬הפך שולחן האוכל למזנון יצירתי‪ .‬לפחות יוצר אחד נוכח בו‬
‫בקביעות – המנחה‪ .‬חומרי‪-‬גלם ליצירה שהוצעו במזנון נלקחים לא פעם‪ ,‬ולא במקרה‪ ,‬מפחי הזבל‬
‫התעשייתיים שבסביבה‪ .‬הנערים הביטו בתמיהה‪ ,‬לעיתים בלגלוג‪ ,‬ורק לאחר זמן החלו מצטרפים –‬
‫תחילה רק להתבונן‪ ,‬אח"כ רק לעזור‪ ,‬ורק לבסוף העזו ליצור בעצמם‪.‬‬
‫נושאים רבים "היו באוויר" לאורך השנים‪ ,‬חלקם גם דוברו )לעיתים( במילים ‪ :‬האם אני יכול‪/‬ה‬
‫ליצור דבר‪-‬מה שיש בו ערך‪ ,‬ששווה לשמור עליו? האם שווה לשמור על עצמי? על מי ‪ -‬אם בכלל‪-‬‬
‫מותר לסמוך? הייתכן שיש מי שאינו רוצה מאיתנו דבר בתמורה לעזרתו? מה גברי‪ ,‬ומה נשי?‬
‫מדוע אני רוצה להיות אישה ‪ /‬גבר? ; האם יש לי סיכוי לשנות את חיי? האם כדאי לי? הייתכן‬
‫שזנות הופכת להתמכרות ? ו ‪ ...‬כמה אני באמת שווה? ‪ ‬‬
‫המפגשים לא התנהלו על מי מנוחות‪ ,‬והמעברים היו לעיתים מהירים ואף ביזאריים‪ .‬האמון לא ניתן‬
‫בקלות‪ ,‬והיכולת ליצור‪ ,‬להתבטא ולכבד את האחר‪ ,‬התפתחה במאמצים מרובים‪ .‬ובכל‪-‬זאת‪,‬‬
‫המפגשים התקיימו בקביעות )‪-‬אובייקט(‪ ,‬ובני‪-‬הנוער מצאו עצמם יוצרים ואף משוחחים‪ ,‬בדרך שלא‬
‫ידעו שהם מסוגלים לה‪ ,‬ולא חשבו שעשויה להועיל‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫ווינקוט‪ ,‬ד‪.‬ו‪" .(1995) .‬חיים של יצירתיות"‪ .‬מתוך‪ :‬הכול מתחיל בבית‪ :‬מסות מאת פסיכואנליטיקאי‬
‫)עמ' ‪ .(34-45‬ת"א‪ :‬דביר‪ .‬‬
‫עומר‪ ,‬ח‪ .‬אליצור‪ ,‬א‪" .(1999) .‬מה תאמר לאדם שעל הגג?" הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן‬
‫אמת‪ .‬נפש‪ :‬רבעון לפסיכולוגיה‪ ,‬לטיפול‪ ,‬לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי‪ ,‬א'‪.11-19 ,‬‬
‫ריילי‪ ,‬ש‪ .(2008) .‬תרפיה באמנות עם מתבגרים‪ .‬קריית‪-‬ביאליק‪ :‬הוצאת אח‪ .‬‬
‫‪Prosper Project, from: http: www.thestormproject.com‬‬
‫תכנית חינוכית לאומית בנושא "לימוד סחר‪-‬מין‬
‫?‪Ayre, P., Barrett, D. ((2000). Young people and prostitution: an end to the beginning‬‬
‫‪Children and Society, 14 : 48–59, 2000‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫מטפל באמנות ומטפל מיני‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 052-4564283 :‬דוא"ל ‪[email protected] ‬‬
‫‪ 33‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :9‬האמנות משמיעה קולות מושתקים‬
‫הרצאה ‪ :2‬בטרם יתהוו מילים‪...‬‬
‫מוטיבים‪ ,‬ציורים וצבעים "שמדברים" את הקושי בטיפול באומנויות בהפרעות אכילה‬
‫יהודית ארד‬
‫סיפורה של מירי‪" ,‬הילדה הטובה"‪ ,‬הרעבה לרגש‪ ,‬בחורה כבת ‪ 25‬שלקתה בבולמיה‪ .‬‬
‫סיפור המחלה יוצג בעזרת הצגת העבודות המקוריות‪ ,‬מוטיבים וצורות שחוזרים ונשנים‪ ,‬שיספרו‬
‫את סיפורה של מירי בטרם יתהוו התובנות‪.‬‬
‫באקספוזיציה של הטיפול אדגים את בחירת הצבע בו בחרה מירי לייצג את החלק הכאותי‬
‫באישיותה למול החלק הזורם‪ ,‬זה שהייתה רוצה לסגל לעצמה אך מתקשר לחוויה שלילית‬
‫)"‪ (“couch potato‬והספליט האדיר שביניהם בו התמקמה המחלה‪.‬‬
‫בגוף הטיפול אדגים את ציורי הנסיבות והסיבות שגרמו למירי לחלות בבולמיה ‪ -‬מירי מציירת את‬
‫החרדות והמצוקות שמנהלות אותה‪ ,‬את הצרכים הרגשיים שלה לזכות בכמויות של אהבה והערכה‬
‫וכשזה לא קורה ‪ -‬מצמצמת את עצמה ואת החסכים הרגשיים ומווסתת את החסר על ידי בולמוסים‬
‫ֵימת אותן‬
‫יזומים והקאות‪ .‬רק לאחר שמציירת את הקושי ומתעמתת עם העדות הויזואלית‪ ,‬היא ֵמ ָשי ֶ‬
‫מילולית בתיאורים מטפוריים‪.‬‬
‫במרכז הנרטיב הטיפולי עולה ציור הקונפליקט של מירי‪ ,‬שאלת הזהות העצמית שלה שאבדה לה‬
‫בדרך והביאה אותה לטיפול לכשהבולימיה גברה והמחירים היו קשים מנשוא‪.‬‬
‫שיא התהליך הטיפולי – ההבנה והתובנה שנבעה מציור "השקט מרעשי הרקע"‪ ,‬המסביר את הצורך‬
‫הכמעט קיומי‪ ,‬שכדי לזכות באוויר והדממת הקולות החולים המנהלים ועוצמת החרדות‪ ,‬היא‬
‫נזקקת‪/‬יוזמת בולמוס לצורך ההקאה ו"זוכה" לדממה מוחלטת ממנה ניתן להתחיל מאפס‪.‬‬
‫זהו ”‪ “vicious circle‬בו היא נלכדת ללא מוצא‪.‬‬
‫המרגש בהארה‪ ,‬שהציור מקדים את התובנה השכלית ומכאן תחול תפנית בטיפול עד לשינוי והבנה‬
‫ש ‪ -‬אפשר גם אחרת‪ ..‬מירי זכתה ביכולת לבחור אחרת למול הדיקטטורה של הפרעות האכילה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫ארד‪ ,‬י‪ .(2005) .‬אפשר גם אחרת‪ ...‬בטחון במרחב הטיפולי‪ -‬כלים בשילוב אומנויות‪ .‬סדנה בכנס‬
‫הישראלי לטיפול וחקר ומניעת הפרעות אכילה‪ .‬‬
‫•‬
‫רועה‪ ,‬ד‪ ,.‬רוט‪ ,‬ש‪ ,.‬ופניג‪ ,‬ס‪ .(2003) .‬צמצום התובנה למחלת האנורקסיה כביטוי ליחס אמביוולנטי‬
‫להחלמה‪" .‬שיחות"‪ .‬כרך יז‪ ,‬חוברת מס' ‪ ,3‬יולי ‪ .247-255 .2003‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫‪, MA‬מטפלת בשילוב אומנוית המתמחה בהפרעות אכילה מ‪ 2010 -1999 -‬ב"נופית"‪ ,‬ו"שחף"‬
‫קליניקה לטיפול בהפרעות אכילה בקהילה וכיום בעלת פרקטיקה פרטית‪ .‬מרצה על המודל הטיפולי‬
‫שלי בכנסים‪ ,‬מכללות למטפלים באומנויות‪ ,‬יה"ת ולסטודנטיות לתזונה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 052-4731979 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 34‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :9‬האמנות משמיעה קולות מושתקים‬
‫הרצאה ‪ :3‬היצירה כתראפיה ‪ -‬והתראפיה כמעשה יצירה‬
‫ד"ר צפי זוהר‬
‫בהרצאה אציג מודל של מרכז טיפולי – קהילתי שהקמתי בערד לאוכלוסייה עם בעיות על רקע נפשי‬
‫ופיזי‪.‬‬
‫"מלב ולב" הוקם ב – ‪ 1983‬כמרכז ייחודי המשרת ומשלב באופן קבוע מזה ‪ 27‬שנים אוכלוסייה‬
‫פגועה במסגרת המתנ"ס‪ ,‬מקום בו מתקיימות פעילויות חברתיות ותרבותיות מגוונות לכלל‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫הימצאות המרכז במתנ"ס ללא סטיגמה רפואית‪-‬נפשית או אחרת‪ ,‬זימנה מפגש מרתק של היכרות‬
‫הדדית‪ ,‬העלאת המודעות לשונה‪ ,‬ושל עשייה משותפת רבת תועלת לכלל הקהילה‪.‬‬
‫בחרנו ביצירה כמרכיב עיקרי בשיקומם של החברים‪ .‬יצירה במובן של ליצור משהו חדש שלא נחווה‬
‫לפני‪-‬כן‪ ,‬מה שנתן את המשמעות המיוחדת לציבור שחווה כישלונות רבים בעבר‪ ,‬חוסר אמון ודחייה‬
‫אישית וחברתית‪.‬‬
‫הידע הנרכש בתחום הטיפול באמצעות האמנות‪ ,‬והאמונה שבכל אדם ולו הפגוע ביותר טמונה‬
‫יכולת יצירתית בעלת ערך משקם ומרפא‪ ,‬הובילו לקו המנחה בתכנית במיוחד לגבי פיתוח יכולות‬
‫שלא היה ]‪ Males [1979‬להם מקום לפני הפגיעה‪.‬‬
‫נושא שילוב פגועי‪-‬נפש בקהילה הוא נושא שנוי במחלוקת מאז הועלתה התכנית בארה"ב לפני כ‪30-‬‬
‫שנים‪ ,‬ובארץ משנתקבל חוק השילוב של פגועי נפש בקהילה בשנת ‪ ,2000‬לגבי דרך הקבלה והצלחת‬
‫השילוב בקרב האוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫מתוך הניסיון שלנו בערד‪ ,‬ניתן לציין מספר הישגים ומטרות שהושגו כגון‪ :‬קיצור משמעותי של‬
‫תקופות אשפוז‪ ,‬שינוי לטובה בתדמית האישית‪ ,‬המשפחתית והקהילתית של החברים‪ ,‬יצירה ותצוגה‬
‫של תוצרים אומנותיים במסגרת תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות‪ ,‬ומעורבות בחיי קהילה במקום‬
‫חיי ניכור ובדידות שנחוו לפני‪-‬כן‪.‬‬
‫האם צריך משוגע\ת לעניין? האם אפשר לקיים מודל כזה רק בעיר קטנה ומבודדת? מהי מידת‬
‫ההכנה הדרושה עם הקהילה הרגילה? אלו חלק מהסוגיות שאעלה בהרצאה שתלווה בסרטון‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Aviram, U., Levav, I. (1981). Community Mental Health in Israel, Tel Aviv, Gome.‬‬
‫‪Nelson, R., (1978) Creating Community Acceptance for Handicapped People, Charles‬‬
‫‪Thomas Pub.‬‬
‫‪Storr, A., (1972). The Dynamics of Creativity. Tel Aviv: Sifriat Poalim Publishing‬‬
‫‪House Ltd.‬‬
‫‪Tessa, D., (Ed). (1984). Art As Therapy, London and New York: Tavistock/Routledge.‬‬
‫‪Zohar, Ts., M’lev V’lev-A Study of Community Psychosocial Day Treatment Center,‬‬
‫‪Arad, Israel.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫יוצרת באמנות פלסטית‪ ,‬מטפלת באמצעות הבעה ויצירה‪ ,‬י‪.‬ה‪.‬ת‪ -‬מדריכה רשומה‪.‬‬
‫מלמדת בביה"ס לטיפול באמצעות האמנויות‪ -‬מסלול לתואר שני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫פעילה למען שינוי חברתי באמצעות האמנות‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪052- 3208468 :‬‬
‫דוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 35‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פאנל ‪ :10‬החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי –‬
‫מדוע וכיצד?‬
‫הרצאה ‪ :1‬סטודיו לאמנות במחלקה פסיכיאטרית – חדר שמסביר את עצמו‬
‫ד''ר מיגל שסטצקי וג'ניס שפירא‬
‫יחידת מתבגרים‪ ,‬בית חולים איתנים‪.‬‬
‫נציג את הסדנה לאמנות כחלק אינטגראלי של הקהילה הטיפולית ביחידת המתבגרים‪ ,‬שהיא מחלקה‬
‫סגורה ופתוחה בו‪-‬זמנית‪ ,‬בבית חולים איתנים‪ .‬נראה איך הסדנה תורמת לקהילה ואיך הקהילה‬
‫תורמת לסדנה‪ .‬נתייחס להכרחיות של אינטראקציה מתמדת בעבודת הצוות הרב מקצועי‪ .‬נתאר את‬
‫המודל של עבודה אינדיבידואלית בתוך קבוצה‪ ,‬בגישה בלתי מובנית ובלתי מכוונת ;‪(Deco, 1998‬‬
‫)‪.(Schaverien, 1997‬‬
‫וואן לופז‪-‬איבור‪ ,‬פסיכיאטר ספרדי דגול‪ ,‬האמין ש"היצירתיות שייכת לאדם ולא למחלה" )‪.(2008‬‬
‫תפיסה זו קורמת עור וגידים בסטודיו‪ ,‬שם ניתן לראות את קיומם הדינמי של הכוחות האנושיים‬
‫הבריאים‪ .‬נשים דגש על חשיבותו של הסטודיו‪ ,‬כמרחב פיזי‪-‬נפשי‪ .‬מרחב המספר על מה שיכול‬
‫להתרחש בו בהקשר לצורת סידור החדר‪ ,‬סוג הרהיטים הקיימים בו‪ ,‬אופי החומרים‪ ,‬הכלים‬
‫המוחשיים ודרך הצגתם‪ .‬נראה איך הסטודיו מסביר את עצמו בשפה החזותית לפני שנאמרת אפילו‬
‫מילה אחת‪ .‬נציג גישה שממקמת את האמנות במרכז הטיפול‪ ,‬גישה המאמינה כי הערך המרפא‬
‫העיקרי טמון בתהליך היצירה המוחשי והבלתי מילולי‪ .‬אנו סבורים שיצירת האמנות אמורה לעמוד‬
‫כמטרה טיפולית בזכות עצמה‪ ,‬ושאם יוצרים כדי לספק חומר לשיחה‪ ,‬יש הפסד מהותי בפוטנציאל‬
‫המרפא של המדיום‪ .‬נדון במקום ובתפקיד של המילים בתפיסה זו‪ .‬נעמוד על משמעותה הטיפולית‬
‫של הזמנת החדר "לעשות מעשים"‪ ,‬כמאפשרת ערוץ אלטרנטיבי לדחף של המתבגרים ל‪ACTING "-‬‬
‫‪) "OUT‬חזן‪.(1992 ,‬‬
‫כמו כן נעמוד על סוגיות רלבנטיות למודל זה בסטינג של בית חולים כגון‪ :‬תנאים לעבודה יצירתית‬
‫שמאפשרים גם חופש וגם בטחון; הקשר בין פגיעות עצמיות והרס עבודות; צירופם של אחים‬
‫אחיות ומדריכים לצוות הקבוע של הסדנה; חשיפת היצירות של המטופל לעיני המטופלים האחרים‬
‫וכלל אנשי הצוות; דילמות הקשורות לשמירת העבודות‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫‪Deco, S. (1988). 'Return to the Open Studio Group' in Skaife, S. And Huet, V.‬‬
‫‪(Eds.) Art Psychotherapy Groups: Between Pictures and Words. London:‬‬
‫‪Routledge.‬‬
‫‪• Hazan, Y. Lerner. Y., Subar, R. (1992). 'Coping with acting out in a unit', British‬‬
‫‪Journal of Psychotherapy, 8(4) 359-373.‬‬
‫‪• Lopez-Ibor, J. (2008). ) Creativity Belongs to the Person, not to Disease,‬‬
‫‪Philosophy, Psychiatry & Psychology, 15 (3) 277-279.‬‬
‫‪• Schaverien, J. (1997). 'Transference and Transactional Objects in the Treatment of‬‬
‫‪Psychosis'. in Killick, K. and Schaverien, J. (Eds.) Art, Psychotherapy and‬‬
‫‪Psychosis. London: Routledge.‬‬
‫אודות המרצות‪:‬‬
‫ד''ר מיגל שסטצקי‪ ,‬מומחה בפסיכיאטריה כללית‪ ,‬מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר‪ .‬אחראי‬
‫מחלקת מתבגרים שבבי"ח איתנים למעלה מ ‪ 20‬שנה‪ .‬סגן מנהל מחלקת ילדים ונוער ‪,‬בי"ח איתנים‪.‬‬
‫מורה בבית הספר לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית חולים הדסה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 050-6253757 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫ג'ניס שפירא‪ ,‬מטפלת באמנות ומדריכה‪ ,‬אחראית על הסטודיו במחלקת מתבגרים בבי"ח איתנים‬
‫למעלה מ ‪ 20‬שנה‪ ,‬מלמדת באוניברסיטת לסלי ובסמינר הקיבוצים‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 054-4618973 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 36‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :10‬החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי –‬
‫מדוע וכיצד?‬
‫"הגשר לקשר" ‪ -‬סטודיו פתוח לאמנות‬
‫רוני אורן וברוריה שיפרון‬
‫הסטודיו הפתוח לאומנויות פועל במסגרת בריאות הנפש בביה"ח זיו צפת‪ .‬ופועל מזה כ ‪ 7‬שנים‪.‬‬
‫אחד המרכיבים היוצרים איכות חיים נמוכה אצל חולי סכיזופרניה ופוסטראומה הוא הצמצום של‬
‫חיי הרגש‪ ,‬והאינטראקציה הבינאישית‪ .‬צמצום היכולת לרצות ולבחור‪ ,‬ולפעול בצורה יעילה להשגת‬
‫מטרותיהם‪) .‬תופעות הידועות בכינוי "סימפטומים שליליים" )‪ ,(DSM4‬ולעיתים‪ ,‬בצורה של‬
‫סטיגמה‪" ,‬ליקוי"( אנחנו רואים תופעות אלה כהימנעות הגנתית הנובעת מחוסר האפשרות לבטא‬
‫את העולם הפנימי בצורה שתהיה מובנת לאחר‪ ,‬ומובחנת מהמציאות החיצוני)‪.(Searles, 1965‬‬
‫כאשר הגבולות בין העולם הפנימי והעולם החיצוני אינם מובחנים‪ ,‬כל דמיון או פנטזיה )המופיעים‬
‫בצורה מטפורית( עלולים להיתפס כחלק מהעולם החיצוני הקונקרטי‪ ,‬דבר היוצר תופעות פסיכוטיות‬
‫כמו הלוצינציות ומחשבות שווא‪ .( Reichmann, 1959 , Blatt and Wild, 1976) .‬המטפורה‬
‫מאבדת את מאפיין המצביע שלה ונתפסת בצורה קונקרטית כדבר בעצמו‪.‬‬
‫הדימוי מאבד את ההבחנה שהאדם עצמו יצר אותו‪ ,‬ולכן האדם מאבד את היכולת לפעול על‬
‫המטפורה ולשלוט בה )‪.( Siegelman,1990 ‬‬
‫הסטודיו בא לעודד ולחזק את היכולת לביטוי מטפורי תוך תשומת לב להבחנה במטפורה ככזו ולא‬
‫כשייכת לעולם החיצוני‪ .‬האמנות היא כמובן כלי מתבקש לצורך זה מאחר והיא עוסקת בביטוי‬
‫מטפורי של החוויה‪ .‬האמנות וההתבוננות עליה משפרים את היכולת לדיבור רגשי ומשמעותי‪,‬‬
‫ומאפשרים התבוננות תוך ריחוק על החוויה‪ .‬אנו שמים דגש על הבחירה של האדם את מגוון‬
‫תגובותיו והתנהלותו )‪.(McNiff, 1976; Allen, 1995‬‬
‫סדר היום בסטודיו מחולק ל‪ 4‬חלקים‪ :‬חימום‪ ,‬דיבור מטפורי והתכוונות‪ ,‬יצירה‪ ,‬התבוננות‪ .‬אשר‬
‫יוצגו בכנס תוך תשומת לב למשמעות ולתפקיד המיוחד של כל חלק‪.‬‬
‫צוות המטפלים יוצר במקביל עם המטופלים וכל השיחות נעשות בגובהה העיניים‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Allen, P. Coyote Comes in from the Cold: The Evolution of the Open Studio‬‬
‫‪Concept, Journal of the American Art therapy Association, 12, 161-166.‬‬
‫‪Blatt, S. J. & Wild, S. (1976). Schizophrenia: a Developmental Analysis chp 2 :‬‬
‫‪Cognitive Processes, Academic Press, Asian.‬‬
‫‪McNiff, S. (1976). The Effects of Artistic Development on Personality, Art‬‬
‫‪Psychotherapy, 3,75-69.‬‬
‫‪Reichmann, F.F. (1959). Psychoanalysis and Psychotherapy. Chicago: The‬‬
‫‪University of Chicago Press.‬‬
‫‪Searles, H.F. (1965). Schizophrenic Communication, Collected papers on‬‬
‫‪Schizophrenia and Related Subjects. London: h. karnacBooks Ltd.‬‬
‫‪Siegelman, E. (1990). Metaphor and meaning in psychotherapy. Guilford Press.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אודות המרצות‪:‬‬
‫רוני אורן – מטפלת באמנות‪" ,‬הגשר לקשר"‪ ,‬סטודיו הטיפולי‪ ,‬המרכז לבריאות הנפש בי"ח זיו‪ ,‬צפת‪ .‬‬
‫דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪052‐3252948 :‬‬
‫‪ ‬‬
‫ברוריה שיפרון ‪ -‬פסיכולוגית קלינית‪ ,‬מנהלת "הגשר לקשר"‪ ,‬מנהלת הסטודיו הטיפולי‪ ,‬המרכז‬
‫לבריאות הנפש בי"ח זיו‪ ,‬צפת‪ .‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 04-6970739 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ 37‬‬
‫‪ ‬‬
‫פאנל ‪ :10‬החדר שמדבר אמנות – סטודיו פתוח בבית חולים פסיכיאטרי –‬
‫מדוע וכיצד?‬
‫הרצאה ‪ :3‬להרגיש קיים ומיוחד‬
‫אביחי סלע‬
‫אל הסטודיו לטיפול באמנות‪ ,‬במרכז לבריאות הנפש "לב השרון" בפרדסיה‪ ,‬מגיעים משתתפים‬
‫ממספר מחלקות בבית החולים‪ ,‬רבים מהם מאושפזים שנים ארוכות‪ .‬הסטודיו הינו מקום בטוח‪,‬‬
‫המזמין אותם לביטוי יצירתי אותנטי‪ ,‬המאפשר להם הבעה ותקשורת שאין באפשרותם לבטא בדרך‬
‫אחרת‪ .‬במעשה היצירה הם מביאים לכלל קיום משהו חדש‪ ,‬שלא היה קודם לכן‪ .‬עבודות האמנות‬
‫הנוצרות בסטודיו מאפשרות להתקרב ולראות אותם‪ ,‬את קיומם ומיוחדותם‪.‬‬
‫רשימת קריאה‪:‬‬
‫‪Killick, K. (2000). The art room as container in analytical art psychotherapy with‬‬
‫•‬
‫‪patient in psychotic states. In Gilroy, A. & McNeilly, G. (Eds.) The changing shape of‬‬
‫‪art therapy. London: Jessica Kingsley, (pp. 99-114).‬‬
‫‪Schaverien, J. (2000). The triangular relationship and the aesthetic countertransference‬‬
‫•‬
‫‪in analytical art psychotherapy. In Gilroy, A. & McNeilly, G. (Eds.) The changing‬‬
‫‪shape of art therapy. London: Jessica Kingsley, (pp. 55-83).‬‬
‫‪Steinhardt, L. (1995). The base and the mark: A primary dialogue in artmaking‬‬
‫–‪behavior. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association, 12(3), 191‬‬
‫‪192.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫מטפל באמנות‪ ,‬תואר שני )מאוניברסיטת לסלי( בטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬מדריך מוסמך בי‪.‬ה‪.‬ת‪.‬‬
‫ומטפל במשחק בחול בגישה היונגיאנית‪ .‬עובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש "לב השרון" )פרדסיה(‬
‫ מבוגרים‪ ,‬במרפאה לבריאות הנפש בהרצליה ‪ -‬ילדים‪ ,‬ובקליניקה פרטית‪.‬‬‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-4270660 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 38‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫כיתת אמן ‪ :1‬אימפרוביזציה בתנועה כמרחב חקירה וביטוי אישי‬
‫מנחה‪ :‬אילנית תדמור‬
‫אימפרוביזציה היא אומנות מופע שנולדת‪ ,‬מתרחשת ומוצגת ברגע – בכאן ועכשיו‪.‬‬
‫בתוך גבולות ברורים של זמן ומקום‪ ,‬יכולת גופנית ומאפיינים אישיותיים הרוקד מוזמן לברוא‬
‫לעצמו מציאות ולחקור אותה‪ .‬זהו מרחב המאפשר התבוננות פנימה ‪ -‬על ההרגלים והגבולות‬
‫הפנימיים והחוצה על התקשורת עם הסביבה והפרטנרים‪.‬‬
‫במשך ‪ 18‬שנים אני רוקדת‪ ,‬מלמדת ומופיעה באימפרוביזציה‪ ,‬בקונטקט אימפרוביזציה ובמחול‪.‬‬
‫עבודתי משלבת טכניקות מעולם המחול‪ ,‬התיאטרון‪ ,‬אומנויות הלחימה והריפוי וכוללת עבודה‬
‫בסטודיו ובחללים לא שגרתיים‪ .‬גם האוכלוסיות איתן אני עובדת מגוונות וכוללות גם אנשי חינוך‬
‫וטיפול‪ ,‬ילדים ואוכלוסיות עם מוגבלויות‪ .‬כדי להתקדם וללמוד בגישה בה אני עובדת אין צורך‬
‫ברקע קודם בתנועה או מחול‪ .‬העיקר היא המוכנות להיכנס לחוויה‪ ,‬לנוע ולהתנסות‪...‬‬
‫בסדנה זו אני רוצה להזמין אתכם להיכנס איתי לעולם האימפרוביזציה ולטעום את האפשרויות‬
‫לגלות הקשבה ותקשורת מסוג אחר‪ .‬כזו המשלבת מודעות גופנית ועבודה רגשית ודמיונית‪ .‬דרך‬
‫הטכניקה בה נעבוד אני מזמינה לפגוש חופש יצירתי‪ ,‬אישי וקבוצתי‪ ,‬להצטרף למסע אל מחוזות‬
‫נעימים בהם כל תנועה היא הנכונה‪.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫יוצרת עצמאית‪ ,‬רקדנית ומורה לאימפרוביזציה וכוריאוגרפיה מ ‪ .1998‬זוכה פרס הביצוע בתחרות‬
‫"גוונים במחול " ‪ 2000‬ובמלגת אומן אורח לטייוואן‪ ,‬עיריית ירושלים ‪ .2001‬מלמדת ומופיעה‬
‫באירופה ומנהלת את מרכז ‪ - PLAY‬מרכז למחול‪ ,‬תיאטרון אימפרוביזציה וקונטקט לאנשים‬
‫המתחילים את צעדיהם בעולם המחול‪ ,‬כמו גם ליוצרים ואומנים‪ .‬בוגרת האקדמיה למוסיקה ומחול‬
‫בירושלים ‪ ‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 03-5604407 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬אתר‪ www.play4dance.com :‬‬
‫‪ 39‬‬
‫‪ ‬‬
‫כיתת אמן ‪ :2‬מפגש אמן – איציק ויינגרטן מספר על יצירותיו ועל דרך עבודתו‬
‫בתיאטרון‬
‫מנחה‪ :‬איציק ויינגרטן‬
‫איציק ויינגרטן יספר על יצירותיו "ואז התחבקנו"‪" ,‬הומלסים" ו"מזריץ'"‪ ,‬על תהליכי היצירה‬
‫והמסעות המרתקים אל עולמם של האוטיסטים‪ ,‬ההומלסים וחסידי אומות עולם‪.‬‬
‫הוא יספר על עבודותיו עם הדור החדש של היוצרים בתיאטרון‪ :‬שחקנים‪ ,‬במאים‪ ,‬מחזאים‬
‫ותפאורנים שאיתם הוא יוצא למסעות אל המוכר ובעיקר אל הלא מוכר והלא ידוע‪ ,‬ולעיתים‬
‫קרובות גם אל הלא מפוענח והלא מפוצח‪.‬‬
‫מסעות אל עומק יערות המודע והתת מודע‪ ,‬אל הפחדים‪ ,‬התענוגות וההפתעות‪.‬‬
‫המפגש ילווה בהקרנת קטעים מתוך היצירות‪.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫במאי ומחזאי‪ ,‬מנהל בי"ס לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים‪ .‬היה המנהל האמנותי של פסטיבל‬
‫עכו ופסטיבל התיאטרונטו‪ .‬מההצגות שביים לאחרונה‪" :‬הנהג של מיס דייזי"‪" ,‬רכוש נטוש"‪" ,‬כל‬
‫החיים לפניו"‪" ,‬סונטת סתיו"‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ ,03-6902311 ,03-6902357 :‬נייד‪ 054-3077328 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 40‬‬
‫‪ ‬‬
‫סדנה ‪ :1‬חידתו של הריקוד – תשובתה של הניראות‬
‫המנחה‪ :‬מיניה שושן ברנע‬
‫כל תמצית מהאדמה ואל האדמה שבה‪ ,‬כך גם המילה מבעבעת מהגוף ואליו שבה בחזרה‪.‬‬
‫עיסוקה של סדנה זו הינה באחדות הניגודים )הרמב"ם‪ ,(2002 ,‬ביחס בין התנועה למילה‪ ,‬שהשהייה‬
‫בה בין הפנימי לחיצוני‪ ,‬בין התפיסתי למחשבתי‪ ,‬מהווה צומת שהוא הבסיס למפגשינו עם העולם‬
‫)מרלו‪ -‬פונטי‪.(2004 ,‬‬
‫נחקור את שורשי המילה באמצעות החוויה הגופנית בכדי לחקור את המטאפורה הראשונית‬
‫במקורות הגופניים‪ ,‬בכדי למצוא את הדממה שבמילה‪ .‬כי בשערי הריקוד אנו עומדים בחדר ההמתנה‬
‫של יום הבריאה‪ ,‬ללא שפה‪ ,‬רק עם דממה )‪.(1992 ,Olsen‬‬
‫התנועה המוסרת את מצב הנפש‪ ,‬הופכת את דיבורו חסר החשיבות‪ ,‬קולותיו‪ ,‬מלמוליו‪ ,‬ושתיקותיו‬
‫של הרקדן לעמוקים ורבי משמעות‪.‬‬
‫הריקוד נוצר מאיחוד כוחות היצירה של האומן והצופה‪ :‬נחוץ קהל הניחן ביכולת ההיפעלות כדי‬
‫שהריקוד ייוולד בפועל ) מרז'קובסקי ‪.(1902‬‬
‫כפי שההכרה עדה לנשימה כך הקהל עד לרקדן‪.‬‬
‫בסדנה זו הרקדן הופך לגיבור המרכזי של היצירה ושפתו המילולית עשויה בשר ודם‪ :‬אנו שומעים‬
‫אותה משום שאנו רואים אותה‪.‬‬
‫סדנה זו הינה הזמנה לחשוב בתנועה ומכיוון שאין מחשבה טהורה‪ ,‬זו תישאר תמיד חידתו של‬
‫הרקדן – החיבור בין ההכרה ליצירה‪.‬‬
‫הסדנה מבוססת על אינטגרציה של חומר תיאורטי מתחום הטיפול בתנועה בכלל ומהתנועה‬
‫האותנטית בפרט‪ ,‬מתחומי הפסיכואנליזה והפילוסופיה הצרפתית המודרנית והיהודית‬
‫ומתחום הספרות הכללית הקלאסית‪.‬‬
‫רשימת קריאה‪:‬‬
‫•‬
‫ברסלב‪ ,‬ר‪.‬נ‪) ,.‬תשס"ט( סיפורי מעשיות‪) .‬ספרי רבי נחמן מברסלב ותלמידיו(‪ ,‬ביתר עלית‪ :‬אב"ן שתיה‪.‬‬
‫•‬
‫הרמב"ם )‪ .(2002‬מורה נבוכים‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪ .‬‬
‫•‬
‫כנען‪ ,‬ח‪ .(2008) .‬פנימדבור‪ ,‬לראות אחרת בעקבות עמנואל לוינס‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ .‬‬
‫•‬
‫מרלו‪-‬פונטי‪ ,‬מ‪ .‬ו‪ .(2004) .‬העין והרוח‪ .‬תרגום‪ :‬עירן דורפמן ‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪ .‬‬
‫•‬
‫סארטר‪ .(2007) ,‬המבט‪ .‬תרגום‪ :‬להב א'‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪ .‬‬
‫•‬
‫מרז'קובסקי ‪,‬ד‪ .(1902) .‬הגוף‪ ,‬הקול והדמות‪.‬‬
‫‪Olsen, A.J., (1992). Being seen, Being moved, in: Authentic Movement and‬‬
‫•‬
‫‪Oerformance, Med Art Int. Journal in Conjunction with the Med Art Int. Conference on‬‬
‫‪Dance and Medicine, Feb. 1992.‬‬
‫‪Soler, C.L. (2009). L'inconscient reinvente. Paris: Presses Universitaires de France.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫‪ M.A‬טיפול בתנועה‪ .‬מטפלת בתנועה ומדריכה מוסמכת ביה"ת‪ .‬מרצה באוניברסיטת לסלי במגמה‬
‫לטיפול בתנועה‪ .‬בוגרת ‪ M.A‬בפילוסופיה ודוקטורנטית לטיפול בתנועה באוניברסיטת סורבון‪ ,‬פריז‪.‬‬
‫בעלת קליניקה פרטית‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪054-6646711 :‬‬
‫‪ 41‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫סדנה ‪ :2‬צבעי הנפש‬
‫מנחה‪ :‬אלון האס‬
‫כיצד אני‪ ,‬כמטפל‪ ,‬הופך את ההבנה הפסיכולוגית שלי להתערבות יצירתית בדו ותלת מימד?‬
‫כיצד אני עוזר למטופל להישאר בתוך התהליך היצירתי ולא לברוח ממנו למילים?‬
‫כיצד אני משלב בין הבנתי הפסיכולוגית ליצירתית כדי להעריך ולהבנות תהליך טיפולי שנשאר‬
‫ומתבסס על האומנות?‬
‫בסדנה‪ ,‬באמצעות תרגילים שרכשתי ופיתחתי במשך השנים אדגים כיצד ניתן להתבונן ביצירה‪,‬‬
‫וכיצד ניתן דרך התשאול לפתח את ההתערבות היצירתית הבאה‪...‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫• רגב‪ ,‬ד‪ .(2000) (2001) .‬התיאוריה הפנומנולוגית לטיפול באמצעות אמנות נפש‪ :‬רבעון לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫לטיפול‪ ,‬לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי ‪2001 ,54-65 :6 ;2000 ,46-56 :5,‬‬
‫•‬
‫וולבלוגרפיה – האס אלון‪ ,‬הגישה הפנומנלוגיה פרספקטיבה אישית – מתוך ‪ ‬‬
‫‪ www.machon.co.il ‬‬
‫מופיע גם בפסיכולוגיה עברית ‪ http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=1217 -‬‬
‫‪Mcniff, S. (1992). Art as Medicine – creating a Therapy of the imagination.‬‬
‫‪Boston & London: Shambhala.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫מטפל באומנויות בדרגת מדריך )י‪.‬ה‪.‬ת( בעל תואר שני בייעוץ חינוכי וחינוך מיוחד‪ .MA ,‬מרצה‬
‫לתרפיה באמנות במכללת תל חי ומכללת ירושלים‪ .‬מנהל את "מכון לעכשיו" בעמיעד‪.‬‬
‫מנהל קהילת – "העניין בטיפול" – קפה דה‪-‬מרקר ‪http://arttherapy.cafe.themarker.com -‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ ,04-6909862 :‬נייד‪ 050-7457413 :‬דוא"ל ‪[email protected] :‬‬
‫אתר הבית ‪www.machon.co.il -‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 42‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫סדנה ‪ :3‬כשגוף מוגדר באור‬
‫שרון טוקר‬
‫מפגש תנועתי בין גוף‪ ,‬גבול ואור‪ ,‬המתרחש במרחב חשוך חלקית‪ ,‬לאור פנסים‪.‬‬
‫הסדנה מתמקדת בגבולות הגוף‪ ,‬כהיבט משמעותי בטיפול‬
‫)‪ ,(Weber, 1984‬ומציעה אפשרות‬
‫לחוותם ולהתבונן בהם באמצעות שימוש באור‪.‬‬
‫בהתייחס לפונקציות האני עור של אנזייה )‪ (2004‬נשחק באור כבעור‪ :‬אור מגדיר‪ ,‬תומך‪ ,‬מכיל‪,‬‬
‫מבחין‪ ,‬מקשר‪ ,‬משתנה‪ ,‬ומשנה‪ .‬נבדוק אלו מרחבים יוצרת הגדרה של אור בתוכנו וסביבנו‪ ,‬ומה‬
‫התנועה המתאפשרת בהם וביניהם‪.‬‬
‫כשקווי המתאר של הגוף מוארים‪ ,‬מה מתרחש בחוויית עצמי? מה קורה לגוף כשהוא מואר מבפנים‬
‫או מבחוץ? אילו יחסים נוצרים עם עצמי ועם אחרים במעטפת של תאורה משתנה? אלו דימויי גוף‬
‫עולים מתוך העבודה?‬
‫נאפשר לגוף להרקד במרחב שבין אור וצל‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫אנזייה‪ ,‬ד‪ .(2004) .‬פונקציות ה'אני‪-‬עור'‪ ,‬ה'אני –עור'‪ ,‬תולעת ספרים‪ ,‬עמ' ‪.143-162‬‬
‫‪Weber, I. (1984). Body Boundaries and the Developing Self in Movement Therapy,‬‬
‫‪Reisach, E.A. Creative Art Therapy Dept, Pratt institute School of Art and Design. Pp.‬‬
‫‪41-48.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫מטפלת בתנועה )‪ (MA‬ומדריכה‪ .‬מטפלת בילדים‪ ,‬בני נוער‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬טיפולים פרטניים וקבוצתיים‪.‬‬
‫עובדת בקליניקה פרטית בתל‪-‬אביב‪ .‬מנחה באוניברסיטת לסלי במסלול לתואר שני בטיפול בתנועה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-5919019 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 43‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫סדנה ‪ :4‬התהליך היצירתי בטיפול באומנויות – הידע העיוני והידע החווייתי‬
‫ד"ר הילדה ונגרובר‬
‫נקודת המוצא במפגש זה היא ההנחה שהתהליך היצירתי דרך אומנויות מהווה מאפיין ייחודי של‬
‫הטיפול באומנויות בהשוואה לפסיכותרפיות אחרות‪.‬‬
‫ייתכן שבקריאה ראשונה משפט זה נראה כמובן מאליו‪ ,‬אך לעיתים נראה שקצת שכחנו לחשוב‬
‫במונחים של תהליך יצירתי‪ ,‬בפוטנציאל הרבגוני שלו ובאיכויות הסגוליות של כל אחת‬
‫מהאומנויות‪ ..‬בשנים האחרונות הייתה נהירה אל הידע הנובע מהפסיכותרפיה המילולית‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬ברצוני להזמינכם לחזור אל המקורות שלנו‪ ,‬חזרה מושכלת בה נשלב ידע עיוני והתנסות‪ .‬אכן‬
‫השורשים שלנו הינם בידע הנוצר בחוויה האומנותית והיצירתית‪ .‬הספרות הפסיכואנליטית הענפה‬
‫לאורך יותר ממאה שנה‪ ,‬נותנת כיוונים שונים להבין את האדם המעורב בתהליך יצירתי‪.‬‬
‫כמה מהנושאים שהאנליטיקאים כתבו עליהם הם‪ :‬המניעים הבלתי מודעים ליצירה‪ ,‬סוג החרדות‬
‫המעסיקות את האדם המעורב ביצירה וההגנות שהוא מפעיל‪ ,‬מה הוא משיג בקשר לעצמו ולסביבה‪,‬‬
‫וכו'‪ .‬פסיכותרפיסטים פסיכודינמיים כמו אריאטי ופיוריני מצאו קשר בין יצירתיות או החסר בה‬
‫ופסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫ככל שהמטפל מכיר יותר את הספרות הרלבנטית‪ ,‬גדלה הבנתו של המתרחש בחדר ויכולתו להיענות‬
‫לצרכי המטופל ולעזור לו בדרך הייחודיות שבמקצוע שלנו‪.‬‬
‫בהרצאה‪-‬סדנה אתייחס לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הבהרת מושגים בסיסים הקשורים ליצירתיות‪ ,‬על מנת להבין אותם‪ ,‬להבחין ביניהם ולציין את‬
‫הערך הטיפולי שבכל אחד מהם‪ .‬נדון במושגים הבאים‪ :‬ספונטניות‪ ,‬מקוריות‪ ,‬תהליך ותוצר‪ .‬‬
‫‪ .2‬הצגה תמציתית של תיאוריות שונות‪ ,‬מתחום הפסיכואנליזה הדנות בהיבטים השונים של תהליך‬
‫יצירתי‪ ,‬תוצר ותהליך‪.‬‬
‫נתייחס במיוחד למושג של תהליכים שלישונים )‪ .(TERTIARY PROCESS‬מושג זה תורם לנו מכמה‬
‫סיבות‪:‬‬
‫• הוא קשור למושג של יצירתיות ‪ ‬‬
‫• מחבר בין רציונאלי ולא רציונאלי ‪ ‬‬
‫• יש לו משמעות התפתחותית‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Fiorini, H. (1995) El psiquismo creador. Buenos Aires: Paidós‬‬
‫‪Press, C. (2005) Psychoanalysis, creativity and hope: Forward edge strivings in the life‬‬
‫‪and work of choreographer Paul Taylor. Journal of the American Academy of‬‬
‫‪Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry, 33(1), 119–136.‬‬
‫‪Wengrower, H. (2009). The Creative–Artistic Process in Dance/Movement Therapy. In‬‬
‫‪S. Chaiklin and H. Wengrower (eds): The Art and Science of Dance Movement Therapy.‬‬
‫‪Life is dance. New York-London: Routledge.‬‬
‫‪Zukerfeld. R. (2005). Procesos Terciarios. De la vulnerabilidad a la resiliencia.‬‬
‫‪Buenos Aires: Lugar.‬‬
‫אודות המרצה‪:‬‬
‫מטפלת בתנועה ומחול‪ .‬יחד עם שרון שייקלין ערכה את הספר ‪The Art and Science of Dance‬‬
‫)‪ .Movement Therapy. Life is Dance, Routledge New York-London (2009‬עורכת ביקורת‬
‫ספרים בכתב העת ‪ Psychotherapy Body, Movement and Dance in ‬מלמדת באוניברסיטאות‬
‫בארץ ובספרד‪ .‬פרקטיקה פרטית והדרכה בירושלים ודרך אינטרנט‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 02-6716264 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ 44‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סדנה ‪ :5‬עולם האמנות כמקור לפרשנות היצירה בטיפול באמנות‬
‫חווה שומר‬
‫החיבור הכי אותנטי לריפוי באמצעות אמנות נעשה במהלך ההיסטוריה על ידי אמנים כתהליך בו‬
‫דרך יצירתם נגעו בנימי עולמם הפנימי‪.‬‬
‫טולסטוי "האמנות היא תהליך רגשי שפריו – היצירה‪ .‬האמנות היא העברה של רגשות מן האמן אל‬
‫המתבונן באמצעות יצירת האמנות‪ ...‬האמן פורק לחץ באמצעות צורות‪ ...‬יצירת אמנות טובה היא‬
‫איפוא‪ ...‬העברת רגשות כנים אל המתבונן‪ ,‬החווה מחדש את החוויה מקורית ")מתוך טקסט‬
‫שפורסם על הגדרת האמנות במוזיאון תל אביב(‪.‬‬
‫אמיל זולא "התמונה היא פינת טבע הנשקפת מבעד למסקנת מזגו של האמן "‪.‬‬
‫בעולם האמנות על פי התיאוריה של וולפין בספרו "מושגים בתולדות אמנות" שפת האמנות‬
‫מתחלקת לשתי שפות השפה האקספרסיבית ‪ -‬ריגשית ון–גוך אחד מהמיצגים‪ ,‬למול השפה‬
‫המובנית השכלתנית שמודריאן הוא אחד מהמיצגים‪ .‬בסדנה ניצור שתי יצירות בשתי השפות‬
‫השונות הגירוי ליצירות יהיה מבחר של רפרודוקציות בעלות אופי שונה שיהוו גירוי ליצירה‬
‫עצמאית‪.‬‬
‫נצפה בתוצאות ודרכן נגיע לפרשנות הניתנת דרך סגנון העבודה ולאו דווקא דרך הדימויים‪.‬‬
‫המקורות התיאורטיים יהיו תיאוריות המנסות לחבר בין שפת האמנות לפסיכולוגיה‪ .‬מימזיס –‬
‫הפסיכולוגיה של הציור המודרני של יגאל ורדי‪ ,‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות של פנחס‬
‫נוי‪.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫‪ MA‬בטיפול באמצעות אמנות‪ .‬בוגרת המדרשה לאמנות‪ ,‬פסיכותרפיטית יונגיאנית‪ .‬בוגרת לימודי‬
‫גשטלט באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עד לא מכבר מרצה בלסלי קולג'‪ ,‬מדריכה במכללת תל חי‪ ,‬מקיימת‬
‫סיורי אמנות למטפלים באמנות במוזיאונים וגלריות‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ 45‬‬
‫‪ ‬‬
‫סדנה ‪ :6‬סדנה‪ -‬ציור מקרה‬
‫משמעותו של ציור מקרה‪ ,‬שימושיו ותרומת היצירה הויזואלית בטיפול באמנות‪.‬‬
‫ד"ר עליזה פלורנטל‬
‫‪ ‬‬
‫ציור מקרה מדגים את כוחה של האמנות כתרפיה וככלי הדרכה למטפל‬
‫הוא מציע כלי עבודה למטפלים ודרך להבנת המתרחש בטיפול מנקודת התבוננות רטרוספקטיבית‪.‬‬
‫ציור – המקרה מקפיא חוויה בטיפול ודרכו ניתן להבין את מערכת היחסים בין המטפל למטופל‪.‬‬
‫באמצעות ציור‪ -‬מקרה צפים חומרים וצורות כתיעוד לצמתים המשמשים כלי הדרכה‪.‬‬
‫ציור מקרה יעלה את תופעת המטופל המיוחד‪ ,‬קווים לדמותו הסיבות לתופעה והשלכותיה‬
‫המונח ציור‪-‬מקרה קיבל השראתו מ‪ ;Case study -‬תיאור‪ -‬מקרה‪ ,‬במונח שטבעתי‪ ,‬הכוונה היא‬
‫לעיבוד של תהליך טיפולי באמצעות יצירה‪.‬‬
‫הדיאלוג הנוצר בין המילה הכתובה לבין היצירה תורם תרומה משמעותית‪.‬‬
‫במהלך הסדנה‬
‫•‬
‫ניצור ציור‪-‬מקרה של רגע משמעות‪ ,‬חוויה טיפולית‪ ,‬מטופל שיבחר כל משתתף ‪ ‬‬
‫•‬
‫נכתוב כתיבה קצרה תוך התבוננות ביצירה ברוח הפנומנולוגיה ‪ ‬‬
‫•‬
‫נחווה באופן מעשי מה הוא ציור מקרה תוך שנדון בתופעה של המטופל המיוחד‬
‫רשימות קריאה‪:‬‬
‫• גלדוול מ‪ .(2005) .‬ממבט ראשון שבריר השנייה בו אנו מקבלים החלטות‪ .‬כתר‬
‫• פולמן‪ ,‬פולנסקי )‪ .(2009‬ואלס עם באשיר‪ .‬הסרט‪.‬‬
‫• פלסטינר מ‪ .‬לוונטל )‪ .(1997‬מציירת את חייה שרלוטה סלומון בצל הנאציזם תרגום תמר סטן‪.‬‬
‫הוצאת מבע‪.‬‬
‫• פלורנטל‪ ,‬ע‪ .(2009) .‬בית לכאב ציור מקרה‪ -‬תיאור מקרה יצירתי כלי השראה ועבודה למטפל‪.‬‬
‫הוצאה עצמית‪ .‬תולעת ספרים‪.‬‬
‫‪• Casement, P. (1990). Further Learning from the Patient. London: Routledge‬‬
‫‪Casement, P. (1999). On Learning from the Patient. London: Routledge.‬‬
‫‪• Finn, M. G., Ph.D Sperling, M.B. Ph.D. (1991). Therapists' Representations of‬‬
‫‪Psychotherapy 'Special Patients'. Contemporary Psychotherapy, 27 (3).‬‬
‫‪• Irwin, R. L. Cosson, A. D. (2004). A//R/tography Rendering Through Arts-Based‬‬
‫‪Living Inquiry. Pacific Educational Press Vancouver, Canada.‬‬
‫‪• Kahlo A.K. (2002). Frida Kahlo 1907-1954 -Pain and Passion. Koln: Tachen.‬‬
‫‪• Main, T.F. (1957). The Ailment. British Journal Medicine Psychology, xxx (3),‬‬
‫‪30:129-145).‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫מטפלת באומנות מדריכה‪ ,‬מרצה במכללת לוינסקי לחינוך‪ ,‬מעבירה פרקטיקום בבית ברל‪,‬‬
‫מנהלת את 'סטודיו משאבים' בהוד השרון‪ ,‬מעבירה מפגשים חד פעמיים בנושא 'קבלת החלטות‬
‫ופתרון דילמות באמצעות יצירה'‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬טל'‪ 054-4744294 , 09-7426936 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 46‬‬
‫‪ ‬‬
‫כיתת אמן מתמשכת ‪ :3‬דיאלוגים בתנועה ומגע‬
‫אריה בורשטיין ‪ -‬סדנת תנועה‬
‫פרופ' בן‪-‬עמי שרפשטיין כורך את כותרת ספרו "ספונטניות באמנות" בכותרת המשנה "אלתור‪,‬‬
‫תנועה‪ ,‬תמימות‪ ,‬טירוף‪ ,‬הפתעה‪ ,‬ליצנות‪ ,‬השראה"‪ .‬כאשר אנו מצרפים את כל הנ"ל בהקשר של‬
‫סדנה קצרה בתנועה וקונטקט‪-‬אימפרוביזציה‪ ,‬קשה לנבא או להגדיר מראש מה יתהווה‪.‬‬
‫אימפרוביזציה בהגדרה הינה אמנות הבלתי צפוי והבלתי ידוע‪.‬‬
‫הפרמטרים איתם נעבוד בסדנה באופן זה או אחר יכללו‪ :‬היכרות וחימום גופני‪ ,‬משחקי תנועה‬
‫ודיאלוגים תנועתיים במגע‪ .‬לעיתים נצפה זה בזה‪ ,‬ולעיתים )אך לא יותר מדי( נשתף ונעבד משהו‬
‫מהחוויה‪ .‬נדגיש את החוויה כשלעצמה‪ :‬התנועתית‪ ,‬הפיזית‪ ,‬הדיאלוגית‪.‬‬
‫אודות המנחה‪ :‬‬
‫רקדן‪ ,‬כוריאוגרף ומורה למחול‪ ,‬לתנועה ולאימפרוביזציה‪ BA .‬מאוניברסיטת ת"א )‪MFA .(1978‬‬
‫במחול מ‐‪ ,Smith College‬ארה"ב )‪ .(1989‬מ‪ 1985-‬רוקד ומופיע בקונטקט‪-‬אימפרוביזציה‪ ,‬ומלמד‬
‫קונטקט בסמינר הקיבוצים מ‪ .1991-‬יצר למעלה מ‪ 60-‬עבודות למחול ולתיאטרון ככוריאוגרף עצמאי‪,‬‬
‫והופיע במופעי אימפרוביזציה רבים במסגרות שונות‪ .‬יצר והופיע בישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬יפן ואירופה‪.‬‬
‫מלמד תנועה‪ ,‬אימפרוביזציה וקונטקט‪-‬אימפרוביזציה לרקדנים ולשחקני תיאטרון בסמינר הקיבוצים‪.‬‬
‫מטפל גשטאלט גופנפש ‪ ,Body-Process‬ומלמד במכון הגשטאלט של קליבלנד ובאוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪/‬פקס‪ ,03-6994843 :‬טל'‪ ,050-5736705 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ 47‬‬
‫‪ ‬‬
‫כיתת אמן מתמשכת ‪ :4‬מפגש בין "אחרים" במרחב התיאטרוני ‪ ‬‬
‫פיטר הריס ‪ ‬‬
‫המרחב התיאטרוני הוא מרחב של יצירה המשתמש בכלים ובשפה שמשחררים את המשתתף‬
‫מהדפוסים ודרכי התקשורת הקוגניטיביים והלשוניים המוכרים לו‪ .‬הכלים והמוסכמות של‬
‫התיאטרון ‪ -‬מרחב ה"כאילו" )‪ ,(as-if‬הגוף‪ ,‬הקול‪ ,‬הקומפוזיציה‪ ,‬הדיאלוג‪ ,‬האימפרוביזציה‪,‬‬
‫האימאז'ים הויזואליים‪ ,‬הדמויות והמטאפורה‪ ,‬מבליטים קשת רחבה של יכולות ומחברים בין חברי‬
‫הקהילה על בסיס היכולת של כל אחד להיות יוצר‪ ,‬תורם‪ ,‬אומן‪.‬‬
‫המרחב התיאטרוני מזמן מפגשים בין האדם לעצמו ובין אחרים‪ ,‬מפגשים שיכולים לשנות עמדות‬
‫ותפיסות מוטות ‪ Bias ‬ושיפוטיות ביחס לאחר מתוך הבנת מקורותיהם בנו‪.‬‬
‫בסדנה נתנסה בתרגילים ותהליכים שפיתחתי בשנות עבודתי בתיאטרון הקהילתי ובמיוחד בעבודתי‬
‫עם אוכלוסיות מקוטבות‪ :‬ערבים ויהודים‪ ,‬חברה רב תרבותית‪ ,‬אסירים וסטודנטים‪ ,‬נגמלים‬
‫וסטודנטים‪ .‬התרגילים יבחנו שאלות של זהות‪ ,‬אפליה‪ ,‬דיאלוג בין אישי ובין קבוצתי השתקפות‬
‫באחר‪ ,‬הכלתו וקבלתו‪.‬‬
‫בתכנית‪:‬‬
‫‪ .1‬התנסות בשפה ובכלים של השחקן ‪ -‬גוף‪ ,‬רגש ומחשבה ובתכונות המרחב הדרמתי‪.‬‬
‫‪ . 2‬צפייה בחומרים ויזואליים מעבודתי וראיונות עם משתתפים שמשקפים את התהליך‪.‬‬
‫‪ .3‬מפגש ושיח עם "שחקנים" ‪ -‬סטודנטים שהשתתפו בפרויקט "מגע בין קבוצתי במרחב האסתטי"‬
‫שישתתפו בסדנה וישתפו בחוויותיהם בדיון‪.‬‬
‫‪ .4‬חשיפה לחומרים עיוניים מתחום התיאטרון החברתי ותיאוריית הזהות החברתית‪ ,‬על פיהם ניתן‬
‫לבחון את התהליכים ההתנסותיים‪.‬‬
‫‪ .5‬דיאלוג בשאלה "כיצד עוקפת החוויה התיאטרונית את האיום שבטיפול?"‪.‬‬
‫* נא לבוא בבגדים נוחים‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫• אלפי‪ ,‬י‪ ,(1983) .‬התיאטרון הקהילתי‪ .‬ירושלים‪ :‬דומינו‪.‬‬
‫• טסלר‪ ,‬א‪ ,.‬הריס‪ ,‬פ‪ ,.‬ואלון‪ ,‬חץ )‪ .(2006‬תיאטרון אסירים וסטודנטים בבית הסוהר‪ :‬תהליך‬
‫תיאטרוני וקבוצתי כטיפול עקיף‪ .‬בהוצאת שרות בתי הסוהר‪ ,‬דוברות‪.‬‬
‫‪Boal, A. (1985). Theatre of the Oppressed. New York: Theatre Communications‬‬
‫‪Group.‬‬
‫‪Lev-Aladgem, S. (fall 2004). “Whose Play Is It?” The drama Review 48, 3 (T183).‬‬
‫‪Nicholson, H. (2005). Applied Drama, Palgrave: Macmillan.‬‬
‫‪Tropp, L.R., Pettigrew, T.F. (December 2005). “Relationships Between Intergroup‬‬
‫‪Contact and Prejudice Among Minority and Majority Status Groups“, Psychological‬‬
‫‪Science, 16(12): 951–957.‬‬
‫‪Schoem, D. & Hurtado, S. (Eds.) (2001), Inetrgroup Dialogue, Michigan.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫על המנחה‪:‬‬
‫מרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬מנחה ויוצר בתחום התיאטרון החברתי והקהילתי‬
‫מזה ‪ 35‬שנה‪ .‬בעשר השנים האחרונות מתמחה בתיאטרון כיוצר דיאלוג בין "אחרים"‪ :‬ערבים‬
‫ויהודים‪ ,‬חברה רב תרבותית‪ ,‬אסירים וסטודנטים‪ ,‬נגמלים וסטודנטים‪ ,‬כותב דוקטוראט אינטר‪-‬‬
‫דיסציפלינארי העוסק במפגש בין קבוצות מקוטבות במרחב התיאטרוני "מגע בין קבוצתי במרחב‬
‫האסתטי"‪.‬‬
‫ליצירת קשר ‪ :‬טל'‪ 054-4729137 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 48‬‬
‫‪ ‬‬
‫סדנה מתמשכת ‪ :7‬גשטלט כציר להתבוננות והבניית תהליך "טיפול יצירתי"‬
‫אבי הדרי‬
‫ההתנסות היצירתית והחוויה מהווים צירי עבודה מרכזיים בגשטלט‪ .‬סדנה זו תציג מספר מונחי יסוד‬
‫– דמות ורקע‪ ,‬מעגל ההתנסות‪ ,‬מגע‪ ,‬פולאריות ותדגים דרך בה הם יכולים לעזור למטפל להתבונן‬
‫ולהבנות תהליכי עבודה יצירתיים‪ .‬הסדנה תשלב התנסות חווייתית יצירתית בתיאוריה והמשגה‪.‬‬
‫היא תפעל "בכאן ועכשיו" ותשלב מתחומי האומנות השונים‪ ,‬בגישת האינטר‪-‬מודל‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Zinker. J. (1977). Creative Process in Gestalt Therapy. New York: Brunner.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫דרמה תרפיסט‪ ,‬גשטלטיסט‪ ,‬מנחה קבוצות ובמאי תיאטרון‪ .‬מדריך בכיר בדרמה תרפיה ובגשטלט‪.‬‬
‫מלמד בתוכנית הטבע‪-‬תרפיה ובלימודי ההמשך בטיפול יצירתי ביחידה ללימודי המשך והשתלמויות‬
‫בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬סמינר הקיבוצים ות‪.‬ל‪.‬מ‪,.‬‬
‫לשעבר מנהל החוג לדרמה תרפיה בלסלי קולג'‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-4567968 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 49‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫סדנה מתמשכת ‪RIGHT AND/OR GOOD? :8‬‬
‫שיטות ביצירה והבעה כדי להעמיק ולהרחיב את המודעות האתית בין אנשי מקצוע שבבריאות‬
‫הנפש‪.‬‬
‫יהודית סיאנו‬
‫"מי הוא אדם חכם?‬
‫זה שכמו נגן ג'אז מנגן לפי תווים כתובים‪,‬‬
‫אבל הוא רוקד סביבם‪ ,‬וממציא צירופים שונים‬
‫שתואמים את המצב ואת בני האדם הנוגעים לעניין‪".‬‬
‫‪Barry Schwartz,‬‬
‫‪TED talks, February 2009‬‬
‫כאשר אנחנו יכולים לפתור סוגיה אתית באמצעות קריאת הכללים האתיים‪ ,‬או בזכות ידיעתנו את‬
‫החוק‪ ,‬אז אנחנו יודעים צדק‪ ,‬יודעים מה נכון ויכולים להמשיך בעבודתנו‪.‬‬
‫אך מה הדין ב"אזור האפור"? או איך לנהוג כשיש פער בין קוד וחוק לבין הלב?‬
‫איך נתרגל לחשיבה אתית )חוקים חוסכים מאתנו את החשיבה!( אם דברים מסתבכים או‬
‫מתקלקלים כפי שהם עושים לעיתים?‬
‫השיטות שברצוני להראות לכם פותחו כדי לחדד את המודעות לסוגיות אתיות ולהבנה שדרכים‬
‫רבות קיימות כדי להתמודד עם בעיות באופן מוסרי ומצפוני‪.‬‬
‫התכנית‪ :‬הרצאה‪ ,‬סדנה ודיון‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫הקניית שיטות יצירתיות להרחבת המצפוניות האתית )דרכים צודקות או טובות?(‬
‫איך להשתמש במיומנויות מוסריות כדי לשרת מטרות מוצדקות‬
‫ניגע בנושאים כמו תשוקה‪ ,‬חמלה ואינטואיציה‬
‫הדיון כשיטה להעשרת החשיבה האתית)‪. (Debate‬‬
‫רשימת קריאה‪:‬‬
‫• סיאנו‪ ,‬י‪ ,.‬חזות‪ ,‬ת‪ .(2003) .‬כללי אתיקה לאיגוד י‪.‬ה‪.‬ת‪ – .‬הצעה‬
‫• חזות‪ ,‬ת‪ ,.‬סיאנו‪ ,‬י‪ (2003) .‬סוגיות אתיות בטיפול באמצעות אמנויות‪ .‬פרק מתוך הספר‪.‬‬
‫• שפלר‪ ,‬ג‪ ,.‬אכמון‪ ,‬י‪ ,.‬וייל‪ ,‬עורכים )‪ .(2007‬סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫• סיאנו‪ ,‬י‪ .(1998) .‬השותף השלישי בחדר הטיפול‪ .‬דיון בסוגיות אתיות והצעות ליישום כללי‬
‫אתיקה מקצועית למטפלים באמצעות יצירה והבעה‪ .‬עבודה במסגרת סמינריון‪ :‬המטפל בעבודה‬
‫טיפולית אצל פרופ' יוסף גוטמן‪ .‬אוניברסיטת חיפה‬
‫• כשר‪ ,‬א‪ ,.‬עורך )‪ .(1999‬משמעות החיים‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז‪.‬‬
‫‪• Bruce, L.M. (2000). Ethical Issues in Art Therapy. Illinois: Charles C Thomas‬‬
‫‪Publisher, LTD. Springfield. Illinois. U.S.A.‬‬
‫‪• Dokter, D. (Ed.). (1998). Art therapists, refugees and migrants: Reaching across‬‬
‫‪borders. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers.‬‬
‫‪• Hiscox, A.R. & Calisch, A.C. (Ed.). (1998). Tapestry of cultural issues in art‬‬
‫‪therapy. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers.‬‬
‫‪• Malchiodi, C.A., Riley, S. (1996). Supervision and Related Issues: a Handbook for‬‬
‫‪Professionals. Chicago: Magnolia Street Publishers.‬‬
‫‪• Sheldon, B. Kopp (1972). If you meet Buddha on the road, kill him! Palo Alto:‬‬
‫‪Science and Behavior Books.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫תרפיסטית באמצעות אמנות חזותית ומדריכה רשומה‪ ,‬יו"ר ועדת אתיקה בי‪.‬ה‪.‬ת‪.‬‬
‫עובדת בסטודיו לטיפול באמנות עם נוער ומבוגרים צעירים ומדריכה מטפלים מתחומים שונים‬
‫במסגרות שונות‪ ,‬כמו זו של חסות הנוער‪ .‬מלמדת בארץ ובחו"ל נושאים כמו התבגרות‪ ,‬טראומה‬
‫ואתיקה בטיפול באמנות‪ .‬פרסומים בכתבי עת של י‪.‬ה‪.‬ת‪ .‬וסחי"ש‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 04-8252802 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 50‬‬
‫‪ ‬‬
‫סדנה מתמשכת ‪ :9‬סיפור יונה כמטאפורה למסע אל תוך הנפש‬
‫גלילה אורן‬
‫הסדנה מבוססת על עבודה בקורס פסיכולוגיה ותיאטרון שפיתחתי עם ד'ר אביגייל מור ומר רונן‬
‫קובלסקי בלימודי דרמת במכללה האקדמית תל חי‪.‬‬
‫הסדנה מקבלת השראה מתפיסתה של ד'ר ג‪ .‬מקדוגל כפי שבאה לידי ביטוי בספרה תיאטרוני הנפש‪.‬‬
‫)‪(1999‬‬
‫על‪-‬פי תפיסה זו מועלים בתוך הנפש וללא ידיעת האדם כל הזמן מחזות שקשורים לחוויות ילדות‬
‫שתובעים "במה וקהל"‪ .‬היות והאדם לא מודע לקיומם‪ ,‬הם משוחזרים ביחסים בין אישיים בבגרות‪,‬‬
‫עד שהאדם מתחיל להסתכל עליהם ולתת להם במה וקהל בתוך עצמו‪.‬‬
‫בסדנה זו נשתמש בסיפור יונה הנביא כמטאפורה לאדם שבורח מתיאטראות הנפש של עצמו‪ ,‬ונזרק‬
‫נגד רצונו למסע של גילוי עצמי‪ ,‬דרך דיכאון וזעם למציאת החמלה והנחמה‪.‬‬
‫הסדנה תפעל בתוך מסגרת הסיפור ובשפת התיאטרון‪ ,‬בתנועה‪ ,‬כתיבה ודרמה‪ .‬נעבור דרך שלבי‬
‫התפתחות המשחק של פרופ' סו ג'נינגס ונחקור את התפקידים ותתי התפקיד על פי תיאורית‬
‫תפקיד של פרופ' לנדי‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫•‬
‫מקדוגל‪ ,‬ג'‪ .(1999) .‬תיאטרוני הנפש‪ .‬הוצאת דביר‪ .‬‬
‫•‬
‫התנך ספר יונה ‪ ‬‬
‫‪Jennings, S. (1995). Drama therapy with children and adolescents. Routledge.‬‬
‫•‬
‫‪Landy, R. (1993). Persona and performance. Guilford.‬‬
‫•‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫דרמה תרפיסטית בכירה‪ ,‬מדריכה ומורה‪ .‬מראשוני הדרמה תרפיסטים בארץ‪.‬‬
‫מרכזת תוכנית הכשרה לדרמה תרפיה של המכללה האקדמית תל חי –במרכז‪ ,‬ומלמדת בתוכניות‬
‫הכשרה נוספות לטיפול בהבעה ויצירה‪ .‬מטפלת בילדים ומבוגרים בקליניקה פרטית‪ ,‬מנחה סדנאות‬
‫דרמה תרפיה וכותבת מאמרים בנושא הדרמה תרפיה והטיפול במשחק‪.‬‬
‫ליצירת התקשרות‪:‬‬
‫טל'‪ 09-9503673 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ 51‬‬
‫‪ ‬‬
‫סדנה מתמשכת ‪ :10‬מוסיקה והעולם הפנימי – סדנת הכרות עם תחום הטיפול‬
‫במוסיקה‬
‫דוד שורץ‬
‫בסדנה נאפשר למוסיקה מכלים ומקצבים מגוונים להיכנס לאוזניים שלנו ומשם לגוף כולו‪ .‬נשים לב‬
‫מה "המוסיקה" עושה לנו בפנים – מה "היא" אומרת ומלמדת אותנו‪...‬‬
‫נתנסה בנגינה בכלי מוסיקה פשוטים‪ ,‬שלא דורשים שום מיומנות מוסיקלית או ניסיון בנגינה‪.‬‬
‫בצורה רכה ניכנס לתוך עולם הצלילים ודרכו נדלה תובנות ולמידה עצמית‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Kenny, C. (Ed.) (1995). Listening, Playing, Creating. New York: State University of‬‬
‫•‬
‫‪New York Press.‬‬
‫‪Pavlicevic, M. (1999). Music Therapy – Intimate Notes. London and Philadelphia:‬‬
‫‪Jessica Kingsley Publishers.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫דוד שוורץ‪ ,MA ,‬מטפל מוסמך במוסיקה‪ ,‬פסנתרן‪ ,‬מורה לאלתור חופשי‪ ,‬מנהל התכנית להכשרת‬
‫מטפלים במוסיקה במכללת דוד ילין‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-5844401 :‬דוא"ל‪ [email protected] :‬‬
‫‪ 52‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫סדנה מתמשכת בטבע ‪ :11‬כשהטיפול באומנויות יוצא לטבע‪...‬‬
‫מאיה טיירי‬
‫התהליך היצירתי‪ ,‬הטקס והעבודה הלא מילולית נמצאים בלב הטבע תרפיה ) ‪Berger & McLeod ‬‬
‫‪ .(2006‬לכן ניתן להתייחס אליה לא רק כתיאוריה ופרקטיקה עצמאיים אלא גם כהרחבה של גישת‬
‫שילוב האומנויות והדרמה תרפיה לטבע )‪ .(Berger, 2009‬תוך כדי התייחסות למונח "הקשר‬
‫המשולש מטפל‪-‬מטופל‪-‬טבע" הסדנה תשלב מצבים בהם הטבע יהווה רקע ותפאורה לתהליך ורגעים‬
‫אחרים בהם הקשר עם הטבע יהווה את צירה המרכזי‪ .‬היא תתבונן בעמדה המשתנה שהמנחה יכול‬
‫לקחת בתהליך‪ ,‬מכזה שנמצא במרכזו לאחד שמהווה מיכל ועד לתהליך שמרחש עם הטבע‪ .‬הסדנה‬
‫תשלב תנועה בין המדיומים השונים של האומנות ותדגים כיצד הטבע יכול להשתלב ולהרחיב את‬
‫התהליך‪ .‬היא תשלב התנסות בהמשגה ותכלול הליכה ושהייה‪ ,‬לבד וביחד בטבע‪.‬‬
‫•‬
‫הסדנה תתקיים בפארק הירקון בשעות ‪15:30-11:40‬‬
‫•‬
‫ההגעה לסדנה אל הסדנה והחזרה ממנה למופע הסיום – באחריות בלעדית של כל משתתף‪ .‬הכנס‬
‫אינו מספק הסעה! ‪ ‬‬
‫•‬
‫יש צורך בבגד נוח להליכה ולפעילות בטבע‪ ,‬תרמיל נוח לנשיאה על הגב‪ 2 ,‬ליטר מים וכובע‪ .‬ארוחת‬
‫צהרים ארוזה תינתן ע"י הכנס‪ .‬‬
‫•‬
‫מפגש בקצה הדרום מערבי של חניון פארק הירקון – מול הלונה‪-‬פארק ומאחורי תחנת הדלק "פז"‪.‬‬
‫בשעה ‪11:30‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework‬‬
‫•‬
‫‪for practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94.‬‬
‫‪Berger, R. (2009). Nature Therapy – Selected Articles. (2009). The Nature‬‬
‫•‬
‫‪Therapy Center.‬‬
‫על המנחה‪:‬‬
‫מנחת קבוצות בטבע‪-‬תרפיה ומדריכת טיולים בהודו‪ .‬מנחה במרכז לטבע‪-‬תרפיה ובתוכנית להכשרת‬
‫מנחי קבוצות בטבע‪-‬תרפיה‪ ,‬היחידה ללימודי החוץ והשתלמויות‪ ,‬ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב‬
‫שאפל‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪ :‬‬
‫פרטי התקשרות‪ :‬טל'‪ 054-5429941 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 53‬‬
‫‪ ‬‬
‫סדנה מתמשכת בטבע ‪ :12‬בית בטבע‬
‫ענת אור‪-‬מורג‬
‫"בית בטבע" הוא אחד מהמודלים הבסיסיים של הטבע‪-‬תרפיה )‪Berger 2008, Berger & McLeod ‬‬
‫‪ .(2006‬הוא מזמין את המטופל ליצור את ביתו בטבע‪ ,‬תוך שימוש בחומרים הנמצאים בסביבה ותוך‬
‫התייחסות אליה‪ .‬ההתייחסות וההתערבות הטיפולית יכולות להיות מגוונות ולהתייחס להיבטים‬
‫דינאמיים‪ ,‬יצירתיים‪-‬אומנותיים ו‪/‬או כאלו הנוגעים ביחסים שבין "הבית" לטבע‪.‬‬
‫כוחות הטבע משפיעים על היצירה‪ ,‬על הבית ומשנים אותו ‪ -‬הגשם והטל‪ ,‬הרוחות והשמש‪ .‬באופן‬
‫זה העבודה "בבית בטבע" מזמינה את המטופל לחוות את עצמו "בעולם האמיתי"‪ ,‬כחלק מהיקום‬
‫ומתהליכי ההשתנות שהוא כולל‪ .‬תהליך זה מאפשר למידה מיוחדת‪ ,‬שונה מזו שמתקיימת בעבודה‬
‫בתוך החדר – הסטאטי‪ ,‬הסגור והמוגן‪.‬‬
‫בסדנה תינתן למשתתפים הזדמנות להכיר ולחוות את המודל ולתהות דרכו על האופן שבו העבודה‬
‫בטבע יכולה להשתלב ולהעצים את "הטיפול היצירתי"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫הסדנה תתקיים בפארק הירקון בשעות ‪15:30-11:40‬‬
‫•‬
‫ההגעה לסדנה אל הסדנה והחזרה ממנה למופע הסיום – באחריות בלעדית של כל משתתף‪ .‬הכנס‬
‫אינו מספק הסעה‪ .‬‬
‫•‬
‫יש צורך בבגד נוח להליכה ולפעילות בטבע‪ ,‬תרמיל נוח לנשיאה על הגב‪ 2 ,‬ליטר מים וכובע‪ .‬ארוחת‬
‫צהרים ארוזה תינתן ע"י הכנס‪ .‬‬
‫•‬
‫מפגש בקצה הדרום מערבי של חניון פארק הירקון – מול הלונה‪-‬פארק ומאחורי תחנת הדלק "פז"‪.‬‬
‫בשעה ‪11:30‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Berger, R. (2008). Building a home in nature: an innovative framework for practice.‬‬
‫•‬
‫‪Journal of Humanistric Psychology, 48 (2), 264-279.‬‬
‫‪Berger, R. & McLeod, J. (2006). Incorporating nature into therapy: a framework for‬‬
‫‪practice. The Journal of Systemic Therapies, 25(2), 80-94.‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫עובדת סוציאלית‪ ,M.S.W. ‬מנחת קבוצות בטבע‪-‬תרפיה‪ ,‬מטפלת ב"מרכז ילדים הורים" שבמחלקת‬
‫הרווחה בפרדס חנה‪-‬כרכור‪ .‬בעלת ניסיון רב בטיפול במשפחות במצוקה ובילדים בסיכון‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪052-5017135 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected] :‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 54‬‬
‫‪ ‬‬
‫•‬
‫סדנה מתמשכת ‪ :13‬תיאטרון פלייבק‬
‫הטקס‪ ,‬ההופעה והמעבר בין התפקידים‪ ,‬כמקדמים תהליך אישי וקבוצתי מרפא‬
‫פזית אילן ברקוביץ‬
‫תיאטרון הפלייבק )‪ ,(PLAYBACK THEATRE‬פותח בשנות ה ‪ 70‬על ידי ג'ונתן פוקס בארה"ב‪ .‬עיקרו‬
‫בהחזרה דרמטית של סיפורים אישיים למספר ולמשתתפים האחרים‪ .‬הוא מהווה מסגרת בעלת‬
‫כללים פשוטים וברורים – טקס ‪ -‬שבתוכו מתקיים מרחב עצום לתהליכים אומנותיים‪/‬נפשיים‪.‬‬
‫במקורו‪ ,‬מדובר בכלי פרפורמטיבי‪ ,‬אך ניתן להשתמש בו ככלי תהליכי ‪ -‬טיפולי המקיים את אותם‬
‫מרכיבים טקסיים והופעתיים‪ ,‬בעלי השפעה מרפאה‪ ,‬הן לצופה )מספר או קהל( והן לשחקן‪.‬‬
‫הפלייבק מאפשר התנסות בתפקידים שונים הן במערך הטקסי של הפלייבק )מספר‪ ,‬שחקן‪ ,‬קהל‪ ,‬נגן(‬
‫והן בדמויות שונות על הבמה‪ .‬התנסות בתפקידים שונים נתפשת כמרכיב חשוב בבריאות הנפשית‪,‬‬
‫בתיאוריות בדרמה תרפיה כמו גם בתיאוריות מתחום הטיפול הקבוצתי‪.‬‬
‫בסדנה נתנסה בעבודה במבנה הטקסי של תיאטרון הפלייבק על תפקידיו השונים ונעמוד על יחודו‬
‫של כלי זה ככלי טיפולי קבוצתי ואישי‪ ,‬תוך חיבור לתיאוריות‪ ,‬בעיקר מתחום הדרמה תרפיה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫‪Salas, J. (2000). Playback Theatre: A Frame for healing. In Johnson, D.R. & Lewis,‬‬
‫•‬
‫)‪P. (Eds.). Current Approaches in Drama Therapy (pp.288-302‬‬
‫‪Landy, R.J. (2000). Role Theory and the Role Method of Drama Therapy. In‬‬
‫•‬
‫‪Johnson, D.R. & Lewis, P. (Eds.). Current Approaches in Drama Therapy (pp.50‬‬‫)‪69‬‬
‫•‬
‫לוברני רולניק‪ ,‬נ‪ .(2009) .‬חיים בתוך סיפור‪ ,‬תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזציה‪ .‬תל אביב‪,‬‬
‫הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת‪ .‬‬
‫אודות המנחה‪:‬‬
‫מטפלת בדרמה )‪ (.M.A‬ומדריכה‪ .‬מנחה ושחקנית תיאטרון פלייבק – בקבוצת תיאטרון הפלייבק‬
‫"מראות"‪ .‬יו"ר פורום מנחי הפלייבק בארץ‪ .‬מלמדת בתכנית להכשרת מטפלים בדרמה של מכללת‬
‫תל‪-‬חי ובמכללת איסיס ישראל לפסיכודרמה‪ .‬מנחה סדנאות פלייבק בכנסים‪ .‬מתמחה בטיפול‬
‫משפחתי ופסיכותרפיה זוגית בביה"ח הפסיכיאטרי לב השרון‪ .‬מטפלת במסגרות ציבוריות ובקליניקה‬
‫פרטית בהרצליה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫טל'‪ 054-4930711 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ 55‬‬
‫‪ ‬‬
‫שפת המטפל היא אמנות‪ :‬התערוכה ‪ ‬‬
‫אוצרת התערוכה‪ :‬יעל בר לב‬
‫מתוך תפיסה הרואה קשר הדדי בין הזהות המקצועית לאישית ובין היוצר ליצירתו‪ ,‬ומתוך הכרה‬
‫בשפת המטפל כאומנות ובאומנות כשפה‪ ,‬תוצג בכנס תערוכה אשר תציג יצירות של מטפלים‬
‫בהבעה ויצירה‪ ,‬ברישום‪ ,‬ציור‪ ,‬צילום‪ ,‬קולאז' והדפס‪.‬‬
‫רשימת המציגים‪:‬‬
‫קרן אבידן‬
‫ענת בוצר‬
‫רויטל ברבסטר‬
‫מיה גרונר‬
‫נועה גז‬
‫לילך ורצברגר‬
‫שרה טוב‬
‫רויטל טוריצקי‬
‫ענת טיף‬
‫מאיה טל‬
‫גבריאל מאורר‬
‫מיכל מור‬
‫טלי נתנוב‬
‫הדס סנדרוביץ‬
‫לנא עראף‬
‫עליזה פלורנטל‬
‫עינת פלמה‬
‫עדינה קיי‬
‫דפנה קפה‬
‫מירב תמיר‬
‫‪ 56‬‬
‫‪ ‬‬
‫קולאג' אוטוביוגרפי ‪ -‬מפגש תיאטרוני אינטימי‬
‫על הבמה‪ ,‬ארבע נשים‪ ,‬דרמה תרפיסטיות מספרות סיפורן‪...‬‬
‫ארבע הצגות אוטוביוגרפיות‪ ,‬שנכתבו והועלו במסגרת סיום לימודי הדרמה תרפיה במכללת תל‪-‬חי‬
‫‪ – 2007-2009‬שלוחת תל‪-‬חי‪ ,‬מג'אר והכפר הירוק‪.‬‬
‫זו הפעם הראשונה‪ ,‬שהן מוצגות מחוץ לכותלי תכניות ההכשרה‪ ,‬לעיני קהל שבא להיות עד‪ ,‬ולשמוע‬
‫ולחזות – סיפור חיים‪...‬‬
‫מראה‪ ,‬מראה שעל הקיר‬
‫גבי מרקוס‪-‬רוזנר‬
‫ילדה מחפשת זהותה‪...‬‬
‫מי משתקפת מהמראה‪:‬סינדרלה או ברבי?‬
‫מסע עם ציפורים‪ ,‬פיות ונסיך מובילות אותה אל השאלה‪,‬‬
‫האם יהיה לה אומץ להסתכל במראה‪ ,‬לפגוש את עצמה?‬
‫על היוצרת והמציגה‪ :‬דרמה תרפיסטית‪ ,‬בוגרת החוג לתיאטרון וחינוך באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫דוא"ל‪ [email protected] :‬טלפון‪.0528-522102 :‬‬
‫התקדמות אחורה‬
‫היאם מחאמיד‬
‫מי יפסיק את הרכבת?‬
‫עוד רגע קטן‪ ...‬אבא וילדה‬
‫אני אצליח?‬
‫על היוצרת והמציגה‪ :‬עובדת סוציאלית ודרמה תרפיסטית‪ .‬מנהלת היחידה לטיפול באלימות באום‬
‫אל פחם ומדריכה במחלקת הרווחה באום אל פחם‪.‬‬
‫דוא"ל‪ [email protected] :‬טלפון‪050-2040782 :‬‬
‫רוקדת עם זאבים‬
‫רחלי ליבר‬
‫"ותצילינו מכף כל אויב ואורב וליסטים וחיות רעות בדרך ומכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות‬
‫לעולם‪"...‬‬
‫ילדה‪-‬אישה‪ ,‬אישה‪-‬ילדה‪ ,‬יופי מסוכן‪ ,‬פיתוי ואשמה‪ ,‬להיות בלי גוף‪ ,‬רק נשמה‪ ,‬טהורה צחה ברה‪,‬‬
‫כיפה אדומה לבדה ביער‪ ,‬רק שישמור עליה מכל רע‪....‬‬
‫כשיורדים מהשביל והגבולות לא ברורים איך מוצאים את הדרך חזרה?‬
‫על היוצרת והמציגה‪ BA :‬בספרות ותעודת הוראה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬דרמה תרפיסטית‪,‬‬
‫שחקנית פלייבק בקבוצת נגיעות ואמא לשניים‪.‬‬
‫דוא"ל‪ [email protected] :‬טלפון‪054-7633552 :‬‬
‫‪ 57‬‬
‫‪ ‬‬
‫אימא'לה‬
‫נועה שפי‬
‫דרך אוסף תמונות מתקופות חיים שונות נבחנת מערכת היחסים בין ילדה לבין אימא חולה במאניה‬
‫דפרסיה‪ .‬מה מאפשר לגדול בתוך מציאות כזו ועדיין להרגיש בטוחה‪ ,‬בריאה‪ ,‬נאהבת ומשמעותית?‬
‫ההצגה הועלתה ביוני ‪ .2007‬חודש לאחר מכן‪ ,‬הדפרסיה הכניעה את אימא שלי‪.‬‬
‫היום‪ ,‬שלוש שנים אחרי‪ ,‬ניתנה לי ההזדמנות להעלות את המופע שוב‪ ,‬להמשיך לבחון את השאלה‬
‫ולהתגעגע‪...‬‬
‫על היוצרת והמציגה‪ :‬דרמה תרפיסטית ובעלת תואר ראשון בתיאטרון קהילתי מאוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ .‬מטפלת בילדים ונוער בשילוב הדרכת הורים‪.‬‬
‫דוא"ל‪ [email protected] :‬טלפון‪054-7774444 :‬‬
‫‪ 58‬‬
‫‪ ‬‬