היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד

‫שיעור ‪ – 1‬יחסים בין היהודים והנוצרים בעת העתיקה (תלמוד ומשנה) – דן יפה – ‪ 29‬באוקטובר‬
‫‪2014‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חוברת היחסים בין יהודים ונוצרים בתקופת המשנה – חובה לרכוש את החוברת‪ .‬במפעיל ליד‬
‫‪ .410‬אין הבדל בין החוברות בין השנים השונות‪.‬‬
‫בחינה – בחינה בסוף שנה‪ .‬מבחן פתוח‪.‬‬
‫ניתוח ספרי והיסטורי של קטעי הברית החדשה‪ .‬לקראת ההמשך נלמד קטעי תלמוד והשאלה‬
‫שתנחה אותנו היא איך חכמי המשנה והתלמוד התייחסו לקבוצה של יהודים אחרים שהאמינו‬
‫בישו כדמות משיחית‪" .‬יהודים משיחיים"‪ .‬איך הוגדרו את אותם היהודים האלו ע"י חכמי‬
‫התלמוד?‬
‫_‬
‫תקופת סוף ימי הבית השני – תקופה ממוקמת במאה השלישית לפני הספירה ועד חורבן הבית‪.‬‬
‫בית המקדש השני נחרב בשנת ‪ 70‬לספירה ובמאות השנים שקדמו לחורבן הזה נקראים סוף ימי‬
‫הבית השני‪ ,‬שם החברה היהודית הייתה שונה מאוד מאשר החברה היהודית שבאה אחריה‪.‬‬
‫החברה היהודית במאה השנייה לפני הספירה הייתה חברה מאוד מפוצלת‪ ,‬מפולגת ובנויה מפלגים‬
‫שונים‪ ,‬זרמים שונים של יהודים וכל תנועה היו לה מאפיינים משלה והייתה לה את הפרשנות‬
‫המקראית שקשורה אליה‪ .‬היו יריבויות ויחסי שנאה בין התנועות‪.‬‬
‫יוסף בן מתיתיהו‪ ,‬יוספוס פלאביוס‪ ,‬במאה הראשונה לספירה כתב ספרים‪ .‬בספרים האלה הוא‬
‫מתאר את התקופה שקדמה לו וגם את ימיו‪ ,‬את התקופה שבה חי‪ ,‬היה מצביא יהודי‪ ,‬מרד‬
‫ברומאים‪ .‬הוא מונה את התנועות והזרמים שחיו בסוף ימי הבית השני‪ .‬במאה השנייה לפני‬
‫הספירה‪ ,‬לפני החורבן ניתן לראות שיש הרבה פלגים‪:‬‬
‫‪ )1‬פרושים – יהודים שמבחינה אטימולוגית‪ ,‬פרשו מן ההנהגה היהודית שהייתה ההנהגה במאה‬
‫השנייה לפני הספירה‪ .‬הנהגה חשמונאית שלימים דובר עליהם במלחמה נגד היוונים‪ .‬לאחר‬
‫מלחמה זו‪ ,‬אותם החשמונאים נטמעו והושפעו מהתרבות היוונית וההלניסטית ולקחו לעצמם את‬
‫המלוכה והכהונה וכל זה נתפס כדבר מושחת בעיני הפרושים‪ ,‬על כן הם פרשו ממנה‪.‬‬
‫המאפיין את הפרושים – המפעל הגדול שהם הקימו הוא היהדות שאנו מכירים היום – המפעל של‬
‫התורה שבעל‪-‬פה‪ .‬מה שעומד בראש התפיסה הפרושית הוא זה שהתורה שבכתב בראשית שמות‬
‫ויקרא דברים במדבר‪ ..‬לא מובנת‪ .‬לא מבינים את דברי האל‪ .‬יש צורף בפרשנות האדם על מנת‬
‫לבאר את דברי האל‪ .‬למשל ‪ :‬זכור את יום השבת לקדשו‪ .‬חייבים מצוות קונקרטיות‪ ,‬ריטואל‪,‬‬
‫כוס יין וכו'‪ .‬כל ההלכות שאנו מכירים כיום מוזכרות במשנה ובגמרא כלומר הפרושים התבססו‬
‫על דברים שניתנו בסיני‪ ,‬כלומר על המקרא ועליהם הוסיפו ויצרו‪ .‬התרבות הזו נקראת‬
‫תרבות‪/‬תורה שבעל‪-‬פה כיוון שהיא נמסרה לדורי‪-‬דורות והיא עוסקת בהרחבה ובפרשנות של‬
‫הטקסט המקראי‪ .‬הפרושים מבחינה רוחנית ופרשנית הם אבות‪-‬אבותיהם של חז"ל‪.‬‬
‫‪ )2‬מתחרי הפרושים‪ :‬צדוקים – אנשי האליטה‪ ,‬כוהנים‪ ,‬תפסו את כל הפירושים של הפרושים‬
‫כדבר שהוא ללא שום ביסוס‪ .‬הטקסט הוא מה שניתן בסיני ולא ניתן להוסיף עליו ולא לגרוע‪.‬‬
‫הטקסט הוא טקסט של התגלמות‪ .‬הם תפסו את הפרושים כרפורמאטורים‪ .‬הם העדיפו את‬
‫התורה שבכתב‪.‬‬
‫‪ )3‬אסיים – יהודים לא נורמטיביים שחלק התגוררו באזור ירושלים במאה השנייה לפני הספירה‬
‫או ים המלח (עומרן) הם חיו חיי נזירות‪ .‬מה זה אומר? הם הסתגרו באזור הדרומי של ים המלח‬
‫לא נשאו נשים‪ ,‬לא נתנו ליהודים אחרים להצטרף אליהם אלא אם יחוייבו למבחן בן שנה לשלוש‬
‫שנים‪ .‬הם לא התרבו‪ .‬הם הקפידו יתרה על ענייני טומאה וטהרה‪ .‬כל היום הם טבלו את עצמם‪.‬‬
‫הם היו הדוקים במיוחד לדברים מסוימים‪ .‬הם ראו את כל האנושות כדבר מושחת‪ .‬מגילות‬
‫כומראן החל מה‪ ,1945‬גילו הארכיאולוגים את המגילות הגנוזות של מגילות כומראן‪ .‬במגילות‬
‫הגנוזות יש שכתוב של ספרים מהמקרא‪ .‬יש פרשנות מאוד מיוחדת לכת הזו‪ .‬יש נורמות של איך‬
‫לחיות בכת הזו‪ .‬מן מערכת חוקים ששייכים לכת הזו‪ .‬לכת הזו יש ייחודיות שלא ניתן להשוות‬
‫אותם עם הפרושים והצדוקים‪ .‬בשונה מהפרושים והצדוקים שהם תנועות‪ ,‬האסיים הם כת‪ .‬אחד‬
‫המאפיינים של כת הוא תפיסה אפוקליפטית – התגלותית (אפוקליפטיקה)‪ .‬מונח חשוב נוסף ‪:‬‬
‫אסכטולוגיה – אחרית הימים‪ .‬שני המונחים הללו קשורים אחד לשני‪ .‬הכת משוכנעים שהם יזכו‬
‫להתגלות באחרית הימים והם קבוצה של נבחרים אז הם יבחרו ע"י האל והגורו שלהם יוביל‬
‫אותם למקום הזה – חיי נצח‪ ,‬והם חייבים להילחם במלחמה אפוקליפטית נוראית באנושות‬
‫מושחתת על מנת שהם יזכו בגאולה‪.‬‬
‫דייויד כורש – בשנות ה‪ ,70-‬היה צעיר בארה"ב שאמר שהוא זכה באיזו התגלות‪ .‬התחיל לקרוא‬
‫כתבים קדושים‪ .‬אנשים החלו לעקוב אחריו‪ ,‬קבוצה גדלה‪ .‬לימים‪ ,‬דוד עלה לאיזו בית והכתיב‬
‫נורמות מאוד קשות‪ ,‬הפחיד את המשפחות לא נתן לנשים לגור עם בעליהם ועם הזמן כולם נלחמו‬
‫עם נשק נגד השוטרים "הבבלים המושחתים"‪.‬‬
‫כדי להבין טוב את תחילתה ההיסטורית של הנצרות‪ ,‬צריך להבין שני דברים‪:‬‬
‫א) עד המאה השנייה לספירה‪ ,‬בסוף ימי הבית השני‪ ,‬אנחנו לא יכולים לדבר במונחים של נצרות‬
‫אין דת נוצרית ממוסדת ורשמית‪ ,‬עד המאה הרביעית בה הרומאים הכירו בדת הנוצרית כדת‬
‫רשמית‪ .‬יש קבוצות של יהודים שמאמינים בישו כדמות משיחית – הזרם הנוצרי הקדום‪ .‬הזרם‬
‫הקדם נוצרי‪ ,‬הזרם הראשון של היהודים שהאמינו לישו‪ ,‬ניתן לשייך אותו לתוך הפסיפס הרחב‬
‫של תנועות היהדות השונות באותה תקופה‪ .‬הם ראו את עצמם כיהודים לכל דבר‪ .‬במחקר הם‬
‫נקראים ההיסטורי "יהודים נוצרים"‪ .‬כשאנו לומדים את החברה היהודית בסוף ימי הבית השני‪,‬‬
‫בין הזרמים היהודיים המוכרים‪ ,‬אנו חייבים להוסיף על הזרמים האלו את התנועה הנוצרית‪.‬‬
‫לאחר החורבן חל איזשהו מהפך בין החברה היהודית שקדמה את החורבן לבין החברה היהודית‬
‫שלאחר החורבן‪ ,‬חלו תמורות‪ .‬היהדות השתנתה‪ ,‬ניסו למצוא חיים יהודיים ללא בית מקדש‪ .‬אין‬
‫כהונה ואין קורבנות‪ ,‬אין תודעת עלייה לרגל‪ .‬איך אפשר להתמודד ולהמשיך להיות יהודי אחר‬
‫אסון לאומי רוחני? היו צריכים להתמודד עם שאלה חדשה? איך ממשיכים לקיים את היהדות‬
‫ללא בית מקדש? שאלה נוספת שעולה – מה הם הפרמטרים של הדת היהודית? לאחר החורבן‬
‫עלתה קבוצת החכמים‪ ,‬שהייתה ממשיכי דרכם של הפרושים‪ ,‬הצליחה לשקם את החברה‬
‫היהודית לאחר החורבן‪ .‬הם מצאו תחליפים לבית המקדש‪.‬‬
‫‪ : 70-135‬תקופת יבנה‬
‫החכמים ניסו למצוא תחליפים לבית המקדש‪ .‬מה הם היו?‬
‫‪ .1‬ריבוי והעצמת בתי כנסת (מקדש מעט) – סוג של בית מקדש – אין פולחן וכוהנות‪ .‬נעשה‬
‫תפילות‪ .‬נמסד את התפילה בתוך הבית כנסת‪ .‬בית הכנסת בהתחלה לא היה בית תפילה אלא היה‬
‫בתים שבהם מתכנסים‪ ,‬לנים וקובעים את התורה‪ .‬לימים זה הפך להיות בית תפילה במאה‬
‫השלישית והרביעית‪ .‬לא התפללו בצורה סגירה לפני החורבן‪.‬‬
‫‪ .2‬בית מדרש ולימוד תורה – אבן פינה של תרבות ישראל של המסורת היהודית‪ .‬מה זה לימוד‬
‫תורה? אנו נוהגים לחשוב שזו מצווה דתית‪ .‬יש לו השלכה אחרת‪ ,‬מימד אחר – מדובר בגיבוש‬
‫חברתי‪ .‬ברגע שאתה קורא לכולם להצטרף לדרשן שבא לגליל‪ ,‬ואתה מזמין אותו לשמוע לקולו של‬
‫הדרשן – אתה אפשרת לכל אחד לבוא ולהצטרף לקבוצה הלומדת‪ ,‬וכן להתגבש ולהתאחד‪ .‬זוהי‬
‫הנקודה החשובה‪ .‬לימוד התורה הפך להיות השיקום החברתי והזהותי של העם היהודי לאחר‬
‫חורבן בית שני‪ .‬אם הקבוצה הלומדת שנמצאת בתימן‪/‬קייב‪/‬פריז – לא צריך יותר טריטוריה ולא‬
‫בית מקדש‪ .‬הם אפשרו לזהות היהודית לשרוד מעבר לזהות הטופוגרפית ולמיקום הרוחני של בית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כשהחכמים תפסו את ההנהגה הרוחנית של הקהילה היהודית הארצישראלית שרוצים‬
‫לנרמל את החברה ולא רוצים לקבל כפירה‪/‬סטייה לאחר החורבן במאה ה‪ 6,7-‬לספירה – כיצד הם‬
‫התייחסו לקבוצת היהודים שהאמינה בנצרות? מה מקומם של היהודים האחרים בתפיסתם‪.‬‬
‫"האמינים"‪.‬‬
‫ספרים מתקופת התנאים‬
‫הספר הראשון של קורקוס התלמוד נקרא המשנה‪ .‬המשנה נערכה במאה השנייה‪/‬שלישית‬
‫לספירה‪ .‬מה זה המשנה? הרחבה או פרשנות בנויה על מחלוקות בין החכמים שמטרתן של‬
‫המחלוקות האלה להבין את הפסוקים המקראיים‪ .‬להבין את החוקים של המקרא‪ .‬את ההלכה‬
‫של המקרא‪ .‬לא את האגדה‪ .‬למשל ענייני שבת‪ .‬יש שישה נושאים עיקריים שנקראים שישה סדרי‬
‫משנה שדנים בכל אורח החיים היהודי אם זה נזקים אם זה ירושה‪ ,‬אבלות‪ ,‬חגים וכו'‪ .‬כל זה‬
‫חומר קדום‪ ,‬תנאי‪ .‬חכמי המשנה (מהמאה הראשונה עד המאה השלישית) נקראים התנאים‪ .‬אלה‬
‫שמשננים את החומר וחוזרים עליו‪ .‬החומר הזה אמין כי הוא קרוב למאורעות של תקופת יבנה‬
‫‪.70-135‬‬
‫הספר השני של קורקוס התלמוד נקרא משניות חיצוניות‪ .‬כשהחכמים ערכו את המשנה‪ ,‬הם‬
‫קיבלו הרבה מסורות‪ .‬הם עשו בחירה של סלקציה וסדר‪ .‬יש דברים שהם השמיטו‪ .‬המסורות שלא‬
‫הוכנסו נקראות משניות חיצוניות‪ :‬תוספתא – תוספת על המשנה‪ .‬ברייתא – תוספות מפוזרות‬
‫בתלמוד‪.‬‬
‫הספר השלישי מדרשי הלכה – פרשנות אגדית של סיפורים על פסוקים הלכתיים של המקרא מן‬
‫התקופה של התנאים‪ .‬כלומר מדרש הלכה על שמות‪ ,‬וקרא‪ ,‬במדבר‪ ,‬דברים‪.‬‬
‫ספרים מתקופת האמוראים מהמאה ה‪ 3-‬עד המאה ה‪6-‬‬
‫הספר הרביעי התלמוד הירושלמי – נערך במאה הרביעית לספירה בטבריה ובקיסריה בתקופת‬
‫האמוראים‪ .‬תלמוד מאוד מתומצת‪ ,‬כהרחבה של המשנה‪ .‬ההתפתחות הספרותית באה לתוך‬
‫התלמוד‪.‬‬
‫הספר החמישי התלמוד הבבלי – נערך במאות ה‪ 5-6-‬בבבל‪.‬‬
‫כיום‪-‬‬
‫שומרונים – בחולון יש הרבה שומרונים – מתפללים כמו מוסלמים‪ ,‬מתפללים עם עברית קדומה‪.‬‬
‫יש להם מנהגים שיראו לנו מוזרים – אצלם ביום כיפור כולם צמים‪.‬‬
‫‪ )4‬כראים‬
‫ההתייחסות של השומרונים והכראים למקרא דומה‪.‬‬
‫בשבוע הבא נדבר על הנצרות‪ ,‬ישו ופאולוס‪.‬‬
‫שיעור ‪ – 2‬יחסים בין היהודים והנוצרים בעת העתיקה (תלמוד ומשנה) – דן יפה – ‪ 5‬בנובמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אין נצרות עד המאה הרביעית לספירה‪ .‬רק מהמאה הרביעית היא מתווסדת ע"י הרומאים‪,‬‬
‫הקיסר קונסטנטינוס המיר את דתו הפגאנית והתנצר‪ .‬עד המאה השנייה‪ ,‬יש קדם נצרות‪ ,‬פרו‪-‬‬
‫נצרות‪ .‬הקהילות הנוצריות היו יהודיות נוצריות‪ .‬הנוצרים לא היו נוצרים פגאנים אלא נוצרים‬
‫יהודים‪ – .‬נולדו כיהודים‪ ,‬מקפידים על מצוות היהדות‪ ,‬יושבים לצד יהודים אחרים בבתי כנסת‪,‬‬
‫אך ההבדל הוא שהם החשיבו את ישו כמשיחי‪.‬‬
‫מונח היסטוריוגרפי – יהודים נוצרים‪.‬‬
‫מי היה ישו?‬
‫ישו היה יהודי‪ .‬נולד כיהודי ומת כיהודי (שומר מצוות) ולא התכוון מעולם לייסד שום דת חדשה‪.‬‬
‫מה הייתה משנתו של ישו?‬
‫ישו היה יהודי גלילי מהגליל‪ .‬פשוט ולא אינטלקטואל‪ .‬עולמו היה עולם הטבע והחקלאות‪ .‬כשהוא‬
‫רצה להמשיל משהו‪ ,‬זה היה באמצעות הדייגים‪ ,‬הפירות‪ ,‬היבול‪ ,‬התבואה וכו' – עולמו הסובב‪.‬‬
‫קשה לדעת עד כמה הוא ידע קרוא וכתוב‪ .‬ישו חונך על ספרות הנבואה‪ ,‬כלומר העולם התרבותי‬
‫והחשיבתי והרגשי שלו היה מבוסס ומושפע מהספרות הנבואית‪ .‬זה אומר שבתקופתו‪ ,‬בשנות ה‪-‬‬
‫‪ 20,30‬של המאה הראשונה‪ ,‬עדיין אין לנו את כל ההתפתחות של התורה שבע"פ‪ ,‬אין את כל‬
‫הדיונים שלימים יהיו הדיונים התלמודיים‪ .‬כל ההלכה התלמודית היא בימיו עדיין בהתפתחותה‬
‫ובהתהוותה‪ .‬ישו חי בארץ ישראל בעולם פסטוראלי ופשוט‪ .‬הוא ואביו עובדי כפיים והוא לא‬
‫מלומד גדול‪.‬‬
‫התפיסה של ישו היא בעיקר תפיסה חברתית ולא תפיסה דתית עקב ההשפעה של הספרות‬
‫הנבואית‪ .‬כלומר‪ :‬קרבה לזולת‪ ,‬אלטרואיזם‪ ,‬אהבה אחד את רעהו‪ ,‬ערכים חברתיים‪ ,‬לב טהור‪,‬‬
‫מחילה‪ .‬אם נערוך השוואה בין מסר הנביאים בתנ"ך לבין כמה קטעים מסויימים עיקריים של‬
‫הברית החדשה‪ ,‬נראה כי הדברים חוזרים על עצמם‪ .‬לדוגמה‪ :‬בספר ישעיהו מדובר על קורבנות‬
‫ולב טהור‪ ,‬וזוהי משנתו של ישו‪.‬‬
‫מה תפקידו של הנביא בתנ"ך? מטיף‪ .‬מביא את דברי האל לעם‪ ,‬ומוכיח – לשון תוכחה‪ .‬אומר לעם‬
‫לשנות את התנהגותו שכן הוא לא בדרך הנכונה‪ .‬גם ירמיהו וגם יונה וגם ישעיהו‪.‬‬
‫ישו היה דמות כריזמטית והתודעה הנבואית גרמה לאנשים להימשך אחריו (גליל‪ ,‬פרנסה קשה‪,‬‬
‫חיים קשים‪ ,‬הרומאים)‪.‬‬
‫תפיסה תרבותית ומשנה חברתית – חשובה בעיני ישו‪.‬‬
‫האם היה לישו דעה פוליטית?‬
‫כן – הוא התנגד לאוטוריטה הכהנית (צדוקית) ביוון‪ .‬הצדוקים משרתים בבית המקדש בימיו‬
‫והכהנים (לפי ספרי החשמונאים) היו מושחתים‪ ,‬קנו את כהונתם בכסף מבלי להיות כהנים‬
‫מלידה‪ .‬ישו התנגד אליהם גם בגלל דת וגם בגלל פוליטיקה‪ .‬לישו מאוד הפריע לראות וגם‬
‫לפרושים‪ ,‬ההתנהלות הפנימית שלו של הצדוקים לא טובה‪ ,‬והם שליחם של הרומאים ששולטים‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מה היה בית המשפט? בעינינו זה נתפס רומנטי‪ ,‬אך זה היה בית חרושת לקורבנות – קנו‬
‫חיה‪ ,‬פונים לכהן ומקריבים לה'‪.‬תוך התעסקות באיברי החיה‪ ,‬דם וכו'‪ .‬בית המקדש היה‬
‫מקור כלכלי מאוד מובהק‪ .‬נוכחותם של הצדוקים והרומאים התנהלה מול השלטון‬
‫הרומאי שרצה לשמור על הסדר הציבורי – ‪ -PAX ROMANA‬השלום הרומאי‪.‬‬
‫כשישו רצה למחות ולהביע את התנגדותו – לאן הוא ימחה? לבית המקדש‪ ,‬עושה בלאגן‪ .‬בית‬
‫המקדש לא מילא את ייעודו‪ .‬מחאתו הייתה פוליטית‪ .‬הוא נתפס ע"י הצדוקים ונשפט ע"י‬
‫הרומאים‪ .‬מי שהוא לא אזרח רומאי ומפר את הסדר הציבורי – דינו – צליבה‪.‬‬
‫*צריך להיות ביקורתיים כלפי מקורות וחשדניים‪ .‬אם מדובר בכתב נוצרי או יהודי או מקור אחר‪.‬‬
‫הצליבה‬
‫מוות רומאי שמיועד לאנשים שהם לא אזרחי רומא‪ ,‬מורדים במלכות הרומאית‪ .‬זה אמור לגרום‬
‫לסבל והשפלה‪ .‬הנאשם נושא פאטיבולום (קורה) שהוא נושא מאחורי הצוואר והוא עולה‬
‫לגולבוטה (מקום שהוא גבוה) – שם אנשים יורקים עליו ומכים אותו כדי להשפיל אותו‪ .‬בסוף‬
‫הדרך הוא מגיע לעמוד‪ ,‬מרימים את גופו עם הקורה ואז קושרים אותו‪ .‬לאט לאט הגוף מחליש‬
‫ונחנק‪ .‬לקראת סוף ההליך מסמרים אותו בורידים שבידיים (לא בכף היד) ואז האדם מת‪.‬‬
‫מדובר במוות רומאי סמלי‪ ,‬על כן לא יכול להיות שהיהודים עשו זאת – זהו סימן היער של‬
‫הרומאים‪.‬‬
‫מסופר שלישו יש נזר וקוצים וטיטולוס (שלט) של הסיבה בגינה הוא הוצא להורג ולישו רשמו‬
‫"מלך היהודים"‪ .‬מה הכוונה למלך באותם הימים? א‪ .‬הוא מבית דוד‪ .‬ב‪ .‬הוא בא למלוך על‬
‫היהודים ולסלק את האויב הזר מארץ ישראל‪.‬‬
‫איך ישו ראה את עצמו?‬
‫האם הוא הכריז על עצמו אי פעם כמשיח? האם אי פעם הכריז על עצמו אל? או בן של האל?‬
‫במקורות הביוגרפיים מן הברית החדשה‪ ,‬אין לנו הוכחה ברורה לומר זאת‪ .‬האם משיח מצהיר על‬
‫עצמו שהוא משיח? או שהוא מוצהר ע"י אחרים? זו הבחנה מאוד חשובה על ישו‪.‬‬
‫במקורות האמינים ביותר שיש לנו‪ ,‬אין לנו אפשרות לומר אלא משישו ראה את עצמו כדמות‬
‫נבואית בגלל משנה חברתית‪ ,‬וראה את עצמו כאדם שבא לבשר עידן חדש‪ .‬כלומר מלכות שמיים‬
‫קרובה לבוא‪.‬‬
‫לאחר שישו נצלב‬
‫מי שממשיך את דרכו של ישו ומנהיג את הקהילה היהודית‪-‬נוצרית הוא פטרוס (שנות ה‪,)20,30‬‬
‫בשמו השני שמעון‪ ,‬היה דייג (גם נקרא כיפא‪ -‬סלע) – היה תלמידו המובהק של ישו‪ .‬הנהיג עד ‪43-‬‬
‫‪ .44‬לאחר פטרוס‪ ,‬המנהיג החשוב מ‪ 44-65‬היה יעקב – בלועזית ג'יימס‪ .‬יעקב היה אחיו של ישו‪.‬‬
‫לישו היו ‪ 4‬אחים ו‪ 2‬אחיות‪ ,‬ויעקב היה אחיו הגדול של ישו‪ .‬איך זה מסתדר עם עניין הבתולין‬
‫הנוצריים של מריה? אם מרים אמו של ישו היא בתולה – כיצד ישו נולד ושאר אחיו נולדו? "הרתה‬
‫ע"י רוח הקודש"‪ .‬חלק מציעים שהם לא היו אחים ביולוגים‪ ,‬חלק מציעים שהוא היה בן דוד‪ ,‬יש‬
‫חלק שאמרו שהוא היה אח חורג‪ .‬זו בהחלט בעיה תיאולוגית‪ .‬לאחר יעקב‪ ,‬עולה דמותו של‬
‫פאולוס או בעברית‪ :‬שאול הטרסי‪ .‬על דמותו מתבססת הנצרות‪.‬‬
‫פאולוס‬
‫לא הכיר את ישו‪ .‬חי בשנות ה‪ 40-‬עד שנות ה‪ .60-‬הוצא להורג ע"י רומאים‪ .‬יעקב גם הוצא להורג‬
‫אגב‪ .‬פאולוס ייסד את עקרונותיה של הנצרות‪ .‬הוא לא ייסד את הדת אלא רק את עקרונותיה‪.‬‬
‫מסופר עליו שהוא זכה בהתגלות של ישו בדרכו לדמשק ובהתגלות הזו‪ ,‬ישו מופיע אליו ואומר לו‬
‫"למה אתה רודף את תלמידיי"?‪ .‬הוא אכן רדף את תלמידיו של ישו בתחילה‪ ,‬גם היה בעד הריגתו‬
‫של סטפאנוס‪ ,‬נוצרי פגאני‪ .‬ישו אומר לו "במקום שונא תהיה תומך"‪ .‬פאולוס מתעוור ואחרי‬
‫שלושה ימים רואה את "האור"‪.‬‬
‫פאולוס נהיה האידיאולוג הגדול של הנצרות הקדומה‪ .‬הפיץ לא את תורתו של ישו אלא את הבנתו‬
‫של תורתו של ישו‪ .‬כלומר יש כאן פער תהומי‪ .‬הקתולים והפרוטסטנטים בעולם המחקר מאמינים‬
‫כי הנצרות לא מבוססת על ישו אלא על פאולוס‪.‬‬
‫למה יעקב ופאולוס היו יריבים? שניהם ראו עצמם כיהודים פרושים‪ .‬פאולוס דגל בגישה‬
‫אוניברסאלית‪ ,‬כלומר פאולוס בא מהתפוצות‪ .‬הוא בא מטרסי שבאנטוליה‪ .‬העולם התרבותי שלו‬
‫הוא עולם הלניסטי‪ ,‬פגאני‪ ,‬קורא את התורה ביוונית‪ ,‬קשה לדעת אם הוא ידע עברית‪ ,‬הוא‬
‫פילוסוף‪ ,‬בשונה מישו‪ .‬פאולוס מושפע משתי תרבויות שונות‪ :‬הפרושית‪-‬היהודית והוא הושפע גם‬
‫מהתרבות ההלניסטית היוונית‪ .‬כל זה משתלב בתפיסתו‪ .‬במילים אחרות הוא זה שעשה מישו אל‬
‫לראשונה בהיסטוריה וגם איפשר לנוכרים פגאנים לזכות בהבטחות שנאמרו לעם היהודי‪ .‬במילים‬
‫ארות הוא דגל בגאולה לכל האנושות כולה‪ .‬לתפיסתו‪ ,‬ישו נצלב כדי למחוק את החטאים של כל‬
‫האנושות‪ .‬עם מותו הגאולה מתחילה את דרכה ובה כולם יזכו להיגאל גם הפגאנים‪ .‬בתנאי אחד –‬
‫שיאמינו בישו‪ .‬החידוש הגדול פה הוא שהמצוות לא תובלנה יותר לגאולה‪ .‬גלומר המצוות לא‬
‫מזכות את הרבים והמצוות לא עוזרות כדי להיגאל‪ .‬הגאולה באה בלי מצוות‪ .‬לכן כשפאולוס‬
‫מטיף לנוכרים בפריפריה‪ ,‬שהם מאוד מקורבים ליהדות‪ ,‬אך לא המירו את דתם באופן פורמאלי‪,‬‬
‫שלא מלו את עצמם‪ ,‬מגיעים לבתי הכנסת‪ ,‬יראי שמיים‪ ,‬כלומר פגאנים מקורבים ליהדות באותה‬
‫תקופה‪ .‬פאולוס אומר להם לבטל לגמרי את המצוות‪ .‬לא צריך ברית מילה – זה לא בבשר זה בלב‪.‬‬
‫לא צריך שבת כי ישו התגלה לעולם‪ .‬אין צורך בכשרות‪ .‬זו לא תפיסה ייחודית‪ ,‬אין עם ישראל‬
‫אלא כל האנושות כולה היא עם ישראל‪ .‬כולם נבחרו וכולם יזכו בגאולה העתידה להיות שישו‬
‫חונך אותה‪ .‬כלומר הגישה היא כבר לא ייחודית אלא אוניברסאלית‪ .‬פאולוס פתח את השערים‬
‫לכל בני העמים ואיפשר לנצרות לצאת לדרך חדשה‪ .‬הדבר הזה הוא מאוד חשוב‪.‬‬
‫אם ניקח דוגמה אחרת – יעקב למשל‪ ,‬נראה כי יעקב פועל בשיטה אחרת לחלוטין‪ .‬יש לו צורך‬
‫מובהק בכל המצוות כולן‪.‬‬
‫לפי פאולוס התורה הגיעה לקיצה‪ ,‬סיימה את תפקידה‪ ,‬ואנחנו בעידן של המשיח ישו‪.‬‬
‫פאולוס מפנה את דבריו ליהודים הנוצרים וגם לציבור יראי שמיים – שהם לא נוכרים לגמרי‪ ,‬הם‬
‫קרובים ליהודים‪.‬‬
‫שיעור ‪ – 3‬יחסים בין היהודים והנוצרים בעת העתיקה (תלמוד ומשנה) – דן יפה – ‪ 12‬בנובמבר‬
‫‪2014‬‬
‫פאולוס מפנה את דבריו ליהודים הנוצרים וגם לציבור יראי שמיים – שהם לא נוכרים לגמרי‪ ,‬הם‬
‫קרובים ליהודים‪.‬‬
‫פאולוס אומר להם כי הגאולה הגיעה לעולם‪ .‬כיצד הוא הציג להם את זה? הוא מציג להם "יהדות‬
‫לייט"‪ .‬יהדות ללא מצוות‪ .‬לא צריך את כל החובות של שמירת שבת‪ ,‬כשרות‪ ,‬מילה וכו'‪ .‬אתה‬
‫בדיוק כמו יהודי‪ .‬אין הבדל בין יווני ויהודי‪ .‬מה שהובטח ליהודים מבחינת הנבואה וההבטחות‬
‫האלוהיות – אפשר עדיין לזכות בהן‪.‬‬
‫ישו ממש לא הציג דבר כזה‪ .‬עם ישו יש גבולות פנימיות של היהדות‪.‬‬
‫הברית החדשה‬
‫הברית החדשה מחולקת לכמה ספרים שונים‪.‬‬
‫החלק הראשון הוא החלק של הבשורות‪ .‬יש ‪ 4‬בשורות‪ .‬כל בשורה היא סיפור על חייו ופעולותיו‬
‫של ישו‪ .‬במילים אחרות בשורה היא סיפור ביוגרפי של ישו (גוספל)‪.‬‬
‫הבשורה הראשונה היא הבשורה ע"פ מתי – נכתבה בין ‪ 85‬ל‪ 95‬לספירה‬
‫השנייה היא הבשורה ע"פ מרקוס – קדמה לחורבן הבית – נכתבה בין ‪ 65‬ל‪.75‬‬
‫השלישית ע"פ לוקס – נכתבה בין ‪ 85‬ל‪.95‬‬
‫הרביעית ע"פ יוחנן – נכתבה בסוף המאה ה‪ ,1-‬תחילת המאה ה‪.2-‬‬
‫שלושת הבשורות הראשונות נקראות הבשורות הסינופטיות (כלומר משהו שהוא מקביל)‪ .‬הבשורה‬
‫האחרונה היא שונה לחלוטין ואיננה סינופטית‪.‬‬
‫מה ההבדלים בין הבשורות? מתי ומרקוס הן בשורות עם תפיסה שמושתתת על היהדות‪ .‬מתי‬
‫ומרקוס הם יהודים בעצמם‪ .‬מתי פונה אך ורק לציבור יהודי‪-‬נוצרי‪.‬‬
‫לוקס – ככה"נ לא היה יהודי‪ .‬היה נוכרי ופנה לציבור יראי השמיים (‪– )Teoso beis ton theon‬‬
‫אנשים שמקורבים ליהדות‪ .‬הוא ביסס את תפיסתו על סמך כל מיני תרבויות – היהודית‪ ,‬היוונית‪,‬‬
‫הפרושית וכו'‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ יוחנן מושפעת מהמיתולוגיה ההלניסטית‪ ,‬שם ישו מתואר כאל ולא כדמות משיחית‪.‬‬
‫ישו = ‪ LOGOS‬שם שלקוח מהספרות היוונית העתיקה – הדבר האלוהי‪.‬‬
‫אנשי הבשורות לא הכירו אחד את השני‪.‬‬
‫‪ – Q‬האות הראשונה של המילה ‪ .Quelle‬פירוש = מקור בגרמנית‪ .‬המקור הקדום ביותר של‬
‫הדברים שנאמרו ע"י ישו‪ .‬ישו‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא כתב כלום‪ .‬בחנו את כל הדברים שנכתבו ע"י הבשורות‬
‫וראו מה היה משותף לכולן‪ .‬המשותף נכנס ל‪ Q‬ונחשב כדברים שנאמרו ע"י ישו באופן סביר‪.‬‬
‫הברית החדשה תרגום של פראנץ דליץ'‪ .‬תרגום עברי טוב‪ .‬תרגום קשה ותנכ"י‪ .‬יש גם תרגום של‬
‫מילון כיס ע"י מיסיונרים‪ .‬אין אף מהדורה מדעית‪.‬‬
‫החלק השני של הברית החדשה לאחר הבשורות הוא ספר שנקרא מעשה השליחים‪ .‬ספר בה‬
‫מתוארת ההיסטוריה הראשונית של הקהילה הקדם‪-‬נוצרית‪ .‬מדובר על פאולוס‪ ,‬ישו וכל‬
‫המאורעות שקרו מההוצאה להורג‪ .‬מדובר שם גם על ‪ 12‬שליחים שהם תלמידים של ישו כולל‬
‫יהודה (עד שהוא בגד בו)‪ .‬על יעוד השליחים‪ ,‬איך הם מונו ע"י ישו‪ ,‬מה עשו‪ ,‬איך יהודה בגד בישו‪.‬‬
‫תלמידו המובהק של ישו היה פטרוס (שמעון)‪ .‬לא מדובר בהיסטוריה מדעית אלא סיפור מכונן של‬
‫הקהילה הקדם נוצרית‪ .‬הספר נכתב בין השנים ‪.80-90‬‬
‫החלק השלישי של הברית החדשה הוא המקור הקדום ביותר של הנצרות הקדומה והוא אגרותיו‬
‫של פאולוס‪ 14 .‬אגרות שפאולוס כתב לכל מיני קהילות שונות‪ .‬באגרות האלה‪ ,‬כל אחת ואחת‬
‫מופנית לקהילה מסוימת‪ ,‬ושם פאולוס מתכתב ומסביר ונותן הוראות‪ .‬הוא פורס את משנתו שם‪.‬‬
‫ניתן לראות שיש פער הגותי‪ ,‬תהומי ותיאולוגי בין משנתו של ישו לבין אגרותיו של פאולוס‪.‬‬
‫פאולוס פעל במאה הראשונה לספירה‪ .‬אגרותיו של פאולוס נכתבו בין ‪ 45‬ל‪ 20 .65‬שנה של פעולה‬
‫מתמדת‪ .‬פאולוס ייסד את עקרונותיה של הנצרות‪ .‬פאולוס לא הפיץ את תורתו של ישו אלא את‬
‫הבנתו את תורתו של ישו‪.‬‬
‫החלק הרביעי הוא החזון ע"פ יוחנן‪ .‬זה לא אותו יוחנן מהבשורה‪ .‬הספר עוסק במיסטיקה‬
‫ובחזרתו של ישו לעולם באחרית הימים‪.‬‬
‫יש עוד כמה ספרים קטנים בברית החדשה – אגרותיו של פטרוס ליהודה‪ ,‬ליעקב‪ .‬אגרות קטנות‬
‫שחשובות – לפילמון‪ ,‬לטיטוס וכו'‪.‬‬
‫יש שמות שחוזרים על עצמם בברית החדשה – מרים‪ ,‬יעקב ויוחנן למשל‪ .‬יהיו לא מעט יוחננים –‬
‫למשל יוחנן המטביל‪ ,‬שהוא בן דודו של ישו והוא היה מן דמות של נזיר בודד שהטביל את‬
‫האנשים במי ירדן‪ .‬אדם זה היה מאוד קרוב לכת האיסיאית והוא קרא לכולם לשנות את‬
‫התנהגותם‪ ,‬לחזור למוטב ולהיטבל במי הירדן והוא זה שהטביל את ישו‪.‬‬
‫יוחנן המטביל קדם לישו והיו לו תלמידים וכו' ודובר עליו לפני ישו בברית החדשה‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי – פרק ג'‪ :‬קריאה מתוך החוברת‪:‬‬
‫‪ָ 13‬אז ִהגִי ַע יֵׁשּו ַע מִן ַה ָּגלִיל ַלי ְַרדֵ ן ּובָּא אֶ ל יֹו ָּחנָּן ְל ִה ָּטבֵל ֶאצְלֹו ‪ֶ , 14‬אלָּא ׁשֶיֹו ָּחנָּן‬
‫נִסָּה ַל ֲהנִיאֹו ִמכְָּך בְָאמְ רֹו‪ֲ " :‬אנִי צ ִָּריְך ְל ִה ָּטבֵל אֶ ְצלְָך‪ְ ,‬ו ַאתָּ ה בָּא אֵ לַי"?‬
‫ׁשנְ ַקיֵם ֶאת ַהצֶדֶ ק כֻּלֹו‪ ".‬וְיֹו ָּחנָּן‬
‫‪ֵ 15‬הׁשִיב לֹו יֵׁשּו ַע וְָא ַמר‪ַ " :‬הנַח ָּכעֵת‪ ,‬כִי מִ ן ה ָָּּראּוי ֶ‬
‫ש ַמיִם וְהּוא ָּרָאה‬
‫ִהנִי ַח לֹו ‪ . 16‬י ֵׁשּו ַע נִ ְטבַל ְו ָּעלָּה ִמי ָּד מִ ן ַה ַמיִם‪ .‬אֹותָּ ּה עֵת נִפְתְ חּו ַה ָּ‬
‫ש ַמיִם אֹומֵר‪" :‬זֶה ְבנִי‬
‫יֹורדֶ ת כְיֹונָּה ּובָָּאה ָּעלָּיו ‪ְ . 17‬ו ִהנֵה קֹול ִמן ַה ָּ‬
‫אֶת רּו ַח אֱ ֹלהִים ֶ‬
‫אֲהּובִי ֲאׁשֶ ר בֹו ָּח ַפצְתִ י"‪.‬‬
‫הנקודה הראשונה – להשלים – (דיבר על כך שיש כאלו שטוענים שמתי הוסיף את זה בהמשך‪ .‬ככל‬
‫הנראה הכוונה למשפט "אני צריך להיטבל אצלך‪ ,‬ואתה בא אלי?")‬
‫הנקודה השנייה – פסוק ‪ 16‬מציג נבואה‪ .‬יש כאן המלכה‪ ,‬בחירה רצונית של האל בישו כנביא‪.‬‬
‫תפקידו של הנביא‪ ,‬כפי שכבר אמרנו הוא להוכיח‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כאן חזרה לנבואה‪ .‬הבעייתיות כאן‬
‫היא שפסקה הנבואה ע"פ חז"ל הרבה לפני החורבן‪ .‬וכאן נראה כי יש חזרה של נבואה‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫החכמים שהכריזו על עצמם שהם ממשיכי דרך של הנביאים‪ ,‬הם הצינור החדש כדי להעביר את‬
‫מסר האל‪ ,‬את ההוראה האלוהית‪ .‬מצד שני יש את ישו‪ ,‬שנבחר כנביא‪ ,‬לפי מה שמתי כותב עליו‪.‬‬
‫פרק ה'‪:‬‬
‫ַתֹורה אֹו אֶ ת ַהנְבִיאִים; ֹלא בָּאתִ י ְל ַבטֵל כִי‬
‫ׁשבָּאתִ י ְל ַבטֵל ֶאת ה ָּ‬
‫ׁשבּו ֶ‬
‫" ‪ַ 17‬אל תַ ְח ְ‬
‫ָָּארץ ַאף יֹוד ַאחַת‬
‫ש ַמיִם ְוה ֶ‬
‫אִם ְל ַקיֵם ‪ָ . 18‬אמֵן‪ .‬אֹומֵ ר ֲאנִי ָּלכֶם‪ ,‬עַד ֲאׁשֶ ר י ַ ַעבְרּו ַה ָּ‬
‫ַתֹורה ְבט ֶֶרם י ִתְ קַ י ֵם הַכ ֹּל‪.‬‬
‫אֹו תָּ ג ֶאחָּד ֹלא יַ ַעבְרּו מִ ן ה ָּ‬
‫למלא = הכוונה לקיים או לבצע‪ .‬ישו אומר כי הוא לא בא לבטל משהו מהתורה אלא כדי לקיים‬
‫את התורה‪ .‬אני לא רפורמטור‪ .‬לא באתי כדי לשנות דבר אחד מהספר הנבואי או מן הפרקטיקה‪.‬‬
‫ישו רואה את עצמו כנביא בעצמו ועל כן הוא לא חותר תחתם הוא ממשיך עם דרכם – בין היתר‪,‬‬
‫לגייר‪ .‬מה שחשוב הוא שמתי רוצה להראות שישו יהודי על כן הוא לא רוצה לבטל שום דבר‬
‫מהתורה‪.‬‬
‫פרק ד'‪:‬‬
‫‪23‬הוא סבב בכל הגליל כשהוא מלמד בבתי הכנסת ומכריז את בשורת המלכות‬
‫ומרפא כל מחלה וכל מדוה בעם ‪. 24‬שמעו יצא בכל סוריה והביאו אליו את כל‬
‫החולים הסובלים ממחלות ומכאובים למיניהם‪ ,‬וגם אנשים אחוזי שדים‪ ,‬מכי‬
‫ירח ומשתקים‪ ,‬והוא רפא אותם ‪. 25‬המונים המונים הלכו אחריו מהגליל‬
‫ומדקפוליס‪ ,‬מירושלים ויהודה ומעבר הירדן‪.‬‬
‫ישו מורה בבתי הכנסת‪ .‬איך מבינים את הביטוי "בשורת המלכות"? אם נסתכל על הפרק הראשון‬
‫בבשורת מתי‪ ,‬פס' ‪ 14 – 17‬דורות מאברהם ועד דוד‪ .‬מדוד ועל גלות בבל ‪ 14‬דורות מגלות בבל עד‬
‫המשיח – ‪ 14‬דורות‪ .‬מה זה אומר להיות בן דוד בתקופת בית שני? שיש לך ייחוס מלכותי‪ .‬התנאי‬
‫ההכרחי כדי להתגלות כמלך המשיח הוא להיות מיוחס בייחוס המלכותי הזה שהוא מבית דוד‪.‬‬
‫כלומר חשוב למתי לתאר את ישו כבא מבית דוד‪ .‬ישו בא לבית הכנסת ורוצה לבשר להם את‬
‫בשורת המלכות‪ :‬מסר פוליטי‪ .‬דבר שהרומאים תופסים כדבר נורא‪ .‬הוא מורד פוליטי‪ .‬הגאולה‬
‫קרובה לבוא‪ .‬אני בא לבשר לכם את חזרתה של מלכות בית דוד ואני בא לבשר לכם את בואו את‬
‫הגואל‪ .‬זה לא אומר שהוא ראה את עצמו כמלך המשיח אבל הוא בא כדי לבשר את בואו של‬
‫הגואל ובא כדי לבשר את עידן הגאולה‪ .‬למה הוא מתייחס באומרו עידן הגאולה? למציאות‬
‫הפוליטית‪ .‬עידן הגאולה יתקיים אם נסלק ונגרש את הרומאים מארץ ישראל‪ .‬אין הפרדה בין דת‬
‫לפוליטיקה בעת העתיקה‪.‬‬
‫"רופא כל מחלה וכל מדווה" – הנביאים הקדומים הם מרפאים‪ .‬לדוגמה אלישע‪ ,‬אליהו הנביא‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ישו ממשיל את בשורתו מן הבית בו גדל‪ ,‬מן החקלאות שבגליל‪.‬‬
‫ישו הוא מנהיג‪ ,‬הוא הולך להוביל את האנשים לגאולה‪ .‬הוא רופא‪ .‬בא לבשר בשורת מלכות‪,‬‬
‫מנהיג צאן אבוד (מומשל למשה)‬
‫שיעור ‪ – 4‬יחסים בין היהודים והנוצרים בעת העתיקה (תלמוד ומשנה) – דן יפה – ‪ 19‬בנובמבר‬
‫‪2014‬‬
‫‪ )1‬משפטו ומותו של ישו הנוצרי – חיים כהן – מהדורה חדשה – ספר למי שרוצה לקרוא‪ .‬בהוצאת‬
‫דביר‬
‫‪ )2‬הספר לקורא העברי על ישו – של פרופסור דוד פלוסר המנוח ספר צהוב‪ .‬כותרת ‪" :‬ישו"‪.‬‬
‫__‬
‫קריאה‪ :‬מתי‪ ,‬פרק י'‬
‫‪5‬את שנים‪-‬עשר אלה שלח ישוע בצוותו עליהם את הדבר הזה‪" :‬אל תלכו‬
‫לדרך הגויים ואל תכנסו לעיר של שומרונים ‪, 6‬אלא לכו אל הצאן האובדות‬
‫אשר לבית ישראל ‪. 7‬ובלכתכם הכריזו‪' :‬קרבה מלכות שמים ‪!' 8‬רפאו חולים‪,‬‬
‫הקימו מתים‪ ,‬טהרו מצרעים‪ ,‬גרשו שדים; חנם קבלתם‪ ,‬חנם תתנו ‪. 9‬לא תקחו‬
‫זהב ולא כסף ולא נחשת בכיסי חגורותיכם ‪; 10‬לא תרמיל לדרך‪ ,‬לא שתי‬
‫כתנות‪ ,‬לא נעלים ולא מקל‪ ,‬כי ראוי הפועל ללחמו ‪. 11‬בכל עיר וכפר שתכנסו‬
‫אליהם בררו מי ראוי בתוכם ושבו שם עד צאתכם"‬
‫נקודה ראשונה חשובה‪ :‬ישו מצווה על תלמידיו להטיף בכל מקום בוא ינועו‪ .‬יש לו אזהרה‪ :‬אל‬
‫תבואו במגע עם הגויים והשומרונים‪ ,‬לא להטיף להם אלא אך ורק ליהודים (הגליליים אפילו)‪ .‬ישו‬
‫הטיף לחזור למוטב ונשלח ע"י אלוהים‪ .‬ישו גם לא מסכים לרפא גויים‪ .‬הוא פועל במסגרת זמן של‬
‫שנה עד ‪ 3‬שנים‪ .‬ישו ראה את עצמו כמישהו שנשלח כדי לעזור לשכבות הנמוכות‪ .‬יש לו משנה‬
‫חברתית (לא דתית)‪ .‬עוד תשובה‪ :‬רצה לבודד אותם חברתית כדי שיהיו תלויים רק בו‪ .‬רוצה‬
‫תלותיות‪ .‬הוא יוצר את המסגרת שבתוכה הם יחיו‪ .‬ישו הוא המקור של כל הצרכים היומיומיים‬
‫של תלמידיו‪ .‬כמעט כמו גורו של כת‪.‬‬
‫נקודה נוספת‪ :‬תנועתו הראשונה של ישו היו נוודים שהטיפו וביקשו מהם להינתק מכל ציוד‬
‫שהוא‪ .‬מדוע הוא ביקש מהם לנהוג כך? יכול להיות מתוך ביקורת סמויה לפרושים שהיו‬
‫מושחתים ודרך טובה יותר להציג אג'נדה פוליטית חברתית – יתחברו אליהם יותר ככה מאשר‬
‫אם יבואו עם הוד והדר‪ .‬בהמשך נראה שהמטיפים מטילים ספק בכך שהם צריכים להתנזר מכל‬
‫חיי הטוב‪ .‬ויבקשו מישו להוכיח עצמו‬
‫** ישו לא ידע קרוא וכתוב אך הוא התחנך על ברכי הספרות הנבואית שנמסרו לו בע"פ‪ .‬תורתו‬
‫היא נבואית על בסיס זה‪.‬‬
‫*** שומרונים הם עם שהוגלה בתקופת אשור ב‪ 722‬לפנה"ס‪ ,‬מלך אשור חרב את מלכות ישראל‪,‬‬
‫אנשים הוגלו‪ ,‬נטמעו עם אוכלוסיות מקומיות‪ ,‬אימצו מנהגים יהודים אך עדיין היו אתאיסטים‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬מתי‪ ,‬פרק י"ב‬
‫‪46‬בשעה שדבר אל המון העם באו אמו ואחיו‪ .‬הם עמדו בחוץ ורצו לדבר‬
‫אתו ‪. 47‬אמר לו מישהו‪" :‬הנה אמך ואחיך עומדים בחוץ ומבקשים לדבר‬
‫אתך" ‪." 48‬מי היא אמי ומי הם אחי?" השיב ואמר לאיש אשר הודיע‬
‫לו ‪; 49‬ובהושיטו את ידו אל תלמידיו אמר‪" :‬הנה אמי ואחי ‪, 50‬כי כל העושה‬
‫את רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי"‪.‬‬
‫ישו טוען שיש להפריד את המשפחה ומנסה לקרב אותם אליו – זהו סממן לכיתתיות (מלשון כת)‪.‬‬
‫ישו עושה מעבר ממשפחה גרעינית ביולוגית (מיקרוקוסמית) למעבר של משפחה חיצונית של‬
‫תלמידיו (מקרוקוסמית)‪ .‬למה ישו עושה את זה? האם מתוך תום או מתוך אינטרס? משפחה‬
‫בעולם הגלילי השמי הוא ערך גבוה‪ .‬ישו רוצה להעצים את מעמדם של תלמידיו‪ ,‬וכדי להעצים את‬
‫מעמדם של תלמידיו‪ ,‬הוא עושה זאת על חשבון מעמדה של משפחתו (משפחתו של ישו) הביולוגית‬
‫הגרעינית‪ .‬בהמון נאומים של מנהיגים קומוניסטים‪ ,‬יש רטוריקה של "אחים יקרים"‪.‬‬
‫ההבדל המהותי בין הנביאים של פעם לישו הוא שהנביאים לא רצו את תפקידם כנביא‪ .‬וישו‬
‫לעומת זאת לא מתנגד‪ .‬ישו משוכנע שהוא צריך לעשות זאת‪.‬‬
‫*סינטולוגיה – דת מוזרה – לקרוא על זה‪ .‬דת עשירה מאוד‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬מתי‪ ,‬פרק ט"ו‬
‫‪21‬ישוע יצא משם ופרש אל סביבות צור וצידון ‪. 22‬והנה‬
‫יצאה מאותו האזור אשה כנענית וצעקה אליו‪" :‬רחם עלי‪,‬‬
‫אדוני‪ ,‬בן‪-‬דוד‪ .‬בתי מענה מאד על‪-‬ידי שד ‪." 23‬אך הוא לא‬
‫השיב לה דבר‪.‬‬
‫נגשו תלמידיו ובקשו ממנו‪" :‬שלח אותה‪ ,‬כי היא צועקת‬
‫אחרינו"‪.‬‬
‫‪24‬ענה ישוע ואמר‪" :‬לא נשלחתי אלא אל הצאן האובדות‬
‫אשר לבית ישראל"‪.‬‬
‫‪25‬היא התקרבה‪ ,‬השתחותה לו ואמרה‪" :‬אדוני‪ ,‬עזר לי"‪.‬‬
‫‪26‬השיב לה באמרו‪" :‬לא נאה לקחת את הלחם של הבנים‬
‫ולזרק אותו לכלבים"‪.‬‬
‫‪27‬אמרה לו‪" :‬כן‪ ,‬אדוני‪ ,‬אבל אפלו הכלבים אוכלים מן‬
‫הפרורים הנופלים משלחן אדוניהם"‪.‬‬
‫‪28‬אמר לה ישוע‪" :‬אשה‪ ,‬גדולה אמונתך‪ .‬יהי לך כרצונך"‪,‬‬
‫ובאותה שעה נרפאה בתה‪.‬‬
‫מדובר באישה כנענית שמשפילה את עצמה ורוצה את עזרתו של ישו וזה מרפא את בתה‪.‬‬
‫איך ניתן להבין את הטקסט?‬
‫‪ .1‬כנענית היא פיניקית‪.‬‬
‫מה תמוה פה?‬
‫למה אישה כנענית פונה לישו כבן דוד? זה לא יתכן שאישה כנענית שמעה בכלל על מלכות דוד ועל‬
‫ישו? יש כאן מגמה ספרותית אידיאולוגית ברורה של מתי שיראו בישו מלך משיח שהוא מצאצאיו‬
‫של בית דוד‪ .‬מבחינה היסטורית זה לא יכול להיות‪.‬‬
‫למה מתי הכניס את הקטע של 'לא שלחתי כי אם לצאן אבידות לבית ישראל'? שאלה של עריכה‬
‫ספרותית מאוחרת – למה הוא מציג את זה שישו 'גזעני'? מתי פונה ליהודים‪ ,‬הוא רוצה למשוך‬
‫את ליבם של היהודים‪ ,‬כדי שדעתו תיקלט וכדי לחדור לליבם של היהודים‪ ,‬הוא לא מהסס‪ ,‬הוא‬
‫מזלזל במעמדם של הגויים‪ ,‬ומעלה על נס את מעמדם של היהודים – העם הנבחר‪ .‬הגויים הם‬
‫כלבים‪.‬‬
‫מקרה ראשון בו ישו מרפא מישהו שהוא לא יהודי‪" .‬אישה גדולה אמונתך" – הוספה מאוחרת‪.‬‬