"מי גאון של אימא"? הדיבור המופנה לילדים בהשוואה לדיבור המופנה למ

‫"מי גאון של אימא"?‬
‫הדיבור המופנה לילדים בהשוואה‬
‫לדיבור המופנה למבוגרים‬
‫לימור עדי‪-‬בן סעיד ‪ ,1,2‬גילה טובול‪-‬לביא‬
‫‪1,3,4‬‬
‫אביבית בן‪-‬דוד‬
‫‪5,6‬‬
‫‪ .1‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪ ,‬קרית אונו ‪ .2‬מכון שמיעה‬
‫ודיבור‪ ,‬בי"ח תל השומר ע"ש שיבא ‪ .3‬החוג לחינוך מיוחד‪ ,‬מכללת אחוה ‪ .4‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬חינוך מיוחד ‪ .5‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית הדסה‬
‫ירושלים ‪ .6‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הכינוס השנתי ה‪ 50 -‬של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת‬
‫‪ 10‬בפברואר ‪2014‬‬
‫‪1‬‬
‫"שפת אימהות"‬
‫”‪ "Motherese‬או ”‪ –“Baby talk‬מושגים המתייחסים‬
‫לשפה ודיבור השונים במאפיינים שלהם כשהם מופנים‬
‫לילדים בהשוואה לאלו המופנים למבוגרים‪.‬‬
‫"שפת אימהות" מאופיינת‪:‬‬
‫בדיבור פשוט‪ ,‬מוגבל לכאן ועכשיו‪ ,‬מתייחסת למוקד‬
‫ההתעניינות של הילד‪ ,‬מכוונת את תשומת ליבו של‬
‫הילד‪.‬‬
‫בעלת מאפיינים ייחודיים בכל רמות השפה והדיבור‪.‬‬
‫)‪(Snow, 1972‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ CDS‬לעומת ‪ADS‬‬
‫מונחים המקובלים כיום‪:‬‬
‫‪ – (IDS) Infant Directed Speech‬תשומה לשונית‬
‫המופנית לילדים ללא ניצני שפה‬
‫‪ –(CDS) Child Directed Speech‬תשומה לשונית‬
‫המופנית לילדים עם ניצני שפה‬
‫)‪(Clark, 2009; Gleason and Ratner, 2009‬‬
‫לעומת‬
‫‪ – (ADS) Adult Directed Speech‬תשומה לשונית‬
‫המופנית לאדם בוגר‬
‫‪3‬‬
‫מאפיינים כלליים של ה‪ CDS -‬לעומת‬
‫ה‪ADS -‬‬
‫‪4‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גובה טון גבוה‬
‫אינטונציה מוגזמת‬
‫קצב דיבור איטי‬
‫הארכות‬
‫חזרות והדגשות‬
‫• פישוט פונולוגי‬
‫• העדפה של מבני‬
‫הברה מסוג‪CVCV ,CV :‬‬
‫מאפיינים‬
‫פרוזודים‬
‫מאפיינים‬
‫מורפו‪-‬‬
‫תחביריים‬
‫• משפטים פשוטים‬
‫וקצרים‬
‫• משפטי ציווי ושאלה‬
‫• מבעים בעלי מילה‬
‫בודדת‬
‫מאפיינים‬
‫פונולוגים‬
‫מאפיינים‬
‫לקסיקלים‬
‫• אוצר מילים מצומצם‬
‫• ש"ע מוחשיים‬
‫ויומיומיים‬
‫• מילים שכיחות‬
‫‪5‬‬
‫הקשר בין ‪ CDS‬לרכישת שפה‬
‫ממחקרים עולה כי כמות הדיבור ואיכות הדיבור‬
‫המופנה לילד משפיעים באופן ישיר על‬
‫ההתפתחות הלשונית והקוגניטיבית של הילד‬
‫;‪(Hurtado et al., 2008; Rowe, 2008; Kaplan et al., 2002‬‬
‫‪Liu et al. 2003; Golinkoff and Alioto, 1995; Hart and‬‬
‫)‪Risley, 1995‬‬
‫‪6‬‬
‫הקשר בין ‪ CDS‬לרכישת שפה‬
‫נמצא כי ה‪ CDS-‬מקל על רכישת השפה של הילד ועל‬
‫יכולתו לעשות סגמנטציה של מילים (מציאת גבולות‬
‫המילה) בהשוואה ל‪.ADS -‬‬
‫)‪(Thissen, Hill and Saffaran, 2005‬‬
‫ילדים מצליחים ללמוד מילים ומבעים המופנים אליהם ע"י‬
‫המבוגר כאשר הם קצרים יותר‪ ,‬איטיים ומלווים בשינויי‬
‫אינטונציה‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬ככל שאימהות משתמשות במאפייני ה‪,CDS -‬‬
‫התפתחות השפה של הילדים טובה ומהירה יותר‪.‬‬
‫)‪(Gleason and Ratner, 2009‬‬
‫‪7‬‬
‫מטרות המחקר‬
‫‪ ‬לאפיין את השימוש בסוגי מילות התוכן ב‪CDS -‬‬
‫לעומת ה‪ ADS -‬בשנים הראשונות של רכישת‬
‫השפה‪.‬‬
‫‪ ‬להשוות את השימוש במילות התוכן ב‪CDS -‬‬
‫בשלבי התפתחות השפה השונים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שיטת המחקר‬
‫‪9‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫‪CDS‬‬
‫‪ 40‬הורים לילדים המצויים בשלבים השונים של‬
‫רכישת השפה‬
‫(להגדרת השלב השפתי ראה דרומי‪:)2003 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫ילדים‬
‫ילדים‬
‫ילדים‬
‫ילדים‬
‫בשלב‬
‫בשלב‬
‫בשלב‬
‫בשלב‬
‫הטרום‪-‬מילי המוקדם (גיל ממוצע‪ 6 :‬ח')‬
‫הטרום‪-‬מילי המאוחר (גיל ממוצע‪ 12 :‬ח')‬
‫(גיל ממוצע‪ 19 :‬ח')‬
‫החד מילי‬
‫(גיל ממוצע‪ 27 :‬ח')‬
‫הדקדוקי המוקדם‬
‫‪10‬‬
‫אוכלוסייה‬
‫‪ADS‬‬
‫‪ 18‬הורים לילדים המצויים בשלבים השונים של רכישת‬
‫השפה‪:‬‬
‫‪ 6‬ילדים בשלב הטרום‪-‬מילי המאוחר (גיל ממוצע‪ 9 :‬ח')‬
‫(גיל ממוצע‪ 19 :‬ח')‬
‫‪ 6‬ילדים בשלב החד מילי‬
‫(גיל ממוצע‪ 23 :‬ח')‬
‫‪ 6‬ילדים בשלב הדקדוקי המוקדם‬
‫‪11‬‬
‫כלי המחקר וההליך‬
‫נתוני ה‪CDS -‬‬
‫‪ ‬הנתונים נאספו במהלך אינטראקציה של הורה‪-‬ילד‬
‫בפעילות יומיומית הכוללת בין היתר‪:‬‬
‫רחצה‪ /‬הלבשה‪ ,‬האכלה‪ ,‬משחק‪ ,‬סיפור‬
‫‪ ‬הקלטת אודיו או וידאו‬
‫‪(Kondaurova and Bergeson, 2010; Rowe, 2008; Phillips,‬‬
‫)‪1973‬‬
‫‪12‬‬
‫כלי המחקר וההליך‬
‫נתוני ה‪ADS -‬‬
‫‪ ‬צפייה בסרטון וידאו מתוך אינטראקציית ה‪( CDS -‬קובי‬
‫וכהן‪)2013 ,‬‬
‫‪ ‬הקלטה של ראיון אישי בין הנסיין להורה‬
‫‪ ‬שאלות לגבי הסרטון‬
‫(תאר לי מה ראית בסיטואציה של המקלחת‪ ,‬תאר לי את‬
‫שלבי ההאכלה שהיו)‬
‫‪ ‬שאלות לגבי פעילויות יומיומיות של ההורה עם ילדו‬
‫(ספר לי על ההתארגנות שלכם בבוקר מהרגע שהילד קם‪,‬‬
‫ספר לי על משחק אחד שאתם אוהבים לשחק במיוחד ואיך‬
‫אתם עושים זאת)‬
‫‪13‬‬
‫כלי המחקר וההליך‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נלקח מדגם של ‪ 200‬מבעים מכל אחת מן‬
‫הסיטואציות המוקלטות‬
‫תיעתוק המלל של ההורים‬
‫ניתוח הנתונים מבחינה איכותית וכמותית‬
‫(תבנית‪/‬תמנית)‬
‫בדיקת מהימנות‬
‫‪14‬‬
‫הקטגוריות הנבדקות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמות עצם‬
‫מוחשיים‪ ,‬מופשטים‪ ,‬שמות פרטיים‪ ,‬קולות בע"ח‪,‬‬
‫מילים אונומטופאיות‬
‫פעלים‬
‫‪ ,Stative , Active‬פעלי עזר‪ ,‬אחר‬
‫תארי שם‬
‫גודל‪ ,‬צבע‬
‫תארי פועל‬
‫תיאור אופן‪ ,‬תיאור מקום‪ ,‬תיאור זמן‪ ,‬אחר‬
‫‪15‬‬
‫תבנית‪ /‬תמנית‬
‫תבנית = צורת היסוד של המילה‪ ,‬ללא קשר‬
‫למספר הפעמים שהופיעה במבע‪/‬בשיח‬
‫תמנית = כל היקרויות התבנית במבע‪/‬בשיח‬
‫אדום; אדומה; אדומים; אדום; אדום‬
‫תבנית אחת ו‪ 5-‬תמניות (נטיות)‬
‫‪16‬‬
‫ממצאים ודיון‬
‫‪ ‬מאפייני ה‪ CDS -‬בקרב כל הנבדקים בהשוואה ל‪-‬‬
‫‪ –ADS‬מגמות כלליות‬
‫‪ ‬השוואה של מאפייני ה‪ CDS -‬בין קבוצות הגיל‬
‫השונות ‪ -‬מגמות התפתחותיות‬
‫‪17‬‬
‫מאפייני ה‪ CDS -‬לעומת ה‪ADS -‬‬
‫השוואה בין הקטגוריות הדקדוקיות השונות‪:‬‬
‫ש"ע‪ ,‬פעלים‪ ,‬תואר השם‪ ,‬תואר הפועל‬
‫‪18‬‬
‫השוואה בין הקטגוריות הדקדוקיות‬
)‫ (תבנית‬CDS-ADS
250
200
*
150
ADS
CDS
100
*
50
*
*
*
0
Verbs
19
Nouns
Adverbs
Adjectives
General
P<0.0001 *
‫השוואה בין הקטגוריות הדקדוקיות השונות‪:‬‬
‫ש"ע‪ ,‬פעלים‪ ,‬תואר השם‪ ,‬תואר הפועל‬
‫פועל‬
‫> ש"ע > תואר הפועל > תואר השם‬
‫ב‪ CDS -‬וב‪ ADS -‬בתבניות ובתמניות‬
‫ממצאים דומים גם בהשוואה בתוך‬
‫כל קבוצת נבדקים‬
‫‪20‬‬
‫השוואה בין הקטגוריות הדקדוקיות השונות‪:‬‬
‫ש"ע‪ ,‬פעלים‪ ,‬תואר השם‪ ,‬תואר הפועל‬
‫רכישה‬
‫‪ ‬תופעת ה‪‘Noun-Bias’ -‬‬
‫‪ ‬תופעת ה‪‘Verb-Bias’ -‬‬
‫תשומה לשונית ‪CDS-‬‬
‫‪( Noun-bias ‬אנגלית)‬
‫‪( ‘Verb-Bias’ ‬מנדרינית)‬
‫ובעברית??‬
‫ברכישה‪ -‬תופעת ה‪(Dromi, 1987) ‘Noun-Bias’ -‬‬
‫ב‪ -CDS -‬תופעת ה‪‘Verb-Bias’ -‬‬
‫‪21‬‬
‫השוואה בין הקטגוריות הדקדוקיות השונות‪:‬‬
‫ש"ע‪ ,‬פעלים‪ ,‬תואר השם‪ ,‬תואר הפועל‬
‫‪ ‬ממצאים דומים גם בהתפלגות מילות התוכן‬
‫ב‪ ADS -‬בעברית‬
‫‪ ‬ממצאים דומים גם ב‪ CDS -‬באיטלקית‬
‫)‪(Camaioni and Longobardi, 2001‬‬
‫‪22‬‬
‫השוואה בין הקטגוריות הדקדוקיות השונות‪:‬‬
‫ש"ע‪ ,‬פעלים‪ ,‬תואר השם‪ ,‬תואר הפועל‬
‫‪ ‬עברית (ואיטלקית) ‪ -‬מאפשרת השמטת נושא‬
‫‪partial null-subject language‬‬
‫בתעתיקים‪ :‬מבעים רבים ללא נושא‪ ,‬מבנה של‬
‫מודליות‬
‫("בוא הנה"‪" ,‬רוצה לשחק?"‪ ,‬בוא נצא לשחק בגינה")‬
‫‪ ‬אופי האינטראקציה עודד שימוש בפעלים‬
‫)‪(Berman, 1980; Ravid, 2010; Shlonsky, 2009‬‬
‫‪23‬‬
‫מאפייני ה‪ CDS -‬ו‪ -‬ה‪ ADS -‬בקרב כל‬
‫הנבדקים‬
‫הבדלים איכותיים‬
‫השוואה בתוך כל קטגוריה דקדוקית‬
‫‪24‬‬
)‫השוואה בתוך קטגורית ש"ע (תמניות‬
80
70
60
*
50
ADS
40
*
30
CDS
*
20
*
10
*
0
Concrete
Abstract
Personal
Animal
Onomatopeic
p<0.05 *
25
‫השוואה בתוך קטגורית הפועל‬
‫אחר‬-‫פעלי עזר‬-Stative-Active
140
120
100
*
80
ADS
CDS
60
40
*
20
*
*
0
Active
Stative
Auxiliary
Other
p<0.000 *
26
‫השוואה של מאפייני ה‪ CDS -‬בין קבוצות‬
‫הגיל השונות‪:‬‬
‫מגמות התפתחותיות‬
‫‪27‬‬
‫ השוואה בין קבוצות הגיל‬-‫מגמות התפתחותיות‬
)‫(תבניות‬
50
45
40
No. of words
35
30
Nouns
25
Verbs
Adjectives
20
Adverbs
15
10
5
0
Early pre
Late pre
One word
Age group
28
Early gram
‫מסקנות‬
‫קיים הבדל כמותי ואיכותי בשימוש במילות התוכן‬
‫בקרב הורים בדיבור המופנה לילד לעומת הדיבור‬
‫המופנה למבוגר‬
‫קיים שימוש רב יותר בקטגוריית הפועל בהשוואה‬
‫לכל הקטגוריות הדקדוקיות האחרות (הן ב‪CDS -‬‬
‫והן ב‪)ADS -‬‬
‫קיימים יחסי גומלין בין השלב השפתי של הילד‬
‫(יכולותיו התקשורתיות והלשוניות של הפעוט)‬
‫לבין הדיבור המופנה אליו ע"י ההורה‬
‫‪29‬‬
‫השלכות קליניות אפשריות‪...‬‬
‫‪ ‬הדרכת הורים לשימוש ב‪ CDS -‬בהתאם לשלב‬
‫הלשוני של הילד‪ ,‬כך שיהיה דומה למצב הטבעי‪.‬‬
‫‪ ‬התחשבות במאפייני ה‪ CDS -‬הנ"ל בהערכה‬
‫ובטיפול‪ -‬בהפקות הקלינאים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫תודות‬
‫איסוף הנתונים נעשה ע"י סטודנטיות מהחוג‬
‫להפרעות בתקשורת בקריה האקדמית אונו ומהחוג‬
‫להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה‬
‫מהווה מאגר נתונים למס' עבודות הבוחנות את‬
‫מאפייני ה‪ CDS -‬לעומת ה‪ADS -‬‬
‫בתחום הלקסיקון‪,‬‬
‫המורפולוגיה‬
‫והפונולוגיה‪.‬‬
‫‪31‬‬