הצצה אל תוך הספר

‫טוטליטריות‬
‫ושואה‬
‫פרק מבוא ‪ -‬המשטר הטוטליטרי‬
‫נאצים‪ ,‬מלחמת העולם השנייה והשואה‬
‫נאציזם‪ ,‬מלחמת העולם השנייה והשואה‬
‫חלק ראשון‪1939-1933 :‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית‬
‫המרכיבים המרכזיים באידיאולוגיה הנאצית הם‪ :‬הדגשת עליונות הגזע הארי הגרמני‪ ,‬אנטישמיות חריפה‪,‬‬
‫וכיבוש שטחים במזרח‪.‬‬
‫עקרון תורת הגזע‬
‫לפי עיקרון זה העמים בעולם אינם שווים‪ .‬לעמים השונים יש תכונות מולדות שאינן ניתנות לשינוי והן‬
‫עוברות בתורשה‪ .‬העמים נחלקו לשלוש קבוצות גזע‪:‬‬
‫הגזע של יוצר התרבות שנחשב לגזע עליון‪ ,‬הכולל את עמי צפון אירופה ומערבה‪ ,‬גזע זה ניחן ביצירתיות‪,‬‬
‫בכישרון‪ ,‬בגבורה‪ ,‬ביושר‪ ,‬ברגש ובנאמנות‪ .‬תפקידו לשלוט בעולם על הגזעים הנחותים ממנו‪.‬‬
‫הגזע של נושאי התרבות שנחשב לגזע נחות‪ ,‬הכולל את העמים הסלאבים‪ .‬גזע זה משתלב בתרבות הגזע‬
‫העליון‪ ,‬ותפקידו לשרת את הגזע העליון‪.‬‬
‫הגזע של מהרסי התרבות‪ ,‬כולל גם את היהודים‪ .‬גזע זה חסר חוכמה‪ ,‬כוח יצירה ותכונות חיוביות והוא‬
‫הורס התרבות ומחריבה‪ .‬היהודים הם העם הנחות ביותר בקבוצה זו‪.‬‬
‫על פי עיקרון זה‪ ,‬ההשתייכות לגזע היא עניין ביולוגי ופסיכולוגי שאינו ניתן לשינוי‪ ,‬לכל גזע תכונות אנושיות‬
‫האופייניות לו‪ ,‬דם שונה ומבנה גולגולת שונה‪.‬‬
‫סולם גזעים‪ :‬בעולם קיים סולם גזעים שבראשו עומד הגזע הארי הגרמני‪ ,‬הגזע שנועד לשלוט בעולם‪ ,‬תחתיו‬
‫עמי צפון אירופה ומערבה שהם גזע השותף לגזע הגרמני‪ .‬אחריהם הסלאבים‪ ,‬השחורים ואחרים שנחשבו‬
‫לנחותים‪ ,‬ומתחתם ממוקמים היהודים והצוענים שהם תת גזע (אינם גזע)‪ ,‬המייצג תכונות שטניות ושפלות‪.‬‬
‫היהודים הם האויב המסוכן ביותר לעם הגרמני ולאנושות כולה‪.‬‬
‫מלחמת הישרדות‪ :‬רעיון זה קיים בתורתו של דרווין (חוקר אנגלי‪ ,‬אבי תורת האבולוציה) ומתייחס‬
‫למלחמת המינים בטבע‪ ,‬לרצון של בעלי החיים לשרוד כמניע הבסיסי ביותר בטבע‪ .‬בעל חי שאינו מצליח‬
‫לשרוד נכחד מהעולם‪ .‬האידיאולוגיה הנאצית אימצה את "הדרוויניזם החברתי" שהעביר את רעיונותיו של‬
‫דרווין מעולם החי אל החברה האנושית‪ ,‬ולפיו מתקיים מאבק הישרדות גם בין הגזעים האנושיים‪ .‬במלחמת‬
‫הקיום הזאת ישרדו הגזעים החזקים‪ ,‬ואילו החלשים ייכחדו‪ .‬היטלר האמין כי הגזע הארי הוא גזע האדונים‪,‬‬
‫שניחן בשלמות פיזית ורוחנית‪ ,‬עליו לנהל מלחמת קיום עם היהודים‪ ,‬הנחותים ביותר בסולם הגזעים‪ ,‬כדי‬
‫למנוע מהיהודים להשתלט על הגזע הארי‪ ,‬לזהם ולנוון אותו‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬
‫‪8‬‬
‫אנטישמיות‬
‫האנטישמיות המודרנית בגלגולה הנאצי ומרכזיות השאלה היהודית באידיאולוגיה הנאצית‬
‫השנאה ליהודים הייתה יסוד מרכזי בהשקפת עולמו של היטלר‪ .‬התעמולה הנאצית ייחסה ליהודים את‬
‫כל התכונות השליליות‪ ,‬הציגה את היהודים כעשירים תאבי בצע או כעלובים נושאי מחלות‪ ,‬כטפילים‬
‫החיים על חשבון העמים האחרים‪ ,‬בעלי סטיות ובעלי אופי רע ושטני‪.‬‬
‫ב"מיין קאמפף" (ספרו של היטלר "מאבקי") מעמיד היטלר את הארים ואת האנושות לגבי מטרותיהם‬
‫"האמתיות" של היהודים‪ :‬הקמת מרכז למעשה ההונאה שלהם בממדים בין‪-‬לאומיים כדי להשתלט על‬
‫ִ‬
‫כל העמים‪ ,‬ולא הקמת מדינה בפלשתינה כפי שהטעו את העולם כולו לחשוב‪.‬‬
‫לטענת הנאצים‪ ,‬היהודים אחראים לכל קשייה של גרמניה ולמצב העגום שאליו הגיעה‪ .‬היהודים‬
‫מטמאים את הגזע הארי על ידי קיום יחסי מין עם גרמנים‪ ,‬בכך שהם מעבירים את תכונותיהם השליליות‬
‫לגרמנים‪.‬‬
‫היהודים נתפסו כמי שהשתלטו על גרמניה בהחזיקם עמדות מפתח בכל תחומי החיים בגרמניה‪,‬‬
‫בכלכלה‪ ,‬בתרבות ובפוליטיקה‪.‬‬
‫היהודים אינם מסוגלים לייסד מדינה משלהם משום שהם משוללים יכולת לעבוד‪ ,‬הם אינם יודעים‬
‫לעבוד את האדמה‪ ,‬אין להם כישרון יצירה‪ ,‬הם טפילים בכל עניין ומהווים ניגוד מוחלט לגזע הארי‪.‬‬
‫היהודי הטפיל מעולם לא רצה להתמזג עם העמים האחרים‪ .‬סימני ההיכר החיצוניים שלו נועדו להסוות‬
‫האמתית ואת מטרותיו‪ .‬הסכנה הגדולה ביותר היא שהיהודי המתחזה יחלל דם של גזע לא‬
‫את דמותו ִ‬
‫יהודי‪.‬‬
‫היהדות החדירה רעיונות פוליטיים‪-‬חברתיים המטיפים לשוויון והמערערים את כוחו של החזק ואת‬
‫סמכותו‪ .‬רעיונות אלה מנוגדים לאינטרסים הגרמניים ולאינטרסים של האנושות כולה‪ .‬משימתם של‬
‫הארים היא להשיב על כנו את הסדר הגזעי התקני‪.‬‬
‫העם היהודי מעולם לא היה בעל תרבות משל עצמו‪ ,‬ויסודות יצירתו הרוחנית שאובים תמיד מאחרים‪.‬‬
‫סוד כישרונם של היהודים הוא שימור טוהר גזעם‪ .‬היהודים משתלטים על העולם באמצעות השתלטות‬
‫כלכלית ושעבוד פוליטי‪.‬‬
‫בנאום שנשא היטלר ב‪ 1920-‬הוא אמר‪" :‬לא יעלה על הדעת כי ניתן להילחם במחלה (הרוח היהודית)‬
‫בלי להרוג את מחוללה ובלא להשמיד את החיידק‪ .‬ואל תדמו בנפשכם כי תצליחו להילחם בשחפת‬
‫הגזע בלי להבטיח שהעם יהיה נקי מהחיידק הנושא מחלה זו‪ .‬השפעותיה של המחלה לא יחלפו לעולם‬
‫והרעלת העם לא תיפסק‪ ,‬כל עוד לא יסולק מגופנו מחולל הנגע היהודי"‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עקרון המנהיג‬
‫האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של המנהיג ‪ -‬ה"פיהרר"‪ ,‬המגלם ומבטא את רצון האומה‬
‫הגרמנית והגזע הארי‪ .‬המנהיג הוא יורשו של הקיסר הגרמני מתקופת ימי הביניים‪ ,‬ורצונותיו ופקודותיו‬
‫הם חוק שאין מערערים עליו‪ .‬המנהיג מושלם והמנהיג באידיאולוגיה הנאצית יודע מה טוב לעם הגרמני‬
‫ומחליט עבורו‪ ,‬רצונו ודעתו של הפרט בטלים בפני המנהיג‪ .‬עליונות המנהיג מחייבת מנאמניו ומעמו צייתנות‬
‫‪9‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫מוחלטת והקרבה‪ .‬ה"פיהרר" יושיע את גרמניה ואת הגזע הארי ומבשר את בואו של "הסדר החדש" ובעתיד‬
‫ינהיג את העולם כולו‪.‬‬
‫מרחב מחיה‬
‫עקרון מרחב המחיה משמעו שהקרקע שייכת למנצחים ולכובשים‪ .‬היות והגבולות הישנים אינם מספיקים‬
‫עוד לגידולו של העם הגרמני‪ ,‬וכדי שגרמניה לא תיחנק ותיכחד בשטח המחיה שנקבע לה בחוזה ורסאי‪,‬‬
‫עליה ליצור לעצמה שטח מחיה נוסף‪ .‬לפי עיקרון זה‪ ,‬זכותו של העם הגרמני להתפשט לגבולותיו הטבעיים‬
‫וההיסטוריים של הרייך הגרמני‪ ,‬על פני שטחים במזרח אירופה על חשבון העמים הסלאבים‪ ,‬שהם גזעים‬
‫נחותים ומחובתם להשתעבד לגרמנים‪ .‬לאחר כיבוש מרחב המחיה‪ ,‬ישליטו בו הנאצים "סדר חדש"‪ ,‬כלומר‬
‫ישבו בו איכרים גרמנים וישעבדו את הסלאבים‪.‬‬
‫שלילת הדמוקרטיה‬
‫על פי האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬העם והמדינה מעל הכול והם קובעים את הטוב והרצוי‪ ,‬ומכאן שזכויות הפרט‪,‬‬
‫כמו חופש הביטוי‪ ,‬חופש המחשבה וחופש המצפון‪ ,‬אינן עומדות במרכז ואינן חשובות‪ .‬הנאצים בזו לרעיונות‬
‫ליברליים ולמשטר הדמוקרטי וראו בהם דבר המנוגד לחוקי הטבע‪ .‬בעיני הנאצים‪ ,‬משטר דמוקרטי הוא‬
‫משטר מנוון וחלש‪ ,‬והחופש שניתן בדמוקרטיה מביא לאנרכיה‪ .‬דמוקרטיה‪ ,‬בעיניהם‪ ,‬היא צורת שלטון של‬
‫"המון בלתי מאורגן"‪ ,‬והיא מכשול בפני בניית 'הסדר החדש' אותו הנאצים ניסו לקדם‪.‬‬
‫שלילת הקומוניזם‬
‫היטלר שלל את הקומוניזם ואת הסוציאליזם‪ ,‬אשר שמו דגש על טובת החברה והאמינו בסולידריות בין‬
‫העמים‪ ,‬רעיונות העומדים בסתירה מוחלטת לאידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬המדברת על עליונות העם והמדינה‬
‫ומאמינה במאבק בין העמים‪ .‬הנאצים ראו בתורות אלו אויב משום שהיוו השקפות עולם שיש בהן כוח‬
‫משיכה העשוי להתחרות בנאציזם‪ .‬היטלר קשר בין היהודים לבין הקומוניזם וראה בהם אויב אחד‪ .‬בעיני‬
‫הנאצים‪ ,‬הקומוניזם הוא ביטוי לניוון ולחולשה‪ ,‬וכמכשול בפני בניית 'הסדר החדש' אותו ניסו לקדם‪.‬‬
‫צפו בשיעור ראשון בנושא האידיאולוגיה הנאצית | ‪http://tinyurl.com/88gqedn‬‬
‫צפו בשיעור שני בנושא האידיאולוגיה הנאצית | ‪http://tinyurl.com/87kd8lv‬‬
‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬
‫‪10‬‬
‫הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון‬
‫הגורמים להתחזקות המפלגה הנאצית והנסיבות שהובילו למינוי היטלר לקנצלר‬
‫רקע‬
‫כאשר נבחר היטלר כמנהיג המפלגה הנאצית (מפלגת הפועלים הנציונאל‪-‬סוציאליסטית) בשנת ‪,1921‬‬
‫הייתה המפלגה זעירה ושולית ביותר‪ .‬באותה שנה הקים היטלר את ארגון ה‪-‬ס"א ששימש כצבא המפלגה‬
‫(החולצות החומות) שכלל מובטלים וחיילים משוחררים‪ .‬אלו היו בריונים שהתפרעו באספות פוליטיות‬
‫של מתנגדי המפלגה הנאצית‪ ,‬והשתיקו אותם באלימות‪ .‬היטלר הצליח להביא לגידולה של המפלגה בזכות‬
‫נאומיו שהיו רוויים בדברי הסתה נגד היהודים‪ .‬בסוף ‪ 1923‬מנתה המפלגה כ‪ 55-‬אלף חברים‪ .‬ניסיון הפיכה‬
‫שביצע היטלר בשנת ‪ ,1923‬על רקע המשבר הכלכלי בגרמניה‪ ,‬נחל כישלון והוא הועמד למשפט שבסופו נידון‬
‫לחמש שנות מאסר‪ ,‬אולם שוחרר כעבור שנה‪.‬‬
‫תוצאות מלחמת העולם הראשונה והסכמי ורסאי‬
‫לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נחתם הסכם השלום בוורסאי שהטיל על גרמניה את האחריות למלחמה‪.‬‬
‫ההסכם כלל את הפרטים הבאים‪:‬‬
‫ויתור על שטחים ועל אוכלוסייה מצד גרמניה למען הקמתה של פולין‪.‬‬
‫איסור על הקמת צבא המונה יותר מ‪ 100-‬אלף חיילים והגבלת חימושו וכדומה‪.‬‬
‫תשלום פיצויים נרחבים למדינות המנצחות‪.‬‬
‫הסכם זה עורר זעם‪ ,‬תסכול‪ ,‬תחושת השפלה ואי צדק בקרב רוב הציבור הגרמני‪ .‬היטלר ניצל את תוצאות‬
‫ההסכם כדי להשיג רווחים פוליטיים‪ ,‬והבטיח לבטל את ההסכם כשיעלה לשלטון‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חולשת רפובליקת ויימאר‬
‫רפובליקת ויימאר (כונתה כך בשל כינון החוקה לגרמניה בעיר ויימאר) החלה את דרכה עם קשיים רבים‬
‫שליוו אותה לאורך שנים‪ ,‬בעקבות הדברים הבאים‪:‬‬
‫הממשלה החדשה זוהתה כזו שהביאה את החרפה הלאומית בשל החתימה על הסכם ורסאי‪.‬‬
‫משבר כלכלי וחברתי עמוק שגורמיו הם ההשלכות של מלחמת העולם הראשונה‪ .‬המעבר ממשק מלחמה‬
‫למשק שלום וקליטת החיילים המשוחררים לשוק העבודה תבעו כסף רב שלא היה בידי המדינה‪ ,‬שנתבעה‬
‫לשלם פיצויים גדולים בעיקר לצרפת ולבלגיה‪ .‬כל אלה מנעו את השתקמותה של גרמניה‪ .‬המדינה נקלעה‬
‫לאינפלציה גדולה (ירידת ערך המטבע) בגלל הדפסת כסף רב שנדרש לשיקומה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בנקים‪,‬‬
‫מפעלים ובתי עסק רבים התמוטטו‪ ,‬מיליוני בני אדם איבדו את פרנסתם ואת רכושם‪ .‬משברים אלו‬
‫גרמו לסבל רב‪ ,‬לאובדן אמון במשטר הדמוקרטי ולייאוש בקרב אוכלוסיית גרמניה‪ .‬משברים אלו עוררו‬
‫כמיהה למנהיגות חזקה שתפתור את המשברים שפקדו את גרמניה ותשיב את אמון הציבור בשלטון‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪11‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫•‬
‫פעולות נגד הממשלה ‪ -‬הימין הקיצוני‪ ,‬שנתמך על ידי המוסדות השלטוניים שנותרו על כנם מימי‬
‫המשטר הקיסרי טרם המלחמה‪ ,‬ביקש להשיב בכוח את המשטר הקיסרי‪ .‬השמאל הקיצוני שאף להפוך‬
‫בכוח את גרמניה למדינה קומוניסטית‪.‬‬
‫כל אלה הכשירו את התנאים להתחזקותה של המפלגה הנאצית בראשות היטלר לאורך השנים‪.‬‬
‫המשבר הכלכלי בשנות ה‪30-‬‬
‫לאחר שנים יציבות ומשגשגות בגרמניה‪ ,‬בשנת ‪ 1929‬פרץ משבר כלכלי עולמי (שהחל בארצות הברית)‬
‫ובעקבותיו התפתח בגרמניה משבר כלכלי קשה במיוחד‪ .‬המשק הגרמני‪ ,‬שהיה תלוי בעיקר במשק‬
‫האמריקאי‪ ,‬נפגע קשה‪ .‬מיד לאחר פרוץ המשבר הכלכלי הפסיקה ארצות הברית את המענקים והמלוות‬
‫לגרמניה‪ .‬גרמניה נותרה עם גירעון תקציבי עצום‪ .‬האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים‪ ,‬ובעקבות כך נסגרו‬
‫בפניהם גם שוקי העולם‪ .‬כלכלת גרמניה התמוטטה לחלוטין‪ ,‬יותר ממחצית התעשיות התמוטטו‪ ,‬בנקים‬
‫נסגרו‪ ,‬מפעלים פשטו את הרגל‪ ,‬חלה ירידה גדולה במסחר‪ .‬את גרמניה פקדה אבטלה כבדה‪ ,‬מחסור בכסף‪,‬‬
‫רעב וייאוש‪ .‬בפברואר ‪ 1932‬הגיע המשבר לשיאו כאשר האבטלה עמדה על יותר משישה מיליון מובטלים‪.‬‬
‫אוזלת ידו של השלטון בפתרון המשבר הכלכלי במדינה עוררה בקרב הגרמנים את השאיפה למנהיג חזק‬
‫שיחלץ את המדינה מהשבר‪.‬‬
‫המשבר החברתי‬
‫המשבר הכלכלי הוביל למשבר חברתי חמור‪ .‬המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה‬
‫רפובליקת ויימאר (גרמניה הדמוקרטית)‪ .‬מאות אלפים שוטטו ברחבי המדינה בחיפוש אחר עבודה‪,‬‬
‫משפחות הושלכו מבתיהן‪ .‬האלימות ברחובות הלכה וגאתה‪ .‬השתררה אווירת ייאוש ואי אמון ביכולתו של‬
‫המשטר הדמוקרטי להציל את המצב‪ .‬בעקבות המצב התחזקה המפלגה הנאצית‪ ,‬שכן חלק ניכר ממצעה עסק‬
‫בשיפור מצבה הכלכלי של גרמניה‪ .‬נוסף על הקשיים החברתיים שנבעו מהמשבר הכלכלי‪ ,‬חש העם הגרמני‬
‫פגוע ומושפל מהכתם שהותיר חוזה ורסאי‪ ,‬שהגביל את גרמניה בתחומים שונים‪ .‬האזרח הגרמני נשא את‬
‫עיניו לאדם חזק שיחלץ אותו משפל המדרגה הזה‪.‬‬
‫פעילות המפלגה הנאצית והתחזקותה ‪ -‬הנסיבות שהובילו למינוי היטלר לקנצלר‬
‫•‬
‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬
‫על רקע המשברים הכלכלי‪ ,‬החברתי והפוליטי שפקדו את גרמניה‪ ,‬הלכו והתחזקו המפלגות הקיצוניות‪,‬‬
‫כמו המפלגה הנאצית והמפלגה הקומוניסטית האנטי דמוקרטיות במדינה‪ ,‬שהציעו לציבור פתרונות‬
‫למצבו העגום‪ .‬מפלגות המרכז הקתולית והשמאל לא הצליחו להתאחד מול כוחן של המפלגות הקיצוניות‪.‬‬
‫הפרלמנט הגרמני היה בנוי ממפלגות שאינן משתפות פעולה‪ ,‬וכל הפעולות בוצעו באמצעות צווי חירום‬
‫שהנשיא היה רשאי לפרסם מתוקף סמכותו (שהוקנתה לו בסעיף ‪ 48‬בחוקה‪ ,‬סמכות להתקין תקנות‬
‫לשעת חירום‪ ,‬למשל‪ ,‬במקרים של איום על הדמוקרטיה‪ ,‬לבטל את זכויות האזרח ולשתק את פעולת‬
‫הפרלמנט הגרמני ‪ -‬הרייכסטאג)‪ ,‬הנשיא החל למנות ראשי ממשלה על פי שיקול דעתו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫•‬
‫עקב החשש להפיכה קומוניסטית בגרמניה‪ ,‬הדיח הנשיא הינדנבורג את ראש הממשלה (הקנצלר)‬
‫והעביר את השלטון למפלגת המרכז הקתולית‪ .‬בפרק זמן קצר עבר השלטון מיד ליד‪.‬‬
‫בשלב זה החלה התעמולה הנאצית לצבור תאוצה‪ .‬היטלר שלהב את ההמונים בנאומיו; הוא דיבר על‬
‫כיבושים‪ ,‬על ביסוס הכלכלה‪ ,‬על ביטול חוזה ורסאי המשפיל ועל השבת הכבוד הלאומי שאבד לגרמניה‬
‫בעקבות הסכם זה‪ .‬הוא האשים את היהודים בבעיותיה של גרמניה והשתלח בקומוניזם ובקפיטליזם‪.‬‬
‫מהר מאוד הפכה המפלגה הנאצית ממפלגה שולית בשנת ‪ 1928‬עם ‪ 2.6%‬מקולות המצביעים (‪ 12‬צירים‬
‫ברייכסטאג)‪ ,‬למפלגה השנייה בגודלה ברייכסטאג בשנת ‪ ,1930‬אז זכתה ב‪ 18.3%-‬מקולות הבוחרים‬
‫עם ‪ 107‬צירים ברייכסטאג מתוך ‪.550‬‬
‫לנוכח העלייה המטאורית של הנאצים‪ ,‬החליט ראש הממשלה להתפטר ובמקומו מונה ראש ממשלה‬
‫אחר‪ .‬ביולי ‪ 1932‬שוב נערכו בחירות בגרמניה‪ ,‬הנאצים זכו ב‪ 230-‬מושבים בפרלמנט‪ ,‬המפלגה הנאצית‬
‫הפכה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט‪ .‬היטלר לא הצליח להשיג רוב מוחלט כדי להתמנות לקנצלר‪.‬‬
‫בסוף ‪ 1932‬עלה מספר חברי המפלגה הנאצית למיליון איש‪ ,‬לצדם עמד כוח אדם רב שחלקו הגדול‬
‫נשא נשק‪ ,‬ואלה השליטו טרור ברחובות‪ .‬הנאצים השליטו טרור ברחבי גרמניה בלי שהממשלה תנקוט‬
‫אמצעים חריפים נגדם‪ .‬הנשיא הינדנבורג סירב להעניק להיטלר את משרת הקנצלר‪ ,‬בטענה שלהיטלר‬
‫אין רוב בפרלמנט‪ ,‬ובתגובה נקט היטלר מדיניות עוינת‪ ,‬הצטרף לאופוזיציה וניסה להרכיב גוש ימין‪.‬‬
‫מפלגות הימין הפכו לגוש אופוזיציוני חזק‪ ,‬והקנצלר נאלץ להתפטר‪ ,‬וכמוהו הבא אחריו‪ .‬לנוכח כוחו‬
‫הגובר של היטלר‪ ,‬פנו בעלי התעשייה אל הנשיא בבקשה שימנה את היטלר לקנצלר‪ .‬פון פאפן הציע את‬
‫עצמו כסגן הקנצלר כדי לרסן את היטלר‪ .‬ב‪ 30-‬בינואר ‪ 1933‬מינה הינדנבורג את היטלר לקנצלר גרמניה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לסיכום‬
‫נכונותם של הגרמנים לתמוך במפלגה אנטי דמוקרטית נבעה מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫תחושת ההשפלה שליוותה את העם הגרמני מאז החתימה על חוזה ורסאי‪ ,‬אשר שזוהתה עם רפובליקת‬
‫ויימאר הדמוקרטית‪ ,‬שקמה לאחר החתימה על חוזה ורסאי‪ .‬העם הגרמני היה מוכן בכל דרך להביא‬
‫להפלת רפובליקת ויימאר ולבחור במנהיג חזק שישיב לעם הגרמני את הכבוד האבוד וימחה את תחושת‬
‫ההשפלה הלאומית‪.‬‬
‫היעדר מסורת דמוקרטית בגרמניה הביא לאיבוד האמון במשטר הדמוקרטי של רפובליקת ויימאר‪.‬‬
‫הדמוקרטיה נתפסה כחסרת אונית אל מול המשברים שפקדו את גרמניה בתחילת שנות העשרים‪ ,‬בסוף‬
‫שנות העשרים ובתחילת שנות השלושים‪ .‬העם הגרמני איבד את אמונו ביכולתה של רפובליקת ויימאר‬
‫לחלץ את גרמניה מהמשברים‪.‬‬
‫חוגים מהימין הקיצוני בגרמניה קיבלו עידוד ותמיכה ממוסדות המשטר הקיסרי הישן‪ ,‬שנותרו על כנם‪,‬‬
‫כגון בתי המשפט‪ ,‬קציני הצבא ומשרדי ממשלה‪ .‬כל אלה פגעו בהנחלת הערכים הדמוקרטיים בקרב העם‬
‫הגרמני‪ .‬חוגים אלה ביקשו להשיב בכוח את המשטר הקיסרי‪ .‬מנגד‪ ,‬השמאל הקיצוני שאף בכוח להפיל‬
‫את רפובליקת ויימאר הדמוקרטית ולהפוך את גרמניה למדינה קומוניסטית‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪13‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם ‪ -‬הצעדים לבניית‬
‫המשטר הנאצי הטוטליטרי בשנים ‪1939-1933‬‬
‫תהליך ההאחדה‬
‫תהליך השתלטותם של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטרית נמשך כשנתיים וכונה "תהליך‬
‫ההאחדה" ‪ -‬הנאציפיקציה‪ .‬משמעותה של הנאציפיקציה היא האחדת גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי‪,‬‬
‫שעבוד כל ארגוני החברה ומוסדותיה לטובת המפלגה וה"פיהרר" (המנהיג)‪ ,‬נטרולם של כל המוסדות‬
‫והגופים (הרייכסטאג‪ ,‬המנגנון הציבורי‪ ,‬מערכת המשפט‪ ,‬הצבא‪ ,‬המפלגות‪ ,‬האיגודים המקצועיים‪ ,‬הכנסייה‬
‫וכהונת הנשיא) כמוקדי כוח עצמאיים ובלתי תלויים והכפפתם לתבנית אחת‪ .‬היטלר פעל להשיג מונופול על‬
‫העצמה הפוליטית במדינה ובחברה‪ .‬תהליך זה הוביל לחיסולה של הדמוקרטיה בגרמניה‪ ,‬בה ראה היטלר את‬
‫ָ‬
‫שורש הרע‪.‬‬
‫‪ .1‬הצתת הרייכסטאג‬
‫צעד ראשון בתהליך השתלטות המפלגה היה פיזור הרייכסטאג וקביעת מועד בחירות במטרה להשתחרר‬
‫מן הצורך בשותפות עם מפלגות אחרות בשלטון‪ .‬בבחירות אלו קיווה היטלר לזכות ברוב מכריע שיאפשר לו‬
‫להשתלט על מוסדות המדינה והחברה הגרמנית‪ ,‬תוך חיסול הדמוקרטיה בדרך חוקית‪.‬‬
‫בליל ‪ 28‬בפברואר ‪ ,1933‬שבוע לפני הבחירות‪ ,‬הוצת בניין הרייכסטאג (מאוחר יותר עלה החשד כי הנאצים‬
‫הם ששרפו את הרייכסטאג כדי לקבל מהנשיא הינדנבורג צווי חירום)‪ .‬הנאצים האשימו את הקומוניסטים‬
‫בהצתה‪ .‬שרפת בניין הרייכסטאג שימשה עילה לנאצים לבצע מאסרים המוניים בקרב הקומוניסטים‪,‬‬
‫יריביהם הפוליטיים‪ .‬בעקבות השרפה גם הוצאו צווים ונחקקו חוקים אנטי דמוקרטיים‪ ,‬אשר פגעו בחירויות‬
‫הפרט ובזכויותיו שהובטחו בחוקת ויימאר‪ .‬חקיקה זו לוותה בטרור ובאלימות נגד מפלגות‪ ,‬ארגונים ויחידים‪.‬‬
‫במסגרת חקיקה אנטי דמוקרטית זו התקבל ב‪ 28-‬בפברואר "חוק לשעת חירום להגנת האומה מפני‬
‫האלימות המסוכנת של הקומוניסטים"‪ ,‬שהביא למאסרים רבים בקרב מתנגדים פוליטים‪ :‬קומוניסטים‪,‬‬
‫סוציאליסטים‪ ,‬פעילים במפלגות פועלים וכדומה‪ .‬החוק הביא למעשה לביטול חירויות היסוד של האזרח‬
‫במדינה‪ .‬ב‪ 5-‬במרס ‪ 1933‬התקיימו בחירות בצלו של מסע טרור והפחדה‪ .‬הנאצים זכו ב‪ 44%-‬מהקולות‪ ,‬זה‬
‫היה צעד בדרך להשתלטות על הרייכסטאג‪ ,‬בית המחוקקים של הרייך השלישי‪.‬‬
‫‪" .2‬חוק ההסמכה"‬
‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬
‫הצעד הבא בהשתלטות המפלגה הנאצית על הרייכסטאג היה חקיקת "חוק ההסמכה" ביוזמתו של היטלר‪.‬‬
‫חוק זה העניק לממשלה הנאצית ולהיטלר זכות לחוקק חוקים ולתקן חוקים ללא אישור הרייכסטאג במשך‬
‫ארבע שנים‪ ,‬גם אם הם סותרים את החוקה‪ .‬החוק התקבל ברוב גדול משום שלמפלגות השמאל לא הותר‬
‫להשתתף בפעילות הרייכסטאג ולהצביע‪ .‬חוק זה העביר את סמכות הנשיא להציע חוקים לידי היטלר‬
‫וריכז את סמכויות החקיקה בידיו‪ .‬התבטלה למעשה חוקת ויימאר‪ ,‬ועמה בוטלה הפרדת הרשויות והשיטה‬
‫‪14‬‬
‫הפרלמנטרית בכלל‪ .‬הרייכסטאג המשיך להתקיים עד שנת ‪ ,1939‬אך לא היה לו כל תוקף פוליטי‪ .‬הוא היווה‬
‫חותמת גומי לצעדים ולחוקים בשלטונו הדיקטטורי של היטלר‪.‬‬
‫צעד זה ביטא את מימוש עקרון המנהיג ואת עקרון שלילת הדמוקרטיה באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬בכך שריכז‬
‫את סמכויות החקיקה בידי היטלר תוך ביטול עקרון הפרדת הרשויות‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעה בשלטון הפדראלי‬
‫במסגרת תהליך ההאחדה‪ ,‬בוטלה גרמניה הפדרטיבית תוך ביטול זכויות היתר של ‪ 18‬המדינות שהרכיבו‬
‫את הפדרציה הגרמנית‪ .‬ביטול השלטון בהן ופיזור בתי המחוקקים נעשו באמצעות חוק שאפשר זאת‪ .‬בכל‬
‫אחת מהמדינות לשעבר מונה מושל נאצי מטעמו של היטלר‪ .‬למושלים ניתנה סמכות בלעדית למנות ולפטר‬
‫שופטים ופקידים בכירים‪ ,‬ולמעשה הם ביצעו את הוראותיו של היטלר‪ .‬המדינות הפכו לאזורים ִמנהליים‬
‫של הרייך השלישי‪ .‬תהליך זה הושלם ב‪ 30-‬בינואר ‪ 1934‬כאשר הרייכסטאג החליט לפזר את הרייכסראט ‪-‬‬
‫מועצת הברית‪.‬‬
‫‪ .4‬טיהור המנגנון הממשלתי‪ ,‬הציבורי והפוליטי‬
‫טיהור המנגנון הממשלתי ‪ -‬באפריל ‪ 1933‬יצא "החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי"‪ ,‬שמטרתו‬
‫"אריזציה" של המנגנון הפקידותי‪ ,‬כלומר טיפוח מנגנון ארי המטוהר מגורמים לא נאצים‪ .‬משרות המפתח‬
‫במדינה נמסרו לידי בכירי המפלגה‪ .‬החוק אפשר סילוקם של היהודים ממשרות ממשלתיות וציבוריות‪,‬‬
‫והתאפשר להיטלר לספק מקומות עבודה לגרמנים מובטלים על חשבון היהודים‪.‬‬
‫חיסול האיגודים המקצועיים והחלפתם ב"חזית העבודה הגרמנית" ‪ -‬במאי ‪ 1933‬הוחרמו האיגודים‬
‫המקצועיים ומנהיגיהם נכלאו במחנות ריכוז‪ .‬במקומם הוקמה "חזית העבודה הגרמנית"‪ ,‬שלדברי היטלר‬
‫נועדה להגן על האיכר ועל הפועל מפני ניצולם של הקפיטליסטים ולהיטיב עם הפועלים‪ .‬השביתות נאסרו‬
‫על פי חוק‪.‬‬
‫ביטול כל המפלגות וכינון מדינה חד מפלגתית ‪ -‬ביולי ‪ 1933‬יצא "החוק נגד הקמתן של מפלגות"‪ .‬עד‬
‫‪ 1934‬הצליח היטלר‪ ,‬הן באיומים ובהתנהגות ברוטאלית של הנאצים בפרלמנט והן בחקיקה‪ ,‬להוציא את כל‬
‫המפלגות מן הרייכסטאג ולהשאיר על כנה את המפלגה הנאצית כמפלגה יחידה‪ .‬גרמניה הפכה למדינה חד‬
‫מפלגתית‪.‬‬
‫צעדים אלה ביטאו את מימוש עקרון שלילת הדמוקרטיה ואת עקרון תורת הגזע באידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫‪" .5‬ליל הסכינים הארוכות"‪ -‬חיסול ה‪-‬ס"א‬
‫ב‪ 30-‬ביוני ‪ 1934‬הורה היטלר לגסטאפו לחסל את ארנסט רום‪ ,‬ראש ה‪-‬ס"א‪ ,‬ואת שאר מנהיגי ה‪-‬ס"א‬
‫("פלוגות הסער")‪ ,‬כ‪ 1,000-‬איש‪ .‬חיסול זה נודע בשם "ליל הסכינים הארוכות"‪ .‬בפעולה זו ביקש היטלר‬
‫להיפטר מגורמים מעכבים בתוך התנועה הנאצית העלולים לערער את יציבות שלטונו של היטלר‪ ,‬ובכלל זה‬
‫להחליש את "פלוגות הסער"‪ .‬הסיבות לחיסול צמרת ה‪-‬ס"א היו אלה‪ :‬א‪ .‬ה‪-‬ס"א דרש לבצע מהפכה חברתית‬
‫בהתאם לתורה הנאצית‪ ,‬אולם היטלר חשש שתכנית זו תסיר ממנו את תמיכת בעלי ההון‪ ,‬התעשיינים ובעלי‬
‫‪15‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫האחוזות; ב‪ .‬ה‪-‬ס"א דרש להיות הצבא של גרמניה הנאצית‪ ,‬אולם היטלר ראה בהם אספסוף ולא עוד‪ ,‬שלא‬
‫יצליח להגשים את חזון ההתפשטות הנאצי‪ .‬דרישה זו גרמה למתח בין הצבא לבין ה‪-‬ס"א‪ ,‬והיטלר‪ ,‬שביקש‬
‫לכרות ברית עם ראשי הצבא מהתקופה הקיסרית‪ ,‬הקריב לשם כך את ה‪-‬ס"א‪ .‬חיסול תשתית ה‪-‬ס"א‪,‬‬
‫שהמשיך להתקיים כגוף חסר חשיבות‪ ,‬הביא לחיזוק הצבא וה‪-‬ס"ס‪ .‬צעד זה סייע לחיזוק תמיכת הצבא‬
‫והתעשיינים בהיטלר‪ .‬צעד זה ביטא את מימוש עקרון המנהיג באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬היטלר יכול היה כעת‬
‫להשליט את דרכו ולבסס את מעמדו כמנהיג בלעדי של גרמניה‪.‬‬
‫באמצעות חיסול צמרת ארגון ה‪-‬ס"א בליל הסכינים הארוכות‪ ,‬היטלר שם קץ לגורמים שהיו עשויים לערער‬
‫את יציבות שלטונו‪ ,‬משום שהחזיקו בתפיסת עולם כלכלית‪-‬חברתית שונה משלו‪.‬‬
‫צפו בסרטון אודות ליל הסכינים הארוכות | ‪http://tinyurl.com/76h9y7t‬‬
‫‪ .6‬איחוד משרת הקנצלר והנשיא בידי היטלר‬
‫עם מותו של הנשיא הינדנבורג באוגוסט ‪ ,1934‬החליט היטלר לבטל את הבחירות למשרת הנשיאות ולקחת‬
‫לעצמו את כל הסמכויות השלטוניות‪ .‬הוא הכריז על עצמו כעל מנהיג הרייך השלישי ‪" -‬הרייכספיהרר"‪,‬‬
‫ובתפקיד זה ריכז בידיו את סמכויות הקנצלר‪ ,‬הנשיא והמפקד העליון של הצבא‪ .‬מפקדי הצבא וחייליו נשבעו‬
‫לו אמונים אישית‪ .‬בצעדים אלה השלים את תכניתו להיות למנהיג הכול יכול בגרמניה שרצונו בלבד הוא‬
‫הקובע‪ .‬צעד זה ביטא את מימוש עקרון המנהיג באידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫‪ .7‬פיתוח כלכלי‬
‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬
‫עם עלייתם לשלטון‪ ,‬פעלו הנאצים לפיקוח על כל אמצעי הכלכלה‪ .‬בשנים ‪ 1933‬עד ‪ 1936‬פורסמו "תכניות‬
‫ארבע השנים" שמטרותיהן היו‪ :‬פתרון בעיית האבטלה הכבדה‪ ,‬הקמת כלכלה צבאית לצרכים מלחמתיים‪,‬‬
‫הקמת משק עצמאי שאינו מושפע מהסנקציות הבין‪-‬לאומיות‪ ,‬משק שיאפשר לגרמניה להגשים את חזון‬
‫הרייך השלישי‪.‬‬
‫תכניות הכלכלה כללו את המהלכים הבאים‪ :‬א‪ .‬הקמת תעשיות צבאיות וביצוע עבודות ציבוריות יזומות‪,‬‬
‫סילוקם של היהודים ויסודות בלתי רצויים אחרים ממקומות עבודה‪ ,‬הוצאת הנשים הנשואות ממקומות‬
‫העבודה; צעדים אלו‪ ,‬שלעתים היו מלאכותיים‪ ,‬הצליחו לספק תעסוקה ופרנסה למיליוני המובטלים‪.‬‬
‫בעקבותיהם נוצרה רגיעה בכל שכבות העם הגרמני ואהדה למפלגה הנאצית ולפיהרר הנערץ; ב‪ .‬פיקוח‬
‫חמור וקפדני על המסחר הפרטי‪ ,‬על התעשיות ועל האחוזות הקרקעיות‪ ,‬שכן גם אם הרכוש הוא פרטי‪ ,‬הרי‬
‫שהמטרה היא ממלכתית‪ .‬נאסר על הפועלים להתאגד‪ ,‬לשבות ולהפגין וכל משא ומתן בין הפועלים ובין‬
‫מעסיקיהם תואם על ידי "חזית העבודה הגרמנית"; ג‪ .‬פעולות להשגת עצמאות כלכלית ואי תלות בסנקציות‬
‫בין‪-‬לאומיות ‪ -‬לשם כך הוטלו מכסים והגבלות כבדות על היבוא‪ ,‬הופעל לחץ על התושבים לרכוש תוצרת‬
‫גרמנית‪ ,‬והושקעו מאמצים לייצור חומרים סינתטיים שיהוו תחליף לחומרי הגלם המיובאים מחו"ל (למשל‬
‫‪16‬‬
‫תעשיות הפלסטיק)‪ .‬כמו כן הפעילה גרמניה לחץ כבד על עמים קטנים באירופה לרכוש תוצרת גרמנית‬
‫ולהסכים לדחיית תשלומים מצד גרמניה‪.‬‬
‫המדיניות הכלכלית הנאצית הובילה לקשיים כספיים‪ ,‬אולם היטלר האמין שניצחון במלחמה ושלטון הרייך‬
‫השלישי יעשירו ממילא את בני הגזע הארי‪.‬‬
‫‪ .8‬פיקוח על החינוך‬
‫ב‪ 1933-‬הוקמה "לשכת התרבות של הרייך" ובראשה יוזף גבלס‪ .‬החינוך הקיף את בתי הספר ואת ארגוני‬
‫הנוער והספורט‪ .‬היטלר רצה להשתית את מערכת החינוך על טהרת הגזע הארי‪ ,‬וכל בתי הספר היו כפופים‬
‫אפוא ללשכת התרבות של הרייך ונתונים לפיקוחה‪ .‬לשכה זו מינתה את מנהלי בתי הספר‪ ,‬את ְמ ַרכזי תנועות‬
‫הנוער ואת המרצים באוניברסיטאות‪ .‬כולם חויבו להישבע אמונים להיטלר‪ ,‬ורישיונות ההוראה הונפקו לפי‬
‫נאמנות פוליטית‪ .‬מורים ומרצים לא ארים‪ ,‬ביניהם יהודים‪ ,‬פוטרו‪ .‬נקבעה תכנית לימודים אחידה ששמה‬
‫דגש על לימוד ההיסטוריה המפוארת של גרמניה‪ ,‬על הקניית האידיאולוגיה‪ ,‬על ביולוגיה והתעמלות‪ .‬החינוך‬
‫הדגיש את החובה לציית לפיהרר ולמולדת‪.‬‬
‫הוקמה תנועת הנוער ההיטלראי "היטלר יוגנד" ונאסרה פעילות של תנועות נוער אחרות‪ .‬כל בני הנוער מגיל‬
‫‪ 15-8‬היו חברים בתנועה זו‪ .‬בתנועה לימדו את האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬הקנו אימון גופני‪ ,‬חינוך קדם צבאי‪,‬‬
‫ערכים של ציות‪ ,‬הערצת הכוח והמלחמה‪ .‬את הנערים חינכו להיות חיילים נאמנים ואילו את הנערות חינכו‬
‫להיות אימהות טובות‪ .‬המצטיינים נשלחו לבתי ספר מיוחדים של המפלגה‪.‬‬
‫‪ .9‬פיקוח על התרבות‬
‫גופי המידע והתקשורת נשלטו בידי המדינה‪ .‬חל פיקוח על העיתונות‪ ,‬החדשות צונזרו והוכתבו מגבוה‪.‬‬
‫בעיתונים פורסמו מאמרי שטנה נגד היהודים‪ ,‬והעיתונות בכלל שימשה שופר התעמולה של המדינה‬
‫הנאצית‪" .‬לשכת התרבות של הרייך" טיפחה את התרבות הנאצית‪ :‬המדינה היא שהחליטה אילו יצירות‬
‫אמנות‪ ,‬קולנוע ותיאטרון‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ספרות ועיתונות יראו‪ ,‬ישמעו ויקראו‪ .‬ספרים מאת יהודים או על יהודים‬
‫הועלו באש‪ ,‬והוטל חרם על יצירות של יהודים ושל אויבי הגזע‪ .‬יצירות אריות הבליטו את היופי מול יצירות‬
‫שכונו "מנוונות" של המערב והיהודים‪ .‬המוזיקה של ריכרד ואגנר אומצה על ידי הנאצים כמוזיקה ארית‪.‬‬
‫הוטל חרם על מוזיקת ג'אז ועל נגינת סקסופון אשר סימלו את האדם השחור‪ .‬פותחה ספרות ארית אשר‬
‫הדגישה את העבר‪ ,‬את האצולה ומוטיבים של אדמה‪ ,‬דם ושבטיות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‬
‫תאור‬
‫הצעד‬
‫שריפת הרייכסטאג‬
‫בליל ‪ 28‬בפברואר ‪ ,1933‬שבוע לפני הבחירות‪,‬‬
‫הוצת בניין הרייכסטאג (מאוחר יותר עלה החשד‬
‫כי הנאצים הם ששרפו את הרייכסטאג כדי לקבל‬
‫מהנשיא הינדנבורג צווי חירום)‪ ,‬הנאצים נקטו‬
‫בצעדים שהגבילו את הקומוניסטים‪ ,‬צעדים אנטי‬
‫דמוקרטיים‪.‬‬
‫עקרון שלילת‬
‫הקומוניזם‪,‬‬
‫עקרון שלילת‬
‫הדמוקרטיה‬
‫חוק ההסמכה‬
‫חוק זה העניק לממשלה הנאצית ולהיטלר‬
‫זכות לחוקק חוקים ולתקן חוקים ללא אישור‬
‫הרייכסטאג במשך ארבע שנים‪ ,‬גם אם הם‬
‫סותרים את החוקה‪.‬‬
‫עקרון שלילת‬
‫הדמוקרטיה‬
‫עקרון המנהיג‬
‫פגיעה בשלטון הפדראלי‬
‫במסגרת תהליך ההאחדה‪ ,‬בוטלה גרמניה‬
‫הפדרטיבית ובתוך כך בוטלו גם זכויות היתר של‬
‫‪ 18‬המדינות שהרכיבו את הפדרציה הגרמנית‪.‬‬
‫עקרון שלילת‬
‫הדמוקרטיה‬
‫עקרון שלילת‬
‫הדמוקרטיה‬
‫טיהור המנגנון הממשלתי‪,‬‬
‫הציבורי והפוליטי‪:‬‬
‫•‬
‫"החוק לשיקום שירות‬
‫המדינה המקצועי"‬
‫•‬
‫חיסול האיגודים‬
‫המקצועיים והחלפתם‬
‫ב"חזית העבודה‬
‫הגרמנית"‬
‫•‬
‫ביטול כל המפלגות‬
‫וכינון מדינה‬
‫חד‪-‬מפלגתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ליל הסכינים הארוכות‬
‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬
‫‪18‬‬
‫מימוש‬
‫האידיאולוגיה‬
‫הנאצית‬
‫באפריל ‪ 1933‬יצא "החוק לשיקום שירות‬
‫המדינה המקצועי"‪ ,‬שמטרתו "אריזציה" של‬
‫המנגנון הפקידותי‪ ,‬כלומר טיפוח מנגנון ארי‬
‫המטוהר מגורמים לא נאצים‪.‬‬
‫במאי ‪ 1933‬הוחרמו האיגודים המקצועיים‪,‬‬
‫ומנהיגיהם נכלאו במחנות ריכוז‪ .‬במקומם‬
‫הוקמה "חזית העבודה הגרמנית"‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1933‬יצא "החוק נגד הקמתן של‬
‫מפלגות"‪.‬‬
‫ב‪ 30-‬ביוני ‪ 1934‬הורה היטלר לגסטאפו לחסל‬
‫את ארנסט רום‪ ,‬ראש ה‪-‬ס"א‪ ,‬ואת שאר מנהיגי‬
‫ה‪-‬ס"א ("פלוגות הסער")‪ ,‬כ‪ 1,000-‬איש‪.‬‬
‫עקרון המנהיג‬
‫הצעד‬
‫תאור‬
‫מימוש‬
‫האידיאולוגיה‬
‫הנאצית‬
‫איחוד משרת הקנצלר‬
‫והנשיא בידי היטלר‬
‫עם מותו של הנשיא הינדנבורג באוגוסט ‪,1934‬‬
‫החליט היטלר לבטל את הבחירות למשרת‬
‫הנשיאות ולקחת לעצמו את כל הסמכויות‬
‫השלטוניות‪.‬‬
‫עקרון המנהיג‬
‫פיתוח כלכלי‬
‫פורסמו "תכניות ארבע השנים" שמטרתן פתרון‬
‫בעיית האבטלה‪ ,‬הקמת כלכלה צבאית לצורכי‬
‫מלחמה‪ ,‬משק עצמאי‪.‬‬
‫עקרון המנהיג‬
‫פיקוח על החינוך‬
‫הוקמה "לשכת התרבות של הרייך"‪ .‬מערכת‬
‫החינוך הושתתה על טהרת הגזע הארי‪ .‬כל בתי‬
‫הספר היו כפופים ללשכת התרבות של הרייך‪.‬‬
‫עקרון תורת הגזע‬
‫פיקוח על התרבות‬
‫לשכת התרבות של הרייך טיפחה את התרבות‬
‫הנאצית‪ ,‬היא החליטה אילו יצירות אמנות‪,‬‬
‫קולנוע‪ ,‬תיאטרון וכדומה‪ ,‬יישמעו או ייקראו‪.‬‬
‫הוטל חרם על יצירות של יהודים‪.‬‬
‫עקרון תורת הגזע‬
‫אנטישמיות‬
‫‪19‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫מדיניות המשטר הנאצי כלפי היהודים‬
‫אף על פי שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון על סמך אידיאולוגיה ברורה‪ ,‬לא הייתה לה תכנית ברורה‬
‫בנוגע ליהודים‪ .‬המדיניות בנושא זה התגבשה בהדרגה במשך שנות השלושים‪ ,‬בהתאם להתפתחויות מבית‬
‫ומבחוץ‪ .‬ככל שהשלטון הנאצי התחזק‪ ,‬הרשתה לעצמה המפלגה הנאצית יותר חופש פעולה במדיניות הטרור‬
‫שלה נגד יהודים‪.‬‬
‫יעדי המדיניות הנאצית האנטי יהודית‬
‫יעדיה העיקריים של המדיניות האנטי יהודית בגרמניה הנאצית בשנות השלושים‪:‬‬
‫‪ .1‬להפריד את היהודים מהחברה הגרמנית‪.‬‬
‫‪ .2‬לדחוק ולנשל את היהודים מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫‪ .3‬לעודד יציאתם של יהודים מגרמניה‪ ,‬במטרה "לנקות" את גרמניה מיהודים‪.‬‬
‫מימוש יעדי המדיניות הנאצית האנטי יהודית בשנות השלושים התבצע בדרכים מגוונות‪ :‬תעמולה (חרם‬
‫כלכלי)‪ ,‬חקיקה אנטי יהודית (חוקי נירנברג)‪ ,‬טרור (ליל הבדולח)‪.‬‬
‫הצעדים נגד היהודים‬
‫חרם כלכלי נגד יהודי גרמניה (צעד תעמולתי)‬
‫ב‪ 1-‬באפריל ‪ 1933‬הטילה ממשלת גרמניה חרם כלכלי על בתי עסק יהודיים‪ ,‬שנמשך בפועל יום אחד‬
‫בלבד‪ .‬החרם בא כתגובה על המחאה שעוררו כביכול היהודים בעולם נגד מדיניות הנאצים בגרמניה‪ .‬ביום‬
‫זה נצבעו חלונות ראווה בסיסמאות אנטי יהודיות‪ ,‬בכניסה לבתי עסק בבעלות יהודית הוצבו משמרות של‬
‫אנשי ה‪-‬ס"א‪ ,‬שמנעו כניסת גרמנים לחנויות היהודים‪ .‬צעד זה לווה בתעמולה שהופצה בעיתונים וברחובות‪,‬‬
‫שהאשימה את היהודים בהשתלטות על כלכלת המדינה‪.‬‬
‫במקומות רבים נמשך החרם באופן לא רשמי יותר מיום אחד‪ .‬כישלון החרם נבע בשל אי היכולת לנתק את‬
‫הכלכלה מהשפעה יהודית בבת אחת‪ .‬התמשכותו של החרם הייתה פוגעת באינטרסים הכלכליים של גרמניה‪.‬‬
‫החרם התקיים כחודשיים בלבד לאחר מינויו של היטלר לקנצלר‪ ,‬בעת שהאידיאולוגיה האנטישמית של‬
‫הנאצים עדיין לא נקלטה היטב ברחוב הגרמני; אפשר שגם זו סיבה לכך שהחרם לא ארך תקופה ממושכת‪.‬‬
‫הרחקת היהודים ממשרות ציבוריות וממשלתיות‬
‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬
‫באפריל ‪ 1933‬התפרסם "החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה" שמטרתו הייתה להרחיק את היהודים‬
‫מכל המשרות הממשלתיות והציבוריות ומעמדות המפתח הממלכתיות‪ .‬תחילה הורחקו ממשרותיהם‬
‫יהודים שמונו לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ומאוחר יותר כללה מדיניות זו את כל היהודים‪ .‬החלת החוק‬
‫על נכי מלחמת העולם הראשונה היהודים עוכבה כשנתיים‪ ,‬עד מות הנשיא הינדנבורג שביקש לא לפגוע‬
‫בהם‪ .‬דחיקת היהודים מהחברה ומהכלכלה הגרמנית כללה סילוקם ממשרות ממשלתיות וציבוריות‪ ,‬סילוק‬
‫רופאים ועורכי דין ממשרותיהם בשירות המדינה‪ ,‬סילוק יהודים מעמדות ניהול בנקים‪ ,‬צמצום מכסת‬
‫‪20‬‬
‫הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות‪ .‬ממוסדות התרבות הורחקו אנשי רוח יהודים ‪ -‬בהם סופרים‪,‬‬
‫עיתונאים‪ ,‬אמנים‪ ,‬במאי סרטים ומוזיקאים ‪ -‬חוקרים ומדענים יהודים הורחקו מאוניברסיטאות וממכוני‬
‫מדע‪ ,‬תוך שיתוף פעולה מצד הסגל האקדמי‪.‬‬
‫חוקי נירנברג‪ ,‬ספטמבר ‪1935‬‬
‫ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ 1935‬חלה החמרה נוספת במצבם של יהודי גרמניה עם פרסום חוקי הגזע בעיר נירנברג‪.‬‬
‫פרסום החוקים התרחש על רקע אווירה אנטישמית ופעולות אלימות כלפי היהודים במדינה‪.‬‬
‫חוקי הגזע שאושרו היו‪" :‬חוק אזרחות הרייך" ו"החוק להגנת הדם והכבוד הגרמניים"‪.‬‬
‫"חוק אזרחות הרייך" ‪ -‬החוק קבע שאזרח הרייך הוא רק נתין המדינה בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו‪,‬‬
‫המוכיח על ידי התנהגותו שהוא נכון וראוי לשרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך‪ .‬רק אזרח הרייך הוא‬
‫"בעל הזכויות הפוליטיות המלאות‪."...‬‬
‫כתוצאה מחוק זה הפכו היהודים בגרמניה לנתינים משוללי זכויות פוליטיות ומשפטיות‪.‬‬
‫"החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני" ‪ -‬בחוק נאמר כי הוא נועד לשמור על טוהר הדם הגרמני‬
‫ולהבטיח את האומה הגרמנית לעולם‪ .‬במסגרת החוק הוטלו המגבלות הבאות‪:‬‬
‫נישואים בין יהודים ובין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו ‪ -‬אסורים‪ .‬נישואים שנערכו‬
‫בניגוד לחוק בטלים‪ ,‬גם אם נערכו בחו"ל לשם עקיפת חוק זה‪.‬‬
‫יחסים מחוץ לנישואים בין יהודים לבין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו ‪ -‬אסורים‪.‬‬
‫יהודים אינם רשאים להעסיק במשק ביתם נתינות המדינה בעלות דם גרמני או בעלות דם קרוב לו‪ ,‬שהן‬
‫למטה מגיל ‪.45‬‬
‫אסור ליהודים להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך‪.‬‬
‫תקנות לחוק אזרחות הרייך ‪ -‬בנובמבר ‪ 1935‬הבהירו הנאצים את הנאמר בחוקי נירנברג בפרסום תקנות‬
‫לחוק אזרחות הרייך‪ .1 :‬יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך‪ ,‬אין לו זכות הצבעה בעניינים פוליטיים‪ .‬הוא אינו‬
‫יכול לכהן במשרה ציבורית; ‪ .2‬יהודי הוא כל מי שמוצאו משלושה סבים לפחות‪ ,‬שהם יהודים מלאים לפי‬
‫גזעם‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫משמעות חוקי נירנברג‪:‬‬
‫החוקים הדירו (הרחיקו) את היהודים מהמדינה ומהחברה הגרמנית‪.‬‬
‫נשללה אזרחותם הגרמנית של היהודים והם הפכו לחסרי הגנה פוליטית ומשפטית‪.‬‬
‫המדיניות הגזענית והאנטישמית הפכה לחוקית ולרשמית במדינה‪.‬‬
‫האפליה כלפי היהודים על פי תורת הגזע נעשתה לרשמית‪.‬‬
‫חוקי נירנברג נתנו תוקף לפרסום חוקים רבים שבאו בעקבותיהם‪.‬‬
‫חוקי נירנברג ביטלו באופן רשמי את האמנציפציה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪21‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫שנת ‪ 1938‬שנת מפנה במדיניות האנטי יהודית‬
‫שנת ‪ 1938‬היוותה נקודת מפנה במדיניות הנאצית כלפי היהודים‪ .‬בשנה זו חל שינוי גדול לרעת היהודים‪,‬‬
‫שהתבטא בצעדים הבאים‪:‬‬
‫"ליל הבדולח"‬
‫באוקטובר ‪ 1938‬גורשו כ‪ 17-‬אלף יהודים יוצאי פולין מגרמניה לפולין‪ .‬אלו גורשו אל תחנת הגבול הפולני‬
‫זבונשיין ונותרו בשטח חסרי כול‪ .‬פולין התעכבה בקליטתם של המגורשים‪ .‬גירוש זה הוביעל להתנקשות‬
‫בחיי דיפלומט גרמני בפריז על ידי צעיר יהודי‪ .‬התנקשות זו היוותה הזדמנות להיטלר וליוסף גבלס‪ ,‬שר‬
‫התעמולה הנאצי‪ ,‬להורות על ביצוע פרעות ביהודים‪ ,‬פרעות שתוכננו מראש כצעד שמטרתו לזרז את הגירתם‬
‫של היהודים‪ .‬בליל ‪ 10‬בנובמבר ‪ 1938‬החל הפוגרום שקיבל את הכינוי ליל הבדולח (בשל הכמות הגדולה של‬
‫זכוכיות שהתנפצו באותו לילה)‪.‬‬
‫אירועי ליל הבדולח ‪ -‬כמאה יהודים נרצחו‪ ,‬מאות בתי כנסת עלו באש ונחרבו‪ ,‬מאות חנויות של יהודים‬
‫נהרסו ונבזזו‪ ,‬סחורות הושלכו אל הרחוב‪ ,‬דירות רבות הושחתו ונהרסו‪ ,‬רכוש יקר הושחת‪ ,‬יהודים‪ ,‬ביניהם‬
‫נשים ילדים וקשישים‪ ,‬הוכו ועברו התעללות‪ .‬במהלך הלילה וביום שלמחרת נתפסו כ‪ 30,000-‬יהודים‬
‫ונשלחו למחנות ריכוז ועונו‪.‬‬
‫הגרמנים הטילו על היהודים את שיקום העסקים שנפגעו ואת תשלום דמי הביטוח שהיו זכאים להם בשל‬
‫הנזקים‪ .‬הקהילה היהודית נדרשה לשלם לממשלת גרמניה מיליארד מרק כפיצוי על הנזקים‪.‬‬
‫משמעות האירועים ‪ -‬אירועי ליל הבדולח סימלו את המעבר משלב האלימות המילולית האנטי יהודית‬
‫לשלב אלימות פיזית ממוסדת ומכוונת על ידי השלטון בכל רחבי הרייך השלישי (בגרמניה ובאוסטריה)‪.‬‬
‫דמם של היהודים הפך להפקר‪.‬‬
‫השפעת האירועים על היהודים בגרמניה ‪ -‬תשתית הקהילה היהודית בגרמניה נהרסה‪ .‬לאחר אירועי ליל‬
‫הבדולח‪ ,‬נאסרה כניסת יהודים לתיאטראות‪ ,‬למוזיאונים‪ ,‬לבתי קולנוע‪ ,‬למתקני ספורט וכדומה‪ .‬נאסרה‬
‫כניסתם של יהודים לאזורים שונים‪ ,‬נשללו מהם רישיונות הנהיגה‪ ,‬נאסרה שהייתם של יהודים בקרונות‬
‫שינה ברכבת‪ ,‬בבריכות שחייה ציבוריות‪ ,‬בבתי חולים ובמקומות ציבור נוספים‪ ,‬ילדים שעוד למדו בבתי‬
‫הספר הגרמניים סולקו מהם‪.‬‬
‫יהודים רבים בגרמניה הגיעו לתובנה כי אינם יכולים לחיות עוד בביטחון‪ ,‬וכי מצבם ילך ויחמיר‪ ,‬לכן קרוב‬
‫ל‪ 70-‬אלף היגרו בעקבות אירועי ליל הבדולח אל מחוץ לגבולות המדינה‪ .‬מחלקה מיוחדת בגסטאפו‪,‬‬
‫שבראשה עמד אדולף אייכמן‪ ,‬הייתה אחראית לעידוד הגירת היהודים מגרמניה‪.‬‬
‫צפו בסרטון על ליל הבדולח | ‪http://tinyurl.com/6s3k4fw‬‬
‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬
‫‪22‬‬