בגיל הרך לסטודנטיות המתכשרות להוראה הוראת תיאטרון בובות במכללה דתית

‫סיפורו של קורס‬
‫הוראת תיאטרו בובות לסטודנטיות המתכשרות להוראה בגיל הר‬
‫במכללה דתית‬
‫ד"ר עידית ליוש‪ ,‬ראש מסלול הגיל הר‪ ,‬מכללת אורות ישראל‪ ,‬אלקנהרחובות‬
‫המאמר פורסם במקור בספר "מאורות ליהודה‪ ,‬פרקי הגות וחינוך" )תשע"ב(‪ .‬אלקנה‪-‬רחובות‪ :‬אורות‬
‫ישראל‪ ,‬וכן ב"הד הגן"‪ ,‬שנה ע"ו‪ ,‬אדר תשע"ב‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫מזה שני רבות אני מלמדת‪ ,‬במכללת אורות ישראל באלקנה‪ ,‬קורס שנקרא "תיאטרו בובות‬
‫לגיל הר"‪ .‬הסטודנטיות הלומדות בקורס מתכשרות להוראה בגני ילדי ובכיתות היסוד בבית‬
‫הספר‪ .‬לרוב אי רקע קוד מתחו כלשהו הקשור לאמנות ואי לה כל כוונה להפו ליוצרות או‬
‫לאמניות‪ ,‬ובוודאי לא לשחקניות או לבובנאיות‪ .‬אבל הקורס הוא קורס חובה‪ .‬כאשר ה נכנסות‬
‫לשיעור הראשו‪ ,‬בתחילת הסמסטר‪ ,‬עוד לפני שהשיעור מתחיל‪ ,‬ה מתחילות למנות בקול את‬
‫"חסרונותיה"‪" :‬יש לי שתי ידיי שמאליות" או‪" :‬אני בכלל לא אוהבת להציג"‪ .‬וג‪" :‬את‬
‫תסתכלי עלי מציגה? כי לפני ילדי זה אחרת"‪ .‬חלק מבררות "למה צרי את הקורס הזה"?‬
‫אחרות מבקשות לדעת אי נקבע הציו‪.‬‬
‫משפטי כאלה לא נאמרי בשו קורס אחר מהקורסי אות אני מלמדת‪ .‬אולי ה מעידי על‬
‫חששות; אולי על חוסר רצו להיכנס לתחו חדש ולא מוכר; אולי על בורות מסוימת ואולי‪,‬‬
‫אפילו‪ ,‬על הפעלת מנגנו הגנה מראש‪ ,‬בבחינת‪ :‬אמרתי ל שאני לא מוכשרת אז אל תאשימי אותי‬
‫א אכשל‪.‬‬
‫מדוע חשוב‪ ,‬לדעתי‪ ,‬ללמד קורס העוסק בתיאטרו בובות במסלול לגיל הר?‬
‫‪1‬‬
‫וג‪ :‬מה קורה לסטודנטיות במהל הקורס?‬
‫"מתי התחיל תיאטרון הבובות"?‬
‫קצת היסטוריה‬
‫תיאטרו הבובות‪ ,‬הנקרא ג בובטרו‪ ,‬הוא אמנות עתיקה ומגוונת מאוד‪ .‬תיאטרו הבובות‬
‫התפתח במקביל לתיאטרו הרגיל ושימש‪ ,‬בכל התרבויות‪ ,2‬לצרכי שעשוע‪ ,‬כחלק מפולח דתי וג‬
‫כאמצעי השפעה וחינו )יחזקאלי‪ ;1988 ,‬עפרת‪ ;2008 ,‬פארי‪ ;2009 ,‬רוזמבלו‪ .(2009 ,‬במזרח‬
‫אסיה תיאטרו הבובות פעיל עוד מימי קד ובארצות אירופה הוא היה נפו( מאוד בימי הביניי‪,‬‬
‫‪ 1‬הכותרות הכתובות בגרשיי ה שאלות שנשאלו על ידי סטודנטיות במהל הקורס‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בתרבות היהודית תיאטרו הבובות לא התפתח‪ ,‬בגלל האיסור של ")א*תַ ע ֲֶ‪,‬ה*לְ ‪ 1‬פֶ סֶ ל ָ‪0‬ל* ְ‪4‬מ‪3‬נָה" )דב' ה' ח'(‪.‬‬
‫להרחבה בנושא בובה ויהדות ראו ע' ‪ 8‬במאמר זה‪.‬‬
‫דר המאה ה *‪ 20‬ועד לימינו‪ .‬עפרת )‪ (2008‬מציי כי כיו מתקיימי באופ תדיר ברחבי העול‬
‫כארבע מאות פסטיבלי בובות )ש‪ ,‬ע' ‪.(18‬‬
‫במהל המאות הרבות‪ ,‬התפתח תיאטרו הבובות בשני מסלולי עיקריי‪ :‬מסלול עממי ומסלול‬
‫מקצועני‪.‬‬
‫*‬
‫במסלול העממי הטקסטי מבוססי על פולקלור‪ ,‬על אגדות ע ועל מעשיות שבתוכ‬
‫מוצפנת מתיחת ביקורת על השלטו ועל הממסד‪ .‬במסלול זה בולט שוני מהותי בי‬
‫תיאטרו הבובות הפועל במזרח הרחוק לבי תיאטרו הבובות הפועל המערב‪ .‬הבובנאי‬
‫במזרח פועל על פי מסורות ותקנוני נוקשי ביותר )יחזקאלי‪ ;1988 ,‬פארי‪ (2009 ,‬ואילו‬
‫במערב הוא פועל ביצירתיות משוחררת ממסורות וממוסכמות‪ ,‬ומגדיר מחדש את‬
‫הגבולות האמנותיי ואת מערכת היחסי בי המפעיל )השחק( לבי הבובה )יחזקאלי‪,‬‬
‫‪ ;1988‬עפרת‪.(2008 ,‬‬
‫*‬
‫במסלול המקצועני*אמנותי התפתחו תיאטרוני הבובות כתיאטרו ממסדי‪ .‬אלו מומנו‬
‫בתחילה על ידי אצילי‪ ,‬שראו בבובטרו אפיק בידורי נוס‪ .6‬במאות מאוחרות יותר‬
‫נתמכו תיאטרוני הבובות המקצועיי בכספי ממשלתיי וחלק א‪ 6‬שימשו לצרכי‬
‫דתיי או תעמולתיי )יחזקאלי‪ ;1988 ,‬עפרת‪ ;2008 ,‬רוזמבלו‪.(2009 ,‬‬
‫במאה ה* ‪ 20‬נתווס‪ 6‬מסלול שלישי לתיאטרו הבובות‪ :‬ניצול הבובטרו למטרות חינוכיות )יואלי‬
‫ויואלי*מולר‪ ,‬התשנ"א; יחזקאלי‪ ;1988 ,‬עפרת‪ .(2008 ,‬על מסלול זה יורחב הדיבור בהמש מאמר‬
‫זה‪.‬‬
‫בתיאטרו הבובות באירופה‪ ,‬בימי הביניי ובתקופת הרנסנס‪ ,‬התפתחו תיאטרוני הבובות בשני‬
‫המסלולי שפורטו לעיל‪ .‬בתיאטרו העממי המפעיל היה מספר שחק*בובנאי יחיד‪ ,‬שהכי את‬
‫הבובות‪ ,‬חיבר את הסיפור והפעיל את התיאטרו‪ ,‬לפעמי יחד ע משפחתו או ע שחקני‬
‫שהתלוו אליו‪ .‬התיאטרו כלל במה קטנה ומתניידת ומספר בובות‪ .‬הבובנאי נדד ממקו למקו‬
‫ע התיאטרו הנייד שלו‪ ,‬והעלה את ההצגה בפני קהל הצופי )יחזקאלי‪ ;1988 ,‬פארי‪ ,‬ח‪.‬ש‪.(.‬‬
‫במקביל לתיאטרו הבובות הנייד הוקמו ג תיאטרוני קבועי שהופעלו על ידי צוות אמני גדול‬
‫יותר‪ ,‬שפעלו בחצרות אצילי ובבתי פרטיי )יחזקאלי‪ ;1988 ,‬עפרת‪ .(2008 ,‬במהל המאה‬
‫ה*‪ 18‬ועד לאמצע המאה ה – ‪ 20‬הל תיאטרו הבובות והשתכלל‪ .‬חוברו אופרות מיוחדות‬
‫לתיאטרוני הבובות והוכנסו חידושי טכניי מרשימי המאפשרי ביצועי מופלאי ועוצרי‬
‫נשימה )יחזקאלי‪ ;1988 ,‬עפרת‪ ;2008 ,‬פארי‪ ;2009 ,‬רוזמבלו‪.(2009 ,‬‬
‫בכל המסלולי ובכל התרבויות תיאטרו הבובות הוא אמנות‪ ,‬ויוצר הבובות הוא אמ‪ .‬הבובה‬
‫היא חפ( דומ והבובנאי הוא המעניק לה חיי‪ .‬אמני הבובטרו‪ ,‬הבובנאי‪ ,‬פיתחו‪ ,‬ומפתחי עד‬
‫היו‪ ,‬סגנונות וטכניקות הפעלה ייחודיות‪ .‬אל הבובנאי מצטרפי לעתי ציירי‪ ,‬פסלי‪,‬‬
‫מוסיקאי וטכנאי שמפיחי חיי בעצמי דוממי‪ ,‬תו שימוש בחומרי מגווני ובטכניקות‬
‫מיוחדות‪ ,‬לשילוב של תנועה‪ ,‬תפאורה‪ ,‬קולות ומוסיקה‪.‬‬
‫והסטודנטיות –‬
‫שומעות את הרקע התיאורטי ודנות בו‪ ,‬קוראות מאמרים בנושא ורואות בובות‬
‫כפפה‪ ,‬מריונטות‪ ,‬בובות צלליות ועוד‪ ,‬ומתנסות בהכנת בובות מחומרים המצויים‬
‫במוסד החינוכי כמו נייר‪ ,‬קרטון‪ ,‬בד וצלחות נייר‪ .‬בשלב הזה הן מכינות בובות‬
‫שגם ילדים צעירים‪ ,‬בהדרכה נכונה‪ ,‬יכולים להכין‪ .‬הן נוכחות לדעת שמספיק‬
‫פרט מהותי אחד על מנת לזהות את הדמות אותה הבובה מייצגת‪ .‬תוך כדי‬
‫ההתנסות הן לומדות את אחד העקרונות המהותיים ביותר בחינוך בגיל הרך‪ :‬לא‬
‫התוצאה היא העיקר אלא התהליך )אלמוג‪ ,‬התשנ"א; דז'אטלובסקי‪Hunt ;1970 ,‬‬
‫‪ .(& Renfro, 1982‬הילד נהנה מעצם העשייה‪ ,‬ומהיצירתיות שהוא יכול להפעיל‪,‬‬
‫גם אם הבובה הגמורה לא יצאה מושלמת )יש לה אוזן נפולה‪ ,‬או עין קצת‬
‫עקומה(‪ ,‬או שהיא לא נראית בדיוק אנטומי כמו הדמות אליה הוא התכוון‬
‫)צפרדע‪ ,‬מלך‪ ,‬או סבתא(‪.‬‬
‫"למה אני צריכה ללמוד תיאטרון בובות"?‬
‫על תיאטרו בובות‪ ,‬ילדי וחינו‬
‫"נחו( מאוד להעלות את ערכ של הבובות בעיני המבוגרי‪ .‬תיאטרו בובות אינו יכול לקוות‬
‫להתקיי במסגרת בתי הספר‪ ,‬כל עוד לא יזכה להערכת האמיתית של המחנכי עצמ" )עפרת‪,‬‬
‫‪ ,2008‬ע' ‪.(162‬‬
‫תיאטרו הבובות נתפס בציבור כמיועד לילדי בלבד‪ ,‬אול זו תפיסה מאוחרת ומוטעית )עפרת‪,‬‬
‫‪ .(2008‬במקור‪ ,‬ההצגות של תיאטרוני הבובות נערכו בשעות היו‪ ,‬בכל מקו שבו נאספו אנשי‪:‬‬
‫כיכרות השוק‪ ,‬ירידי וכפרי )יחזקאלי‪ ;1988 ,‬עפרת‪ ;2008 ,‬פארי‪ ,‬ח‪.‬ש‪ .(.‬הבובטרו‪ ,‬ג העממי‬
‫וג המקצועני‪ ,‬פנה לקהל של מבוגרי‪ ,‬ה מבחינת התכני וה מבחינת השפה‪ ,‬א כי ג ילדי‬
‫נכחו בקהל‪ .‬עפרת )‪ (2008‬מציי כי ההפרדה בי תיאטרו הבובות לילדי לבי תיאטרו בובות‬
‫למבוגרי החלה רק במחצית השניה של המאה ה*‪.19‬‬
‫ע זאת‪ ,‬אי ספק שהקשר של תיאטרו הבובות ע עול הילדי הוא עמוק‪ .‬החל במילה בובה‬
‫)‪ = puppet‬ילדה קטנה‪ ,‬או בובה( והמש בעובדה שלאור כל הדורות הילדי נשארו הקהל‬
‫הנאמ ביותר לסוג תיאטרו זה‪ .‬במסגרת החינוכית נית לפעול ע תיאטרו הבובות בשלושה‬
‫תחומי עיקריי‪ :‬א‪ .‬צפייה בהצגות אמנותיות‪ .‬ב‪ .‬הפעלת בובות על ידי המחנכת‪ .‬ג‪ .‬פינת‬
‫תיאטרו בובות בג‪ .‬בפינה זו תהיינה בובות קנויות‪ ,‬וג בובות שנוצרו על ידי הילדי‪ ,‬ובה‬
‫יתרחשו משחק חופשי ומשחק מונחה ע הבובות )אלמוג‪ ,‬התשנ"א; דז'טלובסקי‪ ;1970 ,‬יואלי‬
‫ויואלי מולר‪ ,‬התשנ"א; יחזקאלי‪.(1988 ,‬‬
‫אלמוג )התשנ"א‪ ,‬ע' ‪ (51‬מציינת שני תנאי הכרחיי לפעילות של תיאטרו בובות ע ילדי‪:‬‬
‫*‬
‫התנסות קודמת של הילד במשחקי "כאילו"‪.‬‬
‫*‬
‫התפתחות האמו הבסיסי שבי המבוגר‪ ,‬המפעיל את הבובה‪ ,‬לבי הילד הצופה‪.‬‬
‫להבהרת התנאי הראשו‪ ,‬אלמוג )התשנ"א( מתארת את התנהגות של ילדי צעירי המציצי‬
‫מעבר לקלעי‪ ,‬באי למשש את הבובה או צועקי למפעיל "אנחנו יודעי שזה אתה"‪ .‬התנהגויות‬
‫אלו מעידות על היכולת של הילד להשתת‪ 6‬במשחקי ה"כאילו"‪ .‬עד גיל ‪ 2.5*3‬שני )בער( הילד‬
‫נמצא בשלבי חשיבה בה הוא מארג לעצמו את תפיסת המציאות‪ .‬הוא אינו מסוגל לעשות‬
‫הבחנה ברורה בי עצ חי לבי עצ דומ‪ .‬בשלב זה לא תמיד ברור לו שהבובה היא דימוי‪ ,‬ייצוג‬
‫של משהו אחר‪ ,‬ולכ אי טע לחשו‪ 6‬אותו לתיאטרו בובות‪ .‬מגיל זה ועד גיל ‪ 10‬שני )בער(‬
‫הילד נהנה להשתת‪ 6‬במשחק במלוא חושיו‪ ,‬תו כדי מודעות מלאה לכ שזה רק ב"כאילו"‪ ,‬והוא‬
‫יודע‪ ,‬בכל מש המשחק‪ ,‬שבכל רגע נית להתנתק מהמשחק ולחזור לחיי המציאותיי‬
‫)סמילנסקי ושפטיה‪ .(1993 ,‬היכולת הזו היא תנאי הכרחי לפעילות ע תיאטרו הבובות‪ .‬החשיפה‬
‫לבובת התיאטרו חייבת להתרחש כאשר הילד נמצא בשלב התפתחותי שבו הוא יכול כבר‬
‫להשתת‪ 6‬במשחק שבו הבובה היא "כמו" יצור חי‪ ,‬ובו זמנית הוא יכול להיות מודע להבדל בי‬
‫השניי‪.‬‬
‫תפיסת ה"כאילו" היא שמאפשרת את קיומו של אחד המאפייני הייחודיי של תיאטרו‬
‫הבובות‪ :‬אי חובה לשמור על "ריאליות" של מצבי‪ .‬ה"כאילו" מאפשר לבובטרו לחרוג‬
‫מגבולות המציאות ולכ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הבובה יכולה למות ומיד לקו לתחייה‪ .‬הילד מזדהה ע‬
‫ההתרחשות אבל בו זמנית הוא יודע שהיא אינה אמיתית‪ ,‬והסתירה הזו כלל אינה מפריעה לו‪.‬‬
‫האירועי בהצגה יכולי להיות מפחידי ומאיימי‪ ,‬אבל הילדי יודעי שזה רק ב"כאילו"‪ .‬יחד‬
‫ע זאת חייב להישמר מעי קו דק של מעבר בי המציאות לבי הדמיו ובחזרה‪ .‬הבובה יכולה‬
‫להיות בעלת אפיוני מוגזמי‪ ,‬ולהתנהג בצורה קיצונית‪ ,‬אבל היא חייבת להיות אמינה‪ .‬מחד‬
‫גיסא בובה שאינה אמינה לא תעורר הזדהות‪ .‬מאיד גיסא‪ ,‬בובה ריאלית מדי לא תעורר דמיו‪.‬‬
‫התנאי ההכרחי השני‪ ,‬לפעילות של תיאטרו בובות ע ילדי‪ ,‬הוא האמו‪ .‬בכל משחק חייב‬
‫להתקיי אמו הדדי בי השחקני‪ ,‬כ שכל משתת‪ 6‬יודע שלא מנסי "לעבוד עליו"‪ .‬אחרת‬
‫המשחק לא מתקיי‪ .‬ג בתיאטרו הבובות הכלל הזה חייב להישמר‪ .‬הילד צרי לבוא להצגה‬
‫מתו אמו במציג ולא בחשש שמא המציג‪ ,‬או הבובה‪ ,‬לועגי לו או ליכולתו‪ ,‬או מתייחסי אליו‬
‫כאל תינוק שאינו מבי‪ .‬כאשר יש אמו‪ ,‬הילד יכול לפנות קשב ואנרגיה לחוויה ולתוכ‪ .‬מחנכת‬
‫המשתמשת בתיאטרו בובות חייבת להיות מודעת לשני תנאי אלו‪.‬‬
‫"מה כבר הילדים יכולים ללמוד בהצגה"?‬
‫השפעת התיאטרו על הילד‬
‫עיקר חשיבותו של הבובטרו היא בתוכ‪ .‬התוכ עשוי לעזור לילד להבי טוב יותר התרחשויות‬
‫בעול הסובב אותו‪ ,‬להבי את עצמו‪ ,‬להבי טיב של יחסי בי בני אד‪ ,‬לסייע לו להבחי בי‬
‫טוב ורע ועוד‪ .‬בחיי היו*יו המצבי משתני במהירות‪ ,‬והילד‪ ,‬לעתי מתמקד בה ולעתי‬
‫ה פשוט חולפי על פניו בלי להשאיר חות )אלמוג‪ ,‬התשנ"א; יחזקאלי‪ .(1988 ,‬עובדות חשובות‬
‫לא תמיד מעוררות אצל הילד תשומת לב‪ ,‬בגלל שה לא מובחנות מכלל האירועי וההתרחשויות‬
‫סביבו‪ .‬ההצגה‪ ,‬בשונה מהמציאות‪ ,‬בוחרת בתכני מסוימי‪ ,‬או מבליטה עובדות נבחרות‪,‬‬
‫ומתמקדת בה ללא הגירויי המסיחי‪ .‬בדר זו המסר נעשה מוב יותר לילד‪.‬‬
‫הצגת בובטרו היא מדיו בעל כוח השפעה חזק ביותר על הצופה‪ ,‬ובעיקר על הצופה הילד‪ .‬בשונה‬
‫משמיעת סיפור‪ ,‬ההצגה היא אירוע ממשי‪ ,‬שמתרחש מול עיני הצופה )אלמוג‪ ,‬התשנ"א; יואלי‬
‫ויואלי מולר‪ ,‬התשנ"א( והצופה*ילד הופ להיות‪ ,‬לעיתי‪ ,‬ג שות‪ 6‬פעיל בהצגה‪ ,‬על כל‬
‫התפתחותה הדינאמית )דז'טלובסקי‪ .(1970 ,‬הקונקרטיות והדינאמיות של ההצגה טובעות רוש‬
‫בל יימחה בילד‪ .‬ב שלו‪ 3‬מזכיר כי ילדי זוכרי פרטי פרטי מההצגה‪ ,‬ג זמ רב אחרי שהיא‬
‫מסתיימת‪ ,‬פרטי שהמבוגרי שהיו אית כבר שכחו מזמ‪ .‬לדעתו‪ ,‬הדבר נובע לא מכוח הזיכרו‬
‫של הילד אלא מהעובדה שהילד רואה בבובה את עצמו ומזדהה איתה כליל‪ .‬ההנאה של הילד אינה‬
‫פאסיבית אלא היא תהלי פעיל‪ ,‬כמו זה המתרחש במשחק הדרמטי‪ .‬הילד מזדהה ע הנעשה על‬
‫הבמה וממש סופג לתוכו את ההתרחשות על הבמה‪ ,‬כאילו הוא שות‪ 6‬במשחק )ש(‪.‬‬
‫מנובי(' )תשמ"ח( מציינת כי התיאטרו‪ ,‬ותיאטרו הבובות בכלל זה‪ ,‬הוא אמנות טוטאלית‪ .‬הוא‬
‫מאחד בתוכו את כל האומנויות‪ :‬ספרות ומוסיקה‪ ,‬מחול ותנועה‪ ,‬תאורה ותפאורה‪ .‬לבובטרו יש‬
‫אמצעי ביטוי רבי ומגווני להבעת התוכ‪ :‬מלל בשיחה ובשיר‪ ,‬קול וצליל‪ ,‬צורה וצבע‪ ,‬תנועה‬
‫וריקוד )דז'אטלובסקי‪ ;1970 ,‬יחזקאלי‪ .(1988 ,‬אמצעי אלו עוזרי לתוכ למצוא מסילות לליבו‬
‫של הילד‪ ,‬הרגיש מטבעו ליופי על כל צורותיו‪" .‬הילד מחפש כל הזמ דרכי חדשות להבי את‬
‫המציאות" מציי דולצ'י‪" .4‬הוא פתוח כולו לכל סימ חזותי או צלילי‪ ...‬ילדי לא מגבילי את‬
‫עצמ ל"מה קרה" ו"מה נאמר" אלא מבחיני "אי" מרכיבי אלה משודרי לה"‪ .‬כאשר‬
‫בוחני את תגובותיה במלל או בציור‪ ,‬נית לראות שהילדי מעריכי את השימוש בתאורה‪,‬‬
‫בצליל‪ ,‬בצבעי‪ ,‬בתנועת הגו‪ 6‬וכו'" )ש(‪ .‬לדעת מנובי(' )תשמ"ח( התיאטרו "עובד בחלל ובזמ‪,‬‬
‫מפעיל קצב ומתח‪ .‬פונה אל הלב ואל המוח‪ ,‬מעורר את החושי ואת הרגש‪ ,‬הול בתודעה ובתת‬
‫התודעה‪ .‬ובסופו של דבר‪ ,‬מעביר את המסר שלו דר האזור העל מילולי‪ ,‬הישר אל כל רובדי הנפש‬
‫בבת אחת ובאופ ממוקד‪ .‬אי עוד אמנות שיכולה להתחרות בעצמה חווייתית שכזו" )ש‪ ,‬ע'‬
‫‪.(145‬‬
‫‪5‬‬
‫ב שלו מדגיש כי "הערכי המוסריי המצויי בהצגה נקלטי בליבו של הילד באורח עמוק‬
‫ומרשי יותר‪ ,‬מכל מה שאפשר להקנות על ידי הסברה‪ .‬כי ה נספגי בתוכו בדר של הזדהות‬
‫מלאה ע הבמה‪ ,‬ולא בדר של הטפה ולימוד מילולי‪ .‬לכ כל הצגת בובות ממלאה‪ ,‬בי א היא‬
‫מתכוונת לכ ובי א לאו‪ ,‬תפקיד חינוכי רב משקל‪ .‬זו הסיבה שלגבי ילדי בגילאי מסוימי‪,‬‬
‫אי אמצעי טוב יותר להקנות מידות של התנהגות טובה מאשר תיאטרו בובות"‪.‬‬
‫יחד ע זאת‪ ,‬חשוב לזכור כי ההצגה היא עול של אשליה‪ .‬מחנכת המודעת לתפיסת ה"כאילו"‬
‫תהיה מודעת לדואליות זו‪ .‬בהכירה את נושא האמו‪ ,‬ואת כוח ההשפעה של המדיו‪ ,‬היא תבחר‬
‫בתכני ערכיי‪ ,‬אמיני‪ ,‬הקשורי לעולמ של הילדי ויכולי לקד אות‪.‬‬
‫והסטודנטיות –‬
‫מציגות בפני חברותיהן לכיתה ורואות את ההצגות של חברותיהן‪ .‬בתחילה הגוף‬
‫של המציגה מכווץ‪ ,‬לעתים אפילו מכופף‪ .‬העיניים מושפלות אל הבובות ולא‬
‫יוצרות קשר עם ה"קהל"‪ .‬הקול חלש ורועד‪ .‬הידיים מתנועעות בתנועות קטנות‪,‬‬
‫מצומצמות‪ .‬הכל מעיד על חוסר ביטחון‪ .‬והחברות מעירות‪ ,‬מי בשקט ומי בקול‬
‫רם‪" :‬לא שומעים"‪" ,‬לא רואים"‪.‬‬
‫‪http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=234 3‬‬
‫‪http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=215 4‬‬
‫‪http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=234 5‬‬
‫לאט לאט הן מקבלות ביטחון‪ ,‬מתחילות להישיר מבט אל ה"קהל"‪ ,‬מבקשות‬
‫לדעת אם רואים ברור ואם שומעים ברור‪ .‬ההגייה נעשית ברורה יותר ואיטית‬
‫יותר‪ .‬השיר‪ ,‬הסיפור‪ ,‬או הסיטואציה המוצגת‪ ,‬נלמדים בעל פה‪ .‬מחיאות הכפיים‬
‫מעודדות‪ .‬בהדרגה הן מעזות להוסיף מלים או מחוות של הומור ומקבלות עידוד‬
‫נוסף מהתגובות המחויכות או מפרצי הצחוק‪.‬‬
‫הן נחשפות לרעיון שמחנכת המודעת לאחריותה על חינוך הילד‪ ,‬ועל עיצוב‬
‫אישיותו ודמותו המוסרית‪ ,‬תוכל להשתמש בבובטרון בדרך חווייתית‪ ,‬מושכלת‪,‬‬
‫תורמת ומקדמת‪ ,‬בנוסף לאמצעים חינוכיים נוספים‪.‬‬
‫"חייבים שיהיה תיאטרון בובות בגן"?‬
‫מלגוצ'י‪ ,6‬איש חינו איטלקי‪ ,‬אומר בשירו "‪ 100‬השפות של הילד" שהילד מתקשר ע המציאות‪,‬‬
‫באופ ספונטאני‪ ,‬במגוו נרחב של אמצעי ביטוי‪ .‬בשפות אלו‪ ,‬כגו ציור‪ ,‬כיור‪ ,‬תנועה ועוד‪ ,‬הילד‬
‫מסוגל לבטא מידע שאינו יכול להביע בשפה המילולית‪ .‬הבובנאות מכוונת לכל השפות האלו‪ ,‬אומר‬
‫דולצ'י‪ 7‬מוסי‪ 6‬כי "ילדי לא מחכי לרשותנו לחשוב‪ ,‬ואיננו יכולי לשפוט א צעד קדימה נעשה‬
‫כתוצאה משיעור‪ ,‬הרצאה‪ ,‬משחק‪ ,‬חבר או מופע תיאטרו" )ש(‪.‬‬
‫תרומתו של תיאטרו הבובות לילדי נרחבת ומגוונת‪ .‬מעיו בספרות העיונית והמעשית העוסקת‬
‫בנושא הבובטרו קל להגיע למסקנה כי הפעילות בתיאטרו הבובות מקדמת את הילדי בכל‬
‫ערוצי ההתפתחות המוכרי לאנשי החינו והפסיכולוגיה‪ :‬הקוגניציה והשפה‪ ,‬הרגש‪ ,‬החיברות‬
‫ואפילו הפיזיולוגיה )בעיקר מוטוריקה עדינה ותיאו בי איברי(‪ .‬בנוס‪ ,6‬ביכולתו של הבובטרו‬
‫לתרו ג לשיפור הדימוי העצמי של הילדי ולהכרת את שפת התיאטרו בכלל‪.‬‬
‫בהיבט קוגניטיבילשוני‪ :‬ילדי העוסקי בהצגת הבובות נדרשי להכיר עקרונות של מבנה‬
‫ספרותי )פתיחה*אמצע*סו‪ ;6‬עלילה וכדו'( ונדרשי ג לזיכרו טוב ולהבנת רצפי‪ .‬הדמיו‬
‫מתפתח והרבה פעמי שות‪ 6‬עימו ג ההומור‪ .‬בהיבט הלשוני העיסוק בבובטרו מקד דיבור‪.‬‬
‫הילד‪ ,‬ברגע שהוא אוחז בבובה‪ ,‬מבי שלא מספיק להניע אותה והוא מתחיל לדבר בשמה‪ .‬תו כדי‬
‫הפעלת הבובה הוא מפתח אוצר מלי‪ ,‬תחביר‪ ,‬הגיה נכונה וברורה )דיקציה( והבחנה ברבדי‬
‫לשוניי שוני )שפה מדוברת‪ ,‬שפה ספרותית‪ ,‬סלנג וכו'(‪ .‬הוא ג מפתח‪ ,‬במקביל‪ ,‬מודעות לדיבור‬
‫מהיר ואיטי‪ ,‬בצלילי גבוהי ונמוכי‪ ,‬ובהתאמת קולות לדמויות )אד זק‪ ,‬ילד שובב‪ ,‬שוטה‪,‬‬
‫מלכותי וכדו'(‪.‬‬
‫בהיבט חברתי‪ :‬הילדי נדרשי להקשבה ולשיתו‪ 6‬פעולה‪ ,‬לקבלת החלטות שיתופית‪ ,‬לויתור‬
‫וליכולת לחכות לתור‪ .‬עליה לדעת את התזמו המדויק של התפקיד שלה‪ ,‬כדי לא לקלקל‬
‫לחבריה‪ ,‬וא טעו * עליה לדעת לשאת את הביקורת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪http://www.reggiokids.com/about/hundred_languages.php‬‬
‫‪http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=215 7‬‬
‫בהיבט הרגשי‪ :‬הילדי נדרשי לאיפוק‪ ,‬לסבלנות וג ליכולת להיחש‪ 6‬מול קהל‪ .‬מאיד גיסא‪,‬‬
‫הילדי מתעשרי ברגשות של הצלחה ושל סיפוק כאשר ההצגה צלחה ביד‪ ,‬וה שומעי את‬
‫הערכת הקהל במחיאות הכפיי ובתגובות המילוליות‪.‬‬
‫דימוי עצמי‪ :‬העיסוק בהצגה אסור לו שיסתמ רק על בעלי היכולות הקוגניטיביות הטובות‪.‬‬
‫בבניית ההצגה יכולי‪ ,‬וחייבי‪ ,‬להשתת‪ 6‬ילדי בעלי כישורי רבי ומגווני‪ .‬דווקא ילדי‬
‫שכוח רב בציור‪ ,‬במוסיקה‪ ,‬בתנועה או בהכנת אפקטי קוליי ועוד‪ ,‬כאלה שיכולותיה אינ‬
‫באות לידי ביטוי בשיעור הפרונטאלי‪ ,‬יכולי לתרו מכישוריה להצגה ובדר זו לקבל תשומת‬
‫לב חיובית וחוויות של הצלחה שיקדמו את הדימוי העצמי שלה‪.‬‬
‫שפת התיאטרו‪ :‬העיסוק בהצגה מעשיר את הילדי בשפה נוספת ובכישורי בתחו אחר‪ ,‬שונה‪,‬‬
‫שבדר כלל אינו מהווה נושא נפרד בתכנית הלימודי‪ .‬ילד שחווה חוויות תיאטרו חיוביות‬
‫ונכונות יגדל להיות צרכ נבו של תיאטרו ואולי יגדל להיות איש תיאטרו בעצמו ‪.8‬‬
‫מעבר להצגה עצמה‪ ,‬הפעילות ע בובת התיאטרו מאפשרת סביבת למידה רעננה‪ ,‬אחרת‬
‫ויצירתית‪ .‬היא מרככת את תכנית הלימודי האקדמית‪ ,‬הפורמאלית )אלמוג‪ ,‬התשנ"א( ומעשירה‬
‫את התוכ כמו ג את איכות הלמידה )‪ .(Hunt & Renfro, 1982‬סיטואציית הלמידה הופכת‬
‫להיות חיונית‪ ,‬מרגשת ומהנה והלמידה נהיית חווייתית ללא פגיעה ברמת התוכ‪ .‬ממחקרי‬
‫שנערכו על התכנית "רחוב שומשו"‪ ,‬בה נעשה שימוש אינטנסיבי בבובות תיאטרו לגרייה‬
‫חושית‪ ,‬נמצא כי ילדי למדו טוב יותר‪ ,‬ומהר יותר‪ ,‬מספרי‪ ,‬שמות של צבעי ותכני נוספי‬
‫)‪.(Hunt & Renfro, 1982‬‬
‫והסטודנטיות –‬
‫לומדות מגוון דרכים לפעילות עם הבובה בגן ובכיתה‪ .‬הן לומדות עקרונות‬
‫ראשוניים של המחזה‪ ,‬חוות את השימוש בבובה המדברת בשם עצמה‪ ,‬ומתנסות‬
‫בטכניקה של הפעלת הבובה הלוחשת‪.‬‬
‫הן מפעילות בובות בגני הילדים ובכיתות היסוד ומגלות שהן יכולות ללמוד על‬
‫תובנות של ילדים‪ ,‬ועל אישיותם‪ ,‬דרך הבובה‪ .‬להפתעתן‪ ,‬תוך מתן תשובות‬
‫לבובה‪ ,‬או תוך כדי ההצגה העצמית בבובה‪ ,‬הילדים חושפים מחשבות ורגשות‬
‫שלא היו נחשפים לעולם בדיבור ישיר‪ .‬הסטודנטיות גם מוצאות בעצמן כישורים‬
‫יצירתיים שלא היו מודעות אליהם‪.‬‬
‫"כמה בובות חייבים להכין"?‬
‫בובת התיאטרו‬
‫‪8‬‬
‫על הדרכי לפעול בתיאטרו יהודי נכו והול ראו מאמרה של מנובי( )תשמ"ח(‪.‬‬
‫בובת התיאטרו )‪ (puppet‬שונה מבובת הצעצוע הנמצאת בחדר הילדי )‪ (doll‬או בפינת הבובה‬
‫בג‪ .9‬בובת הצעצוע עוברת בשעת המשחק תהליכי של האנשה‪ ,‬על ידי הילדי המשחקי בה‪ .‬ה‬
‫משליכי עליה רגשות‪ ,‬מתאמני בסיטואציות מפחידות ומספקי צרכי אישיותיי‪ ,‬א הבובה‬
‫נשארת סבילה‪ .‬חפ( דומ‪ .‬יואלי ויואלי מולר )התשנ"א( מגדירות את המשחק בבובת הצעצוע‬
‫כ* "אימו על הבובה" )ש‪ ,‬ע' ‪ .85‬ההדגשה במקור(‪ .‬במשחק בבובת התיאטרו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הילד‬
‫לומד לפעול "מתו" הבובה‪ .‬הבובה מקבלת חיי משל עצמה‪ ,‬על ידי המפעיל‪ ,‬והופכת להיות‬
‫ה*שחקנית הראשית‪ .‬היא אמנ מגבלת במבנה ובעיצוב שלה‪ ,‬ואפילו בהבעה שלה‪ ,‬אבל כאשר‬
‫היא מופעלת הרי היא משוחררת ממגבלותיו של שחק בשר וד ויכולותיה כמעט אינסופיות‪ .‬היא‬
‫יכולה להשתנות תו כדי ההצגה‪ ,‬היא יכולה להגיד‪ ,‬או לעשות‪ ,‬דברי שאינ מתקבלי על הדעת‬
‫)שהרי היא רק בובה(‪ ,‬והיא יכולה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ג למות ומיד לקו לתחייה‪.‬‬
‫המעבר בי מציאות לבי דמיו מתאפשר כאשר מביני שבובת התיאטרו אינה חיקוי של דמות‬
‫מסוימת אלא דימוי‪ .‬היא אפילו לא חייבת להידמות לאד או לחיה מסוימי‪ .‬בובת התיאטרו‬
‫מייצגת טיפוס‪ ,‬ולא אישיות ספציפית )יחזקאלי‪ ,(1988 ,‬ולכ ג כדור‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬א יוחזק בתנוחה‬
‫מתאימה בידו של המפעיל‪ ,‬ויופעל בתנועות מתאימות ובליווי קולי מתאי‪ ,‬יכול להידמות‬
‫לתינוק‪ ,‬או לגור חתולי )יואלי‪ .(2008 ,‬תפקידה של הבובה הוא למסור‪ ,‬באמצעות מחוות גו‪6‬‬
‫ודימוי חזותי‪ ,‬מהויות מופשטות כמו אופי‪ ,‬רגש‪ ,‬תכונות וערכי )יואלי ויואלי*מולר‪ ,‬התשנ"א;‬
‫עפרת‪ .(2008 ,‬הקס האמיתי בתיאטרו הבובות מתרחש כאשר הצופה מזדהה‪ ,‬ומתרגש‪ ,‬על א‪6‬‬
‫שהוא מודע לעובדה שלפניו בובה בלבד‪ ,‬ועל א‪ 6‬שהוא מודע לכ שיש מפעיל אנושי מאחורי‬
‫הבובה )דז'אטלובסקי‪ ;1970 ,‬עפרת‪.(2008 ,‬‬
‫העובדה שהבובה אינה צריכה להידמות בכל פרטיה לדמות אותה בוחרי להציג‪ ,‬במיוחד כאשר‬
‫מתייחסי לדמות אד‪ ,‬מאפשרת להכי בובות תיאטרו בלי התנגשות ע מצוות וערכי‬
‫יהודיי‪.‬‬
‫בובה ויהדות‬
‫בתרבות היהודית תיאטרו הבובות לא התפתח‪ ,‬בגלל האיסור של ")א*תַ עֲ‪ ֶ,‬ה*לְ ‪ 1‬פֶ סֶ ל ָ‪0‬ל*‬
‫ְ‪4‬מ‪3‬נָה" )דב' ה' ח'(‪.‬‬
‫לעצ הנושא של אמנות ויהדות חשוב לעיי במשל הבובה באיגרת של הרב קוק אל פרופ' בוריס‬
‫ש"( בשנת תרס"ח )‪ ,(1908‬לרגל פתיחת ביה"ס לאמנות "בצלאל" )אגרות ראי"ה‪ ,‬חלק א‪ ,‬אגרת‬
‫קנ"ח(‪ .‬באיגרת זו ממשיל הרב את כנסת ישראל לילדה בש שושנה‪ ,‬המתעוררת לאחר מחלה‬
‫קשה ומבקשת את בובתה‪ .‬ההורי‪ ,‬שהיו מודאגי ממחלתה של הבת‪ ,‬מגישי לה את הבובה‬
‫בשמחה‪ ,‬כי זה הסימ לכ שבת החלה בתהלי של החלמה‪ .‬הרב קוק מסביר שע ישראל‪,‬‬
‫שהיה בגלות זמ רב‪ ,‬הראה סימני חולי ורפיו‪ .‬עכשיו הע מתעורר ומבקש יופי‪ ,‬אמנות‪ ,‬מלאכת‬
‫מחשבת‪ .‬הדרישה הזו לאמנות‪ ,‬מעידה ‪ ,‬לדעת הרב קוק‪ ,‬על אות חיי‪ ,‬אות תקוה‪ ,‬לישועה‬
‫ולנחמה‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬הרב מדגיש באיגרת כי הדברי צריכי להיעשות בזהירות ותו הסרת‬
‫מכשולי‪ .‬הקו צרי להיות "על פי התורה הכתובה והמסורה"‪ .‬לגבי עשיית דמות אד הרב‬
‫‪ 9‬בשפות האירופאיות העתיקות כל הבובות נקראו בש "ילדה קטנה"‪ .‬במהל השני נעשתה הפרדה לשונית בי שני‬
‫הסוגי של הבובות‪ .‬בעברית עדיי לא חלה הפרדה כזו )פארי‪ ,‬ח‪.‬ש‪.(.‬‬
‫מציי כי "כל הפרצופי מותרי חו( מפרצו‪ 6‬אד" )ראש השנה כ"ד‪ ,‬ע"ב( אבל מוסי‪" 6‬וג על‬
‫זה ישנ דרכי בינה"‪.‬‬
‫לנושא העיסוק בבובה בגיל הר מתייחס הרב עובדיה יוס‪ .6‬לשאלה‪ :‬הא מותר לקנות לילדי‬
‫בובות העשויות תבנית אד בולטת הוא עונה )שו"ת יחווה דעת חלק ג סימ ח( כי "במסכת‬
‫עבודה זרה )ד‪ 6‬מ"ג ע"ב( מבואר שאסור לעשות צורת אד בולטת‪ .‬ודעת רבינו משה מקוצי בספר‬
‫המצות‪ ,‬הסמ"ג‪) ,‬לאוי כ"ב(‪ ,‬שאפילו פרצו‪ 6‬אד בולט בלי הגו‪ 6‬אי לעשות‪ .‬אול התוספות‬
‫והרא"ש בעבודה זרה ש‪ ,‬כתבו‪ ,‬שלא אסרו בגמרא עשיית אנדרטי אלא משו שהיא צל דמות‬
‫אד בכל גופו‪ ,‬אבל צורת הפרצו‪ 6‬בלבד בלא גו‪ 6‬מותר‪ ,‬ואפילו היא צורה בולטת"‪ .‬ובהמש ש‬
‫נאמר‪" :‬פסק מר בשלח ערו יורה דעה )סימ קמ"א סעי‪ 6‬ד' והלאה(‪ ,‬שאסור לצייר צורת אד‬
‫אפילו לנוי‪ ,‬ואפילו א עשאה גוי אסור לישראל להשהותה בביתו‪ .‬במה דברי אמורי כשהיא‬
‫צורה בולטת‪ ,‬אבל כשהיא שוקעת‪ ,‬כגו אות שאורגי בבגד או שמציירי בכותל בסממני‬
‫מותר לעשות‪ .‬וא היא עשויה להתלמד להבי ולהורות‪ ,‬אפילו בולטת מותר‪ .‬והוסי‪ 6‬בשלח ערו‬
‫ש ‪/‬יו"ד סי' קמ"א‪ /‬סעי‪ 6‬ז'‪ ,‬שא‪ 6‬בצורה בולטת לא אסרו אלא דוקא כשהיא צורה שלמה בכל‬
‫איבריה‪ ,‬אבל פרצו‪ 6‬אד בלי גו‪ 6‬אי בו שו איסור לא בעשייתו ולא בשהייתו ע"כ"‪.‬‬
‫בתשובה נוספת )שו"ת יחווה דעת חלק ג סימ סד( הרב עובדיה יוס‪ 6‬מוסי‪ 6‬כי "בובות העשויות‬
‫לצור תינוקות לשחק בה‪ ,‬נראה שאי בעשיית שו איסור‪ ,‬וכל שכ שמותר לקנות ולהשהות‬
‫ברשותו‪ .‬וביחוד לפי מה שכתבו התוספות )עבודה זרה מ"ג ע"ב( בד"ה והא רב יהודה‪ ,‬שמתבאר‬
‫מדבריה שכל עיקר האיסור בזה הוא משו חשד עבודה זרה‪ .‬וכמו שהוכיח במישור בספר מקור‬
‫מי חיי ביורה דעה )סימ קמ"א סעי‪ 6‬ח'(‪ .‬ואילו לגבי בובות הכל יודעי שאי בזה שו סר‬
‫של עבודה זרה‪ ,‬ובמיוחד בזמנינו‪ ...‬ובשו"ת מהרי"ט )חלק יו"ד סימ ל"ה( כתב וזו לשונו‪ :‬ומה‬
‫שפסק הרמב" שאסור לעשות צורת אד בולטת לנוי‪ ,‬זהו בדבר קבוע‪ ,‬שמא יטעו לומר שיש בו‬
‫ממש‪ ,‬מה שאי כ צורות העשויות לפי שעה כגו להתלמד בה או לשחק בה מותר‪ ,‬שאי לחוש‬
‫לשמא יבואו לטעות בה‪ .‬ולפי דרכנו למדנו שאות פרצופי שעושי לתינוקות לשחק בה‪ ,‬הואיל‬
‫ואינ עשויי דר קבע כאנדרטי‪ ,‬מותר לעשות וכל שכ לקיימ ע"כ"‪ .‬בהמש תשובתו משווה‬
‫הרב עובדיה את בובות המשחק לכלי מבוזי‪.‬‬
‫ספקטור )התשס"ג( מסכ את הדברי ומציי כי בעשיית בובות בצורת אד לילדי יש‬
‫לכתחילה להחסיר משהו ניכר מגו‪ 6‬הבובה‪ ,‬כגו קצה א‪ 6‬או האוז‪ .‬ג הוא מציי שמותר לקנות‬
‫ולהחזיק בובות שלמות לילדי שישחקו בה‪ ,‬מפני ששימוש נחשב זמני )ארעי( והבובות‬
‫תתלכלכנה ותיחשבנה ככלי מבוזי‪.‬‬
‫"את יודעת מה זה עושה לילדים? ולי"?‬
‫על למידה פעילה‬
‫לעתי אני מסתובבת ברחוב תו כדי קניות‪ ,‬או רוקדת בשמחת חתונה‪ ,‬ולפתע מונחת יד עדינה על‬
‫כתפי‪ .‬כשאני מסתובבת אני רואה בוגרת שכבר עובדת כמורה או כגננת‪" .‬אי ל מושג מה הקורס‬
‫של תיאטרו הבובות עשה לי" – היא אומרת בחיו גדול – "הבובה שהכנו בקורס של מונחת כל‬
‫הזמ בתיק שלי‪ .‬אני אפילו לא משאירה אותה בג‪ .‬יש לי בג פינת תיאטרו לילדי אבל זו * היא‬
‫הבובה שלי‪ .‬היא כבר מרופטת‪ .‬באמת אני צריכה להכי חדשה‪ .‬אבל את לא יודעת מה היא עושה‬
‫לילדי‪ .‬ולי‪ .‬תודה"‪.‬‬
‫במהל הקורס כל הסטודנטיות לומדות את הרקע התיאורטי ובמקביל‪ ,‬כול מכינות בובות‬
‫ופועלות אית‪ ,‬בכיתה במכללה‪ .‬חלק מפעילות את הבובות ג במקומות האימו בהתנסות‬
‫המעשית‪ .‬כפי שנאמר בפתיחה‪ ,‬לא כול רוצות ללמוד את הנושא‪ .‬חלק לא רוצות להכי בובות‬
‫וחלק לא מוכנות להתנסות בהצגה ע בובות‪ .‬על מנת להשיג את מטרות הקורס‪ ,‬הוא נבנה על‬
‫עקרונות של למידה פעילה )חטיבה‪ ,(2009 ,‬למידה המערבת את הסטודנטיות באופ פעיל‪ ,‬ה‬
‫בחלקי העיוניי וה בחלקי המעשיי‪ .‬גארט )‪ ,2009‬בתרגומו של אשל‪ (2009 ,‬טוע כי הרבה‬
‫מרצי "מאשימי" את הסטודנטי שלה בחוסר מוטיבציה‪ ,‬אול אינ עושי דבר בעצמ על‬
‫מנת לעורר את המוטיבציה של הסטודנטי‪ .‬לדעת גארט )‪ (2009‬האחריות על עירור מוטיבציה‬
‫אצל סטודנטי הינה של המרצי‪ .‬יתכ שיש דברי שמרצי עושי‪ ,‬או לא עושי‪ ,‬ואלו גורמי‬
‫להתעניינות של הסטודנטי לדעו‪ .‬גארט )‪ (2009‬מפרט שלושה גורמי שמצויי בתחו שליטתו‬
‫של כל מורה‪ ,‬וא הוא ישתמש בה נכו הוא יוכל לשפר את המוטיבציה של הסטודנטי‪ :‬ער‪,‬‬
‫ביטחו עצמי ואוירה בכיתה‪.‬‬
‫ער מתייחס למידה בה הסטודנט מערי את הקורס‪ .‬ככל שהמרצה יוכל להציג יישומי מחו(‬
‫לכיתת הלימוד במכללה כ הסטודנט יוכל להבי את החשיבות של חומר הלימוד‪ .‬ג מועד‬
‫היישו של החומר שנלמד בקורס חשוב‪ .‬ככל שהחומר ייוש במועד מוקד‪ ,‬כ ערכו יגדל בעיני‬
‫הסטודנט‪ .‬רכיב נוס‪ 6‬בער הקורס הוא מידת ההתלהבות של המורה מהנושא‪ .‬כאשר המורה‬
‫משועמ‪ ,‬או כאשר נראה שהחומר לא מעניי אותו והוא מרצה מתו תחושת חובה בלבד‪ ,‬או‬
‫כאשר הוא רואה את חובת ההרצאה כרע הכרחי‪ ,‬שאחריו הוא יחזור לעשות את מה שחשוב‬
‫בעיניו באמת‪ ,‬אזי ערכו של חומר הלימוד יורד בעיני הסטודנטי‪.‬‬
‫הגור השני הוא הביטחו העצמי של הסטודנט‪ .‬סטודנטי מרגישי לעתי שה חסרי ביטחו‬
‫בחומר הלימוד או בנושא‪ ,‬אבל פוחדי לחשו‪ 6‬את חוסר הביטחו הזה‪ .‬לעתי ה חוששי‬
‫מתגובותיה של חבריה לכיתה‪ .‬מצד שני ג ביטחו מופרז הוא מסוכ לא פחות מחוסר ידע‬
‫)גארט‪ .(2009 ,‬א החומר של הקורס ברמה נמוכה מדי‪ ,‬ולא מאתגרת‪ ,‬הסטודנטי ירגישו שהוא‬
‫חסר ער‪ .‬בנוס‪ ,6‬משוב חיובי על תשובות ותגמול על חשיבה ברמה גבוהה‪ ,‬מקדמי מעורבות‪,‬‬
‫אכפתיות ורצו להשתת‪.6‬‬
‫אוירה בכיתה הוא הגור השלישי‪ .‬באוירה עכורה או עוינת הסטודנטי אינ משתפי פעולה‪.‬‬
‫לעומת זאת קורס שמתנהל באוירה נעימה מעודד את המשתתפי לקחת חלק פעיל‪ .‬יש לפיכ‬
‫לשי לב לרגשותיה של הלומדי ולהתייחס לכ במהל כל שיעור‪.‬‬
‫גארט מסכ את דבריו בציינו ששיפור של גורמי אלו מקד את המוטיבציה‪ ,‬ומוטיבציה‬
‫מוגברת משפרת למידה‪.‬‬
‫בקורס הנוכחי שלושת הגורמי באי לידי ביטוי ברור ובולט‪ .‬היישו מודג בכיתה ומיוש על‬
‫ידי הסטודנטיות בכיתות האימו‪ .‬מידת ההתלהבות גבוהה ומשפיעה על הסטודנטיות‪ ,‬א כי‪,‬‬
‫כמוב‪ ,‬ברמות שונות‪ .‬חומר הלימוד עוסק בהיבטי מגווני של הפעלת תיאטרו בובות וחוש‪6‬‬
‫את הסטודנטיות לידע חדש ולא מוכר‪ .‬ה מגלות שישנ פעילויות‪ ,‬כגו הוראה טיפולית בעזרת‬
‫בובות‪ ,‬או פיתרו בעיות חברתיות בכיתה בעזרת בובות‪ ,‬שדורשות ידע נוס‪ 6‬על הידע שיש לה‬
‫בשלב לימודי זה‪ .‬האוירה בקורס נעימה ואוהדת‪ ,‬דבר חיוני במיוחד באות שיעורי בה ה‬
‫מציגות )קרי מצבי של חשיפה( ונדרשות לקבל מחברותיה ומהמרצה משוב‪ ,‬שכולל ג ביקורת‪.‬‬
‫בסופו של הקורס ה מגיעות‪ ,‬כצפוי‪ ,‬למסקנות שונות‪ .‬חלק מציינות ש"תיאטרו בובות זה‬
‫חשוב"‪ ,‬אבל מנימת הדיבור נשמע שאי אצל התלהבות גדולה לנושא‪ .‬אחרות מציינות שרכשו‬
‫עוד דר של הוראה ונראה שתשתמשנה בכ בהמש‪ .‬חלק מתלהבות ומציינות ש"בטוח אני‬
‫אשתמש בזה כי אני נהנית‪ .‬זה כי‪."6‬‬
‫פוקס )תשס"ה( מציי כי בכל אד קיי פרדוקס בנושא השתנות‪" .‬למרות הרצו הכ לערו שינוי‬
‫ועל א‪ 6‬ההכרה בצור בשינוי‪ ,‬פועלי כוחות חזקי יותר‪ ,‬המשמרי המשכיות ויציבות" )ש‪ ,‬ע'‬
‫‪ .(11‬שינוי‪ ,‬וההתנגדות לשינוי‪ ,‬ה מושגי הנדוני בהרחבה בפסיכולוגיה מאז נעשתה לתחו‬
‫מדעי עצמאי‪ .‬מעניי לבדוק אילו תהליכי שינוי מתרחשי אצל סטודנטיות בקורס תיאטרו‬
‫בובות‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אלמוג‪ ,‬ג' )התשנ"א(‪ .‬הבובה‪ ,‬המחזה והטקסט‪ .‬בתו‪ :‬נ' ניר יניב וז' וינטר )עורכות(‪ ,‬מדרי‬
‫לצריכת תרבות לגיל הר )ע' ‪ .(49*75‬ירושלי‪ :‬משרד החינו והתרבות‪ ,‬המנהל הפדגוגי‪.‬‬
‫אשל‪ ,‬ע' )מתרג( )‪ .(2010‬יצירת מוטיבציה בקרב סטודנטי‪ ,‬הא הבעיה נפתרה? על הגובה‪,9 ,‬‬
‫‪ .7*8‬תרגו של המאמר‪:‬‬
‫‪Garrett, P. E. (2009). Student motivation: Problem solved? Tomorrow’s‬‬
‫‪Professor Blog,913. Retrieved from‬‬
‫‪http://tomprofblog.mit.edu/2009/01/13/913- student motivation-problem-solve.‬‬
‫דז'אטלובסקי‪ ,‬ד' )‪ .(1970‬תיאטרו בובות בג הילדי‪ .‬תל אביב‪ :‬אוצר המורה‪.‬‬
‫חטיבה‪ ,‬נ' )‪ .(2009‬הוראה ללמידה פעילה‪ :‬טיפי לפעילויות ע "סיכו נמו" המקדמות דיבור‬
‫והקשבה משמעותיי בכיתה‪ .‬על הגובה ‪.32*34 ,8 ,‬‬
‫יואלי‪ ,‬נ' )‪ .(2008‬תיאטרו הבובות וילדי‪ :‬ממשחק לאמנות‪ .‬תל אביב‪ :‬סל תרבות ארצי‪.‬‬
‫יואלי‪ ,‬נ' ויואלי*מולר‪ ,‬ע' )התשנ"א(‪ .‬תיאטרו בובות לילדי – צפייה‪ ,‬משחק ויצירה‪ .‬בתו‪ :‬נ'‬
‫ניר יניב וז' וינטר )עורכות(‪ ,‬מדרי לצריכת תרבות לגיל הר )ע' ‪ .(77*89‬ירושלי‪ :‬משרד‬
‫החינו והתרבות‪ ,‬המנהל הפדגוגי‪:.‬‬
‫יחזקאלי‪ ,‬י' )‪ .(1988‬תיאטרו בובות‪ .‬ב שמ‪ :‬מוד‪.‬‬
‫יוס‪ ,6‬ע' הרב ‪ .‬שו"ת יחווה דעת חלק ג סימ סו‪.‬‬
‫מנובי(‪ ,‬ר' )תשמ"ח(‪ .‬תיאטרו ויהדות * צירו‪ 6‬בעייתי‪ .‬בשדה חמד‪ ,‬א'*ב'‪. 142*146 ,‬‬
‫סמילנסקי‪ ,‬ש' ושפטיה‪ ,‬ל' )‪ .(1993‬המשחק הסוציודרמטי‪ .‬אמצעי לקידו לימודי‪ ,‬חברתי וריגושי‬
‫של ילדי צעירי‪ .‬קרית ביאליק‪ :‬אח‪.‬‬
‫ספקטור‪ ,‬ד' א' )התשס"ג(‪ .‬שו"ת אמנות‪ :‬שאלות ותשובות וקיצור הלכות בתחומי האמנות‪,‬‬
‫העיצוב הגרפי והמחשבי‪ .‬משנת הראי"ה קוק בנושא אמנות‪ .‬ירושלי ‪ :‬מכללת אמונה‪.‬‬
‫עפרת‪ ,‬ה' )‪ .(2008‬שיחות ע בובה‪ .‬על תיאטרו בובות ב זמננו‪ .‬תל אביב‪ :‬סל תרבות ארצי‪.‬‬
‫פארי‪ ,‬מ'‪) .‬ח‪.‬ש‪ .(.‬מבוא‪ .‬בתו‪ :‬מ' פארי )עורכת(‪ ,‬בובה סובבת עול‪ .‬מסורות אמנותיות‬
‫בתיאטרו הבובות )ע' ‪ .(4*5‬חולו‪ :‬המוזיאו לאמנות תיאטרו הבובות‪.‬‬
‫פוקס‪ ,‬ש' )תשס"ה(‪ .‬הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי‪ .‬רמת ג‪ :‬אוניברסיטת בר איל‪.‬‬
‫רוזמבלו‪ ,‬פ' )ח‪.‬ש‪ .(.‬תיאטרו הבובות ברוסיה‪ .‬בתו‪ :‬מ' פארי )עורכת(‪ ,‬בובה סובבת עול‪.‬‬
‫מסורות אמנותיות בתיאטרו הבובות )ע' ‪ .(18*22‬חולו‪ :‬המוזיאו לאמנות תיאטרו‬
‫הבובות‪.‬‬
‫‪Hunt, T. & Renfro, N. (1982). Puppetry in early childhood education. Texas:‬‬
‫‪Nanacy Renfro Studios.‬‬
‫מאמרי מאתרי אינטרנט‬
‫ב שלו )הונזו( ד'‪ .‬נדלה מהאתר ‪http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=234‬‬
‫ביו כ"ז בתשרי תש"ע )‪.(5.10.2010‬‬
‫דולצ'י‪ ,‬מ'‪ .‬נדלה מהאתר ‪ http://www.puppetcenter.co.il/article.php?id=215‬ביו ז'‬
‫בתשרי תש"ע )‪.(15.9.2010‬‬
‫מלגוצ'י‪ ,‬ל'‪ 100 .‬השפות של הילד‪ .‬נדלה מהאתר‬
‫‪ http://www.reggiokids.com/about/hundred_languages.php‬ביו כ"ח בתשרי‬
‫)‪.(6.10.2010‬‬
‫תודות‬
‫תודה לגב' עמליה צור‪ ,‬מנהלת הספרייה במכללה‪ ,‬על עזרתה באיסו‪ 6‬החומר בנושא בובה ויהדות‪.‬‬
‫תודה לצוות האנושי והמקצועי בביה"ס לתיאטרו בובות בחולו‪ ,‬על הסיוע וההפניות המושכלות‪.‬‬