השיפוט בדין המשמעתי

‫המפקד!‬
‫חוברת זו מסכמת ומעדכנת את עיקרי הכללים של הדין המשמעתי ושל תגובות פיקודיות נוספות הנתונות‬
‫בידיך‪ .‬החוברת מעודכנת לתיקון פקודת הדין המשמעתי מיום ‪.30.12.2010‬‬
‫הדין המשמעתי הוא כלי חשוב באכיפת המשמעת בצבא‪ ,‬ויש להפעילו בצורה נכונה ומאוזנת‪ ,‬הלוקחת‬
‫בחשבון את צרכי המשמעת מחד גיסא‪ ,‬ואת זכויות החייל מאידך גיסא‪.‬‬
‫מטרת החוברת היא להדריך את קציני השיפוט‪ ,‬בצורה בהירה‪ ,‬בכל שלב ושלב של ההליך המשמעתי‪ ,‬וכך‬
‫לסייע בידיהם בקבלת תוצאה חוקית וצודקת יותר‪ .‬חריגה מהכללים המחייבים עלולה לפגוע בזכויות‬
‫החייל ויכולה אף להביא לבטלות ההליך‪.‬‬
‫אני מקווה שחוברת זו תסייע בהפנמת הכללים ותשמש כלי עזר ברור ויעיל למפקדים‪ ,‬בבואם לקיים הליך‬
‫משמעתי‪.‬‬
‫נשמח תמיד לעמוד לרשותכם במוקד הייעוץ של מדור הדין המשמעתי בטלפון ‪ 0303-3069/70‬וכן בשירות‬
‫הייעוץ המקוון באמצעות פורטל הדין המשמעתי באתר ביה"ס למשפט צבאי בצה"לנט‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ענבר קידר‪-‬ברוך‪,‬‬
‫סא"ל‬
‫מפקדת ביה"ס למשפט צבאי‬
‫‪1‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לביה"ס למשפט צבאי‬
‫מהדורה ‪ ,6‬מאי ‪3122‬‬
‫כתיבה ועריכה;‬
‫רס"ן (מיל') אירנה פיין‪ ,‬ביה"ס למשפט צבאי‪.‬‬
‫סגן מעין שגיא‪ ,‬ע' רמ"ד הדין המשמעתי‪.‬‬
‫ליווי מקצועי;‬
‫סא"ל ענבר קידר‪-‬ברוך‪ ,‬מפקדת ביה"ס למשפט צבאי‪.‬‬
‫רס"ן מירב הרשקוביץ'‪ -‬יצחקי‪ ,‬רמ"ד הדין המשמעתי‪.‬‬
‫בירורים ומידע;‬
‫לבירורים והבהרות נוספות בתחום הדין המשמעתי ניתן לפנות למדור הדין המשמעתי‪ ,‬בדרכים הבאות‪:‬‬
‫טלפון;‬
‫מטכ"לי – ‪0303-3069/70‬‬
‫אזרחי – ‪03-9573069/70‬‬
‫פקס;‬
‫מטכ"לי – ‪0303-3077‬‬
‫אזרחי – ‪03-9573077‬‬
‫דוא"ל;‬
‫"יעוץ" ‪Ctrl K +‬‬
‫פורטל הדין המשמעתי;‬
‫‪http://matkal.idf/sites/scholl/51140742/11412831/default.aspx‬‬
‫‪2‬‬
‫השיפוט בדין המשמעתי‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪.2‬‬
‫השיפוט בדין המשמעתי – הגדרות ועקרונות יסוד בשפיטה ‪7 ..............................‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫הגדרות וראשי תיבות ‪6 ............................................................................................................‬‬
‫עקרונות יסוד בשפיטה בדין המשמעתי ‪7 ....................................................................................‬‬
‫‪.3‬‬
‫עבירות הניתנות לשיפוט בדמ"ש ‪: ................................. ................................‬‬
‫‪ 2.1‬כללי‪9 ..................................................................................................................... ...............‬‬
‫‪ 2.2‬שיפוט בעבירות המעוגנות בחש"ץ ‪9 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬שיפוט בעבירות תעבורה ‪12 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 2.3.1‬עבירות תעבורה הנתונות לדין משמעתי ‪12 ..........................................................................‬‬
‫‪ 2.3.2‬עבירות תעבורה בהן לא ניתן לשפוט ללא אישור פרקליט ‪13 ..................................................‬‬
‫‪" 2.3.3‬קצין שיפוט מוסמך" בעבירות תעבורה ‪13 .........................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬שיפוט בעבירות הטרדה מינית ‪13 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬שיפוט בעבירות שנעברו כלפי אזרחים ‪14 ....................................................................................‬‬
‫‪ 2.6‬שיפוט בעבירות סמים ‪14 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ 2.7‬שיפוט בפרשה שמתנהלת או חייבת להתנהל לגביה חקירת מצ"ח ‪14 .............................................‬‬
‫‪ 2.8‬סייגים לגבי אזרחים עובדי צה"ל ‪14 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 2.9‬סייגים לגבי אנשי מילואים שביצעו עבירה כשאינם בשמ"פ ‪15 ......................................................‬‬
‫‪.4‬‬
‫הגשת תלונה ‪27 .......................... ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.1‬כללי‪16 ................................................................................................................... ...............‬‬
‫‪ 3.2‬הגדרת המונח "חייל המשרת ביחידה" ‪16 ...................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.1‬מהי "יחידה"? ‪16 .............................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.2‬מתי נאמר שהחייל "משרת" ביחידה? ‪16 .............................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬בעלי התפקידים המוסמכים להגיש תלונות ‪17 ............................................................................‬‬
‫‪ 3.3.1‬חובת הזדהות ‪18 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ 3.3.2‬המועד להגשת תלונה ‪18 ....................................................................................................‬‬
‫‪ 3.4‬עריכת התלונה‪18.....................................................................................................................‬‬
‫‪3.5‬‬
‫הזנת תלונה‪19 ................................................................................................................... ....‬‬
‫‪3.6‬‬
‫ביטול תלונה שהוגשה ע"י גורם בלתי מוסמך – סמכות הפצ"ר ‪19 .................................................‬‬
‫‪.5‬‬
‫סמכויות שיפוט ‪31 ...................... ................................ ................................‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.9‬‬
‫קש"ז וקש"ב‪ :‬סמכויות כלליות ‪20 ............................................................................................‬‬
‫מקרים המחייבים שפיטה בפני דרג פיקודי מסויים ‪20 .................................................................‬‬
‫הגבלה על סמכות השיפוט כאשר קצין השיפוט נוגע בדבר ‪20 ........................................................‬‬
‫שיפוט חיילים המשרתים ביחידה ‪21 ..........................................................................................‬‬
‫שיפוט במחנות רב‪-‬יחידתיים ‪21 ................................................................................................‬‬
‫סמכויות שיפוט מיוחדות ‪21 .....................................................................................................‬‬
‫שיפוט במבצעי שיפוט מהיר ‪21 ..................................................................................................‬‬
‫שיפוט עובדי צה"ל ‪21 ..............................................................................................................‬‬
‫שיפוט כלואים‪22 ................................................................................................................... .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 4.10‬שיפוט משפטנים ‪22 .................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.11‬שיפוט חיילי חמ"ץ ‪22 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ 4.12‬שיפוט רופאים ‪22 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.13‬עד מתי ניתן לשפוט בדמ"ש? ‪22 .................................................................................................‬‬
‫‪ 4.13.1‬שיפוט בדין משמעתי – מגבלות הזמנים ‪22 ..........................................................................‬‬
‫‪ 4.13.2‬עד מתי ניתן לשפוט חייל לאחר השחרור משירות סדיר? ‪23 ...................................................‬‬
‫‪ 4.13.3‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה בשמ"פ? ‪23 ........................................‬‬
‫‪ 4.13.4‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה שלא במהלך שמ"פ? ‪23 ........................‬‬
‫‪.6‬‬
‫הליכים לפני הדיון ‪35 .................. ................................ ................................‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.5‬‬
‫העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט ‪24 ....................................................................................‬‬
‫ביטול התלונה‪24 ................................................................................................................... .‬‬
‫זכות העיון של הנאשם בתוכן התלונה ובחומר הראיות ‪24 ............................................................‬‬
‫הזכות להגיש חוו"ד סניגור ‪25 ...................................................................................................‬‬
‫אין זכות ייצוג סנגור בהליך משמעתי‪25 .....................................................................................‬‬
‫‪.7‬‬
‫מהלך הדיון‪37 ......................... ................................ ................................ ..‬‬
‫‪ 6.1‬דיון נפרד לכל נאשם ולכל תלונה ‪26 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬תיעוד הדיון‪26 ................................................................................................................... .....‬‬
‫‪ 6.3‬זיהוי הנאשם והקראת התלונה ‪26 .............................................................................................‬‬
‫‪ 6.4‬העברת הדיון לבקשת הנאשם ‪26 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 6.5‬תשובת הנאשם לאשמה ‪27 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 6.6‬העדת עדים ועיון בחומר החקירה או הבדיקה ‪27 .........................................................................‬‬
‫‪ 6.7‬הכרעת הדין (זיכוי או הרשעה) ‪28 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 6.8‬מהלך הדיון לעניין גזר הדין (לאחר הרשעה) ‪28 ...........................................................................‬‬
‫‪ 6.9‬הודעה על הזכות להגיש ערר‪ ,‬בקשת המתקה או בקשה לעיכוב ביצוע ‪29 ........................................‬‬
‫‪ 6.10‬מסירת החומר לנאשם בתום המשפט ‪29 ....................................................................................‬‬
‫‪ 6.11‬שינוי הטופס לאחר תום המשפט ‪29 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 6.12‬כללי נוהג וטקס ‪29 ..................................................................................................................‬‬
‫‪.8‬‬
‫ענישה‪41 ......................... ................................ ................................ .........‬‬
‫‪ 7.1‬סמכויות הענישה של רמות השיפוט השונות ‪30 ...........................................................................‬‬
‫‪ 7.2‬חובה להטיל עונש על כל עבירה ‪30 .............................................................................................‬‬
‫‪ 7.3‬עונש אחד בלבד‪ :‬הכלל וחריגיו ‪30 .............................................................................................‬‬
‫‪ 7.4‬טבלת סמכויות הענישה ‪31 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 7.5‬פירוט סמכויות הענישה ‪32 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 7.5.1‬התראה ונזיפה ‪32 .............................................................................................................‬‬
‫‪ 7.5.2‬ריתוק‪32 ............................................................................................................. ............‬‬
‫‪ 7.5.3‬נזיפה חמורה ‪33 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ 7.5.4‬קנס ‪33 ............................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.5.5‬מחבוש‪34 ............................................................................................................. ...........‬‬
‫‪ 7.5.6‬הורדה בדרגה ‪35 .............................................................................................................‬‬
‫‪ 7.5.7‬פיצויים‪35 .............................................................................................................. .........‬‬
‫‪ 7.5.8‬פסילת רשיון נהיגה צבאי ‪36 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 7.6‬עונש על תנאי‪36 ................................................................................................................... ...‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 7.6.1‬עונש מותנה‪ :‬כללי ‪36 ........................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.2‬תקופת התנאי ‪37 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.3‬חובה להתייחס לתנאי (להפעיל או להאריך) ‪37 ....................................................................‬‬
‫‪ 7.6.4‬הפעלת התנאי ‪37 .............................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.5‬הארכת תקופת התנאי ‪38 ..................................................................................................‬‬
‫‪ 7.7‬עיכוב ביצוע העונש ‪39 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ 7.7.1‬עיכוב ביצוע העונש‪ :‬כללי ‪39 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 7.7.2‬עילות לעיכוב העונש או להפסקתו הזמנית ‪40 ......................................................................‬‬
‫‪ 7.8‬הטיפול בתלונה לאחר הדיון ‪40 .................................................................................................‬‬
‫‪.9‬‬
‫הליכים לאחר הדיון המשמעתי ‪52 .................................. ................................‬‬
‫‪ 8.1‬ערר‪41 .................................................................................................................. .................‬‬
‫‪ 8.1.1‬מי רשאי להגיש ערר ‪41 .....................................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.2‬מועד הגשת הערר ‪41 .........................................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.3‬מי דן בערר‪41 ............................................................................................................. .....‬‬
‫‪ 8.1.4‬מועד הדיון בערר ‪41 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.5‬נוכחות החייל ושמיעת עדויות‪42 ........................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.6‬החלטה בערר ‪42 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ 8.2‬בקשה להמתקת עונש ‪42 ..........................................................................................................‬‬
‫‪.:‬‬
‫חובת הנמקה ‪54 ......................... ................................ ................................‬‬
‫‪ .21‬פיקוח משפטי ע"י הפרקליטות הצבאית ‪55 ...................... ................................‬‬
‫‪ 10.1‬ביטול הפסק ע"י הפרקליט ‪44 ...................................................................................................‬‬
‫‪ 10.2‬דיון חוזר בהוראת הפרקליט ‪44 .................................................................................................‬‬
‫‪ 10.3‬סמכויות נוספות של גורמי הפרקליטות הצבאית‪ ,‬לפי שיקול דעתם ‪44 ...........................................‬‬
‫‪ .22‬אמצעים נוספים לאכיפת משמעת ‪56 ............................... ................................‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪11.4‬‬
‫שיחה וייעוץ‪45 ........................................................................................................................‬‬
‫נזיפה פיקודית (פ"מ ‪45 ............................................................................................... )33.0333‬‬
‫מניעת חופשה (הפ"ע ‪46 ................................................................................................ )6.0301‬‬
‫תרגול נוסף (הפ"ע ‪47 .................................................................................................... )6.0303‬‬
‫נספחים‬
‫נספח א' – סדר הדרגות בצה"ל‪.‬‬
‫נספח ב' – שאלות לביקורת עצמית‪.‬‬
‫נספח ג' – טבלת עבירות הנתונות לדין משמעתי‪.‬‬
‫נספח ד' – עבירות תעבורה הנתונות לשיפוט בדין משמעתי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬השיפוט בדין המשמעתי – הגדרות ועקרונות‬
‫‪ 2.2‬הגדרות וראשי תיבות;‬
‫אע"צ‪ :‬אזרח עובד צה"ל‪.‬‬
‫בית דין צבאי (ביד"צ)‪ :‬מוסד שיפוט במערכת הצבאית‪ ,‬המקביל לבתי המשפט במערכת האזרחית‪.‬‬
‫הדין המשמעתי (דמ"ש) או "ההליך המשמעתי" או "השיפוט המשמעתי"‪ :‬שיפוט חייל בתוך היחידה‪,‬‬
‫בפני קצין שיפוט (להבדיל משיפוט בפני בית דין צבאי)‪.‬‬
‫הפ"ע‪ :‬הוראת פיקוד עליון‪.‬‬
‫חש"ץ‪ :‬חוק השיפוט הצבאי‪ ,‬תשט"ו‪ .1955-‬חוק זה‪ ,‬אשר חוקק ע"י הכנסת‪ ,‬מעגן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את סמכות‬
‫המפקדים לשפוט בדין המשמעתי וכן מעגן שורה של עבירות צבאיות‪ ,‬שבגינן ניתן לשפוט‪.‬‬
‫טופס ‪( 741‬טופס תלונה ודיון)‪ :‬טופס שעל גביו מוגשת תלונה בדמ"ש‪ ,‬וקצין השיפוט מתעד בו את כל שלבי‬
‫הדיון‪.‬‬
‫יחידה‪ :‬לעניין הדין המשמעתי "יחידה" משמעה יחידת רישום‪ ,‬לרבות כל יחידות הרישום הכפופות לה‪.‬‬
‫ימ"ח‪ :‬ימי מחבוש‪.‬‬
‫מ"פ ביחידה לוחמת‪ :‬קצין בדרגת סרן שהוא מפקד פלוגה ביחידה לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל‬
‫בזרועות האוויר והים ‪ -‬הכול לפי רשימה שיקבע רמ"ט אכ"א בתיאום עם הפצ"ר או סגנו‪.‬‬
‫נאשם‪ :‬מי שהוגשה נגדו תלונה בדמ"ש‪.‬‬
‫פ"מ‪ :‬פקודת מטכ"ל‪.‬‬
‫פצ"ר‪ :‬הפרקליט הצבאי הראשי‪.‬‬
‫קצין שיפוט‪ :‬קצין בדרגת כתף סגן ומעלה‪ ,‬שעבר בהצלחה מבחן דמ"ש לפני קבלת דרגתו הנוכחית‪.‬‬
‫קצין שיפוט בכיר (קש"ב); קצין שיפוט בדרגת כתף רס"ן ומעלה וקצין שיפוט שהוא "מ"פ ביחידה‬
‫לוחמת" (ראה הגדרה לעיל)‪.‬‬
‫קצין שיפוט זוטר (קש"ז)‪ :‬קצין שיפוט שאינו קצין שיפוט בכיר‪.‬‬
‫שירות ביחידה‪ :‬חייל ייחשב כמשרת ביחידה אם התקיים בו אחד מהתנאים האלה‪:‬‬
‫הוא מוצב בה;‬
‫‪‬‬
‫הוא מסופח אליה;‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫הוא נסמך אליה ;‬
‫‪‬‬
‫הוא אזרח עובד צה"ל ביחידה;‬
‫‪‬‬
‫הוא מרצה ביחידה עונש של עבודה צבאית;‬
‫‪‬‬
‫הוא כלוא השוהה במתקן כליאה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שכ"ט‪ :‬שכר טוראי‪ .‬סכום כסף‪ ,‬הקבוע כשכר היסוד של חייל בדרגת טוראי בשירות חובה‪ ,‬בזמן ההליך‬
‫המשמעתי‪.‬‬
‫תב"ן‪ :‬תקופה בלתי נמנית לעניין משך השירות‪.‬‬
‫‪ 1‬הסמיכות רלוונטית אך ורק לעניין עבירות הפוגעות בסדר ובמשמעת של היחידה; בטרם שיפוטו של החייל‪ ,‬יש לעדכן את‬
‫יחידת האם שלו בדבר הכוונה לשפטו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2.3‬‬
‫עקרונות יסוד לשפיטה בדין משמעתי‬
‫הליך הדין המשמעתי (דמ"ש) מתקיים‪ ,‬ככלל‪ ,‬במסגרת היחידה‪ ,‬בפני מפקד‪ ,‬שפועל לעניין זה כקצין‬
‫שיפוט‪ .‬בדמ"ש אין לחייל זכות ייצוג משפטי‪ ,‬הקיימת לנאשמים בבתי משפט ובבתי דין צבאיים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫על קצין השיפוט מוטלת החובה לוודא קיומו של הליך הוגן‪.‬‬
‫בין הכללים החשובים שנקבעו בחוק ובפקודה להשגת מטרה זו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מתן הזדמנות לנאשם להביע את גרסתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחינה עניינית והוגנת של הראיות המובאות במסגרת ההליך‪ ,‬טרם הכרעה בשאלת אשמתו‬
‫של הנאשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במידה והנאשם כופר‪ ,‬קצין השיפוט צריך לשמוע עדים רלוונטיים על מנת לברר את התלונה‬
‫ולא ניתן להסתמך על ראיה בכתב שהנאשם חולק על תוכנה (כגון תחקיר‪ ,‬דו"ח מ"צ)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חובה לנמק את ההחלטה להרשיע‪/‬לזכות וכן לנמק את הסיבות לעונש שהוטל על הנאשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מידתיות ‪ -‬הטלת עונש שיהיה הולם את העבירה ואת נסיבות החייל‪ ,‬ולאו דווקא העונש‬
‫המקסימאלי האפשרי‪.‬‬
‫ההקפדה הנדרשת מקצין השיפוט היא כפולה ומכופלת‪ ,‬נוכח מבנהו המיוחד של הליך השיפוט המשמעתי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬מפקדו של הנאשם היושב בדין‪ ,‬הוא זה שהגיש את התלונה (או בעל תפקיד הכפוף לו)‪,‬‬
‫והוא גם מברר אותה וחוקר את הנאשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנאשם אינו מיוצג ע"י עו"ד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החייל הנאשם כפוף למפקד כפיפות מוחלטת בחייו הצבאיים‪ ,‬לפני המשפט‪ ,‬בעת המשפט ולאחריו‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬קיימת סכנה כי מפקד ינצל לרעה את סמכויותיו על רקע שיקולים זרים‪ .‬לכן‪ ,‬על המפקד‪ ,‬קצין‬
‫השיפוט‪ ,‬לבחון‪ ,‬לדעת‪ ,‬להטמיע ולשנן‪ ,‬בטרם ובעת ישיבתו בדין‪ ,‬את המשמעות ואת המחויבות הנובעות‬
‫מסמכותו לשפוט חיילים‪.‬‬
‫אחד הכללים החשובים לכך הוא הקפדה על קיום נהלי הדין המשמעתי בסדר שבו הם רשומים בטופס ‪,630‬‬
‫וזאת על מנת להבטיח שמירה על זכויותיו של החייל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כל החלטה של מפקד בהליך משמעתי‪ -‬יכולה להגיע לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ)‪.‬אשר‬
‫יבחן את החלטת קצין השיפוט לאורם של חוקי היסוד;‬
‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו קובע כי ניתן להגביל את חירותו של חייל‪ ,‬אך ורק "לתכלית‬
‫ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש"‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬גם כאשר מוצדק לפגוע בזכויותיו הבסיסיות של החייל‪ ,‬יש להקפיד שתהא זו אך ורק‬
‫פגיעה הכרחית ומזערית לצורך השגת המטרה העונשית‪.‬‬
‫חובות המפקד לשמור על זכויות החיילים נובעות מעקרונות צה"ל ובפרט מעקרון העל של‬
‫כבוד האדם ועקרון המשמעת‪.‬‬
‫כך לדוגמא‪ ,‬בג"ץ‪ 2‬קבע שמקום בו נאשם כופר באשמה‪ ,‬קצין השיפוט חייב לזמן עדים (ולא ניתן להסתמך‬
‫על ראיות בכתב שהנאשם חולק על תוכנן) על מנת לברר את התלונה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בג"ץ ‪ 266/05‬פילנט נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי‬
‫‪8‬‬
‫‪ .3‬עבירות הניתנות לשיפוט בדמ"ש‬
‫‪ 3.2‬כללי‬
‫ניתן לשפוט בדין משמעתי רק על העבירות המפורטות להלן‪:3‬‬
‫‪‬‬
‫עבירות נגד הצבא או נגד חיילים‪ ,‬המעוגנות בחוק השיפוט הצבאי‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪2.2‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבירות תעבורה אשר בוצעו בכלי רכב צבאי או במחנה צבאי‪ ,‬למעט שורה של עבירות‬
‫שיפורטו בפיסקה ‪ 2.3‬להלן‪ .‬השיפוט בדמ"ש בגין עבירות תעבורה יהיה ע"י קצין שיפוט‬
‫בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪ ,‬או ע"י קצין שיפוט בדרגת רס"ן הנושא מינוי סא"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבירות בגין מעשים המהווים פגיעה על רקע מיני – יידונו ע"י קצין שיפוט בדרגת אל"ם‬
‫‪4‬‬
‫לפחות ‪ ,‬שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת‪ ,‬כקבוע בפ"מ ‪.33.0145‬‬
‫‪‬‬
‫עבירות על תקנות שירות ביטחון‪ ,‬העוסקות בחובות אנשי מילואים שאינם בשמ"פ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבירות על חוק צער בעלי חיים‪.‬‬
‫יש לשים לב‪ ,‬כי עבירות מסוימות ניתנות לשיפוט ע"י קש"ב מיוחד בלבד‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪ 4.2‬להלן‪.‬‬
‫‪ 3.3‬שיפוט בעבירות המעוגנות בחש"ץ‬
‫חוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) קובע עבירות שונות‪ .‬לצד כל עבירה קבוע בחש"ץ עונש מקסימום‪ ,‬אותו‬
‫מוסמך להטיל בגין עבירה זו בית דין צבאי‪ .‬לעונש המקסימום אין קשר לענישה בדמ"ש‪ ,‬אולם החש"ץ‬
‫קובע‪ ,‬כי ניתן לשפוט בדמ"ש אך ורק בעבירות‪ ,‬שעונשן המקסימאלי אינו עולה על ‪ 3‬שנות מאסר‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬קובעות פקודות הצבא הגבלות נוספות‪.‬‬
‫להלן רשימת עבירות נפוצות‪ ,5‬שניתנות לשיפוט בדמ"ש‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 58‬לחש"ץ ‪ -‬נטישת משמרת (שלא נוכח האויב) ‪ -‬אלא אם כן מדובר בזקיף;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 61‬לחש"ץ ‪ -‬אלימות כלפי חייל ‪ -‬אלא אם כן נגרמה פציעה שהצריכה ‪ 7‬ימי מנוחה או יותר‬
‫מכך;‬
‫‪ 3‬יודגש כי ניתן לשפוט בדמ"ש אך ורק אם לא נפתחה בפרשה הנדונה חקירת מצ"ח ואם לא קיימת חובה לדווח למצ"ח לפי‬
‫פ"מ ‪.33.0304‬‬
‫‪ 4‬במקרה שהנאשם הוא בדרגת סא"ל ומעלה ‪ -‬יהיה קצין השיפוט בדרגת תא"ל לפחות‪.‬‬
‫‪ 5‬טבלה ובה רשימת העבירות המלאה מופיעה בנספח ג' לחוברת זו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 62‬לחש"ץ ‪ -‬איום ועלבונות כלפי מפקד‪ :‬חייל שאיים על מפקד או העליבו‪ ,‬או עשה מעשה אחר‬
‫הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד ‪ -‬אלא אם כן האיום נעשה תוך שימוש בנשק חם או קר;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 68‬לחש"ץ ‪ -‬חריגה מסמכות‪ :‬חייל שחרג במזיד מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו בצבא;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 70‬לחש"ץ ‪ -‬גרימת נזק לרכוש על ידי חריגה מסמכות;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 71‬לחש"ץ ‪ -‬קצין שיפוט שחרג מסמכותו‪ :‬חייל שחרג מסמכותו על ידי שפעל כקצין שיפוט‪ ,‬בין‬
‫שהוא קצין שיפוט ובין שהוא מתחזה כקצין שיפוט;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪(77‬א)(‪ )1‬לחש"ץ ‪ -‬הוצאת רכוש מרשות הצבא ‪ -‬בתנאי ששווי הרכוש אינו עולה על ‪ 10‬שכ"ט;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 80‬לחש"ץ ‪ -‬אי שמירתו של רכוש צבאי‪ :‬חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים‬
‫כדי לשמור מנזק‪ ,‬מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך‬
‫אחרת‪ ,‬בין אם ניזוק הרכוש‪ ,‬נתקלקל או אבד ובין אם לאו ‪ -‬זולת אם מדובר בנשק‪ ,‬תחמושת או‬
‫מכשירי קשר ואופטיקה‪ ,‬שסיווגם "סודי" או "סודי ביותר";‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 82‬לחש"ץ ‪ -‬נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין‪ :‬חייל שנטל ציוד או אספקה של הצבא‬
‫לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים לה‪ ,‬או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של‬
‫הצבא;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 84‬לחש"ץ ‪ -‬גניבה מחייל‪ :‬חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין‪ ,‬מרשות חייל אחר כסף או רכוש‬
‫אחר ‪ -‬בתנאי ששווי הרכוש אינו עולה על ‪ 10‬שכ"ט;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 85‬לחש"ץ ‪ -‬שימוש בלתי‪-‬חוקי בנשק‪ :‬חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות‬
‫נאותים נשא נשק‪ ,‬טיפל בו או השתמש בו באופן אחר ‪ -‬בתנאי שלא מדובר באחד המקרים הבאים‪,‬‬
‫בהם יש חובה לפתוח בחקירת מצ"ח‪:‬‬
‫א‪ .‬פציעת אדם;‬
‫ב‪ .‬איום בנשק כלפי אדם;‬
‫ג‪ .‬יצירת סיכון מכוון לאדם על ידי הפניית קנה הנשק לעברו‪ ,‬תוך טעינת הנשק‪ ,‬דריכתו‪,‬‬
‫פתיחת הנצרה או לחיצה על ההדק‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירי שלא כדין בנשק (כגון‪" :‬מטווח פרטי" או ציד‪ ,‬וכן ירי "פילטרים")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 94‬לחש"ץ ‪ -‬היעדר מן השירות שלא ברשות‪ :‬חייל שנעדר משירותו בצבא‪ ,‬או מהמקום שהוא חייב‬
‫כדין להימצא בו אותה שעה‪ ,‬אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך‪.‬‬
‫כשמדובר בהיעדרות שמשכה ‪ 24‬שעות ומעלה‪ ,‬סמכות השיפוט נתונה לקש"ב בדרגת רס"ן ומעלה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫יודגש כי אין לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט‪ ,‬במקרים הבאים‪:‬‬
‫נעדרים משירות סדיר (פ"מ ‪:)31.0513‬‬
‫‪‬‬
‫היעדרות מעל ‪ 56‬יום;‬
‫‪‬‬
‫היעדרות מעל ‪ 41‬יום כשבעברו של החייל היעדרות נוספת‪.‬‬
‫נעדרים משירות מילואים (פ"מ ‪:)31.0521‬‬
‫‪‬‬
‫היעדרות מעל ‪ 31‬יום‪ ,‬אם חייל המילואים לא התייצב כלל לשמ"פ;‬
‫‪‬‬
‫היעדרות מעל ‪ 25‬יום‪ ,‬אם חייל המילואים התייצב לשמ"פ ונעדר במהלכו;‬
‫‪‬‬
‫כל היעדרות‪ ,‬אם בעברו היעדרות נוספת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪94‬א לחש"ץ ‪ -‬איבוד קשר‪ :‬איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו במשך ‪ 18‬חודשים ומעלה;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 101‬לחש"ץ ‪ -‬התחלּות‪ :‬חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או‬
‫למילוי תפקיד;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 105‬לחש"ץ ‪ -‬עבירה במסמכים צבאיים‪ :‬מסירת מידע כוזב במסמך הנוגע לצבא;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 121‬לחש"ץ ‪ -‬בריחה ממשמורת‪ :‬חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה להימלט ממנה‬
‫לפני ששוחרר מאותה משמורת‪ .‬יוער‪ ,‬כי "משמורת" מוגדרת כמחבוש‪ ,‬מאסר או מעצר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ריתוק‬
‫אינו מהווה "משמורת"‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬חייל הבורח ממחבוש – עובר שתי עבירות‪ :‬היעדר מן השירות‬
‫שלא ברשות וכן בריחה ממשמורת‪ .‬לעומתו‪ ,‬חייל הבורח מריתוק – עובר עבירה של היעדר מן השירות‬
‫שלא ברשות בלבד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 123‬לחש"ץ ‪ -‬אי‪-‬קיום פקודה‪ :‬אלא אם עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 124‬לחש"ץ – התרשלות‪ :‬חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו‪ ,‬או שהתרשל במילוי‬
‫תפקידו בצבא;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 128‬לחש"ץ ‪ -‬התנהגות פרועה‪ :‬חייל שהשתתף בקטטה‪ ,‬או שהתנהג בצורה פרועה במקום ציבורי;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 129‬לחש"ץ ‪ -‬התנהגות מבישה;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 130‬לחש"ץ‪ :‬התנהגות שאינה הולמת‪ :‬חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו‪ 6‬שהתנהג באופן‬
‫שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא;‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 132‬לחש"ץ ‪ -‬פגיעה במשמעת‪ :‬חייל אשר עשה מעשה או התנהג באופן שפגע או עשוי היה לפגוע‬
‫בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו‪ ,‬ואין המעשה מהווה עבירה צבאית אחרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪ 133‬לחש"ץ ‪ -‬אי קיום הוראות המחייבות בצבא‪ :‬חייל שלא קיים או קיים ברשלנות הוראה‬
‫מפקודות הצבא‪ ,‬או מפקודות קבע או מפקודות שיגרה‪ ,‬שפורסמו בכתב בהתאם לפקודות הצבא או‬
‫‪ 6‬חייל שדרגתו נמוכה מסמל‪ ,‬לא ניתן לשפטו בעבירה של התנהגות שאינה הולמת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בהתאם לנוהג הצבאי – זולת אם כתוצאה מאי‪-‬קיום ההוראות אבד או נגנב נשק [ס' ‪(62‬א)(‪ )35‬לפ"מ‬
‫‪ ;]33.0304‬מקרה נפוץ של אי‪-‬קיום הוראות המחייבות בצבא‪ :‬עבירות שעניינן הופעה ולבוש‪.7‬‬
‫‪‬‬
‫ס' ‪133‬א לחש"ץ ‪ -‬איסור עבודה‪ ,‬עיסוק או התמחות‪ :‬חייל שבלא היתר על פי פקודות הצבא‪ ,‬או שלא‬
‫בהתאם לתנאיו‪ ,‬עבד בעבודה או עסק בעיסוק שנהוג לקבל בעבורם שכר‪ ,‬או התמחה התמחות‬
‫מקצועית‪.‬‬
‫בשאר העבירות‪ ,‬אין לשפוט בדמ"ש‪ ,‬ללא אישור מפורש מאת פרקליט צבאי‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי אין לשפוט בדמ"ש‪ ,‬ללא אישור‪ ,‬בעבירות כגון אונס ועבירות מין אחרות‪;8‬‬
‫עבירות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה חמור או מוות; אלימות כלפי ממלא תפקיד; התעללות; שררה כלפי‬
‫פקודים; הוצאת נשק ואמל"ח מרשות הצבא; אי‪-‬שמירתו של נשק צבאי; בגידה‪ ,‬מרידה‪ ,‬התנהגות‬
‫מחפירה בקשר לפעולות צבאיות והעבירות הקשורות אליהן; ביזה (נטילת רכוש בשטח כבוש); הטלת מום‬
‫(פציעה עצמית לצורך אי כשירות לתפקיד‪ ,‬למשימה או לשירות בצה"ל)‪.‬‬
‫בכל מקרה של ספק יש להיוועץ בפרקליט הצבאי הרלוונטי או במדור הדין המשמעתי‪.‬‬
‫‪ 3.4‬שיפוט בעבירות תעבורה‬
‫‪3.4.2‬‬
‫עבירות תעבורה הנתונות לדין משמעתי‬
‫עבירות תעבורה הניתנות לשיפוט בדמ"ש מעוגנות בחיקוקים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תקנות מסוימות מתוך תקנות התעבורה‪ ,‬שהנפוצה בהן‪ :‬תקנה ‪(21‬ג) ‪ -‬אי קיום חובתו של‬
‫עובר דרך‪" :‬לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות‪ ,‬או ללא תשומת לב מספקת‬
‫בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב‪ ,‬במטענו‪ ,‬בשיטת בלמיו ומצבם‪ ,‬באפשרות של‬
‫עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים‪ ,‬באותות שוטרים בתנועת עוברי דרך ובכל עצם‬
‫הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך"‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פקודות הצבא‪ ,‬שהנפוצות בהן‪ :‬פ"מ ‪ :07.0201‬התנהגות הנוהגים והנוסעים ברכב; פ"מ‬
‫‪ :33.1101‬משמעת תנועה בדרכים ‪ -‬עקרונות; פ"מ ‪ :33.0209‬נסיעה מחוץ למסגרת התפקיד;‬
‫פ"מ ‪ :58.5202‬רישיון נהיגה‪ ,‬פ"מ ‪ :58.0205‬כרטיס העבודה לרכב; ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לשפוט בגין עבירות התנועה המפורטות לעיל‪ ,‬אם בוצעו באחד מהמצבים הבאים‪ ,‬היוצרים‬
‫זיקה לצבא‪:‬‬
‫‪ o‬העבירה בוצעה במהלך נסיעה ברכב צבאי או בקשר אליו;‬
‫‪ o‬העבירה בוצעה בשטח הנתון לשליטתו או לפיקוחו של הצבא‪ ,‬גם אם מדובר ברכב אזרחי;‬
‫‪ o‬בכל מקרה אחר בו פרקליט צבאי מורה על העמדה לדין משמעתי‪.‬‬
‫‪ 7‬דהיינו‪ ,‬אי קיום ההוראות של‪ :‬פ"מ ‪ ;33.0501‬פ"מ ‪ ;33.0807‬פ"מ ‪ ;30.0106‬הק"א ‪ ;33-05-01‬הק"א ‪.33-06-02‬‬
‫‪ 8‬לגבי שיפוט בהטרדה מינית ראו פיסקה ‪ 2.4‬להלן‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי סמכות השיפוט בתעבורה נתונה לקש"ב מיוחד (בתקן סא"ל ומעלה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוראות נוספות הנוגעות לדין המשמעתי בעבירות תעבורה מפורטות בפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫‪3.4.3‬‬
‫עבירות תעבורה בהן לא ניתן לשפוט ללא אישור פרקליט‬
‫בעבירות המנויות להלן‪ ,‬חל איסור לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט צבאי‪ ,‬והן יידונו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בבית‬
‫הדין הצבאי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נהיגה כשהנהג אינו בעל רישיון נהיגה אזרחי או שעה שרישיונו בפסילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אי‪-‬ציות לתמרור "עצור"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אי‪-‬ציות לרמזור אדום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעבר על קו הפרדה לבן‪ ,‬שטח הפרדה או אי‪-‬תנועה עם כל גלגלי הרכב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נסיעה במהירות העולה ב‪ 31 -‬קמ"ש לפחות על המותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עקיפה בדרך לא פנויה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אי‪-‬ציות לתמרור "אין כניסה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נסיעה בשול הכביש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אי אחיזת הגה בשתי ידיים תוך עשיית שימוש במכשיר טלפון סלולארי בזמן נהיגה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נהיגה בשכרות או בהשפעת סמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבירות תעבורה נוספות‪ ,‬שגרמו לתאונת דרכים שאינה תאונת דרכים קלה‪ ,‬כהגדרתה בפ"מ‬
‫‪. 958.0214‬‬
‫‪‬‬
‫חייל שקיבל דו"ח תנועה – אין להעמידו לדמ"ש אלא בהוראת גורמי הפרקליטות הצבאית או‬
‫מקמצ"ר‪ .‬משניתנה ההוראה – יש לקיים את ההליך תוך ‪ 30‬ימים ולדווח על תוצאותיו למקמצ"ר‬
‫או לפרקליטות הצבאית‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬תוך ‪ 14‬יום ממועד גמר המשפט‪.‬‬
‫‪3.4.4‬‬
‫‪‬‬
‫"קצין שיפוט מוסמך" בעבירות תעבורה‬
‫שיפוט בעבירות תעבורה יבוצע על ידי קצין שיפוט בדרגת סא"ל ומעלה (או רס"ן‪ ,‬הממלא תפקיד‬
‫המחייב‪ ,‬לפי תקן‪ ,‬דרגת סא"ל);‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט לא ידון חייל על עבירת תנועה‪ ,‬אם הוא עצמו נמצא בעת ביצוע העבירה ברכב‬
‫שבאמצעותו או בקשר אליו נעברה העבירה‪.‬‬
‫‪ 3.5‬שיפוט בעבירות הטרדה מינית‬
‫‪‬‬
‫כאשר מתגלה ביחידה מקרה של פגיעה על רקע מיני‪ ,‬יש לפעול לפי הנוהל הקבוע בפ"מ ‪- 33.0145‬‬
‫"איסור פגיעה על רקע מיני"‪.‬‬
‫‪ 9‬תאונת דרכים ללא נפגעים‪ ,‬שבה נגרם לרכב צבאי או לרכוש אחר נזק שאינו עולה על ‪ 12‬שכ"ט (כשמדובר ברכב ייעודי של‬
‫מרכז ההובלה – ‪ 35‬שכ"ט)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה של הטרדה מינית‪ ,‬יש להציע לנפגע‪/‬ת להעביר את התלונה למצ"ח‪ .‬אם הנפגע‪/‬ת רוצה‬
‫בכך‪ ,‬חובה להעביר את העניין לחקירת מצ"ח‪ .‬אם החשד הוא להטרדה פיזית ‪ -‬יש להעביר את‬
‫הנושא למצ"ח גם אם הנפגע‪/‬ת אינו‪/‬ה מעוניין‪/‬ת בכך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיפוט בדמ"ש על עבירה של הטרדה מינית ייעשה אך ורק בהוראת פרקליט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל מקרה של שיפוט על מעשה המהווה הטרדה מינית‪ ,‬קצין השיפוט יהיה בדרגת אל"ם לפחות‪,‬‬
‫שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת לעניין זה בבית הספר למשפט צבאי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל שאלה בעניין זה ניתן לפנות למדור פרט ביוהל"ן בטלפון‪.0302-9034/8 :‬‬
‫‪ 3.6‬שיפוט בעבירות שנעברו כלפי אזרחים‬
‫בדרך כלל‪ ,‬עבירות המבוצעות כלפי אזרחים אינן מן הסוג המטופל בדמ"ש‪ ,‬ובמקרה של ספק מומלץ‬
‫להיוועץ בפרקליט צבאי‪.‬‬
‫‪ 3.7‬שיפוט בעבירות סמים‬
‫עבירות סמים אינן ניתנות לשיפוט בדמ"ש‪ .‬כך לעניין כלל עבירות הסמים וכלל סוגי הסמים המסוכנים‪.‬‬
‫‪ 3.8‬שיפוט בפרשה שמתנהלת או חייבת להתנהל לגביה חקירת מצ"ח‬
‫אסור לשפוט בדמ"ש על מעשה שהוא חלק מפרשה שמתנהלת לגביה חקירת מצ"ח או‬
‫בדיקת קבו"ד‪ ,‬אלא באישור פרקליט‪ .‬כך גם לגבי עניין שחובה לפתוח בו חקירת מצ"ח‬
‫(לפי פ"מ ‪ ,)33.0304‬וזו טרם נפתחה‪.‬‬
‫‪ 3.9‬סייגים לגבי אזרחים עובדי צה"ל‬
‫ניתן להעמיד לדין משמעתי אע"צ רק בגין העבירות המפורטות להלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עבירת תעבורה הנתונה לדין משמעתי‪. 10‬‬
‫‪‬‬
‫עבירות של אי שמירת רכוש צבאי‪ ,‬הוצאת (גניבת) רכוש צבאי מרשות הצבא או שימוש ברכוש‬
‫הצבא שלא למטרות הצבא;‬
‫‪‬‬
‫עבירות של התרשלות או של אי‪-‬קיום הוראות המחייבות בצבא‪ ,‬ביחס לכללי בטיחות בעבודה או‬
‫ביחס לאי שמירת גהות בעבודה;‬
‫‪‬‬
‫בעבירות אחרות ניתן לשפוט עובדי צה"ל אך ורק באישור פרקליט צבאי‪.‬‬
‫הגשת תלונה נגד עובדי צה"ל‪ :‬תלונה נגד אע"צ תוגש ע"י קצין או ע"י נגד בדרגת רס"ר לפחות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ראו פירוט בפיסקה ‪ 2.3‬לעיל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫שיפוטם של עובדי צה"ל‪ :‬אע"צ יישפט אך ורק בפני קש"ב מיוחד (בדרגת סא"ל ומעלה)‪ -‬או בפני קש"ב‬
‫בדרגת רס"ן‪ ,‬שעה שסא"ל נעדר מהיחידה למשך ‪ 7‬ימים לפחות‪.‬‬
‫‪ 3.:‬סייגים לגבי אנשי מילואים שביצעו עבירה כשאינם בשמ"פ‬
‫ניתן לשפוט איש מילואים על עבירה שביצע בזמן ש לא היה בשמ"פ‪ ,‬תוך ‪ 12‬חודשים ממועד ביצוע העבירה‪.‬‬
‫לשם שיפוטו יש לזמנו לשמ"פ באמצעות צו‪.‬‬
‫השיפוט יהיה רק על עבירות אלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התחלּות (העמדת פני חולה בכוונה לפסול עצמו למילוי תפקיד במילואים);‬
‫‪‬‬
‫קבלת טובת הנאה מעסקה של הצבא ללא הודעה מראש;‬
‫‪‬‬
‫התחזות;‬
‫‪‬‬
‫איומים ועלבונות כלפי מפקד‪ ,‬אם נעשו על רקע יחסי פיקוד;‬
‫‪‬‬
‫התנגדות לפעולה חוקית כלפי חייל הבא לשים אותו במחבוש‪ ,‬מאסר או מעצר לפי החש"ץ;‬
‫‪‬‬
‫איבוד קשר עם היחידה;‬
‫‪‬‬
‫הפרת חובה לפי תקנות שירות בטחון (חובות אנשי מילואים) ‪ -‬כגון‪ :‬אי‪-‬עדכון כתובת‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .4‬הגשת תלונה‬
‫‪ 4.2‬כללי‬
‫פרק זה עוסק בכללים בדבר הגשת תלונה בדמ"ש‪.‬‬
‫הגשת תלונה בדמ"ש הינה אקט פורמאלי‪ ,‬שבא לידי ביטוי ברישום פרטי המתלונן‪ ,‬מהות התלונה וחתימת‬
‫המתלונן ע"ג טופס ‪.630‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב להבחין בין הגורמים המוסמכים להגיש תלונה (המפורטים בפיסקה ‪ 3.3‬להלן) לבין‬
‫הגורמים המוסמכים לשפוט (המפורטים בפרק ‪ 4‬להלן)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגיש התלונה (למעט מפקד ישיר ונגד משמעת) חייב להיות גבוה בדרגה מהנאשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מי שאינו מוסמך להגיש תלונה בדמ"ש כ ֶנגֶד חייל מסוים ‪ -‬רשאי לפנות למפקדו של החייל‪ ,‬אשר‬
‫יוכל לטפל במקרה בהתאם לשיקול דעתו ויהיה עליו לעדכן את הפונה בתוצאות טיפולו בתוך ‪30‬‬
‫יום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תלונה ֶנגֶד אזרח עובד צה"ל תוגש רק ע"י קצין או נגד שדרגתו רס"ר לפחות‪ ,‬ועותק ממנה יועבר‬
‫למרכז תע"ץ‪.‬‬
‫‪ 4.3‬הגדרת המונח "חייל המשרת ביחידה"‬
‫פעמים רבות חלה סמכות הגשת תלונות על "חיילים המשרתים ביחידה" של מגיש התלונה‪.‬‬
‫כאן תובהר משמעות מונח זה‪.‬‬
‫‪4.3.2‬‬
‫מהי "יחידה"?‬
‫לעניין זה‪" ,‬יחידה" משמעה "יחידת רישום"‪ ,‬או יחידות רישום הכפופות לה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בחי"ר‪ ,‬יחידות רישום מתחילות בד"כ מרמת גדוד‪ ,‬ואילו פלוגה אינה לרוב יחידת רישום נפרדת‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מח"ט מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד כל חיילי החטיבה ובכללם ֶנגֶד כל חיילי הגדודים הכפופים‬
‫לחטיבה; מג"ד מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד כל חיילי הגדוד‪ ,‬ואין לו סמכות כזאת כלפי חיילים מגדודים‬
‫אחרים או ממפקדת החטיבה; מ"פ מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד כל חיילי הגדוד הנמוכים ממנו בדרגה‪ ,‬גם אם‬
‫אלה חיילים מפלוגות אחרות‪ ,‬כי הינו קצין שיפוט באותה יחידת רישום‪.‬‬
‫‪4.3.3‬‬
‫מתי נאמר שהחייל "משרת" ביחידה?‬
‫חייל ה"משרת" ביחידה הוא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫חייל המוצב ביחידה;‬
‫חייל המסופח ליחידה (הור' קשל"ר ‪;)21.03.16‬‬
‫חייל הסמוך ליחידה‪ ,‬שעבר עבירה הפוגעת בסדר ובמשמעת של היחידה שאליה הוא‬
‫סמוך‪ ,‬ובטרם שיפוטו של החייל‪ ,‬עודכנה יחידת האם של הנידון בדבר הכוונה לשפטו;‬
‫אזרח עובד צה"ל ביחידה;‬
‫אזרח שקיבל מהיחידה נשק ע"פ תעודת הרשאה;‬
‫אסיר הנמצא ביחידה לצורך אימונים‪ ,‬הכשרה או עבודה צבאית‪ ,‬וכן אסיר במתקן‬
‫כליאה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 4.4‬בעלי התפקידים המוסמכים להגיש תלונות‬
‫להלן פירוט הגורמים המוסמכים להגיש תלונה בדין המשמעתי‪.‬‬
‫(‪ )1‬מפקד הממונה על החייל מבחינה היררכית מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד פקודו‪ ,‬גם אם דרגתו אינה‬
‫גבוהה מדרגת החייל‪ .‬לעניין זה‪ ,‬למשל‪ ,‬מפקד קורס נחשב למפקדם של החניכים‪ ,‬ללא קשר‬
‫לדרגתם; הממונה על האבטחה במחנה נחשב למפקדם של המאבטחים בעת משימת האבטחה‪.‬‬
‫(‪ )2‬קצין שיפוט ‪ -‬מוסמך להגיש תלונות ֶנגֶד החיילים הבאים‪ ,‬בתנאי שהם נמוכים ממנו בדרגה‪:‬‬
‫ֶנ ֶגד חייל המשרת ביחידתו‪ - 11‬בכל עבירה (ואם מדובר בקצין שיפוט המשרת במפקדה –‬
‫א‪.‬‬
‫אזי גם ֶנגֶד החיילים המשרתים ביחידות הכפופות למפקדה זו);‬
‫ֶנגֶד חייל שביצע את העבירה במחנה בו משרת הקצין‪ ,‬גם אם אותו חייל אינו משרת‬
‫ב‪.‬‬
‫ביחידתו ‪ -‬בעבירות ֶנגֶד משטר ומשמעת המחנה‪.‬‬
‫שימו לב! קצין בדרגת סג"ם (אשר הוא‪ ,‬כידוע‪ ,‬אינו קצין שיפוט) ‪ -‬אינו‬
‫מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד אף חייל‪ ,‬אלא אם כן מדובר בפקודו הישיר‪.‬‬
‫(‪ )3‬נגד בכיר‪( 12‬שאינו נגד משמעת) ‪ֶ -‬נ ֶגד כל חייל המשרת ביחידתו‪ ,‬הנמוך ממנו בדרגה‪ ,‬על כל‬
‫עבירה‪.‬‬
‫(‪ )4‬נגד משמעת מוסמך להגיש תלונה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ֶנגֶד כל חייל המצוי במחנה יחידתו של הנגד (גם אם אינו משרת ביחידתו‪ ,‬וגם אם החייל‬
‫‪13‬‬
‫גבוה בדרגה מנגד המשמעת – למעט מפקד היחידה )‪ ,‬אשר עבר עבירה ֶנגֶד משטר‬
‫ומשמעת המחנה;‬
‫ב‪.‬‬
‫ֶנגֶד כל חייל הנמוך ממנו בדרגה‪ ,‬אשר עבר עבירת הופעה ולבוש או התנהגות פרועה באזור‬
‫שאינו נתון לפיקוחו או לשליטתו של הצבא (כלומר‪ ,‬מחוץ למחנה צבאי)‪.‬‬
‫(‪ )5‬נגד בכיר‪ ,‬מש"ק ש"ג ומש"ק משמעת במפקדת מחנה רב‪-‬יחידתי או ביחידה המנהלת בפועל‬
‫את המחנה ‪ -‬מוסמכים להגיש תלונה ֶנגֶד כל חייל הנמוך מהם בדרגה‪ ,14‬המשרת באחת היחידות‬
‫החונות במחנה‪ ,‬על עבירה ֶנגֶד משטר ומשמעת המחנה‪.‬‬
‫(‪ )6‬מפקד מרפאה או אחראי מרפאה צבאית‪ ,‬וכן מפקד מרפאה צבאית או אחראי מרפאה צבאית‬
‫אשר מונו ע"י קרפ"ר להיות אחראים על מרפאה אזרחית הפועלת מטעם חיל הרפואה ‪-‬‬
‫מוסמכים להגיש תלונה כ ֶנגֶד כל חייל הנמוך מהם בדרגה‪ ,‬שביצע בשטח המרפאה עבירה ֶנגֶד‬
‫המשטר והמשמעת‪.‬‬
‫‪ 11‬ראו פיסקה ‪ 3.2‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 12‬נגד בכיר הינו נגד בדרגת רס"ר ומעלה‪.‬‬
‫‪ 13‬לרבות מפקדי היחידות הממונות ומפקדי היחידות החונות במחנה רב‪-‬יחידתי‪.‬‬
‫‪ 14‬יש לציין בהקשר זה‪ ,‬כי דרגתו של נגד (עד רנ"ג כולל) נחשבת לפי חוק השיפוט הצבאי כנמוכה מדרגתו של קצין (החל‬
‫מסג"ם)‪ ,‬ולפיכך לנגד אין סמכות להגיש תלונה נגד קצין‪ ,‬אלא אם כן הנגד הוא בבחינת מפקדו של הקצין (בהתאם לסעיף‬
‫קטן (‪ )1‬בפיסקה זו)‪ ,‬או שהוא נגד משמעת (בהתאם לסעיף קטן (‪()4‬א) בפיסקה זו)‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫(‪)7‬‬
‫במבצעי שיפוט מהיר ‪ -‬ראש צוות לאכיפת משמעת יהיה מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד כל חייל הנתון‬
‫לסמכותו מכוח תפקיד זה‪ ,‬בכל עבירה הנתונה לשיפוט מהיר‪ ,‬למעט עבירת תנועה (תלונה ביחס‬
‫לעבירת תנועה תוגש ע"י שוטר צבאי בלבד)‪.‬‬
‫(‪ )8‬במקרה בו קצין שיפוט מסוים מוסמך לשפוט חייל שאינו משרת ביחידתו – מוסמך כל קצין‬
‫שיפוט‪ ,‬נגד בכיר‪ ,‬ש"ג ומש"ק משמעת מיחידתו של קצין השיפוט להגיש תלונה ֶנגֶד אותו חייל‪,‬‬
‫אם החייל נמוך מהם בדרגה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שוטר צבאי רשאי למלא דו"ח עבירה כלפי כל חייל‪ .‬מפקד יחידה‪ ,‬אשר קיבל דו"ח עבירה‪ ,‬יאשר‬
‫את קבלתו ויוודא כי הוגשה תלונה בדמ"ש ע"פ הדו"ח‪.‬‬
‫‪4.4.2‬‬
‫חובת הזדהות‬
‫חייל חייב להציג את תעודתו הצבאית המזהה‪ ,‬אם נדרש לעשות כן‪ ,‬בפני הגורמים המפורטים להלן‪:‬‬
‫‪4.4.3‬‬
‫א‪.‬‬
‫שוטר צבאי‪ ,‬שוטר אזרחי או מאבטח שערים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חייל הגבוה ממנו בדרגה; לגבי אע"צ ‪ -‬בפני מפקדו או בפני קצין‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כל גורם נוסף הקבוע בפ"מ ‪( 30.0106‬כולל נהג אוטובוס וכרטיסן רכבת)‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כל גורם המוסמך להגיש נגדו תלונה‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪ 3.3‬לעיל‪.‬‬
‫המועד להגשת תלונה‬
‫תלונה תוגש בהקדם‪ ,‬ולא יאוחר מ‪ 8-‬ימים ממועד ביצוע העבירה או מהמועד שבו נודע לראשונה על‬
‫ביצועה‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬
‫האמור אינו חל על תלונה המוגשת בהוראת פרקליט צבאי או בעקבות דו"ח שוטר‪ .‬במקרה זה‪ ,‬אין מגבלת‬
‫זמן על הגשת תלונה‪ ,‬אולם יש לשפוט את החייל תוך ‪ 41‬ימים מהרגע שהתקבלה ביחידה ההוראה לשפטו‪.‬‬
‫אם לא נשפט החייל תוך ‪ 30‬ימים‪ ,‬כאמור‪ ,‬תועבר סמכות השיפוט למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬בדרגת אל"ם‪,‬‬
‫לפחות‪ ,‬אלא אם כן הורה פרקליט צבאי אחרת‪.‬‬
‫‪ 4.5‬עריכת התלונה‬
‫‪‬‬
‫מי שמוסמך להגיש תלונה‪ ,‬יערוך אותה על גבי טופס ‪ 630‬ויחתום עליה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ליקוי טכני בעריכת התלונה‪ ,‬לרבות היעדר חתימת המתלונן ‪ -‬אין בו כדי לפגום בתלונה או לפסול‬
‫את הדיון שהתקיים בה‪ ,‬ובלבד שלא נגרם עקב כך עיוות דין‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם לא נרשם מספרו‬
‫האישי של הנאשם וניתן לזהותו בוודאות ‪ -‬התלונה תקפה‪ ,‬אך יש להוסיף את המספר האישי‬
‫בטרם תחילת השיפוט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לגבי כל מעשה עבירה תיערך תלונה נפרדת‪ ,‬ואולם אם הנאשם עבר כמה עבירות של הופעה‬
‫‪15‬‬
‫ולבוש בעת ובעונה אחת‪ ,‬יש להגיש נגדו תלונה אחת בגין כל המרכיבים של ההופעה המרושלת‪,‬‬
‫ובלבד שבטופס התלונה יפורטו כל הליקויים שנמצאו בהופעת החייל‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫דהיינו‪ ,‬אי קיום ההוראות של‪ :‬פ"מ ‪ ;33.0501‬פ"מ ‪ ;33.0807‬פ"מ ‪ ;30.0106‬הק"א ‪ ;33-05-01‬הק"א ‪.33-06-02‬‬
‫‪18‬‬
‫‪‬‬
‫לגבי כל פרק זמן רציף של היעדרות מן השירות שלא ברשות ‪ -‬תוגש תלונה נפרדת‪ .‬כשמדובר‬
‫בתקופה אחת שבה נקטע רצף ההיעדרות‪ ,‬ניתן להגיש תלונה אחת בגין כל תקופת ההיעדרות‬
‫בתנאי שנתקבל "אישור רצף" מאת פרקליט עריקים ונפקדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על מעשה עבירה אחד תוגש תלונה אחת‪ ,‬אלא אם כן הורה פרקליט צבאי אחרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טופס תלונה יוגש ֶנגֶד נאשם אחד בלבד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חובות שליש היחידה לקראת הדיון מפורטות בסעיפים ‪ 18-19‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫‪ 4.6‬הזנת תלונה‬
‫‪‬‬
‫מגיש התלונה ימסור את טופס התלונה לאחר עריכתו לשליש יחידתו‪ ,‬לשם הזנת התלונה במערכת‬
‫ממוכנת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוראות נוספות לעניין הזנת תלונה מופיעות בסעיפים ‪ 12-14‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫‪ 4.7‬ביטול תלונה שהוגשה ע"י גורם בלתי מוסמך – סמכות הפצ"ר‬
‫הפצ"ר או סגנו מוסמכים‪ ,‬לפי שיקול דעתם‪ ,‬לבטל תלונה או דיון שהתקיים בתלונה‪ ,‬אם התלונה הוגשה‬
‫ע"י מי שאינו מוסמך להגישה‪ .‬אם ביטלו את התלונה‪ ,‬בסמכותם‪ ,‬לפי שיקול דעתם‪ ,‬להורות על הגשת‬
‫תלונה ועל שיפוט מחדש‪.‬‬
‫בקשות לביטול תלונה או דיון יוגשו למדור הדין המשמעתי בפרקליטות הצבאית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .5‬סמכויות שיפוט‬
‫‪ 5.2‬קש"ז וקש"ב; סמכויות כלליות‬
‫כל קצין מדרגת סגן ומעלה‪ ,‬בשירות סדיר ובשירות מילואים פעיל‪ ,‬הוא קצין שיפוט‪ ,‬בתנאי שעבר‬
‫השתלמות ובוחן דמ"ש בהתאם לדרגתו‪ ,‬כנדרש בפקודות הצבא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט זוטר (קש"ז) – קצין שיפוט בדרגת כתף סגן או סרן‪ .‬ואולם‪ ,‬סרן שהוא מ"פ ביחידה‬
‫לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל בזרועות האוויר והים (הכול לפי רשימה שיקבע רמ"ט אכ"א)‬
‫– נחשב לקש"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט בכיר (קש"ב) – קצין שיפוט בדרגת כתף רס"ן ומעלה וכן סרן שהוא מ"פ ביחידה‬
‫לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל בזרועות האוויר והים (הכול לפי רשימה שיקבע רמ"ט‬
‫אכ"א)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט בכיר מיוחד (קש"ב מיוחד) – קצין שיפוט בדרגת כתף סא"ל‪ ,‬לפחות‪ ,‬וכן קצין שיפוט‬
‫בדרגת רס"ן‪ ,‬הנושא מינוי סא"ל‪.‬‬
‫‪ 5.3‬מקרים המחייבים שפיטה בפני דרג פיקודי מסויים‬
‫בעבירות מסוימות‪ 16‬ניתנה סמכות שיפוט לקש"ב החל מדרגה מסוימת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נגדים בכירים וקצינים יישפטו ע"י קש"ב בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬הגבוה מהם בדרגה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעבירות היעדר מן השירות שלא ברשות מעל ‪ 35‬שעות – סמכות השיפוט היא בידי קש"ב בדרגת‬
‫רס"ן לפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעבירות בטחון מידע ומערכות מידע ‪ -‬סמכות השיפוט היא בידי קש"ב בדרגת סא"ל לפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעבירות תנועה‪ ,‬הנתונות לשיפוט בדמ"ש‪ – 17‬סמכות השיפוט היא בידי רס"ן בתקן סא"ל לפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעבירות הטרדה מינית‪ ,‬קצין השיפוט יהיה בדרגת אל"ם לפחות‪ ,‬שעבר הכשרה מיוחדת לכך‪ ,‬או‬
‫שהוא בעל הכשרה משפטית (פ"מ ‪.18)33.0145‬‬
‫‪‬‬
‫בעבירה של נסיעה בטרמפים‪ ,‬בעקבות "מבצע מדמה" של מ"צ‪ ,‬ישפוט בדמ"ש קצין שיפוט בדרגת‬
‫אל"ם לפחות (פ"מ ‪.)2.0104‬‬
‫‪‬‬
‫בעבירות של אבדן או גרימת נזק למכשירי "מירס" צבאיים ‪ -‬ישפוט בדמ"ש קצין שיפוט בדרגת‬
‫אל"ם לפחות (פ"מ ‪.)3.0104‬‬
‫‪ 5.4‬הגבלה על סמכות השיפוט כאשר קצין השיפוט נוגע בדבר‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט לא ידון חייל הנאשם בעבירה על סעיף ‪ 59‬לחש"ץ (אלימות כלפי מפקד) או על סעיף ‪62‬‬
‫לחש"ץ (איום ועלבונות כלפי מפקד)‪ ,‬אם האלימות‪ ,‬האיום או העלבונות בוצעו כלפיו‪ .‬מחשש‬
‫למשוא פנים‪ ,‬התלונה תידון בפני קצין שיפוט אחר‪.‬‬
‫‪ 16‬פירוט נוסף ראו בנספח ו' לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫‪ 17‬ראו פירוט נוסף בפיסקה ‪ 2.3‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 18‬במקרה שהנאשם הוא בדרגת סא"ל ומעלה ‪ -‬יהיה קצין השיפוט בדרגת תא"ל לפחות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט לא ידון חייל הנאשם בעבירת תנועה‪ ,‬אם הוא עצמו היה בעת ביצוע העבירה ברכב‪,‬‬
‫שבאמצעותו או בקשר אליו נעברה העבירה‪.‬‬
‫‪ 5.5‬שיפוט חיילים המשרתים ביחידה‬
‫קצין שיפוט מוסמך לדון חייל שכנגדו הוגשה תלונה‪ ,‬בהתקיים כל אלה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הוא גבוה בדרגה אחת לפחות מדרגת החייל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוא מפקדו הישיר של החייל‪ ,‬או שהוסמך על‪-‬ידי מפקד היחידה לדון אותו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫החייל משרת ביחידתו‪ ,‬בהתאם להגדרה המופיעה בפיסקה ‪ 3.2‬לעיל‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נגדים בכירים וקצינים יישפטו ע"י קש"ב בדרגת רס"ן ומעלה‪.‬‬
‫‪ 5.6‬שיפוט במחנות רב‪-‬יחידתיים‬
‫במחנות רב‪-‬יחידתיים – קצין שיפוט בדרגת רס"ן ומעלה‪ ,‬המשמש כמפקד המחנה וקציני המטה במפקדת‬
‫המחנה מוסמכים לשפוט חיילים המשרתים באחת היחידות במחנה ‪ -‬על עבירות ֶנגֶד משטר ומשמעת‬
‫המחנה‪ ,‬שנעברו בתחום המחנה (סעיף ‪ 22‬לפ"מ ‪.)33.0302‬‬
‫‪ 5.7‬סמכויות שיפוט מיוחדות‬
‫פ"מ ‪ 33.0302‬קובעת בסעיפים ‪ 23-24‬סמכויות שיפוט מיוחדות לקציני שיפוט במפקדות חטמ"ר ובמתקנים‬
‫צבאיים (לעניין יחידות שמירה ואבטחה)‪.‬‬
‫ס' ‪ 25‬לפקודה הנ"ל קובע‪ ,‬כי קש" ב שהוא מפקד מרפאה צבאית או סגנו מוסמכים לדון כל חייל הנמוך‬
‫מהם בדרגה‪ ,‬אשר עבר בתחום המרפאה עבירה ֶנגֶד המשטר והמשמעת‪ .‬כן נקבע‪ ,‬כי קש"ב שהוא מפקד‬
‫מרפאה צבאית או סגנו‪ ,‬אשר מונו ע"י קרפ"ר להיות אחראים על מרפאה אזרחית הפועלת מטעם חיל‬
‫הרפואה‪ ,‬מוסמכים לדון חייל‪ ,‬אשר עבר עבירה כמפורט לעיל‪ ,‬בתחום המרפאה האזרחית‪.‬‬
‫ס' ‪ 26‬לפקודה הנ"ל עוסק בסמכויות שיפוט מיוחדות לקצין כוח האדם הזרועי‪.‬‬
‫‪ 5.8‬שיפוט במבצעי שיפוט מהיר‬
‫הוראות מיוחדות המסדירות סמכויות שיפוט במבצעי שיפוט מהיר קבועות בסעיפים ‪ 249-260‬לפ"מ‬
‫‪.33.0302‬‬
‫‪ 5.9‬שיפוט עובדי צה"ל‬
‫בעבירות מסוימות‪ ,‬ניתן לשפוט בדין המשמעתי אזרחים עובדי צה"ל ‪ .19‬במקרה של אי‪-‬בהירות בעניין זה‬
‫ניתן להיוועץ במדור דמ"ש במפצ"ר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תלונה ֶנגֶד אזרח עובד צה"ל תוגש ע"י קצין או נגד בכיר; אזרח עובד צה"ל יישפט בפני קצין שיפוט‬
‫בדרגת סא"ל ומעלה; אם לא משרת ביחידתו קצין בדרגת סא"ל‪ ,‬או שהקצין בדרגת סא"ל שוהה‬
‫בחופשה ארוכה משבעה ימים‪ ,‬ניתן להעמיד אע"צ לדין בפני קצין שיפוט בדרגת רס"ן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן להטיל על אזרח עובד צה"ל עונש ריתוק או הורדה בדרגה; עונש מחבוש ניתן להטיל עליו‬
‫רק בעבירה של הוצאת רכוש מרשות הצבא או בעבירת שימוש ברכוש הצבא שלא למטרות הצבא‬
‫(ובעבירות אחרות – בתקופת לחימה בלבד)‪.‬‬
‫‪ 19‬ראו פירוט בפיסקה ‪ 2.8‬לעיל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪‬‬
‫במקום העמדה לדמ"ש‪ ,‬ניתן לנקוט ֶנגֶד אע"צ בהליך של "בירור ותגובה" בהתאם להוראות פ"מ‬
‫‪.41.0707‬‬
‫‪‬‬
‫כללי השיפוט של אעצ"ים מפורטים בפ"מ ‪ 33.0302‬בסעיפים ‪.261-268‬‬
‫‪ 5.:‬שיפוט כלואים‬
‫חייל המצוי במעצר‪ ,‬מאסר או מחבוש במתקן כליאה‪ ,‬נחשב חייל המשרת ביחידת הכליאה ‪ -‬ובהתאם‪,‬‬
‫מפקדיו במתקן הכליאה מוסמכים לשפוט אותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוסמכו קציני שיפוט נוספים לשפוט כלואים‬
‫במתקני הכליאה – בעיקר בגין עבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות‪.‬‬
‫‪ 5.21‬שיפוט משפטנים‬
‫קצין בתפקיד משפטן המוצב בפרקליטות הצבאית‪ ,‬ביחידת בתי הדין הצבאיים או ביחידת בתי המשפט‬
‫הצבאיים‪ ,‬לא יועמד לדין משמעתי‪ ,‬אלא בפני קצין שיפוט גבוה בדרגה‪ ,‬המוצב בפרקליטות הצבאית‪,‬‬
‫ביחידת בתי הדין הצבאיים או ביחידת בתי המשפט הצבאיים‪ ,‬לפי העניין‪ .‬כלל זה אינו מתייחס לקצינים‬
‫משפטנים אשר מוצבים או מסופחים ביחידה אחרת לצורך מעבר קורס או השתלמות ליותר מ‪ 30-‬ימים‪.‬‬
‫‪ 5.22‬שיפוט חיילי חמ"ץ‬
‫חיילים המוצבים או מסופחים ליחידות חמ"ץ‪ ,‬שדרגתם עד דרגת רס"ן (כולל)‪ ,‬לא יועמדו לדין משמעתי‬
‫אלא בפני קצין שיפוט המוצב אף הוא ביחידת חמ"ץ‪ .‬כלל זה אינו מתייחס לחיילי חמ"ץ המסופחים או‬
‫מוצבים ביחידה אחרת ליותר מ‪ 30-‬ימים לצורך קורס או השתלמות – במקרה זה‪ ,‬חיילי חמ"ץ יישפטו ככל‬
‫חייל אחר‪.‬‬
‫‪ 5.23‬שיפוט רופאים‬
‫רופא לא יועמד לדין משמעתי בגין רשלנות מקצועית או בגין אי‪-‬קיום הוראה מקצועית – אלא בפני קש"ב‬
‫שהוא רופא‪.‬‬
‫‪ 5.24‬עד מתי ניתן לשפוט בדמ"ש?‬
‫כאן יובהר‪ ,‬עד מתי ניתן להתחיל את השיפוט בתלונה‪.‬‬
‫כל המועדים המפורטים בפרק זה מתייחסים לתחילת המשפט‪ .‬אם המשפט החל והופסק באמצע (למשל‪,‬‬
‫לצורך הבאת עדים רלוונטיים) – המועד הקובע הוא מועד תחילת המשפט‪.‬‬
‫‪ 5.24.2‬שיפוט בדין משמעתי – מגבלות הזמנים‬
‫‪‬‬
‫אם המשפט נערך ע"פ תלונה שהוגשה שלא בהוראת פרקליט – יש לשפוט את החייל תוך ‪ 26‬ימים‬
‫מיום הגשת התלונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם המשפט נערך ע"פ הוראת פרקליט או בעקבות דו"ח מ"צ – יש לשפוט את החייל תוך ‪ 41‬ימים‬
‫מהרגע שהתקבלה ביחידה ההוראה לשפוט את החייל‪ .‬אם לא נשפט החייל תוך ‪ 30‬ימים‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫תועבר סמכות השיפוט למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪ ,‬אלא אם כן הורה פרקליט‬
‫צבאי אחרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתקופות שפורטו לעיל לא יימנו ימים בהם לא ניתן היה לשפוט את החייל מסיבות התלויות בו‬
‫(לדוגמא‪ :‬תקופות נפקדות‪ ,‬מחלה ובקשות דחייה מטעם הנאשם – ויש לערוך תרשומת על כך)‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪‬‬
‫ככלל‪ ,‬לא יישפט חייל בדין משמעתי אם חלפו יותר משלוש שנים ממועד ביצוע העבירה‪.‬‬
‫‪ 5.24.3‬עד מתי ניתן לשפוט חייל לאחר השחרור משירות סדיר?‬
‫ניתן לשפוט חייל‪ ,‬שביצע עבירה במהלך שירותו הסדיר‪ ,‬גם לאחר שחרורו‪ ,‬במשך ‪ :1‬יום מהיום שבו‬
‫שוחרר‪ ,‬בתנאי שאינו פטור משירות מילואים‪ .‬ניתן להאריך תקופה זו ב‪ :1 -‬ימים נוספים (סה"כ ‪ 291‬ימים‬
‫מיום שחרורו) באישור פרקליט צבאי‪.‬‬
‫השיפוט המשמעתי יכול להתבצע אך ורק כאשר החייל נמצא בשמ"פ‪.‬‬
‫‪ 5.24.4‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה בשמ"פ?‬
‫ניתן לשפוט חייל מילואים‪ ,‬שביצע עבירה במהלך שמ"פ‪ ,‬תוך ‪ 4‬חודשים מהיום שבו שוחרר משמ"פ זה‬
‫(בתנאי שלא פוטר בינתיים משירות מילואים)‪.‬‬
‫השיפוט המשמעתי יכול להתבצע אך ורק כאשר החייל נמצא בשמ"פ‪.‬‬
‫‪ 5.24.5‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה שלא במהלך שמ"פ?‬
‫כאמור‪ ,‬בעבירות מסוימות ניתן לשפוט בדין המשמעתי חיילי מילואים שעברו עבירות שלא בשירות סדיר‬
‫ואף לא בשמ"פ‪ .20‬סמכות זו מוגבלת לתקופה של ‪ 12‬חודשים מיום ביצוע העבירה‪.‬‬
‫השיפוט המשמעתי יכול להתבצע אך ורק כאשר החייל נמצא בשמ"פ‪.‬‬
‫‪ 20‬ראו פירוט בפיסקה ‪ 2.9‬לעיל‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .6‬הליכים לפני הדיון‬
‫‪ 6.2‬העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט‬
‫כל קצין שיפוט‪ ,‬שבפניו הובאה תלונה שהוא מוסמך לדון בה‪ ,‬רשאי לעשות אחת מאלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לדון בתלונה בעצמו;‬
‫‪‬‬
‫להעביר את התלונה לדיון בפני קצין שיפוט אחר שהוא קש"ב (בכל שלב לפני או במהלך הדיון‪ ,‬כל‬
‫עוד לא החליט לזכות או להרשיע); אם פרקליט צבאי דרש זאת‪ ,‬יעביר את התלונה לפרקליט;‬
‫‪‬‬
‫לבטל את התלונה‪ ,‬ללא דיון בה‪ ,‬אם נוכח שאין מקום להאשמה או יש נסיבות אחרות המצדיקות‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫לדעתו‪ ,‬את ביטולה ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט בכיר בדרגת רס"ן ומעלה‪ ,‬שהובאה בפניו תלונה‪ ,‬מוסמך למנות קצין בודק (קבו"ד)‬
‫לבדיקת האירוע‪ .‬תיק הקבו"ד יועבר לפרקליטות הצבאית‪ ,‬ושם יוחלט על המשך ההליכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט ושלא ע"פ בקשת הנאשם‪ ,‬לא פוגעת בזכות הנאשם לבקש‬
‫‪22‬‬
‫העברת הדיון ‪.‬‬
‫‪ 6.3‬ביטול התלונה‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט מוסמך לבטל תלונה‪ ,‬אם הוא מגיע למסקנה כי אין מקום להאשמה או אם יש‬
‫נסיבות אחרות‪ ,‬המצדיקות‪ ,‬לדעתו‪ ,‬את ביטולה‪ .‬נימוקי הביטול יירשמו על גבי טופס התלונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה בו קצין השיפוט הינו בדרגה נמוכה מדרגת מגיש התלונה – טעון הביטול אישור מטעם‬
‫מפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬שהינו קש"ב בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬הנושא דרגה גבוהה מזו של מגיש‬
‫התלונה‪ .‬במקרה בו החליט המפקד שלא לאשר את ביטול התלונה‪ ,‬עליו לדון בתלונה בעצמו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬תלונה שהוגשה בהוראת פרקליט צבאי– לא תבוטל אלא על ידי פרקליט‬
‫צבאי‪ .‬תלונה שהוגשה על פי דו"ח עבירה – לא תבוטל אלא על ידי מדור עבירות במקמצ"ר‪.‬‬
‫ותלונה שהוגשה ע"י נגד משמעת – לא תבוטל אלא על ידי קש"ב בדרגת רס"ן לפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביטול תלונה ע"י קצין שיפוט לא ימנע את האפשרות לחזור ולדון בה‪ ,‬הכול באישור פרקליט צבאי‬
‫מטעמים שיירשמו‪ ,‬ובתנאי שלא חלפו ‪ 90‬ימים ממועד ביצוע העבירה או ממועד גילויה‪ ,‬ע"פ‬
‫המאוחר‪.‬‬
‫‪ 6.4‬זכות העיון של הנאשם בתוכן התלונה ובחומר הראיות‬
‫יש לעדכן את החייל‪ ,‬זמן סביר לפני המשפט‪ ,‬כי הוגשה נגדו תלונה‪ ,‬ולהביא לידיעתו את תוכן התלונה ואת‬
‫זכויותיו לעיין בחומר הראיות‪ ,‬להזמין עדים ולהציג ראיות מטעמו‪ .‬הנאשם יוכל לעיין בחומר תחת פיקוח‬
‫מפקדיו‪ ,‬כך שהחומר לא יוצג בפני אנשים נוספים‪.‬‬
‫‪ 21‬דרך הביטול מפורטת בפיסקה ‪ 5.2‬להלן‪.‬‬
‫‪ 22‬כמפורט בפיסקה ‪ 6.4‬להלן‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 6.5‬הזכות להגיש חוו"ד סנגור‬
‫‪‬‬
‫אם המשפט נערך על פי הוראת פרקליט צבאי‪ ,‬רשאי הנאשם להגיש כתגובה חוות דעת מטעמו‪,‬‬
‫שהוכנה ע"י סנגור צבאי או בידי עו"ד פרטי שאושר לשמש סנגור לפני בתי הדין הצבאיים (להלן‪:‬‬
‫"סנגור")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה בו ביקש הנאשם לדחות את הדיון בתלונה לצורך השגת חוות דעת סנגור‪ ,‬יעכב קצין‬
‫השיפוט את הדיון לתקופה שלא תעלה על ‪ 7‬ימים‪ ,‬אלא אם פרקליט צבאי אישר אחרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם הנאשם הגיש חוות דעת סנגור לקצין השיפוט תוך כדי הדיון‪ ,‬יפסיק קצין השיפוט את הדיון‬
‫המשמעתי ויעביר את חוות הדעת לפרקליט הצבאי לקבלת התייחסות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפרקליט הצבאי יוכל להעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת‪ ,‬עם העתק לסנגור‪ .‬על‬
‫קצין השיפוט להעביר את התייחסות הפרקליט לידי החייל הנאשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסנגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת‪ ,‬שתצומצם אך ורק להתייחסותו הנוספת‬
‫של הפרקליט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזכות להגיש חוו"ד סנגור אינה קיימת במקרה בו ההליך המשמעתי התחיל במקור שלא בהוראת‬
‫‪23‬‬
‫פרקליט‪ ,‬והוראת הפרקליט באה בעקבות בקשת הנאשם להישפט בבי"ד ‪.‬‬
‫‪ 6.6‬אין זכות ייצוג סנגור בהליך משמעתי‬
‫בהליכי הדין המשמעתי החייל הנאשם אינו זכאי לייצוג משפטי‪ .‬לאמור‪ ,‬סנגור אינו רשאי לייצג‬
‫את החייל במשפט עצמו או לטעון בפני קצין השיפוט‪.‬‬
‫‪ 23‬כמפורט בפיסקה ‪ 6.4‬להלן‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .7‬מהלך הדיון‬
‫‪ 7.2‬דיון נפרד לכל נאשם ולכל תלונה‬
‫‪‬‬
‫גם כשמדובר בכמה נאשמים בפרשה אחת או בעבירות דומות‪ ,‬כל נאשם יידון בהליך נפרד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר חייל אחד עומד לדין בגין כמה תלונות שהוגשו נגדו‪ ,‬תידון כל תלונה בנפרד‪ ,‬כך שלנאשם‬
‫יהיה ברור בפני איזו תלונה הוא נדרש להתגונן בכל הליך‪.‬‬
‫‪ 7.3‬תיעוד הדיון‬
‫יש להקפיד לתעד את כל הליכי הדיון בטופס ‪ ,630‬במקומות המתאימים‪ .‬בכלל זה‪ ,‬יש לרשום את עיקרי‬
‫דבריו של הנאשם‪ ,‬את דברי העדים השונים שהעידו במשפט ואת פירוט הראיות שהוצגו בדיון‪ ,‬במקום‬
‫המתאים לכך בטופס ‪ .630‬אם המקום בטופס אינו מספיק לרישום הפרוטוקול‪ ,‬יש לצרף לטופס ‪ 630‬דפי‬
‫פרוטוקול נוספים‪ ,‬אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו‪.‬‬
‫אי קיום החובה לתעד את ההליך בצורה מפורטת ככל האפשר‪ ,‬מהווה פגם בהליך שעשוי להביא‬
‫לביטולו!‬
‫‪ 7.4‬זיהוי הנאשם והקראת התלונה‬
‫בתחילת הדיון יזהה קצין השיפוט את הנאשם‪ ,‬יקרא בפניו את פרטי התלונה וישאלו אם הבין את תוכן‬
‫התלונה‪.‬‬
‫‪ 7.5‬העברת הדיון לבקשת הנאשם‬
‫‪‬‬
‫קש"ז ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מסכים להישפט בפניו‪ ,‬או שהוא מעוניין להישפט בפני מפקדו‬
‫של קצין השיפוט‪ ,‬שהוא קש"ב‪ .‬קצין השיפוט חייב להיעתר אם הנאשם אכן ביקש זאת‪ .‬חייל‬
‫העומד לדמ"ש בפני קש"ז – אינו זכאי לבקש להישפט בפני בית‪-‬דין צבאי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קש"ב‪ 24‬ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מסכים להישפט בפניו‪ ,‬או שהוא מעוניין להישפט בפני‬
‫מפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬או להישפט בפני בית‪-‬דין צבאי‪.‬‬
‫‪ o‬אם הנאשם ביקש להישפט בפני מפקדו של קצין השיפוט – חובה להיעתר לבקשתו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ o‬אם הנאשם ביקש להישפט בבית דין‪ ,‬הוא ימלא "טופס בקשה להישפט בבית דין צבאי"‬
‫ויעבירו למפקדו בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬וזה ירשום את התייחסותו לבקשה במקום המיועד‬
‫לכך בטופס ויעבירו לפרקליט הצבאי הפיקודי‪ .26‬לאחר עיון בחומר‪ ,‬יחליט הפרקליט האם‬
‫להורות על הגשת כתב אישום לבית דין צבאי או להחזיר את התלונה לשיפוט משמעתי‬
‫בפני קש"ב אחר‪.‬‬
‫‪ 24‬דהיינו‪ ,‬קצין שיפוט בדרגת רס"ן ומעלה וכן קצין שיפוט בדרגת סרן שהוא מ"פ ביחידה לוחמת – ראו פירוט בפרק‬
‫ההגדרות לעיל‪.‬‬
‫‪ 25‬נספח ה' לפ"מ ‪33.0302‬‬
‫‪ 26‬למען זירוז ההליכים‪ ,‬מומלץ להעביר את המסמכים בפקס או בדואר אלקטרוני ולהיות בקשר טלפוני עם הפרקליט‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪‬‬
‫הנאשם יכול לבקש את העברת הדיון פעם אחת בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬חייל שהועמד לדמ"ש בפני קצין‬
‫שיפוט וביקש להישפט בפני מפקדו – אינו זכאי להעברה נוספת (אל מפקדו של הקש"ב או לבי"ד‬
‫צבאי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זכותו של הנאשם לבקש העברה פעם אחת אינה נפגעת אם קצין השיפוט החליט על העברה‪,‬‬
‫מיוזמתו‪.‬‬
‫‪ 7.6‬תשובת הנאשם לאשמה‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מודה באשמה או כופר באשמה‪ .‬אם הנאשם מודה‬
‫באשמה ‪ -‬חובה להרשיעו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם לא הודה הנאשם באשמה‪ ,‬יברר קצין השיפוט האם הנאשם מודה בעובדות מסוימות‪ ,‬או‬
‫שהוא מכחיש לחלוטין את העובדות המפורטות בתלונה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יחליט קצין השיפוט האם‬
‫העובדות בהן הודה הנאשם מספיקות כדי לקבל החלטה בשאלת אשמתו‪ ,‬או שעליו לשמוע עדים‬
‫נוספים ולבחון ראיות נוספות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סירב החייל להשיב לאשמה‪ ,‬יראו את סירובו ככפירה באשמה‪ ,‬ובמקרה כזה קצין השיפוט יבחן‬
‫את הראיות הקיימות על מנת להכריע בשאלת אשמתו של החייל‪.‬‬
‫‪ 7.7‬העדת עדים ועיון בחומר החקירה או הבדיקה‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט חייב לעיין בכל חומר החקירה או הבדיקה שהועבר אליו – זאת‪ ,‬גם אם נכתבה חוות‬
‫דעת פרקליט בעניין‪ .‬כאמור‪ ,‬עליו לאפשר גם לנאשם לעיין בחומר החקירה ובחוות דעת‬
‫הפרקליט‪ ,‬וכן בכל חומר רלוונטי אחר המונח בפניו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם הנאשם כופר באשמה‪ ,‬ישאל אותו קצין השיפוט‪ ,‬מהי בדיוק טענתו‪ .‬כדי להרשיע את החייל‬
‫בניגוד לטענתו (לדוגמא‪ ,‬להרשיע חייל‪ ,‬הטוען שהיה לבוש באופן תקני‪ ,‬בעבירה של הופעה ולבוש)‬
‫– על קצין השיפוט לזמן לדיון עדים שיפריכו את טענתו של החייל‪ .‬אין אפשרות להרשיע על‪-‬פי‬
‫עדויות כתובות שהנאשם חולק על תכנן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חייל המואשם ע"פ דו"ח מ"צ והוא חולק על‬
‫תכנו – ניתן להרשיעו אך ורק אם השוטר שרשם את הדו"ח יעיד במשפט!‬
‫‪‬‬
‫יודגש‪ ,‬עדויות ישמעו במסגרת ההליך המשמעתי בפני קצין השיפוט ובנוכחות הנאשם‪ ,‬ולא ניתן‬
‫לגבות עדויות באמצעות הטלפון (אלא במקרים חריגים ובאישור מדור דמ"ש)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬על קצין השיפוט להעמיד את הנאשם על זכותו לזמן עדי הגנה רלוונטיים מטעמו‪ .‬אם‬
‫הנאשם אינו רוצה להביא עדים להגנתו‪ ,‬יש לציין זאת בטופס התלונה‪ .‬כאן יודגש‪ ,‬כי אם החייל‬
‫מוותר על זכותו להזמנת עדים מטעמו – ויתור כזה אינו מאפשר להרשיע אותו על‪-‬פי עדויות‬
‫כתובות שעל תוכנן חלק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם לא ניתן לשמוע את העדים לאלתר‪ ,‬יידחה המשך הדיון לפרק זמן סביר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יודגש שכל תלונה‪ ,‬גם תלונה שהוגשה בהוראת פרקליט צבאי‪ ,‬חייבת להתברר במלואה‪ .‬אם מודה‬
‫הנאשם בחלק מהעובדות‪ ,‬יש לזמן לדיון המשמעתי את העדים הרלוונטיים לעובדות שהנאשם‬
‫כופר בהן (כגון ‪ -‬המתלונן‪/‬ת בהטרדה מינית)‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪‬‬
‫חל איסור מוחלט על קצין השיפוט לשמוע עדויות שלא בנוכחות הנאשם‪ .‬האיסור מתייחס הן‬
‫לדיון המשמעתי עצמו‪ ,‬אשר הנאשם חייב להיות נוכח בו לכל אורכו‪ ,‬והן לשמיעת עדויות לפני‬
‫המשפט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט הדן מספר חיילים‪ ,‬ויש עד אחד הרלוונטי לכולם‪ ,‬יוכל לשמוע אותו פעם אחת‪,‬‬
‫במרוכז‪ .‬במהלך העדות יהיו נוכחים כל הנאשמים ויוכלו להציג שאלות לעד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בטרם הכרעת דינו של הנאשם (זכאי או אשם) חייב קצין השיפוט לאפשר לנאשם לומר את דבריו‪,‬‬
‫שיתועדו בטופס התלונה‪.‬‬
‫דגשים מיוחדים לגבי שיפוט בעבירות הטרדה מינית (פ"מ ‪:)33.0145‬‬
‫‪ ‬רק קש"ב בדרגת אל"ם שעבר הכשרה מיוחדת לשיפוט בתיקי הטרדה מינית‪ ,‬בביה"ס‬
‫למשפט צבאי‪ ,‬מוסמך לשפוט‪.‬‬
‫‪ ‬אם הנאשם כפר באשמה‪ ,‬יזמן קצין השיפוט את המתלוננת לצורך מתן עדות‪ ,‬אשר תעיד‬
‫בנוכחות הנאשם‪ .‬לנאשם יש זכות לחקור את המתלוננת בחקירה נגדית‪.‬‬
‫‪ ‬במהלך הדיון לא יחקור קצין השיפוט ולא יאפשר חקירה של המתלונן שיש בה משום‬
‫עלבון‪ ,‬הפחדה‪ ,‬הטעיה או השפלה שאינם לעניין הנידון ואינם הוגנים‪.‬‬
‫‪ ‬קצין השיפוט לא יחקור ולא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של המתלונן‪ ,‬אלא אם כן‬
‫מצא‪ ,‬כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין‪.‬‬
‫‪ ‬קצין השיפוט ינהל את הדיון תוך שמירה על כבודו של המתלונן‪.‬‬
‫‪ 7.8‬הכרעת הדין (זיכוי או הרשעה)‬
‫‪‬‬
‫לאחר דברו של הנאשם יחליט קצין השיפוט‪ ,‬האם לזכות את הנאשם‪ ,‬להרשיעו בעבירה המיוחסת‬
‫או להרשיעו בעבירה אחרת שהוכחה בדיון‪ .‬קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו‪ ,‬כמפורט בפרק‬
‫‪ 9‬להלן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט רשאי להרשיע את הנאשם בעבירה אחרת מזו שצוינה בטופס התלונה‪ ,‬בהתקיים כל‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬הוא מוסמך לדון גם בעבירה האחרת;‬
‫‪ o‬הוכחה אשמתו של הנאשם בעבירה האחרת;‬
‫‪ o‬לנידון ניתנה האפשרות להתגונן מפני העבירה האחרת‪.‬‬
‫‪ 7.9‬מהלך הדיון לעניין גזר הדין (לאחר הרשעה)‬
‫‪‬‬
‫אם קצין השיפוט הרשיע את הנאשם‪ ,‬חובה עליו להטיל עליו עונש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט רשאי לשמוע כל עדות אשר עשויה לסייע בקביעת מידת העונש‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪‬‬
‫טרם הטלת העונש‪ ,‬יש לאפשר לנאשם לומר את דבריו לעניין העונש‪ .‬לפיכך‪ ,‬במהלך ההליך‬
‫המשמעתי יש לנאשם שתי הזדמנויות לפרוס את טיעוניו בפני קצין השיפוט‪ :‬פעם אחת‪ ,‬לפני‬
‫שמחליט קצין השיפוט האם לזכותו או להרשיעו‪ ,‬ופעם נוספת לפני שקצין השיפוט גוזר את עונשו‬
‫(אם החליט להרשיעו)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקרי דברי הנאשם לעניין העונש ודברי העדים (אם נשמעו עדים נוספים לעניין העונש) יתועדו‬
‫בטופס ‪.630‬‬
‫‪‬‬
‫לפני הטלת העונש‪ ,‬חייב קצין השיפוט לבדוק‪ ,‬האם יש לחייל תנאי תלוי ועומד על עבירה דומה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט יוודא‪ ,‬כי הוא מוסמך להטיל את העונש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו גם לעניין העונש‪ ,‬כמפורט בפרק ‪ 9‬להלן‪.‬‬
‫‪ 7.:‬הודעה על הזכות להגיש ערר‪ ,‬בקשת המתקה או בקשה לעיכוב ביצוע‬
‫לאחר הטלת העונש‪ ,‬על קצין השיפוט להודיע לנאשם על העונש שהטיל עליו‪ ,‬ועל זכויותיו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫זכות החייל להגיש ערר‪ ,‬המועד להגשת הערר‪ ,‬והגורם בפניו ניתן לערור;‬
‫‪‬‬
‫זכות החייל לבקש את המתקת העונש;‬
‫‪‬‬
‫זכות החייל לבקש את עיכוב ביצוע העונש‪.‬‬
‫‪ 7.21‬מסירת החומר לנאשם בתום המשפט‬
‫בתום הדיון‪ ,‬יש להעביר לידי הנאשם עותק מטופס התלונה‪.‬‬
‫‪ 7.22‬שינוי הטופס לאחר תום המשפט‬
‫ככלל‪ ,‬חל איסור חמור לערוך כל שינוי שהוא בטופס התלונה או בטופס הערר ואין להוסיף כל 'תוספות'‬
‫לאחר גמר ההליך‪ ,‬למעט החלטה בדבר עיכוב ביצוע העונש‪ .‬במקרים בהם נפלה טעות כלשהי בטופס יש‬
‫להיוועץ במדור דמ"ש בפרקליטות הצבאית ולפעול בהתאם להנחיות המתקבלות‪.‬‬
‫חשוב! ביצוע שינויים בטפסי תלונה וערר או בפרוטוקולים של הליכים משמעתיים לאחר גמר ההליך‬
‫אסור על פי חוק ועלול להביא להעמדה לדין בעבירות כגון זיוף ושיבוש מהלכי משפט‪.‬‬
‫‪ 7.23‬כללי נוהג וטקס‬
‫כללי נוהג וטקס בדין המשמעתי מפורטים בסעיפים ‪ 62-78‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .8‬ענישה‬
‫‪ 8.2‬סמכויות הענישה של רמות השיפוט השונות‬
‫בטבלה שבעמוד הבא מופיעים העונשים המירביים שניתן להטיל בדמ"ש‪ .‬סוגי העונשים מסודרים בסדר‬
‫חומרה עולה‪ .‬יש להטיל עונש הולם‪ ,‬בהתאם לנסיבות העבירה ולשיקולי הענישה‪ ,‬ולאו דווקא את העונש‬
‫המירבי המותר‪.‬‬
‫גובה הקנס והפיצויים נקבעו לפי שכ"ט – הוא שכר יסוד של טוראי במועד השיפוט‪ ,‬ללא קשר לשכרו של‬
‫הנאשם הספציפי‪.‬‬
‫עונש שהוטל תוך חריגה מסמכות – הינו בטל‪ ,‬כל עוד לא תוקן ע"י הפצ"ר או סגנו‪.‬‬
‫‪ 8.3‬חובה להטיל עונש על כל עבירה‬
‫כל הרשעה בדמ"ש מחייבת הטלת עונש‪ ,‬ולו הקל ביותר‪ .‬מכאן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן להרשיע נאשם ולהשאירו ללא עונש כלל;‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן להרשיע נאשם ולגזור עליו אך ורק פיצויים‪ ,‬כי פיצויים אינם נחשבים לעונש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן להרשיע נאשם ורק להפעיל או להאריך לו תנאי שהוטל בדמ"ש קודם‪ .‬בנוסף להפעלת (או‬
‫הארכת) התנאי חייב קצין השיפוט להטיל עונש על העבירה שבה הרשיע את הנאשם בהליך‬
‫הנוכחי‪.27‬‬
‫‪ 8.4‬עונש אחד בלבד; הכלל וחריגיו‬
‫הכלל‪ :‬בדמ"ש מותר להטיל בגין עבירה אחת עונש אחד בלבד‪.‬‬
‫חריגים לכלל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לצרף קנס לעונש אחר בעבירות הבאות‪:28‬‬
‫‪ o‬היעדר מן השירות שלא ברשות (ע"י חייל סדיר או מילואים);‬
‫‪ o‬איבוד קשר עם יחידת המילואים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פסילת רישיון נהיגה צבאי ‪ -‬ניתן לצרף לכל עונש אחר (או להטיל כעונש יחיד)‪ .‬מי שמוסמך להטיל‬
‫עונש זה הינו קש"ב מיוחד בעבירות תנועה‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪ 2.3‬לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיצויים – משום שפיצויים אינם נחשבים כעונש‪ ,‬לא ניתן להטיל פיצויים בלבד‪ .‬ניתן רק לצרפם‬
‫לעונש מתוך טבלת העונשים במקרים בהם נגרם נזק לרכוש או לאדם‪ ,‬אשר ניתן לאומדו‪.29‬‬
‫‪ 27‬ראו לעניין זה פיסקה ‪ 7.6‬להלן‪.‬‬
‫‪ 28‬ס' ‪153‬ב(א) לחש"ץ‪.‬‬
‫‪ 29‬ראו לעניין זה פיסקה ‪ 7.5.7‬להלן‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 8.5‬טבלת סמכויות הענישה‬
‫סגן עד סרן‬
‫סרן במינוי‬
‫רס"ן‬
‫סא"ל‬
‫מ"פ ביחידה‬
‫אל"ם‬
‫ומעלה‬
‫לוחמת‬
‫ומקביליו‬
‫בזרועות‬
‫התראה‬
‫מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫ריתוק‬
‫נזיפה‬
‫עד ‪ 7‬ימים‬
‫מוסמך‬
‫עד ‪ 21‬ימים‬
‫מוסמך‬
‫עד ‪ 21‬ימים‬
‫מוסמך‬
‫עד ‪28‬‬
‫מוסמך‬
‫ימים‬
‫עד ‪35‬‬
‫מוסמך‬
‫ימים‬
‫נזיפה חמורה‬
‫לא מוסמך‬
‫לא מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫קנס לחיילי חובה‬
‫‪ 1/6‬שכ"ט‬
‫‪ 1/6‬שכ"ט‬
‫‪ 1/3‬שכ"ט‬
‫‪1/3‬‬
‫‪1/3‬‬
‫‪ 1‬שכ"ט‬
‫‪ 1‬שכ"ט‬
‫‪ 2‬שכ"ט‬
‫שכ"ט‬
‫‪ 2‬שכ"ט‬
‫שכ"ט‬
‫‪ 2‬שכ"ט‬
‫קנס לחיילי קבע ומילואים‬
‫קנס לחיילי מילואים‪ ,‬בעבירות היעדר מן‬
‫השירות שלא ברשות ואיבוד קשר עם‬
‫‪ 4‬שכ"ט‬
‫‪ 4‬שכ"ט‬
‫‪ 4‬שכ"ט‬
‫‪ 4‬שכ"ט‬
‫‪ 4‬שכ"ט‬
‫היחידה‬
‫פיצויים‬
‫‪30‬‬
‫(הסכום לא יעלה על גובה הנזק)‬
‫פסילת רישיון נהיגה צבאי‪ ,‬בעבירות‬
‫תעבורה‬
‫היעדר מן השירות שלא‬
‫ברשות עד ‪ 35‬שעות‪.‬‬
‫עבירת הופעה ולבוש ‪-‬‬
‫הרשעה ראשונה‬
‫מחבוש‬
‫‪31‬‬
‫עבירת הופעה ולבוש ‪-‬‬
‫הרשעה שנייה ואילך‪.‬‬
‫‪ 3‬שכ"ט‬
‫‪ 3‬שכ"ט‬
‫‪ 3‬שכ"ט‬
‫‪ 1/2‬שכ"ט‬
‫‪ 1/2‬שכ"ט‬
‫עד ‪ 3‬חודשים‬
‫עד ‪3‬‬
‫עד ‪3‬‬
‫לא מוסמך‬
‫לא מוסמך‬
‫(במינוי סא"ל )‬
‫חודשים‬
‫חודשים‬
‫עד ‪6‬‬
‫עד ‪8‬‬
‫לא מוסמך‬
‫עד ‪ 2‬ימים‬
‫עד ‪ 4‬ימים‬
‫ימים‬
‫ימים‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא מוסמך‬
‫לא מוסמך‬
‫לא מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫מוסמך‬
‫עד ‪6‬‬
‫עד ‪8‬‬
‫לא מוסמך‬
‫עד ‪ 2‬ימים‬
‫עד ‪ 4‬ימים‬
‫ימים‬
‫ימים‬
‫כל עבירה אחרת שקצין‬
‫השיפוט מוסמך לדון‬
‫לא מוסמך‬
‫עד ‪ 5‬ימים‬
‫עד ‪ 10‬ימים‬
‫עד ‪ 20‬יום‬
‫עד ‪ 30‬יום‬
‫בה‬
‫הורדה בדרגה (אם דרגת הנידון אינה עולה‬
‫על סמ"ר‪ ,‬ובתנאי שלא מדובר בהרשעה‬
‫לא מוסמך‬
‫דרגה‬
‫דרגה‬
‫אחת‬
‫אחת‬
‫עד ‪ 10‬ימים‬
‫עד ‪ 15‬יום‬
‫עד ‪ 30‬יום‬
‫עד ‪ 45‬יום‬
‫עד ‪ 20‬יום‬
‫עד ‪ 30‬יום‬
‫עד ‪ 50‬יום‬
‫עד ‪ 70‬יום‬
‫לא מוסמך‬
‫לא מוסמך‬
‫ראשונה בעבירת הופעה ולבוש)‬
‫הוראה בדבר צבירה מרבית של עונשי‬
‫מחבוש‬
‫הוראה בדבר צבירה מרבית של עונשי‬
‫מחבוש ‪+‬הפעלת תנאי‬
‫לא מוסמך‬
‫הפעלת‬
‫תנאי‬
‫‪ 30‬יושם אל הלב כי תקרות הפיצויים מופיעות בטבלה זו למרות שפיצויים אינם עונש‪ ,‬אלא הוראה הנלווית לעונש‪ .‬פירוט‬
‫לעניין הפיצויים ראו בפיסקה ‪ 7.5.7‬להלן‪.‬‬
‫‪ 31‬ניתן להטיל במסגרת התקרה מחבוש שכולו בפועל או שכולו על‪-‬תנאי או שחלקו בפועל וחלקו על‪-‬תנאי‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 8.6‬פירוט סמכויות הענישה‬
‫‪8.6.2‬‬
‫התראה ונזיפה‬
‫התראה ונזיפה הן עונשים שבסמכותם של כל קציני השיפוט להטיל בכל הליך משמעתי‪.‬‬
‫‪8.6.3‬‬
‫ריתוק‬
‫ריתוק למחנה או לאוניה הוא עונש שניתן להטילו בכפוף לנקוב בפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬
‫עונשי ריתוק ‪ -‬כלל החפיפה‪:‬‬
‫עונשי ריתוק תמיד חופפים ואינם ניתנים לצבירה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם נאשם קיבל בשתי תלונות‬
‫ירצה את תקופת הריתוק‬
‫שונות עונשי ריתוק‪ ,‬אי אפשר לחבר את התקופות‪ ,‬והוא ָ‬
‫הארוכה מבין השתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם במהלך ריצוי עונש הריתוק הראשון הוטל עונש ריתוק‬
‫נוסף‪ ,‬ירוצו שני העונשים בחופף‪ ,‬מנקודה זו ואילך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כלל החפיפה מתקיים גם כאשר בתלונה אחת מוטל על הנאשם עונש ריתוק‪ ,‬ובתלונה אחרת –‬
‫עונש מחבוש‪ .‬שני העונשים יתחילו במקביל‪ ,‬וימי הריתוק "ייבלעו" בימי המחבוש‪ .‬אם עונש‬
‫הריתוק שהוטל ארוך מעונש המחבוש‪ ,‬ישלים הנאשם את ימי הריתוק לכשישתחרר מהמחבוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן להטיל עונש ריתוק על אזרחים עובדי צה"ל ולא על אזרח שנמסר לו נשק מטעם הצבא‬
‫עפ"י תעודת הרשאה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עונש ריתוק לא יוטל לתקופה העולה על יתרת השירות של הנידון‪ ,‬בסדיר או בשמ"פ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל "יום ריתוק" נמשך יממה אחת (‪ 24‬שעות)‪ ,‬החל ממועד המשפט‪ ,‬ולמעט תקופות בהן עוכב‬
‫ביצוע העונש‪ .‬יום המשפט ייספר כיום הראשון של הריתוק‪ .‬יום הריתוק האחרון מסתיים עם תום‬
‫הפעילות ביחידה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אם יום עבודה של חייל הינו עד השעה ‪ ,17:30‬אז חייל שנשפט ביום א' בשעה ‪ 20:00‬ונדון לריתוק‬
‫למשך יום אחד‪ ,‬יסיים את ריצוי הריתוק ביום ב' בשעה ‪( 17:30‬כלומר‪ ,‬הריתוק ייגמר בשעה שמסתיים יום‬
‫העבודה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חייל המסיים ריתוק בשבת‪/‬חג – ישוחרר טרם כניסת השבת‪/‬החג‪ .‬כלומר‪ ,‬חייל שנשפט ביום ה'‬
‫ונדון לריתוק למשך יומיים – ישוחרר מהריתוק ביום ו' לפני כניסת השבת‪ ,‬כך שיוכל להגיע לביתו‬
‫בתחבורה ציבורית לפחות שעתיים לפני כניסת השבת‪/‬החג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עונש ריתוק "גובר" על כל הקלת ת"ש או הטבה אחרת לה זכאי החייל‪ ,‬כולל זכות לחופשה‬
‫מיוחדת – למעט הקלות ופטורים מסיבות רפואיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עונש ריתוק שהוטל על חייל המשוחרר מלינת לילה בבסיס בכל ימות השבוע לרבות סופי שבוע‬
‫(הת"ש ‪ ,)7‬מטעמים רפואיים‪ ,‬או שלא ניתן להקצות לו סידורי לינה במקום הריתוק‪ ,‬יופעל עד‬
‫השעה ‪ ,20:00‬לכל המאוחר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬יוודא מפקד היחידה‪ ,‬כי החייל יוכל להגיע לביתו בבטחה‬
‫בתחבורה ציבורית‪ .‬אם הסדרי התחבורה הציבורית אינם מאפשרים זאת‪ ,‬ישוחרר החייל לביתו‬
‫‪32‬‬
‫בשעה מוקדמת יותר‪ .‬בימי שישי ובערבי חג יש לאפשר לחייל להגיע לביתו שעתיים לפני כניסת‬
‫השבת או החג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפקד החייל בדרגת סא"ל‪ ,‬או בדרגת רס"ן הנושא מינוי סא"ל‪ ,‬רשאי‪ ,‬בנסיבות מיוחדות‪ ,‬להתיר‬
‫לחייל לשהות מחוץ למחנה לתקופה שלא תעלה על ‪ 72‬שעות‪ .‬חופשה מעין זו אינה מעכבת את‬
‫העונש‪ ,‬אלא אם כן עוכב העונש בעקבות בקשת החייל בכתב (שאז אין מדובר בחופשה‪ ,‬אלא‬
‫בעיכוב ביצוע העונש)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן להטיל עונש ריתוק על תנאי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקופת מעצר סגור או פתוח שחייל ריצה טרם נידון לריתוק (בגין אותה עבירה) תקוזז מימי‬
‫הריתוק‪ .‬כלומר‪ ,‬אם חייל נעצר לפני משפט‪ ,‬כל התקופה הזו תיחשב כחלק מתקופת הריתוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפקד המחנה רשאי להטיל על חייל המרצה עונש ריתוק חובות נוספות‪ ,‬מעבר למילוי תפקידו‬
‫הרגיל ביחידה‪ :‬עבודה נוספת למשך שעתיים ביום; חובת התייצבות בפני סמל תורן אחת לשעה‪,‬‬
‫עד לשעה ‪.3222:00‬‬
‫‪‬‬
‫מפקד המחנה רשאי לקבוע‪ ,‬בפקודות הקבע של היחידה או למקרה מסוים‪ ,‬כי על חיילים‬
‫מרותקים תיאסר הכניסה למתקנים או למבנים מסוימים ביחידה (שק"ם‪ ,‬מועדון וכו')‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חייל המשרת בתפקיד המזכה אותו בתנאי שירות הכוללים ימי מנוחה (למשל‪ ,‬טבח המשרת בתנאי‬
‫"שבוע‪-‬שבוע")‪ ,‬והוטל עליו עונש ריתוק‪ ,‬יבצע את עונש הריתוק במלואו ביחידתו‪ .‬בימי המנוחה‬
‫לא יבצע החייל את תפקידו‪ ,‬אך מפקד המחנה יהיה רשאי להטיל עליו ביצוע משימות הנוגעות‬
‫לשגרת המחנה בשעות הפעילות המקובלות במחנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪8.6.4‬‬
‫הוראות נוספות לעניין הריתוק ניתן למצוא בסעיפים ‪ 135-155‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫נזיפה חמורה‬
‫נזיפה חמורה היא עונש המצוי בסמכותו של קצין שיפוט בכיר בדרגת רס"ן ומעלה‪.‬‬
‫‪8.6.5‬‬
‫‪‬‬
‫קנס‬
‫קנס הוא עונש כספי‪ ,‬וניתן להטילו בהתאם לתקרות הנקובות בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬
‫אין להתבלבל בין קנס לפיצויים! שניהם מהווים סכומי כסף‪ ,‬אולם קיים שוני‬
‫בין כללי הטלתם וכן בין תקרות הסכומים שבסמכות קציני השיפוט להטיל‪.‬‬
‫‪ 32‬סעיף ‪ 144‬ב' לפ"מ ‪33.0302‬‬
‫‪33‬‬
‫‪‬‬
‫כזכור‪ ,‬על כל עבירה יוטל עונש אחד‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן להוסיף לקנס עונש נוסף‪ ,‬אלא אך ורק‬
‫‪33‬‬
‫בעבירות הבאות ‪:‬‬
‫‪ o‬היעדר מן השירות שלא ברשות (ע"י חייל בשירות סדיר או מילואים);‬
‫‪ o‬איבוד קשר עם יחידת המילואים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גביית הקנס; קנס שהוטל על חייל בשירות סדיר או על אע"צ – ינוכה‪ ,‬ככלל‪ ,‬ע"י מופ"ת‬
‫ממשכורתו של החייל;‬
‫‪‬‬
‫קנס על חייל בשירות סדיר‪ ,‬שלא ניתן לגבותו ע"י ניכוי‪ ,‬וקנס שהוטל על חייל מילואים ‪ -‬ייגבה‬
‫במקום במזומן או בהמחאה לזכות היחת"ש של היחידה‪ .‬קצין שיפוט המוסמך להטיל עונשי‬
‫מחבוש רשאי לקבוע‪ ,‬תוך ציון הדבר בטופס ‪ ,630‬כי אם לא ישולם קנס עד מועד מסוים‪ ,‬ירצה‬
‫החייל עונש מחבוש במקומו‪ .‬במידה והחייל לא שילם את הקנס במועד שנקבע – רשאי מפקד‬
‫היחידה להורות על הכנסת החייל למחבוש בהתאם לפסק‪ .‬פרטים נוספים בנושא ראו בפ"מ‬
‫‪.35.0221‬‬
‫‪8.6.6‬‬
‫מחבוש‬
‫מחבוש הוא עונש של כליאה ממשית‪ ,‬שניתן להטילו למשך פרק זמן עד למקסימום הנקוב בטבלה‬
‫שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪ .‬עונש המחבוש מהווה פגיעה משמעותית בחירותו‪ ,‬בפרטיותו ובכבודו של הנאשם‪,‬‬
‫ועל כן הוא נחשב לעונש חמור ביותר‪ .‬משום כך‪ ,‬יש להטיל אותו רק אם אין אמצעי מידתי יותר‪,‬‬
‫שמאפשר להשיג את מטרות הענישה‪.‬‬
‫יודגש כי סמכויות הטלת מחבוש צומצמו באופן ניכר בסוף שנת ‪ .2004‬כיום‪ ,‬הטלת מחבוש היא בסמכות‬
‫קש"ב בלבד‪ ,‬בהתאם למפורט בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להטיל עונש מחבוש שכולו בפועל או שכולו על תנאי‪ ,‬או שחלקו בפועל וחלקו על‪-‬תנאי‪ ,‬הכל‬
‫במסגרת התקרה הקבועה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אם בגין עבירה של אלימות כלפי חייל מוסמך קש"ב‬
‫להטיל עד ‪ 20‬ימי מחבוש ‪ -‬בסמכותו להטיל עד ‪ 20‬ימי מחבוש בפועל‪ ,‬או עד ‪ 20‬ימי מחבוש על‪-‬‬
‫תנאי‪ ,‬או ‪ 8‬ימ"ח בפועל ‪ 12 +‬ימ"ח על‪-‬תנאי‪ ,‬וכו'‪ .‬כללים מפורטים לגבי מחבוש על תנאי מופיעים‬
‫להלן‪ ,‬בפרק ‪.7.6‬‬
‫‪‬‬
‫כלל החפיפה וסמכות הצבירה‪ :‬חייל שנידון בדין משמעתי למחבוש‪ ,‬ולפני שריצה את כל עונשו‬
‫חזר ונידון למחבוש בגין עבירה אחרת‪ ,‬יישא את שני העונשים בחופף‪ .‬כלומר‪ ,‬המחבוש השני‬
‫יתחיל מיום הטלתו‪ ,‬ולא מסוף המחבוש הראשון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אולם‪ ,‬קצין השיפוט שהטיל את העונש השני (בין אם בו ביום שבו הוטל העונש הראשון ובין אם‬
‫ביום אחר‪ ,‬הקודם לסיום ריצוי העונש הראשון) רשאי להחליט על צבירת העונשים ולציין זאת‬
‫ע"ג טופס ‪ .630‬אם החליט וציין כך‪ ,‬יישא הנאשם את העונש השני‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬לאחר סיום‬
‫ריצוי העונש הראשון‪ ,‬במצטבר‪.‬‬
‫‪ 33‬ס' ‪153‬ב(א) לחש"ץ‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪‬‬
‫סמכותו של קצין השיפוט להורות על צבירת העונשים מוגבלת‪ ,‬בהתאם לדרגתו‪ ,‬לתקרה המופיעה‬
‫במשבצת הרלוונטית בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪ .‬למשל‪ ,‬אם סא"ל‪ ,‬ששפט חייל על ‪ 3‬עבירות‬
‫שונות‪ ,‬גזר בגין כל אחת ואחת ‪ 20‬ימ"ח בפועל והורה ע"ג הטופס שהעונשים ירוצו במצטבר – סך‬
‫לרצות הוא ‪( 41‬ולא ‪.)60‬‬
‫הימים שעל החייל ָ‬
‫‪‬‬
‫היה קצין השיפוט מפקד מתקן כליאה‪ ,‬תהא לו בעניין זה סמכות מיוחדת (המאפשרת צבירת‬
‫עונשים עד ‪ 70‬יום)‪ ,‬כמפורט בסעיפים ‪ 176-178‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫‪‬‬
‫יודגש כי כל הדיון בדבר צבירת העונשים מתייחס לכמה הרשעות בתלונות שונות על מעשים‬
‫שונים‪ ,‬שכן‪ ,‬כזכור‪ ,‬אין לפצל מעשה אחד לכמה תלונות ללא אישור פרקליט צבאי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקופת מעצר סגור או פתוח שריצה החייל טרם נידון למחבוש (בגין אותה עבירה) תקוזז מימי‬
‫המחבוש – יום כנגד יום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עונש המחבוש יתחיל מייד‪ ,‬אלא אם כן עוכב כדין‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪ 7.7‬להלן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש להודיע לחייל שנדון למחבוש מייד אחרי גזר הדין‪ ,‬כי הוא "נתון במחבוש החל מאותו רגע"‬
‫(אלא אם כן העונש מעוכב כדין)‪ .‬אמירה זו היא תנאי להעמדתו לדין בעבירה של בריחה‬
‫ממשמורת‪ ,‬אם יברח (בנוסף לעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות)‪.34‬‬
‫‪‬‬
‫אם נידון החייל למחבוש ולא עוכב ביצוע העונש‪ ,‬לא ניתן לרתק חייל או להחזיקו ביחידה‪ ,‬רק בשל‬
‫חוסר יכולת לבצע את המחבוש‪ .‬חייל כאמור ימשיך למלא את תפקידיו הרגילים ויהיה זכאי‬
‫לחופשות להן היה זכאי אלמלא היה נידון למחבוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקופת מחבוש שהוטלה ע"י קש"ב – תיחשב כתב"ן וזאת כאשר הנאשם ריצה עונש מחבוש בפועל‬
‫(תקופה בלתי נמנית לעניין משך השירות)‪ ,‬אלא אם כן ציין הקש"ב אחרת בטופס ‪.630‬‬
‫‪‬‬
‫‪8.6.7‬‬
‫אם חייל הורשע בדין משמעתי בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות מעל ‪ 24‬שעות‪ ,‬גם משך‬
‫תקופת ההיעדרות עצמה תיחשב כתב"ן‪ ,‬אלא אם הורה קצין השיפוט אחרת‪.‬‬
‫הורדה בדרגה‬
‫הורדה בדרגה היא העונש המשמעתי החמור ביותר‪ .‬עונש זה בסמכותו של קצין שיפוט בכיר בדרגת סא"ל‬
‫ומעלה‪ ,‬שעה שהוא דן בעניינו של חייל שדרגתו אינה עולה על סמ"ר‪ .‬הסמכות מוגבלת להורדה בדרגה אחת‬
‫בלבד ובתנאי שלא מדובר בהרשעה ראשונה בעבירת הופעה ולבוש‪ .‬כללים לגבי אופן ההורדה בדרגה‬
‫מפורטים בפ"מ ‪ .33.0916‬יודגש‪ ,‬כי לא ניתן להטיל עונש הורדה בדרגה על אזרחים עובדי צה"ל‪.‬‬
‫‪8.6.8‬‬
‫פיצויים‬
‫מטרת הפיצויים היא להחזיר את המצב לקדמותו מבחינה כספית ("לתקן את הנזק")‪.‬‬
‫‪ 34‬לעניין זה יוזכר‪ ,‬כי בריחה מריתוק אינה מגבשת עבירה של בריחה ממשמורת‪ ,‬אלא אך ורק עבירה של היעדר מן השירות‬
‫שלא ברשות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב להבחין בין פיצויים לבין קנס – קנס מהווה עונש לכל דבר‪ ,‬וניתן להטיל אותו בגין כל‬
‫עבירה; לעומת זאת‪ ,‬פיצויים אינם עונש‪ ,‬וניתן להטיל אותם אך ורק אם נגרם נזק כספי מוחשי‬
‫וקצוב לצה"ל או לאדם בעקבות ביצוע העבירה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפיצוי לא יעלה על גובה הנזק וכן לא יעלה על התקרות הנקובות בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להטיל פיצויים רק בנוסף לעונש‪ ,‬ולא במקומו‪.‬‬
‫‪8.6.9‬‬
‫פסילת רישיון נהיגה צבאי‬
‫‪‬‬
‫קש"ב מיוחד (רס"ן בתקן סא"ל ומעלה)‪ ,‬הדן בעבירת תנועה‪ ,‬מוסמך לפסול רישיון נהיגה צבאי‪,‬‬
‫לתקופה שאינה עולה על ‪ 3‬חודשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לפסול את הרישיון כעונש יחיד או כתוספת לעונש אחר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפסילה יכול שתהיה כולה או בחלקה על תנאי‪ .‬על עונש פסילה על תנאי חלים כל הכללים לגבי‬
‫הפעלה והארכה של עונש מותנה‪ ,‬כמפורט להלן בפרק ‪( 7.6‬בדומה למחבוש על תנאי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרטים נוספים לעניין פסילת רישיון נהיגה ניתן לראות בסעיפים ‪ 183-185‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫‪ 8.7‬עונש על תנאי‬
‫‪8.7.2‬‬
‫עונש מותנה; כללי‬
‫עונש על תנאי (או‪ :‬עונש מותנה) פירושו עונש שאינו מבוצע מיד‪ .‬הוא יופעל רק אם החייל יעבור בעתיד‪,‬‬
‫במשך תקופת התנאי‪ ,‬עבירה דומה לעבירה אשר בגינה הוטל העונש המותנה‪ .‬מטרת העונש המותנה היא‬
‫להרתיע את החייל ולמנוע עבירות נוספות מאותו סוג‪ ,‬ובמקביל – לאפשר לחייל לחזור למוטב ולהשתקם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להתנות רק עונשי מחבוש או פסילת רישיון נהיגה צבאי (שהטלתה היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬בסמכות‬
‫קש"ב מיוחד)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב להדגיש‪ ,‬כי מחבוש מותנה הינו עונש מחבוש לכל דבר‪ ,‬למרות שהחייל אינו מרצה אותו‬
‫‪35‬‬
‫בפועל‪ .‬לפיכך‪ ,‬בהתאם לכלל של עונש אחד לכל עבירה ‪ ,‬לא ניתן להטיל מחבוש מותנה בנוסף‬
‫לעונש אחר (אלא בהתקיים אחד החריגים)‪.‬‬
‫‪ 35‬ראו פיסקה ‪ 7.3‬לעיל‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪8.7.3‬‬
‫‪‬‬
‫תקופת התנאי‬
‫קצין שיפוט‪ ,‬אשר מחליט להטיל על נאשם עונש מותנה‪ ,‬יציין ע"ג טופס ‪ 630‬את תקופת התנאי ‪-‬‬
‫דהיינו‪ ,‬תקופה שאם במהלכה יעבור החייל עבירה נוספת מאותו הסוג – ניתן יהיה להפעיל לו את‬
‫העונש המותנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על חייל בשירות חובה ‪ -‬ניתן להטיל עונש מותנה לתקופה מירבית של שנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על חייל בשירות מילואים או בשירות קבע ‪ -‬ניתן להטיל עונש מותנה לתקופה מירבית של שנתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם לא נקבעה בפסק תקופת התנאי‪ ,‬יראו כאילו נקבעה בו תקופת תנאי של ‪ 90‬יום‪.‬‬
‫‪8.7.4‬‬
‫‪‬‬
‫חובה להתייחס לתנאי (להפעיל או להאריך)‬
‫אם החייל חוזר ומבצע במהלך תקופת התנאי עבירה נוספת מאותו הסוג‪ ,‬אשר בגינה הוטל העונש‬
‫המותנה‪ ,‬חובה על קצין השיפוט הדן בעבירה הנוספת‪ ,‬להפעילו או להאריך את תקופת התנאי‬
‫(במידה והמדובר בהרשעתו הראשונה של הנאשם בעבירה נוספת דומה)‪ .36‬אין להתעלם מקיומו‬
‫של עונש מותנה‪ .‬ואולם‪ ,‬לא ניתן להפעיל או להאריך תנאי מבלי לעיין בטופס התלונה המקורי‬
‫שעל גביו הוטל העונש המותנה‪ ,‬ואם נוכח קצין השיפוט כי העונש המותנה הוטל כדין‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫במקרה בו טופס התלונה שעל גביו הוטל התנאי אינו ניתן להשגה‪ -‬לא ניתן להתייחס לתנאי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבירה מאותו סוג היא עבירה שדומה מבחינת המעשים שנעשו‪ .‬עבירה יכולה להיות "עבירה‬
‫מאותו סוג" גם אם היא לא לפי אותו סעיף עבירה‪ .‬מה שקובע הוא – האם מדובר בשתי עבירות‬
‫דומות מבחינת המעשה‪ ,‬ולא מבחינת הסעיף‪ .‬למשל‪ ,‬חייל שנמנע מלדווח למפקדיו דיווח המחויב‬
‫ע"פ פקודות הצבא – ניתן להעמידו לדין הן לפי ס' ‪ 133‬לחש"ץ (עבירה של אי‪-‬קיום הוראות‬
‫המחייבות בצבא) והן לפי ס' ‪ 132‬לחש"ץ (עבירה של פגיעה במשמעת)‪ .‬חייל שנכשל בכך פעמיים‬
‫והועמד לדין בעבירות שונות – עדיין ביצע "עבירות מאותו סוג"‪ ,‬ואם הוטל עליו עונש מותנה‬
‫בהרשעה הראשונה – העונש הינו בר הפעלה בעת ההרשעה על העבירה השניה (אם בוצעה במהלך‬
‫תקופת התנאי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כמו כן‪ ,‬עבירה לפי אותו סעיף לא תהיה בהכרח "עבירה מאותו סוג"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חייל שנע ללא‬
‫כומתה וחייל שדיבר בטלפון בשמירה עוברים שניהם על סעיף ‪ 133‬לחש"ץ (אי מילוי הוראות‬
‫המחייבות בצבא)‪ ,‬אבל המעשים אינם דומים‪ ,‬ולכן העבירות אינן "מאותו סוג"‪ ,‬והעונש המותנה‬
‫שהוטל בעבירה הראשונה – אינו רלוונטי כאשר דנים בעבירה השניה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪8.7.5‬‬
‫‪‬‬
‫לעניין פסילה על תנאי של רישיון נהיגה צבאי‪ ,‬יראו כל עבירת תעבורה כעבירה נוספת מאותו סוג‪.‬‬
‫הפעלת התנאי‬
‫חייל שהוטל עליו מחבוש מותנה בדמ"ש‪ ,‬אשר עבר בתקופת התנאי עבירה נוספת מאותו הסוג –‬
‫התנאי הוא בר‪-‬הפעלה (כלומר‪ ,‬חובה להפעיל את התנאי‪ ,‬אלא אם כן הוחלט להאריך את תקופת‬
‫התנאי‪ ,‬כמפורט בפיסקה הבאה)‪.‬‬
‫‪ 36‬על כך ראו בפיסקה ‪ 7.6.5‬להלן‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪‬‬
‫כדי להפעיל עונש מותנה‪ ,‬קצין השיפוט‪ ,‬הדן ב"עבירה הנוספת מאותו סוג"‪ ,‬חייב לעיין בטופס ‪630‬‬
‫שבו הוטל העונש המותנה (וכן בכתב המתקה או בטופס הערר הנלווים)‪ ,‬ולוודא כי העונש המותנה‬
‫הוטל כדין וכי אכן מדובר‪ ,‬מבחינה מהותית‪ ,‬בעבירה מאותו סוג שנעברה בתקופת התנאי‪ .‬יודגש‬
‫כי לא ניתן להפעיל תנאי לפי "נגררת תלונות"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי קצין שיפוט אינו מוסמך להפעיל עונש מותנה שהטיל בית‪-‬דין צבאי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בית‪-‬‬
‫דין צבאי יכול להפעיל עונש מותנה שהטיל קצין שיפוט בהליך משמעתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט מוסמך להפעיל עונש מותנה שהוטל ע"י כל קצין שיפוט אחר‪ ,‬ללא קשר לדרגה (סגן‬
‫יכול להפעיל ‪ 30‬ימי מחבוש על תנאי שגזר אל"ם)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העונש המותנה אינו ניתן לפיצול! לא ניתן להפעילו או להאריכו בחלקו‪ ,‬אלא תמיד כמקשה אחת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי הפעלת התנאי (כמו גם הארכת תקופת התנאי) היא הוראה שאינה בבחינת עונש‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בנוסף להוראה זו יש לגזור עונש על העבירה ה"נוספת מאותו הסוג"‪ ,‬שבה הרשעת את‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הפקודות אוסרות להטיל בגין העבירה ה"נוספת מאותו הסוג" עונש מחבוש שכולו על‬
‫תנאי‪( .‬ניתן‪ ,‬אם כן‪ ,‬להפעיל את התנאי ולהטיל על העבירה הנוספת עונש מחבוש שכולו בפועל‪ ,‬או‬
‫עונש מחבוש שחלקו בפועל וחלקו על‪-‬תנאי‪ ,‬או עונש אחר‪ ,‬כגון קנס או ריתוק)‪ .‬הטעם לכך הוא‪,‬‬
‫שהטלת עונש מותנה מעניקה לחייל הזדמנות "לחזור למוטב"‪ ,‬ואילו הפעלת המחבוש המותנה‬
‫(בגין עבירה דומה) מצביעה על כך שהחייל מעל באמון שניתן בו‪ ,‬עבר עבירה דומה ולכן אינו ראוי‬
‫להזדמנות נוספת‪ .‬במצב כזה‪ ,‬לא ייתכן שלא יקבל עונש כלשהו בפועל בגין העבירה השניה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר מפעילים מחבוש על תנאי ומטילים מחבוש בפועל על העבירה ה"נוספת"‪ ,‬יצטברו העונשים‪,‬‬
‫אלא אם כן קבע קצין השיפוט במפורש ע"ג טופס ‪ ,630‬שהעונשים יהיו חופפים‪ .‬את כללי הצבירה‬
‫ניתן לראות בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪8.7.6‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר מפעילים עונש מותנה של פסילת רישיון נהיגה‪ ,‬חובה להטיל עונש בגין העבירה הנוכחית‪,‬‬
‫למעט פסילה שכולה על תנאי‪.‬‬
‫הארכת תקופת התנאי‬
‫חייל שהוטל עליו מחבוש מותנה בדמ"ש‪ ,‬והוא עבר בתקופת התנאי עבירה נוספת מאותו הסוג –‬
‫ניתן‪ ,‬פעם אחת‪ ,‬להאריך לו את תקופת התנאי ובלבד שמדובר בהרשעתו הראשונה בגין עבירה‬
‫דומה‪ ,‬וזאת מקום שסבור קצין השיפוט‪ ,‬כי בנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל את התנאי‪.‬‬
‫על קצין השיפוט לנמק את החלטתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כדי להאריך עונש מותנה‪ ,‬קצין השיפוט‪ ,‬הדן ב"עבירה הנוספת מאותו סוג"‪ ,‬חייב לעיין בטופס‬
‫‪ 630‬שבו הוטל העונש המותנה (וכן בכתב המתקה או בטופס הערר הנלווים)‪ ,‬ולוודא כי העונש‬
‫המותנה הוטל כדין וכי אכן מדובר‪ ,‬מבחינה מהותית‪ ,‬בעבירה מאותו סוג שנעברה בתקופת התנאי‪.‬‬
‫יודגש כי לא ניתן להאריך תנאי לפי "נגררת תלונות"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם הוארכה תקופת התנאי‪ ,‬ושוב הורשע החייל בעבירה נוספת מאותו הסוג – חובה להפעיל את‬
‫התנאי‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪‬‬
‫התנאי ניתן להארכה לתקופה מירבית של שנה‪ .‬תקופת הארכה מצטברת לתקופת התנאי הקיימת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי הארכת תקופת התנאי (כמו גם הפעלת התנאי) היא הוראה שאינה בבחינת עונש‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בנוסף להוראה זו יש לגזור עונש על העבירה ה"נוספת מאותו הסוג"‪ ,‬שבה הרשעת את‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר מאריכים מחבוש מותנה‪ ,‬לא ניתן להטיל בגין העבירה ה"נוספת מאותו הסוג"‬
‫עונש מחבוש (בפועל או על תנאי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פסילת רישיון נהיגה מותנית אינה ניתנת להארכה‪ ,‬וחובה להפעיל אותה תמיד בהרשעה על‬
‫עבירה נוספת מאותו הסוג‪.‬‬
‫‪ 8.8‬עיכוב ביצוע העונש‬
‫‪8.8.2‬‬
‫עיכוב ביצוע העונש; כללי‬
‫עונש שהוטל בדמ"ש יתחיל להתבצע מייד עם סיום המשפט‪ ,‬אם לא עוכב כדין‪.‬‬
‫קצין השיפוט ששפט חייל בדמ"ש או שדן בערר‪ ,‬רשאי לעכב ביצוע עונש מחבוש או ריתוק אשר הוטל על‬
‫חייל‪ ,‬או להפסיק זמנית את ריצויו‪ ,‬רק אם התקיימה אחת העילות המפורטות בהמשך‪ .‬אם קצין השיפוט‬
‫אינו יכול לדון מסיבה כלשהי בעניין עיכוב העונש – נתונה הסמכות למפקדו של הנידון ובלבד שדרגתו אינה‬
‫נמוכה מדרגת קצין השיפוט‪ ,‬ואם הוגש ערר – לקצין השיפוט שדן בערר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיכוב ביצוע העונש חייב להיות מתועד בטופס ‪.630‬‬
‫‪‬‬
‫אם עונשו של חייל לא עוכב או עוכב שלא כדין‪ ,‬רואים את החייל כאילו החל לרצות עונשו ממועד‬
‫פסק הדין‪ ,‬אף אם בפועל הוא לא ריצה את העונש‪ .‬המשמעות היא שהחייל "מרוויח" את אותם‬
‫ימים בהם לא ריצה את העונש‪ .‬חריג; אם הנאשם נפקד לאחר הטלת העונש‪ ,‬העונש מעוכב‬
‫אוטומטית ואין צורך בעיכוב פורמאלי של ביצוע העונש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיכוב העונש נפסק עם הפסקת העילה‪ ,‬גם אם לא חלפה כל תקופת העיכוב‪ .‬במקרה כזה יש‬
‫להורות מייד לחייל להמשיך בריצוי העונש‪ ,‬אחרת הזמן שיחלוף יבוא על חשבון העונש‪ .‬למשל‪ ,‬אם‬
‫עוכב ביצוע עונשו של חייל לעשרה ימים עקב מחסור במקום בכלא והתפנה מקום למחרת העיכוב‪,‬‬
‫יש לשלוח את החייל לכלא מייד‪ ,‬והעונש ייספר מאותו יום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לעולם אין חובה לעכב את העונש‪ ,‬והעניין מצוי בשיקול דעתו של קצין השיפוט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עונש מחבוש ניתן לרצות אך ורק במתקן כליאה (בית כלא צבאי או חדר משמר)‪ .‬לפיכך נאשם‬
‫שנידון למחבוש‪ ,‬אשר לא הועבר למתקן כליאה ולא עוכב עונשו – ימשיך לשרת בתפקידו הרגיל‬
‫ויהיה זכאי לצאת לחופשותיו הרגילות‪ .‬יודגש‪ ,‬כי לא ניתן "להמיר" עונש מחבוש בריתוק ליחידה‬
‫במקרה בו לא הועבר חייל למתקן כליאה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪8.8.3‬‬
‫‪‬‬
‫עילות לעיכוב העונש או להפסקתו הזמנית‬
‫במקרים הבאים‪ ,‬ניתן לעכב את ביצוע העונש לתקופה של ‪ :1‬ימים לכל היותר‪:‬‬
‫א‪ .‬פעולה קרבית או בהפלגת כלי שיט;‬
‫ב‪ .‬סדרת אימונים שמשכה חמישה ימים לפחות;‬
‫לא ניתן להורות על עיכוב העונש‬
‫בדיעבד‪ ,‬ויש לעכבו מלכתחילה‬
‫(ביום בו מתגלה עילת העיכוב)‪.‬‬
‫ג‪ .‬תעסוקה מבצעית;‬
‫ד‪ .‬קורס המתקיים ביחידה צבאית;‬
‫ה‪ .‬הכרזה על מצב כוננות מוגבר;‬
‫ו‪ .‬תפוסה מלאה של מתקני הכליאה – ניתן לעכב עד ‪21‬‬
‫ימים;‬
‫ניתן להורות על עיכוב העונש‬
‫בדיעבד‪.‬‬
‫ז‪ .‬חופשת מחלה;‬
‫ח‪ .‬חופשת אבל;‬
‫ט‪ .‬חופשת לידה;‬
‫י‪ .‬החייל הגיש ערר על פסק הדין;‬
‫א‪ .‬החייל הגיש בקשה בכתב לעיכוב ביצוע עונשו (מכל‬
‫סיבה שהיא);‬
‫‪‬‬
‫אם עוכב או הופסק העונש‪ ,‬יש להודיע על כך לחייל בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫‪ 8.9‬הטיפול בתלונה לאחר הדיון‬
‫פרטים בדבר הטיפול בתלונה לאחר הדיון מופיעים בסעיפים ‪ 200-209‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ .9‬הליכים לאחר הדיון המשמעתי‬
‫‪ 9.2‬ערר‬
‫‪9.2.2‬‬
‫מי רשאי להגיש ערר‬
‫‪‬‬
‫הזכות להגיש ערר נתונה לחייל שהורשע בדמ"ש‪ ,‬הן לעניין ההרשעה והן לעניין חומרת העונש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה של זיכוי בשיפוט המשמעתי‪ ,‬כאשר השיפוט המשמעתי נעשה בהוראת פרקליט צבאי‪,‬‬
‫מוסמכים הפצ"ר או סגנו להגיש ערר על הזיכוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר הטלת העונש‪ ,‬על קצין השיפוט להודיע לנאשם על זכותו להגיש ערר‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערר יוגש‪ ,‬ככלל‪ ,‬על גבי טופס ערר‪.‬‬
‫‪9.2.3‬‬
‫‪‬‬
‫מועד הגשת הערר‬
‫חייל שנשפט בדמ"ש רשאי להגיש ערר מנומק בכתב למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬בתוך ‪ 3‬ימים‬
‫ממועד הפסק‪ .‬במניין שלושת הימים לא יובא בחשבון יום הפסק‪ .‬אם היום השלישי לאחר מתן‬
‫הפסק הוא יום מנוחה‪ ,‬יהיה היום האחרון להגשת הערר למחרת אותו יום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדמ"ש שנערך בהוראת פרקליט‪ ,‬יהיה המועד להגשת הערר ‪ 15‬ימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם הוגש ערר לאחר המועד‪ ,‬רשאי מפקדו של קצין השיפוט לדון בערר‪ ,‬אם יש לדעתו הצדקה לכך‪,‬‬
‫אך אינו חייב לעשות כן‪.‬‬
‫‪9.2.4‬‬
‫‪‬‬
‫מי דן בערר‬
‫מפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬אשר ידון בערר‪ ,‬אינו חייב להיות בעל דרגה גבוהה מזו של קצין‬
‫השיפוט‪ ,‬אך אסור שיהיה בעל דרגה נמוכה מזו של קצין השיפוט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪9.2.5‬‬
‫הוראות מיוחדות בנוגע לסמכות לדון בערר (לגבי כלואים‪ ,‬במבצעי שיפוט מהיר וכד') מופיעות‬
‫בסעיף ‪ 257‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬
‫מועד הדיון בערר‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט שהוגש לפניו ערר במועד‪ ,‬חייב לדון בו בתוך ‪ 25‬ימים ממועד הגשת הערר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם הערר מתייחס להליך משמעתי בו הוטל עונש מחבוש בפועל‪ ,‬חובה לדון בערר תוך ‪83‬‬
‫שעות< אם הערר מתייחס להליך משמעתי בו הוטל עונש ריתוק‪ ,‬חובה לדון בערר תוך ‪ 8‬ימים‬
‫(מגבלה זו לא תחול אם עוכב ביצוע העונש עד תום הדיון בערר)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה בו לא התקבלה החלטה בערר תוך המועדים הנ"ל‪ ,‬יבוטל הפסק המשמעתי‪ ,‬אלא אם‬
‫כן פרקליט צבאי אישר לדון בערר באיחור‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪9.2.6‬‬
‫נוכחות החייל ושמיעת עדויות‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט רשאי לדון בערר שלא בנוכחות הנאשם‪ ,‬אך אם יחליט להחמיר בעונש‪ ,‬עליו לאפשר‬
‫לעורר לטעון בפניו לפני כן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין שיפוט הדן בערר רשאי להזמין עדים‪ ,‬אולם גביית עדות תיעשה בפני הנאשם‪ ,‬ולנאשם תינתן‬
‫הזדמנות להפנות שאלות לעדים‪.‬‬
‫‪9.2.7‬‬
‫‪‬‬
‫החלטה בערר‬
‫קצין שיפוט הדן בערר מוסמך לשנות כל החלטה שקיבל קצין השיפוט – ובכלל זה הוא רשאי לבטל‬
‫או לאשר הרשעה‪ ,‬להקל או להחמיר בעונש ולהקל או לבטל חיוב בפיצויים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט לא יחמיר בעונש אלא אם כן ניתנה לעורר הזדמנות לטעון בפניו לפני כן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם הייתה חובה להפעיל עונש על תנאי‪ ,‬קצין השיפוט שבערר אינו מוסמך להתערב בהפעלה (אלא‬
‫אם הוא מזכה את החייל)‪ .‬אם לא הייתה חובה להפעיל עונש על תנאי‪ ,‬קצין השיפוט שבערר‬
‫מוסמך להאריך את תקופת התנאי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קש"ב הדן בערר מוסמך לתת הוראה בעניין חישוב תקופת המחבוש כתב"ן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם ריצה החייל עונש מחבוש וזוכה בערר‪ ,‬ניתן לפצותו בהתאם לס' ‪ 22‬לפ"מ ‪.35.0227‬‬
‫‪ 9.3‬בקשה להמתקת עונש‬
‫‪‬‬
‫הסמכות להמתקת עונש (שהוענקה בחש"ץ לרמטכ"ל) הואצלה לראש אכ"א (לגבי כל חייל) וכן‬
‫לכל קצין בדרגת אלוף‪ ,‬לגבי פקוד מפקודיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חייל שהורשע בדמ"ש רשאי לפנות אל האלוף הממונה על יחידתו בבקשה להמתקת העונש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ככלל‪ ,‬הפנייה תהיה מנומקת ובכתב‪ ,‬ותועבר באמצעות המפקדים ללשכת האלוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין כל הגבלת זמן להגשת בקשת המתקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המפקד הישיר אחראי שהבקשה תגיע ללשכת האלוף המוסמך לדון בה‪ ,‬בתוך ‪ 48‬שעות ממועד‬
‫הגשתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שלא כמו בערר‪ ,‬האלוף הדן בבקשת ההמתקה אינו מוסמך להחמיר את העונש‪ ,‬לזכות את הנאשם‬
‫או לשנות את החלטת קצין השיפוט בנושא התב"ן‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬מוסמך האלוף אך ורק להקל‬
‫בעונש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגשת ערר אינה מונעת בקשת המתקה‪ ,‬ושני ההליכים יכולים להתנהל במקביל‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ .:‬חובת הנמקה‬
‫‪‬‬
‫פירוט נימוקים להכרעת הדין ולגזר הדין בהליך המשמעתי‪ ,‬מצביע על כך שההליך בוצע תוך‬
‫הפעלת שיקול דעת ולא באופן סתמי ושרירותי‪ .‬לכן חשוב שהליך שיפוטי ילווה בנימוקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו‪ ,‬אם להרשיע או לזכות את הנאשם‪ .‬יש לנמק הן בהליך‬
‫עצמו והן בהליך של ערר‪ ,‬אם הוגש‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עליו לציין מיהם העדים ומהן הראיות אשר עמדו‬
‫ביסוד ההחלטה; מדוע העדיף עד או ראיה מסוימת על פני הדברים שמסר הנאשם או מסרו עדיו‪,‬‬
‫או להיפך ‪ -‬מדוע העדיף את דברי הנאשם ועדיו ‪ /‬ראיותיו על פני הדברים שמסרו עדים אחרים או‬
‫ראיות אחרות שהונחו בפניו‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם החליט קצין השיפוט להרשיע את החייל ‪ -‬עליו לנמק גם את החלטתו לגבי העונש שבחר‬
‫להטיל (בשים לב לשיקולים כגון‪ :‬חומרת העבירה; עברו של החייל; נסיבותיו האישיות; צרכי‬
‫הרתעת היחיד והרבים ועוד)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יובהר בזאת‪ ,‬כי אי מתן נימוקים יהווה עילה לביטול הפסק!‬
‫‪43‬‬
‫‪ .21‬פיקוח משפטי ע"י הפרקליטות הצבאית‬
‫‪ 21.2‬ביטול הפסק ע"י הפרקליט‬
‫גורמי הפרקליטות הצבאית (באמצעות מדור דמ"ש) מוסמכים‪ ,‬לפי שיקול דעתם‪ ,‬לבטל פסק משמעתי‬
‫(לרבות פסק בערר) בגין העילות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם או לדון בעבירה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הנאשם אינו נושא באחריות לעבירה בה הורשע‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נגרם לנאשם עיוות דין‪.‬‬
‫‪ 21.3‬דיון חוזר בהוראת הפרקליט‬
‫‪‬‬
‫גורמי הפרקליטות הצבאית שביטלו את הפסק‪ ,‬רשאים‪ ,‬ע"פ שיקול דעתם‪ ,‬להורות על דיון חוזר‬
‫בדמ"ש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם ריצה החייל עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון החוזר‪ ,‬יקוזז העונש שהחייל כבר ריצה‪:‬‬
‫ריתוק ומחבוש – יום כנגד יום; קנס או פיצויים ‪ -‬הסכום ינוכה מהסכום החדש‪ ,‬ואם בדיון השני‬
‫הוטל סכום נמוך יותר מאשר במשפט הראשון ‪ -‬היתרה תוחזר לחייל (ס' ‪(168‬ח) לחש"ץ)‪.‬‬
‫‪ 21.4‬סמכויות נוספות של גורמי הפרקליטות הצבאית‪ ,‬לפי שיקול דעתם‬
‫‪‬‬
‫להמיר עונש (או פיצוי)‪ ,‬שחרג מסמכותו של קצין השיפוט‪ ,‬בעונש חוקי‪ ,‬לבטל עונש לא חוקי‬
‫ולהחזיר את הדיון לקצין השיפוט‪ ,‬לצורך שקילתו מחדש‪ ,‬או לצורך תיקון תקופת תנאי לא‬
‫חוקית‪ ,‬או לצוות על הפעלת תנאי כשזה לא הופעל‪ ,‬והייתה חובה להפעילו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להורות על פיצוי החייל בחופשה מיוחדת בתשלום‪ ,‬אם ריצה שלא כדין עונש מחבוש או ריתוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאשר בדיעבד פסק משמעתי שניתן בהליך פגום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להורות על עיכוב ביצוע העונש עד ‪ 7‬ימים‪ ,‬לשם בירור הנסיבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להחליט כי קצין שיפוט מסוים לא יכול לשפוט עד שיעבור השתלמות דמ"ש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גורמי הפרקליטות מוסמכים לשמוע את החייל הנידון‪ ,‬את קצין השיפוט וכל אדם אחר‪ ,‬בטרם‬
‫יחליטו על הפעלת סמכויותיהם על פי דין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלה חובה למסור מיידית לגורמי הפרקליטות הצבאית‪ ,‬על פי דרישתם‪ ,‬את טופס התלונה ואת‬
‫טופס הערר‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ .22‬אמצעים נוספים לאכיפת משמעת‬
‫העמדה לדין משמעתי הינה האמצעי החמור ביותר העומד לרשות המפקד לשם אכיפת המשמעת במסגרת‬
‫היחידה‪ ,‬ויש להשתמש בו רק אם לא ניתן להסתפק באמצעים חלופיים‪ ,‬חמורים פחות‪ ,‬כדי לחנך את‬
‫החייל‪ ,‬לשמר את המשמעת ביחידה ולהטמיע ערכים חשובים‪.‬‬
‫‪ 22.2‬שיחה וייעוץ‬
‫‪‬‬
‫קיום שיחת מפקד‪-‬פקוד‪ ,‬מתן תמיכה‪ ,‬יעוץ והסברים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערה או ביקורת מאת המפקד‪ ,‬שנועדה להעמיד חייל על טעות בהתנהגותו ולמנוע הישנות‬
‫המקרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפניית החייל למש"קית או לקצינת ת"ש‪ .‬במקרים רבים המקור לבעיות משמעת טמון ברקע‬
‫האישי של החייל (מצוקה אישית‪ ,‬חינוך‪ ,‬בעיות ת"ש וכו')‪ ,‬ואמצעי חינוך או טיפול יועילו יותר‬
‫מענישה למניעת הישנות העבירות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפניית החייל לרופא או קב"ן‪ ,‬במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ 22.3‬נזיפה פיקודית (פ"מ ‪)44.1444‬‬
‫‪‬‬
‫מפקד בדרגת סא"ל ומעלה רשאי לנזוף בחייל הנתון לפיקודו או להנחייתו המקצועית‪ ,‬נזיפה‬
‫שתירשם בתיקו האישי של החייל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ננקטה נגד החייל נזיפה פיקודית ‪ -‬לא ניתן להעמידו לדין משמעתי באותו עניין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פירוט המעשה המיוחס לחייל יתועד בכתב על גבי טופס הנזיפה‪ ,‬המצורף כנספח א' לפ"מ ‪.33.0333‬‬
‫‪‬‬
‫דרגת המפקד הנוזף תהיה גבוהה מדרגת החייל בשתי דרגות לפחות‪ ,‬למעט אם המפקד הינו‬
‫הרמטכ"ל או קצין בדרגת אלוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפקד שהחליט לנקוט הליך של נזיפה פיקודית‪ ,‬חייב להזמין את החייל למשרדו‪ ,‬לקרוא בפניו את‬
‫תיאור המקרה ולאפשר לחייל להביא בפניו את טענותיו‪ .‬לאחר שמיעת טענות החייל‪ ,‬יחליט‬
‫המפקד אם לנזוף בחייל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החליט המפקד לנזוף בחייל – עליו למלא טופס הנזיפה‪ ,‬אשר יתויק בתיקו האישי של החייל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬על המפקד להודיע לחייל על זכותו להגיש השגה על הנזיפה ועל המועד להגשתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש למסור העתק מן הטופס לגורמים המנויים בסעיף ‪ 8‬לפ"מ ‪ .33.0333‬כמו כן‪ ,‬אם ביקש החייל‬
‫לקבל העתק מטופס הנזיפה‪ ,‬חובה למסור לו העתק מן הטופס תוך ‪ 3‬ימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חייל שננזף‪ ,‬רשאי להגיש השגה על כך תוך ‪ 3‬ימים‪ ,‬למפקדו של המפקד הנוזף‪ .‬אם ננקטה הנזיפה‬
‫בהמלצת פרקליט צבאי‪ ,‬יהיה רשאי החייל להגיש השגה על הנזיפה תוך ‪ 15‬ימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בנזיפה הנערכת על פי המלצת פרקליט צבאי‪ ,‬חייב המפקד לנמק את החלטתו לנזוף בחייל או שלא‬
‫לנזוף בחייל‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ 22.4‬מניעת חופשה (הפ"ע ‪)7.1412‬‬
‫מניעת חופשתו של חייל ע"י מפקד הינה אמצעי ענישה ללא משפט‪ ,‬ונועדה למקרה אשר אינו מצדיק‬
‫העמדה לדמ"ש‪ ,‬אולם בשל השפעתו על המשמעת הכוללת ביחידה‪ ,‬סבור המפקד כי מניעת חופשה תסייע‬
‫להבטחת קיומה של המשמעת ביחידה ובפרט אצל החייל שביצע את המעשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת חופשה היא כל הוראה לחייל להישאר ביחידה מעבר לשעות הפעילות הרגילות של‬
‫היחידה‪ ,‬ללא צורך צבאי‪ .‬לפיכך‪ ,‬עיכוב יציאתו של החייל לאחר גמר פעילותו (שלא במסגרת‬
‫תורנות או מעצר)‪ ,‬בנסיבות שבהן חיילים אחרים בתפקידים דומים ביחידה יוצאים הביתה – הינה‬
‫מניעת חופשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת חופשה אינה ריתוק‪ .‬ריתוק הוא עונש שמוטל בדין המשמעתי‪ .‬מניעת חופשה מחליפה את‬
‫השיפוט בדמ"ש ומצומצמת בהשלכותיה לעומת הדמ"ש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן לשפוט חייל בדין משמעתי בגין מעשה שבגינו נשללה חופשתו‪ ,‬אלא באישורו של‬
‫פרקליט צבאי‪ .‬דהיינו‪ ,‬מפקד השולל חופשתו של חייל "עד המשפט" – חורג מסמכותו ולא יוכל‬
‫לקיים דין משמעתי‪ ,‬ללא אישור פרקליט צבאי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסמכות למנוע חופשה נתונה בידיו של קצין בדרגת סרן לפחות‪ ,‬או בידי קצין בתפקיד מ"מ‬
‫ביחידות שייקבעו על ידי ראש אכ"א ויפורסמו אחת לשנה ע"י אכ"א – מחלקת פרט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסמכות המירבית למניעת חופשה תלוייה בדרגת המפקד‪:‬‬
‫‪ o‬קצין בדרגת סרן (או מ"מ כאמור) – עד ‪ 3‬ימים‬
‫‪ o‬קצין בדרגת רס"ן – עד ‪ 5‬ימים‪.‬‬
‫‪ o‬קצין בדרגת סא"ל ומעלה – עד ‪ 7‬ימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל מניעת חופשה מחיילת תאושר על ידי מפקד שדרגתו סא"ל ומעלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המפקד‪ ,‬בטרם יחליט על מניעת חופשה‪ ,‬יזמן את החייל וייתן לו הזדמנות להשמיע דברו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על מניעת חופשה שמשכה למעלה מ‪ 5 -‬שעות‪ ,‬יש להודיע לחייל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ‪8-‬‬
‫שעות מהמועד בו אמור היה לצאת לחופשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במסגרת מניעת חופשה לא ניתן למנוע מחייל יציאה לחופשה רגילה או חופשת סוף שבוע אחת ל ‪-‬‬
‫‪ 28‬יום‪ ,‬או ניצול הקלות ת"ש‪ .‬חופשות אלה ניתן לשלול אך ורק באמצעות עונש שהוטל במסגרת‬
‫משפט בדמ"ש או בבי"ד צבאי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין לקבוע מניעת חופשה כענישה גורפת מראש או כתגובה אוטומטית למעשה מסוג מסוים –‬
‫המפקד חייב להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו‪ .‬למשל‪ ,‬אין לקבוע הנחיה כללית לפיה "כל מי‬
‫שקיבל תלונה משוטר צבאי יישאר בבסיס עד משפטו"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין למנוע חופשה כעונש קבוצתי או כאמצעי לחץ חברתי (למשל – להחליט שכל החיילים נשארים‬
‫בבסיס עד אשר יתגלה מי גנב מתוכו חפץ מסוים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת חופשה תחל מוקדם ככל האפשר‪ ,‬ולא יאוחר מ‪ 7-‬ימים מיום מתן ההודעה לחייל‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ 22.5‬תרגול נוסף (הפ"ע ‪)7.1414‬‬
‫"תרגול" – פירושו הדרכה‪ ,‬אימון‪ ,‬שינון והחדרת הרגלים‪.‬‬
‫התרגול נועד להקנות לחייל את הידיעות‪ ,‬ההרגלים‪ ,‬הכושר והיעילות‪ ,‬הדרושים לו כדי לאפשר לו למלא‬
‫משימותיו ותפקידיו בהצלחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין להשתמש באימון או בתרגול כעונש‪ ,‬כיוון שזהו אמצעי הדרכה והכשרה הבא להעלות את‬
‫רמתם של החיילים‪ ,‬או כדי לסלק ליקוי בתפקודם‪ .‬מכאן‪ ,‬שדרושה זיקה הגיונית בין הליקוי לבין‬
‫התרגול הנוסף‪ .‬לדוגמה‪ :‬יחידה המתאמנת בחפירת שוחות – מותר לתרגלה תרגול נוסף בחפירות‬
‫ולהטיל חובה של ביצוע חפירות נוספות‪ ,‬אם הדבר דרוש כדי להעלות את רמת הביצוע או כדי‬
‫לסלק ליקויים ברמת הביצוע; אולם‪ ,‬אסור‪ ,‬למשל‪ ,‬להטיל חפירת שוחות כעונש או כעבודת סרק‬
‫בעקבות אי הצדעה או לבוש רשלני‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬מותר לחייב חייל המאחר למסדר להתייצב במועדי זמן קבועים‪ ,‬כדי לתרגלו בדיוק‬
‫בזמנים‪ .‬כן אפשר לחייב חייל שאינו לובש את חגורו כיאות‪ ,‬להתייצב עם חגור מלא‪ ,‬לבוש כהלכה‪.‬‬
‫אולם אין לחייבו ללכת עם חגור מלא משום שהיה נפקד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התרגול הנוסף כפוף גם למגבלות של סרגל המאמצים‪ .‬אסור להכביד על החיילים באופן החורג‬
‫מהמגבלות הפיסיות המחייבות‪ .‬על המפקדים לזכור‪ ,‬שהעמסה בלתי מחושבת עלולה להביא‬
‫לפגיעה חמורה בבריאות החיילים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרגול נוסף יתבצע‪ ,‬ככלל‪ ,‬ביום בו נתגלה הליקוי‪ ,‬בשעות הפעילות הרגילות‪ .‬ואולם‪ ,‬מפקד בדרגת‬
‫סגן‪ ,‬לפחות‪ ,‬רשאי לאשר ביצוע תרגול נוסף מעבר לשעות הפעילות הרגילות או שלא בו ביום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין לקיים תרגול נוסף לאחר השעה ‪ ,33;11‬אלא במסגרת של אימוני לילה הכלולים בתוכנית‬
‫האימונים של היחידה – או באישור של מפקד שדרגתו סרן לפחות‪ .‬האישור יינתן לכל מקרה‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש להדגיש כי החוק ופקודות הצבא אוסרים כל מעשה התעללות‪ ,‬שררה והשפלה – ואם תרגול‬
‫כלשהו ילבש צורה פסולה כזאת‪ ,‬תישקל הבאתו של האחראי לכך לדין‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫נספח א'‬
‫סדר הדרגות בצה"ל‬
‫רב‪-‬אלוף‬
‫קצינים‬
‫אלוף‬
‫תת‪-‬אלוף‬
‫אלוף‪-‬משנה‬
‫סגן‪-‬אלוף‬
‫רב‪-‬סרן‬
‫סרן‬
‫סגן‬
‫סגן‪-‬משנה‬
‫רנ"ג‬
‫נגדים‬
‫נגדים בכירים‬
‫רס"ב‬
‫רס"מ‬
‫רס"ר‬
‫רס"ל‬
‫סמ"ר‬
‫סמל‬
‫חוגרים‬
‫רב"ט‬
‫טוראי‬
‫‪48‬‬
‫נספח ב'‬
‫שאלות לביקורת עצמית‬
‫‪ .2‬בבסיסך מתנהלת חקירת מצ"ח בעקבות גניבת נשק מהנשקייה‪ .‬במהלך החקירה הודה פקיד‬
‫רישום‪ ,‬טור' משה‪ ,‬כי הוא זרק בטעות אחד הטפסים הקשורים לספירות בנשקייה‪ .‬מפקדו‪ ,‬סגן‬
‫יוסף‪ ,‬רוצה לשפוט את משה בדין המשמעתי בעבירה של התרשלות‪ ,‬לפי ס' ‪ 124‬לחש"ץ‪ .‬האם הדבר‬
‫בסמכותו?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין סמכות לשפוט בדמ"ש בעבירת התרשלות‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי סגן אינו מוסמך לשפוט בדמ"ש‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי הפרשה נמצאת בחקירת מצ"ח‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שניתן אישור מפקד הבסיס‪.‬‬
‫‪ .3‬חיילת התלוננה בפני רס"ן אילון שאחד החיילים בבסיס תפס את ידה ונישק אותה בלחי‪ .‬סגן‬
‫נמהרי מייד שפט את החייל בדין המשמעתי‪ .‬האם פעל כדין?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שהחייל משרת תחת פיקודו הישיר‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שהחיילת משרתת תחת פיקודו הישיר‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין לו סמכות לשפוט בעבירות הטרדה מינית‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין לו סמכות לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט צבאי‪.‬‬
‫‪ .4‬טור' ורדי הועמד לדין משמעתי בגין עבירות הופעה ולבוש‪ .‬בתחילת הדיון מבקש ורדי דחייה‪,‬‬
‫בטענה שברצונו להגיש חוו"ד סנגור צבאי בנושא‪ .‬האם קצין השיפוט חייב להיעתר לבקשה?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי לא מדובר בשיפוט על סמך הוראת פרקליט צבאי‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי לא מדובר בשיפוט על סמך הוראת מפקד הפיקוד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי בדמ"ש אין זכות ייצוג משפטי‪.‬‬
‫כן‪.‬‬
‫‪ .5‬סגן ראובן התחיל לשפוט בדמ"ש את טור' שמעון‪ .‬הוא זיהה את הנאשם‪ ,‬קרא בפניו את האשמה‬
‫ושאל אותו‪ ,‬האם ברצונו להישפט בפניו או בפני מפקדו‪ .‬שמעון השיב שברצונו להישפט בפני בית‬
‫דין צבאי‪ .‬מה על סגן ראובן לעשות בשלב זה?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫למנות קבו"ד שיבצע בדיקה לפי הנהלים ויעביר את ממצאיה לפרקליט הצבאי‪.‬‬
‫להבהיר לחייל‪ ,‬שאין לו זכות לבקש להישפט בפני בית דין צבאי במקרה זה‪.‬‬
‫להעביר את התלונה למפקדו שהוא קש"ב‪.‬‬
‫להעביר את התלונה לפרקליט הצבאי ולהמתין להחלטתו‪.‬‬
‫‪ .6‬סגן אורי הרשיע את טור' צביקה בעבירה של איום ועלבונות כלפי מפקד (סא"ל משה) ומייד גזר‬
‫עליו ריתוק למשך שבוע‪ .‬צביקה טוען שקצין השיפוט חייב היה לשמוע את דבריו לעניין העונש‪.‬‬
‫האם צביקה צודק?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כן‪ .‬תמיד חייב קצין השיפוט לשמוע את דברי הנאשם לפני הטלת העונש‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שהנאשם לא אמר את דבריו לפני ההרשעה‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שעל הנאשם רובץ עונש מותנה משיפוט קודם‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬יש לשמוע את דברי הנאשם לעניין העונש רק לפני שמטילים עונש מחבוש‪.‬‬
‫‪ .7‬סרן איתן‪ ,‬ק' תחזוקה בגד' ‪ ,15‬הרשיע את טור' קובי בהוצאת רכוש צבאי (קופסאות שימורים)‬
‫מרשות הצבא‪ .‬הוא הטיל עליו ‪ 5‬ימי מחבוש בפועל‪ .‬האם פעל כדין?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי הוא אינו מ"פ ביחידה לוחמת‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי בעבירה זו אין סמכות לפסוק יותר מ‪ 2-‬ימי מחבוש‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כי הוא קש"ב‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שקובי כבר הורשע בעבר על עבירה דומה‪.‬‬
‫‪ .8‬רס"ן רועי‪ ,‬מ"פ חי"ר‪ ,‬הרשיע את סמל גבאי בשתי עבירות‪ :‬אלימות כלפי חייל ועלבונות כלפי‬
‫מפקד‪ .‬בגין העבירה הראשונה הטיל עליו ‪ 3‬ימי מחבוש בפועל ו‪ 4-‬ימי מחבוש על תנאי‪ .‬בגין‬
‫העבירה השנייה הטיל עליו ‪ 5‬ימי מחבוש בפועל ו‪ 2-‬ימי מחבוש על תנאי‪ .‬קצין השיפוט לא ציין‬
‫דבר לעניין חפיפת העונשים או צבירתם‪ .‬כמה ימי מחבוש בפועל סך הכל יירצה סמל גבאי בפועל?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 6‬ימי מחבוש‪.‬‬
‫‪ 5‬ימי מחבוש‪.‬‬
‫‪ 8‬ימי מחבוש‪.‬‬
‫‪ 14‬ימי מחבוש‪.‬‬
‫‪ .9‬סגן מלכה‪ ,‬ע' קש"ל יחידתי‪ ,‬שפט את טור' אביון‪ ,‬חייל חובה‪ ,‬בעבירה של התרשלות וגזר עליו ‪200‬‬
‫ש"ח קנס ו‪ 7-‬ימי מחבוש על‪-‬תנאי‪ .‬האם פעל כדין?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל במקרה זה ‪ 200‬ש"ח קנס‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל ‪ 7‬ימי מחבוש על‪-‬תנאי‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל קנס ומחבוש יחד בעבירה של התרשלות‪.‬‬
‫א'‪+‬ב'‪+‬ג'‪.‬‬
‫‪ .:‬סגן ששון הרשיע את רב"ט אלי בעבירה של התרשלות‪ ,‬בגין איבוד מסמכים‪ ,‬וגזר עליו קנס בסך‬
‫‪ 50‬ש"ח‪ .‬סגן ששון בדק ומצא‪ ,‬כי לפני חודשיים הורשע אלי ע"י המג"ד בעבירה של התרשלות‪ ,‬בגין‬
‫איבוד ציוד‪ ,‬ובמועד זה הוטלו עליו ‪ 10‬ימי מחבוש על תנאי‪ .‬סגן ששון הפעיל את המחבוש המותנה‬
‫ושלח את אלי לכלא‪ .‬האם פעל כדין?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי סגן בשום תפקיד אינו מוסמך להטיל ‪ 10‬ימי מחבוש‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי בעבירה של התרשלות‪ ,‬אסור לצרף לקנס עונש נוסף‪.‬‬
‫כן‪.‬‬
‫א'‪+‬ב'‪.‬‬
‫תשובות‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫ג‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ג‬
‫‪50‬‬
‫נספח ג'‬
‫טבלת עבירות הנתונות לדין משמעתי‬
‫‪51‬‬
52
53
54
55
56
57
‫נספח ד'‬
‫עבירות תעבורה הנתונות לשיפוט בדין משמעתי‬
‫להלן העבירות הנפוצות בגינן ניתן להעמיד לדין משמעתי‪ ,‬ללא קבלת אישור תובע צבאי מראש‪ ,‬ובלבד‬
‫שלא נגרמה תאונת דרכים בגין האירוע במסגרתו נעברה העבירה (שאז יחולו הוראות סעיף ‪ 240‬לפקודת‬
‫מטכ"ל ‪)33.0302‬‬
‫סעיף החוק‬
‫מהות העבירה‬
‫‪.1‬‬
‫אי קיום חובת הצגת תעודות (רישיון נהיגה צבאי או תקנה ‪(9‬ב) לתקנות התעבורה‬
‫אזרחי)‬
‫תקנה ‪(110‬ב) לתקנות התעבורה‬
‫חציית הולך רגל כביש שלא במעבר חצייה‬
‫‪.3‬‬
‫פניה בניגוד לתמרור האוסר פנייה (לא כולל תמרור תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬
‫אין כניסה)‬
‫תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬
‫פניית פרסה במקום אסור‬
‫‪.5‬‬
‫חציית פס הפרדה רצוף עם ‪ 3‬גלגלים בלבד (חציית תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬
‫פס הפרדה רצוף עם ארבעת הגלגלים אינה נתונה‬
‫לשיפוט בדמ"ש ללא הוראת תובע תעבורה)‬
‫תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬
‫חצייה הולך רגל כביש במעבר חצייה ברמזור אדום‬
‫‪.7‬‬
‫אי אחיזת ההגה בשתי ידיים שלא תוך כדי אחיזת תקנה ‪(28‬א) לתקנות התעבורה‬
‫פלאפון (אחיזת פלאפון‪ ,‬גם אם לא נעשה בו שימוש‬
‫אינה נתונה לשיפוט בדמ"ש ללא הוראת תובע‬
‫תעבורה)‬
‫תקנה ‪ 35‬לתקנות התעבורה‬
‫אי נסיעה בימין הדרך‬
‫‪.9‬‬
‫חריגת מהירות עד ‪ 19‬קמ"ש (כולל) מעל המהירות תקנה ‪(54‬א) לתקנות התעבורה‬
‫המותרת בדרך‬
‫חריגת מהירות עד ‪ 19‬קמ"ש (כולל) מעל המהירות תקנה ‪(54‬ד) לתקנות התעבורה‬
‫המותרת עפ"י רישיון רכב‬
‫תקנה ‪(72‬א) לתקנות התעבורה‬
‫עבירות חניה‬
‫‪.2‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫נהג שמסיע נוסע לא חגור‬
‫תקנה ‪83‬ב(א) לתקנות התעבורה‬
‫‪.13‬‬
‫נהג לא חגור‬
‫תקנה ‪83‬ב(א) לתקנות התעבורה‬
‫‪.14‬‬
‫נוסע לא חגור‬
‫תקנה ‪83‬ב(ב) לתקנות התעבורה‬
‫‪.15‬‬
‫אי הדלקת אורות‬
‫תקנה ‪ 96‬לתקנות התעבורה‬
‫‪.16‬‬
‫אי קיום חובת איתות‬
‫תקנה ‪ 58‬לתקנות התעבורה‬
‫‪.17‬‬
‫נהיגה ללא רישיון נהיגה צבאי (כשיש לחייל רישיון סעיף ‪ 133‬לחוק השיפוט הצבאי‬
‫נהיגה אזרחי מהסוג המתאים)‬
‫סעיף ‪ 133‬לחוק השיפוט הצבאי‬
‫אי מילוי כרטיס עבודה‬
‫‪.18‬‬
‫‪58‬‬