שירת הכלב

‫רוח ירושלמית‬
‫שיעורי הרב‬
‫יצחק חי זאגא‬
‫בסייעתא דשמיא‬
‫חוברת‬
‫שירת הכלב‬
‫תפקיד החוצפה בדור הגאולה‬
‫שיעור מתורת הרב קוק לכבוד ל"ג בעומר‬
‫מאת‪ :‬הרב יצחק חי זאגא‬
‫שירת הכלב‬
‫שלו' לכולם‪ .‬אנו עומדים לפני שמחת ל"ג בעומר‪ ,‬יום בו פסקה המגיפה בתלמידי ר'‬
‫עקיבא‪ ,‬ויום הילולת תלמידו הגדול‪ ,‬רבי שמעון בר יוחאי‪ .‬ובתורתו נאמר‪ ,‬זוהר נשא קכד‪,:‬‬
‫'ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי‪ ,‬דאיהו האי ספר הזוהר‪ ,‬יפקון ביה מן גלותא‬
‫ברחמי '‪ .‬כלומר‪ ,‬משום שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים‪ ,‬שהוא ספר הזוהר‪ ,‬יצאו בו‬
‫מן הגלות ברחמים‪ .‬ועל פי זה כתב הרב קוק‪ ,‬באורות התחיה סד'‪' ,‬סתרי תורה מביאים את‬
‫הגאולה'‪ .‬ומדוע? התשובה טמונה בשירת הכלב‪.‬‬
‫בפרקי שירה אנו מוצאים שהכלב שר לד' – 'בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ד' עושנו'‬
‫(תהלים צה')‪ .‬בילקו"ש בא קפז' מסופר‪' ,‬רבי ישעיה תלמידו של ר' חנינא בן דוסא היה‬
‫מתענה פ"ה תעניות‪ .‬אמר‪ :‬כלבים שכתוב בהם 'והכלבים עזי נפש'‪ ,‬יזכו לומר שירה זו‪?..‬‬
‫איך שירת הכלב החצוף‪ ,‬מליאת ענווה היא? 'נענה אותו מלאך מן השמים‪ ,‬ואמר‪ :‬ישעיה‪,‬‬
‫עד מתי אתה מתענה על אותו דבר‪ .‬גזירה היא מלפני הקב"ה‪ ,‬מיום שגלה סודו לחבקוק‬
‫הנביא לא גלה דבר זה לשום בריה שבעולם! אלא בשביל שאתה תלמידו של חכם גדול‪,‬‬
‫לכך זקקו לי מן השמים ושלחוני אליך‪ .‬ואמר‪ :‬כלבים כתיב בהן 'ולכל בני ישראל לא יחרץ‬
‫כלב לשונו'‪ .‬ולא עוד אלא שזכו לעבד עורות מצואתן‪ ,‬לכתוב בהן ספר תורה תפילין‬
‫ומזוזות‪ .‬ולענין שאלה ששאלת‪ ,‬חזור לאחוריך! כמו שכתוב‪' :‬שומר פיו ולשונו שומר‬
‫מצרות נפשו''‪ .‬בסיכומו של דבר‪ ,‬המלאך אומר לו‪ ,‬שאת סוד שירת הכלב‪ ,‬גילה הקב"ה רק‬
‫לחבקוק הנביא‪ .‬אז תחזיקו חזק‪ ,‬כי היום נזכה בעזרת ד'‪ ,‬לגלות את הסוד הנפלא הזה‪.‬‬
‫יא'‬
‫אם תשאלו‪ ,‬איך מתיימר אתה לגלות סוד כל כך נפלא‪ ,‬שאפילו לר' ישעיה לא התגלה?‬
‫התשובה היא‪ ,‬שכל עוד היה מדובר בסוד פנימי שלא יצא לאויר העולם‪ ,‬ולא הגיע הזמן‬
‫לעסוק בו‪ ,‬הריהו בבחינת סוד‪ .‬אבל בתקופתנו אנו‪ ,‬שיצא הסוד והתגלה במציאות בפועל‪,‬‬
‫עלינו ממש‪ ,‬אין הוא עוד סוד‪ ,‬אלא דברי תורה שיש ללמדם הלכה למעשה‪.‬‬
‫ועוד אציין‪ ,‬שתמציתו של הסוד‪ ,‬התגלתה זה מכבר‪ ,‬על ידי שני ענקי עולם‪ ,‬רבי צדוק‬
‫הכהן‪ ,‬והרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬זכותם יגן עלינו‪.‬‬
‫המאיסה בכלבים‬
‫שאלתו של ר' ישעיה רק גדלה‪ ,‬כשאנו מעיינים בתורה ובדברי חז"ל‪ ,‬באשר לדמותו של‬
‫הכלב‪ .‬יסלחו לי חובבי הכלבים‪ ,‬אבל בתורתנו הקדושה‪ ,‬לא נתפס הכלב כחיה חיובית כל‬
‫כך‪ ,‬לשון המעטה‪ .‬ברור שאין בכך כדי להוריד מערכו ותועלתו לצרכי בטחון‪ ,‬נחיית‬
‫עיוורים‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ובודאי שמצוות האיסור לצער בעלי חיים‪ ,‬חלה גם לגביו‪ ,‬אבל מבחינה‬
‫רוחנית חינוכית‪ ,‬הוא נחשב בתורת ישראל‪ ,‬בניגוד למקובל אצל אומות העולם‪ ,‬לחיה‬
‫שהשפעתה אינה חיובית‪ .‬בשל אי הנעימות‪ ,‬נציין מעט מקורות ובתמציתיות רבה‪.‬‬
‫הכלב מושווה לזונה – בדברים כג' יט'‪' ,‬לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ד' אלוקיך לכל‬
‫נדר‪ ,‬כי תועבת ד' אלוקיך גם שניהם'‪ .‬ובמדרש ב"ר לו'‪' ,‬אמר רבי חייא בר אבא חם וכלב‬
‫שימשו בתיבה‪ ,‬לפיכך יצא חם מפוחם‪ ,‬וכלב מפורסם בתשמישו'‪ .‬זנותיות הכלב גורמת‬
‫להשוואתו לזונה‪.‬‬
‫הכלב נחשב לחסר כבוד – כך בקידושין מ‪' ,:‬תנו רבנן האוכל בשוק – הרי זה דומה לכלב'‪.‬‬
‫היינו‪ ,‬מי שמזלזל בעצמו‪ ,‬ואינו חש לכבודו‪ ,‬דומה לכלב‪ .‬וכן בתנ"ך‪ ,‬הביטוי כלב‪ ,‬הוא‬
‫מילת זלזול חמורה‪ .‬בשמואל א' כד'‪' ,‬אחרי מי יצא מלך ישראל‪ ,‬אחרי מי אתה רודף‪ ,‬אחרי‬
‫כלב מת‪ .'..‬ובשמואל ב' טז'‪' ,‬ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך‪ ,‬למה יקלל הכלב המת הזה‬
‫את אדוני המלך‪ ,‬אעברה נא ואסירה את ראשו'‪.‬‬
‫הכלב החצוף שבחיות – כך בביצה כה‪ ,:‬וכן אומר הנביא ישעיה נו'‪' ,‬והכלבים עזי נפש לא‬
‫ידעו שבעה'‪ .‬פירש מצודת דוד‪' ,‬כמו שהכלבים המה בטבעם חזקי התאוה ואינם יודעים‬
‫משביעה‪ ,‬כי בכל עת יתאוו תאוה'‪ .‬ואם לא די בכל זה‪ ,‬כלב הוא כינוי לסטרא אחרא – כך‬
‫בזוהר במדבר קכד‪' .‬סמ' אתקרי כלב‪ ,‬ממנא דגיהנם דצווח הב הב'‪.‬‬
‫מקורות אלו ועוד רבים שלא הוזכרו כאן‪ ,‬מגבירים ומחזקים את השאלה‪ ,‬הכיצד פרק‬
‫השירה של הכלב‪ ,‬הוא פסוק מלא בענווה וקבלת עול מלכות שמים?‬
‫מונע חסד מביתו‬
‫אמרו חז"ל בשבת סג‪ ,.‬שלכלב רע‪ ,‬המאיים ומפחיד‪ ,‬השפעה נפשית שלילית על בעליו‪.‬‬
‫אמר רבי שמעון בן לקיש‪ ..‬כל המגדל כלב רע בתוך ביתו ‪ -‬מונע חסד מתוך ביתו‪ ,‬שנאמר‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫‪ 2‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬
‫למס מרעהו חסד (איוב ו')‪ ,‬שכן בלשון יונית קורין לכלב למס‪ .‬רב נחמן בר יצחק אמר‪ :‬אף‬
‫פורק ממנו יראת שמים‪ ,‬שנאמר ויראת שדי יעזוב (איוב ו')‪.‬‬
‫מספרת שם הגמרא על אשה הרה‪ ,‬שנכנסה לבית שהיה בו תנור אפיה‪ ,‬לאפות לחם‪ ,‬נבח‬
‫עליה הכלב‪ ,‬והפילה את ולדה‪ .‬אמר לה בעל הבית‪ ,‬אל תפחדי‪ ,‬הוצאתי את ניביו החדים‪,‬‬
‫ואת ציפורניו‪ .‬אמרה לו האשה‪ ,‬קח את טובתך וזרוק אותה על הקוצים‪ ,‬כבר נעקר הולד‬
‫ממקומו‪.‬‬
‫פעמים מוצאים אנו בעלי כלבים‪ ,‬המגלים חוסר תשומת לב‪ ,‬לפחדיהם של אחרים מפני‬
‫כלבם‪ .‬הנזק עלול להיות בלתי הפיך‪ ,‬כמו במקרה שלפנינו‪ .‬לומר‪' ,‬אל תפחדו‪ ,‬הוא לא‬
‫עושה כלום'‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬אין זה פתרון‪ .‬בעלי כלבים צריכים להיזהר מאד‪ ,‬שלא יביאו את‬
‫שכניהם לידי פחד ובהלה‪ ,‬ובוודאי שאין לשלוח כלב חפשי ברחוב‪.‬‬
‫ידידו הטוב של האדם‬
‫לפירוש דברי ריש לקיש‪ ,‬כתב הרב קוק בספרו עין איה‪ ,‬שבת ח"ב פ"ו סח'‪ ,‬כי מן‬
‫המפורסמות הוא‪ ,‬שיש השפעה נפשית ל'חברת אנשים‪ ,‬על המתחבר עמהם‪ ,‬לטובה‬
‫ולרעה‪ .'..‬אבל מוסיף הרב‪ ,‬ההשפעה עוברת לא רק על ידי מעשים ודיבורים‪ ,‬אלא 'גם בכח‬
‫הסגולה הנפשית‪ ,‬שהנפש הטובה‪ ,‬מסגלת את סביבתה לטובה‪ ,‬והרעה מפזרת צללי‬
‫רשעה‪ ,‬אל כל אגפיה הקרובים אליה'‪ .‬ההשפעה עוברת גם באויר‪.‬‬
‫ממשיך הרב ואומר‪ ,‬שהשפעה סגולית כזאת‪' ,‬תוכל לבא גם בנפשם של בעלי חיים‪ ,‬ביחוד‬
‫אותם שיש להם עם האדם נטיה חברתית‪ ,‬שהמיוחד מרוב בעלי החיים להסתגל לקרבתו‬
‫של האדם הוא הכלב'‪ .‬ידידו הטוב של האדם‪ ,‬דוקא בשל קרבתו החברתית עם האדם‪,‬‬
‫משפיע עליו יותר מכל בעל חיים אחר‪ .‬מה רע? אומר הרב‪ ,‬שהכלב 'הוא בכללו בעל נפש‬
‫שפלה'‪ ,‬גם אם אינו כלב רע‪' .‬ובהיותו עוד כלב רע‪ ,‬תכונתו היא מנוגדת לרעיון החסד‬
‫בקצה אחרון‪ ,‬עד שהסגולה הנפשית הזאת פועלת על הבית שהוא מתגדל בו‪ ,‬למנוע ממנו‬
‫אור הרגשת החסד'‪ .‬ומסיים הרב ואומר‪ ,‬שהסגנון של יצירת קרבה נפשית בין הכלב‬
‫לאדם‪' ,‬איננה ישראלית מקורית'‪ .‬זוהי תרבות גויית‪ .‬ואילו האומה הישראלית‪' ,‬הרגישה‬
‫בפנימיותה ריחוק מגידול כלבים‪ ,‬עד שאסרה אותו על עצמה'‪.‬‬
‫כוונת הרב לדברי הרמב"ם הל' נזקי ממון פ"ה‪ ,‬שמקורם בבבא קמא עט‪' ,:‬וכן אסרו חכמים‬
‫לגדל חזירים בכל מקום‪ ,‬ולא את הכלב‪ ,‬אלא אם כן היה קשור בשלשלת‪ ,‬אבל מגדל הוא‬
‫כלבים בעיר הסמוכה לספר‪ ,‬ביום קושרו ובלילה מתירו‪ ,‬ואמרו חכמים ארור מגדל כלבים‬
‫וחזירים מפני שהזיקן מרובה ומצוי'‪ .‬אומר הרמב"ם‪ ,‬שחכמים אררו את המגדל כלב‪ ,‬ולא‬
‫התירו לגדלו אלא לצרכי בטחון‪ ,‬וכשהוא קשור באופן שאינו יכול להזיק לתושבי המקום‪.‬‬
‫עד כאן ביאור מימרת ריש לקיש‪ ,‬על ההשפעה השלילית של מניעת החסד‪ .‬אבל ר' נחמן‬
‫בר יצחק‪ ,‬הוסיף שם ואמר‪ ,‬שהמגדל כלב רע‪' ,‬אף פורק ממנו יראת שמים'‪ .‬למה? מסביר‬
‫הרב שם בעין איה‪ ,‬שלכלב יש חוצפה נפשית נוראה‪ ,‬עד ש'הוא בלתי מוכשר כלל‪ ,‬להיות‬
‫גנוזה בו‪ ,‬תכונה של הכרת הנשגב למעלה מחוגו‪ ,‬עד שאין בו אותה היראה של הרוממות‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪3‬‬
‫הבאה מהכרת ערך מה שהוא למעלה ומרומם‪ ,‬שזהו הגרעין שממנו צומח יסוד יראת‬
‫שמים בנפש'‪ .‬יראת שמים בנויה על הענוה היודעת‪ ,‬כי הקב"ה הוא האינסוף הנשגב‬
‫למעלה מבינתנו‪ .‬ואילו תכונת הכלב‪' ,‬מצטיינת בשלילת הכרה של יראת שום גדולה‬
‫ואצילות עליונה‪ ,‬מה שהיא גנוזה ברוב הנפשות בחי ובאדם‪ .‬אותה השלילה של ההכרה‬
‫של מה שהוא עליון ונעלה‪ ..‬מתממת את יסוד החוצפה ופריקת יראת שמים‪ .'..‬הכלב לא‬
‫מכיר בעובדה שהאדם עליון ממנו‪ .‬הוא נובח ומתחצף‪ .‬אי הנכונות להכיר בנשגב ונעלה‬
‫מאיתנו‪ ,‬היא בדיוק היסוד של פריקת עול מלכות שמים‪ .‬גם השפעה זו עלולה לעבור‬
‫בדרך סגולית לנפשו של האדם‪" ,‬מידידו הטוב ביותר"‪.‬‬
‫הני כלבין דחציפין‬
‫כש בני ישראל במדבר אומרים‪' :‬היש ד' בקרבנו אם אין'‪ .‬נענשים הם מיד לאחר מכן‪,‬‬
‫בביאת עמלק‪ .‬מסביר המדרש תנחומא יתרו ג'‪' :‬אמר להן הקב"ה‪ :‬כך הרהרתם היש ה'‬
‫בקרבנו‪ ,‬חייכם הריני מודיע לכם‪ ,‬לכך ‪ -‬ויבא עמלק‪ .‬ר' לוי אמר למה הדבר דומה‪ ,‬לבן‬
‫שהיה רוכב על כתף של אביו‪ ,‬והיה רואה דבר של חפץ‪ ,‬ואומר לו‪ ,‬קח לי‪ ,‬והוא לוקח לו‪.‬‬
‫פעם ראשונה שניה ושלישית‪ .‬רואה אדם אחר‪ ,‬אמר ליה‪ :‬ראית אבי? אמר לו אביו‪ :‬אתה‬
‫רכוב על כתפי וכל מה שתבקש אני לוקח לך‪ ,‬ואת אומר ראית אבי?! השליכו מכתפו ובא‬
‫הכלב ונשכו‪ .‬כך היו ישראל כשיצאו ממצרים הקיפן בענני כבוד‪ ,‬בקשו לחם הוריד להם‬
‫את המן‪ ,..‬בקשו בשר נתן להם שליו‪ ,..‬הוא נותן להם כל צרכיהם והן אומרים היש ה'‬
‫בקרבנו‪ ,‬אמר להן הקב"ה כך הרהרתם‪ ,‬הרי הכלב נושך אתכם‪ ,‬לכך ויבא עמלק'‪ .‬עמלק‬
‫הוא הכלב החצוף‪ ,‬שלאחר כל האותות והמופתים שנעשו לישראל‪ ,‬מעיז להילחם בהם‪.‬‬
‫למדנו בשיעור לפורים‪ ,‬עדלאידע‪ ,‬את הסברו של ר' צדוק הכהן‪ ,‬בספר פרי צדיק ויקרא‬
‫אמור יג'‪ ,‬למילות הפיוט של האר"י הקדוש לסעודה שלישית‪' ,‬לבר נטלין ולא עאלין הני‬
‫כלבין דחציפין'‪ .‬הסביר ר' צדוק‪ ,‬שעמלק מכונה כלב‪ ,‬ובסעודה שלישית‪ ,‬אנו מתנקים‬
‫ממנו‪ .‬ומה עניינו של עמלק? שהוא חפץ בהישארות הכיעור של תערובת הטוב והרע‪.‬‬
‫הבליל הנורא‪ ,‬שנוצר כתוצאה מחטאו של אדם הראשון‪ ,‬חביב עליו ביותר‪.‬‬
‫על פי זה אפשר גם להבין מדוע אמרו חז"ל בעניינים שונים‪ ,‬כמו פסח ועוד‪ ,‬שהבירור אם‬
‫אוכל עדיין נקרא אוכל‪ ,‬יקבע לפי הבחינה‪ ,‬אם הוא ראוי למאכל כלב‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מדוע‬
‫קשור מאכל הכלב למאכל אדם? אלא שהכלב אוהב מאכל שיש בו תערובת טוב ורע‪.‬‬
‫מאכל שהוא רק רע‪ ,‬הוא לא יאכל‪ .‬אבל מאכל שהוא תערובת טוב ורע‪ ,‬הוא ישמח לאכול‪,‬‬
‫כדרכו של עמלק המחבב תערובת טוב ורע‪ .‬לכן‪ ,‬אם הכלב עדיין אוכל זאת‪ ,‬סימן שעדיין‬
‫יש בזה גם תערובת טוב‪ .‬ולגבי פסח כדוגמא‪ ,‬זה עדיין יחשב חמץ‪.‬‬
‫על פי זה תובן גם הברייתא בבכורות ח‪' ,.‬תנו רבנן‪.. :‬כלב לחמשים יום‪ ,‬וכנגדו באילן –‬
‫תאינה‪ . '..‬כלומר‪ ,‬צורת הולד של הכלב‪ ,‬נגמרת בחמישים יום‪ ,‬בדומה לגמר הפרי בתאנה‪.‬‬
‫והרי לדעת ר' נחמיה בברכות מ‪ ,.‬עץ התאנה הוא עץ הדעת‪ ,‬שבדבר שנתקלקלו‪ ,‬בו נתקנו‪,‬‬
‫שנאמר 'ויתפרו עלה תאנה'‪ .‬וכן מצאנו בתמיד כט‪ ,.‬שמשום כך‪ ,‬ממנו היו מביאים עצים‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫‪ 4‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬
‫למערכה בבית המקדש‪ .‬וכן פירש רש"י בזבחים נח‪ ,.‬הטעם משום שבו היתה תקנת אדם‬
‫הראשון‪ .‬שוב מוצאים אנו את החבור וההשוואה‪ ,‬בין קליפת הכלב‪ ,‬לעץ הדעת טוב ורע‪.‬‬
‫בזה יתבארו גם דברי רב ששת‪ ,‬בתענית יא‪' ,:‬האי בר בי רב דיתיב בתעניתא ‪ -‬ליכול כלבא‬
‫לשירותיה'‪ .‬כלומר‪ ,‬תלמיד חכם שצם תענית התנדבותית‪ ,‬יאכל הכלב את סעודתו‪ .‬על מה‬
‫ולמה? אלא שתלמיד חכם שאוכל‪ ,‬מתקן את המאכל‪ .‬מעלה ניצוצות באכילתו‪ .‬מברר את‬
‫הטוב שבאוכל‪ ,‬מן הרע שבו‪ ,‬ומעלה אותו לע בודת ד'‪ .‬אם הוא צם‪ ,‬ואינו מתקן את‬
‫המאכל‪ ,‬הרי יאכל הכלב‪ ,‬שאוהב את תערובת הטוב והרע את סעודתו‪ .‬אם אתה התלמיד‬
‫חכם לא תאכל‪ ,‬ותעשה את עבודת הבירור‪ ,‬תיוותר הסעודה שלא אכלת‪ ,‬לא מבוררת‪.‬‬
‫והרי שתיוותר סעודתך זו‪ ,‬בידיו של הכלב‪ ,‬קליפת עמלק‪ ,‬חובב תערובת הטוב והרע‪.‬‬
‫כלב או אריה‬
‫נקודה מעניינת במיוחד בעניינו של הכלב‪ ,‬היא נסיונו להידמות לאריה‪ ,‬והבחנתו הברורה‬
‫ממעלת האריה‪ .‬אומר המדרש רות רבה ג'‪..' ,‬בעולם הזה‪ ,‬מי שהוא כלב‪ ,‬להעשות ארי‬
‫הוא יכול‪ ,‬ומי שהוא ארי‪ ,‬יכול להעשות כלב‪ ,‬אבל לעתיד לבוא מי שהוא ארי אינו יכול‬
‫להעשות כלב‪ ,‬וכל מי שהוא כלב אינו יכול להעשות ארי'‪ .‬ממש כתב חידה‪ .‬ננסה להבין‪.‬‬
‫ההבחנה בין כלב לאריה‪ ,‬נמצאת בענין בית המקדש‪ ,‬ביומא כא‪..' ,:‬והתניא‪ :‬חמשה דברים‬
‫נאמרו באש של מערכה‪ :‬רבוצה כארי‪ ,‬וברה כחמה‪ ,‬ויש בה ממש‪ ,‬ואוכלת לחין כיבשין‪,‬‬
‫ואינה מעלה עשן! ‪ ..‬רבוצה כארי? והתניא‪ ,‬אמר רבי חנינא סגן הכהנים‪ :‬אני ראיתיה‪,‬‬
‫ורבוצה ככלב! ‪ -‬לא קשיא; כאן במקדש ראשון‪ ,‬כאן במקדש שני'‪ .‬כלומר‪ ,‬בבית המקדש‬
‫הראשון ששרתה בו שכינה‪ ,‬היתה האש רבוצה על הקרבן‪ ,‬בצורת ארי‪ .‬ובמקדש שני‪,‬‬
‫שהדברים הופיעו בהופעתם החיצונית‪ ,‬אך ללא השראת שכינה‪ ,‬היתה רבוצה ככלב‪.‬‬
‫הזוהר ויקרא לב‪ :‬אומר‪ ,‬שגם במקדש ראשון‪ ,‬אם היה הקרבן תוצאה של חזרה בתשובה‬
‫אמיתית‪ ,‬היה הקרבן מתקבל ברצון‪ ,‬והיו כל הנוכחים רואים‪ ,‬כעין צורת אריה על טרפו‪ .‬אך‬
‫אם בעל הקרבן לא עשה תשובה‪ ,‬אזי היו רואים צורת כלב‪ ,‬האוכל כביכול מן הקרבן‪ .‬וזה‬
‫לשון הזוהר‪..' :‬הא אתמר דבמדבחא סלקא ואתחזי אוריא"ל כחיזו דחד אריא תקיפא‬
‫רביע על טרפיה‪ ,‬והוו חמאן כהני וישראל וחדאן‪ ,‬דהוו ידעין דאתקבל ברעוא קמי מלכא‬
‫קדישא‪ ..‬כדין בר נש אזיל ואזדעזע קמי מאריה ותב בתיובתא שלימתא‪ .‬וכד ישראל לא‬
‫אשתכחו זכאין או ההוא דמקריב קרבנא לא קריב כדקא יאות ולא אתקבל קרבניה‪ ..‬הוו‬
‫חמאן דיוקנא דחד כלבא חציפא רביע על קרבנא‪ ,‬כדין הוו ידעי דלא אתקבל ברעוא‪.'..‬‬
‫מתוך דברים אלו‪ ,‬נוכל אולי להסביר מה ההבדל בין כלב לאריה‪ .‬אריה שואג מנהמת ליבו‪.‬‬
‫העוצמות הממלאות את ליבו פנימה כה עצומות‪ ,‬עד שהוא מבטא אותן בשאגה מתפרצת‬
‫מלאת גבורה פנימי ת‪ .‬פיו וליבו שווים‪ .‬הכלב לעומתו נובח מן הפה ולחוץ‪ .‬אין זו גבורה‬
‫פנימית‪ ,‬אלא חיקוי של שאגה‪ .‬חוצפה חיצונית שאין לה כל שורש פנימי עמוק‪ .‬פיו וליבו‬
‫אינם שווים‪ .‬הכלב הוא רק כמו לב‪ ,‬כאילו לב‪ ,‬חיקוי מזוייף‪ ,‬כי באמת לבו בל עימו‪ .‬ישאל‬
‫השואל‪ ,‬אז כיצד קראו לאחד ומיוחד מגדולי האומה‪ ,‬כלב בן יפונה?‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪5‬‬
‫אז שימו לב‪ ,‬שאצל כלב בן יפונה‪ ,‬האות כ' נקודה בקמץ‪ ,‬המבטא את הלב בה"א הידיעה‪.‬‬
‫היינו להיות כמו הלב האמיתי‪ .‬כי כלב‪ ,‬ידע לדבר כלפי חוץ כאילו בליבו תומך במרגלים‪,‬‬
‫ולבסוף להסות את העם‪ ,‬ולגלות את האמת שבליבו‪ ,‬שיש ללכת אחרי משה בדבר ד'‪,‬‬
‫ולכבוש את ארץ ישראל‪ .‬אז אצלו‪ ,‬הדיבור המטעה כלפי חוץ‪ ,‬היה בשירות הלב האמיתי‪,‬‬
‫הנאמן לד'‪ .‬על כך קיבל שכר‪' ,‬עבדי כלב‪ ,‬עקב היתה רוח אחרת עימו'‪ .‬פירש רש"י‪ ,‬שדיבר‬
‫אחד בפה ואחד בלב‪ ,‬לטובת קיום צו ד'‪ .‬אמנם דרכו זו של כלב‪ ,‬מצריכה גדלות בתורה‪,‬‬
‫והתבוננות עמוקה בהלכה‪ ,‬ולא כל הרוצה ליטול את השם‪ ,‬יבוא ויטול‪.‬‬
‫ולענייננו‪ ,‬אדם שעשה תשובה‪ ,‬והביא קרבנו‪ ,‬הרי יש לו לב טהור‪ ,‬וקרבנו נאכל על ידי‬
‫האריה‪ .‬אבל אדם שמביא קרבן וליבו בל עימו‪ ,‬הרי הכלב שנובח בפיו בלא לב‪ ,‬הוא שיאכל‬
‫את קרבנו‪ .‬בבית ראשון כשהיתה השראת שכינה‪ ,‬היתה האש בצורת אריה‪ .‬אבל בבית‬
‫שני‪ ,‬שהפנימיות הליבית הישראלית היתה ללא השראת שכינה‪ ,‬ואף אם היה הקרבן מובא‬
‫באדיקות רגשית רבה‪ ,‬עדיין חסר היה הלב הנבואי‪ ,‬הרוח קודשי‪ ,‬רבצה האש ככלב ולא‬
‫כאריה‪ .‬הלב היה חסר‪.‬‬
‫הכלביות הרוחנית‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬את דברי ר' נחמן בר יצחק‪ ,‬שהמגדל כלב רע בתוך ביתו‪ ,‬פורק מעליו יראת‬
‫שמים‪ ,‬שנאמר 'ויראת ש‪-‬ד‪-‬י יעזוב'‪ .‬למדנו את הסברו של מרן הרב קוק על דרך הפשט‪.‬‬
‫אבל הרב מוסיף שם בעין איה ומלמדנו‪ ,‬כי במימרא זו‪ ,‬רמוז סוד כמוס וחשוב‪.‬‬
‫אומר הרב‪' ,‬גנוזה היא כאן גם כן‪ ,‬הכלביות‪ ,‬הרוחניות שהיתה צריכה חוצפה למפעלה‪,‬‬
‫חוצפא כזאת דמהניא גם כן כלפי שמיא עד עת קץ‪ ..‬הכח הכלבי‪ ..‬המתגדר באהבת שמים‬
‫מקולקלת‪ ,‬מפני עזיבת היסוד של כנסת ישראל‪ ,‬הבית אשר ממנו יכון עולם‪ ,‬רמוז בס"ת‬
‫'ויראת ש‪-‬די יעזוב'‪ ,‬ובר"ת למפרע הכח המהרס‪' ,‬ושאיה יוכת שער' (ישעיהו כד')‪.'..‬‬
‫מכיוון שגם הרב כתב דבריו בחצי רמז‪ ,‬נאמר אנו דברים מפורשים‪ .‬רב נחמן בר יצחק רומז‬
‫במימרתו‪ ,‬לנצרות‪ ,‬אשר יצרה חיקוי מזוייף ליהדות‪ ,‬וניסתה להציג עצמה מהפה ולחוץ‪,‬‬
‫כמחל יפת היהדות‪ .‬סופי תיבות הפסוק שהביא רב נחמן בר יצחק‪ ,‬וירא'ת שד'י יעזו'ב‪ ,‬הוא‬
‫'בית'‪ ,‬לרמוז על בית ישראל‪ .‬ובראשי התיבות של הפסוק מן הסוף להתחלה‪ ,‬רמוז שמו‬
‫של מחולל הדת הנוצרית‪ ,‬שעזב את הבית‪ .‬וכן נקט הרב בהביאו את הפסוק‪' ,‬ושאיה יוכת‬
‫שער'‪ ,‬המילה 'שאיה' היא בגימטריא שמו של אותו יהודי‪ ,‬שעשאוהו הגוים אלוהות‪.‬‬
‫ממשיך שם הרב ואומר‪' ,‬והכלביות הזאת‪ ,‬החלה להתפשט מאז הושם שק על כסות‬
‫השמימי של תורה‪ ,‬על ידי ההעתקה היונית‪ ,‬שנטלו להם גויי נכר‪ ,‬איזו תמצית מאורה של‬
‫תורה‪ ,‬הקרועה מיסוד בית ד' אשר בכנסת ישראל‪ ,‬הוכרחו הדברים להתהפך לרועץ‪.'..‬‬
‫הנצרות יצרה חיקוי חיצוני לתורת ישראל‪ ,‬ששורשיו עוד בימי המעתיקים החיצוניים‬
‫היוונים‪ .‬החיקוי הזה‪ ,‬מדבר כלפי חוץ כמו ישראל‪ ,‬אבל ליבו מלא באותה סכלות פגנית‪,‬‬
‫של עובדי האלילים בימי קדם‪ .‬אילו הם הכלבים החצופים‪ ,‬הנובחים בנסיון לחקות את‬
‫שאגת האריה‪ ,‬ובאמת‪ ,‬הינם חסרי לב‪ ,‬נטולי הופעת שכינה‪.‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫‪ 6‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬
‫חקיינות זולה זו‪ ,‬לא יכלה להופיע אלא בעת הסתלקות השכינה מישראל‪ .‬כיוון שחרב‬
‫הבית‪ ,‬הפנימי‪ ,‬הליבי‪ ,‬והסתלקה השראת השכינה‪ ,‬הרי גם בישראל מופיעים הדברים רק‬
‫בחיצוניותם כביכול‪ .‬ובשעה זו‪ ,‬יכולה להופיעה כלביות חצופה‪ ,‬ולומר מהפה ולחוץ‪ ,‬גם‬
‫אנחנו יכולים‪ .‬והגם שאין להשוות אף ברמת הפה ולחוץ‪ ,‬בין אותה כלביות‪ ,‬לדת ישראל‬
‫הקדושה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬הכלביות יכולה היתה להופיע‪ ,‬ולומר ארי אני‪ .‬וכך כתב הרב קוק‬
‫באורות עמ' יז'‪' ,‬בגדולת העולם‪ ,‬בהופעת הזיו של קדושת ישראל ברוממותו‪ ,‬אין אחיזה‬
‫לכל זונים לכל העומדים מבחוץ לבסס איזה מוסד‪ ,‬הדוחק רגלי אור ישראל‪ ,‬לבצר איזו‬
‫הארה מיסתית‪ ,‬מכונה אמונית‪ ,‬אשר תוכל עמוד חוץ ממציאות האומה‪ ,‬כבודה ושפעת‬
‫יקרת קדשה'‪ .‬רק מחורבן הבית‪ ,‬נבנתה רומי‪ .‬רק מהעלמות ההופעה הנבואית הליבית‬
‫בישראל‪ ,‬יכולה היתה להתבסס‪ ,‬מכונה אמונית חקיינית‪ ,‬שתכונותיה כלביות‪.‬‬
‫בחזרתה של ההופעה הנבואית הליבית בישראל‪ ,‬תעלם המכונה הכלבית‪ ,‬שרצחה כל כך‬
‫הרבה יהודים במהלך ההסטוריה‪ ,‬ולא תוכל עוד לומר כי היא התחליף‪ ,‬או החיקוי‪ .‬זהו‬
‫בדיוק הסוד של 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו'‪ ,‬שנאמר ביציאת מצרים‪ .‬כי בעת‬
‫הופעתם הגדולה של ישראל‪ ,‬בעת השראת השכינה בליבותינו‪ ,‬הכלבים שותקים‪ .‬אי‬
‫אפשר להעמיד חיקוי זול‪ ,‬כשהמקור האמיתי מופיע בגדולתו‪ .‬כשהאריה שואג מליבו‪,‬‬
‫הכלב לא יחרץ לשונו‪ .‬זהו גם סודו של המדרש ברות רבה ג' שאמר‪ ,‬שלעתיד לבוא‪ ,‬לא‬
‫יוכל עוד הכלב לומר שהוא ארי‪.‬‬
‫לאור כל מה שלמדנו עד כה‪ ,‬אנו מבינים ששאלתו של ר' ישעיה‪ ,‬אכן שאלה גדולה‬
‫ואדירה היא‪ ,‬הכיצד שר הכלב‪' ,‬בואו נשתחוה ונכרעה‪ ,‬נברכה לפני ד' עושינו'?‬
‫הקב"ה שואג כארי‬
‫אומר ר' אליעזר‪ ,‬בברכות ג‪' ,.‬שלש משמרות הוי הלילה‪ ,‬ועל כל משמר ומשמר יושב‬
‫הקדוש ברוך הוא ושואג כארי‪ ,‬שנאמר‪ :‬ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו‪ ,‬שאוג‬
‫ישאג על נוהו (ירמיהו כה')‪ ,‬וסימן לדבר‪ :‬משמרה ראשונה ‪ -‬חמור נוער‪ ,‬שניה ‪ -‬כלבים‬
‫צועקים‪ ,‬שלישית ‪ -‬תינוק יונק משדי אמו‪ ,‬ואשה מספרת עם בעלה'‪.‬‬
‫הקב"ה שואג כארי‪ .‬הארי שואג מנהמת ליבו‪ ,‬מעודף עוצמה‪ ,‬שאינה מוצאת מקום‬
‫לביטויה בחוץ‪ .‬רוח הנבואה האלוקי‪ ,‬ממתין כבר למעלה מאלפיים שנה‪" .‬הלב" מלא‬
‫בעוצמות אלוקיות שאין כמותן‪ ,‬ועדיין אינו מוצא לו נביאים‪ .‬וכפי שתאר זאת מרן הרב‬
‫באורות הקודש א' קנז'‪' ,‬רוח הנבואה הולך ושט בארץ‪ ,‬מבקש לו מפלט‪ ,‬דורש לו גבורים‪,‬‬
‫מלאי עזוז וקודש‪ .'..‬והשאגה שאגת עולמים‪ ,‬וממעל לעולמים‪ .‬שאגת "הלב" האלוקי‬
‫כביכול‪ .‬השאלה הנשאלת היא‪ ,‬מדוע שאגה זו‪ ,‬מסתמנת במשמרה השניה‪ ,‬על ידי כלבים‬
‫צועקים‪ .‬לכאורה הרי למדנו‪ ,‬שצעקת הכלבים‪ ,‬אינה בשום אופן כשאגת האריה?‬
‫כדי לענות על שאלה זו‪ ,‬עלינו להקדים הקדמה קצרה‪ .‬בזמן שבית המקדש היה קיים‪,‬‬
‫והשכינה שרתה בישראל‪ ,‬היו הלבבות פתוחים לקבלת שפע נשמתי פנימי‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬
‫כשיהודי היה עולה לרגל‪ ,‬היה זוכה לפתיחה נשמתית על פי רמת הכנתו‪ .‬מהתעלות‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪7‬‬
‫רוחנית דבקותית‪ ,‬ועד לרוח הקודש או נבואה‪' .‬כל ישראל חברים ברגל'‪ .‬גם עמי ארצות‬
‫היו זוכים לעליה נשמתית‪ .‬הלבבות פעלו בבריאות ישראלית רוח קודשית‪.‬‬
‫החורבן והגלות‪ ,‬אינם עניין חיצוני גרידא‪ ,‬המסתכם בנוראות החורבן והגירוש מן הארץ‪,‬‬
‫אלא גם סתימה פנימית של אור הנשמה‪ .‬היהודי אינו יכול להתחבר לעצמותו‪ ,‬לנשמתו‪.‬‬
‫רק שכלו ורגשותיו מתפקדים‪ ,‬מעט תחושה של אדיקות דתית‪ ,‬וזהו‪ .‬בעזרא ג' מסופר‪,‬‬
‫שכשחזרו ויסדו את הבית השני‪ ,‬הצעירים שמחו והזקנים בכו‪ ,‬וגברה בכית הזקנים על‬
‫שמחת הצעירים‪ .‬כי הזקנים עוד ראו את בית המקדש הראשון‪ ,‬וחוו את השראת השכינה‬
‫שהיתה בו‪ ,‬שלא חזרה בבית שני‪ ,‬ובכו מתחושת גודל החסרון‪.‬‬
‫הנשמה הנבואית לא חזרה לתפקודה המלא בישראל‪ ,‬מאז חורבן הבית הראשון ועד‬
‫לעצם היום הזה‪ .‬הסתימה הנשמתית הזו‪ ,‬גרמה לעם ישראל‪ ,‬לזנוח את חלק התורה‬
‫הפנימי‪ ,‬ולשקוע אך ורק בצד הנגלה של תורה‪ ,‬תוך התעלמות מכל ספרי העיון הפנימיים‪.‬‬
‫וכפי שמתאר זאת הרב קוק בספרו אדר היקר‪ ,‬מעט צרי‪ ,‬עמ' טו'‪' ,‬וכל אותם הספרים‬
‫הנפלאים מלאי הענין‪ ,‬שכל כך התעמקו בהם גדולי הדורות בחבורם והפצתם‪ ,‬הם מונחים‬
‫בקרן זוית‪ ,‬או נחשבים לספרי טיול שמעיינים בהם בדרך ארעי‪.'..‬‬
‫יראת שמים הפכה ממילא‪ ,‬ליראה שאין בה אלא אדיקות שכלית‪ ,‬ולפעמים התעוותה עד‬
‫לכדי פחד סתמי‪ ,‬מפני מי שברא את העולם‪ ,‬ומעניש את כל מי שאינו סר למשמעתו‪ .‬וכן‬
‫כתב שם הרב‪' ,‬וכל זאת באתנו מפני היראה הנפרזה מכל עיון ומחשבה‪ ,‬בחלקי התורה‬
‫הנוגעים ללב המרגיש ולמוח החושב‪ ,‬שצו חו עליה גדולי הדורות ביחוד המקובלים‪.‬‬
‫היראה‪ ,‬שבאה היא עצמה ממיעוט הלמוד והידיעה‪ ,‬באיכותה של מדת היראה בכלל‪,‬‬
‫ובהתגדלה פרא בלב‪ ,‬היא מתהפכת לפלצות ובעתה‪ ,‬הרחוקה מיראת רוממות‪.'..‬‬
‫במקום יראת שמים אמיתית‪ ,‬שאמורה לעסוק בשיגובה של גדולת אינסוף‪ ,‬הפך צד‬
‫הזעזוע והפחד‪ ,‬שאינו אלא לבושה החיצוני של יראת השמים‪ ,‬להיות לסגנון היראה‬
‫הנפוץ בעם ישראל‪ .‬אמנם‪ ,‬כתב הרב בפנקס יא' כג'‪ ,‬שגם ביראת שמים בריאה‪ ,‬נלוה תמיד‬
‫גם זעזוע ופחד מפני הבורא‪ ,‬אבל הזעזוע הזה‪' ,‬הוא רק לבוש מוכרח‪ ,‬שעתיד הוא‬
‫להסתלק לעתיד לבא‪ ..‬כל אלה שאינם מבחינים‪ ,‬לוקחים את הזעזוע במקום היראה‪ ,‬עד‬
‫שהיראה הטהורה‪ ,‬אינה מורגשת ומוכרה אצלם כלל‪ .‬ונמצא שהם נופלים במצולת‬
‫הקליפה והלבוש‪ .'..‬לוקחים את הפחד המאיים‪ ,‬ועוזבים את המהות הפנימית העיקרית‪.‬‬
‫יראת שמים הגלותית‪ ,‬בהידרדרותה אחרי אלפים שנות יובש‪ ,‬ללא מקדש ונבואה‪ ,‬ללא‬
‫השראת שכינה‪ ,‬וללא ארץ ישראל‪ ,‬הגיעה למקום מאד לא נעים‪ .‬מתאר הרב באורות עמ'‬
‫מט'‪ ,‬שהרגשות רוחניות גלותיות אלו‪..' ,‬אינן ממלאות את הנפש ביחש נשמתי‪ ,‬כי אם‬
‫בשלטון של אדנות קשה וכח של אלמות‪ ,‬הבאים משמות הבעלים‪ ,‬מחוסרי האורה עדינה‬
‫של יראת הרוממות‪ ,‬והאהבה הטהורה והקדושה‪ ,‬של קבלת מלכות שמים‪ ,‬המוטבעת‬
‫בישראל‪ ,‬זרע אברהם אוהבי'‪ .‬במקום אהבה נשמתית פנימית‪ ,‬כמתואר בשיר השירים‪,‬‬
‫באה יראה בריונית מפוחדת‪ ,‬מפני האדון הקשה‪ ,‬שלא חושך שבטו מחוטאיו‪ ,‬ותנורי‬
‫הגיהנום שלו בוערים ללא הפסקה‪ .‬מה הפתרון למצב הנורא הזה?‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫‪ 8‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬
‫החוצפה הגואלת‬
‫הגמרא בסוטה מט‪ :‬אומרת‪' ,‬בעקבות משיחא – חוצפא יסגא'‪ ,‬החוצפה תרבה‪ .‬לא נעים‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬ראינו בעינינו את חוצפת עזיבת התורה והמצוות‪ ,‬שנאחזה במהלך הקדוש של שיבת‬
‫ציון‪ .‬היינו מוותרים על חוויה מפוקפקת זו‪ .‬אבל במבט האלוקי‪ ,‬אם יורשה לנו להציץ‬
‫אליו‪ ,‬יש לחוצפה זו תפקיד‪ ,‬שבהקשר הכולל של התקדמות הגאולה‪ ,‬עוד תפעל לטובה‪.‬‬
‫הכיצד? אז שימו לב‪ ,‬כי כאן מתחיל להתגלות סודו של המדרש בו פתחנו את שיעורנו‪,‬‬
‫שהוא בעצם סודו של חבקוק הנביא‪.‬‬
‫כתב הרב קוק בפנקס יא' כג'‪' ,‬כל היסוד של עיקבתא דמשיחא‪ ,‬וכל החוצפא שלה‪ ,‬היא‬
‫בחינת צואת הכלבים‪ ,‬שמעבדים על ידה את העורות לכתוב עליהם ספרי תורה‪ ,‬תפילין‬
‫ומזוזות ‪ ,‬האמור בברייתא דפרק שירה‪ .‬והיינו‪ ,‬שמהם ניקח כוחות להפריד לפחות בין‬
‫היראה והזעזוע גם בזמן הזה‪ ,‬ולטעום את הטעם מעין עולם הבא של הטיול בגן עדן‪,‬‬
‫במדרגת והתהלכתי בתוככם‪ ,‬אטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני‪ ,‬יכול לא תיראו‬
‫ממני‪ ,‬תלמוד לומר והייתי לכם לאלוקים‪ ..‬ועל ידי זה יתעלה גם כן כל הדור דעקבתא‬
‫דמשיחא‪ ,‬שעל ידי חוצפא דידיה מתגלגלת והולכת הזכות הגדולה הזו‪ ,‬שזהו 'אור זרוע‬
‫לצדיק ולישרי לב שמחה'‪ .‬דברי הרב דורשים הסבר‪.‬‬
‫ראינו לעיל‪ ,‬שלעת הסתלקות השכינה הופיעה החוצפה הכלבית‪ .‬אבל שימו לב‪ ,‬גם לעת‬
‫שרוצה הקב"ה בהחזרת שכינתו לציון‪ ,‬משתמש הוא בחוצפת הכלב גופא‪ ,‬להשיב‬
‫השכינה למקומה‪ .‬צואת הכלבים‪ ,‬היא שמעבדת את הקלפים‪ ,‬עליהם נכתבים ספרי תורה‬
‫תפילין ומזוזות‪ .‬וכאן מתחיל הסוד להתגלות‪ .‬קלפי הסת"ם‪ ,‬זה עמך ישראל‪ .‬עלינו נכתבת‬
‫התורה‪ ,‬כמאמר הגמרא במועד קטן כה‪ ,.‬שיציאת נשמתו של יהודי‪ ,‬אף כזה שאין בו תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬היא כמו ספר תורה שנשרף‪ .‬צואת הכלבים‪ ,‬המסרחת במיוחד‪ ,‬לאור אכילתם‬
‫החצופה‪ ,‬המעורבת טוב ורע‪ ,‬דוקא היא‪ ,‬בצרותיה ובגזרותיה‪ ,‬מכינה אותנו‪ ,‬מעבדת אותנו‬
‫כקלפי הסת"ם‪ ,‬לכתיבת התורה עלינו‪ ,‬לשיבת הופעת נשמת התורה בתוכנו‪ ,‬להשבת‬
‫השכינה בליבותינו‪.‬‬
‫החוצפה של עקבתא דמשיחא‪ ,‬אומר לנו הרב קוק‪ ,‬נועדה למחוק את הצורה המעוותת‬
‫שקיבלה היראת שמים בגלות‪ .‬דוקא על ידי החוצפא‪ ,‬שכשלעצמה אינה רצויה‪ ,‬נמחקות‬
‫צורות של יראת שמים מפוחדת‪ ,‬ונדרשת יראת שמים של הבנה פנימית‪ ,‬ליבית‪ ,‬רוח‬
‫קודשית‪ .‬באופן אבסורדי‪ ,‬החוצפה עצמה‪ ,‬כורה לעצמה שוחה‪ ,‬כי בגרשה את יראת‬
‫השמים החיצונית‪ ,‬גורמת היא להשיב את עבודת ד' הפנימית‪ ,‬הליבית האמיתית‪ .‬עד‬
‫שנזכה למדרגה של 'והתהלכתי בתוככם‪ ,‬אטייל עימכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני'‪ .‬תהיה‬
‫יראת שמים‪ ,‬אבל יראת רוממות נשגבה שאין למעלה ממנה‪.‬‬
‫התיקון הגדול‬
‫סיים הרב את דבריו‪ ,‬באומרו שהתיקון הגדול הוא ‪' -‬אור זרוע לצדיק‪ ,‬ולישרי לב שמחה'‪.‬‬
‫בעולת ראי"ה ח"ב יז' באר‪ ,‬שהצדיק‪ ,‬הוא זה שמתגבר על יצרו‪ .‬היצר מנסה לפתותו‪ ,‬והוא‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪9‬‬
‫כובש את רצונותיו ומבטלם לרצון ד'‪ .‬הוא אינו מתוקן לגמרי‪ ,‬אבל הוא עושה דבר ד'‪.‬‬
‫הישר לעומתו‪ ,‬מדרגתו גדולה יותר‪ ,‬כי מיושר הוא לרצון ד'‪' .‬מי שטיהר את לבבו ועשה‬
‫רצונו כרצונו של הקב"ה‪ ,‬הרי הוא דבק ממש בהשם יתברך‪ ,‬בחיים האמתיים‪ ,‬בלא שום‬
‫אמצעי כלל‪ ,‬אבל הכובש את יצרו הרי רצונו נפרד הוא מצד עצמו‪ ,‬אלא שהתורה‪ ,‬שאינה‬
‫עדיין עצמית בו‪ ,‬מאירה את חשכו ומנחה אותו ללכת באורח ישר‪ ,‬ועל ידי זה הוא משיג‬
‫שמחת עולם בעת הגמול‪ ,..‬אבל לישרי לב‪ ,‬שישרו רצונם כרצונו של השם יתברך‪ ,..‬הם‬
‫משיגים בנפשם עצם השמחה‪ ,‬ולא רק באמצעות האור‪ ,‬והם רואים עולמם בחייהם'‪.‬‬
‫השאיפה בדורנו דור הגאולה‪ ,‬היא להגיע למצב של ישרות לב‪ .‬ישר‪-‬אל‪ .‬ישראליות גמורה‪.‬‬
‫תורה שהיא עצם החיים‪ ,‬ולא אדיקות של אין ברירה‪.‬‬
‫זוהי עבודתו של אליהו הנביא‪' .‬והשיב לב אבות על בנים‪ ,‬ולב בנים על אבותם'‪ .‬הוא מטפל‬
‫בלבבות‪ .‬מיישר ליבם של ישראל להיות מחובר אל השורש‪ ,‬כך שהזרימה הרוחנית‬
‫הנשמתית‪ ,‬תהיה זרימה ישרה מליאת אהבה‪ ,‬ולא כפייתיות של יראה ופחד‪.‬‬
‫על כן אומרת הגמרא בבא קמא ס‪' ,:‬תנו רבנן‪ ,‬כלבים בוכים ‪ -‬מלאך המות בא לעיר‪ ,‬כלבים‬
‫משחקים ‪ -‬אליהו הנביא בא לעיר'‪ .‬יש לתמוה‪ ,‬מדוע כשבא המלאך שלהם הם בוכים?‬
‫אלא שעניינם הרוחני של הכלבים‪ ,‬הוא הפרדה בין מלכות שמים למלכות ישראל‪ ,‬הפרדה‪,‬‬
‫המביאה לעולם בעקבותיה‪ ,‬כעס ובכי‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ .‬אבל כשאליהו הנביא מגיע‪ ,‬הוא‬
‫יודע לקחת את כוחם השלילי‪ ,‬ולהופכו מחוצפה מרושעת‪ ,‬לעזות דקדושה‪ .‬הוא הופך את‬
‫החושך לאור‪ .‬הכלבים עצמם‪ ,‬הופכים לפועלי שמחה‪.‬‬
‫כתב ר' צדוק הכהן‪ ,‬בצדקת הצדיק כג'‪ ,‬ש'אליהו' בגימטריא 'כלב'‪ ,‬משום שיש עזות‬
‫שפועלת לצד הקדושה‪' ,‬הוי עז כנמר'‪ .‬עזות זו‪ ,‬המעיזה להתרומם מעל להסתכלות‬
‫האנושית הרגילה‪ ,‬מביאה את הופעת השכינה בליבות ישראל‪ ,‬לעבוד את ד' מתוך חבור‬
‫פנימי אמיתי‪ ,‬ולא מתוך כפיה חיצונית בלבד‪.‬‬
‫רמז מרן הרב‪ ,‬באורות עמ' מט'‪ ,‬שלמצב הרוחני הנפלא הזה‪ ,‬התכוון הנביא הושע (ב')‬
‫באמרו‪' ,‬והיה ביום ההוא נאום ד'‪ ,‬תקראי אישי‪ ,‬ולא תקראי לי עוד בעלי‪ .‬והסירותי את‬
‫שמות הבעלים מפיה‪ ,‬ולא יזכרו עוד בשמם‪ ..‬וארשתיך לי לעולם‪ ,‬וארשתיך לי בצדק‬
‫ובמשפט ובחסד וברחמים‪ ,‬וארשתיך לי באמונה וידעת את ד''‪ .‬לא עוד 'אדנות קשה'‪,‬‬
‫כלשון מרן הרב‪ ,‬אלא קרבה של אמונה וידיעה‪ ,‬של 'מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים‬
‫מכסים' (ישעיה יא')‪ .‬ושאל הרב צבי יהודה‪ ,‬שיחות על ספר אורות עמ' ‪ ,95‬והלא המים הם‬
‫עצם הים ולא מכסים על הים? אלא שזהו בדיוק הענין‪ .‬לא עוד יהדות שהיא לבוש חיצוני‬
‫בלבד‪ ,‬אלא יהדות שהיא עצם החיים עצמם‪ ,‬עד שכל הארץ תהיה קודש‪.‬‬
‫שלוש משמרות‬
‫עתה נוכל להבין את דברי ר' אליעזר בברכות ג‪ .‬הנ"ל‪ ,‬בענין שאגת הקב"ה כארי בכל לילה‪.‬‬
‫'שלוש משמרות הוי הלילה' ‪ .‬הלשון של 'שלוש משמרות' יכולה להתפרש‪ ,‬על דרך 'ואביו‬
‫שמר את הדבר' (בראשית לז')‪ ,‬וכמו שפירש שם רש"י‪ ,‬שהיה יעקב אבינו ממתין ומצפה‪,‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫‪ 10‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬
‫מתי יבוא הדבר‪ ,‬מתי יתגשם חלומו של יוסף‪ .‬כך גם כאן‪ ,‬מדובר בשלוש משמרות‪,‬‬
‫שלושה שלבים של המתנה וציפייה‪ ,‬להתקדמות הגאולה‪.‬‬
‫שלב ראשון‪' ,‬חמור נוער'‪ .‬החומריות מתעוררת‪ ,‬מקימים מדינה‪ ,‬בית לעם היהודי‪ .‬אחר כך‬
‫בא השלב בו 'כלבים צועקים'‪ ,‬החוצפה מתגברת‪ ,‬כדי למחוק את יראת השמים‬
‫שהתעוותה במהלך הגלות‪ ,‬ולמשוך מתוך כך את לימוד התורה הפנימית‪ ,‬אשר תביא‬
‫להתגלות הלב הישראלי‪ .‬ולבסוף יגיע השלב‪ ,‬בו 'תינוק יונק משדי אימו'‪ ,‬המלכות‪,‬‬
‫המכונה 'תינוק'‪ ,‬תקבל ותינק מן הבינה‪ ,‬המכונה 'אמא'‪ .‬המעשיות הפוליטית תינק מן‬
‫התורה‪ .‬ועוד מתארת הגמרא שם את המשמרה השלישית הזו‪' ,‬ואשה מספרת עם בעלה'‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬לא אמרו מספרת לבעלה‪ ,‬אלא עם בעלה‪ .‬היינו‪ ,‬הנשמה הישראלית‪ ,‬כנסת‬
‫ישראל‪ ,‬בחינת אשה‪ ,‬מתחברת עם הקב"ה‪ ,‬בעלה‪ ,‬ביחוד של מלכות וזעיר אנפין‪ ,‬לשם‬
‫יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬בשם כל ישראל‪ .‬זוהי שיבתה של הנבואה בישראל‪.‬‬
‫בתחילה בלימוד אמונה‪ ,‬אחר כך‪ ,‬בגילוי רוח הקודש‪ ,‬ולבסוף בהתגלות הנבואה ממש‪.‬‬
‫משמעות הדברים היא‪ ,‬שאת החוצפה הכלבית‪ ,‬יש לקבל בהתמודדות מקומית‪ ,‬אבל גם‬
‫בהבנה עמוקה וגדולה‪ ,‬כי מדובר בתופעה שלילית קשה‪ ,‬שתביא בסופו של דבר בעקיפין‪,‬‬
‫על אפה ועל חמתה‪ ,‬דוקא להופעה חיובית וטובה‪ ,‬של גילוי שכינה בישראל‪ .‬מי שיודע‬
‫זאת‪ ,‬קל לו יותר להתמודד‪ ,‬עם החוצפה‪ .‬כי מבחינה מעשית הלכתית אתה נלחם כנגד‬
‫החוצפה‪ ,‬אבל אם יודע אתה כי גם זה חלק מהגאולה‪' ,‬ומלאך רע בעל כרחו יענה אמן'‪,‬‬
‫אינך נופל ליאוש‪ .‬להיפך‪ ,‬מתמלא אתה בשמחה לעבודתו יתברך‪.‬‬
‫חזור לאחוריך‬
‫עתה נוכל לומר‪ ,‬כי זוהי התשובה שקיבל ר' ישעיה מן המלאך‪ ,‬שאמר לו בסוף דבריו‪,‬‬
‫'ולענין שאלה ששאלת‪ ,‬חזור לאחוריך! כמו שכתוב‪' :‬שומר פיו ולשונו שומר מצרות‬
‫נפשו''‪ .‬ברשותכם אבקש להציע‪ ,‬כי במילים אלו‪ ,‬רמוזה התשובה המלאה‪ ,‬המגלה את‬
‫הסוד הגדול‪.‬‬
‫'חזור לאחוריך' ‪ -‬היינו הדברים חוזרים אליך‪ .‬שירת הכלב נוגעת למה שיקרה לעם ישראל‪,‬‬
‫באחרית הימים‪.‬‬
‫'שומר פיו ולשונו' ‪ -‬הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬שומר וממתין ומצפה‪ ,‬ל"פה" וה"לשון" שלו‪.‬‬
‫ל'פה אל פה אדבר בו'‪ .‬לעם ישראל שנקרא 'פה'‪ ,‬תורה שבעל פה‪ .‬תורה שנטועה בישראל‪,‬‬
‫הנקראים 'פה'‪ .‬הוא יתברך כביכול ממתין ומשתוקק‪ ,‬מתי תחזור הנבואה‪ ,‬אותו ניב‬
‫שפתיים‪ ,‬שמבטא את זרימת והתגלות החיות האלוקית‪ ,‬בליבם של ישראל‪.‬‬
‫'שומר מצרות נפשו' – הקב"ה‪ ,‬שומר שלא תהא צרות נפש בישראל‪ ,‬שלא תהא נפש‬
‫צרה‪ ,‬שאין בה אלא יראת שמים מפוחדת‪ .‬לא בזה הקב"ה חפץ‪ .‬הוא יתברך‪ ,‬רוצה‬
‫לראותנו שוב‪ ,‬ברחבות הנפש הנבואית‪ ,‬כפסח‪ ,‬פה‪ -‬סח‪ .‬קדושת ישראל המתגלה במלוא‬
‫עוזה‪ ,‬בכל כלליותה‪ ,‬עד שלכל בני ישראל לא יחרץ יותר שום כלב לשונו‪ .‬הדברים‬
‫המתוקים האלה‪ ,‬נרמזו במדרש בכיסוי גדול‪ ,‬כיון שאז טרם הגיע זמנם להיגלות‪.‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪11‬‬
‫חוצפת המעפילים‬
‫אמנם‪ ,‬יתכן לתת הסבר נוסף לתשובה שקיבל ר' ישעיה כדלקמן‪ .‬לאחר חטא המרגלים‪,‬‬
‫ומשהבינו בני ישראל כי טעו‪ ,‬מנסים הם לעלות לארץ ישראל‪ ,‬נגד ציוויו יתברך‪ .‬חוצפה‬
‫לא קטנה‪ .‬אמנם‪ ,‬חוצפה של השבים בתשובה‪ .‬משה רבינו אומר להם‪ ,‬במדבר יד' מא'‪,‬‬
‫'ויאמר משה‪ ,‬למה זה אתם עוברים את פי ד'‪ ,‬והיא לא תצלח'‪ .‬אבל הם חשבו‪ ,‬לנסות‬
‫ולהעיז ולחזור בתשובה‪ ,‬כביכול‪ ,‬נגד רצון ד'‪ ,‬מתוך תקוה שמעשיהם יתקבלו ברצון‪ ,‬לאחר‬
‫מעשה‪ .‬אך לא כך היה‪.‬‬
‫על כך כתב ר' צדוק הכהן‪ ,‬צדקת הצדיק מו'‪ ,‬דברים נפלאים‪..' ,‬העפילו לעלות אף נגד רצון‬
‫השם יתברך‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל בסנהדרין קה‪ ,.‬חוצפתא מלכותא בלא תגא (=חוצפה היא‬
‫מלכות בלא כתר)‪ .‬ולמדוה מבלעם‪ ,‬שאחר כך הסכים השם יתברך‪ ,‬כי בלעם נסתכל עד‬
‫עקבתא דמשיחא‪ ,‬ולכך ידע סוד זה‪ .‬פירוש‪ ,‬כידוע מלכות הוא כנסת ישראל‪ ,‬וכתר הוא‬
‫שורש רצון השם יתברך‪ ,‬ורוצה לומר‪ ,‬ממשלה מעצמו‪ ,‬בלי רצון הרוצים‪ ,‬והתקרבות כנסת‬
‫ישראל מעצמה‪ .‬והם לא הצליחו בזה‪ ,‬מפני שאכלוה פגה‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל בסוטה מט‪,:‬‬
‫בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא‪ ,‬שאז הוא העת לזה‪ ..‬ולכך אמר להם משה‪ ,‬והיא לא‬
‫תצלח‪ ,‬נראה שעצה היא אלא שלא תצלח‪ ,‬ודייק 'והיא'‪ ,‬שבכל מקום שדרשו רז"ל היא‬
‫ולא אחרת‪ ,‬שיש זמן אחר שמצליח‪ ,‬והוא זמננו זה‪ ,‬שהוא עקבי משיחא'‪ .‬נסביר דבריו‪.‬‬
‫'אכלוה פגה'‪ ,‬אומר ר' צדוק‪ .‬שיטת ההעפלה היא אכן שיטה קיימת‪ ,‬שתצליח ב'זמננו זה‪,‬‬
‫שהוא עקבי משיחא'‪ ,‬אלא שהמעפילים בתקופת המרגלים‪ ,‬הקדימו זמנם‪ ,‬לכן לא הצליחו‬
‫בזה‪ .‬כי יש מצב בו ישראל פועלים מלמטה‪ ,‬בלי שיגלה ד' שרצונו בכך‪ ,‬והיא כביכול‬
‫חוצפה‪ .‬אבל מסביר ר' צדוק‪ ,‬שזה החידוש בסנהדרין קה‪ ,.‬באומרם כי זוהי מלכות בלא‬
‫כתר‪ ,‬היינו עשיה בלא התגלות רצון ד'‪ ,‬שמועילה אפילו כלפי שמיא‪ .‬כי יש בכח ישראל‬
‫לפעול מלמטה מאליהם‪ ,‬והשמים יסכימו‪ ,‬ועושים ומצליחים‪ ,‬ומביאים הגאולה‪.‬‬
‫אפשר אם כן‪ ,‬שזוהי התשובה שקיבל ר' ישעיה‪' .‬חזור לאחוריך' ‪ -‬היינו בסדר הפוך‪,‬‬
‫מלמטה למעלה‪ .‬שירת הכלב‪ ,‬מבטאת את העשיה שמתחילה מלמטה‪ ,‬בלי ציווי והסמכה‬
‫ומינוי מסודר מלמעלה‪ ,‬והולכת ומושכת בעקבותיה את רצונו יתברך להסכים על כך‪,‬‬
‫מלמעלה‪ .‬מעין עבודת המעפילים‪ .‬והיא כן תצלח בזמננו אנו‪ ,‬כדברי ר' צדוק‪ .‬הקב"ה‬
‫כביכול ממתין ומצפה לכך‪ ,‬שאנו נפעל מצידנו‪' .‬שומר פיו ולשונו' ‪ -‬ממתין ומצפה מתי פיו‬
‫ולשונו‪ ,‬עמך ישראל‪ ,‬יפעלו ויעשו‪' .‬שומר מצרות נפשו' ‪ -‬מתי עם ישראל יצא מחשיבה‬
‫קטנה‪ ,‬ויתחיל לפעול בגדלות‪ ,‬מצידו הוא‪ ,‬להשפיע על מהלך גאולתו‪.‬‬
‫סודו של חבקוק הנביא‬
‫לאחר שלמדנו את דבריהם הקדושים של שני הכהנים הגדולים‪ ,‬רבי צדוק והרב קוק‪ ,‬נוכל‬
‫עתה לגלות את סודו של חבקוק הנביא‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬כל התורה הקדושה שלמדנו עד כה‪,‬‬
‫גנוזה בדבריו‪ ,‬אלא שכדי להצפין את הסוד‪ ,‬פיזר הנביא את התשובה‪ ,‬בפסוקים שונים‬
‫בנבואתו‪ ,‬שצירופם יחדיו‪ ,‬מגלה את הסוד כולו‪.‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫‪ 12‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬
‫חבקוק הנביא‪ ,‬הטיח דברים כלפי מעלה‪ ,‬בחוצפה‪ .‬תמה בחזקה‪ ,‬מדוע הקב"ה נותן‬
‫לרשעים להצליח‪ .‬בפרק א' פסוק ד'‪ ,‬הוא אומר‪' ,‬על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט‪,‬‬
‫כי רשע מכתיר את הצדיק‪ ,‬על כן יצא משפט מעוקל'‪ .‬וכן שם בפסוק יג'‪ ,‬הוא תמה‪' ,‬טהור‬
‫עיניים מראות רע‪ ,‬והביט אל עמל לא תוכל‪ ,‬למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק‬
‫ממנו'‪ .‬ובפרק ב' פסוק א'‪' ,‬על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה‬
‫ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי'‪ .‬פירש רש"י‪' ,‬על משמרתי אעמודה ‪ -‬עג עוגה חבקוק‬
‫ועמד בתוכה‪ ,‬ואמר לא אזוז מכאן‪ ,‬עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת‪ ,‬למה הוא‬
‫מביט ורואה בהצלחתו של רשע‪ ,‬ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני'‪ .‬על הטחת דברים‬
‫זו‪ ,‬מתפלל חבקוק בפרק ג' לנבואתו‪ ,‬ומבקש סליחה על התנהגותו‪ ,‬וכדברי רש"י שם‪,‬‬
‫'ביקש רחמים על עצמו‪ ,‬שהטיח דברים'‪.‬‬
‫תשובת ד'‪ ,‬בנויה משלושה פסוקים עיקריים‪ ,‬הפזורים בדבריו של חבקוק‪ ,‬כשביניהם שם‬
‫הנביא פסוקים‪ ,‬המדברים על נבוכדנצר‪ .‬בשלושת הפסוקים האלה‪ ,‬גנז חבקוק הנביא את‬
‫הסוד שהתגלה לו‪ .‬אמנם‪ ,‬לפני הפסוק הראשון באה הקדמה המבהירה‪ ,‬כי מדובר על‬
‫תקופת אחרית הימים (ב'‪ ,‬ג')‪' ,‬כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב‪ ,‬אם יתמהמה‪ ,‬חכה‬
‫לו‪ ,‬כי בוא יבוא לא יאחר'‪ .‬מיד לאחר האזהרה הזו‪ ,‬מתחילה הרצאת הסוד‪.‬‬
‫הפסוק הראשון והעיקרי (ב'‪ ,‬ד')‪' ,‬הנה עופלה‪ ,‬לא ישרה נפשו בו‪ ,‬וצדיק באמונתו יחיה'‪.‬‬
‫את הפסוק הזה צריך להבין היטב‪ .‬המילה 'עופלה' מוסברת שם ברש"י‪' ,‬נפש שלו תמיד‬
‫היא בכעס ובתאוה‪ ,‬שואף לבלוע ולא שבע‪ ,‬עופלה‪ ,‬לשון עזות‪ ,‬כמו ויעפילו (במדבר יד'‪,‬‬
‫וכן עופל ובוחן (ישעיה לב')' ‪ .‬מתאר לנו רש"י בתחילה נפש של כלב‪ .‬תמיד בכעס‪ ,‬תמיד‬
‫נובח‪ ,‬בתאוה מתמדת‪ ,‬לא ידע שבעה‪ .‬עופלה לשון עזות וחוצפה‪ .‬ומזכיר לנו רש"י את‬
‫המעפילים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מוסיף לנו רש"י‪ ,‬עובדה מפתיעה‪ ,‬בית המקדש נקרא גם הוא‪ ,‬על ידי ישעיהו‬
‫הנביא‪ ,‬בשם 'עופל'‪ ,‬מלשון עזות‪ .‬כי מי יוכל לההין בדעתו‪ ,‬שהאלוקים האינסוף ברוך הוא‪,‬‬
‫ירד לשכון בארץ בתוך בית מוגבל? כל החיבור של ישראל לקדוש ברוך הוא‪ ,‬ובפרט בבית‬
‫המקדש‪ ,‬מצריך חוצפה ועזות שאין כמוה‪ .‬אמנם‪ ,‬עזות דקדושה‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬אומר הקב"ה לחבקוק‪ ,‬הצלחת הרשעים בחוצפתם‪ ,‬לא נועדה אלא כדי לעבד‬
‫את ישראל‪ ,‬ולהכין את ליבם‪ ,‬על מנת ש'צדיק באמונתו יחיה'‪ .‬שעם ישראל יעבוד את ד'‬
‫כשאמונתו היא עצם חיותו‪ ,‬ואור ד' זורח ומאיר בנשמתו‪ ,‬בעצמותו‪ ,‬בטבעיותו‪.‬‬
‫'הנה עופלה' – כל החוצפה הכלבית של הרשעים‪ ,‬נובעת מהעובדה ש'לא ישרה נפשו בו'‪,‬‬
‫שאור ד'‪ ,‬אותו אור זרוע לצדיק‪ ,‬אינו מופיע בו בישרות לב‪ ,‬באור ישר‪ ,‬כפי שלמדנו לעיל‪,‬‬
‫בהסבר הרב קוק לפסוק‪' ,‬ולישרי לב שמחה'‪ .‬כל תפקיד החוצפה‪ ,‬והצלחת הרשעים‪ ,‬אינו‬
‫אלא כדי לגרום לישראל‪ ,‬להגיע למדרגת 'וצדיק באמונתו יחיה'‪ ,‬שהצדיק יהפוך לישר לב‪,‬‬
‫שחי באמונתו‪.‬‬
‫הפסוק השני הוא (ב'‪ ,‬יד') – ' כי תימלא הארץ לדעת את כבוד ד'‪ ,‬כמים יכסו על ים'‪ .‬כפי‬
‫שהבאנו לעיל על פי הרצי"ה‪ ,‬הכוונה היא שמטרת התיקון היא להגיע למצב בו‪ ,‬כמים‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪13‬‬
‫המכסים את הים‪ ,‬שהם גם עצם הים‪ ,‬כך היראת שמים‪ ,‬צריכה להיות עצם חייו של‬
‫היהודי‪.‬‬
‫הפסוק השלישי והמסיים הוא (ב'‪ ,‬כ') – 'וד' בהיכל קדשו‪ ,‬הס מפניו כל הארץ'‪ .‬הס‪ ,‬שקט‪,‬‬
‫גמרנו‪ ,‬אין יותר נביחות כלביות‪ .‬נגמר הרעש‪ .‬וד' בהיכל קדשו‪ .‬וד'‪ ,‬שם הוי"ה‪ ,‬נכנס‬
‫בהיכ"ל‪ ,‬גימטריא של שם אדנות‪ .‬האלוקיות נכנסה לתוך חיות ישראל‪ ,‬ולתוך גשמיותם‬
‫הארצית‪ ,‬בישרות מלאה ובריאה‪ .‬שילוב הויה ואדנות‪' .‬הס' בגימטריא גם הוא שם אדנות‪,‬‬
‫מפניו של הוי"ה‪ ,‬הממלא את כל הארץ כולה‪ ,‬על כל רבדיה‪ .‬לא תהא עוד יראת שמים של‬
‫אדנות קשה‪ ,‬נטולת שם ד' בתוכה‪ ,‬אלא אדנות שכולה מליאה בעדינות שם הוי"ה‪,‬‬
‫הממלאת את חדרי הלב והנשמה על גדותיהם‪ ,‬ושופעת מתוכם לכל הארץ‪ ,‬לכל ההויה‬
‫כולה‪.‬‬
‫מרן הרב קוק‪ ,‬במאמרו 'דרך התחיה'‪ ,‬מאמרי הראי"ה ‪ ,1‬מדבר על התחדשות הזרימה‬
‫האלוקית הנפשית‪ ,‬בעם ישראל‪ ,‬וכותב‪ ,‬כי חידושה של ההזרמה הנפשית החיותית‪ ,‬היא‬
‫שתחזיר את ישראל למקומם‪ ,‬להשראת שכינה בתוכם‪ ,‬ובזה ממש‪ ,‬תסלק כל חשכה‬
‫מהארץ‪ .‬ומסיים הרב בפסוק‪' ,‬הנה עופלה לא ישרה נפשו בו‪ ,‬וצדיק באמונתו יחיה'‪ .‬סודו‬
‫של חבקוק הנביא‪ ,‬התגלה לו למרן הרב‪ ,‬וממנו זכינו לגילוי האורות הנפלאים האלה‪.‬‬
‫גילוי הרזים בדור האחרון‬
‫גאולת ישראל השלימה‪ ,‬בוא תבוא‪ ,‬מתוך המיצוי והגילוי של כל הטוב האלוקי הגנוז‪,‬‬
‫בנשמת כנסת ישראל‪ .‬הדרך לעשות זאת‪ ,‬היא בלימוד תורה‪ ,‬קיום מצוות‪ ,‬ומעשים‬
‫טובים‪ .‬עתה‪ ,‬לאחר אלפי שנות קדושה‪ ,‬הגיעה העת לגילוי האורות היותר פנימיים‪ ,‬לשיא‬
‫הגילוי הנשמתי‪ ,‬הכלל ישראלי‪ ,‬הגדול והעמוק מכל‪ ,‬שהוא בעצמו‪ ,‬הגאולה השלימה‪.‬‬
‫לצורך מילוי תפקידנו זה‪ ,‬נתן הקב"ה בנשמות ישראל שבדורנו‪ ,‬צמאון עצום לפנימיות‬
‫התורה‪ ,‬וכפי שכתב הרב קוק‪ ,‬באורות הקודש א'‪ ,‬חכמת הקודש קכב'‪' ,‬לטהר את‬
‫הלבבות‪ ,‬ולהעסיק את המוחות במחשבות נאצלות‪ ,‬שמקורן ברזי תורה‪ ,‬נעשה בדור‬
‫האחרון‪ ,‬הכרח גמור לקיום היהדות'‪ .‬אומר לנו הרב‪ ,‬כמעט ואי אפשר לחנך ליראת שמיים‬
‫בדורנו‪ ,‬מבלי להטעים את הדור‪ ,‬בהבנות רוחניות אמוניות עמוקות‪ ,‬שמקורן ברזי תורה‪.‬‬
‫לא כולם צריכים ללמוד קבלה ממש‪ ,‬אבל כולם צריכים ללמוד לימודי אמונה‪ ,‬שמקורם‬
‫ברזי תורה‪ ,‬בעמקות גדולה‪ .‬ומי שזכה ונעשה בר הכי‪ ,‬הרי מצווה הוא‪ ,‬להיכנס וללמוד רזי‬
‫תורה‪ ,‬ממקובלים אמיתיים‪.‬‬
‫מתוך לימודנו ועיסוקנו בחלקה הפנימי של תורה‪ ,‬כל אחד לפי מדרגתו הוא‪ ,‬נזכה בעזרת‬
‫ד' כולנו‪ ,‬להחזרת השכינה לציון‪' ,‬וצדיק באמונתו יחיה'‪.‬‬
‫ל"ג שמח לכל עם ישראל‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫‪ 14‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬
‫פיסקה (י'‪ ,‬ג') מתוך הספר ‪ -‬אורות התשובה עם ביאור צמאון לא‪-‬ל חי‬
‫ג‪.‬‬
‫כל חטא הוא מונע את ישוב הדעת הנדרש להארת רזי עולם‪.‬‬
‫התשובה היא פ ותחת פתחי בינה‪ ,‬כשם שהיא באה על ידי הבינה‪.‬‬
‫הבינה והדעת הפנימית‬
‫‪ /‬הרב יצחק חי זאגא‬
‫כשמתעורר באדם רצון בסיסי להתעלות‪ ,‬ואפילו מדובר במי שעוד לא זכה ללמוד תורה‪,‬‬
‫ורצונו אינו עולה אלא לגדר של סקרנות וחיפוש‪ ,‬להכיר את היהדות‪ ,‬מוכרח הוא להתחיל‬
‫ללמוד אמונה יהודית בעמקות‪ .‬להבין בעומק את נשמת היהדות‪.‬‬
‫לימודי האמונה המעמיקים‪ ,‬הלימודים הרוחניים‪ ,‬באים הם מעולם החירות‪ ,‬ועוסקים הם‬
‫בעולם החירות הרוחנית הנשמתית‪ ,‬המרוממת מעל המציאות המוגבלת‪ ,‬ומחיה את‬
‫העולם בתוכיותו‪ .‬על כן‪ ,‬ככל שיתקדם האדם בלימודיו‪ ,‬יחוש יותר ויותר את התעוררות‬
‫החיות העצמית שלו‪ ,‬הגנוזה בלימוד התורה‪ ,‬כשם שהיא גנוזה בתוכו עצמו‪.‬‬
‫ומי שזכה והגיע לנקודה משמעותית של הבנה פנימית‪ ,‬נשמתו הטהורה מתלבה‪ ,‬צמאונו‬
‫הולך וגובר‪ ,‬כיסופיו אל הטוב המוחלט הולכים ומתגברים‪ ,‬והוא מוצא את עצמו יום אחד‬
‫כאילו במפתיע‪ ,‬חי בעולם רוחני עצמי טבעי‪ ,‬שמח ומאושר‪ .‬והוא הולך ושב‪ ,‬הולך ושב‪.‬‬
‫התשובה‪ ,‬כשם שבאה היא לו מעולם הבינה‪ ,‬עולם החירות הנשמתית‪ ,‬על ידי לימודי‬
‫האמונה‪ ,‬על ידי ההתחברות לפנימיות היהדות‪ ,‬העושה את האדם בן חורין אמיתי‪ ,‬כך‬
‫משיבה היא אותו לעולם הבינה‪ ,‬עד שהבנתו הנשמתית‪ ,‬הולכת ומשתפרת‪ ,‬הולכת‬
‫ומתפתחת‪ .‬עולם הבינה הפנימית הולך ונפתח לפניו עוד ועוד‪ ,‬ככל שתשובתו שלימה‬
‫ומעולה יותר ויותר‪ .‬כי הבינה מביאה את התשובה‪ ,‬והתשובה מביאה את הבינה‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬אי אפשר לעסוק ברזי תורה‪ ,‬בלי תשובה‪ ,‬בלי שיהיה האדם חי בתמידות‪ ,‬בדבקות‬
‫אלוקית קבועה וארוכה‪ .‬נדמיין לרגע שאנו יושבים ולומדים‪ ,‬לרגע יש לנו שכל‪ ,‬ולרגע אין‬
‫לנו שכל‪ .‬האפשר ללמוד כך? הלא זאת מציאות קשה ונוראה‪ .‬כך בדיוק הוא גם בעולם‬
‫ההבנה הנשמתית‪ .‬כל זמן שהאדם אינו מחובר בטוב‪ ,‬בדבקות‪ ,‬בקביעות‪ ,‬לשורש חיותו‪,‬‬
‫כל זמן שהדעת‪ ,‬הידיעה ההתחברותית‪ ,‬המכנסת את כל כוחות הגוף והנפש‪ ,‬וכל מה שיש‬
‫באדם‪ ,‬לדבקות באלוקי חייו‪ ,‬טרם הגיעה‪ ,‬טרם התיישבה על כסא מלכותה בכל חלקי‬
‫אישיותו וחיותו‪ ,‬לא יוכל האדם להבין באמת רזי תורה‪.‬‬
‫אי אפשר ללמוד רזי תורה בלי הדעת הפנימית‪ ,‬היא ההבנה הנשמתית‪ ,‬הבאה מחיבור‬
‫גמור לתורה‪ ,‬כתורת חיים ממש‪ .‬ואם זו‪ ,‬לרגע מופיעה לרגע נעלמת‪ ,‬לא תיתכן התקדמות‬
‫ולימוד אמיתי‪ .‬על כן‪ ,‬מחד‪ ,‬צריך האדם ללמוד אמונה בעמקות ובהתמדה‪ ,‬כדי שיזכה‬
‫לתשובה שלימה‪ .‬ומאידך‪ ,‬צריך האדם לשוב בתשובה שלימה‪ ,‬כדי שיזכה למדרגת הדעת‬
‫הפנימית הקבועה‪ ,‬בהתמזגות הוויתית גמורה‪ ,‬עד שיזכה להבין ולהתחבר לרזי תורה‪ .‬והרי‬
‫זה מעגל הבינה והתשובה‪.‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק ‪15‬‬
‫ללמוד הרב קוק ‪ -‬ולהבין כל מילה‬
‫אורות התשובה‬
‫עם צמאון לא‪-‬ל חי‬
‫מאת הרב יצחק חי זאגא‬
‫ביאור לכל אורות התשובה‬
‫בעמקות ובבהירות רבה‬
‫בשפה קולחת ומובנת‬
‫צמאון לא‪-‬ל חי‬
‫הוא ביאור פורץ דרך‬
‫המאפשר לכולנו‬
‫ללמוד הרב קוק‬
‫ופשוט להבין‬
‫מחיר הספר – ‪₪ 95‬‬
‫[כריכה קשה‪ 743 ,‬עמודים]‬
‫לרכישה שלחו לנו דואר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שיעורים‬
‫ירושלים – בית הרב קוק‪ ,‬ימי שלישי ‪05:55‬‬
‫בית הרב קוק‪ ,‬ימי חמישי ‪05:55‬‬
‫באר שבע – חודשי‪ ,‬לנשים‪' ,‬כיפה'‪ ,‬שני ‪05:75‬‬
‫לתאום והצטרפות‪ :‬חני‪590-3405447 ,‬‬
‫לבירורים ומידע על שיעורים נוספים‪:‬‬
‫משה‪595-4-073-573 :‬‬
‫לשיעורים מוקלטים הכנסו לאתר‬
‫רוח ירושלמית‬
‫‪yerushalayim.tv‬‬
‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬והצטרפות לתפוצה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גבאים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬וכל החפץ להפיץ החוברות באזור מגוריו‬
‫יפנו אלינו בדואר אלקטרוני או אל משה בטלפון הנ"ל‬
‫לעילוי נשמת טלי חטואל וארבע בנותיה – הילה הדר רוני ומירב הי"ד‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫‪ 16‬רוח ירושלמית החיים ע"פ הרב קוק‬