המילון העברי החד לשוני

‫המילון העברי החד לשוני‬
‫סוגי הגדרות‬
‫תרגיל ‪ – 1‬עמ' ‪175‬‬
‫‪ .6‬נרדפות‬
‫‪ .1 .7‬ניגודיות‪,‬‬
‫‪ .1 .8‬ניגודיות‪,‬‬
‫‪ .1 .9‬ניגודיות‪,‬‬
‫‪ .1 .10‬ניגודיות‪,‬‬
‫‪ .1‬נרדפות‬
‫‪ .2‬ניגודיות‬
‫‪ .3‬נרדפות‬
‫‪ .4‬שילוב‬
‫‪ .5‬שילוב‬
‫‪ .2‬נרדפות‬
‫‪ .2‬נרדפות‪ .3 ,‬ניגודיות‪ .4 ,‬שילוב‬
‫‪ .2‬נרדפות‬
‫‪ .2‬נרדפות‬
‫תרגיל ‪ – 2‬עמ' ‪176‬‬
‫חולין ‪-‬‬
‫דברים שאין בהם קדושה‪.‬‬
‫חיוור ‪-‬‬
‫אדם שצבע פניו בהיר באופן לא טבעי‪.‬‬
‫טבון ‪-‬‬
‫תנור מחומר שרוף‪ ,‬שמקומו מחוץ לבית ומשתמשים בו בעיקר לאפייה‪.‬‬
‫טיסן ‪-‬‬
‫מטוס צעצוע המסוגל לטוס באמצעות קפיץ או סוללה חשמלית‪.‬‬
‫יומן ‪-‬‬
‫פנקס או ספר שמיוחד בהם מקום לכל יום בשנה‪.‬‬
‫כדור ‪-‬‬
‫חפץ עגול ומתגלגל המשמש למשחק‪ ,‬להתעמלות וכד'‪.‬‬
‫כדורעף ‪-‬‬
‫משחק כדור בין שתי קבוצות שחקנים המתנהל במגרש מסומן שלרוחבו מתוחה רשת‪.‬‬
‫תרגיל ‪ – 3‬עמ' ‪177‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫א‪ .‬ניגוד‬
‫א‪ .‬נרדפות‬
‫תרגום‬
‫נרדפות‬
‫קלסית‬
‫א‪ַ .‬‬
‫א‪ .‬נרדפות‬
‫קלסית‬
‫א‪ַ .‬‬
‫א‪ .‬נרדפות‬
‫תרגום‬
‫הסבר‬
‫הסבר‬
‫א‪ .‬נרדפות‬
‫תרגום‬
‫א‪ .‬נרדפות‬
‫ב‪ .‬נרדפות‬
‫ב‪ .‬הסבר‬
‫קלסית‬
‫ב‪ַ .‬‬
‫ב‪ .‬ניגוד‬
‫ב‪ .‬הסבר‬
‫ב‪ .‬ניגוד‬
‫קלסית‬
‫ג‪ַ .‬‬
‫קלסית‬
‫ג‪ַ .‬‬
‫ב‪ .‬ניגוד‬
‫ב‪ .‬ניגוד‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫משלב לשון וצירופי מילים‬
‫תרגיל ‪ – 5‬עמ' ‪185‬‬
‫א‪.‬‬
‫חוֹר‬
‫‪.4‬‬
‫כינוי למקום צר ונידח מרוחק ושומם שלא נעים להיות בו‬
‫ב‪.‬‬
‫ָבשׁ‬
‫יֵ‬
‫‪.1‬‬
‫משעמם‪ ,‬חדגוני‪ ,‬שאין בו עניין‬
‫ג‪.‬‬
‫ָירֹק‬
‫‪.3‬‬
‫בעל ניסיון מועט ביותר בתחום מסוים‬
‫ד‪.‬‬
‫ֶק ַטע‬
‫‪.1‬‬
‫‪.5‬‬
‫התרחשות מעניינת‪ ,‬אירוע מיוחד ראוי לציון‬
‫בדיחה‪ ,‬סיפור משעשע‪ ,‬מבדח‪ ,‬מוזר‬
‫ה‪.‬‬
‫ִה ְת ַק ֵפּל‬
‫‪ .2‬איבד את האומץ‪ ,‬נכנע ללחץ‬
‫‪ .4‬התכונן לעזיבה או לתזוזה‪ ,‬ארז את חפציו לצורך הסתלקות‬
‫ו‪.‬‬
‫ָק ַלט‬
‫‪.5‬‬
‫הבין לליבו של מישהו‪ ,‬הבין את המסר שמישהו ניסה להעביר לו‬
‫ז‪.‬‬
‫ָט ַחן‬
‫‪.2‬‬
‫ריסק חומר מוצק לגרגירים או לאבקה‬
‫הערה‪ :‬בסעיף ז "טחן" יש שתי הגדרות המשקפות משלב לשון נמוך יותר‪ ,‬ורק הגדרה ‪ 2‬היא יוצאת דופן‪,‬‬
‫כי היא במשלב לשון בינוני‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ְי ִציאָה‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫התבטאות מפתיעה ומשעשעת‬
‫הליכה מן הבית לבילוי‬
‫הסבר הוראה ‪ :2‬עליכם לבחור שלושה ערכים )לדוגמה‪ :‬חור‪ ,‬ירוק‪ ,‬קלט(‪.‬‬
‫בכל אחד מן הערכים יש לחבר משפט לכל אחד מן ההגדרות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ – 7‬עמ' ‪180‬‬
‫חלק א‬
‫הניב ‪ /‬הצירוף‬
‫הפירוש‬
‫אבן פינה‬
‫אבן שמניחים ביסוד בניין חדש‬
‫אוזניים לכותל‬
‫ביטוי אזהרה הנועד להזכיר לדובר כי ייתכן שיש מאזינים סמויים לדבריו‪.‬‬
‫אורו עיניו‬
‫הגיב בשמחה‪ ,‬עיניו זהרו מאושר ומשמחה‬
‫אורך רוח‬
‫סבלנות‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫אין הנחתום מעיד על עיסתו‬
‫אין היוצר יכול להעיד או לחוות דעה על טיב סחורתו או על מעשה שהוא‬
‫עצמו עשה‪.‬‬
‫נחתום = אופה‪.‬‬
‫עיסה = קמח שלשו אותו במים כדי לאפות ממנו‬
‫אין כוחו אלא בפיו‬
‫ביכולתו לדבר ולהבטיח‪ ,‬אך לא לעשות ולקיים‬
‫אין נביא בעירו‬
‫אין אדם זוכה להערכה אצל שכניו‪ ,‬משום שהם מכירים גם את מגרעותיו‪.‬‬
‫אין לו אח ורע‬
‫אין דומה לו‪ ,‬הוא יחיד במינו‬
‫אין לו שחר‬
‫אין לו יסוד אמת‪ .‬שחר = מובן‪ ,‬פשר‬
‫ִבּ ְד ָמעות ָשׁ ִלישׁ‬
‫בבכי מר‪ ,‬בדמעות ובתחנונים רבים‬
‫שליש = מידת ה ָיבש‪ ,‬שליש האיפה‬
‫יחד‪ ,‬בזמן אחד‬
‫בד בבד‬
‫חלק ב‬
‫ביישוב הדעת‬
‫במחשבה הגיונית וברורה‪ ,‬בעיון רציני‪.‬‬
‫בין השיטין‬
‫בין השורות‪ ,‬רמזי דברים שאינם כתובים במפורש‪ ,‬אלא אפשר להבין אותם‬
‫לאחר קריאה ועיון נוספים‪.‬‬
‫בירך על המוגמר‬
‫סיים בשעה טובה ובהצלחה את אשר התחיל‬
‫מאיר עיניים‬
‫בהיר וברור‬
‫מוסר כליות‬
‫רגש צער שאדם מרגיש לאחר שעשה מעשה רע‪ ,‬התעוררות מצפונו של אדם‬
‫שׂוּרה‬
‫מים ִבּ ְמ ָ‬
‫כמות מים מצומצמת ומוגבלת‬
‫מים גנובים ימתקו‬
‫דבר שמשיגים באיסור‪ ,‬נעים יותר ִמ ָדּ ָבר הניתן ברשות‪.‬‬
‫מין בשאינו מינו‬
‫שני דברים שונים שהתערבו ‪ /‬שהתערבבו זה בזה‬
‫תרגיל ‪ – 8‬עמ' ‪181‬‬
‫חלק א ‪ - 1 -‬ה‪ - 2 ,‬א‪ - 3 ,‬ו‪ - 4 ,‬ב‪ - 5 ,‬ג‪ - 6 ,‬ד‬
‫חלק ב‬
‫‪ .1‬אין להעלות על הדעת שליקוי חמור זה לא יתוקן‪.‬‬
‫‪ .2‬היא נהגה באנינות דעת מוגזמת‪ ,‬ופסלה כל מה שהוצע לה‬
‫‪ .3‬על אף כל הלחצים השר איתן בדעתו לקיים את הרפורמה‪.‬‬
‫‪ .4‬אני פונה אליך בכובד ראש‪ ,‬ואתה משיב לי בבדיחות הדעת‪.‬‬
‫‪ .5‬בטוחני שהטעות נפלה בהיסח הדעת‪ ,‬ולא בכוונה תחילה‪.‬‬
‫‪ .6‬גם אם תביעותיהם צודקות‪ ,‬אין הדעת סובלת שינהלו מאבק על גב הציבור‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫מקורותיה של המילה‬
‫תרגיל ‪ – 9‬עמ' ‪183‬‬
‫חלק א‬
‫‪ .1‬ח – רובד לשון‪ ,‬מלטינית ‪ -‬מקור המילה‪ ,‬בלשון הדיבור – משלב לשון‬
‫‪ .2‬מקור המילה מלטינית‪.‬‬
‫‪ .3‬רובד הלשון הוא העברית החדשה‪ .‬האות "ח" במילון אבן שושן מציינת רובד לשון זה‪.‬‬
‫‪ .I .4‬משפט )‪ - (1‬פירוש ‪ .2‬סכום כסף קטן מאוד‪.‬‬
‫משפט )‪ - (2‬פירוש ‪ .1‬שם מטבע הנהוג בכמה ארצות; ‪...‬‬
‫‪ .II‬פירוש ‪ - 1‬משלב לשון בינוני ‪ -‬כאשר אין ציון מפורש של משלב הלשון‪ ,‬סימן שהמשלב הוא בינוני‪.‬‬
‫פירוש ‪ - 2‬משלב לשון נמוך‪ .‬ליד הפירוש מצוין "לשון הדיבור"‪.‬‬
‫‪ .5‬שם מטבע )הכללה( הנהוג בכמה ארצות )הבחנה(‪.‬‬
‫חלק ב‬
‫‪ .1‬מש – מקור המילה‪ ,‬עממי – משלב לשון‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫המילה שאולה ]מש[‪ .‬אין ציון מפורש של השפה שממנה המילה שאולה‪.‬‬
‫מילון ספיר אינו מציין את רובד הלשון ביחס למילה זו‪ .‬בדרך כלל מילון זה מציין את רובדי הלשון של‬
‫המילים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫פירוש ‪ - .1‬משלב לשון בינוני‪ .‬כאשר אין ציון מפורש של משלב הלשון‪ ,‬סימן שהמשלב הוא בינוני‪.‬‬
‫פירושים ‪ 2‬ו‪ - 3-‬משלב לשון נמוך ‪ -‬ליד הפירוש מצוין "עממי"‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫חלק ג‬
‫מטורקית – מקור המילה‬
‫חלק ד‬
‫אבן שושן‬
‫התבחינים‬
‫רב מילים‬
‫ספיר‬
‫מילון ההווה‬
‫מקור המילה‬
‫מלטינית‬
‫מטורקית‬
‫אינו מציין‬
‫מילה שאולה ]מש[‬
‫רובד הלשון‬
‫העברית החדשה )ח(‬
‫אינו מציין‬
‫אינו מציין‬
‫אינו מציין‬
‫משלב הלשון‬
‫פירוש ‪ - 1‬משלב לשון‬
‫בינוני‬
‫פירוש ‪ - 2‬משלב לשון נמוך‬
‫"לשון הדיבור"‬
‫פירוש ‪ - 1‬בינוני‬
‫פירוש ‪ - 2‬נמוך‬
‫"סלנג"‬
‫פירוש ‪ - 1‬עממי‬
‫פירוש ‪ - 2‬נמוך‬
‫"עגה" )=סלנג(‬
‫פירוש ‪ - 1‬בינוני‬
‫פירוש ‪ - 2‬עממי‬
‫פירוש ‪ - 3‬עממי‬
‫אפשר ורצוי להציע לתלמידים לענות על השאלה גם באמצעות משפטי השוואה‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫מקור המילה‪ :‬באשר למקור המילה מילון אבן שושן מציין כי המקור הוא מלטינית‪ ,‬ואילו מילון רב מילים‬
‫מציין שהמקור הוא מטורקית‪.‬‬
‫רובד הלשון‪ :‬רק מילון אבן שושן מציין את רובד הלשון של המילה )עברית חדשה(‪ ,‬לעומת זאת שאר‬
‫המילונים אינם מציינים זאת‪.‬‬
‫משלב הלשון‪ :‬המשותף לכל המילונים הוא שכולם מציינים שרובד הלשון של המילה הוא בינוני עד נמוך‪,‬‬
‫ואילו השוני ביניהם הוא במונחים שהמילון הגדיר לעצמו להגדרת משלבים אלה‪ :‬בינוני‪-‬‬
‫נמוך‪ ,‬עממי‪ ,‬עגה‪ ,‬לשון הדיבור‪.‬‬
‫תרגיל ‪ – 10‬עמ' ‪186‬‬
‫כשיש יותר מפירוש אחד‪ ,‬הפירוש המודגש הוא הפירוש המתאים למשפט‪.‬‬
‫אתיקה‬
‫ִשׁעוּר‬
‫עכבר‬
‫לועזית )ל( מילה שאולה מיוונית‬
‫פירוש הערך‪ :‬מוסר‪ ,‬תורה המידות‬
‫הערך "שיעור"‪ :‬רובד הלשון ‪ -‬תלמוד ומדרשים )ת(‬
‫הפירושים‪ .1 :‬יחידה לימודית – עברית חדשה )ח(‬
‫‪ .2‬מידה‪ ,‬כמות‪ ,‬גודל ‪ -‬תלמוד ומדרשים )ת(‬
‫‪ .3‬יחס‪ ,‬ערך – ימי הביניים )ב(‬
‫‪ .4‬חלק‪ ,‬מנה ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬
‫‪ .5‬השערה‪ ,‬הערכה ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬
‫‪ .6‬משמעות‪ ,‬מובן ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬
‫הערך "עכבר"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫אטימולוגיה‪ :‬מילה משותפת לשפות השמיות‪ .‬גם בארמית )שפה שמית מקבילה לעברית(‬
‫מופיעה מילה דומה‪ :‬עכברא‪.‬‬
‫הפירושים‪ .1 :‬סוג של יונקים מכרסמים קטנים ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫‪ .2‬כינוי ִלשריר ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬
‫‪ .3‬התקן קטן המחובר למחשב‪ - ...‬עברית חדשה )ח(‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫מסך‬
‫משפחה‬
‫וירוס‬
‫עניין‬
‫הערך "מסך"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫הפירושים‪ .1 :‬וילון גדול ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫‪ .2‬וילון גדול וכבד העולה ויורד לפני בימת ההצגות ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬
‫‪ .3‬מחיצה‪ ,‬מחסה‪ ,‬מגן ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫‪ .4‬מרקע הטלוויזיה‪ ,‬צג המחשב ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬
‫‪ .5‬הקרום המכסה את הכבד ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬
‫הערך "משפחה"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫אטימולוגיה‪ :‬מילה משותפת לשפות שמיות‪ .‬באוגריתית מצוי השורש שפח‪.‬‬
‫הפירושים‪ .1 :‬בית אב ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫‪ .2‬עם‪ ,‬גוי ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫‪ .3‬קבוצה של בעלי חיים או צמחים שלכולם סימני קרבה ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬
‫‪ .4‬מקור ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬
‫הערך "וירוס"‪ :‬מילה לועזית )ל( מילה שאולה מלטינית‬
‫הפירושים‪ .1 :‬נגיף‪ ,‬גופיף ארסי זעיר ביותר‪...‬‬
‫‪ .2‬מערכת הוראות המושתלת בזדון במחשב‪ - ...‬עברית חדשה‬
‫אפשר ללמוד נתון זה מהמילה ]במחשבים[ שליד מספר הפירוש‪.‬‬
‫הערה‪ :‬השם ברבים‪ .‬יש לחפש במילון את צורת היחיד שלו‪.‬‬
‫הערך "עניין"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫הפירושים‪ .1 :‬עסק‪ - ...‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬
‫‪ .2‬פרק‪ ,‬נושא‪ ,‬סוגיה – תלמוד ומדרשים )ת(‬
‫‪ .3‬התעניינות‪ ,‬תשומת לב ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬
‫‪ .4‬הוראה‪ ,‬משמעות ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬
‫‪ .5‬משפט‪ ,‬דין ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬
‫הערה‪ :‬שם שמצטרפת אליו מילת יחס‪ ,‬יש לחפש במילון ללא מילת היחס‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫פרטים דקדוקיים‬
‫א‪ .‬הכתיב של המילה‬
‫ברצוננו להסב את תשומת לב המורים‪ ,‬כי בתקופה האחרונה על פי דרישות הפיקוח על הלשון‪ ,‬התבחין של‬
‫"כתיב המילה" אינו נחשב כחלק מן הפרטים הדקדוקיים המופיעים במילון‪ .‬תבחין זה הוכנס לספר "לשון‬
‫על כל לשון – שלב א" תחת הכותרת פרטים דקדוקיים וקיבל את אישור משרד החינוך‪ .‬לפיכך המשכנו‬
‫לכלול אותו תחת כותרת זו‪.‬‬
‫אנו ממליצות להדריך את התלמידים כי התבחין של "פרטים דקדוקיים" כולל את תבחיני המשנה האלה‬
‫בלבד‪ :‬שורש המילה‪ ,‬חלק הדיבור‪ ,‬מין המילה‪ ,‬נטיית המילה‪.‬‬
‫אפשר לזכור זאת באמצעות ראשי התיבות‪ :‬שחמ"ן‪.‬‬
‫תרגיל ‪ – 11‬עמ' ‪190‬‬
‫חלק א‬
‫‪ .1‬גניזה ‪ -‬הכתיב של המילה‪ ,‬ת‪ -‬רובד הלשון‪ ,‬נ' – מידע תחבירי = פרט דקדוקי )חלק הדיבר והמין של המילה(‪,‬‬
‫גנז – השורש של המילה‪1 ,‬ת – רובד הלשון של פירוש ‪] ,1‬גניזת‪ ,-‬גניזות[ ‪ -‬נטיית המילה‬
‫‪ .2‬המילה מנוקדת‬
‫‪ .3‬נ = שם עצם בנקבה‬
‫‪ .4‬השורש הוא גנז‬
‫‪ .I .5‬נטיות המילה‪ :‬גניזת ‪ -‬שם העצם בנסמך‪ ,‬גניזות ‪ -‬רבים‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪ .II‬מילון אבן שושן מציג את הנטיות בסוף הערך‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫ת = תלמוד ומדרשים‬
‫‪ .II‬פירוש ‪ - 1‬תלמוד ומדרשים ‪ -‬ת‬
‫פירוש ‪ - 2‬עברית חדשה ‪ -‬ח‬
‫פירוש ‪ - 3‬ימי הביניים ‪ -‬ב‬
‫‪ .I‬פירוש ‪ - 1‬הטמנה‪ ,‬הסתרה‪ ,‬פירוש ‪ - 2‬ארכיון‬
‫‪.II‬‬
‫פירוש ‪ - 2‬מקום )הכללה( ששומרים בו תעודות ומסמכים יקרי ערך )הבחנה(‪.‬‬
‫פירוש ‪ - 3‬מקום או מחסן בבית הכנסת )הכללה( להטמנת דפים‪) ...‬ומזוזות( )הבחנה(‬
‫חלק ב‬
‫‪ .1‬גניזה – הכתיב של המילה‪ ,‬שם נ' – מידע תחבירי= פרט דקדוקי )חלק הדיבור ומין המילה(‪ ,‬גניזות –‬
‫נטיות המילה‪ ,‬ג‪.‬נ‪.‬ז‪– .‬שורש המילה‪ ,‬מ << גנז )גנז‪ – (1‬משפחת מילים‬
‫‪ .2‬כתיב חסר ניקוד ולידו כתיב מנוקד‬
‫‪ .3‬שם נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה‬
‫‪.4‬‬
‫‪.I‬‬
‫השורש הוא ג‪.‬נ‪.‬ז‬
‫‪ .II‬מילון זה מציג את השורש בסוף הערך‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫בסוף הערך מציג המילון את נטיית הרבים של המילה ‪ -‬גניזות‪.‬‬
‫מילון רב מילים אינו מציין את רובד הלשון של המילים‪ ,‬ולכן אין אפשרות לדעת מהו רובד הלשון על‬
‫פי מילון זה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫חלק ג‬
‫‪ .1‬המילה מנוקדת‬
‫‪ .2‬השורש הוא >גנז<‪ .‬השורש מופיע בסוף הערך‪.‬‬
‫‪ .I .3‬מילה זו היא שם פעולה של גונז‬
‫‪ .II‬נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה )מידע תחבירי = פרט דקדוקי(‬
‫חלק ד‬
‫א‪ .‬המילה מנוקדת‬
‫ב‪ .I .‬שם עצם בנקבה ‪ -‬ש"ע; נ‬
‫נטיות המילה ‪ -‬גניזת )נסמך(‪ ,‬גניזות )רבים(‪ ,‬גניזות‪) -‬נסמך רבים(‪ ,‬גניזתו )שם העצם ‪ +‬כינוי‬
‫שייכות(‬
‫שם פעולה של גונז‬
‫השורש >גנז<‬
‫‪ .II‬כל הפרטים הדקדוקיים מופיעים בתחילת הערך מיד לאחר המילה "גניזה"‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫פירוש ‪] - 1‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬
‫פירוש ‪] - 2‬יב[ ‪ -‬ימי הביניים‬
‫פירוש ‪] - 3‬תמ[ ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬
‫פירוש ‪] - 4‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬
‫פירוש ‪ - 4‬ארכיון )הכללה( ששומרים בו תעודות ומסמכים יקרי ערך‪) .‬הבחנה(‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫חלק ה‬
‫התבחינים‬
‫אבן שושן‬
‫רב מילים‬
‫המילה בכתיב חסר‬
‫מילון ההווה‬
‫המילה מנוקדת‬
‫כתיב המילה‬
‫המילה מנוקדת‬
‫מידע‬
‫תחבירי‬
‫נ = שם עצם בנקבה‬
‫שם נ' = שם עצם‬
‫בנקבה‬
‫מידע‬
‫דקדוקי‬
‫השורש‪ :‬גנז‬
‫נטייה חלקית של‬
‫המילה‬
‫השורש‪> :‬גנז<‬
‫השורש‪ :‬ג‪.‬נ‪.‬ז‬
‫נטיית המילה ברבים אין נטיות של‬
‫המילה‬
‫רובד הלשון‬
‫הערך עצמו ‪-‬‬
‫ת ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬
‫הפירושים ‪-‬‬
‫‪] - 1‬עח[ עברית חדשה‬
‫‪] - 2‬יב[ ימי הביניים‬
‫‪] - 3‬תמ[ תלמוד‬
‫ספיר‬
‫המילה מנוקדת‬
‫ניקוד‬
‫ולידה המילה‬
‫המנוקדת‬
‫אינו מציין את רובד‬
‫הלשון‬
‫נ' ‪ -‬שם עצם‬
‫בנקבה‬
‫שם פעולה‬
‫של גונז‬
‫אינו מציין את‬
‫רובד הלשון‬
‫נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה‬
‫שם פעולה של גונז‬
‫השורש‪> :‬גנז<‬
‫נטייה חלקית של המילה‬
‫מציין את רובד הלשון‬
‫ליד כל פירוש‪:‬‬
‫‪] - 1‬עח[ עברית חדשה‬
‫‪] - 2‬יב[ ימי הביניים‬
‫‪] - 3‬תמ[ תלמוד ומדרשים‬
‫‪] - 4‬עח[ עברית חדשה‬
‫ומדרשים‬
‫תרגיל ‪ – 12‬עמ' ‪ – 195‬ירושלים שלי‬
‫שאלות ‪ 1‬א‪-‬ד‪ 2 ,‬א‪-‬ד‪ 3 ,‬א‪-‬ד‪ 4 ,‬ד ‪ -‬איתור מידע‬
‫שאלות ‪ 1‬ה‪ ,‬ו ‪ 4 ,‬א ‪-‬ג ‪ -‬פרשנות והיסק‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫פירוש ‪ - 1‬נטל‬
‫פירוש ‪ -3‬כובד‬
‫ב‪.‬‬
‫שני הפירושים ‪ -‬הגדרה על דרך הנרדפות‬
‫ג‪.‬‬
‫שני הפירושים ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש של הרובד הלשוני(‬
‫ד‪.‬‬
‫הכתיב של המילה ‪ -‬כתיב מנוקד ַמ ָשּׁא‪ ,‬חלק דיבר ‪ -‬ז' )=שם בזכר(‪ ,‬השורש ‪ -‬נשא ]מן נשא[‪,‬‬
‫משאות‪-‬‬
‫נטיות המילה‪ :‬משא‪ ,-‬משאות‪ְ ,‬‬
‫נטיית המילה ‪ +‬כינוי שייכות‪ :‬משאי‪ ,‬משאך‪ ,‬משאכם‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.I‬‬
‫פירוש ‪ - 4‬חזון‪ ,‬דבר נבואה שהנביא נושא על מישהו‪ .‬פירוש זה הוא מטפורי‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫לפני הפירוש מצוין ]בהשאלה[‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫המשלב הלשוני השליט בטקסט הוא בינוני גבוה‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫לשון הדיבור‪ :‬שיותר ַ‬
‫מדי סמלים הודבקו לה‪ ,‬מתפוצצת מסמלים‪ ,‬שוק הכי יפה במדינה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫פירוש ‪ - 1‬סימן המציג או מסמל דבר מה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫קלסית‪ .‬סימן )הכללה( המציג או מסמל דבר מה )הבחנה(‪.‬‬
‫הגדרה ַ‬
‫ג‬
‫אין אפשרות לדעת את הרובד הלשוני‪ ,‬כי רב מילים אינו מציין את הרובד הלשוני של המילים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הכתיב של המילה – כתיב חסר ניקוד וכתיב מנוקד סמל ֵס ֶמל‪ ,‬חלק דיבר – שם ז' )זכר(‪,‬‬
‫השורש – ס‪.‬מ‪.‬ל‪ ,.‬נטיות המילה – סמלים‪ ,‬סמלי‪-‬‬
‫משפחת מילים ‪ -‬הסמלה‪ְ ,‬מ ֻס ָמּל )מסומל(‪ִ ,‬סמּוּל )סימול(‪ֻ ,‬ס ַמּל )סומל(‪...‬‬
‫הערה‪ :‬רב מילים מציג גם את נטיות המילה וגם את משפחת המילים )=מילים מכל חלקי‬
‫הדיבור(‪ .‬אבן שושן מציג רק את נטיות המילה‪.‬‬
‫שאלה ‪.3‬‬
‫א‪.I .‬‬
‫‪.II‬‬
‫‪.III‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫‪.II‬‬
‫פירוש ‪ – 3‬גוש סלע בעל צורה וממדים מוגדרים שנחצב ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה‬
‫או לריצוף‪.‬‬
‫קלסית‪.‬‬
‫הגדרה ַ‬
‫גוש סלע בעל צורה וממדים מוגדרים )הכללה( שנחצב ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה או‬
‫לריצוף )הבחנה(‪.‬‬
‫חלק דיבר – שם נ' )נקבה(‬
‫השורש – א‪.‬ב‪.‬נ‪.‬‬
‫נטיות המילה – אבנים‪ ,‬אבנֵי‪-‬‬
‫אַבנִ י‪(...‬‬
‫)משפחת מילים ‪ִ -‬אבּוּן )איבון(‪ִ ,‬א ֵבּן )איבן(‪ְ ,‬‬
‫פירוש ‪ – 1‬מחצב הררי מוצק וקשה המצוי לרוב בתוך האדמה‪.‬‬
‫ההסבר‪ :‬אבן שושן מתייחס במילה "אבן" רק לחומר עצמו‪ ,‬ואילו רב מילים מתייחס גם‬
‫לשימושים השונים של המילה הרווחים כיום בשפה בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬פירוש ‪ – 3‬גוש של סלע‪ ...‬ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה או לריצוף‪.‬‬
‫פירוש ‪ – 5‬הצטברות חולנית של חומר אבני בגוף‪...‬‬
‫פירוש ‪ – 6‬כינוי ללוחיות במשחק הדומינו‪...‬‬
‫פירוש ‪ – 2‬משקל‪ .‬במילה "אבן" במשמעות "משקל" השתמשו בימי קדם‪ .‬מילה זו אינה‬
‫בשימוש כיום‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪.III‬‬
‫‪.IV‬‬
‫מילון אבן שושן משמר ומתעד את העברית בכל תקופותיה )כולל תקופות קדומות(‪ ,‬ולכן הוא‬
‫כולל גם את הפירוש "משקל"‪ .‬לעומתו מילון רב מילים אינו כולל פירוש זה משום שהוא‬
‫מתעד את המשמעויות השימושיות בעברית בת ימינו‪ ,‬ואינו עוסק במשמעויות שאינן רווחות‬
‫כיום בשפה‪.‬‬
‫התבחינים‬
‫אבן שושן‬
‫כתיב המילה‬
‫מילה מנוקדת בלבד‬
‫מקור המילה‬
‫מילה משותפת לשפות השמיות‪.‬‬
‫מילים דומות קיימות גם באכדית‬
‫ובארמית‬
‫לשון המקרא )כשאין סימון מפורש(‬
‫רובד לשוני‬
‫פרטים דקדוקיים‪:‬‬
‫לא מצוין‬
‫שורש המילה‬
‫נ' = שם בנקבה‬
‫חלק הדיבר‬
‫ומין המילה‬
‫נסמך יחיד‪ ,‬צורת הרבים‪ ,‬נסמך רבים‬
‫נטיית המילה‬
‫)משפחת מילים(‬
‫אינו מציין משפחות מילים‬
‫רב מילים‬
‫מילה חסרת ניקוד ולידה‬
‫המילה המנוקדת‬
‫אין ציון של מקור המילה‬
‫אינו מציין את הרובד הלשוני‬
‫א‪.‬ב‪.‬נ‬
‫ֵשׁם נ' )=נקבה(‬
‫צורת הרבים‪ ,‬נסמך רבים‬
‫)אין צורת נסמך יחיד(‬
‫מ ִאבּוּן )איבון(‪ֶ ,‬א ֶבן‪ִ ,‬א ֵבּן‬
‫אַבנִ יּוּת‪...‬‬
‫אַבנִ י‪ְ ,‬‬
‫)איבן(‪ְ ,‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫דרך הצגת המילים במילון‬
‫תרגיל ‪ – 13‬עמ' ‪199‬‬
‫שם המילון‬
‫מילון רב מילים‬
‫מילון ההווה ומילון ספיר‬
‫מילון אבן שושן‬
‫דרך הצגת הערך במילון‬
‫על פי שיטת העבר‬
‫על פי שיטת ההווה‬
‫על פי השורש של המילה‬
‫‪ֻ .1‬ה ְר ְכּ ָבה‬
‫‪ .2‬יפסקו‬
‫‪ .3‬נמזג‬
‫‪ .4‬בקשנו‬
‫להתישב‬
‫‪ .5‬זכרו‬
‫לחבש‬
‫‪ .6‬הזהר‬
‫יצבטו‬
‫‪ .7‬תדרכנה‬
‫‪ .8‬הצליח‬
‫לבלם‬
‫‪ .9‬הכנסנה‬
‫‪ .10‬תקליט‬
‫ָפסק‬
‫ֻהרכב‬
‫ָמזג‬
‫ביקש‬
‫התיישב‬
‫ָזכר‬
‫ָחבש‬
‫נזהר‬
‫ַ‬
‫נצבט‬
‫ַ‬
‫הדריך‬
‫הצליח‬
‫בלם‬
‫הכניס‬
‫הקליט‬
‫פוסק‬
‫ֻמרכב‬
‫מוזג‬
‫מבקש‬
‫מתיישב‬
‫זוכר‬
‫חובש‬
‫נזהר‬
‫ָ‬
‫נצבט‬
‫ָ‬
‫מדריך‬
‫מצליח‬
‫בולם‬
‫מכניס‬
‫מקליט‬
‫פסק‬
‫רכב‬
‫מזג‬
‫בקש‬
‫ישב‬
‫זכר‬
‫חבש‬
‫זהר‬
‫צבט‬
‫דרך‬
‫צלח‬
‫בלם‬
‫כנס‬
‫קלט‬
‫תרגיל ‪ – 14‬עמ' ‪201‬‬
‫חלק א‬
‫‪ .1‬א‪ .‬ב‪ – .‬ריבוי משמעויות‪,‬‬
‫פסגה – הכתיב של המילה‬
‫בין פסגה ל‪-‬נ' – רובד הלשון‪) :‬במילון אבן שושן כאשר אין סימון מפורש ליד הערך‪ ,‬רובד הלשון הוא מקרא(‬
‫נ' – מידע תחבירי – )מציין שם עצם בנקבה(‪,‬‬
‫‪ .1‬רובד הלשון – לשון המקרא )במילון אב"ש כאשר אין סימון לרובד הלשוני של המילה – המשמעות‬
‫היא שהמילה היא מלשון המקרא(‬
‫"ויקחהו שדה‪ – "...‬מובאה‪ ,‬פלוני הגיע‪ – ...‬דוגמה‪,‬‬
‫‪2‬ח – הרובד הלשוני של הפירוש‪,‬‬
‫‪.2‬‬
‫פסגה ת – הרובד הלשוני של הערך‪,‬‬
‫]פסגת‪ ,-‬פסגות‪ ,‬פסגות‪ – [-‬נטיות המילה‬
‫רובד הלשון הוא מקרא‪ .‬במילון אבן שושן כאשר אין סימון מפורש ליד הערך‪ ,‬רובד הלשון הוא‬
‫‪.I‬‬
‫מקרא‪.‬‬
‫‪ .II‬רובד הלשון הוא עברית חדשה‪ .‬האות ח מציינת זאת‪.‬‬
‫‪ .III‬רובד הלשון הוא תלמוד ומדרשים‪ .‬האות ת מציינת זאת‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.I‬‬
‫הומונימיה ‪ -‬הפירושים השונים מוצגים בשני ערכים נפרדים ואין קשר בין המשמעויות‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫פוליסמיה ‪ -‬כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד "א‪ .‬פסגה" ויש קשר בין המשמעויות‪.‬‬
‫)‪ (1‬הפירוש המופיע תחת הערך "ב‪ .‬פסגה"‪.‬‬
‫)‪ (2‬פירוש ‪ 3‬המופיע תחת הערך "א‪ .‬פסגה"‪.‬‬
‫)‪ (3‬פירוש ‪ 2‬המופיע תחת הערך "א‪ .‬פסגה"‪.‬‬
‫מטפורה ‪] -‬בהשאלה[‪ .‬בפירוש ‪.3‬‬
‫א‪ .‬פסגה ‪ -‬פירוש ‪ - 1‬הר‪ ,‬גבעה‬
‫‪.I‬‬
‫פירוש ‪ - 3‬שיא‪ ,‬גולת הכותרת‬
‫‪ .II‬ב‪ .‬פסגה ‪ -‬חלק מן האשכול )הכללה( המסתעף כאשכול מיוחד )הבחנה(‪.‬‬
‫חלק ב‬
‫‪.I .1‬‬
‫שם עצם בנקבה )ש"ע; נ'(‬
‫קיימת נטייה חלקית של המילה‬
‫השורש הוא >פסג<‬
‫‪ .II‬הפרטים מופיעים לאחר שם הערך ולפני הפירושים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫פירוש ‪] - 1‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬
‫פירוש ‪] - 2‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬
‫פירוש ‪] 3‬תנ[ ‪ -‬תנ"ך‬
‫פירוש ‪] 4‬תמ[ ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬
‫‪ .I‬פוליסמיה ‪ -‬כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד‪ .‬יש קרבה בין המשמעויות השונות‬
‫‪ .II‬שני המילונים מתייחסים באופן שונה לפירוש זה‪.‬‬
‫מילון אבן שושן מציג את הפירוש כערך נפרד )כהומונימיה(‪ ,‬ואילו מילון ספיר מציג את כל‬
‫הפירושים תחת אותו ערך )כפוליסמיה(‪.‬‬
‫חלק ג‬
‫‪ .1‬חלק מן האשכול המסתעף כאשכול מיוחד‪.‬‬
‫‪ .2‬אבן שושן ומילון ספיר מציגים את הפירושים מכל רובדי הלשון העברית כולל צורות שאינן שימושיות‬
‫כיום בשפה‪ .‬ואילו מילון רב מילים ומילון ההווה מתמקדים בעברית בת זמננו ובפירושים השימושיים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫תרגיל ‪ – 15‬עמ' ‪204‬‬
‫חלק א‬
‫‪ .1‬מארמית ומערבית‪.‬‬
‫‪ .2‬מילון אבן שושן מציג את הפעלים על פי השורש שלהם‪ ,‬ולכן את הפירוש לפועל ָדּ ַרס יש לחפש על פי‬
‫הושרש ד‪.‬ר‪.‬ס‪.‬‬
‫‪ .3‬על פי הסימן ~ ָפּ ַעל )בניין קל( המופיע לפני הפועל עצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬פוליסמיה ‪ -‬כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד‪ .‬יש קרבה בין המשמעויות השונות‪.‬‬
‫‪ .5‬מילון אבן שושן מקפיד להביא מובאות מן המקורות‪ .‬פירוש ‪ 2‬הוא מן העברית החדשה )ח(‪ .‬משמעות זו‬
‫לא הייתה ברבדים הקדומים של השפה‪ ,‬ולכן הדוגמה היא מן העברית בת זמננו‪.‬‬
‫חלק ב‬
‫‪ .1‬מילון רב מילים מציג את הפעלים על פי שיטת העבר נסתר ‪ָ -‬דּ ַרס‪.‬‬
‫‪ .I .2‬אבן שושן‪ :‬פירוש ‪ = 1‬רב מילים פירוש ‪.2‬‬
‫אבן שושן‪ :‬פירוש ‪ = 2‬רב מילים פירוש ‪.1‬‬
‫‪ .II‬אבן שושן משמר את העברית מתקופותיה הקדומות‪ ,‬ולכן במילון זה נמצא פירושים מרובדי‬
‫הלשון השונים גם אם מילים אלו אינן שימושיות כיום בשפה‪ .‬מילון רב מילים מתמקד בעברית‬
‫בת זמננו או בפירושים מן המקורות שצורותיהם שימושיים גם כיום‪ ,‬לכן לא נמצא במילון זה את‬
‫כל הפירושים שאותם מציג מילון אבן שושן‪.‬‬
‫‪ .3‬משפחת מילים = מילים הגזורות מאותו שורש של הערך‪ ,‬והן יכולות להיות מחלקי דיבור שונים‪.‬‬
‫חלק ג‬
‫‪ .1‬שני המילונים מציגים את הערך על פי שיטת ההווה‪.‬‬
‫שאלה ‪.2‬‬
‫התבחינים‬
‫רב מילים‬
‫מילון ההווה‬
‫כתיב חסר ניקוד‬
‫ולידה המילה‬
‫המנוקדת‬
‫המילה מנוקדת‬
‫המילה מנוקדת‬
‫על פי שיטת העבר‬
‫על פי צורת‬
‫ההווה‪ :‬דורס‬
‫על פי צורת ההווה‪:‬‬
‫דורס‬
‫מקור המילה‬
‫מארמית ומערבית‬
‫אינו מציין‬
‫אינו מציין‬
‫אינו מציין‬
‫רובד הלשון‬
‫פירושים ‪– 6-3 ,1‬‬
‫תלמוד ומדרשים )ת(‬
‫פירוש ‪ - 2‬עברית חדשה )ח(‬
‫אינו מציין‬
‫אינו מציין‬
‫פירושים ‪- 6-3 ,1‬‬
‫תלמוד ומדרשים )תמ(‬
‫פירוש ‪ - 2‬עברית‬
‫חדשה )]עח[‬
‫הכתיב של‬
‫המילה‬
‫אבן שושן‬
‫השורש בלבד‬
‫דרך הצגת הערך על פי השורש ‪ -‬דרס‬
‫נסתר ‪ָ -‬דּ ַרס‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫ספיר‬
‫‪78‬‬
‫פרטים‬
‫דקדוקיים‬
‫~ ָפּ ַעל = פועל‬
‫* פ' קל = פועל‬
‫* השורש ]ד‪.‬ר‪.‬ס[‬
‫* נטייה חלקית‬
‫של המילה‬
‫* משפחת מילים‬
‫* בצורת ההווה‬
‫* ז = שם עצם‬
‫בזכר‬
‫* השורש >דרס<‬
‫* פ' = פועל‬
‫* נטייה חלקית‬
‫של המילה‬
‫* השורש >דרס<‬
‫מובאות או‬
‫דוגמאות‬
‫בעיקר מן המקורות‬
‫מן העברית בת ימינו‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אפשר ורצוי להציע לתלמידים לענות על השאלה גם באמצעות משפטי השוואה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫מובאות או דוגמאות‪ :‬מילון אבן שושן מביא מובאות בעיקר מן המקורות‪ ,‬ואילו מילון רב מילים מביא‬
‫דוגמאות מן העברית בת זמננו‪ .‬לעומת שני מילונים אלה מילון ספיר ומילון ההווה אינם מביאים כלל‬
‫מובאות או דוגמאות‪.‬‬
‫מקור המילה‪ :‬רק מילון אבן שושן מציין את מקור המילה – מילה המופיעה בשפות שמיות אחרות‪ :‬ארמית‬
‫וערבית‪ ,‬לעומת זאת שאר המילונים אינם מציינים זאת‪.‬‬
‫דרך הצגת הערך‪ :‬מילון אבן שושן מציג את הערך על פי השורש שלו‪ ,‬לעומתו מילון רב מילים מציג את‬
‫הערך על פי שיטת העבר נסתר‪ ,‬ואילו מילון ספיר ומילון ההווה מציגים את הערך על פי שיטת ההווה‪.‬‬
‫לא הובאו כל האפשרויות להשוואה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ – 16‬עמ' ‪206‬‬
‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪ .‬בזק פירושו פיזר‪ ,‬זרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בזק פירושו התנוצץ‪ ,‬הבריק‪.‬‬
‫‪ .I‬היחס הסמנטי בין המשמעויות הוא הומונימיה‪.‬‬
‫‪ (1) .II‬כל אחת מהמשמעויות מופיעה תחת ערך נפרד‪ .‬אין קשר בין המשמעויות‪.‬‬
‫)‪ (2‬ב‪ -‬א‪ .‬בזק יש השוואה למילה שמית אחרת ‪ -‬בארמית‪.‬‬
‫ב‪ -‬ב‪ .‬בזק מצוין כי המילה נגזרה מהמילה ָבּזָק‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪.‬‬
‫בין הסעיפים א‪ .‬ו‪-‬ב‪ .‬של "אף" יש יחס של הומונימיה‪.‬‬
‫* אפשר ללמוד על יחס זה על פי שני סימונים במילון‪:‬‬
‫)‪ (1‬שני הערכים מופיעים כערכים נפרדים המסומנים באותיות שונות‪.‬‬
‫)‪ (2‬ליד כל אחד מן הערכים מצוין מקור המילה‪:‬‬
‫‪ .I‬ליד הערך א‪ .‬אף מצוינת צורת המילה באכדית‪ ,‬בארמית ובערבית‪.‬‬
‫‪ .II‬ליד הערך ב‪ .‬אף מצוינת צורת המילה באוגריתית‪ ,‬בארמית ובערבית‪.‬‬
‫ההשוואה לשפות השמיות האחרות מראה כי המקור של כל אחת מן המילים שונה‪.‬‬
‫* כמו כן אפשר ללמוד על כך על פי חלק הדיבור‪:‬‬
‫מדובר בחלקי דיבור שונים‪ :‬א ‪ -‬שם עצם‪ ,‬ב ‪ -‬מילת חיבור‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בתוך הערך א‪ .‬אף היחס הוא פוליסמי‪ .‬יש קשר בין המשמעויות‪ .‬כולן קשורות )בדרך ישירה או‬
‫בהשאלה( לאיבר בפנים‪.‬‬
‫‪ .3‬א‪.‬‬
‫‪ .I‬א‪ .‬גינון ‪ -‬פירושו נימוס‪ ,‬אופן התנהגות‪ .‬ב‪ .‬גינון ‪ -‬פירושו התקנת גן‪ ,‬נטיעת גנים וגינות‪.‬‬
‫‪ .II‬א‪ .‬גינון הוא מלשון התלמוד והמדרשים )ת(‪ ,‬ב‪ .‬גינון ‪ -‬העברית בת זמננו )ח(‬
‫‪ .III‬א‪ .‬גינון ‪ -‬ייתכן שזו מילה שאולה מיוונית ‪ ,gennaios‬שפירושה ביוונית אציל‪.‬‬
‫ב‪ .‬גינון ‪ -‬מקורה מהשורש ג‪-‬נ‪-‬ן בעברית ומהמילה "גן"‪.‬‬
‫‪ (1) .IV‬ערך המשנה מציג פן נוסף של המשמעות )אופן התנהגות(‪.‬‬
‫)‪ (2‬ערך המשנה הוא בעברית בת זמננו )ח(‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .I‬היחס הסמנטי בין המשמעויות הוא הומונימיה‪.‬‬
‫‪ (1) .II‬כל אחת מהמשמעויות מופיעה תחת ערך נפרד‪ .‬אין קשר בין המשמעויות‪.‬‬
‫)‪ (2‬ב‪-‬א‪ .‬גינון מצוינת ההשערה כי ייתכן שמקור המילה ביוונית‪.‬‬
‫ב‪-‬ב‪ .‬גינון מצוין כי מקור המילה הוא בשורש עברי‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪.‬‬
‫‪ .I‬א‪ִ .‬מסך ‪ .1 -‬מזג‪ ,‬ערבב משקה במשקה לשתייה‪ .2 ,‬יצק‪ ,‬החדיר‪ ,‬הכניס‪.‬‬
‫ב‪ִ .‬מסך ‪ .1‬וילן‪ ,‬פרש מסך‪ .2 ,‬הסווה‪.‬‬
‫ג‪ִ .‬מסך ‪ -‬שם מסכה‪.‬‬
‫‪ .II‬א‪ .‬משמעות קרובה למזג‪ ,‬נסך‪ .‬המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות‪ :‬אוגריתית וערבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נגזר מהמילה העברית מסך‪.‬‬
‫ג‪ .‬נגזר מהמילה העברית מסכה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .I‬יחס של הומונימיה‪ .‬כל אחת מן המילים היא ממקור אחר‪.‬‬
‫‪ .II‬בכל אחד מן הערכים א‪ .‬מסך ו‪-‬ב‪ .‬מסך ‪ -‬בתוך הערך היחס הוא פוליסמי‪.‬‬
‫המשמעויות מופיעות במספור פנימי תחת אותו ערך‪.‬‬
‫‪ .III‬מטפורה ‪] -‬בהשאלה[‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫תרגיל ‪ – 17‬עמ' ‪208‬‬
‫שאלה ‪ - 5‬פרשנות והיסק‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫פירוש ‪ – 4‬בא לביקור‬
‫מקור המילה )אטימולוגיה( – זהו שורש משותף לשפות שמיות שונות‪ ,‬לדוגמה ארמית וערבית‪.‬‬
‫שורש המילה – בקר‬
‫הבניין – פיעל‬
‫נטיות הפועל – לבקר‪ ,‬מבקר‪ ,‬יבקר‬
‫לשון המקרא – פירושים ‪ .4 ,2 ,1‬העברית החדשה והספרותית – פירושים ‪.5 ,3‬‬
‫רב מילים ‪ -‬תחת הערך "ביקר"‪ .‬רב מילים מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת העבר נסתר‪.‬‬
‫הווה ‪ -‬תחת הערך "מבקר"‪ .‬מילון ההווה מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת ההווה )יחיד(‪.‬‬
‫ספיר ‪ -‬תחת הערך "מבקר"‪ .‬מילון ספיר מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת ההווה )יחיד(‪.‬‬
‫פירוש ‪ – 2‬הבחין בטיב‪ ,‬הבדיל בין דברים‪.‬‬
‫סביר להניח שפירוש זה לא יופיע במילון רב מילים‪.‬‬
‫פירוש זה שהיה מקובל בלשון המקרא‪ ,‬אינו רווח כיום בשפה‪ .‬מילון רב מילים המתמקד בעברית בת‬
‫זמננו‪ ,‬נותן ייצוג למילים מן המקורות רק אם צורותיהן שימושיות כיום בשפה‪.‬‬
‫‪ .6‬משפט )‪ – (1‬פירוש ‪ ,4‬משפט )‪ – (2‬פירוש ‪ ,5‬משפט )‪ – (3‬פירוש ‪ ,1‬משפט )‪ – (4‬פירוש ‪.3‬‬
‫תרגיל מסכם עמ' ‪ - 209‬היומנים האבודים‬
‫חלק א‬
‫יש להדגיש בפני התלמידים )לאחר העבודה על השאלות(‪ ,‬כי שאלה ‪.1‬‬
‫מתייחסת לערך זה בלבד‪ ,‬ואין הדבר תופס תמיד במילון ספיר‪.‬‬
‫‪ .1‬סדר ההגדרות בערך "גבול" הוא מהשימוש הקדום יותר לשימוש העכשווי או המאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ .3 .2‬השטח או התחום שבתוך הגבולות‬
‫‪ .3‬על דרך הנרדפות‪:‬‬
‫‪ .2‬סוף‪ ,‬קצה‪ ,‬נקודה‬
‫‪ .5‬קץ‪ ,‬סוף‬
‫קלסית‪:‬‬
‫הגדרה ַ‬
‫‪ .1‬קו )הכללה( המבדיל בין דבר לדבר )הבחנה(‬
‫‪ .2‬סוף‪ ,‬קצה‪ ,‬נקודה או קו )הכללה( שאין להגיע אל מעבר להם )הבחנה(‬
‫‪ .3‬השטח או התחום )הכללה( שבתוך הגבולות )הבחנה(‬
‫‪ .4‬זמן )הכללה( המשמש מעבר בין שתי תקופות )הבחנה(‬
‫‪ .8‬מספר או גודל מתמטיים‪) ...‬הכללה( שאליהם שואפת הפונקציה‪) ...‬הבחנה(‬
‫‪ .9‬מכשול או מעצור )הכללה( המונע מעבר מאזור לאזור במרחב החיים )הבחנה(‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫חלק ב – עמ' ‪210‬‬
‫שאלה ‪ 3‬ב ‪ -‬פרשנות והיסק‬
‫‪ .1‬משפט )‪ (1‬פירוש ‪ - 2‬בית גנזים‪ ,‬מחסן‪ ,‬מקום ששמורים בו דברים שונים‬
‫משפט )‪ (2‬פירוש ‪ - 1‬מטמון‪ ,‬אוסף של חפצים יקרי ערך‬
‫‪ .2‬א‪ .‬למשפט )‪ (1‬אין פירוש מתאים במילון רב מילים‪.‬‬
‫למשפט )‪ (2‬מתאים פירוש ‪ – 2‬אוסף של דברים בעלי ערך ממשי או רגשי רב‪.‬‬
‫מילון זה מתמקד בעברית בת זמננו‪ ,‬ולכן לא נמצא בו פירושים שאינם שימושיים כיום בשפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההגדרה במילון רב מילים מדויקת יותר‪ .‬הגדרה זו כוללת גם את הערך הרגשי‪ ,‬ואינה עוסקת רק‬
‫בצד הממשי ‪ -‬בחפצים ‪ -‬כמו באבן שושן‪.‬‬
‫מילון רב מילים מתמקד בעברית העכשווית‪ ,‬העברית בת ימינו‪ ,‬ולכן בהגדרה שלו מופיע החידוש‬
‫הרגשי‪ .‬אבן שושן הוא מילון המשמר ומתעד את העברית מתקופותיה הקדומות‪ ,‬ולכן נמצא בו‬
‫פחות חידושים לשוניים‪.‬‬
‫‪ .3‬א‪ .‬באבן שושן המובאות הן בעיקר מן המקורות‪.‬‬
‫ברב מילים הדוגמאות הן בעיקר מן העברית בת ימינו‪.‬‬
‫ב‪ .‬גם במובאות ובדוגמאות באה לידי ביטוי הגישה המילונית של כל אחד מן המילונים‪ .‬מילון אבן‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫שושן משלב בעיקר מובאות מן המקורות‪ ,‬ואילו רב מילים משלב דוגמאות מן העברית החדשה‪.‬‬
‫שני הפירושים מקורם מתקופת המקרא‪.‬‬
‫מילון אבן שושן מציין את הרובד הלשוני של המילה בניגוד לרב מילים שאינו מציין בדרך כלל את‬
‫רובדי הלשון‪.‬‬
‫)באבן שושן כשאין סימן לרובד לשוני ליד המילה‪ ,‬מקורה מלשון המקרא(‬
‫פירוש ‪ – 1‬נרדפות ‪ +‬הסבר‬
‫קלסית‬
‫פירוש ‪ – 2‬נרדפות ‪ +‬הגדרה ַ‬
‫בשני המילונים כל המשמעויות של המילה "אוצר" מופיעות תחת ערך אחד‪.‬‬
‫)כל אחת מן המשמעות ממוספרת(‬
‫‪ .I‬פירוש ‪ 6‬הוא פירוש מטפורי למילה "אוצר"‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫‪.8‬‬
‫לפני הפירוש מצוין ]בהשאלה[‪.‬‬
‫התבחינים‬
‫אבן שושן‬
‫רב מילים‬
‫הצגת הערך‬
‫בכתיב מנוקד בלבד‬
‫בכתיב חסר ניקוד ובכתיב מנוקד‬
‫השורש‬
‫ליד הערך בסוגריים מפנה לשורש‬
‫אצר ]ראו אצר[‬
‫לאחר הפירושים מציין במפורש את‬
‫השורש ]‪ ...‬א‪.‬צ‪.‬ר[‬
‫נטיית המילה‬
‫מוצגות צורת הנסמך יחיד וצורות‬
‫הנפרד והנסמך ברבים‬
‫מוצגות אותן צורות כמו אבן שושן‪ ,‬אך‬
‫בסדר אחר‪ :‬צורת הרבים‪ ,‬נסמך יחיד‬
‫ונסמך רבים‬
‫משפחת מילים‬
‫אין משפחת מילים‬
‫קיימת משפחת מילים‪:‬‬
‫אוצר‪ ,‬אצוּר‪ ,‬ועוד‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫אפשר ורצוי להציע לתלמידים לענות על השאלה גם באמצעות משפטי השוואה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫הצגת הערך‪ :‬מילון אבן שושן מציג את הערך בכתיב מנוקד בלבד‪ ,‬ואילו מילון רב מילים מציג אותו הן‬
‫בכתיב חסר ניקוד והן בכתיב מנוקד‪.‬‬
‫משפחת מילים‪ :‬רק מילון רב מילים מציג את משפחת המילים הגזורה מהמילה "אוצר"‪ ,‬לעומת זאת מילון‬
‫אבן שושן אינו מציג מידע דומה‪.‬‬
‫לא הובאו כל האפשרויות להשוואה‪.‬‬
‫‪ .9‬אבן שושן מציג קיצור זה כפירוש אחד מתוך כלל הפירושים‪ .‬פירוש מספר ‪.4‬‬
‫רב מילים מציג קיצור זה כערך משנה‪ .‬הערך מופיע לאחר הפירושים ולפניו סימן משולש המעיד על‬
‫'ערך משנה'‪.‬‬
‫חלק ג ‪ -‬עמ' ‪211‬‬
‫‪ .1‬תחת הערך "עורך"‪ .‬במילון ההווה הערכים הפועליים מוצגים בצורת הווה יחיד‪.‬‬
‫‪ .2‬קראו ‪ -‬תחת הערך הפועלי " ָקרא"‪ .‬במילון רב מילים הערכים הפועליים מוצגים בצורת עבר נסתר‪.‬‬
‫ביקורו ‪ -‬תחת הערך "ביקור"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש‬
‫להשמיט את כינוי השייכות שלו‪.‬‬
‫‪ .3‬לשגריר ‪ -‬תחת הערך "שגריר"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש‬
‫להשמיט את מילת היחס "ל"‪.‬‬
‫הספרים ‪ /‬העתיקים ‪ -‬תחת הערכים "ספר" ו"עתיק"‪ .‬בכל המילונים שם העצם ושם התואר מוצגים‬
‫בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש להשמיט את "ה" הידיעה ולהעביר את המילים מצורת הרבים ליחיד‪.‬‬
‫‪ .4‬עטופים ‪ -‬תחת השורש "עטף"‪ .‬במילון אבן שושן הערכים הפועליים מוצגים על פי השורש שלהם‪.‬‬
‫בכריכות ‪ -‬תחת הערך "כריכה"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד )שם העצם הוא‬
‫בנקבה(‪ ,‬לכן יש להשמיט את מילת היחס "ב" ולהעביר את המילה מצורת הרבות ליחיד נקבה‪.‬‬
‫‪ .5‬תחת הערך "מקבל"‪ .‬במילון ספיר הערכים הפועליים מוצגים בצורת הווה יחיד‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬
‫‪83‬‬