מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים ידע לשון קיץ 2011

‫טובה זבידה‬
‫מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים‬
‫ידע לשון‬
‫קיץ ‪2011‬‬
‫מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים‬
‫ידע לשון‬
‫קיץ ‪2011‬‬
‫טובה זבידה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ © 2011‬כל הזכויות שמורות‬
‫לרכס פרויקטים חינוכיים בע"מ ולמחברת‬
‫‪Printed in Israel 2011‬‬
‫ייעוץ דידקטי והגהה‪ :‬שרית גורמס‬
‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או‬
‫לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי או מכני או אחר‪ ,‬כל חלק שהוא‬
‫מספר זה‪ .‬שימוש מסחרי‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ ,‬בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‪.‬‬
‫אלא ברשות מפורשת בכתב מן המו"ל‪.‬‬
‫רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ‬
‫ת"ד ‪ 75‬אבן יהודה ‪40500‬‬
‫טלפון ‪ 073-2550000‬פקסימיליה ‪073-2550055‬‬
‫כתובתנו באינטרנט‪www.reches.co.il :‬‬
‫‪E-mail: main @ reches.co.il‬‬
‫תודתנו לשרית גורמס על אישורה לשימוש בחומרים מתוך הספרים‪ :‬טקסט בשבילי הלשון א‬
‫וטקסט בשבילי הלשון ב שנכתבו על ידי טובה זבידה ושרית גורמס ואשר יצאו לאור בהוצאת רכס‪.‬‬
‫עשינו כמיטב יכולתנו לאתר את בעלי הזכויות של כל החומר ממקורות‬
‫חיצוניים‪ .‬אנו מתנצלים על כל השמטה או טעות‪ .‬אם יובא הדבר‬
‫לידיעתנו נפעל לתקנו במהדורות הבאות‪.‬‬
‫מסת"ב ‪ISBN 978-965-403-914-7‬‬
‫‪1 2 3 4 5 6 7 8 9 10‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫טיפים‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪1‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪1‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪2‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪2‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪3‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪3‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪4‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪4‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪5‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪5‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪6‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪6‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪7‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪7‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪8‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪8‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪9‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪9‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪10‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪10‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪11‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪11‬‬
‫‬
‫בחינה מספר ‪12‬‬
‫‪7‬‬
‫‪69‬‬
‫‪74‬‬
‫‪76‬‬
‫‪81‬‬
‫‪83‬‬
‫‪88‬‬
‫‪90‬‬
‫‪95‬‬
‫‪97‬‬
‫‪102‬‬
‫‪104‬‬
‫‪109‬‬
‫‪111‬‬
‫‪116‬‬
‫‪118‬‬
‫‪123‬‬
‫‪125‬‬
‫‪130‬‬
‫‪132‬‬
‫‪137‬‬
‫‪139‬‬
‫‪144‬‬
‫‪146‬‬
‫‬
‫פתרונות בחינה מספר ‪12‬‬
‫‪151‬‬
‫תוכן העניינים (טיפים)‬
‫פרק א — תחביר‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫‬
‫חלקי הדיבור‬
‫‬
‫המשפט הפועלי‬
‫‬
‫נשוא מורחב‬
‫‬
‫משפט סתמי‬
‫‬
‫משפט שמני‬
‫אוגד‬
‫‬
‫משפט בעלות (יש‪/‬אין)‬
‫‬
‫משפט מודלי‬
‫‬
‫הסגר‬
‫‬
‫סביל—פעיל‬
‫‬
‫משפט פשוט כולל (משפט בעל חלקים כוללים)‬
‫‬
‫משפט מאוחה (איחוי‪ ,‬מחובר)‬
‫משפט מורכב‬
‫‬
‫סמיכות‪ ,‬צירופי שמות‬
‫‬
‫התאמה תחבירית‬
‫‬
‫שינוי סדר מילים במשפט‬
‫‬
‫דיבור ישיר ודיבור עקיף‬
‫‬
‫תקינות תחבירית‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫פרק ב — הגה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫‬
‫עיצורים ותנועות‬
‫אותיות אהו"י‬
‫‬
‫מפיק‬
‫‬
‫פתח גנוב‬
‫‬
‫שוואים‬
‫‬
‫דגשים‬
‫תופעות פונטיות בבנין התפעל‬
‫כיווץ דיפתונג‬
‫‬
‫גרוניים‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫פרק ג — שם המספר‪ ,‬אותיות השימוש ומילות היחס‬
‫‬
‫א‪ .‬שם המספר‬
‫‪38‬‬
‫מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ ‪2011‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‪ .‬אותיות השימוש וכל"ב‬
‫‬
‫ג‪ .‬מילות היחס‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫פרק ד — הפועל‬
‫כללי‬
‫‬
‫המרובעים‬
‫‬
‫חפ"נ וחפי"צ‬
‫נפ"א‬
‫נפי"ו‬
‫‬
‫נל"י‪/‬ה‬
‫נל"א‬
‫‬
‫נעו"י‪/‬ע"ע‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫פרק ה — השם‬
‫שורש ומשקל‬
‫‬
‫בסיס ‪ +‬צורן סופי (סופית)‬
‫‬
‫הלחם בסיסים‬
‫‬
‫ראשי תיבות ונוטריקונים‬
‫‬
‫שאילה מלועזית‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫העתקה ו‪/‬או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי‪ ,‬המהווה עברה פלילית‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪63‬‬
‫‪65‬‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫פרק א — תחביר‬
‫א‪ .‬חלקי דיבור‬
‫את אוצר המילים בשפה אפשר לחלק לקבוצות שונות‪ .‬ההבחנה בין הקבוצות נעשית על–פי המשמעות ועל–פי‬
‫תפקידיהן התחביריים‪ .‬לקבוצות הללו אנו קוראים חלקי דיבור‪.‬‬
‫המילים בשפה נחלקות לשני סוגים עיקריים של חלקי דיבור‪ :‬מילות תוכן ומילות תפקוד‪.‬‬
‫מילות תוכן‬
‫מילות התוכן נושאות את התוכן העיקרי של המשפט‪ .‬קבוצה זו כוללת שמות עצם‪ ,‬פעלים‪ ,‬תארים ותוארי‬
‫פועל‪.‬‬
‫שם עצם‪ :‬מילים‪ ,‬כגון‪ֵ :‬ספֶר‪ ,‬מזוודה‪ ,‬צחוק‪ ,‬געגועים‪.‬‬
‫השם במהותו מביע קביעות‪ ,‬הוא אינו מציין זמן‪.‬‬
‫שם עצם אפשר לזהות על–פי סימני ההיכר הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מין דקדוקי — לכל שם עצם יש מין דקדוקי‪ ,‬זכר או נקבה‪ .‬לדוגמה‪ :‬קיר — זכר‪ ,‬מזוודה — נקבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר — שמות עצם נ ִטים ביחיד או ברבים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬בית‪-‬בתים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שייכות — לשם עצם אפשר להוסיף ביטוי שייכות (שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬שלנו וכו')‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מחברתי‪ ,‬מחברתנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬יידוע — לשמות עצם רבים אפשר להוסיף את ה"א הידיעה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מיטה — המיטה‪.‬‬
‫שמות העצם כוללים שם עצם מוחשי (שאפשר לחוש אותו באחד החושים)‪ :‬עט‪ ,‬שולחן; שם עצם מופשט‪:‬‬
‫(בלתי מוחשי) רעיון‪ ,‬צחוק‪ ,‬געגועים‪.‬‬
‫שם תואר‪ :‬מילים כגון‪ :‬יָפֶה‪ ,‬חיצוני‪ ,‬נמוך‪ .‬שם התואר מתאר את שם עצם והוא מתאים לו במין‪ ,‬במספר וביידוע‬
‫(ה"א הידיעה יכולה להצטרף או שלא להצטרף לשני השמות)‪ ,‬למשל‪ :‬הילדה הגבוהה‪ ,‬קיר חיצוני‪.‬‬
‫פועל‪ :‬מילים כגון‪ :‬הלביש‪ ,‬רקדו‪ ,‬ישמרו‪ .‬הפועל מכיל רכיבי זמן וגוף‪ .‬הפועל מביע זמניות‪ ,‬התרחשות בחלל‬
‫הזמן‪.‬‬
‫רקדנו‬
‫אנחנו (הגוף)‬
‫עבר (הזמן)‬
‫מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ ‪2011‬‬
‫‪7‬‬
‫שם פועל (מקור)‪ :‬מילים כגון‪ :‬לִבְנות‪ ,‬לִסְגור‪ ,‬לְ ַסּפֵר‪.‬‬
‫מילה הדומה לפועל‪ ,‬אך אינה מציינת זמן וגוף‪ .‬בשפה הרווחת כיום שם פועל פותח ב–ל‪.‬‬
‫שם הפועל מצוי במערכת הפועל‪.‬‬
‫תואר הפועל‪ :‬מילים כגון‪ :‬מהר‪ ,‬מחר‪ .‬מילה המתארת את הפועל מהיבטים שונים‪ :‬אופן‪ ,‬זמן‪ ,‬מקום וכדומה‪.‬‬
‫קבוצת מילים זו אינה נוטה‪ ,‬אין ליידע אותה‪ ,‬היא קבועה ואינה משתנה‪.‬‬
‫מילות תפקוד‬
‫מילות תפקוד מקשרות בין מילות התוכן‪ ,‬מתייחסות אליהן או מחליפות אותן‪ ,‬והן כוללות‪ :‬מילות יחס‪ ,‬מילות‬
‫קישור‪ ,‬כינויים ומילות שאלה‪.‬‬
‫מילות יחס‪ :‬מילים כגון‪ :‬את‪ ,‬ל‪ ,‬ב‪ ,‬עם‪ ,‬בגלל‪ .‬הן מקשרות בין פעלים לבין שמות עצם (כתב בעט) או בין שמות‬
‫עצם לשמות עצם אחרים (הספר של דני)‪ .‬מילות היחס נוטות בגופים השונים‪ :‬את — אותי‪ ,‬אותך‪ ;...‬ל– לי‪,‬‬
‫לך‪ ,‬לנו‪...‬‬
‫מילות קישור‪ :‬מילים כגון‪ :‬לכן‪ ,‬ו החיבור‪ ,‬כי‪ ,‬אם‪ .‬מילים המקשרות בין מילים ובין חלקי משפט‪ .‬מילות הקישור‬
‫אינן נוטות בגופים השונים‪.‬‬
‫מילת הקישור יכולות לציין קשר של סיבה‪ ,‬הוספה‪ ,‬ניגוד ועוד‪.‬‬
‫כינויים‬
‫כינויי גוף‪ :‬מילה או חלק ממילה המכוונת למדּבֵר‪ ,‬לנוכח ולנסתר (אני‪ ,‬אתה‪ ,‬הוא‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אתם ועוד)‪.‬‬
‫כינויי רמז‪ :‬כינוי הרומז לעצם קרוב או רחוק‪ .‬למשל‪ :‬זה‪ ,‬זאת‪ ,‬ההוא‪ ,‬ההיא‪ ,‬ההם‪ ,‬ההן‪ ,‬אלה‪.‬‬
‫כינויי שאלה‪ :‬מה? מי? איזה?‪...‬‬
‫כינויי סתמיות‪ :‬מישהו‪ ,‬משהו‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשפט הפועלי‬
‫חתך משפט פועלי אופייני‬
‫נושא‬
‫‬
‫(שם)‬
‫(לוואי‪/‬לוואים‪/‬תמורה)‬
‫נשוא‬
‫מושא (לוואי‪/‬לוואים‪/‬תמורה)‬
‫פועל‬
‫תיאורים (לוואי‪/‬לוואים‪/‬תמורה)‬
‫‬
‫‪8‬‬
‫העתקה ו‪/‬או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי‪ ,‬המהווה עברה פלילית‪.‬‬
‫החלק‬
‫התחבירי‬
‫נושא*‬
‫השאלות שיש לשאול‪/‬‬
‫פעולות שיש לבצע‬
‫לאתר חלק תחבירי‬
‫הסבר‬
‫הּפֹועֵל‪ ,‬מבצע הפעולה במשפט מי פעל?‬
‫בין הנושא לבין נשוא יש‬
‫התאמה במין ובמספר‪.‬‬
‫נושא לא יפתח במילת יחס‪.‬‬
‫דנה תייצג את בית‬
‫ספרנו בתחרות הריצה‪.‬‬
‫לוואי‬
‫חלק תחבירי המתאר את השם‬
‫במשפט‪.‬‬
‫איזה? כמה? של מי? של שלושת נציגי בית‬
‫ספרנו ייצגו אותנו‬
‫מה? בהתייחס לשם!‬
‫בתחרות הריצה בצפון‪.‬‬
‫משלים שם‬
‫נשוא‬
‫הפועַל‬
‫מציאת מילה שיש בה דנה תייצג את בית‬
‫פג"ז (פעולה—גוף—זמן) ספרנו בתחרות הריצה‪.‬‬
‫תמורה** לוואי המקיים שוויון עם השם‬
‫המתואר ויכול לבוא במקומו‪.‬‬
‫לדנה‪ ,‬נציגת בית ספרנו‪,‬‬
‫מנבאים הצלחה גדולה‪.‬‬
‫שתיתי קפה בבית‬
‫הקפה “ארומה"‪.‬‬
‫את מי? את מה?‬
‫מה?‬
‫ממי? ממה? עם מה?‬
‫למי? לְמה? במה?‬
‫במי? אחר מי? וכו'‬
‫תיאורי‬
‫פועל‪:‬‬
‫קבוצת תפקידים תחביריים המשלימה את הפועל‪/‬שם פועל על–ידי תיאורו מבחינות שונות‪:‬‬
‫מקום‬
‫חלק תחבירי המתייחס למקום‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫לאן? איפה? מאין?‬
‫עד איפה?‬
‫מנבאים לדנה הצלחה‬
‫גדולה‪.‬‬
‫דנה קיבלה זר פרחים‬
‫ממעריציה‪.‬‬
‫שמעתי ידיעה משמחת‪.‬‬
‫משלים פועל‪/‬שם פועל‬
‫מושא‬
‫חלק תחבירי המשלים את‬
‫הפועל‪/‬שם הפועל במשפט‬
‫תחרות הריצה תתקיים שם‪ ,‬פה‬
‫במכון “וינגייט"‪.‬‬
‫זמן‬
‫חלק תחבירי המתייחס לזמן‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫מתי? ממתי? עד מתי?‬
‫בשבוע הבא תתקיים‬
‫תחרות הריצה‪.‬‬
‫אז‬
‫סיבה‬
‫חלק תחבירי המתייחס לסיבת‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫תיאור סיבה קודם לפעולה‪.‬‬
‫מדוע? מאיזו סיבה?‬
‫בגלל הרעב הגדול‬
‫בכנען שלח יעקב את‬
‫בניו למצרים‪.‬‬
‫בגלל‪,‬‬
‫מפני‪,‬‬
‫בשל‬
‫*‬
‫**‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫דוגמה‬
‫מילים‬
‫מרמזות‬
‫במשפט סביל הנושא הוא מקבל הפעולה‪.‬‬
‫תמורה בעלת יותר ממילה אחת מוגבלת במשפט על–ידי פסיקים‪.‬‬
‫תמורה שהיא שם רשמי תופיע במירכאות‪.‬‬
‫התמורה היא לאחר השם המתואר‪.‬‬
‫ייתכן שבמשפט אחד תופיע תמורה אחת ויותר‪.‬‬
‫מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ ‪2011‬‬
‫‪9‬‬
‫החלק‬
‫התחבירי‬
‫תכלית‬
‫חלק תחבירי המתייחס למטרת לשם מה? לאיזו מטרה? דנה נסעה למכון‬
‫"וינגייט" להתאמן‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫בריצה‪.‬‬
‫תיאור תכלית מתרחש אחרי‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫בשביל‪,‬‬
‫כדי‪ ,‬למען‬
‫באיזה אמצעי?‬
‫תיאור מידה‬
‫כמה?‬
‫דנה פתחה את הקופסה‬
‫בפותחן‪.‬‬
‫תיאור ליווי‬
‫בלוויית מי?‬
‫תיאור השוואה‬
‫תיאור תדירות‬
‫כמו מה?‬
‫כל כמה זמן?‬
‫מצב***‬
‫חלק תחבירי המתייחס למצב‬
‫השם בזמן הפעולה‪.‬‬
‫באיזה מצב נמצא השם דנה נכנסה הביתה‬
‫קודחת מחום‪.‬‬
‫המתואר?‬
‫ראיתי את הילדה בוכה‪.‬‬
‫ויתור‬
‫חלק תחבירי המציין למרות מה למרות מה?‬
‫מתקיימת הפעולה‪.‬‬
‫משלים שם‬
‫בזמן פעולה‬
‫תנאי‬
‫חלק תחבירי המציין באיזה‬
‫תנאי מתקיימת הפעולה‪.‬‬
‫באיזה תנאי‪/‬מקרה?‬
‫שהיתי באירופה שלוש‬
‫שנים‪.‬‬
‫נסעתי לאילת עם‬
‫חברי‪.‬‬
‫רצתי כמו איילה‪.‬‬
‫התלמיד נכנס למזכירות‬
‫בית הספר כל שעתיים‪.‬‬
‫על–אף מאמציה הרבים חרף‪,‬‬
‫למרות‪,‬‬
‫נכשלה דנה בתחרות‬
‫על אף‬
‫הריצה‪.‬‬
‫בלי‪,‬‬
‫בתנאי שרב כבד לא‬
‫תתקיים התחרות בתוך באין‬
‫אולם הספורט‪.‬‬
‫בלי חשק קשה‬
‫להתקדם בלימודים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬במשפטי שאלה ניתקל לעתים בשאלות המשמשות אותנו לאיתור תפקיד תחבירי‪ .‬כאשר השאלה‬
‫מופיעה במשפט היא משמשת באותו תפקיד תחבירי‪ .‬מתי באת? מתי = תיאור זמן‪ .‬מה קנית? מה = מושא‪.‬‬
‫** * תיאור מצב מתאר את אחד השמות במשפט בזמן הפעולה‪ .‬הוא נוטה (מקבל את המין ואת המספר של‬
‫השם המתואר)‪ .‬תיאור מצב אינו מיודע‪ ,‬הוא מופיע כבינוני או כשם תואר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫העתקה ו‪/‬או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי‪ ,‬המהווה עברה פלילית‪.‬‬
‫משלים פועל‪/‬שם פועל‬
‫חלק תחבירי המתייחס לאופן‬
‫ביצוע הפעולה‪ .‬יש בו כמה‬
‫תיאורי משנה‪:‬‬
‫תיאור אמצעי‬
‫איך? באיזה אופן?‬
‫דנה פתחה את הקופסה כך‬
‫בזריזות רבה‪.‬‬
‫משלים פועל‪/‬שם פועל‬
‫אופן‬
‫הסבר‬
‫השאלות שיש לשאול‪/‬‬
‫פעולות שיש לבצע‬
‫לאתר חלק תחבירי‬
‫דוגמה‬
‫מילים‬
‫מרמזות‬
‫ג‪ .‬נשוא מורחב‬
‫נשוא המכיל יותר ממילה אחת‪ ,‬אך הוא נשוא בעל משמעות אחת‪ ,‬הוא מציין מצב אחד‪ ,‬עניין אחד וכו'‪.‬‬
‫יש שלושה סוגים של נשוא מורחב‪:‬‬
‫נושא ‪+‬‬
‫‬
‫‬
‫נשוא מורחב‬
‫‪ .1‬פועל נטוי (פועל עזר) ‪ +‬שם פועל‪ :‬עמדתי לצאת מכאן‪.‬‬
‫נשוא מורחב‬
‫‬
‫‪ .2‬שני פעלים נטויים שמציינים אירוע אחד‪ :‬הנואם שב והדגיש את העניין‪.‬‬
‫נשוא מורחב‬
‫‬
‫‪* .3‬צירוף כבול‪ ,‬ניב‪ :‬החברה פשטה את הרגל‪.‬‬
‫*‬
‫צירוף כבול = צירוף שהוא “ערך מילוני" בעל משמעות אחת שאינה סך כל המילים שבצירוף במשמעותן הראשונית‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הנשוא המורחב אינו חייב לבוא ברצף‪.‬‬
‫ד‪ .‬משפט סתמי‬
‫זהו משפט שנושאו אינו ידוע‪ ,‬אינו מוגדר‪ ,‬או שאין רוצים לציינו או שאינו חשוב‪.‬‬
‫איך לזהות נושא סתמי?‬
‫א‪ .‬פועל ברבים‪ ,‬גוף נסתרים‪ :‬חופרים פה מנהרה‪.‬‬
‫ב‪* .‬פועל סביל‪ :‬דּוּבַר על שינוי מועד הבחינה‪.‬‬
‫משפט שנושאו סתמי = משפט סתמי‬
‫*‬
‫כאשר אין נושא מפורש במשפט‬
‫ה‪ .‬משפט שמני‬
‫חתך משפט שמני אופייני‬
‫נשוא‬
‫נושא‬
‫(לוואי‪/‬לוואים‪/‬תמורה) (אוגד)‬
‫(שם)‬
‫(שם)‬
‫(לוואי‪/‬לוואים‪/‬תמורה)‬
‫מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ ‪2011‬‬
‫‪11‬‬
‫זיהוי נושא ונשוא במשפט שמני‬
‫א‪ .‬באמצעות ההיגדים‪:‬‬
‫מדובר על‪ = ...‬נושא‬
‫‬
‫נאמר עליו ש‪ = ...‬נשוא‬
‫‬
‫נושא‬
‫‬
‫דוגמות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫נשוא‬
‫החיים בארצנו מעניינים‪.‬‬
‫מדובר על — החיים בארצנו = נושא‬
‫נאמר עליהם ש‪ — ...‬מעניינים = נשוא‬
‫נושא‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫נשוא‬
‫‬
‫אחי הצעיר הוא נער מחונן‪.‬‬
‫מדובר על — אחי הצעיר = נושא‬
‫נאמר עליו שהוא‪ — ...‬מחונן = נשוא‬
‫ב‪ .‬באמצעות אוגד (ראו הרחבה להלן)‪ .‬האוגד הוא מילת תיווך בין אגף הנושא (מימין לרוב) לבין אגף‬
‫הנשוא‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫אוגד‬
‫נושא‬
‫נשוא‬
‫מסגרת המשקפיים החדשים שלי היא מפלסטיק משובח‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם אין אוגד‪ ,‬כדאי לבדוק אם אפשר להכניסו‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬ראו סעיף ב‪.‬‬
‫‬
‫אוגד‬
‫‬
‫דוגמה‪ :‬ציוניי טובים‪ .‬אפשר לומר‪ :‬ציוניי הם טובים‪.‬‬
‫‬
‫ד‪ .‬יש להביא בחשבון שנושא לא יפתח במילת יחס‪ .‬אם במשפט יש שני אגפים‪ ,‬ואחד מהם פותח במילת יחס‪,‬‬
‫אותו אגף יהיה נשוא‪ ,‬והאחר נושא‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫נשוא‬
‫נושא‬
‫לשכניי החדשים שלושה כלבלבים חמודים‪.‬‬
‫האגף שפתח במילת יחס = נשוא‪ ,‬האחר = נושא‬
‫אוגד — הרחבה‬
‫אוגד — מילה המקשרת בין הנושא לבין הנשוא במשפט שמני‪.‬‬
‫האוגדים הם‪:‬‬
‫‪ .1‬גוף שלישי — הוא‪ ,‬היא‪ ,‬הם‪ ,‬הן‪ ,‬הִנו‪ִ ,‬הנ ָה‪ִ ,‬הנ ָם‪ ,‬הִנן‪ ,‬מהווה וכו' (כאשר הם אינם נושא)‪:‬‬
‫אחי הוא מלונאי; ידידיי הם עשירים; הבנת הנושאים בלשון היא הבעיה הקשה ביותר‪.‬‬
‫‬
‫‪12‬‬
‫העתקה ו‪/‬או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי‪ ,‬המהווה עברה פלילית‪.‬‬
‫‪ .2‬הפך‪ ,‬עשה (כאשר אינם באים כפעלים אלא כמצייני תהליך)‪:‬‬
‫אחי הפך למורה; היום נעשה בהיר‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3‬היה (כאשר אינו במשמעות ‪ ,to be‬כלומר במשמעות פועלית)‪:‬‬
‫הילד היה בריא‪.‬‬
‫‬
‫‪ .4‬אין — (כאשר אינו שולל “יש")‪:‬‬
‫אחי אינו מלונאי‪.‬‬
‫‬
‫היה — הפך — עשה‪ :‬כנשוא וכאוגד‬
‫כנשוא — מציינים פעולה חד–פעמית‪.‬‬
‫שלושת הפעלים האלה אינם שווים‬
‫במשמעותם‪:‬‬
‫היה ≠ הפך ≠ עשה‪.‬‬
‫התיק היה על השולחן‪.‬‬
‫הילד הפך את הכיסא‪.‬‬
‫הילד עשה מעשה יפה‪.‬‬
‫לכל פועל משמעות משלו‪.‬‬
‫כאוגד — מציינים תהליך‪.‬‬
‫כאוגדים‪ ,‬אפשר להחליף בין “הפעלים"‬
‫האלה ללא שינוי משמעות המשפט‪:‬‬
‫היה = עשה = הפך‪.‬‬
‫הילד‬
‫נהיה‬
‫נהפך‬
‫נעשה‬
‫נחמד‬
‫הערה‪ :‬אם הנשוא הוא שם עצם‪ ,‬יבואו אחריו לוואי‪/‬תמורה; אם הנשוא הוא בינוני או שם תואר או שם פועל‪,‬‬
‫אפשר שיבואו במשפט שמני משלימי פועל — מושאים ותיאורים‪.‬‬
‫להלן דוגמות למשפטים שמניים שבהם נראה משלימי פועל‪.‬‬
‫תיאור מקום‬
‫‬
‫‪ .1‬אחי הוא שופט בבית משפט השלום בבאר שבע‪.‬‬
‫תיאור המקום התייחס לנשוא בינוני‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מושא‬
‫תיאור מידה‬
‫‪ .2‬אחותי גבוהה ממני בחמישה ס"מ‪.‬‬
‫המושא והתיאור מתייחסים לנשוא שם תואר‪.‬‬
‫‬
‫מושא‬
‫‬
‫‪ .3‬חלומי כעת הוא לראות סרט זה‪.‬‬
‫המושא מתייחס לנשוא שהוא שם פועל‪.‬‬
‫‬
‫משפט בעלות (יש‪/‬אין)‬
‫משפט בעלות אומר שלמִשהו או למַשהו יש‪/‬אין מִשהו או מַשהו‪.‬‬
‫משפט כזה מכיל את הפועל “יש" (‪ )to be‬בנטיותיו השונות‪ .‬יש = נשוא‪ ,‬מה שישנו או מי שישנו = נושא‬
‫מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ ‪2011‬‬
‫‪13‬‬
‫משפטי בעלות שמניים‬
‫משפט בעלות ללא הפועל “יש"‪ .‬עדיין — מה שישנו או מי שישנו = נושא‪.‬‬
‫זכרו‪ ,‬נושא אינו פותח במילת יחס!‬
‫משפט מודלי‬
‫משפט מודלי הוא אחד מסוגי המשפטים השמניים‪ .‬הנשוא הוא בינוני או שם תואר המכיל בתוכו המלצה (כדאי‪,‬‬
‫רצוי‪ ,‬חשוב‪ ,‬טוב ועוד)‪ ,‬הנושא = שם פועל‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫נשוא נושא‬
‫נושא‬
‫נשוא‬
‫דוגמה‪ :‬חשוב ללמוד = הלימוד חשוב‬
‫‬
‫נשוא נושא‬
‫בדומה למשפט המודלי ננתח משפט כמו‪ :‬עליך להגיע בזמן‪.‬‬
‫ו‪ .‬הסגר‬
‫הסגר — מילה או ביטוי המביעים את יחסו של הדובר בנוגע לאמור במשפט‪ ,‬מילים אלה יכולות להיכנס‬
‫לסוגריים‪:‬‬
‫הסגר‬
‫לשמחתי‪ ,‬הצלחתי במבחן‪.‬‬
‫הסגר‬
‫האם‪ ,‬לדעתך‪ ,‬יהיה היום מזג האוויר נוח?‬
‫ז‪ .‬סביל — פעיל‬
‫פועל בעל משמעות פעילה מציין את ביצוע הפעולה על אובייקט מסוים‪.‬‬
‫פועל בעל משמעות סבילה מציין את קבלת הפעולה על–ידי אובייקט אחר‪.‬‬
‫מושא במשפט פעיל הופך לנושא במשפט סביל‪ ,‬ואילו נושא במשפט פעיל הופך למושא במשפט סביל‪ .‬ראו‬
‫להלן‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫פעיל‬
‫‬
‫‬
‫סביל‬
‫‪14‬‬
‫נושא‬
‫‬
‫נשוא‬
‫מושא‬
‫הנער שבר את החלון‪.‬‬
‫נושא‬
‫נשוא‬
‫מושא‬
‫החלון נשבר על–ידי הנער‪.‬‬
‫העתקה ו‪/‬או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי‪ ,‬המהווה עברה פלילית‪.‬‬
‫ובקיצור‪ :‬מושא המשפט הפעיל = נושא המשפט הסביל‪.‬‬
‫במערכת הפועל יש צמדי בניינים המקיימים ביניהם (לרוב) יחס של פעיל—סביל‪.‬‬
‫להלן הבניינים‪:‬‬
‫פעיל‬
‫סביל‬
‫פָּעַל‬
‫נִפְעַל‬
‫ִהפְעִיל‬
‫הֻפְעַל‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫ּפִעֵל‬
‫פֻּעַל‬
‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬לא לכל הפעלים הפעילים יש בני זוג סבילים‪.‬‬
‫לדוגמה — לפועל יָׁשַב בבניין פָּעַל אין צורה סבילה בבניין נפעל‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬לבניין נפעל יש משמעויות נוספות‪ ,‬לאו דווקא סבילות‪.‬‬
‫אז איך משחברים?‬
‫‬
‫בבואנו לשחבר מפעיל לסביל רצוי למצוא את הבניין הסביל המקביל ולהפוך את מושא הפעיל לנושא‬
‫‬
‫הסביל‪ .‬עם זאת כדאי לדעת שלא תמיד נושא הפעיל יהיה מושא הסביל‪ ,‬כי לא תמיד יצוין על–ידי מי‬
‫התבצעה הפעולה הלכה למעשה‪.‬‬
‫דוגמות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫פעיל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫סביל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫אבל גם‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫נושא נשוא‬
‫מושא‬
‫יוסי ָסג ַר את הדלת‪.‬‬
‫נושא‬
‫מושא‬
‫נשוא‬
‫הדלת נסגרה על–ידי יוסי‪.‬‬
‫נושא סתמי‬
‫‪ +‬נשוא‬
‫סגרו את הדלת (פעיל)‬
‫נושא‬
‫נשוא‬
‫הדלת נסגרה (סביל)‬
‫בשתי הדוגמות האחרונות ראינו שנושא הפעיל לא שימש כמושא הסביל‪ .‬במעבר למשפטים פעילים‬
‫ממשפטים סבילים מעין אלה‪ ,‬שבהם לא מצוין מי ביצע את הפעולה‪ ,‬מקבלים משפט סתמי‪.‬‬
‫מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ ‪2011‬‬
‫‪15‬‬
‫ח‪ .‬משפט פשוט כולל (משפט בעל חלקים כוללים)‬
‫משפט שאחד מחלקיו התחביריים (או יותר מאחד) מופיע בהקבלה יותר מפעם‪.‬‬
‫חלקים אלה נקראים חלקים כוללים‪ ,‬והמשפט — כולל‪ .‬כל חלק תחבירי יכול להופיע בהקבלה‪ .‬בין החלקים‬
‫המקבילים יש פסיקים‪ ,‬חוץ מאשר לפני החלק הכולל האחרון שבא עם ו החיבור‪.‬‬
‫אכלנו במסעדה זו חומוס‪ ,‬פלאפל וממולאים‪( .‬משפט פועלי‪ ,‬מושא כולל)‬
‫האוכל במסעדה זו טרי ונקי‪( .‬משפט שמני‪ ,‬נשוא כולל)‬
‫לרוב‪ ,‬הקשר בין החלקים הכוללים הוא קשר הוספה‪ ,‬אך יש אפשרויות נוספות‪:‬‬
‫קשר ניגוד — לא‪ ...‬אלא‪/‬כי‪/‬אם‪ :‬לא אסע לבאר שבע‪ ,‬אלא לאילת‪( .‬תיאור מקום כולל)‬
‫קשר הוספה תוך ניגוד — לא רק‪ ...‬אלא גם‪ :...‬לא אקנה רק חולצה לחג‪ ,‬אלא גם מעיל‪( .‬מושא כולל)‬
‫קשר בררה — או‪ :‬במקום יהיו הורים או מורים‪( .‬נושא כולל)‬
‫קשר המעטה (הפחתה) — פרט ל‪ ...‬חוץ מ‪ :...‬כולם היו במסיבה פרט לדני‪( .‬נושא כולל)‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מילת יחס בחלק מקביל חייבת להופיע בכל החלקים הכוללים‪ :‬נסעתי לטבריה‪ ,‬לצפת ולמטולה‪.‬‬
‫‪ .2‬חלקים כוללים אינם חייבים לבוא ברצף במשפט‪( .‬ראו משפט ‪ ,8‬תרגיל ‪.)52‬‬
‫תמורה כוללת‬
‫מצב שבו יש לפני חלק כולל ביטוי בעל אופי מכליל‪ .‬בין הביטוי המכליל לבין החלק הכולל‪ ,‬תמורה כוללת‪ ,‬יש‬
‫נקודתיים‪ .‬דוגמה‪ :‬בילדותי קראתי את הספרים‪" :‬לכלוכית"‪" ,‬לאסי שובי הביתה" ו"שלגיה ושבעת הגמדים"‪.‬‬
‫קיים מצב הפוך שבו לאחר חלק כולל תבוא תמורה בעלת אופי כוללני‪ ,‬במקרה זה לפני התמורה יבוא קו הפרדה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬אקנה בשוק לכבוד ביקור ילדיי שוקולד‪ ,‬מסטיקים‪ ,‬במבה וביסלי — מיטב הממתקים‪.‬‬
‫ט‪ .‬משפט מאוחה (איחוי‪ ,‬מחובר)‬
‫איבר א‬
‫‪+‬‬
‫איבר ב‬
‫שני משפטים (לפחות) הניצבים זה לצד זה ומשלימים זה את זה לעניין אחד‪ .‬בין המשפטים יבואו פסיק ומילת‬
‫קשר המצביעה על הקשר ההגיוני ביניהם‪ .‬כל משפט בודד בתוך המשפט המאוחה נקרא “איבר"‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כל איבר במשפט המאוחה יכול להיות משפט מסוג אחר‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫העתקה ו‪/‬או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי‪ ,‬המהווה עברה פלילית‪.‬‬