( )צילמה: עמליה פורמן 2013 דצמבר – הבונים ים במושב מטע האפרסמונ
Transcription
( )צילמה: עמליה פורמן 2013 דצמבר – הבונים ים במושב מטע האפרסמונ
מטע האפרסמונים במושב הבונים – דצמבר ( 2013צילמה :עמליה פורמן) אז בבית הספר על הקיר תמונה והאיכר חורש בה את האדמה וברקע ,הברושים שמי שרב חיוורים האיכר יצמיח לנו לחם שנהיה גדולים. דבר העורכים והמורה אומרת: עוד מעט כבר סתיו". בשיעור מולדת היא מראה חצב. היורה יבוא עכשיו שפע טיפותיו כוילון שקוף על פני העמק הפורש שדותיו. כך זה היה ,פשטות רכה זה הצטייר בילדותנו שהיתה יפה. (מילים :עלי מוהר ,לחן :אפרים שמיר) שלום לכולם, הבוניתון האחרון יצא לאור בספטמבר .מאז ,היה מאד קשה לגייס כתבות ומאמרים .מלבד הכותבים הקבועים שאף פעם אינם מאכזבים -מרים ובר ויענקלה שלו ,לא הייתה היענות .החלטנו לנסות גישה אחרת -להקדיש את גיליון הבוניתון הבא לנושא חינוך .ל פתע ,התחילו לזרום מאמרים וכתבות לרוב שעוסקים בחינוך מנקודות מבט שונות. לא בכדי ,מועמדים פוליטיים חורתים על דגלם את נושא החינוך .הם יודעים היטב שנושא זה חשוב מאין כמוהו ותמיד ימצא אוזן קשבת .כולנו רוצים שילדינו ילמדו ,ישכילו ,ירכשו כלים וידע כדי שיוכלו להשתלב במעגל העבודה והחברה בעתיד .כולנו היינו רוצים לראות את ילדינו מתפתחים ,מאושרים ומסופקים בגן ,בבית הספר ובאוניברסיטה (אם ירצו) .לא לכולנו ברורה הדרך הנכונה בה היינו רוצים שילדינו יצעדו .הדעות רבות ,מגוונות ושונות זו מזו ,וזו עובדה מתבקשת מאחר וכל ילד הוא עולם ומלואו ,יחיד ומיוחד .בסופו של דבר ,תפקידנו העיקרי מסתכם בלעשות את המיטב והמירב עבור ילדינו ולקוות שאנו עושים עבודה טובה. בנוסף ,גליון זה עוסק ,כמתבקש ,בנושא הבחירות העומדות בפתח. אם למישהו מכם יש רעיון לנושא עבור הגיליון הבא ,נשמח לשמוע. קריאה מהנה! אהרלה שלם ,עמליה פורמן ,שרון פורמן 2 ועד מקומי עמליה פורמן בעקבות החלטת משרד הפנים /מועצה אזורית הוחלט על הפרדת הוועדים במושבים .בחודש מרץ 9002הוקם במושב הבונים וועד מקומי נפרד .הוחלט על כמה עקרונות עבודה: עצמאות כלכלית כבסיס לפעילות הוועד. ייעול וחיסכון בסעיף "הנהלה וכלליות" התאמת רמת ההוצאות לתקציב. איחוד תפקידים :מזכיר ,גזבר ,מנהל חשבונות. בניית מנגנון הנהלת חשבונות חדשה ונפרדת מהאגודה החקלאית המאפשרת בקרה וזמינות דוחות בזמן אמת. המבנה הארגוני של הוועד המקומי: ועד היישוב פועל כארגון חברתי כלכלי .המבנה הארגוני מבהיר את הכפיפויות ,הסמכויות האחריות של כל בעל תפקיד .המבנה הארגוני של היישוב הוא פועל יוצא של חיבור הצרכים והמענים אותם יש למלא בתקציב הקיים בפועל ובכוח האדם המקצועי וההתנדבותי שמתגייס. תפקיד הועד להחליט על הוצאותיו המונציפאליות כולל העסקת עובדים בתפקידים השונים :מזכיר יישוב, הנהלת חשבונות /גזבר ,רכז נוער ,מזכירה ,חצרן ,רכז ביטחון ,ותפקידים אחרים ולוודא כי תקציבו מאוזן ועומד במסגרת. הועד פועל באמצעות מתנדבים שפועלים בוועדות העוסקות בנושאים ותכנים שונים כמו חינוך ותרבות ,נוער, ספורט ,או צוותי משימה התנדבותיים לנושאים נקודתיים .בדרך כלל ,בכל אחת מהועדות נוכח חבר וועד ,כך יובאו דברי הועדה למליאת הועד .בזמן הקמת ועדה ,הוועד קובע את מטרותיה ,סמכויותיה ודרכי התקשורת שלה עם הועד. תפקידי הוועד: תפקיד הועד הוא להנהיג את היישוב ולייצג את תושביו . להנהיג פירושו : .1לקבוע מדיניות ולקבל החלטות ברוחה. .9לוודא את ביצוע המדיניות הכוללת וההחלטות המעשיות. .3להיות קשובים לציבור . .4להקפיד על דיווחים שוטפים ולהיות "שקופים". .5להעריך את הביצוע לאחר מעשה. 3 תחומי פעילות הועד: משאבים אינם רק כסף .ישנם משאבים רבים נוספים שניתן לגייס ממגוון מקורות : .1משאבים של ידע :אתר את מקורות הידע המקצועיים וגייס אותם עבורך ועבור התושבים .אם יש ביישובך או בהיכרותך אדם עם ידע בתחום מסוים כדאי להשתמש בידע הזה .לדוגמא :אדריכלים, רואה חשבונות ,גנן ,אנשי תחזוקה שונים שזהו תחום עיסוקם. .1משאב אנושי מקצועי ברמה גבוהה :לפתוח מכרזים ולגייס את הטובים ביותר הנמצאים בזמן הנתון. .9פיתוח קשרים :חיזוק קשרים קיימים עם אנשים שיכולים לקדם את ענייני היישוב ,או פיתוח קשרים חדשים .אנשים בעלי קשרים וזמן ,כדאי לרתום לטובת הישוב .תפקידך כחבר ועד מאפשר לך להציג עצמך כשליח ציבור ומתוך כך לפנות לגורמים שבעבר אולי נמנעת לפנות אליהם וזכור "כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה". .3משאבי מקום :דאג לניצול נכון של משאבי המקום העומדים לרשות הישוב. .4משאבי זמן :נצל זמן פנוי של אנשים לתרומה עבור הישוב -מתנדבים ,פורשים וכדומה. .5כסף :יש הרואים בכסף את המקור לפעילות ,אך יש לזכור כי הוא תוצאה של עבודה בכל המישורים שהוזכרו לעיל .כחבר ועד עליך לפעול בכל המישורים כדי שהקדנציה שלך תהייה משמעותית עבורך ועבור היישוב. ע"פ ראיון עם גדי ומושיקו ,לקראת סיום הקדנציה של הועד היוצא וכניסת הוועד החדש: ועד מקומי תמיד היה בישוב והיה מאוחד עם מה שנקרא מזכירות היישוב .מזכיר האגודה היה יו"ר הועד המקומי .החוק מחייב שלוועד המקומי תהיה הנה"ח נפרדת ,כיוון שהם מקבלים כספים מהממשלה ומהמועצה .וכספים אלו אמורים לשמש לפעילות מוניציפאלית ואסור שהכספים הללו יכנסו לקופה הכללית של המושב .ברגע שנקלטו במושב תושבים חדשים שאינם חברי האגודה החקלאית נולד הצורך המיידי בהקמת ועד מקומי שיהיה נפרד מהאגודה החקלאית. בדצמבר 9002נבחר ועד מקומי .הוגשה רשימה אחת למועצה והיא אושרה .בוצע מכרז למזכיר /גזבר הועד ובמכרז נבחר גדי המשמש בתפקיד מאז ועד היום .לאחר בחירת הגזבר /הנהח"ש אפשר היה לבצע הפרדה פיזית של ספרי הועד מספרי המושב .וכספי הועד מופנים למטרות הייעודיות שלו .הועד המקומי אינו מקים תשתיות כלשהן כגון כבישים ,מערכות חשמל מים ,ביוב ,הוא אינו בעל הנכס .תפקידו ,בין השאר ,לתחזק באופן שוטף (בכפוף לתקציבו) תשתיות כגון תאורת רחוב מדרכות ושבילים .כמו כן ,בתחום אחריותו נמצאים פעילות הספורט ,הספרייה ,ה בוניתון ,תרבות ,בית העלמין ,בטחון ,מים לגינון ציבורי ,הוצאות גינון ,חינוך משלים ,תאורת חצר ,מועדונים ,ותיקים ועוד. קשיים יו"ר וחברי הועד הנם מתנדבים (עם נשימה ארוכה – קדנציה של 5שנים) ואינם מקבלים גמול כספי על פעילותם בועד. פעילות הועדות מושתת על התנדבות .לשמחתנו ,יש מספר פעילים קבועים שמשקיעים מאמצים 4 רבים וזמן פרטי יקר בפעילות ציבורית .צריך ודחוף לתגבר ולהוסיף מתנדבים נוספים למעגל העשייה. וזה המקום להודות לאותם הפעילים בתחום התרבות ,החצר ,הנוער ועוד. תקציב :תקציב הוועד קטן מאוד .עקב הגודל של הישוב (או יותר נכון להגיד הקוטן) ,בחלק מההוצאות אין משמעות לגודל היישוב .לדוגמא ,עלות שכ"ע של מזכיר הועד או פעילות תרבותית כגון הרצאה או חשמל למגרש הספורט אינם תלוים במספר המשתמשים והמשתתפים והיה נשאר דומה גם בישוב גדול יותר אלא שאז כספי הועד היו רבים יותר. ביישוב מתגוררים :חברים ,שוכרי דירות רשומים ,שוכרי דירות שאינם רשומים ,תושבים בעלי דירות, מה שיוצר שפה שונה ,זהות והזדהות אחרת ,אכפתיות שונה. גביה :מס חייבים לשלם והוא לא תלוי מוצר מוגמר .אין התניה של מס .לצערנו ,אנו נאלצים להשקיע זמן רב (מדי) בגביה .רוב הציבור משלם כסדרו אבל חלק מהציבור מתמהמה ודורש השקעת זמן ואנרגיה בגביה .לפעמים העיכוב בגביה יוצר בעיית תזרים מזומנים עד כדי עצירת תשלומים והחזר חובות. עסקים :ישנם שטחי מושב שהושכרו למשכיר חיצוני לטווח ארוך והוא משכיר לשכירות משנה .את התסכול של השוכרים על מה שהם מקבלים או לא מקבלים הם מוציאים על הוועד המקומי .לצערנו, אנו נאלצים (בפעם הראשונה) לפעול על ידי תביעה משפטית מול חלק מהשוכרים העסקיים ומספר תושבים פרטיים על מנת לגבות את המגיע .אין לוועד זכות להקטין או לבטל מסים ואנו כפופים הן מבחינת גובה המס והן מבחינת ההנחות לזכאים בהנחיות הרשמיות של המועצה האזורית. בקשה היו ערניים! אתם העיניים שלנו בשטח -רואים משהו לא תקין? טלפון או מייל לגדי והנושא יטופל .עזרו לנו לעזור לכם. ישיבות הועד פתוחות לציבור .ההזמנה לישיבה וסדר היום מתפרסמים על לוח המודעות ,אתם מוזמנים לקחת חלק בישיבות ,לשמוע ולהשמיע את דבריכם. בנוסף ,יש בתכניתנו להקים אתר שישמש הן לקשר ישיר בין הציבור לוועד והן בהעברת אינפורמציה לציבור. בינואר 9014ניפרד בתודה מחברי הוועד היוצא :אורלי בן עוזיאל ,אבי שחר ,רועי גונן. נקדם בברכה ובהצלחה את חברי הוועד הנכנס :מושיקו ,שי כהן ,שרון פורמן ,גיל רותם ,ארז ארדמן ,עמליה פורמן ,משה גרבלי ,ארי רמון ,נמרוד אמדו ורפי כהן. גדי מושיקו 059-2925-429 059-9002-959 [email protected] [email protected] 5 מספר רישום הוועד המקומי הבונים501606750 : 9בדצמבר 3102 תושבי הבונים שלום, לפני מספר ימים הובא לידיעתנו אירוע חמור בתהליך רישום הבוחרים של מושב הבונים. מחובתנו ליידע את ציבור התושבים על פרטי האירוע שתוצאותיו הביאו לפסילת מועמדות של תושב למליאת המועצה ומחיקת שמות תושבים נוספים מפנקס הבוחרים .מתוך עשרות שמות שנמחקו ,כשמונה שמות נמחקו שלא בצדק ובכך נמנעה מאנשים אלו הזכות לבחור ולהיבחר. להלן השתלשלות העניינים: באוגוסט 3102מועצת חוף הכרמל שלחה לנמען :מזכיר הוועד המקומי וליו"ר הוועד המקומי מסמך הנקרא "הכנת פנקס בוחרים – דרישה למידע" (מצ"ב בהמשך). המסמך הגיע למזכירות המושב (משרדי וועד האגודה) ,המזכירה לא העבירה את המסמך הנ"ל לנציגי הוועד המקומי -הנמען במסמך ,וזו אף מחקה שמות מפנקס הבוחרים. מאחר והדבר לא הובא לידיעת גורם כלשהו ,האנשים ששמם נמחק מהרשימה ,לא ידעו ולכן לא יכלו להגיש ערעור במשרד הפנים ,מתוך זכותם בחוק ,כאשר התאריך הסופי לערער ובירור היה ב.11.19.3102 : הדבר נודע לוועד במקרה לפני חמישה ימים ,כאשר אחד התושבים ביקש להגיש מועמדות למליאת המועצה ונפסל מתוקף זה שנמחק מפנקס הבוחרים כתושב הבונים ומכך מחוף הכרמל .בבירור שערכנו עם מנכ"ל המועצה האזורית ב 9 -בדצמבר ,הובהר חד משמעית כי: .0הגיע למשרד (משרד המזכירות -וועד האגודה) – על ידי שליח -פנקס הבוחרים שבו מצוינים השמות של כל תושבי הבונים עפ"י הרישומים במשרד הפנים .ניתנו שבעה ימים לעדכן ברשומות את שמות בעלי זכות הבחירה ולהחזיר למועצה ,כמו כן ליידע את הנמחקים על פי חוק .המזכירה מחקה עשרות שמות והחזירה את הפנקס למועצה כאשר היא לא יידעה אף גורם מוסמך במושב ,וכן את התושבים ששמם נמחק. .3נשלחו תזכורות בפקס מאז חודש אוגוסט לאותו משרד( ,משרד המזכירות -וועד האגודה) ,בהן לא יודעו הגורמים המוסמכים לעניין. .2נשלחו אימיילים באותו נושא למשרד( ,משרד המזכירות -וועד האגודה) בהן לא יודעו הגורמים המוסמכים לעניין. מחובתנו כנציגי התושבים פנינו באופן אישי לכל מי שנפגע מהתהליך הנ"ל ועדכנו אותו בפרטים. בנוסף ,פנינו ליו"ר האגודה ,לחברי הנהלת המושב ולמועצה האזורית בתביעה לתקן את המעוות הן מבחינת הרישומים והן מבחינת נוהל התקשרות בעתיד. בברכה, מושיקו בכר – יו"ר וועד מקומי גדי רבין – מזכיר הוועד המקומי מושב הבונים – וועד מקומי ד.נ .חוף כרמל ,מיקוד3084500 : טלפון04-6299552 : [email protected] פקס04-6293844 : מספר רישום הוועד המקומי הבונים501606750 : להלן העתק מסמך המועצה: מושב הבונים – וועד מקומי ד.נ .חוף כרמל ,מיקוד3084500 : טלפון04-6299552 : [email protected] פקס04-6293844 : מספר רישום הוועד המקומי הבונים501606750 : תאריך 01 :בדצמבר3102 , לכבוד: מר ירון פרידמן ,מנכ"ל מועצה אזורית חוף הכרמל מר דוד הוקר ,יושב ראש וועד ההנהלה מושב הבונים הנדון :תלונה בנוגע להכנת פנקס בוחרים – דרישה לקבלת מידע בימים האחרונים הובא לידיעתי כי מרשימת הבוחרים ממושב הבונים נמחקו שמות של תושבים שלא היו אמורים להימחק. לקראת הבחירות למועצת חוף הכרמל ולמליאה ,נשלח מכתב מהמועצה לוועד המקומי ,בתאריך 8באוגוסט 3102שכלל מידע לגבי הכנת פנקס הבוחרים לקראת הבחירות שיערכו ב 32בדצמבר .3102 המכתב האמור התקבל במזכירות מושב הבונים ולא הועבר לוועד המקומי .בנוסף ,הוחזר פנקס הבוחרים למועצה עם רשימת בוחרים מעודכנת שממנה נמחקו שמות בוחרים שלא כדין. המקרה המתואר מעלה מספר סוגיות: .0מועצת חוף הכרמל ממענת את המכתבים ,הפקסים והאימיילים המיועדים לוועד המקומי למזכירות המושב במקום לוועד המקומי ,כאשר מדובר בשתי ישויות שונות .אני מבקש לתקן נושא זה למען לא יישנו מקרים דומים בעתיד. .3המכתב ותוכנו לא הובאו לידיעת הוועד המקומי ו/או לידיעת התושבים ולכן לא ידעו הנ"ל כי יוכלו לבדוק האם נכללים בפנקס הבוחרים בהתאם לאמור בסעיף 6בחוזר בנושא הכנת פנקס בוחרים – דרישה לקבל מידע. .2לא ברור מאיזו סמכות פעל מי שמחק את השמות ,מה היו האסמכתאות שהציג להוכחת נכונות העדכונים ,מה הבקרה שבוצעה לבדיקת אמיתות העדכונים ועוד. הנני פונה אליכם בבקשה לבדוק את הסוגיות שהצגתי במכתבי ולטפל בהן בהקדם. בברכה, מושיקו בכר -יושב ראש הוועד המקומי ,מושב הבונים גדי רבין – מזכיר וועד מקומי ,מושב הבונים העתק: חברי הנהלת מושב הבונים ועדת ביקורת מושב הבונים בוניתון עלון הישוב מושב הבונים – וועד מקומי ד.נ .חוף כרמל ,מיקוד3084500 : טלפון04-6299552 : [email protected] פקס04-6293844 : תגובת רותי שגיא חברי ותושבי הבונים שלום, חברי הוועד המקומי כולל חלק מחברי וועד ההנהלה הטעו ומטעים אתכם בכל הקשור לרשימת פנקס הבוחרים .והרי החוק כלשונו: זכאי להצביע בבחירות לרשות מקומית מסוימת מי שרשום בפנקס הבוחרים של אותה רשות מקומית זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן זה וכפוף להוראות סעיף קטנים (א( ,)1א ,)2ו – (ב) שמו רשום בפנקס הבוחרים לאותה מועצה. ביום הגשת רשימות המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה מקום מגוריו הקבוע ביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בתחום אותה רשותמקומית. המען הוא פרט רישום ולפי סעיף 3לחוק מרשם אוכלוסין רישומו במרשם או בתיעוד הניתן על פיו, הוא רא ייה לכאורה לנכונותו .חלה על התושב החובה להודיע על שינוי מען בעבורו ובעבור ילדיו הקטינים והבגיר שבחסותו .תושב חייב למסור הודעה על שינוי מען על פי החוק בתוך 33יום מיום השינוי מכאן שכל חבר שאינו מתגורר במושב מגורים של קבע ,אם בכדי לשמור את זכויותיו כחבר מושב ואם מכל סיבה אחרת ועדיין לא שינה את כתובתו ,עובר על החוק. ואליך משה בכר המתיימר להיות נציג ציבור ,הקטנת האחר בכדי להגדיל עצמך היא דרך נפסדת ופסולה ובייחוד בישוב קטן כמו זה שלנו .גם אם היה ספק לטעות שנעשתה או לא נעשתה הרי שהיה מקום לבדוק איתי קודם את הדברים במקום להשתלח בי ברשת כאחוז שיגעון שתחושת כוח מדומה מנחה אותו על דעתו. בפניות האישיות שמיהרת לעשות על דעת עצמך אל כל החברים שכביכול נפגעו גרמת עוול ,טעית והטעית וכנציג ציבור נבחר עברת על החוק ואף הוצאת את דיבתי .במשך שנים נשמע קולך מתלונן ורוטן על הישוב, הנהגתו וחבריו .כנראה שהגמל והדבשת אינם רק קלישאה. לסיום אני מרגישה חובה להתנצל בפני התושבים ששילמו במיטב כספם בכדי לחיות כאן וחיים בסביבה מוזנחת ,מאכזבת ומסוכסכת שבה הכל תקוע ואופק לא נראה ,על שנכנסתם בעל כורחכם לפרשיות המדיפות ריחות באושים שלא באשמתכם .יחד עם זאת אנו עומדים בפתחן של בחירות וזו ההזדמנות לשינוי .בתקווה שהפעם ננצל את הרגע (ויודעת שרבים שותפים לה) להביא את השינוי המיוחל. רותי שגיא 11 דצמבר חורפי 1122 רותי שלום, מצאתי לנכון להעביר אלייך את דעתי בנושא המתוקשר שלא מוצא מנוח .המסר מועבר אלייך אך אשמח אם תעבירי אותו לידיעת הציבור ,עלון הבונים וזה כמובן נתון להחלטתך. את נושאת בתפקיד במושב מזה שנים ,תפקיד מרכזי הממוקם בצומת רגיש ,מידע רב עובר דרכך ,את אמורה להיות דיסקרטית ולעיתים נדרשות ממך מטלות המייצגות את ההנהלה .ככל אדם סביר ,לעניות דעתי ,את מבצעת את הנדרש והמצופה ממך כיאות ,כי אם לא ,סביר שמישהו אחר היה יושב במקומך. מכל האמור לעיל ,אני משוכנע שצפוי לעיתים שפועלך לא יהיה מושלם ,כפי שנאמר "אך אלה שעושים גם טועים ".דעי לך שעל פי הבנתי מקריאת המנשרים שלך ושל אחרים בנושא הגשת שמות החברים הגרים בהבונים לצורך הבחירות ,ייצגת את הנושא נאמנה. החוק בישראל קובע כי אדם המעתיק מקום מגוריו חייב לעדכן כתובתו 21יום מיום ההעתקה .גם אני ניסיתי "להתחכם" עד שנתקלתי במשרד הפנים לצרכי האישיים ונדרשתי לעדכן את מקום מגורי .כך שלמעשה איני יכול היום להצביע לבחירות במועצה למרות שאני משלם מיסים למועצה והן לוועד המקומי. רותי ,שנים רבות את חלק ממושב הבונים ,ועל כן אני משתומם שאת רגישה לכל גחמה של מישהו .עשית את הדברים מכורח הנדרש ממך ,לא טעית ,אך גם אם כן ,יש לך את הזכות לכך .כמובן שטעות צריך לתקן, אך לא כך הדברים. כל המאיימים לתבוע או להכפיש את שמך בחוסר דיוקים ,תני להם .לאחר מכן תוכלי את להעמידם מול עובדות המכונות בשפה המשפטית "לשון הרע ברבים". רותי ,הבונים הוא מקום נפלא ,בעל פוטנציאל רב לא מנוצל ,בעיקר בשל "בין אדם לחברו ".שנאת חינם זורמת ברחובות ושוטפת איתה כל כוונה ומעשה נאות ורצוי. כשהחלטנו על השינויים וכן על ההרחבה ,האמנתי כי דברים ישתנו אך לא כך .השנאה רק ברה ,קומץ זעיר מצליח להנהי ג דברים לא על בסיס ראייה רחבה אלא על בסיס צרכיו האישיים .כל עוד הדברים יתנהלו ,כך יישאר רק יופי הנוף אך גיהנום לחיים במקום. איני מבין את חברי הבונים וחברינו בהרחבה ,שנותנים לקומץ להרוס כל חלקה טובה .על האנרגיה הזאת אם רק הייתה מופנית לכיוון הנכון הייתה מביאה את כולנו למחוזות שיקדמו וישפרו את חיי היום יום .הרי לשם כך ישנם רבים שתרמו את חייהם לכך וישנם אחרים ששילמו ממון רב להנות מכך. מי שטוען כי "מנהל חיצוני" יישנה ,משלה את עצמו וגם אחרים .הדרך היחידה הינה לשנס מתניים ,לנקות ולחוק את כל מחלוקות העבר ,להעמיד יעדים חברתיים שיכללו את כל האוכלוסיה חברי האגודה החקלאית וחברי האגודה המוניציפאלית שאין לי ספק שרובם מייחלים לחיים אחרים עמוסים בטוב ,וריקים מכל שנאת חינם. לסיכום רותי ,היי חזקה .לא טעית וודאי שלא בכוונת זדון כפי שנטען .המשיכי ,שמרי על בריאותך ואל תתני לאיש לערער את בטחונך. ולנו חברי מושב הבונים מאחל כי סוף סוף נדע לעשות דברים תורמים ובונים ,שנשים בצד את המכשיל ובכוחות משותפים נקדם את הישוב למקום הראוי לנו. אז די כבר!!! עמיחי גולן חבר מושב הבונים – בעבר בהווה ובעתיד גם אם בשנים האחרונות לא גר במקום. 21 טלי דובדבני לחברי הבונים שלום רב, במאמר זה ,ברצוני להתייחס לשני עניינים: ראשית ברצוני לפרגן למזכירת היישוב רותי ,העושה מלאכתה ביושר ובשקיפות .אישה נעימה ,חמה ומכילה .קיבלנו מכתבים מהוועד ,כי רותי השמיטה שמות בוחרים ,דבר שטלטל וזעזע את חברי הוועד ,משום שזהו תפקידו של הוועד בלבד .רותי ,מזכירת היישוב עשתה את עבודת הוועד במשך עשרים שנה ומעלה .עד עכשיו זה התאים ,אך השנה הדבר עורר כעס אצל חברי הוועד בטענה כי זה תפקידם .היו בטוחים כי כל דבר שנופל בידי רותי מתבצע על פי חוק .כל בוחר יבחר אך ורק במקום מגוריו .כשמשפחתי עברה למושב הבונים ,הכריחו אותנו במועצה לשנות כתובת מגורים ,על מנת שנוכל להמשיך בתהליכי הבנייה ,הרשמה לבתי ספר ועוד... נמאס לנו מההכפשות שלכם אחד כלפי השני ,ממלחמות מכוערות ושנאת חינם שכרגיל מעכבות את עתידנו והתפתחותנו ביישוב .צאו מהאדישות שלכם למצב הנוראי שאתם נמצאים בו ,ספונים בבתים שלכם עם הרבה הרבה חול בעיניים. אני רוצה גם לפרגן על דברים יפים שנעשו במושב .הנהלת המושב שלנו החליטה סוף סוף לקחת דברים לידיים ולמען שיפור פני ההרחבה ,יצרה באומנות ורגישות רבה, שני כיכרות מדהימות ביופיין (מי האדריכל נוף?( .מה חשבתם? שתשתיקו אותנו עם כיכרות בצורת ציצי? תתביישו לכם! שוב אתם מוסיפים לכער .עשו לנו טובה ואל תתערבו .אנחנו מעדיפים שהדברים ייקבעו בבתי המשפט .מושב הבונים יזם בוררות עם יפתח בנאי וכשהפסיד כמובן ,רץ עם התחתונים למטה לבתי המשפט (עוד הוצאות גדולות מיותרת ,שיגדילו את סכום ההפסד) .חברי הנהלת הבונים אינם מכבדים בוררות .צר לי שאני נשמעת מעט בוטה אבל המצוקה והכעס של תושבי ההרחבה הולכים וגוברים מיום ליום ואנו לא רואים את האור בקצה המנהרה ...גבעות הציצי מסתירות לנו... 31 אני כותבת בנושא שמפריע לי באופן אישי .אמנם הבחירות בפתח ,אך אני לא מייצגת פה אף מועמד רק את עצמי ואשמח לשתף אתכם בתחושתי. אשמח אם תקראו עד הסוף (בסוף יש פאנץ'). הילית קרש מצב התשתיות במושב הבונים מתסכל :אין מדרכות במושב ואין מספיק תאורה .מצב התשתיות בישוב מותאם למושב לפני כ 02-שנה ,לפני הפרטתו כאשר היו רק כ 42-מכוניות ששרתו את כל התושבים במושב. המצב כיום אינו מותאם לעומס התחבורתי הקיים היום במושב .עקב כך ילדי המושב והאוכלוסיה הבוגרת והמבוגרת ,מסכנים את עצמם כאשר הם פשוט הולכים על הכביש יחד עם המכוניות .זה בפירוש זלזול בחיי אדם וכידוע ,קרו מקרים שאנשים מבוגרים מעדו עקב מצב התשתיות .למזלנו הרב ,עדיין לא נדרס אף אחד .יש לציין שמצב התשתיות בכל מושב הבונים מהכניסה ועד ההרחבה הגרוע ביותר בכל המועצה!!! כמו כן מצב התאורה גם הוא נורא :במרכז המושב אין מספיק אור ,כך גם בכניסה למושב .עלי לציין שכאשר בתי חוזרת מהחוגים בהסעה ,היא מצטיידת בפנס כיס .המצב זהה גם בתחנת ההסעה הצמודה לכביש .1 מאד לא נעים לעמוד שם ברדת החשיכה ואף מסוכן!!! פניתי לגופים שונים ועד כה הוסבר לי שהדבר אינו באחריות המועצה אלא באחריות וועד האגודה החקלאית של המושב .לא ברור לי איך האגודה החקלאית אחראית על חיי כאשר לי אין שום זכות האגודה לוועד בחירה החקלאית .אני מרגישה כאילו איבדתי שליטה על החיים שלי; אין ביכולתי להחליט ולבחור את מי שאני רוצה שינהיג ויפעל למען האינטרסים שלי ושל השכנים שלי .על פי המצב כרגע ,מצב תשתיות המושב ונושא פיתוח המושב אינו מעניין כלל את וועד האגודה .דעתי זו נתמכת על ידי העובדה שאין לוועד המושב כל כוונה או תכניות להשקיע בכך .כמו כן, אין כל כוונה להשקיע בתשתיות לפעילות ספורטיביות או במבני ציבור .נראה לי שמבנה הציבור האחרון שנבנה במושב היה לפני כ 12-שנה וזה שלפניו הוא מימי המוכתר... ומה עם הוועד המקומי ? לא ברור לי איך וועד המושב אמור להשקיע בתשתיות בסדר גודל כזה כאשר אין לו כלל כסף בקופה .אין אפילו כסף להחלפת תאורות רחוב במקום שכבר קיים עמוד תאורה אך הנורה נשרפה .אין די כסף לטפל בעשביה 41 הרבה הנמצאת בהרחבה ומשמשת מקום מגורים לנחשים וזוחלים שונים .לא ברור לי איך אנחנו משלמים ארנונה מהגבוהות בארץ והמועצה אינה ערבה ואחראית לתשתיות בישובים .משלמים כמו בכפר שמריהו ומקבלים תשתיות כמו בעזה! לי קשה לבלוע כאלה צפרדעים ולאחר בדיקה שעשיתי מצאתי שמשרד החקלאות מקצה תקציבים לשיקום תשתיות ותיקות במושבים וקיבוצים (מצורפים שני לינקים) .אני מאמינה שאם במועצה אזורית עמק יזרעאל הצליחו לגייס תקציבים כאלו לטובת המושבים .גם במועצה אזורית חוף הכרמל ניתן. לא ,זו לא תמונה גרועה .כך נראה (או יותר נכון ,לא נראה) ישנה תחושה שהמועצה אינה יודעת כלל לגייס מרכז מושב הבונים כבר בשש בערב( .צולם ביציאה מגן תקציבים מהממשלה לטובת פיתוח המושבים אורן בליל ירח מלא) שבחזקתה ,וחבל ...אנחנו חיים במקום נפלא, אבל יכול להיות טוב יותר ,יש לאן לשאוף .עכשיו ,צריך גם להתחיל לעשות. לינקים בנושא תקציבים לתשתיות ותיקות: http://www.sababa04.co.il/pages/posts/shiqom-tshtyot-vtiqot-lmoshb-tl-adshim -vlqibotz-shrid-5796.php?phpMyAdmin=Vk3Xk1%2CDg9wmTkE4dZ2wzOUEfi3 http://www.moag.gov.il/NR/exeres/A15A03C3-887D-422E-B176-B5DBDC2D8BC1,framel ess.htm?NRMODE=Publishe 41 מדינת ישראל ,משרד המשפטים נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות دولة إسرائيل ,وزارة العدل مفوضية مساواة حقوق األخشاا وو اإلاعاةة State of Israel, Ministry of Justice Commission for Equal Rights of Persons with Disabilities ירושלים :י' כסלו תשע"ד 33נובמבר 2633 מספרנו604-99-2633-660394 : תיק2633-403 : לכבוד, יו"ר ועד ההנהלה של מושב הבונים – מר דוד הוקר מושב הבונים ד.נ .חוף הכרמל מיקוד 54803 בדואר אלקטרוני '[email protected]' - הנדון :נגישות לאנשים עם מוגבלות – מושב הבונים .3 בחודש יולי פנתה אליך הנציבות לגבי תלונות שהגיעו אלינו בדבר העדר נגישותו של מבנה ציבורי השייך למושב ,מבנה המכונה "בית המוכתר" (להלן":המבנה") ,סוגיה המטרידה מספר רב של תושבים במקום. .2 כפי שנמסר לנו ,וכפי שהעלנו במכתבנו הקודם -המשרדים המספקים שירות ציבורי לתושבי המושב ,כגון משרדי הדואר ושירותים נוספים ,ממוקמים בקומה השנייה במבנה בו לא קיימת מעלית .כך ,שהמבקשים להגיע למשרדים נאלצים לעלות מספר רב של מדרגות ,דבר המקשה עד מאד את הגישה בייחוד עבור אנשים קשישים ,שחלקם נעזרים במקל הליכה או עזרים אחרים כגון הליכונים וקלנועיות ,עבור אנשים עם מוגבלויות אחרות כמו גם עבור הורים לתינוקות בעגלה .כן נמסר לנו כי הייתה כוונה להותיר את המשרדים המספקים שירות ציבורי בקומה השנייה ,ולהשכיר את קומת הקרקע לגוף שלישי. .3 הגם שחלף זמן רב ,והגם שבשיחותיי עמך הובטח כי יש פתרון לבעיית הנגישות שהיה אמור כבר להתבצע -עדיין לא נעשה דבר .להזכיר ,כי הפתרונות שהועלו בשיחותינו לא היו כרוכים במאמצים כבירים אלא מדובר בכך שהשירותים לציבור יינתנו בקומת הקרקע (הנהלת חשבונות ,דואר ויתר השירותים) .למיטב ידיעתנו – אף ועדת המושב קיבלה החלטה לפיה שירותים אלו יעברו לקומת הקרקע. .0 עם זאת ,הובא לידיעתנו כי הדבר לא נעשה עד היום .לא ברור מדוע צעדים אלו לא ננקטו עד עתה ומדוע המושב ,אשר אמור לרצות בטובת תושביו בכלל ואלו עם קשיי הנגישות בפרט – משתהה בנושא. .3 על כן ,הנך מתבקש להוציא לפועל את ההחלטה שהתקבלה ,דבר שיישומו בשטח לא אמור לעורר קשיים מיוחדים וכל כולו לטובת הציבור. .0 כמו כן – טרם השבת לשאלתי אם ערכתם בדיקת נגישות למבנה כפי שאתם מחויבים על פי תקנה 2לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים) תשע"ב .2633 -ככל שכן – אבקש להעביר את הבדיקה לעיוננו וככל שלא ,אבקש להסביר מדוע הדבר לא נעשה. בברכה, סיגלית פורת -גורנשטיין ,עו"ד ממונה תביעה מחוז חיפה והצפון העתק :הפונה – באמצעות הדואר האלקטרוני שמסרה לנציבות עו"ד רעות סלמן ,מ"מ ממונה משפטית (שאילתות פטורים) ,נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות __________________________________________________________________________ משרד המשפטים ,רח' שיבת ציון ,06בניין "קרן הסיטי" ,חיפה 33233 טל' ( 60-4006330שלוחה ;)3פקס 62-0001043 דואר אלקטרוני[email protected] : אתר אינטרנטwww.Mugbaluyot.mishpatim.gov.il : מֹושָ ב הַ בונִים מושב שיתופי להתישבות של חיילים משוחררים בע"מ 18.12.2013 לכל תושבי הבונים שלום רב, התבקשתי לפרסם את התייחסות ועד ההנהלה לנושא נגישות לבעלי מוגבלויות. כידוע לכולם משרדי האגודה ממוקמים בקומה השניה של "בית המוכתר" /בניין המשרדים כבר 03שנה. במהלך תקופה זו נבדקו מספר חלופות ,אך עד היום לא בוצע שום שינוי. לאחרונה התקבלה פניה בנושא בעיית הנגישות למשרדי היישוב ,ועד ההנהלה קיבל החלטה ,כפיתרון זמני ,להעביר את המשרד הטכני לקומה התחתונה .הודעה על כך גם נמסרה לציבור באסיפה כללית 0-3300מתאריך 31.3..3300להלן תוכן ההודעה: המשרד הטכני וכל השירותים לחברים יועברו לחדר הדואר ,כמו כן הנהלת חשבונות תפרסם שעות קבלת קהל פעמיים בשבוע במשרד שיפתח בחדר הדואר. בכוונתנו לבצע את ההעברה בהקדם ,לנושא ינתן ביטוי בתקציב 3302ואני מקווה שגם סיום ההעברה יהיה מהיר. בברכה דוד הוקר יו"ר ועד ההנהלה. מושב הבונים ד.נ .חוף הכרמל ,מיקוד .54803טלפון 40-0099344 :פקס40-0099333 : E-mail: [email protected] 17 2202.21 לקראת בחירות ()1 אורלי בן עוזיאל שלום, ב 22 -לדצמבר תתקיימנה בחירות לרשות המקומית חוף הכרמל0 איכות החיים החברתית והסביבתית שלנו מקודמת בעזרת פעילות ועשייה ציבורית 0תפקיד ציבורי מבחינתי הינו מחויבות אישית לקידום צרכים מוסכמים של המושב ותושביו 0האתגרים העומדים לפנינו מוכרים לי היטב ,כחברת באגודה החקלאית וכתושבת הבונים0 כל שנות חיי במושב אני בעשייה ,אם בועדות השונות ,חברה בדירקטוריון אגריקל ,מפיקת חגיגות שנות השישים ולאחרונה חברות בוועדי המושב 0כל פנייה לקבלת עבודה או תפקיד או בקשת עזרה בחגים עשיתי בשמחה0 ההתנדבות והנתינה הם להבנתי מהות החיים בקהילה0 תפקידו של חבר מליאה הינו לייצג נאמנה את הצרכים המוסכמים של הוועד המקומי ושל ועד האגודה החקלאית0 הצרכים הללו הינם צרכים שבאים מהתושבים עצמם חלקם אישיים וחלקם החלטות שנעשות בוועדים0 הנציג משמש גם ערוץ ישיר לראש המועצה ,וכל זאת למען שיפור איכות החיים וקידום האינטרסים של התושבים, על ידי השגת משאבים ותמיכה0 הכוח העיקרי שמניע אותי הוא אהבה .אהבתי למשפחה ,אהבתי למושב ואכפתיות עמוקה לתושביו 0בעזרת אחריות והגינות ,כבוד ושיתוף ,יושר והתמדה שהינם חלק מערכי האישיים אמשיך בדרך של עשייה הציבורית 0 בתמיכתכם אדאג לייצוג הצרכים של המושב בדרכי נועם באסרטיביות והצלחה כנציגת מושב הבונים במליאת המועצה. רק מי שמצביע משפיע. תודה וברכה אורלי בן עוזיאל 18 11לדצמבר 3112 לקראת בחירות ()2 זוהר קנטור לתושבי מושב הבונים שלום, ברצוני להביא לידיעתכם כי הצגתי את מועמדותי לבחירות עבור נציג הבונים במליאת המועצה בבחירות הקרובות ואבקש את אמונכם לבחור בי לתפקיד חשוב זה. מאז הגעתי למושב הבונים לפני כתשע שנים ,הנני פעיל בעשייה בכל תחומי החיים בישוב .בתחילת דרכי כיהנתי כחבר ועדת ביקורת במשך שנתיים ולאחר מכן במשך שלוש שנים הייתי שותף להקמת והובלת הועד המקומי. במהלך שנות העשייה למדתי והבנתי את האריג העדין והמורכב שמחבר את אוכלוסיית הבונים ,בין אם אלו צרכי האגודה או צרכי הועד המקומי .השילוב העדין של כל הצרכים ,תוך כדי קידום הישוב בראש וראשונה היה תמיד נר לרגליי במהלך עבודתי. תפקיד נציג הבונים במליאה הינו זרוע של הועד המקומי במליאת המועצה הדנה יותר מכל בצרכים שלנו כתושבים במועצה. רוב מוחלט של הנושאים הקשורים למועצה הינם מוניציפאליים ביסודם ולפיכך שילוב הפעולה עם הועד המקומי הוא חיוני להצלחת התפקיד של הנציג ושל הועד המקומי כאחד. בבחירות אלו ,כמו בשאר הנושאים והעשייה ,חיברתי כוחות עם מושיקו בכר אשר הוביל את הועד בשנים האחרונות וימשיך להוביל גם בשנים הבאות .אנחנו רצים ברשימה מאוחדת השואפת לקדם את ענייני המושב ולדאוג לצרכי המושב במסדרונות המועצה והמליאה. תפקיד הנציג במליאה הינו תפקיד מורכב שהצלחתו אינה תלויה רק באדם אחד הפועל בצורה עצמאית ,אלא בחשיבה משותפת ותוך כדי שיתוף כוחות ולפיכך העבודה המשותפת עם הועד הינה חיונית לקידום המושב. יחד עם זאת ,יתכן וישנם נושאים הקשורים בצורכי האגודה .אמנם נושאים אלו הם מעטים ולא נמצאים בליבה של מליאת המועצה ,אך אני סבור כי בשילוב ידיים עם האגודה ניתן לדאוג לצרכי האגודה ולהשיג גם מטרות אלו מבלי להיות חבר אגודה. מושב הבונים עומד בפני אתגרים לא פשוטים; ההרחבה שתקועה ,תשתיות ישנות ,מפגעי בטיחות בכל פינה אשר מהווים סיכון לא רק עבור הילדים גם עבור כלל האוכלוסייה ובכלל זה האוכלוסייה המבוגרת .אלו הם הנושאים אשר מהווים את ראש סדר העדיפויות שלי כנציג הבונים. ישנם נושאים רבים חשובים הקשורים לחינוך ,איכות הסביבה ותוכניות הרחבת הרכבת אשר אנו במושב הבונים נצטרך לפעול ולשמור כדי להבטיח את איכות חיינו ולשמירת נופינו .אני כנציגכם אפעל לשמירת אינטרסים אלו. רצון טוב זה משאב חשוב ביותר אך לא מספיק ,צריך להבין את המנגנון אשר עומד ביסודות עבודת המועצה כדי להצליח בתפקיד .אני מאמין שאני כבוגר קורס מנהלי קהילה בחוף הכרמל מטעם המועצה ,ביחד עם השכלה משפטית והבנת המבנה המורכב של עבודת המועצה ,אוכל לקדם את המושב בשנים הבאות בצורה הטובה ביותר. ניתן כמובן לפנות אליי בכל שאלה או הבהרה בטלפון או במייל. תודה מראש ובכבוד רב, זהר קנטור 19 נועה טאוב תשמעו משהו ,בלי ששמנו לב ,יש היום במושב כ 53 -ילדים בגילאי גן! וזה לא סתם מרגש אלא גם ממש גורם לדברים נפלאים כאן במושב .כמעט כל יום אחה"צ נפגשים ההורים והילדים בגן השעשועים המשופץ ומבלים ביחד ובאופן לא מחייב את סוף היום .מפגשים אלו מייצרים חברויות ,קשרים ופעילויות משותפות של הילדים וגם של הוריהם .סתם כי יושבים ביחד על הספסל ומקשקשים. ביחד עם חוגי הספורט המבורכים בבית העם ,אי רועי התרבות ופעילויות מועדון הנוער ,נרקמת לה בינינו מערכת יחסים מיוחדת ,המכונה קהילה .לא בהכרח החברים הכי טובים ,אבל בפועל האנשים הקרובים, שחיים יחד חיי שכנות טובים ומעשירים .אני שמחה על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק ממארג מופלא זה. לקראת ימי החורף ,אנו מבקשים להמשיך את המפגשים האקראיים והיקרים האלה בחלל ציבורי משותף, בבית העם! גם אנחנו (ההורים) נמשיך לקשקש וגם הילדים ימשיכו לשחק ,אפילו כשיורד גשם ) :אוריין דגן ומושיקו סעדי לקחו על עצמם להיות אחראים על הפעילות ויערכו לוח תורניות. אנחנו עדיין זקוקים למשחקים ,שטיחים ,תחפושות (אפשר גם בגדים ישנים שיצאו מהאופנה ,כובעים, מטפחות כפפות וכו). אז לכל המתעניינים ,הנה הכללים על פיהם תתנהל המשחקיה: • ימי הפעילות במשחקיה יהיו ב' ו ד' בין השעות 03:51ו 03:51 • ילדים מוזמנים בליווי הוריהם בלבד . • יש לחלוץ את הנעליים בכניסה לבית העם. • אין להכניס צעצועים על גלגלים (בימבות ,אופניים ושות) • במשחקיה לא יערכו משחקי כדור (כדורגל /סל /מחניים וכו') • במשחקיה לא ייערכו פעיליות יצירה מלכלכות (עם דבק צבע או חימר) • בכל יום פעילות יהיה הורה אחראי ,שתפקידו לפתוח את בית העם לקראת הפעילות ולסדר לנקות ולנעול בתום הפעילות. אז אם בא לכם לבלות איתנו אחה"צ נעים בצוותא, עם כוס של תה עשבים ....בואו! הפתיחה בדצמבר. לפרטים נוספים ,הרשמה לתורנות ,ומסירת חפצים: תראו איזה כיף! [email protected] 02 02 אהרלה שלם אבשלום עמד על הספסל ליד הצרכנייה מחזיק בידו שקית ממתקים .זה אמור היה להיות אחר הצהרים רגילים, לא ברור על מה הוא חשב כאשר הוא פסע באופן לא זהיר והחל להסתחרר בדרך למפגש כואב עם הקרקע. בדרך למטה הוא עוד הספיק לחשוב שהוא צריך לשמור על שקית הממתקים ואז נחיתה כואבת על המרפק .מיה הבינה ישר שאופן הנפילה לא מבשר טובות .ואכן כשחזר למחרת מפגישה עם הרופא ,היד שהחזיקה את שקית הממתקים הייתה מגובסת למשך 3שבועות. מפתיע איך היצמדות למה שיש לנו ביד יכול לגרום לכך שכמעט נאבד הכול .כשאבשלום נפל מהספסל הימים היו ימי אוקטובר שנת 01 .3103שנה קודם ,באוקטובר 0793פרצה במפתיע מלחמת יום כיפור .גם היום 01שנה אחרי לא ברור על מה בדיוק חשבו מנהיגנו בממשלה ובצבא כאשר ערב המלחמה החזיקו בדעה ברורה שהמלחמה לא תפרוץ ואם תפרוץ אנחנו ננצח כמו שניצחנו בששת הימים .המשכנו להחזיק את שקית הממתקים סיני -בידנו כל הדרך למטה עד לנפילה הכואבת להתפכחות .ואותם מנהיגים שאמרו לפני המלחמה שטובשארם א שייח ללא שלום מאשר שלום ללא שארם א שייח ,אמרו לאחר המלחמה באותו קול עמוק ובוטח ושפת גוף מלאת כריזמה שצריך להחזיר את כל סיני עבור הסכם שלום .רק חבל שאלפי הרוגים ופצועים שילמו בחייהם, בגופם ונשמתם. גם היום אנחנו עומדים בפני אותה דילמה :האם לאפשר לפלשתינאים מדינה עצמאית ,להתנתק מהם ולשמור על מדינת לאום יהודית ודמוקרטית במסגרת גבולות מוסכמים שלפני ששת הימים או להמשיך להחזיק בשטחי יהודה ושומרון כאשר הפלשתינאים אינם עצמאים ואנחנו הופכים לאט אבל בטוח למיעוט מדכא ששולט על רוב מדוכא .האם טובים השטחים ללא שלום מאשר שלום ללא השטחים? לאחרונה היינו עדים לויכוח שהתנהל בתוך הממשלה בה עמדה לדיון הסוגיה "האם לוותר על השתתפות הממסד המדעי הישראלי בתוכניות מדעיות אירופאיות בגין אי הסכמה של מדינות אירופה לשתף בתוכנית את כל מה שקשור להתנחלויות ולאוניברסיטת אריאל?" ושוב עמדה השאלה "האם עדיף לפתח את המדע הישראלי כחלק מהמדע האירופאי ללא התנחלויות או עדיפים ההתנחלויות ללא שיתוף פעולה מדעי עם מדינות אירופה?" כל מי שעיניו בראשו מבין שההחלטות בחיים הן בין אלטרנטיבות .היתרון היחסי של מדינת ישראל הוא במדע וביצירתיות .לולא הפיתוחים המדעיים שנמכרים מדי שנה לכל העולם ,למדינת ישראל לא היה כסף להחזיק את ההתנחלויות ,או שהיינו חייבים להוריד את רמת החיים של כל אזרחי ישראל. כבודדים ,אנחנו בדרך כלל יותר אופטימיים בסגנון "לי זה לא יקרה ".כקולקטיב אנחנו יותר פסימיים ומפוחדים. מדינה ,ישוב ,קהילה ,חייבת לתת אופק של תקווה לחבריה אפילו במחיר של לקיחת סיכונים .חייבים לגייס יכולות פנימיות ,להפסיק להיצמד לפחדים ישנים ועתיקים ולחפש את השינוי שיוציא אותנו לדרכים חדשות. המעז מנצח .אחרת ,איזה עתיד אנחנו מבטיחים לאבשלום? 22 אני כבר לא לבד יענקלה שלו עד קרוב לחתונתי ,לא עבדתי במקום אחד לאורך זמן ,ואת מה שהרווחתי ,הוצאתי על טיולים בעולם. מאז התחלתי לחיות בזוגיות עם רעייתי ,את כל משכורותיי ורווחיי אני מפקיד בידיה והיא עושה עם הכסף כראות עיניה ,ואם אני צריך דמי כיס או יותר – אני פשוט מבקש ממנה .היא זו שקובעת כיצד והיכן צריך או כדאי לחסוך והיא זו שמחליטה מתי צריך לקנות או להוציא כספים .לפעמים היא גם מתייעצת איתי ,אך ברוב המקרים אני סומך על שיקול דעתה ועד היום אין לי טענות כלפיה (כלומר, לא בניהול הכספים) .אני יודע שבקרב רוב חבריי, הגבר (או הבעל) הוא שאחראי על העניינים הכספיים ועל ניהול ההוצאות הגדולות בבית ,וכנראה שזה כך בקרב רוב הזוגות הנשואים. כאמור ,אצלנו ,הפקדתי את הנושא הפיננסי בידי אשתי מן ההתחלה ,זה היה לי נוח ,לא הסתרתי זאת כסוד, אך גם לא התרברבתי שבנושא זה אני יוצא דופן. לפני שבועות מספר ,נוכחתי שלא רק אצלנו במשפחה מנוהל הצד הפיננסי ע"י האישה .פתאום ,כל המדינה שלנו מנוהלת מבחינה פיננסית ע"י אישה ,מאז ד"ר קרנית פלוג מונתה לנגידת בנק ישראל .אז אני כבר לא לבד!!! חוץ מזה ,גם חלק מהבנקים הגדולים במדינה מנוהלים ע"י נשים :הגב' לילך אשר טופילסקי מונתה לתפקיד מנכ"ל דיסקונט (כרגע היא מכהנת בתפקיד ראש החטיבה הקמעונית ומשנה למנכ"ל בבנק הפועלים) והגב' רקפת רוסק-עמינח מונתה לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי (קודמתה ,גם אישה ,הגב' גליה מאור) ...אז חוץ מזה שעכשיו כבר לא נגיד "נגיד" אלא נגיד "נגידה" ...כולנו בעצם מנוהלים כלכלית ע"י אישה. האמת היא שתפקידים רבים בבית הם באחריות רעייתי .אחד מהם הוא גם הצד הבריאותי של בני המשפחה. כאשר ילדיי היו קטנים וגרו בביתנו ,בכל פעם שחלו ,או סתם הרגישו שלא בטוב ,אשתי היא שטיפלה בהם או לקחה אותם לרופא .גם בילד הגדול שבבית (אני) ,אשתי היא זו שטיפלה ,או שלחה אותי לבדיקות או לרופאים ,כשהיא חשבה שיש צורך בכך .כנראה שזהו תפקידה הברור של האישה ,וכיום גם בראש מערכת הבריאות של מדינת ישראל ניצבת אישה :שרת הבריאות ,הגב' יעל גרמן. צפיתי לא מזמן בסיקור טלוויזיוני מארה"ב ,בו אמרו רוב הפרשנים שהם בטוחים שאם הגב' הילארי קלינטון תציג את מועמדותה לנשיאות לאחר תום כהונתו של הנשיא הנוכחי ,אזי בחירתה היא ודאית .אם אכן היא תציג את מועמדותה (וכנראה שהיא אכן תעשה זאת) ואם אכן הפרשנים צודקים ,או אז גם המדינה החזקה בעולם תהיה נשלטת תחת אישה (והשפעתה תהיה על רוב חלקי העולם) ...וגם בזאת לא אהיה לבדי. כנראה שכל ערבי ה"שישי – נשי" אליהם אני מתוודע לעתים קרובות בדואר האלקטרוני ,וכל הפעילות שנעשית בקרב מועצות הנשים -נושאים פרי. אני כבר לא פוסל את האפשרות (ושמעתי את הסברה הזו כבר מספר פעמים בעבר) שאלוהים היא אישה. 32 Where memory is preserved and history is made פינת הארכיון – מרים וובר ,ארכיונאית במשך כמה שנים טובות היה אמבולנס במושב הבונים ,ששירת את החברים וגם את הישובים באזור .כאן הסיפור של בת-עמי יפה ,מבין המייסדים העיקריים של המושב. הסיפור הופיע בספר היובל" ,השנים הראשונות" ,9111 ,בעריכת מרים וובר. "האמבולנס" בין החברים הראשונים ,היה לנו רופא – גָ'ק מֶ ָד ִלי – ומספר אחיות ,וקיימנו מרכז רפואי צנוע כאן בהבונים .יחד עם זאת ,לא היה שרות של אמבולנס בין חיפה לבין זיכרון-יעקב. תכננתי לנסוע לדרום-אפריקה בשנת ,2594עם בתנו הקטנה ,ליאורה ,וג'ק אמר לי" ,אימא שלך מאוד פעילה במגביות במגן דוד אדום (מד"א) ,למה לא תבקשי ממנה להשיג עבורנו אמבולנס?" כאשר הגעתי לדרום-אפריקה ,הצעתי זאת לאימי ,וחיזקתי את הבקשה על-ידי ציון העובדה שישנם כל- כך הרבה דרום-אפריקאים בהבונים .היא הבטיחה לבדוק מה ביכולתה לעשות ,ובמהרה דיווחה לי: "המגמה של מד"א היא שתורמים אמבולנס אבל אין שליטה למי הוא נתרם". אימא שלי סירבה לקבל תשובה זו וסוכם בסוף שאם היא תיקח על עצמה מגבית מיוחדת ניתן לעשות את הדבר. אימא שלי התחילה לעבוד. היא פנתה להורים שהיו להם הבונים, במושב ילדים שבדרך כלל לא תרמו למד"א .היא ארגנה אירוע מיוחד בו דיברתי אני על הצורך באמבולנס במושב שהיה משרת את האזור שבין חיפה לבין זיכרון-יעקב. אימא שלי הצליחה לגייס את כל הכסף והוא נשלח למד"א. חזרתי לישראל ואמרתי לג'ק: "יש לך אמבולנס" .כולם היו שמחים מאוד. 42 ביום מסירת האמבולנס לחברי מושב הבונים .שימו לב למודפס על האמבולנס: Presented through the friends of MA GE N D AV ID AD O M in GRE A T BR IT AIN b y th e JE W IS H S PO R TS ME N ME M BE R S OF THE VI C TO RIA C L UB Si van 5 71 2 May 1 9 52 עברו חודשים והאמבולנס לא הגיע .כתבתי לאימי לשאול מה קורה ,והיא ענתה לי שאינה יודעת דבר. בסוף פניתי ליושב ראש מד"א כאן ,בישראל ,ד"ר קול ,ושאלתי אותו" ,איפה האמבולנס שלנו?" ל אחר זמן הודיעו לנו שהאמבולנס הגיע .בֶ ְרני רוז הלך להביא אותו וכשחזר שאל אותי" ,איזה מן אמבולנס זה?" הוא היה יד שנייה ,ועל שני הצדדים היה מודפס באנגלית" :נתרם ע"י ידידי מגן דוד אדום באנגליה ,על ידי הספורטאים היהודים ,חברי מועדון ויקטוריה ,סיון ,9124מאי ."2594מאחור הוסיפו את המילים "אזור חוף הכרמל" .לא הייתה אף מילה על מושב הבונים. יושב ראש והתורמים באו לטקס הרשמי של העברת האמבולנס .התורמים באו לראות את הרכב שלהם. זה היה נורא .הלכתי ליושב הראש ואמרתי" ,זו בושה – זו כמעט הונאה! נאסף די כסף לאמבולנס חדש!" הוא לא רצה להיות מעורב ,אך כאשר ראה שאני מתקרבת לתורמים ,התחיל לדאוג שאני אקים שערורייה ,והבטיח לעשות משהו בנושא .דבר לא נעשה. אימי התרגזה מאוד כאשר סיפרתי לה על הנעשה ,שכן היא אספה תרומות מכל האנשים האלה בתום לב .בעקבות הפרשה התפטרה אימי – וייסדה את מד"א בדרום-אפריקה. בחודש יוני :2591האמבולנס עומד במלאו הדרתו ,בעת ביקור ר"מ דרום אפריקה ,דניאל מלן ,במושב הבונים. לידו ,שלוש המכוניות המפוארות של פמלייתו של ד"ר מלן. מאחורי האמבולנסְ ,ב ָמקום המבני הדו-קומתי ,עומדים היום הגנים והמרפאה. המבנה בצד ימין הייתה הצרכנייה הראשונהְ .ב ָמקום זה היום נמצא האי הגדול. 49 דני אלונים כדורת דשא הוא משחק כדור שמקורו באנגליה. הרעיון במשחק הוא גלגול כדורים (שמתגלגלים בקו אליפטי) שמשקלם כ 5.1 -ק"ג לאורך מגרש של כ 63-מ' ולהגיע לכדור קטן בצד השני של המגרש .השחקן שהגיע הכי קרוב מקבל נקודות ,יש הרבה אסטרטגיה ופסיכולוגיה במהלך המשחק שמשפיעים משמעותית . בארץ ישנם 7מועדונים שמנוהלים על ידי איגוד הכדורת הארצי ,אני חבר במועדון ברעננה ,כ 521חברים, 71%יוצאי דרום אפריקה. הצטרפתי למועדון לפני כארבע שנים בעקבות חבר שהציע לבוא ,לראות ולהתנסות.. עם הזמן החיידק דבק בי והתחילו להגיע תוצאות...בשנה שעברה זכיתי במקום ראשון בארץ לשחקנים מתחילים ,עד שלוש שנים .השנה זכיתי בתחרות שלשות ורביעיות מקום ראשון ארצי .כמו כן הצטרפתי ל -פי בי איי –איגוד הכדות המקצועית וזכיתי פעמיים ברציפות לייצג את ישראל במשחקי זוגות באנגליה .הייתי בינואר 2156ואסע שוב בינואר .2152 בעקבות הניצחונות ,קיבלתי ניקוד שהכניס אותי לתחרות המאסטר השנה ,שהמשמעות של זה 52 ,הטובים בארץ והתחרויות יתקיימו ב 51-53-לנובמבר במועדון כדורת רמת גן. הזוכה בתחרות המאסטרס ייצג את ישראל בתחרות אלוף האלופים באירופה. הספורט מתאים לצעירים ומבוגרים כאחד ,יש מועדון בחיפה ליד מרכז הקונגרסים אם מישהו מתעניין ,מסתקרן ורוצה לראות או להתנסות אשמח לקשר עם מועדון חיפה. דני אלונים 111-2166101 [email protected] 26 מאז יצא אלבום המופת של הפינק פלויד "החומה" ב ,9121נדמה שהכותרת הנ"ל הפכה להמנון של בני הנוער .מאד טרנדי לצאת נגד מערכת החינוך הארכאית ,המורים העייפים ובתי הספר המיושנים .יחד עם זאת ,רק בבית הספר יכולים הילדים ללמוד על משמעות המשפט בכותרת ולתהות" ,למה באמת התכוון המשורר?" האם אנחנו לא צריכים חינוך? או האם אנחנו לא צריכים 'לא חינוך'? ומה זה בכלל חינוך? אני מכירה לא מעט מורים שישתמשו בשיר כזה ויכינו ממנו מטעמים שישאירו אצל התלמידים שלהם טעם נפלא שילווה אותם הרבה אחרי שיסיימו את חובת 97שנות הלימוד שלהם. כולנו מבינים ש"היסוד של כל מדינה הוא החינוך של הנוער שלה( ".לרטיוס) .כולנו מסכימים ש"תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב ,ולא ללמדו מה לחשוב( ".ג'ון דיואי) .עם זאת ,רבים מאיתנו שוכחים ש"הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמא( ".אלברט איינשטיין). בדפים הבאים ,תמצאו מאמרים רבים העוסקים ברבדים שונים של חינוך .אתם מוזמנים לקרוא ,להתרשם, להסכים ,להתנגד ,לחשוב ,להגיב ...ללמוד. קריאה מהנה! 72 אפרת גולדברג מרגיש לי משונה לכתוב על חינוך במדיה כל כך לא עכשווית .זה מרגיש לי כמו שהייתי פעם מזמן ...מורה שכותבת על לוח ...מלמדת מספרים שכבר ממש לא רלוונטיים ,לא מצליחה לייצר למידה מתוך סקרנות ,על השראה אין בכלל מה לדבר .ובעיקר שהלמידה ,היום ,היא למידה ״מתרחבת״ עם שותפים ,בקבוצות פיתוח, בשיתופי פעולה ,ביצירת ידע חדש. עולם הפייסבוק והעולם האינטראקטיבי נושמים בקצב מהיר ...רעיונות עולים לרשת ,מקבלים תגובות און ליין. לכל אחד יש עולם מלא בנייד (תמונות ,מידע וחברים ,מחשבות אנונימיות וציבוריות ,מקורות השראה וקשרים) .הלמידה מקבלת משמעות חדשה -״למידה רשתית ״ -לא עוד חוכמת הגאון אלא דווקא חוכמת ההמון .השיח ברשת מאפשר דיון ודיוק. עולם החינוך עובר מהפכה .מהפכה הינה מילה עדינה לתאר את הצונמי האדיר השוטף את עולם החינוך .. מהפכה שמשנה את פני החינוך שאנחנו מכירים! הצונמי כבר כאן -מתנפץ על חופי החינוך .מי שישכיל "לגלוש״ על הגל יצליח לייצר חדשנות מטורפת ...כל השאר יטבעו בשיממון ההוראה והלמידה של המאה ה .91-בתי הספר שלנו ,הבנויים על הפרדיגמה של המהפכה התעשייתית ומנוהלים בפירמידה היררכית ,מנותקים מהשאלות הגדולות שמעסיקות את העולם והעתיד ,ואינם משמשים ״מרחב חיים״ עבור הילדים. היצירתיות תופסת מקום בחינוך .המחשב שהוא כלי ,הפך את ההוראה למגוונת ,מעניינת ,מאפשרת ליצור מעבדה ללמידה אחרת ,והרשת מלאה ביוזמות וברעיונות פדגוגיים ,המאפשרים לתלמידים למידה משמעותית .הגל החדש מדגיש שיתוף בידע ויצירת ידע חדש משותף ,למידה פעילה. הנחות יסוד שמטלטלות את עולם החינוך של המאה ה .89כפי שמתאר יעקב הכט ,מנכל ״ערי חינוך״ ואושיה בתחום החדשנות החינוכית בישראל: .9ידע אינו חפץ -אי אפשר להעביר אותו הלאה -תם עידן הידע מצוי רק אצל המבוגר .אין תשובה אחת נכונה ומה שאנו מלמדים בביה"ס זה חלק קטנטן מהידע המצוי היום בעולם .אז למה עדיין 28% מהשיעור המורה מדברת? 82 .8אתה לומד הכי טוב כשאתה מלמד .איך זה שהתלמידים כל כך פסיביים בשיעורים ולמה הם לא מלמדים את מה שהם יודעים? למה במקום מורה אחד ושלושים תלמידים ,אין 19מורים ותלמידים? .1מצא את הייחודיות והמומחיות שלך ולמד אחרים .האם מלמדים אותנו בבית הספר מהי הייחודיות שלנו? במה אנחנו ״גאונים״ ולאו דווקא במימד הלימודי? .4העולם הופך מפירמידה לרשת -רשת שבה הידע לא מצוי אצל אדם אחד -אז איך יוצרים שיתופיות? שיתופי פעולה? ילדים שממציאים פתרונות לבעיות אמיתיות? .5אנחנו בתוך עידן מהפכת הידע -ההישרדות והתחרות מפנים את מקומם ליצירתיות ,שיתופי פעולה ותהליכי למידה ליצירת ידע חדש. .6מבוגר משמעותי -לומדים צריכים מבוגרים משמעותיים בתהליך ההתפתחות שלהם (מורים ,הורים קהילה) כולם אחראיים ,מבוגרים הרואים אותך על חוזקותיך וכולם מעורבים ב״תיקון החינוך.״ פרופסור קן רובינסון ,אחד המרצים המבוקשים ביותר בעולם בנושא חינוך ,כותב ספרו ״לצאת מהקווים- סודות החשיבה היצירתית״: ״אנו חיים בעולם שמשתנה מהר יותר מאי פעם בעבר ,ועומד לנוכח אתגרים חסרי תקדים .אין דרך לדעת איך יתממשו בפועל מורכבויות העתיד .השינוי התרבותי לעולם אינו לינארי ורק לעיתים רחוקות אפשר לחזותו מראש .ככול שהעולם סובב מהר יותר מתרבים הארגונים הטוענים שהם זקוקים לעובדים שמסוגלים לחשוב מחשבה יצירתית ,לתקשר ולעבוד בצוותים ,אנשים גמישים ומהירים להסתגל .פעמים רבות מידי הארגונים אומרים שאין הם מוציאים את העובדים האלה .למה לא? ״ "...החינוך אינו תהליך לינארי של הכנה לקראת העתיד; תפקידו לטפח את הכישרונות ואת הרגישויות שבאמצעותם נחייה את החיים הטובים ביותר בהווה וניצור את העתיד הטוב ביותר למען כולנו.״ במסגרת עבודתי ב״ערי חינוך״ ,אני מלווה בתי ספר ומנהלים ורואה את השינויים שעושים בתי הספר ,על מנת להתאים את בתי הספר למאה ה .89-מלווה את ״איי החדשנות ״ ובטוחה שהם יהפכו ליבשת ..דברים מרגשים קורים בעולם החינוך .אני חולמת שעוד 5שנים ,לא נאמין שילדינו למדו פעם במקום שנקרא בית ספר -כי הם נמצאים ב״מרחבי חיים״ אחרים ויוצרים ידע חדש ...וחולמת שילדינו לא יאמרו את המשפט הבא :״בגיל שש נאלצתי לקטוע את לימודיי וללכת לבית הספר.״ (-ברנארד שואו). השבוע אני נוסעת לבקר בתיכון היי טק היי בסן דייגו שבארה"ב ,בית ספר שלומדים בו בתהליך יצירה .אשמח לשתף אתכם בלמידה שלי. תיקון עולם כבר אמרנו? גלישה נעימה ): אפרת גולדברג -מנהלת פדגוגית 'ערי חינוך' 81 אורי לזר עולם החינוך עובר בימים אלו תהפוכות ואתגרים מהותיים .הוא נאבק להתאים את עצמו למעבר שעשתה החברה מתרבות תעשייתית ,המונעת על ידי מפעלים ופסי ייצור ,לתרבות הדיגיטלית שמונעת על ידי המחשב והאינטרנט. יש תחושה ברורה אצל אנשי חינוך, הורים ובעיקר התלמידים ,שמערכת החינוך הנוכחית מאבדת מהרלוונטיות שלה .ילדים שמכלים את עיקר יומם בבית הספר ,לעיתים קרובות מאולצים להאט את קצב הלמידה והסקרנות הטבעית שלהם במסגרות מיושנות ואמצעי לימוד משמימים .בבוקר מבלים התלמידים מול לוח גדול ומורים שמנסים להעביר חומר מסויים שהוכתב מגבוה ,אך בפועל עוסקים לרוב בבעיות משמעת .אחר הצהרים מבלים אותם הילדים באינטרנט ובטלויזיה ,נחשפים למידע בקצב גובר והולך .המורים בבית הספר מלמדים את התלמידים לשנן מידע מספרים מתפרקים ,אך התלמידים נולדו לתוך עולם שכל מידע הוא במילא במרחק נגיעה בסמארטרפון ,ומה הטעם לשנן או אף לזכור אותו? התלמידים של היום גדלים לתוך עולם תחרותי ביותר .בשוק העסקי של היום ,ועל אחת כמה וכמה בזה של מחר, המשרות היחידות שמהם יהיה ניתן להתפרנס בכבוד הן אלו שלא ניתן להעביר לרובוטים או לעולם השלישי .מה שמותיר בעיקר מקצועות של יצירתיות או ניהול .בשוק תחרותי כזה אלמנט המצוינות הופך לקריטי .וכאן כבר פחות חשוב מהוא תחום המצוינות והיצירתיות ,בשוק הגלובלי קיים קהל לכל נישה. 30 מכאן שמערכת חינוך חדשנית צריכה לשאוף להעמיד בוגרים יצירתיים ,בעלי מחוייבות עמוקה למושא תשוקתם, יהא אשר יהיה .בן אדם יצירתי הוא אדם חופשי ובטוח בעצמו וביכולתיו .ולכן יש להעמיד לתלמיד את כל התנאים להתפתחות נפשית ורוחנית בריאה .בנוסף על כך ,על מסגרות חינוכיות לעמוד בחזית הטכנולוגיה ,הקידמה והמדע .ילד שיגדל ללא גישה לעולמות אלו יתקשה לפעול ולמצוא מקום והכרה בחברה הדיגיטלית הצומחת. בעולם שמשתנה בקצב גובר והולך ,מקצועות עלולים במהירות להפוך ללא רלוונטים ,כפי שקורה כיום .על האדם להיות מסוגל להכשיר את עצמו במהירות לדרישות ולטכנולוגיות המשתנות .ומכאן שהרבה יותר מאשר ללמד, על מערכת החינוך לעודד ולהכשיר את התלמידים ללמוד בעצמם ולהכשיר את עצמם בתחום שונים. דוגמא אחת ליישום של רעיונות אלו ,שצוברת תאוצה ,היא עקרון הכיתה ההפוכה .במקום שבכיתת הלימודים יועבר חומר הלימוד ,ואחר הצהריים מתרגלים התלמידים את אשר למדו .נהגה ומיושם במקומות רבים רעיון חדשני :התלמידים מתבקשים ללמוד בעצמם בבית את החומר החדש ,בעזרת המחשב וספרי הלימוד ,כל תלמיד מתקדם בקצב שלו .ואילו זמן הכיתה מוקדש לתרגול החומר בקבוצות לימוד קטנות המחולקות לפי קצב ההתקדמות ,התלמידים עוזרים אחד לשני לתרגל ,ונעזרים במורים במקומות אותם התקשו בעצמם. בחברת הסטארט-אפ בה אני עובד ,TinyTap ,אנו שמים עקרונות אלו אל מול עינינו כשאנחנו מפתחים את המוצרים שלנו .החברה מפתחת פלטפורמה לטבלטים וסמרטפונים ,שמאפשרת לילדים ,הורים ומורים לפתח בעצמם תכנים חינוכיים אינטרקטיבים .על ידי צירוף פשוט של תמונות וקולות הם יוצרים ומשתפים משחקים בכל נושא שמעניין אותם .אנשים שונים מוצאים יישומים יצירתיים לכלים שפיתחנו .לדוגמא בבית ספר באנגליה הכינו התלמידים הבוגרים משחקי לימוד מילים עבור התלמידים בכיתות הנמוכות. 31 דורלי הוקר התבקשתי לכתוב לעלון כתבה על עיסוקי בתחום החינוך .התלבטתי במה לבחור...מה לדלות מתוך שנים רבות של עשייה חינוכית בתחום החינוך המיוחד .האם לספר על יוזמה חינוכית ערכית ומיוחדת שנולדה מתוך צורך? האם לספר על מקרים קטנים יומיומיים שאף אחד לא כותב עליהם ואף אחד לא מספר עליהם ,אבל עבור אותם תלמידים הם היו האור והחיבוק של אותו רגע? האם לספר על הצלחה מיוחדת שחוו תלמידי החינוך המיוחד שלי בתחרות ארצית לכתיבת סיפורים? האם לספר על מורים שהדרכתי? אתגרים ,פתרונות וצמיחה תוך הבנייה /סלילה משותפת של הדרך? כמה מילים על לקויות למידה משרד החינוך מגדיר לקויות למידה ( NJCLD -National Joint Learning Disabilities, 1994 ) Committee on ליקוי למידה הוא מונח כללי ,המת ייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה ,דיבור ,קריאה ,כתיבה ,המשגה וביכולות מתמטיות .הפרעות אלה פנימיות ,ומניחים שהן נובעות מדיס פונקציה נוירולוגית מרכזית ,ויכולות להתגלות לאורך מעגל החיים .אף שלקות למידה יכולה להתרחש בו זמנית עם תנאים מגבילים נוספים ( פגיעה חושית, פיגור שכלי ,הפרעה רגשית או חברתית או תנאים חיצוניים -הבדלים תרבותיים ,הוראה לא מספיקה או לא מתאימה -ליקויי הלמידה אינם תוצאה ישירה של תנאים אלו( .חוזר מנכ"ל תשס"ד4/ב). לקות הלמידה הנה הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך .בארץ ,כבארצות רבות אחרות ,שיעור התלמידים המאובחן ומוכר כתלמידים עם לקויות למידה בכל גיל ותרבות נמצא בעלייה, ומרביתם לומדים במערכות חינוך רגילות .בדו"ח מרגלית ( )3222צוין כי מקובל של 02% -לערך, מהתלמידים במערכת החינוך יש לקוית למידה המחייבות התייחסות חינוכית המתאימה לצרכים יחידניים. בנוסף ,בחן דו"ח מרגלית את מיצוי יכולותיהם של תלמידים לקויי הלמידה ואת זכויותיהם של תלמידים לקויי למידה בחינוך הרגיל והתייחס למספר הנחות יסוד: א .כל תלמיד זכאי לשוויון הזדמנויות במיצוי הפוטנציאל הלימודי הטמון בו. ב .לקות למידה עשויה להתגלות בשלבים שונים של מעגלי החיים. ג .לקות למידה יכולה להופיע באפיונים שונים ובדרגות חומרה שונות. ד .התערבות חינוכית בטיפול בתלמידים בעלי לקויות למידה מצריכה צוות רב-מקצועי מיומן החובר יחדיו לגיבוש מדיניות והליכים של איתור ,אבחון ,התערבות חינוכית וטיפולית ומעקב. ה .ההתאמות בבחינות נתפסות כשלב ברצף ההתאמות החינוכיות הניתנות לתלמידים במסגרת בית הספר ,לאורך כל תקופת לימודיהם. ו .מגוון ההתאמות וההתערבויות החינוכיות טיפוליות נותנות ביטוי להכרה בשונות של התלמידים. ז .לקות למידה אינה מעידה על רמה אינטלקטואלית נמוכה. ח .אפשר לעקוף לקות למידה ולהתמודד בהצלחה עם מטלות הלמידה. בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לקשייהם של תלמידים בעלי ליקויי למידה ,ומערכת החינוך נדרשת לתת מענה הולם לצורכיהם. דגם פתוח של כיתת חינוך מיוחד לפני תשע שנים נפתחה בבית ספר "מעגנים" בקיבוץ מעגן מיכאל כיתת חינוך מיוחד בדגם פתוח עבור תלמידים עם לקויות למידה .הדגם נולד מתוך כורח ומתוך אידיאולוגיה גם יחד .בסוף שנה שקדמה לפתיחת 23 הכיתה ,התקיים דיון בועדת השמה (ועדה הקובעת זכאות של תלמידים ללמוד במסגרות החינוך המיוחד) שקבעה זכאות למספר תלמידים ללמוד בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל .באותה עת ,לא הייתה כיתת חינוך מיוחד בבית ספר מעגנים וההורים התנגדו להעביר את ילדיהם מסביבתם הטבעית לבתי ספר אחרים. לאור המצב ,האילוצים והצרכים ,הגתה עדנה זמיר – מנהלת המתי"א (מרכז תמיכה יישובי אזורי של החינוך המיוחד) רעיון לפיו ,כל תלמיד יוכל ללמוד ולתפקד עם בני גילו ,בד בבד עם קבלת טיפול והוראה מותאמת לצרכיו .מודל שלקח בחשבון את הנחיות משרד החינוך ,את צרכי התלמידים ואת רצונם של ההורים .אני התבקשתי להוביל דגם חינוכי /טיפולי זה שקיבל תמיכה מהנהלת וצוות בית הספר. הנחות היסוד בעת פיתוח הדגם היו: תלמיד עם לקויות למידה שקיבל זכאות ללמוד בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל עדיין יכול לעשות "המון דברים" בהמון תחומים כמו חבריו בני גילו. המפגש היומיומי עם חברים בחינוך הרגיל תוך עיסוק בפעילויות חווייתיות ובפעילויות לימודיות תורם לקידום מיומנויות חברתיות ומיומנויות שפתיות תואמות גיל ,ובעיקר ,נשמרת תחושת השייכות לקבוצת "הרגילים". על פי דגם זה ,כל תלמיד שהופנה ללמוד בכיתת החינוך המיוחד משובץ בכיתה רגילה של בני גילו כבר ביום הראשון של שנת הלימודים .בה יש לו מקום ישיבה קבוע ,מגירה לאכסון ציוד ,בה נבדקת נוכחותו בבית הספר בבוקר ,בה הוא רשום בדף הקשר הכיתתי,אוכל ארוחת עשר,מקבל הודעות על ההתרחשויות בבית הספר, מקבל תפקידים ,שותף לטקסים ולטיולים ,וגם הוריו שייכים ושותפים לאסיפות ההורים הכיתתיות .בנוסף, משובץ כ ל תלמיד באופן אישי ומותאם לשיעורים בהם הוא יכול לתפקד כמו חבריו בכיתה הרגילה באופן אפקטיבי ,לשיעורי חינוך גופני ,אומנות ,מחשב ,סביבה ובתחומים נוספים .בשאר השעות לומד ומטופל כל תלמיד בכיתת החינוך המיוחד. חינכתי כיתת חינוך מיוחד זו כבר מתחילת דרכה .למדו בה 04תלמידים בגילאי כיתות ב' ג' .הרציונל והרעיון היו ברורים מההתחלה ,והשאר ,פותח תוך כדי ביצוע בשיתוף עם הנהלת וצוות בית הספר והמתי"א. בהמשך ,הסבה מנהלת המתי"א – עדנה זמיר ,את תשומת ליבם של מפקחי החינוך המיוחד שהתרשמו מהרעיון ומדרך הביצוע וביקשו להפיץ את הדגם ולהטמיעו במוסדות חינוכיים נוספים .כמדריכה בחינוך המיוחד נפל בחלקי גם פרק זה .במהלך ההדרכה יכולתי לפתח ולמסד נהלים בהתאמה ובשיתוף הצוותים החינוכיים השונים הדגם מגובה במחקר אקדמי שממצאיו הצביעו על שביעות רצון רבה של צוותי החינוך ,התלמידים והוריהם ובעיקר ,תחושת שייכות רבה מאד של תלמידי החינוך המיוחד לכיתות הרגילות ולחבריהם שם. הכי מרגש: הכי מרגש לראות תלמידת כיתת חינוך מיוחד הולכת לפעילות שכבתית שלובת זרוע עם חברתה מהכיתה הרגילה. לראות תלמידי כיתת חינוך מיוחד מופיעים בטקס בית ספרי ביחד עם חבריהם מהכיתה הרגילה, מקריאים ,רוקדים ,שרים ושותפים. הכי מרגש לצפות בטיול שנתי בחברויות אמת....זר לא יבחין בשונות!!!... הכי מרגש לראות בהפסקה משחק כדורגל ....תחרות כישרונות צעירים ...פעילויות אומנותיות לקראת חג.....פעילות של בוגרים חונכים צעירים ....וכולם...עם כולם .... מאד מרגש !!... חלום וחזון "תן לי את הכוח לשנות את מה שצריך לשנות ,את שלוות הנפש לקבל את מה שאי אפשר לשנות ,ואת החוכמה להבחין ביניהם" (רבי נחמן מברסלב(. "אל תלך לפני שמא לא אלך בעקבותיך ,אל תלך אחרי שמא לא איטיב להנחותיך ,נלך יד ביד כחברים בלבד" (קאמי) אהבה ,קבלה ,שינוי ,יחד ,הכנה לחיים ,ועוד...כל אלה בידנו.......בידיה של מערכת החינוך ...הלוואי ונשכיל ...לעשות את המיטב. 22 אהרלה שלם בבית הספר המשותף חוף הכרמל (מעגן מיכאל) ובבית הספר בכפר גלים התחיל פרויקט לימודי מבטיח - אקדמיה בתיכון .הפרויקט מאפשר לתלמידים שרוצים ונמצאו מתאימים להתחיל בלימודים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה במקביל ללימודים תיכוניים רגילים .תלמידי תיכון מוכשרים וסקרנים המוכנים להשקיע באופן עקבי ומתמיד בלימודים אקדמיים יוכלו לצבור נקודות זכות אקדמיות לקראת קבלת תואר ובתנאים מסוימים הצבא יאפשר לתלמידים לדחות את השרות הצבאי ולהשלים תואר מלא. בעבר ,כל תלמיד שרצה בכך יכול היה לבחור במסלול שכזה על אחריותו .כעת ,משרד החינוך תומך במהלך הן בתקציב והן בבניית מערכת תומכת .הלימודים נעשים באופן מקוון -דרך האינטרנט בלימודים מרחוק בעזרת המחשב. מלבד האפשרות להשלים תואר אקדמי לפני הצבא ,התלמיד: נחשף לשיטות לימוד חדשניות מפתח יכולת לימוד עצמית מאתגר את עצמו במשימות מקבל משוב על יכולותיו להערכתי ,בכל שכבת לימודים לפחות 01%מהתלמידים יוכלו לעמוד במשימה ובהצלחה יתרה .מעבר לקבלת התואר הם יקבלו גם כלים ובטחון עצמי ביכולותיהם. אני נחשפתי לאפשרות של לימודים אקדמיים במקביל ללימודים בתיכון באמצעות אמיר בני שהחל בלימודים באוניברסיטה הפתוחה בכיתה י' בבית הספר המשותף במעגן מיכאל .אמיר למד בבית-בירם בחיפה בשעות הערב המוקדמות וזה היה סיפור לא קל להסיע אותו במשך 4שנים לחיפה פעם או פעמיים בשבוע .כדי להקל על עצמי ולפרוץ את הדרך לתלמידים אחרים ניסיתי לפני כ 01שנים לארגן שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה בבית הספר בשפייה .גברי משפייה נתן כתף אך באוניברסיטה הפתוחה סניף בית בירם לא נענו לאתגר .בעקבות שיחותי עם אמיר הייתי משוכנע שעוד תלמידים משכבת הגיל שלו יוכלו ללמוד גם הם באותו מסלול של לימודים במקביל .הרווח מהצלחת מיזם שכזה יכול להיות כפול ומכופל: התלמיד מצליח לנצל את הזמן העומד לרשותו ביעילות. ההורים חוסכים כסף בעלות שכר לימוד נמוכה יותר ובחיסכון של ויתור על הפסיכומטרי. הצבא מקבל מתגייסים צעירים בעלי תואר אקדמי ללא צורך להשקיע משאבים בלימודי עתודה אקדמית ודחיית שירותם ב 4שנים. המדינה מקבלת אקדמאים לאחר שרות צבאי שבו רכשו גם ניסיון תעסוקתי במקצועות נדרשים. 34 הייתי די מתוסכל מן העובדה שרעיון טוב כל כך לא מצליח להתרומם בגלל בעיות של מנהלה .והנה ,לפני כשנה גיליתי שמשרד ראש הממשלה בשיתוף משרד החינוך המחלקה למצטיינים והאוניברסיטה הפתוחה החלו להריץ מיזם משותף של לימודים אקדמאים בתיכון .מיד מיהרתי ,הורדתי את האבק מהרעיונות הישנים והתחלתי במסע בין הנהלות בית הספר ,האוניברסיטה הפתוחה ואגף החינוך במועצה .לכולם הרעיון נראה מוצלח ומבטיח אך נדרשו מספר רב של ישיבות על מנת להזיז את המיזם מן התיאוריה למציאות. בשלב מסוים כשהתברר שאין בבית הספר המשותף במעגן מיכאל רכז שירכז את הטיפול בתלמידים לקחתי את זה על עצמי העיקר שהמיזם יקרום עור וגידים .הצלחנו ממש אחרי הדקה ה 01בזמן פציעות להריץ את המיזם וכעת לומדים לימודים אקדמיים מספר קטן של תלמידים 5 -במעגן מיכאל ו 3בכפר גלים. אני מאמין שעם הכנה מתאימה וחשיפה של המיזם בפני התלמידים וההורים ,יצטרפו לתוכנית עוד תלמידים. כעת אני מלווה את המיזם יחד עם צילי לאור היועצת הפדגוגית של בית הספר המשותף חוף הכרמל .האמת, שעיקר העבודה היא של התלמידים ואני רק נהנה לראות להם את הברק בעיניים ומחזיק להם אצבעות שיתמידו. אפשר לפתח את המיזם גם ללימודי מבוגרים .קיבלתי הבטחה מסגנית הנשיא של האוניברסיטה שאם בוגרי בתי הספר שלנו ירצו להצטרף ללימודים היא תתמוך בכך .אני מתכונן לאחר שהמיזם הנוכחי ירוץ ויצליח לקדם את נושא הלימודים לעוד אוכלוסיות .האוניברסיטה התחייבה שבמידה ובמקצוע מסוים יהיו לפחות 05תלמידים היא תשלח מרצה מטעמה לבית הספר ולכן כדאי לנו מאד לצרף עוד לומדים למיזם. במהלך ניסיונותיי להריץ את המיזם נשאלתי מדי פעם על ידי רחל אשתי "בשם מי אני פונה לגופים וההנהלות" ועניתי לה שבשם עצמי ובשמה ושאם אדם מאמין שמשהו יקרה ,הוא יקרה בסופו של דבר .כאיש צעיר נחשפתי למשפט האלמותי של הנשיא ג'ון קנדי "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות עבורך אלא תשאל מה אתה יכול לעשות עבור המדינה שלך" ואני חושב שקידום שוויון הזדמנויות וקידום מצוינות של אזרחי המדינה הצעירים הם הדבר החשוב ביותר שאדם שמסוגל וצריך לעשות עבור מדינתו .אנחנו כחברה המתמודדת בעולם גלובלי ובייחוד בשכונה האלימה בה אנו גרים כמדינה חייבים להשקיע במצוינים ולעזור לאלו שמוכשרים ורוצים להתאמץ. אני לא מתלהב אף פעם מאחוזי הלומדים לבגרות -אם עלה או ירד -או מהצלחה או כישלון במבחני פיזה .מי שרוצה להצליח במבחני פיזה יתאמץ ויצליח במבחני פיזה ויישאר עם תעודה על הקיר .זה אולי טוב לפוליטיקאים שהם במקרי גם שרי חינוך .בחיים האמיתיים שלנו מה שחשוב זה להפגיש רצון ,מצוינות ,כשרון ,וחשיבה מחוץ למסגרת .כל אלו יוצרים את הערך המוסף ויכולים להרחיב את המציאות לאופקים חדשים. 35 שרון פורמן בשבועות האחרונים כל המדינה רעשה וגעשה לנוכח הידיעות כי אייל גולן חוגג במסיבות מין עם קטינות – ילדות בנות .51כמורה שעובדת עם בני נוער בגילאי 51עד ,51פנו אלי הרבה אנשים ושאלו" :את מכירה בנות שמסוגלות לעשות את זה עם אייל גולן? עם אבא שלו?!" לצערי הרב, התשובה היא "כן! אני מכירה הרבה בנות כאלה ".גם בנים ,אם לדייק. אז איך אני מסבירה את זה? בפשטות .המשותף לכל אותן נערות הוא היעדר נוכחות הורית .לא ,הן אינן יתומות; יש להן הורים ומשפחה .ההורים עובדים ,מתפקדים ,מפרנסים בכבוד .יש להן בית ,חדר משלהן, מחשב ואייפון .1הן מתלבשות כמו כולן וגרות בקיבוצים ,במושבים וגם בקיסריה .ההורים הם אנשים טובים ששואלים כל יום "איך היה בבית ספר?" מסתפקים בתשובה "בסדר ",ושמחים שהילדה לא מדווחת על בעיות, לא מתלוננת על המורים .הם אפילו מממנים שיעורים פרטיים אם צריך .אבל מעבר לכך ,הם אינם יודעים דבר. הם לא יודעים מי החברות של הילדה ,עם מי היא מבלה בלילה ,עם מי היא מתכתבת בפייסבוק ועל מה ,אילו דברים באמת מטרידים אותה .כל עוד הילדים יוצאים ,מבלים ,לא מסתבכים וחוזרים הביתה שלמים – ההורים מרוצים .למה להציק להם? למה "לחפור?" יש להם חיי חברה וזה טוב ,לא? אני בטוחה שהנערות שחגגו עם אייל גולן מעולם לא דיברו עם הוריהן על חברות ,על אהבה או על יחסי מין חס וחלילה .זה מביך! איך מסבירים לילדה נושא כל כך אינטימי? וחוץ מזה ,אם היא לא שואלת ,כנראה שהיא לא בשלה לכך ,היא לא מתעניינת בזה ובטח שלא עושה את זה ,נכון? אז זהו .שלא נכון! הילדות האלו ,שמבחינה חומרית לא חסר להן דבר ,זקוקות נואשות לתשומת לב הורית .הן זקוקות לגבולות ברורים ,הן רוצות שישאלו אותן שאלות אישיות ,שיאסרו עליהן לצאת למועדונים בתל אביב ,שיקבעו להן שעת חזרה ויעמדו על כך ,שיענישו אותן אם הן מאחרות ,שירגישו שיש להן הורים אחראים ,אכפתיים ,דואגים, מעורבים שמשגיחים עליהן ,מחנכים אותן ואוהבים אותן .שלא תטעו ,הן יתלוננו בקול על ההורים "החופרים" שלהן ואפילו ישתמשו במשפט הכל כך שחוק "אבל ההורים של החברות שלי מרשים ,רק אתם לא!" בסתר ליבן פנימה ,הן יודו שהדאגה הזו חשובה להן ומוכיחה להן כמה הן אהובות .את העובדה הזו למדתי מאין ספור שיחות עם בני נוער במשך 12שנות עבודה. אותן בנות הזקוקות לתשומת לב ,יחפשו אותה אצל אנשים אחרים .במקרה הטוב ,הן יקבלו תשומת לב מאנשים אכפתיים כמו קרובי משפחה או מורים .במקרה הרע ,הן יקבלו תשומת לב מזאבים רעים בפייסבוק שאפילו לא טורחים להתחפש לסבתא טובה אלא מציגים עצמם בשמם ומעמדם – "אני אבא של אייל גולן". 63 באחד השיעורים שלי בכיתה יא' ,קמה אחת התלמידות באמצע השיעור ושאלה אם היא יכולה לקבל חיבוק. ילדה מקסימה ,חברותית ,פופולרית ,יש לה חבר ,אבא מנכ"ל ואמא רופאה .למה היא זקוקה לחיבוק מהמורה? רמז ...לא קשור למורה .מפני שחסר לה מגע פיזי אוהב ,חסר לה זמן איכות אימהי ,חסרה לה תשומת לב הורית והיא מוצאת את זה אצל המורה בכיתה .דרך אגב ,היא קיבלה חיבוק באמצע השיעור וגם בהפסקות מדי פעם .תלמידה אחרת שלי בכיתה ט' התמודדה זמן רב עם בעיית זהות מינית וניסתה בכל דרך אפשרית למשוך את תשומת לב הוריה .היא הידרדרה בלימודים ,ירדה לאילת ללא רשות ,הבריזה מבית הספר .כאשר אמה גילתה כי התחילה לעשן ,כעסה מאד והבטיחה לה שיחה מאד רצינית כאשר אביה ישוב הביתה בערב. באחת עשרה בלילה הילדה סימסה לי" :אבא הגיע הביתה בתשע ,אכל ,התקלח והלך לישון .עדיף שהיה צועק עלי "...זו דוגמא להורים שלא מסוגלים להתמודד עם הילדים שלהם ,מפחדים להתעמת איתם ,מעדיפים להתעלם ולשתוק. לא קל להתמודד עם הילדים שלנו .עם בני נוער זה יכול להיות קשה במיוחד .לא לכולנו יש את הידע ,היכולת והאנרגיות לעבודה כזו עם ילדים (כן ,זו עבודה) .למזלנו ,יש היום אין ספור קורסים ,יועצים ובתי ספר להורים שמציעים ידע ,טיפים וכלים פרקטיים להתמודדות יום-יומית עם הילדים ושיקום הסמכות ההורית שלנו. אפשר להאשים את אייל גולן ,את הפייסבוק ,את בית הספר ,את משרד החינוך ואת מדינת ישראל כולה .אבל כאשר הורים שולחים את הילדה שלהם בשמלת מיני צמודה אדומה ליער האפל לבדה ,לא מסבירים לה על הסכנות האפשריות הטמונות ביער ,פוטרים את עצמם מאחריות עם איסור סתמי לגבי דיבור עם זרים ,סומכים עליה כי תישמע להם ותציית להם בעיוורון – שלא יתפלאו אם אחר כך יוודע להם כי היא מסתובבת במועדונים עם הזאב הרע ,מתבוננת בגופו ושואלת אותו שאלות טיפשיות על גודל איבריו .הזאב אינו האשם הבלעדי בסיפור ,הוא פועל על מנת לספק את צרכיו הטבעיים .האשמה מוטלת גם על ההורים שלא הדריכו את בתם כראוי ,שלא התגברו על המבוכה ,שלא התאמצו מספיק להבין מה קורה בחייה ,שלא פעלו על פי האינסטינקט הטבעי להגן על הצאצאים בכל מחיר, שלא סיפקו לה הגנה ,השגחה ותשומת לב אמיתית. 63 (סיפור אמיתי -מהחיים) יענקלה שלו הן היו שתי אחיות תאומות .מרגע צאתן לאוויר העולם ,נחשבה האחת ליותר מוצלחת ,יפה וחכמה -והשנייה .....פחות .כולם קיבלו שזה המצב ,כולל זו ....שנחשבה פחות. אני הכרתי את שתיהן כאשר הן הגיעו בכיתה ח' לביה"ס בו לימדתי ,למחזור בו הייתי מחנך כיתה .באמצע כיתה ט' ,נתבקשתי לתת שיעורים פרטיים במתמטיקה לאחות "הפחות מוצלחת" .בשיעור הראשון שלי איתה ,ראיתי כיצד דמעות ענקיות זלגו מעיניה בעקבות הקשיים שלה בהבנת החומר הנלמד .בשיעור השלישי או הרביעי שלנו ,הבנתי שלנערה יש הבנה מתמטית טובה והבנתי שכל העניין הוא בדימוי העצמי שלה, בעקבות שנים שהייתה תמיד נחשבת ל "מוצלחת" פחות מאחותה התאומה. אמנם למדתי בסמינר ובאוניברסיטה כמה קורסים בפסיכולוגיה ,אך אין לי תואר בפסיכולוגיה .למרות זאת, הייתי משוכנע בהבנתי נכונה את המצב .דיברתי עם הנערה ואמרתי לה שלדעתי יש לה הבנה טובה ו"ראש טוב" .ביקשתי ממנה שכל בוקר וערב ,בעומדה מול המראה ,שתאמר לדמותה המשתקפת במראה" :אני חכמה ,אני נבונה ,אני טובה במתמטיקה" .ביקשתי ממנה שלא תזלזל בבקשתי הנשמעת מוזרה ואמרתי לה שאין לה מה להפסיד אם היא תמלא אחר בקשתי. כשבוע וחצי אח"כ ,הנערה הגיעה אלי באחת ההפסקות ואמרה לי באילו המילים" :יענקלה ,אתה יודע שמה שאמרת לי להגיד מול המראה מצליח לי .היום בשיעור מתמטיקה ,המורה הסביר לנו חומר חדש ,ואני היחידה בכיתה שהבינה את החומר ,והמורה ביקש ממני שאני אסביר את זה לכיתה". הנערה הייתה מאד נרגשת ,זו הייתה תפנית חשובה בחייה כתלמידה .בסוף אותה שנה ,בסוף כיתה ט', נערכו בחינות בסוף השנה כדי לראות באיזו רמה כל תלמיד/ה ילמד/תלמד בתיכון .להפתעת הוריה של הנערה ,ולתדהמת האחות "המוצלחת" ,תל מידתי קיבלה במבחן מעל עשרים נקודות יותר מאחותה "המוצלחת" .בתיכון היא למדה בהצלחה ברמת 4יחידות לבגרות ,בעוד האחות "המוצלחת יותר" למדה ברמת 8יחידות לבגרות .בתיכון היא כבר לא נעזרה בשיעורים פרטיים (מלבד פעם אחת לפני מבחן בחומר מסוים). הוא שאמרתי – דימוי עצמי ...זהו תפקיד ההורים בעיקר(!!!) לשפר זאת אצל ילדיהם ,וכמובן גם אצל מוריהם. פעם נערך ניסוי בכמה בתי ספר במקביל :הגיעו כמה חוקרים מן האוניברסיטה ,אשר ביקשו לבדוק מיהם התלמידים המחוננים בכמה כיתות .את המבחנים הם לקחו איתם לאוניברסיטה ,אך לא בדקו אף אחד מהם. הם הוציאו באופן אקראי כמה מבחנים ואת שמות התלמידים שמבחניהם הוצאו באופן אקראי ,העבירו לבתי ספרם .בתום אותה שנה ואחרי שנתיים הם בדקו את הישגי אותם התלמידים (אשר נקבעו באופן שרירותי כמחוננים) .מסתבר שהישגי אותם תלמידים עלו פלאים ,מאחר וגם ערכם עלה בעיני מוריהם (אשר חשבו אותם למחוננים) ובעקבות כך גם בעיני התלמידים עצמם. אמרו את זה קודם ,לפני" :לתת מחמאות – לא עולה כסף". 83 לנח מלאו ,6בן בכור לנו ואח לאבי ועמליה .כיאה לבן בכור ,הוא נושא עמו את שלל ציפיותינו ,את חששותינו ,את חוסר נסיוננו והוא מוביל את הורותינו. גן רקפת עבר ,גם גן אורן והנה אפילו החופש הגדול עבר ,שלום כיתה א׳ .על פניו נראה לנו כהורים כי גם נח לגמרי מוכן .הוא מורן גרא מוצא עניין רב בלמידה ,הוא סקרן ביותר וכל סיפור שמספרים בבית מתחיל מיד עם :״אבא מה?… כן ..ומה עוד?… גם בחשבון הוא שולט היטב ,מגלה הבנה רבה ,גמישות מחשבה ויצירתיות .באותיות ובשפה הוא מתעניין כבר זמן רב, ואפשר לומר שלא חסר לו הרבה לקריאה שלמה. נח עלה לכיתה א׳ בבית ספר ״קשת״ אשר בזכרון יעקב ,בית ספר דמוקרטי אשר נושא דגל של חיבור בין חילונים לדתיים ,ופלורליסטיות בכלל .בית ספר דמוקרטי הינו בית ספר אשר נותן דגשים מעט אחרים לאופי מערכות היחסים בין הילדים לבין המבוגרים ,בין הילדים ללמידה ,ובין הילדים לבין עצמם .בבית ספר דמוקרטי ישנם לרוב חונכים אישיים, אשר מלווים כל ילד במסעו האישי .ישנן כיתות לימוד קטנות יותר ,והכי חשוב (בעיני) יש זמן .זמן למשחק ,זמן לחברות, זמן לריבים ,זמן להתבוננות. בבית ספר ככלל המשאב העיקרי וכמעט היחידי הוא הזמן של המורים .הכלי היחידי שיש לבית ספר הוא לבחור מה לעשות עם הזמן של המורים ,זמן מורה-ילד .כאשר אתם שולחים את הילדים בבוקר לבית ספר ,מה אתם רוצים שהם יקבלו שם? מה הדגשים? איך אתם הייתם בונים את הזמן שלהם בבית הספר? מה אתם חושבים שצריך לעשות עם הזמן של המורים? כמה שעות ביום? בשבוע? בחודש אתם חושבים כי צריך להפנות ללימוד מערכות יחסים? לנושאים שבין אדם וחברו ,בין אדם לסביבתו ,בין אדם לעצמו? כמה מקום יש לביטוי של כל ילד? האם הייתם נותנים במערכת זמן למורים לראות את הילדים ,לבלות איתם? לשחק רחמנא ליצלן? לטובת כל אלו שלחנו את נח לבית ספר דמוקרטי ,כי חשוב לנו שיכירו אותו ,שיתנו לו להכיר את עצמו .שיתנו מקום למסע האישי שלו ,שילוו אותו ולא ישאר שם לבד ,שיהיה לו זמן להכיר את הלמידה האישית שלו ,את מה שמעניין אותו ושיצמח בעולם מכבד. הנה התחילה השנה ,והילד הטוב שלנו ,שכמעט תמיד קשוב ,שיודע גבולות מהם ,שמתנהג בנימוס ,שיודע לראות את האחר לפתע גילה לנו שלא הכל אנחנו יודעים .נח התחיל למרוד במסגרת ,בזו המאפשרת לילד להתבטא .הוא הכריז כי השיעורים משעממים ואין הוא רוצה בהם ,כך גם מפגשי הכיתה .הוא עמד על כך שזכותו היא להחליט מה מותר לו ומה אסור ,גם בתוך גבולותיהם הפתוחים יותר של בית הספר הדמוקרטי. סוגיה זו הפתיעה אותנו כאמור .מצאנו עצמנו מעט נסערים אפילו .הילד שלנו? אחרי כל מה שעשינו? כל מה שאפשרנו? הוא כך ידבר אל המורה? יזלזל? לא יעמוד במשימות ולא יהיה ראשון ללמידה? נראה שכן… ..לאחר תקופת התפקחות לא ארוכה ,הצלחנו קצת לנשום ולחזור לרגע בדיוק לתוך המקום אליו שלחנו את נח .בית ספר דמוקרטי .בית ספר שבו יש יותר מקום לדברים לעלות -לקשיים ,לחששות ,לזמנים אחרים .לילד אחד קשה בהתחלות ,לשני קשה מול כיתה שלמה .השלישי מאוד מפחד להכשל והרביעי סוחב על גבו ציפיות קשות למיצוי .לכל אחד סיפור משלו והגבולות הפתוחים יותר ,המרווחים הגדולים יותר בזמן ,בקשר בין מורה לילד ,מאפשרים לכל הסוגיות הללו לצוף ,לעלות והכי חשוב להיות מטופלות. אני מדמיין את נח בבית ספר רגיל ,הוא לבטח היה מוצא את הכוחות להיות ממש בשקט ,מפחד להכשל ,מפחד להביע את עצמו ,מפחד לבקש עזרה ,מפחד… ואנחנו ,היינו אולי אף מרוצים מהילד הרגוע ,השלו ,שממלא את מחברותיו בקפידה ,אוכל את האוכל בהפסקה. שמי מורן גרא ,גר בהרחבה .נשוי לתמר ואב לשלושת המוזכרים בכתבה .עבדתי 7שנים בבית הספר הדמוקרטי בזכרון כמחנך כיתות א׳ ,ב׳ ,ג׳ ועוד… ריכזתי את בית הצעירים ומילאתי שלל תפקידים בצוות הניהול של בית הספר .זו השנה השניה בה אני עוסק בשעות הפנאי בהקמת בית ספר דמוקרטי גם לטובת תושבי חוף הכרמל. מוזמנים לשמוע עוד… .מורן [email protected] - 39 קשב פנימה מיה לזר שלם כיצד הפניית קשב פנימה יכולה לשפר את איכות חיינו? קשב הוא כמו פנס שמאיר .אנחנו רגילים כל היום להפנות את הפנס החוצה .לפגוש אין סוף גירויים ולהגיב .מתברר שכשהקשב מופנה פנימה ניתן לשמור על ריכוז לאורך זמן ,ובהדרגה מתפתחת היכולת לשהות לפני שמגיבים ,להתבונן פנימה ,להתחבר לכוונות אוטנטיות ומשאבים פנימיים ולפעול בצורה מודעת יותר. בשנים האחרונות אני מלמדת בבית הספר תל חי שבדרום תל אביב תוכנית מיוחדת לפיתוח מיומנויות קשב – שפת הקשב. שפת הקשב הינה תכנית ייחודית להקניית מיומנויות גוף נפש מדיטטיביות לילדים ומבוגרים במערכת החינוך. התוכנית פותחה על ידי שימי לוי והמרכז הישראלי לרפאות גוף נפש .התוכנית מבוססת על תרגול מדיטציית מיינדפולנס -קשיבות ,ומותאמות לשפתם ולעולמם הפנימי של הילדים .תרגול מדיטציית קשיבות הוא תרגול של הפנית קשב בכל רגע ורגע אל מה שמתרחש בעולם הפנימי :נשימה ,תחושות הגוף ,רגשות ,מחשבות ,חושים ודמיון .ההתבוננות הפנימית היא לא שיפוטית ויש בה מידה רבה של רכות והתיידדות עם כל מה שפוגשים. מטרת התוכנית להקנות לילדים מיומנויות של קשב ,ריכוז ,שקט ורוגע פנימי ,ויסות עצמי ,סבלנות וסובלנות, אמפתיה וחמלה ושיפור תחושת הערך והמסוגלות העצמית .מתוך הבנה שמסוגלות היא תנאי להישגיות. לפי מחקרים שנעשו בעולם לאחרונה ,תלמידים המתרגלים קשיבות מדווחים שהם שמחים יותר להגיע לבית הספר ,שהם יותר שבעי רצון מהמורים ומבית הספר ,ושהם מרגישים פחות לחוצים משיעורי הבית ,מהמבחנים ומהציונים .הניסיון המצטבר בעבודה עם ילדים מעיד על שיפור ביכולות הריכוז ,המודעות העצמית ,הוויסות הרגשי ,האינטליגנציה הרגשית ויכולות ההתמודדות עם קשיים ולחצים. אז מה זה אומר להקשיב פנימה? באופן כללי ,ניתן לומר שמדיטציה היא תצפית נטולת פניות של אדם בתודעתו שלו; "מדיטציית קשיבות" מתאפיינת בהפניית תשומת לב לתהליכי גוף נפש ,המאפשרת להתבונן בהם ולחוות אותם באופן מודע ,ברגע ההווה ,ללא שיפוט או פרשנות" .המטרה של "קשיבות" היא ליצור מרווח בין הגירוי לתגובה .ד"ר נאוה לויט בן נון ,מהיחידה למחקר יישומי במדעי המוח בבית הספר לפסיכולוגיה ,המרכז הבינתחומי הרצליה ,מסבירה: 40 "במצב בסיסי ,יכולות הקשב שלנו נתונות לתנודתיות רבה – אנחנו פועלים על אוטומט ושמים לב לרגש ולתחושה רק בדיעבד .בתרגול קשיבות אנו מפתחים מיומנויות קשב ומודעות חזקות ויציבות יותר לכל מה שקורה לנו ,ובאופן טבעי ,זה גורם לנו להיות ערניים ,ממוקדים ויעילים יותר ולחוות יותר שליטה .כתוצאה מכך מתעצמת תחושת החיות ,החיוניות והרוגע ,והלחצים והנטייה לאימפולסיביות פוחתים". כשהקשב מופנה פנימה ,הקצב מאט .אנחנו מתקרבים יותר לקצב של הגוף בזמן הווה .מתחוללת בפנים רגיעה ומנוחה .פסק זמן לעצמנו .זמן לטיפוח פנימי .אנחנו לומדים לתת לעצמנו .להיות חברים הכי טובים לעצמנו. היכולת הכי בסיסית שהילדים מקבלים מהתוכנית היא היכולת להירגע ולהתרכז .ואכן התוצאות מדברות בעד עצמן .במבחני המיצב האחרונים בית הספר תל חי ,שרוב ילדיו באים משכונת עוני בדרום תל אביב מככב בראש טבלת המיצב הארצית! עינת ברגר אריזון ,מנהלת בית הספר מנהיגה בבית הספר מודל הוליסטי למצוינות ,אשר שפת הקשב היא חלק ממנו .לפי מודל זה זמן ניכר מהלימודים מושקע במדיטציה ,מוסיקה ואומנות על מנת לתת מקום לביטוי רגשי ועולמם הרוחני של הילדים ,ומתוך הבנה שכשיש פניות ובטחון ההישגים יכולים לבוא. "המבוגרים" המעורבים בתוכנית מעידים שהשינוי שמתחולל בעקבות השיעורים רחב ,משום שאינו משפיע רק על כל ילד וילד ,אלא גם על הכיתה כשלם" .התוכנית יוצרת שינוי באקלים הבית-ספרי ,שמתבטא בתרבות הדיבור ודרכי ההתנהגות של התלמידים והסגל וזה ,בין היתר ,מה שמסביר את הירידה הניכרת באלימות .המרווח שנוצר בין הגירוי לתגובה ,ויכולת השליטה העצמית שמתפתחת כתוצאה ממנו ,משפיעים לטובה על היחסים החברתיים בכיתה .בנוסף ,ישנה חשיבות גדולה לכך שהשיעור מייצר מרחב בטוח .כפי שמסביר זאת ד"ר שיינמן" :כיתת 'שפת הקשב' היא מרחב לא שיפוטי ולא קוגניטיבי ,שבו כולם שווים ,גם המורה .מבחינת מערכת העצבים זו סביבה מאוד בטוחה ,וכ אשר זו חוויה קולקטיבית של הכיתה ,בית הספר באמת הופך למקום בטוח יותר ,האלימות יורדת ,ולא כתוצאה מאיומים ומעונשים". השנה בעקבות הצלחת התוכנית ,התחלתי ללמד גם בבית הספר כרמל וים בחוף הכרמל ,וכמו כן אני מלמדת לראשונה קורס בהשראת שפת הקשב לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. חורף קשוב ופורח בפנים ובחוץ, מיה 41 מיכל אלונים שמי מיכל ,ילידת הבונים ,נשואה לעפר ,אמא של עומר ואלון .מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי בתנועה ,מגיל 6ועד 81רקדתי ותמיד חשבתי ששם אמצא את עתידי .החיים רצו אחרת וזימנו לי מגוון עבודות שלא התקרבו לתנועה או לימוד .בסביבות הרבעון האחרון של שנות השלושים מצאתי את עצמי מגשימה משאלה ויוצאת ללמוד בווינגייט-מדריכת יוגה לילדים. האמת שילדים היו בליבי מאז שאני זוכרת את עצמי וזאת בזכותה של אימי שעבדה 53שנים בגן קקטוס, שהיה עבורי בית שני .במהלך ימי החופש מבית ספר תיכון עבדתי בגנים ולפני הגיוס אף הובלתי גן בקיבוץ מגן .כך שלימודי יוגה (גוף) וילדים (תמצית הנפש) הרגישו לי כדבר המתאים. עוד בתקופת הלימודים יצאתי לעבוד מטעם קרן קר"ב בבית ספר בטירת הכרמל ,השיעורים היו מאד לא פשוטים והרגשתי שאולי אני לא במקום הנכון .לאט לאט למדתי כי גם מתוך היוגה והשקט יש מקום ל"איסוף" וסדר ואף על פי שהזמן בבית הספר היה קצר הרגשתי שהצלחתי להגיע לכמה ילדים כמו שאף אחד לא הגיע לפני כן. עם סיום הלימודים אזרתי אומץ והחלטתי לצמצם את המשרה שלי במשתלת הרמוניה בטבע לטובת לימוד בגני ילדים .שרל'ה קיבלה אותי בזרועות פתוחות לגנים בהבונים ומאז אני שם כבר שלוש שנים ,נהנית מכל מפגש ,מתרגשת בכל פעם ,נזכרת לעצור וללמוד מהילדים את מה שהם יודעים ואני שכחתי.... יוגה לילדים שונה מיוגה למבוגרים ,היא יותר פעילה והרבה יותר כייפית .יוגה היא דרך נפלאה להישאר ילדים .כל שיעור יוגה לילדים מתמלא בחיים עם מסעות קסומים ופגישות עם בעלי חיים וחפצים שונים בצורת תנוחות יוגה מגוונות, תרגילי נשימה מהנים ,מדיטציות בדמיון מודרך, הרפיות מרגיעות ,סיפורים מעניינים ומשחקים יצירתיים .הילדים לומדים שיטות שעוזרות לגוף שלהם להפוך לבריא יותר ,חזק יותר ,רגוע יותר וגמיש יותר .המטרה העיקרית היא לנוע בשמחה ולהכיר מקומות של שקט ורגיעה בתוכנו מתוך תנועה בלתי תחרותית. 24 בכל תחילת מפגש יש לנו טקס קבוע ובו אנו מברכים לשלום .בכל סיום מפגש אנו מסיימים בברכת תודה, הילדים יודעים כבר למי אנו מודים -אנו מודים לגוף שלנו ,שתרגל יוגה ורקד וקפץ ושר וזז בדיוק כמו שביקשנו ,הגוף שבכל יום ורגע נע איתנו ומאפשר לנו לעשות את כל מה שנחלום עליו. אני מביאה לשיעורי היוגה לילדים הרבה אביזרים מעניינים תוך שימוש במרקמי מגע שונים ,למידה על נתינת כבוד וסבלנות לחברים ,הרבה ריקודים חופשיים ושירים ארץ ישראליים שאהובים עלי מאד. הרגעים הכי חשובים לי בעבודה הינם רגעי סיום המפגש בו הילדים בוחרים לבוא ולחבק או להגיד כמה היה להם כיף. אני מקווה שמתוך הנתינה שלי יצמח לנו דור שזוכר את הדברים הבסיסיים שלנו בתור בני אדם -כבוד הדדי, אהבה ,חמלה ושמחה אינסופית. מיכל 24 עמליה פורמן מי שטרח ובא לאסיפה האחרונה ,שמע ממקור ראשון ,אובייקטיבי ,שהבעיה של מושב הבונים היא במישור החברתי -ארגוני .אני יוצאת מנקודת הנחה שלחלק מאיתנו זאת לא הייתה הפתעה גמורה ,אם בכלל. כמי שעסקה ועוסקת במשך שנים רבות ,בהתנדבות בפעילות ציבורית ,אני מודעת היטב למצב שבו אין אפשרות לרצות את כולם ,תמיד יהיה מי שירגיש מקופח ,דפוק ,לא מוערך ,כאלו שתמיד תהיה להם ביקורת, מה האחר צריך לעשות או לא לעשות וגם ברור שמי שעושה גם טועה. אבל ,אני חייבת להגיד בקול רם וברור שאני לא מבינה את החברים פה .כיצד קורה שלאספה כה משמעותית לא מגיע לפחות נציג מכל בית אב? אנחנו קהילה פסיבית ולכן לא מפתיע שכל גוף פנימי או חיצוני מרגיש שהוא יכול לזלזל בנו ,החברים במושב באופן התנהלותם מאפשרים זאת. אינני משלה את עצמי שיש נוסחת פלאים וברור לי שדברים קורים ,רק אם יש "משוגע" לנושא .אני מוטרדת מהאדישות שפשטה בנו ,כחברה .בי קורת על בעלי תפקידים לא חסרה ,ויש לומר שבלא מעט מקרים גם מוצדקת ,אבל אני שואלת כל אחד ואחת מכם ,כמאמר המשפט הידוע" :מה אתם עשיתם בשביל מדינה"? שיחות הרחוב והסלון ערניות וקולניות ,לכל אחד יש מה להגיד ,להעיר ולהאיר .אבל מהיכן המידע? האספה האחרונה הייתה בעיני חשובה מאין כמוה ,ניתנה במה לכל אחד לשמוע ,לשאול ,להביע עמדה ,לשמוע דעות אחרות ,לקבל חיזוק לדעות קיימות .על סמך איזה מידע ילכו לקלפי האנשים שלא היו באספה? אני מאוכזבת מהחברים האלו שלא טורחים לבוא ,לשמוע ולהשמיע. הפסיביות שלנו מקבלת ביטוי לא רק פנימי .אנחנו מאפשרים לרשויות מחוץ למושב ,לזלזל בנו ,להרע את איכות השרות שאנחנו מקבלים .לדוגמה :שרותי רפואה .שרותי רופא ירדו מפעמים בשבוע לפעם אחת בשבוע .למה? אנחנו משלמים פחות? האוכלוסייה קטנה? התשובה היא לדעתי ,כי אנחנו לא זועקים .אנחנו מקטרים והשיירה עוברת .המזל של אלו שנזקקים לשירותי המרפאה שיש לנו את הדס ,דמות קבועה ,יעילה, תמיד מוכנה לעזור ,ראש גדול ,לא מעבירה אחריות למישהו אחר. דוגמה אחרת היא הרכבת .גוף גדול שצוחק על כולנו .לא ,אין להם משהו אישי נגד חברי הבונים ,הם לא סופרים אותנו ואת שאר האנשים שסובלים מהמפגע הזה .למה? כי הם יכולים ,ואנחנו באדישות שלנו מחזקים אותם ומאפשרים לזה לקרות. אני לא כל כך תמימה לחשוב שמחר משהו ישתנה .אבל לדעתי צריך להזיז כל אבן ולעשות כל דבר על מנת לשפר את השירות ואת איכות החיים שנפגעה. אני קוראת למי שמסכים איתי ורוצה להצטרף לפעולה לשלוח לי מייל. [email protected] עמליה 2200-374-606 44 גליה אלונים הגענו למושב בשנת 46ומיד התחלתי לעבוד בגנים .מסלול חיי הוביל אותי לעבוד עם ילדים קטנים. מגיל שש כבר טיפלתי בשני אחיי הקטנים כאשר אימא יצאה לעבודה. הגנים היו אז בבתים פרטיים פנויים וזזו בכל פעם שהבית אוכלס במשפחה .המעבר למעון הקבע – גן קקטוס התבצע רק בשנת .4896 השם ,גן קקטוס ,ניתן ע"י פנינה להב ז"ל והוא שילוב של המילים קקי וטוסיק. עבדתי בגן קקטוס כגננת מובילה עם חביבה גולדברג וסמדר חזן .עד היום יש לי קשר טוב עם חלק מהילדים, שחלק מהם כבר הורים בעצמם. באותה תקופה הגנים היו פתוחים 6שעות ביום ,הנשים היו מחויבות לעבוד שעתיים ביום ,כך שבשעה עשר הגננות היו מתחלפות. למדתי בסמינר הקיבוצים ,קורסים בפעילי ההסתדרות ובאורנים הרבה על קופסאות ממוינות. ביום החופשי מבית הספר ,חויבו התלמידים לעבוד במושב ,רוב הבנות עבדו בגנים. עבדתי במערכת החינוך ,בעיקר עם תינוקות במשך 33שנה ונהניתי מאוד. 54 נועה טאוב אני אמא טרייה יחסית .אמא לילד אחד ,אוטוטו בן שלוש. בשלוש השנים האלה של ההורות ,השתנו אצלי כמעט כל המחשבות שחשבתי שאני חושבת על הורות ,על חינוך ,על ילדים ועל מקומם בעולם. למעשה ,אני בכלל לא רוצה להשתמש יותר במילה חינוך. אני לא מחנכת של בני .אני המנהיגה שלו ,פשוט מפאת המיקום שלנו בעולם זה לצד זה .הוא עוקב אחרי כמעט 42שעות ביממה ורואה ולומד מכל מה שאני עושה .לא ממה שאני אומרת .וגיליתי ,שאני לא כל כך רוצה להגיד. שאני לא בטוחה שאני יודעת יותר טוב ממנו. לדוגמא ,בדרך כלל הוא רוצה לאכול את ארוחת הערב שלו תוך כדי משחק בטרקטורים ולא בישיבה ליד השולחן .וזה פתאום נראה לי נורא מובן .גם אנחנו אוהבים לדבר או לקרוא תוך כדי ארוחה ,כלומר לעשות משהו נוסף על פעולה האכילה .זה אותו דבר ,רק יותר אקטיבי .אז מי אמר שצריך לאכול בישיבה? אפשר לאכול בישיבה ,סביב שולחן ולנהל שיחה נעימה .אפשר ,אבל לא חייבים .זו בחירה .וכרגע הבן שלי בוחר שלא .ואני בוחרת לכבד את בחירתו ולא לכפות עליו את אמונתי .כך הוא לומד לכבד. לפני שנה בערך ,נחשפתי לאדם ,שי אור שמו ,שמגדל שלוש בנות ומלווה המון הורים וניסח הרבה מהמחשבות העמומות שהיו לי והוא פתח את מחשבתי לעוד רעיונות חדשים ,מהפכניים ומרגיעים כל כך .שי הוציא לפני כמה חודשים ספר שנקרא "הורות כמעשה ניסים ".אני מבקשת לשתף אתכם בכמה מילים של שי: "...ברוב המקרים כשמבוגרים מדברים על הורות ועל חינוך הם מתחילם לדבר על 'מה נכון' .הצורך לדעת 'מה נכון' לעשות מגיע בעיני מתוך פחד עמוק מחופש וצורך עמוק ולא מודע בשליטה .וכך שוב ושוב כשהורים ומחנכים מחפשים מה לעשות או איך להיות ,הם מביטים למעלה והחוצה אל מה שמקובל בחברה או אל מה שמומחה או מורה רוחני אמר ולא מביטים למטה ,אל הילד שפשוט נמצא שם בתוך החיים שלהם ,אל הידיעה האינטואיטיבית שלהם עצמם. אני מציע לבטוח בעצמנו כהורים ולבטוח בילדינו .ניתן למצוא את כל התשובות המרפאות לכל קושי שם למטה ופנימה ,בתוך מערכת היחסים בינינו לבין ילדינו .נקודת המבט של "הורות כמעשה ניסים" מאפשרת לחדד ולהעצים סוג כזה של הקשבה ,להתחיל לשמוע מה באמת מבקשים מאיתנו ילדינו ,ולהיענות לבקשות העמוקות שלהם פשוט בגלל שאלה למעשה הבקשות העמוקות שלנו מעצמנו. כשאני כותב כאן ,אני בעיקר ילד .אבל גם מאוד מאוד אבא .אני משתדל לא לשכוח את הילד שאני .הוא מאפשר לי תמימות מוחלטת ,אמונה מוחלטת ומבט צלול ומפוקח (כמו של ילד) על העולם הזה ועל מה שבאמת בן אדם מבקש לעצמו לחוות כאן. אני משתדל לחזור כל פעם מחדש אל האבא שאני .הבורא ,היוצר ,המסור ללא תנאי לאהבתו ולאהוביו .זה שהחליט לקיים אבהות ומשפחה שמבטאת בדיוק את מי שהוא .זה שמסכים בשמחה להוביל .לשאול בלי 64 פחד ולתת תשובות עמוקות ורחבות כמו שכל בורא שמכבד את עצמו היה עושה". אני מניחה שזה נשמע מוזר וגם מבהיל וגם "ללא גבולות" אז הנה תשובה של שי אור בראיון ,לעניין אי הצבת הגבולות ,כביכול. מראיין :אתה אומר שלא צריך להציב גבולות? אתה בנאדם מסוכן! שי אור" :אני לא אוהב את השיחה על הצבת גבולות בגלל שהיא שמה אותי במקום שאני לא רוצה להיות בו כאבא" .להציב גבולות" או "לספק גירויים" או "לפתח יכולות" ,כל אלה ביטויים שמתאימים בעיני ליחסים בין מאלף לסוס שלו .כשאני מדבר איתך על הורות מה שמעניין אותי זה לא איך לקדם את הילדה שלי וגם לא איך לשפר את האוירה בבית .מה שמעסיק אותי זו הזכות המרגשת שניתנה לי לתמוך ביצור אנושי שלם ומופלא בשנות ילדותו .מה שאני שואל את עצמי לפני הכל זה איך אשתמש בכוח העצום שנפל לידיי מעצם היותי אבא .לפני כל השאלות שנוגעות למתי להשכיב לישון וכמה שעות מחשב ואיזה מזון להגיש אני רוצה להיות משוכנע שאני הולך בדרך חדשה ביחס להורים בדורות שקדמו לי .רוצה להיות בטוח שאני משתמש בכוח שיש לי ובתלות של ילדתי בי כדי לחזק את האמון שלה בעצמה .שבמחיצתי הילדה הזאת הופכת לבטוחה יותר ויותר במצפן הפנימי שלה ,ברגשות שלה ,בבחירות שלה ולא מאבדת את עמוד השדרה שלה כדי לקבל אהבה והערכה מהוריה כמו שנאלצו לעשות בילדותם כמעט כל המבוגרים שחיים בעולם כיום. כי כולנו נולדנו עם מצפן פנימי משוכלל להפליא .עם גבולות ברורים ויכולת מולדת לפעול מתוך הגבולות שלנו בעולם .הילדה בת ה 5שצורחת ומשתוללת במסעדה ומביישת את הוריה היא לא יצור מסכן ואבוד שצריך להציב לו גבולות אלא בנאדם חכם וחזק שמבקש לקבל משהו מהוריו ,משהו מהותי והכרחי לקיומו .במקרה אחד זה שידברו אליה ברגישות .במקרה אחר זה שיהיו רגועים איתה .במקרה נוסף זה שאמא או אבא יפעלו בבהירות מתוך הגבולות שלהם ולא יפחדו ממנה .ויש עוד הרבה אפשרויות .יש כאן מצפן פנימי בפעולה, מצפן שמבקש הכרה והוקרה .מצפן שלא סובל דיכוי ומשתבש לחלוטין כשאמא ואבא אינם קשובים לו. בהרבה מקרים "תאוות הצבת הגבולות" מגיעה מתוך פחד .מתוך רצון שיהיה כבר שקט .שיעשו מהשאני אומר .מתוך נתק מוחלט מכל מה שעברנו בילדותנו והתנשאות על ילדיינו .התייחסות אליהם כאל אובייקט שצריך לעצבו ולשפרו כך שישתלב באורחות החיים ובסדר היום שלנו”. אם זה נשמע לכם מעניין ותרצו לקרוא או לשמוע עוד אני ממליצה מכל הלב על הספר "הורות כמעשה ניסים". באתר : עליו להציץ גם אפשר http://www.bidyuk.co.il/book/ את הספר ,מלווה שי אור,במסע בכל הארץ בו הוא פוגש שותפים לדרך ומדבר איתם על החיים ,ועל צורה חדשה של יחסים בתוך המשפחה .יחסים של אמון וקירבה וחופש. שי אור יגיע למפגש במושב צרופה ב . 42/34/32לפרטים והרשמה רבקה6540696250: https://www.facebook.com/events/633089660066428/?fref=ts 64 :ספרים חדשים בספריית הבונים Only Time Will Tell / Jeffrey Archer A Week in December / Sebastian Faulks Dream of the Walled City / Lisa Huang Fleishman Extremely Loud & Incredibly Close / Jonathan Safran Foer Someone to Run With / David Grossman Small Wars / Sadie Jones Long Walk to Freedom / Nelson Mandela The Redbreast / Jo Nesbo The Kill of Evil Counsel / Amos Oz The Museum of Innocence / Orhan Pamuk Now You See Her / James Patterson Harvesting the Heart / Jodi Picoult Heartwood / Belva Plain Deception / Amanda Quick Justice / Karen Robard The Rembrandt Affair / Daniel Silva The Angel’s Game / Carlos Ruiz Zafon The World of Yesterday / Stefan Zweig בוריס אקונין/ הכתרה לינווד ברקלי/ ביום שאיבדתי אותה דן מתיו/ מגידו סקוט טורו/ מעבר לספק סביר מרי מק'גארי מוריס/ האם האובדת ארז צדוק/ הסנדלר מכוכבאן מייקל קונלי/ המשורר אסתי קון/ ועד הים הגדול לימור שריר/ דיונות הזהב והכסף 48 אוקטובר 1חן גולן 2אילן פכולדר 3עומר יגל 9תאיר גולדברג 6גאולה גבאי 7איתי מליחי 4אריאל חזן דנה גולן 10מיכאל דורצבכר 13ארז ארדמן 19יותם דורצבכר יואב דורצבכר 15לילי חייקין מורן תומר 16יערה חלמיש 17סלמה הוקר 18אלי דגן 21טל גורן 22סוזנה ביסרמן 29ציפי שפר אלונים 26אורן רגב איתן פרנק 27רות חסון 28רפי כהן 24גלעד חסון אריה רוטמן שרון שמר 30משה גרבלי נובמבר 3 9 5 6 4 10 12 13 16 17 29 26 30 עידן וקס תמיר גרבלי נעמה רותם משה בכר יהלי גונן אילה דורצבכר אליזבת להב רפי בכר מיכל חזן סיגל בן דוד גליה אלונים נמרוד וובר הילה ביסרמן מינה רותם רועי כהן נועם ביסרמן דצמבר 1 2 5 6 7 8 10 11 12 13 19 16 18 14 21 23 27 28 30 אילנה אדלר נועם גלעד אפרת קמחי-דגן מעיין ודניאל וקס גלית דהרי דן לנגה ערן וובר מור בכר ג'וני חזן דוד הוקר נירה מנדל דר גונן אורי קדם אהרל'ה שלם גיל פורמן שחר גולן נדב גורליצקי מאיה דרימר חגי קמחי אילן מילס גדעון חלמיש אלון ארד איתי ארדמן מאיה פרולדר חביבה גולדברג ענת קנטור בר יוסף אוהד רז כהן אורי לוי 31אבישי לנגה 94