הנחיות לניתוח תחרותי של מיזוגים אופקיים

‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫גילוי דעת ‪ 1/11‬בעניי הנחיות לניתוח תחרותי של מיזוגי אופקיי‬
‫תוכ הענייני‪:‬‬
‫מתודולוגית ניתוח המיזוגי בישראל ‪2 ...............................................................‬‬
‫הגדרת השוק הרלוונטי ‪4 ................................................................................‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.1.‬‬
‫ב‪.2.‬‬
‫ב‪.3.‬‬
‫ב‪.4.‬‬
‫שוק המוצר הרלוונטי ‪6.....................................................................................‬‬
‫השוק הגיאוגרפי הרלוונטי ‪10 ............................................................................‬‬
‫יבוא מוצרי למשק הישראלי מאפייני מיוחדי ‪12 .....................................‬‬
‫מדידה ישירה של השפעות המיזוג ‪13 ..............................................................‬‬
‫הערכה ראשונית ‪13 .......................................................................................‬‬
‫ג‪.‬‬
‫זיהוי המתחרי ‪13 ..........................................................................................‬‬
‫ג‪.1.‬‬
‫ייחוס נתחי שוק למתחרי ‪14 ............................................................................‬‬
‫ג‪.2.‬‬
‫מדידת רמת הריכוזיות‪14 .................................................................................‬‬
‫ג‪.3.‬‬
‫חששות תחרותיי כתוצאה ממיזוגי אופקיי ‪15 ................................................‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חשש מהפעלת כוח שוק חדצדדי ‪16 ...................................................................‬‬
‫ד‪.1.‬‬
‫חשש מהפעלת כוח שוק מתוא ‪18 .................................................................‬‬
‫ד‪.2.‬‬
‫ניתוח נטיית השוק לתיאו ‪19 .......................................................................‬‬
‫ד‪.2.‬א‪.‬‬
‫כניסה לשוק הרלוונטי והתרחבות על ידי מתחרי ‪20 ............................................‬‬
‫ה‪.‬‬
‫יעילות ‪22 ...................................................................................................‬‬
‫ו‪.‬‬
‫דוקטרינת החברה הכושלת ‪23 .........................................................................‬‬
‫ז‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫א‪.‬‬
‫מתודולוגית ניתוח המיזוגי בישראל‬
‫ניסיו‪ #‬החיי בתחומי מסחר רבי ומושכלות יסוד בתורת הכלכלה מלמדי על היתרונות‬
‫הממשיי העשויי לצמוח לציבור כתוצאה ממיזוגי חברות‪ 1.‬בי‪ #‬יתרונות אלה נית‪ #‬למנות את‬
‫הגברת יעילות הייצור תו‪ $‬ניצול יתרונות לגודל ולמגוו‪ ;#‬הגדלת כמות המוצרי המוצעי לציבור‪,‬‬
‫איכות ומגוונ; שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי בזירה הגלובלית ועידוד ההשקעות‬
‫במחקר ופיתוח‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬מושכלות יסוד אלו‪ ,‬כמו ג ניסיו‪ #‬החיי‪ ,‬מלמדי שמיזוג‪ #‬של חברות עלול‪ ,‬במקרי‬
‫מסוימי‪ ,‬להצמיח פגיעה מתמשכת בציבור פגיעה שמקורה בהתרת המלאה או החלקית של‬
‫רסני תחרותיי שהיו מוטלי על החברות אלמלא המיזוג‪ .‬התרת של רסני כאמור‪,‬‬
‫שתוצאתה המסתברת היא פגיעה בתחרות האפקטיבית לה תהיינה חשופות החברות‪ ,‬לתקופה‬
‫שאינה זניחה‪ ,‬צפויה ליצור כוח שוק‪ 2,‬להגבירו‪ ,‬לשמרו או להקל על הפעלתו ובכ‪ $‬לפגוע פגיעה‬
‫של ממש בציבור‪.‬‬
‫הפיקוח על מיזוגי בישראל נעשה מכוח ובהתא להוראות חוק ההגבלי העסקיי‪ ,‬התשמ"ח ‬
‫‪) 1988‬להל‪" :#‬החוק"(‪ .‬בדומה למקובל בארצות הי קובע החוק מספר תנאי בה קמה חובה‬
‫לקבלת אישור מהממונה על הגבלי עסקיי )להל‪" :#‬הממונה"( למיזוגי חברות‪ .‬הודעות המיזוג‪,‬‬
‫אשר מוגשות עלידי כל אחד מהצדדי למיזוג‪ ,‬פותחות את הלי‪ $‬הבדיקה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫סעי‪)21 +‬א( לחוק קובע כי על הממונה להתנגד למיזוג או להתנותו בתנאי א קיי חשש סביר‬
‫שכתוצאה מהמיזוג תפגע משמעותית התחרות באותו ענ‪ +‬או ייפגע הציבור‪ 4.‬להל‪ #‬יפורטו אופ‪#‬‬
‫קביעת תוצאתו המסתברת של מיזוג וכ‪ #‬המבח‪ #‬בו עושה שימוש הרשות בבואה לקבוע קיומו של‬
‫חשש לפגיעה בתחרות‪.‬‬
‫תוצאתו של מיזוג והשפעתו על התחרות נקבעת בהשוואה בי‪ #‬התחרות הצפויה לשרור בשוק‬
‫לאחר ביצוע המיזוג‪ ,‬אל מול התחרות הצפויה לשרור בו אלמלא יצא אותו מיזוג אל הפועל‪ .‬ה‪#‬‬
‫‪1‬‬
‫דו"ח הועדה למיזוגי וקונגלומרטי‪ ,‬הפרקליט ל"ב‪ ;(1980) 559 ,‬הצעת חוק ההגבלי העסקיי‪ ,‬התשמ"ד –‬
‫‪ ,1984‬ה"ח ‪ ;40 ,39 ,1647‬ה"ע )הגבלי עסקיי( ‪ 8006/03‬יהודה פלדות בע"מ נ' הממונה על הגבלי עסקיי‪,‬‬
‫דיני מחוזי לז)‪ ,5000581 ,698 ,(6‬הגבלי עסקיי ‪) 33 ¶ ,2007‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬יהודה פלדות(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כוח שוק במובנו הרחב קשור ליכולת ולכדאיות הכלכלית לקבוע עבור מוצר מסוי תנאי אספקה )וביניה מחיר‪,‬‬
‫כמות‪ ,‬איכות‪ ,‬מגוו‪ ,#‬מועד‪ ,‬קצב פיתוח ועוד(‪ ,‬הנחותי מאלו שהיו שוררי בשוק תחרותי‪ .‬בהקשר הנדו‪ #‬במסמ‪$‬‬
‫זה‪ ,‬עסקינ‪ #‬בתנאי המסחריי שהיו שוררי בשוק אלמלא יצא מיזוג נתו‪ #‬אל הפועל‪ .‬בהיבט קביעת המחירי‪,‬‬
‫כוח שוק הינו "'הכוח להקטי‪ #‬תפוקה או להעלות מחיר מעבר לעלות השולית תו‪ $‬גריפת רווח' ללא איו תחרותי‬
‫מהותי שימנע זאת"‪ .‬ישראכרט בע"מ )הכרזה בדבר קיו מונופולי‪ 5000034 ,(#‬הגבלי עסקיי ‪ ,2005‬בעמ' ‪) 8‬תו‪$‬‬
‫הסתמכות על ע"א ‪ 2247/95‬הממונה על הגבלי עסקיי נ' תנובה מרכז שיתו‪ +‬לשיווק תוצרת חקלאית בישראל‬
‫בע"מ‪ ,‬פ"ד נב)‪ 3001471 ,232 ,213 (5‬הגבלי עסקיי ‪) 1998‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬תנובה((‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לעניי‪ #‬התנאי להגשתה של הודעת מיזוג‪ ,‬ראו הנחיות הממונה על הגבלי עסקיי לגבי דיווח ובדיקה של מיזוגי‬
‫חברות עפ"י חוק ההגבלי העסקיי‪ ,‬התשמ"ח‪ 5000763 ,1988‬הגבלי עסקיי ‪.2008‬‬
‫‪4‬‬
‫הפגיעה שאותה מבקש החוק למנוע אינה צריכה להיות ודאית אלא די לה כי תוכח באמצעות מאז‪ #‬ההסתברויות‬
‫כמקובל בהליכי אזרחיי‪ ,‬בה נדרשת הוכחה כי ההסתברות כי תתרחש פגיעה כאמור בתחרות תהא גבוהה‬
‫יותר מהאפשרות כי לא תתרחש‪ .‬ראו ע"א ‪ 3398/06‬הממונה על הגבלי עסקיי נ' דור אלו‪ #‬אנרגיה ישראל )‪(1988‬‬
‫בע"מ‪ 5000468 ,‬הגבלי עסקיי ‪) 30 ,15 ¶ ,2006‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬דור אלו‪ ;(#‬השוו‪:‬‬
‫‪Hosp. Corp. of Am. v. FTC, 807 F.2d 1381, 1389 (7th Cir.1986).‬‬
‫‪2‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫הערכת מצב הדברי הצפוי בשוק לאחר המיזוג וה‪ #‬הערכת זה הצפוי אלמלא המיזוג‪ ,‬דורשות‬
‫ניתוח הצופה את פני העתיד‪ .‬לרוב‪ ,‬מבנה השוק הקיי והתחרות השוררת בו ערב המיזוג ישקפו‬
‫נאמנה את אלו הצפויי לשרור בשוק אלמלא המיזוג‪ .‬ע זאת‪ ,‬קיימי מקרי בה תנאי השוק‬
‫ערב המיזוג לא ישקפו בצורה מניחה את הדעת את התנאי שישררו אלמלא המיזוג‪ .‬כ‪ $‬לדוגמה‪,‬‬
‫כאשר אחת החברות המתמזגות היא מתחרה פוטנציאלית בשוק א‪ $‬טר החלה לפעול בו;‬
‫כאשר צפויה יציאה של אחת מהחברות הפעילות בשוק; כאשר ערב המיזוג קיי שווי משקל‬
‫מתוא העשוי להתערער אלמלא המיזוג או שהמיזוג צפוי לסייע בייצובו; כאשר שינוי צפוי‬
‫ברגולציה עלול להשפיע על מבנה השוק או על יכולת של חלק מהשחקני להתחרות בו וכד'‪.‬‬
‫במקרי אלו וכדוגמת‪ ,‬תנאי התחרות הקיימי ערב המיזוג צפויי להשתנות‪ ,‬ויש הצדקה‬
‫להתאימ באופ‪ #‬המביא בחשבו‪ #‬את אות‪ #‬תמורות על מנת לקבוע את מבנה השוק והתחרות‬
‫הצפויי לשרור אלמלא יבוצע המיזוג‪.‬‬
‫הערכת מבנה השוק והתחרות הצפויי בעתיד‪ ,‬בי‪ #‬לאחר ביצוע המיזוג או אלמלא ביצועו‪,‬‬
‫מבוססת על שילוב של שני היבטי מרכזיי ההיבט הסטאטי וההיבט הדינאמי‪ 5.‬ההיבט‬
‫הסטאטי מהווה נקודת מוצא לניתוח ומתמקד במבנה השוק והתחרות הקיימי ערב המיזוג או‬
‫באלו הצפויי מייד לאחר המיזוג‪ .‬בהקשר זה נודעת חשיבות לזהות המתחרי בשוק‪ ,‬נתחי השוק‬
‫שלה‪ ,‬רמת הריכוזיות בשוק‪ ,‬קיומו של כושר ייצור עוד‪ ,+‬מידת תחכומ של הלקוחות‪ ,‬המידע‬
‫שבידיה ועלויות המעבר שלה בי‪ #‬ספקי‪ .‬ההיבט הדינאמי נוגע לפוטנציאל השינוי בתמונת‬
‫השוק המשתקפת בהיבט הסטאטי‪ .‬בפרט‪ ,‬באירועי אשר עשויי להתרחש בהמש‪ $‬דרכ של‬
‫השוק אלמלא המיזוג או של החברה הממוזגת לאחריו‪ .‬בי‪ #‬אלו נית‪ #‬למנות את האפשרות‬
‫לשינויי בכושר התחרותי של שחקני קיימי‪ ,‬כניסת מתחרי חדשי‪ ,‬התרחבות של‬
‫‪6‬‬
‫מתחרי קיימי או שינויי טכנולוגיי צפויי‪.‬‬
‫פגיעה משמעותית בתחרות מתרחשת מקו בו תוצאתו המסתברת של המיזוג היא יצירת כוח‬
‫שוק‪ ,‬הגברתו‪ ,‬שימורו או הקלה על הפעלתו‪ ,‬וזאת בהתחשב במכלול התנאי התחרותיי‬
‫הקיימי והצפויי בשוק‪ 7.‬מבח‪ #‬זה דומה למבחני שמיושמי עלידי רשויות תחרות ברחבי‬
‫העול‪ ,‬ומגדיר את הקריטריו‪ #‬המרכזי העומד ביסוד האבחנה בי‪ #‬אות‪ #‬עסקאות מיזוג שתוצאת‪#‬‬
‫המסתברת היא פגיעה משמעותית בתחרות לבי‪ #‬יתר העסקאות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ראו למשל‪ ,‬אורלייט תעשיות )‪ (1959‬בע"מ – ענבר פוליאסטר משוריי‪ #‬בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 5000461 ,‬הגבלי‬
‫עסקיי ‪ ¶ ,2006‬ד‪) 1.‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬אורלייט(; אלקטרה )ישראל( בע"מ – מעליות טל ‪ ,‬יבוא התקנה ושירות‬
‫)התנגדות למיזוג(‪ 3001304 ,‬הגבלי עסקיי ‪) III ¶ ,1993‬ב(‪.‬‬
‫‪ 6‬ראו עניי‪ #‬אורלייט‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ¶ ,5‬ד‪ ;1.‬די‪.‬בי‪.‬אס שירותי לווי‪ (1998) #‬בע"מ – בזק‪ ,‬החברה הישראלית לתקשורת‬
‫בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 5000481 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ¶ ,2007‬ג‪) 5.‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬די‪.‬בי‪.‬אס( )הערכת ההתפתחות‬
‫הטכנולוגית העתידית בשוק(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ראו עניי‪ #‬יהודה פלדות‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;36 ¶ ,1‬ה"ע )הגבלי עסקיי( ‪ 7014/02‬עמינח רשתות שיווק בע"מ נ' הממונה‬
‫על הגבלי עסקיי‪ ,‬דיני מחוזי לה)‪ 5000123 ,812 (6‬הגבלי עסקיי ‪) 40 ¶ ,2005‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬עמינח(; ערר‬
‫)הגבלי עסקיי( ‪ 1/00‬פוד קלאב בע"מ נ' הממונה על הגבלי עסקיי‪ ,‬דיני מחוזי לג)‪ 2003 ,694 ,(8‬הגבלי‬
‫עסקיי ‪) 97 ¶ ,3017513‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬פוד קלאב(; ערר )הגבלי עסקיי( ‪ 9/99‬אמנה )תש"י( חברה להחסנה וערובה‬
‫בע"מ נ' הממונה על הגבלי עסקיי‪ ,‬דיני מחוזי לג)‪ 3013742 ,746 (3‬הגבלי עסקיי ‪ .10 ¶ ,2002‬תעל‪ ,‬תעשיות‬
‫ע‪ 2‬לבוד קבוצת משמרות בע"מ – לבידי אשקלו‪ #‬בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 3007919 ,‬הגבלי עסקיי ‪3.2 ¶ ,2000‬‬
‫)להל‪ :#‬עניי‪ #‬ע‪ 2‬לבוד(‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫מקובל לסווג מיזוגי חברות לשלוש קבוצותאב‪ :‬מיזוג אופקי‪ ,‬מיזוג אנכי ומיזוג קונגלומרטי‪.‬‬
‫מיזוג אופקי הוא מיזוג בי‪ #‬חברות המתחרות זו בזו )בפועל או בכוח( באותו מקטע של שרשרת‬
‫ייצורו או אספקתו של מוצר‪ .8‬מיזוג אנכי מתקיי בי‪ #‬חברות הפועלות בשלבי שוני בשרשרת‬
‫הייצור או ההפצה‪ ,‬כאשר אחת מה‪ #‬רוכשת תשומות לייצור או מוצרי להפצה מהאחרת או‬
‫ממתחרותיה‪ .‬כל מיזוג שאיננו אופקי או אנכי ייחשב למיזוג קונגלומרטי‪ 9.‬לסיווג זה נודעת לרוב‬
‫משמעות לעניי‪ #‬טיב של החששות התחרותיי אשר מתעוררי אגב עסקת המיזוג‪ .‬יוער‪ ,‬כי‬
‫קבוצות סיווג אלו אינ‪ #‬מוציאות זו את זו ויתכנו עסקאות מיזוג בה‪ #‬מתקיימי‪ ,‬להמחשה‪,‬‬
‫מאפייני אופקיי ואנכיי כאחד‪.‬‬
‫מסמ‪ $‬הנחיות זה מתמקד בניתוח התחרותי של מיזוגי אופקיי‪ .‬המסמ‪ $‬פורש את מתווה‬
‫מתודולוגיית הניתוח המשמשת את רשות ההגבלי העסקיי )להל‪" :#‬הרשות"( לבחינת‬
‫ההשפעות המסתברות של עסקות מיזוג‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬הנחיות אלה מגבירות את מידת השקיפות‬
‫של פעילות הרשות בשדה המיזוגי‪ ,‬ופורשות את מכלול השיקולי המנחי את הממונה בקבלת‬
‫ההחלטות במיזוגי חברות‪ 10.‬הלי‪ $‬בחינת המיזוגי כולל את השלבי הבאי אשר יפורטו‬
‫בהרחבה במסמ‪ $‬זה‪ :‬הגדרת שוק המוצר והשוק הגיאוגרפי הרלוונטיי; זיהוי המתחרי בשוק‬
‫וקביעת נתחי השוק המוחזקי ביד; ניתוח חסמי הכניסה לשוק וחסמי וההתרחבות העומדי‬
‫בפני השחקני הפועלי בו; הערכת רמת התחרות הצפויה לשרור בשוק אלמלא יצא המיזוג אל‬
‫הפועל וזו הצפויה לו יבוצע המיזוג; הערכת היעילות הנגזרת מהמיזוג וכ‪ ,#‬שקילת תחולתה של‬
‫דוקטרינת החברה הכושלת במקרי הרלוונטיי‪ .‬על בסיס יסודות אלו מתקבלת התמונה מלאה‬
‫ושלמה באשר להשפעות התחרותיות המסתברות של המיזוג‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הגדרת השוק הרלוונטי‬
‫הגדרת השוק הרלוונטי במסגרת בחינת מיזוג משמשת לתחימת כל אחת מזירות התחרות בה‪#‬‬
‫מסופקי מוצריה של הצדדי למיזוג‪ .‬ככזו‪ ,‬הגדרת השוק נעשית בכפו‪ +‬ולצור‪ $‬בחינה של‬
‫שאלה תחרותית נתונה‪ .‬מטבע הדברי‪ ,‬היקפה של זירת התחרות קשור קשר הדוק למידה שבה‬
‫התנהלות הלקוחות וטעמיה מטילה מגבלות אפקטיביות על התנהלות‪ #‬העסקית של החברות‬
‫הפועלות בה‪.‬‬
‫הגדרת שוק רלוונטי לעניי‪ #‬הפיקוח על מיזוגי בישראל מהווה שלב ראשו‪ #‬בניתוח התחרותי‬
‫ומתמקדת במאפייני צד הביקוש בלבד‪ .‬בפרט‪ ,‬במידת נכונות של לקוחות להפסיק לצרו‪ ,$‬לעבור‬
‫לצריכת מוצרי אלטרנטיביי או לבחור לצרו‪ $‬את אותו מוצר באזורי גיאוגרפיי אחרי‬
‫בתגובה לעליית מחירו של מוצר מסוי‪ .‬שיקולי צד ההיצע‪ ,‬קרי‪ :‬תגובת‪ #‬הצפויה של חברות‬
‫‪8‬‬
‫במסמ‪ $‬זה‪" ,‬מוצר" סחורה ו‪/‬או שירות‪ .‬המסמ‪ $‬ד‪ #‬באספקה של מוצרי א‪ $‬העקרונות המפורטי בו יפי‪,‬‬
‫בשינויי המחויבי‪ ,‬ג לרכישת מוצרי ולחשש מיצירת כוח שוק בידי קוני‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫להגדרות אלה ראו למשל‪. Faull & Nikpay, THE EC LAW OF COMPETITION, 499 (2d ed. 2007) ,‬‬
‫‪ 10‬ע זאת‪ ,‬יש לציי‪ #‬כי מסמ‪ $‬זה מתווה מסגרת מתודולוגית כללית שאינה מלמדת‪ ,‬בהכרח‪ ,‬על אופ‪ #‬פעולת הרשות‬
‫במקרי פרטניי‪ ,‬השוני בנסיבותיה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫מתחרות ואחרות לעליית מחירו של המוצר‪ ,‬נבחני רק בשלבי מאוחרי יותר בה נקבעי‬
‫זהות המתחרי בשוק הרלוונטי ונבחנות ההשפעות התחרותיות הצפויות מ‪ #‬המיזוג‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הגדרת השוק הרלוונטי קשורה בטבורה לתכלית הפיקוח על מיזוגי‪ ,‬משמע ליכולת להקי‪,‬‬
‫לחזק‪ ,‬להפעיל או לשמר כוח שוק‪ .‬משכ‪ ,$‬גבולותיה של זירת התחרות הנתחמת באמצעות הגדרת‬
‫השוק הרלוונטי‪ ,‬ה גבולות קבוצת המוצרי שבאספקת סביר כי יהיה נית‪ ,#‬בתנאי שיפורטו‬
‫להל‪ ,#‬להפעיל כוח שוק‪.‬‬
‫שוק רלוונטי מוגדר על ידי קבוצת המוצרי המצומצמת ביותר‪ ,‬באזור גיאוגרפי‪ ,‬עבורה תגובות‬
‫הלקוחות‪ ,‬ורק ה‪ #‬כשלעצמ‪ ,#‬לא תמנענה הפעלתו של כוח שוק‪ .‬בפירוט רב יותר‪ ,‬נאמר כי השוק‬
‫הרלוונטי כולל את קבוצת המוצרי הקטנה ביותר עבורה סביר שספק יחיד השולט כיו‪ ,‬וישלוט‬
‫בעתיד‪ ,‬בכלל אספקת לאזורי גיאוגרפיי מסוימי‪ ,‬יגדיל את רווחיו א יקבע לפחות עבור‬
‫אחד מאות מוצרי תנאי אספקה )וביניה מחיר‪ ,‬כמות‪ ,‬איכות‪ ,‬מגוו‪ ,#‬מועד‪ ,‬קצב פיתוח ועוד(‪,‬‬
‫נחותי מאלו הצפויי לשרור בשוק אלמלא המיזוג‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לרוב‪ ,‬תניח הרשות כי התנאי המסחריי הנוהגי בשוק ערב המיזוג‪ ,‬מייצגי בצורה נאותה את‬
‫אלו הצפויי אלמלא המיזוג‪ .‬יוער‪ ,‬כי באות מקרי בה קיי יסוד סביר להניח כי התנאי‬
‫המסחריי בשוק ערב המיזוג צפויי להשתנות תערו‪ $‬הרשות את ההתאמות הנדרשות בהקשר‬
‫זה‪ .‬להמחשה‪ ,‬כאשר קיי יסוד סביר להניח כי התנאי המסחריי בשוק ערב המיזוג משקפי‬
‫שווי משקל מתוא‪ ,‬הרשות עשויה לשקול כנקודת מוצא לניתוח‪ ,‬את התנאי המסחריי שהיו‬
‫צפויי לשרור בשוק ערב המיזוג אלמלא התיאו האמור‪.‬‬
‫הגדרת השוק מאפשרת לחשב את נתחי השוק של המתחרי בשוק‪ 13,‬ובמרבית המקרי הגדרה‬
‫ברורה של השוק נדרשת לצור‪ $‬הערכה נאותה של השפעת המיזוג על התחרות‪ 14.‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫להגדרת השוק הרלוונטי עשויה להיות השפעה ניכרת על ממצאי בחינת המיזוג המוצע‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫הגדרת השוק הרלוונטי אינה אלא כלי עזר מסייע לאמידת ההסתברות ליצירתו‪ ,‬חיזוקו‪ ,‬שימורו‬
‫או קלות הפעלתו של כוח שוק‪ ,‬כאשר אלו אינ‪ #‬ניתנות לאמידה באופ‪ #‬ישיר‪ .‬כאשר נית‪ #‬לאמוד‬
‫‪ 11‬שימוש בתחליפיות צד ההיצע בהגדרת שוק המוצר הרלוונטי עלול להגביל את הניתוח וא‪ +‬להביא לתוצאות‬
‫מוטעות‪ .‬בפרט‪ ,‬כאשר קיי מוצר עבורו תחליפיות צד ההיצע הינה גבוהה‪ ,‬ואשר אינו זהה במאפייניו למוצר‬
‫הרלוונטי‪ ,‬הכללתו במסגרת השוק הרלוונטי תחייב מדידת נתחי שוק על פי מדדי כספיי אשר עשויי שלא‬
‫לשק‪ +‬נכונה את מעמד התחרותי של השחקני בשוק‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הגדרת שוק הכוללת ג תחליפי מצד ההיצע‬
‫מצריכה‪ ,‬על מנת לאפשר חישוב נתחי שוק‪ ,‬לחשב אומד‪ #‬נקודתי של ההיק‪ +‬הצפוי של הסטת כושר הייצור אל‬
‫השוק הרלוונטי‪ .‬הגדרתו של שוק על פי תחליפיות צד ההיצע מתעלמת מההטרוגניות האפשרית של יצרני אותו‬
‫מוצר תחליפי מצד ההיצע – שימוש בטכנולוגיות שונות או שיעורי רווחיות שוני עשויי לבטא יכולת או נכונות‬
‫שונה של כל יצר‪ #‬לעבור לייצור מוצרי אחרי‪ .‬שימוש בתחליפיות היצע עשוי ג לפתות את המתחרי הקיימי‬
‫לנקוט מהלכי שמטרת מניעת האפשרות להסטת כושר הייצור אל השוק כאמור‪ ,‬ובכ‪ $‬לשבש את הניתוח‬
‫התחרותי‪ .‬לבסו‪ ,+‬שימוש בתחליפיות צד ההיצע לעניי‪ #‬הגדרת השוק לצור‪ $‬הכרזת מונופולי‪ #‬אינה עולה בקנה‬
‫אחד ע לשו‪ #‬החוק וע הפסיקה בנושא‪ .‬כ‪ ,$‬ראו ערר )הגבלי עסקיי( ‪ 7/95‬בזק החברה הישראלית לתקשורת‬
‫בע"מ נ' הממונה על הגבלי עסקיי‪ 3001553 ,‬הגבלי עסקיי ‪.(28 ¶ ,1997‬‬
‫‪ 12‬לצור‪ $‬תיחו ראוי של זירת התחרות )‪ (1‬לפחות על מוצר אחד מקבוצת המוצרי האמורה‪ ,‬קטנה ככל שתהיה‪,‬‬
‫להיות נמכר‪ ,‬מוצע או מסופק על ידי צד למיזוג הנבח‪ ;#‬וכ‪ (2) #‬יש להניח שלא יחול כל שינוי בתנאי המסחריי‬
‫של אספקת מי מהמוצרי שאינו שיי‪ $‬לקבוצת המוצרי האמורה‪.‬‬
‫‪ 13‬ראו עניי‪ #‬תנובה‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.2‬‬
‫‪ 14‬ראו עניי‪ #‬יהודה פלדות‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.1‬‬
‫‪5‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫את השפעת המיזוג ישירות‪ ,‬למשל באמצעות מידע מדויק על מבנה ההיצע והביקוש או באמצעות‬
‫ניסיו‪ #‬העבר‪ ,‬יתייתר מאליו הצור‪ $‬בהגדרת השוק הרלוונטי‪.‬‬
‫השוק הרלוונטי נפרש ומוגדר בשילוב של שני צירי‪ :‬הראשו‪ #‬הוא ציר המוצר או המוצרי‬
‫המתחרי ישירות במוצרי הצדדי למיזוג והשני הוא ציר המרחב הגיאוגרפי במסגרתו מתרחשת‬
‫תחרות זו‪ .‬ברי‪ ,‬כי אי‪ #‬כל אחד מצירי אלו עומד על רגליו לבדו ואי‪ #‬די באחד או באחר על מנת‬
‫לגדר בצורה ראויה את הזירה התחרותית‪ .‬ע זאת מטעמי בהירות הדיו‪ ,#‬ניתוח השוק הרלוונטי‬
‫מבוצע בשני שלבי‪ :‬ראשית‪ ,‬זיהוי שוק המוצר הרלוונטי ולאחר מכ‪ ,#‬זיהוי השוק הגיאוגרפי‬
‫הרלוונטי‪.‬‬
‫ב‪.1.‬‬
‫שוק המוצר הרלוונטי‬
‫תכליתו של תהלי‪ $‬הגדרת שוק המוצר הרלוונטי היא לתחו‪ ,‬עבור כל אחד ממוצרי החברות‬
‫המתמזגות‪ ,‬את קבוצת המוצרי הקטנה ביותר אשר סביר כי שליטה מלאה בה תאפשר להפעיל‬
‫כוח שוק‪ ,‬וזאת בהתעל מכל שינוי אפשרי בצד ההיצע‪ .‬לאמור‪ ,‬לאתר את אות מוצרי אשר‬
‫מרסני תחרותית את היכולת להרע את תנאי אספקתו של המוצר הנבח‪ ,#‬ביחס לתנאי האספקה‬
‫הצפויי לשרור אלמלא המיזוג‪ .‬שוק המוצר הרלוונטי יכלול לפיכ‪ $‬רק את קבוצת המוצרי אשר‬
‫מכלול מאפייניה מציב אות‪ ,‬מנקודת מבט של הלקוחות‪ ,‬בתחרות ישירה מול מוצר נתו‪,#‬‬
‫אשר ביחס אליו מוגדר השוק‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הגדרת שוק המוצר הרלוונטי עושה שימוש במבח‪" #‬המונופול ההיפותטי"‪ 16.‬מבח‪ #‬זה מתווה‬
‫תהלי‪ $‬אנליטי שתחילתו במוצר יחיד‪ ,‬שהוא אחד מהמוצרי המסופקי על ידי החברות‬
‫המתמזגות‪ .‬עבור מוצר זה‪ ,‬תבח‪ #‬הרשות הא סביר שגו‪ +‬עסקי היפותטי‪ ,‬שהוא הספק היחיד של‬
‫אותו מוצר כעת ובעתיד‪ ,‬יגדיל את רווחיו א יעלה את מחירו של אותו מוצר בשיעור קט‪ #‬א‪$‬‬
‫משמעותי ולתקופה שאינה בתחלו‪ ,+‬כשהיצע המוצרי האחרי נותר קבוע‪ 17.‬א המענה לכ‪$‬‬
‫שלילי‪ ,‬יתווס‪ +‬לגבולות השוק הרלוונטי המוצר שהוא התחלי‪ +‬הקרוב ביותר למוצר הנדו‪ ,#‬וייבח‪#‬‬
‫שוב הא סביר שאותו מונופול היפותטי יוכל להגדיל את רווחיו כתוצאה מהעלאת מחירו של‬
‫לפחות אחד מהמוצרי שבקבוצה בתנאי שלעיל‪ .‬באופ‪ #‬דומה‪ ,‬יש להוסי‪ +‬לקבוצה בכל פע את‬
‫המוצר התחליפי הקרוב ביותר לזה שהוס‪ +‬אחרו‪ ,#‬עד שלראשונה יתקבל מענה חיובי לשאלה‬
‫שלעיל‪ .‬משמע‪ ,‬עד שתימצא קבוצת המוצרי הקטנה ביותר ששליטה בלעדית באספקתה כעת‬
‫‪ 15‬עניי‪ #‬פוד קלאב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;108 ¶ ,7‬עניי‪ #‬בורגר ראנ‪ ,'2‬לעיל )‪ (1993‬בע"מ ריקמור בע"מ )בהקפאת הליכי(‬
‫)התנגדות למיזוג(‪ 3019090 ,‬הגבלי עסקיי ‪) 4.1¶ ,2003‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬בורגר ראנ‪ ;('2‬מור השקעות בע"מ – דקלה‬
‫חברה לביטוח בע"מ )אישור מיזוג בתנאי(‪ 3001298 ,‬הגבלי עסקיי ‪) 1210 ¶ ,1993‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬מור(‪.‬‬
‫‪ 16‬עניי‪ #‬בורגר ראנ‪ .4.1¶ ,'2‬בהקשר זה‪ ,‬המונח מונופול מתייחס‪ ,‬בשינויי המחוייבי‪ ,‬ג למונופסו‪.#‬‬
‫‪ 17‬ניסוח זה ידוע כ‪ Small but significant, non-transitory increase in price‬או בקיצור ‪ SSNIP‬ומתייחס‬
‫לשינויי צפויי במחיר‪ .‬אול‪ ,‬בהקשר זה תבח‪ #‬הרשות כל הרעה צפויה במכלול התנאי המסחריי )לרבות‬
‫איכות‪ ,‬מגוו‪ #‬וכו'( הקשורי ע אספקת המוצרי בשוק הרלוונטי‪ .‬המבח‪ #‬יתייחס להעלאה במחירו של המוצר‬
‫הרלוונטי‪ ,‬ג א המוצר הרלוונטי מסופק לרוב יחד ע מוצר אחר משלי או נלווה‪ ,‬בי‪ #‬א נגבה מחיר כולל‬
‫בגינ או שה מתומחרי בנפרד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫ובעתיד‪ ,‬כשהיצע מוצרי אחרי נותר קבוע ובהתעל משינויי אפשריי בו‪ ,‬סביר שתאפשר‬
‫להעלות את מחיר של אחד או יותר ממוצרי הקבוצה בשיעור קט‪ #‬א‪ $‬משמעותי ולתקופה שאינה‬
‫‪18‬‬
‫בתחלו‪.+‬‬
‫תהלי‪ $‬זה נועד לזהות את המוצרי שה תחליפי ישירי ומשמעותיי בעיני הלקוח‪ ,‬או עשויי‬
‫להיות כאלה‪ ,‬כ‪ $‬שכמות מספקת של לקוחות יעברו מרכישת מוצר אחד לרכישת משנהו בתגובה‬
‫לעליית המחיר‪ ,‬ובתו‪ $‬כ‪ $‬ירסנו את יכולתו של המונופול ההיפותטי להפעיל כוח שוק‪ 19.‬קבוצה זו‬
‫של מוצרי תחליפיי היא שוק המוצר הרלוונטי המוגדר ביחס לאותו מוצר‪ ,‬המסופק על ידי אחד‬
‫הצדדי למיזוג‪.‬‬
‫בהקשר זה תבח‪ #‬לרוב העלאת מחיר בשיעור הנע בי‪ 5% #‬ל‪ 10%‬ביחס למחירי הצפויי לשרור‬
‫אלמלא המיזוג‪ ,‬לתקופה של שנה לפחות‪ .‬ע זאת‪ ,‬ככל שהמוצרי הנדוני ה הומוגניי –‬
‫למשל‪ ,‬סחורה בסיסית )‪ – (commodity‬ג שיעור התייקרות נמו‪ $‬יותר עשוי להיחשב משמעותי‪,‬‬
‫וא‪ +‬תקופה קצרה משנה עשויה להיחשב ככזו שאינה בתחלו‪.+‬‬
‫אופ‪ #‬הניתוח האמור מניח כי אפליית מחירי – היכולת לגבות מחיר שונה מלקוחות שוני עבור‬
‫אותו המוצר – אינה אסטרטגיה רווחית עבור המונופול‪ ,‬או שאינה אפשרית מטעמי שוני )בי‪#‬‬
‫אלו נית‪ #‬למנות חוסר יכולת לזהות סוגי לקוחות או קיומו של שוק משני יעיל(‪ .‬במקרה בו‬
‫המונופול ההיפותטי מסוגל לזהות קבוצות מוגדרות של לקוחות‪ ,‬לגביה‪ #‬יוכל לנקוט בהצלחה‬
‫אפליית מחירי ולהרוויח מכ‪ ,$‬יבח‪ #‬הצור‪ $‬להגדיר שוקי מוצר ביחס לכל אחת מ‪ #‬הקבוצות‬
‫הנבחנות בנפרד‪.‬‬
‫להלכה‪ ,‬בתהלי‪ $‬הגדרת שוק המוצר‪ ,‬נבחנת תחילה גמישות עקומת הביקוש של המוצר שנמכר על‬
‫ידי אחד מהצדדי למיזוג‪ ,‬עבורו מוגדר השוק )גמישות עצמית(‪ .‬לאחר מכ‪ ,#‬מהל‪ $‬צירופ‬
‫ההדרגתי של המוצרי השוני תלוי בגמישות הביקוש הצולבת בי‪ #‬המוצר האחרו‪ #‬שהוס‪+‬‬
‫לקבוצת המוצרי‪ ,‬לבי‪ #‬המוצר שהוספתו נשקלת )גמישות התחלופה(‪ .‬גמישות הביקוש העצמית‬
‫מוגדרת כיחס בי‪ #‬שיעור השינוי בכמות המבוקשת כתוצאה משינוי של אחוז אחד במחירו של‬
‫מוצר מסויי‪ ,‬ומודדת את שיעור הרכישות שיגרעו מהמוצר כתוצאה מעליית המחיר כאמור‪.‬‬
‫גמישות הביקוש הצולבת מוגדרת כיחס בי‪ #‬שיעור השינוי בכמות המבוקשת ממוצר א' כתוצאה‬
‫מעליית מחירו של מוצר ב'‪.‬‬
‫‪ 18‬לעניי‪ #‬הגדרת שוק המוצר הרלוונטי בעזרת מבח‪ #‬המונופול ההיפותטי ראו ה"ע )הגבלי עסקיי(‪ 3/97‬מגל‬
‫מערכות בטחו‪ #‬בע"מ נ' הממונה על הגבלי עסקיי‪ ,‬דיני מחוזי לג)‪ 3006703 ,770 (3‬הגבלי עסקיי ‪ ;1999‬ה"ע‬
‫)הגבלי עסקיי( ‪ 506/04‬שטראוס עלית בע"מ נ' הממונה על הגבלי עסקיי‪ ,‬דיני מחוזי לז)‪5000613 ,642 (9‬‬
‫הגבלי עסקיי )‪ .13 ¶ ,(2005‬השוו ישראכרט בע"מ )הכרזה בדבר קיו מונופולי‪ 5000034 ,(#‬הגבלי עסקיי‬
‫‪ ¶ ,2005‬ג; ת"א ‪ Tower Air 1114/99‬נ' שירותי תעופה בע"מ‪ ,‬דיני מחוזי לז)‪ 5000590 ,469 ,(7‬הגבלי עסקיי‬
‫‪.2007‬‬
‫‪ 19‬עניי‪ #‬מור‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.5 ¶ ,15‬ב )"כמוב‪ ,#‬מטבע הדברי‪ ,‬כמעט לכל מוצר וכל שירות יש תחליפי‪ .‬א‪ $‬השוק‬
‫הרלבנטי כהגדרתו אינו משתרע על אותו מרחב אינסופי‪ ,‬אלא ענינו בתחו מוגדר שבו מידת התחליפיות‬
‫משמעותית וישירה"(; השוו‪ :‬תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ )הכרזה בדבר קיו מונופולי‪5000154 ,(#‬‬
‫הגבלי עסקיי ‪.4 ¶ ,2004‬‬
‫‪7‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫למעשה‪ ,‬במרבית המקרי אי‪ #‬בנמצא נתוני המאפשרי אמידה נקודתית של גמישויות הביקוש‬
‫ביחס למוצרי הנבחני‪ ,‬ובמרבית המקרי נתוני ישירי ומדויקי על אות‪ #‬גמישויות א‪+‬‬
‫אינ נדרשי לצור‪ $‬הכרעה‪ .‬ואכ‪ ,#‬רק לעיתי רחוקות נית‪ #‬יהא להערי‪ $‬את גמישות הביקוש‬
‫העצמית או הצולבת על בסיס אמידה כמותית מנתוני השוק )מחירי‪ ,‬כמויות‪ ,‬עלויות וכד'(‪,‬‬
‫מנתוני סקרי שוק או משילוב של אלו‪ .20‬לפיכ‪ ,$‬ברגיל נעשה אומד‪ #‬או קירוב של תגובות‬
‫הלקוחות באמצעות מגוו‪ #‬אינדיקטורי עקיפי‪ ,‬אשר מכילי מידע לגבי התגובות הצפויות של‬
‫הלקוחות לשינויי במחירי המוצרי‪.‬‬
‫השימוש באינדיקטורי עקיפי אלו הוכר על ידי הפסיקה בישראל ובעול ככזה המספק מידע‬
‫מספק לצור‪ $‬ההכרעה העובדתית ביחס לגבולותיו של שוק המוצר הרלוונטי‪ .‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬עשויי‬
‫להיבח‪ #‬המשתני הבאי‪:‬‬
‫)‪ (1‬מידת הדמיו‪ #‬במאפייני הפונקציונאליי של המוצרי השוני; )‪ (2‬הבדלי בתנאי אספקה‬
‫לרבות המחיר‪ ,‬האיכות‪ ,‬המגוו‪ #‬או מידת הנגישות ללקוח בי‪ #‬מוצרי שוני; )‪ (3‬עדויות בפועל על‬
‫שינויי בדפוסי רכישה או תפיסת הלקוחות את דפוסי הרכישה העתידיי שלה בתגובה‬
‫לשינויי בתנאי האספקה; )‪ (4‬תפיסת המתחרי את עוצמת הלחצי התחרותיי בשוק ואת‬
‫תגובות הלקוחות לשינויי בתנאי האספקה; )‪ (5‬שיקולי התמחור והתמחור בפועל של מוצרי‬
‫ביחס לעלות ייצור ו‪/‬או ביחס למחיר של מוצרי אחרי;‬
‫מגוו‪ #‬של עובדות המאפשרות הערכה סבירה של המשתני שלעיל עשויות לשמש להגדרת השוק‬
‫הרלוונטי‪ .‬יש להדגיש כי כמעט בכל המקרי‪ ,‬יעשה שימוש רק בחלק מהמשתני‪ ,‬בי‪ #‬מחמת‬
‫חלקיות הנתוני הזמיני ובי‪ #‬בשל היעדר צור‪ $‬לבחו‪ #‬את כול‪ ,‬כאשר נית‪ #‬לגבש מסקנות ג על‬
‫בסיס חלק‪.21‬‬
‫במקרי מסוימי‪ ,‬תתייחס הרשות בבדיקה ג לשוק בהתהוות ולא רק לשוק קיי‪ ,‬שאז תשווה‬
‫‪22‬‬
‫הרשות לנגד עיניה ג את מהירות הפיתוח של המוצרי העתידיי ואיכות‪.‬‬
‫קיימי מקרי בה שוק מוצר רלוונטי יכיל מקב‪ 2‬מוצרי א‪ +‬א אי‪ #‬תחליפיות ישירה ומלאה‬
‫בי‪ #‬כל אחד ואחד מה )להל‪" #‬שוק מקב‪ .("2‬הגדרה זו של שוק המוצר מוצדקת כאשר הביקוש‬
‫‪ 20‬בהקשר זה נית‪ #‬להיעזר בשינויי שהתרחשו כתוצאה מזעזוע חיצוני לשוק )למשל‪ ,‬כניסת מתחרה חדש או יציאת‬
‫מתחרה קיי‪ ,‬המכונה ג "ניסוי טבעי"(‪ .‬במקרי אחרי נית‪ #‬להיעזר בעובדה שהתיאוריה הכלכלית מכתיבה‬
‫יחסי מסוימי בי‪ #‬פער המחיר והעלות השולית )לגביה נית‪ #‬לאסו‪ +‬נתוני‪ ,‬ישירי או עקיפי( וגמישות‬
‫הביקוש שרואה לנגד עיניה החברה‪.‬‬
‫‪ 21‬בהחלטות הרשות ובתי המשפט המנויות להל‪ ,#‬יושמו חלק מהקריטריוני האמורי‪ :‬עניי‪ #‬פוד קלאב‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ;115 ¶ ,7‬עניי‪ #‬מור‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.5 ¶ ,15‬ב; אופק צילומי אוויר )‪ (1987‬בע"מ – אירופ‪ #‬יישומי גיאוגרפיי )‪(1997‬‬
‫בע"מ‪ 3002729 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ,1999‬עמ' ‪ ;109‬שמעו‪ #‬שסטובי‪ 2‬בע"מ )הכרזה בדבר קיו מונופולי‪3007807 ,(#‬‬
‫הגבלי עסקיי ‪ ;2000‬עניי‪ #‬עמינח‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;13 ¶ ,7‬עניי‪ #‬ע‪ 2‬לבוד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;2.2.4 ¶ ,7‬קואופ צפו‪ #‬אגודה‬
‫שיתופית בע"מ – רשת היפרשוק )‪ (1988‬בע"מ )אישור מיזוג בתנאי(‪ 3001305 ,‬הגבלי עסקיי ‪.1995‬‬
‫‪ 22‬ראו לדוגמה‪:‬‬
‫‪Gilbert R.J.,& Sunshine S.C., "Incorporating Dynamic Efficiency Concerns in Merger‬‬
‫‪Analysis: The Use of Innovation Markets, 63 Antitrust L. J. 589 (1995).‬‬
‫השוו‪ :‬אלביט בע"מ התעשיה האוירית לישראל בע"מ )פטור להסדר כובל( ‪ 5000616‬הגבלי עסקיי ‪) 2007‬מיז‬
‫משות‪ +‬שהותנה במת‪ #‬גישה לחברות במיז לטכנולוגיה נשוא המיז לצור‪ $‬פיתוחי עתידיי(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫בשוק הוא לרכישה של סל מוצרי מתו‪ $‬המגוו‪ #‬המוצע; או שהחלטת הלקוחות לגבי מקו‬
‫הרכישה מונעת במידה שאינה מבוטלת משיקולי מגוו‪ #‬המוצרי המוצע בכל נקודת מכירה‪.23‬‬
‫בשווקי אלו חלק ממשי מהתחרות על לב הלקוח מתבצע באמצעות מגוו‪ #‬המוצרי המוצע בכל‬
‫נקודת מכירה‪ 24.‬שוק מקב‪ 2‬עשוי להיות מוגדר ג ביחס לקבוצת מוצרי במסגרתה מתקיימת‬
‫תחלופה ישירה ומשמעותית רק בי‪ #‬מספר תתקבוצות חופפות א‪ $‬לא בי‪ #‬כל אחד ואחד מאות‬
‫מוצרי בנפרד‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫במקרי מסוימי‪ ,‬ניתוח תחרותי של מיזוג מוצע אינו מחייב זיהוי של שוק רלוונטי מסוי מבי‪#‬‬
‫מספר הגדרות אפשריות‪ .‬כ‪ $‬לדוגמה‪ ,‬במצב בו עבור כל שוק מהשווקי הרלוונטיי האפשריי‪,‬‬
‫הניתוח התחרותי איננו משתנה‪ 26.‬בהקשר זה יוער כי הגדרת שוק המוצר באמצעות צד הביקוש‬
‫בלבד יכולה‪ ,‬במקרי מסוימי‪ ,‬להצדיק הגדרת של מספר רב יחסית של שווקי רלוונטיי‪.‬‬
‫לכ‪ ,#‬מטעמי נוחות מינהלית‪ ,‬הרשות עשויה לאגד במקרי כגו‪ #‬אלו מספר שווקי רלוונטיי‬
‫יחדיו לכדי שוק רלוונטי יחיד שבמסגרתו תיבח‪ #‬השפעתו של מיזוג מוצע‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר השפעתו‬
‫התחרותית של המיזוג על כל שוק ושוק בנפרד אינה שונה מהניתוח התחרותי של השפעתו על‬
‫השוק הרלוונטי הכולל את אגד השווקי כמקשה אחת‪.27‬‬
‫לבסו‪ ,+‬עסקת מיזוג יחידה עשויה להצדיק את הגדרת של מספר שווקי רלוונטיי על מנת‬
‫להתמודד ע מספר חששות תחרותיי בשווקי שוני‪ ,‬או ע יכולת אפליית מחיר כלפי סוגי‬
‫לקוחות שוני כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ 23‬לרוב לכל לקוח ולקוח קיימות העדפות שונות באשר להרכב סל מוצרי המועד‪ +‬עליו וא‪ +‬עבור אותו לקוח‪ ,‬עשוי‬
‫הסל המועד‪ +‬להשתנות על פני זמ‪ .#‬במקרי מסוימי‪ ,‬סל המוצרי עשוי להכיל מוצר בודד )כגו‪ #‬מערכת שמע‬
‫ביתית( ומגוו‪ #‬המוצרי המוצע בכל נקודת מכירה יכתיב במידה רבה את החלטות הרכישה של הלקוחות‪.‬‬
‫‪ 24‬להמחשה‪ ,‬למרות שמגוו‪ #‬המוצרי המוצע ברשתות הקמעונאיות מכיל מוצרי שאינ תחליפיי זה לזה )כגו‪#‬‬
‫חלב לשתייה ולח( עדיי‪ #‬קיימות שאלות תחרותיות שבירור‪ #‬יצדיק הגדרת שוק לממכר מוצרי מזו‪ #‬ומכולת‬
‫באמצעות סופרמרקט‪ .‬ראו‪ ,‬הרבוע הכחול ישראל בע"מ ירקו‪) #‬פלוס ‪ (2000‬סיטונאות מזו‪ #‬בע"מ )התנגדות‬
‫למיזוג(‪ 3012217 ,‬סע' ג)‪ ,(1‬הגבלי עסקיי ‪.2001‬‬
‫‪ 25‬להמחשה‪ ,‬מגוו‪ #‬צבעי הקיר המוצע כיו לציבור הוא כמעט אינסופי‪ .‬יתכ‪ #‬כי מנקודת מבטו של לקוח אחד‪ ,‬גווני‬
‫הירוק‪ ,‬האפור והחו יהיו תחליפיי‪ ,‬בעוד חברו ימצא דווקא שקבוצת גווני הירוק‪ ,‬האפור והכחול ה תחליפיי‬
‫ראויי לצרכיו‪ .‬במקרה זה ובהעדר אפליה‪ ,‬יתכ‪ #‬וקיימת הצדקה לכ‪ $‬שהשוק הרלוונטי יכיל מקב‪ 2‬של ארבעת‬
‫הגווני לעיל ובפרט את גווני החו והכחול‪ ,‬למרות שאי‪ #‬לקוח יחיד עבורו שני האחרוני ה תחליפיי ישירי‬
‫ומשמעותיי‪ .‬ג שירותי טלוויזיה רבערוצית מסופקי ללקוחות כמקב‪ 2‬ערוצי שבינ לבי‪ #‬עצמ עשויה להיות‬
‫תחליפיות מועטה או א‪ +‬יחסי השלמה בעיני חלק מהלקוחות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בהקשרי מסוימי‪ ,‬יוגדר שוק אחד‬
‫לשירותי טלוויזיה רבערוצית‪.‬‬
‫‪ 26‬ראו‪:‬‬
‫‪Case IV/M.774 Saint-Gobain/Wacker-Chemie/NOM, (1997) OJ L 247/1; Case COMP/M.2706‬‬
‫‪Carnival Corp./P.& Princess, (2003) OJ L 248/1‬‬
‫‪ 27‬כ‪ $‬להמחשה שיחת טלפו‪ #‬ע שמעו‪ #‬לרוב אינה מהווה תחלי‪ +‬טוב‪ ,‬מנקדות מבטו של ראוב‪ ,#‬לשיחה ע משה‪.‬‬
‫מכא‪ #‬עשוי להיגזר קיומו של שוק רלוונטי שיוגדר לכל צמד צרכני במשק‪ .‬מוב‪ #‬שקיימי צמדי רבי מספור‬
‫בהקשר זה‪ ,‬ומוב‪ #‬שבמקרי רבי השפעת מיזוג בי‪ #‬שתי חברות טלפו‪ #‬על כל אחד מאות צמדי תהא זהה‪.‬‬
‫לצרכי מסוימי תגדיר הרשות בהקשר כאמור שוק רלוונטי אחד לשיחות טלפו‪ ,#‬המאגד בתוכו‪ ,‬מטעמי נוחות‬
‫הניתוח‪ ,‬מספר רב של שווקי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫ב‪.2.‬‬
‫השוק הגיאוגרפי הרלוונטי‬
‫תחרות באספקת סחורות ושירותי שוני עשויה ללבוש אופי מקומי‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬ספקי‬
‫הפועלי בשוק המוצר הרלוונטי‪ ,‬לא בהכרח מקימי תחרות אפקטיבית בכל האזורי‬
‫הגיאוגרפיי השוני של המדינה‪ .‬שוק גיאוגרפי רלוונטי הוא זירת תחרות מקומית שנית‪,#‬‬
‫בתנאי מסוימי‪ ,‬להפעיל במסגרתה כוח שוק‪ .‬בדומה לשוק המוצר‪ ,‬ג האזור הגיאוגרפי‬
‫הרלוונטי לבחינת מיזוג יוגדר על פי תגובת הצפויה של הלקוחות בלבד בעוד תגובות ההיצע‬
‫תסייענה בזיהוי המתחרי בו‪ 28.‬המשתנה המרכזי בתגובת הלקוחות בהקשר זה הוא מידת‬
‫נכונות לשאת בעלות הנוספת הקשורה ע מעבר לרכישת המוצר מספק מתחרה‪ .‬עלות נוספת זו‬
‫יכולה להתבטא בעלות הזמ‪ #‬והנסיעה של הלקוחות אל מקו מושבו של הספק המתחרה או‬
‫בעלות שינועו של המוצר ממושבו של הספק המתחרה אל נקודת הצריכה‪ .‬ככלל‪ ,‬הגדרת השוק‬
‫הגיאוגרפי תרה אחר אותו אזור עבורו‪ ,‬ללא שינוי מקו פעילות‪ ,‬לא יהא בכוח של ספקי‬
‫המצויי מחו‪ 2‬לגבולותיו להוות רס‪ #‬תחרותי ממשי לאות ספקי המצויי בגבולותיו‪ ,‬וזאת‬
‫לאור מידת נכונות של הלקוחות לשאת בעלויות הקשורות ע רכישת המוצרי מאות ספקי‪,‬‬
‫בשל ריחוק הגיאוגרפי‪.‬‬
‫השוק הגיאוגרפי הרלוונטי יוגדר כאזור הגיאוגרפי הקט‪ #‬ביותר‪ ,‬אשר מונופול היפותטי‪ ,‬שהוא‬
‫הספק היחיד של המוצרי הנכללי בשוק המוצר באותו אזור כיו ובעתיד‪ ,‬צפוי להגדיל את‬
‫רווחיו א יעלה את מחירו של אחד מה לפחות‪ ,‬בחלק מסוי של אותו אזור או בכולו‪ ,‬בשיעור‬
‫קט‪ #‬א‪ $‬משמעותי ולתקופה שאינה בתחלו‪ .+‬כל זאת‪ ,‬בהנחה שלא יחול כל שינוי במקו‬
‫פעילות של ספקי באזורי גיאוגרפיי אחרי מזה הנבח‪ #‬או בתנאי המסחריי השוררי‬
‫בה‪ .‬השוק הגיאוגרפי הרלוונטי הוא האזור המצומצ ביותר‪ ,‬שהיק‪ +‬הרכישות המתבצעות‬
‫בגבולותיו‪ ,‬ואשר עקב עליית מחיר יוסטו אל מחו‪ 2‬לתחומיו‪ ,‬קט‪ #‬מספיק כ‪ $‬שהעלאת המחיר‬
‫תהא רווחית‪ .‬רמת המחירי ממנה תבח‪ #‬העלאת המחיר כאמור היא זו ששימשה בהגדרת שוק‬
‫המוצר‪ .‬בדומה להגדרת שוק המוצר‪ ,‬ג הגדרת השוק הגיאוגרפי מבוססת על ההסתברות‬
‫להעלאת מחיר לפחות באזור אחד מכלל האזורי הנכללי בשוק הגיאוגרפי ולא בכול‪ ,‬ונית‪#‬‬
‫להגדיר שווקי נפרדי לקבוצות לקוחות שונות כאשר מונופול היפותטי צפוי להרוויח א יפלה‬
‫ביניה‪ #‬על בסיס מיקומ‪ #‬הגיאוגרפי‪.‬‬
‫טבע של דברי הוא כי מאפייני הצריכה הגיאוגרפיי של מוצרי שוני נבדלי זה מזה‪ .‬בעוד‬
‫מרבית השירותי וחלק מהסחורות מסופקי במקו מושבו של היצר‪ #‬או המשווק‪ ,‬חלק‬
‫מסופקי במקו מושבו של הלקוח או בנקודה גיאוגרפית מסוימת אחרת‪ 29.‬עבור מוצרי‬
‫המסופקי בנקודה גיאוגרפית מסוימת ומוגדרת‪ ,‬כאשר הלקוחות אינ מוכני )או יכולי( לנוע‬
‫‪ 28‬ראו ההבדלי בי‪ #‬האמור לעיל והחלטת הממונה בעניי‪ #‬מיזוג בי‪ #‬השמירה טכנולוגיות מיגו‪ (1971) #‬בע"מ לבי‪#‬‬
‫אמו‪ #‬מוקד שירותי אבטחה מוקד אלחוטי בע"מ‪ 3001303 ,‬הגבלי עסקיי ‪.19 ¶ 1995‬‬
‫‪ 29‬להמחשה‪ ,‬חלק ממוצרי המזו‪ #‬והמכולת מסופקי ללקוחות ברשתות סופרמרקט אליה מגיעי הצרכני‪,‬‬
‫המעמידות לרשות ציבור הקוני חנויות רחבות ידיי ומגרשי חנייה ללא תשלו‪ .‬לעומת‪ ,‬מרבית שירותי התיקו‪#‬‬
‫והתחזוקה של מעליות יסופקו בנקודה הגיאוגרפית בה מצויה אותה מעלית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫ממנה על מנת לרכש בנקודה גיאוגרפית אחרת בתגובה לעליית מחיר‪ ,‬תיטה הרשות להגדיר שוק‬
‫גיאוגרפי נפרד לכל לקוח‪ .30‬במקרי אחרי‪ ,‬לקוחות יהיו נכוני לעבור מרחק מסוי על מנת‬
‫לרכוש את המוצר מספק מתחרה בתגובה לעליית מחירו של המוצר באזור הנבח‪ .#‬במקרי כגו‪#‬‬
‫אלו יוגדר השוק הגיאוגרפי כאזור שהיק‪ +‬הלקוחות אשר צפוי לעבור ולרכוש את המוצר מחו‪2‬‬
‫לתחומיו‪ ,‬קט‪ #‬מספיק על מנת שהעלאת המחיר תהייה רווחית‪ .‬בפרט‪ ,‬כאשר הלקוחות נכוני‬
‫לפנות ולרכוש את המוצר בכל נקודה במדינת ישראל ולשנעו לנקודת הצריכה השוק הגיאוגרפי‬
‫יכלול את מדינת ישראל כולה‪ .31‬כאשר הלקוחות נכוני לפנות ולרכוש את המוצר ג מחו‪2‬‬
‫לגבולות המדינה ולשנעו לנקודת הצריכה השוק הגיאוגרפי יכלול את מדינת ישראל וג את‬
‫אות‪ #‬מדינות בה‪ #‬הלקוחות צפויי לרכוש את המוצר‪ 32.‬להבדיל‪ ,‬קיומו של יבוא מוצרי‬
‫ממדינות שונות לא יגרו להכללת אות‪ #‬מדינות בשוק הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫המשתני הרלוונטיי להגדרת השוק הגיאוגרפי כוללי‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬את אלה המנויי לעיל‬
‫בעניינו של שוק המוצר הרלוונטי )בשינויי המחויבי(‪ .‬בנוס‪ ,+‬עשויי להיבח‪ #‬חלק מהמשתני‬
‫הבאי‪ (1) :‬המידה בה ספקי שוקלי את התנהלות העסקית תו‪ $‬ציפייה שתגובת הלקוחות‬
‫תושפע ממאפייני גיאוגרפיי; )‪ (2‬מגבלות על הובלת המוצר מאזורי אחרי‪ ,‬לרבות עלות‬
‫ההובלה‪ ,‬אופי המוצר‪ ,‬מיסי והיטלי‪ ,‬וכ‪ #‬עלות וזמ‪ #‬הנסיעה עבור לקוחות בי‪ #‬אזורי; )‪(3‬‬
‫חסמי מעבר מנהליי או אחרי )כגו‪ #‬רישיונות להובלת חומרי‪ ,‬תקינה‪ ,‬רישוי וכד'( על סחורות;‬
‫)‪ (4‬מאפייני המסחר והתובלה בי‪ #‬אזורי בפועל‪ ,‬וביניה‪) :‬א( הכמות הנרכשת באזור מסוי‬
‫ואשר אינה מיוצרת באותו אזור והשינויי בה; )ב( הכמות המיוצרת באזור מסוי ואינה נצרכת‬
‫באותו אזור והשינויי בה‪.‬‬
‫סיכומ של דברי‪ ,‬הגדרת השוק הרלוונטי‪ ,‬ה‪ #‬מבחינת המוצרי המתחרי בו וה‪ #‬מבחינת‬
‫האזור הגיאוגרפי הרלוונטי עוסקי שניה בהערכת המידה בה יהיו הלקוחות מוכני‪ ,‬לנוכח‬
‫‪ 30‬א‪ $‬למעשה וכאמור לעיל לגבי שוק המוצר‪ ,‬מטעמי נוחות מינהלית סביר כי במצבי אלו הרשות תאגד יחדיו מספר‬
‫שווקי גיאוגרפי לכדי שוק אחד במסגרתו ינותח המיזוג‪ ,‬וזאת ככל שהתנאי התחרותיי בה יאפשרו זאת‪.‬‬
‫‪ 31‬לאבחנה בי‪ #‬נכונות של הלקוחות לרכוש מוצר מספקי מרוחקי ולשנעו לנקודת הצריכה לבי‪ #‬נכונות של‬
‫אות ספקי לשנע את מוצריה אל הלקוחות נודעת חשיבות לעניי‪ #‬הגדרת השוק ולמדידת נתחי השוק‪.‬‬
‫להמחשה‪ ,‬נניח כי לקוחות מוכני לשאת בעלות נסיעה של כ‪ 10‬דק' על מנת לרכוש מוצר מסוי וקיי ספק‬
‫מתחרה המרוחק מרחק נסיעה של ‪ 50‬דק' מאות לקוחות‪ ,‬אשר משנע את מוצריו במחירי תחרותיי אל אות‬
‫לקוחות‪ .‬הגדרת השוק על פי המתודולוגיה לעיל תכלול את השטח הגיאוגרפי המצוי במרחק ‪ 10‬דק' נסיעה ועבור‬
‫כל הספקי המצויי באותו שטח יחושב לרוב נתח השוק לפי ס‪ $‬כל מכירותיה‪ .‬עבור הספק המרוחק‪ ,‬יחושב‬
‫נתח השוק על פי היק‪ +‬מכירותיו לאות לקוחות המצויי בשטח הגיאוגרפי הרלוונטי בלבד ולא ייוחסו לו‬
‫המכירות שביצע ללקוחות מחו‪ 2‬לאותו אזור כאמור‪ .‬הדברי מתחדדי כאשר מדובר בשוק גיאוגרפי הכולל את‬
‫ישראל כולה ופועל בו‪ ,‬לצד יצרני מקומיי‪ ,‬ג ספק מחו"ל‪ .‬אז יחושב נתח השוק של היבוא רק על פי היק‪+‬‬
‫המכירות המבוצע לישראל ולא על פי כלל תפוקתו של המפעל הזר במדינת המוצא‪.‬‬
‫‪ 32‬להמחשה‪ ,‬כאשר מדובר ביבוא עצמי של מוצרי ייחודיי או ברכישה של תוכנות ממפתחי בחו"ל אשר עלות‬
‫"שינוע‪ "#‬ממדינה אחת לשנייה על גבי רשת האינטרנט היא אפסית‪ .‬כ‪ $‬בהקשר זה מסחר מקוו‪ #‬עשוי להרחיב את‬
‫גבולות השוק הרלוונטי‪ .‬ראו‪:‬‬
‫‪OECD,‬‬
‫‪Competition‬‬
‫‪Issues‬‬
‫‪in‬‬
‫‪Electronic‬‬
‫‪Commerce,‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪(2000‬‬
‫‪available‬‬
‫‪at‬‬
‫‪www.oecd.org/dataoecd/34/56/1920373.pdf .‬‬
‫‪ 33‬הצדקה כלכלית ליבוא מסחרי )קרי‪ ,‬יבוא שלא לשימוש עצמי אלא לצור‪ $‬מכירת המוצר הלאה ללקוחות בישראל(‬
‫תתקיי לרוב דווקא כאשר הלקוחות עצמ אינ צפויי לעבור ולרכוש את המוצרי ישירות מהיצרני בחו"ל‬
‫ולשנע לישראל‪ .‬בי‪ #‬בשל העובדה שהיק‪ +‬הצריכה של כל לקוח הוא קט‪ #‬ואינו מצדיק יבוא עצמי ובי‪ #‬מסיבות‬
‫אחרות‪ .‬השוק הגיאוגרפי‪ ,‬המוגדר על פי מידת נכונות של הלקוחות לעבור לרכישת המוצר במקומות מרוחקי‬
‫יותר‪ ,‬לא יכלול את מדינות המוצא של המוצר הרלוונטי והיבוא‪ #‬בהקשר זה ייחשב ככל ספק אחר של אותו מוצר‬
‫בישראל )בכפו‪ +‬לסייגי בס' ב‪ 3.‬להל‪.(#‬‬
‫‪11‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫העלאת מחיר קטנה א‪ $‬משמעותית‪ ,‬לוותר על חלק ממאפייני המוצר אותו ה צורכי כיו )לדוג'‬
‫איכות‪ ,‬טע‪ ,‬גודל‪ ,‬מותג וכד'( ולעבור למוצר תחליפי שמאפייניו קרובי לאלו של המוצר‬
‫המקורי‪ .‬לעניי‪ #‬זה‪ ,‬המיקו הגיאוגרפי בו מתבצעת הרכישה‪ ,‬א‪ +‬הוא אחד ממאפייניו של המוצר‬
‫המקורי‪ .‬מש‪ $‬הזמ‪ #‬הדרוש לנסיעה והעלות הכרוכה בשינוע המוצר מנקודה גיאוגרפית מרוחקת‬
‫יותר בהשוואה לנקודה המקורית‪ ,‬מייצגי את העלות הכרוכה בוויתור על רכישת המוצר במיקו‬
‫הגיאוגרפי המקורי ומעבר לרכישת מוצר זהה בשאר מאפייניו‪ ,‬א‪ $‬המצוי מבחינת האפיו‪#‬‬
‫הגיאוגרפי שלו‪ ,‬במיקו מרוחק יותר‪.‬‬
‫ב‪.3.‬‬
‫יבוא מוצרי למשק הישראלי ‪ #‬מאפייני מיוחדי‬
‫המשק הישראלי הוא משק פתוח וקט‪ #‬בהשוואה לעול ובהשוואה לאיחוד האירופי ולארה"ב‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,$‬שווקי רלוונטיי רבי עשויי לכלול מוצרי המיובאי לישראל‪ .‬בנסיבות אלו‬
‫מתחדדת השאלה הא המוצר המיובא אכ‪ #‬נכלל במסגרת השוק הרלוונטי‪ .‬בחינה מסודרת של‬
‫שאלה זו נעשית לאור שני רכיבי עיקריי‪ (1 :‬הא המוצר המיובא מתחרה כיו במוצר‬
‫המקומי; ו‪ (2‬הא המוצר המיובא עשוי‪ ,‬בהסתברות גבוהה‪ ,‬להמשי‪ $‬ולהתחרות במוצר המקומי‬
‫בתקופה שלאחר המיזוג לאור‪ $‬זמ‪.#‬‬
‫לעניי‪ #‬הרכיב הראשו‪ ,#‬תבח‪ #‬הרשות הא המוצר מיובא בפועל במחיר ובאיכות המציבי אותו‬
‫כאלטרנטיבה תחרותית ממשית למוצרי מייצור מקומי‪ .‬בהקשר זה תבח‪ #‬הרשות בי‪ #‬השאר‬
‫הא מחירו ללקוח של המוצר המיובא‪ ,‬לרבות עלויות ההובלה‪ ,‬המיסי וההיטלי השוני‪ ,‬ככל‬
‫שישנ‪ ,‬מהווה רס‪ #‬תחרותי אפקטיבי על מחיר של המוצרי מייצור מקומי‪ .‬עוד תבח‪ #‬הרגישות‬
‫הפיזית של המוצר להובלה ומורכבות שרשרת האספקה שלו לרבות הדר‪ $‬בה הוא מיובא )י או‬
‫אוויר(‪ ,‬מידת התלות של הלקוח או המפי‪ 2‬המקומי באספקה סדירה ורציפה של המוצר והיכולת‬
‫והעלות לאגירת מלאי של המוצר בישראל‪.‬‬
‫לעניי‪ #‬הרכיב השני‪ ,‬הרשות תכליל במניי‪ #‬שיקוליה‪ ,‬לצד היכולת לייבא את המוצר נכו‪ #‬לזמ‪#‬‬
‫בדיקת המיזוג‪ ,‬ג את מידת ההסתברות שתנאי הסחר יאפשרו למוצר המיובא להמשי‪ $‬ולהוות‬
‫רס‪ #‬תחרותי ג בעתיד הנראה לעי‪ .#‬במסגרת הערכה זו הרשות תיקח בחשבו‪ #‬את מידת הרגישות‬
‫של מחיר המוצר לעלות ההובלה‪ ,‬את התנודתיות בעלויות ההובלה ואת התנודתיות בשערי‬
‫החליפי‪ #‬וכ‪ #‬שינויי צפויי או מסתברי במשטר הרגולטורי )תקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬היטלי(‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬ככל שמחיר המוצר ללקוח רגיש יותר לשינויי בעלויות ההובלה‪ ,‬מחירו בנמל המוצא נקוב‬
‫במטבע בעל תנודתיות רבה יותר‪ ,‬רגישותו הפיזית של המוצר להובלה גדולה יותר והתלות‬
‫באספקה סדירה שלו רבה יותר )בי‪ #‬השאר נוכח עלות יחסית של יצירה וניהול מלאי בישראל(‪ ,‬כ‪$‬‬
‫נטייתה של הרשות תהא לא להכליל את המוצר המיובא במסגרת השוק הרלוונטי‪ ,‬א‪ +‬א אותו‬
‫מוצר מיובא ונמכר בישראל עובר למיזוג במחיר המשתווה למחיר בו נמכר המוצר מתוצרת‬
‫מקומית‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫ב‪.4.‬‬
‫מדידה ישירה של השפעות המיזוג‬
‫באות מקרי בה הפגיעה בתחרות כתוצאה מהמיזוג ניתנת למדידה ישירה‪ ,‬תהלי‪ $‬הגדרת‬
‫השוק הרלוונטי מאבד מנחיצותו כאמצעי לזיהוי ותחימת הזירה התחרותית‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫תעבור הרשות ישירות לבחינת ההשפעות התחרותיות מ‪ #‬המיזוג‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫במקרי אלו‪,‬‬
‫הערכה ראשונית‬
‫ג‪.1.‬‬
‫זיהוי המתחרי‬
‫שחקני מתחרי בשוק דר‪ $‬תגובות היצע‪ .‬ביניה‪ ,#‬באמצעות שינויי בכמות המוצרי שתוצע‬
‫לציבור‪ ,‬באיכות‪ ,‬במגוו‪ #‬שיוצע‪ ,‬באזורי הגיאוגרפי בה יוצעו‪ ,‬במועדי בה יוצעו‬
‫ובמחירי שייגבו עבור‪ .‬ככלל‪ ,‬התחרות בשוק מושפעת משני סוגי של שחקני‪ (1) :‬מתחרי‬
‫קיימי‪ ,‬אשר בעת הבחינה מייצרי או מספקי מוצרי בשוק הרלוונטי‪ (2) ;36‬מתחרי‬
‫המצויי על סיפו של השוק הרלוונטי א‪ $‬טר החלו באספקה בפועל‪ .‬ככלל‪ ,‬תראה הרשות‬
‫כמתחרה המצוי על ס‪ +‬השוק את מי שמסוגל וא‪ +‬צפוי לספק לשוק הרלוונטי בהקד בדר‪$‬‬
‫כלל‪ ,‬תו‪ $‬לא יותר משנה אחת מבלי שאספקה כאמור תהיה כרוכה בהוצאות שקועות‬
‫‪37‬‬
‫משמעותיות בעת הכניסה לשוק או ביציאה ממנו‪.‬‬
‫‪ 34‬לדוגמה‪ (1) :‬בהתבסס על עדויות ישירות לכ‪ $‬שכוח השוק של החברה הוביל לעליית מחירי או להקטנת ההיצע;‬
‫או )‪ (2‬באמצעות שיטות של סימולציית מיזוגי הנסמכות על מידע מקי‪ +‬בדבר מבנה ההיצע והביקוש עבור מגוו‪#‬‬
‫רב של מוצרי‪.‬‬
‫‪ 35‬עניי‪ #‬יהודה פלדות‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ") 42 ¶ ,1‬מטרת הגדרת השוק היא לאתר כוח שוק ‪ .‬הגדרת השוק הרלוונטי‬
‫אינה מטרה כשלעצמה ‪ ,‬אלא היא משמשת כלי עזר לאיתור כוח שוק ‪ ,‬מקו שלא נית‪ #‬לאתרו בראיות‬
‫ישירות"(; ע"פ ‪ 5672/07‬טגר בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬דיני עליו‪ 5000703 ,492 ,85 #‬הגבלי עסקיי ‪.55 ¶ ,2005‬‬
‫השוו‪:‬‬
‫‪FTC v. Indiana Fed’n of Dentists, 476 U.S. 447, 460-61 (1986); Todd v. Exxon Corp., 275 F.3d 191,‬‬
‫‪206 (2d Cir. 2000).‬‬
‫ג שימוש בטכניקות לסימולציית מיזוגי עשוי לייתר את הגדרת השוק הרלוונטי‪ .‬ראו למשל‪:‬‬
‫‪Nevo, Aviv, 2001. "Measuring Market Power in the Ready-to-Eat Cereal Industry," Econometrica,‬‬
‫‪vol. 69(2), pp. 307-42.‬‬
‫וכ‪:#‬‬
‫‪Ivaldi, Marc & Verboven, Frank, 2005. "Quantifying the effects from horizontal mergers in‬‬
‫‪European competition policy," International Journal of Industrial Organization, vol. 23(9-10), pp.‬‬
‫‪669-691.‬‬
‫‪ 36‬כאמור לעיל‪ ,‬ספק אשר מקו מושבו מצוי מחו‪ 2‬לשוק הגיאוגרפי הרלוונטי א‪ $‬הוא משנע את מוצריו אל הלקוחות‬
‫המצויי בתו‪ $‬השוק ובמחירי תחרותיי‪ ,‬נכלל ג הוא במניי‪ #‬המתחרי הקיימי‪ .‬בפרט‪ ,‬יצר‪ #‬מחו"ל או ספק‬
‫של מוצר מיובא עשוי‪ ,‬בכפו‪ +‬לאמור בס' ב‪ 3.‬לעיל‪ ,‬להימנות על המתחרי הקיימי בשוק הישראלי‪.‬‬
‫‪ 37‬לגבי יבוא‪ ,‬תבח‪ #‬הרשות הא נית‪ #‬לייבא את המוצר תו‪ $‬פרק זמ‪ #‬קצר של עד כשנה‪ ,‬כ‪ $‬שיהווה אלטרנטיבה‬
‫תחרותית כאמור בס' ב‪ 3.‬לעיל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫ג‪.2.‬‬
‫ייחוס נתחי שוק למתחרי‬
‫לאחר שזוהו המתחרי הקיימי‪ ,‬נקבע נתח השוק היחסי של כל אחד מה‪ .‬נתחי השוק של‬
‫המתחרי משמשי אמת מידה תחילית לבחינת אפשרות קיומו של כוח שוק‪ .‬לכ‪ ,#‬מדידת נתח‬
‫השוק תעשה על פני תקופת הזמ‪ #‬ועל פי המשתנה אשר יחדיו יהוו אינדיקציה מיטבית‪ ,‬בנסיבות‬
‫השוק הרלוונטי‪ ,‬לכושר התחרות העתידי של השחקני בשוק‪ .‬לרוב‪ ,‬מדידת נתח השוק תעשה‬
‫במונחי יחידות או במונחי כספיי‪ ,‬באופ‪ #‬המאפשר להביא לידי ביטוי הבדלי‪ ,‬ככל שקיימי‬
‫במאפייני המוצרי השוני‪ .38‬בהקשר זה הרשות תבח‪ #‬הא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נתוני היק‪ +‬המכירות‪,‬‬
‫היק‪ +‬הייצור‪ ,‬היק‪ +‬האספקה בפועל‪ ,‬גדלו של בסיס הלקוחות או כושר הייצור ה המשתני‬
‫המתאימי לחישוב נתחי השוק‪ 39.‬נתח השוק של מתחרי הנמצאי על סיפו של השוק יהא‬
‫אפס‪ ,‬שכ‪ #‬כעניי‪ #‬שבהגדרה ה אינ מספקי מוצרי לשוק הרלוונטי‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬כושר‬
‫התחרותי העתידי עשוי להיות ממשי וקיומ עשוי להוות מגבלה ליכולת החברה המתמזגת‬
‫להפעיל כוח שוק‪ .‬ליכולת זו יינת‪ #‬משקל בהמש‪ $‬הניתוח‪.‬‬
‫ג‪.3.‬‬
‫מדידת רמת הריכוזיות‬
‫מדידת רמת הריכוזיות בשוק הרלוונטי והשינוי בה נעשית לפי נתחי השוק שיחזיקו המתחרי‬
‫אלמלא המיזוג‪ ,‬ואלו שה צפויי להחזיק מיד לאחריו‪ .‬מדידה זו מבוססת על מדדי ריכוזיות‬
‫מקובלי‪ ,‬ומהווה אינדיקציה ראשונית להשפעת המיזוג על התחרות‪ .‬בהעדר ראיות אחרות‪ ,‬נתח‬
‫השוק שצפויה החברה הממוזגת להחזיק לאחר המיזוג יחושב כס‪ $‬נתחי השוק של כל החברות‬
‫שה‪ #‬צד למיזוג‪.‬‬
‫מדידת הריכוזיות בשוק נעשית באמצעות מדד הרפינדאהלהירשמ‪Herfindahl-Hirschman ) #‬‬
‫)‪ (Index (HHI‬או מדד יחס הריכוזיות ))‪ .(Concentration Ratio (CR‬ער‪ $‬ה‪ HHI‬הוא סכו‬
‫ריבועי נתחי השוק של כל ספק בשוק הרלוונטי‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬המדד נות‪ #‬משקל רב יותר לספקי‬
‫גדולי ומדגיש את נתח השוק שבידיה‪ 40.‬מדד יחס הריכוזיות מודד את נתח השוק המצרפי של‬
‫‪ 38‬בשווקי הפועלי בעיקר על ידי מכרזי ‪ ,‬ג מספר המכרזי בה השתת‪ +‬כל ספק עשוי ל שמש למדידת‬
‫נתח השוק שלו ‪.‬‬
‫‪ 39‬עניי‪ #‬עמינח‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .26 ¶ ,7‬לניתוח נוס‪ +‬ראו‬
‫‪H. HOVENKAMP, FEDERAL ANTITRUST POLICY, 122-24 (3d ed. 2005).‬‬
‫‪ 40‬ערכי ה‪ HHI‬של שוק מסוי ממוקמי על הטווח שבי‪) 10,000 #‬עבור מונופול מושל( או ‪) 0‬במקרה הקיצו‪ #‬של‬
‫תחרות משוכללת(‪ .‬עבור שוק המורכב‪ ,‬למשל‪ ,‬מחמש חברות בעלות נתחי שוק של ‪ 10% ,10% ,30% ,40%‬ו‪10%‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬רמת ה‪ HHI‬תעמוד על ‪) 2,700‬התוצאה המתקבלת מסכימת ריבועי נתחי השוק‪:‬‬
‫‪.(100+100+900+1600‬‬
‫‪14‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫המתחרי המובילי בשוק‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫כ‪ ,$‬למשל‪ ,‬ערכו של ‪ CR4‬הוא סכו נתחי השוק של ארבעת‬
‫הספקי הגדולי ביותר בשוק הרלוונטי‪.‬‬
‫לעתי קרובות רמת ריכוזיות גבוהה של השוק כתוצאה מהמיזוג צפויה ליצור השפעות אנטי‬
‫תחרותיות בשוק הרלוונטי‪ 42.‬ה‪ #‬התיאוריה הכלכלית וה‪ #‬ניסיו‪ #‬החיי מלמדי כי במקרי‬
‫רבי קיי מתא בי‪ #‬רמת הריכוזיות לבי‪ #‬היכולת להפעיל כוח שוק‪ .‬בכל האמור לשדה‬
‫המיזוגי‪ ,‬הרי שמיזוג בי‪ #‬חברות בעלות נתחי שוק שאינ זניחי הפועלות בשווקי ריכוזיי‪,‬‬
‫וכ‪ #‬מיזוג שתוצאתו הגדלה משמעותית של רמת הריכוזיות בשוק‪ ,‬מעוררי חששות תחרותיי‪.‬‬
‫להמחשה‪ ,‬מיזוג אשר צפוי להעלות באופ‪ #‬ניכר את רמת הריכוזיות בשוק הרלוונטי עשוי לעורר‬
‫חששות תחרותיי ג א רמת הריכוזיות בשוק עובר למיזוג הייתה נמוכה יחסית‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫כאשר השוק הרלוונטי הינו ריכוזי‪ ,‬א‪ +‬שינוי קט‪ #‬ברמת הריכוזיות יבח‪ #‬מקרוב‪ .‬ע זאת‪ ,‬גידול‬
‫בריכוזיות‪ ,‬כאשר הוא עומד בפני עצמו‪ ,‬אינו מהווה מדד מדויק מספיק כדי להערי‪ $‬את עוצמת‬
‫‪43‬‬
‫החשש התחרותי שמקי מיזוג ספציפי‪.‬‬
‫עמדת הרשות היא כי אי‪ #‬ס‪ +‬ריכוזיות מסוי שמתחתיו לעול יקבע כי המיזוג המוצע אינו‬
‫מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות‪ ,‬וג אי‪ #‬ס‪ +‬אחר שמעליו לעול ראוי להתנגד‬
‫למיזוג או להתנותו בתנאי‪ .‬בנוס‪ ,+‬אי‪ #‬ס‪ +‬כאמור עבור הגידול בריכוזיות כתוצאה מהמיזוג‪.‬‬
‫יחד ע זאת‪ ,‬הניסיו‪ #‬שנצבר בשני האחרונות מאפשר לזהות מרחב בו עלפי רוב לא נמצאו‬
‫מיזוגי אופקיי אשר הקימו חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות‪ .‬מרחב זה מתקיי‬
‫במיזוגי אשר עוני על שני התנאי הבאי ג יחד‪ (1) :‬המיזוג הוסי‪ +‬לער‪ $‬ה‪ HHI‬בשוק‬
‫הרלוונטי לא יותר מ‪ 150‬נקודות; וכ‪ (2) #‬ער‪ $‬ה‪ HHI‬לאחר המיזוג לא עלה על ‪.2,000‬‬
‫ע זאת‪ ,‬ניתוח מלא של החששות התחרותיי ממיזוגי אופקיי אינו מתמצה באמידת‬
‫הריכוזיות הצפויה אלמלא המיזוג או זו הצפויה מייד לאחר המיזוג‪ ,‬שכ‪ #‬לעיתי נתח השוק‬
‫שמחזיקה החברה הממוזגת לא יעיד על יכולתה להפעיל כוח שוק‪ ,‬לבדה או בשיתו‪ +‬ע אחרי‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חששות תחרותיי כתוצאה ממיזוגי אופקיי‬
‫כאשר בחינה ראשונית של זהות המתחרי‪ ,‬נתחי השוק שה צפויי להחזיק לאחר המיזוג‬
‫ורמת הריכוזיות בשוק אלמלא ולאחר המיזוג‪ ,‬מעידי כי המיזוג המוצע לא מעלה חשש סביר‬
‫‪ 41‬מקובל לחשוב ש‪ HHI‬הינו מדד המתאי יותר להערכת החשש מהפעלת כוח שוק חדצדדי בעוד שמדד ה‪CR‬‬
‫הינו שימושי יותר להערכת חשש לתיאו‪ .‬ראו תיאור החששות השוני להל‪ .#‬ע זאת‪ ,‬לכל אחד מהמדדי‬
‫יתרונות וחסרונות מעצ מטרת – לסכ מידע לגבי התפלגות נתחי השוק לכדי מספר מייצג אחד‪.‬‬
‫‪ 42‬עניי‪ #‬עמינח‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;12 ¶ ,7‬עניי‪ #‬פוד קלאב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;3937 ¶ ,7‬בראו‪ #‬פישמ‪ #‬תקשורת בע"מ – ידיעות‬
‫אחרונות בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 3015790 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ;3.1 ¶ ,2002‬ישראל איצקובי‪ 2‬י‪.‬א‪ (1989) .‬בע"מ –‬
‫אמבר מכו‪ #‬לתערובות אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 3014929 ,‬הגבלי עסקיי ‪,2002‬‬
‫¶ ‪) 5.1‬להל‪ :#‬עניי‪ #‬איצקובי‪.(2‬‬
‫‪ 43‬ראו עניי‪ #‬עמינח‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;12 ¶ ,7‬עניי‪ #‬פוד קלאב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;3937 ¶ ,7‬בראו‪ #‬פישמ‪ #‬תקשורת בע"מ –‬
‫ידיעות אחרונות בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 3015790 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ;3.1 ¶ ,2002‬עניי‪ #‬איצקובי‪ ,2‬לעיל ה"ש ‪¶ ,42‬‬
‫‪.5.1‬‬
‫‪15‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫לפגיעה משמעותית בתחרות‪ ,‬הרי שבהעדר נסיבות ייחודיות‪ ,‬תאושר עיסקת המיזוג‪ .‬ביתרת‬
‫המקרי‪ ,‬הניתוח התחרותי יימש‪ ,$‬ותבח‪ #‬ההשפעה המסתברת של המיזוג על התחרות ועל‬
‫הציבור‪ ,‬ה‪ #‬בטווח הזמ‪ #‬הקצר וה‪ #‬בטווח הארו‪.$‬‬
‫בשלב הערכת ההשפעה התחרותית‪ ,‬תבח‪ #‬ההסתברות לפגיעה בתחרות‪ ,‬ועוצמת הפגיעה‪ ,‬תו‪$‬‬
‫מת‪ #‬משקל‪ ,‬בי‪ #‬השאר‪ ,‬לגורמי הבאי‪ (1) :‬אופי התחרות בשוק בעבר והדינאמיקה התחרותית‬
‫בו; )‪ (2‬קשרי הדדיי בי‪ #‬השחקני בשוק )לרבות החזקות בי‪ #‬ובקרב המתחרי(; וכ‪(3) #‬‬
‫בדיקה הא המיזוג צפוי לגרו להעלמותה של חברה מחוללת תחרות‪ ,‬או של חברה המטילה‬
‫‪44‬‬
‫רס‪ #‬תחרותי מהותי‪ ,‬ישיר או עקי‪ ,+‬על הפעילות בשוק‪.‬‬
‫בתנאי מסוימי‪ ,‬הרשות עשויה להתנגד למיזוג או להתנותו בתנאי כאשר מתחרה קיי בעל‬
‫נתח שוק מהותי מתמזג ע מתחרה המצוי על סיפו של השוק או ע מתחרה אשר יכול היה‬
‫להיכנס לשוק לו הופעל בו כוח שוק‪ .‬כ‪ ,$‬מיזוג בי‪ #‬חברה הפועלת בשוק לבי‪ #‬חברה שאינה פועלת‬
‫בו‪ ,‬נוכח כניסתה הצפויה של האחרונה אל השוק באופ‪ #‬עצמאי‪ ,‬עשוי לעורר חשש תחרותי שכ‪#‬‬
‫הוא מונע את התחרות שהייתה מתפתחת בשוק‪ ,‬אלמלא יצא המיזוג אל הפועל‪ 45 .‬בדומה‪ ,‬מיזוג‬
‫שנער‪ $‬נוכח העובדה שאיו כניסתה העצמאית של החברה שאינה מצויה בשוק הוא המרס‪ #‬את‬
‫כוח השוק של החברות הפועלות בו‪ ,‬עלול א‪ +‬הוא לעורר חשש נוכח הפחתת הלח‪ 2‬התחרותי‬
‫‪46‬‬
‫הקיי בשוק‪.‬‬
‫בהקשר של מיזוג אופקי‪ ,‬כזה המערב לפחות שתי חברות המתחרות זו בזו בפועל או בכוח‪,‬‬
‫הניתוח מתקד בשני מסלולי נפרדי במטרה לאמוד את סבירות החשש לפגיעה בתחרות ואת‬
‫עוצמתה של הפגיעה כאמור‪ (1) :‬חשש מהפעלת כוח שוק חדצדדי‪ ,‬ו)‪ (2‬חשש מתיאו ישיר‪,‬‬
‫עקי‪ +‬או משתמע‪ 47,‬כפי שאלו מוסברי להל‪ .#‬מסלולי אלה דרי במקביל‪ ,‬ובנסיבותיו של‬
‫מיזוג מסוי עשויי שניה ג יחד להצביע על קיומו של חשש סביר לפגיעה משמעותית‬
‫בתחרות ובציבור‪.‬‬
‫ד‪.1.‬‬
‫חשש מהפעלת כוח שוק חד‪#‬צדדי‬
‫עסקת מיזוג עשויה לפגוע פגיעה של ממש בתחרות א היא מסירה חלק משמעותי דיו מהרסני‬
‫התחרותיי שיכתיבו את התנהלות החברות המתמזגות בזירת התחרות‪ ,‬אלמלא תתבצע העסקה‬
‫כאמור‪.‬‬
‫‪ 44‬ראו למשל‪ ,‬עניי‪ #‬אורלייט‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ¶ ,5‬ד‪ ;1.‬עניי‪ #‬עמינח‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;46 ¶ ,7‬עניי‪ #‬ע‪ 2‬לבוד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪3.2 ¶ ,7‬‬
‫וכ‪ #‬כרמל מערכות מיכלי בע"מ – בסט קרטו‪ #‬בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 3018317 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ¶ ,2003‬ד‪.1.‬‬
‫‪ 45‬לתנאי המפורטי להחלת דוקטרינת התחרות הפוטנציאלית בפועל ראו פסק דינו של בית המשפט העליו‪ #‬בע"א‬
‫‪ 2414/09‬הממונה על הגבלי עסקיי נ' בזק‪ ,‬תקעל ‪) (2009) ,2566 (3)2009‬להל‪" :#‬פסק די‪ #‬בזקיס"(‪ .‬כמו כ‪ ,#‬ראו‬
‫ג עניי‪ #‬יהודה פלדות‪ ,‬לעיל ה"ש ‪) 60 ¶ ,1‬בהקשר של מיזוג אנכי(; עניי‪ #‬פוד קלאב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪) 47 ¶ ,7‬בהקשר של‬
‫מיזוג אנכי; מפסק הדי‪ #‬נלמד כי ג מיזוג ע חברה ללא נתח שוק שעדיי‪ #‬נדרשת להוציא הוצאות שקועות עשוי‬
‫להצדיק התערבות‪ ,‬א‪ $‬הדבר עשוי להתרחש רק במקרי נדירי(‪.‬‬
‫‪ 46‬לדיו‪ #‬בדוקטרינת התחרות הפוטנציאלית בכוח ראו פסק די‪ #‬בזקיס‪.23 ¶ ,‬‬
‫‪ 47‬שותפות פוליביד שותפות מוגבלת‪ ,‬קלקר עי‪ #‬כרמל שותפות מוגבלת‪ ,‬פוליביד – קלקר אגודה שיתופית חקלאית‬
‫בע"מ )ביסוד( )התנגדות למיזוג( ‪ 3014931‬הגבלי עסקיי ‪ ¶ ,2002‬ו‪.3 .‬‬
‫‪16‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫התוצר הישיר והמיידי של מיזוג אופקי הוא גריעה מהיריבות התחרותית בי‪ #‬הצדדי למיזוג‪.‬‬
‫מגוו‪ #‬המצבי והחלופות האפשריי למיזוגי אופקיי הוא רב‪ ,‬והוא נגזר מקשת העסקאות‬
‫העולות כדי מיזוג חברות כהגדרתו בחוק‪ 48.‬במיזוג מלא‪ ,‬במסגרתו הופכי הצדדי למיזוג‬
‫לישות מהותית אחת‪ ,‬תאוי‪ #‬התחרות בי‪ #‬הצדדי לחלוטי‪ .#‬במיזוג בו נרכשות זכויות חלקיות‬
‫בלבד‪ ,‬קמה היכולת לקחת חלק בתהלי‪ $‬קבלת ההחלטות של חברה מתחרה או ק אינטרס‬
‫כלכלי מהותי בביצועיה העסקיי‪ ,‬אשר גורע מהתמרי‪ 2‬להתחרות בה‪.‬‬
‫בהינת‪ #‬ההשפעה האינהרנטית שיש למיזוג על התחרות בי‪ #‬הצדדי לו‪ ,‬עשויה להתחזק‬
‫האפשרות שעקב המיזוג תמצא החברה הממוזגת כי החלטה חדצדדית שלה שתוצאתה‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬העלאת מחיר‪ ,‬צמצו הכמות או המגוו‪ ,#‬פגיעה באיכות המוצרי או הפחתת רמת‬
‫החדשנות הקשורה ע ייצור ופיתוח – תניב לה רווח‪ .‬כאשר הפחתת התחרות בי‪ #‬הצדדי‬
‫למיזוג צפויה להשפיע לרעה על התחרות בשוק הרלוונטי בהשוואה לזו שהייתה שוררת אלמלא‬
‫המיזוג יאמר כי עסקת המיזוג יוצרת‪ ,‬משמרת‪ ,‬מחזקת או מקלה על הפעלתו של כוח שוק בידי‬
‫החברה הממוזגת‪ ,‬וזאת ככל שתנאי השוק מאפשרי הפעלת כוח שוק כאמור‪.‬‬
‫מיזוג מוצע עשוי להקי חשש מהפעלת כוח שוק חדצדדי כאשר לאחר המיזוג‪ ,‬מתחריה של‬
‫החברה הממוזגת לא יוכלו או לא יחפצו‪ ,‬משיקולי רווחיות קצרת טווח ובהעדר תיאו‪ ,‬לפעול על‬
‫מנת להחלי‪ +‬את התחרות שאבדה כתוצאה מהמיזוג‪ ,‬או למנוע מהחברה הממוזגת הפעלת כוח‬
‫שוק‪ .‬חשש מהפעלת כוח שוק חדצדדי‪ ,‬יעלה ג במקרי בה המיזוג יוצר חברה בעלת נתח‬
‫שוק גבוה‪ ,49‬או כאשר המוצרי הרלוונטיי הינ מבודלי על בסיס מאפייניה או יתרונותיה‬
‫היחסיי לקבוצות קוני שונות‪ ,‬ומוצרי החברות המתמזגות ה מתחרי קרובי אלו לאלו‪.‬‬
‫להמחשת האמור‪ ,‬במצב בו אחת המתמזגות מחזיקה במוצר א' ורעותה במוצרי ב' וג'‪ ,‬וכ‪#‬‬
‫חלק מהלקוחות סבורי שלאור מאפייני המוצרי ושימושיה מוצרי ב' וג' ה התחליפי‬
‫הטובי ביותר למוצר א' בתו‪ $‬השוק הרלוונטי‪ .‬לאחר המיזוג עלולה החברה הממוזגת למצוא‬
‫שהעלאת מחירו של מוצר א' בלבד היא רווחית למרות ששיעור ניכר מצרכניו יפסיק לצרו‪ $‬אותו‬
‫בתגובה לכ‪ .$‬זאת‪ ,‬כיוו‪ #‬שה יעברו לצרו‪ $‬את התחליפי הקרובי אליו ביותר )ה מוצרי ב'‬
‫‪50‬‬
‫וג'( שג בה היא מחזיקה לאחר המיזוג‪.‬‬
‫‪ 48‬ראו הנחיות הממונה על הגבלי עסקיי לגבי דיווח ובדיקה של מיזוגי חברות עפ"י חוק ההגבלי העסקיי‪,‬‬
‫התשמ"ח‪ 5000763 ,1988‬הגבלי עסקיי ‪.2008‬‬
‫‪ 49‬נתח שוק גבוה עשוי כשלעצמו להוות אינדיקציה ממשית לקיומו של כוח שוק‪ .‬ע זאת‪ ,‬אי‪ #‬בו בלבד וכשלעצמו‬
‫לבסס באופ‪ #‬מלא קיומו של כוח שוק כאמור‪ .‬ראו הדיו‪ #‬בהקשר זה בה"ע )הגבלי עסקיי( ‪ 2/96‬הממונה על‬
‫הגבלי עסקיי נ' ידיעות אחרונות בע"מ‪ ,‬עמ' ‪ 3008136 ,2223‬הגבלי עסקיי ‪.2000‬‬
‫‪ 50‬ככלל נית‪ #‬לומר שמידת התחלופה בי‪ #‬מוצרי שוני המצויי באותו שוק אינה בהכרח זהה עבור כל זוג מוצרי‪.‬‬
‫הדברי נכוני בייחוד בשוק של מוצרי מבודלי‪ .‬הבידול בי‪ #‬המוצרי יוצר רמות שונות של תחלופה בי‪#‬‬
‫מוצרי שוני בהתא למאפייניה ולהעדפות הצרכני המשתמשי בה‪ .‬ענ‪ +‬הרכב הוא דוגמא מפורסמת לכ‪,$‬‬
‫ראו‪:‬‬
‫‪Berry, Steven & Levinsohn, James & Pakes, Ariel, 1995. "Automobile Prices in Market‬‬
‫‪Equilibrium," Econometrica, vol. 63(4), pp. 841-90.‬‬
‫לעיתי‪ ,‬נתח השוק לבדו לא יבטא כהלכה את מידת הדמיו‪ #‬או השוני בי‪ #‬המוצרי‪ .‬לפיכ‪ ,$‬בהקשרי כגו‪ #‬אלו‬
‫נודעת חשיבות לסוגי המוצרי המוצעי על ידי הפירמות המתמזגות ולא רק לנתח השוק המצרפי בו ה‪ #‬אוחזות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫בהקשר זה‪ ,‬קיומ‪ #‬של מגבלות על כושר הייצור או ההתרחבות של חברות מתחרות יפחיתו את‬
‫ההסתברות שמתחריה של החברה הממוזגת יוכלו להפיג את החשש מהפעלת כוח שוק כתוצאה‬
‫מהתחרות שאבדה כאמור‪ .‬בי‪ #‬אלו נית‪ #‬למנות חסמי מעבר של לקוחות )לרבות איסו‪ +‬מידע(‪,‬‬
‫עלויות ייצור ומיתוג של מוצרי דומי למוצרי החברות המתמזגות‪ ,‬או עלויות רכישת ידע‬
‫ומיומנויות הקשורי ע מת‪ #‬שירותי לקבוצות שונות של לקוחות‪,‬‬
‫עוד‪ +‬כושר ייצור ניכר בידי מי שאינו צד למיזוג‪ ,‬והוא מתחרה קיי או כזה המצוי על סיפו של‬
‫השוק‪ ,‬עשוי להפיג את החששות האמורי‪ ,‬ככל שהוא צפוי להיות מופנה לייצור המוצרי‬
‫הרלוונטיי תו‪ $‬פרק זמ‪ #‬קצר מספיק ובהיק‪ +‬שיש בו לסכל ניסיו‪ #‬מצד החברה הממוזגת‬
‫להפעיל כוח שוק‪ .‬בהקשר זה תבח‪ #‬הרשות עובדות התומכות בכ‪ $‬שאותו עוד‪ +‬כושר ייצור אכ‪#‬‬
‫צפוי להיות מופנה לתגובה תחרותית כאמור‪ ,‬וזאת בתו‪ $‬פרק זמ‪ #‬קצר דיו‪ 51‬ובהיק‪ +‬מספק‪ .‬בי‪#‬‬
‫היתר‪ ,‬עובדות המעידות על כ‪ $‬ה‪ :#‬העדר הוצאות שקועות הנדרשות לצור‪ $‬הפעלת עוד‪ +‬כושר‬
‫הייצור‪ ,‬הרווחיות הצפויה מ‪ #‬המהל‪ $‬בהשוואה לשימושי אחרי או העדר אלטרנטיבה רווחית‬
‫יותר להפעלתו‪ ,‬ולבסו‪ ,+‬שמהירות הסבתו של כושר הייצור אל השוק‪ ,‬בהיק‪ +‬משמעותי‪ ,‬אכ‪#‬‬
‫מפיגה את החשש מהפעלת כוח שוק על ידי החברה הממוזגת‪.‬‬
‫ד‪.2.‬‬
‫חשש מהפעלת כוח שוק מתוא‬
‫חשש מהפעלת כוח שוק עשוי להתגבש ג בנסיבות בה‪ #‬אי‪ #‬לחברה הממוזגת יכולת להפעיל כוח‬
‫שוק באופ‪ #‬חדצדדי‪ ,‬א‪ $‬יכולת זו עומדת לה בשיתו‪ +‬ע מתחרי אחרי‪ ,‬וזאת בי‪ #‬כתוצאה של‬
‫תיאו מפורש ובי‪ #‬כתוצאה של שיווי המשקל בי‪ #‬השחקני בשוק‪.‬‬
‫כאשר חברות בשוק נמצאות באינטראקציה חוזרת וארוכת טווח‪ ,‬ה‪ #‬נעשות מודעות להשפעה‬
‫שיש לפעולותיה‪ #‬על ההתנהלות המסחרית של חברות אחרות בשוק וקיימות נסיבות בה‪#‬‬
‫ביכולת‪ #‬לקיי שווי משקל עלתחרותי באותו שוק‪ .‬שווי משקל עלתחרותי זה מאפשר לחברות‬
‫להימנע מהפחתת מחירי‪ ,‬מהגדלת היצע‪ ,‬מהגדלת מגוו‪ #‬או מצעדי תחרותיי אחרי‪ ,‬אשר‬
‫היו מתבקשי וא‪ +‬בלתי נמנעי מציד‪ #‬אלמלא הכרת‪ #‬בתלות ההדדית ביניה‪.#‬‬
‫מנקודת מבטה של החברה הבודדת ובהעדר כוח שוק חדצדדי‪ ,‬ריסו‪ #‬עצמי של מאמצי התחרות‬
‫הוא רווחי רק א יתרת השחקני המרכזיי בשוק פועלי באופ‪ #‬דומה‪ .‬סטייה מהמחיר או‬
‫מתנאי האספקה שה תוצר שווי המשקל העלתחרותי‪ ,‬תהא רווחית עבור כל אחד מהשחקני‬
‫בנפרד‪ ,‬כל עוד אי‪ #‬בכ‪ $‬לעורר תגובות "ענישה" מצד השחקני האחרי בשוק‪ .‬לכ‪ ,#‬ככלל‪,‬‬
‫שימור שווי המשקל העלתחרותי מצרי‪ $‬יכולת לזהות את התרחשות‪ #‬של סטיות בפרק זמ‪#‬‬
‫סביר‪ ,‬וכ‪ #‬את האפשרות לנקוט צעדי תגובה "עונשיי" אשר יש בה להפחית את התמריצי‬
‫לסטייה משיווי המשקל העלתחרותי‪ .52‬יוער כי ג קיומה של יכולת חלקית לזיהוי הסטיות‬
‫‪ 51‬ראו § ו' להל‪ #‬בהקשר לפרק הזמ‪ #‬שיחשב "קצר דיו" זה‪.‬‬
‫‪ 52‬להמחשה‪ ,‬א זוהתה סטייה כאמור יכולות החברות בשוק לפתוח בתגובה במלחמת מחירי לתקופה מסוימת‪,‬‬
‫אשר יהא בה כדי לשחוק כל רווחיות עודפת שהושגה על ידי החברה שסטתה‪ .‬תגובת‪ #‬התחרותית של החברות‬
‫‪18‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫יכולה להספיק על מנת לשמר שווי משקל עלתחרותי‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬קיימי מקרי בה שימור‬
‫שווי המשקל העלתחרותי אינו מצרי‪ $‬יכולת לזהות סטייה מתמשכת מתנאי התיאו‪ ,‬ומקרי‬
‫אחרי בה לא נדרשת יכולת להגיב לכ‪ $‬דווקא במסגרת השוק הנדו‪ .#‬במקרי אלו יתקיימו‬
‫תנאי בשוק הרלוונטי‪ ,‬או בשווקי אחרי בה פועלות החברות‪ ,‬אשר יקהו את התמרי‪ 2‬של‬
‫כל חברה לסטות מתנאי התיאו או ההבנה המשתמעת או כאלו המאפשרי תגובה לסטייה‬
‫שלא במסגרת אותו שוק‪ .‬להמחשה‪ ,‬מצב בו עיקר העסקאות כוללות תניות "לקוח מועד‪ "+‬עשוי‬
‫לפעול להקהיית התמרי‪ 2‬לסטייה מתיאו וממילא לא תידרש בהקשר זה יכולת זיהוי‪ .53‬כמו כ‪,#‬‬
‫אחזקה משותפת של מספר מתחרי בנכס רווחי במיוחד או קיומ‪ #‬של נקודות מגע רבות‬
‫בשווקי שוני מאפשרי לשחקני מגוו‪ #‬אפשרויות לתגובה "עונשית" בגי‪ #‬סטייה משווי‬
‫המשקל העלתחרותי בשוק מסוי‪ ,‬ג לא במסגרתו של אותו השוק‪.‬‬
‫ד‪.2.‬א‪ .‬ניתוח נטיית השוק לתיאו‬
‫כדי לקבוע הא כתוצאה ממיזוג צפוי השוק הרלוונטי לאפשר הפעלת כוח שוק מתוא‪ ,‬תבח‪#‬‬
‫הרשות מאפייני שוני אשר יש בה ללמד על העלאת ההסתברות לתיאו‪ ,‬הקלתו‪ ,‬שימורו או‬
‫אפשרות הצלחתו‪ (1) :54‬חסמי כניסה גבוהי במידה השוללת את האפשרות של חברות מחו‪2‬‬
‫לשוק להפר את שווי המשקל המתוא תו‪ $‬פרק זמ‪ #‬קצר דיו‪ (2) ;55‬מיעוט מתחרי; )‪ (3‬קיומה‬
‫של סימטריה בי‪ #‬המתחרי בנתחי השוק‪ ,‬במבנה העלויות או במידת האינטגרציה האנכית; )‪(4‬‬
‫קיומ של שווקי נוספי בה שחקני בשוק הנבח‪ #‬מתחרי זה בזה; )‪ (5‬קיומו של עוד‪ +‬כושר‬
‫ייצור ניכר בקרב שחקני בשוק;‪ (6) 56‬ראיות לתיאו בפועל בעבר בשוק הרלוונטי‪ ,‬או בי‪#‬‬
‫המתחרי השחקני בשוק הרלוונטי בפעילות בשווקי אחרי; )‪ (7‬יציבות במאפייני השוק‪,‬‬
‫בכלל הביקוש‪ ,‬עלויות וטכנולוגיות ייצור‪ ,‬או שיעור נמו‪ $‬של שינויי בלתי צפויי או בלתי‬
‫נצפי במאפייני האמורי; )‪ (8‬קיומ של חסמי מעבר ללקוחות‪ ,‬ושיעור נמו‪ $‬של מעבר‬
‫לקוחות בי‪ #‬מתחרי; )‪ (9‬מידת ההומוגניות של המוצרי הרלוונטיי; )‪ (10‬היק‪ +‬העסקאות‬
‫בשוק שה‪ #‬קטנות בהיקפ‪ #‬ביחס לשוק כולו ואשר מתרחשות בתדירות גבוהה; )‪ (11‬מידת זמינותו‬
‫של מידע אודות התנאי המסחריי של העסקאות בשוק; )‪ (12‬קיומה של נקודת ייחוס לתמחור‬
‫לאותה סטייה עשויה להתרחש בשוק לגביו עולה חשש לתיאו או בשווקי אחרי בה‪ #‬פעילות כל או חלק‬
‫מהחברות‪.‬‬
‫‪ 53‬ככלל‪ ,‬תניות לקוח מועד‪ +‬גורמות להפחתת מחירי ללקוח אחד‪ ,‬לחלחל במהירות רבה יותר ללקוחות אחרי‬
‫ועלולות כתוצאה מכ‪ $‬ליצור תמרי‪ 2‬שלילי להפחתת מחירי‪ .‬כאשר תניות אלו רווחות בשוק‪ ,‬העלות הקשורה ע‬
‫הפחתות מחירי במטרה לרכוש נתח שוק ממתחרי תו‪ $‬הפרת התיאו‪ ,‬תהא גבוהה יותר והסטייה מתיאו‬
‫תהא רווחית פחות או א‪ +‬הפסדית‪.‬‬
‫‪ 54‬רשימת המאפייני שיש לבחו‪ #‬בפועל נקבעת על ידי הרשות בכל מקרה לגופו לאור הנסיבות השוררות בשוק‬
‫הנבח‪.#‬‬
‫‪ 55‬לדיו‪ #‬בהגדרת המונח "חסמי כניסה" ראו § ו להל‪.#‬‬
‫‪ 56‬ראו דיו‪ #‬בנושא עוד‪ +‬כושר ייצור‪ § ,‬ד‪ 1.‬לעיל‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫או להתנהגות אחרת )‪ 57 .(Focal point‬בנוס‪ ,+‬ייבח‪ #‬הא המיזוג צפוי להעלי חברה מחוללת‬
‫תחרות‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫יודגש כי אי‪ #‬הכרח שכל אחד מהמאפייני לעיל‪ ,‬או א‪ +‬מרבית‪ ,‬יתקיימו על מנת שיתגבש חשש‬
‫של משש מהפעלת כוח שוק באופ‪ #‬מתוא‪ .‬כמו כ‪ ,#‬אי‪ #‬להצביע על מאפיי‪ #‬כלשהו‪ ,‬למעט חסמי‬
‫הכניסה‪ ,‬שהוא תנאי בל יעבור לקיומו של חשש משיווי משקל עלתחרותי מתוא‪ .‬בפרט‪,‬‬
‫בהקשרי רבי חשיבות קיומ של מאפייני מסוימי תלויה במידת קיומ של אחרי‪.‬‬
‫להמחשה‪ ,‬בשוק בו קיימי מעט מתחרי הפועלי זה לצד זה שני רבות‪ ,‬כ‪ $‬חשיבות זמינותו‬
‫של מידע שוט‪ +‬על העסקאות פוחתת‪ ,‬שכ‪ #‬ניסיונ של המתחרי יחד ע מספר המועט עשוי‬
‫לפצות על אותו מחסור במידע‪ .‬בהקשר זה ג החשיבות של מידת ההומוגניות של המוצרי‬
‫תפחת‪ ,‬בהיותה גור מסייע או מקל לביסוס של הצעדי התחרותיי נשוא התאו‪ ,‬אשר ניסיו‪#‬‬
‫בשוק יכול להחליפה‪ 59.‬בדומה‪ ,‬קיומו של מנגנו‪ #‬שיתו‪ +‬והפצת מידע יעיל עשוי לאפשר תיאו בי‪#‬‬
‫מספר רב יחסית של מתחרי בשוק‪ .‬יוער‪ ,‬כי הדברי מקבלי משנה תוק‪ +‬כאשר מדובר על חשש‬
‫מתיאו מפורש ולא מתיאו משתמע‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫כניסה לשוק הרלוונטי והתרחבות על ידי מתחרי‬
‫ניתוח הסתברות הכניסה לשוק או הרחבת ההיצע מצד מתחרי קיימי בתגובה להפעלתו של‬
‫כוח שוק‪ ,‬מהווה חלק מרכזי בהערכה הכוללת של השפעתו של מיזוג מוצע על התחרות‪ .60‬בהקשר‬
‫זה‪ ,‬עיקר הדגש יוש על הערכת הסתברותה‪ ,‬היקפה ומהירותה של כניסת שחקני חדשי לשוק‬
‫או של התרחבות של מתחרי קיימי )לרבות אלו המצויי על סיפו של השוק(‪ ,‬אשר תוכל‬
‫לסכל את האפשרות להפעלתו של כוח שוק כתוצאה מהמיזוג‪.61‬‬
‫כניסה והתרחבות כרוכות בהוצאה של עלויות לצור‪ $‬התחלת האספקה לשוק או הגדלת הכמות‬
‫המסופקת‪ ,‬בהתאמה‪ .‬ההסתברות לכניסה או התרחבות אשר תסכל הפעלת כוח שוק תלויה‪,‬‬
‫מטבע הדברי‪ ,‬ברווחיות הצפויה להתקבל ממהל‪ $‬זה ברמות המחירי הצפויות לשרור בשוק‬
‫לאחר הכניסה או ההתרחבות‪ .‬רווחיות‪ ,‬אשר תלויה בתורה בעלויות הקשורות ע הכניסה או‬
‫‪ 57‬במקרי הבאי זיהתה הרשות וניתחה חששות לתיאו‪ ,S.C. ACKERSTIEN RO S.R.L :‬אקרשטיי‪ #‬תעשיות‬
‫בע"מ נתיבי נוי בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 5001526 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ¶ ,2009‬ה‪ ;3.‬דור אלו‪ #‬בע"מ – סונול בע"מ‬
‫)התנגדות למיזוג(‪ 5000139 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ¶ ,2004‬ג‪ ;1.‬כרמל מערכות מיכלי בע"מ – בסט קרטו‪ #‬בע"מ‬
‫)התנגדות למיזוג(‪ 3018317 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ¶ ,2003‬ד‪ ;2.‬הרבוע הכחול ישראל בע"מ – ירקו‪) #‬פלוס ‪(2000‬‬
‫סיטונאות מזו‪ #‬בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 3012217 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ;7 ¶ ,2001‬עניי‪ #‬די‪.‬בי‪.‬אס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ¶ ,6‬ג‪;4.‬‬
‫איי‪.‬אי‪.‬אל תעשיות פלסטיק בע"מ – וולפמ‪ #‬פלסט בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 3008761 ,‬הגבלי עסקיי ‪¶ ,1999 ,‬‬
‫‪.3.1‬‬
‫‪ 58‬ראו הערת שוליי ‪ 44‬וכ‪ #‬עניי‪ #‬דור אלו‪ ,#‬לעיל ה"ש ‪) 32 ¶ ,4‬מיזוג בשוק נתו‪ #‬עשוי להגדיל את התיאו בו א הוא‬
‫מערב את סילוקה של חברה מחוללת תחרות מהשוק(‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫מקובל לחשוב שככל שהמוצרי נבדלי זה מזה‪ ,‬כ‪ $‬המחיר‪ ,‬הכמות או האיכות שתעדי‪ +‬כל חברה להציע בשוק‬
‫יהיה שונה מאלו שתעדי‪ +‬רעותה – עובדה שתקשה על הגעה להסכמה באשר להתנהלות המתואמת בשוק‪.‬‬
‫‪ 60‬ראו שותפות פוליביד שותפות מוגבלת‪ ,‬קלקר עי‪ #‬כרמל שותפות מוגבלת‪ ,‬פוליביד – קלקר אגודה שיתופית‬
‫חקלאית בע"מ )ביסוד( )התנגדות למיזוג( ‪ 3014931‬הגבלי עסקיי ‪ ¶ ,2002‬ו‪) 2.‬התנגדות למיזוג בשל חסמי כניסה‬
‫גבוהי(; פו גרס מוצרי בשר אקספורט בע"מ – תעשיות אווז הכס‪ (1990) +‬בע"מ‪) 5.2 ¶ ,‬כנ"ל(‪.‬‬
‫‪ 61‬עניי‪ #‬אורלייט‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ¶ ,5‬ד‪.3.‬‬
‫‪20‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫ההתרחבות כאמור‪ ,‬בהיק‪ +‬המכירות שצפוי להתקבל לאחר הכניסה‪ ,‬בתוואי התפתחות של אלו‬
‫על פני זמ‪ #‬ובמידת הוודאות הקשורה ע התממשות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬קיומ של חסמי כניסה לשוק מפחית את הרווחיות מכניסה ומארי‪ $‬את מש‪ $‬הזמ‪ #‬הנדרש‬
‫לה‪ .62‬נית‪ #‬לסווג את חסמי הכניסה לשלוש קבוצותאב‪ (1) :‬עלויות הדרושות לקיומו של ייצור‬
‫בכל רמה‪ ,‬או ברמה מסוימת של תפוקה‪ ,‬שעל הנכנסי לשוק מוטל לשאת בה א‪ $‬לא על מתחרי‬
‫בפועל; )‪ (2‬קיומו של גודל מינימלי רווחי שאינו זניח‪ ,‬בייחוד בשווקי המתאפייני ביתרונות‬
‫משמעותיי לגודל‪ ,‬למגוו‪ #‬לרשת או בשווקי דוצדדיי‪ ;63‬או )‪ (3‬מאפייני שוק אחרי‪ ,‬לרבות‬
‫אסטרטגיות של מתחרי קיימי‪ ,‬שיש בה כדי להארי‪ $‬את מש‪ $‬הזמ‪ #‬או להגדיל את ההוצאות‬
‫הנדרשות עד שנכנסי חדשי יוכלו לבסס שיווי משקל תחרותי בשוק‪ 64.‬קיומ של חסמי כניסה‬
‫או התרחבות מפחית את ההסתברות לכניסה לשוק או להתרחבות של מתחרי קיימי או מארי‪$‬‬
‫את הזמ‪ #‬הנדרש לכניסה )שג בו יש כדי להפחית את ההסתברות להתרחשותה(‪ .‬בכ‪ ,$‬חסמי‬
‫הכניסה פועלי להפחתת האפקטיביות בה כניסה או התרחבות יוכלו לסכל במהרה הפעלת כוח‬
‫שוק על ידי החברה הממוזגת‪ ,‬בי‪ #‬באופ‪ #‬חדצדדי או בתאו ע אחרי ‪.65‬‬
‫במסגרת ניתוח חסמי הכניסה‪ ,‬הרשות תבח‪ #‬את הגורמי הבאי‪ (1) 66:‬גובה ההוצאות )לרבות‬
‫הוצאות שקועות( שכרוכות בכניסה אל השוק הרלוונטי וזאת בשי לב לרווח הצפוי; )‪ (2‬המשטר‬
‫הרגולטורי השורר בשוק )למשל‪ ,‬תקני‪ ,‬תקנות וצור‪ $‬ברישיונות(; )‪ (3‬קיומ וחשיבות של‬
‫יתרונות לגודל ויתרונות למגוו‪ (4) ;(Economies of Scale/Scope) #‬מידת קלות הגישה לתשומות‬
‫חיוניות‪ ,‬לרבות מתקני הפצה‪ ,‬טכנולוגיה וידע; )‪ (5‬התפתחות היק‪ +‬הביקושי למוצר הרלוונטי על‬
‫פני זמ‪ #‬ודפוסי ביקוש שקיימי בשוק‪ ,‬כגו‪ #‬מעבר לקוחות; )‪ (6‬גודל השוק; )‪ (7‬מידת החשיבות של‬
‫מוניטי‪ #‬מבוסס בשוק ושל היכרות מוקדמת של הלקוחות ע מותגי המתחרי הקיימי; )‪(8‬‬
‫‪ 62‬הדברי נכוני‪ ,‬בשינויי המחויבי‪ ,‬ג לגבי התרחבות של מתחרי קיימי או כאלו הנמצאי על סיפו של‬
‫השוק‪.‬‬
‫‪ Minimum Viable Scale 63‬הוא היק‪ +‬התפוקה המינימלי עבורו העלות הממוצעת משתווה למחיר הצפוי לשרור‬
‫בשוק לאחר הכניסה‪.‬‬
‫‪ 64‬ראו‪:‬‬
‫‪J. Bain, BARRIERS TO NEW COMPETITION (1956); see also G. J. Stigler, THE ORGANIZATION OF‬‬
‫‪INDUSTRY, (1968, reprinted 1983), p. 67; R. A. Posner, ANTITRUST LAW, 74 (2d. ed. 2001); D. W.‬‬
‫‪Carlton & J. M. Perloff, MODERN INDUSTRIAL ORGANIZATION, 76 (4th ed. 2005).‬‬
‫השוו‪ :‬תעל‪ ,‬תעשיות ע‪ 2‬לבוד קבוצת משמרות בע"מ – לבידי אשקלו‪ #‬בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 3007919 ,‬הגבלי‬
‫עסקיי ‪) 2.2.4 ¶ ,2000‬הבחנה בי‪ #‬חסמי כניסה רגולטורי ו"טבעיי"(‪.‬‬
‫‪ 65‬ראו למשל‪:‬‬
‫‪H. Hovenkamp, FEDERAL ANTITRUST POLICY: THE LAW OF COMPETITION AND ITS PRACTICE, 39‬‬‫‪42 (3d ed., 2005); G. Church and R. Ware, INDUSTRIAL ORGANIZATION: A STRATEGIC APPROACH, 113‬‬‫‪124 (2000).‬‬
‫‪ 66‬ש‪ ¶ ,‬ד‪ ;1.‬עניי‪ #‬דור אלו‪ ,#‬לעיל ה"ש ‪) 5554 ¶ ,4‬רק שינויי הניתני לכימות ושהשפעת על התחרות צפויה‬
‫בדרגה גבוהה של הסתברות עשויי להיכלל בניתוח התחרותי(‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫היק‪ +‬עוד‪ +‬כושר ייצור בשוק;‪ (9) 67‬מידת האפקטיביות של דרכי להרתעת כניסה הננקטות על‬
‫ידי המתחרי )כגו‪ #‬א‪ $‬לא רק‪ ,‬הרחבת היצע ניכרת בתגובה לכניסה )או הודעה על הרחבה‬
‫כאמור(‪ ,‬חתימת חוזי ארוכי טווח‪ ,‬שינויי בסטנדרטיזציה של מוצרי(‪ 68.‬וכ‪ (10) #‬הסיכו‪#‬‬
‫הכולל הקשור ע רווחיותה של כניסה מושכלת לשוק‪ .‬חלק מהחסמי המפורטי לעיל יכולי‬
‫להיווצר כתוצאה ישירה של המיזוג עצמו‪ .‬מטבע הדברי‪ ,‬הפירוט לעיל מתייחס ה‪ #‬לייצור וה‪#‬‬
‫ליבוא של המוצר הרלוונטי‪ .‬קריטריוני דומי חלי על בחינת ההסתברות להתרחבות על ידי‬
‫מתחרי קיימי‪.‬‬
‫בעוד שלעתי קרובות התרחבות של מתחרי קיימי היא סבירה וקרובה יותר מכניסה של‬
‫מתחרי חדשי‪ ,‬עצ היתכנותה של התרחבות אינה מפיגה חששות תחרותיי הנובעי‬
‫מתיאו‪ ,‬כאשר למתחרי תמריצי מועטי להתרחב‪ .‬בהקשר זה משקלה של יכולת התרחבות‬
‫של מתחרי קיימי רב יותר לצור‪ $‬הפגת חששות מהפעלת כוח שוק חדצדדי‪.‬‬
‫עמדת הרשות היא כי על מנת שיהיה בכוחה להפיג חשש תחרותי‪ ,‬על כניסת של מתחרי חדשי‬
‫לשוק או התרחבות של מתחרי קיימי להתבצע בפרק זמ‪ #‬של ‪ 1218‬חודשי לאחר המיזוג‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬סביר כי התרחבות של מתחרי קיימי תתרחש לרוב בפרק זמ‪ #‬קצר יותר‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫במקרי שוני עשויה הרשות לשקול פרקי זמ‪ #‬קצרי או ארוכי יותר‪ ,‬והכל לפי נסיבות העניי‪.#‬‬
‫היק‪ +‬ואיכות הראיות הנדרשות לבסוס סבירותה של כניסה‪ ,‬היקפה או מהירות התרחשותה‪,‬‬
‫יעלה ככל שהחשש התחרותי כתוצאה מהמיזוג הוא ממשי או ודאי יותר‪ .69‬על מנת לסכל הפעלתו‬
‫של כוח שוק‪ ,‬היקפה של הכניסה או ההתרחבות )או שתיה‪ (#‬נדרש להחלי‪ +‬את היצע המוצרי‪,‬‬
‫המגוו‪ #‬או האיכות שצומצמו כתוצאה מהמיזוג ויוכל לספק חלק ממשי מהגידול הטבעי של השוק‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫יעילות‬
‫סעי‪)21 +‬א( לחוק קובע כי הממונה יתנגד או יקבע תנאי לכל מיזוג מוצע אשר מקי חשש סביר‬
‫לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור‪ .‬כאשר עולה חשש כאמור כתוצאה ממיזוג מוצע‪ ,‬וא‬
‫הצדדי טועני לקיומה של יעילות במיזוג שבכוחה לרפא את הפגיעה הצפויה ממנו‪ ,‬תערו‪$‬‬
‫הרשות ניתוח יעילות‪ ,‬שתכליתו לקבוע הא שיפור בביצועי הכלכליי של הצדדי שיתרחש‬
‫כתוצאה מהמיזוג יפיג או ימת‪ #‬בצורה משמעותית את תוצאותיה המסתברות של הפגיעה כאמור‪.‬‬
‫על כ‪ ,#‬רק סוגי יעילות אשר משפרי את יכולתה ותמריציה של החברה המתמזגת להתחרות‬
‫באופ‪ #‬שישרת את הציבור ויתבטא בסופו של דבר במחירי נמוכי יותר‪ ,‬איכות משופרת‪ ,‬מגוו‪#‬‬
‫‪ 67‬כאשר מרבית עוד‪ +‬כושר ייצור מוחזק בידי החברות המתמזגות לרוב יש בו כדי להרתיע כניסה מצד שחקני‬
‫חדשי‪ ,‬אשר יחששו כי המוצרי העודפי יסופקו לשוק כתגובה לכניסת ויהפכו את כניסת בתו‪ $‬כ‪ $‬לרווחית‬
‫פחות‪.‬‬
‫‪ 68‬לניתוח כניסה ראו למשל‪ ,‬שפית מעבדות ביולוגיות בע"מ – ביוואק בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 5000460 ,‬הגבלי‬
‫עסקיי ‪ ,2006‬עמ' ‪ ;65‬עניי‪ #‬עמינח‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;52 ,4746 ¶ ,7‬כרמל מערכות מיכלי בע"מ – בסט קרטו‪ #‬בע"מ‬
‫)התנגדות למיזוג(‪ 3018317 ,‬הגבלי עסקיי ‪.2.1.2 ¶ ,2003‬‬
‫‪ 69‬ראו איאונליי‪ #‬קפיטל )אי‪.‬או‪.‬סי( בע"מ קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ וקו מנחה – לט מי נו טכנולוגיה‬
‫בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ ,5001609 ,‬הגבלי עסקיי ‪ ¶ ,2010‬ד‪.2.‬‬
‫‪22‬‬
‫רשות ההגבלי העסקיי‬
‫או טכנולוגיה חדשה יילקחו בחשבו‪ #‬כמשקל נגד להשפעה אנטיתחרותית‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫בפרט‪ ,‬שינויי‬
‫בהוצאות קבועות‪ ,‬כגו‪ #‬שכר דירה או עלויות מטה או שכר מנהלי לרוב לא יחשבו ככאלה‬
‫המשפיעי על היכולת והתמרי‪ 2‬להתחרות‪.‬‬
‫על מנת שיוכרו שיקולי יעילות בהקשר של מיזוג שהשפעתו המסתברת‪ ,‬בהעדר‪ ,‬היא אנטי‬
‫תחרותית‪ ,‬על החברות המתמזגות לעמוד במספר תנאי‪ .‬ראשית‪ ,‬על היעילות הנטענת להיות‬
‫ייחודית למיזוג‪ ,‬כ‪ $‬שהיא נובעת ישירות מהמיזוג ואינה ניתנת להשגה במידה דומה דר‪ $‬אמצעי‬
‫אחרי שפגיעת בתחרות פחותה‪ .‬שנית‪ ,‬על היעילות שתושג להיות משמעותית‪ ,‬קרובה בזמ‪ ,#‬וכ‪#‬‬
‫על חלק ניכר ממנה לעבור ללקוח הסופי‪ ,‬למשל על דר‪ $‬של מחירי נמוכי יותר או מוצרי‬
‫חדשי ומשופרי‪ 71.‬לעניי‪ #‬זה נדרש שהיק‪ +‬היעילות המועבר ללקוח הסופי לא יפחת מהיקפה של‬
‫הפגיעה שנגרמה לו מהגבלת התחרות‪ .‬לבסו‪ ,+‬כל אלו צריכי להיות מוכחי על ידי הצדדי‬
‫באופ‪ #‬שנית‪ #‬לבחינה חיצונית על סמ‪ $‬מידע אובייקטיבי‪ .‬הרשות תדרוש שחלק מהותי מהמידע‬
‫כאמור לא יהא מצוי רק בידי הצדדי‪ ,‬אלא שנית‪ #‬יהא לקבל עבורו תימוכי‪ #‬נוספי‪ .‬יעילות‬
‫העונה על התנאי האמורי תוכר על ידי הרשות כיעילות שעשויה להילקח בחשבו‪ #‬בעת הערכת‬
‫ההשפעה התחרותית של המיזוג המוצע )"יעילות מוכרת"(‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬נכונה הרשות לקבל את הטענה כי יעילות מוכרת תהווה משקל נגד לתוצאותיה המסתברות‬
‫של הפגיעה המשמעותית בתחרות בשוק הרלוונטי‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫דוקטרינת החברה הכושלת‬
‫בהקשר זה‪ ,‬ראו גילוי דעת ‪ :1/09‬דוקטרינת החברה הכושלת‪ 5000153 ,‬הגבלי עסקיי ‪.2009‬‬
‫רונית ק‪#‬‬
‫הממונה על הגבלי עסקיי‬
‫ירושלי‪ ,‬י"ח בשבט תשע"א‬
‫‪ 23‬בינואר ‪2011‬‬
‫‪ 70‬ד"נ ‪ 4465/98‬טבעול )‪ (1993‬בע"מ נ' ש‪ +‬הי )‪ (1994‬בע"מ‪ ,‬פ"ד נו)‪ 3003022 ,(2001) 7170 ,56 (1‬הגבלי עסקיי‬
‫‪) 2001‬הער‪ $‬המוג‪ #‬של חוק ההגבלי העסקיי בדמות תחרות בעסקי‪ ,‬מיועד להג‪ #‬על הלקוחות(‪ .‬סוגי יעילות‬
‫העשויי לשפר את רווחת הצדדי למיזוג א‪ $‬אינ בהכרח עוברי ללקוח כוללי את יכולת החברות לייצר את‬
‫כל המוצרי בכמויות הקרובות ככל הנית‪ #‬לרצונ של הלקוחות )"יעילות הקצאתית"( ולהקטי‪ #‬את עלויות‬
‫הייצור )"יעילות ייצורית"(‪.‬‬
‫‪ 71‬לדיו‪ #‬בתנאי‪ ,‬ראו למשל‪ ,‬דור אלו‪ #‬בע"מ – סונול בע"מ )התנגדות למיזוג(‪ 5000139 ,‬הגבלי עסקיי ‪;5 ¶ ,2004‬‬
‫יהודה פלדות בע"מ – מפעלי פלדה מאוחדי )התנגדות למיזוג(‪ 3016418 ,‬הגבלי עסקיי ‪.III.5 ¶ ,2003‬‬
‫‪23‬‬