בכורה עולמית מאת ויקטור גורדון

‫בכורה עולמית‬
‫מאת ויקטור גורדון‬
‫משפט‬
‫פולארד‬
‫מאת ויקטור גורדון‬
‫בשנת ‪ 1985‬נחשף ג'ונתן פולארד‪,‬‬
‫מנתח מודיעין ימי עבור צבא ארצות‬
‫הברית‪ ,‬כמרגל מטעמה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬הוא נידון למאסר עולם‪ ,‬בניגוד‬
‫לעסקת הטיעון עליה חתם עם התביעה‬
‫האמריקנית‪.‬‬
‫מאז שנכלא‪ ,‬לא חדל לטעון כי ההליך‬
‫המשפטי שהוביל למאסרו הינו נפשע‬
‫ומנוגד לחוקת ארה"ב‪ .‬כל בקשותיו‬
‫למשפט חוזר נדחו על הסף‪.‬‬
‫כשהוא ספון בתאו‪ ,‬לאחר עשרים וחמש‬
‫שנות מאסר‪ ,‬מבקש פולארד‪ ,‬לערוך‬
‫בעצמו את מה שלא זכה לו עד כה‪:‬‬
‫משפט־צדק‪.‬‬
‫שלב אחרי שלב הוא מריץ במוחו הקודח‬
‫את פרשת חייו‪ ,‬כמבקש להשליט בה‬
‫סדר‪ ,‬לאתר היגיון פנימי ולשכנע בצדקתו‪.‬‬
‫לראשונה‪ ,‬נשמעת כאן גרסתו‪-‬שלו‬
‫לאירועים‪ ,‬שהרכיבו את מה שהוגדר‬
‫כ"אחד ממעשי הבגידה החמורים ביותר‬
‫בהיסטוריה"‪.‬‬
‫הצגת יחיד חדשה‬
‫בביצועו של רמי ברוך‬
‫נוסח עברי‬
‫שיר פרייבך‬
‫בימוי‬
‫רועי הורוביץ‬
‫מוסיקה‬
‫דניאל סלומון‬
‫עיצוב‬
‫אינגה ברבה‬
‫פאות ואיפור‬
‫טניה רוזנשטיין‬
‫נטשה אוסמולובסקי‬
‫שחקנים מוקלטים‬
‫יוסי גרבר‪ ,‬עודד לאופולד‪,‬‬
‫פיני מיטלמן‪ ,‬עומר עציון‬
‫אבי גולומב‪ ,‬נועה שכטר‬
‫עוזרת לבמאי‬
‫נועה שכטר‬
‫מנהלת הצגה‬
‫נילי בארי‬
‫מנהל במה‬
‫איתן דאלי‬
‫תאורן‬
‫שמואל אטמזגי‬
‫תפעול סאונד‬
‫נתלי דסאו‬
‫עורכת התוכניה‬
‫רבקה משולח‬
‫מעצב התוכניה‬
‫איתמר וכסלר‬
‫צילומים‬
‫ז'ראר אלון‬
‫אילן ספירא‬
‫עיצוב שער התוכניה‬
‫ליד ‪LEAD /‬‬
‫הצגה ראשונה‪ ,21/4/2011 :‬בתיאטרון‬
‫הערבי‪-‬עברי‪ ,‬יפו‪ ,‬במסגרת פסטיבל תיאטרונטו‪.‬‬
‫הצגה ראשונה בתיאטרון הקאמרי‪10/5/2011 :‬‬
‫משך ההצגה‪ :‬שעה ועשר דקות‪.‬‬
‫"‬
‫רק מעטים‪ ,‬אני חושב‪' ,‬בוחרים' להיות‬
‫מרגלים – כמו שבוחרים להיות כבאים‪,‬‬
‫שרברבים או ברוקרים – זאת לא בחירה‬
‫שהייתי ממליץ עליה – זאת קריירה גרועה במיוחד –‬
‫אפשר לעשות בחירות הרבה יותר מוצלחות ממנה‪.‬‬
‫אבל הבחירה שלי הייתה בהחלט מודעת – עם כוונה‪.‬‬
‫היא הגיעה אחרי סדרה של אירועים‪ ,‬שהכריחו‬
‫אותי להתעמת עם סולם הערכים שלי‪ ,‬האידיאלים –‬
‫האמיתות‪ .‬יצאתי למסלול של גילוי עצמי – ולמרות‬
‫שהתוצאות במקרה שלי היו קטסטרופאליות‪ ,‬אף‬
‫פעם לא היה לי ספק‪ ,‬לא אז – לא עכשיו‪ ...‬שנאתי‬
‫אנטישמיות – לא יותר‪ ,‬לא פחות‪ .‬לפעולות שלי‬
‫היה מניע אחד בלבד – דאגה לשלומה‪ ,‬לקיומה של‬
‫מדינת ישראל – של אחיי היהודים‪ .‬שום דבר – שום‬
‫דבר אחר לא היה חשוב‪ ...‬מעולם לא רציתי‬
‫כסף – מעולם לא ביקשתי שום‪ ...‬כן – לקחתי‪,‬‬
‫כבודו‪ .‬כי הם התעקשו‪ .‬לא משכנע? אולי – אבל‬
‫זאת האמת‪ .‬זה נכפה עלינו‪ .‬אלפיים דולר לחודש –‬
‫סכום מגוחך – להוצאות‪ .‬מי מוכר את הנשמה שלו‬
‫בשביל אלפיים דולר?!‬
‫כבודו‪ ...‬אני היום בן ‪ .55‬הבטתי בקירות של‬
‫תאי מאסר שונים במשך ‪ 25‬שנים‪ .‬ספרתי כל‬
‫מה שאפשר לספור‪ ,‬מדדתי במחשבה שלי‪ ,‬שוב‬
‫ושוב‪ ,‬את האורך של דלת התא‪ ,‬את המפתח‪,‬‬
‫את המימדים של הדרגש שלי‪ ,‬האסלה‪ ,‬הארונית‪.‬‬
‫אני חי בתוך קופסה שמיועדת לפושעים האיומים‬
‫ביותר – כאלה עם נטיות פתולוגיות‪ ,‬עם מוחות‬
‫פסיכופטיים שגובלים בטירוף – כאלה המהווים‬
‫סכנה לחברה שבה הם חיים‪ .‬אני לא מאמין שאני‬
‫כזה‪ .‬עשיתי מעשה לא נכון ופרעתי את החוב‬
‫שלי‪ .‬מה שגיליתי לישראל כבר מזמן לא רלוונטי‬
‫לביטחון האומה‪ .‬הכל ישן ולא רלוונטי‪ .‬אני מבקש‬
‫לחיות את שארית ימי במולדתי‪ ,‬ישראל‪ ,‬שמנהיגיה‬
‫התייחסו אלי בכזאת אדישות‪ .‬אין בי שום איבה‪.‬‬
‫כל רצוני הוא לחזור סוף סוף הביתה " ‪.‬‬
‫‪ . . . . .‬מתוך המחזה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪3‬‬
‫פולארד‬
‫אסיר מס' ‪09185-016‬‬
‫ל‬
‫לפני עשרים וחמש שנה‬
‫נמלט הסוכן הישראלי‬
‫ג'ונתן פולארד מאנשי‬
‫האף‪.‬בי‪.‬איי אל‬
‫פני ‪ 25‬שנה התפוצצה אחת מפרשיות הריגול שגרמו נזקים קשים ביחסים בין ישראל לידידתה‬
‫הטובה והחשובה ביותר – ארצות הברית‪ .‬ב‪ 21-‬בנובמבר ‪ 1985‬עצרו סוכני הבולשת הפדרלית (אף‪.‬‬
‫בי‪.‬איי) מחוץ למתחם שגרירות ישראל בוושינגטון את ג'ונתן פולארד בן ה‪ ,32-‬בחשד לריגול נגד ארצות‬
‫הברית תמורת מיליוני דולרים‪.‬‬
‫בספר שכתב רונלד אוליב‪ ,‬לשעבר חוקר פלילי בצי‪ ,‬הוא מציין כי החשד נגד פולארד התעורר באקראי וכי‬
‫גם כשנמצאו בביתו מסמכים מסווגים‪ ,‬נטו החוקרים ליחס זאת להיותו אדם מפוזר ששכח להחזיר אותם‬
‫למקום עבודתו‪ .‬אלא שאז החלה שרשרת של אירועים מקריים שהביאו ללכידתו‪ ...‬אביה של שכנתם של בני‬
‫הזוג פולארד‪ ,‬שממנה ביקשה אן פולארד להחביא בביתה מזוודה שהכילה ראיות‪ ,‬היה קצין בצי – והוא דיווח על‬
‫כך למפקדיו‪ .‬במצלמות האבטחה שהוצבו במקום שירותו בצי נראה פולארד בברור נוטל מסמכים מסווגים ויוצא‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן פשטו סוכני הבולשת על ביתם של ג'ונתן ואן פולארד בפרוורי וושינגטון‪ .‬כשהבחינו‬
‫בני הזוג בסוכנים הבאים הם נמלטו במהירות לכיוון השגרירות הישראלית בוושינגטון במכונית המוסטאנג‬
‫המשפחתית‪ ,‬כשהסוכנים בעקבותיהם‪ .‬הם הספיקו לקחת עמם מסמכים אישיים ואת החתול דאסטי‪,‬‬
‫בתקווה שיצטרף אליהם בחיים החדשים שהם מתכוונים להתחיל בישראל‪ .‬כשהגיעו לשגרירות הבחינו כי‬
‫השער נפתח כדי לאפשר למכונית אחרת לצאת ומיהרו לתוך חצר המתחם‪...‬‬
‫ואז הסתבכו העניינים‪ :‬לאחר התייעצות מהירה שנערכה בשגרירות‪ ,‬הורו אנשי ההבטחה לג'ונתן ואן‬
‫פולארד לעזוב מיד את המקום‪ .‬תחינותיהם של בני הזוג לא הועילו‪" .‬אנחנו יהודים"‪ ,‬זעק פולארד‪" ,‬אנחנו‬
‫זכאים להיכנס לישראל על פי חוק השבות‪ ,‬אנחנו רוצים מקלט בשגרירות"‪ .‬לשווא‪.‬‬
‫שערי השגרירות נסגרו מאחוריהם ומכונית המוסטאנג יצאה בנסיעה איטית לרחוב‪ ,‬שם המתינו עשרות‬
‫סוכנים‪ .‬הם הקריאו לפולארד ההמום את זכויותיו‪ ,‬כבלו אותו באזיקים ולקחו אותו לחקירה‪ .‬לרעייתו אן‬
‫אפשרו לשוב הביתה עם החתול דאסטי‪ ,‬ולמחרת נעצרה אף היא‪ .‬שעות אחדות לאחר מכן הובא פולארד‬
‫אל בית המשפט המחוזי בוושינגטון‪ ,‬שם הואשם במסירת סודות ביטחוניים רגישים "לידי ממשלה זרה"‪.‬‬
‫סוכני הבולשת ציינו כי מדובר בישראל‪...‬‬
‫פולארד הועמד לדין ובעסקת טיעון הודה והורשע בריגול בלבד‪ .‬התביעה ביקשה ‪ 20‬שנות מאסר‪ .‬ימים אחדים‬
‫לפני גזר הדין העביר שר ההגנה‪ ,‬קספר ויינברגר‪ ,‬מזכר בן ‪ 46‬עמודים לידי השופט הפדרלי‪ .‬במזכר החסוי‪ ,‬שלא‬
‫הוצג מעולם לציבור‪ ,‬פורטו הנזקים הכבדים שגרם פולארד לביטחון ארה"ב והובעה דרישה להחמיר בעונשו‪.‬‬
‫בית המשפט‪ ,‬שאינו מחוייב להסכם הטיעון‪ ,‬גזר עליו מאסר עולם‪ .‬על אשתו אן נגזרו חמש שנים‪ .‬פולארד הגיש‬
‫ערעור לבית המשפט העליון‪ ,‬אך ערעורו נדחה בנימוקים טכניים משום שלא הוגש במועד הקבוע על ידי החוק‪.‬‬
‫פולארד התגרש מרעייתו אן זמן קצר לאחר שחרורה מהכלא‪ ,‬חזר בתשובה ונישא לקנדית ששינתה את‬
‫שמה לאסתר‪ .‬ישראל התכחשה לו במשך שנים ורק בשנת ‪ ,1998‬לאחר פניות שלו לבג"ץ‪ ,‬הכירה בו כמרגל‬
‫מטעמה ואף הנפיקה עבורו דרכון ישראלי‪.‬‬
‫במשך כל השנים נערכו הפגנות רבות בישראל ובארצות הברית‪ ,‬שבהן דרשו המפגינים לשחררו מהכלא‪,‬‬
‫ובימים אלה מתנהל קמפיין שמטרתו להביא את ממשלת ישראל ללחוץ על ארצות הברית להוציאו לחופשי‪,‬‬
‫כי ‪ 25‬שנה על העבירות שביצע פולארד זה הרבה יותר מדי‪ ,‬בכל קנה מידה‪■ .‬‬
‫שגרירות ישראל בוושינגטון‪ ,‬משם נזרק לידי הסוכנים שהמתינו בחוץ‪.‬‬
‫הוא נדון למאסר עולם ומאז נאבק על חירותו‪ .‬במשך שנים ישראל‬
‫התנערה ממנו והממשל סרב לחון אותו‪ .‬נשיאים וראשי ממשלה הלכו‬
‫ובאו‪ ,‬חצי יובל חלף והוא עוד שם‪.‬‬
‫ג'ונתן פולארד פוגש את אביאם סלע בתחילת ‪ 1984‬סיפר‬
‫סטיבן א‪ .‬שטרן‪ ,‬ידיד של משפחת פולארד‪ ,‬על הרצאה מרתקת ששמע מפיו של‬
‫איש חיל האוויר הישראלי‪ ,‬אלוף מישנה אביאם סלע‪ ,‬טייס קרבי‪ ,‬קשוח ומבריק‪,‬‬
‫מרצה קבוע עבור הבונדס‪.‬‬
‫ג'ונתן‪ ,‬שישראל עניינה אותו מגיל צעיר‪ ,‬אמר לשטרן שהוא להוט לפגוש את סלע‬
‫וכי הוא מוכן לבוא לניו יורק למטרה זו‪ .‬סקרנותו של הטייס התעוררה‪ .‬סלע החליט‬
‫לפעול בצינורות המקובלים‪ .‬הישראלים נקטו צעדי זהירות קפדניים‪ .‬סריקה של‬
‫תיקי המוסד גילתה שב‪ 1982-‬העביר פולארד בחשאי מידע לישראל‪ ,‬שהיה אמנם‬
‫מותר להעברה‪ ,‬אך לא הועבר‪ ,‬לדעתו של פולארד‪ ,‬משום שהקצינים האמריקאים‬
‫הם אנטי ישראלים‪ ,‬אם לא אנטישמים‪ .‬במוסד הוחלט כי אין עניין להיפגש עם‬
‫פולארד‪ ,‬מפני שהמוסד נמנע מלנהל כל פעילות חשאית נגד ארה"ב‪ ,‬כעקרון מדיני‬
‫מקודש‪ .‬אולם ללק"ם‪ ,‬הלשכה לקשרי מדע‪ ,‬לא היו מגבלות בתחום זה‪ .‬ראש‬
‫הלק"ם‪ ,‬רפאל איתן‪ ,‬החליט שכדאי לבדוק למה בעצם מתכוון פולארד‪.‬‬
‫אחרי שקיבל אישור בכתב ממפקדיו‪ ,‬ביקש אביאם סלע משטרן להודיע לפולארד‬
‫שניתן לקבוע פגישה בוושינגטון‪ .‬פולארד היה נרגש מאד‪ .‬אחרי שנים של היסוסים‬
‫ודחייה הוא חש שהוא עומד להגשים את חלום חייו‪ .‬במהלך הפגישה הראשונה‬
‫נוצרה בין פולארד לסלע כימיה טובה מאד‪ .‬פולארד חיבב מיד את הטייס‪ .‬הוא‬
‫הודיע לסלע כי הוא רוצה לעבוד כסוכן עבור ממשלת ישראל‪" .‬אין לכם מושג‬
‫איזו כמות של מידע חיוני מונעת ארה"ב מישראל"‪ .‬הוא אמר שהוא רוצה לספק‬
‫מסמכים מסווגים ומיד‪ .‬סלע חשש שאולי טמנו לו מלכודת‪ ,‬שאולי פולארד מקליט‬
‫אותו‪ ,‬אבל בטחונו בפולארד הלך וגבר‪ .‬שני הצדדים הסכימו במפורש שפולארד‬
‫לעולם לא יתבקש לספק חומר שיעמיד בספק את נאמנותו לארה"ב‪.‬‬
‫הישראלים עמדו על כך שהמרגל העתידי יקבל כסף‪ ,‬כדי שיהיה בסיכון תמידי ולא‬
‫יוכל לפרוש לעולם‪ .‬אבל פולארד הבהיר כי לא הסתכן בריגול למען הכסף ‪" -‬לא‬
‫תכננתי שאקבל תשלום עבור עזרתי" ‪ -‬אבל סלע הבהיר לו שרפי איתן נחוש‬
‫בדעתו למצוא דרך לגמול לו על מאמציו‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1985-1984‬העביר פולארד מאות אלפי מסמכי מודיעין סודיים לידי‬
‫סלע ולידי הנספח המדעי יוסף יגורי‪■ .‬‬
‫מתוך הספר "אזור השקרים" של וולף בליצר‪ ,‬הוצאת "ידיעות אחרונות"‪.‬‬
‫מתוך הכתבה של אריק בנדר‪" ,‬מעריב"‪21.11.2010 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ג'ונתן פולארד נולד ב‪ 7-‬באוגוסט ‪1954‬‬
‫כילדם השלישי של מילדרד וד"ר מוריס פולארד‪,‬‬
‫מיקרוביולוג מפורסם‪ .‬בחיק המשפחה נהנה ג'ונתן‬
‫מכל היתרונות שיכלו הוריו להעניק לו‪ ,‬יתרונות‬
‫גנטיים וחברתיים כאחד‪ .‬הוא ניחן בשכל חריף‬
‫ובכישרון מוסיקלי‪ ,‬אם גם במבנה גוף עדין למדי‪.‬‬
‫האווירה הכללית בטקסס לא היתה אוהדת במיוחד‬
‫לגבי בנים שאוהבים לקרוא ולהקשיב למוסיקה‪,‬‬
‫בעיקר אם הם קטני גוף‪ ,‬שקטים ויהודים‪ .‬ג'ונתן‬
‫היה הטיפוס שכל בריוני הכתה נטפלו אליו‪.‬‬
‫כשהילד היה בן ‪ 9‬הצטרף אביו לאוניברסיטת‬
‫נוטרדאם בסאות'בנד‪ ,‬אינדיאנה‪ .‬הילד קיווה‬
‫להימלט מקשיחותה של החברה הטקסאנית אך‬
‫המשפחה הגיעה לאינדיאנה בתקופה של שפל‬
‫כלכלי חמור‪ ,‬והיהודים היו שעיר לעזאזל‪ .‬כדי‬
‫להתגונן מפני הסביבה העוינת עבר ג'ונתן ללמוד‬
‫בבית ספר עברי‪ .‬הוא הצטיין בלימודים ובנגינה‬
‫בצ'לו‪.‬‬
‫משפחת פולארד הייתה דתית‪ ,‬חדורת הכרה‬
‫בשורשיה היהודיים ותומכת נלהבת של מדינה‬
‫ישראל‪.‬‬
‫שבעים וחמישה אנשים מבני משפחתו של ד"ר‬
‫פולארד נספו בשואה‪ .‬כשהיה ג'ונתן בראשית‬
‫שנות העשרה שלו לקח אותו אביו לביקור במחנות‬
‫ההשמדה‪ .‬הסיסמה "לעולם לא עוד" הייתה לגביו‬
‫הרבה יותר מאשר מילים בעלמא‪.‬‬
‫כשלמד לתואר ראשון באוניברסיטת סטנפורד היה‬
‫ג'ונתן סטודנט מבריק‪ .‬כשלמד לתואר שני‪ ,‬שם‬
‫את הדגש על לימודי אסטרטגיה צבאית‪ .‬עוד לפני‬
‫שהגיש את התזה לקבלת התואר‪ ,‬פנו אליו משירות‬
‫המודיעין של ארה"ב בהצעת עבודה‪ .‬הוא נענה‬
‫להצעה ועבר לוושינגטון‪ .‬כתחקירן אזרחי במודיעין‬
‫של הצי האמריקאי מצא לו ג'ונתן אפשרות לרכישת‬
‫מידע רב‪ ,‬ואף ניתנה לו הזדמנות לנצל את הידע‬
‫הרב־תחומי שלו‪ .‬הממונים עליו הטילו עליו לנתח‬
‫נושאים מורכבים ומשימות אופרטיביות‪ ,‬תופעה‬
‫נדירה לגבי אנליטיקאי בשרות המודיעין‪ .‬הוא זכה‬
‫לשני מכתבי הוקרה מן הממונים עליו ולציון מיוחד‬
‫לשבח משר הימיה‪■ .‬‬
‫מתוך הספר "פולארד – סיפורו של מרגל" מאת‬
‫ברנרד ר‪ .‬הנדרסון‪ ,‬הוצאת צ'ריקובר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫יהונתן ואסתר פולארד‬
‫יהונתן פולארד למרות שבעת פעולתו‬
‫כסוכן החזיק פולארד בדרכון ישראלי‪ ,‬נמנעה‬
‫בתחילה מדינת ישראל לא רק מלהכיר בו באופן‬
‫רשמי כסוכן אלא אף מלהעניק לו את ההכרה‬
‫הבסיסית כאזרח‪ ,‬זאת‪ ‬למרות שלו היה בידו‬
‫להשתחרר מהכלא ולעלות לארץ‪ ,‬היתה ניתנת‬
‫לו האזרחות באופן מידי‪ ,‬מתוקף חוק השבות‪.‬‬
‫רק באמצע שנות ה‪ ,90-‬בעקבות עתירה שעמדה‬
‫להתקבל בבג"צ‪ ,‬נעתרה ממשלת ישראל לפנייתו‬
‫והעניקה לו אזרחות ישראלית‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ב‪,1998-‬‬
‫זכה פולארד סוף סוף להכרה‪ -‬הרשמית כסוכן‪,‬‬
‫נצחון שגם הוא הושג רק בעקבות עתירה לבג"צ‪.‬‬
‫שמו של פולארד כפי שהוא מופיע על תעודת הזהות‬
‫הישראלית שיקבל הינו "יונתן" אך במהלך השנים‬
‫ועל פי עצת הרב הראשי לישראל מרדכי אליהו‪ ,‬הוא‬
‫הוסיף לשמו את האות "הא" וכיום הוא ומשפחתו‬
‫מקפידים להשתמש בשם "יהונתן"‪.‬‬
‫בתקופה האחרונה החלו להישמע בארה"ב קולות‬
‫הולכים וגוברים הקוראים לשחרורו של פולארד‪.‬‬
‫רבים‪ .‬בין הקוראים לשחרורו של פולארד ניתן‬
‫למצוא כיום בכירי ממשל‪ ,‬בטחון ומשפט‪ ,‬וגם רבים‬
‫מאלו שבעבר התנגדו ואף פעלו למניעת שחרורו‪,‬‬
‫וכן בכירים שהיו מעורבים באופן אישי בחקירת‬
‫הפרשה ומכירים באופן אישי את החומר המסווג‬
‫הנוגע לנושא‪.‬‬
‫התמיכה הגורפת בשחרורו של פולארד מתבססת על‬
‫חוסר הפרופורציה בין עונשו של פולארד לענשו של‬
‫כל אדם אחר שביצע עבירה של ריגול עבור מדינה‬
‫ידידותית לארה"ב‪ .‬יתירה מזאת‪ ,‬במהלך השנים‬
‫אף התברר כי ההחמרה בעונשו של פולארד נבעה‬
‫מאשמות שווא שהתבררו כחסרות בסיס‪ ,‬עובדה‬
‫שחשיפתה הביאה רבים להצטרף לקריאה לשחרורו‪.‬‬
‫בין הבכירים שקראו לשחרורו של פולארד ניתן‬
‫למצוא את סגן הנשיא לשעבר דן קוויל‪ ,‬מזכירי‬
‫המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ‪ ,‬ראש‬
‫ה‪ CIA-‬לשעבר ג'יימס וולסי ועוד רבים אחרים‬
‫שפנו לנשיא אובמה בקריאה לקציבת עונשו‪ .‬בכירי‬
‫משפט‪ ,‬כמו למשל היועץ המשפטי של הבית הלבן‬
‫לשעבר‪ ,‬ברנרד נוסבאום‪ ,‬אף קבעו מפורשות כי‬
‫"המנעות משחרור פולארד כעת לא תשרת את‬
‫הצדק‪ ,‬יתירה מזו‪ ,‬הדבר יהווה עוול משווע"‪■ .‬‬
‫‪7‬‬
‫לכבוד נשיא ארה"ב ברק אובמה‬
‫העברה ידנית‪ ,‬אפריל ‪2011‬‬
‫כבוד הנשיא אובמה‪,‬‬
‫‪ ...‬אני מקווה שמכתב זה יגיע אליך באופן אישי‪ .‬אני כותב על מנת להתחנן בפניך‪,‬‬
‫כבוד הנשיא‪ ,‬לנוכח אין־ספור קריאותיהם של בכירים אמריקנים שפנו אליך בבקשה‬
‫לקצוב את עונשי לזמן שריציתי עד כה‪ ,‬וכן לאור פנייתו הרשמית של ראש הממשלה‬
‫נתניהו – אנא ממך‪ ,‬שלח אותי הביתה לישראל כבר כעת‪ ,‬על מנת שאוכל להספיק‬
‫ולחגוג את חג הפסח כבן חורין לראשונה מזה ‪ 26‬שנים‪.‬‬
‫לאחר שריציתי למעלה מרבע מאה בבתי הכלא מהקשים ביותר במערכת הענישה‬
‫של אמריקה‪ ,‬יש והיה לי זמן רב לחשוב ולהתחרט‪ .‬כפי שכבודו וודאי יודע‪ ,‬הבעתי‬
‫חרטה באופן פומבי ובאופן אישי באין־ספור הזדמנויות‪ .‬אנא‪ ,‬הרשה לי לנצל‬
‫הזדמנות זו על מנת לעשות זאת שוב ולהצהיר באופן חד משמעי שאני מצטער באופן‬
‫האמיתי והרציני ביותר על העבירה שביצעתי‪ ,‬כשהעברתי מידע מסווג לישראל‪.‬‬
‫פעולותיי היו שגויות ואני מתחרט מעומק ליבי על כך שלא מצאתי את הדרך החוקית‬
‫לפעול בה‪ ,‬לאור דאגתי לישראל‪ ...‬ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התנצל גם הוא‬
‫על הפעלתי והביע חרטה בשם מדינת ישראל‪ .‬אני שמח מאוד על כך שמדינת ישראל‬
‫ביצעה צעד חשוב זה‪ ,‬על מנת לוודא ולהבטיח לארה"ב שפעולות מסוג זה לא יחזרו‬
‫על עצמן לעולם‪.‬‬
‫נושא משותף המוזכר בפניותיהם של כל המנהיגים האמריקניים הבולטים הוא חוסר‬
‫הפרופורציה של העונש שלי‪ ...‬אמנם הייתי ראוי לעונש על מעשי אך העונש שהוטל‬
‫עלי הינו חסר פרופורציה ביחס לעבירה שבצעתי‪ ,‬והוא ארוך בהרבה מהעונש שריצו‬
‫אחרים שהורשעו בעבירות דומות‪.‬‬
‫כבוד הנשיא‪ ,‬אני מקווה שפנייתי האישית תיגע לליבך ותביא לתגובה של חמלה‬
‫והומניטריות כלפי בקשתי להישלח הביתה‪ ,‬לישראל לחג הפסח‪ ,‬חג החירות‪.‬‬
‫אשתי המסורה‪ ,‬אסתר‪ ,‬עושה בנאמנות כל מה שביכולתה על מנת לקדם את שחרורי‪.‬‬
‫היא הובילה את המאבק למעני במשך שני עשורים‪ ,‬הקדישה לכך את חייה‪ ,‬ובמהלך‬
‫השנים אף הקריבה את בריאותה‪ ...‬כבוד הנשיא‪ ,‬לא פחות משאני מבקש למעני‪,‬‬
‫אני מתחנן בפניך לשלוח אותי הביתה‪ ,‬לחג השמח הראשון שהיה אי פעם לשנינו‪.‬‬
‫כבוד הנשיא‪ ,‬לאחר למעלה מרבע מאה בכלא‪ ,‬שבע שנים בבידוד ורוב הזמן בתנאים‬
‫קשים ביותר‪ ,‬מצבי הבריאותי החמיר והדרדר‪ .‬אני זקוק באופן דחוף לטיפול והשגחה‬
‫רפואית‪ .‬לאור הנסיבות הרפואיות והמשפחתיות‪ ,‬ולנוכח עמדתם של בכירים‬
‫אמריקנים רבים‪ ,‬אני מתחנן בפניך לקצוב את עונשי לתקופה של למעלה מ‪25-‬‬
‫שנים‪ ,‬שאותה כבר ריציתי‪...‬‬
‫בהערכה רבה‪,‬‬
‫ג'ונתן פולארד‬
‫מרגל ציוני ‪ /‬ג'ונתן פולארד‬
‫ב‬
‫זכרוני הייתה ישראל מאז ומתמיד גורם בולט‪ ,‬הן מבחינה דתית והן כמקור‬
‫לחוסן רגשי‪ .‬הדגל הראשון אותו יכולתי לזהות בילדותי היה דגל ישראל‪ .‬כל‬
‫מי שכיבדתי בנעורי נהג לומר כי ליהודים אמריקנים חובה מיוחדת לעזור לישראל‪,‬‬
‫מאחר שישראל היא תעודת הביטוח היחידה שלנו כנגד השואה‪.‬‬
‫חרף העובדה שהדאגה העמוקה לישראל בקרב יהודי אמריקה באה לידי ביטוי‬
‫באמצעות מנגנונים חוקיים כמו גיוס תרומות‪ ,‬פעילות למען עלייה‪ ,‬השתתפות‬
‫במאמצי השדולה הפוליטית בוושינגטון‪ ,‬הייתה קיימת מודעות לעובדה כי ציוני עשוי‬
‫למצוא את עצמו במצב בו יצפו ממנו למשהו‬
‫פחות גלוי‪ ,‬למשהו בעל אופי חסוי‪ .‬אולם‬
‫יהודים אמריקנים מעולם לא נדרשו לבגוד‬
‫בארה"ב או לעשות משהו שיפגע בארץ זו‪.‬‬
‫כל ציוני אחראי נהג לשוב ולהדגיש כי בלי‬
‫ארה"ב בטוחה מבחינה דמוקרטית ובעלת‬
‫עליונות מבחינה גיאופוליטית‪ ,‬תחדל ישראל‬
‫להתקיים‪ .‬ציונות – עד כמה שהדבר נגע‬
‫לי‪ ,‬לא הייתה דבר המחייב בחירה בין שתי‬
‫הארצות‪ .‬היה נדמה כי ציוני אמריקני יכול‬
‫להתקיים גם במסגרת שתי הלאומיות‪ ,‬בלי‬
‫להיתקל בבעיה מוסרית או מקצועית‪ .‬הייתי‬
‫נכון לשרת את ארה"ב נאמנה ואחר כך‬
‫– לאחר שאתרום משהו לביטחון הלאומי –‬
‫לעזוב ולנסוע לישראל‪.‬‬
‫חרף הדעה המקובלת‪ ,‬האומרת כי ארה"ב‬
‫מספקת לישראל "את הכל"‪ ,‬נוכחתי לדעת‬
‫כי לגבי חילופי מידע מודיעיני של הצי‪ ,‬אין‬
‫נוהגים ביושר‪ ...‬ראיתי את הסכנות האורבות‬
‫לקיומה של ישראל ובהדרגה בשלה בי‬
‫ההחלטה לעשות משהו‪ .‬מראשית הפרשה מעולם לא התכוונתי או הסכמתי לרגל נגד‬
‫ארה"ב‪ .‬תוכניתי הייתה לספק מידע שיאפשר לישראל למנוע את החזרה אל מצבי‬
‫מלחמת יום כיפור‪ .‬הייתי מופתע למדי מהעובדה כי הישראלים היו זקוקים לעזרה‬
‫כל כך רבה בתחום המודיעיני‪ .‬כל מה שהראיתי להם הפעיל אצלם פעמוני אזעקה‬
‫ובעיקר – המידע על התקדמות הלוחמה הכימית והגרעינית בעולם הערבי‪ .‬במחשבה‬
‫שלאחר מעשה היה עלי להגר – או להצטרף לצוות ניתוח של מכון פרו‪-‬ישראלי – ולא‬
‫לפעול בצורה המהווה בגידה באמון שנתנו בי‪.‬‬
‫נחמתי היחידה היא שמעולם לא עלה בדעתי לעשות ולו צעד אחד שיפגע בביטחונה‬
‫של ארה"ב‪ ,‬למרות חוסר היושר הברור שלי‪ ,‬אינני אשם בחוסר נאמנות‪■ .‬‬
‫תמצית הדברים שכתב ג'ונתן פולארד בכלא צוטטה מתוך כתבתו של אמיר אורן‬
‫בעיתון "דבר"‪13.3.1987 ,‬‬
‫‪8‬‬
‫הביקור אצל יהונתן פולארד בכלא‬
‫ח‬
‫זרנו מהביקור אצל יהונתן פולארד בכלא באטנר שבצפון קרוליינה‪ .‬מאז שנחתנו בארץ‪ ,‬ניסינו‬
‫כמה פעמים לכתוב משהו בניסיון להעביר לאחרים משהו מחוויית המפגש הזה‪ .‬ניסינו‪ ,‬ובכל‬
‫פעם שהתחלנו לכתוב הרגשנו ש'זה לא זה‪'...‬‬
‫יהונתן כלוא כבר כמעט ‪ 26‬שנה‪ ,‬מתוך מאסר עולם בלתי קצוב שהוטל עליו‪ ,‬בשל פעילותו בשליחות‬
‫מדינת ישראל ולמען בטחונה‪ .‬ייתכן שגם אנחנו חיים היום הודות למידע הביטחוני הקריטי שיהונתן‬
‫העביר לנו‪ ,‬מידע שארה"ב הסתירה מישראל בניגוד להסכמים‪ .‬יהונתן חולה‪ ,‬הוא סובל ממחלות רבות‪,‬‬
‫כאבים עזים ובעיות רפואיות שאינן זוכות ולו לטיפול מינימאלי‪.‬‬
‫את תאו‪ ,‬שרוחבו בקושי מאפשר לפרוש את הידיים‪ ,‬הוא נאלץ לחלוק בכל פעם עם פושע אחר ‪ -‬רוצח‪,‬‬
‫סוחר סמים או פדופיל‪ .‬לאחר שנים ספורות ה"שכן" התורן משתחרר – ויהונתן ממשיך להינמק שם‪,‬‬
‫למרות שכיום כבר ברור לחלוטין שחומרת עונשו חסר הפרופורציה נבעה מאשמות־שווא שהוכחו‬
‫כחסרות בסיס‪.‬‬
‫כשאתה פוגש אדם שיש לו כל הסיבות המוצדקות להתמלא בכעס ובמרירות ולאבד כל רצון לחיות –‬
‫אתה לא מצפה לפגוש את יהונתן כפי שפגשנו אותו‪ .‬גם עכשיו אנו עדיין לא מסוגלים להבין ולהסביר‪...‬‬
‫איך אפשר לתאר את חירות הרוח הזאת‪ ,‬את האמונה ואת התקווה‪ ,‬את היכולת להיות אדם מלא אור‬
‫גם בתוך כל החושך הזה‪ .‬להיות‪ ,‬למרות הכל‪ ,‬אדם כל כך מלא אהבה‪ .‬אי אפשר לתאר את אהבתו‬
‫האינסופית לאשתו אסתר‪ ,‬המוסרת את נפשה למענו ושהיא כל עולמו‪.‬‬
‫אפילו ניק‪ ,‬עובד רשות בתי הסוהר שאחראי להקשיב לנאמר בכל ביקור אצל יהונתן‪ ,‬אמר לנו שברור‬
‫לו שאלמלא אסתר‪ ,‬יהונתן היה מת כבר מזמן‪" .‬היא האוויר שלו‪ ,‬הדם בוורידים שלו"‪ .‬גם בתוך הבור‪,‬‬
‫אחרי ‪ 25‬שנה‪ ,‬פגשנו אדם שכמעט לרגע לא מדבר על עצמו‪ .‬גורל העם היהודי ומדינת ישראל טורדים‬
‫את מנוחתו יותר מכל דבר אחר‪.‬‬
‫אנו לא מסוגלים עדיין לכתוב על הפגישה עצמה‪ ,‬טרם מצאנו את הדרך לעשות זאת באופן שיבטא‬
‫כראוי את הדמות עמה נפגשנו‪ ,‬אבל יש קטע קטן מהשיחה שאיננו יכולים לשמור יותר לעצמנו‪.‬‬
‫זה היה כשדברנו עם יהונתן על שלומית פרץ‪ ,‬אלמנתו של אלירז פרץ ז"ל שנפל בקרב‪ ,‬סמוך לחג הפסח‬
‫הקודם‪ .‬כשיו"ר הכנסת‪ ,‬בא לנחם אותה בביתה‪ ,‬לא הרבתה שלומית במילים‪ .‬הדבר היחיד שהיה לה‬
‫לומר לראובן ריבלין במעמד הזה נשמע כך‪" :‬אחד הערכים שהיו מאוד חזקים אצל אלירז הוא שלא‬
‫משאירים פצוע בשטח‪ .‬תחת הערך הזה רציתי לפנות אליך ולומר לך‪ ,‬שלמדינת ישראל יש פצוע בשטח כבר‬
‫‪ 25‬שנה‪ ,‬והלב שלנו נקרע‪ ...‬ואם יהיה אפשר להחזיר אותו הביתה‪ ,‬יהיה בזה סוג של נחמה בשבילנו‪".‬‬
‫עוד לפני שהגענו לביקור שמענו מאסתר את תגובתו הנרגשת של יהונתן לדברים‪ .‬את יראת הכבוד‬
‫שהוא חש מול אלמנת החייל המסוגלת ברגע כזה לא לחשוב על עצמה‪ ,‬אלא לנסות לעשות משהו למען‬
‫הערכים שהנחו את בעלה בחייו ובמותו‪ .‬אך מעבר לכל זה הוסיף יהונתן משפט שלקח לנו זמן רב לעכל‬
‫את חומרתו‪" :‬לפעמים אני באמת מופתע לגלות שעדיין יש אנשים שזוכרים אותי‪"...‬‬
‫אם יהונתן עדיין מופתע כשהוא מגלה שלמישהו כאן אכפת ממנו – אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה‬
‫זה אומר עלינו‪ .‬יותר מכך‪ ,‬לו באמת היינו דואגים למי שמשלם מחיר כה כבד על כך שדאג לנו‪ ,‬לו היינו‬
‫באמת דואגים להראות שאכפת לנו – מאוד יכול להיות שההזדמנות כבר הייתה נוצרת וחייו של יהונתן‬
‫כבר היו ניצלים‪ .‬אם לא נשכח שכל עוד יהונתן בכלא – גם אנחנו עדיין בשבי‪ ,‬אם זה יהיה המצב –‬
‫יהונתן לא יהיה עוד מופתע שאנחנו עדיין זוכרים אותו‪■ .‬‬
‫עדי וציפי גינזבורג‪ ,‬תל אביב‪[email protected] 14.4.2011 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫"מה שעשיתי זאת לא בגידה‪ ,‬זה ריגול‪ .‬יש הבדל אדיר בין‬
‫השניים"‬
‫מתוך המחזה‬
‫ויקטור גורדון (המחזאי) רוב חייו התגורר בפרטוריה‪,‬‬
‫דרום אפריקה‪ .‬אחדים ממחזותיו הועלו בהפקות מקצועיות‬
‫וזכו בפרסים יוקרתיים‪ .‬ב–‪ 1980‬זכה מחזהו ‪Fever Ward‬‬
‫בפרס המחזה הטוב ביותר מטעם ערוץ הטלוויזיה באנגלית;‬
‫ב–‪ 1982‬זכה בתואר מחזאי השנה על מחזהו ‪.Brothers‬‬
‫ב–‪ 1986‬זכה בפרס על מחזהו ‪ .Comrades‬המחזה שלו‬
‫‪ Harry and Ed‬הועלה ב–‪ 2009‬לציון מלאת ‪ 60‬שנה לייסודה‬
‫של מדינת ישראל‪ ,‬והוא מספר על הידידות המופלאה בין‬
‫הנשיא הרי טרומן ואדי יעקובסון‪ ,‬ששיחק תפקיד חשוב‬
‫בהקמתה של המדינה החדשה‪ .‬גורדון הוא רוקח בגמלאות‪,‬‬
‫בעל עניין בתחומי אמנות שונים‪ :‬כתיבה‪ ,‬ציור‪ ,‬מוסיקה‬
‫(קלאסית וג'אז כאחד)‪.‬‬
‫שיר פרייבך (המתרגמת) במסגרת שירותה הצבאי‬
‫שיחקה בתיאטרון צה"ל‪ .‬ב‪ 2006-‬שבה לישראל לאחר שנים‬
‫רבות בלונדון‪ .‬מתרגמת‪ ,‬עורכת‪ ,‬קופירייטרית‪ ,‬שחקנית‪,‬‬
‫במאית‪ ,‬דרמטורגית‪ ,‬מגישה בטלוויזיה‪ ,‬תסריטאית‪ ,‬מורה‪.‬‬
‫תרגום ועיבוד לתיאטרון מאנגלית‪ :‬סימני חיים (מנוע‬
‫חיפוש)‪ ,‬הנוירוזות המיניות של הורינו‪ ,‬מה עשינו לוינשטיין‪,‬‬
‫מישהו שישמור עלי‪ ,‬ג'ניס ‪ -‬ראיון עם אגדת רוק (הבימה);‬
‫צמר (תמונע)‪ ,‬גרעינים (פסטיבל עכו ‪ -‬זוכת פרס ההצגה‬
‫הטובה ביותר)‪ ,‬תשוקה נסתרת‪ ,‬לפתוח פה גדול (סטודיו‬
‫יורם לוינשטיין)‪ ,‬בי מיי בייבי‪ ,‬רצח האחות ג'ורג'‪ ,‬מיי (בית‬
‫צבי)‪ ,‬המתנדב‪ ,‬נהדרת! (תיאטרון הספריה)‪ .‬תרגום ועיבוד‬
‫לאנגלית‪ :‬יאקיש ופופצ'ה (גשר)‪ ,‬תפוחים מן המדבר (בית‬
‫ליסין)‪ ,‬סליחות‪ ,‬נהג ציירת‪ ,‬ההולכים בחושך (הוצאת‬
‫טנטלוס‪ ,‬אנגליה)‪ ,‬יעקובי וליידנטל (תיאטרון המפסטד‪ ,‬לונדון‪,‬‬
‫פסטיבלים שונים באנגליה)‪ .‬ביימה הצגות רבות בתיאטרון‬
‫הסימטה‪ ,‬בבית צבי‪ ,‬בתיאטרון תמונע‪ ,‬בתיאטרון הבימה‪,‬‬
‫בפסטיבל בינלאומי להצגות ילדים‪ ,‬ובמסגרות מסחריות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫רועי הורוביץ (הבמאי) שחקן‪ ,‬במאי ודרמטורג‪ .‬בוגר‬
‫הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב (‪ ,)1995‬תארים ראשון‬
‫ושני בהצטיינות בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב‬
‫(‪ .)2004‬זכה בארבע מלגות הצטיינות במשחק ובבימוי‬
‫מטעם קרן התרבות אמריקה‪-‬ישראל‪ ,‬במילגה ע"ש שרגא‬
‫פרידמן‪ ,‬ובפרס השחקן המצטיין בפסטיבל חיפה להצגות‬
‫ילדים ‪( 1997‬על תפקידיו בפנתר במרתף עפ"י ספרו של‬
‫עמוס עוז)‪ .‬כשחקן‪ ,‬הופיע בהצגת היחיד מיי פירסט סוני‬
‫מאת בני ברבש (תיאטרונטו ‪ 1996‬וברחבי העולם)‪ ,‬הקפטן‬
‫וזמר לעליה (תיאטרון חיפה)‪ ,‬מועדון הקופים הירוקים‪,‬‬
‫כשהחביתה נוגעת בסלט‪ ,‬החתונות של אמא (תיאטרון‬
‫תמונע)‪ ,‬שעונים (הקאמרי וברחבי העולם)‪ ,‬המלך ליר‬
‫(תיאטרון אוניברסיטת תל־אביב)‪ ,‬קומדיה של טעויות‬
‫(תיאטרון באר־שבע)‪ ,‬המתנדב (תיאטרון הספריה)‪ ,‬בלש‬
‫בירושלים (ערוץ ‪ ,)2‬הטלנובלה פיק אפ (ערוץ ‪ )10‬ובסרט‬
‫הקולנוע האמריקאי ‪ .The Body‬כבמאי‪ ,‬העלה את ההצגות‬
‫הסתברות (בית ליסין ותמונע)‪ ,‬דוממים (הבימה)‪ ,‬הנסיכה‬
‫איבון‪ ,‬מיס שרה סמפסון‪ ,‬שני חדרים (סטודיו יורם‬
‫לוינשטיין)‪ ,‬ייסוריו של דרקון מאוהב (פרס ההצגה הטובה‬
‫ביותר‪ ,‬פסטיבל חיפה להצגות ילדים‪ ,)2002 ,‬ארץ הילדים‬
‫הלא כלכליים‪ ,‬צימר (צוותא תל־אביב)‪ ,‬הקומדיה המסחרית‬
‫חיכיתי רק לך‪ ,‬העורבים של מר ולסר (תיאטרון הסימטה)‪,‬‬
‫המתנדב (תיאטרון הספריה)‪ ,‬לא על זמירים‪ ,‬לטיפול‬
‫יצאנו‪ ,‬דלתות נפתחות‪ ,‬נשים לא מציירות‪ ,‬משיח‪ ,‬אפריל‬
‫הקסום (תיאטרון באר שבע)‪ ,‬פרוע (תיאטרון המעבדה)‪.‬‬
‫כיהן כדרמטורג‪ ,‬במאי ויועץ אמנותי בתיאטרון באר־שבע‬
‫(‪ .)2009-2004‬מכהן כמנהל אמנותי של פסטיבל תיאטרונטו‬
‫בינלאומי‪ .2011 ,‬לימד בחוגים לתיאטרון באוניברסיטאות‬
‫תל־אביב וחיפה‪ ,‬בביה"ס לכתיבת דרמה של יובל המון‪,‬‬
‫בסטודיו של יורם לוינשטיין ובבית צבי‪ .‬מגיש פינה קבועה‬
‫במסגרת התוכנית שורה ראשונה ברשת א' של קול ישראל‪.‬‬
‫אינגה ברבה (המעצבת) בוגרת מכללת שנקר‪ .‬מעצבת‬
‫תלבושות ואביזרים לטלוויזיה‪ ,‬לתיאטרון‪ ,‬לתצוגות ולטקסים‪.‬‬
‫בין עבודותיה בתיאטרון ‪ -‬הפסטיבל להצגות ילדים ונוער‪:‬‬
‫בחיפה הלב שנעלב‪ ,‬ייסוריו של דרקון מאוהב (פרס על‬
‫התלבושות)‪ ,‬פסטיבל עכו‪ :‬אוואטר‪ ,‬מחזות מלחמה (פרס‬
‫על התלבושות)‪ ,‬שעונים (התיאטרון הקאמרי)‪ ,‬קומדיה של‬
‫טעויות‪ ,‬הרוזן ממונטה כריסטו (תיאטרון באר־שבע)‪ ,‬המתנדב‬
‫(תיאטרון הספריה)‪ ,‬פרוע (תיאטרון המעבדה) ועוד‪.‬‬
‫דניאל סלומון (המלחין) למד מוסיקה בקונסרבטוריון‬
‫דוניה וייצמן בחיפה‪ ,‬ואצל פרופ' יצחק סדאי‪ .‬כתב מוסיקה‬
‫להצגות גבולות‪ ,‬כובע מלא גשם‪ ,‬החתונה האחרונה‬
‫(תיאטרון חיפה)‪ ,‬לא על זמירים‪ ,‬לטיפול יצאנו‪ ,‬דלתות‬
‫נפתחות‪ ,‬נשים לא מציירות (תיאטרון באר־שבע)‪ ,‬מועדון‬
‫הקופים הירוקים‪ ,‬העורבים של מר ולסר (תמונע)‪ ,‬הנסיכה‬
‫איבון (סטודיו יורם לוינשטיין)‪ ,‬שעונים (התיאטרון‬
‫הקאמרי)‪ ,‬המתנדב (תיאטרון הספריה)‪ ,‬פרוע (תיאטרון‬
‫המעבדה)‪ .‬זוכה פרס המוסיקאי הטוב ביותר בפסטיבל‬
‫הצגות הילדים‪ ,‬חיפה ‪ ,2002‬על ייסוריו של דרקון מאוהב‪.‬‬
‫כתב מוסיקה לסרטים צעד קטן‪ ,‬הסודות‪ ,‬ואת שיר הנושא‬
‫למישהו לרוץ אתו‪ .‬תיזמר וניגן באלבומים ישראליים שונים‪,‬‬
‫ביניהם "לילות לבנים"‪" ,‬יומן מסע"‪" ,"memento mori ,‬עם‬
‫הזמן" (אביב גפן)‪" ,‬רוקפור בהופעה"‪" ,‬מיקה קרני ‪ ."3‬כתב‬
‫והלחין את רוב האלבום "אין לזה סוף" (ריקי גל)‪ .‬במשך‬
‫כשבע שנים הופיע עם אביב גפן ולהקת "התעויוט"‪ ,‬וכן‬
‫ברחבי העולם עם ההרכב ‪ .blackfield‬הפיק מוסיקלית את‬
‫ישראל גוריון ושילה פרבר‪ .‬ב‪ 2003-‬זכה בפרס נוצת הזהב‬
‫של אקו"ם כמלחין השנה‪ .‬הוציא ‪ 4‬אלבומי סולו‪" :‬דניאל‬
‫סלומון"‪" ,‬רבות הדרכים"‪" ,‬חיפה ‪ "87‬ו"גאות"‪.‬‬
‫רמי ברוך (השחקן) למד משחק באוניברסיטת‬
‫תל־אביב‪ .‬הופיע בהצגות – תיאטרון נוה צדק‪:‬‬
‫הפטריוט‪ .‬פסטיבל עכו ‪ :1980‬פונדק הרוחות‬
‫(פרס ראשון)‪ .‬פסטיבל עכו ‪ :1984‬ריקודו של‬
‫ג'ינגיס כהן (פרס ראשון)‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪:‬‬
‫ריקודו של ג'ינגיס כהן‪ ,‬פן‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪:‬‬
‫בוגדנוב בחוות החיות‪ ,‬מיכאל קולהאס‪ ,‬הבן‬
‫בהמסע של אמא טאבורי‪ ,‬הילד בנוצות‪ ,‬עוץ לי‬
‫בעוץ לי גוץ לי‪ ,‬הריון‪ ,‬פיקניק בחוסמסה‪ ,‬רחם‬
‫פונדקי‪ ,‬צ'יבוטיקין בשלוש אחיות‪ ,‬מדבידנקו‬
‫בהשחף‪ ,‬הספר בראש משוגע‪ ,‬הרוצח בריצ'רד‬
‫השלישי‪ ,‬המבקר במבקר המדינה‪ ,‬גרציאנו‬
‫בהסוחר מוונציה‪ ,‬הנמר – הצגת יחיד עליה‬
‫זכה בפרס ראשון בתיאטרונטו ‪ ,1994‬שברי‬
‫זכוכית‪ ,‬בויטרה‪ ,‬פסטה השוטה בהלילה ה–‪,12‬‬
‫פודקוליוסין בשידוכים‪ ,‬הוימר בהזונה מאוהיו‪,‬‬
‫קרום בקרום‪ ,‬אבן בוחן בכטוב בעיניכם‪,‬‬
‫קרוגסטאד בנורה‪ ,‬זניידוך ברווקים ורווקות‪,‬‬
‫המשרת בעוץ לי גוץ לי (‪ ,)2002‬נונאנקור בכובע‬
‫הקש האיטלקי‪ ,‬אנטוניו בקוויאר ועדשים‪ ,‬איתמר‬
‫יעקובי ביעקובי ולידנטל‪ ,‬המספר במקום אחר‬
‫ועיר זרה‪ ,‬השוטה בהמלך ליר‪ ,‬ראש להקת‬
‫השחקנים ברוזנקרנץ וגילדנשטרן‪ ,‬למקה בהרטיטי‬
‫את לבי‪ ,‬ביאליק בהיה או לא היה‪ ,‬וייסקופ בגטו‪,‬‬
‫בנימין בשעונים‪ ,‬פפכץ בשיץ‪ .‬התיאטרון לילדים‬
‫ולנוער‪ :‬נחמן בנחמן‪ .‬טלוויזיה‪ :‬כתר בראש‪ ,‬בכי‪,‬‬
‫בגין בדב גרונר‪ ,‬קו ‪ ,300‬מגירות הלב‪ ,‬המעלית‪,‬‬
‫טיפול נמרץ‪ ,‬קשת וענן‪ ,‬הסידרה מבקר המדינה‬
‫והדרמה על אש קטנה; השתתף בסדרות של‬
‫נאור ציון ואדיר מילר ובקלטות רבות של דתיה‬
‫בן דור‪ ,‬לילדים‪ .‬פרסים‪ :‬זכה ארבע פעמים בפרס‬
‫ע"ש אברהם בן יוסף‪ ,‬פרס עיריית תל־אביב ע"ש‬
‫חנה וגוטליב רוזנבלום‪ ,‬פרס התיאטרון הישראלי‬
‫לשחקן בתפקיד המישנה לשנת ‪ 1998‬על תפקידו‬
‫בהזונה מאוהיו‪ ,‬ופרס שחקן השנה לשנת ‪2008‬‬
‫על הרטיטי את לבי‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ע ו נ ת‬
‫‪66‬‬
‫ת ש ע "א‬
‫מנחם סלע‬
‫תמר רודיך‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫לינדה שטרייט‬
‫אברהם תירוש‬
‫מועצת הנאמנות יגאל וינשטיין‬
‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר זהרירה חריפאי‬
‫אתי כספי‬
‫דוד ברודט‬
‫חנה מרון‬
‫עמיקם בן‪-‬צבי‬
‫ליאורה מינקה‬
‫יוסי גרבר‬
‫שאול סוטניק‬
‫אמינה הריס‬
‫אברהם תירוש‬
‫אמינה הריס‬
‫הועד המנהל‬
‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר תמר רודיך‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫דוד ברודט‬
‫ועדת הביקורת רו"ח רון ארנרייך לינדה שטרייט‬
‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר ליאורה מינקה‬
‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬
‫שלמה וישינסקי דינה סנדרסון‬
‫אקי אבני‬
‫שרה פון שוורצה‬
‫טל וייס‬
‫נדב אבקסיס‬
‫מיי פיינגולד‬
‫ענת וקסמן‬
‫שלומי אברהם‬
‫חני פירסטנברג‬
‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי ליאור זוהר‬
‫אסף פריינטא‬
‫נסים זוהר‬
‫יפתח אופיר‬
‫גיל פרנק‬
‫ניר זליחובסקי‬
‫גילת אנקורי‬
‫אודי פרסי‬
‫אביב זמר‬
‫נדב אסולין‬
‫שחר פרץ‬
‫אורטל חאיק‬
‫חרות אשכנזי‬
‫יוסי קאנץ‬
‫יצחק חזקיה‬
‫חן אשרוב‬
‫אסתי קוסוביצקי‬
‫ליאור חקון‬
‫יעל בדש‬
‫דן קיזלר‬
‫אניה בוקשטיין איתי טיראן‬
‫תמר קינן‬
‫אבי טרמין‬
‫יניב ביטון‬
‫מורן קל‬
‫גדי יגיל‬
‫דיויד בילנקה‬
‫יפתח קליין‬
‫מיכל ינאי‬
‫טל בלנקשטיין‬
‫זיו קלייר‬
‫מיכל בלנקשטיין הלנה ירלובה‬
‫מיקי קם‬
‫אסנת בן יהודה איציק כהן‬
‫רוזינה קמבוס‬
‫שלמה בר‪-‬אבא אלברט כהן‬
‫נועה כהן‪-‬שבתאי עירית קפלן‬
‫יעל בר זוהר‬
‫רועי קקון‬
‫ארז כהנא‬
‫רמי ברוך‬
‫אמיר קריאף‬
‫מוטי כץ‬
‫מונה ברקוביץ'‬
‫דרור קרן‬
‫יוסף כרמון‬
‫שירי גדני‬
‫אורי רביץ‬
‫אסף גולדשטיין גדעון כרמל‬
‫איילת רובינסון‬
‫לימור גולדשטיין מיטל כרמלי‬
‫עירד רובינשטיין‬
‫עודד לאופולד‬
‫אלי גורנשטיין‬
‫עידו רוזנברג‬
‫אביטל לבני‬
‫אפרת גוש‬
‫אודי רוטשילד‬
‫יואב לוי‬
‫יוסי גרבר‬
‫ליאור רוכמן‬
‫יחזקאל לזרוב‬
‫נטע גרטי‬
‫יוסי רחמני‬
‫כנרת לימוני‬
‫אבי גרייניק‬
‫איה שבא‬
‫זיו זוהר מאיר‬
‫אילנית גרשון‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫ג'יטה מונטה‬
‫עזרא דגן‬
‫מרינה שויף‬
‫אריה מוסקונה‬
‫אמיר דדון‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫עידו מוסרי‬
‫אלון דהן‬
‫רובי מוסקוביץ' אוהד שחר‬
‫נתן דטנר‬
‫נעמה שטרית‬
‫ערן מור‬
‫תיקי דיין‬
‫רוני שיינדורף‬
‫קרן מור‬
‫מיטל דמארי‬
‫ניסו שליו‬
‫קובי מורסיאנו‬
‫שרון דנון‬
‫גלעד שמואלי‬
‫רבקה מיכאלי‬
‫רוני הדר‬
‫דן שפירא‬
‫ניר מנקי‬
‫שמואל וילוז'ני‬
‫ערן שראל‬
‫שרית וינו‪-‬אלעד רמה מסינגר‬
‫עודד תאומי‬
‫נדב נייטס‬
‫טוני וילקין‬
‫הילה סורג'ון‪-‬פישר אביהוד תדהר‬
‫דניאלה וירצר‬
‫מיכל לוין‬
‫עוזרת למנהל האמנותי‬
‫רבקה משולח‬
‫יעוץ אמנותי‬
‫נועם שמואל‬
‫ע' אמנותי למנהל האמנות י‬
‫איתמר וכסלר‬
‫‬
‫יועץ חזותי‬
‫אבי ברכר‬
‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬
‫יורם אמיר‬
‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬
‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬
‫רנה ירושלמי‬
‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬
‫ארז חסון‬
‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬
‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1971‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים‬
‫לתיאטרון העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת‬
‫נאמנות הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪.‬‬
‫להקת שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים‬
‫ממיטב אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים‬
‫ידועי שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי מעלה על במותיו עשר הפקות חדשות‬
‫מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪ 40,000-‬מנויים‪ ,‬וכמיליון‬
‫צופים בארץ ובחו"ל‪ .‬התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית‬
‫תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬מינהל‬
‫התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה על ידי מפעל הפיס בשיתוף‬
‫עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל‪:‬‬
‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו־יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬
‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬
‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬
‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬
‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪ ,‬דיסלדורף‪,‬‬
‫מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ,‬יוני ‪ ;1999‬סאן‪-‬פרנציסקו‪ ,‬יולי ‪.2000‬‬
‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬
‫רצח פסטיבל פרמה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;1998‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימר‪ ,‬ספטמבר ‪.1999‬‬
‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬
‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו־יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬
‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬האנובר‪/‬בראונשווייג‪,‬‬
‫יולי ‪ ;2000‬פסטיבל תיאטרוני אירופה‪-‬בודפשט‪ ,‬נובמבר ‪ ;2000‬ורשה‪,‬‬
‫מאי ‪ ;2001‬ברלין‪ ,‬נובמבר ‪ ;2001‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪;2004‬‬
‫פסטיבל בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל תיאטרוני אירופה‪-‬צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪ ,‬רוסיה‪,‬‬
‫אוקטובר ‪.2010‬‬
‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬
‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬
‫בצהרי היום פסטיבל ישראלי בניו־יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬פסטיבל‬
‫בינלאומי בקייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל סיביו‪ ,‬בוקרשט‪,‬‬
‫יוני ‪.2008‬‬
‫המלט פסטיבל שקספיר‪ ,‬גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬פסטיבל שקספיר‪,‬‬
‫בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬פסטיבל שקספיר‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי‪ ,.‬מרץ ‪;2007‬‬
‫קליבלנד פלייהאוס‪-‬קליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ ‪;2009‬‬
‫מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬
‫פלונטר פסטיבל קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי בוויסבאדן‪,‬‬
‫מאי ‪ ;2006‬פסטיבל בינלאומי לאמנויות הבמה‪ ,‬סיאול‪ ,‬אוקטובר ‪;2006‬‬
‫הפסטיבל הבילנאומי "סט"‪ ,‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬ברלין‪ ,‬מרץ‬
‫‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2007‬לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2007‬אּולְ ם‪,‬‬
‫אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ברביקן סנטר‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬
‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬
‫אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק‪ ,‬טייפה‪ ,‬אפריל ‪;2008‬‬
‫הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪ ,‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪ ;2008‬פסטיבל‬
‫לדרמה יוונית עתיקה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬
‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬
‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬
‫שעונים בוסניה‪ ,‬קנדה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬דר' אפריקה‪.2009-11 ,‬‬
‫נעם סמל‬
‫‬
‫מנהל כללי‬
‫עמרי ניצן‬
‫מנהל אמנות י ‬
‫יפה ענתבי‬
‫מנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫חביבה הדר‬
‫מנהלת כספים וחשבת‬
‫מיטל קלפה‬
‫‬
‫מזכירת התיאטרון‬
‫דפנה הררי‬
‫‬
‫מנהלת שיווק‬
‫אפרת ליבנה‬
‫דוברות ויחסי ציבו ר‬
‫אפי שירי‬
‫מנהל התפעו ל ‬
‫יפעת טובי‬
‫קשרי חוץ וגיוס משאבי ם‬
‫רות אזר‪-‬מדברי‬
‫מנהלת הפרסו ם ‬
‫אבי גז‬
‫‬
‫מפיק ראשי‬
‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬
‫ורדית שלפי‬
‫מרכזת המחלקה הדרמטורגית‬
‫רני אלדעה‬
‫המחלקה החינוכי ת אבי קלמ ה‬
‫סופי וייס‬
‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬
‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬
‫לימור רוטשילד‬
‫‬
‫מח' שכר‬
‫מח' מנויים ע"ש שולה הגרי‬
‫נורית הרפז‬
‫מנהלת ‬
‫‬
‫יהודית סילבר‬
‫ורדי חן‬
‫אחראיות‪:‬‬
‫נחמה אפשטיין מרינה סלבין‬
‫ילנה אבזגאוז‬
‫מיטל אקרמן‬
‫קורה בליצשטיין שמוליק יחיא ל‬
‫רועי חסון‬
‫נורית חפץ‬
‫עידן לוי‬
‫עדי פינקלשטיין‬
‫גלית יפ ת‬
‫טלאור יחידי‬
‫אדווה מויאל‬
‫שלי כת ר‬
‫מירי סבן‬
‫מירב שטרן‬
‫מורין מש ה‬
‫טל מורדו ך‬
‫דקלה הד ס‬
‫מיכל אוחנ ה‬
‫קופאי ם‬
‫מיכל סוי ד‬
‫סיון הרר י‬
‫ליבי ר ן‬
‫גלי טימן‬
‫עידו בן‪-‬עמי‬
‫נועה זגורי‬
‫מענית פיין‬
‫אילנה גט ה‬
‫גלית סבן‬
‫עינת פנחס‬
‫מנהלת ‬
‫מח' מכירות‬
‫אתי חסון‬
‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬
‫ויקי מזרחי‬
‫‬
‫אבישג מור‬
‫‬
‫מח' מנויים לועדים‬
‫זמירה בן בסט‬
‫ביקורת דו"חות קופ ה‬
‫משה כהן‬
‫‬
‫מנהל מח' ייצור‬
‫אלכס גולדין‬
‫‬
‫נגריה‪/‬מסגריה‬
‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬
‫מלאני קפלן‬
‫מנהל ת‬
‫‬
‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬
‫ילנה פרגמן‬
‫לרה גולומ ב‬
‫‬
‫יעקב משה‬
‫‬
‫מנהל טכני‬
‫אורלי שנברגר‬
‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬
‫יוסי כוכב י‬
‫שמואל פקרמ ן‬
‫מנהלי במ ה‬
‫ולריה גלוזמן‬
‫סיון הרשמן‬
‫‬
‫רונן שלו‬
‫שרלי סב ח‬
‫אילון מעוד ד‬
‫הדס אבנרי‬
‫מנהל ת‬
‫מתפרה ‬
‫ג'קי חן‬
‫אבי גרינברג‬
‫ששון סגרון‬
‫נועה כרמון‬
‫רימה חזין‬
‫מרים חסין‬
‫דרור שאשא‬
‫צוגיסט‪:‬‬
‫‬
‫מזל מלכה‪-‬קט י‬
‫נאוה לו י‬
‫מנהלי הצג ה‬
‫בועז רותם‬
‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬
‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי שרה לבקוביץ'‬
‫סיגל קרייף‬
‫אלי טמסוט‬
‫דן סיון‬
‫תאורני ם‬
‫ניסן זהיר ה‬
‫הראל קלמר ו‬
‫נילי באר י‬
‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו‬
‫אבירם שהינ ו‬
‫דפי אברבך‬
‫ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה‬
‫שירה יובל‬
‫‬
‫ע' למפיק הראשי‬
‫ולרי רייזס‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫סאונד ‬
‫נועה דקל‬
‫‬
‫ע' למנהלת השיווק‬
‫ישי חממי‬
‫ברוך ביב ס‬
‫אייל רייכשט ט‬
‫רונן לניאדו‬
‫סדרנים ואולמות מנה ל‬
‫אוהד לויטן‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫וידא ו‬
‫אלון הדר‬
‫אלון טיראן‬
‫יניב פר ץ‬
‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת ליאורה ענבר‬
‫רון בן‪-‬גידה‬
‫‬
‫שרה כהן‬
‫רותי לוי‬
‫אתי אליאס‬
‫זיו גולן‬
‫מועדון קפה תיאטרון‬
‫רעיה לידר‬
‫דפנה הנדלי‪-‬יצחקי ציונה זקן‪-‬ברק‬
‫אדם רמי‬
‫רותי מלמ ד‬
‫מרכזי ה‬
‫טלי דיין‬
‫אירנה ויימן‬
‫‬
‫אבי מרכוס‬
‫מינהלה ‬
‫יעוץ משפטי משרד שחל את האזרחי עו"ד עופר שחל‬
‫מישל זבלודוביץ'‬
‫‬
‫קלדנית‬
‫רו"ח אלישע סער‬
‫‬
‫רואה חשבון‬
‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬
‫רו"ח דניאל פרייטג‬
‫‬
‫מבקר פנים‬
‫גל קנטי‬
‫‬
‫מנהלת כללית‬
‫יעקב הכהן‬
‫‬
‫ממונה בטיחות‬
‫קרן ליאור‬
‫קואטרו‬
‫‬
‫מישרד פירסום‬
‫קרן יונה אתינגר‬
‫עמיתי כבוד‬
‫פנינה ומשה אדרי‬
‫קלרה ועמוס אהרוני‬
‫יעל ורמי אונגר‬
‫אורנה אלשטיין‬
‫לילי אלשטיין‬
‫ענת ואודי אנג'ל‬
‫דניאלה אפשטיין‬
‫דוריס ומורי ארקין‬
‫דינה אתינגר‬
‫בת שבע ומשה בובליל‬
‫ג'ני וחנינא ברנדס‬
‫טליה גלאנץ‬
‫מנהל כללי נעם סמל‬
‫מנהל אמנותי עמרי ניצן‬
‫נשיאת כבוד ראשונה‬
‫לאה רבין ז"ל (‪)2000-1993‬‬
‫יו"ר האגודה ליאורה עופר‬
‫מייסדת ויו"ר בשנים‬
‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬
‫מייסדת ויו"ר האגודה‬
‫הבינלאומית אמינה הריס‬
‫מנהלת האגודה יפה ענתבי‬
‫הועד המנהל‬
‫ליאורה עופר‬
‫אתי כספי‬
‫אמינה הריס‬
‫לינדה שטרייט‬
‫נילי גליק‬
‫תמר רודיך‬
‫עמיתים‬
‫קובי אבן עזרא‬
‫סימה ואבינועם אופיר‬
‫רות וגדעון אורבך‬
‫מיה אוריון‪-‬פלג‬
‫שרי ותנחום אורן‬
‫ניצה וגדעון אורצקי‬
‫רותי אחיעזר‬
‫שרה אילין‬
‫פולט איתן‬
‫א‪ .‬אילן וג‪ .‬בן טל‬
‫שרה אלאלוף‬
‫גליה אלבין‬
‫עפרה ורפי אלול‬
‫איטה אלחנני‬
‫עידית אלקון‬
‫שוש ומאיר אלתר‬
‫קארין ואורי אנג'ל‬
‫טלי ואבי אנג'ל‬
‫חוה ופסח אנדרמן‬
‫רותי ואברהם אסף‬
‫דרורה וצבי אפרת‬
‫אורית ודוד אפרתי‬
‫יהודית אריאן‪-‬סלע‬
‫רנה באום‬
‫ניצה וישראל באומן‬
‫נורית ועמירם בוקשפן‬
‫יעל ואיזי בורוביץ'‬
‫צבי בורוביץ' ודניאלה לוריא (‪)2‬‬
‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי‬
‫אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי בישראל‬
‫נילי גליק‬
‫אורסולה ונסים גלעם‬
‫ורדה ובועז דותן‬
‫אורלי ונוחי דנקנר‬
‫הילה ואמנון הלפר‬
‫עדנה ויגאל וינשטיין‬
‫מרים ואהרון זיגלמן ‪ -‬ניו־יורק‬
‫אילנה וראובן זכר‬
‫צופיה ומיור כספי‬
‫יוסי לנדסמן‬
‫נורית וישה סיטון‬
‫שרה ומיכאל סלע‬
‫ליאורה עופר ואיילון רפאלי‬
‫איה עזריאלנט‬
‫דיים שירלי פורטר‬
‫יורם פטרושקה‬
‫חמי ולזר פרוכטר‬
‫דליה ואוריאל צבילינגר‬
‫שושנה ודוד רבינוביץ‬
‫תמר רודיך‬
‫יהודית וקובי ריכטר‬
‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬
‫לינדה ואלי שטרייט‬
‫סבטלנה שמולוביץ' ואלעד חפץ‬
‫גינה ודני בירן‬
‫רות ושמואל בר‪-‬אור‬
‫שלי ברגמן‬
‫שרה ברוכין‬
‫קוני ודן ברניצקי‬
‫אורנה ודני ברנר‬
‫אילנה ברנר‬
‫מירי ואיתן ברק‬
‫אורנה וחנוך ברקת‬
‫עדנה וארנן גבריאלי‬
‫הלגה גוטסדינר וטדי קוק‬
‫מיר'לה ושמעון גולדברג‬
‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬
‫דניאלה וששי גז‬
‫דוד גיסין‬
‫אלישבע גיבלי‬
‫שרה ומיכה גייגר‬
‫חוה גל‪-‬און‬
‫חנה גרטלר‬
‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬
‫פנינה דגן‬
‫מרים דורון‬
‫נאוה ואמנון דיק‬
‫ורד ואברי דרנגנר‬
‫זהבה דנקנר‬
‫דליה ואלי הורביץ‬
‫חנה ואלי הלפן‬
‫אילנה ויאיר המבורגר‬
‫חנה וגדעון המבורגר‬
‫אורה ואביקם הראל‬
‫אמינה הריס‬
‫טלי ועמוס וולטש‬
‫דרורית ורטהיים‬
‫טלי זינגר‬
‫מרים זוגלובק‬
‫אורה ויוסף זרניצקי‬
‫פארה ועופר חודורוב‬
‫אמה ואבי טביסל‬
‫גדעון טהלר‪ -‬טל תעופה‬
‫נירה טולידאנו‬
‫עדנה טוקטלי‬
‫עירונה טייק‬
‫דבי וסנדר טל‬
‫ענת טמיר‬
‫נורית יגלום‬
‫איבון ואדריאן יונוביץ'‬
‫חנה ואלי יונס‬
‫עליזה ואריאל יפו‬
‫הילה ודורון כהן‬
‫פנינית ופיני כהן‬
‫אתי ורם כספי‬
‫זהבה כץ‬
‫ציפה ואריק כרמון‬
‫שוש ואליעזר כרמל‬
‫אתי וחנוך כרמלי‬
‫מרים ודן לאופר‬
‫חיה ורובי לדנר‬
‫תקוה וצבי לובצקי‬
‫הילה ואבי לוי‬
‫ליאורה ואלי לנדאו‬
‫ברונו לנדסברג ‪" -‬סנו"‬
‫אפרת ומוטי מאיר‬
‫נילי ושי מאייר‬
‫רונית ומיקי מור‬
‫ענת ומוריאל מטלון‬
‫צביה מיתר‬
‫דורית וארז מלצר‬
‫מרגלית וחנן מלצר‬
‫נעמי ומאיר מנדלמן‬
‫נורית ויואב מנור‬
‫אורה ואברהם מעוז‬
‫דליה ואייבי נאמן‬
‫ורדה וחיים סאמט‬
‫טובה וסמי סגול‬
‫מרשה ומיכאל סגל‬
‫פנינה וגדעון סיטרמן‬
‫תמי ואורי סלונים‬
‫רלי וג'ק סמית‬
‫בתיה ועידן עופר‬
‫גילה עירוני‬
‫איילת ותומר עמיר‬
‫מיכל ודוד פורר‬
‫יהודה פייגין‬
‫לילי וראובן פייזר‬
‫זהבה פירון‬
‫שרה ואבנר פלטק‬
‫ברונקה וג'ק פלידרבאום‬
‫מייק פלידרבאום‬
‫ורדה וחיים פלמן‬
‫אברהם פרדקין‬
‫בלהה ואיל פרוילינגר‬
‫רוחמה פרוכטר‬
‫אסנת ויעקב פרי‬
‫שושנה ואריה פרידנבורג‬
‫נורית פרייס‬
‫גיטה וזיגמונד פרייזלר‬
‫אורנה וחיים פרלוק‬
‫ענת ושמואל פרנקל‬
‫שלומית פרנקל‬
‫דליה ויוסי פרשקר‬
‫קרן וגיל פרשקר‬
‫זיוה ואבי פתיר‬
‫שולה ואריק צדר‬
‫תמר צ'ורלי‬
‫ציפי ואפרים קונדה‬
‫יעל ודורי קלגסבלד‬
‫אתי ומיקי קני‬
‫לינה ואהרון קסטרו‬
‫לילך וחיים קפלן‬
‫יהודית ורוני קצין‬
‫אסי קריב‬
‫נילי ושמואל קריב‬
‫הילה ורן רהב‬
‫רותי רובינשטיין‬
‫נלי ויאיר רוטלוי‬
‫אתי וגבי רוטר‬
‫אורנה ואביב רייז‬
‫אירית ושלומי רייזמן‬
‫מיכל ויובל רכבי (‪)2‬‬
‫פנינה רמון‬
‫שרית ומאיר רסין‬
‫אורית וחיים רסנר‬
‫עירית רפפורט‬
‫חסיה שביט‬
‫עמי שגיב‬
‫כנה וזלמן שובל‬
‫תמר שוחט‬
‫אילנה וגדעון שטיאט‬
‫אנייס ובני שטינמץ‬
‫ישראלה שטיר אינשטיין‬
‫בת שבע שטראוכלר‬
‫הדסה ומאיר שני‬
‫יעל שניידמן ואבי ירון‬
‫רבקה וזאב שניידמן‬
‫רנה שעשוע חסון ואליהו שעשוע‬
‫נעמה ויגאל שפר‬
‫חיה שקד‬
‫שושנה וישעיהו שקד‬
‫שושנה שרייבר‬
‫יוכי ואיציק שרם‬
‫עירית ומשה תאומים‬
‫ויויאן תבורי‬
‫דב תדמור‬
‫חנה וישראל תמרי‬
‫סמדר שמחאי‬
‫ויויאן ואלי תבורי‬
‫אופטיקנה‬
‫אפ‪.‬אם‪.‬אר‪ .‬מחשבים ותוכנה‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫י‪ .‬גורנציקי ושות'‬
‫ניצן ענבר מהנדסים‬
‫פוטוליין בע"מ‬
‫קרן כהנוף‬
‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬
‫קרן ‪ BMW‬ע"ש מילה ברנר‬
‫ר‪.‬מרנסנס מנג'מנט ‪ 1993‬בע"מ‬
‫המשכן לאמנויות הבמה‬
‫מועצת המנהלים‬
‫יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלום אלקיים‬
‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלי חשן‬
‫חברי הדירקטוריון‬
‫מיקי ירושלמי‬
‫חביבה אבי‪-‬גיא‬
‫שמואל גפן‬
‫דפנה הראל‬
‫אלי לוי‬
‫משה קורניק‬
‫חנה תמיר‬
‫מיכל וייסברוט‬
‫מנכ"ל‬
‫עו"ד יוחנן דן‬
‫סמנכ"ל‬
‫יואב קרן‬
‫מנהלת לשכה‬
‫הודיה עזר‬
‫מנהל כספים‬
‫רו"ח אורי קופרברג‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד איתן הברמן‬
‫מבקר פנים‬
‫רו"ח משה בקשי‬
‫מנהלת חשבונות‬
‫זהורית אברהם‬
‫מנהל תפעול ואחזקה‬
‫דוד אשכנזי‬
‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair: Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark Bekerman, Wendy and Henry‬‬
‫‪Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl‬‬
‫‪Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould,‬‬
‫‪Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus‬‬
‫‪Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust, Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady‬‬
‫‪Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold‬‬
‫‪Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona‬‬
‫‪Seroussi, Basil Sherman, Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬
03-6060900/960 :‫ קופות‬/ 03-6060950 :‫ פקס‬/ 03-6061900 :‫טל‬
w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‫דואר אלקטרוני‬
‫ נעם סמל‬:‫מנהל כללי‬
‫ עמרי ניצן‬:‫מנהל אמנותי‬
‫מחזאות ישראלית‬
‫גטו‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫הבדלה‬
‫מאת שמואל הספרי‬
‫משפחה חמה‬
‫מאת ענת גוב‬
‫שמו הולך לפניו‬
* ‫מאת אפרים קישון‬
‫ אלוהים‬,‫אוי‬
‫מאת ענת גוב‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫ *** בשיתוף מתנ"ס שדרות‬/ ‫ *** בשיתוף תיאטרון הבימה‬/ ‫ ** בשיתוף תיאטרון בית ליסין‬/ ‫* בשיתוף תיאטרון חיפה‬
‫משחקים בחצר האחורית‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫הכתובה‬
‫מאת אפרים קישון‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫בעל למופת‬
]‫מאת יהושע סובול [בהשראת "בעל אידאלי מאת אוסקר וויילד‬
‫שיץ‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫זהב טורקי‬
]‫מאת חנן פל ֿד [עפ"י "האוצר" מאת שלום עליכם‬
‫האריסטוקרטים‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫מכולת‬
‫** מאת הלל מיטלפונקט‬
‫זהר‬
‫**** מאת משה קפטן ודפנה אנגל‬
‫איחש פישר‬
‫לילה לא שקט‬
‫מחזמר עפ"י שיריו של שלמה ארצי‬
]‫הרצל [אנסמבל עיתים‬
Performed by Rami Baruch
‫אשכבה‬
Directed by Roy Horovitz
Hebrew version Shir Friebach
Music Daniel Salomon
Designer Inga Barba
Wig and makeup Tanya Rosenstein,
‫עפ"י ספרו של עמוס אילון‬
‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬
* ‫מאת ג'פרי הטצ'ר ומיטש אלבום‬
‫כסף עובר ושווא‬
‫מאת ריי קוני‬
‫כנר על הגג‬
‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬
]‫הדיבוק [אנסמבל עיתים‬
)‫מאת לאון כץ (עפ"י אנ־סקי‬
‫המלט‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫אלוף הבונים‬
‫*** מאת הנריק איבסן‬
‫רומיאו ויוליה‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫ווייצק‬
‫מאת גאורג ביכנר‬
‫מעגל הגיר הקווקזי‬
‫מאת ברטולט ברכט‬
‫משרתם של שני אדונים‬
‫מאת קרלו גולדוני‬
‫בקרוב‬
‫קברט‬
‫מחזמר מאת ג'ו מאסטראוף‬
A new one-man-show By Victor Gordon
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫ימי שלישי עם מורי‬
POLLARD'S TRIAL
‫סוף טוב‬
‫מאת ענת גוב‬
Natasha Osmolovsky
Actors in recording Yossi Graber, Oded Leopold,
Pinhas Mittelman, Omer Etzion, Avi Golomb,
Noa Shechter
Assistant to the director Noa Shechter
Production manager Nili Beeri
Stage manager Eitan Dali
Lighting operator Shmuel Atmazgi
Sound operator Natalie Dessau
First performance: Teatronetto, 21/4/2011
First performance at The Cameri Theatre: 10/5/2011
Length: 1 hour 10 minutes
In 1985
Jonathan Jay Pollard, a US
naval intelligence analyst,
was exposed as spying for Israel. He was sentenced to
life imprisonment in 1987, which was not in the terms
of the plea bargain he signed with the prosecution.
Since his incarceration he has incessantly contended
that the legal proceedings leading to his imprisonment
were both criminal and unconstitutional. All his
requests for a retrial have been denied.
Alone in his cell twenty-five years later, Pollard seeks
to hold what he feels he has been denied: a fair trial.
Step by step he reconstructs his life in his fevered
mind, seeking to put it into a semblance of order,
find an inner logic to it, and convince his listeners
of his innocence. For the first time his version of the
events is heard, events described as “one of the gravest
instances of treason in history”.