הדס לינדנר

Transcription

הדס לינדנר
‫הקשר בין הפרש הגילאים בין‬
‫אחים במשפחה לבין רמת‬
‫התקשורות והקרבה בינהם‬
‫פריוקט גמר במדעי החברה‬
‫היחדה החמישית‬
‫תחום הדעת‪:‬פסיכולוגיה‬
‫מגישה ‪:‬הדס לינדנר‬
‫ת‪.‬ז‪070330702:‬‬
‫ישוב‪:‬מושב סלעית‬
‫המנחה‪:‬אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪0702‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמודים‬
‫מבוא ……………………………‪............………………...............‬‬
‫‪5-6‬‬
‫החלק התיאורטי – סקירת ספרות‪:‬‬
‫פרק ‪ - 0‬הפרש גילאים בין אחים‪.‬‬
‫‪- 0.0‬חשיבות של סדר הלידה במשפחה‪.............……........................‬‬
‫‪0-8‬‬
‫‪-0.0‬הפרש אידאלי בין אחים………………………………………‬
‫‪9-07‬‬
‫‪-0.3‬השפעת הפרשים על מתבגרים‪....................................................‬‬
‫‪00‬‬
‫פרק ‪ – 0‬רמת התקשורות והקרבה בין אחים‬
‫‪- 0.0‬תקשורת……………………………………………………‬
‫‪00‬‬
‫‪-0.0‬רמת תקשורת באחים………………………………‪................‬‬
‫‪00-03‬‬
‫‪-0.3‬קנאה בין אחים‪........................................................................‬‬
‫‪02‬‬
‫‪-0.2‬השפעת הורים על קנאה בין אחים‪..............................................‬‬
‫‪01‬‬
‫‪-0.1‬השפעת הפרש הגילאים על קנאה בין אחים‪.................................‬‬
‫‪01‬‬
‫‪-0.2‬קרבה בין אחים ‪.......................................................................‬‬
‫‪02-00‬‬
‫פרק ג ‪ -‬הקשר בין הפרש הגילאים בין אחים במשפחה לרמת התקשורות והקרבה‬
‫בינהם‪................................................................................................‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי …………………………‪..............................‬‬
‫‪08‬‬
‫‪09-07‬‬
‫החלק המחקרי – מחקר שדה‪:‬‬
‫מבוא למחקר שדה………………………………‪.‬‬
‫‪00-02‬‬
‫הצגה וניתוח ממצאים…‪………………………….‬‬
‫‪01-08‬‬
‫דיון ומסקנות ……………………………………‬
‫‪09-30‬‬
‫רפלקציה …………………………………………‪..‬‬
‫‪30-33‬‬
‫רשימת מקורות‪....................................................‬‬
‫‪32-31‬‬
‫‪2‬‬
‫הקדמה אישית‬
‫" כי אנחנו אחים בדם‬
‫למענך עד סוף העולם כי אנחנו אחים בדם‬
‫אוהבת אותך בנאדם"‬
‫‪(.‬מתוך "אחים בדם" של אסאלה)‬
‫אני רוצה להקדיש את עבודתי למשפחתי‪ .‬הקשר בין האחים במשפחה הוא זה שגרם לי לחשוב על‬
‫הרעיון של נושא העבודה שבחרתי לעשות‪.‬‬
‫במשפחתי הקשר שקים מאד מיוחד ובנוסף לכך הפרשים בין אחיי הוא מאד שונה ומשפיע על היחסים‬
‫בינינו‪.‬‬
‫ביני ובין אחי הגדול ישנם שמונה שנים הבדל‪.‬‬
‫ביני ובין אחותי הגדולה ישנם שבע שנים הבדל‪.‬‬
‫ביני ובין אחי התאום ישנם עשרים דקות הבדל ואני הגדולה מביננו‪.‬‬
‫קשר בין אחים הוא הקשר הראשוני שאליו האדם מגיע ‪ .‬כיוון שהקשר בין אחים הוא קשר דם‪.‬‬
‫לפי דעתי בגלל שלאחים יש קשר דם הקשר ברוב הפעמים טוב יותר וברוב הפעמים האחים יעשו הכל‬
‫למען השני ולמען האושר של השני ולכן בחרתי בשיר הזה שלדעתי לפחות מסמל את משפחתי שתלך‬
‫אחד בשביל השני עד "סוף העולם‪".‬‬
‫קריאה מהנה‬
‫‪3‬‬
‫החלק התאורטי‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לחלק התאורטי‬
‫במסגרת לימודיי במגמת פסיכולוגיה‪-‬סוציולוגיה בחרתי לעסוק בעבודתי בהשפעת הפרש הגילאים בין‬
‫אחים על רמת התקשורות והקירבה בינהם‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית שהובילה אותי לכתיבת העבודה בנושא זה היא העובדה שבמשפחתי יש ביני ובין‬
‫אחיי הפרש של כ‪ 0-8‬שנים ובנוסף אני תאומה כלומר יש הפרש קטן ביני לבין אחי התאום (הפרש של‬
‫כעשרים דקות)‪.‬‬
‫ולכן עניין אותי לחקור האם הפרש הגילאים ביננו משפיע על הקרבה והתקשורות ביני ובין אחי‪.‬‬
‫סיבה נוספת היא שבמשפחות רבות שבהם אני שומרת על הילדים יש מגוון של הפרש גילאים בין‬
‫האחים ומעניין אותי לדעת אם במשפחות שונות שבהם ההפרש הגילאים שונה יש השפעה שונה על‬
‫רמת התקשורות והקרבה בינהם מתוקף הפרשי הגילאים בינהם‪.‬‬
‫עבדותי עוסקת בכך שיש הפרשים גילאים שונים בין אחים‪ ,‬אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה‬
‫משותפת‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬וגם מחצית הגנים‪ .‬ההיגיון אומר שניתן היה לצפות שהם יהיו דומים זה לזה‬
‫בתחומים רבים‪ .‬אבל פעמים רבות אחים שונים זה מזה בצורה די קיצונית‪ ,‬ונדרש לכך הסבר הסברים‬
‫שונים הוצגו במשך השנים‪ .‬למשל‪ ,‬למרות החיים בסביבה משותפת‪ ,‬אין ספק שכל אחד מהאחים‬
‫חווה ומתנסה בדברים שונים‪ .‬זה במיוחד יהיה נכון אם פער הגילאים בין האחים גדול‪ .‬יש האומרים‬
‫כי גם קיים הפרש גילאים אידיאלי שבמחקרים רבים הוא מופיע כהפרש גילאים של שלוש שנים בין‬
‫אח לאח‪ .‬בעבודה אני בודקת כיצד הפרשים משפיעים על הקירבה בין האחים שבה יש‬
‫מרקם יחסים בין אחים שהוא עדין ומורכב ומעורבים בו תחושות לא נעימות כמו קנאה ותחרותיות‪.‬‬
‫אבל היתרונות מאפילים על החסרונות‪ ,‬מכיוון שמדובר ביחסים הארוכים ביותר שיחווה הילד במהלך‬
‫חייו‪.‬‬
‫העבודה בנויה משני חלקים החלק הראשון הוא החלק התאורטי אשר מציג בפירוט את הגורמים‬
‫השונים שחקרתי‪,‬תוך התיחסות להיבטים שונים בנוגע לנושא הנידון ומתוך מאמרים וספרים‬
‫שקראתי העוסקים בנושא עבודתי‪ .‬בחלק זה יש ‪ 3‬פרקים וכל פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה‪:‬‬
‫הפרק הראשון דן בההפרש הגילאים והאם יש הפרש אידאלי ואיך הפרש משפיע על מתבגרים‬
‫הפרק השני עוסק ברמת התקשורת והקרבה בין אחים ובפרק סקרתי את הקרבה בין אחים ‪,‬את‬
‫הקנאה בינהם ורמת התקשורות בין האחים‪.‬‬
‫בפרק השלשי אציג מחקר מאת קיסי באקלס שעוסק בהפרש גילאים אידאלי ובהפרש הגילאים‬
‫המייטבי בין אח לאח וכיצד הוא משפיע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫החלק השני של העבודה הוא החלק המעשי ובחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק התאורטי‬
‫בשטח עצמו‪ .‬בעזרת שאלון שהגשתי למספר מתבגרים (‪ )01-08‬שהציג שאלות בנושא הפרשים בין‬
‫אחים‪ ,‬קירבה‪ ,‬רמת תיקשורות וקינאה בין האחים‪.‬‬
‫כולי תקווה שקוראי עבודה זו ימצאו אותה מעניינת ‪,‬ומסקרנת ויוכלו למצוא וללמוד דברים חדשים‬
‫שלא ידעו על הפרש גילאים בין אחים והקשר ביניהם לקרבתם ‪ ,‬ושהעבודה תמחיש את מה שרציתי‬
‫להבין במהלך העבודה ושהיא תעזור לי להבין איך הפרש הגילאים משפיע על הקרבה ביני ובין אחיי‪.‬‬
‫ושאנשים בעתיד ידעו מהו הפרש האידאלי שבו כדאי להוליד ילדים ואיך ההפרש ישפיע על האחים‪.‬‬
‫קריאה מהנה ‪,‬‬
‫‪‬הדס לינדנר‬
‫‪6‬‬
‫פרק ראשון –משתנה בלתי תלוי‬
‫‪ 1.1‬חשיבות של סדר הלידה במשפחה‬
‫בפרק זה נעסוק בחשיבות של סדר הלידה במשפחה‪ .‬במשפחה האחים נולדים בסדר שונה כלומר יש‬
‫אח בכור ‪,‬אח צעיר‪,‬אח "סנוודיץ" לסדר הלידה יש השפעה על האחים והיא גורמת לדפוסי התנהגות‬
‫ורגשות שמתאמים לכל מקום בסדר הלידה ‪.‬חשיבות פרק זה לעבודתנו היא שלסדר הלידה יש‬
‫חשיבות בנוגע לקירבה ולתיקשורת בין אחים והסדר הלידה עוזר להבין איך ההפרש משפיע ‪.‬‬
‫אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה משותפת‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬וגם מחצית הגנים‪ .‬ההיגיון אומר שניתן‬
‫היה לצפות שהם יהיו דומים זה לזה בתחומים רבים‪ .‬אבל פעמים רבות אחים שונים זה מזה בצורה‬
‫די קיצונית‪ ,‬ונדרש לכך הסבר‪ ,‬הסברים שונים הוצגו במשך השנים‪ .‬למשל‪ ,‬למרות החיים בסביבה‬
‫משותפת‪ ,‬אין ספק שכל אחד מהאחים חווה ומתנסה בדברים שונים‪ .‬זה במיוחד יהיה נכון אם פער‬
‫הגילאים בין האחים גדול‪ .‬קבוצת הגיל מה שמכונה ‪ Cohort group‬שמשותפת לנו ולבני גילנו‬
‫במקום מסוים ובזמן מסוים‪ ,‬היא בעלת מאפיינים מסוימים ששונה מקבוצות גיל אחרות‪ .‬גם‬
‫הדינמיקות הפנימיות של החברים בכל קבוצת גיל שונות לגמרי‪ .‬ועדיין‪ ,‬למרות כל ההסברים הללו‪,‬‬
‫חוקרים מוצאים פעמים רבות מאפיינים כלליים שנובעים מהמיקום של כל אחד מאיתנו ביחס לאחינו‬
‫ואחיותינו‪( ,‬גריגרוז גיל ‪)0770‬‬
‫למשל ‪:‬‬
‫אלפרד אדלר‪ ,‬פסיכואנליטיקאי אשר ייסד את זרם הפסיכולוגיה האינדיווידואליסטית‪ ,‬הדגיש את‬
‫יחסיו של הילד עם אחיו ואת מיקומו בסדר הלידות כגורם משפיע המעצב את האישיות ואת סגנון‬
‫החיים המאפיין את האדם (מכלול האמונות שיש לאדם לגבי עצמו‪ ,‬לגבי אחרים ולגבי החיים)‪.‬‬
‫חשוב להדגיש‪ ,‬כי על פי אדלר סדר הלידה אינו קובע את סגנון החיים‪ ,‬אלא את האופן שבו האדם‬
‫תופס מצבים ונותן להם משמעות‪(.‬בטיפולנט ‪)0700‬‬
‫הילד הבכור‪ :‬אדלר כינה אותו "המלך המודח"‪ .‬אלו ילדים אשר נהנו מתשומת ליבם המלאה של‬
‫הוריהם עד שהגיע הילד השני‪ .‬מרגע הלידה השניה‪ ,‬הם מרגישים שנדחקו הצידה ושנגזלה מהם‬
‫אהבתה של האם ומפתחים קנאה באחיהם הקטן‪ .‬הכאב והאכזבה הנובעים מאובדן תשומת הלב‬
‫מובילים לעצמאות ולבידוד‪ ,‬וילדים אלו לומדים לשרוד לבד‪ ,‬ללא תלות בחיבה ובתשומת לב‬
‫מאחרים‪ .‬ילדים אלו יהיו בעלי כמיהה חזקה לעבר ופסימיות מהעתיד‪ ,‬בגלל הזיכרון של ה"כתר"‬
‫שנגזל מהם כאשר היו בתקופה קריטית בחייהם‪(.‬ביטפולנט ‪)0700‬‬
‫‪7‬‬
‫מחקרים מראים שהאחים הבכורים ייטו להיות ממושמעים יותר‪ ,‬אחראיים יותר גם כי מאח בכור‬
‫מצופה להיות יותר אחראי וייטו לקריירות שמרניות יותר וכאלו שיציבות יותר מבחינה כלכלית ‪.‬‬
‫אחים בכורים ייטו להיות בעלי השכלה גבוהה יותר וירוויחו יותר כסף בממוצע בהשוואה לאחים‬
‫צעירים יותר(גירוגרוז גיל ‪)0770‬‬
‫הילד השני ‪:‬ילדים אלו מגיעים לעולם שבו מלכתחילה תשומת ליבם של הוריהם מחולקת ולא נתונה‬
‫להם באופן בלעדי‪ ,‬ולכן ההתמודדות שלהם עם תחרות בחיים נוטה להיות אדפטיבית ובריאה יותר‪.‬‬
‫הילדים הללו מסתכלים על היכולות המפותחות של אחיהם ומנסים להשתוות אליהם‪ ,‬ולכן מפתחים‬
‫דחף תחרותי חזק ושאיפה גבוהה להישגיות‪ .‬במקרים שבהם התחרות בין שני האחים היא קשה‬
‫והפרש הגילאים קטן‪ ,‬קורה לא אחת שאחד האחים מצליח בדיוק במקום בו השני נכשל‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם האח הבכור נאה במיוחד‪ ,‬השני ינסה להרשים בחוכמתו ובאומץ לבו וכיוב'(ביטפולנט‬
‫‪ .)0770‬ההשפעות עליהם מורכבות יותר וקשה למצוא דפוסי התנהגות קבועים אצלם‪ .‬הם יכולים‬
‫להיות תלמידים של האחים הבכורים אבל גם עוזרים לאחים הצעירים יותר‪ .‬צריך בייביסטר בשביל‬
‫להשגיח עליהם‪ ,‬אבל הם גם בייביסיטרים לאחים הקטנים שלהם‪ .‬לרוב מצופה מהם לקבל את תפקיד‬
‫הבכור כשהילד הבכור עוזב את הבית או נעלם מהתמונה מסיבה כלשהיא‪ .‬במחקר האינטליגנציה‬
‫מצאו שכאשר הילד הבכור מת‪ ,‬האינטליגנציה של הילד השני עלתה‪.‬ילדים אמצעיים גם ללעולם לא‬
‫יהיו לבד‪ .‬בעוד הילד הבכור חי תקופה מסוימת לבדו‪ ,‬והילד הצעיר ביותר יהיה לבדו כשהאחים‬
‫האחרים יעזבו את הבית‪ ,‬תמיד יחיה הילד האמצעי עם אחים נוספים‪ .‬לעולם לא יופנו כל המשאבים‬
‫של ההורים אליו בלבד והדבר יכול להוות חיסרון מסוים‪ .‬מחקרים מראים שיש כנראה השפעה רגשית‬
‫מסוימת על ילדים כאלו‪ .‬מחקרים מצאו שילדים כאלו יפתחו דימוי עצמי נמוך בהשוואה לאחים‬
‫בכורים ואחים צעירים מהם‪(.‬גריגרוז גיל ‪)0770‬‬
‫הילד הצעיר (בן הזקונים ‪):‬אלה ה"תינוקות" של המשפחה‪ .‬על אף שיש רבים אשר עליונים מהם‪ ,‬הם‬
‫נמצאים במעמד מיוחד ומוגן לעומת האחרים‪ .‬הם מפתחים תכונות מיוחדות כדי לגרום לאנשים‬
‫אחרים לסייע להם לבנות את חייהם‪ ,‬כמו חוסר אונים‪ ,‬חן וקונדסות‪ .‬המוטיבציה הגבוהה שלהם‬
‫להתעלות מעל אחיהם הגדולים הופכת אותם לשאפתנים ובעלי הישגים מרשימים‪ ,‬אם כי חוסר‬
‫הצלחה חוזר ונשנה עלול לדחוף אותם לייאוש‪(.‬גירגרוז גיל ‪ )0770‬בני זקונים ייטו למשל‪ ,‬להיות בעלי‬
‫קריירות יצירתיות יותר‪ .‬זה כולל נטייה גדולה יותר שלהם להיות אמנים‪ ,‬אבל יש גם ייצוג יתר שלהם‬
‫בקרב מדענים פורצי דרך ‪ .‬לילדים הצעירים יש צורך להיות מרדנים והם רוצים שינויים‪ .‬במחקר‬
‫יכולים להתמודד עם הקושי של היותם אחים צעירים היא על ידי פיתוח חוש הומור‪ .‬ישנן עדויות‬
‫מסוימות לכך שמי שנולד אחרון נוטה להיות בעל חוש הומור מוצלח יותר מאחים בכורים‪(.‬בטיפולנט‬
‫‪)0700‬‬
‫לסיכום אפשר לראות שסדר לידה משפיעה רבות על דפוסי התנהגות של האחים והיחסים אם‬
‫ההורים‬
‫‪8‬‬
‫‪0.0‬הפרש אידאלי בין אחים‬
‫פרק זה יעסוק בהפרש האידאלי בין אחים‪ .‬בכל משפחה יש הפרש גילאים שונים מה שמשפיע‬
‫בתחומים שונים על האחים‪.‬‬
‫ישנו הפרש גדול בין אחים והפרש קטן בין אחים ובפרק זה נעסוק מה ההפרש הטוב ביותר בין האחים‬
‫שיביא הכי הרבה תועלת לאחים ולמשפחתם‪.‬‬
‫חישבות פרק זה לעבודה היא שנוכל לראות את הבדלים שנובעים בין הפרש ולמה וכמה ההפרש‬
‫האידאלי הוא טוב‪.‬‬
‫אחרי הילד הראשון ישנה שאלה מתי ללדת את הילד השני?‬
‫מצד אחד‪ ,‬הלחץ החברתי עצום‪ ,‬אנחנו לא נעשים צעירים יותר וגם המחשבה על שני קטנטנים‬
‫משחקים בכיף על השטיח בסלון נעימה בהחלט‪ .‬מצד שני‪ ,‬הנטל הכלכלי הכרוך בצאצא נוסף והחשש‬
‫לרווחתו של ילדנו שייאלץ פתאום לחלוק את הוריו עם אח קטן ‪ -‬גורמים לרבים מאיתנו לדחות את‬
‫הפרויקט בכמה שנים‪(.‬מירי גריי מאקו ‪)0779‬‬
‫יש האומרים שהורים שהתחילו מאוחר‪ ,‬ויש כאמור יותר ויותר כאלה‪ ,‬בוחרים במודע הפרשי גיל‬
‫קטנים מאוד בין ילדיהם‪ ,‬מתוך רצון "לגמור עם זה מהר"‪" ,‬להיפטר בתוך שנים אחדות מעול‬
‫החיתולים‪ ,‬המוצצים הבקבוקים והקימות בלילה"‪ ,‬אף פעם זה לא הזמן המתאים להביא ילד לעולם‪,‬‬
‫אולי רק כשמדובר בילד הראשון‪ ,‬שלידתו היא בבחינת הגשמת חלום של בני הזוג‪ ,‬בהמשך אנשים‬
‫מאוד עסוקים‪ ,‬שכן הכל קורה להם בעשור השלישי לחייהם‪ ,‬הם טובעים בדרישות הקריירה וההורות‬
‫ וכידוע לידת תינוק עוצרת הכל ומשנה את מהלך החיים ‪(".‬רודי קדוש מעריב ‪)0778‬‬‫יש מחקרים המצביעים על שלוש שנים כפער אידאלי בין הילד הראשון לשני (ליאת קרן )‪ ,‬זהו זמן‬
‫מספיק לילד לחוות את התינוקות שלו‪ ,‬הפער הזה יצמצם את התחרותיות והחיכוך בין האחים‪ .‬זו‬
‫אינה המלצה גורפת‪ ,‬כאמור מדובר בנסיבות אינדיבידאוליות של בני הזוג‪ ,‬במורכבות המשפחתית‬
‫ובהיכרות של ההורים עם יכולותיהם שלהם ושל הילד‪ .‬כי אין מי שמבין את הסיטואציה המשפחתית‬
‫שלהם‪ ,‬טוב מהם יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לציין‪ ,‬כי פערים גדולים מדי ‪ -‬יותר משלוש שנים ‪ -‬בין אחים לא‬
‫יאפשרו להם להיות חברים של ממש בילדותם‪ .‬ילד בן חמש לא ישחק עם תינוק בן שנה‪ ,‬לכל היותר‬
‫הוא יוכל לשעשע אותו‪ .‬הפרש גילים של עשר שנים ויותר‪ ,‬ייחשב כאילו גדל כאן ילד יחיד‪ .‬ואילו לילד‬
‫השני יראה באחיו הגדול מעין הורה צעיר ‪(.‬רודי קדוש מעריב ‪)0778‬‬
‫כמו בכל דבר‪ ,‬כך גם לפער גילאים שונה בין הילדים‪ ,‬בין שנעשה מתוך בחירה ותכנון מראש ובין‬
‫שלא‪ ,‬יש יתרונות וחסרונות‪.‬‬
‫שום מחקר לא יוכל באמת לענות על שאלת הפער‪ ,‬כיוון שבסופו של דבר‪ .‬שיקולים כלכליים‪,‬‬
‫בריאותיים ומשפחתיים יכולים להשפיע מאוד על החלטות הנוגעות להרחבת המשפחה‪ ,‬ואין חוק אחד‬
‫לכל‪ .‬כל משפחה מה שמרגיש נכון וטוב עבורה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בין שהרווח נוצר מבחירה ובין שמתוך אילוץ‪ ,‬חשוב להיות מודעים להשלכות על הילדים‪ ,‬כדי שתוכלו‬
‫להיערך ולתת להן מענה‪(:‬ליאת קרן ‪)00.3.00‬‬
‫‪.‬‬
‫כשיש הפרש גילים קטן בין אחים‪ ,‬קיים סיכוי סביר שהם יגדלו כחברים‪ ,‬שיידעו להעסיק זה את זה‪.‬‬
‫הילד הגדול‪ ,‬מבין השניים‪ ,‬עשוי להרוויח עצמאות ובגרות‪ ,‬ולנוכח הנטיה לפנק ולרפד את חייהם של‬
‫ילדים בדורנו‪ ,‬אולי ייחסך ממנו השלב הזה והוא יצמח להיות אדם עצמאי ‪.‬גם ההורים יכולים להפיק‬
‫מהסיטואציה הזאת את המיטב‪ :‬אפשר לרחוץ ולהאכיל את הילדים יחד‪ ,‬החל מהשנה השניה‪( .‬רודי‬
‫קדוש מעריב ‪)0778‬‬
‫הספרות המקצועית ממליצה בדרך כלל על הפרש של שלוש שנים – זהו פרק זמן שבו מצד אחד הילד‬
‫הבכור יכול לקבל את תשומת הלב המספקת והאם יכולה להתאושש פיזית מהלידה‪ ,‬ומצד שני ‪-‬‬
‫הילדים לא מרגישים רחוקים מדי זה מזה ויכולה להיווצר ביניהם אינטראקציה טובה ‪(.‬מירי גריי‬
‫מאקו ‪)0779‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 0.3‬השפעת הפרשים על מתבגרים‬
‫גיל התבגרות הוא תקופה בה נמצא האדם בתהליך מעבר מילדות לבגרות תחילת גיל התבגרות מתחיל‬
‫בגיל ‪ 07-00‬ומסתיים בגיל ‪ .08‬גיל ההתבגרות מסמן להורים מצבים חדשים שבהם הם לא נתקלו לפני‬
‫כן‪ .‬מדובר בתקופת מעבר מילדות לבגרות שבה מתעצבת תפיסת הזהות‪ .‬זו כוללת ההתמודדות עם‬
‫שינויים גופניים ורגשיים רבים שיוצרים קונפליקטים הקשורים לדימוי העצמי‪ ,‬לדימוי הגוף ולגיבוש‬
‫זהות מינית ‪(.‬הדרכת הורים אין שם כותב ‪.)0770‬‬
‫מערכת היחסים בין אחים בגיל ההתבגרות הינה בדרך כלל חיובית (ספר התבגרות מאת אבנר זיו‬
‫‪ ) 0982‬לפי התאוריה של אדלר חשוב שהילדים ילמדו במערכת היחסים שלהם מה המגבלות שלהם‪,‬‬
‫מה מחיר הקונפליקט וכיצד לפתור את הבעיה‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬ילדים לומדים מהו כוח‪ ,‬משא ומתן‪,‬‬
‫הסכם ופשרה‪ ,‬מתי לעמוד על שלהם ומתי לוותר‪ ,‬ועם מי כדאי יותר לעמוד על שלהם (הדרכת הורים‬
‫אין שם כותב ‪.)0770‬‬
‫כאשר אין בין האחים פער גילאים גדול העובדה שהם נמצאים בגיל של התלבטיות וחיפוש אחר זהות‬
‫עצמית מאפשרת להם לאחים למלא תפקיד של חבר טוב‪.‬‬
‫בגיל התבגרות התופעות של תחרות וקנאה פוחתות ולעיתים האחים מתבגרים מתאחדים ו"כורתים"‬
‫אחד עם השני ברית לעימות עם ההורים (ספר התבגרות מאת אבנר זיו ‪ ) 0982‬בנוסף לכך בגיל‬
‫התבגרות מתגברת הסוגיה שמעסיקה הורים‪ ,‬והינה האם להתערב או לא להתערב במריבות בין‬
‫האחים פסיכולוגים רבים מציינים כי הורים שמתערבים במריבה בין האחים‪ ,‬בדרך כלל מעצימים‬
‫אותה‪ .‬זאת מכיוון שכל אחד מהילדים מנסה לצבור עוד נקודות זכות במלחמה‪ .‬אחר כך‪ ,‬כל אחד‬
‫מנסה להצדיק את עצמו בצעקות רמות יותר והסיטואציה ממשיכה להיות קשה‪( .‬הדרכת הורים אין‬
‫שם כותב ‪.)0770‬‬
‫לסיכום בבפרק זה על המשתנה הבלתי תלוי ‪ ,‬למדתי על חישבות סדר הלידה ולמדתי כיצד הוא‬
‫מתקשר לקרבה בין האחים ‪ .‬בנוסף לכך למדתי כי הפרש האידאלי לפי המחקרים הוא כשלוש שנים‬
‫אך הפרש האידאלי יכול להשתנות ממשפחה למשפחה ‪.‬‬
‫ובתור ילדה בגיל התבגרות למדתי כיצד הפרשים בין האחים משפיעים על גיל התבגרות כלומר גיל‬
‫התבגרות שזהו גיל חשוב אצל האדם מושפע מהפרשי גילאים בינו לבין אחיו‪.‬‬
‫לבסוף אני חושבת שפרק זה מעניין וחשוב ותרם לעבודתי רבות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫פרק שני‪-‬המשתנה תלוי‬
‫‪ 0.0‬תיקשורות‬
‫המונח תיקשורות הוא תהליך של היוצרות קשר רגשי עמוק בין התינוק לאימו או לכל דמות‬
‫מטפלת קבועה אחרת (ד"ר ציפי בר‪-‬אל וד"ר מרים נוימאיר) אך יש הטוענים שהתקשרות היא לא‬
‫מימד מאפיין רק של יחסי הורה‪-‬ילד‪ .‬התקשרות יכולה להיעשות עם מספר דמויות‪ ,‬כשאחים‬
‫יכולים להוות דמויות משמעותיות מאוד‪ .‬אנו יכולים לראות ילדים שמאוד קשורים אחד לשני‬
‫מגיל צעיר‪ .‬הילדים יכולים להשתמש באח‪/‬ות כבסיס מבטיח‪ ,‬יקבלו מהם כוחות מחודשים‬
‫ויחזרו לחקור‪( .‬דנה ווקר)‬
‫רמת התקשרות‪:‬‬
‫תיקשורת בטוחה –תהליך של היווצרות קשר בטוח עם דמות ההתקשרות המאפשר פניות‬
‫לצמיחה והתפתחות‪.‬‬
‫תיקשורת לא בטוחה (נמנעת)‪-‬תהליך של היווצרות קשר המאופיין בהימנעות מדמות תיקשורת‪.‬‬
‫(מפגשים עם פסיכולוגיה –פסיכולוגיה הפתחותית מאת ד"ר ציפי בר‪-‬אל וד"ר מרים ניומאיר‬
‫‪) 0707‬‬
‫‪ 0.0‬רמת התיקשורות בין אחים‪:‬‬
‫בעלי תקשורת בטוחה‪ -‬קשר בין אחים המבוסס על אמון‪ ,‬יוצר תחושה של ביטחון‪ ,‬יחסים‬
‫פתוחים‪ ,‬חברותיים וידידותיים‪.‬‬
‫בעלי תקשורת לא בטוחה‪ -‬קשר בין אחים הנע מהתעלמות מוחלטת אחד מהשני ועד קיום של‬
‫יחס אמביולנטי של חיפוש קירבה אך גם גילוי של התנגדות של אחד האחים מהשני‬
‫בניסוי שבא לבחון את התקשורות בבני האדם ‪,‬שני חוקרים צפו בתינקות בני שנה עד שנה וחצי‬
‫בביתהם כדי לבדוק את אופי היחסים בין התינוק ‪.‬ולאחר התצפיות בבתים החוקרים בדקו את‬
‫התינוקות האלה במעבדה בשיטה המוכנה ‪:‬‬
‫הליך המצב הזר‪ -‬שזהו הליך מחקרי הבודק את איכות התקשורות בין תינוקות לאימתוהם‪.‬‬
‫הליך זה כולל את השלבים האלה‪ .0 :‬תינוק ‪+‬אם‬
‫‪ .0‬תינוק ‪+‬אם‪+‬אישה זרה‬
‫‪ .3‬תינוק ‪+‬אישה זרה‬
‫‪ .2‬תינוק ‪+‬אם ‪( .‬ד"ר ציפי בר‪-‬אל וד"ר מרים ניומאיר )‬
‫‪12‬‬
‫במחקר בו נעשה שימוש ב'מצב הזר' מצאו שילדים בני ‪ 4‬יכולים להוות מקור להתקשרות בטוחה‬
‫לאחיהם בני השנה‪-‬שנתיים‪ .‬כלומר‪ ,‬עבור לפחות חלק מהפעוטות האחים מהווים בסיס מבטח‬
‫ומספקים מימד של התקשרות בטוחה‪ .‬הממצא מאוד משמעותי מבחינת היישומים לכך‪:‬‬
‫פרידה‪ -‬אם ההורה נפרד מהילד והאחים מהווים מקור בטחון‪ ,‬עדיף שפרידה תעשה כאשר‬
‫האחים נמצאים יחד‪ ,‬זה מקטין את החרדה ומפצה על הפרידה‪ .‬שינה משותפת‪ -‬על פי רוב‪ ,‬טוב‬
‫לילדים לישון ביחד (‪ 2‬מיטות באותו החדר)‪ .‬זהו מקור הגנה לילדים‪ .‬כשבמיטה ליד יש את האח‪/‬ות‬
‫זה מקל על הפרידה מההורים למשך הלילה‪ ,‬כשהילד מתעורר באמצע הלילה ורואה את האח במיטה‬
‫שלידו‪ .‬בכל מצב של פחד‪ /‬סכנה‪ -‬עדיף שהאחים יהיו יחד‪.‬‬
‫מחוברות‪ -‬מידת המחוברות בין האחים יכולה להשתנות‪ .‬יש אחים שהם מאוד מחוברים זה לזה‪,‬‬
‫לעומתם יש אחים שלעיתים רחוקות ישחקו בניהם או ימצאו דבר מלכד‪.‬‬
‫הומור‪ -‬יש אחים היוצרים בדיחות משותפות 'רק עם אחותי אני כך צוחקת'‪ .‬בקרב ילדים קטנים יותר‬
‫יש שיתוף בבדיחות אסורות‪ ,‬והנאה מכך שמפרים את ההתנהגויות המקובלות והמנומסות‪ .‬ניתן‬
‫לראות את הילד בן ה‪ 4-‬אומר לילד בן השנתיים מילה אסורה‪ -‬והם יצחקו מאוד‪ ,‬דבר שלא קורה עם‬
‫ההורים‪ .‬נושא זה יכול להיות מובל ע"י אחד האחים‪ :‬הגדול או הקטן‪ .‬בהרבה בתים האח הגדול הוא‬
‫המוביל בהומור וגורם לאח הקטן להצטרף ולהתנסות במצב הזה לפעמים נראה אח גדול שהתנהג‬
‫כמצופה‪ ,‬אך הילד הקטן והשובב מאפשר לאח הגדול להתנסות בהומור‪ .‬כלומר‪ ,‬יחסי אחים יכולים‬
‫להפרות זה את זה‪.‬‬
‫חשיפה עצמית‪ -‬ודיון על הרגשות‪ .‬ניתן לראותם כמאפיינים יחסי אחים מסוימים אבל נדירים מאד‬
‫באחרים‪ .‬עדין ילדים עסוקים יותר ברגשות של אחיהם מאשר ברגשות הוריהם‪ .‬היחסים האלו‬
‫מאפשרים לילד ללמוד על רגשות האחר‪ .‬הילד חשוף לרגשות האח שמביע אותן באופן פחות מווסת‪,‬‬
‫ואז יש גם עיסוק בהן ע"י ההורים‪ .‬את כל זה הילד קולט‪ .‬לילדים שיש אחים יש יכולת טובה יותר‬
‫במבחנים או בדיקות של הבנת ה‪ mind‬של האחר לעומת ילדים שאין להם אחים‪ .‬ילדים עם אחים‬
‫מראים הבנה טובה יותר של הרגשות‪ ,‬המצב הפנימי של האחר מאשר ילדים ללא אחים‪ .‬עדין קיימים‬
‫הבדלים אינדיבידואלים גדולים בשיח על רגשות‪( .‬דנה ווקר)‬
‫‪13‬‬
‫‪-0.3‬קינאה בין אחים‬
‫התינוק הראשון שנולד‪ ,‬הינו תינוק למשפחה עם שני הורים בלבד (ישנם גם עם הורה אחד)‪ ,‬כלומר יש‬
‫לו את מלוא תשומת הלב והאהבה שהם מספקים לו‪ .‬כשמצטרף תינוק נוסף למשפחה‪ ,‬וקבוצת‬
‫המשפחה מתרחבת‪ ,‬וכך מתרחבת המשפחה בהגעתם של תינוקות נוספים למשפחה‪.‬‬
‫הילד הראשון‪ ,‬יהנה מחשיבותו כילד הראשון וקבלת מלוא תשומת הלב‪ ,‬ללא יריבים ומתחרים‪ .‬תמיד‬
‫הוא יהיה הגדול יותר‪ ,‬הבכור‪ ,‬הראשון‪.‬‬
‫הילד השני‪ ,‬ההורים יהיו נינוחים מאד בגידולו‪ ,‬הם כבר למדו משגיאות העבר‪ ,‬והוא יהיה פחות חשוף‬
‫לחרדות ודאגות ההורים שחוו זאת בילדם הראשון ‪.‬‬
‫ילד מספר שלוש‪ ,‬לעתים יהיה ה"מפונק" מבין כולם‪ ,‬בייחוד הם הוא הגיע כשאחיו כבר גדולים‬
‫יחסית‪ ,‬בגיל בית הספר‪ .‬הילדים הגדולים‪ ,‬בדרך כלל משמשים כמודל לחיקוי‪ ,‬והם המלמדים‪( .‬קנאת‬
‫אחים בייביזון גלי דהרי ‪)0779‬‬
‫הקנאה היא רגש טבעי ואנושי‪ .‬ילדים במשפחה נאלצים להתחרות ביניהם על אהבתם‪ ,‬הערכתם‬
‫ותשומת לבם של ההורים‪ ,‬ולכן הקנאה היא בלתי נמנעת‪ .‬יתכן שירגיש הילד הבכור‪ ,‬שאמו לא‬
‫מסתפקת בו ו"בוגדת" בו עם אחיו הקטן ‪(.‬צונץ שרון‪ ,‬ללא שנה‪ ,‬יחסים בין אחים וקנאת אחים)‬
‫אך ההורה צריך להבין כי עליו לא לנסות למנוע קנאה‪ ,‬אלא לשמור שלא תחרוג ממסגרת בריאה‪.‬‬
‫ראשית יש להפריד בין מה ‪ ,‬שההורים‪ ,‬חוו בילודותיים‪ ,‬לבין ילדות הילדים ‪( .‬קנאת אחים בייביזון‬
‫גלי דהרי‪)0779‬‬
‫קנאה אינה רגש פסול או נחות והסכנה אינה בעצם התחושה‪ ,‬אלא דווקא בניסיון לדכא אותה או‬
‫לגרום לילד רגשות אשם על כך שהוא מקנא‪ .‬קנאה היא חלק ממניע תחרותי טבעי‪ ,‬הדוחף את הילד‬
‫להישגים‪ ,‬עוזר לו לעמוד על שלו ולשמור על זכויותיו‪ .‬קנאת קטנים בגדולים דוחפת אותם ללמידה‬
‫מתוך רצון לזכות בזכויות וביכולת שיש לגדולים‪ ,‬קנאת גדולים בקטנים מעודדת אותם לפתח‬
‫מיומנויות בוגרות כמו‪ :‬יוזמה‪ ,‬אחריות ויכולת התפשרות‪ .‬קנאה שהופכת מוגזמת עלולה להיות גורם‬
‫משתק המעכב את התפתחותם‪ .‬ביטויי קנאה בין אחים ‪ -‬מתח‪ ,‬תחרות וכעס ‪ -‬הם חלק ממגוון‬
‫הרגשות העולים בכל קשר אנושי‪ .‬קשר שיש בו רק אהבה ופרגון חשוד במלאכותיות או בשטחיות‬
‫רגשית‪ (.‬צונץ שרון‪ ,‬ללא שנה‪ ,‬יחסים בין אחים וקנאת אחים) יש לזכור שכשם שצמיחתם הפיזית‬
‫גדלה‪ ,‬כך תחושת הזהות של הילד‪ ,‬מתעצבת ומתפתחת לאיטה‪ ,‬והצורך של הילד או הילדה להתחרות‪,‬‬
‫להתאמץ ולבדוק את הגבולות‪ ,‬הינו צורך בלתי נפרד מהתהליך עצמו‪( .‬קנאת אחים בייביזון גלי דהרי‬
‫‪) 0779‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 0.2‬השפעת הורים על קנאה בין אחים‬
‫הורים גורמים לעתים‪ ,‬בלי לשים לב‪ ,‬להגברת רגשות הקנאה במשפחה‪ .‬למשל‪ ,‬השוואה בין ילדים‬
‫מעודדת קנאה‪ .‬כשהורים מצפים שילד אחד יצליח כמו אחיו‪ ,‬או כשהם מביעים אכזבה כשאחד‬
‫הילדים אינו משיג את מה שהשיגו אחיו‪ ,‬הם מלבים רגשות קנאה‪ .‬גם כשאחד הילדים זוכה‬
‫בסטטוס של "הילד הטוב"‪" ,‬ילד לדוגמא"‪ ,‬הוא ישלם מחיר כבד‪ ,‬כי אחיו יקנאו בו‪ .‬מתן זכויות‬
‫יתר לאחד האחים‪ ,‬שאינן מוצדקות לדעת האחרים‪ ,‬מעורר קנאה‪.‬‬
‫התערבות יתר במריבות בין אחים (בעיקר לטובת אחד מהם) מגבירה קנאת אחים‪ .‬במקרים אלה‬
‫גילויי הקנאה גוברים מאוד בנוכחות ההורה‪ .‬מריבות בין אחים הן לעתים קרובות דרך לנסות‬
‫לזכות בהתייחסות ההורים‪ ,‬להכריח אותם להתערב‪ ,‬להוכיח להם מי טוב ומי רע‪ ,‬להעניש אותם‬
‫וכו'‪ .‬לכן כדאי להימנע מהתערבות‪ ,‬וכאשר אי אפשר יותר לעמוד מנגד‪ ,‬יש להסתפק בהפרדת‬
‫כוחות בלי לשפוט מי צודק ומי התחיל (משימה שנדונה לכישלון מראש)‪ .‬עם זאת יש ליצור‬
‫ולבדוק האם יש לילדים הזדמנות לקבל תשומת לב הורית גם ללא מריבה‪( .‬צונץ שרון‪ ,‬ללא שנה‪,‬‬
‫יחסים בין אחים וקנאת אחים )‬
‫ולכן כדי שהילד לא ירגיש מקופח הוא שיהיה לו אהבת הורה שחיונית לילד וחשובה ביותר‪ ,‬היא‬
‫מקנה לו הגנה ותמיכה‪ ,‬בטחון והיא סוג של ערובה לחסות של הילד אצל הוריו‪ .‬ולעיתים הילד‬
‫חושש שמא האהבה שההורים מעניקים לאחרים באה על חשבונו ‪(.‬קנאת אחים בייביזון גלי דהרי‬
‫‪)0779‬‬
‫‪ 0.1‬השפעת הפרש גילאים קנאה בין אחים‬
‫גם להפרש הגילאים יש השפעה על כמות התחרות והקנאה בין אחים ‪.‬‬
‫הקנאה והיריבויות חזקים יותר כאשר פער הגילים נע בין שנה וחצי לשלוש שנים‪.‬‬
‫פער גילים של ארבע או חמש שנים מפחית את התחרות בין אחים‪ .‬ומכאן‪ ,‬מעל שש שנים פער‬
‫והלאה‪ ,‬כך פחות ופחות תחרות וקנאה ‪.‬‬
‫במקרים רבים הקנאה שבין אחים בני אותו המין רבה יותר מאשר בין בני מינים שונים‪.‬‬
‫חשוב שכל אחד מבני המשפחה יקבל התחשבות‪ ,‬תשומת לב ואהבה בכמות נכבדה‪.‬‬
‫היחסין בין אחים‪ ,‬יכולים להכיל חמימות‪ ,‬התחלקות‪ ,‬אהבה‪ ,‬אבל לעתים האינטרקציה ההדדית‬
‫מוליכה לחיכוכים‪ ,‬מריבות‪ ,‬כעס‪ ,‬קנאה והטחת אשמה‪.‬‬
‫המריבות בין אחים בדרך כלל על דברים פשוטים וחסרי ערך‪.‬‬
‫הילד מחפש אחר כוח‪ ,‬או מה שנתפס ככוח בעולמו של הילד‪ .‬לדוגמא‪ :‬נצחון במשחק‪ ,‬לשבת‬
‫בכיסא הקדמי‪ ,‬לקבל את חתיכת העוגה הגדולה יותר‪ ,‬כל אלה מדברים אל הילד יותר מכפי‬
‫שאנחנו יכולים לתאר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 0.2‬קרבה בין אחים‬
‫מרקם היחסים בין אחים הוא עדין ומורכב ומעורבים בו תחושות לא נעימות כמו קנאה ותחרותיות‪.‬‬
‫אבל היתרונות מאפילים על החסרונות‪ ,‬ומכיוון שמדובר ביחסים הארוכים ביותר שיחווה הילד‬
‫במהלך חייו‪ ,‬חשוב שההורים יכוונו את האחים ויקדמו מערכת יחסים חמה‪ ,‬אוהבת ומפרגנת‪ ,‬גם אם‬
‫במקומות מסוימים יהיה צורך להניח לדינמיקה שבין האחים להוביל( ‪ Ynet‬הורים תמר לוי ‪)0772‬‬
‫אחת משאיפות הלב של הורים רבים היא לראות את הילדים שלהם מסתדרים אחד עם השני והופכים‬
‫לחברי נפש‪ .‬אבל רק מעטים מההורים מפנימים את העובדה שכדי שזה יקרה צריך לעודד‪ ,‬לגבש‪,‬‬
‫להימנע מהתערבויות ולהשלים עם העובדה שלא הכל בשליטתנו‪( .‬שני יעקבי ברמן ‪)2012‬‬
‫יחסים בין אחים הם היחסים ארוכי הטווח ביותר שאנחנו חווים במהלך חיינו‪ ,‬ולהורים יש חלק‬
‫משמעותי בעתיד הקשר בין ילדיהם‪ .‬הכוח הוא בידי ההורים לתרום לחיזוק הקשר בין האחים או‬
‫לחלופין ממש לחבל‪ ,‬כמובן ללא ידיעה או כוונה‪ .‬כלומר‪ ,‬יחסים טובים בין האחים הם פעמים רבות‪,‬‬
‫תוצאה של התנהלות הוריהם‪.‬‬
‫יש לזכור שרוב האחים חשים בקנאה אחד כלפי השני ורבים ביניהם במידה כזו או אחרת‪ ,‬ובמהלך‬
‫שנות הילדות‪ ,‬לעיתים היחסים טובים ולעיתים מסוכסכים‪ .‬מאחר שעיקר האחריות על יחסי הילדים‬
‫נמצאת בידי הוריהם‪ ,‬עליהם מוטלת האחריות למצוא את הדרך להתמודד עם יחסי האחים ואף‬
‫להטיב ולשפר אותם לטובת המשפחה כולה (שני יעקבי ברמן ‪)2012‬‬
‫ההורים יכולים לעודד בדרכים שונות קירבה בין אחים ‪:‬‬
‫כמו לעודד לעזור אחד לשני ( ‪ Ynet‬הורים תמר לוי ‪ )0772‬כלומר כשאחד הילדים ניגש ומבקש מכם‬
‫עזרה במשהו‪ ,‬ובמידה שאתם חושבים כי האחים יכולים לסייע‪ ,‬נסו להפנות אותו אליהם ‪(.‬שני יעקבי‬
‫ברמן)‬
‫לעודד את הילדים לחלוק דברים ולשחק יחד מגיל צעיר ‪ .‬ולעודד פעילויות משותפות ‪ -‬ריקוד משותף‪,‬‬
‫השתוללות משותפת בסלון‪ ,‬אמבטיה משותפת וכו‪ Ynet( .‬הורים תמר לוי ‪ )2006‬אך צריך גם לדעת‬
‫לא להיתערב במריבות בינהם צריך לתת להם את ההזדמנות להסתדר לבד וסימכו עליהם שיש להם‬
‫את היכולת והכלים להתמודד אחד עם השני‪ .‬זכרו גם שבמהלך המריבות הללו‪ ,‬רוכשים הילדים כלים‬
‫רבים לחיים‪ ,‬כגון‪ :‬ניהול מו"מ‪ ,‬ויתור‪ ,‬יחסי כוחות‪ ,‬בטחון וכיו"ב וההתערבות שלכם משבשת את‬
‫תהליך הלמידה שלהם‪ .‬כאמור‪ ,‬במקרים של אלימות פיזית ביניהם‪ ,‬מוטלת עליכם החובה להפריד‬
‫ביניהם‪ ,‬ללא נקיטת עמדה וללא כעס(שני יעקבי ברמן‪.) 2012‬‬
‫‪16‬‬
‫פער הגילאים אינו מנבא את מידת הקרבה שתהיה בין אחים‪ .‬הבדלי האופי בין הילדים ותחושת‬
‫הביטחון של כל אחד מהם בהיותו אהוב‪ ,‬למשל‪ ,‬משפיעים הרבה יותר על מידת הקירבה‬
‫ביניהם )‪ Ynet‬הורים תמר לוי ‪)0772‬‬
‫לסיכום בפרק זה ‪,‬העוסק במתשנה התלוי למדתי רבות ‪ ,‬למדתי על התקשורת בין האחים ועל הקרבה‬
‫בין האחים ואיך האחים יכולים להיות גורם מאד חשוב בהתפחתו של האחים בנוסף לכך למדתי על‬
‫קנאה בין אחים שזהו דבר טבעי איך הפרש הגילאים וההורים משפיעים על הקנאה‪ .‬למדתי גם על‬
‫קרבה בין אחים שזה חשוב מפני שהקשר עם האחים זה הקשר הארוך טוח ביותר שיחווה הילד‬
‫במהלך חייו ‪.‬ולכן חשוב לשמור על יחסים קרובים בין אחים‪.‬‬
‫לסיכום אני חושבת שזהו פרק חשוב מאד שבבו למדתי רבות על קשר בין אחים ואף על הקשר שלי עם‬
‫אחי ‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫פרק שלשי –פרק מקשר‬
‫הקשר בין הפרש הגילאים בין אחים במשפחה לבין רמת התקשורת והקרבה בינהם‪.‬‬
‫בפרק זה אציג מחקר שעוסק בנושא הקרוב לעבודתי‪ .‬הצגת המחקר חשובה מפני שהיא נותנת דוגמה‬
‫לממצאים הקיימים אודות אותו נושא ועוזרת לבסס את השערתי במחקר‪.‬‬
‫בפרק זה אציג מחקר בנושא פער אידאלי בין אחים שפורסם ב"זמנים מודרנים" בעיתון "ידעות‬
‫אחרונות" שבו פירסמו מחקר מאת קיסי באקלס‪.‬‬
‫מטרת המחקר הייתה להגיד להורים שרוצים להרחיב את המשפחה מהו הפרש הטוב ביותר בין‬
‫הילדים במשפחתם‪ ,‬וכיצד הוא משפיע‪.‬‬
‫קיסי באקלס בדקה את המחקר בכך שהיא לקחה כ‪ 3777-‬נשים שילדו זוגות אחים‪ ,‬כשהילדים גדלו‬
‫הם עברו מבחנים בקריאה ובמתמטיקה‪ .‬באלקס מצאה שמרווח של כל שנה העלה את הציון של האח‬
‫הגדול במבחן ב‪ 00-‬נקודות‪.‬‬
‫באקלס התמקדה ב‪ 07%-‬מהנבדקות שעברו הפלות בין הלידות ‪,‬וכך באופן אוטומטי נוצר מרווח גדול‬
‫בין הילדים שנולדו להם‪.‬‬
‫בקרב ‪ 377‬הנשים שחוו הפלה ועקב כך המרווח בין ילדיהן היה גדול יותר‪,‬נמצא שהילדים הגדולים‬
‫הצליחו יותר בבחינות בהשוואה לילדיהן של כ‪ 0077-‬הנשים שאצלן המרווח בין הלידות היה מתכונן‪.‬‬
‫באלקס מצאה שבזוגות אחים שהפרש בינהם קטן משנתים ‪,‬לאחים הגדולים מקריאים פחות ספרים‬
‫והם צופים יותר בטלווזיה לעומת ילדים שההפרש בינהם עומד על שנתים ומעלה‪.‬‬
‫בנוסף לכך ככול שמבלים זמו רב יותר עם הילד לפני שמתווסף לו אח ‪,‬ההשקעה בילד זה תהיה גדולה‬
‫יותר‪ ,‬כשהמוורח קטן משנתים הגיוני שהאח הגדול יפסיד זמן איכות ותשומת לב של ההורים ‪ .‬כששני‬
‫האחים עדיין בחיתולים‪ ,‬ההורות מתמקדמת יותר ב"בבקרת נזקים" ופחות בהעשרה‪.‬‬
‫הממצאים של המחקר הזה הוא יתרון בהגדלת המרווח בין אחים‪.‬‬
‫מחקר זה קשור לעבודה שלי מפני שעבודתי עוסקת בהשפעת הפרש הגילאים ובמחקר זה עסקו באיך‬
‫השפעת הפרש הגילאים משפיע ומהו הפרש הטוב ביותר‪.‬‬
‫הממצאים של הממחקר אומרים כי הפרש האידאלי הוא שנתיים ומעלה זה הפרש אידאלי שונה ממש‬
‫שמצאתי בחלק התאורטי שבו מצאתי כי הפרש האידאלי הוא ‪ 0-3‬שנים‪.‬‬
‫לפי המחקר ולפי הממצאים שלי הבנתי כי בכל משפחה הפרש הגילאים משפיע באופן שונה ובנוסף‬
‫לכך יש דעות שונות על הפרש גילאים אידאלי‪ ,‬וכל חוקר מאמין בהפרש גילאים אידאלי שונה‪.‬‬
‫בנוסף לכך המחקר שולל את השערת המחקר שלי מפני שבשערת המחקר אני שיערתי שכלל שהפרש‬
‫קטן יותר הקרבה והתקשורות בין האחים תהיה טובה יותר אך במחקר זה דווקא כותבים את‬
‫היתרונות בהגדלת המרווח בין האחים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫סיכום החלק התאורטי‬
‫שאלת המחקר העומדת בבסיסה של עבודה זו היא האם יש קשר בין הפרש הגילאים בין האחים‬
‫במשפחה לבין רמת התקשורת והקירבה בינהם‪.‬‬
‫המסקנות העולות מפרקי העבודה‪,‬תוך התיחסות למשתנים ולקשר בינהם הן‪.‬‬
‫אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה משותפת‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬וגם מחצית הגנים‪ .‬ההיגיון אומר שניתן‬
‫היה לצפות שהם יהיו דומים זה לזה בתחומים רבים‪ .‬אבל פעמים רבות אחים שונים זה מזה בצורה‬
‫די קיצונית‪ ,‬ונדרש לכך הסבר והסברים שונים הוצגו במשך השנים‪ .‬למשל‪ ,‬למרות החיים בסביבה‬
‫משותפת‪ ,‬אין ספק שכל אחד מהאחים חווה ומתנסה בדברים שונים‪ .‬זה במיוחד יהיה נכון אם פער‬
‫הגילאים בין האחים גדול‪.‬‬
‫יש מחקרים המצביעים על שלוש שנים כפער אידאלי בין הילד הראשון לשני‪,‬זהו זמן מספיק לילד‬
‫לחוות את התינוקות שלו‪ ,‬הפער הזה יצמצם את התחרותיות והחיכוך בין האחים‪ .‬זו אינה המלצה‬
‫גורפת‪ ,‬כאמור מדובר בנסיבות אינדיבידאוליות של בני הזוג‪ ,‬במורכבות המשפחתית ובהיכרות של‬
‫ההורים עם יכולותיהם שלהם ושל הילד‪ .‬כי אין מי שמבין את הסיטואציה המשפחתית שלהם‪ ,‬טוב‬
‫מהם יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לציין‪ ,‬כי פערים גדולים מדי ‪ -‬יותר משלוש שנים ‪ -‬בין אחים לא יאפשרו‬
‫להם להיות חברים של ממש בילדותם‪ .‬ילד בן חמש לא ישחק עם תינוק בן שנה‪ ,‬לכל היותר הוא יוכל‬
‫לשעשע אותו‪ .‬הפרש גילים של עשר שנים ויותר‪ ,‬ייחשב כאילו גדל כאן ילד יחיד‪ .‬ואילו לילד השני‬
‫יראה באחיו הגדול מעין הורה צעיר‪.‬‬
‫הקנאה היא רגש טבעי ואנושי‪ .‬ילדים במשפחה נאלצים להתחרות ביניהם על אהבתם‪ ,‬הערכתם‬
‫ותשומת לבם של ההורים‪ ,‬ולכן הקנאה היא בלתי נמנעת‪ .‬הקנאה והיריבויות חזקים יותר כאשר פער‬
‫הגילים נע בין שנה וחצי לשלוש שנים‪.‬‬
‫פער גילים של ארבע או חמש שנים מפחית את התחרות בין אחים‪ .‬ומכאן‪ ,‬מעל שש שנים פער והלאה‪,‬‬
‫כך פחות ופחות תחרות וקנאה ‪.‬‬
‫מרקם היחסים בין אחים הוא עדין ומורכב ומעורבים בו תחושות לא נעימות כמו קנאה ותחרותיות‪.‬‬
‫אבל ‪,‬היתרונות מאפילים על החסרונות‪ .‬מדובר ביחסים הארוכים ביותר שיחווה הילד במהלך חייו‪,‬‬
‫ולכן חשוב שההורים יכוונו את האחים ויקדמו מערכת יחסים חמה‪ ,‬אוהבת ומפרגנת‪ .‬גם אם‬
‫במקומות מסוימים יהיה צורך להניח לדינמיקה שבין האחים להוביל‪ ,‬פער הגילאים אינו מנבא את‬
‫מידת הקרבה שתהיה בין אחים‪ .‬הבדלי האופי בין הילדים ותחושת הביטחון של כל אחד מהם בהיותו‬
‫אהוב‪ ,‬למשל‪ ,‬משפיעים הרבה יותר על מידת הקירבה ביניהם‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫בנוסף לכך בפרק השני של החלק התאורטי כתבתי על רמת התיקשורות באחים‪:‬‬
‫בעלי התקשרות בטוחה‪ -‬קשר בין אחים המבוסס על אמון‪ ,‬יוצר תחושה של ביטחון‪ ,‬יחסים פתוחים‪,‬‬
‫חברותיים וידידותיים‪.‬‬
‫בעלי תקשורת לא בטוחה‪ -‬קשר בין אחים הנע מהתעלמות מוחלטת אחד מהשני ועד קיום של יחס‬
‫אמביולנטי של חיפוש קירבה אך גם גילוי של התנגדות של אחד האחים מהשני‬
‫לאחר החלק התאורטי אני עוברת לחלק המעשי שבה ‪ ,‬תיבדק השערת המחקר של העבודה שהיא ככל‬
‫שהפרש בין האחים קטן יותר כך ההתקשרות ביניהם היא בטוחה יותר והקרבה ביניהם גדולה יותר‪,‬‬
‫מאשר אצל אחים עם הפרש גילאים גדול‪ ,‬שם תימצא התקשרות לא בטוחה‪.‬‬
‫את השערת המחקר אבדוק באמצעות מחקר אמפירי שיתבסס על שאלונים סגורים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫החלק המחקרי‬
‫‪21‬‬
‫מבוא לחלק המחקרי‪.‬‬
‫הגדרות‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫בחלק העיוני של עבודתי סקרתי תיאוריות בנושא הפרש גילאים אידאלי והאם טוב הפרש גילאים‬
‫גדול \קטן והתיחסתי להשפעה של הנושא על המערכת יחסים של האחים‪.‬‬
‫בחלק המחקרי ‪ ,‬אאבחן את השערת המחקר‪.‬‬
‫שאלת החקר‪:‬‬
‫האם קיים קשר בין הפרש הגילאים בין אחים לרמת התקשורות והקרבה בינהם‪.‬‬
‫השערת מחקר‪:‬‬
‫קיים קשר בין הפרש הגילאים לבין קרבתם של האחים‪:‬‬
‫ככל שהפרש בין האחים קטן יותר כך ההתקשרות בינהם היא בטוחה יותר והקרבה ביניהם גדולה‬
‫יותר‪ ,‬מאשר אצל אחים עם הפרש גילאים גדול‪ ,‬שם תימצא התקשרות לא בטוחה‬
‫הגדרת משתנים‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬הפרש הגילאים בין אחים‬
‫הגדרה נומינלית‪:‬מספר השנים המבדילות בין אח אחד לשני‪.‬‬
‫המשתנה הפרש גילאים במשפחה מורכב משני מרכיבים ‪ :‬הפרש גילאים קטן (עד שלוש שנים) וגדול‬
‫(מארבע שנים ומעלה הפרש)‪,‬בלי הפרש ואחים יחידים‪.‬‬
‫אופרציונלית‪ :‬אוכלסית המחקר תחולק לשניים ‪:‬‬
‫כך מתבגר בגילאי ‪ 01-08‬על הפרש של עד שלוש שנים יחשב להפרש גילאים קטן‪.‬‬
‫כל מתבגר ‪ 01-08‬בעל הפרש של ארבע שנים ומעלה יחשב להפרש גילאים גדול‪.‬‬
‫משתנה תלוי ‪ :‬רמת התקשורת והקרבה בין אחים‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬קרבה‪-‬התפתחותו של קשר יחודי ריגשי בין האח הגדול לאח הקטן‪.‬‬
‫תיקשורת‪-‬רמת היחסים בין אח אחד לשני‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית ‪ :‬לרמת התקשורת שני היבטים‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.0‬בעלי התקשרות בטוחה‪ -‬קשר בין אחים המבוסס על אמון‪ ,‬יוצר תחושה של ביטחון‪ ,‬יחסים‬
‫פתוחים‪ ,‬חברותיים וידידותיים‬
‫‪.0‬בעלי תקשורת לא בטוחה‪ -‬קשר בין אחים הנע מהתעלמות מוחלטת אחד מהשני ועד קיום של יחס‬
‫אמביולנטי של חיפוש קירבה אך גם גילוי של התנגדות של אחד האחים‬
‫כלי מחקר‪:‬‬
‫כלי המחקר בעבודה זו הוא שאלון סגור‪ .‬שאלון זה שמורכב מהיגדים שיבדקו את מחשובתם של‬
‫אנשים לגבי הפרש הגילאים בין אחים במשפחה לקרבה בינהם‪.‬‬
‫זוהי שיטת איסוף הנתונים השכיחה ביותר במחקרים במחקרים במדעי החברה ‪ .‬השאלון כולל מספר‬
‫רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על מינו ‪,‬גילו ‪ ,‬ושאלות לגבי הפרש הגילאים בינו לבין אחיו‬
‫ולגבי רמת התקשורת והקרבה בין אחיו‪.‬‬
‫בעבודה זו נבחרו שאלות שמתחיסות לרקע של הנבדק‪ .‬ושאלות סגורות בעלות מספר תשובות‬
‫אלטרנטיביות מוכנות מראש ‪,‬והנחקר מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן‪.‬‬
‫ישנן מספר יתרונות וחסרונות לשאלון סגור‪:‬‬
‫יתרונותיו של השאלון ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ניתן לכלול אוכלוסיה רחבה במדגם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קל להשוות בין תשובות הנבדקים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השאלון נוח להעברה וקל לעיבוד סטטיסטי ע"י המחשב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שאלון מובנה וסגור הוא זול ומהיר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שאלון הוא בעל מהימנות שחזור גבוהה‪ ,‬קל לחזור עליו באותו כלי מחקר‪.‬‬
‫ השאלון הוא בעל מהימנות בין אישית גבוהה‪ ,‬לאישיותו של החוקר אין השפעה על איסוף‬‫הממצאים‪.‬‬
‫חסרונותיו של השאלון ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בשאלון אפשרויות התשובה של המרואיין מוגבלות‪ ,‬לעיתים הוא לא מוצא תשובה מתאימה‬
‫ואז מאבד החוקר מידע חשוב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לא תמיד המשיב מבטא את עמדותיו או דובר אמת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קשה לנבא האם עמדותיו של הנשאל (המשיב) מבטאות את התנהגותו בפועל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כמו בכל שיטות מחקר גם כאן החוקר יקבל תשובות שמתאימות לאופן שבו ניסח את שאלות‬
‫המחקר‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מקרא לשאלון‬
‫השאלון בנוי מ‪ 51‬שאלות כאשר הוא מוחלק ל‪ 3‬חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון של השאלון‪ ,‬שאלות ‪ 4-5‬עוסקות בשאלות על משתנה רקע בלבד‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון‪ ,‬שאלה ‪ 1‬בודקת את המשתנה התלוי ‪:‬הפרשי גילאים בין אחים במשפחה‪.‬‬
‫החלק השלישי בודק את המשתנה התלוי‪ :‬רמת הקרבה והתקשורת ביניהם‪.‬‬
‫לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי ‪ 2‬היבטים ‪:‬‬
‫ההיבט הראשון הם שאלות שבודקות את הקרבה או הריחוק בין האחים והם שאלות ‪.51-6‬‬
‫ההיבט השני עוסק בשאלות שבודקות את דפוס התקשורת ‪ :‬תקשורת בטוחה או לא בטוחה בין‬
‫האחים והם השאלות ‪.51-55‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי ‪ :‬רמת קרבה ותקשורת בין אחים במשפחה נעים בין ‪:‬‬
‫‪-4‬מסכים מאד‬
‫‪-3‬מסכים‬
‫‪-2‬לא מסכים‬
‫‪-5‬בכלל לא מסכים‪.‬‬
‫ערכים ‪ 2+5‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה ואילו ערכים ‪3‬ו‪ 4‬מציינים ערכים גבוהים של‬
‫המשתנה‪.‬‬
‫טווח ממוצע של תשובות הנבדקים נע בין מינימום ‪ 51‬לבין מקסימום ‪41‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪21-51‬‬
‫מצביע על תקשורת לא בטוחה וריחוק‪.‬‬
‫וממוצע שנע בין ‪ 41-26‬מצביע על תקשורת בטוחה וקרבה‪.‬‬
‫מהלך המחקר‬
‫החקר נעשה בבית ספרי‪ :‬עמי אסף בבית ברל ‪.‬מהלכו התחרש במשך שבועים בסוף חודש פבואר‬
‫לנבדקים בגילאי ‪ 01-08‬המשתיכים לחינוך התיישבותי ‪,‬לומדים בכיתות עיוניות במגמות ריאליות‬
‫והומגניות ‪,‬את המחקר חילקתי ל‪ 27‬נבדקים כאשר את הנבדקים חילקתי לשני קבוצות חקר שונות ‪,‬‬
‫‪ 07‬נבדקים עם הפרש גילאים גדול ו‪ 07‬נבדקים עם הפרש גילאים קטן או ללא הפרש‪ .‬את השאולנים‬
‫חילקתי לבד ובעזרת חברותי שעזרו לי לחלק כדי להפיץ את השאלון ליותר אנשים‪ .‬הוסבר לנחקרים‬
‫כי המחקר מועבר במסגרת כתיבת העבודה ביחידה החמישית במדעי החברה וכי עליהם לסמן את‬
‫התשובה המתאימה ביותר עבורם מהאפשריות הנתונות בשאלון ‪ .‬הסברתי לנחקרים כי עליהם לבחור‬
‫אח אחד ועליו לענות את השאלון כדי לבחון את הקרבה והתקשורת בינהם‪ .‬בנוסף לכך הנחקרים ידעו‬
‫כי השאלון אנונימי ושיעשה בו שימוש לצורך מחקרי בלבד כדי לשמור על פרטיותם וגם הנחקרים‬
‫יוכלו להפסיק להיות שותפים למחקר מתי שירצו כדי לשמור על פרטיותם‪.‬‬
‫שאלון זה הינו אנונימי ויעשה בו שימוש לצורך מחקרי בלבד‪.‬‬
‫את הצגת המדדים הצגתי בעזרת שכיח וממוצע‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ממצאים‬
‫טבלה ‪ -0‬מתבגרים בעלי הפרש גדול בעלי קרבה\ריחוק ותקשורת בטוחה\לא בטוחה‪.‬‬
‫מתבגרים אם‬
‫הפרש גדול בעלי‬
‫קרבה‬
‫מתבגרים אם‬
‫הפרש גדול בעלי‬
‫ריחוק‬
‫תקשורת בטוחה‬
‫תקשורת לא‬
‫בטוחה‬
‫סה"כ‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=0‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪55%‬‬
‫גרף ‪-0‬מתבגרים בעלי הפרש גדול בעלי קרבה\ריחוק ותקשורת בטוחה\לא בטוחה‪.‬‬
‫ניתן לראות מן הגרף כי אצל מתבגרים בעלי הפרש גילאים גדול עם אחיהם בעלי תקשורת בטוחה הם‬
‫יותר בעלי קרבה ולעומת זאת יש פחות מתבגרים עם הפרש גדול בעלי תקשורת בטוחה שיש להם‬
‫ריחוק כלומר אפשר להסיק שלרוב המתבגרים שיש תקשורת בטוחה הם בעלי קרבה‪.‬‬
‫בנוסף לכך כאשר המתבגרים עם הפרש גדול הם בעלי ריחוק לכל הנשאלים היה תקשורת לא בטוחה‪.‬‬
‫ובסה"כ רוב רובם של הנשאלים בעלי הפרש גדול הם בעלי ריחוק‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫טבלה ‪-0‬מתבגרים עם הפרש גילאים קטן בעלי תקשורת בטוחה\תקשורת לא בטוחה וקרבה\ריחוק‬
‫מתבגרים אם‬
‫הפרש קטן בעלי‬
‫קרבה‬
‫מתבגרים אם‬
‫הפרש קטן בעלי‬
‫‪N=13‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪10%‬‬
‫ריחוק‬
‫גרף ‪-0‬מתבגרים עם הפרש גילאים קטן בעלי תקשורת בטוחה\תקשורת לא בטוחה וקרבה\ריחוק‬
‫ניתן לראות מן הגרף כי המתבגרים בעלי הפרש קטן בעלי קרבה הם באופן משמעותי בעלי תקשורת‬
‫בטוחה מאשר אלה שבעלי ריחוק לעומת זאת גם אצל המתבגרים בעלי הפרש קטן עם תקשורת לא‬
‫בטוחה היו יותר מתבגרים בעלי קרבה אך אפשר לראות ולהסיק שכאשר הפרש הגילאים קטן‬
‫בסה"כ יש הרבה יותר מתבגרים בעלי קרבה מאשר מתבגרים בעלי ריחוק‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫טבלה ‪-3‬טבלה המרכזת את ההבדלים בין מתבגרים בעלי הפרש גילאים קטן ומתבגרים בעלי הפרש‬
‫גילאים גדול לבין הקרבה והתקשורת ביניהם לבין אחיהם ‪ .‬תוצאות ואחוזים‪.‬‬
‫תקשורת בטוחה‬
‫תקשורת לא‬
‫בטוחה‬
‫סה"כ‬
‫מתבגרים אם‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=0‬‬
‫‪N=9‬‬
‫הפרש גדול בעלי‬
‫קרבה‬
‫‪45%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪45%‬‬
‫מתבגרים אם‬
‫הפרש גדול בעלי‬
‫ריחוק‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪N=13‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪10%‬‬
‫מתבגרים אם‬
‫הפרש קטן בעלי‬
‫קרבה‬
‫מתבגרים אם‬
‫הפרש קטן בעלי‬
‫ריחוק‬
‫ניתן לראות מן הטבלה כי מספר האחוזים היה דומה אצל המתבגרים שבעלי‬
‫הפרש גדול שיש להם קרבה או ריחוק ולעומת זאת שהפרש היה קטן היה באופן‬
‫משמעותי יותר מתבגרים בעלי קרבה מאשר בעלי ריחוק‪.‬‬
‫תקשורת לא בטוחה‬
‫וריחוק=‪21-51‬‬
‫תקשורת בטוחה‬
‫וקרבה=‪41-26‬‬
‫תקשורת לא בטוחה‬
‫וריחוק= ‪53-1‬‬
‫תקשורת בטוחה וקרבה‬
‫= ‪21-54‬‬
‫‪27‬‬
‫גרף ‪-3‬מתבגרים עם הפרש גילאים גדול וקטן בעלי תקשורת בטוחה\תקשורת לא בטוחה ובעלי‬
‫קרבה\ריחוק‪.‬‬
‫ניתן לראות מן הגרף כי למתבגרים שיש להם קרבה גם כאשר הם בעלי הפרש גדול וגם שהם עם הפרש‬
‫קטן הם אלה שבעלי תקשורת בטוחה בנוסף לכך כאשר ההפרש הגילאים קטן יש יותר מתבגרים‬
‫שבעלי תקשורת בטוחה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫דיון סיכום ומסקנות‬
‫הטענה שלי היא שככל שהפרש בין האחים קטן יותר כך ההתקשרות ביניהם היא בטוחה יותר‬
‫והקרבה ביניהם גדולה יותר‪ ,‬מאשר אצל אחים עם הפרש גילאים גדול‪ ,‬שם תימצא התקשרות לא‬
‫בטוחה‪.‬‬
‫נימוק מסוג הסבר‬
‫כשיש הפרש גילים קטן בין אחים‪ ,‬קיים סיכוי סביר שהם יגדלו כחברים‪ ,‬שיידעו להעסיק זה את זה‪.‬‬
‫הילד הגדול‪ ,‬מבין השניים‪ ,‬עשוי להרוויח עצמאות ובגרות‪ ,‬ולנוכח הנטייה לפנק ולרפד את חייהם של‬
‫ילדים רודי קדוש)‬
‫הספרות המקצועית ממליצה בדרך כלל על הפרש של שלוש שנים – זהו פרק זמן שבו מצד אחד הילד‬
‫הבכור יכול לקבל את תשומת הלב המספקת והאם יכולה להתאושש פיזית מהלידה‪ ,‬ומצד שני ‪-‬‬
‫הילדים לא מרגישים רחוקים מדי זה מזה ויכולה להיווצר ביניהם אינטראקציה טובה ‪(.‬מירי גריי)‬
‫נימוק זה מבסס את השערת המחקר מפני שנימוק מוסיף להשערה וטוען גם כי כלל שהפרש הגילאים‬
‫יהיה קטן יותר כך האחים יהיו קרובים יותר‪.‬‬
‫בנוסף הנימוק מציין הפרש גילאי בתור הפרש גילאים קטן של כ‪ 3‬שנים מה שמגדיש כי הפרש גילאים‬
‫הוא טוב יותר מהפרש גילאים גדול מבחינת היחסים ביניהם והאינטראקציה בניהם‪.‬‬
‫ראיה נוספת מסוג הסבר היא כי כאשר אין בין האחים פער גילאים גדול העובדה שהם נמצאים בגיל‬
‫של התלבטיות וחיפוש אחר זהות עצמית מאפשרת להם לאחים למלא תפקיד של חבר טוב‪.‬בגיל‬
‫התבגרות התופעות של תחרות וקנאה פוחתות ולעיתים האחים מתבגרים מתאחדים ו"כורתים" אחד‬
‫עם השני ברית לעימות עם ההורים (ספר התבגרות מאת אבנר זיו ‪. )0982‬‬
‫נימוק זה מבסס את השערת המחקר שלי מפני שהראיה מואששת את הטענה משום שהיא‬
‫מאשרת שכלל שהפרש קטן התקשורות שלהם היא בטוחה יותר והקרבה גדולה יותר וכך ניתן‬
‫לראות בנימוק זה מתוך הסקירה הספרותית שאומר שכאשר יש בינהם הפרש קטן בגיל התבגרות‬
‫הם מתקרבים וממלאים אחד לשני תפקיד של חבר טוב כלומר קרבתם גדלה בנוסף לכך הם‬
‫מתאחדים ו"כורתים " ברית אחד עם השני כאשר הם נמצאים בעימות עם ההורים כלומר הקשר‬
‫שלהם מבוסס על אמון‪ ,‬יוצר תחושה של ביטחון‪ ,‬יחסים פתוחים‪ ,‬חברותיים וידידותיים‪ .‬כלומר‬
‫בין האחים בגיל התבגרות עם הפרש קטן תימצא גם תקשורת בטוחה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫נימוק מסוג ראייה‬
‫מחקרי עוסק באוכלוסיית מחקר של מתבגרים בגילאי ‪ ,51-51‬חילונים המתגוררים באזור השרון‬
‫ולומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות במגמות ראליות והומניות‪ .‬במחקרי‬
‫שאלתי נשאלים משני קבוצות שונות‪ .‬קבוצה אחת עם הפרש גילאים גדול וקבוצה אחת עם הפרש‬
‫גילאים קטן ‪,‬את הנשאלים שאלתי שאלות כדי למצוא האם הם בעלי תקשורת בטוחה \לא בטוחה או‬
‫האם הם בעלי קרבה\ריחוק‪.‬‬
‫ממצאי במחקר אוששו את השערת המחקר שלי במחקר נמצא יש יותר מתבגרים עם הפרש קטן בעלי‬
‫קרבה ובעלי תקשורת בטוחה מאשר מתבגרים עם הפרש גדול‪ .‬בנוסף ממצאי המחקר אפשר להסיק כי‬
‫כאשר מתבגרים הם בעלי קרבה גם עם הפרש גדול וגם עם הפרש קטן נמצא כי הם יהוו יותר בעלי‬
‫תקשורת בטוחה לעומת מתבגרים בעלי ריחוק שנמצא כי יש יותר מהם בעלי תקשורת לא בטוחה‪.‬‬
‫כך אפשר להסיק כי יש קשר בין הנימוק מסוג ראייה לבין הנימוק מסוג הסבר מפני ששני הנימוקים‬
‫האלה מאווששים את השערת המחקר שלי שאומרת שכאשר הפרש בין האחים קטן יותר כך‬
‫ההתקשרות ביניהם היא בטוחה יותר והקרבה ביניהם גדולה יותר‪ ,‬מאשר אצל אחים עם הפרש‬
‫גילאים גדול‪ ,‬שם תימצא התקשרות לא בטוחה‪ .‬השערת המחקר שלי והוסיף שכאשר ההפרש יהיה‬
‫קטן יותר הקרבה והאינטראקציה בין האחים תהיה טובה יותר והם יגדלו כחברים‪ .‬גם הממצאים‬
‫מצאו כי כאשר הפרש יהיה קטן יותר הם המתבגרים הם יותר בעלי קרבה ותקשורת בטוחה מאשר‬
‫עם הפרש גילאים גדול שם נמצא כי המתבגרים הם יותר בעלי ריחוק ותקשורת לא בטוחה‪.‬‬
‫המסקנות מהמחקר שלי הם שמצאתי כי מתבגרים עם הפרש קטן בעלי קרבה הם בעלי תקשורת‬
‫בטוחה ופחות בעלי תקשורת לא בטוחה‪ .‬לעומת זאת אצל מתבגרים עם הפרש גדול נמצא כי באופן‬
‫יחסי מחצית מהם עם קרבה ומחצית מהם עם ריחוק אך אצלם אפשר לראות באופן ברור שכאשר הם‬
‫בעלי קרבה התקשורת שלהם בטוחה וכאשר הם בעלי ריחוק התקשורת תהיה לא בטוחה‪.‬‬
‫כך אפשר להסיק שכלל שהפרש הגילאים יהיה קטן יותר כך המתבגרים יהו יותר בעלי קרבה‬
‫והתקשורת בניהם תהיה בטוחה‪.‬‬
‫ברצוני להציע מחקר המשך שיבדוק את השפעת הפרש הגילאים בין אחים במשפחה על יחסיהם עם‬
‫הוריהם‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם קיים קשר בין הפרש הגילאים בין אחים במשפחה לבין רמת היחסים שלהם עם‬
‫הוריהם‪.‬‬
‫השערת המחקר ‪ :‬אחים שהפרש הגילאים ביניהם יהיה קטן יותר רמת היחסים בניהם תהיה גבוה‬
‫‪,‬מאשר מתבגרים בעלי הפרש גילאים גדול שאצלם רמת היחסים עם הוריהם תהיה נמוכה‪.‬‬
‫משתנה תלוי ‪ :‬רמת היחסים עם הוריהם‪.‬‬
‫משתנה בלתי תלוי ‪ :‬הפרש הגילאים בין אחים במשפחה‪.‬‬
‫התרומה המעשית של המחקר היא שבעתיד אנשים יוכלו להתאים את הפרש הגילאים להפרש גילאים‬
‫אידאלי (לפי הסקירה הספרותית ‪ 3-5‬שנים) שייתן יתרונות גם להם כהורים וגם לילדיהם ולקשר‬
‫‪31‬‬
‫בניהם‪ .‬ניתן להיעזר בממצאים בכך יעשו להורים הרצאה בה יגידו את היתרונות והחסרונות בהפרשי‬
‫גילאים שונים ולתת להם פתרונות ודרכים ליצור ולחזק את הקשר בין האחים‪.‬‬
‫המסר האישי שלי הוא שהנושא שחקרתי מאד עניין אותי וגיליתי דברים חדשים שלא ידעתי על‬
‫אינטראקציה בין אחים ועל הפרש גילאים בין אחים שאותם אוכל ליישם גם על הקשר בין אחיי עלי‬
‫שזהו גורם משמעותי שהניע אותי לחקור את הנושא ‪ .‬בנוסף אני מקווה ליישם את הדברים שמצאתי‬
‫בעבודה בעתיד על ילדיי ועל הקשר ביניהם‪.‬‬
‫לפי דעתי אם אבצע את המחקר על האוכלסיה הרחבה כלומר על אוכלסיה שונה מהבית ספר שלי ‪,‬‬
‫כמו ‪ :‬אוכלסיה עירונית ‪,‬אוכלסיה ממעמד גבוה או ממעמד נמוך ממצאי המחקר ישארו אותו דבר‬
‫כלומר יאששו את השערת המחקר שלי מפני שאני חושבת שהתוצאות של המחקר אינן קשורות לרקע‬
‫של הנחקרים אלא מייצגות את התוצאות שכנראה אמצע אצל האוכלסיה הרחבה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫רפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬
‫את הנושא למחקר בחרתי בגלל שזה נושא שמאד עניין אותי ועניין אותי לראות את השפעה של‬
‫הפרש הגילאים על משפחתי‪ .‬אני בחרתי את נושא העבודה בעזרת התייעצות עם גורמים כמו משפחתי‬
‫ומורתי הגורמים האלה עזרו לי לגבש את הרעיון וליישם את הרעיון למחקר מעשי‪.‬‬
‫אפשריות נוספות שעליהם רציתי לחקור היו הקשר בין סוג האחים (תאומים\רגילים ) על טיב הקשר‬
‫בניהם‪ .‬או שאלת חקר בנושא מין התאומים על טיב הקשר בניהם‪ .‬בחרתי בשאלת החקר שלי השפעת‬
‫הפרש הגילאים בין אחים במשפחה על רמת הקרבה והתקשורת בניהם‪ .‬מפני שנושא זה עניין אותי כי‬
‫זה נושא שקשור למשפחתי מפני שיש לנו הפרשי גילאים שונים וגם את הנושא הזה היה אפשרי לבדוק‬
‫באופן מעשי יחסית לנושאים האחרים שרציתי לבדוק‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪:‬‬
‫את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט‪ .‬בחרתי להשתמש במקורות אלו אחרי‬
‫קריאה של כל המקורות ולאחר מכן החלטתי האם הוא רלוונטי ועוזר לי בכתיבת העבודה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי‪.‬‬
‫במציאת המקורות על המשתנים השונים נתקלתי בקושי‪ ,‬מפני שהיה לי קשה למצוא מקרות טובים‬
‫דיים לכן ‪,‬נעזרתי בספרניות ובמורתי‪ .‬וגם בשלב הפרק המקשר שבו נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה‬
‫הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי ורק לאחר חיפושים נרחבים הצלחתי למצוא‬
‫מחקר מתאים לעבודתי‪.‬‬
‫רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו אינטרנטיים כי אלו המקורות הזמינים ביותר‪ .‬אך חלק‬
‫מהמקורות המידע הם מספרות‪.‬‬
‫בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים כמו למשל איזה הפרש גילאים אידאלי‬
‫ואיך ההורים משפיעים על היחסים בין אחים וגם על הקנאה והתחרותיות בניהם‪ .‬עניין אותי במיוחד‬
‫החלק התאורטי שבו למדתי את רוב החומר הכתוב בעבודה שלי והבנתי את השפעה‪.‬‬
‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬
‫הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי היו בקשר למקורות המידע‬
‫שבחרתי ולסיכום שעשיתי למידע שמצאתי בהם‪ .‬קיוויתי שאני מצליחה לנצל את המקורות ושאני‬
‫מצליחה לסכם כראוי ולא מעתיקה את החומר הכתוב שם‪.‬‬
‫למדתי על עצמי‪:‬‬
‫למדתי על עצמי במהלך העבודה מספר דברים למדתי איך לכתוב עבודה מחקרית דבר שלא ידעתי איך‬
‫לכתוב ולגשת אליו ‪.‬בנוסף לכך למדתי שאני מסוגלת לעמוד בזמנים וביעדים שאני מציבה לעצמי‬
‫במהלך העבודה בנוסף אני מרגישה שאני מיישמת את הדברים שלמדתי בעבודה עלי ועל אחיי ‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪:‬‬
‫אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪:‬‬
‫‪.0‬השערה‪-‬במחקרי השערתי השערה לגבי מה שאני חושבת שיצא בתוצאות המחקר ‪.‬כלומר מה הקשר‬
‫בין המשתנים השונים בשאלת החקר שלי‪.‬‬
‫‪ . 2‬הסקת מסקנות – בפרק דיון ומסקנות כתבתי את המסקנה העיקרית מהמחקר שכוללת גם את‬
‫המסקנות מהחלק המחקרי וגם מהחלק התאורטי ‪.‬מצאתי כי השערת המחקר שלי אוששה ושככל‬
‫שהפרש בין האחים קטן יותר כך ההתקשרות ביניהם היא בטוחה יותר והקרבה ביניהם גדולה יותר‪,‬‬
‫מאשר אצל אחים עם הפרש גילאים גדול‪ ,‬שם תימצא התקשרות לא בטוחה‪.‬‬
‫‪ .3‬נימוק מסוג הסבר‪-‬בחלק התאורטי בעבודתי השתמשתי בנימוק מתוך מקורות מידע מהספרח\ים‬
‫ומהאינטרנט בכך שכתבתי תאוריות ומחקרים המסבירים את התופעה ‪.‬כך למשל בפרק השלשי‬
‫שילבתי מחקר שבו בדקו את הפרש הגילאים האידאלי ולפי המחקר הפרש הגילאים האדיאלי הוא‬
‫שנתים ומעלה ‪ .‬אך לעומת זאת הפרק הראשון בתת הפרק הראשון נימקתי את הפרש הגילאים‬
‫האדיאלי ומצאתי כי הפרש הגילאים האידאלי הוא ‪ 3-5‬שנים‪.‬‬
‫‪.4‬השוואה‪ -‬בפרק הממצאים שבו חילקתי שאלון ל‪ 41‬נבדקים משני קבוצות קובצה אחת עם הפרש‬
‫גילאים גדול וקבוצה אחת עם הפרש גילאים קטן לאחר מכן השוואתי בין כל השאלונים ותשובות‬
‫הנבדקים‪.‬‬
‫‪..5‬שאלת שאלות‪ -‬במהלך העבודה בדקתי את שאלת החקר שלי בעזרת השאלון שבו ניסחתי שאלות‬
‫שמתאימות לשאלת החקר שלי ולמשתנים שאותם רציתי לבדוק בעזרת השאלון‪.‬‬
‫לסיכום בעבודתי השתתפתי בסוגים שונים של אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪.‬‬
‫האסטרגיוות שבהם התשמשתי בעבודתי הם ‪ :‬השערה ‪,‬הסקת מסקונות ‪,‬נימוק מסוג הסבר ‪,‬השוואה‬
‫‪,‬ושאילת שאלות ‪.‬אסטרגיות חישבה אלה עזרו לי בכתיבת העבודה‬
‫‪33‬‬
‫רישמת מקורות‬
‫‪.0‬באקלס קייסי ‪ , 0700‬מחקר‪ :‬מה פער הגילאים האידיאלי בין אחים? ‪ ,‬ידעות אחרונות‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185380,00.html‬‬
‫‪ .0‬בייביזון גלי דהרי ‪ , 0779‬קנאת אחים ‪ ,‬מאמרים ‪.‬‬
‫‪http://www.articles.co.il/article/34426/%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%AA%20‬‬
‫‪%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D%20‬‬‫‪%20%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%AA%20%D7%97%D7%99%D7‬‬
‫‪%99%D7%9D‬‬
‫‪(.3‬ד"ר) בר‪-‬אל ציפי וד"ר נוימאר מריים ‪" , 0707‬פסיכולגיה התפחותית מפגש שני" הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪.2‬גרינגרוז גיל‪ ,7002,‬חשיבות סדר הלידה במשפחה‪,‬הומו ספאנייס‬
‫‪http://www.notes.co.il/greengross/38796.asp‬‬
‫‪ .1‬גריי מירי ‪, 0779‬מתי ממולץ להיכנס להריון שני ? ‪ 9,‬חודשים‪-‬מאקו ‪,‬‬
‫‪http://www.mako.co.il/ninemonth-pregnancy/relationship/Article‬‬‫‪1babcc1da8e6a11006.htm‬‬
‫‪ .2‬ווקר דנה ‪,‬יחסי אחים ‪bgu.uniclass.co.il/psicho07/uploader.php?file=6+-‬‬
‫‪+‬יחסי‪+‬אחים‪.doc.‬‬
‫‪ .0‬זיו אבנר ‪ , 0928‬ספר "התבגרות" ‪ , ,‬הוצאת מסדה בע"מ‪,.‬גבעתיים‬
‫‪ .8‬יעקבי –ברמן שני ‪ ,0700‬רק שיהיו חברים טובים ‪,‬בית הספר להורים של פורטל המשפחה‬
‫‪http://www.hamishpacha.co.il/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=3219‬‬
‫‪ .9‬לוי תמר ‪ , 0772‬מדריך‪ :‬איך יוצרים יחסי קירבה בין אחים ‪Ynet‬‬
‫‪http://www.allweb.co.il/AllwebF.asp?Id=1144‬‬
‫‪34‬‬
,‫ק ייעוץ והפקות‬.‫א‬.‫ א‬,‫ יחסים בין אחים וקנאת אחים‬,)‫(ללא שנה‬,‫ צונץ שרון‬.07
http://www.zuntz.co.il/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D---%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA.htm
nrg ‫ מעריב‬,? ‫מתי להביא ילד שני לעולם‬, 2008 ‫ קדוש רותי‬.00
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/804/804.html
‫בטיפולנט‬, ‫סדר לידה‬, 0700‫ (ד"ר) קראן לרנר‬.00
http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%99%
D7%93%D7%94/
Ynet, ‫ והחסרונות‬- ‫ כל היתרונות‬:‫ הרווח האידאלי בין אחים‬,2012 ‫ קרן ליאת‬.03
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4204366,00.html
35
‫נספחים‬
‫‪36‬‬
‫נספח ‪0‬‬
‫שאלון‪-‬‬
‫נבדק יקר ! במסגרת כתיבת העבודה ביחידה החמישית במדעי החברה מועבר שאלון זה‪.‬‬
‫סמן את התשובה המתאימה ביותר עבורך ‪.‬‬
‫שאלון זה הינו אנונימי ויעשה בו שימוש לצורך מחקרי בלבד‪.‬‬
‫תודה לך על היענותך ועל הנכונות לשיתוף הפעולה‪.‬‬
‫שאלת החקר היא הקשר בין הפרש הגילאים בין אחים במשפחה לבין רמת הקרבה והתקשורת‬
‫ביניהם ( אם יש לך יותר מאח אחד אנא בחר אחד וענה עליו את השאלון תודה )‬
‫נא מלא את השאלון ‪:‬‬
‫‪.5‬מין‪:‬‬
‫‪ .‬זכר‬
‫‪.‬נקבה‬
‫‪.2‬גיל _____ ‪:‬‬
‫‪ .3‬אני מרגיש שהפרש הגילאים ביני לבין אחי הוא טוב‬
‫א‪ .‬כן‬
‫ב‪ .‬לפעמים‬
‫ג‪ .‬לא‬
‫ד‪ .‬בכלל לא‬
‫‪ .4‬אני חש את הבדלים הנובעים מהפרש הגילאים‬
‫א‪ .‬כן אני מרגיש אותם‬
‫ב‪ .‬לפעמים אני מרגיש אותם‬
‫ג‪ .‬לא מרגיש את הבדלים‬
‫ד‪ .‬בכלל לא מרגיש את הבדלים‪.‬‬
‫‪ .5‬מה הפרש הגילאים בינך לבין אחיך\אחותך? (סמן בעיגול)‬
‫‪ ‬אין (תאומים)‬
‫‪‬‬
‫‪ 3-5‬שנים‬
‫‪‬‬
‫‪ 7-4‬שנים‬
‫‪‬‬
‫‪ 8‬שנים ומעלה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מסכים מאוד‬
‫מסכים‬
‫לא מסכים‬
‫בכלל לא מסכים‬
‫‪ .6‬אני מגדיר את מערכת היחסים ביני לבין אחי\אחותי‬
‫כמערכת יחסים טובה‪.‬‬
‫‪ .7‬אני מבלה עם אחי\אחותי הרבה שעות ביום‪.‬‬
‫‪ .8‬כשנגדל אני ואחי\אחותי נשמור על קשר‪.‬‬
‫‪ .9‬אני לא רב עם אחי\אחותי כלל‪.‬‬
‫‪ .51‬אני יותר דומיננטי במשפחה מאחי\אחותי‪.‬‬
‫‪ .55‬אני נותן אמון באחיי‪.‬‬
‫‪ .52‬לפי דעתי קשר בין אחים הוא חשוב לפיתוח ביטחון‬
‫עצמי ולקידום הישגים אישים‪.‬‬
‫‪ .53‬אם הייתם נתקלים בבעיה כלשהי ‪,‬הייתי פונה אל‬
‫אחי \אחותי לעזרה‪.‬‬
‫‪ .54‬אני מרגיש שהקשר שלי עם אחי \אחותי נותן לי‬
‫הרגשה שיש לי על מי לסמוך‪.‬‬
‫‪ .51‬אני מתייעץ עם אחי\אחותי לעיתים קרובות‪.‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫תקשורת לא בטוחה וריחוק ‪21-51‬‬
‫תקשורת בטוחה וקרבה‪.41-26-‬‬
‫‪38‬‬
‫נספח ‪0‬‬
‫מקרא לשאלון‬
‫השאלון בנוי מ‪ 51‬שאלות כאשר הוא מוחלק ל‪ 3‬חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון של השאלון‪ ,‬שאלות ‪ 4-5‬עוסקות בשאלות על משתנה רקע בלבד‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון‪ ,‬שאלה ‪ 1‬בודקת את המשתנה התלוי ‪:‬הפרשי גילאים בין אחים במשפחה‪.‬‬
‫החלק השלישי בודק את המשתנה התלוי‪ :‬רמת הקרבה והתקשורת ביניהם‪.‬‬
‫לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי ‪ 2‬היבטים ‪:‬‬
‫ההיבט הראשון הם שאלות שבודקות את הקרבה או הריחוק בין האחים והם שאלות ‪.51-6‬‬
‫ההיבט השני עוסק בשאלות שבודקות את דפוס התקשורת ‪ :‬תקשורת בטוחה או לא בטוחה בין‬
‫האחים והם השאלות ‪.51-55‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי ‪ :‬רמת קרבה ותקשורת בין אחים במשפחה נעים בין ‪:‬‬
‫‪-4‬מסכים מאד‬
‫‪-3‬מסכים‬
‫‪-2‬לא מסכים‬
‫‪-5‬בכלל לא מסכים‪.‬‬
‫ערכים ‪ 2+5‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה ואילו ערכים ‪3‬ו‪ 4‬מציינים ערכים גבוהים של‬
‫המשתנה‪.‬‬
‫טווח ממוצע של תשובות הנבדקים נע בין מינימום ‪ 51‬לבין מקסימום ‪41‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪21-51‬‬
‫מצביע על תקשורת לא בטוחה וריחוק‪.‬‬
‫וממוצע שנע בין ‪ 41-26‬מצביע על תקשורת בטוחה וקרבה‪.‬‬
‫‪39‬‬
41
41
‫טבלה מספר ‪2‬‬
‫מספר נבדק‬
‫תקשורת בטוחה\לא בטוחה‬
‫קרבה\ריחוק‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪0‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪13‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪2‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪0‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪8‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪9‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪07‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪00‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪00‬‬
‫‪19‬‬
‫‪14‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪03‬‬
‫‪20‬‬
‫‪12‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪02‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪01‬‬
‫‪14‬‬
‫‪17‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪02‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪00‬‬
‫‪19‬‬
‫‪14‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪08‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪09‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים גדול ‪07‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪N=20‬‬
‫תקשורת בטוחה=‪02‬‬
‫קרבה=‪9‬‬
‫ותקשורת לא בטוחה=‪2‬‬
‫ריחוק =‪00‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪0‬‬
‫‪02‬‬
‫‪13‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪0‬‬
‫‪03‬‬
‫‪00‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪3‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪2‬‬
‫‪03‬‬
‫‪01‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪1‬‬
‫‪02‬‬
‫‪00‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪2‬‬
‫‪09‬‬
‫‪01‬‬
‫‪42‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪0‬‬
‫‪03‬‬
‫‪00‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪8‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪9‬‬
‫‪09‬‬
‫‪00‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪07‬‬
‫‪03‬‬
‫‪01‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪03‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪03‬‬
‫‪07‬‬
‫‪01‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪02‬‬
‫‪03‬‬
‫‪01‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪01‬‬
‫‪07‬‬
‫‪01‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪02‬‬
‫‪09‬‬
‫‪02‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪08‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪09‬‬
‫‪03‬‬
‫‪02‬‬
‫נבדק אם הפרש גילאים קטן ‪07‬‬
‫‪02‬‬
‫‪01‬‬
‫‪N=20‬‬
‫תקשורת בטוחה=‪08‬‬
‫קרבה=‪08‬‬
‫תקשורת לא בטוחה=‪0‬‬
‫ריחוק=‪0‬‬
‫‪43‬‬
‫נספח ‪2‬‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה‬
‫במקצוע‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪ :‬הדס לינדנר‬
‫סלעית‬
‫שם המנחה ‪:‬דניאל אורלי‪:‬‬
‫נושא העבודה‪:‬‬
‫שם בית הספר‪ :‬עמי אסף‬
‫סמל מוסד‪ 227737 :‬ישוב‪ :‬מושב‬
‫‪:‬‬
‫הקשר בין הפרש הגילאים בין אחים במשפחה לרמת ההתקשרות והקרבה בינהם‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫האם קיים קשר בין הפרש הגילאים בין אחים לרמת ההתקשרות והקרבה בינהם?‬
‫השערת המחקר‪:‬‬
‫קיים קשר בין הפרש הגילאים לבין קרבתם של האחים‪ :‬ככל שהפרש בין האחים קטן יותר כך‬
‫ההתקשרות בינהם היא בטוחה יותר והקרבה ביניהם גדולה יותר‪ ,‬מאשר אצל אחים עם הפרש‬
‫גילאים גדול‪ ,‬שם תימצא התקשרות לא בטוחה‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬הפרש הגילאים בין אחים‬
‫הגדרה נומינלית‪:‬מספר השנים המבדילות בין אח אחד לשני‪.‬‬
‫המשתנה הפרש הגילאים במשפחה מורכב משני מרכיבים‪ :‬הפרש גילאים קטן(עד ארבע‬
‫שנים)‪,‬גדול(מחמש שנים ומעלה הפרש)‪,‬בלי הפרש ‪,‬ואחים יחדים‪.‬‬
‫אופרציונלית‪ :‬אוכלוסיית המחקר תחולק לשניים‪:‬‬
‫כל מתבגר בגלאי‪ 01-08‬בעל הפרש של עד ארבע שנים יחשב להפרש גלאים קטן‬
‫כל מתבגר‪ 01-08‬בעל הפרש של חמש שנים ומעלה יחשב להפרש גלאים גדול‬
‫משתנה תלוי‪ :‬רמת התקשורת והקירבה בין אחים‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬קירבה‪-‬התפתחותו של קשר יחודי רגישי בין האח הגדול לאח הקטן‬
‫תיקשורת‪-‬רמת היחסים בין אח אחד לשני‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪:‬‬
‫‪44‬‬
‫לרמת ההתקשרות שני היבטים ‪:‬‬
‫‪ .5‬בעלי התקשרות בטוחה‪ -‬קשר בין אחים המבוסס על אמון‪ ,‬יוצר תחושה של ביטחון‪ ,‬יחסים‬
‫פתוחים‪ ,‬חברותיים וידידותיים‬
‫‪ .7‬בעלי תקשורת לא בטוחה‪ -‬קשר בין אחים הנע מהתעלמות מוחלטת אחד מהשני ועד קיום של‬
‫יחס אמביולנטי של חיפוש קירבה אך גם גילוי של התנגדות של אחד האחים מהשני‬
‫אוכלוסיית המחקר (תיאור ומספר נבדקים משוער)‬
‫בני נוער‪ ,‬גילאים ‪ 27 .01-00‬נבדקים שישאלו בעזרת שאלון‪ 07 .‬הפרש גיל גדול(מחמש שנים ומעלה)‪,‬‬
‫‪ 07‬הפרש קטן(עד ארבע שנים הפרש) ובלי הפרש ‪ .‬הנבדקים משתיכים לחינוך התיישבותי‪,‬לומדים‬
‫בכיתות עיוניות במגמות ריאליות והומגניות‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫שאלון סגור‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה (‪ 1‬פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית)‬
‫‪.0‬אביגדר‪-‬שפיץ ל'(‪.)0999‬יחסים בין אחים בבגרות המוקדמת‪.‬עבודת גמר לקראת תואר מ"א‬
‫אונברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫‪ .0‬אלפיה תמר בכורים הנה הבאתי‪-‬חלק ב'‪,‬תמר אלפיה‪http://horim.allmag.co.il/page/10278 ,‬‬
‫(‪)37.2.78‬‬
‫‪ .3‬ד"ר בר אל ציפי וד"ר נונמאיר מריים "מפגשים עם הפסיכולגיה"‪,‬בכרך פסיכולגיה התפחותית פרק‬
‫‪ 0‬הוצאת רכס (‪)0707‬‬
‫‪ .3‬לין יעקבי ענת "הפרש גדול בין אחים טוב או לא?"‪http://www.mako.co.il/home-family-, ,‬‬
‫‪)03.0.03(relationship/family/Article-074168c56076c31006.htm.‬‬
‫על‬
‫אחים‬
‫‪.1‬צונץ‪,‬שרון‪".‬יחסי‬
‫‪http://www.mamy.co.il\article.aspx?idp=138‬‬
‫‪45‬‬
‫אהבה‬
‫קנאה‬
‫ומריבות"‬