הטייפ האחרון של - התיאטרון הקאמרי

Transcription

הטייפ האחרון של - התיאטרון הקאמרי
‫הטייפ האחרון של‬
‫קראפ‬
‫מאת סמואל בקט‬
‫שחקן דורון תבורי‬
‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬
‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬
‫צלם גדי דגון‬
‫הצגה ראשונה ‪ // 26.3.2012‬משך ההצגה שעה ועשר דקות‬
‫תודות‪ :‬פרופ' אמירטוס לינדה בן צבי ‪ /‬פרופ' מייקל פוזניק ‪/‬‬
‫מרינה בלטוב‪ ,‬ליאור רונן‪ ,‬אורן כהן‪ ,‬עילאי בללי‪ ,‬אלכס ברייטמן‪,‬‬
‫ליאור רונן ‪ /‬הנהלת התיאטרון הקאמרי‪ :‬נעם סמל‪ ,‬עמרי ניצן ‪/‬‬
‫חברי עמותת אנסמבל עיתים ‪ /‬צוות התיאטרון הקאמרי‪ :‬הדס‬
‫אבנרי‪ ,‬אורלי שנברגר‪ ,‬מלאני קפלן‪ ,‬אוהד לויתן‬
‫עיתים‬
‫אנסמבל‬
‫רנה ירושלמי‬
‫הטייפ האחרון של קראפ מאת סמואל בקט‬
‫תרגום דורי פרנס‬
‫עיבוד ובימוי רנה ירושלמי‬
‫מוסיקה אבי בללי‬
‫תאורה אבי יונה בואנו (במבי)‬
‫תפאורה ותלבושת יהודית אהרון‬
‫וידאו נמרוד צין‬
‫מפיק בפועל ארז חסון‬
‫מנהל הצגה רועי שולברג‬
‫עוזרי במאי אייר וולפה‪ ,‬רועי שולברג‬
‫עוזרת למעצבת התפאורה אורטל שוטלנד‬
‫עיצוב סאונד איתי שקד‬
‫צוות טכני מיכאל אליעזר‪ ,‬אורן אלימלך‬
‫"אין מה להגיד‪ ...‬אפילו לא צוויץ" (קראפ)‬
‫קראפ‪ ,‬סופר כושל וערירי‪ ,‬המחכה עדיין להכרה ביצירתו‬
‫הספרותית‪ ,‬מבלה את יום הולדתו ה‪ 69-‬בהאזנה לקלטות‬
‫של עצמו מן העבר‪ ,‬כהכנה להקלטה חדשה‪ .‬יחד עם קראפ‬
‫אנו עוברים דרך שברי זכרונות של רגעים מחייו‪ ,‬מחשבותיו‪,‬‬
‫אהבותיו‪ ,‬בניסיון לזהות ולגשר בין כל הדמויות שלו עצמו‪,‬‬
‫בגילאים השונים‪ ,‬דרך האמיתות המבולבלות של הזיכרון‪,‬‬
‫כפי שנלכדו במהלך השנים בסלילי הטייפרקורדר‪.‬‬
‫קראפ בוחר להאזין להקלטה של עצמו‪ ,‬בהיותו בן ‪.39‬‬
‫באותה תקופה עמד על פרשת הדרכים המשמעותית ביותר‬
‫בחייו‪ ,‬בה חווה התגלות רוחנית עמוקה‪ ,‬שהביאה אותו לידי‬
‫ההחלטה הגורלית ‪ -‬להתמסר ליצירה הגדולה‪ ,‬ולהיפרד‬
‫לנצח מן האהבה‪ .‬לבסוף הוא מחליט‪ ,‬כהרגלו‪ ,‬להקליט את‬
‫ארועי השנה האחרונה‪ ,‬אך משהו משתבש הערב‪...‬‬
‫זהו מסע אחורה בזמן‪ .‬מסעו של אדם המחפש את‬
‫משמעות חייו‪ ,‬כאשר הדרמה מתחוללת בנפשו בין מי‬
‫שהינו בהווה לבין מי שהיה בעבר‪ ,‬לבין מי שככל הנראה‬
‫כבר לא יוכל להיות בעתיד‪.‬‬
‫בתקופה שבה יותר מאי פעם "לחיות זה לתעד ולהיות‬
‫מתועד" קראפ יכול להיות אחד מאיתנו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שיחה עם רנה ירושלמי‬
‫זה לא הבקט הראשון שאת עושה‪...‬‬
‫נכון‪ .‬ההפקה התיאטרונית הראשונה שלי‬
‫בארץ אחרי שחזרתי מכמה שנות שהייה‬
‫בחו"ל היתה בתיאטרון חיפה‪ ,‬עיבוד לספרו‬
‫של בקט "מאלון הולך למות" (בתרגום‬
‫הלית ישורון) ולמרות שיש איסור על‬
‫עיבודים לתיאטרון מספריו‪ ,‬התכתבתי אתו‬
‫אישית‪ ,‬סיפרתי לו על חיי ועל הקשר שלי‬
‫אל התיאטרון ואל הסיפור המיוחד הזה‪,‬‬
‫שעוסק בעצם במהות היצירה והיוצר‪,‬‬
‫וקבלתי את רשותו ואת ברכתו‪.‬‬
‫אחד הדברים שהרשימו אותי בסיפור הזה‬
‫של מאלון‪ ,‬השוהה במיטתו ללא יכולת לזוז‪,‬‬
‫ויתכן שהוא בן מאה שנה‪ ,‬כשהדבר היחיד‬
‫שנותר לו זה להמציא ספורים ‪ -‬משאלתו‬
‫של יוצר הסיפורים (מאלון) שהדמויות‬
‫שיצר ימותו לפניו‪ .‬הדילמה שעמדה בפניו‬
‫היא איך להרוג אותן בלי שתהיינה מודעות‬
‫לכך ואולי רצה לא להכאיב להן אלא‬
‫לחסל אותן בחסד‪ ...‬בעקבות ההצגה נסעתי‬
‫לפגוש את בקט בפאריס‪.‬‬
‫אפשר לשאול מה קרה בפגישה?‬
‫פגשתי אותו בבר הקבוע שלו‪ ,‬ליד ביתו‪ .‬רציתי‬
‫להביא לו משהו מההצגה שהעלינו‪ ,‬אז הבאתי לו‬
‫את התמונה של גדליה בסר (מאלון) שוכב במיטה‬
‫העומדת‪ ,‬שנשענת אל הקיר (תפאורה של משה‬
‫שטרנפלד ז"ל)‪ .‬התגובה של בקט היתה "אבל‬
‫הוא לא נראה בן מאה"‪ ...‬ובזה הסתיימה השיחה‬
‫על ההצגה הזאת‪ .‬בקט מדבר בדיוק כמו שהוא‬
‫כותב‪ .‬אין אצל בקט משפטים שמוליכים אל‪ ,‬אין‬
‫שיחת חולין‪ ,‬יש רק הדבר עצמו‪ ,‬יש שאלות ישירות‬
‫ותשובות ישירות‪ ,‬כאילו שרק אתמול דיברנו‪ ...‬ממש‬
‫כמו הדמויות שלו‪.‬‬
‫"מאלון" הוא נובלה‪" ,‬קראפ" הוא מחזה‬
‫שהתחיל כתסכית‪.‬‬
‫מאלון הוא חלק מטרילוגיה ‪ -‬מאלון‪ ,‬מאלוי‪,‬‬
‫אלושם‪ .‬קראפ הוא מחזה שנכתב לשחקן‪ ,‬אפשר‬
‫לומר שהוא מחזה ללא תיאטרון‪ .‬המחזה קראפ‬
‫בנוי‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬על התבנית התיאטרונית הכי‬
‫מסורתית שיש ‪ -‬אחידות המקום‪ ,‬הזמן והדמות‬
‫ כלומר‪ ,‬חדרו של קראפ‪ ,‬הערב של יום הולדתו‬‫‪4‬‬
‫וקראפ עצמו‪ ,‬בלבד‪ .‬קראפ מאזין לטייפים של‬
‫עצמו עד שהוא מחליט להקליט את הטייפ של‬
‫אותו ערב‪ .‬אך המלים הנאמרות מספרות רק חלקי‬
‫דברים ללא "רקע של אינפורמציה" או כל כך מעט‬
‫שלא ניתן לעקוב אחרי הסיפור אלא אחרי קראפ‬
‫והמילים בלבד מרגע לרגע‪.‬‬
‫המחזה מאד מינימליסטי באמצעי הביטוי שלו‪.‬‬
‫המחשבות הנאמרות אף פעם לא נשלמות‪ ,‬אתה לא‬
‫יודע מאיפה המחשבה הגיעה ואיפה היא נגמרת‪.‬‬
‫חווייתית‪ ,‬הכי נכון להתייחס למחזה כמו למוזיקה‪,‬‬
‫שבה‪ ,‬בזמן הווה‪ ,‬אתה הולך מצליל לצליל‪ .‬בקט‬
‫עצמו כותב כמו במוזיקה את הפאוזות לתוך‬
‫הטקסט‪ ,‬והוא דורש שיהיה להן משך מסויים‪ ,‬שזה‬
‫דבר מרתק בפני עצמו‪ .‬זו יצירה עם מסתורין וקוד‬
‫שלא ניתן תמיד לפענח ואולי גם לא חשוב להגיע‬
‫אל התשובה "הסופית"‪.‬‬
‫בקט עצמו נתן למחזה הזה שמות נוספים‪...‬‬
‫נכון‪ .‬אחד מהם הוא "אה‪ ,‬טוב" ואופציה נוספת‬
‫"מאוחר בערב‪ ,‬בעתיד"‪ .‬השמות החלופיים האלה‬
‫נתנו לנו השראה לעבודה‪.‬‬
‫איך הגעת לראייה הבימתית המסויימת הזאת?‬
‫התחלתי מהנתונים שבקט כותב בהוראות הבמה‬
‫שלו‪ ,‬שהן לפחות ‪ 60‬אחוז מהטקסט (שמחזיק בסך‬
‫הכל ‪ 8‬עמודים)‪ .‬וכמובן שזה רק הדברים ההכרחיים‬
‫ביותר‪ .‬הטייפרקורדר שהוא משתמש בו הוא מכשיר‬
‫מיושן שכבר לא בנמצא‪ .‬גם על קראפ עברו‬
‫שלשים וכמה שנים של הקלטות והמכשיר עצמו‬
‫עבר גלגולים שונים‪ .‬לכן יש ‪ 3‬מודלים של טייפים‬
‫על הבמה‪ ,‬מתקופות שונות‪ ,‬ורק אחד מהם עדיין‬
‫פועל‪ .‬את הרהיטים והאביזרים שמשמשים את‬
‫קראפ ליקטתי מתוך הקיים ברשותנו‪ .‬לא בנינו שום‬
‫דבר במיוחד‪ .‬והחלל‪ ,‬ספק במה ספק חלל עבודה‪.‬‬
‫בקט עצמו ביים את המחזה מספר פעמים‪ ,‬גם הוא‬
‫בהפקות שלו שינה דברים בהתאם למועד ההצגה‪.‬‬
‫הבגד שקראפ לובש מאפשר גם לשחקן וגם לקהל‬
‫לצפות בפנימיותו של אדם "זקן"‪.‬‬
‫במה מתבטא העיבוד שלך ל"קראפ"?‬
‫אמנות מאפשרת להשהות את הזמן העובר ולתת‬
‫לנו אפשרות להתבונן בקראפ לפני שהוא מסיים‬
‫את המסע שלו‪ ,‬לפגוש אותו בפנימיותו המסוכסכת‬
‫וההזוייה‪ .‬במקום שהמחזה נעצר (מסתיים) שם אני‬
‫עוצרת וחוזרת אל רגעים מחייו בשפה בימתית‬
‫שונה‪ ,‬שכוללת מוזיקה‪ ,‬וידאו‪ ,‬תנועה ותאורה‪ ,‬עם‬
‫הטקסטים של קראפ‪■ .‬‬
‫‪5‬‬
‫אורות באפלה ‪ /‬לינדה בן צבי‬
‫מתוך מאמרה של פרופ' לינדה בן צבי הכלול בקטלוג התערוכה ‪ 1=3‬שהוצגה בגלריה האוניברסיטאית לאמנות‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪.1998 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫מ‬
‫סמואל ברקליי בקט (‪)1906-1989‬‬
‫א‬
‫דם זקן‪ ,‬לא מגולח‪ ,‬שיערו האפור פרוע‪ ,‬יושב לבדו בחדר‪ ,‬לכוד באלומת אור‬
‫מהמנורה שמעל שולחן העבודה שלו‪ ,‬השרוי באי סדר מוחלט‪ .‬ליד מרפקו נמצא‬
‫מכשיר הקלטה שלתוכו הוא עומד להשמיע‪ ,‬כפי שהוא עושה כל שנה‪ ,‬את הערותיו‬
‫על שנים‪-‬עשר החודשים שעברו עליו‪" ,‬על הכדורפש המעופש הזה" הקרוי עולם‪ .‬הוא נועץ‬
‫בהערות המעטות שרשם בקצרה על גבי מעטפה‪ ,‬מקמט אותה‪ ,‬מהרהר ממושכות‪ ,‬מדליק‬
‫את מכשיר ההקלטה ומתחיל‪" :‬אין מה להגיד‪ ,‬שום צוויץ‪ .‬מה זה עכשיו‪ ,‬שנה? צואה יצוקה‬
‫וגירה חמוצה"‪ .‬בשמיעה ראשונה אין בשורה זו ממחזהו של סמואל בקט "הטייפ האחרון‬
‫של קראפ"‪ ,‬כדי ללכוד את תשומת לבו של הקהל‪ ,‬שמשתתף בפולחן ההקלטה של הזקן‪.‬‬
‫המילים "שירה חמוצה" ו"צואה יצוקה" עשויות להתמיה‪ ,‬אך לא כן‪ ,‬כוונתן לתאר שממון‪.‬‬
‫אך בהירותה של השורה מתעמעמת כאשר אנו תופסים כי האדם שאמר לנו כי אין לו מה‬
‫להגיד‪ ,‬נזקק לשלוש‪-‬עשרה מילים כדי לומר זאת‪ .‬מתוך ה"אין מה להגיד" הוא ניסח היגד‪,‬‬
‫הקבלה לשם חיזוק‪ ,‬שאלה ושני דימויים הממחישים את המצב‪...‬‬
‫התהליך חוזר על עצמו כל הזמן בכתביו של בקט‪ .‬מילים נאמרות כאשר "אין מה להגיד";‬
‫פעולות נעשות‪ ,‬כפי שולאדימיר ואסטרגון מבינים במחזהו המפורסם ביותר של בקט "מחכים‬
‫לגודו"‪ ,‬כאשר "אין מה לעשות"‪ .‬שתי הדוגמאות הללו משקפות את שני הקטבים הקבועים‬
‫בכתיבתו של בקט‪ :‬המודעות לאפסות ומחיקת המודעות הזאת באמצעות השימוש בתכסיסי‬
‫הסחה ‪ -‬מילוליים וגופניים‪ ,‬כדי להשפיע על הידיעה‪.‬‬
‫בקריירה שהתמשכה על פני יותר מחמישים שנה והניבה עשרים ושמונה עבודות בפרוזה‪,‬‬
‫שלושים ושלושה מחזות‪ ,‬שירה‪ ,‬ביקורת ותרגומים‪ ,‬התמקד בקט בהתמדה במאבק מרכזי של‬
‫הקיום האנושי‪ :‬מאבקו של האדם במודעות לחוסר המשמעות של קיומו‪ .‬בניגוד לדמויות‬
‫בטרגדיות הקלאסיות העולות על הבמה בטוחות בכוחן לשלוט בארועים‪ ,‬אנשיו של בקט נכנסים‬
‫מודעים למגבלותיהם‪ .‬המלך ליר‪ ,‬גיבורו של שקספיר‪ ,‬נזקק לשלוש מערכות כדי להגיע למסקנה‬
‫כי "האדם הטבעי אינו אלא חיה עלובה‪ ,‬עירומה‪ ,‬מהלכת על שתיים"‪ .‬ולדימיר ב"מחכים‬
‫לגודו" מתחיל במודעות הזאת וממשיך לתור אחר דרכים לחיות תחת הנטל שהיא מעמיסה עליו‪.‬‬
‫המצב שלתוכו בקט מטיל את דמויותיו הוא המצב שהוא נוטל לעצמו כיוצר; אין הוא מסוגל לדעת‬
‫או לעשות יותר מנציגיו הבדיוניים‪" .‬אני סבור כי בימים אלה‪ ,‬כל מי שנותן את דעתו‪ ,‬ולו במעט‪,‬‬
‫לנסיונו הוא‪ ,‬מוצא שזה נסיונו של לא ידען‪ ,‬לא יכולתן"‪ ,‬הוא אמר למראיין ב‪.1956-‬‬
‫ביצירת הפרוזה הראשונה שלו‪ ,‬הרומן ‪ Dream of Fair to Middling Women‬שבכתיבתו החל ב‪,1932-‬‬
‫בקט הצעיר תקף בחריפות את הסופרים שייחסו לעצמם כוחות להבין את המציאות ולשלוט בה‪,‬‬
‫כוחות שלאמיתו של דבר לא היו להם‪ .‬יצירותיהם הפכו לאותה ספרות מאולצת‪ ,‬שהרומן של בלזק‪,‬‬
‫לדעת בקט‪ ,‬הוא דוגמה מצויינת לה‪" :‬מי שקורא את בלזק יכול לקבל את הרושם שמדובר בעולם‬
‫מאולחש‪ .‬הוא אדון כל יכול לחומר שלו‪ ,‬הוא יכול לעשות בו כרצונו‪"...‬‬
‫בניגוד לידיעה כוללת כזו של הסופר‪ ,‬בקט מצדד בעמדה השומרת על תחום ראייה מוגבל‪ ,‬שהוא‬
‫מכנה אותו "נאמנות לכישלון"‪ .‬להיות אמן פירושו להיכשל יותר מכל שיעז אדם אחר‪ ,‬כישלון זה‬
‫הוא עולמו של האמן‪ ,‬והרתיעה ממנו היא עריקה‪ ...‬בקט סבור כי מי שמכירים בכך שלעולם לא‬
‫יוכלו לשלוט בחומרי החיים או לחדור מבעד לריק הנמצא מעבר למציאות‪ ,‬סופם הבלתי נמנע הוא‬
‫כישלון‪ .‬אולם הערותיו גם מוכיחות כי הוא מודע לחלוטין לצורך האנושי להימנע ממסקנות כאלה;‬
‫"הרתיעה מכך" הופכת לצורך הכרחי של השימור העצמי‪ .‬התחום הזה שבין הכרה להימנעות‪ ,‬הוא‬
‫בדיוק התחום שבקט חוקר‪■ .‬‬
‫?‬
‫חזאי‪ ,‬סופר ומשורר אירי‪ .‬חתן פרס נובל‬
‫לספרות לשנת ‪ .1969‬מגדולי היוצרים‬
‫במאה העשרים‪ .‬עבודותיו‪ ,‬המזוהות עם‬
‫הזרם המכונה תיאטרון האבסורד‪ ,‬מאופיינות על ידי‬
‫מבט קודר המתייחס לחוסר הטעם שבקיום האנושי‪,‬‬
‫בתוך יקום אדיש‪ .‬יחד עם זה כתביו מלאי הומור‪.‬‬
‫משפחת בקט התגוררה בפרבר של דבלין‪ ,‬בבית‬
‫גדול ומרווח‪ .‬הנוף הכפרי הפתוח‪ ,‬בו יצא לשוטט‬
‫תכופות עם אביו‪ ,‬הבית וסביבתו‪ ,‬מופיעים שוב ושוב‬
‫ביצירתו‪ .‬בגיל צעיר ניכר בו שהוא אתלט מלידה‪,‬‬
‫ואמנם הצטיין בענפים ספורטיביים שונים‪ .‬הוא‬
‫למד צרפתית‪ ,‬איטלקית וספרות אנגלית בקולג' של‬
‫דבלין‪ .‬אחרי שסיים את לימודיו קבל משרה כמרצה‬
‫לאנגלית בפאריס‪ ,‬ב‪ ,1928-‬ושם נפגש עם הסופר‬
‫האירי ג'יימס ג'ויס‪ ,‬פגישה שהיתה לה השפעה‬
‫מכריעה על חייו‪ .‬ב‪ 1930-‬חזר לטריניטי קולג'‬
‫כמרצה‪ ,‬אך מהר מאד שם קץ לקריירה האקדמית‬
‫שלו ולאחר תקופת מסעות באירופה התיישב קבע‬
‫בפריז ב‪ .1937-‬מרבית עבודותיו הידועות נכתבו‬
‫במקורן בצרפתית והוא עצמו תרגם אותן לאנגלית‪.‬‬
‫לאחר כיבושה של צרפת בידי גרמניה הצטרף בקט‬
‫באופן פעיל למחתרת הצרפתית‪.‬‬
‫אחת מיצירותיו שפרסמה את שמו כמחזאי היא‬
‫מחכים לגודו‪ ,‬שהועלה בפאריס ב‪ .1953-‬במחזה‬
‫זה‪ ,‬כפי שכתב עליו המבקר ויויאן מרסייה‪" ,‬בקט‬
‫הגיע לשיא של אי האפשריות התיאורטית"‪ ,‬מחזה‬
‫ששום דבר לא קורה בו אבל מחזיק את הקהל במתח‬
‫לכל אורכו‪ .‬בפאריס הפך המחזה השנוי במחלוקת‬
‫לשיחת היום והוכח כהצלחה מכל הבחינות‬
‫ קהלית ואמנותית‪ .‬בלונדון ב‪ 1955-‬קיבל‬‫המחזה בעיקר ביקורות שליליות‪ .‬במשאל‬
‫שערך העיתון "טיימס" נבחר כמחזה החשוב‬
‫ביותר במאה העשרים ופתח עבורו קריירה‬
‫בתיאטרון‪ .‬הוא המשיך לכתוב מחזות שזכו‬
‫להצלחה כמו סוף משחק‪ ,1957 ,‬שהועלה‬
‫כעבור שנה בלונדון יחד עם הטייפ האחרון‬
‫של קראפ‪( 1958 ,‬שנכתב באנגלית)‪ .‬אח‪,‬‬
‫החיים הטובים ‪ -‬מונולוג לאשה הקבורה‬
‫עד מותניה בחול ולאחר מכן עד צוארה‪.‬‬
‫בקט עצמו ביים רבים ממחזותיו והקפיד‬
‫על הוראות הבימוי‪ ,‬לא פחות מאשר על‬
‫הטקסט המילולי‪ .‬במחזותיו הקצרצרים‪,‬‬
‫שאחד מהם‪ ,‬נשימה‪ ,1969 ,‬שנמשך כ‪35-‬‬
‫שניות בלבד‪ ,‬מתחיל עם בכי של תינוק‬
‫נולד ומסתיים באנחת המוות של גבר‪ ,‬הלך‬
‫והתרחק מהתיאטרון הקונבנציונאלי‪.‬‬
‫ב‪ 1961-‬נשא לאשה את סוזן בטקס אזרחי‬
‫חשאי באנגליה‪ .‬הצלחת מחזותיו הובילה‬
‫להזמנות לרחבי העולם‪ ,‬ביקשו ממנו‬
‫להשתתף בחזרות‪ ,‬מה שהוביל לקריירה‬
‫חדשה כבמאי‪ .‬הוא המשיך לכתוב גם‬
‫עבור הרדיו‪ ,‬הטלויזיה והקולנוע וחזר לכתוב‬
‫באנגלית‪ ,‬למרות שכתב גם בצרפתית עד‬
‫סוף חייו‪ .‬ב‪ 1969-‬זכה בפרס נובל לספרות‪.‬‬
‫בקט לא הקדיש זמן רב לראיונות‪ ,‬אבל לפעמים‬
‫נפגש עם אמנים‪ ,‬חוקרים ומעריצים שביקשו‬
‫להיוועץ בו‪ ,‬ולמרות שהיה אדם פרטי מאד התגלה‬
‫גם כאיש חביב שמוכן לדבר על עבודתו ועל תהליכי‬
‫היצירה שלו‪.‬‬
‫סוזן אשתו נפטרה ב‪ .1989-‬בקט מת כעבור‬
‫חמישה חודשים ושניהם קבורים בבית הקברות של‬
‫מונפארנאס בפריז‪ ,‬מתחת למציבת גרניט אפורה‪,‬‬
‫על פי הנחיותיו של בקט‪ ,‬שקבע כי המציבה יכולה‬
‫להיות בכל צבע שהוא‪ ,‬בתנאי שהוא אפור‪.‬‬
‫בקט‪ ,‬ביצירותיו‪ ,‬גילה רגישות גבוהה לצערו‬
‫וליסוריו של האדם‪ .‬וכך אמר למחזאי הרולד פינטר‪:‬‬
‫"הייתי פעם בבית חולים‪ ,‬היה איש אחד בחדר‬
‫אחר שגסס מסרטן הגרון‪ .‬בדממת בית החולים‬
‫שמעתי את זעקות הכאב שלו‪ .‬זו הצורה היחידה‬
‫שיש לעבודה שלי"‪■ .‬‬
‫‪7‬‬
‫רנה ירושלמי ‪ /‬בימוי‬
‫אבי בללי ‪ /‬מוסיקה‬
‫כלת פרס ישראל (‪ ,)2008‬נולדה בעפולה וגדלה בחיפה‪.‬‬
‫למדה והשתלמה במחול ובתיאטרון בישראל‪ ,‬בלונדון‪,‬‬
‫בארה"ב בגרמניה וביפן‪ .‬ביימה בתיאטרון בישראל‬
‫ובארהב בין היתר מיצירותיהם של שקספיר‪ ,‬פירנדלו‪,‬‬
‫לורקה‪ ,‬איבסן בקט‪ ,‬צ'כוב ועוד‪ .‬בשנת ‪ 1989‬הקימה את‬
‫"אנסמבל עיתים" והעלתה את המלט‪ ,‬וויצק‪ ,‬רומיאו‬
‫ויוליה‪ ,‬ויאמר‪ .‬וילך‪ ,‬וישתחו‪ .‬וירא‪ ,‬מיתוס‪ ,‬שלוש‬
‫אחיות‪ ,‬הדיבוק והרצל הפקות האנסמבל בבימויה‬
‫הופיעו בפסטיבלים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר וזכו‬
‫להכרה עולמית על ייחודן והצטיינותן‪ .‬הפקות אלה זיכו‬
‫את רנה ירושלמי ואת אנסמבל עיתים בשורה של פרסים‪:‬‬
‫פרס מרגלית לבמאי הטוב ביותר ולהפקה הטובה ביותר‬
‫(‪ ,)1990‬פרס משה הלוי להפקה הטובה ביותר ועל‬
‫תרומתה של רנה ירושלמי לתיאטרון הישראלי (‪,)1991‬‬
‫פרס רוזנבלום על הקמת אנסמבל עיתים ועל ייחודה של‬
‫רנה ירושלמי כבמאית תיאטרון (‪ ,)2001‬פרס מפעל הפיס‬
‫(‪ .)2004‬עבור האופרה הישראלית ביימה את הנזל וגרטל‬
‫(הומפרדינק)‪ ,‬ובשנת ‪ 2000‬את האופרה אלקטרה (ריכרד‬
‫שטראוס) שהוצגה בפסטיבל הבינלאומי לאופרה בקיסריה‬
‫ובפסטיבל הבינלאומי לאופרה ‪ 2000‬בסבונלינה פינלנד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬העניקה לה האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תואר דוקטור לשם כבוד‪ .‬רנה ירושלמי היא פרופסור‬
‫אמריטוס באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬
‫נגן הבס וסולן להקת נקמת הטרקטור שמאחוריה ‪8‬‬
‫אלבומים‪ .‬מלחין מוסיקה למחול הצגות וסרטים‪ .‬בין‬
‫עבודותיו למחול‪ :‬קיר ומוסיקה מקורית ל אנאפזה (בת‬
‫שבע)‪ ,‬כח האיזון (ורטיגו)‪ ,‬עננים ומרק (נעה דר) קרם‬
‫תות ואבק שריפה (יסמין גודר)‪ .‬תיאטרון‪ :‬מיתוס‪ ,‬שלוש‬
‫אחיות‪ ,‬חלום ליל קיץ (אנסמבל עיתים)‪ ,‬אותלו רומיאו‬
‫ויוליה (תיאטרון חיפה)‪ ,‬חבילות מאמריקה (הבימה)‪ .‬קולנוע‪:‬‬
‫כנפיים שבורות‪ ,‬איזה מקום נפלא‪ ,‬המדריך למהפכה‪,‬‬
‫בוקר טוב אדון פידלמן‪ .‬סדרות טלוויזיה‪ :‬לא הבטחתי‬
‫לך‪ ,‬בטיפול ‪ ,‬להוציא את הכלב‪ ,‬תמרות עשן‪ ,‬יחפים‪.‬‬
‫סרטים דוקומנטרים‪ ,‬ביניהם‪ :‬ילדי השמש‪ ,‬ליידי כול אל‬
‫ערב‪ ,‬יומני בן גוריון‪ ,‬מדינה זבל‪ .‬פרסים‪ :‬פרס האקדמיה‬
‫ל‪ 2005-‬על מוסיקה לסרט מוכרחים להיות שמח‪ .‬פרס‬
‫המוסיקה לסרט הדוקומנטרי ילדי השמש ‪ .2006‬פרס‬
‫האקדמיה ל‪ 2010-‬על מוסיקה לסרט המדריך למהפכה‪.‬‬
‫פרס האקדמיה ל‪ 2011-‬ופרס המוסיקה בפסטיבל הקולנוע‬
‫ירושלים על המוסיקה לסרט בוקר טוב אדון פידלמן‪.‬‬
‫דורי פרנס ‪ /‬נוסח עברי‬
‫בין תרגומיו לתיאטרון‪ :‬המלט‪ ,‬רומאו ויוליה‪ ,‬אירמה‬
‫לה‪-‬דוס‪ ,‬אילוף הסוררת‪ ,‬הדוכסית של אמלפי‪ ,‬מי‬
‫דואג לילד (תיאטרון חיפה)‪ ,‬הברווזון‪ ,‬כל החיים לפניו‪,‬‬
‫מלכת היופי של לינאן (הבימה)‪ ,‬הדבר האמיתי‪ ,‬פיאף‪,‬‬
‫ברנשים וחתיכות‪ ,‬חיים פרטיים‪ ,‬חלום של לילה בלב‬
‫קיץ‪ ,‬שם פרטי (בית לסין)‪ ,‬השחף‪ ,‬נדלן‪ ,‬הזמרת קירחת‬
‫יותר‪ ,‬הקיץ‪ ,‬אדמה קדושה‪ ,‬הקסם הגדול‪ ,‬משחק של‬
‫אהבה ומזל (החאן)‪ ,‬איזון עדין (תיאטרון הרצליה)‪,‬‬
‫קוויאר ועדשים‪ ,‬המלך ליר‪ ,‬ווייצק‪ ,‬קומדיה של טעויות‬
‫(התיאטרון הקאמרי)‪ ,‬המון רעש על לא כלום‪ ,‬החולה‬
‫המדומה (תיאטרון באר שבע)‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬הדיבוק‬
‫(אנסמבל עתים)‪ ,‬שלומית (המעבדה)‪ ,‬הלילה ה‪12-‬‬
‫(גשר)‪ .‬תרגומיו בספרות‪ :‬גוגול מאת ולדימיר נאבוקוב‪,‬‬
‫אוץ מאת ברוס צ'טווין‪ ,‬ספורים מתל אביב מאת אודרי‬
‫ברגנר‪ ,‬מכתבים של גוסטאב פלובר‪ ,‬פרשת המכשף‬
‫הסוציאליסט מאת האמה טומה‪ .‬ניתן למצוא את תרגומיו‬
‫למחזות מאת שייקספיר ובני דורו באתר שייקספיר ושות'‪:‬‬
‫‪.www.shakespeare.co.il‬‬
‫יהודית אהרון ‪ /‬תפאורה ותלבושות‬
‫ילידת ליטא‪ .‬בוגרת החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬ביה"ס לאמנות בוילנה וביה"ס לציור של‬
‫פרופסור אירנה ברילוב‪ .‬עיצוב תלבושות להצגות‪ :‬הרצל‪,‬‬
‫הדיבוק‪ ,‬שלוש אחיות אנסמבל עיתים‪ /‬התיאטרון‬
‫הקאמרי‪ ,‬בעל למופת‪ ,‬נתן החכם‪ ,‬מאה התיאטרון‬
‫הקאמרי‪ ,‬גן הדובדבנים‪ ,‬אהובת הדרקון‪ ,‬חוקר פרטי‬
‫תיאטרון החאן‪ ,‬למה לא באת לפני המלחמה תיאטרון‬
‫באר שבע‪ ,‬בין לילה ובין שחר תיאטרון גשר‪ ,‬הדוכסית‬
‫של אמלפי תיאטרון חיפה‪ ,‬סיבת המוות‪ ,‬טניה עולה‬
‫חדשה תיאטרון בית ליסין ועוד‪ .‬עיצוב תפאורה להצגות‪:‬‬
‫קן הקוקיה והכל אודות חווה ‪ -‬תיאטרון באר שבע‪.‬‬
‫עיצוב תפאורה ותלבושות להצגות‪ :‬חורף מתחת לשולחן‪,‬‬
‫הפארסות של צ'כוב‪ ,‬דולי סיטי התיאטרון הקאמרי‪,‬‬
‫כולם רוצים להיות‪ ,‬הלוויה חורפית סטודיו ניסן נתיב‬
‫ועוד‪ .‬זכתה בפרס על שם ארנון אדר ‪.2007‬‬
‫אבי יונה בואנו (במבי) ‪ /‬תאורה‬
‫אמנות התאורה שלו נוגעת בכל תחומי המופע‪ :‬תיאטרון‪,‬‬
‫מחול‪ ,‬אופרה‪ ,‬מופעי רוק‪ ,‬אופרות רוק‪ ,‬פרוייקטים‬
‫ארכיטקטוניים‪ ,‬מיצבי ווידאו‪ ,‬מיצגים ומיצבים של‬
‫תאורה‪ .‬באנגליה עבד עם להקות רוק רבות‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫הקיור‪ ,‬מייק אולפילד‪ ,‬דיויד גילמור‪ ,‬רוג'ר ווטרס‪,‬‬
‫תומפסון טווינס‪ ,‬הקומודורס‪ ,‬מיטלוף‪ .‬בארץ מעצב‬
‫‪9‬‬
‫נמרוד צין ‪ /‬וידאו‬
‫יליד ‪ .1978‬בוגר ביה"ס ‪ SAE‬בפריז במגמת קולנוע‬
‫דיגיטלי‪ .‬בפריז עבד עם הבמאי פיטר פרידמן‬
‫כעורך מישנה של סרטו הדוקומנטרי על האופרה‬
‫קנדיד‪ .‬מלמד עריכת סרטים בביה"ס מנשר לאמנות‬
‫ובפרוייקט המדיה ‪ .HEB.TV‬יצר סרטי תדמית לחברות‬
‫מסחריות‪ .‬עבד עם הבמאי רוב נילסון כצלם בסרטו‬
‫מה קרה כאן על טרוצקי‪ .‬צילם את הסרט הקצר‬
‫כנפיים של ויקטוריה יעקובוב‪ .‬הפיק וערך את הוידאו‬
‫לאדם גייסט בתיאטרון תמונע‪ ,‬רומאו ויוליה‬
‫בתיאטרון הקאמרי‪.‬‬
‫שיחק משך כמעט ארבעה עשורים למעלה משבעים‬
‫תפקידים ראשיים ברוב התיאטרונים בארץ‪,‬‬
‫הן בפרינג' והן בממסדיים‪ ,‬במחזות קלאסיים‪,‬‬
‫מודרניים ואבנגרדיים‪ ,‬מקוריים ומתורגמים‪ ,‬בין‬
‫השאר במחזותיו של שייקספיר הלילה ה‪ ,12-‬מידה‬
‫כנגד מידה‪ ,‬חלום ליל קיץ והמלט; אנדורה‪,‬‬
‫קשר דם‪ ,‬הצילו‪ ,‬מנהל הבית‪ ,‬הצל‪ ,‬נפש יהודי‪,‬‬
‫גטו‪ ,‬סינדרום ירושלים‪ ,‬מחכים לגודו‪ ,‬טרטיף‪,‬‬
‫עקומים‪ ,‬מר מאני‪ ,‬מולייר‪ ,‬רוחות‪ ,‬האורסטיאה‪,‬‬
‫המתחזה‪ ,‬סיד‪ ,‬היהודי זיס‪ ,‬מעלילות גבורת‬
‫הבורגנים‪ ,‬אנטיגונה‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬הדוד‬
‫ואניה‪ ,‬השחף‪ ,‬קרב של שחור וכלבים‪ ,‬הרציף‬
‫המערבי‪ ,‬סאלינג'ר‪ ,‬השיבה אל המדבר‪ ,‬בתוך‬
‫הבדידות של שדות כותנה‪ ,‬פרגודים‪ ,‬נתן החכם‪,‬‬
‫הדוכסית של אמאלפי‪ ,‬אקווס‪ ,‬אלמה‪ ,‬מי דואג‬
‫לילד‪ ,‬ולאחרונה ‪ -‬זמן לא שקט בתיאטרון‬
‫האיטליז בווינה‪ ,‬הסוחר מוונציה (בתפקיד שיילוק)‬
‫בתיאטרון העירוני בפרייבורג‪ ,‬והמחזמר אחים‬
‫בדם בתיאטרון בית ליסין‪ .‬תפקידיו בתיאטרון זיכו‬
‫אותו בשבחי הביקורת בארץ ובחו"ל‪ ,‬ובהופעות‬
‫בפסטיבלים באדינבורו‪ ,‬ברלין‪ ,‬שיקגו ורומא‪ .‬זכה‬
‫בפרס מרגלית‪ ,‬ורד הכסף‪ ,‬כינור דוד‪ ,‬קלצ'קין‪,‬‬
‫רוזנבלום ולנדאו‪ .‬הפיק וניהל אמנותית פרוייקט‬
‫של ארבעה מחזות מאת האקספרסיוניסט הגרמני‬
‫קרל שטרנהיים בהבימה‪ ,‬כמו כן הפיק וביים את‬
‫נתן החכם של לסינג בהפקה עצמאית‪ .‬ביצע על‬
‫הבמה והקליט שלושה מחזורי שירים של דורי‬
‫פרנס‪ :‬צריף קטן (לשירי ילדים של לאה גולדברג‬
‫ תיאטרון החאן)‪ ,‬משורר בניו יורק (לטקסטים של‬‫לורקה ‪ -‬פסטיבל ישראל) ו‪( YES-‬לשירים של א‪.‬א‪.‬‬
‫קאמינגס ‪ -‬קול המוסיקה)‪ .‬כמו כן ביצע והקליט‬
‫יצירות מאד ציפי פליישר ועודד זהבי‪ ,‬ואת האוסף‬
‫שירים בצד הדרך (פרויקט של החוג למוסיקולוגיה‬
‫באוניברסיטת חיפה)‪ .‬מרבה לעסוק בקריאת שירה‬
‫וספרות‪ - ,‬בין השאר בפסטיבל המשוררים במטולה‪,‬‬
‫בפסטיבל הבינלאומי בירושלים‪ ,‬בקול המוזיקה‪.‬‬
‫בבית אביחי בירושלים‪ :‬קין מאת לורד ביירון‬
‫בתרגום דוד פרישמן‪ ,‬וסדרה של סיפורת התחייה‪:‬‬
‫שטיינברג‪ ,‬ביאליק‪ ,‬פיירברג‪ ,‬בארון‪ ,‬גנסין‪ .‬בזירה‬
‫הבין תחומית‪ :‬המחזור חגיגת קיץ מאת אלתרמן‪.‬‬
‫הקליט לאחרונה עבור קול המוסיקה את הנובלה‬
‫אצל של אורי ניסן גנסין‪ .‬כתב וביים את מפגש‬
‫באינסוף ביחד עם אמן הוידאו יוחאי אברהמי‬
‫באנסמבל הרצליה‪.‬‬
‫אנסמבל עיתים הוקם בשנת ‪ 1989‬ע"י הבמאית‬
‫והיוצרת רנה ירושלמי והמעצב משה שטרנפלד ז"ל‪.‬‬
‫בין הפסטיבלים הבינלאומיים בהם הופיעו‬
‫הצגות האנסמבל‪:‬‬
‫הלהקה הישראלית הראשונה שהוזמנה‬
‫להציג שייקספיר בלונדון בפסטיבל שייקספיר‬
‫הבינלאומי של הרויאל שייקספיר קומפני‬
‫בברביקן סנטר‪ ,‬לונדון‪.‬‬
‫הפסטיבל הבינלאומי של וינה‪ ,‬פסטיבל המבורג‪,‬‬
‫רוטרדם‪ ,‬פסטיבל אדלייד‪-‬אוסטרליה‪.‬‬
‫האנסמבל ייצג את מדינת ישראל בפתיחת‬
‫חגיגות ה‪ 50-‬בארה"ב במרכז קנדי‪ ,‬וושינגטון‪.‬‬
‫פסטיבל ישראל‪ ,‬פסטיבל קופנהגן‪ ,‬פסטיבל‬
‫"תיאטרון העולם"‪-‬ברלין‪ ,‬פסטיבל "ליפט" לונדון‪,‬‬
‫פסטיבל ציריך‪ ,‬התיאטרון הלאומי של צ'כיה‬
‫בפראג‪ ,‬פסטיבל הלראו‪-‬גרמניה‪.‬‬
‫מייסדת ומנהלת אמנותית‪ :‬רנה ירושלמי‬
‫מנהל כללי‪ :‬ארז חסון‬
‫יו"ר ועד העמותה‪ :‬אהרון מידן‬
‫הועד המנהל‪:‬‬
‫מירה אידלס‪ ,‬עזי לוי‪ ,‬עו"ד דן מירקין‪,‬‬
‫פרופ' דן לאור‬
‫יעוץ משפטי‪ :‬עו"ד דן מירקין‪ ,‬עו"ד דרור גל‬
‫חשב‪ :‬עמי סובול‬
‫חברי העמותה‪:‬‬
‫אהרון מידן‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬מירה אידלס‪ ,‬פרופ'‬
‫לינדה בן צבי‪ ,‬איתמר בורוביץ‪ ,‬אדיבה גפן‪ ,‬מישל‬
‫ינקלביץ‪ ,‬פרופ' נילי כהן‪ ,‬שולי כסלו‪ ,‬ד"ר ז'נט‬
‫מלכין‪ ,‬פרופ' דן לאור‪ ,‬ד"ר שרון להבי‪ ,‬עזי לוי‪,‬‬
‫פרופ' גבריאלה שלו‪ ,‬ד"ר איתמר רבינוביץ'‪ ,‬רוני‬
‫מירקין‪ ,‬עו"ד דן מירקין‪ ,‬עו"ד דרור גל‪ ,‬פרופ'‬
‫אסי קריב‪ ,‬אלי לאון‬
‫האנסמבל פועל בשיתוף הדוק עם התיאטרון‬
‫הקאמרי מאז שהוזמן להופיע בחסותו עם ההצגה‬
‫המלט בבימויה של רנה ירושלמי (‪.)1989‬‬
‫הפקות נוספות בבימויה ‪ -‬וויצק‪ ,‬רומיאו‬
‫ויוליה‪ ,‬ויאמר‪ .‬וילך‪ .‬וישתחו‪ .‬וירא‪( .‬פרויקט‬
‫התנ"ך) מיתוס‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬הדיבוק‪ ,‬הרצל ‪-‬‬
‫הופיעו בארץ ובעולם בפסטיבלים הבינלאומיים‬
‫היוקרתיים ביותר וזכו להכרה בינלאומית על‬
‫ייחודן והצטיינותן‪.‬‬
‫משרד התרבות והספורט‬
‫מינהל התרבות ‪ /‬המחלקה לתיאטרון‬
‫‬
‫אנסמבל עיתים נתמך ע"י‪:‬‬
‫משרד התרבות והספורט ‪ -‬מינהל תרבות‬
‫עיריית תל־אביב‪-‬יפו‬
‫התיאטרון הקאמרי של ת"א‬
‫ובסיוע‪:‬‬
‫מועצת הפיס לתרבות ולאמנות‬
‫קרן עזבונות‬
‫‪w w w.itimtheatre.com‬‬
‫תאורה למיטב האמנים והלהקות‪ ,‬ביניהם אריק‬
‫איינשטיין‪ ,‬שלום חנוך‪ ,‬שלמה ארצי‪ ,‬ריטה‪ ,‬יהודה‬
‫פוליקר‪ ,‬מתי כספי‪ ,‬יהודית רביץ‪ ,‬החברים של נטשה‪,‬‬
‫כוורת‪ ,‬רמי פורטיס‪ ,‬ברי סחרוף‪ ,‬ארקדי דוכין‪ .‬עיצב‬
‫תאורה לכל התיאטרונים בארץ‪ ,‬ביניהם התיאטרון‬
‫הקאמרי‪ ,‬תיאטרון הבימה‪ ,‬תיאטרון באר־שבע‬
‫והתיאטרון העירוני חיפה‪ .‬משמש כמעצב הבית‬
‫של אנסמבל עיתים‪ :‬רומיאו ויוליה‪ ,‬וויצק‪ ,‬ויאמר‬
‫וילך‪ ,‬ויסעו ויחנו‪ ,‬חלום ליל קיץ‪ ,‬שלוש אחיות‪,‬‬
‫מיתוס‪ ,‬הדיבוק‪ ,‬הרצל‪ ,‬ושל תיאטרון גשר‪ :‬כפר‪,‬‬
‫עיר‪ ,‬העבד‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬מומיק‪ ,‬סיפור ב‪,2-‬‬
‫שונאים סיפור אהבה‪ ,‬רומן בעבודה‪ ,‬שש דמויות‬
‫מחפשות מחבר‪ ,‬הנסיכה איבון ועוד‪ .‬מחול‪ :‬תאורן‬
‫הבית של להקת בת־שבע‪ :‬קיר‪ ,‬אנאפאזה‪ ,‬פרפטום‪,‬‬
‫ארבוס‪ ,‬משה‪ ,‬שלוש טלופאזה‪ ,‬מקס‪ ,‬הורה‪ ,‬סדר‪,‬‬
‫שדה ‪ ,21‬ועוד‪ .‬עיצב תאורה לענבל פינטו ואבשלום‬
‫פולק‪ ,‬יסמין גודר‪ ,‬ולעבודותיה של שרון אייל‪:‬‬
‫‪ ,LOVE‬ברתולינה‪ ,‬מקארובה קביסה‪ ,‬ביל‪ .‬בחו"ל‪:‬‬
‫בלט קולברג‪ ,‬קארט בלאנש‪ ,NDT ,‬בלט האופרה של‬
‫פריס‪ ,‬הבלט המלכותי הדני‪ ,‬באזל בלט‪ ,‬להקת אלווין‬
‫איילי‪ ,‬בלט פרנקפורט ועוד‪ .‬באופרה הישראלית‪,‬‬
‫עיצב תאורה לכ‪ 60-‬הפקות‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הילד חולם‪,‬‬
‫נבוקו ואאידה במצדה‪ .‬בחו"ל‪ ,‬באופרות של טוקיו‪,‬‬
‫ניס‪ ,‬ליון‪ ,‬ברצלונה‪ ,‬מדריד‪ ,‬בילבאו‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬קלן‬
‫ועוד‪ .‬קונצרטים של הפילהרמונית בארץ ובעולם‪,‬‬
‫תחרות האירוויזיון‪ .‬כמו כן מופעים של סטיבי וונדר‪,‬‬
‫דיזי גילספי‪ ,‬נינה סימון‪ ,‬אל דימיולה‪ ,‬צ'יק קוריאה‪,‬‬
‫מיילס דייויס‪ .‬פרסים‪ :‬פרס שפירא על פיתוח שפה‬
‫ייחודית לעולם המחול‪ ,‬פרס תל־אביב למצויינות‪,‬‬
‫‪ 10‬פרסי מעצב השנה בפרס התיאטרון‪ ,‬פרס על על‬
‫פרוייקט מרכז המבקרים "שרשרת הדורות" בכותל‪,‬‬
‫מידי ארגון ‪ Thea‬של דיסני‪ .‬בקאמרי עיצב לאחרונה‬
‫את התאורה לקברט ולסטמפניו‪.‬‬
‫דורון תבורי ‪ /‬קראפ‬
‫אנסמבל עיתים‬
‫כרטיסים להצגות אנסמבל עיתים‪ :‬קופת התיאטרון הקאמרי ‪ -‬טל‪ / 03-6060960 :‬משרדי האנסמבל ‪ -‬טל‪03-6061994 :‬‬
‫‪10‬‬
‫ע ו נ ת‬
‫‪67‬‬
‫ת ש ע "ב‬
‫הועד המנהל‬
‫מועצת הנאמנות חנה מרון‬
‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר‬
‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר מנחם סלע‬
‫דוד ברודט‬
‫אוסקר אבו‪-‬ראזק רון סמוראי‬
‫אמינה הריס‬
‫ליאורה עופר‬
‫עמיקם בן צבי‬
‫יואב צוקרמן‬
‫גיל פייר‬
‫דוד ברודט‬
‫תמר רודיך‬
‫ישראל פלג‬
‫יוסי גרבר‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫יואב צוקרמן‬
‫ערן גריפל‬
‫זאב רותם‬
‫תמר רודיך‬
‫משה הנדלס‬
‫אברהם תירוש‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫אמינה הריס‬
‫ועדת הביקורת‬
‫זאב רותם‬
‫יגאל וינשטיין‬
‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר‬
‫שלמה וישינסקי לינדה שטרייט‬
‫רון ארנרייך‬
‫זהרירה חריפאי אברהם תירוש‬
‫ליאורה מינקה‬
‫אתי כספי‬
‫לינדה שטרייט‬
‫ליאורה מינקה‬
‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬
‫אקי אבני‬
‫שלמה וישינסקי רמה מסינגר‬
‫שלומי אברהם‬
‫חנה מרון‬
‫טל וייס‬
‫ראידה אדון‬
‫שרית וינו אלעד הילה סורג'ון‪-‬פישר‬
‫דינה סנדרסון‬
‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי ענת וקסמן‬
‫שרה פון שוורצה‬
‫ליאור זוהר‬
‫יפתח אופיר‬
‫חני פירסטנברג‬
‫נסים זוהר‬
‫גילת אנקורי‬
‫אסף פריינטא‬
‫אביב זמר‬
‫נדב אסולין‬
‫גיל פרנק‬
‫אורטל חאיק‬
‫רותי אסרסאי‬
‫אודי פרסי‬
‫סוהיל חדאד‬
‫חרות אשכנזי‬
‫שחר פרץ‬
‫יצחק חזקיה‬
‫חן אשרוב‬
‫יוסי קאנץ‬
‫ליאור חקון‬
‫אילנה באואר‬
‫זהרירה חריפאי אסתי קוסוביצקי‬
‫יעל בדש‬
‫דן קיזלר‬
‫אניה בוקשטיין איתי טיראן‬
‫תמר קינן‬
‫אבי טרמין‬
‫יניב ביטון‬
‫יפתח קליין‬
‫גדי יגיל‬
‫דיויד בילנקה‬
‫זיו קלייר‬
‫מיכל ינאי‬
‫טל בלנקשטיין‬
‫מיקי קם‬
‫אסנת בן יהודה הלנה ירלובה‬
‫רוזינה קמבוס‬
‫שלמה בר‪-‬אבא איציק כהן‬
‫עירית קפלן‬
‫אלברט כהן‬
‫רמי ברוך‬
‫מיכל ברנשטיין נועה כהן‪-‬שבתאי רועי קקון‬
‫דרור קרן‬
‫ארז כהנא‬
‫מונה ברקוביץ'‬
‫אורי רביץ‬
‫מוטי כץ‬
‫שירי גדני‬
‫עידו רוזנברג‬
‫אסף גולדשטיין יוסף כרמון‬
‫אודי רוטשילד‬
‫לימור גולדשטיין גדעון כרמל‬
‫ליאור רוכמן‬
‫מיטל כרמלי‬
‫אלי גורנשטיין‬
‫מתן ריכליס‬
‫עודד לאופולד‬
‫יוסי גרבר‬
‫יוסי רחמני‬
‫אביטל לבני‬
‫נטע גרטי‬
‫איה שבא‬
‫יואב לוי‬
‫אבי גרייניק‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫יחזקאל לזרוב‬
‫אילנית גרשון‬
‫מרינה שויף‬
‫כנרת לימוני‬
‫עזרא דגן‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫זיו זוהר מאיר‬
‫אלון דהן‬
‫אוהד שחר‬
‫ג'יטה מונטה‬
‫נתן דטנר‬
‫רוני שיינדורף‬
‫אריה מוסקונה‬
‫תיקי דיין‬
‫ניסו שליו‬
‫עידו מוסרי‬
‫מיטל דמארי‬
‫רובי מוסקוביץ' גלעד שמואלי‬
‫שרון דנון‬
‫דן שפירא‬
‫ערן מור‬
‫שמואל וילוז'ני‬
‫ערן שראל‬
‫שרית וינו‪-‬אלעד קרן מור‬
‫עודד תאומי‬
‫קובי מורסיאנו‬
‫טוני וילקין‬
‫אביהוד תדהר‬
‫רבקה מיכאלי‬
‫דניאלה וירצר‬
‫מיכל לוין‬
‫עוזרת למנהל האמנותי‬
‫רבקה משולח‬
‫יעוץ אמנותי‬
‫איתמר וכסלר‬
‫‬
‫יועץ חזותי‬
‫אבי ברכר‬
‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬
‫יורם אמיר‬
‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬
‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬
‫רנה ירושלמי‬
‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬
‫ארז חסון‬
‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬
‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1971‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים‬
‫לתיאטרון העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת‬
‫נאמנות הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪.‬‬
‫להקת שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים‬
‫ממיטב אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים‬
‫ידועי שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫נעם סמל‬
‫‬
‫מנהל כללי‬
‫עמרי ניצן‬
‫מנהל אמנות י ‬
‫יפה ענתבי‬
‫מנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫חביבה הדר‬
‫מנהלת כספים וחשב ת‬
‫מיטל קלפה‬
‫‬
‫מזכירת התיאטרון‬
‫דפנה הררי‬
‫‬
‫מנהלת שיווק‬
‫אפרת ליבנה‬
‫דוברות ויחסי ציבו ר‬
‫אפי שירי‬
‫מנהל התפעו ל ‬
‫ריבה גולדברג‪-‬רוט‬
‫מנהלת הפקות וייצו ר‬
‫רות אזר‪-‬מדברי‬
‫מנהלת הפרסו ם ‬
‫לילה יאנוביץ'‬
‫קשרי חוץ וגיוס משאבי ם‬
‫אבי גז‬
‫‬
‫מפיק ראשי‬
‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬
‫ורדית שלפי‬
‫מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת‬
‫שלומית לשם‬
‫מרכזת אגודת העמיתי ם‬
‫מירי סבן‬
‫המחלקה החינוכי ת אבי קלמה‬
‫סופי וייס‬
‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬
‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬
‫לימור רוטשילד‬
‫‬
‫מח' שכר‬
‫מח' מנויים ע"ש שולה הגרי‬
‫נורית הרפז‬
‫מנהלת ‬
‫‬
‫יהודית סילבר‬
‫ורדי חן‬
‫אחראיות‪:‬‬
‫נחמה אפשטיין מרינה סלבין‬
‫ילנה אבזגאוז‬
‫מיטל אקרמן‬
‫קורה בליצשטיין שגיא קרישר‬
‫דפנה כהן‬
‫נורית חפץ‬
‫עידן לוי‬
‫לוטן וקסלר‬
‫גלית יפת‬
‫טלאור יחידי‬
‫אדווה מויאל‬
‫שלי כתר‬
‫דור בטיטו‬
‫מירב שטרן‬
‫מורין משה‬
‫מענית פיין‬
‫מיכל אוחנ ה‬
‫אוהד לור י‬
‫קופאי ם‬
‫סיון הררי‬
‫ליבי רן‬
‫דקלה הד ס‬
‫סיון נאדלר‬
‫שגב מטו ס‬
‫מיכל סוי ד‬
‫גלי טימן‬
‫עידו בן‪-‬עמי‬
‫‬
‫אבישג מור‬
‫‬
‫מח' מנויים לועדים‬
‫זמירה בן בסט‬
‫ביקורת דו"חות קופ ה‬
‫עינת פנחס‬
‫מנהלת ‬
‫מח' מכירות‬
‫ויקי מזרחי‬
‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬
‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬
‫מלאני קפלן‬
‫מנהל ת‬
‫‬
‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬
‫ילנה פרגמן‬
‫לרה גולומ ב‬
‫‬
‫אורלי שנברגר‬
‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬
‫ולריה גלוזמן‬
‫סיון הרשמן‬
‫‬
‫הדס אבנרי‬
‫מנהל ת‬
‫מתפרה ‬
‫נועה כרמון‬
‫רימה חזין‬
‫‬
‫אלכס גולדין‬
‫‬
‫נגריה‪/‬מסגריה‬
‫מזל מלכה‪-‬קט י‬
‫נאוה לו י‬
‫מנהלי הצג ה‬
‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי שרה לבקוביץ'‬
‫סיגל קרייף‬
‫ניסן זהיר ה‬
‫הראל קלמר ו‬
‫נילי באר י‬
‫דפי אברבך‬
‫ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫שירה יובל‬
‫‬
‫ע' למפיק הראשי‬
‫נועה דקל‬
‫‬
‫ע' למנהלת השיווק‬
‫רונן לניאדו‬
‫סדרנים ואולמות מנה ל‬
‫רון בן‪-‬גידה‬
‫אדם הנרי‬
‫רומן ברקוביץ'‬
‫זיו גולן‬
‫מועדון קפה תיאטרון‬
‫אדם רמי‬
‫רותי מלמ ד‬
‫מרכזי ה‬
‫אבי מרכוס‬
‫מינהלה ‬
‫מישל זבלודוביץ'‬
‫קלדנית ‬
‫התיאטרון הקאמרי מעלה על במותיו עשר הפקות חדשות‬
‫מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪ 40,000-‬מנויים‪ ,‬וכמיליון‬
‫צופים בארץ ובחו"ל‪ .‬התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית‬
‫תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬מינהל‬
‫התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה על ידי מפעל הפיס בשיתוף‬
‫עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל‪:‬‬
‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו‪-‬יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬
‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬
‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬
‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬
‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪ ,‬דיסלדורף‪,‬‬
‫מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ,‬יוני ‪ ;1999‬סאן‪-‬פרנציסקו‪ ,‬יולי ‪.2000‬‬
‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬
‫רצח פסטיבל פרמה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;1998‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬ספטמבר ‪.1999‬‬
‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬
‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו‪-‬יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬
‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬גרמניה‪ ,‬יולי ‪ ;2000‬פסטיבל‬
‫תיאטרוני אירופה‪-‬בודפשט‪ ,‬נובמבר ‪ ;2000‬ורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2001‬ברלין‪,‬‬
‫נובמבר ‪ ;2001‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪ ;2004‬פסטיבל בייג'ין‪,‬‬
‫אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬פסטיבל‬
‫תיאטרוני אירופה‪-‬צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪-‬רוסיה‪ ,‬אוקטובר ‪.2010‬‬
‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬
‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬
‫בצהרי היום פסטיבל ישראלי בניו‪-‬יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬פסטיבל‬
‫בינלאומי בקייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪,‬‬
‫יוני ‪.2008‬‬
‫המלט פסטיבל שקספיר‪ ,‬גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬פסטיבל שקספיר‪,‬‬
‫בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל שקספיר‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי‪ ,.‬מרץ ‪;2007‬‬
‫קליבלנד פלייהאוס‪-‬קליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ ‪;2009‬‬
‫מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬
‫פלונטר פסטיבל קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי בוויסבאדן‪,‬‬
‫מאי ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי לאמנויות הבמה‪ ,‬סיאול‪ ,‬אוקטובר ‪;2006‬‬
‫הפסטיבל הבילנאומי "סט"‪ ,‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬ברלין‪ ,‬מרץ‬
‫‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2007‬לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2007‬אּולְ ם‪,‬‬
‫אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ברביקן סנטר‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬
‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬
‫אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק‪ ,‬טייפה‪ ,‬אפריל ‪;2008‬‬
‫הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪ ,‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪ ;2008‬פסטיבל‬
‫לדרמה יוונית עתיקה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬
‫הדיבוק הולנד‪ ,‬צכיה‪ ,‬גרמניה‪.2009-2011 ,‬‬
‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬
‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬
‫יעקב משה‬
‫‬
‫מנהל טכני‬
‫יוסי כוכב י‬
‫שמואל פקרמ ן‬
‫מנהלי במ ה‬
‫רונן שלו‬
‫שרלי סב ח‬
‫אילון מעוד ד‬
‫ג'קי חן‬
‫אבי גרינברג‬
‫ששון סגרון‬
‫דרור שאשא‬
‫צוגיסט‪:‬‬
‫‬
‫בועז רותם‬
‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬
‫אלי טמסוט‬
‫דן סיון‬
‫תאורני ם‬
‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו‬
‫אבירם שהינ ו‬
‫שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה‬
‫ולרי רייזס‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫סאונד ‬
‫ישי חממי‬
‫ברוך ביב ס‬
‫אייל רייכשט ט‬
‫אוהד לויטן‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫וידא ו‬
‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת ליאורה ענבר‬
‫שרה כהן‬
‫רותי לוי‬
‫אתי אליאס‬
‫רעיה לידר‬
‫דפנה הנדלי‪-‬יצחקי ציונה זקן‪-‬ברק‬
‫אירנה ויימן‬
‫‬
‫יעוץ משפטי משרד שחל את האזרחי עו"ד עופר שחל‬
‫רו"ח אלכס וטובה הילמן‬
‫רואה חשבון‬
‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬
‫רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג‬
‫מבקר פני ם‬
‫שמרית רון‬
‫‬
‫מנהלת כללית‬
‫יעקב הכהן‬
‫‬
‫ממונה בטיחות‬
‫קרן ליאור‬
‫ליד‬
‫‬
‫מישרד פירסום‬
‫קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית‬
‫עמיתי כבוד‬
‫פנינה ומשה אדרי‬
‫קלרה ועמוס אהרוני‬
‫יעל ורמי אונגר‬
‫ענת ואודי אנג'ל‬
‫דניאלה אפשטיין‬
‫דוריס ומורי ארקין‬
‫דינה אתינגר‬
‫בת שבע ומשה בובליל‬
‫ג'ני וחנינא ברנדס‬
‫ורדה ובועז דותן‬
‫מנהל כללי נעם סמל‬
‫מנהל אמנותי עמרי ניצן‬
‫נשיאת כבוד ראשונה‬
‫לאה רבין ז"ל (‪)2000-1993‬‬
‫יו"ר האגודה ליאורה עופר‬
‫מייסדת ויו"ר בשנים‬
‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬
‫מייסדת ויו"ר האגודה‬
‫הבינלאומית אמינה הריס‬
‫מנהלת האגודה יפה ענתבי‬
‫רכזת האגודה שלומית לשם‬
‫הועד המנהל‬
‫ליאורה עופר‬
‫אתי כספי‬
‫אמינה הריס‬
‫לינדה שטרייט‬
‫תמר רודיך‬
‫עמיתים‬
‫קובי אבן עזרא‬
‫יגאל אהובי‬
‫סימה ואבינועם אופיר‬
‫רות וגדעון אורבך‬
‫מיה אוריון‪-‬פלג‬
‫שרי ותנחום אורן‬
‫ניצה וגדעון אורצקי‬
‫רותי אחיעזר‬
‫שרה אילין‬
‫ברוריה אימבר‬
‫פולט איתן‬
‫א‪ .‬אילן וג‪ .‬בן טל‬
‫שרה אלאלוף‬
‫גליה אלבין‬
‫עפרה ורפי אלול‬
‫איטה אלחנני‬
‫עידית אלקון‬
‫שוש ומאיר אלתר‬
‫אירן אמודאי ואלישע בן צור‬
‫קארין ואורי אנג'ל‬
‫טלי ואבי אנג'ל‬
‫חוה ופסח אנדרמן‬
‫רותי ואברהם אסף‬
‫דרורה וצבי אפרת‬
‫אורית ודוד אפרתי‬
‫יהודית אריאן‪-‬סלע‬
‫רנה וגדעון באום‬
‫ניצה וישראל באומן‬
‫נורית ועמירם בוקשפן‬
‫יעל ואיזי בורוביץ'‬
‫אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי בישראל‬
‫אורלי ונוחי דנקנר‬
‫הילה ואמנון הלפר‬
‫עדנה ויגאל וינשטיין‬
‫מרים ואהרון זיגלמן ‪ -‬ניו־יורק‬
‫אילנה וראובן זכר‬
‫יוסי לנדסמן‬
‫נורית וישה סיטון‬
‫שרה ומיכאל סלע‬
‫ליאורה עופר ואיילון רפאלי‬
‫איה עזריאלנט‬
‫דיים שירלי פורטר‬
‫חמי ולזר פרוכטר‬
‫דליה ואוריאל צבילינגר‬
‫שושנה ודוד רבינוביץ‬
‫תמר רודיך‬
‫יהודית וקובי ריכטר‬
‫לינדה ואלי שטרייט‬
‫סמדר שמחאי‬
‫צבי בורוביץ' ודניאלה לוריא (‪)2‬‬
‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי‬
‫גינה ודני בירן‬
‫רותי ושמואל בר‪-‬אור‬
‫שלי ברגמן‬
‫שרה ברוכין‬
‫תמר ויהורם ברוש‬
‫קוני ודן ברניצקי‬
‫אורנה ודני ברנר‬
‫אילנה ברנר‬
‫מירי ואיתן ברק‬
‫אורנה וחנוך ברקת‬
‫עדנה וארנן גבריאלי‬
‫הלגה גוטסדינר וטדי קוק‬
‫מיר'לה ושמעון גולדברג‬
‫קרן ועזי גוט‬
‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬
‫דניאלה וששי גז‬
‫דוד גיסין‬
‫אלישבע גיבלי‬
‫שרה ומיכה גייגר‬
‫חוה גל‪-‬און‬
‫לאה ויורם גלובוס‬
‫אורסולה ונסים גלעם‬
‫יפית גרינברג‬
‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬
‫פנינה דגן‬
‫מרים דורון‬
‫נאוה ואמנון דיק‬
‫ורד ואברי דרנגנר‬
‫זהבה דנקנר‬
‫דליה הורביץ‬
‫אלי הלפן‬
‫אילנה ויאיר המבורגר‬
‫חנה וגדעון המבורגר‬
‫אורה ואביקם הראל‬
‫אמינה הריס‬
‫טלי ועמוס וולטש‬
‫דרורית ורטהיים‬
‫נילי ואלי זוהר‬
‫אורה ויוסף זרניצקי‬
‫פארה ועופר חודורוב‬
‫אמה ואבי טביסל‬
‫גדעון טהלר‪ -‬טל תעופה‬
‫נירה טולידאנו‬
‫עדנה טוקטלי‬
‫עירונה טייק‬
‫דבי וסנדר טל‬
‫ענת טמיר‬
‫נורית יגלום‬
‫חנה ואלי יונס‬
‫עליזה ואריאל יפו‬
‫הילה ודורון כהן‬
‫פנינית ופיני כהן‬
‫אתי ורם כספי‬
‫זהבה כץ‬
‫ציפה ואריק כרמון‬
‫שוש ואליעזר כרמל‬
‫אתי וחנוך כרמלי‬
‫מרים לאופר‬
‫ענת וסטיב לבנשטיין‬
‫חיה ורובי לדנר‬
‫תקוה וצבי לובצקי‬
‫הילה ואבי לוי‬
‫רחל ויצחק לוי‬
‫עדה ודוד ליבאי‬
‫ליאורה ואלי לנדאו‬
‫ברונו לנדסברג ‪" -‬סנו"‬
‫דיתי ואלכס לנדסברג‬
‫מאי ויובל לנדסברג‬
‫אפרת ומוטי מאיר‬
‫נילי ושי מאייר‬
‫רונית ומיקי מור‬
‫ענת ומוריאל מטלון‬
‫צביה מיתר‬
‫דורית וארז מלצר‬
‫מרגלית וחנן מלצר‬
‫נעמי ומאיר מנדלמן‬
‫דורית ומיכאל מנדלסון‬
‫נורית ויואב מנור‬
‫אורה ואברהם מעוז‬
‫דליה ואייבי נאמן‬
‫שרה ויצחק ניצן‬
‫ורדה וחיים סאמט‬
‫טובה וסמי סגול‬
‫מרשה ומיכאל סגל‬
‫פנינה וגדעון סיטרמן‬
‫תמי ואורי סלונים‬
‫רלי וג'ק סמית‬
‫בתיה ועידן עופר‬
‫גילה עירוני‬
‫איילת ותומר עמיר‬
‫מיכל ודוד פורר‬
‫לילי וראובן פייזר‬
‫זהבה פירון‬
‫שרה ואבנר פלטק‬
‫מייק פלידרבאום‬
‫ורדה וחיים פלמן‬
‫אברהם פרדקין‬
‫בלהה ואיל פרוילינגר‬
‫רוחמה פרוכטר‬
‫סוזי ודן פרופר‬
‫אסנת ויעקב פרי‬
‫שושנה ואריה פרידנבורג‬
‫נורית פרייס‬
‫גיטה וזיגמונד פרייזלר‬
‫אורנה וחיים פרלוק‬
‫ענת ושמואל פרנקל‬
‫שלומית פרנקל‬
‫דליה ויוסי פרשקר‬
‫קרן וגיל פרשקר‬
‫זיוה ואבי פתיר‬
‫שולה ואריק צדר‬
‫תמר צ'ורלי‬
‫ציפי ואפרים קונדה‬
‫נגה קינן ואלי מסר‬
‫יעל ודורי קלגסבלד‬
‫מיקי וד"ר אילן קליין‬
‫ד"ר צ'ינסייה וד"ר דב קליין‬
‫אתי ומיקי קני‬
‫לילך וחיים קפלן‬
‫יהודית ורוני קצין‬
‫אסי קריב‬
‫נילי ושמואל קריב‬
‫הילה ורן רהב‬
‫נלי ויאיר רוטלוי‬
‫אתי וגבי רוטר‬
‫חנה רומן‬
‫נחמה ועופר רונן‬
‫אורית ויאיר רזילי‬
‫אירית ושלומי רייזמן‬
‫מיכל ויובל רכבי (‪)2‬‬
‫פנינה רמון‬
‫שרית ומאיר רסין‬
‫אורית וחיים רסנר‬
‫עירית רפפורט‬
‫חסיה שביט‬
‫ליזיקה ועמי שגיא (‪)2‬‬
‫עמי שגיב‬
‫כנה וזלמן שובל‬
‫תמר שוחט‬
‫אילנה וגדעון שטיאט‬
‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬
‫ישראלה שטיר אינשטיין‬
‫בת שבע שטראוכלר‬
‫שלי ואייל שירן‬
‫הדסה ומאיר שני‬
‫יעל שניידמן ואבי ירון‬
‫רבקה וזאב שניידמן‬
‫רנה שעשוע חסון ואליהו שעשוע‬
‫נעמה ויגאל שפר‬
‫חיה שקד‬
‫שושנה וישעיהו שקד‬
‫פנינה והרצל שקלים‬
‫שושנה שרייבר‬
‫יוכי ואיציק שרם‬
‫עירית ומשה תאומים‬
‫דב תדמור‬
‫חנה וישראל תמרי‬
‫אופטיקנה‬
‫אפ‪.‬אם‪.‬אר‪ .‬מחשבים ותוכנה‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫י‪ .‬גורנציקי ושות'‬
‫ניצן ענבר מהנדסים‬
‫פוטוליין בע"מ‬
‫קרן כהנוף‬
‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬
‫קרן ‪ BMW‬ע"ש מילה ברנר‬
‫ר‪.‬מ‪ .‬רנסנס מנג'מנט ‪ 1993‬בע"מ‬
‫המשכן לאמנויות הבמה‬
‫מועצת המנהלים‬
‫יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלום אלקיים‬
‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלי חשן‬
‫חברי הדירקטוריון‬
‫מיקי ירושלמי‬
‫חביבה אבי‪-‬גיא‬
‫שמואל גפן‬
‫דפנה הראל‬
‫אלי לוי‬
‫משה קורניק‬
‫חנה תמיר‬
‫מיכל וייסברוט‬
‫מנכ"ל‬
‫עו"ד יוחנן דן‬
‫סמנכ"ל‬
‫יואב קרן‬
‫מנהלת לשכה‬
‫הודיה עזר‬
‫מנהל כספים‬
‫רו"ח אורי קופרברג‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד איתן הברמן‬
‫מבקר פנים‬
‫רו"ח משה בקשי‬
‫מנהלת חשבונות‬
‫זהורית אברהם‬
‫מנהל תפעול ואחזקה‬
‫דוד אשכנזי‬
‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair: Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark Bekerman, Wendy and Henry‬‬
‫‪Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl‬‬
‫‪Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould,‬‬
‫‪Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus‬‬
‫‪Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust, Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady‬‬
‫‪Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold‬‬
‫‪Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona‬‬
‫‪Seroussi, Basil Sherman, Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬
03-6060900/960 :‫ קופות‬/ 03-6060950 :‫ פקס‬/ 03-6061900 :‫טל‬
w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‫דואר אלקטרוני‬
‫ נעם סמל‬:‫מנהל כללי‬
‫ עמרי ניצן‬:‫מנהל אמנותי‬
‫מחזאות ישראלית‬
‫אשכבה‬
‫סטמפניו‬
‫הבדלה‬
‫אורזי מזוודות‬
‫ ***** בשיתוף אנסמבל תיאטרון הרצליה‬/‫ **** בשיתוף תיאטרון באר־שבע‬/ ‫ קריית שמונה‬,‫ *** בשיתוף תיאטרון מראה‬/ ‫ ** בשיתוף תיאטרון בית ליסין‬/ ‫* בשיתוף תיאטרון חיפה‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת עדנה מזי"א עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת שמואל הספרי‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫משפחה חמה‬
‫סוף טוב‬
‫מאת ענת גוב‬
‫מאת ענת גוב‬
‫שמו הולך לפניו‬
‫בעל למופת‬
* ‫מאת אפרים קישון‬
]‫מאת יהושע סובול [בהשראת "בעל אידאלי" מאת אוסקר וויילד‬
‫ אלוהים‬,‫אוי‬
‫שיץ‬
‫מאת ענת גוב‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫האריסטוקרטים‬
‫מאת חנוך לוין‬
Krapp's Last Tape Samuel Barclay Beckett
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫הכתובה‬
‫מכולת‬
‫מאת אפרים קישון‬
‫** מאת הלל מיטלפונקט‬
]‫חוטאים [אנסמבל עיתים‬
‫גטו‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫משחקים בחצר האחורית‬
‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬
‫ווייצק‬
‫בית ספר לנשים‬
‫מאת גאורג ביכנר‬
‫מאת מולייר‬
‫משרתם של שני אדונים‬
‫קומדיה של טעויות‬
‫מאת קרלו גולדוני‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫מעגל הגיר הקווקזי‬
‫קברט‬
‫ימי שלישי עם מורי‬
‫**** אסיר בלב העיר‬
‫מאת גו' מסטראוף‬
‫מאת ברטולט ברכט‬
* ‫מאת ג'פרי הטצ'ר ומיטש אלבום‬
‫מאת ניל סיימון‬
‫כנר על הגג‬
‫מנהל הבית‬
‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת הרולד פינטר‬
]‫הטייפ האחרון של קראפ [אנסמבל עיתים‬
Translated by Dori Parnes
Adaptated and Directed by Rina Yerushalmi
with Doron Tavory
Original Music Avi Balleli
Lighting design Avi Yona Bueno (Bambi)
Set and Costumes Yehudit Aharon
Video design Nimrod Zin
Production Manager Erez Hasson
Assitant Director Roi Shulberg, Iyar Volpe
Stage Manager Roi Shulberg
Assistant Costume Designer Ortal Shotland
Sound Consultant Itay Shaked
Technical crew Michael Eliezer, Oren Elimelech
‫כולם היו בני‬
‫מאת סמואל בקט‬
‫* מאת ארתור מילר‬
‫המלט‬
‫פולארד‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫מאת ויקטור גורדון‬
First performance: 26/3/2012
Length: 70 min.
‫בקרוב‬
‫עדלאידע‬
‫מאת שלמה משיח‬
K
rapp, a failed and lonely writer still waiting for
recognition of his literary work, spends his sixtyninth birthday listening to past tape recordings
of himself in preparation for a new recording.
Together with Krapp we pass through fragments
of memories of moments in his life, thoughts, loves, in an
attempt to identify and bridge between all his own characters
at various ages, through confused truths of memory as they
were captured on tape over the years.
Krapp chooses to listen to a recording of himself made
when he was thirty-nine. At that time he stood at the most
significant watershed of his life, in which he experienced a
profound epiphany that led him to a fateful decision: to devote
himself to his tour de force and say farewell to love forever.
he eventually decides to record the past year’s events, but this
evening something goes awry...
This is a journey back in time, the journey of a man seeking
the meaning of his life, when the drama unfolds in his soul,
between who he is in the present and who he was in the past,
between someone who evidently he cannot be in the future.
At a time in which more than ever before, “to live is to
document and be documented,” Krapp could be any one of us.
‫הילכו שניים יחדיו‬
‫ יהושע‬.‫ב‬.‫***** מאת א‬
Rina Yerushalmi Ar tistic Director
Erez Hasson Director General
Noam Semel Director General
Omri Nitzan Ar tistic Director