סיור 1

Transcription

סיור 1
‫עמוד שער‬
‫סיור ‪4‬‬
‫סובב כנרת )נצרות(‬
‫הר האושר‪ .‬טבחה – הלחם והדגים וכנסיית הבכורה‪ .‬כפר נחום –‬
‫בית הכנסת והכנסיה האורתודוכסית‪ .‬בית ציידא‪ .‬כורסי‪ .‬עין גב –‬
‫מלונאות ושיט‪ .‬ירדנית‪.‬‬
‫הרחבה‪:‬‬
‫המושבה מגדל‪ ,‬כרי דשא‪ ,‬פארק הירדן‪.‬‬
‫נושאים להדרכה‪:‬‬
‫אזכור גבעת נאום האפיפיור‪.‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שער ‪401 ...........................................‬‬
‫עמוד‬
‫תכנים מהסיור ‪402 ...................................‬‬
‫תכנים מהרחבה ‪409 ................................‬‬
‫סיכומים מהסיור בכתב יד‪413 .............‬‬
‫דוח סיור קבוצתי ‪422 ...............................‬‬
‫דפי שורות ‪433 ...........................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪437 .......................................‬‬
‫נספחים ‪438 ................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫תכנים מהסיור‬
‫הר האושר‬
‫השם‪:‬‬
‫ע"ש "הדרשה על ההר"‪ ,‬שהמילה "אשרי" מופיעה בה ‪ 8‬פעמים‪.‬‬
‫נכון יותר לקרוא לו – הר האשרי‪.‬‬
‫ולא להתבלבל עם "הר השמחה" – ההר של נבי סמואל‪ ,‬מצפון לי‪-‬ם‪] .‬מונח גיאודיאי[‪.‬‬
‫האתר‪:‬‬
‫הדרשה על ההר מוצגת כאילו היא עומדת כנגד מעמד הר סיני – תורתו של ישו לעומת תורת משה‪ .‬אתר מאוד‬
‫חשוב מבחינת הגדרת הנצרות כדת חדשה‪.‬‬
‫חשוב לזכור – האוונגליונים נכתבו בסוף המאה ה‪ ,1-‬כשהנצרות כבר מתבדלת מהיהדות‪ .‬לא בטוח שישו עצמו ראה‬
‫את הדרשה שלו כיוצרת דת חדשה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תפילת "אבינו שבשמים" – אחת התפילות החשובות ביותר לנצרות עד היום‪.‬‬
‫ע"פ מתי‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬פסוק ‪ – 5‬כאן ישו מלמד אותה לתלמידיו‪.‬‬
‫ע"פ לוקאס – זה קרה על הר הזיתים‪ ,‬שלושה שבועות לפני הצליבה‪ ,‬ולכן יש שם את כנסיית "פאטר נוסטר" –‬
‫"אבא שלנו"‪.‬‬
‫זיהוי המקום ותולדות האתר‪:‬‬
‫]מתי‪ ,‬פרק ה'[ – ישו עולה על "ההר" בשביל לשאת את הדרשה‪ .‬לא מסופר איפה ההר‪ .‬הקונטקסט הוא של‬
‫פעילותו בגליל וסביב הכנרת‪ ,‬אז ההר הזה נמצא באיזור הנכון‪ .‬לא מעבר לזה‪.‬‬
‫]התקופה הביזנטית[ – בונים על ההר הזה מנזר‪ .‬כנראה כבר אז נחשב לקדוש‪ ,‬לא בטוח שלהר הדרשה‪.‬‬
‫]המאה ה‪ – [17-‬מתחילה מסורת שמאמינה שהר קרני חיטין הוא הר האשרי‪ ,‬אבל נשארת מסורת שולית‪ .‬רוב‬
‫הנוצרים מאמינים בהר הזה‪.‬‬
‫]סוף המאה ה‪ – [19-‬המסדר הפרנציסקני רוכש את ההר הזה‪.‬‬
‫]‪" – [1905‬האגודה לעזרה לנוצרים איטלקיים" רוכשת את ההר מהפרנציסקנים‪ ,‬ובידי המסדר נשארות רק‬
‫העתיקות הביזנטיות שלמרגלות ההר‪.‬‬
‫]‪ – [1938‬נבנית כנסיית האשריי המודרנית על ההר‪ ,‬ע"י האדריכל ברלוצי‪.‬‬
‫הנוף‪:‬‬
‫הר ארבל‪.‬‬
‫מולו – הר ניתאי‪.‬‬
‫ביניהם – חורבת חמאם‪ .‬עוזי ליבנה חפר שם בית‪-‬כנסת‪.‬‬
‫הברית החדשה בחטף‪:‬‬
‫הראשונים בברית החדשה הם האוונגליונים – ארבעת ספרי הבשורה‪ ,‬הגוספלס‪ .‬מספרים על חייו‪ ,‬מותו וקומו‬
‫לתחייה של ישו‪.‬‬
‫סדרם‪ :‬מתי‪ ,‬מרקוס‪ ,‬לוקאס‪ ,‬יוחנן )ג'ון(‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש בברית החדשה את‪ :‬ספר מעשי השליחים‪ ,‬האפוקליפסה של יוחנן‪ ,‬ואגרות פאולוס‪.‬‬
‫ספרי הבשורה נחלקים ל‪ 4-‬חלקים –‬
‫]א[‪ .‬לידתו של ישו‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬התבגרותו בחרותו של ישו – לא מסופר על זה כלום‪.‬‬
‫המטביל‪,‬‬
‫]ג[‪ .‬תקופת הפעילות המרכזית של ישו – מתחיל לאחר אירוע ההטבלה של ישו ע"י יוחנן‬
‫העיקרי של‬
‫כנראה סביב שנת ‪ 30‬לספירה‪) .‬אירוע מכונן‪ ,‬בעל חשיבות מכרעת(‪ .‬זה החלק‬
‫הסיפור‪ ,‬הוא נמשך כשנה‪-‬שנתיים‪ ,‬וכולו מתרחש בגליל וסביב הכנרת‪.‬‬
‫]ד[‪ .‬השבוע האחרון לחייו של ישו‪ ,‬המשפט‪ ,‬הצליבה והקימה לתחייה – מתרחש בירושלים‪.‬‬
‫מינוח‪:‬‬
‫ישו – שמו המקורי היה ישוע‪ ,‬אבל כנראה גם בימיו הוכר בשם ישו‪.‬‬
‫בימי הביניים יהודים הוסיפו לזה ראשי‪-‬תיבות בדיעבד – יימח שמו וזכרו‪.‬‬
‫הברית הישנה – המונח מוחלף בימינו במונח "הברית הראשונה"‪ ,‬מתוך השיח הסובלני המודרני‪.‬‬
‫הכנסיה‪:‬‬
‫כנסיה קתולית‪.‬‬
‫הכנסייה מתייחסת בעצם המבנה שלה לדרשה על ההר של ישו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫האדריכלות – שילוב של אבני בזלת וגיר‪ ,‬בצורת מתומן )‪ 8‬צלעות(‪.‬‬
‫נראית כמו כנסייה הרכזית‪ ,‬אבל היא לא הרכזית‪ ,‬כי אין שום‪-‬דבר במרכזה‪ .‬יש לה ‪ 8‬קירות‪ ,‬לציון ‪ 8‬ההופעות של‬
‫המילה "אשרי" בדרשה‪.‬‬
‫הרחבה‪ :‬כנסיות נחלקות לשני סוגים –‬
‫]א[‪ .‬בזיליקליות‪ ,‬כנסיות התכנסות‪ .‬המוקד היחיד הוא האפסיס‪) .‬למשל‪ ,‬הנאה‪ 115 :‬מטר עד האפסיס‪.‬‬
‫הקיר הקיצוני הוא החשוב(‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬ממוריאליות‪ ,‬הרכזיות‪ .‬כנסיות מעוגלות שמשהו חשוב במרכזן והן מציינות אתר‪ .‬כלומר‪ ,‬אין קיר‬
‫חשוב‪ .‬המרכז הוא החשוב‪ ,‬והוא נמצא במרחק שווה מכל הקירות‪) .‬למשל‪ ,‬כנסיית הקבר‪ ,‬כנסיית העליה‬
‫לשמים בהר הזיתים‪ ,‬כנסיית פטרוס בכפר נחום(‪.‬‬
‫‪ 14‬צלבים על הקירות – לפי ‪ 14‬התחנות של דרך הייסורים‪ ,‬הויה דולורוזה‪.‬‬
‫מושג הויה דולורוזה לא מקובל על כל הנוצרים‪ ,‬אלא רק על הקתולים‪.‬‬
‫סימון הויה דולורוזה הוא ראייה לכך שהכנסיה היא כנסיה קתולית‪.‬‬
‫טברנקולום – המזבח במרכז‪ .‬טברנקולום = משכן‪ .‬כאן מוחזק לחם הקודש‪ ,‬המסמל ]אן שהוא‪-‬הוא בעצמו[ בשר‬
‫מבשרו של המשיח‪=) .‬הנצרות יוצקת משמעויות חדשות למושגים של היהדות‪ .‬גם במקרא מוזכר המשכן(‪.‬‬
‫הרצפה – מים‪ ,‬סמל לגן עדן וגם לכנרת‪.‬‬
‫כיתובים בלטינית‪ .‬בין היתר – ספס‪ :‬תקווה‪ .‬ובנוסף – ענווה‪ ,‬אמונה – ביטויים מתוך האשרי‪.‬‬
‫הפסיפסים‪:‬‬
‫איור המתאר את ירושלים של מטה לעומת ירושלים של מעלה‪.‬‬
‫מדליונים בתוך גפן – גפן היא סמל לישו‪.‬‬
‫)ישו אמר‪" :‬אני הגפן האמיתית"‪ .‬ובבסעודה האחרונה‪ ,‬נתן להם יין ואמר‪" :‬שתו‪ ,‬זה דמי"(‪.‬‬
‫בתוך המדליונים – שמואל‪ ,‬נח )ברית ישנה(;‬
‫מריה )ברית חדשה(;‬
‫סנט בנדקטוס )קדושים מאוחרים(‪.‬‬
‫צרורות של ‪ 3‬מדליונים – לציון השילוש הקדוש )האב‪ ,‬הבן והרוח הקדושה(‪ ,‬וגם לציון השילוב של שלושת‬
‫המרכיבים הנ"ל )ברית ראשונה‪ ,‬ברית חדשה‪ ,‬הכנסייה הממוסדת(‪.‬‬
‫כנסית הלחם והדגים‬
‫האירוע‪:‬‬
‫נס הלחם והדגים – ישו הצליח להשביע המוני‪-‬עם באמצעות מעט מאוד אוכל‪ 2 :‬דגים ו‪ 5-‬כיכרות לחם‪.‬‬
‫נס שמופיע ‪ 6‬פעמים בברית החדשה‪) .‬אחת הפעמים‪ :‬מתי‪ ,‬פרק י"ד‪ ,‬פסוק ‪.(14‬‬
‫כמובן‪ ,‬גם לגבי האירוע הזה‪ ,‬לא ניתן לדעת איפה בדיוק הוא קרה‪ ,‬רק שקרה לחופי הכנרת‪.‬‬
‫בקעת טבחה – שם ערבי‪ 2 .‬הצעות למקורו‪:‬‬
‫]א[‪ .‬לקוח מהשורש ט‪.‬ב‪.‬ח‪ – .‬בישול‪ ,‬בגלל שחלק מהניסים באיזור קשורים במזון‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬רווח יותר – שיבוש של השם הביזנטי "הפטפגון"‪ ,‬שפירושו‪ 7 :‬מעיינות‪ ,‬כיוון שיש כאן ‪ 7‬מעיינות‬
‫טבעיים‪.‬‬
‫הכנסיה נבנתה בשנות ה‪ ,80-‬על התוואי של כנסיה מהמאה ה‪ ,5-‬ששופצה במאה ה‪ 6-‬ושבבסיסה כנסיה מהמאה‬
‫ה‪ .4-‬זו תופעה נפוצה בארץ שכנסיות מודרניות נבנות ע"פ התוכנית של הכנסיה הקדומה שעל בסיסה הן נבנות‪.‬‬
‫סדר‪:‬‬
‫המאה ה‪ – 4-‬נבנתה כאן כנסייה ונהרסה בנסיבות לא ברורות‪.‬‬
‫המאה ה‪ – 5-‬נבנתה כאן כנסייה חדשה‪ ,‬על גבי הריסות הקודמת‪.‬‬
‫המאה ה‪ – 6-‬הכנסיה עברה שיפוצים והרחבות‪.‬‬
‫שנות ה‪ – 80-‬נבנתה הכנסייה המודרנית‪ ,‬על‪-‬גבי השרידים הביזנטיים‪.‬‬
‫כנסיה קתולית‪ ,‬ובכל‪-‬זאת יש בה איקונות‪.‬‬
‫בעיקרון‪ ,‬בכנסיות קתוליות אין איקונות ובאורתודוכסיות יש‪ .‬בשנים האחרונות יש תהליך של התקרבות‬
‫בתוך העולם הנוצרי‪ ,‬ונמצאים מאפיינים של אלה באלה‪.‬‬
‫אטריום – חצר מבוא‪ .‬נארטקס – מסדרון רוחבי בכניסה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בכותרות העמודים יש פרצופים של הנזירים שהיו כאן כשבנו את הכנסיה‪.‬‬
‫נוף נילוטי בפסיפס הביזנטי‪:‬‬
‫חלק מבעה"ח והצמחים נמצאים רק בנילוס ולא כאן‪ .‬ובנוסף‪ ,‬נילומטר‪.‬‬
‫אולי כדיי להזכיר את יציאת מצריים והמן – כהקבלה להאכלת ההמונים במעט מזון‪ ,‬מעיין פריפגורציה‪.‬‬
‫אולי סתם בגלל שהאומן היה מצרי‪ ,‬ואין לזה סיבה תיאולוגית‪.‬‬
‫פלאביוס כותב שהנילוס הוא אחד מיובלי הכנרת‪ ,‬אולי זו דיעה שהייתה רווחת‪.‬‬
‫פסיפס ביזנטי נוסף‪ ,‬המתאר את הנס‪:‬‬
‫מופיעים בו ‪ 2‬דגים ו‪ 4-‬כיכרות לחם )בסיפור יש ‪ 5‬כיכרות לחם(‪.‬‬
‫כנראה "חסרה" כיכר אחת‪ ,‬בגלל שישו הוא הכיכר החמישית‪ ,‬והלחם נמצא בטברנקולום בהר האשרי‪.‬‬
‫כנסיית הבכורה‬
‫בשלט הכניסה – משמר הארץ הקדושה – המסדר הפרנציסקני בארץ‪.‬‬
‫טבחה‪.‬‬
‫כנסיית הבכורה של פטרוס הקדוש‪.‬‬
‫מנזה קריסטי = שולחן המשיח‪.‬‬
‫הנס‪:‬‬
‫]יוחנן‪ ,‬פרק כ"א[‪ .‬ישו מתגלה לתלמידיו ליד "ים טבריה"‪ .‬הם מספרים לו שלא הצליחו לדוג ואין להם אוכל‪ .‬הוא‬
‫שולח אותם לדוג והם שבים ומוצאים את הדגים מתבשלים ופטרוס מוסיף ‪ 153‬דגים שדג זה עתה‪.‬‬
‫לכנרת שמות רבים‪ .‬ביניהם‪ :‬ים טבריה‪ ,‬ים הגליל‪ ,‬ים גינוסר‪.‬‬
‫בכורת פטרוס‪:‬‬
‫שמעון פטרוס כייפא‪.‬‬
‫שמעון – השם הפרטי‪ .‬השניים האחרים – כינויים שישו העניק לו‪.‬‬
‫פטרוס – סלע ביוונית‪ .‬כייפא – סלע בארמית‪) .‬לא לבלבל עם קייפא‪ ,‬הכהן הגדול(‪.‬‬
‫‪ 3‬פעמים שואל ישו את פטרוס – התאהב אותי? ועונה – כמובן‪ ,‬ואומר לו‪ :‬רעה את צאני‪.‬‬
‫‪ 3‬פעמים מתכחש פטרוס לישו )עד שייקרא התרנגול תתכשח אליי ‪ 3‬פעמים – מנבא ישו לפטרוס לפני הצליבה(‪.‬‬
‫– ‪ 3‬פעמים אומר לו שאוהב אותו ונענה שיירעה את צאנו עומדות כנגד ‪ 3‬התכחשויות‪) .‬כשגילה שהתרנגול קרא‬
‫והנבואה התגשמה הצטער וחזר בתשובה(‪.‬‬
‫לכן פטרוס נחשב לאפיפיור הראשון ע"פ האמונה הקתולית )ונצלב הפוך ברומא(‪ ,‬ולכן אפיפיורים שמבקרים בארץ‬
‫באים לבקר כאן‪.‬‬
‫"רעה את צאני" – הרועה מאכיל את הצאן‪ ,‬וגם ישו כאן מאכיל את העדה‪.‬‬
‫וכמובן – העיקר הוא "האכלה רוחנית"‪ .‬זו מטפורה‪ ,‬ותפקידו של פטרוס לא להאכיל פיסית אלא להאכיל רוחנית‪.‬‬
‫בתוך הכנסיה מראים את הסלע שהיה השולחן שעליו נערכה הסעודה שבה ניתנה הבכורה‪.‬‬
‫מחוץ לכנסיה יש סלע בסיס של עמודים של מבנה עתיק‪ ,‬כנראה ביזנטי‪.‬‬
‫הסמלים הפרנציסקניים‪:‬‬
‫‪ – 1209‬פרנציסקוס מייסד את המסדר הפרציסקני‪ ,‬שנקרא על‪-‬שמו‪.‬‬
‫סמל היונה – רוח הקודש‪.‬‬
‫סמל הכתר – האב‪.‬‬
‫סמל הזרועות השלובות – זרועו הלבושה של פרנציסקוס שלובה בזרועו העירומה של ישו‪ .‬בזרוע של ישו חורים‬
‫בגלל הצליבה‪ .‬בזרוע של פרנציסקוס יש חורים בגלל שמלאך נגלה אליו בחלום והאיר באור יקרות‪ ,‬וקרני האור עשו‬
‫בו חורים מקבילים לחורים של ישו )הסטיגמטה = הסימנים(‪ ,‬וכשהתאורר הסימנים נשארו בו‪.‬‬
‫כפר נחום‬
‫הצד הפרנציסקני‪-‬קתולי של כפר נחום – דגש על פטרוס‬
‫)כנסיית כפר נחום האורתודוכסית נקראת גם כנסיית ‪ 12‬השליחים‪ .‬פטרוס פחות חשוב בנצרות האורתודוכסית‪ .‬שם‬
‫פאולוס – הוא הדמות החשובה(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פסל של פטרוס‬
‫מפתחות השמיים‪ ,‬מטה האפיפיור ודג‪.‬‬
‫ישו אמר‪ :‬אתה פטרוס )=סלע ביוונית( ועל הסלע הזה אקים את הכנסיה שלי‪ .‬הוא קיבל ממנו את מפתחות השמים‪,‬‬
‫ובכל נהיה כביכול האפיפיור הראשון‪ .‬הדג הוא סמלו של פטרוס‪ ,‬כי מצא בתוכו משהו‪) .‬סיפור מתוך הברית‬
‫החדשה(‪.‬‬
‫הבית של פטרוס‬
‫הבית עצמו נבנה כנראה במאה ה‪ 2-‬לפה"ס‪ ,‬והיה בשימוש גם בימיו של ישו‪ ,‬במאה ה‪ 1-‬לספירה‪.‬‬
‫נמצאו בבית כתובות מהמאה ה‪ 4-‬לספירה‪ .‬פירוש הדבר – כבר לא שימש כבית מגורים‪ .‬אולי היה כנסיה מוקדמת‪.‬‬
‫)=דומוס אקלזיה(‪.‬‬
‫במאה ה‪ 5-‬נבנתה כנסיה ביזנטית מתומנת )=אוקטבונאלית‪ .‬כנסיה הרכזית( על‪-‬גבי הבית‪.‬‬
‫יש עדויות מהמאה ה‪ ,5-‬תיאורים של צליינים שמבקרים בכפר נחום‪ ,‬שמספרים על ביתו של פטרוס שנבנתה על‪-‬‬
‫גביו כנסיה‪) .‬ויש שרידים ארכיאולוגיים ברורים לעין(‪.‬‬
‫יש כנסיה מודרנית‪ ,‬משנות ה‪ ,90-‬שנבנתה באוויר‪ ,‬מעל הכנסייה הביזנטית‪.‬‬
‫הערה על דומוס אקלזיה‪" :‬בית‪-‬כנסיה" – בית שמשמש כמו כנסיה‪ ,‬אבל הוא לא ממש כנסיה‪.‬‬
‫כנסיות ממש היו רק מהמאה ה‪ 4-‬ועד אז נוצרים הפתללו בתוך בתים‪.‬‬
‫"הבית של פטרוס" – במאה ה‪ ,4-‬היה דומוס אקלזיה‪ ,‬ורק במאה ה‪ 5-‬הפך לכנסיה‪.‬‬
‫בברית החדשה מסופר שישו מקבל קהל בביתו של פטרוס‪ ,‬ועושה שם ניסים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬מסופר על נכה משותק שהכניסו לבית מהגג כי לא יכלו להעביר אותו בדלת )זה מסתדר‪ ,‬כי הגג עשוי‬
‫מחומרים מתכלים(‪.‬‬
‫בית הכנסת‬
‫מבנה ביזנטי מהמאה ה‪ 5-‬לספירה‪ .‬הארכיטקטורה – רומית‪.‬‬
‫)גם ביה"כ בברעם ביזנטי עם ארכיטקטורה רומית‪ ,‬אבל שם זה מבנה שנבנה מחדש בתק' הביזנטית‬
‫מאבנים של מבנה קדום יותר(‪.‬‬
‫החוקרים הפרנציסקנים מציעים שהוא נבנה על גבי בית כנסת מימי ישו )ויש נדבך בזלת בבסיס שהם טוענים שהוא‬
‫מאז(‪.‬‬
‫התיאולוגיה של המיסה מבוססת על דרשה שנשא ישו בביה"כ בכפר נחום )!(‪.‬‬
‫)אמנם לא זה שאנו רואים כאן‪ ,‬שכן הוא ביזנטי‪ ,‬אבל ע"פ הפרנציסקנים ביה"כ בו נשא ישו את הדרשה מתחתיו(‪.‬‬
‫התיאולוגיה של המיסה‪ ,‬טקס אכילת האל המת‪ :‬הלחם והיין הם הבשר והדם‪ .‬זה אחד מהבסיסים‬
‫החשובים של הנצרות‪.‬‬
‫בית הכנסת ביחס לכנסיה שעל ביתו של פטרוס‪:‬‬
‫מסתבר שהיו בי"כ וכנסיה זו בצד זו באותה עיר בתק' הביזנטית‪.‬‬
‫אולי זו הסיבה שביה"כ כ"כ גדול ומפואר‪.‬‬
‫בי"כ בזיליקלי עם שתי סטראות‪) .‬משוחזר(‪ .‬יש אולם צמוד שהוא לא חלק מביה"כ פרופר‪ ,‬אולי מעין אולם‬
‫פונקציונאלי לבר‪-‬מצווה וכדומה‪.‬‬
‫עיטורים רומיים של ביצים ורומיים‪ ,‬עיטור של מה שנראה כמו ארון הקודש ואולי כמו המקדש‪.‬‬
‫כורסי‬
‫הערה על שפתו של ישו‬
‫מתי‪ ,‬ח' – מסופר על חייל רומי שישו מרפא את בנו‪.‬‬
‫"הנח למתים לקבור את מתיהם" – כנראה תרגום של "הנח לבני‪-‬מתא לקבור את מתיהם" – "בני‪-‬מתא" – בני העיר‬
‫בארמית‪ .‬ישו דיבר עברית או ארמית אבל האוונגליונים נכתבו ביוונית‪ .‬טעויות בתרגום לכאן ולכאן‪.‬‬
‫נס החזירים‬
‫מתי‪ ,‬ח'‪ ,‬פס' ‪ – 23‬ישו ישן בספינה ששטה ע"ג הכנרת ומבקשים ממנו לקום ולהפסיק את הסערה‪.‬‬
‫הוא מגיע לצד המזרחי של הכנרת ופוגש שדים שיצאו מתוך מערת קבורה‪.‬‬
‫הוא מגרש את השדים לתוך עדר של חזירים והחזירים רצים לים וטובעים‪.‬‬
‫הצד המזרחי של הכנרת הוא פגאני‪ ,‬לא יהודי‪ ,‬טמא‪ .‬שדים זה דבר טמא‪ ,‬מערת קבורה זה דבר‪ ,‬וחזירים זה דבר‬
‫טמא‪ .‬יש כאן טומאה בתוך טומאה בתוך טומאה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫גם סיפור השינה על בספינה בסערה‪ ,‬וגם עצם הניבוי בפני נכרים – מתאימים לסיפור יונה הנביא‪.‬‬
‫יונה הוא פרפיגורציה של ישו‪) .‬סיפור מטרים‪ ,‬סיפור בבואה‪ ,‬מנבא(‪.‬‬
‫הכנסיה‬
‫הכנסיה ביזנטית ויכול להיות שכבר הם זיהו את האתר עם נס החזירים‪ ,‬אבל אין ודאות‪.‬‬
‫חלקי הכנסיה‬
‫אטריום – חצר מוקפת עמודים שנשאו תקרת עץ בסטראות סביב החצר ובמרכזו בור מים‪.‬‬
‫נארטקס – המבואה‪ .‬רחבה מלבנית ניצבת לכיוון הנאווה‪.‬‬
‫נאווה – האולם המרכזי של הבזיליקה‪ ,‬ושתי סטראות בכל צד‪.‬‬
‫אפסיס – יש שלוש קומות‪) ,‬כמו אולם‪ ,‬קודש‪ ,‬קודש‪-‬הקודשים – כמו בי"כ שהא "מקדש מעט"(‪.‬‬
‫הפרסביטריום – ספסל הישיבה של זקני העדה )כמו בבי"כ(‪.‬‬
‫קריפטה – חדר מוסתר שנמצאו בו ‪ 30‬שלדים של גברים‪.‬‬
‫פרוסזיס – אולם הכנת הלחם מימין לאפסיס‪.‬‬
‫דאדואקון – אולם הלבשה משמאל לו‪ .‬היום – בפטיסטריום – מקום טבילה‪.‬‬
‫=< הרבה ממאפייני הכנסיה מועתקים מביה"כ ומהרעיונות שלו‪.‬‬
‫איקונוקלאזם מוסלמי‬
‫התנגדות מוסלמית לאומנות הדמות התפתחה מאוחר יחסית באסלאם‪ ,‬לא בקוראן אלא בקדיפים‪.‬‬
‫הרסו את בעה"ח בפסיפס‪.‬‬
‫מגדל‬
‫האתר‬
‫האתר בבעלות המסדר הפרנציסקני שעורך בו כרגע חפירות‪ ,‬ול פותח אותו למבקרים‪ .‬אולי בעתיד ייפתח‪.‬‬
‫העיר‬
‫מגדל‪ ,‬או מגדלה – עיר מימי בית ‪ II‬שנזכרת בפלאביוס וגם בברית החדשה‪ .‬יש שרידים אריכאולוגיים של העיר‪.‬‬
‫יש להניח שמקור השם במגדל שעמד כאן באותה תקופה‪ ,‬אך לא נמצאו שרידים שלו‪.‬‬
‫יש כאן שרידים של מגדל מהתקופה הביזנטית‪ ,‬אבל כמובן שאין לו קשר לשם העיר‪ .‬לא לבלבל‪.‬‬
‫בית הכנסת‬
‫נמצא מבנה ציבורי ובמרכזו אבן גדולה ועליה עיטורים – אמפורות )כד עם תחתית קונוס‪ ,‬שמעמידים על כן(‪,‬‬
‫ריזוטות )עיטור דמוי שושנים( ומנורה עם בסיס משולש‪.‬‬
‫יש התלבטות – איזה בסיס היה למנורת בית‪-‬המקדש‪ .‬האיור כאן‪ ,‬האיור ברובע ההורדיאני והאיור בקשת‬
‫טיטוס מחזקים את הסברה שהיה לה בסיס משולש‪.‬‬
‫מריה מגדלנה‬
‫לוקאס‪ ,‬פרק ח' – מסופר על מרים המגדלית‪ ,‬ש‪ 7-‬שדים רדפו אותה וישו ריפא אותה מהם‪.‬‬
‫כאן ביתה‪ ,‬ויש להניח שבבית‪-‬הכנסת הזה התפללה‪ ,‬וזה דבר בעל חשיבות גבוהה מאוד לעולם הנוצרי‪.‬‬
‫בברית החדשה מסופר רק שישו ריפא אותה מהשדים‪.‬‬
‫יש שם סיפור אחר על אישה חוטאת שמשחה את רגלי ישו בשמן יקר‪.‬‬
‫האפיפיור במאה ה‪ 6-‬טען שזו אותה האישה והתקבעה דמותה של מרים בתודעה הנוצרית כחוטאת וזונה‬
‫)=פרדיגמה‪ ,‬מודל‪ ,‬דוגמה מובהקת( – חוטאת שחזרה בתשובה ונהייתה מקורבת לישו והלכה איתו לכל מקום‪,‬‬
‫תמכה בו כלכלית‪ ,‬והייתה אחת מ‪ 3-‬נשים בשם מרים שצפתה בצליבה – זכות יוצאת דופן‪ .‬יתר על כן – היא זוכה‬
‫להתגלות הראשונה של ישו כשקם לתחייה‪.‬‬
‫לכן היא פרדיגמה לעוצמתה של החזרה בתשובה‪.‬‬
‫כמו פטרוס – פרדיגמה של בגידה וחרטה‪ ,‬וחזרה בתשובה‪.‬‬
‫הדרכות דרך‬
‫השומרוני הטוב‬
‫לוקאס‪ ,‬פרק י' – משל על שומרוני שעוזר ליהודי פצוע כשכל היהודים לא עוזרים לו‪.‬‬
‫)המסר הוא שלא השיוך העדתי חשוב‪ ,‬אלא ההתנהגות והנפש וכו'(‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬ע"פ המסורת הנוצרית‪ ,‬ביתו של אותו שומרוני )למרות שהוא משל ולא דמות היסטורית(‪.‬‬
‫היום – יש כאן מוזיאון של פסיפסים‪ ,‬בעיקר מיו"ש‪ ,‬שהקים הארכיאולוג הצבאי של יו"ש‪ ,‬יצחק מגן‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫יריחו‬
‫אחד האתרים הקדומים בעולם‪ .‬מהתק' הניאוליטית – לפני כ‪ 9,000-‬שנה‪.‬‬
‫פעם נחשב לעיר העתיקה בעולם‪ ,‬אבל היא לא‪.‬‬
‫שמה מעיד כנראה על פולחן לאל הירח‪ ,‬וזה משתקף בערים נוספות בבקעת ים המלח – למשל בית‪-‬ירח ליד בית‬
‫הקברות כנרת‪ .‬קומראן – "שני ירחים" בערבית‪" .‬קמר" – ירח‪ .‬ומנגד – במערב אולי פולחן לאל השמש‪ .‬בית שמש‬
‫ונוספים‪.‬‬
‫קאסר אל‪-‬יהוד‬
‫הטבילה היא אחד האירועים החשובים ביותר בחייו של ישו ובנצרות בכלל‪.‬‬
‫כנראה שבאמת באיזור הגיאוגרפי הזה ישו נטבל )ולא בירדנית( – מזרחה לירושלים‪.‬‬
‫הוא זוהה בתור אתר הטבילה כבר בתק' ביזנטית‪ ,‬וצליינים מגיעים אליו עד היום‪) .‬בצד שלנו זה אתר צבאי ובירדן‬
‫אתר תיירותי(‪.‬‬
‫תל רחוב‬
‫תל מתק' בית ‪.I‬‬
‫נמצאו בו כוורות – כרו כאן דבש‪ .‬ממצא נדיר בכל המזרח התיכון‪.‬‬
‫מצאו כאן קרמיקה שנטושה מחלוקת לגביה – האם היא מן המאה ה‪ 10-‬או מהמאה ה‪ 9-‬לפנה"ס‪.‬‬
‫מצאו כאן גםגרעיני זיתים מאותה שכבה‪ .‬ערכו להם בדיקת פחמן ‪ 14‬וגילו שהם מהמאה ה‪ 10-‬לפה"ס‪ ,‬ואם כן גם‬
‫הקרמיקה‪ .‬הבעיה – באתרים אחרים מצאו את אותה הקרמיקה וחומרים אורגניים אחרים‪ ,‬שבבדיקת פחמן ‪14‬‬
‫שערכו להם גילו שהם מהמאה ה‪ .9-‬אולי ההסבר הוא שהקרמיקה לא התשנתה בין המאה ה‪ 10-‬למאה ה‪ ,9-‬ואולי‬
‫זה בגלל טווח הטעות של הבדיקה‪.‬‬
‫הויכוח הזה נוגע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאתרים‪ :‬בית שמש‪ ,‬מגידו‪ ,‬חצור‪ ,‬גזר‪ ,‬י‪-‬ם‪.‬‬
‫בית שאן‬
‫בית שאן הרומית והכנענית – שני חלקים של האתר הארכיאולוגי‪ ,‬שהוא מהחשובים בארץ‪.‬‬
‫שער הגולן‬
‫מוזיאון התרבות הירמוכית‪ .‬קיים עשרות שנים‪ ,‬אבל השתדרג בשנות ה‪.90-‬‬
‫תק' ניאוליטית קרמית – תק' המהפכה החקלאית‪ ,‬אצלנו מוקדם מאשר באירופה‪.‬‬
‫ליד הירמוך נמצא כפר מתק' זו )כלומר‪ ,‬אחרי המהפכה( ובו גם קרמיקה – בין היתר צלמיות יפיפיות‪ ,‬כלים‬
‫חקלאיים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בית זרע‬
‫עובדיה‪ ,‬על גדות הירדן‪ .‬שרידי אדם מלפני ‪ 1.5‬מיליון שנים‪ .‬השרידים הקדומים ביותר בארץ‪ .‬חשבנו שזה האתר‬
‫של האדם הקדום ביותר מלבד אפריקה‪ ,‬אבל בשנות ה‪ 90-‬נמצאו שרידי אדם מ ‪ 1.8‬מיליון שנים לפני זמננו‬
‫בקרואטיה‪ ,‬וישראל הודחה למקום שלישי‪.‬‬
‫האדם הראשון מלפני ‪ 2.5‬או ‪ 3.5‬מיליון שנים‪ .‬תלוי איך מגדירים אדם‪ .‬שרידים נוספים במערות נחל עמוד מתק'‬
‫פליאולית תחתון‪.‬‬
‫המוביל המלוח‬
‫חלק מהמעיינות לכנרת הם של מים מלוחים ומובילים אותם בצינור עוקף כנרת לירדן שמדרום לכנרת‪.‬‬
‫טבריה‬
‫חומת וקבר רבי מאיר בעל הנס במבואות טבריה‪.‬‬
‫הר ברניקי – ברניקי היא אחותו של אגריפס ולא ברור למה ההר נקרא על שמה‪.‬‬
‫למרגלותיו – שרידי טבריה מימי בית ‪) II‬יזהר חופר( ‪ +‬ממצאים מהתק' העות'ומאנית ‪ +‬שרידי שער העיר בתק'‬
‫הרומית‪.‬‬
‫קבר רחל‪ ,‬אשתו של רבי עקיבא )לפני‪-‬כן היה קבר שיעי ואומץ כקבר רחל רק בשנים האחרונות(‪.‬‬
‫מוזיאון בית אלון‬
‫יגאל אלון‪ :‬שר החינוך‪ ,‬מועמד לרה"מ‪ ,‬מפקד בצבא‪ .‬אבי "תכנית אלון"‪ .‬מת צעיר‪.‬‬
‫מוזיאון למורשתו – "האדם והגליל" – חדר משנה ותלמוד‪ ,‬חדר הערבים בגליל היום וכו'‪.‬‬
‫המוזיאון מקיים מפגשי ערבים ויהודים לדו‪-‬קיום וסדנאות שונות‪.‬‬
‫)למעשה בהגדרה "גליל" המוזיאון הזה כולל גם את עמק יזרעאל ואת הגולן(‪.‬‬
‫מוצגת בו גם סירה בת ‪ 2,000‬שנה שנמצאה בחופי הכנרת‪ .‬זמנה – מאה ראשונה לפני הספירה או לספירה‪) .‬ימיו‬
‫של ישו פחות או יותר(‪ .‬זה מדגים את הסירה שישו שט עליה על הכנרת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫יש היום סירות משוחזרות לפי המודל הזה ועושים סיורי שיט מודרך‪.‬‬
‫סוסיתא‬
‫היפו ביוונית‪.‬‬
‫אחת מהדקפוליס – ‪ 10‬ערי הברית שהיו חשמונאיות אבל נהיו פגאניות בתק' הרומית ולא ברור עד כמה היו‬
‫עצמאיות ועד כמה הייתה באמת ברית וכו'‪.‬‬
‫נמצאו בה הרבה ממצאים ביזנטיים – כנסיות‪ ,‬קרדו ודקומנוס וכו'‪.‬‬
‫‪ 750 – 748‬לספירה – רעידת אדמה מפורסמת בישראל שהרסה את סוסיתא וגם את בית‪-‬שאן והארמונות האומיים‬
‫בי‪-‬ם‪ .‬כנראה היו מספר רעידות בתקופה של כמה שנים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תכנים מהרחבה‬
‫בית ציידא‬
‫בקעת הבטיחה – צפ'‪-‬מז' לכנרת‪ .‬נקראת גם בקעת בית ציידא ע"ש כפר דייגים קדום‪ ,‬בשם זה‪ ,‬הנמצא בה‪.‬‬
‫שמורת הבטיחה – ‪ 6,930‬דונם‪ .‬אל בקעת הבטיחה זורמים הנחלים‪ :‬זוויתן‪ ,‬משושים‪ ,‬דליות ויהודיה‪.‬‬
‫היסטוריה‬
‫בית ‪– I‬‬
‫בבטיחה שכנה העיר צר‪ ,‬בירת ממלכת גשור‪ .‬היו בה ארמון‪ ,‬חומה ובניינים מרשימים‪ .‬תלמי‪ ,‬מלך גשור‪ ,‬קיים‬
‫קשרים הדוקים עם דוד והשיא לו את בתו מעכה‪ ,‬שהייתה אח"כ אמו של אבשלום‪.‬‬
‫התק' הרומית –‬
‫המרשימה מבין ‪ 3‬הדרכים הראשיות שעברו ברמה"ג הייתה דרך סלולה שהוליכה מכפר נחום לבשן דרך הבטיחה‪,‬‬
‫ונמצאו לאורכה אבני מיל ומגדלי שמירה רומיים‪ .‬בתלמוד הירושלמי היא נזכרת בשם "איסטרטא דציידן"‪.‬‬
‫תק' המשנה והתלמוד –‬
‫רבים מחכמי המשנה והתלמוד מזוהים עם בקעת הבטיחה‪ ,‬באמצעות התוספת "איש ציידן" לשמם‪ .‬כך‪" :‬אבא גוריון‬
‫איש ציידן"‪" ,‬אבא יודן איש ציידן"‪ ,‬ועוד‪ .‬יש כאן בי"כ מתקופה זו‪.‬‬
‫התיישבות‬
‫‪ – 1904‬קבוצת יהודים מחצי האי קרים שברוסיה חייתה בבקעה במשך ‪ 5‬שנים‪ ,‬אך נטשו בגלל מלריה וקשיי‬
‫תחבורה‪.‬‬
‫מהלך לרכישת קרקעות הבטיחה‪:‬‬
‫‪ – 1930‬יהושע חנקין מטעם חברת הכשרת היישוב ניהל מו"מ עם ‪ 3‬בני עבדול רחמאן על רכישת‬
‫אדמותיהם בגולן ובבטיחה‪ .‬בין היתר בשביל ליצור רצף התיישבותי עם קרקעות הברון בחורן‪.‬‬
‫‪ – 1933‬אליהו אילת כותב למשה שרת‪ ,‬ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית‪ ,‬שאפשר לרכוש ‪450,000‬‬
‫דונם בבטיחה ובגולן ממשפחה מכובדת בדמשק‪ .‬שרת התלהב‪ ,‬אך חשש מההתנגדות של הממשלה‬
‫הסורית‪.‬‬
‫‪ – 1934‬בעל הקרקע נפטר וחנקין חותם בתל‪-‬אביב על חוזה התקשרות על ‪ 11‬יורשיו‪ ,‬על רכישת ‪ 300,000‬דונם‪.‬‬
‫הוא מודע להתנגדות צרפתית וסורית לרכישה ציונית‪ ,‬ולכן מקים את "החברה לפיתוח הגולן והבטיחה"‪,‬‬
‫שחלק ממניותיה בידי סורים‪ ,‬ורוכש את הקרקע באמצעותה‪ .‬אולם בעלי הקרקע לא הצליחו לפנות את‬
‫האריסים‪ ,‬והעיתונות הערבית פירסמה שהרכישה היא מפעל ציוני‪ ,‬והממשלה הסורית הודיעה שלא‬
‫תרשה התיישבות יהודית בבטיחה‪ .‬שרת‪ ,‬שעד אז תמך‪ ,‬החליט שאין לעשות יותר שום צעדים לגבי‬
‫הבטיחה‪.‬‬
‫באותה עת גם אוסישקין היה במגעים עם יורשי הקרקע‪ ,‬וגם עם אנשי משרד החץ הצרפתי‪ ,‬וכתב לוייצמן‬
‫ולבן גוריון שקיבל אישור לרכוש ‪ 700,000‬דונם באיזור הבטיחה והגולן‪ ,‬עד קונייטרה‪ ,‬תמורת מיליון‬
‫ליש"ט‪ .‬אך גם יוזמה זו נפלה‪ ,‬בגלל התנגדות הנציב העליון בסוריה‪.‬‬
‫‪ – 1936‬נציגי הסוכנות נפגשו עם בכירים בצמרת הממשל בסוריה מתוך שאיפה לעורר את אהדתם לרכישת‬
‫קרקעות ציונית באיזור‪ ,‬אך הפגישה לא הניבה פרי‪.‬‬
‫חקלאות‬
‫נחלי מרכז הגולן מושכים את מימיהם ממורדות התילים של רכס הגבול ומאגן ההיקוות שלמרגלותיו‪ .‬בסמוך‬
‫לשפכיהם אל הכנרת‪ ,‬גורפים הנהרות איתם שפע של סחף‪ ,‬ובהגיעם אל חופי הכנרת הם מאבדים בבת אחת את‬
‫אנרגיית הזרימה שלהם‪ ,‬כך שהם מרבידים באפיקיהם את הטעונת הרבה‪ ,‬שהיא קרקע פורייה ביותר‪.‬‬
‫מתיישבי הגולן מחלקים ביניהם כל משבצת קרקע בבקעת הבטיחה‪ ,‬שהיא בית גידול אופטימלי למטעים‬
‫סובטרופיים הזקוקים לשפע של מים וחום רב‪ ,‬בין הגידולים‪ :‬תמר‪ ,‬מנגו‪ ,‬ליצ'י‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬בננות ועוד‪.‬‬
‫עם כניסתם אל הכנרת‪ ,‬יוצרים הנהרות של מרכז הגולן מניפת סחף גם בתוך המים‪ .‬מניפות אלה סוחפות אליהן גם‬
‫דגה רבה המעדיפה מים מתוקים‪ ,‬היורדים בנחלי הגולן בשפע‪ .‬הלגונות והחיבור שלהן לאגם הרדוד הן בית גידול‬
‫חשוב להתרבות האמנונים ולאימון הדגיגים על ידם‪ .‬דייגי טבריה באים בלילות לפרוש רשת לחופי הבטיחה‪.‬‬
‫שמורת הטבע‬
‫‪ 6,930‬דונם‪ .‬יש בה רצף של בתי גידול )בית גידול ביצתי‪ ,‬בית גידול לגוני ובית גידול אגמי(‪ .‬בבטיחה יש השתנות‬
‫של מפלס המים‪ ,‬דבר שמכתיב את מהות בית הגידול המיוחד של ביצה‪ ,‬לגונות ואגם‪ ,‬עם קשרי גומלין הדוקים‬
‫‪9‬‬
‫ביניהם‪ .‬בתי גידול דומים הם שפכי נחלים לים ומלחות אחדות‪ ,‬אך הבטיחה ייחודית בהיותה ביצה בעלת לגונות‬
‫וקשר לאגם מתוק‪.‬‬
‫הצומח‬
‫עקב ריבוי בתי הגידול בשמורה קיימת בה גם צמחייה ביצתית‪ ,‬כגון פשטה שרועה‪ ,‬ארכובית צמירה ואגמית רבת‬
‫שורשים‪ ,‬שבתי הגידול שלהם בארץ ספורים‪ ,‬וכן צמחים צפים המאפיינים נוף לגונות כגון‪ :‬נהרונית צפה‪ ,‬ומדד זוחל‪,‬‬
‫ומיני גדות‪ ,‬כמו שנית גדולה‪ ,‬שנית מתפתלת ומיני ארכובית אחרים‪.‬‬
‫החי‬
‫עופות ‪ -‬ללגונות חשיבות רבה לעופות‪ ,‬שכן זהו אזור דגירה חשוב למיני השלדג‪ ,‬בהם לבן החזה‪ ,‬הפרפור וכן‬
‫השלדג הגמדי )דוגר נדיר בארץ(‪ .‬בית הגידול האגמי חשוב למיני ברווזים וצוללנאים כגון קורמורן גדול‪ ,‬קורמורן‬
‫גמדי ומיני אנפות‪ .‬בנוסף מצויים בהן לבניות‪ ,‬שחפיות ים‪) ,‬מין שאוכלוסייה קטנה שלו דוגרת בארץ(‪ .‬מיני סבכיים‬
‫כגון‪ :‬קנית קטנה‪ ,‬קנית אפריקנית‪ ,‬צטיה‪ ,‬ושיחנית קטנה‪ .‬סופית‪ ,‬טבלן מצויץ וטבלן גמדי‪ .‬באזור הלגונות נעשה‬
‫ניסיון להשיב לטבע את מין הדורס הנדיר‪ ,‬עיטם לבן זנב‪ ,‬הניזון מדגים ואוכלוסייתו הדוגרת נעלמה מן הארץ בשנות‬
‫ה‪ .60-‬פרטים ממנו כבר הושבו לטבע בשמורת החולה‪ .‬בחודשי החורף והאביב מארגנים כאן מרכז הצפרות של‬
‫החברה להגנת הטבע‪ ,‬רשות הטבע והגנים וקיבוץ עין גב סיורים מיוחדים על גבי סירות‪ .‬הסיורים מאפשרים מבט‬
‫שונה וחווייתי ביותר על אלפי הקורמורנים‪ ,‬השחפים‪ ,‬הטבלנים הברווזים ועוד‪.‬‬
‫דגים ‪ -‬מיני הדגים הנמצאים בדלתא של בקעת הבטיחה הם‪ :‬אמנון הגליל‪ ,‬אמנון הירדן‪ ,‬אמנון מצוי‪ ,‬טברנון סימון‬
‫כנרתי‪ ,‬טברנון לסתני ואמנונית יוסף‪.‬‬
‫יונקים – יונקים רבים נהנים מתנאי החיים בלגונות‪ .‬למשל‪ :‬חזיר בר‪ ,‬נמיה‪ ,‬לוטרה )נדירה מאוד(‪,‬חתול ביצות‪ ,‬חתול‬
‫בר‪ ,‬דרבן‪ ,‬ונוטריה‪.‬‬
‫תיירות‬
‫יש שני מסלולים מסומנים‪ :‬הזכי והמג'רסה‪.‬‬
‫תל בית ציידא‬
‫שמות בערבית‪ :‬א‪-‬תך‪ ,‬תל משפע‪ ,‬תל עמריה‪ ,‬תל תלויה‪.‬‬
‫בית ציידא‪ :‬הבקעה והשמורה נקראות על שם העיר‪ ,‬ולא להיפך! עיר מהתק' הרומית‪ .‬השם העברי‪ /‬ארמי‪.‬‬
‫תק' הברונזה הקדומה – יישוב שהתקיים מסוף המאה ה‪ 30-‬לפה"ס‪ ,‬ועד סוף המאה ה‪ 23-‬לפה"ס‪.‬‬
‫תק' הברזל – יישוב שהיה כנראה בממלכת גשור‪.‬‬
‫המאה ה‪ 1-‬לפה"ס – כפר דייגים קטן‪ .‬כמה משליחיו של ישו נולדו בעיר‪ ,‬ביניהם‪ :‬פטרוס‪ ,‬אנדריאס ופיליפוס‪.‬‬
‫‪ 4‬לפה"ס – הורדוס נפטר‪ ,‬והורדוס פיליפוס‪ ,‬בנו‪ ,‬נהיה שליט האזור‪.‬‬
‫‪ 29‬לספירה – ליוויה‪ ,‬אשת אוגוסטוס הקיסר הרומי‪ ,‬נפטרת‪.‬‬
‫‪ 30‬לספירה – הוא מחליט להקים כאן עיר גדולה‪ ,‬נוסף לקיסריה פנאיס שהקים צפונית יותר‪ .‬הוא העניק לה זכויות‬
‫של פוליס‪ ,‬ביצר את אותה‪ ,‬ושינה את שמה ל‪"-‬יוליאס"‪ ,‬ע"ש אשת אוגוסטוס שנפטרה שנה קודם לכן‪.‬‬
‫פיליפוס עצמו עבר לגור בעיר‪ ,‬ובה נפטר ונקבר‪.‬‬
‫‪ 65‬לספירה – נערך בעיר קרב בין המורדים היהודיים בפיקודו של יוסף בן מתיתיהו לחיילים הרומיים ששירתו את‬
‫המלך אגריפס השני‪ .‬במהלך הקרב סוסו של יוסף שקע בבוץ וכוחותיו הפסידו‪ ,‬ובית ציידא נחרבה‪.‬‬
‫ימה"ב – הכפריים בסביבה לקחו אבנים מהחורבות העיר לבניה משנית בכפריהם‪.‬‬
‫תל בית ציידא בנצרות‬
‫אחד היישובים שישו חי בהם‪.‬‬
‫כאן נערך נס הלחם והדגים‪.‬‬
‫בגלל שיהודי העיר לא האמינו בישו‪ ,‬הוא קילל את העיר‪.‬‬
‫שרידים וחפירות‬
‫אורך התל‪ :‬כ‪ 400-‬מ'‪ ,‬רוחב‪ :‬כ‪ 200 -‬מ'‪ ,‬גובה‪ :‬כ‪ 25-‬מ' מעל פני הכנרת ‪ 166 -‬מ' מתחת לפני הים‪.‬‬
‫חפירות‪:‬‬
‫‪ – 1989 – 1987‬המכון לחקר הגולן‪.‬‬
‫תל בשפך הירדן אל הכנרת‪ ,‬באיזור בית הבק‪ :‬שרידי בניין ציבורי גדול ומספר רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית ‪-‬‬
‫אתר שככל הנראה שימש את הצליינים הנוצריים שהגיעו לאזור‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תל בית צידה‪ :‬שרידי היישוב מתקופת הברונזה הקדומה‪ .‬שרידי היישוב מתקופת הברזל‪) ,‬מבנה גדול וחרסים‬
‫רבים(‪ ,‬ממצאים מהתק' ההלניסטית )כלי דיג‪ ,‬לרבות משקולות עופרת ששימשו להשקיע את רשות הדיג וכן מחט‬
‫לתיקון רשתות דיג‪ .‬שני מטבעות כסף משנת ‪ 143‬לפנה"ס וכן מטבעות ברונזה סלווקיים ומטבעות ברונזה מתקופת‬
‫אלכסנדר ינאי(‪ ,‬וכן שרידים מהתק' הרומית ‪ -‬עירו של פיליפוס‪) ,‬מבנה ציבורי ומבנה פרטי ששטחו כ‪ 400-‬מ"ר והוא‬
‫כולל חצר וסביבה חדרים רבים‪ .‬ומטבע אחת של פיליפוס(‪.‬‬
‫‪ – 2009‬פרופסור רמי ערב עם סטודנטים מכ‪ 10-‬אוניברסיטאות וקלוג'ים בנברסקה‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫התמקדות בשני ממצאים חשובים‪:‬‬
‫]א[‪ .‬שער העיר מתקופת המקרא‪ ,‬שהוא השער הגדול והשלם ביותר במזרח התיכון‪ .‬מאה ‪ 10‬עד ‪ 8‬לפה"ס‪ .‬איפשהו‬
‫בין הממלכה המאוחדת לבין מסע תגלת פלאסר השלישי ‪ 732‬לפה"ס‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬רובע המגורים מהתק' הרומית‪ ,‬שבו גם חי ישו‪.‬‬
‫עין גב‬
‫‪– 1937‬‬
‫‪– 1948‬‬
‫‪– 1949‬‬
‫‪– 1954‬‬
‫נוסד‪ ,‬במסגרת יישובי חומה ומגדל‪.‬‬
‫הותקף ע"י הסורים‪ .‬חברי הקיבוץ הדפו את ההתקפה – היא נערכה עם תותחים ומטוס ונמשכה ‪ 3‬ימים‪,‬‬
‫ובקושי רב הצליחו להדוף אותה‪.‬‬
‫הסכמי רודוס‪ ,‬שביתת הנשק עם סוריה‪ ,‬הקיבוץ נשאר במוסלעת בין שני איזורים מפורזים‪.‬‬
‫עימותים‪ ,‬כולל אש‪ ,‬בין ישראל לבין סוריה‪ ,‬על השטח הזה‪ ,‬עד מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫פילוג‪ ,‬וחברי "הקיבוץ המאוחד" עזבו את הקיבוץ ועברו לגינוסר‪.‬‬
‫הקיבוץ מתפרנס מחקלאות‪ ,‬דיג‪ ,‬ותיירות‪.‬‬
‫הירדנית‬
‫ירדנית הוא אתר טבילה בנהר הירדן המיועד לצליינים נוצרים‪ .‬האתר ממוקם דרומית למוצא הנהר מהכנרת‪ ,‬בסמוך‬
‫לקבוצת כנרת‪ ,‬והוא מצוי בבעלות הקבוצה‪.‬‬
‫על פי המסורת הנוצרית‪ ,‬הטביל יוחנן המטביל את ישו בקאסר אל יהוד‪ ,‬צפונית לים המלח ומזרחית ליריחו‪ .‬במשך‬
‫מאות שנים היה קאסר אל יהוד אתר חשוב לביקורי צליינים‪ ,‬ובסמוך לו הוקמו מנזרים ובתי הארחה‪ .‬לאחר מלחמת‬
‫ששת הימים הפך קאסר אל יהוד לאזור ספר‪ ,‬בגבול בין ישראל לירדן‪ .‬כתחליף לאתר זה‪ ,‬יזם משרד התיירות את‬
‫הקמת האתר בשנת ‪ .1981‬מאז‪ ,‬ירדנית הוא אתר הטבילה המוסדר היחיד בצדו הישראלי של הנהר‪.‬‬
‫באתר מצוי קיר ובו לוחות קרמיקה ארמנית‪ ,‬ועליה פסוקים מהברית החדשה‪.‬‬
‫המושבה מגדל‬
‫בגדה הצפ'‪-‬מע' של הכנרת‪ .‬כ‪ 8-‬ק"מ צפונית לטבריה‪.‬‬
‫‪ – 1949‬הוכרז כמועצה מקומית‪.‬‬
‫שטח השיפוט‪ 12,000 :‬דונם‪.‬‬
‫‪ 1,627‬תושבים ב‪.2008-‬‬
‫דירוג ‪ 5‬מתוך ‪ 10‬בדירוג החברתי‪-‬כלכלי של הלמ"ס‪.‬‬
‫בית ‪ – II‬היה כאן ישוב יהודי בשם מגדלא‪ ,‬או טריכיי‪ ,‬ובו גרה מרים המגדלית‪.‬‬
‫המאה ה‪ – 19-‬היה כאן כפר ערבי ששימר את השם‪ :‬אל‪-‬מג'דל‪.‬‬
‫תחילת המאה ה‪ – 20-‬היה כאן ניסיון התיישבות של גרמנים קתולים שנכשל בגלל המלריה‪.‬‬
‫מרץ ‪ – 1909‬האגרונום יוסף טריידל בשם המשרד הארצישראלי רכש ‪ 6,000‬דונם במקום‪ ,‬בכסף שתרמו אוטו‬
‫ורבורג ויהודים עשירים ממוסקבה‪.‬‬
‫‪ – 1910‬מספר פועלים הקימו כאן חווה חקלאית בשם "אחוזת מוסקבה"‪ ,‬שנוהלה ע"י הפקיד משה גליקין‪.‬‬
‫אחרי מלחה"ע ‪ – I‬יהודים מארה"ב השקיעו כסף בחווה והפכו אותה ליישוב‪ .‬בתק' זו חיו כאן יוסף תרומפלדור‪ ,‬יוסף‬
‫חיים ברנר‪ ,‬א‪.‬ד‪ .‬גורדון ועוד‪ .‬זה היה בסיס של גדוד העבודה‪.‬‬
‫שרידים ארכיאולוגיים‬
‫‪ – 2009‬חפירות‪ .‬בי"כ מהעתיקים בעולם‪ 100 :‬לפה"ס עד ‪ 50‬לספירה‪ .‬פסיפס וקירות מטוייחים בטיח צבעוני‪.‬‬
‫חריטה של מנורת שבעת הקנים )מהתק' שמהנורה הייתה קיימת ולכן עדות חשובה(‪.‬‬
‫וכן קבר שייח' מוחמד ראסלן‪ ,‬הקדוש למוסלמים‪ ,‬המכונה "המתרחץ"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫כרי דשא‬
‫צפ'‪-‬מע' הכנרת‪ .‬ליד מתקן ספיר‪ ,‬בתחילתו של המוביל הארצי‪ ,‬וליד גנוסר וחוקוק‪.‬‬
‫אזור שנקרא "עין שבע"‪ ,‬או "טבח'ה"‪ .‬כאן התכנסו ישו ותלמידיו וכאן התרחשו כמה מהאירועים החשובים המוזכרים‬
‫בברית החדשה‪ ,‬ולכן זה אתר צליינות חשוב‪.‬‬
‫‪ – 1889‬נוסדה כאן חווה חקלאית קתולית‪-‬גרמנית‪ .‬אבל מלריה וחוסר הצלחה קרקעית העבירו את הקרקע לידי‬
‫הלזריסטים‪ ,‬שהעסיקו אריסים מקומיים ופנו לתיירות‪.‬‬
‫מלחה"ע ‪ – I‬זה היה בית מרגוע לחיילים גרמניים‪.‬‬
‫מלחה"ע ‪ – II‬הנתינים הגרמניים גורשו‪ ,‬המקום הוחרם כנכס אוייב‪ ,‬ונהייה בית מרגוע לחיילים בריטיים‪.‬‬
‫קום המדינה – הבעלות הוחזרה לכנסייה‪ ,‬אך המקום נחכר לישראל במשך עשרות שנים‪.‬‬
‫‪ – 1953‬משרד החקלאות פתח שם בית ספר לבוקרים וגידל בו בע"ח לבשר‪.‬‬
‫‪ – 1961‬המקום החל לשמש כאכסניית נוער‪.‬‬
‫‪ – 1990‬המקום חזר לבעלות הכנסייה הגרמנית‪ ,‬שמימנה את הקמת המבנה החדש של אכסניית הנוער‪ ,‬כק"מ‬
‫דרומית למבנה המקורי‪ ,‬וכן את שיפוץ האתר המקורי‪.‬‬
‫‪ – 2001‬האתר המקורי נפתח מחדש כאכסנייה לצליינים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מתוך דף סיור‪:‬‬
‫חוברות "אריאל"‪ :‬מדריך לאתרים נוצריים ) חוברות ‪.(85-87‬‬
‫כנסיות עדות ומסדרים נוצריים בישראל )חוברות ‪.(137-138‬‬
‫נוצרים בארץ ישראל )חוברות ‪.(155-156‬‬
‫הר תבור וסביבתו )חוברת ‪.(20‬‬
‫הכנרת וסביבתה במסורת הנוצרית )חוברת ‪.(139‬‬
‫בנתייבי עולי הרגל לארץ הקודש )חוברות ‪.(13-14‬‬
‫הנצרות וארץ הקודש‪ /‬ארון לירון‬
‫לקסיקון לנצרות – מושגים‪ ,‬רעיונות ואישים‪ /‬איתן בורשטיין‬
‫‪13‬‬