תקצירים והרצאות - הקריה האקדמית אונו

‫‪1‬‬
‫הכנס השנתי השלישי של מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה ‪ -‬תקצירי ההרצאות‬
‫הרצאת מפתח‪:‬‬
‫סימולציה רפואית ככלי לשינוי תרבות ההוראה וההערכה במקצועות הרפואה‬
‫דר אמתי זיו ‪ -‬סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא ומנהל מסר – המרכז הארצי לסימולציה רפואית‬
‫מאז ומעולם הת מודד החינוך הרפואי עם הצורך להכשיר אנשי מקצוע מעולים המשלבים במקצועיותם שלושה‬
‫מרכיבים מרכזיים ‪ :‬יכולות קוגניטיביות (ידע)‪ ,‬מיומנויות קליניות ומיומנויות תקשורתיות ‪ .‬הדרכה בתחומים‬
‫המעשיים‪ ,‬הן הקליניים והן התקשורתיים ‪ ,‬מהווה אתגר מורכב במיוחד עקב הצורך ללמדם בת נאי אמת‪ ,‬בתוך‬
‫הסביבה הקלינית ובאמצעות מגע ישיר עם חולים אמיתיים ‪ .‬בעשור האחרון אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של‬
‫שימוש באמצעים של סימולציה רפואית לצורכי הדרכה והערכה במקצועות הרפואה ‪ .‬מגמה זו מתחזקת כמענה‬
‫לקריאה הגוברת לשיפור איכות הטיפול הרפואי תוך הפחתת טעויו ת האנוש ברפואה והנחלת תרבות "בטיחות‬
‫החולה" (‪ .)Patient Safety‬בנוסף‪ ,‬משקפת מגמה זו את ההכרה הגוברת באפקטיביות של מודל ההדרכה‬
‫הסימולטיבי בשיפור תפקודם של צוותים רפואיים בתרחישי חירום ובמצבי קיצון מורכבים ובהגברת מודעותם‬
‫לחשיבות הטיפול האיכותי והבטוח בחולים ‪.‬‬
‫תחום הסימולציה הרפואית כולל מגוון רחב של טכניקות הוראה והערכה ‪ ,‬שהמשותף לכולן הוא היותן מבוססות‬
‫על יצירת סביבה רפואית מדומה ומבוקרת ‪ ,‬המאפשרת לימוד מובנה ובטוח ‪ ,‬תוך תיעוד ‪ ,‬תחקור ומתן משוב‬
‫מיידי למתאמנים ‪ ,‬וללא סיכון מיותר לחולים ‪ .‬מגוון שיטות הסימולציה הרפואי ת כולל שימוש ב "חולים מדומים "‬
‫(שחקנים)‪ ,‬בבובות פשוטות ובמודלים שונים לאימון בפרוצדורות רפואיות מגוונות‬
‫מתקדמת ע "י בובות ממוחשבות ואמצעי‬
‫‪ ,‬וכן סימולציה טכנולוגית‬
‫‪ .Virtual Reality‬סימולאטורים מתקדמים אלו הולכים ומתפתחים‬
‫בשנים האחרונות בקצב מואץ ופותחים אופקים‬
‫חדשים להכשרת צוותי רפואה ושיפור מיומנותם בתחומים‬
‫רפואה מגוונים ‪ .‬שילוב שיטות סימולציה שונות מאפשר פעילות איכות רחבה הן בתחום התקשורת הבינאישית‬
‫והן במישור הקליני ‪ /‬מעשי כגון רפואת חירום ‪ ,‬כירורגיה ‪ ,‬טראומה‪ ,‬הרדמה וטיפול נמרץ ועוד ‪.‬‬
‫ההרצאה תסקור את תחום הסימו לציה הרפואית בארץ ובעולם בהיבט של אפיונים ‪ ,‬מגמות ויישומים ‪ ,‬תוך‬
‫התמקדות ומתן דוגמאות מהניסיון המצטבר של מ ‪.‬ס‪.‬ר‪ - .‬המרכז הארצי לסימולציה רפואית ‪ ,‬השותף לפעילות‬
‫לאומית ובינלאומית נרחבת במגוון תוכניות הדרכה והערכה העוסקות בקידום איכות ובטיחות ברפואה ‪.‬‬
‫תכנית הדרכה ככלי טיפולי יעיל במערך ההתפתחותי‬
‫דר' לידיה גביס – מנהלת המכון להתפתחות הילד ע "ש ויינברג ‪ ,‬בי"ח לילדים ע "ש ספרא‪ ,‬המרכז הרפואי ע "ש‬
‫שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫הטיפול בילד עם צרכים מיוחדים מקיף מספר רב של תחומי ונושאי טיפול ‪ .‬ארגון הטיפול בילד שכזה מורכב‬
‫ודורש ראייה רחב ה וכוללת של הקשיים והכוחות החיוביים של הילד ‪ ,‬הכרת אמצעי הטיפול השונים ושימוש‬
‫‪2‬‬
‫בכלי אבחון והערכה מתאימים ‪ .‬כלי אבחון וטיפול בתחום התפתחות הילד מתפתחים במהירות והן נדרשים יותר‬
‫כלי הערכה ליצירת קנה מידה אחיד לטיפול ‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים שינויים שונים בחקיקה ובנהלים ‪ ,‬כמו גם מעבר‬
‫למערכות ממוחשבות ‪ .‬במכוני התפתחות הילד נדרשת עבודת צוות בשלבי האבחון ‪ ,‬טיפול רב תחומי ושיחות‬
‫סיכום‪ .‬מעבר למפגשים מול המטופל ומשפחתו ‪ ,‬קיימת תקשורת תוך צוותית ובין צוותית ברמות שונות ‪.‬‬
‫המטרות של מערך הדרכה בתוך התפתחות הילד ‪:‬‬
‫‪ .1‬הקניית ידע לגבי הל קויות השונות ויצירת שפה מקצועית משותפת בין המקצועות השונים‬
‫‪ .2‬הכרת כלי אבחון וטיפול בכל תחום מקצועי של המערך והעשרת "ארגז הכלים " המקצועי (רפואה‪,‬‬
‫פסיכולוגיה ‪ ,‬עבודה סוציאלית ‪ ,‬שפה ותקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק ‪ ,‬פיזיותרפיה ‪ ,‬חינוך מיוחד ‪ ,‬אדמיניסטרציה )‬
‫‪ .3‬יצירת אמות מיד ה אחידים לאבחון ולטיפול‬
‫‪ .4‬פיתוח צוות והכשרת אנשי מקצוע חדשים בתחום‬
‫‪ .5‬קשר עם הקהילה לצורך איתור והקניית ידע לטיפול‬
‫‪ .6‬התייעלות בטיפול על ידי מתן הדרכות וטיפולים קבוצתיים‬
‫‪ .7‬שיפור התקשורת בין אנשי המקצוע‬
‫‪" .8‬רווח משני" לשימור צוות ושיפור שביאות הרצון‬
‫שיטות‪:‬‬
‫‪ .1‬סקירת מבנה צוות במכון לפי תחומים (פיזי‪ ,‬נפשי וכו')‪ ,‬לפי אחראי מקצועי (משרד הבריאות ‪ ,‬הירארכיה‬
‫(ראשי צוותים‪ ,‬הנהלה‪ ,‬אחראי תחום) ובניית מודל מטריציוני של המבנה ‪.‬‬
‫‪ .2‬הבנת התהליכים המרכזיים הקיימים בעבודת צוות במכון להתפתחות הילד הכולל עובדים בתחומים‬
‫הרפואיים‪ ,‬מנהליים‪ ,‬פרא‪-‬רפואיים וחינוכיים ‪ ,‬ובדיקת אלו תהליכים מסייעים על המיצוי המיטבי של הפוטנציאל‬
‫הצוותי‪.‬‬
‫‪ .3‬פריסת נתיבי פעולה מרכזיים ‪ ,‬בהם ניתן להשפיע על יעילות העבודה והתקשורת התוך צוותית ובין צוותית ‪.‬‬
‫‪ .4‬מיפוי צרכים ואמצעים בתחזוקת צוות (הדרכות פרטניות ‪ ,‬קבוצתיות ‪ ,‬ישיבות‪ ,‬תחזוקה)‪.‬‬
‫‪ .5‬ניתוח מחקרים ואמצעים לפיתוח העתידי ‪ ,‬הדרכה כאמצעי להעלאת הרף המקצועי וכתמריץ לחברי הצוות ‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫מערך הדרכה כללי במכון ע "ש ויינברג בתל השומר יוצגו ‪ ,‬כמו גם מודל של הכשרה ופיתוח צוות בתחום של‬
‫מערך טיפולי חדש לילדים עם לקויות ת קשורת בספקטרום האוטיזם ‪.‬‬
‫תיאוריה של הוראה ולמידה במקצועות הבריאות ‪ :‬תכנון מחקר הערכה בלימודי ריפוי בעיסוק והפרעות‬
‫בתקשורת (למצגת – לחץ כאן)‬
‫‪1‬‬
‫‪1- 2‬‬
‫שירה ילון‪ -‬חיימוביץ ‪ ,‬חנה פוטר‪ -‬כ"ץ‬
‫‪2‬‬
‫החוג לריפוי בעיסוק החוג להפרעות בתקשור ת‪ ,‬הפקולטה למקצועות‬
‫הבריאות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫המונח ‪ )SoTL( Scholarship of Teaching and learning‬או "ידע ההוראה‪-‬למידה" מתייחס לבחינה‬
‫השיטתית של תהליכי הוראה ולמידה ולסקירה הביקורתית של הידע המצטבר בתחום זה ( ‪Cassidy & Poole,‬‬
‫‪ .)2008‬ההכרה בחשיבות ה‪ SoTL -‬במקצועות הבריאות מתפתחת בהדרגה בשנים האחרונות ‪ .‬כמו גם‬
‫ההכרה במורכבות היתר של תהליכי ההוראה‪ -‬למידה במקצועות קליניים אשר מבוססים על רכישת כלים‬
‫אבחוניים וטיפוליים והטמעתם לצד בסיס הידע התיאורטי ‪ .‬באופן מסורתי מושג שילוב זה באמצעים פדגוגיים‬
‫הכוללים בין השאר‪ :‬הרצאות פרונטאליות ‪ ,‬תיאורי מקרה‪ ,‬תצפיות ‪ ,‬התנסויות קליניות ‪ ,‬למידה עצמית ‪ ,‬תרגול‬
‫(‪ .)Valente, 2009‬יחד עם זאת‪ ,‬קיים תיעוד מועט של יעילות אמצעים‬
‫‪3‬‬
‫פדגוגיים אלו בלימודי ריפוי בעיסוק והפרעות בתקשורת ‪ .‬הקמת הפקולטה למקצועות הבריאות בקריה‬
‫האקדמית אונו מזמנת לנו את האפשרות להעריך את יעילות תהליכי ההוראה‪ -‬למידה ולבחון את הדגשים‬
‫הייחודיים לתכנית ואת השפעתם על התפתחות הסטודנטים כאנשי מקצוע ‪ .‬בהרצאה תוצגנה בקצרה תכניות‬
‫הלימודים בחוג לריפוי בעיסוק ובחוג להפרעות בתקשורת ‪ .‬תוכניות הלימודים נבנו בהתאם להנחיות הארגון‬
‫העולמי של המרפאים בעיסוק (‪ )WFOT, 2001‬והעמותה האמריקאית של קלינאי‬
‫התקשורת (‪ (ASHA, 1999‬ועל בסיס התוכניות הקיימות בישראל ‪ .‬בתוכניות אלו מושם דגש מיוחד על פיתוח‬
‫הלמידה הבין‪ -‬תחומית‪ ,‬הלמידה המעשית (‪ )hands-on‬והעשייה החברתית ‪ ,‬קהילתית ‪ .‬על בסיס פריסה‬
‫ראשונית זו ייבחנו שלושת המימדי ם המרכזיים‪ :‬כיצד באים לידי ביטוי בתכנית ‪ ,‬התוצאים המצופים בקרב‬
‫הסטודנטים והבוגרים ומדדי התוצאה המתגבשים ‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Cassidy A, Poole G (2008). The Scholarship of Teaching and Learning (SoTL): Some‬‬
‫‪suggested steps for getting started. In: Canuto L, Bonic S (Eds). New Faculty Teaching‬‬
‫‪Guide, UBC.‬‬
‫‪Valente M (2009). Pure Tone Audiometry and Masking. Core Clinical Concepts in Audiology‬‬
‫‪Series, Basic Audiometry Division, Plural Publishing Inc.‬‬
‫הסתכלות על מגבלה התפתחותית ואוטיזם דרך עיניים של גנטיקאי‬
‫ד"ר אוה גאק‪ -‬מנהלת יחידה מולקולארית ‪ ,‬מרכז סגול לחקר המוח ‪ ,‬המרכז הרפואי ע "ש שיבא תל השומר‬
‫פיגור התפתחותי מוגדר כ "מגבלות משמעותיות מבחינת תפקוד אינטלקטואלי והסתגלות התנהגותית כפי‬
‫שבאים לידי ביטוי ברכישת מיומנות תפישתית ‪ ,‬חברתית ומעשית " המופיעות לראשונה בגיל הילדות ‪ .‬פיגור‬
‫התפתחותי ושכלי שכיח בכ ‪ 2%‬עד ‪ 3%‬מכלל האוכלוסייה ‪ ,‬מרבית המקרים נובעים ממומים גנטיים משמעותיים‬
‫כמו חסרים גדולים ‪ ,‬והכפלות של מקטעי כרומוזומים או אנאופלואידיה (מספר לא תקין של כרומוזומים ) כמו‬
‫בתסמונת דאון ‪ ,‬המערבים מספר גנים ‪ .‬אולם‪ ,‬פיגור שכלי שכיח הרבה י ותר בקרב בנים (עד לכ ‪ ,)50%‬מה‬
‫שמצביע על כרומוזום ה ‪ X‬כמאגר אשפרי של גנים הקשורים בקוגניציה ‪ ,‬למידה והסתגלות ‪ .‬מוטציות בגנים אלו‬
‫יכולות להסביר את ההעדפה הזכרית בהופעת פיגור שכלי והורשתו בתאחיזה ל ‪ X‬במשפחות מסוימות ‪.‬‬
‫השימוש בשיטות גנטיות מסורתיות ‪ ,‬כמו ניתוח עצי משפחה וקריאת רצף של גנים מסוימים ‪ ,‬הביאו לגילוים של‬
‫כ ‪ 80‬גנים אחוזים ב ‪ X‬שפגומים בפרטים עם פיגור שכלי ‪ .‬המחקר האחרון בתחום זה שחיבר בין קבוצות מחקר‬
‫מארה"ב‪ ,‬בריטניה‪ ,‬אוסטרליה ‪ ,‬צרפת וגרמניה אשר השתמשו בטכנולוגיות מולקולאריות וממוחשבות‬
‫מתקדמות‪ ,‬הביא לידי קריאה של ‪ 720‬מתוך כ ‪ 800‬גנים אפשריים על כרומוזום ה ‪ X‬בקרב חולים ובריאים‬
‫ממשפחות עם פיגור שכלי אחוז ב ‪ .X‬מאמץ זה ארך שש שנים ויתכן שלא היה ממומש אילולא השיטות‬
‫המתקדמות‪ .‬בנוסף להישג המתבקש עם גילוים של גנים חדשים הקשורים בפיגור שכלי ‪ ,‬למרבה ההפתעה‬
‫החוקרים גילו מספ ר מרשים של גנים על כרומוזום ה ‪( X‬יותר מ ‪ 1%‬מתוך ‪ 800‬הגנים) שהינם פגומים עד לכדי‬
‫חוסר תפקוד בבני משפחה בריאים לכאורה ‪ .‬בדומה לפיגור שכלי ‪ ,‬ההבנה שלנו לגבי הגורמים הגנטיים‬
‫המעורבים בהתפתחות אוטיזם ומחלות בספקטרום האוטיזם גדלה ללא היכר במהלך השנים האחרונות ‪ ,‬אולם‬
‫גם היא נשארה בלתי מפושרת ‪ .‬על אף ראיות מוצקות להופעתם של פגמים גנטיים חדשים בחולים מסוימים ‪,‬‬
‫הגורמים הגנטיים המעורבים ברוב המקרים של אוטיזם נשארו עדיין בלתי מפוענחים ‪ .‬שני מחקרים אחרונים‬
‫בעלי‬
‫‪4‬‬
‫היקף גנטי רחב משנים את התמונה ‪ .‬האחד מספק עדות מוצקה למעורבותם של שינויים ברמת נוקלאוטיד בודד‬
‫ובעוד השני מוסיף מידע חדש על מעורבותם של שינויים במספר עותקי גנים מסוימים בהתפתחות האוטיזם ‪ .‬כל‬
‫מחקרים חדשים אלו מציבים חזית חדשה בגנטיקה הומאנית ורפואית ‪ .‬בעוד שאנו עדיין רחוקים ממציאת מרפא‬
‫לפיגור שכלי ולאוטיזם ‪ ,‬אודות למידע על ה גנים החדשים ניתן לצמצם את השכיחתן של מחלות אלו על ידי‬
‫אבחון טרום‪-‬לידתי של פגמים גנטיים בזוגות המבקשים ייעוץ גנטי ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הפיגור השכלי האחוז ב ‪X‬‬
‫והאוטיזם מהוות דוגמאות מצוינות להטרוגניות גנטית ולמורכבות של נטייה תורשתית למחלות שכיחות באדם ‪.‬‬
‫ההרצאה תציג תמורות עיקריות שחלו בהבנת הבסיס הגנטי של פיגור שכלי האחוז ב ‪ X‬ואוטיזם בדוגמת שתי‬
‫תסמונות שכיחות הנובעות מפגמים בגנים בודדים ; תסמונת ‪ X‬שביר הנגרמת עקב הרחבה של חזרות תלת‪-‬‬
‫נוקלאוטידיות בגן ‪ FMR1‬ותסמונת רט הנגרמת ממוטציות בגן ‪ ,MECP2‬שניהם מממוקמים על כרומוזום ה ‪.X‬‬
‫בדרך זו‪ ,‬ההרצאה תנסה לענות על מספר שאלות ‪ ,‬כמו מהו הבסיס הגנטי למחלות אלו ‪ ,‬כיצד פגמים גנטיים‬
‫ואינטראקציות בין גנים קשורים למופע הקליני שלהן וכיצד הכרה של מגנונים מולקולאריים יכולה להראות דרך‬
‫לטיפול חדשני לתסמונת ‪ X‬שביר ולתסמונת רט ‪.‬‬
‫הרצאת מפתח‪:‬‬
‫‪st‬‬
‫‪Disjuncture Theory: Expanding Beyond Universal Design for the 21 Century‬‬
‫‪Prof. Liz DePoy and Prof. Stephen Gilson, University of Maine, Bangor, USA‬‬
‫)למצגת – לחץ כאן(‬
‫‪In this presentation we discuss and illustrate disjuncture theory, a complex conceptual model‬‬
‫‪that builds on and advances universal design and access principles, rendering them relevant‬‬
‫‪st‬‬
‫‪to the global context of the 21 century.‬‬
‫‪We begin with looking back in history to examine the emergence of universal design in the‬‬
‫‪th‬‬
‫‪late 20 century. Following this history, two major responses to fashioning accessible‬‬
‫‪environments, accommodation and universal design, are discussed, distinguished and‬‬
‫‪critically examined. Informed by the synthesis of theoretical models which frame design as a‬‬
‫‪process that results in an interactive, dynamic, continuous outcome of bridging the human‬‬‫‪environment disjuncture, three projects are offered for exemplar and analysis. We conclude‬‬
‫‪with guidelines and challenges for creating environments that are welcoming of the full range‬‬
‫‪of human diversity.‬‬
‫המוסיקאי כאתלט – בעיות רפואיות של מוזיקאים‬
‫ד"ר צאקי (יצחק) זיו‪-‬נר – מנהל המחלקה לשיקום אורטופדי ‪ ,‬המרכז הרפואי ע "ש שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫אמנות מכל תחום שהוא אינה מזוהה עם תחלואה אלא מעלה קונוטציה ראשונית של חוויה אסתטית הכרוכה‬
‫בהנאה‪ .‬כתרים רבים נקשרו לעוסקים באמנ ות וגם לסבל שלהם אך רובם התייחסו לסבל הכרוך‬
‫בתהליך היצירה או לקושי להתקיים מאמנות ‪ .‬מזה כשלושה עשורים התחילה התייחסות מקצועית לבעיות‬
‫הרפואיות הנובעות מן העיסוק באמנות ‪ .‬החלוצה הייתה רפואת מחול או ליתר דיוק רפואת רקדנים ‪ ,‬אשר‬
‫התפתחה בדוגמת "אחותה הגדולה" ‪ -‬רפואת הספורט‪ ,‬ואחריה התפתחה רפואת המוסיקה ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אין לבלבל בין רפואה למוסיקאים לבין תרפייה באמצעות מוסיקה שהיא תחום טיפול התנהגותי ‪.‬‬
‫רפואת המוסיקה צמחה כענף עצמאי ‪ ,‬היות והתרחיש השכיח כשמוסיקאי התלונן באזני רופאו על כאב או קושי‬
‫תפקודי‪ ,‬המענה בדרך כלל היה ‪" :‬אז תפסיק לנגן"‪ .‬לא זו בלבד שלא היה בכך כדי לפתור את הבעיה אך כמו‬
‫בספורט‪ ,‬להפסקת האימון הייתה משמעות של אבדן כישורים וסיכון להחמרת הבעיה עם השיבה לנגן ‪ .‬יתרה‬
‫מכך‪ ,‬טיפול טוב ככל שיהיה יכול לשפר את הבעיה זמנית אך עם השיבה לתבנית עבודה לא נכונה סביר‬
‫שהבעיה תישנה או שתו פענה בעיות חדשות ‪.‬‬
‫מהידע שהצטבר ניתן לאפיין פגיעות ייחודיות לכל כלי נגינה ‪ .‬רב הבעיות הרפואיות של המוסיקאים הן מסוג‬
‫‪ overuse‬ולא מחבלה‪ .‬מכאן שניתן למנוע את רובן ‪ .‬כדי להצליח במניעה ובטיפול יש להכיר את מנגנון הפגיעה‬
‫ולטפל גם בגורם ולא רק בתוצאה ‪.‬‬
‫המוסיקאים עדיין לא הפנימו כי הגוף הוא העובד במשולב עם הכלי – שמירה נאותה של יציבה ‪ ,‬כושר גופני‬
‫וכללי בריאות בסיסיים ימנעו חלק ניכר מהפגיעות ‪ .‬הזנחת הצד הפיסי היא קרקע פורייה להתפתחות פגיעות ‪,‬‬
‫חלקן יכול להביא לסיום קריירה מקצועית כמוסיקאי ‪.‬‬
‫המניעה והטיפול צריכים להיעשות בשילו ב כוחות של התלמידים והמוסיקאים המקצועיים עם המורים והמנצחים‬
‫ועם הצוות הרפואי הכולל רופאים ממקצועות שונים כגון ‪ :‬שיקום‪ ,‬אורטופדיה‪ ,‬נוירולוגיה ‪ ,‬רפואה תעסוקתית‬
‫ועוד‪ ,‬עם מרפאים בעיסוק ‪ ,‬פיסיותרפיסטים ‪ ,‬פסיכולוגים ומטפלים מתחום הרפואה המשלימה ‪.‬‬
‫מושב ‪1‬‬
‫קשרים בין תהליכי טיפול ‪ ,‬משתני רקע‪ ,‬ותוצאות תפקודיות בשי רות הפיזיותרפיה‬
‫מר דניאל דויטשר ומר משה גוטוירץ ‪ ,‬מערך הפיזיותרפיה ‪ ,‬מכבי שרותי בריאות‬
‫‪Associations Between Treatment Processes, Patient Characteristics and Outcomes in‬‬
‫‪Outpatient Physical Therapy Practice‬‬
‫‪Objective: Identify how treatment processes are related to functional outcomes for patients‬‬
‫‪seeking treatment due to musculoskeletal impairments, controlling for demographic and‬‬
‫‪health characteristics at intake.‬‬
‫‪Design: Prospective, observational cohort study. Treatment processes were not altered. Data‬‬
‫‪were collected continuously from June 2005 to January 2008. Descriptive statistics were‬‬
‫‪applied to compare patient characteristics, interventions, and outcomes between impairment‬‬
‫‪categories. Ordinary least squares multiple regressions were used to examine associations‬‬
‫‪between patient characteristics at intake, treatment processes, and functional outcomes.‬‬
‫‪Setting: Fifty-four community based outpatient physical therapy clinics of Maccabi Healthcare‬‬
‫‪Services - a public health plan in Israel.‬‬
‫‪Participants: A consecutive sample of 22,019 adult patients (mean age 51.2y, SD=15.7,‬‬
‫‪range 18-96, 58% women) seeking treatment due to either lumbar, knee, cervical, or shoulder‬‬
‫‪impairments with functional measurements at intake and discharge.‬‬
‫‪Main Outcome Measure: Functional status at discharge.‬‬
6
Results: Explanatory power ranged from 30% to 39%. Better outcomes were associated with
patient compliance with self-exercise and therapy attendance, application of therapeutic
exercise and manual therapy, and completion of 3 or more functional surveys during the
episode of care. Worse outcomes were associated with women, electrotherapy for pain
management, and therapeutic ultrasound for shoulder impairments. Mixed results were found
for group exercise programs. .
Conclusions: The study of associations between treatment processes, patient
characteristics, and outcomes helps to describe practice and can be used to suggest ways to
improve outcomes in outpatient physical therapy practice.
‫ תהליכי למידה במערכת מציאות מדומה‬: ‫תגובות יציבה כמיומנות מוטורית נרכשת‬
‫גב' אורית עליון ועמיתים‬
Postural adjustments as an acquired motor skill: characterization of the learning
process with-in a virtual environment (VE).
1
1
2
1
3
Orit Elion , Yotam Bahat , Itamar Sela , Itzchak Siev-Ner , Patrice (Tamar) Weiss , Avi Karni
1
2
2
CAREN VR LAB, the C. Sheba Medical Centre, Israel, Dept. of Neurobiology & Ethology
3
and Dept. of Learning Disabilities, University of Haifa, Israel. Dept. of Occupational Therapy,
University of Haifa. Israel.
INTRODUCTION: Postural adjustments provide the foundation for motor performance; yet the
time-course of learning postural adjustments, the specificity of learning and the ability to
effectively retain the skill are not well known. The objective of this study was to characterize
the acquisition of postural control skills in healthy adults within a virtual environment (VE).
METHODS: Sixteen healthy young adults were divided into two groups: (a) training group
(group A) (N=8, mean ± SD = 28.6 ± 1.7 years) and (b) no training, control group (group B)
(N=8, mean ± SD = 30 ± 2.7 years). The training group performed a single training session in
a VE in which maintenance of balance on a moving platform according to a given road
scenario, as well as a secondary visual target reaching task were required, in repeated runs.
Balance performance and movement time (MT) of the upper extremity (time between the
appearance of the moving target to its interception) were assessed during training and
additional assessments were performed at 24 hours and 4 & 12 weeks post-training. A test of
reaction to platform perturbations was performed before the training session and repeated
immediately after the session (group A) or after a 30 minutes break (group B). The same
assessment procedure was repeated at 24 hours, 4 weeks and 12 weeks post training in both
groups.
RESULTS: The results showed that the Centre of Pressure (CoP) displacement decreased
during the training session (P=0.004) and continued to decrease 24 hours post-training
(P=0.029) (i.e., a delayed gain in skill). The gains were robustly maintained by 4 (p=0.138)
and increased by 12 (p=0.003) weeks post training. MT of both the left and the right hand
‫‪7‬‬
‫‪decreased significantly (p=0.001 and 0.01), during the training session. There were clear‬‬
‫‪delayed gains in both the postural and volitional task aspects. In the perturbation tests, there‬‬
‫‪was no advantage for the training group over the no-training group.‬‬
‫‪CONCLUSIONS: A single training session in a VE was sufficient to trigger a learning process of‬‬
‫‪balance control resulting in immediate gains, delayed gains, robust retention but also a‬‬
‫‪significant degree of specificity. The time-course (including the expression of delayed gains,‬‬
‫‪i.e., a consolidation phase), the magnitude of the learning process of postural adjustments as‬‬
‫‪manifested by CoP displacement as well as the specificity of the gains as manifested by no‬‬
‫‪transfer to the perturbation tests, appear to be similar to the ones characterizing volitional‬‬
‫‪manual task learning. Thus, similar principals (mechanisms) may be at work in volitional skill‬‬
‫‪learning and in learning balance skills.‬‬
‫‪ACKNOWLEDGEMENTS: The C. Sheba Medical Centre, Israel. The Research Institute for Health‬‬
‫‪and Medical Professions, Ono Academic College, Israel. "MOTEK", Amsterdam, The‬‬
‫‪Netherlands. Dr. Esti Adi-Japhe Bar Ilan University, Israel. .‬‬
‫איכות חיים הקשורה לבריאות ‪ :‬מה מודדים וכיצד ?‬
‫פרופ' נטע בנטור ‪ -‬מאיירס‪ -‬ג'וינט מכון ברוקדייל‬
‫הרקע להרצאה ומטרתה ‪ :‬בעקבות ההתפתחויות הדמוגרפיות ‪ ,‬האפידמיולוגיות ‪ ,‬הרפואיות והאחרות‬
‫שהתרחשו בעולם‪ ,‬רבים מהאנשים נפטרים כיום בעודם סובלים ממחלות כרוניות ‪ .‬מחלות אלו פוגעות באיברים‬
‫חיוניים‪ ,‬בקוגניציה ובתפקוד ‪ ,‬ובעקבות זאת‪ ,‬גם באיכות החיים ‪ .‬לפיכך‪ ,‬חשיבותם של הכלים הבודקים את‬
‫איכות החיים‪ ,‬במטרה לזהות הידרדרות ולהצי ע עזרה וטיפול ‪ ,‬גוברת‪ .‬עם זאת‪ ,‬הערכת "איכות החיים" מורכבת‬
‫ורב‪-‬ממדית וממצאיה עלולים להיות נתונים לביקורת ‪ .‬ההרצאה נועדה להציג מדדים עדכניים להערכת איכות‬
‫החיים הקשורה לבריאות ; לבחון את יתרונותיהם ואת האתגרים הגלומים בשימוש בהם ולדון בהתאמתם‬
‫לקבוצות אוכלוסייה ש ונות‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬ייסקר תהליך הפיתוח והּבנייה של שלוש הגרסאות של מדדי ‪ ,Short Form Health Status‬יינתנו‬
‫דוגמאות לַשימוש המחקרי והקליני שנעשה ‪ ,‬ויידונו הקשיים והאתגרים הכרוכים בהתאמתם ובשימוש בהם ‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬המדדים נבנו כדי לספק ּכלי גנרי ‪ ,‬כוללני וקצר העומד ּבַסטנדר טים הפסיכומטריים הנדרשים להשוואה‬
‫בתחום הבריאות ‪ .‬הם נותנים ייצוג רב‪ -‬ממדי של טווח מצבי הבריאות ‪ ,‬של רמת הרווחה ושל הערכת מצב‬
‫הבריאות‪ ,‬מנקודת מבטו של המטופל ‪ ,‬באמצעות מתן ציונים לשאלות סטנדרטיות ‪ .‬המדד המלא (‪ )SF-36‬כולל‬
‫‪ 36‬פריטים (שאלות)‪ ,‬מדד קצר יותר כולל ‪ 12‬פריטים‪ ,‬ומדד מקוצר מאוד כולל ‪ 8‬פריטים‪ .‬שלושת המדדים‬
‫מתקבצים לשמונה סולמות (מושגי בריאות ) בעלי שני ממדים מסכמים ‪ :‬פיזי‬
‫ונפשי‪ .‬המדדים נמצאו תקפים בקרב קבוצות בעלות מאפיינים שונים (גיל‪ ,‬למשל)‪ ,‬סוגי תחלואה שונים (טרשת‬
‫נפוצה‪ ,‬למשל) ויש לגביהם נורמות באוכלוסייה בר יאה‪ .‬עם זאת‪ ,‬התאמתם התרבותית לקבוצות אוכלוסייה‬
‫רבות בישראל דורשת שינויים ‪ ,‬בעיקר בסולמות של תפקוד פיזי ותפקיד פיזי ‪.‬‬
8
‫ אף שכיום נעשה שימוש נרחב בשלושת המדדים להערכת איכות החיים הקשורה לבריאות במחקר‬:‫דיון‬
‫ התאמתם‬, ‫ ולשיטות טיפול שונות‬,‫ לתחלואה‬, ‫ ולמרות הרלוונטיות שלהם לקבוצות גיל‬, ‫ובקליניקה בכל העולם‬
. ‫אינה פשוטה והיא מהווה אתגר למשתמשים בהם‬
‫מודל התערבות בבעיות זיכרון באוכלוס יית מבוגרים עם ירידה קוגניטיבית קלה‬
‫ מאיר‬-‫ד"ר עדינה הרטמן‬
A Participation Approach for Memory Problems
Adina Hartman-Maeir , PhD OT, and Shlomit Rotenberg-Shpigelman, OT.
School of Occupational Therapy, Hadassah and Hebrew University, Jerusalem.
Background: Mild memory and other associated cognitive problems (attention, executive
functioning) pose a barrier to new learning and complex occupational performance. These
problems may be intensified by the experience of failure, and by contextual age-related
factors, which in turn can further impede participation, well-being and quality of life. Moreover,
in some individuals this process launches a negative cycle of social and occupational
withdrawal, which may further worsen cognitive skills, self-efficacy and ultimately lead to
occupational dysfunction. We propose a theoretically driven intervention designed to reverse
this negative cycle and
enable participation in a clinical group setting, as well as improve the overall participation
level in these clients with mild cognitive deficits.
Intervention: In this participation approach, functional limitations due to cognitive and
emotional deficits are treated via actual participation in socially valued learning activities (e.g.
book club) in a group setting. A successful participation experience is enabled by adapting the
activities to the clients' cognitive profile (external compensation for declarative memory
difficulties, reducing cognitive load, and capitalizing on intact emotional and experiential
processing) and by creating a no-fail, emotionally safe and supportive learning environment.
The transfer of therapeutic gains to everyday life is facilitated by the guided discovery of
strategies to overcome cognitive deficits (e.g. external compensatory aids, communication
strategies) as well as improved self-efficacy. The group context enables acceptance of
difficulties and facilitates learning through support and mutual counsel between group
members The theoretical foundations of this approach are based on the Person-EnvironmentOccupation-Performance (PEOP) framework (Christiansen, Baum & Bass-Haugen, 2005), the
Multi-Context Treatment Approach (Toglia, 2005), the Cognitive-Behavioral model
(Duncombe, 2005), Positive Psychology (Seligman, Steen, Park & Pederson, 2005) and
Group process in occupational therapy (Tallant, 2002).
Feasibility Study: The qualitative results from piloting this protocol over the past year were
very positive. Five clients with mild-moderate memory impairments and severe occupational
restrictions (referred by neurologists in memory clinics) participated in a "Book Club" in a
9
community-based occupational therapy clinic. All clients regularly attended, actively
participated in the reading activity and reported very high satisfaction. In addition, a dramatic
improvement in overall participation levels in their community life was found. We hypothesize
that there was a synergistic effect of the treatment components, beyond the sum of the
individual parts (group participation, improved self-efficacy, strategy acquisition). These initial
results provide the incentive for further development and application of this participationfocused intervention.
References:
Christiansen, C. H., Baum, C. M. & Bass-Haugen, J. (2005). Occupational Therapy:
Performance, Participation, and Well-Being. Thorofare NJ: Slack Inc.
Duncombe, L. (2005). The Cognitive Behavioral Model in Mental.Health.in N. Katz
(Ed.).Cognition and Occupation across the Life Span. Bethesda MD: AOTA.
Tallant, B (2002). Applying the Group Process to Psychosocial Occupational Therapy. In
F.Stein & S.K. Cutler (eds). Psychosocial Occupational Therapy: A Holistic Approach.
Albany NY: Delmar
Toglia, J. P.(2005). A Dynamic Interactional Approach to Cognitive Rehabilitation. in N. Katz,
(Ed.). Cognition and Occupation across the Life Span. Bethesda MD: AOTA Press.
Seligman, M. E. P., Steen, T. A., Park, N., and Pederson, C. (2005). Positive psychology
progress: Empirical validation of interventions. American Psychologist, 60(5), 410–
421.
2 ‫מושב‬
‫ בדרך לסימבוליזציה‬: ‫התפתחות משחק יחידני של תינוקות עם לקות בשמיעה‬
, ‫ הקריה האקדמית אונו‬, ‫ הפקולטה למקצועות הבריאות‬, ‫ החוג להפרעות בתקשורת‬- ‫ד"ר דרורית בן יצחק‬
‫מיחא ת"א‬
‫ משפיעה‬, ‫מטרת המחקר הייתה לבחון האם לקות מולדת בשמיעה המשפיעה על התפתחות השפה הדבורה‬
‫ כדי לבחון את ההתפתחות הקוגניטיבית המוקדמת נעשה מעקב‬. ‫גם על ההתפתחות הקוגניטיבית המוקדמת‬
9 ‫לאורך זמן אחר ה תפתחות המשחק היחידני של תינוקות עם לקות בשמיעה בהשוואה לתינוקות שומעים בני‬
. ‫ כמו כן נבחנו הקשרים בין התפתחות המשחק לבין התפתחות התקשורת הקדם מילית‬.‫ חדשים‬20 –
‫ממצאי המחקר מראים כי המשחק של תינוקות עם לקות בשמיעה מתפתח באותו רצף התפתחות המוכר בקרב‬
‫ חדשים היה פער בין התפתחות המשחק של תינוקות עם לקות בשמיעה לבין‬9 ‫ בגיל‬.‫תינוקות שומעים‬
20 ‫ ונסגר לחלוטין בגיל‬,‫ חדשים‬13 ‫ הפער הלך והצטמצם בגיל‬. ‫התפתחות המשחק של תינוקות שומעים‬
‫ תפקדו ברמת משחק‬, ‫ תינוקות עם לקות בשמיעה שהוריהם לוקים בשמיעה‬, ‫ חדשים בלבד‬13 ‫ בגיל‬.‫חדשים‬
‫ על פי הממצאים ניתן לומר כי‬. ‫גבוהה יותר מעמיתיהם עם לקות בשמיעה אשר להוריהם יש שמיעה תקינה‬
. ‫חסר בשמיעה אינו פוגם בהופעת ניצני ייצוג והסמלה במשחק יחידני‬
‫ בהשוואה‬, ‫תינוקות עם ליקוי בשמיעה מראים רצף התפתחות דומה של התנהגויות תקשורתיות קדם מיליות‬
‫ חדשים תינוקות עם לקות בשמיעה הראו שכיחות‬13 ‫ בגיל‬,‫ אולם‬. ‫להתנהגויות המוכרות בקרב תינוקות שומעים‬
‫‪10‬‬
‫קטנה יותר של שימוש בהצבעות ובהפקות קוליות קבועות ‪ .‬בגיל ‪ 20‬חדשים תינוקות עם לקות בשמיעה הראו‬
‫שימוש רב יותר בהתנהגויות תקשורתיות הכוללות התנהגות עצמאית ‪ ,‬הצבעות‪ ,‬והפקות קבועות במעמד של‬
‫מילים ( פחות מ – ‪ 10‬הפקות קבועות )‪ .‬לא נמצאו קשרים בין התפתחות המשחק היחידני לבין התפתחות‬
‫כישורי התקשורת המוקדמים בקרב תינוקות עם לקות בשמיעה ובקרב תינוקות שומעים ‪ .‬ניתן לומר כי בשלב‬
‫כה מוקדם של התפתחות התינוקות ‪ ,‬ידע חברתי מיושם בדרך עצמאית בתחום המשחק וב תחום התקשורת‬
‫המוקדמת‪.‬‬
‫פעלים כלליים לעומת ספציפיים בלקסיקון המוקדם של ילדים דוברי‪ -‬עברית‪:‬‬
‫מטה‪-‬אנליזה‬
‫ד"ר סיגל עוזיאל‪ -‬קרל‪ ,‬החוג להפרעות בתקשורת ‪ ,‬הפקולטה למקצועות הבריאות ‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫מחקרים שבחנו את השימוש המוקדם בפעלים מצביעים על כך שבתהליך רכישת השפה פעלים מסוימים‬
‫ממלאים תפקיד מרכזי יותר מפעלים אחרים ‪(Bowerman 1990; Clark 1993; Goldberg 1995; Ninio‬‬
‫;‪1999; Pinker 1989; Theakston, Lieven, Pine & Rowland 2004‬‬
‫‪ (Tomasello 1992‬אולם‪ ,‬הדעות עדיין חלוקות באשר למאפייניהם הסמנטיים של פעלים אלו ‪ .‬גישה אחת‬
‫גורסת כי פעלים רב‪ -‬תכליתיים בעלי משמעות כללית כמו להיות ‪ ,‬לעשות‪ ,‬לקחת‪ ,‬לבוא‪ ,‬ללכת‪ ,‬לשים‪ ,‬לתת‪,‬‬
‫לקבל ולהביא‪ ,‬הם בעלי מעמד מועדף ברכישה וייתכן שאף בלקסיקון בכלל ;‪Clark 1978, 1993, 1995‬‬
‫‪ )Hollebrandse & Van Hoot 1995, 1996;) Ninio 1999; Pinker 1989‬ואילו גישה אחרת גור סת כי‬
‫בשלבים הראשונים של רכישת השפה הילדים משתמשים דווקא בפעלים בעלי משמעות ייחודית ‪(Brown‬‬
‫‪ .1997, 1998a,b‬על פי גישה שלישית ‪ ,‬קבוצת הפעלים המובילים ברכישה המוקדמת היא קבוצת פועלי אב‪-‬‬
‫טיפוס דווקא‪ ,‬הנמצאים במעמד ביניים מבחינה סמנטית (לדוגמה‪ ,‬הפועל להתרחץ אינו כללי כמו לעשות‬
‫אמבטיה‪/‬מקלחת אך גם אינו ספציפי כמו להסתבן )‪ .‬לאור זאת‪ ,‬המחקר הנוכחי בוחן את הרכבו של לקסיקון‬
‫הפעלים המוקדם של ילדים דוברי‪ -‬עברית‪.‬‬
‫לצורך המחקר נעשתה מטה‪ -‬אנליזה של לקסיקון הפעלים המוקדם של עשרה ילדים דוברי‪ -‬עברית בין הגילאים‬
‫‪( 2;4–1;2‬שלושה בנים ו שבע בנות)‪ ,‬כפי שדווחו בחמישה מחקרים מרכזיים בנושא רכישת הפועל בעברית ‪:‬‬
‫דרומי (‪ ,)1987‬רביד (‪ ,)1997‬ניניו (‪ ,)1999‬עוזיאל‪-‬קרל (‪ )2001‬וערמון‪-‬לוטם וברמן (‪ .)2003‬חמשת‬
‫המחקרים שנבחרו לצורך המטה‪ -‬אנליזה מבוססים על מחקרי אורך העוסקים ברכישת הפעלים הראשונים של‬
‫ילדים דוברי‪-‬עברית בשנה השנייה לחייהם ‪.‬‬
‫ניתוח הפעלים של הילדים דוברי‪ -‬העברית מחזק את הטענה שלא כל הפעלים המוקדמים שווים ‪ .‬ממצאי המחקר‬
‫מצביעים על כך שכבר בראשית תהליך הרכישה ילדים דוברי‪ -‬עברית משתמשים במידה שונה בפעלים בעלי‬
‫רמות שונות של כלליות סמנטית ‪ .‬שכיחותם של פעלים מסוימים בלקסיקון המוקדם גבוהה באופן ניכר‬
‫משכיחותם של פעלים אחרים ‪ .‬בחינה של קבוצות פעלים אלו גילתה כי הפעלים השכיחים‬
‫יותר הם אלו המזוהים בספרות הרכישה בתור פעלים רב‪ -‬תכליתיים וכלליים ‪ ,‬בעוד שהפעלים בעלי השכיחות‬
‫הנמוכה הם פעלים המזוהים בתור פעלים ספציפיים ‪ .‬מדד חשוב לשכיחות השימוש בפעלים הכלליים והרב‪-‬‬
‫תכליתיים הוא היותם משותפים למרבית הילדים ‪ ,‬בשעה שרק מקצת מהפעלים הספציפיים נמצאו משותפים‬
‫לכולם‪.‬‬
‫ההסבר המוצע לממצאים אלה מתייחס לאינטראקציה בין שלושה סוגי גורמים ‪ :‬אוניברסליים ‪ ,‬תלויי‪ -‬שפה‬
‫וסביבתיים‪ .‬הגורמים האוניברסל יים מתייחסים לתכונות של קבוצות פעלים מסוימות ‪ ,‬אשר הופכות אותם‬
‫למועדפים בשפת הילדים ועקב כך לשכיחים בלקסיקון המוקדם ‪ .‬הגורמים תלויי‪ -‬השפה עניינם באופן השפעתם‬
‫‪11‬‬
‫של מאפייני שפת‪ -‬האם על הבחירה באמצעי לשוני מסוים לתיאור משמעות הפועל בשפה ‪ ,‬ואילו הגורמים‬
‫הסביבתיים עני ינם בהשפעת הקלט והסביבה על לקסיקון הפעלים של הילד ‪.‬‬
‫ילדים עם דיספרקסיה התפתחותית של הדיבור – חיקוי מול שיום (למצגת – לחץ כאן)‬
‫ד"ר גילה טובול – לביא‪ ,‬הקריה האקדמית אונו ‪ ,‬משרד החינוך ‪.‬‬
‫דיספרקסיה התפתחותית של הדיבור ( ‪ )DAS‬מוגדרת כ"קבוצה של הפרעות פונולוגיות כתוצאה מליקוי‬
‫בתהליכים סנסורים‪ -‬מוטורים‪ ,‬המעורב בלמידה מוטורית של הדיבור " (‪.)Crary, 1997‬‬
‫למרות ההתייחסות לפן הפונולוגי של דיספרקסיה התפתחותית של הדיבור ‪ ,‬אפיוני הלקות עדיין מתמקדים בפן‬
‫המוטורי של הקושי בדיבור ‪ ,‬ופחות בפן הקוגניטיבי ( ‪Velleman, 2002,‬‬
‫‪.)Darley et al,. 1975, Crary, 1984,‬‬
‫ההרצאה תתמקד בהשוואה בין משימות חיקוי ‪ ,‬הדורשות התארגנות מוטורית ‪ ,‬לעומת משימות שיום ‪ ,‬בהן‬
‫נדרש הילד לשלוף מידע שפתי ‪ ,‬ותדון בשאלה מהי המשימה הקשה יותר מבין השתיים ומה משמעות קושי זה ‪.‬‬
‫המחקר התבסס על הפקות של ‪ 16‬ילדים המוגדרים כילדים עם דיספרקסיה התפתחותית של הדיבור ‪ ,‬בעלי‬
‫איפיונים עיקריים על פי הספרות )‪ .(Rosenbek & Werts,1972; Crary 1997‬ההפקות כוללות שיום של‬
‫תמונות‪ ,‬חיקוי מלים של הבודקת ודיבור ספונטני חד מילי ומדורגות על פי מאפיינים פו נולוגים כמו ‪ :‬אורך מלה‪,‬‬
‫מקום הטעם‪ ,‬העיצורים במלה ועוד ‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מצביעות על כך שמשימות החיקוי קלות יותר בהשוואה למשימות השיום ‪.‬‬
‫הרצאה תלווה בדוגמאות ליכולת החיקוי והשיום של ילדים דיספרקסים ‪ ,‬ויערך דיון בתופעה ובהשלכותיה על‬
‫האבחון והטיפול באוכלוסיה זו ‪.‬‬
‫הקשר בין צמצום בזיכרון עבודה מילולי לעיבוד משפטים ‪ :‬ראיות מחולים אפזים‬
‫ד"ר אביה גביעון ‪ -‬הקריה האקדמית אונו ‪ ,‬מרכז רפואי רעות ‪ ,‬ת"א‬
‫רקע‪ :‬זיכרון קצר טווח או בשמו המקובל יותר ‪ ,‬זיכרון עבודה מילולי ‪ ,‬מתואר בפרוטרוט ע "י בדלי ועמיתיו‬
‫(‪ ,)Baddeley & Hitch, 1974; Baddeley, 1997‬לפיהם קיים מאגר לאחסון זמני של מילים אשר יכול לאחסן‬
‫מילים לזמן קצוב (מספר שניות)‪ ,‬מוגבל בקיבולת ומסוגל בו זמנית לאגור ולעבד מידע ‪ .‬ניתן‬
‫להניח‪ ,‬כבר ברמה האינטואיטיבית ‪ ,‬שזיכרון עבודה מעורב בהבנת משפטים ‪ ,‬מתוך העובדה הפשוטה שמאזינים‬
‫יכולים לשמוע רק מילה בודדת בזמן נתון ‪ .‬ואולם קיימות מספר שאלות מעניינות בהקשר לזיכרון זה ‪ :‬האם‬
‫כשאנחנו זוכרים מילים ‪ ,‬אנחנו זוכרים בהכרח את צורתן הדבורה או שאנחנו זוכרים את‬
‫משמעותן? האם אכן הבנת משפטים מחייבת זכירת מילים והאם זכירת מילים רלוונטית לכל סוגי העיבוד‬
‫הלשוני? ומה תהיה השפעת צמצום בזיכרון עבודה מילולי על הבנת משפטים ?‬
‫קיימת הסכמה רחבה בספרות שזיכרון עבודה מילולי משחק תפקיד כלשהו בהבנה ואולם ‪ ,‬אין הסכמה בנוגע‬
‫לאופי הייצוג של זיכרון העבודה המילולי והשפעתו על הבנה ‪ .‬המחקר שנציג עוסק בקשר שבין זיכרון עבודה‬
‫מילולי לב ין הבנת משפטים ‪ .‬בחרנו לחקור קשר זה באמצעות בדיקת הבנת משפטים מסוגים שונים בקרב‬
‫קבוצת נבדקים‪ ,‬אשר להם צמצום בזיכרון עבודה מילולי ‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬בדיקת הקשר בין צמצום בזיכרון עבודה מילולי לבין הבנת מגוון משפטים הנבדלים בסוג העיבוד‬
‫הלשוני הנדרש ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שיטה‪ :‬קבוצת המחקר היו קבוצת אפזים קונדוקטיבים עם טווחי זכירה מצומצמים למספרים ולמילים ‪ .‬נבדקה‬
‫הבנת משפטים מושמעים המחייבים עיבוד תחבירי סמנטי בשני ניסויים ‪ .‬בניסוי הראשון נבדקה הבנת משפטי‬
‫זיקה בתנאי עומס פונולוגי שונה על זיכרון העבודה המילולי ובניסוי השני נבדקה הבנת משפטי זיקת מ ושא‬
‫בהם תופעל העומס באמצעות מספר השעבודים במשפט ‪ .‬כמו כן נבדקה הבנת משפטים מושמעים המחייבים‬
‫עיבוד פונולוגי ‪ ,‬באמצעות משפטים המכילים מילים דו משמעיות ובאמצעות מטלת איתור מילים מתחרזות‬
‫במשפט‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬ממצאי ארבעת הניסויים מצביעים על כך שצמצום בזיכרון עבודה כפי שנמדד בטסטים מקובלים לטווחי‬
‫זכירה (‪ ,)digit span, word span‬משפיע רק על הבנת משפטים המחייבים עיבוד פונולוגי ‪ ,‬בעוד שהבנת‬
‫משפטים הנסמכת על עיבוד סמנטי תחבירי איננה מושפעת מצמצום בסוג זה של זיכרון עבודה מילולי ‪.‬‬
‫תקציר מחקרים בביצוע במכון המחקר ‪ -‬נתונים ראשוניים (למצגת – לחץ כאן)‬
‫פרופ' נעמי כץ ועמיתים ‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫בדיקת המרכיבים המנבאים הצלחה בשיקום לאחר ניתוח שבר במפרק הירך באוכלוסיית קשישים ‪ ,‬ואיכות‬
‫חייהם ‪ 6‬חודשים לאחר השבר‪.‬‬
‫נעמי כץ‪ ,‬מעין כץ‪ ,‬יורם מערבי ‪ ,‬אריה קנדל‬
‫ממצאים ראשוניים ממדגם של ‪ 54‬נבדקים שהשלימו את כל ההערכה ב‪ 3 -‬נקודות הזמן (קבלה‪ 3 ,‬ו‪6-‬‬
‫חודשים) מראים כי יכולות קוגניטיביות ותפקודים ניהוליים נמצאים במתאם מובהק עם תפקוד ב‪ 6 -‬חודשים‬
‫לאחר הניתוח‪ .‬כמו כן תפקוד ב ‪ ADL‬ו‪ IADL -‬לפני השבר ונ תונים דמוגרפים של גיל והשכלה נמצאים‬
‫במתאם מובהק עם תפקוד ב‪ 6 -‬חודשים‪ .‬לעומת זאת מנתונים ראשוניים נראה כי רמת הדיכאון והרגשת‬
‫כאב לא נמצאו במתאם לתפקוד ב‪ 6 -‬חודשים‪ .‬לאחר השלמת כל איסוף הנתונים יבוצעו רגרסיות מרובות‬
‫להבין איזה מרכיבים יהיו המנבאים החשובים להצלח ת שיקום‪.‬‬
‫העיבודים הסטטיסטיים התבצעו ע "י חברת משב‪ -‬מחקר יישומי‪.‬‬
‫סטנדרטים לביצוע של מבוגרים וקשישים בריאים וחולים לאחר אירוע מוחי על גירסאות דינמיות של אבחון‬
‫‪LOTCA‬‬
‫נעמי כץ‪ ,‬שרה אברבוך ‪ ,‬ליאת לבני ‪ ,‬ובל נווה ‪ ,‬אסנת בר‪-‬חיים ארז‬
‫ממצאים ראשוניים מראים כי האבחון מאפשר הערכת פרופיל קוגניטיבי עכשווי ‪ ,‬נותן מידע על רמת התיווך‬
‫המאפשרת לאדם לשפר את ביצועיו כלומר מודד את פוטנציאל השינוי או הלמידה של האדם ‪.‬‬
‫הממצאים מראים הבדלים מובהקים לפני ואחרי תיווך ברוב התחומים אך בעיקר בתחומים המורכבים יותר‬
‫כמו אירגון חזותי מוטורי וח שיבה‪.‬‬
‫מבוגרים וקשישים בריאים גם הם משתפרים עם תיווך אך עדיין יש הבדלים מובהקים לעומת חולים לאחר‬
‫אירוע מוחי‪ .‬גיל ושנות השכלה גם הם נמצאים במתאם עם רמת הביצוע באותם תחומים יותר מורכבים אי‬
‫לכך יש צורך לשלוט במשתנים אלו ‪ .‬האבחון מאפשר מידע נרחב והנחיות לכיווני טיפול‪.‬‬
‫העיבודים הסטטיסטיים התבצעו ע "י חברת משב‪ -‬מחקר יישומי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הקשר בין משקל יתר‪ ,‬רמת פעילות גופנית ‪ ,‬כושר גופני והשתתפות בפעילות גופנית מובנית בקרב ילדים‬
‫עם )‪ Developmental Coordination Disorder (DCD‬בהשוואה לילדים ללא ‪.DCD‬‬
‫נירית ליפשיץ ‪ ,‬נעמי וינטראוב ‪ ,‬שושנה שטינהרט‪ ,‬שירלי מאיר ‪ ,‬נעמי כץ‪Sharon Cermak ,‬‬
‫ממצאים על בסיס נתוני המחקר בארצות הברית מצביעים על כך שקואורדינציה לקויה מציבה את הילדים‬
‫עם ‪ DCD‬בסיכון להשמנה אשר עלולה להיות לה השלכות בריאותיות ‪.‬‬
‫‪Children with DCD spent significantly less time in moderate-vigorous activity than children‬‬
‫‪in the control group. Significantly more parents in the DCD compared to the control group‬‬
‫‪rated their child as (a) being inactive or very inactive, (b) liking physical activity somewhat‬‬
‫‪less or much less than others his age, and (c) usually or almost always choosing quiet‬‬
‫‪activities. Parents of children with DCD reported that their child participated significantly‬‬
‫‪less (fewer hours per week and less variety) in physical activities compared to the control‬‬
‫‪group; had significantly lower fitness scores on the BOTMP, walked less distance on the‬‬
‫‪th‬‬
‫‪6MWT and had a higher percentage of individuals with BMI z-scores above the 85‬‬
‫‪percentile .‬‬
‫בארץ נבדקו עד כה ‪ 30‬ילדים בגילאי ‪ 7-10‬מתוכם ‪ 11‬עם ‪ 7 DCD‬בקורת ללא ‪ DCD‬ועוד כ‪ 12 -‬בקבוצת‬
‫ביניים כלומר בין אחוזון ‪ 16-25‬ב‪ MABC -‬מדד המגדיר את שייכות הקבוצה ‪ .‬עדיין לא נעשו עיבודים‬
‫סטטיסטים‪.‬‬
‫מעקב אחר תוצאות של ארוע מוחי קל ‪ :‬מרכיבים קוגניטיביים ורגשיים והשלכותיהם על פעילות ‪ ,‬השתתפות‬
‫ואיכות חיים ‪ 3‬ו‪ 6 -‬חדשים לאחר הארוע‬
‫נעמי כץ‪ ,‬טל אדמית‪ ,‬עדינה הרטמן מאיר ‪ ,‬עינור בן אסייג‬
‫ממצאים ראשוניים מראים שקיימים מתאמים מובהקים בין חומרת המחלה ‪ ,‬גיל ושנות השכלה עם קוגניציה‬
‫(‪ )MOCA‬בקבלה ויותר מובהק ב‪ 3 -‬חודשים‪ ,‬כמו גם עם תפקוד ניהולי לפי (‪ )EFPT‬אך לא עם דיווח ב‪-‬‬
‫(‪.)DEX‬‬
‫קיימים מתאמים מובהקים בין חומרת המחלה וגי ל עם משתני התפקוד (‪ ,)FIM‬שעות העבודה (‪)OQ‬‬
‫ואיכות חיים (‪ .)SIS‬קיימים מתאמים מובהקים בין מדדים בקבלה כגון דיכאון (‪( GDS‬עם מדדי תפקוד‬
‫(‪ ,(FIM‬איכות חיים (‪ ,(SIS‬עם תפקוד ניהולי לפי דיווח (‪ )DEX‬וחזרה לתפקוד בקהילה‬
‫( ‪ (RNL‬ב‪ 3-‬חודשים‪ .‬כמו גם בין קוגניציה בקבלה (‪ (MOCA‬כמעט לכל משתני התפקוד ב‪ 3 -‬חודשים‪,‬‬
‫ומשתני החומר הלבן וחלבון ראקטיבי בקבלה נמצאו במתאם מובהק עם עבודה ב‪ 3 -‬חודשים‪ .‬ממצאים‬
‫ראשוניים אלו מעידים על חשיבות הבנה מעמיקה יותר של המשתנים השונים התורמים לשיקום אדם‬
‫לאחר אירוע מוחי וחזרתו לתפקוד בקהילה ‪.‬‬
‫נתונים אל ו הם מרכיב קטן מסך כל המחקר הכולל ומתמקדים בשלב זה בנושא תפקוד ב‪ 3 -‬חודשים‪.‬‬
‫מחקר התכנות‪ :‬השימוש בטכנולוגית מציאות מדומה בשילוב עם פלטפורמה הנעה ב‪ 6 -‬דרגות חופש‬
‫לחקר היכולת של חולים לאחר פגיעת ראש טראומתית לבצע שתי מטלות בו‪ -‬זמנית בסביבה תפקודית ולא‬
‫‪14‬‬
‫תפקודית מדומות ‪.‬‬
‫רחלי קיצוני ‪ ,‬אורית עליון ‪ ,‬יותם בהט‪ ,‬צאקי זיו‪-‬נר‪ ,‬נעמי כץ‬
‫סביבה תפקודית של מספר חנויות נבנתה במערכת של מציאות מדומה המאפשרת הערכת ביצוע משימה‬
‫כפולה מוטורית‪ -‬קוגניטיבית ‪ ,‬בנוסף‪ ,‬נבנתה סביבה שאינה תפקודית אך עם דרישות דומות ‪ .‬מספר נבדקים‬
‫ראשונים התנסו במערכת לקראת תחילת מחקר ההיתכנות עם חולים לאחר פגיעת ראש אשר יבדוק בין השאר‬
‫את השפעת ההקשר על ביצוע משימה כפולה ‪ .‬הכוונה בעתיד להגדיל את האוכלוסייה גם לחולים לאחר ארוע‬
‫מוחי ולבדוק העברה לתפקוד בחיי יום יום ‪.‬‬
‫ראה דף מצורף של פוסטר שהוצג בכנס בחיפה ‪ Virtual Rehabilitation 2009 29.6-2.7‬וזכה לפוסטר‬
‫המצטיין‪.‬‬
‫פיתוח שאלון לזיהוי כיוון מקצועי לאנשים על הרצף האוטיסטי‪ -‬שאלון מיומנויות עבודה ‪/‬מקצוע (שמ"עמ)‬
‫ענת בן מאיר‪ ,‬נעמי כץ‪ ,‬עינת גל‬
‫שאלון מיומנויות עבודה ‪/‬מקצוע מיועד לתלמידים ובוגרים הנמצאים על הרצף האוטיסטי מעל גיל ‪ 18‬בתפקוד‬
‫בינוני או גבוה ‪ .‬תוצאותיו אמורים לתת הכוונה לכיוון מקצועי המתאים לאדם לפי יכולותיו ורצונותיו ‪ .‬השאלון‬
‫כולל מספר תחומים כגון ‪ :‬היסטוריה עיסוקית ‪ ,‬הרגלים וסגנון עבודה ‪ ,‬סביבת עבודה מעודפת ‪ ,‬התנהלות בשגרה ‪,‬‬
‫מיומנויות אישיות בהיבט עבודה ‪ ,‬תפיסת האדם את עצמו כעובד ‪ ,‬ניצול זמן פנוי ‪ .‬השאלון מועבר לאדם עצמו‬
‫ולאדם נוסף בן משפחה או איש חינוך ‪/‬טיפול‪ .‬השאלון נמצא בשלבי איסוף נתונים ראשוני לגבי קבוצה של ‪30‬‬
‫נבדקים לבדיקת מהימנות ותוקף ‪ .‬בשלב נוסף יועבר לקבוצה גדולה יותר לקבלת מידע נרחב‪.‬‬
‫הבניית השאלון נעשתה בעזרת חברת משב‪ -‬מחקר יישומי‪.‬‬