תשובות למבחנים

Transcription

תשובות למבחנים

‫בחינה ‪1‬‬
‫פרק א ‪ -‬הבנה והבעה )‪ 50‬נקודות(‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫סוג המוזיאון‬
‫‪ .1‬מוזיאון ממשי‬
‫‪ .2‬מוזיאון הווירטואלי‬
‫יתרונות‬
‫א‪ .‬חוויה מוזיאלית שרק‬
‫מוזיאון ממשי יכול להעניק‬
‫ב‪ .‬נוצרים יחסי גומלין בין‬
‫המוזיאון לקהילה‬
‫ג‪ .‬אינו דורש טכנולוגיה מתוחכמת‬
‫א‪ .‬חוויית הביקור היא‬
‫נחלת הכלל‬
‫ב‪ .‬שיטוט וירטואלי‪,‬‬
‫הצגת מוצגים אינטראקטיביים‬
‫אינו מוגבל במקום‬
‫ג‪ .‬אינו מוגבל בשטח תצוגה‬
‫חסרונות‬
‫א‪ .‬חוסר תקציב‬
‫ב‪ .‬חוסר מקום‬
‫ג‪ .‬מגבלת זמן‬
‫א‪ .‬אינו מעניק חוויית ביקור כמו‬
‫במוזיאון הממשי‬
‫ב‪ .‬יש להשקיע מאמצים במתן‬
‫תחושה של "הדבר עצמו" לגולש‬
‫ג‪ .‬טכנולוגיה יקרה‬
‫ב‪.‬‬
‫מהטבלה ניתן להסיק כי התחרות בין שני סוגי המוזיאונים גדולה‪ .‬כל מוזיאון על אף‬
‫חסרונותיו יש לו יתרונות‪ ,‬לדוגמה את חוויית הביקור הפיזי ניתן לקבל רק בביקור במוזיאון‬
‫הממשי‪ .‬במוזיאון הממשי נוצרים יחסי גומלין בין המוזיאון לבין הקהילה‪ ,‬לעומת זאת‬
‫במוזיאון הוירטואלי חוויית הביקור היא נחלת הכלל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הצעה‪) :‬עליך לחוות את דעתך‪ ,‬לכל אחד הדעה האישית שלו‪ .‬לפניך הצעה בלבד!(‬
‫לפי דעתי‪ ,‬התחרות בין המוזיאון הממשי לבין המוזיאון הוירטואלי תצטמצם עם הזמן‪ ,‬והמוזיאון‬
‫הממשי ינצח את המוזיאון הוירטואלי‪ .‬על אף שהיום אנשים רבים מחוברים לרשת אינטרנט וגולשים‬
‫באתרים השונים‪ ,‬ביקור פיזי במוזיאון לא יוכל להחליף את הביקור הוירטואלי‪ .‬לדעתי‪ ,‬אנשים עדיין‬
‫אוהבים לצאת מהבית‪ ,‬להסתובב בין חדרי המוזיאון‪ ,‬לראות את המוצגים ולחוות את חוויית הביקור‬
‫הפיזי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫"ערמה" של מוצגים הופכת לתערוכה כאשר הפרטים המוצגים יחד מספרים סיפור מסוים ומעבירים‬
‫מסר‪ .‬לדוגמה תצוגה של פילים בבית היא תערוכה משום שהציורים על הקיר‪ ,‬הפסלונים הקטנים‪,‬‬
‫המפיות על השולחן והצעצועים של הילדים מספרים סיפור מסוים ומעבירים מסר‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המוזיאונים המודרניים משמשים כיום נקודת חיבור בין התחום שאותו הם מציגים לבין הקהל‬
‫הרחב‪ .‬המוזיאונים המודרניים הם מקום שבו הקהל פוגש את עבודותיהם של האומנים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫שלושת החלקים העיקריים שכולל אתר של מוזיאון ממשי‪:‬‬
‫‪ .1‬מידע כללי שיווקי על המוזיאון‬
‫‪ .2‬מידע תוכני על התערוכות במוזיאון‬
‫‪ .3‬מידע תוכני על עיסוקו של המוזיאון‬
‫תשובות לספר "חמסה חמסה" © כל הזכויות שמורות לאורנה ענתבי‬
‫‪55‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מידע כללי שיווקי על המוזיאון ‪ -‬מידע זה מוסר את שעות הפתיחה של המוזיאון‪ ,‬מחירים‪,‬‬
‫אירועים‪ ,‬דרכי הגעה למוזיאון‪ ,‬נגישות לנכים‪ ,‬מידע על תוכניות מיוחדות שמפעיל המוזיאון‬
‫לתלמידים‪ ,‬למורים‪ ,‬קורסים‪ ,‬קייטנות‪ ,‬חוגים וכו'‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫להמחיש כיצד הגולש בבית מפעיל בובה במוזיאון‪ .‬יש כאן שימוש באמצעים אינטראקטיביים‪,‬‬
‫הגולש יכול להפעיל את הבובה מרחוק באמצעות צלילי הטלפון‪.‬‬
‫שיטוט וירטואלי והצגת מוצגים אינטראקטיביים‪ .‬הגולש משוטט במוזיאון הוירטואלי‪ .‬בזמן‬
‫השיטוט הגולש יכול לראות מוצגים ולהשתתף בחוויה‪ ,‬לדוגמה הפעלת בובה באמצעות מקשי‬
‫הטלפון הביתי או שיטוט וירטואלי באולמות הלובר בפריז‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ברשת האינטרנט טמונות אפשרויות רבות‪ :‬שיווקיות וחווייתיות‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬תופעה זו של ביקור במוזיאון ללא נוכחות פיזית ממשית היא תופעה מדהימה‪ .‬היום‬
‫בעידן המחשבים אנשים רבים יושבים מול מסך המחשב ואינם יוצאים החוצה‪ .‬שיטוט במוזיאון‬
‫הוירטואלי מאפשר למשוטט "לשבור" את שגרת היום ולחוות חוויות‪ .‬בנוסף לשיטוט יכול המבקר‬
‫לקחת חלק בחוויה עצמה‪ ,‬לדוגמה הפעלת בובה באמצעות מקשי הטלפון‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬האינטרנט הוא כלי שיווקי ודרכו ניתן להעביר מידע‪ .‬לדוגמה באתרי האינטרנט של‬
‫המוזיאונים ניתן למצוא מידע על שעות הפתיחה של המוזיאון‪ ,‬על דרכי הגישה עליו והאם יש לו‬
‫נגישות לנכים‪ .‬האתרים מחברים בין הקהל לבין התכנים שלהם‪ .‬כמו כן אתרים רבים ברשת האינטרנט‬
‫הופכים את הביקור באתר לחוויה‪ .‬האתרים מזמנים את קהל הגולשים לחוויה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬החוויה‬
‫הנובעת מסידור המוצגים במוזיאון על פי יסוד מארגן וסיפור המלווה את הגולש לאורך ציר התוכן‬
‫והמסר‪ .‬דוגמה נוספת היא הפעלת מוצגים אינטראקטיביים מהבית‪.‬‬
‫התופעה ‪ -‬המוזיאון הוירטואלי ויצירת חווית הביקור בו‪.‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬הפרויקט שתואר בקטע מאפיין את המגמה שמתרחשת בשנים האחרונות‪ .‬מקומות רבים‬
‫משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת ומשלבים מולטימדיה כדי ליצור חוויית תלת‪-‬ממד סביבתית‪ .‬טכנולוגיה‬
‫זו מעשירה ומעצימה את החוויה‪ .‬טכנולוגיה זו באה לידי ביטוי גם במרחב הוירטואלי‪ ,‬ברשת‬
‫האינטרנט באתרים של מוזיאונים וירטואלים‪ ,‬או באתרים של מוזיאונים ממשיים אשר מנסים‬
‫באמצעות שיטוט וירטואלי לגרום לקהל לרצות לבקר במוזיאון‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪.8‬‬
‫הצעה לסיכום‬
‫המאמר "מוזיאונים ואינטרנט" שנכתב על‪-‬ידי יוחאי שרון מתאר שני סוגי מוזיאונים‪ .‬המוזיאון‬
‫הוירטואלי והמוזיאון הממשי‪ .‬המוזיאון הוירטואלי הוא אתר אינטרנט המציג מוצגים ומאפשר‬
‫אינטראקטיביות של הגולש‪-‬המבקר‪ .‬המוזיאון הוירטואלי זמין בכל שעות היום למבקרים‪ ,‬וכמעט‬
‫ואין בו מגבלה של מקום‪ .‬המוזיאון הממשי הוא המוזיאון הפיזי שאליו מגיעים פיזית‪ .‬המוזיאון‬
‫הממשי מוגבל בשטח תצוגה ובתקציבי שימור‪ ,‬ולכן עליו להחליף תערוכות כל הזמן‪ .‬לרבים‬
‫מהמוזיאונים הממשיים יש אתר באינטרנט המלווה את פעילות המוזיאון מבחינת מידע כללי‪,‬‬
‫שיווקי ומידע תוכני על תערוכות ועל תחום עיסוקו של המוזיאון‪.‬‬
‫פרק ב ‪ -‬אוצר המילים והמשמעים; שם המספר )‪ 26‬נקודות(‬
‫אוצר המילים והמשמעים )‪ 21‬נקודות(‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫הגדרה מספר ‪.1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬מוסד הוא גוף תרבותי‪ ,‬גוף הכולל בתוכו תרבות‪ .‬בשורה ‪ 1‬במאמר כתוב‪" :‬מוזיאון הוא‬
‫מוסד האוצר נכסי תרבות"‪ .‬המוסד נותן שירות בתחום התרבות הכולל הפצת התרבות‬
‫ברבים‪ .‬בשורות ‪ 24-23‬כתוב‪" :‬המחויבות הבסיסית של המוזיאון הנוגעת לקידום ולהפצת‬
‫תחום הדעת שאליו הוא קשור בקרב הציבור"‪.‬‬
‫)‪ (2‬צורת הריבוי "מוסדות" התקיימה בשפה העברית בעבר לצד צורת הריבוי "מוסדים"‪,‬‬
‫ומילון אבן שושן מתייחס בפירושיו לשפה העברית על רבדיה ההיסטוריים השונים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪ (1‬שלושה פרטים דקדוקיים במילון רב מילים‪:‬‬
‫‪ .1‬נטיות‪ :‬מציין בסוגריים מרובעים בסוף הערך ‪ -‬צורת רבים‪ ,‬צורת נסמך‪ ,‬ריבוי בסמיכות‬
‫‪ .2‬שורש‪ :‬מציין בסוגריים מרובעים בסוף הערך ]י‪.‬ס‪.‬ד[‬
‫‪ .3‬מין‪ :‬מציין בתחילת הערך ז'=זכר‬
‫)‪(2‬‬
‫התבחינים ‪/‬‬
‫קריטריונים‬
‫ד‪.‬‬
‫מילון רב מילים‬
‫מילון אבן שושן‬
‫שתי מילים ‪ -‬אחת אינה מנוקדת‬
‫)כתיב מלא( ואחת מנוקדת )כתיב‬
‫חסר(‬
‫הצגת הערך‬
‫המילה מנוקדת )כתיב חסר(‬
‫מקור‬
‫הדוגמאות‬
‫מהמקורות‪ :‬תלמוד‪ ,‬מקרא‪ ,‬לדוגמה מהעברית בת ימינו‬
‫ספר ירמיהו ומהעברית‪ ,‬לדוגמה‬
‫ביאליק‬
‫כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד‪ .‬יש קשר סמנטי בין הפירושים‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪• .10‬‬
‫•‬
‫•‬
‫מידע ספציפי ‪ -‬מידע כללי‬
‫יתרונות ‪ -‬חסרונות‬
‫ציירים קלאסיים ‪ -‬ציירים מודרניים‬
‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אומנות‬
‫אוצר‪ ,‬מוזיאון‪ ,‬תערוכה או פסלונים‪ ,‬תצוגה‬
‫ֵ‬
‫‪ (2) .12‬משותף לכולם‬
‫‪ (3) .13‬התלמיד מטפח קשרי ידידות עם שני התלמידים החדשים‪.‬‬
‫‪ (1) .14‬תחושה אמיתית‬
‫)‪ (2‬שיפור מעשי‪ ,‬משמעותי‬
‫שם המספר )‪ 5‬נקודות(‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ְ (1‬שלוֹש‬
‫ֲש ָרה‬
‫)‪ (2‬ע ָ‬
‫אַר ַבּע ֶע ְש ֵרה‬
‫)‪ֵ (3‬שש ֵמאוֹת וְ ְ‬
‫מאה ושניים אלף שלוש מאות וארבעה‬
‫פרק ג ‪ -‬תחביר ומערכת הצורות )‪ 24‬נקודות(‬
‫תחביר‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫‪ .I‬משפט פשוט‬
‫‪ .II‬משפט איחוי )מחובר(‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .III‬משפט מורכב‬
‫הביקור = משלים שם )לוואי(‪ ,‬במועצת המנהלים = משלים פועל‪,‬‬
‫של המוזיאון = משלים שם )לוואי(‬
‫סיבה ותוצאה‬
‫‪58‬‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫נימוק‪:‬‬
‫המשפט הוא משפט מורכב‪ .‬הפסוקית נפתחת במילה "שאיננו" ומסתיימת במילה "האינטרנט‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .18‬א‬
‫ב‪.‬‬
‫שאיננו מופיע‬
‫מוזיאון‬
‫ברשת‬
‫האינטרנט‬
‫נעלם‬
‫מתודעת הקהל‪.‬‬
‫)‪ (1‬משפט פשוט‬
‫)‪ (2‬במוזיאונים = משלים פועל‪ ,‬האינטרנט = משלים שם )לוואי(‬
‫ֲלה‬
‫ַמע ָ‬
‫)‪ (1‬שעות פתיחה או דרכי הגעה‪) ,‬שורה ‪ (15‬או‬
‫)‪ (2‬מידע שיווקי )שורה ‪ (15‬או תוכניות מיוחדות או תוכניות חינוכיות )שורה ‪ (16‬או‬
‫מידע כללי או מידע תוכני‪) ,‬שורה ‪(18‬‬
‫)‪ (3‬אתר מוזיאון המדע )שורה ‪(20‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .19‬א‬
‫ב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫נכס תרבות‬
‫‬‫‪-‬‬
‫תחום ספציפי‬
‫שעת פתיחה‬
‫)‪ (1‬קשר לוגי של סיבה )נימוק‪ :‬משום שהמוזיאון הוירטואלי אינו מוגבל בשטח תצוגה ‪ -‬הוא‬
‫מביא לגולש את התערוכות בלי מגבלות של מקום(‬
‫)‪ (2‬מביא ל‬
‫)‪ (1‬משפט מורכב‬
‫)‪ (2‬גולש האינטראקטיבי באתר מפעיל באמצעות מקשי טלפון בובת מריונטה אמיתית‬
‫פסוקית‬
‫הנמצאת במוזיאון הווירטואלי‪.‬‬
‫)‪ (3‬גולש = נושא‪ ,‬בבות מריונטה = משלים פועל‬
‫‪59‬‬
‫מערכת הצורות‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫)‪ְ (1‬מ ֻח ָלּק ‪ -‬בניין פועל‬
‫)‪ (2‬בניין הופעל‬
‫)‪ (3‬מוגבל‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫ִי ְטמֹן‬
‫אַפ ֵשר‬
‫ְל ְ‬
‫עוֹס ֶקת ‪ -‬זמן‪ :‬הווה‪ ,‬נסתרת‬
‫ֶ‬
‫ַמ ְפ ִעיל ‪ -‬זמן‪ :‬הווה‪ ,‬נסתר; ִתּ ְש ַלח ‪ -‬זמן‪ :‬עתיד‪ ,‬נסתרת;‬
‫יחה‬
‫ַה ְפ ָע ָלה‪ְ ,‬ש ִל ָ‬
‫ב‪.‬‬
‫שורש‬
‫‪.1‬‬
‫פ‪-‬ר‪-‬ס‪-‬מ‬
‫‪.2‬‬
‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בניין‬
‫שם הפעולה‬
‫פיעל‬
‫ִפּ ְרסוּם‬
‫הפעיל‬
‫ַה ְק ָל ָדה‬
‫ַה ָכּ ָרה‬
‫‪.3‬‬
‫נ‪-‬כ‪-‬ר‬
‫‪.4‬‬
‫ס‪-‬כ‪-‬ל‬
‫התפעל‬
‫‪.5‬‬
‫נ‪-‬ג‪-‬ש‬
‫הפעל‬
‫ִה ְס ַתּ ְכּלוּת‬
‫בסיס וצורן סופי‬
‫שורש ומשקל‬
‫אוֹצר‬
‫ֵ‬
‫דומה‪ :‬בסיס וצורן סופי‪ ,‬שונה‪ :‬בסיס לועזי‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫שם תואר‬
‫שם תואר‬
‫פועל בהווה‬
‫שם עצם‬
‫‪.I‬‬
‫שם עצם‬
‫‪ .II‬הם מפרסמים את יצירות האומנות שלהם‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נּוּכית‪ְ ,‬נ ִגישוּת‬
‫טוּאָלי‪ָ ,‬תּ ְכנִ י‪ִ ,‬ח ִ‬
‫ִ‬
‫וִר‬
‫)‪ (1‬בסיס וצורן סופי‪ְ :‬‬
‫שורש ומשקל‪ְ :‬תּחוּם‪ֶ ,‬ה ְס ֵבּר‪ַ ,‬ר ֶכּ ֶבת‬
‫טוֹריָה‬
‫שאילה מלעז‪ִ :‬ה ְס ְ‬
‫)‪ (2‬שורש ומשקל‪ִ :‬חבּוּר )שורה ‪ (29‬או תקשורת )שורה ‪(34‬‬
‫שאילה מלעז‪ :‬מוזיאונים )שורה ‪ (2‬או אוניברסיטה )שורה ‪(7‬‬
‫‪60‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מידת האושר של בני האדם‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫)‪(4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כל המחקרים שהכותבת מביאה בודקים מהי מידת האושר של האדם בנסיבות משתנות‪.‬‬
‫התופעה המוצגת במאמר‪ :‬הצפייה בטלוויזיה כתוצאה משעות פנאי רבות‪ .‬כותבת המאמר מביעה עמדת נגד‬
‫התופעה "במקום למלא אותן בפעילויות משמחות‪ ,‬אנו מעבירים אותן בצפייה" )שורה ‪(33‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫א‪.‬‬
‫פרדוקס "איסטרלין" ‪ -‬ההכנסה עולה‪ ,‬אך מידת האושר כמעט אינה משתנה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫השימוש בפרדוקס המאמר הוא לצורך הבחינה מה משפיע על מידת האושר של האדם‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫המאמר מנסה לבדוק מה משפיע על מידת האושר של האדם‪ .‬הטלוויזיה משמשת דוגמה למה שהאדם‬
‫עושה בשעות הפנאי‪ ,‬ובאמצעות בחינת הצפייה בטלוויזיה החוקרים בודקים האם הצפייה הופכת את‬
‫האדם למאושר יותר‪ .‬באמצעות הטלוויזיה ניסו החוקרים להבין את מידת האושר‪ .‬מדוע אנשים‬
‫ממלאים את שעות הפנאי שלהם בצפייה בטלוויזיה ולא בפעילויות אחרות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .1‬פעילות זולה שאינה מייצרת מתח או דורשת מאמץ‪.‬‬
‫‪ .2‬יש השפעה שלילית על תחושת האושר‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעה בקשרים חברתיים באופן עקיף‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫הערות‪ ,‬לעומת זאת הנשים מקדישות ‪ 14%‬מזמנם‬
‫הגברים מקדישים ‪ 17%‬מזמנם לצפייה בטלוויזיה בשעות ֵ‬
‫הערות‪.‬‬
‫לפייה בטלוויזיה בשעות ֵ‬
‫או‬
‫‪ 290‬דקות בממוצע מקדישים בכל יום מבוגרים בארה"ב לצפייה בטלוויזיה‪ ,‬לעומת זאת המבוגרים‬
‫במערב אירופה מקדישים ‪ 217‬דקות בממוצע בכל יום לצפייה בטלוויזיה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫לצפייה בטלוויזיה יש השפעה שלילית על תחושת האושר שלנו מכיוון שהיא באה על חשבון מערכות היחסים‬
‫עם אנשים‪ .‬אנשים צופים בטלוויזיה בשעות הפנאי שלהם‪ ,‬בשעות שבהן אפשר לבלות עם החברים ועם‬
‫המשפחה‪ .‬נשאלת השאלה האם האנשים היו מאושרים יותר אם הם היו מבלים בשעות הפנאי בפעילויות‬
‫אינטראקטיביות ולא בישיבה מול מסך הטלוויזיה‪ .‬אינני מסכימה עם טענה זו‪ .‬לפי דעתי‪ ,‬ניתן להרגיש אושר‬
‫גם בצפייה בטלוויזיה‪ .‬ניתן לצפות בס\דרות טלוויזיה‪ ,‬כדוגמת הסדרה "חברים" עם חברים וליהנות יחד‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הטענה כי כאשר אדם הופך להיות עשיר יותר מחבריו הוא רוכש חברים חדשים עשירים ממנו או כמוהו‬
‫השפעת היחסיות מתפוגגת אינה נכונה לדעתי‪ .‬אנשים רבים משווים עצמם לקבוצת התייחסות כלשהי‪ .‬רמת‬
‫האושר של האדם עולה כאשר הוא נמצא מעל אנשים אחרים‪ .‬אם הסביבה כולה מתעשרת ונהנית מרמות‬
‫צריכה גבוהות הזהות לשלו רמת האושר האישית שלו אינה משתנה‪ .‬כדי להגדיל את מידת האושר האדם‬
‫חייב להתעשר יותר מסביבתו‪ .‬ולכן כאשר הוא מתעשר ורוכש לעצמו חברים חדשים עשירים ממנו או כמוהו‬
‫היחסיות אינה מתפוגגת‪ ,‬האדם יחפש כל הזמן להיות עשיר יותר מחברו‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪.8‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫מהתרשים המתאר באחוזים את מדד האושר של הגברים ושל הנשים בין השנים ‪ 94-72‬עולה‬
‫כי בשנים ‪ 93-83‬אחוז הנשים שהיו מאושרות נמוך לעומת הגברים‪.‬‬
‫)‪ (1‬בשנים ‪ 93-83‬ניכר שיפור חד במדד האושר אצל הגברים‪.‬‬
‫המאמר "האושר בלחיצת כפתור" שפורסם בעיתון הארץ דן בסוגיית מידת האושר של האדם‪.‬‬
‫הכותבת משתמשת בצפייה בטלוויזיה כדוגמה למה שהאדם עושה בשעות הפנאי‪ .‬לצפייה בטלוויזיה‬
‫יש השפעה שלילית על תחושת האושר של האדם משום שהיא באה על חשבון מערכות יחסים עם‬
‫אנשים אחרים‪ ,‬היא פוגעת בקשרים החברתיים בכך שהיא מקטינה את הצורך בהם‪ .‬הצפייה‬
‫בטלוויזיה היא פעילות זולה שאינה מייצרת מתח או דורשת מאמץ‪ .‬כמו כן הטלוויזיה מגבירה את‬
‫החומריות ומשחקת תפקיד חשוב בנטיעת האמונה כי צריכה יכולה להגדיל את מידת האושר של‬
‫האדם‪.‬‬
‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מילון רב מילים‪ ,‬הגדרה מספר ‪.4‬‬
‫באמצעות מילה נרדפת‬
‫‬‫המילים "תכונה" "טיב" הן מילים נרדפות למילה מידה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פרטים‬
‫דקדוקיים‬
‫נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך‬
‫בסוגריים מרובעים‬
‫]צורת נסמך‪ ,‬צורת‬
‫רבים‪ ,‬ריבוי בנסמך[‬
‫נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך‬
‫]צורת רבים[‬
‫שורש‪ :‬אינו מציין‬
‫שורש‪ :‬מציין בסוף הערך‬
‫]מ‪.‬ד‪.‬ד[‬
‫מין‪ :‬מציין בתחילת הערך‬
‫נ'=נקבה‬
‫חלק דיבר‪ :‬אינו מציין‬
‫מפורשות שם עצם‬
‫מין‪ :‬מציין בתחילת הערך‬
‫נ'=נקבה‬
‫חלק דיבר‪ :‬מציין בתחילת‬
‫הערך שזהו שם עצם‬
‫רובד הלשון‬
‫מציין‪ :‬לשון המקרא‪ ,‬עברית אינו מציין‬
‫חדשה‪,‬‬
‫‪62‬‬
‫ד‪.‬‬
‫)‪ (3‬היחס בין חמשת הפירושים במילון אבן שושן הוא יחס הומונימי‪ ,‬ואילו היחס בין חמשת‬
‫הפירושים במילון רב מילים הוא יחס פוליסמי‪.‬‬
‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬המחקר מטיל את האחריות על הטלוויזיה‪.‬‬
‫)‪ (4‬יש מי שדעתו קיצונית‪.‬‬
‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (2‬מעצבנת‬
‫במאמר נדונו טענותיהם‪....‬‬
‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫אינם מאושרים‪ ,‬סבל‪ ,‬מתח‪ ,‬עצב‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .14‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬מפגש עם חברים‪ ,‬השתתפות במסיבה‪ ,‬ישיבה בבית קפה‬
‫)‪ (2‬באמצעות פעילויות אלה‪ ,‬כגון מפגש עם חברים‪ ,‬ולא באמצעות הצפייה בטלוויזיה ניתן‬
‫להעביר את שעות הפנאי‪ ,‬ואז אולי מידת האושר תעלה‪.‬‬
‫)‪ (1‬מתאים‬
‫)‪ (2‬כמות‬
‫)‪ (3‬נפוצה‬
‫פיזית ‪ -‬נפשית או שמח ‪ -‬אומלל‬
‫לחיצת יד‬
‫אורח חיים‪ ,‬שיחה‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬ישיבה‬
‫שם המספר‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ 5‬נקודות(‬
‫וּשמוֹנֶה‬
‫את ִים ֶע ְש ִרים ְ‬
‫)‪ָ (1‬מ ַ‬
‫אַר ָבּ ָעה ָע ָשר‬
‫ְ‬
‫)‪(2‬‬
‫לוֹשה‬
‫וּש ָ‬
‫)‪ֵ (3‬מאָה ֲח ִמ ִשּים ְ‬
‫תשעה‬
‫‪63‬‬
‫תחביר‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (4‬המשפט הראשון והמשפט השלישי הם משפטים מורכבים‪ ,‬המשפט השני פשוט‪.‬‬
‫)‪" (1‬כאשר" ‪ -‬זמן‪" ,‬אם" ‪ -‬תנאי‪" ,‬למרות" ‪ -‬ויתור‬
‫)‪ (2‬למרות ‪ -‬על אף‪ ,‬או כאשר ‪ -‬כש‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬משלים שם )לוואי(‬
‫)‪ (2‬משלים פועל‬
‫)‪ (3‬נושא‬
‫ב‪.‬‬
‫נושא‬
‫נשוא‬
‫משלים פועל‬
‫אנו‬
‫מרגישים‬
‫שמחה‬
‫בזמן ישיבה בבית קפה‬
‫משלים שם )לוואי(‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫עם חברים‪.‬‬
‫משפט מורכב‬
‫‪ .IV‬משפט פשוט‬
‫‪.V‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫משפט פשוט‬
‫בבית = משלים שם )לוואי(‪ ,‬רשת וירטואלית = משלים פועל‪ ,‬ירידה = נושא‪,‬‬
‫העלייה המשמעותית = משלים פועל‬
‫* ‪ .I‬סיבה‬
‫‪.V‬‬
‫ויתור‬
‫* ‪ .I‬משום ש‬
‫‪.V‬‬
‫למרות‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫פסוקית‬
‫‪ .II‬הזמן‬
‫ב‪.‬‬
‫שאנו מקדישים לצפייה בטלוויזיה‬
‫גורע מזמן איכות עם המשפחה‪.‬‬
‫)‪ (1‬תכלית‬
‫)‪ (2‬כדי ש‪ְ ,‬ל ֵשם‬
‫‪64‬‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬הפעיל‬
‫ָשה‬
‫)‪ַ (2‬ה ְס ָבּ ָרה‪ַ ,‬ה ְרגּ ָ‬
‫ב‪.‬‬
‫בניין‬
‫שורש‬
‫שם הפעולה באותו בניין‬
‫‪.1‬‬
‫ש‪-‬ת‪-‬פ‬
‫התפעל‬
‫ִה ְש ַתּ ְתּפוּת‬
‫‪.2‬‬
‫פ‪-‬ר‪-‬ס‪-‬מ‬
‫פיעל‬
‫ִפּ ְרסוּם‬
‫‪.3‬‬
‫ישה‬
‫ְגּ ִל ָ‬
‫‪.4‬‬
‫ח‪-‬ש‪-‬ב‬
‫‪.5‬‬
‫נ‪-‬ש‪-‬ג‬
‫ִחשּוּב‬
‫הפעיל‬
‫ַה ָשּגָה‬
‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ִתּ ָכּ ַל ְלנָה‬
‫ֻר ָסם‬
‫ְמפ ְ‬
‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫ָסה‬
‫יעה ְש ֵא ָלה ַה ְכנ ָ‬
‫)‪ (1‬שורש ומשקל‪ְ :‬נ ִט ָ‬
‫עוּתית‬
‫טוֹר ָד ִני ַמ ְש ָמ ִ‬
‫ְ‬
‫בסיס וצורן סופי‪ְ :‬י ִציבוּת‬
‫יכה‪ ,‬בסיס וצורן סופי‪ :‬אמיתי‪ ,‬חברתי‬
‫)‪ (2‬שורש ומשקל‪ְ :‬צ ִר ָ‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .24‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דוֹקס‬
‫יטה ָפּ ָר ְ‬
‫יב ְר ִס ָ‬
‫אוּנ ֶ‬
‫ִ‬
‫שאילה מלעז‪ֶ :‬ט ֶלוִיזָיה‬
‫הלחם בסיסים‪ַ :‬פּ ְסקוֹל ַתּ ְק ִליטוֹר‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫יטי‬
‫אָל ִ‬
‫ֵר ִ‬
‫שם תואר‬
‫שם תואר‬
‫שם עצם‬
‫)‪ (1‬שם תואר‬
‫)‪ (2‬דרך התצורה של ַמ ְק ֵלט היא שורש ומשקל‪ ,‬ואילו דרך התצורה של המילים בסעיף א'‬
‫היא בסיס וצורן סופי‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫משפט ‪ :5‬על פי המאמר בהרבה מקרים המוטיבציה היחידה המנחה את המתחמקים הכרוניים‬
‫משיעורי החינוך הגופני היא העובדה שללא ציון פנימי במקצוע חינוך גופני לא ניתן לקבל‬
‫זכאות לתעודת בגרות‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫השינוי שמדבר עליו המפקח הארצי על החינוך הגופני הוא לאפשר לתלמידים לבחור את ענפי‬
‫הספורט השונים אותם הם רוצים ללמוד בהתאם להתמחויות של המורים בבית הספר‪,‬‬
‫והתלמידים יוכלו גם לבחור את ענף הספורט בו הם מעוניינים להיבחן‪ .‬כמו כן ישאר נושא‬
‫הכושר הגופני‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬השינוי שעליו מדבר המפקח הארצי על החינוך הגופני הוא מצוין‪ .‬כאשר התלמידים‬
‫יבחרו את ענף הספורט שמעניין אותם‪ ,‬הם יאהבו להגיע לשיעורי הספורט‪ ,‬ולא ינסו להתחמק‪.‬‬
‫כמו כן הם ישפרו את כושרם הגופני ואת הישגיהם‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫טיפ )‪ - (1‬ההצלחה בספורט משפרת דימוי עצמי‪ .‬ד"ר בלהה ביתן משוכנעת שאצל מתבגרים‪,‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫)‪ (1‬תירוצים‬
‫)‪ (3‬הבנת הסיבות להתחמקות התלמידים משעורי ספורט‪.‬‬
‫לא ניתן להסיק מן המאמר‬
‫כן ניתן להסיק מן המאמר‬
‫לא ניתן להסיק מן המאמר‬
‫ובעיקר אצל מתבגרות קיימת בעיה של דימוי עצמי‪.‬‬
‫טיפ )‪ - (3‬יש לעזור לילד לבחור את סוג הספורט המתאים לו‪ .‬ד"ר בלהה ביתן טוענת כי תלמידים‬
‫אינם אוהבים שבוחנים אותם‪ .‬הם נהנים לעסוק בספורט שהם אוהבים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שני טיפים להתמודדות עם בעיית הדימוי הגופני בשעורי ההתעמלות‪:‬‬
‫‪ .1‬שיחות עם היועצת על הדימוי העצמי‪ .2 .‬קריאת מאמרים בנושא‬
‫א‪.‬‬
‫מתרשים ‪ II‬העוסק באחוז התלמידים האוהבים לעסוק בענף ספורט מסוים בבית הספר עולה‬
‫כי ‪ 40%‬מהתלמידים אוהבים לשחק במשחקי כדור בחוץ‪ ,‬כמו כדורגל‪ ,‬כדורסל וכדורעף‪ ,‬לעומת‬
‫זאת ‪ 2%‬מהתלמידים אוהבים לשחק שחמט‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המסקנה הכללית העולה מתרשימים ‪ II-I‬היא שרוב התלמידים מעדיפים לקיים שיעורי‬
‫התעמלות מחוץ לאולם הספורט ולשחק במשחקי כדור‪ ,‬כגון כדורגל‪ ,‬כדורסל וכדורעף‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬הצעתו של שר הבריאות ההודי לחייב בתי ספר במדינה לכלול שיעורי יוגה במערכת‬
‫הלימודים היא הצעה טובה‪ .‬הפתרון‪ ,‬על פי המאמר‪ ,‬לבעיית התחמקות התלמיד משעורי ההתעמלות הוא‬
‫לאפשר לתלמיד לעסוק בפעילות ספורטיבית שהוא אוהב‪ .‬היוגה יכולה בהחלט להוות פתרון לתלמידים‬
‫שאינם אוהבים לדוגמה משחקי כדור‪ .‬היוגה‪ ,‬שלא כמו משחקי הכדור‪ ,‬היא פעילות גופנית שונה‪ ,‬היא‬
‫נעשית בשקט‪ ,‬ובתזוזות איטיות של הגוף‪ .‬הכנסת שיעורי יוגה למערכת הלימודים יכולה לגרום‬
‫לתלמידים לא להתחמק מהשיעורים ואפילו הנאה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬אין לוותר על שיעורי הספורט בבית הספר מפני שפעילות גופנית מסייעת במניעת השמנה‪,‬‬
‫משחררת מלחץ הלימודים ומפתחת את הכושר הגופני‪ .‬כדי ששיעור הספורט יהיה אפקטיבי חשוב‬
‫להתאים אותו לרמות השונות של התלמידים‪ ,‬ולאפשר לתלמידים לבחור את ענפי הספורט אותם הם‬
‫רוצים ללמוד‪ .‬אם בית הספר יתאים את תכנית הלימודים לעידן של שנות האלפיים בו הספורט מהווה‬
‫חלק מפעילות הפנאי והנופש ייהנו התלמידים בשיעור‪ ,‬השיעור יהיה אפקטיבי ולא ילקח לתגבור‬
‫במקצועות לימוד אחרים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫המאמר "הפחד משיעורי התעמלות‪ :‬מקום ראשון בתירוצים" שפורסם באתר ‪ YNET‬מתאר את‬
‫הסיבות להתחמקויות התלמידים משעורי ההתעמלות בבתי הספר‪ .‬ישנם מספר גורמים הגורמים‬
‫לתלמידים להתחמק משיעורי ההתעמלות‪ .‬יש מי שמתקשה להתמודד עם המרכיב התחרותי‬
‫בשיעורים ‪ -‬המדידה‪ ,‬התחרותיות והציפיות של המורה גורמים להרגשת אי נוחות‪ .‬מדידת ההישגים‬
‫מהווה בעיה מפני שלתמיד קשה לשפר כאן את ההישגים באופן מידיי‪ ,‬מהיר ומשמעותי כמו‬
‫במקצועות אחרים‪ .‬יש מי שמרגיש מבוכה וחוסר נוחות הקשורים בדימוי הגוף‪ .‬תלמידים מתמודדים‬
‫עם בעיית משקל‪ ,‬גובה נמוך וחוסר קואורדינציה המקשים עליהם להגיע להישגים‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫)‪ (1‬הגדרה מספר ‪.2‬‬
‫)‪ (2‬א‪.‬מקצוע ‪ -‬הגדרה מספר ‪ ,2‬או ב‪.‬מקצוע ‪ -‬הגדרה מספר ‪.2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫צורת הריבוי "מקצועות" התקיימה בשפה העברית בעבר לצד צורת הריבוי "מקצועים"‪,‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הגדרה מספר ‪ 1‬המופיעה במילון אבן שושן אינה מופיעה במילון רב מילים משום שמילון אבן‬
‫שושן הוא מילון דיאכרוני‪ .‬הוא מציג את כל משמעויות המילה המצויות במקורות בכל רובדי‬
‫השפה גם אם אינן משמשות בימינו‪ ,‬ואילו מילון רב מילים הוא מילון סינכרוני‪ .‬הוא מציג את‬
‫המשמעויות העכשוויות והשימושיות בעברית בת ימינו‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ההגדרות אינן מופיעות תחת ערך אחד‪.‬‬
‫‪ (3) .10‬מה שחלק מהתלמידים מחכים ומצפים לו לאחרים זה סיוט‪.‬‬
‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (2‬החלטיים‬
‫)‪ (1‬עכשווית‬
‫‪ .12‬ציונים‪ ,‬מצב רוח‪ַ ,‬מ ְר ֶאה‪ ,‬התנהגות‬
‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .14‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫נוכחית ‪ -‬עכשווית‬
‫ציפייה ‪ -‬משאלת לב‬
‫הישגים ‪ -‬הצלחות‬
‫כישלון ‪ -‬הצלחה‬
‫)‪ (1‬אגרוף‪ ,‬ג'ודו‪ ,‬ריקוד‬
‫)‪ (2‬המפקח מדבר על השינוי בתכנית הלימודים שבה התלמיד יוכל לבחור ללמוד את ענפי‬
‫הספורט המעניינים אותו‪ ,‬ואלו הן דוגמאות לענפי הספורט השונים‪.‬‬
‫חינוך גופני‪ ,‬נעלי התעמלות‪ ,‬קפיצה למרחק‪ ,‬מכללת וינגייט‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ַח ִמ ָשּה‬
‫)‪ (1‬שמונים ו ֲ‬
‫)‪ (2‬עשרים ואַ ַחת‬
‫)‪ְ (3‬שנֵי מטרים‬
‫אלף תשע מאות חמישים ושש‬
‫תחביר‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫)‪.I (1‬‬
‫‪ .III‬משפט פשוט‬
‫‪ .IV‬משפט מורכב‬
‫)‪ (2‬סיבה‬
‫)‪.I (3‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫בשל‬
‫‪ .II‬לכן‬
‫התלמיד רוצה לשחק כדורגל במהלך שיעור הספורט‪ ,‬ואילו התלמידה רוצה לקפוץ לגובה‪.‬‬
‫המשפט הוא משפט מורכב‪ ,‬יש פסוקית המתחילה במילה "המתחמקים" ומסתיימת‬
‫במילה "בבית הספר"‪.‬‬
‫‪. II‬‬
‫תלמידים‬
‫בתעודת הבגרות‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .III‬נובעת מ‬
‫‪ .IV‬משום ש‬
‫המתחמקים‬
‫משיעורי ספורט בבית הספר‬
‫לא יקבלו‬
‫ציון פנימי בחינוך גופני‪.‬‬
‫)‪ (2‬לי = משלים פועל‪ ,‬הריצה = משלים שם )לוואי(‪ ,‬בחצר = משלים שם )לוואי(‬
‫‪II‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫נחשפים‬
‫גורמים‬
‫‪69‬‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬צירוף סמיכות‪ :‬שנות האלפיים‪ ,‬ענף ספורט‪ ,‬משרד החינוך‬
‫שם ותוארו‪ :‬מרצה בכיר‪ ,‬פעילות ספורטיבית‪ ,‬חינוך גופני‪ ,‬מפקח ארצי‬
‫)‪- (2‬‬
‫‪-‬‬
‫שיעור ספורט )צירוף סמיכות‪ ,‬השאר שם ותוארו(‬
‫השיעור המעניין‪ ,‬שיעור הספורט‪ ,‬השיעור החשוב‬
‫)‪ (3‬שנת הלימודים הנוכחית או תכנית לימודים חדשה‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫השורש‬
‫מילים נוספות‬
‫)‪ (1‬מ‪-‬ד‪-‬ד‬
‫נִ ְמ ֶדּ ֶדת‬
‫)‪ (2‬ת‪-‬ג‪-‬ב‪-‬ר‬
‫ְמ ֻת ְג ָבּ ִרים‬
‫)‪ (3‬נ‪-‬ג‪-‬ע‬
‫יעה‬
‫ְנ ִג ָ‬
‫ב‪.‬‬
‫שם פעולה‬
‫מאותו בניין‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫פעלים נוספים‬
‫)‪ִ (1‬ה ְת ַח ְמּקוּת‬
‫חוֹמ ִקים‬
‫ְ‬
‫)‪ַ (2‬ה ָפּ ָקה‬
‫ֻמ ָקּפוֹת‬
‫ירה‬
‫)‪ (3‬נְ ִש ָ‬
‫ירה‬
‫ִה ִשּ ָ‬
‫)‪ֻ (1‬מ ְתאָם‬
‫)‪ (2‬הבניין המשותף לשלושת הפעלים האחרים‪ :‬פֻעל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ֶסת‬
‫ִנ ְכנ ֶ‬
‫)‪ִ (1‬ה ְצ ַט ְיּנוּת = שורש ומשקל‪ְ ,‬מ ֻציָּנוּת = בסיס וצורן סופי‬
‫)‪ְ (2‬מ ֻציָּנוּת‬
‫)‪ (1‬שם מופשט‬
‫)‪ (2‬בינוני‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫רוּתי‬
‫ַתּ ֲח ִ‬
‫פּוֹרט‬
‫ְס ְ‬
‫דּוּר ָעף‬
‫ַכּ ְ‬
‫אַמּן ‪ -‬דרך תצורה‪ :‬שורש ומשקל‬
‫אַג ֵרף ְמ ֵ‬
‫ִמ ְת ְ‬
‫‪70‬‬
‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הפעיל‪ַ :‬ה ְפ ָע ָלה‪ַ ,‬ה ָבּ ָעה‪ַ ,‬ה ָשּגָה‬
‫ידה‬
‫ידה‪ְ ,‬ל ִמ ָ‬
‫קל‪ְ :‬צ ִע ָ‬
‫התפעל‪ִ :‬ה ְש ַתּ ְל ְשלוּת‬
‫פיעל‪ַ :‬בּ ָקּ ָרה‪ִ ,‬שפּוּר‪ִ ,‬גּ ְלגּוּל‬
‫נפעל‪ִ :‬ה ָפּ ְסלוּת‬
‫)‪ .I (1‬שם עצם‬
‫‪ .II‬פועל‬
‫‪ .III‬שם עצם‬
‫)‪ (2‬הם מצטיינים בלימודים‪) .‬חלק הדיבר הוא פועל בהווה(‬
‫‪71‬‬
‫א‪.‬‬
‫הקניון נוסד כדי לספק מגוון מוצרים וסחורות בצורה נוחה תחת קורת גג אחת‪ ,‬בבעלות אחת‪,‬‬
‫עם חניה נרחבת לאוכלוסייה שהתרחקה ממרכזי הערים ועברה אל הפרוורים‪.‬‬
‫שלושה גורמים להתפשטות תופעת הקניונים ברחבי ארה"ב‪:‬‬
‫‪ .1‬התגברות תופעת הפרוורים‬
‫‪ .2‬בעלות על רכב פרטי‬
‫‪ .3‬גידול בהכנסה הפנויה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הקניון מסמל את תרבות הצריכה המערבית ששולט בה סממן השפע‪.‬‬
‫שני יתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירה גדולה של מוצרים במקום אחד‬
‫‪ .2‬הוא ביטוי לרחוב העירוני ‪ -‬נקי יותר‪ ,‬זוהר יותר‪ ,‬מזג האוויר נוח‬
‫שני חסרונות לקניון‪:‬‬
‫‪ .1‬הקניון תורם לזיהום האוויר בשל שימוש במכונית הפרטית‬
‫‪ .2‬בזבזנות‬
‫‪.3‬‬
‫שתי דוגמאות התומכות בטענה‪:‬‬
‫‪ .1‬היקף המכירות במרכז העסקים ירד באופן דרסטי‪ ,‬עסקים נסגרו או שינו את צביונם‬
‫‪ .2‬אוכלוסייה בעלת חתך סוציו‪-‬אקונומי נמוך ופשע חדרו לאזור מרכז העסקים‬
‫‪.4‬‬
‫פרט דומה‪ :‬קיימים קניונים אזוריים )מחוץ לעיר( הן בצפון אמריקה והן באירופה‪.‬‬
‫פרט שונה‪ :‬בצפון אמריקה המסחר הוא פרוורי‪ ,‬מחוץ למרכז העיר‪ ,‬לעומת זאת באירופה המסחר‬
‫הוא פנים עירוני ויותר מרכז עסקים‪ ,‬כלומר מרכזי הקניות מהווים חלק אינטגרלי ממערך המסחר‬
‫במרכזי הערים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫התופעה שמתארת כותבת המאמר בפסקת הפתיחה היא תופעת תרבות הצריכה הנשענת על‬
‫מערכת סמלים‪ ,‬על סימנים ועל דימויים שמקנה מערכת השיווק והפרסום כדי לגרום לבני‬
‫האדם לרכוש את מוצרים‪.‬‬
‫המתנגדים לתופעה זו טוענים שכדור הארץ אינו יכול עוד לכלכל את סגנון החיים של הצרכן‬
‫ששבוי בתקשורת המפעילה עליו מניפולציות הגורמות לו לרכוש מוצרים‪ .‬הם טוענים כי יש‬
‫לשנות את סגנון החיים ואת משמעות החיים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬יש למתן את מערכת השיווק והפרסום‪ .‬האנשים הפכו למטרות שיווקיות‪ .‬המפרסמים‬
‫משתמשים ברגשותיו של האדם‪ ,‬מעוררים אצלו תחושות של שמחה‪ ,‬של אושר ושל שלווה כתוצאה‬
‫‪72‬‬
‫מרכישת המוצר‪ .‬אסטרטגיה שיווקית שכזו פוגעת בערכים של החברה וגורמת לבזבזנות יתר‪ .‬יש‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬לפעול‬
‫נגד תופעה זו ולחנך את הדור החדש לסגנון חיים צנוע יותר ופחות ראוותני‪ ,‬כדי שהסיסמאות כמו "אמור לי מה‬
‫יש ואומר לך מי אתה" ייעלמו‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהתרשים המציג את חווית הביקור בקניונים בישראל על פי סקר שנערך בשנת ‪ 2007‬אפשר‬
‫להסיק כי החוויה המשמעותית ביותר עבור הציבור בקניון היא ביצוע קניות )‪.(72.9%‬‬
‫או‬
‫מהתרשים המציג את חווית הביקור בקניונים בישראל על פי סקר שנערך בשנת ‪ 2007‬אפשר‬
‫להסיק כי ‪ 52%‬מהציבור תופס את הקניון כמרחב שהייה ממוזג אשר ניתן לנצלו גם כמוקד‬
‫חברתי‪ ,‬להעברת זמן פנוי‪ ,‬לבילוי פנאי‪ ,‬לבילוי עם הילדים ועוד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הקשר בין התרשים לבין המאמר‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬הוא במטרה שלשמה הקימו את הקניון‪ .‬בשורות ‪37-36‬‬
‫במאמר כתוב‪" :‬הנדבך החברתי‪ ,‬הינו הקניון כמקום מפגש‪ ,‬מוקד בילוי ופנאי לא היה שיקול או גורם‬
‫בהקמתו"‪ .‬כלומר‪ ,‬השיקול בהקמתו של הקניון היה לספק לצרכנים מגוון של מוצרים ושל סחורות‬
‫תחת קורת גג אחת כדי שהם ירכשו ו"יבזבזו" את כספם‪ .‬לפי התרשים‪ ,‬רוב האוכלוסייה מגיעה לקניון‬
‫כדי לבצע קניות )‪.(72.9%‬‬
‫‪.7‬‬
‫אני מסכים עם הטענה כי הקניונים מעודדים את בני הנוער לפתח נורמות של חברה צרכנית על חשבון‬
‫פעילויות חברתיות‪-‬תרבותיות מסוגים אחרים‪ .‬כדי להגדיל את היקף המכירות של החנויות שינה הקניון את‬
‫התמהיל‪ .‬שטחים מהקניון מוקדשים היום לפעילות פנאי‪ ,‬נופש ובידור‪ .‬הקניון מושך את הקהל על ידי יצירת‬
‫אטרקציות שונות לפלחי שוק מגוונים‪ .‬הקניון מציע פעילויות כגון מופעים‪ ,‬להקות זמר‪ ,‬מכון כושר ושוק‬
‫אוכל ביתי‪ .‬מיקוד המערכת השיווקית מופנית בשנים האחרונות לעבר הילדים ובני הנוער‪ ,‬כדי שהם יהפכו‬
‫לדור הבא של צרכנים‪ .‬כתוצאה מהפעילויות הרבות שהקניון מציע ומריכוז מספר גדול של חנויות תחת‬
‫קורת גג אחת מבלים בני הנוער את רוב שעות הפנאי שלהם בקניון בבילוי עם חברים או עם המשפחה‪.‬‬
‫בילוי זה מפתח אצלם תרבות של קניות על חשבון פעילויות אחרות הנעשות מחוץ לכותלי הקניון כמו‬
‫קריאת ספרים‪ ,‬הליכה לחוגים‪ ,‬צפייה בהצגות וכו'‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התופעה הנזכרת במאמר היא הקמת קניונים כדי לתת מענה לאוכלוסייה שהתרחקה ממרכזי‬
‫הערים אל הפרוורים )שורות ‪.(35-32‬‬
‫הטענה המובעת בשורות ‪ 9-5‬בקטע היא שהשגשוג בענף הקניונים בשנים האחרונות הוביל גם‬
‫לשינויים בדפוסי הצריכה של הציבור הישראלי‪.‬‬
‫אני מסכים עם טענה זו‪ .‬הקניונים מהווים מוקדי משיכה בזכות הסביבה הנקייה‪ ,‬הבטוחה‪ ,‬הממוזגת‬
‫והמאגדת מספר רב של חנויות תחת קורת גג אחת‪ .‬כמו כן הקניון מציע מגוון של פעילויות פנאי‪ ,‬כגון‬
‫מכון כושר וספא‪ .‬כתוצאה מהפעילויות השונות שהקניון מציע ‪ -‬בילוי וקניות ‪ -‬הציבור משנה את‬
‫דפוסי הצריכה שלו‪ ,‬התנהגותו משתנה‪ .‬במקום ללכת לחנות במרכז העיר כדי לקנות דבר‪ ,‬מה הוא‬
‫‪73‬‬
‫הולך אל הקניון‪ ,‬ובמקום לרכוש רק את המוצר שלשמו הוא הגיע לקניון‪ ,‬הוא באותו הזמן לוקח חלק‬
‫גם בפעילויות השונות שהקניון מציע‪ ,‬לדוגמה מסתובב בין הדוכנים הפזורים במסדרונות‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫המאמר "עיר תחת קניון" שפורסם בכתב עת "פנים" מתאר את תופעת תרבות הצריכה‪ .‬תרבות‬
‫הצריכה השתנתה בראשית שנות השמונים עם פתיחתו של קניון איילון‪ .‬הקניון איגד בתוכו מספר‬
‫רב של חנויות תחת קורת גג אחת‪ ,‬כמו כן עם השנים החל הקניון לשלב פעילויות שונות לבילוי‬
‫בשעות הפנאי‪ ,‬כאשר המטרה היא עסקית‪-‬כלכלית‪ .‬תופעת הקניונים בישראל היא ביטוי להתפשטות‬
‫התרבות הצפון האמריקאית‪ .‬ישראל אימצה את דפוס הצריכה האמריקאי המלווה גם באימוץ‬
‫השפה והסמלים האמריקאיים‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מילון רב מילים ‪ -‬פירוש מספר ‪.5‬‬
‫)‪ (1‬הגדרה מספר ‪.3‬‬
‫)‪ (2‬הכללה‪ :‬סצנה‪.‬‬
‫הבחנה‪ :‬חלק ממערכה שמתרחש במקום מסוים בנסיבות מסוימות‪.‬‬
‫)‪ (1‬מילון אבן שושן ‪ -‬שלושה פרטים דקדוקיים‪:‬‬
‫נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים מרובעים ]צורת סמיכות‪ ,‬צורת רבים[‬
‫שורש‪ :‬מציין בסוגריים מרובעים בתחילת הערך כחלק מהאטימולוגיה ]השורש מין‪,‬‬
‫ויתכן שה‪-‬ת' היא שורשית[‬
‫מין‪ :‬מציין בתחילת הערך נ'=נקבה‬
‫)‪(2‬‬
‫הצגת הערך המילה מנוקדת )כתיב חסר(‬
‫מקור‬
‫ד‪.‬‬
‫מהמקרא )דברים‪ ,‬במדבר(‬
‫שתי מילים ‪ -‬אחת אינה‬
‫מנוקדת )כתיב מלא( ואחת‬
‫מנוקדת )כתיב חסר(‬
‫עברית בת ימינו‬
‫בשני המילונים כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד‪ .‬יש קשר סמנטי בין הפירושים‪.‬‬
‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬דרך התנהגות‬
‫)‪ (2‬שטחים מלאים‬
‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (4‬להקמת הקניונים היתה השפעה מזיקה מאוד על מרכז העסקים הראשי‪.‬‬
‫)‪ (3‬זרימה מסיבית‬
‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬מסלולי גולף‪ ,‬מופעים‪ ,‬להקות זמר‬
‫)‪ (2‬השימוש במילים אלו כדי להדגים מהם הפעילויות שהקניון מציע כדי למשוך אליו אנשים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .14‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬שלווה היא סוג של תחושה‪.‬‬
‫)‪ (2‬שמחה‪ ,‬אושר‪ ,‬התפעמות או חופש‪ ,‬עוצמה‪ ,‬אהבה‬
‫•‬
‫•‬
‫ַמ ֲענֶה ‪ -‬תשובה‬
‫צביון ‪ -‬אופי‬
‫‪75‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ֵ (1‬ר ַע‬
‫)‪ (2‬התחזקה‪ ,‬התעצמה‬
‫)‪ (3‬התרחבות‬
‫‪ (2) .15‬מזה שנים מספק משרד יחסי הציבור של הקניון מידע פרסומי לציבור‪.‬‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫וּשמוֹנֶה‬
‫)‪ (1‬אלף תשע מאות שמונים ְ‬
‫)‪ְ (2‬שלוֹש‬
‫)‪ְ (3‬שנֵי‬
‫שלושים ושבעה אלף‬
‫תחביר‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬משפט מורכב‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .III‬משפט איחוי )מחובר(‬
‫)‪ (1‬ויתור‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .II‬אף על פי ש‬
‫)‪ .I (2‬על אף‬
‫משפט מורכב‪ .‬קשר לוגי‪ :‬תכלית "כדי ש"‪.‬‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫‪ .III‬למרות זאת‬
‫פסוקית‬
‫)‪ (2‬האדם מצוי תחת עיניה של התקשורת המפעילה באמצעות הפרסום מניפולציות רגשיות‪.‬‬
‫)‪ (3‬האדם = נושא‪ ,‬של התקשורת = משלים שם )לוואי(‪,‬‬
‫מניפולציות רגשיות = משלים פועל‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫נשוא‬
‫נושא‬
‫למוצרי הצריכה‬
‫יאזלו‬
‫המ ָל ִאים‬
‫ְ‬
‫בעזרת הפרסום הרב‬
‫במהירות‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫)‪ (3‬נושא‬
‫ מפיצים‬‫‪ -‬מואשמת‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪- (1‬‬
‫‬‫)‪- (2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מערכת סמלים‬
‫מרכז תרבותי‬
‫הוספת ה"א הידיעה‬
‫כינויי שייכות‬
‫שם עצם פרטי‬
‫)‪ (1‬מכוני ספורט‪ ,‬מסלולי גולף‬
‫)‪ (2‬ספריות ציבוריות‬
‫)‪ (3‬מסכי צפייה ענקיים‬
‫ְמ ֻק ֶבּ ֶלת ‪ -‬פועל בהווה‬
‫‬‫ חלק הדיבר המשותף לארבע המילים האחרות‪ :‬שם תואר‬‫ִא ְפ ְשרוּ‬
‫ָצלוּ‬
‫ִינּ ְ‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫ִר ְכשוּ = גוף‪ :‬נוכחים‪ ,‬בניין‪ :‬קל‬
‫ִתּ ָתּ ַר ְמנָה = גוף נסתרות‪ ,‬בניין‪ :‬נפעל‬
‫ְי ֻחיַּב = גוף‪ :‬נסתר‪ ,‬בניין‪ :‬פועל‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫השורש‬
‫ש‪-‬ע‪-‬נ‬
‫ַה ְש ָענָה‬
‫‪.2‬‬
‫נ‪-‬ס‪-‬ע‬
‫יעה‬
‫ְנ ִס ָ‬
‫‪.3‬‬
‫ס‪-‬ב‪-‬ר‬
‫ִה ְס ַתּ ְבּרוּת‬
‫‪.4‬‬
‫ק‪-‬ד‪-‬ש‬
‫ִקדּוּש‬
‫‪.5‬‬
‫א‪-‬מ‪-‬צ‬
‫ְמ ֻא ָמּץ‬
‫‪.6‬‬
‫נ‪-‬ג‪-‬פ‬
‫ֶנגֶף‬
‫‪77‬‬
‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .24‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ָעה והמילה ֶה ֵכּר הן מאותה גזרה‪ ,‬אך לא מאותו משקל‪.‬‬
‫)‪ (1‬המילה ַהגּ ָ‬
‫ירה‬
‫יכה‪ְ ,‬בּ ִח ָ‬
‫קל‪ְ :‬צ ִר ָ‬
‫פיעל‪ִ :‬פּ ְרסוּם‪ַ ,‬ק ָבּ ָלה‬
‫התפעל‪ִ :‬ה ְת ַע ְצּמוּת‪ִ ,‬ה ְצ ַט ְיּדוּת‬
‫הפעיל‪ַ :‬ה ְק ָפּ ָדה‬
‫)‪ (1‬שורש ומשקל‪ִ :‬מ ְק ָדּש‪ַ ,‬תּ ְמ ִהיל‪ִ ,‬תּ ְקש ֶֹרת‬
‫בסיס וצורן סופי‪ֵ :‬איכוּת‪ֶ ,‬ח ְב ָר ִתית‪ְ ,‬נ ִגישוּת‬
‫)‪ (2‬מקדש ‪ -‬משקל ִמ ְק ָטל‬
‫ֵאיכוּת ‪ -‬בסיס‪ :‬איך ‪ +‬צורן סופי םוּת‪ .‬משמעות צורן סופי‪ :‬שם מופשט‬
‫)‪ (1‬בסיס וצורן סופי‬
‫)‪ (2‬דומה‪ :‬בסיס וצורן סופי‪ ,‬שונה‪ :‬הבסיס לועזי‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬ארבעה יתרונות לספרות ילדים‪:‬‬
‫‪ .1‬תורמת להתפתחות הקוגניטיבית‪ ,‬הנפשית והלשונית של הילד‬
‫‪ .2‬מפתחת את כושר הריכוז‬
‫‪ .3‬מרחיבה את אוצר המילים‬
‫‪ .4‬מאפשרת לילד לשמור על מרחק מסוים מההתרחשות ולבחון את רגשותיו‪ ,‬את מחשבותיו‬
‫ואת התנהגותו באופן בטוח ומוגן למדי‪.‬‬
‫)יתרון נוסף משמשת כלי לטיפול נפשי‪ ,‬כמו קריאה מכוונת העוזרת לפתור בעיות אישיות‪(.‬‬
‫ב‪ .‬ממלאת את שעות הפנאי‪ ,‬במקום צפייה בטלוויזיה‪) .‬יתרון נוסף‪ :‬מפיגה שעמום(‬
‫‪.3‬‬
‫א‪.‬‬
‫כאשר קונים ספרי ילדים ללא הכרת התכנים של הספר עלולים לגרום נזק לילד‪ ,‬משום‬
‫שבספרים יכולים להיות מסרים לא חינוכיים‪ .‬אם רוכשים ספרי ילדים ללא מודעות לתכנים‬
‫או יכולת איתור המסרים הלא חינוכיים אפשר לגרום לילד נזק‪.‬‬
‫לפי דעתי טענת הגננות מוצדקת‪ .‬עלילת סיפור שנראית על פניה תמימה עלולה להכיל מסרים‬
‫סמויים לא חינוכיים‪ .‬לרוב‪ ,‬ילדים קטנים מאמינים למה שמספרים להם ולמה שהם קוראים‪,‬‬
‫לכן חשוב לבדוק את תכני הספר לפי רכישתו‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הטענה‪ :‬ספרות ילדים יכולה להיות מתוחכמת כך שכל ילד יבין את הספר לפי גילו ולפי רמת‬
‫התפתחותו‪ ,‬לכן אין סכנה מהמסרים גם אם הם בוטים‪.‬‬
‫טענת הנגד המועלית‪ :‬הסופר חייב להתחשב במגבלות גילו של הילד‪ .‬יש נושאים שצריך לתאר‬
‫בעדינות או שלא לתאר כלל‪ ,‬ויש נושאים שאין לגעת בהם כלל בגיל הרך‪.‬‬
‫אני מסכים עם הטענה כי הסופר חייב להתחשב במגבלות גילו של הילד ולא לפרסם כל דבר‪ .‬יש‬
‫נושאים שאין לכתוב עליהם כלל‪ ,‬ויש נושאים שצריך לתארם בעדינות כדי להגן על הילד מפני‬
‫מסרים לא חינוכיים‪ .‬אף על פי שהיום במאה ה‪ 21-‬הילד חשוף באמצעות אמצעי התקשורת‬
‫השונים למסרים רבים‪ ,‬חלקם חינוכיים וחלקם לא‪ ,‬חובה לשמור על התכנים של ספרי הקריאה‬
‫לילדים‪ .‬ספרות ילדים תורמת להתפתחותו הקוגניטיבית‪ ,‬הנפשית והלשונית של הילד‪ .‬ילד נוטה‬
‫להזדהות בקלות יחסית עם הנפשות הפועלות בסיפור או לזהותם עם דמויות משמעותיות אחרות‬
‫בעולמו‪ ,‬כגון הוריו‪ .‬אם הילד יהיה חשוף לספרים שהאיורים בהם חובבניים והשפה לא תקינה‬
‫עלול להיגרם לו נזק‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫)‪ (3‬הצגת נושא המאמר‪.‬‬
‫כל המאמר דן בהשפעה שיש לסיפורי הילדים על הילדים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪.5‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ההורים והגננות זקוקים לדרכים שיסייעו להם בבחירת ספר קריאה לגיל הרך משום שספרים‬
‫רבים אינם ראויים לקריאה בשל רמתם הירודה‪ ,‬בשל עליבות החומר‪ ,‬בשל עילגות הלשון‪ ,‬בשל‬
‫האיורים החובבניים בשל ההפקה הגרועה ובשל המסרים הלא חינוכיים‪.‬‬
‫המשפט נלקח משורות ‪" :47-46‬הדרך לשינוי איננה צנזורה על ספרי ילדים‪ ,‬אלא טיפוח טעם‬
‫טוב בספרות ופיתוח מודעות לאיכות‪ ,‬למשל באמצעות אתרי אינטרנט הממליצים על ספרי‬
‫ילדים טובים"‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הטענה כי גורלם של רוב ספרי הילדים הוותיקים הוא שכחה מוחלטת היא נכונה‪ ,‬לדעתי‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות יש הצפה של ספרי ילדים חדשים‪ ,‬בייחוד לגיל הרך‪ .‬הסיבה לכך היא הדימוי הנמוך‬
‫למדי של ספרות הילדים הנחשבת כתיבה קלה‪ .‬ספרות הילדים החדשה אינה מקפידה על האיכות‪,‬‬
‫על הלשון‪ ,‬על ההפקה ועל האיורים‪ .‬ספרי הילדים הישנים‪ ,‬הספרים שהורינו קראו‪ ,‬הנחשבים‬
‫לקלאסיקה עברית‪ ,‬כגון הרפתקאותיו של האקלברי פיין‪ ,‬הרפתקאות דון קיחוטה ואוליבר טוויסט‪,‬‬
‫אינם זמינים על המדף‪ ,‬אלא רואים אור מפעם לפעם‪ .‬כתוצאה מכך הילדים מחמיצים את‬
‫פוטנציאל הקריאה הספרותית האיכותית‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫משתי הטבלאות העוסקות בדירוג הספרים הנמכרים ביותר במהלך שבוע ברשתות ובחנויות הפרטיות‬
‫עולה כי הספר "יומנו של חנון‪ :‬הקש האחרון" דורג בחנויות הפרטיות במשך ‪ 13‬שבועות במקום‬
‫השני‪ ,‬לעומת זאת ספר זה דורג ברשתות במקום הראשון במשך ‪ 12‬שבועות‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫הטענה המרכזית במאמר "פיקוח על ספרי ילדים בישראל" שכתבה נעמי מי‪-‬עמי היא שספרות‬
‫הילדים תורמת להתפתחותו הקוגניטיבית‪ ,‬הנפשית והלשונית של הילד ומשמשת כלי לעיצובו‪ ,‬ולכן‬
‫חשוב לפקח על ספרי הילדים‪ .‬פיקוח על ספרי ילדים ימנע נזקים שהספר עלול לגרום לילד‪ ,‬כגון‬
‫חשיפה למסרים לא חינוכיים‪ .‬אנשי האקדמיה ומבקרי ספרות הילדים טוענים שפיקוח מכל סוג‬
‫שהוא פותח דלת לצנזורה שאין לה סוף‪ .‬על הסופר שכותב את הספרים לגיל הרך מוטלת אחריות‬
‫רבה יותר מזו המוטלת על הסופר למבוגרים‪ ,‬ואילו תפקיד ההורים‪ ,‬הגננות והמחנכים הוא לפקח‬
‫על מה שהם בוחרים להביא בפני הילדים‪ .‬אין זה תפקיד הממסד‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫אוצר המילים והמשמעים‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫מילון אבן שושן ‪ -‬הגדרה מספר ‪.3‬‬
‫מילון רב מילים הגדרה מספר ‪.1‬‬
‫סוג ההגדרה‪ :‬קלסית‪.‬‬
‫הכללה‪ :‬פנקס גדול או מחברת‬
‫הבחנה‪ :‬המשמשים לרישום חשבונות‪ ,‬מאזני הכנסות והוצאות או רשימות משרדיות אחרות‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪ (1‬אטימולוגיה‬
‫)‪(2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫שתי מילים ‪ -‬אחת אינה מנוקדת )כתיב‬
‫מלא( ואחת מנוקדת )כתיב חסר(‬
‫מקור‬
‫מהמקרא )שמואל‪ ,‬מלכים(‬
‫עברית בת ימינו‬
‫פרטים‬
‫דקדוקיים‬
‫נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים‬
‫מרובעים ]צורת נסמך‪ ,‬שייכות‪ ,‬צורת מרובעים ]צורת רבים‪ ,‬ריבוי בסמיכות[‬
‫רבים‪ ,‬ריבוי בסמיכות[‬
‫שורש‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים‬
‫מרובעים ]ס‪.‬פ‪.‬ר[‬
‫ספר‬
‫ספר‬
‫ספר‬
‫ספר‬
‫מין‪ :‬מציין בתחילת הערך‪ .‬ז'=זכר‬
‫מין‪ :‬מציין בתחילת הערך ז'=זכר‬
‫חלק דיבר‪ :‬אינו מציין‬
‫חלק דיבר‪ :‬מציין בתחילת הערך ) ֵשם(‬
‫קריאה‪ :‬ממילון אבן שושן ‪ -‬הגדרה מספר ‪ ,3‬ממילון רב מילים הגדרה מספר ‪.1‬‬
‫קופה‪ :‬ממילון אבן שושן ‪ -‬הגדרה מספר ‪ ,4‬ממילון רב מילים הגדרה מספר ‪.3‬‬
‫טלפונים‪ :‬ממילון אבן שושן ‪ -‬הגדרה מספר ‪ ,4‬ממילון רב מילים הגדרה מספר ‪.4‬‬
‫בראשית‪ :‬ממילון אבן שושן ‪ -‬הגדרה מספר ‪ ,7‬ממילון רב מילים הגדרה מספר ‪.5‬‬
‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (3‬התעניינות מיוחדת‬
‫)‪ (4‬תבליטים‬
‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬ביקורת ופיקוח‬
‫)‪ (2‬לא מסכים‬
‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫)‪ (3‬משמעות הביטוי "לפרוץ את הגבולות" במשפט ‪ I‬היא מוחשית‪ ,‬ואילו במשפט ‪II‬‬
‫ב‪.‬‬
‫משמעותו מושאלת‪.‬‬
‫כספת‪ ,‬בבכי‪ ,‬קדימה‪ ,‬בתרועות ניצחון‪ ,‬מנעול‬
‫‪81‬‬
‫‪ .13‬א‪ (1) .‬פחד‪ ,‬בושה‪ ,‬אשמה גם רגשות‪ ,‬חרדה‬
‫)‪ (2‬אכזבה‪ ,‬כעס‪ ,‬קנאה‬
‫ב‪ .‬השימוש בשני שדות סמנטיים אלה מדגיש את הטענה כי הילד מקבל לגיטימציה לבטא את‬
‫הרגשות שלו‪ ,‬ובכלל זה הרגשות השליליים‪ .‬הספרים יוצרים הזדמנות לבטא רגשות חיוביים‬
‫ושליליים בצורה מקובלת ולגיטימית‪ .‬שילוב של שני שדות סמנטיים אלה מסבירים אלו רגשות‬
‫שליליים הילד יכול לבטא באמצעות הסיפור‪.‬‬
‫‪ .14‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫ֲליבוּת‬
‫ִמ ְס ֵכּנוּת ‪ -‬ע ִ‬
‫ָראוּי ‪ -‬נָאוֹת‬
‫ִע ְלּגוּת ‪ -‬גִּ ְמגּוּם‬
‫ילדים ‪ -‬מבוגרים‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ִ (1‬ש ְב ַעת‬
‫)‪ (2‬הארבעים ו ְשמוֹנֶה‬
‫לוֹשת‬
‫)‪ְ (3‬ש ֶ‬
‫שבעה עשר‪ ,‬אלפים וחמש‬
‫תחביר‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫משפט איחוי )מחובר(‬
‫‪ .II‬משפט פשוט‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬סיבה‬
‫)‪ .I (2‬לכן‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .II‬בגלל‬
‫‪.III‬‬
‫משום ש‬
‫)‪ (1‬תכלית‬
‫)‪ (2‬מספר אתרי אינטרנט ממליצים על ספרי קריאה טובים כדי שההורים יבחרו בצורה‬
‫נבונה את הספרים לילדיהם‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫פסוקית לוואי‬
‫‪.II‬‬
‫ספרות הילדים‬
‫התורמת להתפתחותו הלשונית של הילד בשל הרחבת אוצר המילים‬
‫מסייעת בזכירת תבניות של משפטים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫נובעים‬
‫מודע‬
‫)‪ (1‬משלים שם‬
‫)‪ (3‬נושא‬
‫)‪ (2‬למהדורה החדשה של הספר צורפו שתי הקדמות אשר מיועדות לשתי קבוצות שונות‬
‫פסוקית‬
‫המשך פסוקית‬
‫של קוראים‪.‬‬
‫)‪ (3‬החדשה = משלים שם )לוואי(‪,‬‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫הקדמות = נושא‪,‬‬
‫מיועדות = נשוא‬
‫צירוף סמיכות‪ :‬החצנת רגשות‪ ,‬אוצר מילים‪ ,‬מבקרי ספרות‬
‫שם ותוארו‪ :‬פן חזותי‪ ,‬עושר לשוני‪ ,‬קריאה מכוונת‬
‫ב‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫ספר ילדים‬
‫רגש שלילי‬
‫ג‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השליטה העצמית‬
‫חילוקי הדעות‬
‫‪83‬‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ִ (1‬ז ְכרוּ = בניין קל‬
‫)‪ (2‬הבניין המשותף לשלושת הפעלים האחרים‪ :‬פיעל‪.‬‬
‫ֻתּ ַטּל‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫שורש‬
‫‪.1‬‬
‫ח‪-‬ש‪-‬ב‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫פ‪-‬ע‪-‬ל‬
‫‪.4‬‬
‫נ‪-‬ז‪-‬ק‬
‫בניין‬
‫התפעל‬
‫ִה ְת ַח ְשּבוּת‬
‫נפעל‬
‫ִה ָכּנְ סוּת‬
‫ַה ְפ ָע ָלה‬
‫הפעיל‬
‫‪.5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ָקה‬
‫ַהזּ ָ‬
‫ירה‬
‫ְפּ ִת ָ‬
‫)‪ֻ (1‬מ ְח ֶל ֶטת ‪ -‬שם תואר‬
‫)‪ (2‬חלק הדיבר המשותף לשתי צורות הבינוני האחרות‪ :‬פועל בהווה‪.‬‬
‫)‪ (3‬מצאנו את השמלה המתאימה‪) .‬התפקיד החדש‪ :‬שם תואר(‬
‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫קוֹרא‬
‫ֵ‬
‫יטה‬
‫שורש ומשקל‪ִ :‬מ ְמ ָסד ְמ ֻבגָּר ִרכּוּז ְש ִל ָ‬
‫בסיס וצורן סופי‪ְ :‬לשוֹנִ ית ִס ְפרוֹן‬
‫זוּרה‬
‫יקה ֶצ ְנ ָ‬
‫שאילה מלועזית‪ֶ :‬א ְס ֶתּ ִט ָ‬
‫שורש ומשקל‪ :‬ההתרחשות )שורה ‪ ,(16‬בסיס וצורן סופי‪ :‬חשיבות )שורה ‪(27‬‬
‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫סוֹפר = שורש ומשקל‬
‫ֵ‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪ִ (2‬ס ְפ ִריָּה‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (4‬המילה ַס ָכּנָה והמילה ִה ְס ַתּ ְכּלוּת הן מאותה גזרה‪ ,‬אך לא מאותו משקל‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אנשים ישנים פחות ופחות ולרוב אינם מודעים כלל שיש להם בעיה‪.‬‬
‫עמדתו של ד"ר דגן כלפי תופעה זו על פי המשך המאמר היא שבני האדם‪ ,‬כמו החיות אמורות‬
‫לישון בחושך ולהיות ערות באור‪ .‬אדם שישן חמש שעות בלילה‪ ,‬כשהממוצע על פי מחקרים‬
‫הוא שבע שעות וחצי‪ ,‬יתנהג אחרי שבוע כמו אדם שתוי‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬שלושה נזקים הנגרמים כתוצאה מקיצור שעות השינה‪:‬‬
‫‪ .1‬פגיעה בפעולות הקוגניטיביות‪ ,‬כגון זיכרון ויכולת לפתור בעיות‪.‬‬
‫‪ .2‬פגיעה בהתנהגות הרגשית ‪ -‬יש ירידה במצב הרוח ובסבלנות‬
‫‪ .3‬המערכת החיסונית עלולה להינזק‬
‫)נזקים נוספים‪ :‬הגוף מפתח התנגדות לאינסולין הגורמת בעקיפין לסוכרת‪ ,‬עצבנות(‬
‫ב‪ .‬בחברה הישראלית הילדים הם המכתיבים את הזמן ואת הפעילויות‪ ,‬וההורים נכנעים‬
‫לדרישותיהם‪ .‬בחברה האירופאית ההורים עושים מה שהם רוצים‪ ,‬הילדים משחקים ליד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫אני מסכים עם הטענה כי השינה היא התנהגות המתחרה על הזמן עם התנהגויות אחרות‪ .‬בני האדם‬
‫מקדישים את שעות הפנאי שלהם למגוון של פעילויות‪ ,‬כמו צפייה בטלוויזיה‪ ,‬פגישה עם חברים וגלישה‬
‫באינטרנט‪ .‬השינה מתחרה על הזמן עם פעילויות אלה‪ .‬התוצאה היא ששעות השינה מתקצרות‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫החלק הראשון של הקטע "מחזור השינה והעייפות" שייך להסבר של ד"ר ירון דגן כי בני‬
‫האדם אמורים לישון בחושך )"הורמון השינה מופרש לקראת החשכה"( ולהיות ערים באור‬
‫הערות"(‪ .‬החלק השני של הקטע שייך לכתוב‬
‫)"עם אור היום נעלם ההורמון ואיתו מוגברת ֵ‬
‫בשורות ‪ .74-71‬תנומה בשעות הצהריים משפרת את התפקוד המנטלי )"בשעות הצהריים שוב‬
‫גוברת רמת העייפות אף על פי שאין הפרשה של ההורמון"(‪.‬‬
‫על פי הקטע‪ ,‬חשוב לישון בלילה משום שהורמון השינה "מלאטונין" המופרש לקראת החשכה‬
‫מעלה את רמת העייפות וגורם לאדם לרצות ללכת לישון‪.‬‬
‫האמרה כי "הלוואי ויהיו לי עוד כמה שעות ביממה"‪ .‬ביממה יש ‪ 24‬שעות‪ ,‬שמתוכן אנו‬
‫אני מסכים עם ִ‬
‫ישנים בממוצע ‪ 7‬שעות‪ ,‬מבלים בבית הספר או בעבודה בממוצע ‪ 7‬שעות‪ ,‬נמצאים בדרכים‪ ,‬אוכלים‬
‫ומכינים שעורים‪ .‬נשארות בערך חמש שעות בהן אנו יכולים לעסוק במגוון פעילויות כמו צפייה‬
‫בטלוויזיה ופגישה עם חברים‪ .‬חמש השעות אינן מספיקות לעשות את כל הדברים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬צפייה‬
‫בסדרת טלוויזיה אורכת בממוצע ארבעים וחמש דקות‪ ,‬אם אין פרסומות באמצע‪ ,‬ואם אנו צופים בשתי‬
‫סדרות‪ ,‬מסדרים את החדר ומשוחחים בטלפון עם החברים או עם אחד ההורים נגמר הזמן‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪.6‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬תוצאת המחקר שנערך בקליפורניה שהראתה כי אנשים שנמנמו במשך שעה אחרי ארוחת‬
‫הצהריים עמדו בהצלחה מרובה במבחנים מאששת את מה שנאמר במאמר‪ .‬במאמר נאמר כי‬
‫מחקרים רבים הראו שתנומה בשעות הצהריים בין חצי שעה לשעתיים משפרת את התפקוד המנטלי‬
‫ועוזרת לפעילות המוח‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬מהעקומה המתארת את מספר שעות השינה בממוצע של גברים ושל נשים קרייריסטים עולה‬
‫כי למעלה מ‪ 50%-‬מהנשים ישנות פחות משלוש שעות בלילה‪ ,‬לעומת זאת ‪ 60%‬מהגברים ישנים‬
‫שבע שעות בלילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המסקנה הכללית העולה מכלל הנתונים שבתרשים היא שמספר השעות שהגברים ישנים הוא‬
‫גבוה בהרבה ממספר השעות שהנשים ישנות‪.‬‬
‫הצעה‪) :‬עליך להציע הסבר אפשרי למסקנה‪ ,‬לכל אחד הסבר משלו‪ .‬לפניך הצעה בלבד!(‬
‫לפי דעתי ההסבר למסקנה זו נעוץ בנשים‪ ,‬כלומר הנשים הן אלו שקמות באמצע הלילה כדי להניק‪,‬‬
‫כדי לחתל וכדי שהבכי של הילד לא יפריע לאב המשפחה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫המאמר "בצהריים נופלת הבומבה" שפורסם בעיתון הארץ דן בתופעת חסך השינה החלקי ‪ -‬אנשים‬
‫הישנים שעה או שעתיים פחות מהנחוץ‪ .‬אדם זקוק בממוצע לשבע שעות וחצי שינה בלילה‪.‬‬
‫כשישנים פחות משש שעות‪ ,‬פחות מארבעה מחזורי שינה‪ ,‬נפגעות הפעולות הקוגניטיביות של האדם‪,‬‬
‫כגון זיכרון ותפישה‪ ,‬יש ירידה במצב הרוח‪ ,‬בסבלנות‪ ,‬המערכת החיסונית מושפעת ורמת האינסולין‬
‫בדם עולה דבר הגורם בעקיפין להשמנה‪ .‬הפתרון לתופעה זו נעוץ במודעות‪ .‬אנשים צריכים ללמוד‬
‫ניהול ערנות ‪ -‬ללכת לישון בלילה ולנמנם בצהריים‪ .‬הנמנום בצהריים מונע מצב שבו העייפות‬
‫משתלטת וכופת עצמה‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬במילון אבן שושן ההבדל בכתיב בין תפש לתפס מוסבר על ידי האטימולוגיה‪ .‬אנו למדים‬
‫כי צורת משנֶה במקרא היתה תפש ובארמית היו שתי הצורות‪ :‬תפס ותפש‪.‬‬
‫במילון רב מילים ההבדל בכתיב בין תפש לתפס מוסבר בתחילת הערך בסוגריים‪ .‬אנו‬
‫למדים כי הכתיב הנפוץ פחות הוא תפש‪.‬‬
‫)‪ (2‬הערת הסוגריים היא בהשאלה‪ ,‬כלומר היום נעשה שימוש במילה שלא במשמעותה הרגילה‬
‫של המילה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הפועל מוצג לפי צורת עבר נסתר‪.‬‬
‫הפועל מוצג לפי השורש‬
‫פרטים דקדוקיים‬
‫נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים‬
‫מרובעים ]שם פועל‪ ,‬צורת יחיד מרובעים ]שם פועל‪ ,‬צורת מדבר בעבר‬
‫בהווה ובעתיד‪ ,‬צורת נוכח בציווי‪ ,‬ובעתיד‪ ,‬צורת יחיד בהווה וצורת נוכח‬
‫בציווי[‬
‫צורה במשקל ָפּעוּל[‬
‫מופיעות שתי צורות ‪ -‬אחת אינה‬
‫מנוקדת )כתיב חסר( והשנייה מנוקדת‬
‫)כתיב מלא(‬
‫שורש‪ :‬מציין‬
‫מרובעים ]ת‪.‬פ‪.‬ס[‬
‫שורש‪ :‬מציין‬
‫ד‪.‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מילון‬
‫מילון‬
‫מילון‬
‫מילון‬
‫אבן‬
‫אבן‬
‫אבן‬
‫אבן‬
‫שושן‬
‫שושן‬
‫שושן‬
‫שושן‬
‫הגדרה‬
‫הגדרה‬
‫הגדרה‬
‫הגדרה‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫‪,1‬‬
‫‪,4‬‬
‫‪,7‬‬
‫‪,5‬‬
‫בסוף‬
‫הערך‬
‫בסוגריים‬
‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (4‬כל היום וכל הלילה )‪ 24‬שעות(‬
‫)‪ (3‬אחד ההורים תמיד יגש אל הילד שהתעורר באמצע הלילה‪.‬‬
‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (2‬דרך חיים‬
‫)‪ (1‬עלות השחר‬
‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (3‬נדירה‬
‫עסקאות‪ ,‬כוחות‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬מכירות‬
‫‪87‬‬
‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫זיכרון‪ ,‬תפיסה‪ ,‬יכולת לפתור בעיות‬
‫)‪ (1‬תגובות‬
‫)‪ (2‬רגועים‬
‫‪ .14‬א‪.‬‬
‫התארך ‪ -‬נמשך‬
‫•‬
‫להקשיב ‪ -‬להסכית‬
‫•‬
‫)‪ (1‬שינה ‪ -‬תנומה‬
‫)‪ (2‬שינה ‪ֵ -‬ערות‪ ,‬חושך ‪ -‬אור גם רדת החשכה ‪ -‬הנץ החמה‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫)‪ֲ (1‬ח ִמ ָשּה‬
‫)‪ְ (2‬שלוֹש‬
‫)‪ְ (3‬שמוֹנֶה‬
‫ב‪.‬‬
‫שלושת אלפים שלוש מאות ושישים‬
‫תחביר‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬נושא‬
‫)‪ (3‬נושא‬
‫הקשר הלוגי במשפט‪ :‬סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫העובד התעייף‪ ,‬לכן העובד נמנם בשעות הצהריים‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫סובלים‬
‫מזרזת‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫*‬
‫משפט איחוי )מחובר(‬
‫*‬
‫*‬
‫בחברה הישראלית את תרבות הפנאי קובעים הילדים‪ ,‬ו ההורים נכנעים לדרישותיהם‪.‬‬
‫הילדים = נושא‬
‫איבר א'‬
‫ב‪.‬‬
‫איבר ב'‬
‫המשפט הוא משפט מורכב‪ .‬הפסוקית נפתחת במילה "שמקצר" ומסתיימת במילה "שלו"‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪.I‬‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אדם‬
‫שמקצר את זמן השינה שלו משלם מחיר מבחינת הערנות‪.‬‬
‫)‪ (1‬תרבות הפנאי‪ ,‬תוכניות ילדים‬
‫)‪ (2‬חברה ישראלית‬
‫ שעת שינה‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫כוס קפה‬
‫חוקר השינה‬
‫התנהגות אחרת‬
‫‬‫‪-‬‬
‫נורה חשמלית‬
‫התנהגות אנוש‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫השורש‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬מ‪-‬ק‪-‬ד‬
‫ַה ְק ָדּ ָמה‬
‫)‪ (2‬ר‪-‬ג‪-‬ש‬
‫ַשּר‬
‫ְמג ֵ‬
‫)‪ (3‬ת‪-‬פ‪-‬ק‪-‬ד‬
‫ַתּ ְפ ִקיד‬
‫)‪ (4‬נ‪-‬כ‪-‬ר‬
‫רוֹכנֶת‬
‫ֶ‬
‫)‪ְ (1‬מ ֻס ָדּרוֹת = בניין פועל‬
‫)‪ (2‬הבניין המשותף לשלושת הפעלים האחרים‪ :‬הופעל‪.‬‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫ַק ֵצּר‬
‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הווה‬
‫ג‪-‬ב‪-‬ר‬
‫גּוֹב ֶרת = קל‬
‫ֶ‬
‫ֻמ ְג ֶבּ ֶרת = הופעל‪,‬‬
‫ִל ְגבֹּר‬
‫שם תואר‬
‫שם עצם‬
‫שם עצם‬
‫‪89‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫רשימת מחנכים מצטיינים נמסרה למפקח‪) .‬התפקיד החדש‪ :‬שם עצם(‬
‫)‪ִ (1‬ה ְת ַמ ְשּכוּת = שורש ומשקל‪ ,‬השאר בסיס וצורן סופי‬
‫)‪ (2‬טבעי = בסיס‪ :‬טבע ‪ +‬צורן סופי ִםי‬
‫)‪ (1‬פיעל‪ִ :‬קזּוּז‬
‫יסה‬
‫קל‪ְ :‬תּ ִפ ָ‬
‫התפעל‪ִ :‬ה ְש ַתּ ְבּשוּת‬
‫הפעיל‪ַ :‬ה ְפ ָס ָקה‬
‫ֶרה‬
‫)‪ (2‬שאילה מלעז‪ָ :‬ק ֶפה‪ַ ,‬ק ְרי ָ‬
‫ֲר ִבי‬
‫בסיס וצורן סופי‪ְ :‬פּ ִעילוּת‪ַ ,‬מע ָ‬
‫שורש ומשקל‪ִ :‬מ ְש ָרד‪ ,‬זִ ָכּרוֹן‬
‫‪90‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫א‪.‬‬
‫)‪ (3‬מלחמת השפות בספרד‬
‫ב‪.‬‬
‫המאמר פותח במשפט‪" :‬ברוב המאה העשרים נאבקו השפות המקומיות של ספרד על חייהן"‬
‫)שורה ‪ ,(1‬ובשורה ‪ 12‬כתוב‪" :‬בחודשים האחרונים שבה "המדיניות הלשונית" למרכז הוויכוח‬
‫הציבורי"‪ .‬המאמר מתאר את המאבק של אזרחים מגליסיה‪ ,‬מחבל הבאסקים ומקטלוניה‬
‫הדורשים שילדיהם ילמדו בבית הספר בשפת אמם ספרדית‪ ,‬ולא בשפה המקומית‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫דרישת ההורים היא שילדיהם ילמדו בספרדית בבתי הספר ובספרדית בלבד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דרישתם של ההורים מבוססת על סעיפים בחוקה הספרדית ובהכרזת זכויות האדם של האו"ם‪.‬‬
‫בחוקה נקבע כי הספרדית היא השפה הלאומית הרשמית‪ .‬כל תושבי ספרד מחויבים להכירה‬
‫וזכאים להשתמש בה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הוויכוח הציבורי נסב על המדיניות הלשונית בספרד‪ .‬באיזו שפה ילמדו הילדים בבתי הספר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שני הצדדים לוויכוח‪:‬‬
‫צד אחד טוען כי ללמוד ולדבר בשפה המקומית זוהי זכותו של הפרט‪ .‬לפי החוקה‪ ,‬שאר‬
‫השפות הספרדיות‪ ,‬כגון השפה הקטלונית‪ ,‬נחשבות לשפות רשמיות‪ ,‬ומגוון העושר הלשוני‬
‫בספרד הוא חלק מהמורשת התרבותית הלאומית ויש להגן עליו ולייחס לו את הכבוד הראוי‪.‬‬
‫הצד השני טוען למעמדה של השפה הספרדית‪ .‬לטענתם‪ ,‬לספרדית נשקפת סכנה‪ .‬החלו להישמע‬
‫קולות הקובעים כי השפה המקומית דוחקת את רגליה של הספרדית ואף רודפת אותה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫אני מתנגד לצד הטוען כי יש ללמוד ולדבר בשפה המקומית‪ .‬לפי בלשנים‪ ,‬אין לסמוך על כך‬
‫שילדים ילמדו ספרדית רק מהסביבה או מהטלוויזיה‪ .‬השפה המובילה צריכה להיות אותה שפה‬
‫האם בכל תחומי החיים‪ .‬אם הילדים לא‬
‫שעמה הילד גדל כדי שתהיה לו שליטה מוחלטת בשפת ֵ‬
‫ילמדו בשפת אמם הספרדית‪ ,‬הם ינותקו מהשפה השנייה בעוצמתה בעולם‪.‬‬
‫אני מסכים אם הטענה שהמדיניות הדוחקת את הספרדית מסכנת את האנשים‪ ,‬ולא את השפה‪ ,‬כי‬
‫השפה הספרדית אינה נתונה לאיום‪ .‬אם באזורים שבהם יש שתי שפות‪ ,‬כגון קטלוניה ילמדו בבית‬
‫הספר בשפה הקטלונית הספרדית תידחק הצידה‪ ,‬ובני האדם ינתקו את עצמם מהשפה השנייה‬
‫בעוצמתה בעולם‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪.5‬‬
‫א‪.‬‬
‫אם בקטלוניה ידברו קטלונית בלבד זה יהיה נורא‪ ,‬קטלוניה תבודד את עצמה‪ ,‬ותנותק מהשפה‬
‫השנייה בעוצמתה בעולם‪.‬‬
‫דוגמה אחת התומכת בתשובה‪ :‬שורות ‪ 50% .69-65‬מהאוכלוסייה בקטלוניה באים ממשפחות‬
‫דוברי ספרדית‪ ,‬אך לילדים לא ניתן ללמוד בשפה זו‪ .‬רק מפני שהטלוויזיה משדרת בספרדית‬
‫אין מובן מאליו שכולם מדברים ספרדית‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫)‪ (1‬שלט מחוץ לבנק המציע החלפת כסף‪ .‬השפה הספרדית נמחקה מהשלט‪ ,‬שאר השפות‬
‫המקומיות נשארו‪.‬‬
‫)‪ (2‬שורות ‪ ,14-13‬החלו להישמע קולות הקובעים כי השפה המקומית דוחקת את רגליה של‬
‫הספרדית ואף רודפת אותה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כותב המאמר בחר להשתמש באיור זה כדי להמחיש לקורא את מעמדה של השפה הספרדית‬
‫בקהילות האוטונומיות אשר שפתם זכתה למעמד של שפה רשמית‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫אני מסכים עם הצעה זו‪ .‬לפי דעתי‪ ,‬לימוד שפה זרה בגיל הרך תורמת להתפתחות המוח‬
‫ולהישגים טובים יותר בעתיד‪ .‬לימוד שפה שניה כבר בגני הילדים יכולה לעורר אצל הילדים‬
‫רצון והתלהבות מלימודים בכלל‪ ,‬וכן יכולה להעלות את הביטחון העצמי של הילדים‪.‬‬
‫הצעה כזו אינה מועלית בספרד משום שבקהילות האוטונומיות יש מי שמתנגד להנחלת‬
‫הספרדית‪ .‬מאז שובה של הדמוקרטיה לספרד נהנות השפות המקומיות מפריחה‪ .‬הצעה כזו‬
‫אינה יכולה לעלות משום הסערה בין התושבים למערכת החינוך אשר שומרת על השפה‬
‫המקומית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫מהטבלה העוסקת בארבע השפות הרשמיות בספרד עולה כי מספר דוברי השפה הספרדית כשפת ֵאם‬
‫הוא ‪ 332‬מילון‪ ,‬לעומת זאת מספר דוברי השפה הספרדית כשפה השנייה הוא ‪ 85‬מיליון‪ .‬בהשוואה‬
‫לכך מספר דוברי הקטלונית כשפת ֵאם הוא ‪ 712,9401‬לעומת ‪ 30,6556‬דוברי שפה הקטלוניה כשפה‬
‫שנייה‪ .‬אחת המסקנות העולות מנתונים אלו היא כי מספרם של דוברי הספרדית כשפה שניה גדול‬
‫בהרבה מדוברי השפה הקטלונית כשפת ֵאם‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫המאמר "ספרדי דבר ספרדית" שפורסם בעיתון הארץ עוסק במאבק השפות בספרד‪ .‬מצד אחד‬
‫בקהילות האוטונומיות רוצים ללמד בשפה המקומית‪ ,‬וההורים דורשים כי בבתי הספר ילדיהם‬
‫ילמדו ספרדית שהיא בעצם שפת אמם‪ ,‬ומן הצד השני יש הרואים בהשתלטות השפות המקומיות‬
‫סכנה לשפה הספרדית‪ .‬התוצאה של לימוד בשפה המקומית בבתי הספר היא שלילדים לא תהיה‬
‫האם‪ ,‬הספרדית‪ ,‬אלא הם יכירו את הספרדית המדוברת‪ ,‬הוולגרית‪ ,‬המיועדת‬
‫שליטה מוחלטת בשפת ֵ‬
‫לשימוש יום יומי והם יתנתקו מהשפה השנייה בעוצמתה בעולם‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫"מערכת מוסכמת של מילים‪ ,‬מבעים ומשפטים המשמשת בקרב עם‪ ,‬שבט‪ ,‬קבוצת‬
‫אוכלוסיה וכו'"‪.‬‬
‫צורת הריבוי "שפתים" התקיימה בשפה העברית בעבר לצד צורת הריבוי "שפתות"‪,‬‬
‫נרדפות‪ :‬לשון‬
‫הכללה‪ :‬אוצר מילים‬
‫הבחנה‪ :‬שאדם משתמש בהן להבעת צרכיו‪.‬‬
‫היחס בין ההגדרות של המילה "שפה" על פי מילון רב מילים הוא יחס הומונימי משום‬
‫שהפירושים אינם מופיעים תחת ערך אחד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪ (1‬אטימולוגיה‬
‫)‪ (2‬שני פרטים דקדוקיים המובעים בערך על פי מילון אבן שושן‪:‬‬
‫‪ .1‬נטיות‪:‬‬
‫מציין בסוף הערך בסוגריים מרובעים ]צורת נסמך‪ ,‬צורת רבים‪ ,‬ריבוי בסמיכות[‬
‫‪ .2‬מין‪ :‬מציין בתחילת הערך‪ .‬נ'=נקבה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לפניך שלושה ביטויים‪:‬‬
‫ השפה הספרדית = הגדרה מספר ‪" :1‬מערכת מוסכמת של מילים‪ ,‬מבעים ומשפטים‬‫המשמשת בקרב עם‪ ,‬שבט‪ ,‬קבוצת אוכלוסיה וכו'"‪.‬‬
‫ שפה תחתונה = הגדרה מספר ‪" :2‬כל אחד מזוג החלקים הבשרניים והרכים התוחמים את‬‫הפה מלפנים"‪.‬‬
‫‪ -‬שפת הנחל = הגדרה מספר ‪ 1‬בשפה‪" :3‬רצועת החוף הגובלת בנהר‪ ,‬בים וכו'"‪.‬‬
‫‪ (3) .11‬מאז שובה של הדמוקרטיה לספרד נהנות השפות הללו מחופש‪.‬‬
‫‪ (3) .12‬השפה המקומית מוחלשת לעומת השפה הספרדית‪.‬‬
‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (2‬הוצאו‬
‫)‪ (4‬שפה רהוטה‬
‫‪ .14‬ג‪.‬‬
‫במשפט הראשון משמעות הצירוף הוא יחסי קירבה והבנה‪ ,‬ואילו במשפט השני‬
‫משמעות הצירוף הוא הלשון שבה מדברים‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫* איום ‪ -‬סכנה‬
‫* קריאת תיגר ‪ -‬מחאה‬
‫* כיסופים ‪ -‬געגועים‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫אלף‬
‫השפה‬
‫הלשון‬
‫לשון‬
‫משפת‬
‫עשרים ו ִתּ ְש ָעה‬
‫ְשנ ִַים‬
‫ֲח ִמ ָשּה‬
‫ארבע מאות תשעים ושתים‬
‫תחביר‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫ב‪.‬‬
‫הדרישה של דוברי הספרדית שילדיהם ילמדו בשפת אמם‬
‫בחוקה הספרדית‪.‬‬
‫הדרישה = נושא‬
‫פסוקית‬
‫)‪.I (1‬‬
‫מבוססת על סעיפים‬
‫)‪ * (2‬ויתור‬
‫* ‪ .I‬אל אף‬
‫‪ .II‬למרות זאת‬
‫‪ .III‬למרות‬
‫אף על פי ש‬
‫)‪ (3‬אף כי‪ .....‬או‬
‫אף כי ‪ /‬אף על פי ששפות אחרות אינן מתחרות בשפה הספרדית‪ ,‬סוגיית לימוד השפה‬
‫הספרדית בבתי הספר מעוררת סערה בציבור‪.‬‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫)‪ (2‬משפט איחוי )מחובר(‬
‫‪94‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ויתור‬
‫)‪ (2‬למרות זאת‬
‫)‪ (1‬אף כי‬
‫סיבה )משום ש(‬
‫המשפט מורכב‪ ,‬יש פסוקית‪ .‬הפסוקית נפתחת במילה "שדוברת" ומסתיימת במילה "שפות"‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫נושא‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪I‬‬
‫מבוססת‬
‫על חברה אחת‬
‫שדוברת‬
‫שתי שפות‪.‬‬
‫)‪ (2‬זועמים = נושא‪ ,‬החדש = משלים שם )לוואי(‪ ,‬איום = נושא‬
‫‪ .20‬א‪ .‬צירוף סמיכות‪ :‬שפת אם‪ ,‬תחומי חיים‪ ,‬זכויות הפרט‪ ,‬דוברי ספרדית‬
‫צירוף של שם ותוארו‪ :‬שפות רשמיות‪ ,‬עושר לשוני‪ ,‬ויכוח ציבורי‪ ,‬שפה לאומית‬
‫ב‪.‬‬
‫ שם עצם פרטי‬‫‪ -‬הוספת ה"א הידיעה‬
‫ג‪.‬‬
‫שפת המקום‬
‫מפלגת העם‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫השורש‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬ש‪-‬מ‪-‬ש‬
‫ש ָמּ ִשים‬
‫ְמ ֻ‬
‫)‪ (2‬ש‪-‬כ‪-‬ל‪-‬ל‬
‫ִה ְש ַתּ ְכ ֵלל‬
‫)‪ (3‬נ‪-‬כ‪-‬ר‬
‫ִנ ֶכּ ֶרת‬
‫)‪ (4‬ש‪-‬ל‪-‬ט‬
‫ֶש ֶלט‬
‫)‪ִ (1‬תּ ְסמ ְֹכנָה = בניין קל‬
‫)‪ (2‬הבניין המשותף לארבעת הפעלים האחרים‪ :‬הפעיל‬
‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫הבניין‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫צורה נוספת מאותו שורש לפי ההנחיה‬
‫‪.1‬‬
‫נפעל‬
‫יקה‬
‫ְמ ִח ָ‬
‫‪.2‬‬
‫פועל‬
‫י ִַגּידוּ‬
‫‪.3‬‬
‫הפעיל‬
‫ֻמ ֶשּגֶת‬
‫‪.4‬‬
‫פועל‬
‫ִגּ ְבּשוּ‬
‫ִתּ ְט ַען‬
‫שורש מרובע‪ ,‬בניין התפעל‬
‫)‪(1) (1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫שם תואר‬
‫פועל‬
‫שם‬
‫פועל‬
‫ֻבּ ֶרת‬
‫)‪ (2‬משפט )‪ :(1‬ספרדית ְמד ֶ‬
‫‪ .24‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ַתּ ָקּנָה ‪ִ -‬תּקּוּן‬
‫ישה ִה ְת ַק ְדּמוּת‬
‫)‪ (1‬שורש ומשקל‪ִ :‬מ ְפ ָלגָה ַה ְפ ָח ָדה ְדּ ִר ָ‬
‫קוֹמי‬
‫ְמ ִ‬
‫אוּמית ְס ָפ ַר ִדּי ְר ִצינוּת‬
‫בסיס וצורן סופי‪ְ :‬ל ִ‬
‫ַבּ ְל ָשנוּת‬
‫ְס ָפ ַר ִדּית‬
‫)‪ (2‬דומה‪ :‬בסיס וצורן סופי‪ ,‬שונה‪ :‬בסיס לועזי‬
‫‪96‬‬
‫‪.1‬‬
‫שלושה שלבים מרכזיים בהתפתחות המחול בארץ‪:‬‬
‫‪ .1‬תחילת המאה ה‪ .20-‬החידוש‪ :‬הטמעת השפעות שונות כשהעיקריות שבהן המחול הגרמני‪ ,‬המחול‬
‫המודרני והריקוד התימני‪.‬‬
‫‪ .2‬פרישת צעירים מלהקת 'בת שבע'‪ .‬החידוש‪ :‬הקמת להקות מחול חדשות ויצירת סגנונות מחול‬
‫אישיים‪.‬‬
‫‪ .3‬הקמת מרכז 'סוזן דלל'‪ .‬החידוש‪ :‬מחול מקורי בעל תעוזה ודמיון עשיר‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫)‪ (1‬הגדרת 'מחול'‪ :‬דבר חד פעמי וחולף‪ ,‬לא מותיר סימן‪ ,‬נמוג ברגע שהוא נוצר‪.‬‬
‫)‪ (2‬תרומתו של "כתב תנועה" למחול‪ :‬בעזרת כתב התנועה ניתן לשמר המחול‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫א‪.‬‬
‫)‪ (1‬מהי תרומתו של מרכב 'סוזן דלל' למחול?‬
‫)‪ (4‬מה עשו ראשוני הפורשים מלהקת 'בת שבע'?‬
‫)‪ (5‬האם בשפת המחול יש גנדור?‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬מרכז 'סוזן דלל' משמש בית ליוצרים צעירים‪ ,‬יוצר מסגרות המאפשרות חשיפה לעבודות‬
‫חדשות של יוצרים ישראליים ושל יוצרים מחו"ל ומשמש את כל סוגי המחול האפשריים‬
‫)שורות ‪.(49-46‬‬
‫)‪ (4‬ראשוני הפרשים מלהקת 'בת שבע' החלו ליצור עבודות משל עצמם‪ .‬הם הקימו להקות‬
‫מחול ויצרו סגנונות מחול אישיים בהשפעת המורה הגדולה של להקת 'בת שבע'‬
‫)שורות ‪.(28-25‬‬
‫)‪ (5‬נוצרה בארץ שפת מחול ייחודית שאין בה ִגּנְ דּוּר )שורה ‪.(53‬‬
‫‪.4‬‬
‫לפני הקמת מרכז 'סוזן דלל' לא היה למחול "בית" המאגד בתוכו את כל סוגי המחול ומקום‬
‫ליוצרים צעירים לחשוף את עבודותיהם החדשות‪ .‬לאחר הקמת המרכז יש ליוצרים "בית" בו הם‬
‫יכולים להעז‪ ,‬להפעיל את דמיונם העשיר ולחשוף את יצירותיהם ברבים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫תפקידו של הטקסט הנלווה למאמר המופיע בעמוד ‪ 161‬הוא להדגיש מה מאגף המרכז ולהבליט את‬
‫כוחו כ"בית" של המחול‪ .‬בטקסט הנלווה ניתן לקרוא מה מתקיים במרכז‪ ,‬ולהבין שהוא משמש את‬
‫כל סוגי המחול‪ ,‬לדוגמה תחרות בלט‪ ,‬פסטיבל הפלמנקו ותחרות מחול בין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫)‪ (1‬קיימים שני סוגים של ריקוד ‪ -‬האחד יש לו קהל עצום‪ ,‬הוא המוני ומופיע בתוכניות טלוויזיה‬
‫מסחריות ‪ -‬האחר יש לו מעט צופים‪ ,‬הוא איכותי יותר ודורש התבוננות אחרת‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫)‪ (2‬הצעה‪) :‬עליך לחוות את דעתך‪ ,‬לכל אחד הדעה האישית שלו‪ .‬לפניך הצעה בלבד!(‬
‫לפי דעתי‪ ,‬דרך ההתמודדות של המחול עם קהל הצופים באמצעות תחרויות ריקוד בתכניות‬
‫טלוויזיה נכונה‪ .‬ישנם אנשים אשר תוכניות הטלוויזיה חושפות אותם לדברים שאילולא‬
‫התוכניות הם לא היו נחשפים אליהם‪ .‬כמו כן הצפייה בתחרויות ריקוד בטלוויזיה יכולה לעורר‬
‫אצל אותם אנשים התלהבות ועניין ללכת לראות הופעות מחול‪ .‬תחרויות הריקוד יכולות לקדם‬
‫את הופעות המחול האיכותי יותר‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הצעה‪) :‬עליך לבחור בטענה הנראית לך יותר‪ ,‬כל אחד בוחר מה שנראה לו‪ .‬לפניך הצעה בלבד!(‬
‫אני מסכים עם הטענה כי לא הכל מותר בשם היצירה‪ ,‬יש לשמור על איפוק ו'דחיקת הגבולות'‬
‫מזיקה בסופו של דבר לאמנות‪ .‬לפי המאמר‪ ,‬מרכז 'סוזן דלל' הביא למחול את התעוזה ואת הדמיון‬
‫העשיר אשר דחקו את הגבולות בכל מה שקשור לבמה‪ ,‬לפס הקול‪ ,‬לתלבושות ולתאורה‪ .‬לפי דעתי‪,‬‬
‫כאשר דוחקים את הגבולות‪ ,‬ההרגשה היא שהכל מותר‪ .‬וכאשר הכל מותר צורת הריקוד משתנה‪.‬‬
‫חוסר הגבולות גורמת ליוצרים להיות ללא סגנון מסוים המגן עליהם מפני הסתכנות אישית‪ .‬בצורה‬
‫כזו הם הולכים לכיוונים לא ידועים אשר עלולים לפגוע בצופים‪ .‬יש לשמור על צניעות ועל הגבולות‪.‬‬
‫עמידה בגבולות לא אומרת שהקהל ידיר את רגליו מאולמות המחול‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהטבלה העוסקת במספר האנשים שצפו בארבע יצירות מחול בשנת ‪ 2001‬עולה כי ביצירת‬
‫המחול "אויסטר" של ענבל פינטו צפו ‪ 47,830‬אנשים‪ ,‬לעומת זאת ביצירת המחול "ראטל‬
‫סאקה של רמי באר בביצוע להקת המחול הקיבוצית צפו ‪ 17,803‬אנשים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהטבלה העוסקת במספר האנשים שצפו בארבע יצירות מחול בשנת ‪ 2001‬עולה כי מספר‬
‫הצופים במהלך חמש עשר ההופעות של יצירת המחול "מפצח האגוזים" של ברטה ימפולסקי‬
‫בביצוע הבלט הישראלי היה ‪ ,13,665‬לעומת זאת מספר הצופים במהלך עשרים ושלוש הופעות‬
‫של יצירת המחול "מסיבת הריקודים" של אוהד נהרין בביצוע אנסמבל בת‪-‬שבע היה ‪.13,631‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אחת המסקנות העולות מהנתונים שבטבלה היא שמספר הצופים ביצירת המחול "מפצח‬
‫האגוזים" כמעט זהה למספר הצופים ב"מסיבת ריקודים"‪ ,‬לעומת זאת מספר ההופעות של‬
‫יצירת המחול "מסיבת ריקודים" גדול יותר ממספר ההופעות של "מפצח האגוזים"‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫המאמר "מחול עכשיו" שפורסם בכתב העת מפנה" מתאר את התפתחות המחול בישראל‪ .‬המחול‬
‫הישראלי החל בתחילת המאה ה‪ 20-‬עם השפעות מהמחול הגרמי‪ ,‬המחול המודרני והריקוד התימני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1921‬הוקם הסטודיו הראשון למחול בתל‪-‬אביב‪ ,‬ובשנת ‪ 1934‬עלתה לארץ גרוטרוד קראוס‬
‫שהפכה לדמות המרכזית והמשפיעה בסגנון אקספרסיוניסטי‪ .‬גל חדש של מחול מודרני הגיע ובשנת‬
‫‪ 1963‬הוקמה להקת 'בת שבע'‪ .‬בשנות השבעים והשמונים צעירים מהלהקה פרשו והקימו להקות‬
‫מחול חדשות ויצרו סגנונות מחול אישיים‪ .‬בשנת ‪ 1991‬הוקם מרכז 'סוזן דלל' למחול ולתיאטרון‬
‫‪98‬‬
‫אשר משמש כבית ליוצרים צעירים‪ ,‬יוצר מסגרות לחשיפת עבודות חדשות‪ ,‬מארח מוסדות תרבות‬
‫מחו"ל ומשמש את כל סוגי המחול האפשריים‪.‬‬
‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬הגדרה מספר ‪.6‬‬
‫)‪ (2‬הגדרה מספר ‪.1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬הגדרה מספר ‪ 1‬במילון אבן שושן היא על דרך הנרדפות‪ .‬המילים "ניע"‪" ,‬הנעה"‪" ,‬נדנוד"‬
‫הן מילים נרדפות למילה "תנועה"‪.‬‬
‫)‪ (2‬הגדרה מספר ‪ 5‬המופיעה במילון רב מילים אינה מופיעה במילון אבן שושן משום שמילון‬
‫רב מילים הוא מילון סינכרוני‪ .‬הוא מציג את המשמעויות העכשוויות והשימושיות בעברית‬
‫בת ימינו‪ ,‬ואילו מילון אבן שושן הוא מילון דיאכרוני‪ .‬הוא מציג את כל משמעויות‬
‫המילה המצויות במקורות בכל רובדי השפה גם אם אינן משמשות בימינו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫התבחין‪/‬‬
‫קריטריון‬
‫פרטים דקדוקיים‬
‫נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים נטיות‪ :‬מציין בסוף‬
‫מרובעים ]צורת נסמך‪ ,‬צורת רבים‪ ,‬מרובעים ]צורת רבים[‬
‫ריבוי בנסמך[‬
‫שורש‪ :‬מציין בסוף‬
‫מרובעים ]ק‪.‬צ‪.‬ע[‬
‫מין‪ :‬מציין בתחילת הערך‪ .‬ז'=זכר‪.‬‬
‫הערך‬
‫הערך‬
‫מין‪ :‬מציין בתחילת הערך‪ .‬ז'=זכר‪.‬‬
‫)‪ (2‬עליך להשוות בין שני תבחינים‪ ,‬לפניך שלושת התבחינים המוצגים בשאלה‪.‬‬
‫התבחינים‪/‬‬
‫מציין רובד לשון )האותיות הקטנות אינו מציין‬
‫מעל המספור של ההגדרות(‪ :‬לשון‬
‫המקרא‪ ,‬תלמוד‪ ,‬עברית חדשה‬
‫מקור הדוגמאות‬
‫מהמקורות‪ :‬מקרא‪ ,‬לדוגמה שמות מהעברית בת ימינו‬
‫ויחזקאל‪ ,‬מהספרות‪ ,‬לדוגמה ביאליק‬
‫‪99‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ תנועת מחאה‪ :‬ממילון אבן שושן הגדרה מספר ‪ ,6‬ממילון רב מילים הגדרה מספר ‪.4‬‬‫ תנועת יד‪ :‬ממילון אבן שושן הגדרה מספר ‪ ,1‬ממילון רב מילים הגדרה מספר ‪.1‬‬‫‪ -‬תנועת קמץ‪ :‬ממילון אבן שושן הגדרה מספר ‪ ,7‬ממילון רב מילים הגדרה מספר ‪.8‬‬
‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪ (1‬סממן‪ ,‬גוון‬
‫)‪ (3‬לעיתים קרובות‬
‫)‪ (1‬במהירות‬
‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (4‬כוֹלל‬
‫)‪ (2‬בעל טעם טוב‬
‫‪ (4) .13‬הסופר הדגול הטביע חותם על חיי הרוח של המדינה‪.‬‬
‫‪ .14‬תמיכה ‪ -‬עזרה‪ ,‬נזנחה ‪ -‬נעזבה‪ ,‬מסעיר ‪ -‬מרגש ‪ /‬מלהיב‪,‬‬
‫הוקמה ‪ -‬נוסדה‪ ,‬תהילה ‪ -‬שבחים ‪ /‬פרסום‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ריתמיקה‪ ,‬רקדן‪ ,‬מרכז סוזן דלל גם מחול‪ ,‬בלט‪ ,‬גימנסטיקה‬
‫מחול או אומנות או ריקוד או תנועה‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ֶ (1‬א ֶלף ְתּ ַשע ֵמאוֹת ֶע ְש ִרים וְ אַ ַחת‬
‫)‪ (2‬ארבעים ו ְשמוֹ ָנה‬
‫אַר ַבּע‬
‫)‪ (3‬חמישים ו ְ‬
‫עשרים אלף חמש מאות חמישים ושלושה‬
‫‪100‬‬
‫תחביר‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬משפט מורכב‬
‫‪ .IV‬משפט איחוי )מחובר(‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בתהילה = משלים פועל‪ ,‬ראשוני הפורשים = נושא‪ ,‬נזנח = פועל‪,‬‬
‫המחול הישראלי = משלים שם )לוואי(‬
‫* ‪ .III‬סיבה‬
‫‪ .IV‬ניגוד‬
‫* ‪ .III‬בשל‬
‫‪ .IV‬אך‬
‫)‪ (2‬המשפט הראשון פשוט‪ ,‬המשפט השני מורכב והמשפט השלישי איחוי )מחובר(‪.‬‬
‫)‪ (1‬למרות ‪ -‬קשר הלוגי של ויתור‪.‬‬
‫)‪ (2‬על אף‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫נשוא‬
‫בשנים האחרונות‬
‫לנוכח עיניהם הסקרניות‬
‫של הצופים‬
‫נושא‬
‫תכניות הטלוויזיה המסחריות‬
‫בתחרויות ריקוד‪.‬‬
‫עוסקות‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫הכוראוגרפים הישראלים יוצרים מחול מקורי הבנוי מעולמם הפנימי‪.‬‬
‫ֵ‬
‫מחול = משלים פועל‬
‫פסוקית‬
‫)‪ (1‬צירוף סמיכות‪ :‬קבוצת רקדנים‪ ,‬תחרות מחול‪ ,‬רחבי העולם‬
‫שם ותוארו‪ :‬דימוי גופני‪ ,‬יצירה מקורית‪ ,‬דמות מרכזית‬
‫)‪ - (2‬להקת מחול‬
‫ להקה ישראלית‬‫)‪ (3‬תמיכת הציבור‬
‫ נוצרה‬‫‪ -‬מעביר‬
‫‪101‬‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫ֻר ָפּל = בניין פועל‬
‫)‪ְ (1‬מע ְ‬
‫)‪ (2‬הבניין המשותף לשלושת הפעלים האחרים‪ :‬הופעל‪.‬‬
‫)‪ (3‬פותח‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .22‬א‪.‬‬
‫ֻכּסוּ‬
‫ְינ ְ‬
‫‪.I‬‬
‫ִל ְרשֹם = קל‪,‬‬
‫ימה‪,‬‬
‫‪ְ .II‬ר ִש ָ‬
‫ב‪.‬‬
‫ְל ַש ְחזֵר = פיעל‬
‫ִש ְחזוּר‬
‫)‪ (3‬המילה ַה ָבּ ָעה והמילה ַה ְש ָפּ ָעה הן מאותו משקל‪ ,‬אך לא מאותה גזרה‪.‬‬
‫יחה‪ֶ ,‬מ ְר ָכּז‪ִ ,‬ה ְס ַתּ ְכּנוּת‬
‫‪ (1) .23‬שורש ומשקל‪ִ :‬רקּוּד‪ְ ,‬פּ ִר ָ‬
‫קוֹרית‬
‫ימ ִני‪ַ ,‬בּ ַמּאי‪ְ ,‬מ ִ‬
‫בסיס וצורן סופי‪ִ :‬ציּוֹנִ ית‪ְ ,‬תּ ִדירוּת‪ֵ ,‬תּ ָ‬
‫הלחם בסיסים‪ַ :‬פּ ְסקוֹל‬
‫)‪ (2‬רקוד ‪ -‬משקל ִקטּוּל או פסקול = פס ‪ +‬קול‬
‫)‪ (3‬שורש ומשקל‪ :‬התפתחות )שורה ‪ (6‬או חינוך )שורה ‪(2‬‬
‫בסיס וצורן סופי‪ :‬יהודי או גלותי )שורה ‪(13‬‬
‫‪ .24‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שורש ומשקל‬
‫בסיסי וצורן סופי‬
‫יוֹנית‬
‫ֶע ְל ִ‬
‫דומה ‪ :‬בסיס וצורן סופי‪ ,‬שונה‪ :‬בסיס לועזי‬
‫‪102‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬כיצד קורה שהורים שומרי חוק‪ ,‬בעלי השכלה‪ ,‬אנשים מחונכים ותורמים לקהילה‪,‬‬
‫אנשים טובים המתעצבנים וכעסם כאשר מישהו מנסה לעקוף אותם שלא כחוק‪ ,‬המקטרים‬
‫ללא הרף על המדינה שאינה יודעת להגן על אזרחיה‪ ,‬הקובלים על החינוך הלקוי אותו‬
‫מקבלים ילדיהם במערכת החינוך אינם מהססים להתייצב לצד ילדם האלים?‬
‫התשובה לשאלה זו על פי המשך המאמר היא הרצון התמידי של ההורים להעניק‪ ,‬לשמור‬
‫ולתמוך בילדים‪ ,‬ומצד שני חוסר הזמניות שלהם במהלך היום והגישות המנוגדות בין בני הזוג‬
‫בנושא דרך החינוך של הילד‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫דמותו של ההורה כפי שעולה מן המאמר‪ :‬הוא מוכן לעשות ככל יכולתו למען רווחתם‬
‫ולעושרם החומרי של ילדיו‪ ,‬הוא דאגן ומסור‪ ,‬מבצע חלק נכבד מההורות בשלט רחוק‪,‬‬
‫אינו נמצא בבית בזמן שמתרחש החינוך האמיתי‪ ,‬בעל רגשות אשם וכתוצאה מכך מרגיש‬
‫צורך עז לגונן ולפצות את הילד‪ .‬ההורה הוא משרתו הנאמן של הילד‪.‬‬
‫היתרון בדמותו של ההורה‪ :‬הילד יודע כי הוריו יעמדו לצידו ויתמכו בו בכל דבר שיעשה‪.‬‬
‫ידיעה זו יוצרת תחושה נעימה המקנה לו ביטחון וכוח להתמודד עם אתגרים רבים‪.‬‬
‫דעתו של כותב המאמר על דמות ההורה היא שהורה המתנהג כמשרתו הנאמן של הילד‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ושאינו מציב לילד גבולות בשל רגשות האשם שיש לו על כך שאינו זמין ונוכח פיסית בבית‪,‬‬
‫מוביל את הילד‪ ,‬המפגין התנהגות בלתי נאותה‪ ,‬לעשיית מעשים מסוכנים ולהתנהגות בצורה‬
‫אלימה ואימפולסיבית‪.‬‬
‫הצעה‪) :‬עליך לכתוב את דעתך‪ ,‬לכל אחד הדעה האישית שלו‪ .‬לפניך הצעה בלבד!(‬
‫אני מסכים עם דעתו של כותב המאמר‪ .‬הורה המתנהג כמשרתו של הילד אינו מצליח להקנות‬
‫לילד ערכים וחוקים ברורים‪ ,‬והילד עושה מה שעולה על דעתו‪ .‬ההורה מאבד את היכולת‬
‫לשלוט במעשי הילד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬על אף שההורים מבקשים מהילד מספר פעמים לשוב הביתה‬
‫מוקדם הוא נשאר לבלות עד השעות הקטנות של הלילה‪ .‬ילד המסתובב בשעות הלילה מחוץ‬
‫לבית מנהל את חייו בלי לשמוע למה שהוריו אומרים לו‪ .‬זוהי כבר התנהגות בלתי נאותה‪,‬‬
‫שעלולה להפוך להתנהגות אלימה ואימפולסיבית‪.‬‬
‫אני מסכים עם הטענה כי הילד מבקש מהוריו להציב לו גבולות ברורים‪ .‬כאשר לילד אין גבולות‬
‫של מה מותר ומה אסור הוא אינו יודע מהי הדרך הנכונה לפעול בסביבה בה הוא נמצא‪ ,‬הוא‬
‫מחליט לבד‪ ,‬וכתוצאה מכך הוא מועד ועושה מעשים מסוכנים‪ .‬הגבולות שהילד מבקש יקנו לו‬
‫ערכים של איפוק‪ ,‬של הבלגה‪ ,‬של שליטה עצמית ושל סובלנות‪ .‬הילד זקוק למסגרת ולקירות יציבים‬
‫אשר בתוכם ימצה את מלוא הפוטנציאל האישי הגלום בו‪ ,‬וכאשר הוא יתקל במפגשים עם גורמים‬
‫המפתים אותו למעשים רעים הוא יפגין התנהגות בוגרת המבטאת איפוק‪ ,‬הבלגה וסובלנות‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫‪.4‬‬
‫)‪ (4‬להציב לילד גבולות ולאכוף אותן בשעת הצורך‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫כל אחד כותב את דעתו האישית!!‬
‫‪.6‬‬
‫המאמר "תפסיקו לשרת את הילדים ותתחילו לחנך" שכתב פרופ' עמוס רולידר עוסק בתופעת‬
‫ההורה המגונן אשר מוכן לעשות הכל למען ילדיו ללא היסוס‪ .‬ההורה המגונן מרגיש צורך עז לפצות‬
‫את הילד על כך שהוא אינו נמצא בבית בזמן בו מתרחש החינוך האמיתי‪ ,‬אלא משגיח עליו בשלט‬
‫רחוק ומשתמש ב"קבלני המשנה"‪ .‬ההורה המגונן עסוק בלחפות על הילד לא משנה מה עשה‪ ,‬הוא‬
‫מקפיד לא לסרב לבקשותיו של הילד‪ ,‬הוא מקבל בהכנעה ביטויי התנהגות בלתי ראויים מצדו‪,‬‬
‫משמש לו כסנגור בשעת הצורך ומקפיד לא להיכנס איתו לויכוחים כדי לא הרגיזו וכדי לא לאכזבו‪.‬‬
‫ההורה המגונן אינו מציב לילד גבולות ברורים ואינו מציב לו מסגרת וקירות יציבים‪ .‬ההשלכות‬
‫להתנהגותו של ההורה המגונן יבואו לידי ביטוי בהתפתות הילד למעשים רעים‪ ,‬להתנהגות בלתי‬
‫הולמת‪ ,‬אלימה ואימפולסיבית‪ ,‬ללא שליטה עצמית וללא סובלנות‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ארבעה פרטים דקדוקיים המובעים בערך על פי מילון רב מילים‪:‬‬
‫‪ .1‬נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים מרובעים ]צורת רבים[‬
‫‪ .2‬שורש‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים מרובעים ]ס‪.‬ג‪.‬ר[‬
‫‪ .3‬מין‪ :‬מציין בתחילת הערך‪ .‬נ'=נקבה‬
‫‪ .4‬חלק דיבר‪ :‬מציין בתחילת הערך‪ֵ .‬שם‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עליך להשוות בין שני תבחינים‪ ,‬לפניך שלושת התבחינים המוצגים בשאלה‪.‬‬
‫התבחינים‪/‬‬
‫מציין רובד לשון )האותיות הקטנות אינו מציין‬
‫מעל המספור של ההגדרות(‪ :‬לשון‬
‫המקרא‪ ,‬עברית חדשה‬
‫מקור הדוגמאות‬
‫ד‪.‬‬
‫מהמקרא‪ :‬שמות‪ ,‬מלכים ומיכה‬
‫מהעברית בת ימינו‬
‫לפי מילון אבן שושן‪ ,‬כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד‪ .‬יש קשר סמנטי בין הפירושים‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫‪.8‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (2‬להגן‬
‫)‪ (1‬מצטער‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (4‬עוזרת‪ ,‬מקדמת‬
‫)‪ (4‬בתחילת השנה החדשה‬
‫‪ (4) .10‬הילד מבקש מהוריו להחזיר לו את ההערכה כלפיהם‪.‬‬
‫‪ .11‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬הילד מבקש מההורים להכריח אותו לעשות את הדברים בגבולות שנקבעו‪.‬‬
‫תקנות‪ ,‬פסק דין‪ ,‬חוקי תעבורה‪ ,‬חוזה‬
‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬מהססים ‪ -‬מתלבטים‬
‫)‪ (2‬סילוף ‪ -‬שיבוש‬
‫)‪ (3‬עימות ‪ -‬ויכוח‬
‫ב‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נחישות ‪ -‬נחרצות‬
‫גלום ‪ -‬חבוי‬
‫מקטר ‪ -‬מתלונן‬
‫)‪ָ (1‬שלוֹש‬
‫)‪ִ (2‬ש ָשּה ָע ָשר‬
‫אַר ָבּ ָעה‬
‫)‪ (3‬תשעים ו ְ‬
‫שבעה עשר‬
‫‪105‬‬
‫תחביר‬
‫‪ .14‬א‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬משפט פשוט‬
‫‪ .III‬משפט איחוי )מחובר(‬
‫ב‪.‬‬
‫הילד = נושא‪ ,‬בהתנהגותו = משלים פועל‪ ,‬ההורה = משלים שם )לוואי(‪,‬‬
‫התמיכה = נושא‪ ,‬של הילד = משלים שם )לוואי(‪ ,‬בילד = משלים פועל‬
‫ג‪.‬‬
‫ניגוד‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ - III , I (1‬משפטים מורכבים‬
‫* ‪ .I‬תכלית‬
‫‪ .II‬ויתור‬
‫‪ .III‬סיבה‬
‫* ‪ .I‬כדי ש‬
‫‪ .II‬למרות זאת‬
‫‪ .III‬משום ש‬
‫אף על פי כן‬
‫‪I‬‬
‫)‪ (2‬בבית = משלים פועל‪ ,‬בהכנעה = משלים פועל‪ ,‬מצד ילדיו = משלים שם )לוואי(‬
‫ יחפצו‬‫ מסרבים‬‫)‪ (1‬צירוף סמיכות‪ :‬מערכת החינוך‪ ,‬בני נוער‪,‬‬
‫שם ותוארו‪ :‬ילד אלים‪ ,‬התנכלות מכוונת‬
‫)‪ - (2‬קבלן משנה‬
‫‪ -‬חוב כספי‬
‫כללי השרות‪,‬‬
‫רגשות אשם‬
‫‪106‬‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬בניין‪ :‬הפעיל‪ ,‬זמן‪ :‬עתיד‪ ,‬גוף‪ :‬נוכחים‬
‫)‪ְ (2‬ל ַה ְפ ִסיק‪ְ ,‬ל ַה ְת ִחיל‬
‫)‪ַ (3‬ה ְפ ָס ָקה‪ַ ,‬ה ְת ָח ָלה‬
‫ב‪.‬‬
‫שורש‬
‫בניין‬
‫התפעל‬
‫‪.1‬‬
‫ַצּבוּת‬
‫ִה ְתי ְ‬
‫ְק ִריאָה‬
‫‪.2‬‬
‫ַה ְק ָש ָבה‬
‫‪.3‬‬
‫ק‪-‬ש‪-‬ב‬
‫‪.4‬‬
‫נ‪-‬ס‪-‬עא‬
‫הפעיל‬
‫‪.5‬‬
‫א‪-‬כ‪-‬ז‪-‬ב‬
‫פיעל‬
‫ַה ָסּ ָעה‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫השורש‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬ע‪-‬צ‪-‬ב‪-‬נ‬
‫ְל ַע ְצ ֵבּן‬
‫)‪ (2‬ס‪-‬כ‪-‬ב‬
‫בּוּך‬
‫ִס ְ‬
‫)‪ (3‬ס‪-‬ת‪-‬ר‬
‫ַתּ ְס ֵתּ ְרנָה‬
‫ָקק‬
‫ִיזּ ֵ‬
‫)‪ְ (1‬מ ַב ְצּ ִעים = פועל בהווה‪ְ ,‬מ ַט ֶפּ ֶלת = שם עצם‪,‬‬
‫ימה = שם תואר‬
‫ִמ ְת ַבּ ְקּ ִשים = פועל‪ַ ,‬מ ְת ִא ָ‬
‫)‪ְ * (1‬מ ֻס ָכּנִ ים = שם תואר‬
‫* חלק הדיבר המשותף לשתי המילים האחרות‪ :‬פועל בהווה‪.‬‬
‫)‪ (2‬המפגינים יצאו לרחובות‪) .‬התפקיד החדש‪ :‬שם עצם(‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫התפעל‪ִ :‬הזְ ַדּ ְמּנוּת‪ִ ,‬ה ְתנ ְַגּדוּת‬
‫פיעל‪ִ :‬אפּוּק‪ִ ,‬תּ ְסכּוּל‬
‫ילה‬
‫יפה‪ְ ,‬ק ִב ָ‬
‫קל‪ְ :‬תּ ִק ָ‬
‫ַצ ֲהרוֹן ‪ -‬בסיס וצורן סופי‪ ,‬השאר שור ומשקל‬
‫כוּתי‬
‫ַס ְמ ִ‬
‫‪107‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תופעת התרמילאות הישראלית מבטאת ֶע ְד ִריּוּת‪ ,‬צימאון להרפתקנות‪ ,‬סקרנות‪ ,‬נטישת אורח‬
‫חיים שגרתי‪ ,‬ערכים חברתיים‪ ,‬חיפוש אחר חוויות וריגושים‪.‬‬
‫התרמילאי מדגיש את עומקם‪ ,‬את עוצמתם ואת מידת האותנטיות שלו‪ .‬הוא מחפש אחר‬
‫אתרים ומסלולים המצויים מחוץ למסלול המקובל‪.‬‬
‫התייר הממוסד מחפש אחר אתרים ומסלולים מקובלים ומתוירים‪ ,‬חוויותיו ממוסחרות‪,‬‬
‫מזויפות ובורגניות‪.‬‬
‫ההרפתקה הספונטנית האינדיווידואלית נעלמת משום שכיום מרבית האינפורמציה על המסע של‬
‫התרמילאי עוברת מפה לאוזן‪ ,‬יש ספרי הדרכה וספרי טיולים בהם אפשר למצוא הכוונה‬
‫ואינפורמציה על הטיול‪ .‬סגנון הטיול התרמילאי הופך עם השנים לטיול הקונבנציונאלי‪ ,‬המקביל‬
‫כמעט לתיירות הממוסדת ההמונית‪.‬‬
‫‪ .3‬הטיול הוא מרד מדומה מכיוון שכאשר התרמילאי‪ ,‬אשר נטש את אורח החיים ואת הערכים‬
‫החברתיים חוזר לארץ‪ ,‬הוא לא ממשיך את החיים שחי במהלך הטיול‪ .‬אין בחייהם של רוב‬
‫התרמילאים שינוי משמעותי לאחר הטיול‪ ,‬ואם יש הוא אינו פורץ החוצה‪ ,‬אלא נשאר פרטי‪ ,‬והרי‬
‫מרד הוא דבר ציבורי‪.‬‬
‫הצעה‪) :‬עליך לכתוב את דעתך‪ ,‬לכל אחד הדעה האישית שלו‪ .‬לפניך הצעה בלבד!(‬
‫אני מסכים עם כותבת המאמר שכן התרמילאים אינם מורדים מרד ציבורי‪ .‬הם אומנם מושפעים‬
‫מהמסע שעברו‪ ,‬אך הדבר אינו מתבטא כלפי חוץ ברבים‪ ,‬אלא בא לידי ביטוי בעשיית מדיטציה או‬
‫בלימודי רוחניות ומזרח אסיה‪ .‬כאשר התרמילאי חוזר לארץ הוא חוזר לאורח החיים‪ ,‬לערכים‬
‫החברתיים ולנוחות של החברה המערבית אותם נטש‪ ,‬שהרי מי מהם רוצה באמת לנתק עצמו‬
‫מהמציאות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫התרמילאי אינו מממש את הקביעה הזו‪ .‬התרמילאי עסוק במהלך הטיול לפתור קונפליקטים‬
‫פנימיים‪ ,‬והוא חוזר מהטיול עם כמה תובנות פרטיות אל מציאות שבה אין הוא רואה לעצמו כל‬
‫תפקיד ציבורי או חברתי‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫הפתרון שמציעה כותבת המאמר הוא להקים קיבוץ למטיילים חוזרים שבו הם יוכלו לתרגם את‬
‫החוויות ואת הרשמים מהמסע לחיי היום יום בישראל‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫‪.6‬‬
‫תופעה זו מוכיחה כי התרמילאות אינה שייכת רק לצעירים אחרי צבא‪ .‬התופעה הפכה מתופעה‬
‫אינדיווידואלית לתופעה ציבורית פופולרית שאינה נובעת ממניעים שהיו בעבר‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫על פי קטע זה‪ ,‬מושג התרמילאים משנה את אופיו ונשאר רק עם שמו‪ .‬טיול התרמילים הופך‬
‫להיות תיירות ממוסדת‪ .‬המטיילים בוחרים באתרים ובמסלולים מקובלים‪ ,‬הם לנים במלונות ברמה‬
‫של ‪ 4-3‬במקום ללון בבתי אירוח או באוהלים‪ .‬הם אינם מוותרים על הנוחות וטסים בטיסות‬
‫פנימיות במקום לנסוע באוטובוסים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהטבלה העוסקת במחיר ממוצע לאדם לשבועיים באחד מארבעה יעדים עולה כי כרטיס‬
‫טיסה לנפאל עולה ‪ 1,186‬דולר‪ ,‬לעומת זאת כרטיס טיסה לארגנטינה עולה ‪ 1,236‬דולר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהטבלה העוסקת במחיר ממוצע לאדם לשבועיים באחד מארבעה יעדים עולה כי כרטיס טיסה‬
‫לפרו ושהייה בבית מלון עולים ‪ ,2,080‬לעומת זאת כרטיס טיסה להודו ושהייה בבית מלון‬
‫עולים ‪ 1,670‬דולר‪.‬‬
‫המאמר "תרמילאות" שכתבה טלי אלמליח מתאר את תופעת התרמילאות הישראלית שהחלה‬
‫בשנות ה‪ 70-‬כתופעה אינדיבידואליסטית‪ ,‬מצומצמת יחסית בהיקפה‪ ,‬והפכה במשך השנים לתופעה‬
‫פופולרית‪ .‬טיול התרמילים היה אמור לכלול בחינה מחדש של החיים‪ ,‬אך רובם המכריע של‬
‫המטיילים חוזר לארץ עם כמה תובנות פרטיות ואינו ממשיך את אורח החיים שחי בזמן הטיול‪.‬‬
‫זהו מרד מדומה‪ .‬המטיילים שחוזרים לארץ אינם עוברים שינוי משמעותי במימדים ציבוריים‪ ,‬אלא‬
‫אם הם עוברים זהו שינוי פרטי וקטן‪ ,‬כמו הליכה ללימודי רוחניות ועשיית מדיטציה‪ .‬לאורך הטיול‬
‫התרמילאים ממשיכים להסתמך על ההורים מבחינה כלכלית‪ ,‬וממשיכים להיות תלויים בהם גם‬
‫לאחר החזרה‪ .‬תופעת התרמילאות היא תופעה ציבורית חשובה שאין להתעלם ממשמעותה‬
‫החברתית‪ .‬בהעדר מקום בו יוכלו התרמילאים לתרגם את החוויות ואת הרשמים שלהם‪ ,‬הכל‬
‫מתפרק עם שובם לארץ והתופעה החברתית הזו אינה מתקדמת למשהו מועיל‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫)‪ (1‬הגדרה מספר ‪.1‬‬
‫)‪ (2‬הגדרה מספר ‪.4‬‬
‫)‪ (1‬אטימולוגיה‪ ,‬מקור המילה‬
‫)‪ (2‬הערת הסוגריים היא בהשאלה‪ ,‬כלומר היום נעשה שימוש במילה שלא במשמעותה הרגילה‬
‫של המילה‪.‬‬
‫ארבעה פרטים דקדוקיים המובעים בערך על פי מילון רב מילים‪:‬‬
‫‪ .1‬נטיות‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים מרובעים ]צורת רבים[‬
‫‪ .2‬שורש‪ :‬מציין בסוף הערך בסוגריים מרובעים ]ס‪.‬ל‪.‬ל[‬
‫‪ .3‬מין‪ :‬מציין בתחילת הערך‪ .‬ז'=זכר‬
‫‪ .4‬חלק דיבר‪ :‬מציין בתחילת הערך‪ֵ .‬שם‪.‬‬
‫לפי מילון רב מילים‪ ,‬כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד‪ .‬יש קשר סמנטי בין הפירושים‪.‬‬
‫‪ (2) .11‬הסתמכות כלכלית של הילד על הוריו‬
‫‪ (1) .12‬מגדיל‬
‫‪ (3) .13‬בטוב יש גם פגם‬
‫‪ .14‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .15‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שאלה‪ ,‬חידה‪ ,‬סכסוך‪ ,‬תעלומה‪ ,‬תשבצי הגיון‬
‫)‪ (4‬המדינה ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל‪.‬‬
‫לוקאלית ‪ -‬גלובאלית או פרטי ‪ -‬ציבורי‬
‫תרמילאים ‪ -‬תיירים ממוסדים‬
‫)‪ (1‬טיול‬
‫)‪ (2‬אתרי אירוח‪ ,‬ספרי מטיילים‪ ,‬מסלול‬
‫‪ .16‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬ארבעים ו ְשמוֹנָה‬
‫)‪ִ (2‬ש ְב ָעה ָע ָשר‬
‫לוֹשה‬
‫)‪ְ (3‬ש ָ‬
‫עשרים ושנים‬
‫‪110‬‬
‫תחביר‬
‫‪ .17‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בשנות ה‪ = 70-‬משלים פועל‪ ,‬ההרפתקה = נושא‪ ,‬מתופעת התרמילאות = משלים פועל‬
‫ג‪.‬‬
‫השוואה‬
‫‪ .18‬א‪.‬‬
‫)‪ (2‬נושא‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .19‬א‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫חוזר‬
‫מתנתקים‬
‫נשוא‬
‫‪.II‬‬
‫בשל יצר ההרפתקנות של בני האדם‬
‫יִ ָמּ ְצאוּ‬
‫תמיד‬
‫נושא‬
‫מסלולי טיולים‬
‫ב‪.‬‬
‫חדשים‪.‬‬
‫)‪ (2‬בישראל החלה תופעת התרמילאות בשנות ה‪ 70-‬בקרב צעירים אחרי צבא‬
‫פסוקית‬
‫שהצימאון להרפתקנות הניע אותם לנטישת אורח החיים הקונבנציונאלי‪.‬‬
‫)‪ (3‬בישראל = משלים פועל‪ ,‬תופעת התרמילאות = נושא‪ ,‬אחרי צבא = משלים שם )לוואי(‬
‫‪ .20‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬צירוף סמיכות‪ :‬תקופת הצבא‪ ,‬לימודי רוחניות‬
‫שם ותוארו‪ :‬תופעה פופולרית‪ ,‬תלות כלכלית‪ ,‬חברה מערבית‬
‫)‪- (2‬‬
‫‪-‬‬
‫הוספת ה"א הידיעה‬
‫שם עצם פרטי‬
‫‪111‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬ספרי הדרכה‪ ,‬ספרי מטיילים או אתרי אירוח‬
‫)‪ (2‬תרמילאים מנוסים‬
‫‪ .21‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪ְ (1‬ק ַב ְענָה = בניין קל‬
‫)‪ (2‬הבניין המשותף לארבעת הפעלים האחרים‪ :‬פיעל‬
‫ִתּ ָשּ ֵמר‬
‫אַפ ֶינֶת‬
‫ְמ ְ‬
‫‪.22‬‬
‫צורה נוספת מאותו שורש לפי ההנחיה‬
‫הבניין‬
‫‪ .1‬פיעל‬
‫ָתקוּת‬
‫ִהנּ ְ‬
‫‪ .2‬פיעל‬
‫ְתּ ַת ְרגֵּם‬
‫‪ .3‬התפעל‬
‫ְמ ֻקיָּם‬
‫‪ .4‬ק ל‬
‫נִ נְ ְטשוּ‬
‫‪ .5‬פועל‬
‫ְמזַיְּ ִפים‬
‫‪ .23‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .24‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (1‬שם תואר‬
‫)‪ (2‬פועל‬
‫)‪ (3‬שם עצם‬
‫)‪ִ (3‬א ְרגּוּן‪ִ ,‬טיּוּל‬
‫ַמ ְסלוּל = שורש ומשקל‪ ,‬השאר בסיס וצורן סופי‬
‫ילאי‬
‫ַתּ ְר ִמ ַ‬
‫ַתּיָּרוּת‬
‫עוֹל ִמי‬
‫ָ‬
‫)‪ (1‬בסיס וצורן סופי‪:‬‬
‫שורש ומשקל‪ִ :‬קבּוּץ ַמ ָסּע ִה ְת ַח ְבּרוּת‬
‫* בסיס וצורן סופי‪ :‬ציבורי )שורה ‪ ,(25‬שורש ומשקל‪ :‬טיול )שורה ‪(25‬‬
‫)‪ַ (2‬מ ְדחֹם = הלחם בסיסים‬
‫‪112‬‬

תשובות למבחנים

Transcription

Similar documents

סרטים בזיקנה זיקנה בסרטים

פועל מול שם עצם תרגיל 1-

קטלוג מוצרים - פסח 2014

(פועל ושם עצם) ותחביר

Les Ballets Trockadero de Monte Carlo

תשובות מערכת הצורות

המילון העברי החד לשוני

פירוש בעברית פירוש באנגלית ראשי תיבות מונחים