משרד החינוך - Cast-TV

‫מדינת ישראל‬
‫סוג הבחינה‪:‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מועד הבחינה‪:‬‬
‫מספר השאלון‪:‬‬
‫‬
‫א‪ .‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬
‫ב‪ .‬בגרות לנבחנים אקסטרניים‬
‫קיץ תשע"ד‪2014 ,‬‬
‫‪211 ,011108‬‬
‫הצעת תשובות לשאלות בחינת הבגרות‬
‫‬
‫‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון — שאלון ב'‬
‫שאלון מותאם‬
‫יחידת לימוד אחת‬
‫א‪.‬‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות וחצי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬
‫חלק ‪I‬‬
‫—‬
‫‬
‫הבנה והבעה‬
‫‬
‫—‬
‫פרק א‬
‫‬
‫— הבנה‬
‫—‬
‫‪20‬‬
‫נקודות‬
‫פרק ב‬
‫‬
‫— הבעה‬
‫—‬
‫‪30‬‬
‫נקודות‬
‫‪ 50‬נקודות‬
‫*‬
‫חלק ‪II‬‬
‫—‬
‫‬
‫תחביר‬
‫‬
‫—‬
‫‪ 24‬נקודות‬
‫חלק ‪III‬‬
‫—‬
‫‬
‫מערכת הצורות‬
‫‬
‫—‬
‫‪ 26‬נקודות‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪:‬‬
‫—‬
‫פרק א‬
‫— שאלות חובה‬
‫פרק ב‬
‫— שאלות בחירה —‬
‫‬
‫‬
‫‪12‬‬
‫נקודות‬
‫‪14‬‬
‫נקודות‬
‫סה"כ ‬
‫*‬
‫—‬
‫‪ 100‬נקודות‬
‫‬
‫(‪)1‬‬
‫יש לענות על השאלות בגוף השאלון‪ ,‬לפי ההוראות‪.‬‬
‫‬
‫(‪)2‬‬
‫לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (‪ )22-21‬של השאלון‪.‬‬
‫‬
‫(‪)3‬‬
‫הקפד על כתב ברור‪ ,‬על פיסוק הגיוני ועל כללי הדקדוק‪.‬‬
‫‬
‫(‪)4‬‬
‫מומלץ לקרוא שוב את הטקסטים בעמודים ‪ ,4-2‬לפני שמתחילים לענות על השאלות שבחלקים ‪.III ,II‬‬
‫‬
‫הערה‪ :‬קישורית לדוגמאות תשובה לשאלון זה תתפרסם בדף הראשי של אתר משרד החינוך‪.‬‬
‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫חלק ‪ — I‬הבנה והבעה‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪-2‬‬‫(‪ 50‬נקודות)‬
‫פרק א — הבנה‬
‫(‪ 20‬נקודות)‬
‫לפניך שלושה מאמרים ‪ .3-1‬קרא אותם‪ ,‬וענה על השאלות שאחריהם‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ מאמר ‪1‬‬
‫היסטוריה וספרות — לכל סטודנט‬
‫(מעובד על פי שנהר‪ ,‬ע'(‪ 13[ )1‬באוקטובר ‪" .]2013‬היסטוריה וספרות — לכל סטודנט"‪ .‬וואלה! חדשות‪.‬‬
‫אוחזר מ־‪ http://news.walla.co.il‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬
‫פסקה א‬
‫פסקה ב‬
‫פסקה ג‬
‫פסקה ד‬
‫אין הרבה ֵסיסמוגרפים(‪ )2‬הרגישים לקליטת מגמות בחברה הישראלית‬
‫כמו הפופולריות המשתנה של חוגי הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות‪ .‬בימינו‬
‫הסטודנטים‪ ,‬כך אנו רואים בפרסומים ובסקרים‪ ,‬מעדיפים ללמוד משפטים‪,‬‬
‫ִמנהל עסקים‪ ,‬כלכלה וחשבונאות על פני מדעי הרוח‪ .‬יש קשר ברור בין‬
‫הנורמות והערכים של החברה ובין כיווני החיים שבוחרים צעיריה‪ .‬הנורמה‬
‫שרווחה בעבר בחברה הישראלית והדגישה את ערך ההשכלה בקביעת מעמדו‬
‫של ִמשלח היד — נחלשה‪ .‬בד בבד הנורמה המדגישה את התגמול הכלכלי‬
‫— התחזקה‪.‬‬
‫בשנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים‪ ,‬כאשר‬
‫‬
‫המדינה הצעירה חיפשה את זהותה ואת שורשיה‪ ,‬נהרו עשרות סטודנטים‬
‫לשיעורים בהיסטוריה יהודית ובמקרא‪ .‬אחר כך עסקה החברה בשאלת מקומה‬
‫של ההוויה הישראלית בין העמים שמסביב‪ ,‬ולכן החלו הסטודנטים לפקוד את‬
‫החוגים להיסטוריה כללית‪ ,‬מדעי המדינה ויחסים בין־לאומיים‪ .‬המהפכות‬
‫החברתיות שגרפו את צעירי העולם של שנות השישים וראשית שנות השבעים‬
‫העלו פלאים את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית‬
‫ורפואה‪ .‬הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬והפילוסופיה נהפכה לאחד התחומים‬
‫המובילים‪.‬‬
‫וכיום החוגים במדעי הרוח מתרוקנים מתלמידים‪ .‬התופעה חמורה בעיקר‬
‫‬
‫במדעי היהדות‪ ,‬בין השאר משום שהסטודנטים רואים בהם מקצועות שאינם‬
‫רלוונטיים לחייהם‪.‬‬
‫כאן כדאי שנשאב עידוד מן הניסיון האמריקני‪ :‬הידרדרות דומה במצב‬
‫‬
‫הפקולטות למדעי הרוח בארצות־הברית נבלמה בסוף שנות השמונים של‬
‫המאה העשרים בזכות חברות עסקיות גדולות‪ .‬הן החלו לחפש עובדים חדשים‬
‫בוגרי אוניברסיטאות‪ ,‬בעלי השכלה עיונית רחבה בתחום מדעי הרוח בזכות‬
‫היותם בעלי מיומנויות וכישורים חברתיים ותרבותיים חיוניים‪ .‬לתפיסתם‪,‬‬
‫בוגרים אלה הם בעלי עומק רעיוני‪ ,‬בעלי ידע בשפות ובעלי תפיסת עולם‬
‫מורכבת המאפשרת לאדם להתנהל ב"כפר הגלובלי" וליצור קשרים בין־תרבותיים‪.‬‬
‫(‪ )1‬פרופ' עליזה שנהר היא חוקרת ספרות ועומדת בראש המכללה האקדמית עמק יזרעאל‪.‬‬
‫יסמוֹ גְ ָרף — מכשיר הרושם אוטומטית את תנודות האדמה‪ ,‬כיוונן ועוצמתן‪.‬‬
‫(‪ֵ )2‬ס ְ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬
‫‪-3‬‬‫פסקה ה‬
‫פסקה ו‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫במדינות אחדות‪ ,‬למשל בגרמניה‪ ,‬המדינה משקיעה משאבים עצומים‬
‫במדעי הרוח משום שהיא מכירה בחשיבותם‪ .‬מדינת ישראל צריכה ללמוד מן‬
‫הדוגמה הזו ולראות בירידה ברמת ההשכלה במקצועות ההומניסטיים בעיה‬
‫חמורה‪ .‬האפשרות שייפתח פער תרבותי גדול בין אנשי עסקים וממשל בישראל‬
‫לבין אנשי עסקים וממשל באירופה‪ ,‬למשל‪ ,‬מסוכנת מאוד מבחינתנו‪.‬‬
‫ייתכן אפילו שיש לשקול מחדש את שיטת הלימוד האקדמית הנהוגה כיום‬
‫בישראל‪ .‬לפי השיטה הנהוגה בישראל‪ ,‬כבר בשנה הראשונה הסטודנט בוחר‬
‫להתמחות בחוג לימודים מסוים‪ ,‬שלא כמו עמיתו האמריקני‪ ,‬שבראשית דרכו‬
‫האקדמית חייב לרכוש תשתית של השכלה הומניסטית כללית‪ .‬כן‪ ,‬הגיעה העת‬
‫לחייב את הסטודנטים בישראל ללמוד מגוון מקצועות עיוניים שאינם קשורים‬
‫לתחומי התמחותם‪ ,‬כדי שירכשו תשתית של השכלה הומניסטית רחבה‪.‬‬
‫ מאמר ‪2‬‬
‫להכניס ר ּו ַח לעסקים‬
‫(מעובד על פי שביט‪ ,‬ז'(‪ 16[ )3‬בנובמבר ‪" .]2011‬להכניס רוּח לעסקים"‪ .‬דעות ‪.ynet‬‬
‫אוחזר מ־‪ http://www.ynet.co.il/articles‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬
‫פסקה א‬
‫פסקה ב‬
‫פסקה ג‬
‫בדיון ארוך השנים על החשיבות של מדעי הרוח מציינים בדרך כלל את‬
‫חשיבותם הרבה בהנחלה ובשימור של הנכסים הרוחניים של עם‪ ,‬חברה וקהילה‪.‬‬
‫אין ספק שלמדעי הרוח יש תרומה חשובה לכך‪ ,‬במיוחד בעידן הגלובלי של‬
‫המאה העשרים ואחת שבו מתחדד הצורך לשמור על הייחודיות ועל השוֹ נוּת‪.‬‬
‫אולם למדעי הרוח יש תפקיד חשוב לא פחות בפיתוח חשיבה חדשנית‪,‬‬
‫יצירתית‪ ,‬ביקורתית וקוראת תיגר‪ ,‬כזו המבטיחה את חיוניותם של כל המדעים‬
‫ושומרת עליהם מפני שביעות רצון עצמית ומפני התנוונות‪.‬‬
‫בקורסים שלי משתתפים תלמידים לתואר שני המגיעים מתחומי‬
‫‬
‫לימוד כמו כלכלה‪ ,‬מדעי המחשב ומשפטים‪ .‬לא אחת הם מספרים שבניגוד‬
‫לציפיותיהם‪ ,‬הלימודים של מקצועות בתחום מדעי הרוח קשים הרבה יותר‬
‫מן הלימודים בתחום התמחותם‪ .‬כשאני מנסה להבין את הקושי‪ ,‬שני גורמים‬
‫עולים בדעתי‪ :‬הקושי לפרש את המציאות‪ ,‬והקושי לחשוב "מחוץ לקופסה"‪.‬‬
‫לימודי הרוח מקנים ללומד את היכולת לשאול שאלות‪ ,‬לסטות מן התלם‪,‬‬
‫והקשר‪.‬‬
‫ומכָ נִית‪ ,‬אלא מתוך משמעות ֶ‬
‫לקרוא טקסטים‪ ,‬לא טכנית ֵ‬
‫מכל תחומי הדעת אין כמו מדעי הרוח להקנות את היכולת להפוך ֵמ ָידע ליֶ ַדע‪.‬‬
‫דווקא בעידן הזה שבו יש נגישות עצומה למידע‪ ,‬היכולת לברור את המידע‪,‬‬
‫להבין אותו ולנתח אותו נעשית חיונית במיוחד‪.‬‬
‫בשנים האחרונות גוברת ההכרה ביתרון זה של מדעי הרוח‪ .‬אנשי עסקים‬
‫שגילו לאחרונה את מדעי הרוח הבינו שיש לבחון מחדש את האמירה שהחזיקו‬
‫בה עד כה‪" :‬אם אי־אפשר לְ ַח ׁ ּ ֵשב את זה‪ ,‬זה לא נֶ ְח ָֹשב"‪ .‬במקומה הייתי מציעה‬
‫להם לאמץ את האמירה‪" :‬אם זה לא חושב‪ ,‬זה לא נחשב"‪.‬‬
‫(‪ )3‬זוהר שביט היא פרופסור ביחידה למחקר התרבות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬
‫‪-4‬‬‫‬
‫‬
‫‬
‫ מאמר ‪3‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע‬
‫(מעובד על פי שטרסלר‪ ,‬נ'(‪ 28[ )4‬באוגוסט ‪" .]2012‬ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע"‪ .‬הארץ‪.‬‬
‫אוחזר מ־‪ http://www.haaretz.co.il‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬
‫פסקה א‬
‫פסקה ב‬
‫פסקה ג‬
‫פסקה ד‬
‫פסקה ה‬
‫פסקה ו‬
‫הנתונים על פערי השכר שהוצגו השבוע אינם אמורים להפתיע‪ .‬הכול יודעים‬
‫כי מי שלומד הנדסה‪ ,‬מדעי המחשב או ִמנהל עסקים‪ ,‬משתכר הרבה יותר ממי‬
‫שלומד מדע המדינה‪ ,‬היסטוריה או פילוסופיה‪ .‬ועוד הכול יודעים כי לעומת‬
‫הראשונים המשתכרים כ־‪ 20‬אלף שקל בחודש‪ ,‬האחרונים משתכרים כ־‪6,000‬‬
‫שקל בחודש‪.‬‬
‫לכן הפתיעו התגובות הכועסות של מי שלמדו מדעי הרוח או לימודי‬
‫‬
‫אסיה‪ .‬הם כעסו על המדינה ועל השיטה‪ ,‬שהוכרזו אשמות בשכר המועט שהם‬
‫במראה‪ .‬שם תראו את‬
‫משתכרים‪ .‬יש לי בשורה לא נעימה בשבילם‪ :‬הסתכלו‬
‫ָ‬
‫האשם‪.‬‬
‫מי שבחרו ללמוד משהו "כיפי" שקל ללמוד‪ ,‬שהוא בעצם תחביב נחמד‪ ,‬בלי‬
‫‬
‫להביא בחשבון את ההכנסה הזעומה בצדו‪ ,‬יבואו בטענות רק לעצמם‪ .‬מי שרוצה‬
‫ללמוד את כתבי אפלטון או לדון בתוצאות המהפכה הצרפתית‪ ,‬רשאי כמובן‬
‫לעשות זאת‪ ,‬אך לפני כן כדאי לו לרכוש מקצוע מבוקש ומכניס‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬הוא‬
‫דן את עצמו לשכר נמוך ולהתמרמרות מתמשכת‪.‬‬
‫אם לומדים משהו שאין לו ביקוש בשוק העבודה‪ ,‬אין לטעון אחר כך‬
‫‬
‫מדי‪ .‬גם אי־אפשר לדרוש מן המדינה להעסיק את כל בוגרי‬
‫שהשכר נמוך ַ‬
‫המכללות שלמדו את "מה שבא להם"‪ .‬אמנם כל לימוד הוא חשוב ומכובד‪,‬‬
‫אבל התמורה שונה‪.‬‬
‫בוגרים בתחום מדעי הרוח החשים מקופחים נדרשים להבין ששכר כל‬
‫‬
‫עובד נקבע על פי ערך התפוקה שלו‪ .‬מהנדס אלקטרוניקה אינו מקבל כך סתם‬
‫‪ 20‬אלף שקל בחודש‪ :‬העבודה שלו מייצרת תפוקה הנמכרת במחירים גבוהים‪.‬‬
‫דבר זה מאפשר לבעל החברה שהעובד מועסק בה לשלם לו שכר גבוה וגם‬
‫להרוויח בעצמו‪ .‬עובדה זו והביקוש הגבוה לעובדים במקצועות אלה מובילים‬
‫לשכר המכובד‪ .‬הצעירים הכועסים צריכים להבין שהם אינם יכולים לשנות את‬
‫חוקי הכלכלה‪.‬‬
‫הפרשי השכר הגבוהים במשק מאותתים לנו מה כדאי ללמוד ומה לא‪.‬‬
‫‬
‫האיתות הנוכחי חד וברור‪ :‬כדאי ללמוד את כל מה שקשור להיי־טק‪ ,‬להנדסה‪,‬‬
‫למחשוב ולמדע‪ ,‬אם רוצים להגיע להכנסה גבוהה‪.‬‬
‫(‪ )4‬נחמיה שטרסלר הוא פרשן לענייני כלכלה ועורך המדור הכלכלי של עיתון "הארץ" וחדשות ערוץ ‪.2‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬
‫‪-5-‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫השאלות‬
‫ענה על כל השאלות ‪.4-1‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬שלושת המאמרים עוסקים באותו הנושא‪.‬‬
‫במה עוסקים שלושת המאמרים? (כתוב עד שני משפטים)‪( .‬נקודה אחת)‬
‫‬
‫שלושת המאמרים עוסקים במעמדם של מקצועות מדעי הרוח בימינו‪/ .‬‬
‫‬
‫שלושת המאמרים עוסקים בפיחות שחל במעמדם של מקצועות מדעי הרוח בחברה הישראלית‬
‫לעומת העלייה במעמדם של מקצועות כגון הנדסה‪ ,‬היי־טק ומדעי המחשב‪.‬‬
‫ב‪ .‬במאמר ‪ 1‬מובאות דוגמאות ליחס כלפי מקצועות לימוד בתקופות שונות בהיסטוריה של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫העתק מן המאמר את המשפט שהדוגמאות האלה באות לבסס‪ 2( .‬נקודות) ‬
‫יש קשר ברור בין הנורמות והערכים של החברה ובין כיווני החיים שבוחרים צעיריה‪/ .‬‬
‫אין הרבה סיסמוגרפים הרגישים לקליטת מגמות בחברה הישראלית כמו הפופולריות‬
‫המשתנה של חוגי הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫‪-6-‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬לפניך טבלה המציגה ניתוח של שלושת המאמרים‪.‬‬
‫‬
‫השלם בה את הפרטים החסרים‪ .‬הקפד על ניסוח קצר וענייני ההולם טבלה‪.‬‬
‫תבחינים‬
‫(קריטריונים)‬
‫טענת‬
‫הכותב‪/‬‬
‫הכותבת‬
‫נימוק אחד‬
‫‬
‫‬
‫שביט‪ ,‬ז'‪,‬‬
‫"להכניס רו ַּח לעסקים"‬
‫מאמר ‪3‬‬
‫שטרסלר‪ ,‬נ'‪,‬‬
‫"ללמוד בכיף או‬
‫ללמוד מקצוע"‬
‫למדעי הרוח יש תפקיד חשוב אין להתלונן על כך שבוגרי‬
‫ההידרדרות במעמדם‬
‫של מדעי הרוח מדאיגה בפיתוח חשיבה חדשנית‪,‬‬
‫מדעי הרוח מׂשתכרים פחות‬
‫יצירתית וביקורתית‪ / .‬למדעי מבוגרי מקצועות ההנדסה‬
‫מאוד‪.‬‬
‫הרוח יתרונות בולטים‬
‫וההיי־טק‪ / .‬האדם אחראי‬
‫בהקניית היכולת להפוך מידע לבחור בחירה מושכלת של‬
‫לידע‪.‬‬
‫המקצוע שילמד‪ ,‬ועליו להבין‬
‫כי למדעי הרוח ביקוש נמוך‬
‫בשוק העבודה‪ / .‬בימינו הביקוש‬
‫למקצועות מדעי הרוח בשוק‬
‫העבודה נמוך‪.‬‬
‫בוגרי מדעי הרוח הם‬
‫בעלי מיומנויות וכישורים‬
‫חברתיים ותרבותיים‬
‫חיוניים‪ ,‬והחברה זקוקה‬
‫להם‪ / .‬האפשרות שייפתח‬
‫פער תרבותי גדול בין‬
‫אנשי עסקים וממשל‬
‫בישראל לבין אנשי עסקים‬
‫וממשל באירופה‬
‫מסוכנת מאוד מבחינתנו‪.‬‬
‫המלצה אחת על מדינת ישראל להשקיע‬
‫במדעי הרוח מתוך‬
‫ההכרה בחשיבותם‪ / .‬יש‬
‫לשקול את שיטת הלימוד‬
‫הנהוגה בישראל ולחייב‬
‫את הסטודנטים בשנה‬
‫הראשונה לרכוש השכלה‬
‫הומניסטית רחבה‪.‬‬
‫לימודי מדעי הרוח מקנים את השכר בשוק העבודה לבעלי‬
‫היכולת לשאול שאלות‪ ,‬לסטות מקצועות בתחומים שונים‬
‫מן התלם‪ ,‬לקרוא טקסטים נקבע על פי הביקוש להם‬
‫מתוך משמעות והקשר‪/ .‬‬
‫ועל פי ערך התפוקה שלהם‪.‬‬
‫מדעי הרוח מקנים את‬
‫היכולת לפרש את המציאות‬
‫וכן את היכולת לחשוב "מחוץ‬
‫לקופסה"‪.‬‬
‫ההחלטה באיזה מקצוע‬
‫להגביר את ההכרה‬
‫בחשיבותם של מדעי הרוח לבחור צריכה להתקבל על פי‬
‫הפרשי השכר במשק‪ / .‬אם‬
‫ובתרומתם לחברה‪.‬‬
‫רוצים הכנסה גבוהה‪ ,‬כדאי‬
‫ללמוד את מקצועות ההיי־טק‪,‬‬
‫ההנדסה‪ ,‬המחשוב והמדע‪.‬‬
‫ב‪ .‬השלם את המשפט שלפניך‪.‬‬
‫— ממאמר מספר ‪ 1‬וממאמר מספר ‪ 2‬עולה כי ללימודי מדעי הרוח חשיבות רבה לחברה ‪/‬‬
‫‬
‫‬
‫—‬
‫—‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מאמר ‪1‬‬
‫שנהר‪ ,‬ע'‪" ,‬היסטוריה‬
‫וספרות — לכל סטודנט"‬
‫מאמר ‪2‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬
‫למדינה‪ ,‬ואילו ממאמר מספר ‪ 3‬עולה כי המדינה כיום זקוקה לבעלי המקצועות הטכנולוגיים‪.‬‬
‫ממאמר מספר ‪ 1‬וממאמר מספר ‪ 2‬עולה כי למדעי הרוח ערך חשוב בפיתוח בוגרים‬
‫משכילים שישתלבו בשוק העבודה‪ ,‬ואילו ממאמר מספר ‪ 3‬עולה כי מדעי הרוח הם מקצועות‬
‫"כיפיים" שאין להם ערך בשוק העבודה‪.‬‬
‫ממאמר מספר ‪ 1‬וממאמר מספר ‪ 2‬עולה כי למדעי הרוח חשיבות רבה‪ ,‬ואילו ממאמר מספר ‪3‬‬
‫עולה כי אין להם חשיבות בימינו‪ 2( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬
‫‪-7-‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪ .3‬לאחת הטענות בפסקה ג במאמר ‪ 3‬אפשר למצוא הפרכה במאמר ‪.2‬‬
‫כתוב את הטענה (מאמר ‪ )3‬ואת ההפרכה של הטענה (מאמר ‪ 4( .)2‬נקודות)‬
‫*‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הטענה‪ :‬לימודי מדעי הרוח "כיפיים" וקל ללמוד אותם‪.‬‬
‫ההפרכה‪ :‬עדותם של תלמידים שאינם באים מתחום מדעי הרוח‪ ,‬שבניגוד לציפיותיהם‬
‫הלימודים במדעי הרוח קשים יותר מן הלימודים בתחום התמחותם‪/ .‬‬
‫הטענה‪ :‬מי שלומד את מדעי הרוח דן את עצמו לשכר נמוך ולהתמרמרות מתמשכת‪.‬‬
‫ההפרכה‪ :‬כיום גוברת ההכרה ביתרון של מדעי הרוח‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬במאמר טיעון הכותב מביע את רגשותיו ואת יחסו כלפי התכנים שהוא עוסק בהם‪.‬‬
‫העתק מכל אחד משלושת המאמרים מבע אחד (מילה או צירוף מילים) שבו באים לידי ביטוי‬
‫ ‬
‫רגשותיו ויחסו של הכותב כלפי התכנים שהוא עוסק בהם בכתיבתו‪.‬‬
‫‬
‫(סך הכול — שלושה מבעים) (‪ 3‬נקודות)‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מאמר ‪1‬‬
‫— "התופעה חמורה" (פסקה ג)‪.‬‬
‫— "כדאי שנשאב עידוד מן הניסיון האמריקני" (פסקה ד)‪.‬‬
‫— "מדינת ישראל צריכה ללמוד מן הדוגמה הזו" (פסקה ה)‪.‬‬
‫— "בעיה חמורה" (פסקה ה)‪.‬‬
‫— "האפשרות‪ ...‬מסוכנת מאוד" (פסקה ה)‪.‬‬
‫— "יש לשקול מחדש" (פסקה ו)‪.‬‬
‫— "כן‪ ,‬הגיעה העת לחייב" (פסקה ו)‪.‬‬
‫מאמר ‪2‬‬
‫— "למדעי הרוח יש תרומה חשובה לכך" (פסקה א)‪.‬‬
‫— "אין כמו מדעי הרוח‪( "...‬פסקה ב)‪.‬‬
‫— "דווקא‪ ...‬נעשית חיונית במיוחד" (פסקה ב)‪.‬‬
‫— "גוברת ההכרה ביתרון זה של מדעי הרוח" (פסקה ג)‪.‬‬
‫— "הייתי מציעה להם לאמץ את האמירה" (פסקה ג)‪.‬‬
‫מאמר ‪3‬‬
‫— "יש לי בשורה לא נעימה בשבילם ‪ /‬הסתכלו במראה‪ .‬שם תראו את האשם" (פסקה ב)‪.‬‬
‫— "מי שבחרו ללמוד משהו 'כיפי' שקל ללמוד‪ ,‬שהוא בעצם תחביב נחמד" (פסקה ג)‪.‬‬
‫— "יבואו בטענות רק לעצמם" (פסקה ג)‪.‬‬
‫— "לפני כן כדאי לו לרכוש מקצוע מבוקש" (פסקה ג)‪.‬‬
‫— "שאם לא כן הוא דן את עצמו לשכר נמוך" (פסקה ג)‪.‬‬
‫— "אי־אפשר לדרוש מן המדינה" (פסקה ד)‪.‬‬
‫— "למדו את 'מה שבא להם' " (פסקה ד)‪.‬‬
‫— "כל לימוד חשוב ומכובד‪ ,‬אבל התמורה שונה" (פסקה ד)‪.‬‬
‫— "בוגרים‪ ...‬החשים מקופחים נדרשים להבין" (פסקה ה)‪.‬‬
‫— "הצעירים הכועסים צריכים להבין" (פסקה ה)‪.‬‬
‫— "כדאי ללמוד את כל מה שקשור להיי־טק‪ ,‬להנדסה‪( "...‬פסקה ו)‪.‬‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫‪-8-‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫ ב‪" ) 1( .‬בד בבד הנורמה המדגישה את התגמול הכלכלי — התחזקה"‪.‬‬
‫הקף את המשמעות הנכונה של הביטוי "בד בבד"‪( .‬נקודה אחת)‬
‫‬
‫— לעומת זאת‬
‫‬
‫— בוודאות‬
‫‬
‫— לדאבוני‬
‫‬
‫— בו בזמן‬
‫‬
‫(מאמר ‪ ,1‬פסקה א)‬
‫ (‪" )2‬למדעי הרוח יש תפקיד חשוב לא פחות בפיתוח חשיבה חדשנית‪ ...‬וקוראת תיגר"‪.‬‬
‫(מאמר ‪ ,2‬פסקה א)‬
‫‬
‫הקף את המשמעות הנכונה של הביטוי "לקרוא תיגר על‪( ."...‬נקודה אחת)‬
‫ ‬
‫— למחות‪ ,‬לצאת נגד‬
‫‬
‫— לקרוא בקול‬
‫‬
‫— למגר‪ ,‬לחסל‬
‫‬
‫— לגלות‪ ,‬לחשוף‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬
‫‪-9-‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫פרק ב — הבעה‬
‫(‪ 30‬נקודות)‬
‫בחר באחד מן הנושאים ‪ 6-5‬וכתוב עליו מאמר בהיקף של כ־‪ 500‬מילים לפי ההוראות‪.‬‬
‫‪ .5‬אחת מן המטרות המוצהרות של בית הספר התיכון היא להכין את תלמידיו להשתלב בעולם שלאחר‬
‫בית הספר‪ .‬יש הטוענים כי בימינו לימודים בתחום מדעי הרוח בבית הספר התיכון אינם תורמים‬
‫למימוש מטרה זו‪ ,‬ולא יסייעו לבוגרים להשתלב בעידן הטכנולוגי‪.‬‬
‫כתוב מאמר טיעון‪ ,‬ובו הבע את עמדתך בנוגע לטענה זו‪ ,‬ונמק אותה‪ .‬תוכל להיעזר במאמרים שקראת‪.‬‬
‫‬
‫או‬
‫‪ .6‬בחר באחד משלושת המאמרים שקראת‪ ,‬וכתוב מאמר תגובה לכותב‪/‬כותבת המאמר‪.‬‬
‫במאמרך הצג את הטענה המרכזית של המאמר שבחרת‪ ,‬הבע את דעתך עליה‪ ,‬ונמק אותה‪.‬‬
‫‬
‫תוכל להיעזר במאמרים שקראת‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫חלק ‪ — II‬תחביר‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫(‪ 24‬נקודות)‬
‫לפניך חמש שאלות (‪ .)11-7‬עליך לענות על שלוש שאלות בלבד (לכל שאלה — ‪ 8‬נקודות)‪.‬‬
‫‪ .7‬המהפכות החברתיות שגרפו את צעירי העולם של שנות השישים ושנות השבעים‪ ,‬העלו פלאים‬
‫את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית ורפואה‪.‬‬
‫א‪ .‬לפניך ארבע אפשרויות לסיווג המשפט‪ .‬הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫(‪ )1‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬
‫‬
‫פסוקית תיאור פשוטה בעלת חלקים כוללים‪.‬‬
‫(‪ )2‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬
‫פסוקית לוואי פשוטה בעלת חלקים כוללים‪.‬‬
‫‬
‫(‪ )3‬משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬
‫(‪ )4‬משפט איחוי(מחובר)‪ :‬איבר א — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬
‫איבר ב — משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬מהו התפקיד התחבירי של המילים המודגשות בקו במשפט הנתון?‬
‫ הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫(‪ )3‬תיאור‬
‫(‪ )2‬לוואי‬
‫ החברתיות (‪ )1‬נושא‬
‫(‪ )3‬מושא‬
‫(‪ )2‬לוואי‬
‫ צעירי העולם (‪ )1‬נושא‬
‫(‪ ) 4‬נשוא‬
‫(‪ )4‬תיאור‬
‫ג‪ָ ּ .‬פ ֵרק את המשפט הנתון לשני משפטים עצמאיים‪.‬‬
‫(‪ )1‬המהפכות החברתיות גרפו את צעירי העולם של שנות השישים ושנות השבעים‪.‬‬
‫(‪ )2‬המהפכות החברתיות העלו פלאים את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪,‬‬
‫‬
‫עבודה סוציאלית ורפואה‪.‬‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪- 13 -‬‬
‫‪ .8‬הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬והפילוסופיה נהפכה לחוג מוביל‪.‬‬
‫א‪ .‬לפניך ארבע אפשרויות לסיווג המשפט‪ .‬הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫(‪ )1‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט; פסוקית תיאור פשוטה‪.‬‬
‫(‪ )2‬משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬
‫(‪ )3‬משפט איחוי (מחובר)‪ :‬איבר א — משפט פשוט;‬
‫איבר ב —משפט פשוט‪.‬‬
‫‬
‫(‪ )4‬משפט איחוי (מחובר)‪ :‬איבר א —משפט פשוט;‬
‫איבר ב —משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬מהו התפקיד התחבירי של המילים המודגשות בקו במשפט הנתון?‬
‫ הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫‬
‫חוג‬
‫(‪ )1‬נושא‬
‫(‪ )2‬מושא‬
‫(‪ )3‬נשוא‬
‫(‪ )4‬אוגד‬
‫מוביל‬
‫(‪ )1‬לוואי‬
‫(‪ )2‬נשוא‬
‫(‪ )3‬תיאור‬
‫(‪ )4‬מושא‬
‫ג‪ָ .‬ה ֵמר את המשפט הנתון במשפט מסוג תחבירי אחר בעל קשר לוגי כלשהו‪.‬‬
‫כאשר הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪/ .‬‬
‫משום שהצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪/ .‬‬
‫בשל התפנותם של הצעירים לחיפוש עצמי נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫‪ .9‬לפניך שני משפטים מורכבים ‪.II-I‬‬
‫‪ . I‬מי שלומד הנדסה‪ ,‬מדעי המחשב או ִמנהל עסקים‪ ,‬משתכר שכר גבוה‪.‬‬
‫משהחלטת ללמוד מדעי הרוח‪ ,‬דַּ נְ ָּת את עצמך לשכר נמוך‪.‬‬
‫‪. II‬‬
‫ָ‬
‫א‪ .‬בכל משפט תחם את הפסוקית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין את התפקיד התחבירי של הפסוקית בכל משפט‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫תפקיד הפסוקית במשפט ‪ :I‬פסוקית נושא‬
‫‬
‫תפקיד הפסוקית במשפט ‪ :II‬פסוקית תיאור‬
‫ג‪ .‬ציין את התפקיד התחבירי המשותף לשתי המילים המודגשות בקו במשפטים הנתונים‪.‬‬
‫‬
‫מושא‬
‫ד‪ .‬לפניך משפט מורכב נוסף‪.‬‬
‫‬
‫מתברר כי עולם העסקים גילה את מדעי הרוח‪.‬‬
‫‬
‫באיזה משפט‪ I ,‬או ‪ , II‬התפקיד התחבירי של הפסוקית זהה לתפקיד התחבירי של הפסוקית‬
‫במשפט זה?‬
‫‬
‫ציין את מספר המשפט‪ I :‬או ‪.II‬‬
‫‪I‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬
‫‪- 15 -‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪ .10‬לפניך שמונה משפטים‪.‬‬
‫בכל משפט ציין את התפקיד התחבירי של צירוף המילים המודגש בקו‪.‬‬
‫‬
‫א‪ .‬החוגים בפקולטה למדעי הרוח מתרוקנים מסטודנטים‪.‬‬
‫‬
‫התפקיד התחבירי‪ :‬לוואי‬
‫ב‪ .‬מדעי הרוח נחשבים היום למקצועות מיושנים‪.‬‬
‫‬
‫התפקיד התחבירי‪ :‬נושא‬
‫ג‪ .‬למדעי הרוח תפקיד חשוב בפיתוח חשיבה חדשנית‪.‬‬
‫‬
‫התפקיד התחבירי‪ :‬נשוא‬
‫ד‪ .‬אנשי העסקים שגילו לאחרונה את מדעי הרוח הבינו שיש לבחון מחדש את מעמדם‪.‬‬
‫‬
‫התפקיד התחבירי‪ :‬מושא‬
‫ה‪ .‬סטודנטים רבים למדו את המקצועות ההומניסטיים‪ ,‬מדעי הרוח‪ ,‬בראשית שנות קיומה‬
‫‬
‫של המדינה‪.‬‬
‫‬
‫התפקיד התחבירי‪ :‬תמורה‬
‫ו‪.‬‬
‫בזכות מדעי הרוח הסטודנטים מפתחים כישורים חברתיים ותרבותיים חשובים‪.‬‬
‫‬
‫התפקיד התחבירי‪ :‬תיאור‬
‫ז‪.‬‬
‫גרמניה משקיעה משאבים עצומים במדעי הרוח‪.‬‬
‫‬
‫התפקיד התחבירי‪ :‬מושא‬
‫ח‪ .‬בלי מדעי הרוח יתקשו הסטודנטים לחשוב "מחוץ לקופסה"‪.‬‬
‫‬
‫התפקיד התחבירי‪ :‬תיאור‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪ .11‬א‪ .‬לפניך ארבעה משפטים‪.‬‬
‫גדל מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫— המחסור בעובדי היי־טק בישראל ֵ‬
‫— המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את הבעיה‪.‬‬
‫‬
‫— המועצה להשכלה גבוהה תעביר תקציבים מן החוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים‬
‫‬
‫בתחומי ההיי־טק‪.‬‬
‫— תחומי ההיי־טק שאליהם יועברו התקציבים הם בעיקר מדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תוכנה‬
‫והנדסת אלקטרוניקה‪.‬‬
‫כתוב במשפט אחד או בשני משפטים את ארבעת המשפטים שלעיל (הוסף מילות קישור‬
‫מתאימות)‪.‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את בעיית המחסור בעובדי היי־טק בישראל הגדל מדי‬
‫שנה בשנה באמצעות העברת תקציבים מן החוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים בתחומי‬
‫ההיי־טק‪ ,‬בעיקר למדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תוכנה והנדסת אלקטרוניקה‪/ .‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את בעיית המחסור בעובדי היי־טק בישראל שגדל‬
‫מדי שנה בשנה‪ .‬לשם כך היא תעביר תקציבים מהחוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים‬
‫בתחומי ההיי־טק‪ ,‬בעיקר למדעי המחשב‪ ,‬להנדסת תוכנה ולהנדסת אלקטרוניקה‪ .‬‬
‫ ‬
‫ב‪ .‬לפניך משפט‪.‬‬
‫‬
‫כיום החוגים למדעי הרוח‪ ,‬ובעיקר החוג למדעי היהדות‪ ,‬מתרוקנים מתלמידיהם‪.‬‬
‫— מהו התפקיד התחבירי של החלק המסומן בקו במשפט?‬
‫‬
‫תמורה‬
‫‬
‫— לְ ֵשם מה כותבים משתמשים בכתיבתם בחלקים בעלי תפקיד תחבירי זה?‬
‫השימוש בתמורה הוא לצורך צמצום‪ ,‬הבהרה‪ ,‬פירוט‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬
‫‪- 17 -‬‬
‫חלק ‪ — III‬מערכת הצורות‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫(‪ 26‬נקודות)‬
‫פרק א — שאלות חובה (‪ 12‬נקודות)‬
‫לפניך שתי שאלות (‪ .)13-12‬ענה על שתיהן לפי ההוראות בכל שאלה (לכל שאלה — ‪ 6‬נקודות)‪.‬‬
‫הפועל‬
‫‪ . 12‬לפניך שישה משפטים‪ .‬בכל משפט יש פועל מודגש (ובסוגריים אותו הפועל מנוקד)‪.‬‬
‫השלם את הטבלה (רק במקומות הלבנים)‪.‬‬
‫‬
‫הפועל‬
‫אין הרבה ֵסיסמוגרפים הרגישים לקליטת‬
‫מגמות בחברה כמו הפופולריות המשתנה‬
‫ׁש‪-‬נ‪-‬י‪/‬ה התפעל‬
‫(מ ׁ ְש ַּת ָּנה) של חוגי הלימוד באוניברסיטאות‪.‬‬
‫ִ‬
‫(מ ְקנִים)‬
‫לימודים בתחום מדעי הרוח מקנים ַ‬
‫את היכולת ליצור קשרים בין־תרבותיים‪.‬‬
‫(ח ׁ ִשים)‬
‫בוגרים במדעי הרוח חשים ָ‬
‫מקופחים‪.‬‬
‫השורש‬
‫הבניין‬
‫ק‪-‬נ‪-‬י‪/‬ה‬
‫הפעיל‬
‫ח‪-‬ו‪ׁ-‬ש‬
‫קל‬
‫כדאי ששיטת הלימוד האקדמית בישראל‬
‫(ת ׁ ּ ָש ֵקל) מחדש‪.‬‬
‫תישקל ִּ‬
‫נפעל‬
‫בשנות השבעים נהפכה הפילוסופיה לאחד‬
‫התחומים המובילים (מוֹ ִבילִ ים)‬
‫באוניברסיטאות‪.‬‬
‫הפעיל‬
‫כדאי שנשאב (נִ ׁ ְש ַאב)‬
‫האמריקני‪.‬‬
‫עידוד מן הניסיון‬
‫י‪/‬ו‪-‬ב‪-‬ל‬
‫קל‬
‫הגוף‬
‫הזמן‪/‬הדרך‬
‫נסתרת‬
‫עתיד‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪- 18 -‬‬
‫השם‬
‫‪ .13‬לפניך קטע על פי מאמר ‪ ,2‬ובו תשעה שמות מודגשים‪.‬‬
‫ידוע כי למדעי הרוח חשיבות רבה בהנחלה ובשימור של הנכסים הרוחניים של עם‪ ,‬חברה‬
‫‬
‫וקהילה‪ .‬אין ספק שלמדעי הרוח יש תרומה חשובה לכך‪ ,‬במיוחד בעידן שלנו שבו מתחדד הצורך‬
‫לשמור על הייחודי ּות ועל השוֹ נ ּות‪ .‬אולם הלימודים במדעי הרוח גם מקנים ללומד את היכולת‬
‫לשאול שאלות‪ ,‬לסטות מן התלם ולקרוא טקסטים‪ .‬בכך הם תורמים לטיפוח סטודנט יצירתי‬
‫וביקורתי‪ .‬בשנים האחרונות גוברת ההכרה ביתרון זה של מדעי הרוח‪.‬‬
‫‬
‫מיין בטבלה שלפניך את השמות המודגשים‪.‬‬
‫שורש ומשקל‬
‫בסיס וצורן סופי‬
‫הנחלה‬
‫שימור‬
‫תרומה‬
‫יכולת‬
‫יתרון‬
‫ייחודיות‬
‫שונות‬
‫יצירתי‬
‫ביקורתי‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪- 19 -‬‬
‫פרק ב — שאלות בחירה‬
‫(‪ 14‬נקודות)‬
‫לפניך ארבע שאלות (‪ )17-14‬מתחום הפועל ומתחום השם‪ .‬ענה על שתי שאלות בלבד‪.‬‬
‫תוכל לענות על שאלות מתחום אחד או משני התחומים (לכל שאלה — ‪ 7‬נקודות)‪.‬‬
‫הפועל‬
‫‪ .14‬לפניך קטע שחסרים בו שבעה פעלים‪.‬‬
‫‬
‫קרא אותו‪ ,‬וכתוב בכל מקום ריק את הפועל המתאים‪ ,‬על פי השורש שבסוגריים‪ .‬אין צורך לנקד‪.‬‬
‫‬
‫דוגמה‪ :‬המורה התחשב (ח‪-‬ש‪-‬ב) בתלמיד‪.‬‬
‫במאמר שפורסם לאחרונה הכותב‬
‫דן‬
‫(ד‪-‬ו‪-‬נ) בתפיסה חדשנית הנוגעת לתכנית‬
‫לימודים הומניסטית‪ ,‬שנועדה להתמודד עם שאלת תפקידו של החינוך בימינו‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫תכנית זו נקראת‪/‬קרויה (ק‪-‬ר‪-‬א) הומניסטית לא משום שהיא‬
‫עוסקת‬
‫(ע‪-‬ס‪-‬ק)‬
‫בנושאים ובמקצועות הומניסטיים (ספרות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תנ"ך וכדומה)‪ ,‬אלא מפני שהגישה‬
‫ה נמצאת‪/‬מצויה‬
‫(מ‪-‬צ‪-‬א) בבסיסה עוסקת בזהות האדם‪.‬‬
‫גישה זו ש פותחה‬
‫התשע־עשרה‪ ,‬רואה‬
‫(פ‪-‬ת‪-‬ח) בגרמניה בסוף המאה השמונה־עשרה ובתחילת המאה‬
‫(י‪-‬ע‪-‬ל)‬
‫(ר‪-‬א‪-‬י‪/‬ה) בתהליך החינוכי תהליך שיכול להועיל‬
‫לאדם הצעיר לגבש את זהותו ואת תפיסת עולמו‪.‬‬
‫‪ .15‬לפניך קטע‪ ,‬ובו ארבעה פעלים מודגשים‪.‬‬
‫‬
‫קראתי מאמר משובב נפש שעוסק בסיכוי להשיב את מדעי הרוח למעמד שהיה להם בעבר‪.‬‬
‫‬
‫על פי המאמר‪ ,‬אם י ּושב המעמד של מדעי הרוח לקדמותו‪ ,‬ישובו רבים ללמוד את המקצועות האלה‪,‬‬
‫והחברה והמדינה ירוויחו מכך‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו השורש המשותף לארבעת הפעלים המודגשים בקטע?‬
‫ׁש‪-‬ו‪-‬ב‬
‫ב‪ .‬ציין את הבניין של כל פועל‪.‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)4‬‬
‫פיעל‬
‫‬
‫(מ ׁשוֹ ֵבב)‬
‫משובב ְ‬
‫הפעיל‬
‫‬
‫להשיב (לְ ָה ׁ ִשיב)‬
‫הופעל‬
‫‬
‫יושב (י ּו ׁ ַשב)‬
‫קל‬
‫‬
‫ישובו (יָ ׁש ּוב ּו)‬
‫‬
‫ג‪ .‬הקף את הפועל ששייך לגזרה של הפעלים שבקטע‪.‬‬
‫ראיתי ָ(ר ִא ִיתי)‪ ,‬הערתי ֵ(ה ַע ְר ִּתי)‪ ,‬הוספתי (הוֹ ַספְ ִּתי)‪,‬‬
‫נהגתי (נָ ַהגְ ִּתי)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫‪- 20 -‬‬
‫השם‬
‫‪ .16‬לפניך קטע שחסרים בו שבעה שמות‪.‬‬
‫קרא אותו‪ ,‬וכתוב בכל מקום ריק את השם המתאים‪ ,‬על פי השורש שבסוגריים‪ .‬אין צורך לנקד‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫דוגמה‪ :‬תגלית (ג‪-‬ל‪-‬י‪/‬ה) זו שיפרה את איכות החיים של רבים‪.‬‬
‫במחקר בין־לאומי נמצא כי במדינוֹ ת רבות נחשב‬
‫תחום‬
‫(ת‪-‬ח‪-‬מ) האמנות למקצוע חובה בבית‬
‫הספר‪ .‬קובעי מדיניוּת החינוך במדינות האלה טוענים כי העיסוק באמנות תורם לפיתוח היצירתיות‬
‫וה דמיון‪/‬תדמית (ד‪-‬מ‪-‬י ‪ /‬ה) של התלמיד‪ ,‬ומאפשר לו לבטא את כישוריו הטבעיים‪.‬‬
‫אולם על אף ה‬
‫הצהרות‬
‫(צ‪-‬ה‪-‬ר) הרשמיות של קובעי המדיניות המעמד של מקצוע‬
‫האמנות בבתי הספר אינו גבוה‪ :‬ה‬
‫ה הוראה‬
‫לטפח את ה‬
‫משאבים‬
‫ׁ(ש‪-‬א‪-‬ב) המוקצים לו הם מעטים‪ ,‬ותנאי‬
‫(י‪-‬ר‪-‬י‪/‬ה) שלו בלתי ראויים‪ ,‬למשל כיתות עמוסות תלמידים שאינן מאפשרות למורה‬
‫ביטוי‬
‫לתת למקצוע האמנות את ה‬
‫(ב‪-‬ט‪-‬א) היצירתי של כל תלמיד‪ .‬במדינות רבות יש ארגונים הקוראים‬
‫מקום‬
‫(ק‪-‬ו‪-‬מ) הראוי לו במערכת החינוך‪.‬‬
‫‪ .17‬א‪ .‬לפניך שלוש קבוצות של שמות‪.‬‬
‫בכל קבוצה הקף את השם היוצא דופן מבחינת דרך התצורה‪.‬‬
‫‬
‫לכלה‪ ,‬רוקח ּות‬
‫קרא‪ַּ ,‬כ ָּ‬
‫(‪ִ )1‬תקשוֹ רת‪ִ ,‬מ ָ‬
‫(‪ ) 2‬רוֹ פא‪ ,‬פרס ּומאי‪ ,‬בלָ ש‪ַׂ ,‬שחקן‬
‫רכבל‬
‫ֶּ‬
‫מדען‪ ,‬מדחוֹ ם‪ַ ,‬חיזר‪,‬‬
‫(‪)3‬‬
‫ָ‬
‫ב‪ .‬לפניך קבוצת שמות‪.‬‬
‫‬
‫הקף את השם היוצא דופן מבחינת הגזרה‪.‬‬
‫‬
‫מצ ּוקה‪ ,‬מב ּוכה‪ ,‬מל ּונה‪ ,‬מל ּוכה‬
‫ג‪ .‬לפניך קבוצת שמות‪.‬‬
‫‬
‫הקף את השם היוצא דופן מבחינת משמעות המשקל‪.‬‬
‫‬
‫ָ ּבצִ יר‪ָ ׁ ,‬ש ִביר‪ָ ,‬קטִ יף‪ָ ,‬מ ִסיק‬
‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬
‫‪- 21 -‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫טיוטה‬
‫‪- 22 -‬‬
‫הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪211 ,011108‬‬
‫טיוטה‬