. , , = : כולל לגמרי מוחלט טוטל טוטאליטרי משטר . , , החיים תחומי בכל שולט אח

‫משטר טוטאליטרי‪ :‬טוטל=מוחלט‪,‬לגמרי‪,‬כולל‪.‬‬
‫משטר דיקטטורי‪,‬כוח‪,‬שליט אחד שולט בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫המשטר הטוטליטרי הוא דיקטטורה קיצונית החודרת לכל תחומי חיי הפרט‪.‬‬
‫מאפיינים של המשטר‪-‬‬
‫‪ .1‬אידיאולוגיה אחת שולטת‪ -‬האידיאולוגיה הזו מקיפה את כל תחומי החיים‪,‬בפועל היא קובעת‬
‫לאזרחים איך לנהל את חיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הטוטליטרית בדרך כלל מציבה יעד סופי ומושלם אליו היא שואפת )שינוי החברה‬
‫והעולם(‪,‬השגת היעד הזה מקדשת את כל האמצעים כלומר‪,‬רמיסת זכויות הפרט כשהתפיסה הבסיסית‬
‫היא מי שאינו איתנו ‪ 100%‬הוא נגדנו ‪.100%‬‬
‫‪ .2‬מפלגה אחת‪ -‬אם יש אמת אחת‪,‬אין ריבוי דעות‪,‬אין מפלגות‪,‬קיימת רק מפלגה אחת כשבראשה‬
‫מנהיג "כל יכול"‪.‬‬
‫בדרך כלל במשטר טוטליטרי ‪ 10%‬מהחברה חברים במפלגה‪,‬אותם ‪ 10%‬הם הנאמנים הגדולים של‬
‫השלטון‪,‬הם גם הכי נהנים מהיתרונות‪,‬מהצד השני המפלגה "מחדירה" את אנשיה לכל תחומי החיים‪.‬‬
‫במדינה טוטליטרית רק חברות במפלגה מאפשרת התקדמות במדרג המקצועי והחברתי‪.‬‬
‫אזרחים הבינו שהדרך היחידה להגיע לאיזה שהוא תפקיד זה להצטרף למפלגה‪.‬‬
‫‪ .3‬טרור פיסי ונפשי‪ -‬הבסיס של המשטר הטוטליטרי זה עניין הטרור‪,‬הוא זה שנותן לו את הכוח‪,‬הוא‬
‫פועל נגד מי שלא רצוי‪,‬וגם נגד מי שנחשד להיות כזה‪ .‬לעיתים קרובות הטרור מופעל כטיפול מונע כדי‬
‫ליצור לחץ על האזרחים‪,‬אווירה של פחד ולמנוע מהם לרצות להיות אויבי המשטר‪.‬‬
‫בדרך כלל הטרור מופעל ע''י מנגנונים מיוחדים שמקים המשטר והמנגנונים האלה בלשו אחרי האזרח‬
‫בכל זמן ובכל תחום כשהמשטרים האלה מנצלים את חידושי המדע להטיל טרור‪.‬‬
‫‪ .4‬פיקוח מוחלט על אמצעי התקשורת‪ -‬רדיו‪,‬טלוויזיה‪,‬קולנוע‪,‬עיתונות‪,‬ספרות‪,‬מחקר‪ .‬השימוש באמצעי‬
‫התקשורת קידמו את פולחן האישיות של המנהיג והיו "שופר" לתעמולה של השלטון‪.‬‬
‫משטר טוטליטרי שואף להגיע לדפוס מחשבה אחיד וזה מה ששונה ממשטר דיקטטורי שרק מבקש להגן‬
‫על עצמו בפני אופוזיציה‪.‬‬
‫‪ .5‬פיקוח וניהול מרכזי של הכלכלה‪ -‬חיי הכלכלה מגויסים להשגת המטרות של המשטר יש זלזול‬
‫מוחלט בקניין של הפרט‪.‬‬
‫‪ .6‬מדיניות תוקפנית‪ -‬בדרך כלל שליטים של מדינות טוטאליטריות נוטים להסתבך במלחמות כדי‬
‫להעצים את המדינה והמעמד שלהם‪.‬‬
‫‪ .7‬מונופול מוחלט על שימוש בכלי נשק‪ -‬צבא ומשטרה כפופים ישירות למפלגה ולמנהיג‪ .‬למעט כוחות‬
‫הביטחון אסור לאזרחים להחזיק נשק‪.‬‬
‫תהליכים שסייעו להתפתחות משטרים טוטליטרים‬
‫‪ .1‬דמוקרטיה כפויה‪ -‬לאחר מלחמת העולם הראשונה כפו המדינות המנצחות שהיו דמוקרטיות כינונם‬
‫של משטרים דמוקרטים באירופה‪.‬‬
‫האוכלוסייה המקומית ברוב המדינות הללו לא הבינה את מהותו של המשטר הזה‪ .‬המפלגות לא ידעו‬
‫לשחק את ה"משחק הפוליטי"‪ .‬כתוצאה מכך ממשלות קרסו והייתה תחושה כללית של חוסר יציבות‬
‫ואעדר ביטחון אישי‪.‬‬
‫האזרחים ייחלו "לאדם חזק" שיעשה סדר‪.‬‬
‫‪ .2‬השלכות מלחמת העולם הראשונה‪ -‬ההוצאות העצומות של המלחמה וההרס שיצרה גרמו למשבר‬
‫כלכלי באירופה‪,‬חיילים שחזרו למצב של הבטלה‪,‬המצב הזה יצר מרירות ותסכול ואותם צעירים היוו את‬
‫הכוח המניעה לקראת הפיכה והשלטת אדם חזק‪.‬‬
‫‪ .3‬בגרמניה ואיטליה‪ -‬בשתי המדינות שרר תסכול לנוכח הסכמי ורסאי‪,‬המשטרים החדשים הציעו תיקון‬
‫של האבל ומשכו אחריהם המונים מתוסכלים‪,‬ברוסיה הציע המשטר מלחמת מעמדות וצדק חברתי קיצוני‬
‫שמשך את הצעירים‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬מסטר טוטליטרי מתבסס על אידיאולוגיה השוללת את הקיים ומציעה פיתרון אוטופי‪.‬‬
‫האידיאולוגיה מבטלת את בחירת הפרט ורואה את היחיד רק כחלק מהקולקטיב והמשרת שלו‪ .‬במשטר‬
‫הדיקטטורי השלטון רוצה להבטיח את המשך שלטונו‪ ,‬הוא לא מציע אידיאולוגיה המקיפה את כל תחומי‬
‫החיים וחדירתו למרחב הפרטי של האדם מוגבלת מאוד‪ .‬המשטר הטוטליטרי הוא תוצר של העולם‬
‫המודרני והתכנולוגיה המאפשרת את הפצת האידיאולוגיה באמצעות תעמולה‪,‬את פולחן האישיות של‬
‫המנהיג ואת השליטה המוחלטת בהמונים באמצעות מעקב אחר הפרט במרחב הפרטי שלו‪.‬‬
‫נאציזם‪,‬אנטישמיות‪-‬מלחה''ע והשואה‬
‫גרמניה‪:‬מדמוקרטיה לנאציזם ‪1933-1939‬‬
‫‪ .1‬האידיאולוגיה הנאצית‪ -‬אידיאולוגיה טוטליטרית‪,‬היא מקיפה את כל תחומי החיים של הפרט‬
‫בגרמניה‪.‬‬
‫מטרתה ליצור גרמני חדש ארי כחלק מהסדר העולמי החדש שביקשו הנאצים להנהיג בגרמניה‪.‬‬
‫הנאצים ביקשו לשנות את גרמניה מן היסוד‪.‬‬
‫התורה הנאצית עוצבה ע''י אדולף היטלר )ימח שמו( שהוא גם מקים המפלגה הנציונל‪-‬‬
‫סוציאליסטית )נאצית(‪ .‬התורה הפכה להיות הבסיס של המפלגה ‪,‬ועם תפיסת השלטון ב‪30-‬‬
‫בינואר ‪ 1933‬הפכה האידיאולוגיה הנאצית לתפיסה הרשמית של המדינה גרמניה‪.‬‬
‫על פי ההיסטוריון דויד בנקיר‪,‬היטלר הוא שעמד מאחורי הצעדים האנטישמים בגרמניה‪ .‬השיטה‬
‫הייתה פשוטה‪,‬היטלר הביע את רצונו‪,‬והסובבים אותו מיהרו לבצע כאילו היה זה חוק מדינה‪.‬‬
‫האנטישמיות הייתה אלמנט מרכזי בתפיסת עולמו של היטלר‪.‬‬
‫מדוע?‪ -‬לדויד בנקיר ישנן כמה השארות‪:‬‬
‫‪ .1‬היטלר הניח שהאנטישמיות תמשוך אליו את בני המעמד הבינוני שימצאו בשנאה ליהודים גורם מלכד‪.‬‬
‫‪ .2‬היטלר מניח שהשנאה האנטישמית תסיט את תשומת הלב של ההמונים מבעיותיהם האמיתיות‬
‫)בעיות כלכלה ומורל ירוד אחרי המלחמה(‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית היא בראש ובראשונה גזענית‪ .‬הנאצים לא היו אלה שהמציאו את הגזענות שכן‬
‫כבר במאה ה‪ 18-‬צצו ועלו תיאוריות בדבר השוני בין קבוצות שונות של בני אדם‪.‬‬
‫התיאוריות האלה שהיו חלק מהעיסוק המוגבר במדע פרחו גם לאור העובדה שהיוו צידוק לתופעות‬
‫כלליות שהתפתחו באותה תקופה‪:‬‬
‫*האימפרילזים האירופאי באסיה ואפריקה‪ -‬הגזענות אפשרה הצדקה של השליטה והניצול של‬
‫האוכלוסיות על ידי האירופאים‪.‬‬
‫*תהליכי התעוש שהובילו לניצול מחפיר של אוכלוסיות בתוך אירופה ומחוץ לה‪.‬‬
‫*הרומנטיקה וה‪+‬לאומיות שהאדירו את הלאום תוך הפחתת ערכם של לאומים אחרים‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 19-‬החלו להתגבש מפלגות פוליטיות בעלות מצה גזעני‪-‬אנטישמי כך לדוגמה מפלגתו‬
‫של אדולף שטקר המפלגה הנוצרית סוציאליסטית‪,‬הליגה האנטישמית שהקים וילהלם מאר‪.‬‬
‫האנטישמיות של השנים הללו הייתה אנטישמיות מודרנית או אנטישמיות חדשה שהייתה מבוססת על‬
‫רעיונות מדעים ש‪+‬הבדילו בין גזעים במיוחד בין יהודים ונוצרים‪ .‬עם זאת חשוב להדגיש שהאנטישמיות‬
‫הזו לא יכלה לצמוח ללא האנטישמיות הישנה שהייתה מבוססת על התחרות הדתית בין יהודים לנוצרים‪.‬‬
‫עיקרי האידיאולוגיה הנאצית‪:‬‬
‫*תורת הגזע‪ -‬מחלקת את האנושות לקבוצות‪,‬לכל קבוצה יש תכונות גזע מולדות שאינן ניתנות לשינוי‬
‫כלומר‪,‬בני אדם לא נולדו שווים‪,‬יש בהם טובים יותר ויש טובים פיחות ויש ראויים יותר‪.‬‬
‫על פי האידיאולוגיה הנאצית בני האדם נחלקים ל‪ 3‬קבוצות גזע‪-‬יוצרי התרבות )הארים(‪,‬משמרי התרבות‬
‫)שער הגזעים( והורסי התרבות )יהודים והורסי תרבות נוספים(‪ .‬בין הקבוצות יש מאבק קיום לחיים‬
‫ולמוות‪ .‬הגזעים מתקיימים אחד על חשבונו של האחר‪,‬עירוב בין הגזעים מחליש את הגזעים החזקים‬
‫ומביא לתופעות שליליות של חולשה וניוון כגון‪ :‬דמוקרטיה‪,‬סוציאליזם או פציפיזם‬
‫תורת הגזע‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫גרמנים אוסטרים‬
‫הצפוניים‪-‬נורדיים‬
‫אנגלו‪-‬סקסיים‬
‫עמים סלאביים )‪(SLAVES‬‬
‫שחורים‬
‫צוענים‬
‫‪ .7‬תת הגזע‪----‬אונטרמנטש‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫עיקרון המנהיג הפיהרר‪ -‬הפיהרר מגלם בתוכו ומבטא את רצון האומה והגזע הארי‪,‬הוא יודע‬
‫כל‪,‬אין לערער על דברים וקיימת חובת הציות האישית כלפיו‪.‬‬
‫עיקרון מרחב המחיה‪-‬ומימוש עיקרון ההתפשטות של הרייך הגרמני לגבולות הטבעיים‬
‫וההיסטוריים שלו‪ .‬כלומר‪ :‬השבת השטחים שאבדו לגרמניה במסרגת חוזה ורסאי ‪,‬קיום הרעיון‬
‫גרמניה לגרמנים )כיבוש כל השטחים עליהם חיו גרמנים(‪,‬כיבוש כל השטחים במזרח על מנת‬
‫לממש את החזון של גרמניה גדולה‪ .‬העיקרון הזה היה תוצר של הגזענות משום שהוא קבע‬
‫בצורה נחרצת שזכותו של הגזע הארי ישלוט בעמי המזרח ולשעבד אותם לצרכיו‪.‬‬
‫שלילת הדמוקרטיה והקומוניזם‪ -‬שתי התורות הללו רואות את כל בני האדם שווים‪ .‬הנאצים שללו‬
‫לחלוטין את הערכים הבסיסיים של העולם המערבי‪ .‬הדמוקרטיה והקומוניזם הוצגו על ידם‬
‫כתורות מנוונות המחלישות את האומה משום שהם מהוות מכשול לבניית הסדר החדש שאותו‬
‫ביקשו הנאצים להנהיג‪ .‬מבחינת הנאצים האדם הוא חסר ערך אלה רק שהוא חלק מהגזע אליו‬
‫הוא שייך‪.‬‬
‫עיקרון האנטישמיות הנאצית‪ -‬האנטישמיות הנאצית רואה ביהודי כמיצג את כל התכונות‬
‫השליליות ההרסניות המנוגדות לגזע הארי‪ .‬האנטישמיות מקבלת גוון גזעני משום שהטענה היא‬
‫שהתכונות של היהודים עוברות בתורשה ואינן ניתנות לשינוי‪ .‬האנטישמיות הנאצית עושה שימוש‬
‫בדימויים בנוגע ליהודים כטפילים‪,‬מתעסקים ומתעניינים בכסף בלבד‪,‬לא ישרים וכ'ו‪ ...‬הדימוי של‬
‫היהודי הוא כשטן‪-‬מקור הרוע בעולם‪,‬חיידק‪,‬עצל בניגוד לארי החרוץ‪,‬יש לו מראה חיצוני‬
‫מכוער‪,‬אם היו יהודים שלא דמו במראה החיצוני לדימוי הנאצי‪,‬נטען עליהם שהם‬
‫מרמים‪,‬מתחפשים‪.‬‬
‫משמעות האנטישמיות הנאצית‪:‬‬
‫מבחינת האנטישמיות הנאצית הגרמני מחויב להילחם ביהודים מלחמת חורמה שכן אם לא הוא‬
‫עתיד להיות מובס על ידם‪ .‬פירוש הדבר חיפוש מתמיד אחרי פיתרון לבעיה היהודית‪.‬‬
‫האנטישמיות הנאצית מבססת את הדה‪-‬הומניזציה )לא אנושי( של היהודים‪ ,‬התעמולה הנאצית‬
‫המקיפה הציגה את היהודי כתת אדם‪ .‬התעמולה הזאת השפיעה על העם הגרמני אבל היו לה‬
‫השלכות גם על עמים אחרים באירופה‪ ,‬על עמים חופשיים ואפילו על מוסלמים באסיה ואפריקה‬
‫לדוגמא השגריר הגרמני בבגדד תירגם לערבית את ספרו של היטלר ופרסם אותו כפרקים‬
‫בעיתון‪ .‬המהלך הזה בהחלט ליבה את השנאה המוסלמית הקיצונית ליהודים ולישראל‪.‬‬
‫האנטישמיות הנאצית לא השאירה פתח ומילוט בניגוד לאופציה של המרת הדת והנאצים רדפו‬
‫את כל היהודים‪ ,‬גם יהודים שהתנצרו וגם כאלה שתמכו במפלגה הנאצית‪ ,‬לפחות בתחילת‬
‫דרכה‪.‬‬
‫מדוע הצליחו הנאצים למשוך אחריהם כ"כ הרבה תומכים‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫"האידיאולוגיה של אשליות"‪,‬הגרמנים נחשבו לעליונים מעצם הולדתם‪ .‬לא נדרש מהם‬
‫הרבה‪,‬האידיאולוגיה הייתה נוחה‪,‬מקור לגאווה ואפשרה לכל גרמני להצטרף אליה‪ .‬גם אם הוא‬
‫אנלפבת וגם אם הוא עבריין מורשה‪.‬‬
‫החצנה של הבעיות‪ -‬האידיאולוגיה הנאצית מיקדה ביהודים את כל הבעיות‪ .‬הגישה הזו הייתה‬
‫מאד נוחה משום שהיא מציירת עולם פשוט ומובן‪ -‬פיתרון בעיית היהודים יוביל לעושר ואושר כלל‬
‫עולמיים‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית היוותה תחליף לדת‪,‬הציע חשיבה פשוטה‪,‬קבעה דרך חיים‪,‬חילקה את‬
‫העולם לטובים ורעים‪,‬היה בה מנהיג אחד אלוהי יודע הכל‪,‬היו פולחנים‪,‬מצעדי‬
‫לפידים‪,‬לבוש‪,‬מדים וחברות במפלגה הקנטה תחושת שייכות לקבוצה מובחרת‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הוטמעה באמצעות סיסמאות פשוטות וקליטות מבלי שתינתן לאזרח האפשרות‬
‫לבדוק את הנחות היסוד שלה‪.‬‬
‫המאבק של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‬
‫ב‪ 30-‬בינואר קיבל היטלר את רשות הממשלה מידי הנשיא הינדנבורג‪.‬‬
‫בשלב הזה לא היה להיטלר רוב בציבור הגרמני‪,‬יתרה מכך הנאצים היו מיעוט בממשלה ולכן כדי להשיג‬
‫שליטה בעם הגרמני השתמש היטלר ב‪ 3-‬תחומים‪ :‬צווים וחקיקה‪,‬תעמולה‪,‬חינוך ותרבות‪,‬טרור והפעלת‬
‫כוח‪.‬‬
‫בתוך יומיים מקבלת השלטון נקבע מועד לבחירות חדשות ב‪ 5-‬במרץ‪.‬‬
‫המפלגה הנאצית נערכה בצומת לב למועד הזה תוך שהיא משתמשת ברשויות המדינה )צווים וחקיקה(‬
‫בתעמולה בטרור ואיומים על כל מי שסירבו להשתכנע‪ .‬התהליך כולו נקרא "תהליך ההאחדה"‪ .‬במסגרת‬
‫המהלך בוטלו כל המפלגות האחרות‪,‬האיגודים המקצועיים‪ ,‬הפדרליזם הגרמני ובוטלה הפרדת הרשויות‪.‬‬
‫‪ .1‬צווים וחקיקה‪* -‬ב‪ 4-‬בפבואר פורסם "הצו להגנת העם הגרמני" באמצעות הצו נאסרו אספות‬
‫פומביות "במקרה בו נשקפת סקנה מידית לסדר הציבורי"‪ .‬הצו הזה אפשר הגבלה של חופש‬
‫העיתונות‪,‬הוא הופעל כמובן רק נגד מפלגות מתחרות‪.‬‬
‫*‪ 28‬בפבואר "הצו להגנת העם והמדינה"‪,‬יום חפני עלה הרייכסטאג באש )לאחר נפילת הנאצים‬
‫התברר שהם אלו שהעלו את המקום באש(‪ .‬הנאצים טענו שהפעולה בוצעה בידי הקומוניסטים‬
‫שמתכוונים להתקומם ולכן פורסם הצו הזה שביטל זכויות אדם בסיסיות כמו חופש ההתאגדות‪,‬חופש‬
‫התנועה‪,‬הזכות לקניין‪ .‬החוק הזה אפשר מעצר המוני של קומוניסטים‪,‬סוציאליסטים‪,‬וסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטי‪ .‬סילקו את המציגים מהפרלמת‪,‬עצרו חלק מהם‪,‬שלחו למחנה ריכוז דכאו בלי משפט ובי‬
‫להגדיר את משך זמן המעצר‪.‬‬
‫*‪ 24‬במרץ "החוק לביטול מצוקת העם והרייכ" – חוק ההסמכה‪ .‬ב‪ 5‬במרץ )בחירות( הצליחו הנאצים‬
‫להגדיל את כוחם את לא הגיעו לרוב מוחלט בפרלמנט לכן נחקק חוק ההסמכה שהסמיך את‬
‫ממשלת היטלר לחוקק חוקים העומדים בניגוד לחוקה‪ .‬הוא הקנה לממשלה לחוקק חוקים בלי‬
‫השתתפות הפרלמנט כלומר בפועל בוטל סמכויות הרייכסטאג ובוטלה הפרדת הרשויות‪ .‬הממשלה‬
‫הופכת לגוף המחוקק‪ ,‬המשמעות המיידית הייתה ביטול הדמוקרטיה בגרמניה‪ .‬הפלרמנט אישר את‬
‫חוק ההסמכה ברוב של שני שליש כשהוא מבטיח לנציגים הקתולים שמירה על זכויות הכנסייה‪.‬‬
‫*‪ 1‬באפריל יום החרם‪ ,‬צו שנותן הוראה לחברי המפלגה להחרים את כל בתי העסק היהודיים‪ .‬חברי‬
‫המפלגה הוצבו בפתח החנויות ומנעו מקונים להיכנס‪ ,‬האות ‪ J‬צוירה על בתי עסק של יהודים‪.‬‬
‫*‪ 7‬באפריל‪ ,‬החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה‪ .‬החוק הזה אפשר פיטורי יהודים‬
‫ממשרות ציבורית בלי פיצוי על מנת לפנות את המקומות לארים‪ .‬החוק לא חל על מי ששירתו‬
‫בלחמת העולם הרשונה או שהיו הורים שכולים‪.‬‬
‫*‪ 14‬ביולי‪ ,‬חוק נגד הקמת מפלגות פוליטיות חדשות‪ ,‬המפלגה הנאצית היא המפלגה היחידה‪ ,‬מי‬
‫שמפר את ההוראה הזאת ‪ 3‬שנות מאסר‪.‬‬
‫*‪ 2‬במאי‪ ,‬בוטלו בצו מיוחד כל האיגודים המקצועיים‪ ,‬במקומם גרמנים היו צריכים להצטרף לאיגודים‬
‫מקצועיים נאצים‪ ,‬כמו כן בוטלו כל הארגונים החברתיים העצמאיים‪ ,‬ארגוני רפפורט‪ ,‬תנועות נוער‪.‬‬
‫*"הסכם הקונקורדאט"‪ ,‬הסכם שנחתם בין היטלר לאפיפיור ‪ ,‬על פיו האפיפיור לא מתערב בעניינים‬
‫הפנימיים של גרמניה ובתמורה הנאצים לא ימנעו מאנשי הכנסייה לפעול בתחומם‪ .‬לגבי‬
‫הפרוטסטנטיים היה הסכם נפרד‪,‬הפלג הזה נשבע אמונים להטלר‪,‬מונה לו רייך בישוף‪ .‬הכנסיה הזו‬
‫הכריזה כי הנצרות היא יצירתם של הארים‪,‬כמרים שהתנגדו נרדפו ע''י הנאצים‪.‬‬
‫‪ .2‬תעמולה חינוך ותרבות‪ -‬סיסמת תהליך ההאחדה הייתה "עם אחד‪,‬רייך אחד‪,‬פיירהר אחד"‪.‬‬
‫התעמולה הנאצית‪ -‬התעמולה הקיפה את האזרח הגרמני בכל מקום בו שהה ובכל שעות היממה‪.‬‬
‫באמצעות הרדיו שהיה הכלי המרכזי‪,‬הקולנוע‪,‬העיתון‪,‬העיתון היחיד שהיה יכול להתקיים )דר‬
‫שטרינר(‪.‬‬
‫שר התעמולה היה יוזף גבלס‪,‬והוא גיבש את שיטות הפעולה של התעמולה‪.‬‬
‫לפעולה היו כמה יעדים ‪:‬‬
‫א‪ .‬טיפוח פולחן הפיהרר‪,‬השגת נאמנות מוחלטת כלפיו‪,‬הצגת הפירהר כיודע הכל‪,‬אדם עליון‬
‫)במערכת החינוך כל בוקר השמיעו תפילה לשלומו של הפיהרר‪.‬‬
‫ב‪ .‬טיפוח ההזדהות של האזרחים עם השלטון‪ .‬המטרה הזו ההושגה באמצאות מצעדים רבי‬
‫רושם‪,‬חלקם בלילה באמצעות לפידים‪,‬זה היה מראה מרשים שעורר רצון של הצופים להיות חלק‬
‫מהגוף החזק הזה‪.‬‬
‫נאציפיקציה של החינוך‪ -‬פיטורי מורים שהיו ידועים בעמדות ליברליות‪,‬כל מנהלי בית הספר‬
‫הוחלפו במנהלים שהיו חברי המפלגה‪,‬מורים שנשארו במערכת נדרשו השתתף בקורסים וכנסים‬
‫בהם הובהר להם כיצד ללמד את הצעירים להיות נאצים כנדרש‪ .‬בשלב הנוסף השתנו תכני‬
‫הלימוד‪ .‬הנאצים העמידו את החינוך הגופני במקום הראשון‪,‬אחר כך הודגשו לימודי המולדת‪,‬כמו‬
‫כן הנהיגו חינוך מפרד לבנים ובנות משום שבנות נועדו להיות אימהות‪ .‬בעקבות זה‪,‬הוגבל גם‬
‫מספר הסטודנטיות באוניברסיטאות‪ .‬באוניברסיטה למדו מקצועות כמו "מחשבה‬
‫פרימיטיבית‪",‬עמים נשוגים"‪",‬גזעים פרמיטיבים"‪,‬ותרבויות עתיקות"‪ .‬עקב כך הייתה הדרדרות‬
‫ברמה אקדמית‪.‬‬
‫תרבות‪ -‬אומנים גרמנים היו חייבים להיות בעלי תפיסה נאצית‪ .‬אומנים שהתנגדו הוכרחו‬
‫להתפטר מאקדמיה לאומנות‪ .‬יהודים לא יכלו להיכלל בהגדרה "אומנים" או להציג את‬
‫עבודותיהם‪,‬כל עבודותיהם של מתנגדי הנאצים הוגדרו כאומנות מנוונת‪.‬‬
‫ב‪ 10-‬במאי התקיים אירוע שריפת הספרים‪ :‬ספרים הוצאו מהספריות הציבוריות ונשרפו ע''י‬
‫סטודנטים בליווי תזמורות‪ .‬גבלץ עצמו פיקח על האירוע בברלין והכריז על קץ עידן‬
‫האינטלקטואליזם היהודי המתחכם‪ .‬במוסיקה נאסר השמעת מוסיקה של כושים כמו ג'אז‪,‬‬
‫בקולנוע סרטי התעמולה "היהודי הנצחי" או סרט "נצחון הרצון" של לני רינלשטאל‪.‬‬
‫שיעור להשלים‪-‬‬
‫שיעור להשלים‪-‬‬
‫מדיניות החוץ הנאצית ומדיניות הפיוס‬
‫א( מטרות הנאצים )יעדים( במדיניות החוץ‬
‫‪ .1‬איחוד העם הגרמני‪ -‬הכוונה הייתה להתאחד עם אוסטריה )בניגוד לחוזה ורסאי( איחוד עם ‪3‬‬
‫מיליון גרמנים שחיו בחבל הסודטים )בשלטון צרפת( איחוד עם הגרמנים שחיו בפרוסיה‬
‫המזרחית תחת שלטון פולין‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת שטח מחיה "נאות" )מרחב מחיה(‪ -‬על פי האידיאולוגיה הנאצית העם הגרמני זקוק‬
‫למרחב מחיה לצורך קיומו הפיזי והרוחני‪ .‬הדבר יעשה על חשבון מזרח אירופה‪,‬העמים‬
‫שנחשבו לנחותים )בני הגזע הסלבי( פירוש הדבר כיבוש פולין ולאחר מכן שטחים נוספים‬
‫במזרח אירופה‪.‬‬
‫‪ .3‬ביטול כל ההגבלות שהוטלו על גרמניה בחוזה וורסאי‪ -‬החוזה אותו הגדירו הגרמנים כמשפיל‬
‫הטיל על גרמניה הגבלות שונות התחום הצבאי והכלכלי קרע ממנה שטחים משמעותיים‬
‫ואסר עליה להתאחד עם אוסטריה‪.‬‬
‫‪ .4‬יוקרה לגרמניה‪ -‬לזכות בהכרה של מדינות העולם במשטר הנאצי‪,‬להפוך את גרמניה‬
‫למעצמה שלטת כמתחייב לעליונותו של הגזע הנאצי ובניית מערכת בריתות כדי למנוע את‬
‫בידודה של גרמניה‪.‬‬
‫ב( הצעדים בהם נקטו הנאצים בשנים ‪) 1936-1939‬למימוש היעדים(‪ -‬היטלר נקט במדיניות של‬
‫הטעיה כדי להסתיר מן העולם את המטרות האמיתיות של גרמניה‪.‬‬
‫הוא חזר כל הזמן על התפיסה\רעיון של גרמניה ועל הרצון שלה בשלום ועל המחויבות שלה‬
‫להסכמים בין לאומיים‪ .‬אבל בפועל הוא חתר כל הזמן תחת ההסכמים האלה וניצל את‬
‫"מדיניות הפיוס" של בריטניה וצרפת‪,‬מדיניות שלא עשתה דבר כדי לבלום את היטלר ולנסות‬
‫למנוע את המלחמה בכל מכיר‪:‬‬
‫‪ .1‬פרישה מחבר הלאומים‪ -‬ומהוועדה לפרוק הנשק )אוקטובר ‪ -(1933‬היטלר בא בטענה‬
‫שגרמניה רומתה שהובטח לה שגם מדינות אחרות תתפרק נא מנשקן ובפועל זה לא‬
‫קרה‪ .‬הוא פורש מחבר הלאומיים כשזה מנוגד לחוזה ורסאי ולתקנון של החבר‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫הלאומיים‪,‬המערב מגלה פייסנות‪,‬לא מגיב לצעד והבריטים אפילו מוצאים צידוק‬
‫להתנהלות של היטלר‪.‬‬
‫חתימה על הסכם עם פולין על אי התקפה למשך ‪ 10‬שנים ב‪ -1934-‬פולין מאד חששה‬
‫מהיטלר‪,‬בתעמולת הבחירות שלו וגם באידיאולוגיה הוא דיבר על כוונתו לכבוש חלק‬
‫ממנה )עיקרון מרחב המחיה(‪ .‬פולין פנתה לצרפת‪,‬ביקשה ממנה להצטרף למלחמת‬
‫"מנע" ‪,‬צרפת סירבה‪ .‬לפולין לא הייתה ברירה‪,‬היא ניהלה משא ומתן וחתמה איתו על‬
‫ההסכם‪ .‬מאותו הרגע פולין הרגישה שלווה אבל גרמניה הייתה פוניה לעדים הבאים‬
‫שלה‪.‬‬
‫החזרת חבל הסאר לגרמניה ‪) -1935‬חבל הסאר נמצא בין גרמניה\צרפת(‪ -‬האיזור הזה‬
‫בחוזה ורסאי נמסר לידי חבר הלאומיים למשך ‪ 15‬שנים‪ .‬בסיום התקופה אמור היה‬
‫להתקיים במקום משאל עם לגבי הבעלות‪ .‬כשהתקרב המועד החלו הנאצים בתעמולה‬
‫אינטנסיבית שלוותה באיומים וטרור‪ .‬במשאל העם הצביעו ‪ 91%‬מהתושבים מעבר‬
‫לבעלות לידי גרמניה‪ .‬ב‪ 5-‬בנובמבר ‪ 1937‬קיים היטלר ישיבה בין היתר השתתפו בה‬
‫שר המלחמה‪,‬שר הכלכלה ושר החוץ‪ .‬הוא פירט בפניהם את תכניותיו העתידיות וכל‬
‫מהלך הישיבה תועד ע''י קולנל )אחד מראשי הצבא‪-‬שמו הוסבך( המסמך נקרא על שמו‬
‫"תזכיר הוסבך"‪,‬ומפורטים כל הצעדים של היטלר במדיניות החוץ‪ .‬המתנגדים לו בישיבה‬
‫פותרו מתפקידיהם‪) .‬הטעיה(‬
‫הסכם ימי עם בריטניה ב‪ -1935‬בניגוד להסכם ורסאי חתמו הבריטים להסכם עם‬
‫גרמניה‪,‬על פי ההסכם גרמניה תוכל להחזיק כוח ימי שיהיה בסדר גודל של ‪ 35%‬מהכוח‬
‫הבריטי‪ .‬גרמניה יכלה להחזיק שוב צוללות וההסכם הזה העניק לה יתרון בים‬
‫בצפוני‪,‬שליטה בים הבלטי ובמצולות‪.‬‬
‫פלישת גרמניה לחבל הריין ‪) 1936‬מפורז‪-‬איזור שאסור להכניס אליו צבא(‪ -‬בעקבות‬
‫חוזה ורסאי האזור הזה היה איזור מפורז‪ .‬במרץ ‪ 1936‬חצה הצבא הגרמני את נהר‬
‫הריין ונכנס לאזור‪ .‬צרפת פנתה לבריטניה שהייתה חתומה איתה על חוזה ורסאי‪,‬ובקשה‬
‫את עזרתה‪ .‬ראש הממשלה הבריטי בולדווין השיב "אם יש אפילו סיכוי אחד למאה‬
‫שתפרוץ מלחמה בעקבות פעולתכם אין לי הזכות לסכן את בריטניה‪ ...‬בריטניה אינה‬
‫במצב של יציאה למלחמה"‪ .‬חשוב לציין שבפעולה הזו היטלר פעל בניגוד להצעת‬
‫הגנרלים שלו‪,‬שפחדו או היו בטוחים שהצעד הזה יוביל את גרמניה למלחמה‪ .‬לפי דעתם‬
‫גרמניה עדיין לא מוכנה למלחמה כזאת‪ .‬חבר הלאומיים גינה את גרמניה על פעולתה‬
‫אבל לא נקט צעדים ממשיים‪ .‬כשהסתיים הכיבוש של האזור הודיעה היטלר ברייכסטג‬
‫שאין לו תביעות נוספות‪.‬‬
‫שתי בריתות שגרמניה כורתת עם מדינות תוקפניות נוספות‪,‬הבריתות הן צבאיות‪,‬הברית‬
‫הראשונה עם איטליה נקראת ציר רומא‪-‬ברלין‪,‬ברית של שתי מדינות פשיסטיות‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ .1936‬הברית השנייה היא ברית עם יפן ב‪ 1936‬והיא נקראית האנטי‪-‬קומינטרן‪,‬זו ברית‬
‫לעצור את הקומוניזם‪.‬‬
‫מעורבות גרמניה במלחמת האזרחים בספרד‪ -1936-1939 -‬בקיץ ‪ 1936‬פרץ במרוקו‬
‫הספרדית מרד צבאי נגד שלטון ספרד‪,‬בראש המורדים עמד הגנרל "פרנסיסקו פרנקו"‬
‫שהיה בעל תפיסות פשיסטיות‪ .‬במשך שלוש שנים התקדמו כוחותיו של פרנקו עד‬
‫להשתלטות סופית על המדינה‪ .‬המהלך הזה פגע גם באזרחים והפך לסכסוך בינלאומי‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הייתה זו חזרה גנרלית למלחמת העולם השנייה‪.‬לצידו של פרנקו התייצבו‬
‫האיטלקים שללחו לו ציוד וסיוע‪ .‬כמו כן‪,‬נשלחו ‪ 70‬אלף חיילים איטלקים‪ .‬גרמניה שלחה‬
‫נשק וכוח אדם וטייסים גרמניים הפציצו את מדריד‪) .‬היטלר רק בדק את איכות הנשקים‬
‫והציוד החדש שלו‪,‬לא באמת עניינה אותו מלחמת האזרחות(‪ .‬הסמל המפרסם ביותר של‬
‫המלחמה הוא הציור של פיקסו שמתאר את העיר גרניקה שנחרבה ע''י הגרמנים ב‪-‬‬
‫‪ 1937‬ורבע מתושביה נהרגו‪) .‬תמונה בע''מ ‪ .(143‬היטלר השתמש בסכסוך הזה כשדה‬
‫ניסויים לנשק שלו‪,‬הוא כיווה שהניצחון של הפשיסטים ייתן לו עוד כוח ובעלי ברית‪.‬‬
‫בריטניה לא התערבה‪,‬היא גם הודיעה לצרפת שאם היא תתערב היא לא תוכל לעזור‬
‫לה‪ .‬הסובייטים שהיה להם הסכם עם ספרד שלחו עזרה מינימאלית‪,‬היחידים שעזרו היו‬
‫בריגדות בינלאומיות‪ 40,000,‬מתנדבים ממדינות דמוקרטיות שונות כולל מא''י אשר רצו‬
‫להציל את הדמוקרטיה‪ .‬חודש לפני נפילתו הסופית של המשטר הספרדי בריטניה וצרפת‬
‫מכירות בשלטון של פרנקו‪,‬חודש לאחר מכן גם מצטרפת ארה''ב‪ .‬כשהסתיימה המלחמה‬
‫בספרד פרנקו הצטרף לברית האנטי‪-‬קומינטרן אבל לא הצטרף למלחמה בצד הנאצים‪.‬‬
‫‪ 1938 .8‬סיפוח אוסטריה‪-‬נאצים ניסו לתפוס את השלטון באוסטריה בכוח ונכשלו‪ .‬זמן קצר‬
‫לאחר מכן זימן היטלר את קנסלר אוסטריה קורט שושינג ואילץ אותו להסכים לויתורים‬
‫שונים‪,‬בינהם למנות נאצי לשר פנים ושחרור כל האסירים הנאצים באוסטריה‪ .‬הקנצלר‬
‫שושין חוזר לאוסטריה‪,‬מתכוון לערוך משאל עם בנושא‪,‬היטלר מאיים עליו ודורש לבטל‬
‫את משאל העם‪,‬המשאל מבוטל‪,‬מעלץ את שושין להתפטר‪,‬ממנה במקומו כקנצלר‬
‫נאצי‪,‬מרגע הזה היטלר קורא לאיחוד אוסטריה עם גרמניה‪ ,‬ב‪ 13-‬במרץ פולש הצבא‬
‫הגרמני לאוסטריה באירוע שנקרא האנשלוס )סיפוח( ללא טיפת דם אחת‪,‬החיילים פשוט‬
‫צועדים ברחובות‪ .‬אין התקלות והתנגדות‪ .‬האוסטרים בעד האיחוד‪ .‬הצעד הזה שוב‬
‫עומד בניגוד מוחלט עם חוזה ורסאי‪,‬ששם היה ניגוד מוחלט לאיחוד גרמניה ואוסטריה‪.‬‬
‫הסיפוח מחזק את גרמניה‪ 3,‬מיליון איש נוספו למדינה‪ ,‬כמו כן מכרות‬
‫בנקים‪,‬מפעלים‪,‬וחוקי הגזע חלים גם על יהודי אוסטריה‪.‬‬
‫‪ .9‬השתלטות על חבל הסודטים ‪ -1938‬חבל הסודטים היה אזור בין גרמניה לצ'כו סלובקיה‬
‫שחיו בו ‪ 3‬מיליון גרמנים ובסוף מלחמת העולם הראשונה הוא עבר לצ'כוסלובקיה‪.‬‬
‫היטלר דרש להחזיר לגרמניה את החבל הסודטי‪,‬הוא אמר שזו דרישתו האחרונה‬
‫בהחלט ובמקביל הוא מפיץ במקום תעמולה שקרית נגד ממשלת צ'כוסלובקיה בטענה‬
‫שהצ'כים מפלים את הגרמנים‪.‬צכ'וסלובקיה פנתה לבריתיניה וצרפת לעזרה‪ ,‬צ'מברליין‬
‫ראש הממשלה של בריטניה סרב "דימיוני ובלתי מתקבל על הדעת שאנו נחפור חפירות‬
‫ונמדוד מסכות גז בגלל סכסוך בארץ רחוקה בין אנשים שאין אנו יודעים עליהם ולא‬
‫כלום"‪ .‬צ'רבנליין טס לברלין יחד עם ראש ממשלת צרפת‪,‬שניהם לחצו על נשיא‬
‫צ'כוסלובקיה לערוך במקום משאל עם‪ .‬בה ‪ 29‬בספטמבר מתכנסת במנחן ועידה במטרה‬
‫למצוא פיתרון‪ .‬לועידה מגיעים נציגי בריטניה‪,‬צרפת‪,‬איטליה וגרמניה‪,‬צ'כוסלובקיה לא‬
‫הוזמנה‪ .‬לאחר מספר שעות הוחלט להעביר על ידי היטלר תוך ‪ 10‬ימים את חבל‬
‫הסודטים‪,‬צ'מברליין חוזר לבריטניה ואומר "השגתי שלום בדורינו"‪ ,‬הצ'כים מוסרים את‬
‫השטח‪,‬כעבור חצי שנה היטלר כובש את כל צ'כוסלובקיה ומכריז "יריבנו תולעים קטנות"‬
‫הטראומה הזאת מחזקת במדינות ערב את המגמה הפציפיסטית‪,‬העמדה הזו הדגישה‬
‫שיש לשלול כל מלחמה מפני שהיא מקריבה את האדם הקטן על מזבח השאיפות של‬
‫הפולטיקים גנרלים ואנשי עסקים‪.‬‬
‫הפחד מפני התפשטות הקומוניזם‪-‬‬
‫הפחד מפני הסכנה האדומה‪ -‬השמרנים בבריטניה האמינו שהיטלר יכול להוות מחסום‬
‫מול מגמות ההתפשטות הקומוניסטית של ברית המועצות‪ .‬היו מדינאים שראו בסטלין‬
‫סכנה גדולה יותר מאשר היטלר‪.‬‬
‫הביקורת על חוזה ורסאי‪ -‬האמונה שהחוזה הזה גרם אבל לגרמניה‪,‬תפיסת גרמניה‬
‫הייתה שגרמניה נענשה מספיק‪,‬צריך לפצות אותה והפיצוי יהיה בדמות ויתורים והעלמת‬
‫עין מתיקוניי גבול שגרמניה עושה‪.‬‬
‫הגורמים שגרמו לצרפת לנקות במדיניות פיוס‪* -‬טראומת מלח''ע ה‪ 1-‬הניעה את‬
‫צרפת לעשות הכל כדי לא להיגרר שוב למלחמה‪,‬היא האמינה שמי שלחם במלח''ע ה‪1-‬‬
‫לא ירצה מלחמה נוספת‪.‬‬
‫*מורל יהודי ירוד‪,‬משברים כלכליים דמוגרפים‪,‬פוליטים‪.‬‬
‫ההרס העצום במספר קורבות רבים במלחמת העולם הראשונה חיזק את הטראומה‪,‬למעשה דור‬
‫שלם נמחק‪,‬הילודה הנמוכה‪,‬יש בצרפת מאבקים פוליטיים בין הימין שגילה אהדה למשטרים‬
‫טוטליטריים והיה מוכן לא להגיב על צעדיהם לבין השמאל שדרש להגיד בתקיפות‪ .‬המאבקים‬
‫האלו הובילו להחלפת ממשלות בצרפת‪.‬‬
‫היטלר ניצל את מדיניות הפיוס הזו והוא היה מודע לה היטב ולכן תכנן את מדיניות החוץ שלו‬
‫באופן הדרגתי תוך שהוא מטעה את המערב בהכרזות על שלום‪ .‬הוא הרדים את המערב‪,‬וניצל‬
‫את הפחד שלהם מפני הקומוניזם )הוא הציג את עצמו כאויב הקומוניסטים(‪.‬‬
‫*צרפת בנתה על גבול בינה לבין גרמניה ביצורים ובונקרים שנקראו בשם "קו מג'ינו"‪ .‬היא‬
‫הסתמכה על הביצורים האלה שיגנו עליה מפני התקפה ופלישה גרמנית‪.‬‬
‫הסכם ריבנבטרופ מולוטוב )ע''מ ‪ -(149‬ההסכם כלל כמה החלטות‪:‬‬
‫‪ .1‬אי התקפה למשך ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫‪ .2‬אם אחת המדינות תותקף ע''י מדינה שלישית‪,‬המדינה הלא מותקפת שומרת על ניטרליות‬
‫‪ .3‬סעיף סודי‪ -‬גרמניה וברית המועצות חילקו בינהם איזורי השפעה במזרח אירופה‪,‬גרמניה‬
‫תספח את כל האזור המערבי של פולין כולל ליטה וברית המועצות תספח את כל האזור‬
‫המזרחי של פולין כולל פינלנד‪,‬אסטוניה ולטביה‪.‬‬
‫חומר להשלים‬
‫הסדר החדש באירופה‬
‫מהו הסדר החדש?‪ -‬הסדר החדש הוא סדר כלכלי‪,‬תרבותי‪,‬פוליטי חברתי‪,‬שביקשו הנאצים לעצב‬
‫בשטחי שלטונה‪ .‬הסדר נועד לממש את האידיאולוגיה הנאצית במלואה תוך בניית עולם התואם את‬
‫מדרג תורת הגזע הנאצי‪ .‬פירוש הדבר‪,‬ניצול משאבי המדינות השונות לטובת הרייך‪ .‬העבדה של‬
‫מאות אלפים במחנות עבודה עבור הרייך‪,‬השמדת העם היהודי‪,‬השמדה חלקית והרחקה של‬
‫הצוענים‪,‬חיסול יסודות בלתי סוציאליים על פי ההגדרה הנאצית והשמדת ארים שהיו‬
‫פגועים‪,‬נחים‪,‬מפגרים‪.‬‬
‫מדיניות הכיבוש במזרח אירופה‪ -‬במזרח אירופה חיו העמים הסלבים שנחשבו לנחותים על פי תורת‬
‫הגזע הנאצית והיו אמורים לשרת את הגזע הארי‪ .‬מכאן‪,‬שעם כיבוש פולין ולאחר מכן כיבוש המדינות‬
‫הלטביות וכניסה לברית המועצות הונהגה כלפי העמים הסלבים מדיניות של ניצול האוכלוסייה‬
‫והמשאבים המקומיים‪ .‬המדיניות הזו באה לידי ביטוי בכמה צורות‪:‬‬
‫הכל במזרח אירופה*‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫מיד עם כניסת הגרמנים לפולין הם החלו ברצח שיטתי וכליאה במחנות ריכוז של האינטליגנציה‬
‫הפולנית במטרה למנוע הקמתה של הנהגה כלשהיא‪.‬‬
‫בפולין נאסר קיומם של בתי ספר מעל ‪ 4‬שנות לימוד )למדו עד כיתה ד( זאת מתוך הנחה‬
‫שהפולנים זקוקים לידע בסיסה של קריאה וחשבון ולא יותר מכך‪ .‬כדי לשרת את הגרמנים‬
‫מספיקה להם השכלה יסודית‪-‬מינימאלית‪.‬‬
‫ביטול שירותים הרפואה לפולנים ואיסור על חיסונים‪.‬‬
‫מיליון איש מרחבי אירופה נשלחו לגרמניה והועסקו שם כעובדי כפיה‪.‬‬
‫נערות פולניות בעלות מראה ארי נחטפו על מנת לשמש "כלי קיבול" לילדים של קצני אסאס‬
‫במסגרת תכנית לבנסברן‪.‬‬
‫הנאצים בזזו מוזיאונים‪,‬בנקים ואוצרות אחרים ברחבי אירופה‪.‬‬
‫מדיניות הכיבוש במערב אירופה‪-‬‬
‫העמים שחיו במערב אירופה נחשבו לבעלי מקום גבוה יותר במדרג הגזע הנאצי כתוצאה מכך חלה‬
‫עליהם מדיניות "נוחה יותר"‪,‬הביטוי שלה היה‪:‬‬
‫‪ .1‬ביטול הדמוקרטיה ורדיפת מתנגדי המשטר הנאצי‬
‫‪ .2‬שוד של אוצרות המדינה‪,‬מוזיאונים‪,‬בנקים‪,‬ואת הכל העבירו לגרמניה‪.‬‬
‫היחס לצוענים‪ -‬הצעונים חיו באירופה מאז המאה ה‪,15-‬מדובר בעם נוודים שהגיע מהודו‪.‬‬
‫ב‪ 1941‬חיו בגרמניה ואוסטריה ‪ 40,000‬צוענים‪ .‬הצוענים נכללו בהגדרת של אנטי‪-‬גזע על פי‬
‫חוקי נירנברג ולכן כבר ב‪ 1936-‬החלו להישלח לדכאו‪ .‬עם כיבוש פולין הורה היידריך על גירוש‬
‫‪ 30,000‬צוענים לאזור הגנרל גוברנמן‪,‬בסופו של דבר נשלחו רק ‪ .2,500‬במחנה בירקנאו הוקם‬
‫עבור הצוענים מחנה משפחות‪,‬היו בו ‪ 20,000‬צוענים‪,‬רבים מהם מתו ממחלות‪,‬רעב וניסויים‬
‫רפואיים‪,‬באוגוסט ‪ 1944‬נרצחו חלק מהם בגז‪,‬אחרים גויסו לצבא הגרמני לוורמאכט לפרק‬
‫מוקשים‪,‬הערכת ההיסטוריונים היא ש‪ 200,000-‬צוענים נרצחו ע''י הנאצים במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬חשוב להדגיש כי בניגוד ליהודים לא הייתה קיימת לגבי הצוענים מדיניות גורפת‬
‫של השמדה מוחלטת‪.‬‬
‫שואת היהודים‪ -‬הסדר החדש של הנאצים כלל עולם ללא יהודים ולכן כלפי היהודים הונהגה‬
‫מדיניות של השמדה טוטאלית בלי להשאיר אפילו יהודי אחד )‪ 200‬יהודי אלבמיה(‪.‬‬
‫יהודי פולין‪-‬‬
‫‪ .1‬המדיניות כלפי יהודי פולין‬
‫המדיניות עד לריכוזם בגטאות‪ -‬עם כניסת הגרמנים לתוך פולין החל השלב השני במדיניותם‬
‫כלפי היהודים‪ .‬ההפרדה הפיסית בין היהודים לסביבתם‪ .‬בפולין חיו עם פרוץ המלחמה‬
‫למעלה מ‪ 3-‬מיליון יהודים‪ ..‬מאחר והגירה של יהודים רבים כ"כ לא הייתה ריאלית‪,‬העלו‬
‫הנאצים רעיונות לריכוז היהודים באזור אחד‪ .‬אפילו מחוץ לאירופה‪ .‬במקביל‪,‬מיהרו הנאצים‬
‫לפעול לבידוד היהודים והפרדתם מהאוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫‪ .1‬כל חוקי הגזע חלים גם על יהודי פולין‪.‬‬
‫‪ .2‬מחייבים את היהודים לענוד סימן מזהה‪.‬‬
‫‪ .3‬סימון חנויות ועסקים שהיו בבעלות יהודים‪.‬‬
‫‪ .4‬הגבלת חופש התנועה לשעות מוגדרות ואזורים מסוימים‪.‬‬
‫‪ .5‬איסור על יהודים להשתמש בתחבורה ציבורית או הגבלה לקרונות מסוימים‪.‬‬
‫‪ .6‬הוצאת היהודים מכל המסגרות החברתיות הכלכליות ותרבותיות ואסור להשתתף‬
‫בפעילויות כאלו‪.‬‬
‫‪ .7‬סגירת כל מערכות החינוך היהודיות כולל כמובן פיטורי המורים ואיסור תפילה בציבור‪.‬‬
‫‪ .8‬הרס הקיום הכלכלי‪ -‬תוך כדי הכיבוש התמוטטו גם ככה מסגרות חיים יהודיות‪,‬מאות‬
‫אלפי פולנים בניהם גם יהודים ברחו מזרחה אל עבר הסובייטים‪,‬באופן הזה היהודים‬
‫איבדו את רכושם‪,‬כל האחרים נושלו באופן רשמי מכל הרכוש שלהם )עסקים‪,‬דירות‪,‬בתי‬
‫מלאכה וכ'ו(‪ .‬במקרים שונים הייתה הוראה לאפשר ליהודים להפעיל את העסק‪,‬או‬
‫לטובת הצבא הגרמני או כדי לאפשר לאוכלוסייה לבזוז את התכולה‪ .‬כל חשבונות‬
‫הבנקים הוקפאו‪ .‬יהודים נקראו להגיע לנקודות מפגש עם זהב‪,‬פרוות‪,‬רכוש אחר בעל‬
‫ערך ולמסור הכל לידי הנאצים‪,‬בדרך כלל לפעולה הזאת שימשו ראשי הקהילה כבני‬
‫ערובה‪.‬‬
‫‪ .9‬חטיפות לעבודות כפייה‪ -‬ב‪ 26-‬באוקטובר ‪ 1939‬מפרסם הנס פרנק מושל הגנרל‬
‫גוברנמן צו המחייב יהודים בגילאי ‪ 14-60‬לצאת לעבודות כפייה‪:‬בניית כבישים‪,‬הקמת‬
‫מחנות צבאים וכ'ו‪ ..‬העבודות בוצעו בתנאים איומים‪,‬בעיקר גם על ידי יהודים שלא היו‬
‫רגילים לעבודה פיזית‪,‬רבים מהיהודים מתו או התאבדו‪.‬‬
‫‪ .10‬התעללויות ורצח‪ 20,000 -‬יהודים נרצחו במהלך הפלישה הנאצית‪,‬חלקם בשל היותם‬
‫יהודים וחלקם בשל היותם חלק מהאינטליגנציה הפולנית‪ .‬הראשונים שסבלו היו יהודים‬
‫בעלי מראה מסורתי‪ .‬עם הכיבוש הנאצי היה דמם של היהודים הפקר‪ .‬בצ'נסתכוב בינואר‬
‫‪ 1940‬התאספו חיילים נאצים סביב בתי היהודים תוך כדי זה שהם קוראים )יודן‬
‫ראוס(‪,‬יהודים עמדו בקור המקפיא‪,‬נשים ובנים נשלחו לבית הכנסת שבכלל הפך להיות‬
‫מתה משטרה‪,‬שם היכו אותם‪,‬אנסו ועינו‪ 150,‬יהודים נרצחו האקט הזה‪ .‬יהודים חולים‬
‫ששהו במוסדות שונים הופרדו מאחרים ונרצחו‪,‬זה לא הפריעה לנאצים לדרוש‬
‫מההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה לממן את "שהותם" של החולים‪ .‬באוקטובר‬
‫‪ 1939‬פרסמו הנאצים בעיר שקוראים לה שצ'בזישין פרסמו הנאצים הוראה על כל‬
‫היהודים בני ‪ 15-60‬להתייצב מול בניין העירייה עם מטטים‪,‬המטרה הייתה להתעלל‬
‫בהם הכריחו אותם לשיר בקולי קולות שירים פולניים לאומיים‪.‬‬
‫החל מ‪ 1940-‬החלו להקים בערים מסויימות יודנרטים )הנהגה יהודית(‪.‬‬
‫השפעת הכיבוש הנאצי על חיי היהודים בפולין‪ -‬הכיבוש של פולין נמשך כשלושה‬
‫שבועות‪,‬פולין חולקה ל‪ 3-‬חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬החלק המערבי סופך לגרמניה ונועד להיות נקי מיהודים‪ .‬עשרות אלפי יהודים גורשו‬
‫ממנו מזרחה‪ .‬הגירוש לא היה מאורגן או שיטתי‪.‬‬
‫‪ .2‬החלק המרכזי ג‪-‬ג ‪-‬אזור הממשל הכללי שאליו פיקד הנס פראנק‪.‬‬
‫‪ .3‬החלק המזרחי נכבש ע''י הסובייטים‪ 1,200,000,‬יהודים‪,‬היהודים האלו "נהנו‬
‫משלווה יחסית" עד לפרוץ מבצע ברברוסה‪,‬השלווה הזאת הייתה שלווה יחסית‪,‬הם‬
‫היו תחת שלטון טוטאליטרי של סטאלין שאומנם לא הציב לו כמטרה להשמיד‬
‫אותם‪,‬אבל היה רחוק מלהיות רחום וחנון‪ .‬וכמו אזרחים אחרים ברוסיה גם היהודים‬
‫נשלחו למחנות כפיה וכל המסגרות החינוכיות והיהודים פורקו‪.‬‬
‫בכל החלק המערבי ובגנרל גוברנמן‪ ,‬היו ‪ 2‬מיליון יהודים ורובן היו פליטים‪ ,‬בכל אזור‬
‫הייתה מדיניות שונה כלפי היהודים וזרועות השלטון הנאצי נאבקו ביניהם על‬
‫סמכויות השלטון והמדיניות כלפי היהודים‪ .‬כלומר הכיבוש הנאצי הרע את מצבם של‬
‫הפולנים כולם‪ ,‬היהודים סבלו יותר מאחרים‪ ,‬כל בסיס הקיום התפורר‪ ,‬משפחות‪,‬‬
‫מסגרות חברתיות‪ ,‬חינוכיות ודתיות‪ .‬הבסיס של הקיום הכלכלי מתערר‪ ,‬אובדן‬
‫מקומות עבודה‪ ,‬התעללויות‪ ,‬התנכלויות‪ .‬הקהילות היהודיות נאלצו להתמודד עם‬
‫המוני פליטים חסרי כל‪ ,‬התוצאה בשלב הזה מבוכה‪ ,‬בלבול‪ ,‬תחושה קשה של‬
‫היעדר ביטחון אישי בסיסי מינימלי ולכן במצב הקשה הזה הגיטאות נתפסו במקום‬
‫בטוח לחיות בו‪.‬‬
‫הקמת הגטאות‬
‫ב‪ 21‬בספטמבר ‪ 1939‬שלח ריינהארד היידריך לראשי האיינזצגרופן )יחידות ‪ SS‬שהוקמו ב‪,1938‬‬
‫פעלו במזרח אירופה והורכבו ממתנדבים נאצים( מברק המפרט את הפעולות שיש לבצע בשטחי‬
‫הכיבוש כלפי היהודים‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לקבץ ולרכז את היהודים בקהילות הגדולות בערים בקרבת מסילות ברזל לאור המטרה‬
‫הסופית‪.‬‬
‫‪ .2‬להקים מועצות יהודים בכל קהילה כדי שישמשו גוף מקשר בין הקהילה לשלטון הנאצי‪.‬‬
‫‪ .3‬הבטחת שיתוף הפעולה בין השלטון האזרחי הפולני לפיקוד הצבאי הנאצי‪.‬‬
‫בפועל רק חלק מהתוכנית בוצעה‪ ,‬היהודים היו אמורים להישלח לאזור הג"ג והמושל הנס פרנק‬
‫התנגד‪ .‬למעשה הנאצים לא פרסמו הוראה גורפת להקמת גטאות‪ ,‬המונח גטו שבו השתמשו כוון‬
‫לשכונות יהודיות בערים פולניות ולא לגטאות כפי שאנחנו מכירים אותם בהמשך‪ .‬בגטאות הוקמו עם‬
‫כן כיוזמה של השלטון הנאצי המקומי ולא הוראה מגבוה ולכן הם הוקמו בזמנים‪ ,‬בקצב ובשלבים‬
‫שונים‪ .‬היו גטאות שהוקמו ב‪ 1939‬ואחרים ב‪ .1942‬גטו לודג' נסגר בגדרות‪ ,‬עת וטיל ובחלקים‬
‫מסוימים גם בחומת אבן‪ ,‬גטו ורשה הוקף בחומה ארוכה עם שומרים‪ ,‬גטו לודג' היה סגור לחלוטין‬
‫וגטו ורשה היה פתוח יותר‪ ,‬אפשר היה להבריח סחורות ולהסתנן ממנו החוצה‪) .‬בלום הומו(‬
‫מטרת הקמת הגטו‪-‬‬
‫המטרות המוצהרות‪ -‬הנאצים עצמם טענו שהגטאות הוקמו על מנת‪:‬‬
‫‪ .1‬למנוע הפצת מחלות ע''י היהודים‪.‬‬
‫‪ .2‬למנוע הספסרות של היהודים כלומר‪,‬למנוע מהיודים להמשיך ולהרוס את כלכלת פולין‪.‬‬
‫‪ .3‬לבלום את ההתפשטות של שמועות פוליטיות שהפיצו היהודים‪.‬‬
‫בפועל ברור שהטענות היו חסרות בסיס והיגיון‪.‬‬
‫המטרות האמיתיות‪-‬‬
‫‪ .1‬אמצעי להכחדה בלתי ישירה‪ -‬להביא למותם של כמה שיותר יהודים בגלל התנאים הקשים‬
‫בגטו‪ .‬יוזף גבלס שר התעמולה‪,‬כינה את הגטאות "ארגז המוות" והכן בגטו לודג' מתו‬
‫בשנתיים הראשונות ‪ 20%‬מכלל היהודים‪,‬יחד עם זאת אין לנו הוכחה חד משמעית שזו‬
‫הייתה מטרת הנאצים‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז ובידוד היהודים מכלל האוכלוסייה‪ -‬התהליך הזה הוא חלק מהיישום של‬
‫האידיאולוגיה הנאצית ומימוש הסדר החדש‪.‬‬
‫‪ .3‬בידוד היהודים מריכוזים יהודים אחרים‪ -‬הגטאות יצרו ניתוק בין הקהילות פירוש הדבר‬
‫החלשת העמידה היהודית מול הנאצים‪,‬מרגע של הקמת הגטאות כל קהילה הייתה צריכה‬
‫לדאוג לעצמה מבלי לדעת מה קורה במקומות אחרים‪.‬‬
‫‪ .4‬פיקוח צמוד על היהודים‪-‬בידודם מכלל האוכלוסייה הקל על הנאצים לפקח על היהודים‪.‬‬
‫תהליך הקמת הגטו‪ -‬כאמור‪,‬התהלי לא היה אחיד והוא הושפע מהחלטות השלטון המקומי הנאצי‪.‬‬
‫התהליך עצמו כלל לא רק שילוחים של יהודים לרובע מסוים אלה פינוי גם של לא יהודים שחיו ברובע‬
‫הזה‪ .‬לתהליך הזה התלווה משא ומתן עם שלטונות העיר הפולנים‪.‬‬
‫הקמת הגטאות בלודג' ורשה חייבה גם שינוי של קווי התחבורה הציבורית שקודם עברו דרך הגטו‪.‬‬
‫היהודים עצמם הצטוו לעבור תוך מספר שעות‪,‬הרשו להם לקחת כמות מוגבלת של חפצים ולכן יהודים‬
‫היו לא פעם מול התלבטות לקחת תמונה משפחתית‪,‬מעיל לחורף הקרוב‪.‬‬
‫התוצאה הייתה חרדה עמוקה לגבי העתיד‪,‬מבוכה‪,‬גלים של שמועות לגבי גורל היהודים‪,‬כוונות הנאצים‬
‫ותחושה כללית של חוסר ביטחון אישי‪.‬‬
‫דרך ניהול הגטו‪ -‬הגטו נוהל ע''י היודנרט‪ .‬לכאורה‪,‬מדובר בהנהגה יהודית שאמורה לפעול למען‬
‫היהודית‪,‬בפועל היודנרט הוקם ע''י הנאצים וחברי היודנרט נקראו בין אינטרסים סוטרים מצד אחד רצון‬
‫לסייע לבני עמם ולהציל כמה שיותר יהודים‪,‬מצד שני רצון לקיים את הוראות הנאצים על מנת‬
‫לחיות‪,‬לשרוד‪ .‬חשוב להדגיש שהגטאות נוהלו ע''י הנאצים‪,‬ע''י השלטון האזרחי )הנס פרנק( המושל‬
‫האזרחי‪,‬וע''י אנשי ה‪.SS-‬‬
‫התפקידים שהוטלו על היודנרטים‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אחריות כוללת על כל המתרחש בגטו‪,‬מדובר *באחריות אישית*‪ -‬היודנרט יכולים לשלם בחייהם‬
‫על הפרת ההוראות )איסוף כל הפרוות‪,‬איסוף כסף וזהב וכ'ו(‪.‬‬
‫ארגון מקומות המגורים של היהודים‪.‬‬
‫דאגה לחלוקת המזון בגטו‪.‬‬
‫דאגה למקורות התעסוקה עבור יהודים שאיבדו את עבודתם עם כניסתם לגטו‪.‬‬
‫קיום תנאי תברואה בגטו תוך שמירה על בריאות היהודים‪.‬‬
‫יהודי פולין חלק ב'‪ -‬החיים בגטו‬
‫‪ .1‬תנאי החיים בגטו‪ -‬יש סיכום*‬
‫הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות‪ ,‬והקשר בין תחילת ההרג ההמוני לפלישה לברית‬
‫המועצות‬
‫ב‪ 22-‬ביוני ‪ 1941‬היטלר מפר את הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב ופולש לתחום ברית המועצות‪.‬‬
‫לפלישה הגרמנית לברית המועצות יש מספר גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬הגורם האידיאולוגי‪ -‬היטלר רצה להשתלט על ברית המועצות כחלק האידיאולוגיה שלו‬
‫בשנאה לקומוניזם‪ .‬למרות ההסכם‪ ,‬הרי שהוא נועד להבטיח להיטלר "שקט" בצד המזרחי‪.‬‬
‫סטלין מצדו הכיר בעובדה שהיטלר הוא נגד קומוניזם‪ .‬הוא ניסה בכל דרך אפשרית לדחות‬
‫את התקיפה ובמקביל פעל לחיזוק הצבא הסובייטי‪.‬‬
‫‪ .2‬הגורם הצבאי‪ -‬לאחר הכישלון הקרב על בריטניה ספטמבר ‪,1940‬היה ברור להיטלר‬
‫שהמטרה הבאה היא ברית המועצות‪ .‬היטלר העביר כוחות לחזית המזרחית והעביר נשק‬
‫דרך פינלנד ששיתפה איתו פעולה‪ .‬היטלר ידע שברית המועצות חלשה‪,‬שהיא אינה מוכנה‬
‫למלחמה‪,‬שסטלין ניהל משטר טרור ורצח מיליונים והוא היה בטוח שהעם הסובייטי הצטרף‬
‫להיטלר נגד סטלין‪ .‬היטלר גם ציפה שהיפנים יתקפו את ברית המועצות מצד מזרח ויחד‬
‫יכניעו אותה‪.‬‬
‫הנימוק הגרמני הרשמי לפלישה "סיכון התקפה נגד גרמניה שתכנן סטלין‪,‬הגנה למערב מפני‬
‫הקומוניזם הפושע‪ .‬המבצע נקרא על שם פידריך ברברוסה שהיה קיסר גרמניה במאה ה‪-‬‬
‫‪.12‬‬
‫מבצע ברברוסה כנקודת מפנה במלחמה– מבצע ברברוסה הפך לנקודת מפנה במלחמה‬
‫לאור ההיקף העצום של אבדות הגרמנים‪ .‬לראשונה‪ ,‬החלו הגרמנים מירי‪,‬מחלות וקור‪.‬‬
‫המצב היה כ"כ גרוע שכ‪ 60%-‬מהחיילים הרגמנים שנשלחו לחזית המזרחית לא חזרו‪ .‬מכן‬
‫והלך‪,‬המלחמה הפסיקה להיות עבור היטלר )קטנה ונחמדה(‪ .‬בעיצומו של מבצע ברברוסה‬
‫החלו הגרמנים להבין את משמעותה של המלחמה ואת גודל המחיר‪ .‬המערכה העניקה‬
‫לבריטניה מרחב נשימה על מנת להתאושש ולשקם את הצבא‪ .‬כמו כן‪,‬הכישלון הגרמני עורר‬
‫תקוות אצל עמים אחרים שהיו נתונים לאיום הגרמני‪.‬‬
‫המהלכים העיקריים בקרב‪ -‬בשלב הראשון הנאצים התקדמו במהירות של ‪ 80‬ק''מ ביום‪.‬‬
‫הצבא הסובייטי היה עסוק בבריחה כלמעלה מ‪ 2,000-‬מטוסים הושמדו על הקרקע‪ .‬מבחינת‬
‫היקף הכוחות ‪ 3‬מיליון חיילים גרמניים משתתפים בפלישה‪ 2,000,‬מטוסים ו‪ 3,350‬טנקים‪.‬‬
‫תגובת הסובייטים‪ -‬סטלין הורה לצבא שלו לנקוט בשיטת "האדמה החרוכה"‪ .‬האוכלוסייה‬
‫הסובייטית שחיה במקום הגיבה במלחמת גרילה )מלחמת אזרחים‪,‬לא מסודרת(‪ .‬הסוביטים‬
‫הצליחו לגייס ‪ 35‬מיליון איש גברים ונשים אבל ‪ 84%‬מהכוח עבד בקרבות‪.‬‬
‫כיווני הפלישה‪ -‬הצבא הגרמני נע בכמה ראשי חץ‪ .‬אחד אל עבר מוסקבה הבירה‪,‬אחד אל‬
‫עבר לנינגרד בצפון‪,‬והשלישי לעבר סטלינגרד שזה בדרום‪.‬‬
‫קשיים ייחודיים‪-‬‬
‫‪ .1‬הגודל העצום של ברית המועצות‪ -‬היא תופסת ‪ 15%‬מהיבשות של כדור הארץ‪ .‬היא‬
‫משתרעת על פני אירופה ואסיה‪,‬כמעט בלתי אפשרי לכבוש את כולה‪ .‬העומק האסטרטגי‬
‫של ברית המועצות העניק לה יתרון לדוגמה הממשלה יחלה לברוח ממוסקבה ‪ 80‬ק''מ‬
‫לעיר אחרת‪ .‬הגודל העצום של ברית המועצות יצר מצב בו לא הצליחו הגרמנים להעביר‬
‫לכוחותיהם מספיק הספקה‪,‬חיילים נמצאו במרחק של ‪ 2,000‬ק''מ מהבסיסים‪ .‬התוצאה‬
‫הייתה רעב ומחסור בנשק‪.‬‬
‫‪ .2‬גנרל חורף‪ -‬תנאי החורף הקשה של ברית המועצות‪,‬כשהמעלות יורדות למינוס‬
‫‪,30‬ובחורף הזה הספציפי שהמעלות ירדו ל מינוס ‪,50‬אי אפשר היה להילחם‪ .‬לא היה‬
‫לבוש מתאים‪.‬‬
‫הקשר בין תחילת ההרג ההמוני של היהודים למלחמה בברית המועצות‪ :‬מבצע‬
‫ברברוסה אפשר את תחילת ביצוע הפתרון הסופי של העם היהודי‪ .‬מדוע?‬
‫‪ .1‬בברית המועצות חיו מליוני יהודים‪ .‬היו בה ערים גדולות שבהם מספר היהודים‬
‫היה כמספר יהודי מדינה שלמה במערב אירופה‪ .‬מכאן שהגרמנים לא הצליחו‬
‫למצוא "פיתרון" ליהודים תחת חסותם‪.‬‬
‫‪ .2‬המלחמה נגד ברית המוצעות והפרת ההסכם ביטלו סופית את כל העקבות שהיו‬
‫להיטל רמו מדינות העולם‪ .‬הדימוי שלו כשוחר שלום שמנסה לתקן את אבלות‬
‫ורסאי כבר לא רלוונטי‪ .‬הוא ראה את עצמו רשאי לפעול חופשי נגד היהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬בפבואר ‪ 1942‬חצי שנה אחרי תחילת המבצע כתב יוזף גבלס ביומנו "השמדתם‬
‫של היהודים תתנהל במקביל להשמדת אויבנו‪ .‬הפירהר יודע ומבין מכל‬
‫המשתמע‪,‬מן הזדמנויות הגדולות‪,‬שנותנת לנו המלחמה הזאת"‪ .‬חודש אחרי הוא‬
‫כתב את המשפט הבא "למרבה המזל‪,‬פותחת המלחמה סדרת אפשרויות שלא‬
‫יהיו לנו בזמן של שלום‪ .‬עלינו לנצל זאת לטובתינו"‪ .‬כלומר מבחינת הנאצים‬
‫המלחמה הייתה הזדמנות לחסל אחת ולתמיד את היהודים‪ .‬בסוף ‪,1941‬נבלמה‬
‫ההתקדמות הגרמנית העם הרוסי ראה במלחמה הזאת את המלחמה‬
‫הפטריוטית הגדולה‪,‬להיטלר היו בעיות בניהול הקרב‪ .‬הפיקוד שלו מציע לסגת‬
‫עד לאביב‪,‬היטלר דורש להמשיך וזה מגדיל את הנזקים‪ .‬כמו כן הבריטים‬
‫והאמריקנים מסיעיים לסובייטים דרך אירן‪.‬‬
‫ועדת ואנזה ‪ 20‬בינואר ‪1942‬‬
‫ואנזה‪-‬שם אגם ליד ברלין‪,‬מסביבו נבנתה שכונת וילות מפוארת ובמקום הזה התכנסה המצמרת‬
‫הנאצית לועידה שכונתה ועידת ואנזה‪ .‬הועדה הייתה בעצם פגישת עבודה שארכה כשעתיים‪.‬‬
‫בפגישה השתתפו נציגים בחירים של משרדי הממשל הנאצי )מדרגת מנכ'ל ומעלה( נושא‬
‫הפגישה היה תיאום עמדות בדבר הפיתרון הסופי של שאלת היהודים‪ .‬הפרוטוקול נכתב ע''י‬
‫אייכמן מתוקן ע''י היושב ראש הועדה וראש משטרת הביטחון של הרייך ריינרד היידריך‪ .‬המסמך‬
‫שוכפל ב‪ 30-‬עותקים והופץ למשרדי הממשלה השונים‪ .‬חשוב להדגיש כי בועידה לא הוחלט על‬
‫הפיתרון הסופי‪ .‬יותר מזה לא היה בסמכותם של המשתתפים לקבל החלטה כזאת שכן תפקידם‬
‫במשטר הנאצי היה לבצע את מדיניות הפירהר‪.‬‬
‫מטרות כינוס הועידה‪-‬‬
‫‪ .1‬תיאום התפקידים במנהל הגרמני במשימה שעליה כבר הוחלט חיסול יהודי אירופה‪.‬‬
‫‪ .2‬לקבוע מי יפסוק במקרים של חילוקי דעות בין הרשויות השונות שהשתתפו בפיתרון הסופי‪.‬‬
‫‪ .3‬כינוס נציגי המשרדים השונים ברייך‪,‬נועג להגדיש את המקום החשוב והמרכזי של הפיתרון‬
‫הסופי‪.‬‬
‫האנשים שהוזמנו ידעו ללא ספק על הרצח ההמוני המתבצע כבר חצי שנה בשטחים‬
‫הכבושים במזרח‪ .‬כמו כן‪,‬היה ברור לחלוטין מהי התכנית עליה מדבר היידריך בישיבה‪ .‬אף‬
‫אחד מהמוזמנים לא הסתייג ולא נשמע כל הערה בנוגע לתכנית‪ .‬הנושא היחיד שעורר את‬
‫המשתתפים לשאול שאלות ולבקש הבהרות היה היחס ליהודים המעורבים המשלינגים‪.‬‬
‫)עיקרי הפרוטוקול נמצאים בספר בע''מ ‪(225‬‬
‫בוועידה‪-‬‬
‫א‪ .‬היידריך ראש משטרת הביטחון סקר את הצעדים שננקטו נגד היהודים בשלבים שקדמו‬
‫למועד ההתכנסות וזאת במסגרת חיפוש אחר פיתרון לשאלה היהודית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא הציג את האגירה של יהודים וטען שאינה יכולה להוות פיתרון בזמן מלחמה ולכן‬
‫הפיתרון כרגע הוא פינוי היהודים למזרח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוא סקר את הפעולות המבוצעות בשטח‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוא נקב המספר היהודים‪ 11-‬מיליון‪,‬ולשם כך הציג טבלה מפורטת‪ .‬יש לשים לב ל‪200-‬‬
‫יהודי אלבמיה‪,‬ולמספר יהודי צרפת שבהם נכללים גם יהודי צפון אפריקה‪,‬אזורים בהם‬
‫שלטה צרפת )מרוקו‪,‬טוניס ואלג'זיריה(‪.‬‬
‫ה‪ .‬דובר על הטיפול הנועד ליהודיםהפרדה בין נשים לגברים‪,‬בין כשרים לעבודה ובין לא‪,‬וצוין‬
‫שחלק מהיהודים ימותו מעבודה קשה‪ .‬היהודים שיישארו בחיים יקבלו "טיפול" מתאים‬
‫על מנת שלא יהוו גרעין להתחדשות העם היהודי‪.‬‬
‫ו‪ .‬הייתה בוועידה התייחסות למידת שיתוף הפעולה של האוכלוסייה במדינות בהן צפויה‬
‫ממשלה מקומית לשתף פעולה‪,‬תתחיל הפעולה מיד‪ .‬באזורים בהם צפויה התנגדות של‬
‫הממשלה יש לדחות את הפעולה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הייתה התייחסות לעניין היהודים המעורבים "המשלינגים" והוחלט שהמכריע יהיה‬
‫היידריך‪.‬‬
‫משמעות החלטות הוועידה‪-‬‬
‫‪ .1‬כדי להפעיל את מנגנון הרצח‪,‬נדרש שיתוף פעולה של המוסדות והמגזרים האזרחיים כמו‪:‬‬
‫יחידות משטרה שעסקו באיסוף הקורבנות ושילוחן‪,‬עובדי הרכבת שהובילו את המגורשים‪,‬מפעלי‬
‫התעשייה שניצלו את עובדי הכפייה שבנו את המשרפות ותאי הגזים‪,‬מי שיצרו את הגז "ציקלון‬
‫‪,"B‬משרדי הממשלה השונים‪,‬שתיאמו את הגירושים‪,‬ניצלו את רכוש הקורבנות ורופאים ששירתו‬
‫במחנות‪.‬‬
‫‪ .2‬הוועידה מעידה על מגמת הטוטאליות של ההשמדה‪ .‬בטבלה ציינו על פי מדינות את מספר‬
‫היהודים בכל המדינות כ‪ 11-‬מיליון‪,‬בטבלה נכללים גם יהודים מארצות נטרליות‬
‫)שוויץ‪,‬צפרת‪,‬שבדיה‪,‬טורקיה וכ'ו(‪,‬במספר של יהודי צרפת נכללים גם יהודי צפון אפריקה‪,‬וגם‬
‫מגדירים מיהו יהודי על פי חוקי הגזע‪,‬בני תערובת שונים‪.‬‬
‫דילמות בדרכי התמודדות של היודן ראטים בגטאות שמזרח אירופה בזמן ביצוע הפיתרון הסופי‬
‫הבנה מול ידיעה‪,‬הקושי של היהודים להבין את מהותו של הפיתרון הסופי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הגרמנים שמרו בקפידה על סודיות‪,‬תהליך ההשמדה הוגדר יסודי ביותר‪,‬הנאצים השתמשו בשם‬
‫קוד "הפיתרון הסופי"‪,‬המטרה שלהם הייתה להבטיח ביצוע המהלך בשקט תוך מינימום של‬
‫התנגדויות מצד היהודים‪.‬‬
‫הגירוש למזרח לא בוצע בעת ובעונה אחת‪ .‬הרכבות יצאו במועדים שונים‬
‫הנאצים פעלו בגטאות באופן פתאומי‪,‬הם הסתירו עד הרגע האחרון את כוונותיהם ואת המועד בו‬
‫יבצעו את האקציה הגדולה‪ .‬הם הטעו את היהודים בכוונה‪,‬הבטיחו להם שהם יוצאים לעבודה‬
‫במזרח‪,‬הם ארגנו גלויות שנשלחו כביכול ע''י היהודים‪,‬הבטיחו מנות מזון מיוחדות למי שיתייצב‬
‫למשלוח‪,‬בגטאות הגדולים הם ביצעו את האקציות באופן הדרגתי‪,‬ולכן היהודים בחרו להאמין‬
‫שמי שנלקח הם אלה שאינם מסוגלים לעבוד‪,‬ולכן אלה שנשארים זוכים להגנה‪.‬‬
‫הקושי הפסיכולוגי להאמין שאדם הולך לקראת מותו‪,‬הנטיעה האנושית היא לאחוז בכל בדל של‬
‫תקווה‪.‬‬
‫האמונה שהעולם יציל את היהודים‪ -‬רבים מהיהודים קיוו שההתקדמות של הסובייטים תציל‬
‫אותם או האמריקנים‪,‬ולכן רבים מהם שאפו לשרוד על שההצלה תגיע‪.‬‬
‫העדר תקדים היסטורי‪ -‬חשוב להבין שעד מלחמת העולם השנייה אף אחד לא העלה על דעתו‬
‫מבצע כל כך נרחב להשמדת עם שלם באופן ברור‪,‬מאורגן ומתוכנן‪ .‬אי אפשר היה להעלות על‬
‫הדעת שיהיו תאי גזים‪,‬משרפות‪.‬‬
‫הדילמות העיקריות‪-‬‬
‫‪ .1‬דילמת השילוחים‪ -‬הגרמנים הטילו על היודנראטים הכנת רשימת היוצאים לשילוחים‪.‬‬
‫היודנראטים הם שנדרשו לפרסם את המודעות שקוראות ליהודים להתייצב והמשטרה היהודית‬
‫הייתה צריכה לתפוס את היהודים שברחו‪ .‬ההתמודדות הראשונה בנושא שילוחים הייתה האם‬
‫להישמע להוראות או לסרב? ציות מוחלט התקיים במקרים מעטים‪,‬אחרים בחרו להתנגד באופן‬
‫נחרץ למשל אדם צ'רניקוב יושב ראש היודנראט בווארשה שבחר להתאבד ולא לסייע באקציה‬
‫הגדולה‪ .‬היו כאלה שהחליטו לסייע למחרת תוך ידיעה שהם מסכנים את כלל הגטו אבל‬
‫באיזשהו אופן מאפשרים לתושבי הגטו למות בכבוד ואפילו להציל כמה יהודים )קרה‬
‫בקובנה‪,‬טוצין ומינסק(‪.‬‬
‫דבר השני היה האם משתפים את היהודים בגטו במדיניות ההשמדה הנאצית? שיתוף היהודים‬
‫יכול ליצור פאניקה ולהקדים את הסוף של הגטו‪,‬מצד שני מידע כזה יכול לאפשר ליהודים‬
‫באיזשהו אופן להיפרד מהמשפחה‪,‬למרות שהסתרת המידע מהיהודים מאפשר לסיים את חייהם‬
‫בשלווה יחסית אבל זה מונע מהם לצאת ולהיות מוכנים‪ .‬יותר מזה‪,‬על חברי היודנראטים היה‬
‫להחליט האם יש להם את הזכות להסתיר מידע לבחינת איש איש על גורלו‪ .‬האם לנהל מדיניות‬
‫שתציל לפחות חלק מהיהודים‪,‬את מי?‪,‬האם נכון להציל חלק מהיהודים? וכיצד לבחור את מי‬
‫מצילים? אח התפיסות בשאלה הזאת הייתה "הצלה באמצעות עבודה"‪ .‬רבים מחברי היודנראט‬
‫הניחו האופן הגיוני שהנאצים ימנעו מחיסולו של גטו יצרני‪,‬עם רווחים כספיים‪ .‬זו הייתה תפיסתו‬
‫של חבר הראש יודנראט בגטו לודג' חיים שהפך את הגטו למחנה עבודה אחד גדול וגם של יעקב‬
‫גנטס מגטו וילנה‪ .‬שניהם עשו הכל כדי להבטיח שכמה שיותר מתושבי הגטו ישולבו בעבודה יהיו‬
‫רשומים כעובדים‪ .‬במקרים בהם הוחלט ניסו להציל את הצערים ואת אלה הכשרים לעבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬האם להענות ליוזמות להפוך את הגטו ליצרני בעיני הנאצים‪ -‬הצלה באמצעות עבודה נראתה‬
‫לכאורה האמצעי ההגיוני ביותר להצלת היהודים או לפחות לדחות את ביצוע הפיתרון הסופי תוך‬
‫כדי ההמתנה להצלה‪ .‬בפועל היו טמונות בגישה הזו סכנות רבות‪:‬‬
‫• ניצול היהודים לעבודה פירושו שכיכת כוחם‪ .‬היהודים היו ממילא במצב של רעב מתמיד וניצולם‬
‫לעבודה פירושו קירוב מותם מרעב ותשישות‪.‬‬
‫• עבודה עבור הגרמנים פירושה סיוע למאמץ המלחמתי הגרמני‪ .‬הדבר הזה יאריך את זמן‬
‫המלחמה וידחה את השחרור‪.‬‬
‫• ניצול מקסימלי של היהודים פירושו שכל מי שאינו מסוגל לעבוד )ילדים חולים מבוגרים( לא יוכלו‬
‫להמשיך ולחיות‪ .‬יש כאן נטישה של ערכי המוסר האנושיים והיהודים הבסיסיים ביותר‪,‬העזרה‬
‫לחלש‪.‬‬
‫‪ .3‬כיצד להתייחס למחתרות‪ -‬האירוע הבולט בסוגיה הזאת התרחש בגטו וילנה "פרשת ויתנברג"‬
‫יולי ‪,1943‬הגרמנים חשפו בגטו מחתרת‪,‬הם הציבו אולטימאטום ליודנראט להסגיר את ראש‬
‫המחתרת "איציק ויתנבג" או שייהרס הגטו‪ .‬ראש היודנראט יעקב גנס פנה למחתרת‪,‬המחתרת‬
‫סירבה להסגיר את ויתנברג ולכן גנס פנה לציבור היהודים בגטו‪,‬הסביר להם את סכנת‬
‫ההשמדה‪,‬אחרי לחץ ציבורי ויתנברג החליט להסגיר את עצמו והתאבד לאחר בליעת רעל‪ .‬מהצד‬
‫השני היו יודנראטים שראו במחתרת פוטנציאל להצלת תושבי הגטו‪,‬כך לדוגמה בגטו מינסק‬
‫יודנארט נעזר בחברי המחתרת על מנת להבריח יהודים ליערות שמסביב‪,‬באופן הזה הוברחו‬
‫למעלה מעשרת אלפים יהודים שכל קבוצה קיבלה סיוע צמוד‪,‬נשק ומדריך‪.‬‬
‫המרד בגטאות‬
‫‪ .1‬ע''מ ‪ 247‬ניתוח הקריאה למרד הכרוז של אבא קובנר‪ -‬הכרוז של אבא קובנר מאפשר לנו להבין‬
‫את צורת החשיבה של חברי תנועת הנוער בני ‪ 18-25‬שהיו הראשונים שהבינו שהנאצים‬
‫מממשים תכנית כוללת להשמדת העם היהודי‪ .‬מתוך הכרוז עולים הדברים הבאים‪:‬‬
‫• הכרה בעובדה שכל היהודים שנשלחו למזרח הם בפועל מתים‪.‬‬
‫• הרצח הוא לא עניין מקומי אלה תכנית להשמדת כל העם היהודי‪.‬‬
‫• פונאר זה המקום שבו הומתו היהודים‪.‬‬
‫• יהודי ליטה הם הראשונים בתור אך בוודאי לא אחרונים‪.‬‬
‫• מאחר וכך המצב יש להילחם בנאצים בבחינת אל נלך קצון לטבח‪.‬‬
‫‪ .2‬הגורם לכך שחברי תנועת הנוער היו הראשונים להבין שמדיניות גרמניה היא השמדה טוטאלית‪:‬‬
‫לחברי תנועות הנוער לא היה מידע ייחודי שלא היה בידי אחרים‪ .‬הם פעלו על בסיס תחושת‬
‫הבטן שלהם ובכל זאת הצליחו "לקרוא את התמונה" הרבה לפני ששאר היהודים הצליחו לקלוט‬
‫את הדברים‪ .‬מדוע?‬
‫• חברי תנועות הנוער היו צעירים‪,‬לא מטופלים במשפחות ומנטלית היה להם קל יותר לקבל את‬
‫העובדה שהנאצים עומדים להשמיד את היהודים‪,‬ולכן הם קראו למרד‪ .‬היהודים האחרים נטעו‬
‫להכחשה‪,‬חששו הרבה יותר מהמרד‪.‬‬
‫• גילם הצעיר של חברי תנועות הנוער גרם לכך שהיו מוכנים לנקוט באמצעים קיצוניים יותר מאשר‬
‫המבוגרים‪,‬היו מוכנים להסתכן בלבד שיגרמו לנאצים אבדות‪.‬‬
‫• חברי תנועות הנוער חונכו על בסיס של תפיסה אידיאולוגית ציונית ברורה‪,‬הם היו בעלי תודעה‬
‫לאומית‪,‬הזדהו פחות עם המדינה בה הם חיו והם לא ראו עתיד במדינה הזו‪.‬‬
‫• בשל גילם הצעיר היו חנכי תנועות הנוער מרדניים יותר‪ .‬הם סירבו לקבל כפשוטם את טענת‬
‫המבוגרים לפיה הנאצים לא ישמידו את כל היהודים‪.‬‬
‫• חניכי תנועות הנוער ראו לנגד עיניהם את כבוד העם היהודי‪,‬הם היו מכווני ארץ ישראל‪ .‬ה רצו‬
‫להנציח את עצמם כמודל עבור הצעירים בארץ‬
‫בונים מדינה במזרח התיכון‬
‫•‬
‫עמדת בריטניה וארצות הברית בשאלת העקורים וארץ ישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬ציפיות הישוב היהודי מבריטניה והגורמים לגיבוש ציפיות אלה‪ -‬בתקופת מלחמת העולם‬
‫השנייה נמנעה בריטניה מלעזור ליהודים בטענה שהסיוע היחיד לעם היהודי יבוא‬
‫באמצעות הניצחון על הנאצים‪,‬בריטניה גם סירבה לאפשר לניצולים להכנס לתחומי א''י‬
‫מחשש מתגובת הערבים )מדיניות המערב היו זקוקות לנפט הערבי במהלך המלחמה(‪.‬‬
‫עם סיום המלחמה ציפו היהודים שהמדיניות הבריטית תשתנה בגלל כמה גורמים‪:‬‬
‫הנאמנות המופלגות של הישוב לבריטים במהלך המלחמה‪ -‬הסיוע שהעניק היישוב בצורת‬
‫צנחנים שהתגייסו לצבא הבריטי‪,‬הבריגדה‪,‬ייצור של מוצרי מזון ומוצרים שונים לטובת הצבא‬
‫הבריטי‪ .‬במקביל לבגידת הערבים לדוגמה‪ :‬מעורבותו של חאג' אמין אלחוסני בניסיון מרד‬
‫בבריטים בעירק ופגישתו עם היטלר‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חשיפת אימת השואה‪-‬המפגש של החיליים הבריטים עם מחנות ההשמדה‪,‬מחנה ברגנבלזן‪,‬הם‬
‫הסריטו את כל מה שנגלה לעינהם והישוב ההודי ציפה שהבריטים ינהגו ביתר רחמים בניצולים‬
‫הרבים שביקשו להגיע לא''י‪.‬‬
‫במהלך המלחמה הבטיחה מפלגת הלייבור שבראשם עד קלמנט אטלי )הייתה באופוזיציה‬
‫במהלך המלחמה(‪,‬הבטחות שונות לישוב היהודי‪,‬היא העבירה ביקורת ממשלתו של צ'רצ'יל‬
‫ובנובנבר ‪ 1945‬בבחירות בבריטניה זכתה מפלגת הלייבור‪-‬עוד סיבה שהיהודים חשבו‬
‫שהמדיניות תשתנה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדיניות בריטניה כפי שהשתקפה בנאום בווין‪-‬לאכזבת הישוב היהודי ב‪ 13-‬בנובמבר‬
‫‪ 1945‬נואם שר החוץ הבריטי החדש ארנס בווין את הנאום הבא‪)-‬לקרוא בדף "מקורות‬
‫לתרגול מקימם מדינה במזרח התיכון"(‪ .‬בנאום בווין טוען שהבעיה של היהודים היא‬
‫בעיה אנושית‪,‬הפיתרון שלה הוא בן‪-‬לאומי‪,‬שאסור לגרש את היהודים באירופה‪,‬לצריך‬
‫לאפשר להם לגור שם‪,‬בא''י אין מקום לכל היהודים‪,‬לממשלת בריטניה יש מחויבות‬
‫כפולה ליהודים וערבים‪ .‬משמעות הנאום‪-‬‬
‫המשך מדיניות הספר הלבן‪,‬הגבלות על העליה ל‪ 1,500‬איש בחודש‪.‬‬
‫הדגשת המחויבות לערבים ולא רק ליהודים‪.‬‬
‫תפיסה על פיה בעיית העקורים צריכה להיפתר באירופה )גישה צינית לבעיה של העקורים בגלל‬
‫שאין להם לאן לחזור‪,‬היו עדיין גילויי אנטישמיות מאוד גדולים(‪,‬היהודים לא יכלו להגיע לארה''ב‬
‫כי מאז ‪ 1924‬יש חוקי הגירה קשים באמריקה‪.‬‬
‫בעקבות ההצהרה נותר לחץ אמריקני לבריטים והוחלט להקים וועדה משותפת להצעת פיתרון‬
‫לבעיית העקורים‪.‬‬
‫‪ .3‬עמדת ארה''ב בשאלת העקורים וא''י כפי שבאה לידי ביטוי בדו''ח הריסון ובעדה האנגלו‪-‬‬
‫אמריקנית‪ .‬הציבור האמריקני היה נרגש לנוכח הסיפורים והתמונות מהשואה‪,‬ודעת‬
‫הקהל ביקשה לסייע לעקורים‪ .‬בקיץ ‪ 1945‬שלח הנשיא האמריקני תרומן שליח מטעמו‬
‫"הריסון" לבדוק את מצב העקורים יחד עם משלחת של אנשים נוספים‪,‬הם ביקרו ביותר‬
‫מ‪ 30-‬מחנות באירופה‪,‬הזדעזעו מהמראות‪,‬אריסון פרסם דוח שבו נטען שתנאי החיים‬
‫של העקורים דומים מאוד לאלה שהיו להם במחנות הנאצים מלבד העובדה שאיש אינו‬
‫הורג אותם‪,‬ההמלצות של אריסון היו לאפשר את כניסתם של ‪ 100‬אלף יהודים לא''י‪.‬‬
‫תרומן קיבל את ההצעה‪,‬הציע אותם לבריטים אבל הם דחו אותה‪,‬במקביל הסכים תרומן‬
‫לקדם הצעת חוק שתאפשר לחלק מהעקורים להיכנס לארה''ב‪,‬אבל הממשל האמריקני‬
‫סבר שהחוק הזה יפגע מאמצי הציונים להוכיח שהמקום היחיד ליהודים הוא א''י ואפילו‬
‫מגיעה להם מדינה‪ .‬כמו כן התנגדו לחוק גם חברי קונגרס‪,‬מכאן שעל שתי מדינות היה‬
‫להחליט מה לעשות בעקורים ואיך לסייע להם‪-‬הודעה האנגלו‪-‬אמריקנית‪ .‬לאחר דחיית‬
‫תכנית ה‪ 100-‬אלף הוחלט להקים ועדה משותפת‪ 6,‬נציגים בריטים ו‪ 6‬אמריקנים‪ .‬הועדה‬
‫הגיע בינואר ‪ 1946‬למחנות באירופה‪,‬ראינה את העקורים‪,‬הגיע למסקנה שכולם רוצים‬
‫להגיע לא''י‪ .‬היא גם הגיע לא''י ונפגשה עם יהודים וערבים‪) .‬המלצות הועדה נמצאות‬
‫בספר בע''מ ‪(73‬‬
‫א‪- .‬עליה‪-‬לאפשר מיידית ל‪ 100-‬אלף עקורים לעלות לא''י‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבטל את ההגבלות שהגדירו הבריטים לגבי מחיר אדמות ליהודים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ישות מדינית‪-‬א''י לא תהיה מדינה יהודית או ערבית‪.‬‬
‫הבריטים הופתעו מההחלטות‪,‬לא היה בכוונתם לאפשר את ההגירה לא''י‪,‬ןלכן כדי‬
‫להתמודד ראש הממשלה הבריטי הודיע שתנאי מוקדם ליישם את המלצות הועדה‬
‫הוא פירוק המחתרות היהודיות בא''י עצל‪,‬לחי‪,‬הגנה‪[,‬למן‪ .‬תנאי שהישוב היהודי לא‬
‫יכול היה לקבל‪.‬‬
‫מאבק הישוב היהודי בשלטונות המנדת הבריטי‪-‬הקמת תנועת המרי העברי‬
‫)בספר ע''מ ‪.(75-83‬‬
‫הגדרה‪-‬תנועת המרי העברי היא מסגרת משותפת של ‪ 3‬המחתרות ביישוב היהודי‬
‫בא''י‪-‬הגנה‪,‬עצל ולחי‪,‬שהוקמה לצורך ניהול המאבק המזויין בבריטים‪ .‬היהודים הבינו‬
‫כי הם חייבים לשתף פעולה יחד נגד בריטניה המסרבת לפתור את בעיית א''י‪.‬‬
‫הגורמים להקמת תנועת המרי העברי‬
‫‪ .1‬התנועה הציונית והישוב היהודי בא''י עברו מהפך לאחר מלח''ע השנייה החליטו‬
‫לעבור למדיניות אקטיבית הדורשת סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית‬
‫בא''י )הם קיבלו גיבוי מיהודי ארה''ב ומהפעילות של העצר נגד ארה"ב(‪.‬‬
‫‪ .2‬אכזבה מהמדיניות הבריטית בא''י‪-‬לאחר שממשלת הלייבור זכתה בבחירות ציפו‬
‫בישוב היהודי לשינוי מדיניות הספר הלבן‪,‬אבל נאום בוין הבהיר שאין שום שינוי‬
‫שההגבלות נשארות‪,‬בנוסף הבריטים טענו שבעיית העקורים צריכה להיפתר‬
‫באירופה ואין ליהודים קשר וזיכה לא''י‪ .‬ולכן דרך המאבק הצבאי רצו היהודים‬
‫להבהיר לבריטניה לשנות את דרכה‪.‬‬
‫‪ .3‬איחוד כוחות‪ -‬איחוד שלושת המחתרות יגביר את עוצמת המאבק וישפיע על‬
‫בריטניה ודעת הקהל‪ .‬שלושת הארגונים היו שונים אחד מהשני מהבחינה‬
‫האידיאולוגית אבל הבינו שהם צריכים לאחד כוחות למאבק‪.‬‬
‫מאפייני תנועת המרי העברי‪-‬ההגנה העצל והלחי חתמו על הסכם להקמת התנועה כולל מפקדה‬
‫משותפת שיהיו בה נציגי שלושת הארגונים והיא תארגן את הפעולות נגד הבריטים‪ .‬מעליה הוקמה ועדה‬
‫שנקראה "ועדת האיקס" בראשה עמד יצחיק שדה והיא זו שהייתה צריכה לתת אישור לכל המבצעים‪.‬‬
‫התנועה פעלה במשותף כ‪ 10-‬חודשים‪,‬בוצעו ‪ 11‬פעולות גדולות‪ 8,‬פעולות ע''י הפלמך ו‪ 3-‬ע''י העצל‬
‫והלחי‪ .‬במהותה אין מיזוג וביטול למחתרות אלה כל אחת פעלה בנפרד תוך תיאום לקבלת רשות‬
‫מהועדה המשותפת ושלושת הארגונים היו מחויבות לאישור של המפקדה העליונה‪.‬‬
‫פעולות תנועת המרי העברית‬
‫‪ .1‬שחרור עצורי מחנה עתלית‪ -‬שחרור מעפילים היו קלועים במחנה המעצר בעתלית‪,‬היו ‪200‬‬
‫מעפילים שלקחו לקיבוץ בית אורן‪ .‬הבריטים זיהו את עקבותיהם אבל הזעיקו כ‪ 2000-‬מתושבי‬
‫חיפה שהתערבו עם אנשי הקיבוץ ולא אפשרו לבריטים לזהות את המעפילים‪.‬‬
‫‪ .2‬ליל הרכבות‪ -‬בלילה של ה‪ 31-‬באוקטובר ‪ 1945‬חיבלו ‪ 50‬חוליות של לוחמי הפלמ"ח ברשת‬
‫מסילות הברזל ב‪ 153-‬מקומות שונים ושיבשו את פעילות הרכבות‪ .‬הפעולה בוצעה תוך הקפדה‬
‫על הימנעו מפגיעות בנפש‪ .‬באותו הלילה הטביעה החוליה המיוחדת של הפלמ"ח שקראו לה‬
‫פלי"ם‪,‬הטביעה ‪ 3‬אוניות משמר בריטיות‪,‬המבצע הזה נחשב עד היום לנועז ולמבריק גם בביצוע‬
‫וגם בת‪0‬כנון‪,‬גם המורל של הישוב עלה בעקבות המבצע‪,‬כמו כן המחרת פעלה נגד מתקני ראדר‬
‫של הבריטים וחיבלה בשדות תעופה ותחנות משטרה‪.‬‬
‫‪ .3‬ההתקפה על בתי המלחה של הרכבת בחיפה‪ -‬הלח"י ביצעה פעולת חבלה במתקן שהיה בלב‬
‫מחנות הצבא הבריטי‪,‬הפעולה נועדה להיות הגדולה בתולדות הלח"י‪,‬השתתפו בה ‪45‬‬
‫לוחמים‪,‬השתמשו גם במידע מודיעיני וגם היה סיור מוקדם במקום‪ .‬הלוחמים עשו מעשי הרס‬
‫במקום‪,‬הרסו קטרים ומכונות‪,‬בזמן הנסיגה הם נתקלו במחסום טנקים בריטים שפתחו באש‪11,‬‬
‫לוחמים נהרגו‪ 23,‬נתפסו‪,‬עמדו למשפט ונגזר עליהם מאסר עולם‪.‬‬
‫‪ .4‬ליל הגשרים‪ -‬הפעולה החשובה ביותר‪,‬הפלמ"ח פשט על ‪ 11‬גשרים בחיברו בין א''י‬
‫לשכנותיה‪,‬הצליח לפוצץ ‪ 10‬מהם‪,‬למחרת הלח"י פרץ לבתי המלאכה של הרכבת‪,‬פוצץ שם את‬
‫המתקנים‪,‬מטרות הפעולה היו ניתוק א''י משכנותיה‪,‬ניתוק של קווי ההספקה של‬
‫הבריטים‪,‬והפעלת לחץ על הבריטים להבהרה שללא פיתרון ציוני לא יוכלו לתפקד בארץ‪ .‬הסיבה‬
‫לפעולה הייתה דחיית מסקנות האנגלו האמריקנית ע''י הבריטים‪.‬‬
‫תגובות הבריטים‪ -‬לאחר פעולת ליל הגשרים החליטו הבריטים לשבור את כוחו הצבאי‬
‫והמנהיגותי של הישוב‪,‬הם יצאו למבצע צבאי גדול שקוראים לו "השבת השחורה"‪,‬ב‪ 29-‬ביולי‬
‫‪ 1946‬נסגרו הגבולות וכל קווי התקשורת נותקו‪ .‬עוצר הוטל בערים הראשיות ובדרכים והבריטים‬
‫פרצו לבניין הסוכנות היהודית בירושלים והחרימו מסכמים‪ .‬הם ערכו חיפושים אחרי סליקים ב‪-‬‬
‫‪ 27‬קיבוצים‪ .‬החיפושים היו ברוטלים ולוו בהרס רב‪,‬מעצרים המוניים ונפגעים‪ .‬דוגמה בולטת‬
‫היתתה קיבוץ יגור שם נתפס מחסן הנשק המרכזי‪,‬נאסרו מספר מנהיגים של הישוב‪ .‬כתגובה‬
‫המחתרת פרצה למחנה הבריטי בת גלים והוחזר הנשק שנלקח בקיבוץ יגור‪.‬‬
‫‪ 22‬ביולי ‪ 1946‬נערכה אחת הפעולות הצבאיות הגדולות ביותר של האצל‪ -‬פיצוץ מלון המלך דוד‬
‫בירושלים‪ .‬שנעשתה בלי רשות של ועדת ה‪) X-‬תנועת המרי(‪ .‬המלון נבחר בשל העובדה‬
‫שהמפקדה הבריטית שכנה בו‪,‬האצל החדיר למלון כדי חלב עם חומר נפץ‪,‬חצי שעה לפני הפיצוץ‬
‫הזהירו את הבריטים שיש בבניין פצצה‪,‬הם לא הקשיבו‪,‬וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו אנשים רבים‬
‫)בריטים‪,‬יהודים‪,‬ערבים( זה עורר הדים רבים בישוב ובעולם כולו ומביא לפירוקה של תנועת‬
‫המרד‪.‬‬
‫ההשלכות של הפיצוץ‪ -‬מבחינת הבריטים‪,‬הם החליטו לבצר את הממשל הבריטי עם גדרות‬
‫טיל‪,‬משמרות צבא‪,‬תגובה נוספת הייתה "מבצע כריש" שבמסגרתו הטילו עוצר על תל‪-‬‬
‫אביב‪,‬חיפשו אחרי ראשי הישוב היהודי‪,‬וכלי נשק והחל מאוגוסט ‪ 1946‬הבריטים מתחילים לגרש‬
‫מאפילים לקפריסין‪.‬‬
‫מבחינת הישוב היהודי‪-‬בישוב רווחו שתי גישות לדרך המאבק בבריטים‪ -‬בתקופת תנועת המרי‬
‫כל המחתרות דגלו במאבק רצוף‪,‬לאחר הפיצוץ של המלון מלך דויד חל פילוג בין המחתרות‪:‬‬
‫ההגנה וראשי הישוב חשבו שיש לזנוח את שיטת המאבק הרצוף ולעבור למאבק צמוד‪,‬האצל‬
‫והלח"י לא קיבלו את הגישה והחליטו לדבוק במאבק רצוף‪ .‬כשהתנועה התפרקה האצ"ל והלח"י‬
‫המשיכו במאבק רצוף וההגנה במאבק צמוד‪.‬‬
‫מאבק רצוף של האצ"ל והלח"י‪ -‬הגישה לנקוט במאבק צבאי רצוף‪,‬בלתי מוגבל בזמן‪,‬ללא הפסקה‬
‫בכל הזדמנות נגד הבריטים עד שהם יצאו מהארץ‪ .‬הם תמכו והאפלה וגם התיישבות‪,‬אבל גם‬
‫במאבק אלים‪ .‬מבחינתם מאבק צמוד לא השפיע על הבריטים וגם לא על דעת הקהל העולמית‪.‬‬
‫המאבק הרצוף כלל פעולות טרור אישי‪,‬חטיפות ורצח בריטים‪,‬חטיפות ורצח בריטים‪ :‬ב‪ 1-‬במרץ‬
‫•‬
‫•‬
‫פוצצו אנשי האצ"ל את מועדון הקצינים הבריטים בשכונת רחביה בירושלים‪-‬מהרו ‪ 20‬איש‪.‬‬
‫)ההנהגה והגנת הישוב הסתייגו מפעולות אלו‪-‬מאבק מוסרי‪,‬שמירת טוהר‪,‬פגיעה ברכוש‬
‫בלבד‪,‬לטענתם המאבק הזה מזיק לישוב‪ .‬כששאלת א''י תעבור לאום ישמעו יותר קולות לצנן את‬
‫המאבק הפנימי ולאחד את השורות(‪.‬‬
‫מדוע האצ"ל והלח"י מחליטים לדבוק במאבק רצוף‪-‬‬
‫‪ .1‬מבחינתם אין סיכוי להידברות עם בריטניה ורק מאבק צבאי רצוף יביא להפסקת השלטון‬
‫הבריטי בא''י‪.‬‬
‫‪ .2‬מאבק רצוף יחייב את הבריטים להערך מחדש בא''י‪,‬להגביר את הכוחות‪,‬הצד הזה יכביד על‬
‫התקציב של בריטניה‪,‬הביקורת של דעת הקהל הבריטי תגבר‪,‬וזה יזרז את סיום המנדט‪.‬‬
‫פעולות‪-‬‬
‫מארבים לאנשי צבא ומשטרה בריטית‪,‬פגיעה מתקני צבא בבסיסים‪,‬מסילות ברזל‪,‬כבישים‪,‬קווי‬
‫טלפון ושוד בנקים למימון הארגונים‪.‬‬
‫חבלה בצינור המבומיל מבתי הזיקוק בחיפה‪,‬פוצוץ בתי הזיקוק‪,‬פיצוץ הבולשת הבריטית‪.‬‬
‫הפעלות האלימות האלה עלו לאצ"ל וללח"י במחיר כבד‪,‬חברי המחתרות נתפסו‪,‬נתלו בזה אחר‬
‫זה בגרדון בכלא עכו‪,‬כתגובה הם פרצו לכלא עכו‪,‬מתחזים לבריטים‪,‬פרצו את החומה עם חומר‬
‫נפץ‪,‬שחררו ‪ 41‬אנשי אצ"ל ולח"י‪ 5,‬נהרגו‪ 3,‬נתפסו והוצאו להורג‪ .‬הברטים מצידם מחריפים את‬
‫המאבק והיחסים בין ההגנה והאצ"ל‪.‬‬
‫המאבק הצמוד של ארגון ההגנה‪-‬‬
‫הגישה‪-‬מאבק צמוד פירושו לפגוע בבריטים בצמוד למטרות המאבק כלומר‪,‬להמשיך להיאבק להעפלה‬
‫והתיישבות של הישוב היהודי‪ .‬לאחר פירוק תנועת המרי הישוב היהודי נוקט בפעולות של העפלה בלתי‬
‫חוקית‪ .‬המאבק צריך להיות צמוד לכל פעולה של להעפלה או התיישבות‪.‬‬
‫המניעים למאבק הצמוד‬
‫‪ .1‬לזכות בדעת הקהל העולמי ולהוכיח במאבק הוא מוסרי וצודק ולכן להימנע מפגיעה בבריטים‪.‬‬
‫‪ .2‬הקמת המדינה היהודית תלויה בהמשך עליה והתיישבות ולכן בתחומים האלו צריך לעשות הכל‪.‬‬
‫‪ .3‬המאבק הרצוף של האצ"ל והלח"י עלול להביא לעימות ישיר עם בריטניה‪.‬‬
‫היחסים בין המחתרות לאחר התפרקות תנועת המרי‪ -‬ההנהגה הציונית החליטה שפעולות האצ"ל‬
‫והלח"י מסכנות את הפעילות המדינית שהתקיימה באום למען קבלת תכנית החלוקה ולכן הם החליטו‬
‫לפעול על מנת לסכל את פעולותיהם של ארגוני הפורשים‪ .‬כדי לבצע את ההחלטה גויסו לוחמי הפלמ"ח‬
‫ובערים תל‪-‬אביב וחיפה הופעלו יחידות חיל השדה של ההגנה‪ .‬במהלך הפעולות לא שיתפה ההגנה‬
‫פעולה עם הבריטים ולא הסגירה לידיה אנשים‪ .‬מפקדי האצ"ל נחטפו לימים ספורים בלבד על מנת לסכל‬
‫פעולות מתוכננות‪ .‬לדוגמה‪ :‬קיצוץ בית הדר בתל‪-‬אביב ע''י האצ"ל סוכל ע''י חברי ההגנה‪ .‬ההגנה שלחה‬
‫איומים לפורשים‪" :‬באם לא יפעלו הפורשים למניעת סחיטת כספים מיהודים‪,‬איומים על שוטרים‪,‬תעמולה‬
‫בבתי ספר ובבתי כנסת‪,‬שוד מכוניות והטלת איומים על יהודים‪,‬נעשה מאמץ רב לחסום את מקורות‬
‫המימון שלהם"‪ .‬ההגנה נתנה הגנה לכל מי שהיה נתון ללחץ הפורשים ועשתה כל מאמץ לאתר את‬
‫המקומות הכספיים שלהם‪,‬הפעולה הביאה לירידה ניקרת בהכנסות הפורשים‪.‬‬
‫התיישבות ועליה‪-‬המאבק להבאת העולים בשנים ‪) 1945-1947‬המאבק הצמוד(‬
‫העפלה‬
‫היקף התופעה‪ -‬בתקופה שבין ינואר ‪ 1946‬למאי ‪ 1948‬ניסו להגיע לחופי הארץ ‪ 58‬אוניות מעפילים‪46,‬‬
‫מהן נתפסו ע''י הבריטים ו‪ 39‬נשלחו לקפריסין‪.‬‬
‫מטרות העפלה‪-‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫העפלה תוכיח לבריטים ולעולם כולו שהישוב אינו מכיר בחוקיות הספר הלבן ובחוקי ההגבלה‬
‫לעליה היהודית‪.‬‬
‫ניסיון להשיג את תמיכת דעת הקהל העולמית למצוקתו של העם היהודי וע''י כך לגרום ללחץ על‬
‫בריטניה לשנות את מדיניות הספר הלבן‪.‬‬
‫חיזוקו של הישוב היהודי בארץ ע'י תגבור במספר של עולים בלתי ליגלים )חוקית(‪.‬‬
‫ליכוד העם היהודי בתפוצות וחיזוק הציונות בקרב שארית הפלטה‪).‬הניצולים מהשואה(‪.‬‬
‫ארגון ההעפלה‪ -‬כבר בשנת ‪ 1938‬הוקם מוסד שנקרא "המוסד לעליה ב'" שארגן את העליה הבלתי‬
‫חוקית‪,‬השליחים שלו פעלו באירופה‪,‬ארגנו שכירת ספינות וצוותים‪,‬ריכזו את האנשים‪,‬העבירו אותם‬
‫למרכזי מסתור והעלו אותם על ספינות‪.‬‬
‫הקשיים‪-‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫אחת הבעיות המרכזיות הייתה רכישת הספינות‪ -‬לאחר שהבריטים הדקו את המצור על חופי‬
‫הארץ כמעט ולא נמצאו בעלי ספינות שהסכימו לסכן את רכושם‪,‬לכן החליט המוסד לעליה ב'‬
‫לרכוש ספינות משלו‪,‬זה היה מבצע מסובך‪,‬צריך לסזור שהיה מחסור חמור בגלל‬
‫המלחמה‪,‬הממשלות השונות הטילו פיקוח חמור על מספנות‪ .‬המוסד לעליה ב' הצליח לרכוש‬
‫ספינות בקר‪,‬אוניות נהר ואוניות משא‪ .‬ומספר ספינות מארה"ב‪.‬‬
‫הקמת ארגון מסועף שיטפל בעולים‪ -‬באירופה העברה לנמלי היעד‪,‬ציוד האוניות‪,‬יצירת מערכת‬
‫קשרים עם השלטונות‪,‬יצרית קשר אלחוטי בין הספינות והנמל‪,‬וארגון הורדת הנוסעים בחופי‬
‫הארץ‪,‬ומערכת שלמה של פעולות שנועדה להערים על הבריטים כדי שלא יתפסו את הספינות‪.‬‬
‫חוקי הפלגה חמורים ברוב המדינות‪ -‬רוב המדינות לא אפשרו הפלגת ספינות מתחומיהן ללא‬
‫סידורי ביטחון מתאימים‪,‬משהו שמארגני ההעפלה לא הצליחו לעשות‪ .‬לרוב היה צורך להערים‬
‫על השלטונות או לעשות הסכמים חשאיים‪.‬‬
‫הבריטים עשו ככל יכולתם לעצור את ההעפלה‪,‬הם פנו לממשלות שונות באירופה כדי שלא‬
‫יאפשרו הפלגה )לא כל כך עזר להם( הם הטילו מצור ימי על חופי הארץ באמצעות כוחות אוויר‬
‫ים ויבשה‪,‬ביבשה פעלה תחנת ראדר‪,‬היו מטוסי סיור ושיטור אוניות מלחמה בריטיות‪ .‬אם הצליחו‬
‫ספינות מעפילים להיכנס למים הטרטוריאלים של ישראל תקפו אותם משחטות בריטיות וגררו‬
‫אותם לנמל חיפה‪ .‬עד אוגוסט ‪ 1946‬המעפילים נכלאו במחנות בארץ ולרוב שוחררו וקיבלו‬
‫אישור עליה‪ .‬מקיץ ‪ 1946‬שזרם הפליטים גובר והמחנות מלאים‪,‬מחליטים להעמיס אותם על‬
‫אוניות‪,‬לגרש אותם לקפריסין ולשקם אותם שם במחנות עד שיחליטו על עתידם‪ .‬במחנוץ‬
‫בקפריסין היהודים ניהלו קהילה אוטונומית עם מזכירות‪,‬ועדות‪,‬תנועות נוער‪,‬מחנה אימונים‬
‫ספריות‪,‬למקום הגיעו גם אחיות ורופאים מהארץ‪,‬מורים ומדריכי תנועות נוער‪.‬‬
‫דוגמאות להעפלה‪-‬‬
‫א‪ .‬פרשת לספציה אביב ‪ 1946‬נלכדה באיטליה שיירה של ‪ 36‬משאיות צבאיות של יחידות‬
‫הובלה בריטיות שהובילו פליטים יהודים לעיירה בשם לספציה‪ .‬המשטרה האיטלקית אפשרה‬
‫למעפילים לעלות לספינה‪,‬אבל הבריטים לחצו וסרבו לאפשר את ההפלגה‪ .‬יהודה ארזי‬
‫מפקד המוסד לעליה ב' באיטליה‪,‬עלה לספינה ובכישרון מיוחד הצליח להפוך את הסיפור‬
‫לדרמה פוליטית שרכזה את תשומת הלב העולמית‪ .‬הוא הכריז על שביתת רעב של כל‬
‫הפליטים‪,‬אליה הצטרפה גם הנהגת הישוב בירושלים‪.‬באופן הזה הפך המאבק של היהודים‬
‫לעלות לא'י ולהקים בה מדינה לנושא מרכזי בדעת הקהל העולמית‪ .‬לאחר ‪ 3‬ימים של‬
‫שביתת רעב ובהתערבות גורמים שונים נאלץ בווין שר החוץ הבריטי לאפשר למעפילים‬
‫לעלות לארץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקיץ ‪ 1947‬הגיע ההעפלה לשיאה כאשר ספינה הפליגה מצרפת כשעל סיפונה ‪4,500‬‬
‫מעפילים‪.‬ספינות מלחמה בריטיות עקבו אחריה כל הדרך‪,‬כאשר נכנסה למים הטרטוריאלים‬
‫ניסו להשתלט עליה‪,‬פתחו באש והנחיתו כוחות של אנשי צי בריטים‪-‬התוצאות היו חמורות‪.‬‬
‫שני מעפילים וימאי מהצוות נהרגו‪,‬מעפילים רבים נפצעו‪,‬האוניה נגררה לחיפה והמעפילים‬
‫גורשו לקפריסין‪ .‬אבל במקום להפליג לקפריסין הם החליטו לחזור לנמל באירופה ממנו הם‬
‫יצאו‪ .‬העולם כולו עקב אחר המעפילים‪,‬בריטניה הוצגה כקשוחת לב‪,‬ועדת האום אונסקו"פ‬
‫שהייתה בארץ הושפעה מהפרשה‪ .‬האוניות הגיעו לדרום צרפת‪,‬המעפילים סרבו לרדת‪,‬שוב‬
‫שביתת רעב‪,‬הבריטים העבירו אותם לגרמניה‪,‬הורידו אותם בכוח והעבירו אותם למחנות‬
‫פליטים‪ .‬גורלם של כל המעפילים היה שהם עלו לארץ אחרי מלחמת העצמאות‪,‬הפרשה‬
‫הייתה באמצע הדיון באום על חלוקת א''י לשתי מדינות ואין ספק שהיא השפיע על נציגי‬
‫המעצמות שהיו צריכים להצביע‪.‬‬
‫ההתיישבות‪-‬‬
‫שאלת ארץ ישראל‪ -‬הדיון באום והחלטת החלוקה )כ"ט בנובמבר(‬
‫ב‪ 15-‬בפברואר ‪ 1947‬באופן די מפתיע הודיע בווין שר החוץ הבריטי כי ממשלת בריטניה‬
‫החליטה להעביר את שאלת א''י לידי האום כשהיא מראש מודיעה שהיא לא מתחייבת לקבל‬
‫את המלצות האום‪ .‬כמה שיקולים הובילו את בריטניה לצעד הזה‪:‬‬
‫‪ .1‬אכזבה מהעמדה של ארה"ב‪,‬אי הסכמה בין שתי המדינות לגבי נושא העקורים‪ .‬יש‬
‫חוקרים שטוענים שממשלת בריטניה הייתה בטוחה שהעברת השאלה לאום תעורר את‬
‫החשש אצל האמריקאים שהם יאלצו להיות מעוברים בנושא א''י ולכן בהצבעה באום‬
‫טרומן נשיא ארה"ב יבקש מבריטניה להישאר בא''י‪.‬‬
‫‪ .2‬מעמדה של בריטניה במזרח התיכון בריטניה רוצה להדק את הקשרים עם המדינות‬
‫הערביות ולכן כל הסכם שיחפה עליה האום לא יפגע בקשרים שלה עם העולם הערבי‪.‬‬
‫‪ .3‬הכוח של האום בפתרון הבעיה על פי תפיסתה של בריטניה הארגון הזה חלש וחסר‬
‫ניסיון ובמצב כזה בריטניה תוכל לבצע את המדיניות של ביתר קלות‪.‬‬
‫‪ .4‬ההחלטה של בריטניה לצאת מהודו הפחיתה עבורה את החשיבות של ארץ ישראל‪) .‬כי‬
‫אין לה את הצורך במעברים דרך מדינת ישראל(‪.‬‬
‫‪ .5‬בריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה מאבדת מהעוצמה הכלכלית והצבאית‪,‬הניהול של‬
‫א''י מכביד על הקופה הבריטית‪,‬היא תלויה בעזרה של ארה''ב ולכן היא לא רצתה‬
‫להגביר את המתח בין המדינות‪).‬בין בריטניה לארה''ב(‪.‬‬
‫‪ .6‬האופוזיציה והציבור הבריטי דרשו להחזיר את הבנים הביתה‪,‬אין להם מה לעשות‬
‫שמה‪(.‬‬
‫לדעת חוקרים העברת שאלת א''י לאום ביטאה מדיניות של ריאליזם כלכלית ומדינית של‬
‫בריטניה‪,‬אבל בעולם הצעד הזה יצר רושם שהיא הולכת ונחלשת‪.‬‬
‫הקמת אונסקו''פ )‪(unscop‬‬
‫באפריל ‪ 1947‬עצרת האום מחליטה להקים ועדה מיוחדת לענייני א''י‪,‬הוטל עליה לחקור‬
‫את בעיית א''י‪,‬את בעיית הפליטים באירופה ולהציע פיתרון‪ .‬בוועידה היו נציגים של ‪11‬‬
‫מדינות על פי קריטריון‪,‬נציגים של מדינות ממזרח אירופה‪,‬נציגים של מדינות‬
‫מוסלמיות‪,‬מדיניות חבר העמים הבריטי‪,‬נציגים ממערב אירופה‪ .‬כל חברי הועדה פעלו על‬
‫פי קווי המדיניות של הממשלות שלהם‪ .‬הועדה ביקרה בא''י‪,‬נפגשה עם ראשי הישוב‬
‫היהודי והערבי‪,‬סיירה בישובים‪,‬נפגשה עם אנשי המנדט הבריטי‪,‬ועם יהודים במחנות‬
‫העקורים‪ .‬בסוף אוגוסט ‪ 1947‬הועדה מפרסמת את המלצותיה‪,‬היא קובעת על פי עמדת‬
‫הרוב )‪ 7‬חברים( שיש לבטל את המנדט הבריטי על א''י‪,‬להקים שתי מדינות ערבית‬
‫ויהודית‪,‬שיקיימו ביניהם שיתוף כלכלי‪,‬ירושלים תהיה תחת שליטה בינלאומי‪ 3,‬חברים‬
‫בוועדה נציגים של איראן הודו ויוגוסלביה הצליחו להקים מדיניה פדראלית דו לאומית‬
‫והנציג של אוסטרליה נמנה‪ .‬חשוב לציין שהמלצות הוועדה הפתיעו את בריטניה‪,‬הנהגת‬
‫הישוב היהודי הודיעה שיהא מקבלת את ההמלצות‪,‬הערבים התנגדו‪,‬ההחלטה של‬
‫האולסקופ עוברת להצבעה באום‪,‬במהלך הדיונים בשטח להקמת המדינה היהודית‬
‫השתנה ל‪ 55%‬משטח הארץ‪.‬‬
‫מדיניות המעצמות בשאלת א''י והקשר למלחמה הקרה‬
‫מדיניות ארה''ב וברית המועצות בשאלת א''י קשורה באינטרסים שלהם ובתחרות‬
‫ששררה בין שתיהן‪ .‬המחלוקת בין שתי המעצמות החלה כבר במלחמת העולם‬
‫השנייה‪,‬אבל המאבק באויב המשותף הכתיב שיתוף פעולה‪ .‬לאחר במלחמה החריף‬
‫הקיטוב והוא נקרא המלחמה הקרה‪ .‬המלחמה הקרה נמשכת עד לקריסת ברית‬
‫המועצות ב‪ .1991-‬המלחמה הייתה בתחום האידיאולוגי‪,‬המדיני‪,‬הצבאי‪,‬הכלכלי‪,‬המדעי‬
‫והתרבותי‪ .‬היא התנהלה באירופה‪,‬אסיה‪,‬אפריקה‪,‬דרום אמריקה ובמזרח התיכון‪ .‬שתי‬
‫המעצמות בעצם יציגו שתי גישות חברתיות פוליטיות שונות לחלוטין אחת מהשנייה‪,‬מצד‬
‫אחד דמוקרטיה ליברלית‪,‬קפיטליזם ומצד שני קומוניזם‪,‬טוטאליטריות וכלכה‬
‫סוציאליסטית‪ .‬בין השנים ‪ 1946-1947‬ברית המועצות הקימה מסביבה מדינות חסות‬
‫כחגורת ביטחון אבל היא שאפה להרחיב את השפעתה גם למקומות אחרים‪ .‬אל מול‬
‫השאיפות האלה‪,‬התפתחה בארה"ב מדיניות שהארי טרומן הנשיא קרא לה "אגרוף‬
‫הברזל" וב‪ 1947‬הוא מנסח את דוקטרינת טרומן" שהרעיון המרכזי שלה‪ :‬ארה''ב‬
‫אחראית לשמירה על השלום בעולם והעליה "לתמוך בעמים חופשיים ובמאבקם נגד כל‬
‫ניסיון לשעבדם‪ .‬הביטוי של הדוקטרינה הזאת יבוא לידי ביטוי במדיניות הבלימה של‬
‫ארה''ב ובתכנית מרשל‪ .‬הכוונה היא לתמוך כלכלית‪,‬ולשקם משטרים דמוקרטים‪.‬‬
‫במסגרת המאבק הזה נכנסו האינטרסים של שתי המעצמות בנושא המזרח התיכון‪.‬‬
‫ההצעה עוברת לאום‪ -‬ועדת אונסקופ העבירה את המסקנות שלה לועדת אד‪-‬‬
‫הוק‪,‬הועדה הזאת דנה בניהול א''י בתקופת המעבר והגבולות שבין שתי המדינות‪.‬‬
‫המאבק העיקרי היה בנושא הנגב הדרומי‪ .‬המשלחת הציונית היהודית התאמצה בימים‬
‫שלפני ההצבעה לשכנע את הנציגים השונים להצביע בעד הצעת החלוקה‪.‬‬
‫)בראש המשלחת עמד משה שרת שרתו(‪ .‬לאחר לחצים ומאבקים פוליטים נערכה‬
‫הצבעה באום ב‪ 29-‬בנובמבר ‪,1947‬ההצבעה הייתה על חלוקת א''י לשתי‬
‫מדינות‪,‬ההצעה התקבלה ברוב של ‪ 33‬מדינות בעד‪ 13,‬היו נגד ו‪ 10‬נמנעו‪ .‬נציג אחד‬
‫נעדר מהישיבה )נציג סיאם‪-‬תאילנד(‪ .‬בסוף ההצבעה האום נותן אישור בינלאומי להקמת‬
‫מדינה לעם היהודי וקובע שהמנדת הבריטי יסתיים בראשון לאוגוסט ‪,1948‬הצבא‬
‫הבריטי יפונה בהדרגה‪,‬מדינה יהודית עצמאית‪,‬ערבית עצמאית וממשל בינלאומי‬
‫בירושלים יקומו מאוחר יותר‪,‬לא יותר מאוחר מה‪ 1-‬לאוקטובר‪.‬‬
‫התגובה‪ -‬היהודים קיבלו את ההצעה בשמחה גדולה‪,‬הערבים תושבי א''י לשעבר תודה‬
‫לאל‪,‬הכריזו שהם יאבקו לפגוע בהחלטה‪,‬הועד הערבי העליון הכריז על שביתה של ‪3‬‬
‫ימים‪,‬ויום למחרת ב‪ 30-‬בנובמבר פרצה מלחמת העצמאות‪ .‬בתגובה להחלטת האום‬
‫הודיעה ממשלת בריטניה שהיא לא תחבל במימוש ההחלטה‪,‬אבל גם לא תשתף פעולה‬
‫וכל המנהל האזרחי הבריטי יפסיק לפעול ב‪ 15-‬במאי ‪ 1948‬וכוחות הצבא יעזבו עד ה‪1-‬‬
‫לאוגוסט‪.‬‬
‫מלחמת העצמאות!‬
‫מבוא‪ -‬מלחמת העצמאות פרצה ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ 1947‬יום לאחר החלטת כ"ט בנובמבר‪.‬‬
‫היוזמה למלחמה הייתה של הצד הערבי שסרב לקבל את ההחלטה ומזכיר הליגה‬
‫הערבית הודיע "קו החלוקה יהיה קו של אש"‪,‬ונציג הועד הערבי העליון אמר‪" :‬באדום‬
‫)דם( נמחק את שכתוב בשחור"‪ .‬המלחמה נמשכה רשמית שנה וחצי‪,‬הסתיימה בחתימה‬
‫על הסכמי שביתת נשק בין ישראל לשכנותיה‪ :‬מצרים‪,‬לבנון‪,‬ירדן וסוריה‪,‬בפועל הסתיימו‬
‫הקרבות קודם לכן במבצע עובדה‪ .‬המלחמה התחלקה לשני חלקים‪,‬החלק הראשון מ‪30-‬‬
‫בנובמבר עד ‪ 14‬במאי ‪ 1948‬שזה יום הכרזת המדינה‪,‬בשלב הזה הקרבות התקיימו בין‬
‫הישוב היהודי לערבים המקומיים‪,‬והחלק השני של המלחמה מתקיים מ‪ 15-‬במאי ‪1948‬‬
‫עד לחתימה עם הסכם שביתת הנשק האחרון )עם סוריה(‪ .‬בשלב הזה המלחמה הייתה‬
‫בין צבאות‪,‬בין צה''ל לבין צבאות ערב‪ :‬סוריה‪,‬ירדן‪,‬לבנון ועירק‪,‬מצרים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ייחודה של המלחמה‪-‬‬
‫זאת המלחמה הזקה במדינת ישראל‪ 6,000,‬יהודים נפלו מתוכם ‪ 1,500‬אזרחים ו‪ 4,500‬חיילים‪.‬‬
‫משך הזמן‪-‬שנה וחצי‪.‬‬
‫זאת הייתה מלחמת קיום‪,‬הערבים המקומיים ומדינות ערב חתרו לחסל את הישוב היהודי‪,‬היא‬
‫התקיימה כמעט בכל מקום ולא רק בגבולות‪-‬לכן זו מלחמת קיום‪.‬‬
‫הכוחות הלוחמים‬
‫בשלב הראשון המלחמה התנהלה בעיקר כמלחמת אזרחים בין הצד היהודי לצד הערבי‬
‫בא''י‪ .‬עם זאת היהודים והערבים קיבלו סיוע וגורמי חוץ‪ .‬היהודים מחול‪,‬והערבים בצורת‬
‫"מתנדבים" ממדינות ערב‪ .‬חשוב להדגיש שהבריטים הקפידו לשמור על גבולות הארץ‬
‫מצד הים אבל נמנעו מלהסתכסך עם מדינות ערב השכנות ולכן לא מנעו כניסת כוחות‬
‫ונשק ערביים בדרך היבשה‪ .‬הדרך שבה התנהלו הבריטים הקשה מאוד על הצד היהודי‬
‫לקבל תגבורת דרך הים‪,‬מצד שני זה כמובן הקל על הצד הערבי‪.‬‬
‫הכוחות היהודים‪-‬‬
‫ההגנה‪ -‬האיגוד הגדול ביותר שמנה עם פרוץ המלחמה ‪ 32‬אלף אנשי חיל משמר‬
‫ששמרו על הישובים העבריים‪ 10,000,‬אנשי חיל שדה‪-‬צעירים שאומנו לפעול מחוץ‬
‫לישובים לסכל פעולות חבלה ו‪ 3,000‬אנשי פלמ'ח שהיו חוד החנית של הכוח העברי‪.‬‬
‫האצ"ל‪ 3,000-‬איש‪,‬שליש מהם לוחמים‪.‬‬
‫הלח''י‪ -‬שמנה כמה מאות לוחמים‪.‬‬
‫גחל )גיוס חול(‪ 20,000-‬צעירים יהודים שאורגנו ע''י שליחי ההגנה באירופה‬
‫וקפריסין‪,‬הם עלו לארץ אחרי הקמת המדינה‪,‬מתוכם למעלה מ‪ 15,000-‬היו ניצולי‬
‫שואה‪,‬בערך ‪ 5,000‬היו מצפון אפריקה‪,‬דוברי צרפתית ממרוקו‪,‬הם עברו אימונים‬
‫מיוחדים באיטליה וצרפת וגויסו מיד לכוחות הלוחמים‪,‬רבים נפלו כבר בקרבות‬
‫הראשונים‪.‬‬
‫מח''ל )מתנדבי חול(‪ -‬רובם המתנדבים הגיעו ממדינות אנגלו סקסיות‪,‬מעת מצפון‬
‫אפריקה וצרפת‪,‬היו בערך ‪,3,000‬בינהם היו אנשי חיל אוויר שצברו ניסיון ממלחמת‬
‫העולם השנייה‪,‬או מפקדים‪,‬היו גם לא יהודים שרצו לעבור לישוב היהודי אחרי‬
‫השואה‪,‬רובם חזרו למדינות שלהם‪.‬‬
‫הכוחות הערביים‬
‫הכנופיה‪ -‬מספר חברי הכנופיות נא בין ‪ 3,000-12,000‬זה לא היה כוח צבאי קבוע ולא‬
‫היה להם פיקוד קבוע‪ .‬הם נהגו לתקוף את היהשובים באופן מזדמן‪,‬בעיקר בערבים עם‬
‫שיירות‪ .‬רוב אנשי הכנופיות היו נאמנים לחאג' אמיל אל חוסייני )ערבי הומו(‪ .‬כל אחד‬
‫מאנשי הכנופיה הביא איתו את הנשק שלו‪,‬ולפעמים הצטרפו גם נשים שהביאו איתן‬
‫שקים והן היו הוספות את הרכוש של היהודים‪.‬‬
‫צבא ההצלה‪ -‬היו מתנדבים ממדינות ערב‪,‬אורנו ע''י הליגה הערבית‪,‬הראשונים שהגיעו‬
‫היו בינואר ‪,1948‬עליהם פיקד פאוזי קאוקג'י‪,‬הוא היה יריב של אמין אל חוסיין‪,‬מספר‬
‫האנשים בצבא ההצלה היה ‪.4,000-5,000‬‬
‫האחים המוסלמים‪ -‬בין ‪ 1,000-1,500‬מתנדברים ממצרים‪,‬הם היו מוסלמים קיצוניים‬
‫והם פעלו באזור של יבנה אשקלון‪.‬‬
‫יחידות של הליגיון הירדני‪-‬הליגיון הזה הוקדם ע''י הבריטים‪,‬נועד לשמור על הסדר‬
‫בממלכת עבר הירדן‪,‬חלק מהקצינים היו בריטים‪,‬בתקופת השלטון הבריטי זה היה חלק‬
‫מהצבא שבריטניה החזיקה בא''י‪.‬‬
‫מתנדבי הליגיון הירדני‪ -‬מדובר בקבוצה קטנה של לוחמים בין ‪ 200-300‬שהיו מאוד‬
‫מיומנים‪,‬והם נשלחו ע''י המלך עבדלה‪.‬‬
‫מוקדי המלחמה‬
‫‪ .1‬ערים מעורבות‪ -‬ירושלים‪,‬חיפה‪,‬תל‪-‬אביב ויפו תוך זמן קצר קמו ביצורי לחימה‬
‫סטטית‪,‬בעיקר צלפים‪,‬מטעני חבלה‪.‬‬
‫‪ .2‬הישובים המבודדים‪-‬חשוב לציין שכל ישוב היה צריך לדאוג לעצמו‪,‬אמצעי תקשורת‬
‫מוגבלים‪,‬וגם מספר מוגבל של כוחות ולכן לא הייתה הגנה טובה לישובים האלה‪,‬הם‬
‫היו פגיעים ושישמו מטרה נוחה לכוח הערבי‪.‬‬
‫‪ .3‬הדרכים‪ -‬התחבורה מתנהלת באוטובוסים ומשאיות‪,‬לא היה עומס בכבישים‪,‬היה קל‬
‫מאוד לערבים לתקוף את הדרכים‪,‬בדרך כלל היו מציבים מחסום‪,‬עושים‬
‫מערב‪,‬כשהנוסעים של האוטובוס היו יורדים לפנות את המחסום הם היו תוקפים‬
‫אותם‪ .‬התקיפות האלה היו בדרך כלל בדרכים לישובים מבודדים למשל הישוב גוש‬
‫הציון‪,‬הנגב‪,‬כביש ירושליים תל‪-‬אביב‪ .‬לאור התקיפות האלה הישוב היהודי נהל‬
‫להתנהל בדרכים בשירות‪.‬‬
‫‪ .4‬פגיעה בתשתיות‪-‬מים וחשמל‬
‫המפנה‪ -‬חודש מרץ ‪ 1948‬היה הגרוע ביותר במלחמה‪,‬תקיפה מסיבית של הדרכים‬
‫לירושלים העמידה את ‪ 100,000‬היהודים בירושלים לסבול ממחסור‬
‫במזון‪,‬מים‪,‬תחמושת ומורל ירוד‪ .‬הניסיון להגן על השיירות בעזרת לוחות פלדה‬
‫הכבידו על הרכב וגרמו ליותר נזק‪ .‬בחודש מרץ עצמו היושב היהודי מאבד ‪70‬‬
‫לוחמים בניסיון לפרוץ את ירושלים‪ .‬המצב הקשה של הישוב מוביל את האמריקאים‬
‫לסגת מתמיכה בתכנית החלוקה‪,‬הם מבקשים להקים משטר נאמנות בא''י‪,‬גם הכוח‬
‫של האום שאמור היה להגיע לשלוט בירושלים וסביבתה התעקב‪ .‬הבריטים עמדו‬
‫לעזוב את הארץ‪,‬הערבים נערכו להשתלט על כל מה שהבריטים עמדו לעזוב‪,‬בסיסי‬
‫צבא כמו תל השומר צריפין‪,‬שדות תעופה‪,‬תחנות משטרה ועוד‪ ...‬כל אלה הביאו את‬
‫ראשי הישוב לתובנה שצריך לשנות את שיטת המלחמה ולעבור ממגננה למתקפה‪.‬‬
‫התוצאה‪-‬גיבוש וביצוע תכנית ד' שנועדה להבטיח את השתלטות הישוב היהודי על‬
‫המקומות האסטרטגים לפתיחת הדרך לירושלים‪) .‬פקודת האב נמצאת בספר בע''מ‬
‫‪(101‬‬
‫תהליך הדהה קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות‬
‫תהליך הדה קולוניזציה הוא תהליך היסטורי שבו המדינות האימפריאליסטיות נסוגו‬
‫מחלקי עולם רבים שבהם הם שלטו ואפשרו לבני המקום להקים מדינה עצמאית‪.‬‬
‫התהליך התחיל בסיום מלחמת העולם הראשונה נמשך בתקופה של בין המלחמות‬
‫והגיע לשיא אחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬במסגרת התהליך קיבלו מדינות רבות‬
‫באפריקה‪,‬מזרח התיכון ואסיה עצמאות מדינית‪ .‬חלק מהמדינות המקבלות את‬
‫העצמאות חלק במאבק מזוין וחלק בהסכמים שלווים‪ .‬התהליך התארך על פני‬
‫עשרות רבות של שנים והיו לו צורות רבות‪ .‬החל ממלחמת העצמאות של מושבות‬
‫ארה''ב‪,‬דרך קבלת העצמאות במסגרת הדומיניונים הבריטים והאוסטרלים‪ .‬שיאו של‬
‫התהליך בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪.20-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הסיבות לתהליך הדה קולוניזציה‪-‬‬
‫המשבר הכלכלי באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה‪ -‬אירופה על מנצחיה ומפסידה הייתה‬
‫במשבר כלכלי עמוק‪,‬המשך השליטה על המושבות במיוחד על אלה שהתחילו למרוד עלה‬
‫באמצעים כלכלים רבים והמדינות המרוששות התקשו לעמוד בזה‪.‬‬
‫אובדן היוקרה של מעצמה גדולה‪ -‬המעצמות האימפריאליסטיות המפחידות של לפני המלחמה‬
‫נכבשו או הושפלו במהלך המלחמה‪ .‬התנועות הלאומיות בקולוניות פירשו את זה כחולשה‪,‬וזה‬
‫עודד אותם לצאת כנגד המשטר הקולוניאליסטי בדרך פוליטית וצבאית‪.‬‬
‫האידיאולוגיה האנטי‪-‬קולוניאלי של מעצמות העל החדשות‪ -‬בסוף מלחמת העולם השנייה הופיעו‬
‫על במת ההיסטוריה שתי מדינות על חדשות‪:‬ארה"ב וברית המועצות‪ .‬לשתיהן הייתה מדיניות‬
‫אנטי‪ -‬קולוניאלית שהפעילו נגד המדינות הקולוניאליות ודרשו לתת עצמאות למדינות שתחת‬
‫שליטתן‪ .‬ברית המועצות האמינה שאימפריאליזם הוא סוג של ניצול קפיטליסטי ולכן היא תמכה‬
‫בכל תנועת שחרור כשהמטרה הייתה להביא את המדינות המשוחררות לצידה של ברית‬
‫המועצות במסגרת המלחמה הקרה‪ .‬ארה"ב האמינה בכלכלה של שוק חופשי‪,‬התנגדה להגבלות‬
‫של השלטון הקולוניאלי‪,‬היא גם חששה שהמדינות הקולוניאלית דוחפת את העמים המשועבדים‬
‫לזרועות של ברית המועצות‪.‬‬
‫תופעת הגלובליזציה‪ -‬פתיחת השוק החופשי העולמי הורידה את ערכן הכלכלי של הקולוניות‬
‫למדינות המשעבדות‪ .‬המדינות האלה הפסיקו להיות רווחיות והן עלו יותר ממה שהן תרמו‬
‫לכלכלה‪.‬‬
‫•‬
‫האידיאולוגיה הפוסט‪-‬קולוניאליסטית‪ -‬האידיאולוגיה הזאת מתפתחת אחרי מלחמת העולם‬
‫השנייה במיוחד בשנות ה‪ 60-‬באירופה‪,‬כל הנושא של החזקת מושבות נחשב כאבל חברתי‬
‫וטעות של העבר‪.‬‬
‫התהליך הדה קולוניזציה בארצות האיסלם )במזרח התיכון ובצפון אפריקה(‪ -‬התהליך הזה‬
‫מתחיל בין שתי מלחמות‪,‬מסתיים ברובו בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪.20-‬‬
‫המזרח התיכון‪ -‬ארצות האסלם הראשונות שזכו לעצמאות מדינית באזור היו מדינות שנשלטו‬
‫מתוקף מנדת‪ :‬עירק‪,‬סוריה‪,‬לבנון ומצריים‪ .‬למרות שהם קיבלו עצמאות חלקן היו משועבדות‬
‫בהסכמים שהשאירו את הכובשים עם חזקות שונות במדינות האלו‪ .‬רק לאחר מלחמת העולם‬
‫השנייה הצליחו המדינות לסלק לחלוטין את השליטים הקולוניאליים‪ .‬לכל מדינה היה סיפור שונה‬
‫אבל בכולן המעצמה נשארה עד מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫צפון אפריקה‪ -‬התהליך במדינות צפון אפריקה התרחש בשנות ה‪ 50-‬תחילת שנות ה‪ 60-‬של‬
‫המאה ה‪ .20-‬מרבית מדינות צפון אפריקה היו תחת שלטון צרפת שגם הביאה אזרחים צרפתיים‬
‫להתיישב שם‪,‬במדינות האלו התפתחו תנועות מחתרת אנטי‪-‬צרפתיות שעוררו מהומות והפעילו‬
‫אלימות‪ .‬תהליך דומה קרה גם בלוב שנכבשה ע''י איטליה והתיישבו בה עשרות אלפי‬
‫איטלקים‪,‬אלה שלוב נכבשה ע''י איטליה במהלך מלחמת העולם השנייה ע''י בעלות הברית‬
‫שנתנו לה עצמאות ב‪.1951‬‬
‫הגורמים שהשפיעו על גורל היהודים בארצות האיסלם‪ -‬עד הקמת המדינה עמד מספרם של‬
‫יהודי ארצות האיסלם על פחות ממיליון‪ .‬הם היו מפוזרים ממרוקו במערב ועד אירן במזרח‪.‬‬
‫התהפוכות של העת החדשה‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬קולוניאליזם וחדירת התרבות המערבית השפיעו‬
‫השפעה רבה גם על היהודים בארצות אלה‪ .‬התפתחות התנועות הלאומיות בארצות האסלם‬
‫הקבילה מבחינת התקופה להתפתחות הציונית‪ .‬בפני היהודים בארצות אלה עמדה הדילמה‬
‫שהייתה מוכרת גם לאחיהם באירופה‪ :‬יהדות כלאום או יהדות כדת בלבד‪ .‬אלה שליהודי ארצות‬
‫המזרח נוספה הדילמה‪ :‬האם להזדהות עם השלטון הקולוניאלי או עם התנועה הלאומית‬
‫המקומית האנטי‪-‬קולוניאלית‪.‬‬
‫הגורמים‪-‬‬
‫‪ .1‬הזהות בין היהודים לשלטון הקולוניאלי‪ -‬במרבית ארצות האיסלם שנשלטו ע''י אירופים‪ ,‬היוו‬
‫היהודים סוכנים מקשרים בין בני העם לשליטים‪ .‬היהודים שקיבלו השכלה אירופית )דרך כלל‬
‫במוסדות אליאנס( השתלבו במערך השלטוני הקולוניאלי ולכן בני הארץ המוסלמים ראו בהם‬
‫משתפי פעולה‪ .‬ככל שגברה העוינות הלאומית כלפי השלטון הקולוניאלי גברה העוינות כלפי‬
‫היהודים כי ראו ביהודים שליחים של השלטון‪ .‬השלטון הקולוניאלי הבטיח ליהודים את‬
‫ביטחונם וגם נתן להם זכויות יתר‪ .‬כאשר נסוג השלטון הקולוניאלי נאלצו היהודים להסתלק‬
‫איתו‪ .‬עשרות אלפי יהודים עזבו את זה אלג'יריה‪,‬טוניס ומרוקו לאחר קבלת העצמאות מידי‬
‫הצרפתים‪ .‬חלקם עלו לישראל וחלקם עלו לצרפת ולמקומות אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬האירועים בארץ ישראל והקמת המדינה‪ -‬החל משנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬החלו עמי ערב‬
‫השונים להיות מעורבים בסכסוך הפלסטיני‪-‬יהודי בא''י‪ .‬המוסלמים ברחבי העולם האיסלמי‬
‫הזדהו עם אחיהם הפלסטינים ככל שהחריף המאבק בא''י‪ .‬קח מעמדו של היהודי בארצות‬
‫האיסלם החמיר‪ .‬זה בא לידי ביטוי בפרעות דמים נגד יהודים במספר מדינות מוסלמיות‪.‬‬
‫בעיקר פוגרום הפרהוד ב‪ ,1941-‬בלוב ב‪ 1945-‬ו‪ 1948-‬וסוריה ב‪ 1946-‬בעדן ב‪1947-‬‬
‫ובמרוקו ב‪ 1948-‬וגם במצריים‪.‬‬