דגנת: הסיבות לכישלון טיפולי או יציבות טיפולית במחלת הדגנת

‫דגנת‪ :‬הסיבות לכישלון טיפולי או יציבות טיפולית במחלת הדגנת‬
‫פרופ' אהרן לרנר‬
‫היחידה לדרכי עיכול ותזונת ילדים‪ ,‬מרכז רפואי‬
‫כרמל‪ ,‬בית הספר לרפואה ע"ש ב‪ .‬רפפורט‬
‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫תקציר‬
‫רוב חולי הדגנת יגיבו לטיפול בכלכלה ללא גלוטן‪ .‬מיעוטם ימשיכו‬
‫בסימפטומים למרות הטיפול‪ .‬רוב אלה שלא יגיבו אובחנו בשגגה‬
‫או שלא מקפידים על איסור הגלוטן בתזונתם היומית‪ .‬לחלקם‬
‫תהיה מחלה אחרת או נוספת‪ .‬למקצת החולים שלא מגיבים‬
‫תהיה דגנת יציבה לטיפול‪ .‬מצב זה נדיר אך מסוכן בשל פוטנציאל‬
‫הסיבוכים כמו תת‪-‬תזונה‪ ,‬השתנות סרטנית‪ ,‬בעיקר לימפומה‬
‫ופרוגנוזה ירודה‪ .‬הסקירה הנוכחית מתמקדת בחולי דגנת שאינם‬
‫מגיבים )‪ )non-responsive‬או שמחלתם יציבה )‪ )refractory‬לטיפול‬
‫בכלכלה ללא גלוטן‪ ,‬ומציעה גישה מעשית להתמודדות עם‬
‫האבחנה והטיפול בסיבוכי הדגנת‪.‬‬
‫ההגדרה של דגנת שלא מגיבה לטיפול היא המשך או חזרת‬
‫הסימנים הקליניים ו\או השטחת סיסים עם היפרפלזיה של‬
‫הקריפטות‪ ,‬למרות שמירה קפדנית על כלכלה ללא גלוטן למשך‬
‫יותר משנה‪ .‬מקובל בספרות שמקורה במרכזי טיפול גדולים לחולי‬
‫דגנת‪ ,‬שכ‪ 18%-10%-‬מהחולים שהופנו לא מגיבים לטיפול‪ .‬מובן‬
‫‪1‬‬
‫שבקהילה המספרים יורדים משמעותית לכ‪.2%-1%-‬‬
‫לרוב אחרי התחלת כלכלה דלת גלוטן יש שיפור קליני ואחר כך‬
‫היסטולוגי שמתחיל כמה שבועות לאחר תחילת הטיפול‪ .‬אופייני‬
‫שאחרי ‪ 6‬חודשי טיפול‪ ,‬הסרולוגיה יורדת בצורה משמעותית‬
‫ולרוב מתנרמלת אחרי שנה‪-‬שנתיים‪ .‬יש לציין שסרולוגיה תקינה‬
‫אינה בהכרח משקפת מעי תקין‪.‬‬
‫מיעוט משמעותי של החולים ימשיכו להיות סמטומטיים למרות‬
‫תזונה דלת גלוטן‪ .‬חולים אלו יכולים להוות אתגר אבחנתי וטיפולי‬
‫קשה‪ .‬הסקירה הנוכחית תתמקד על חולי דגנת או שלא מגיבים‬
‫או שמחלתם יציבה לטיפול בכלכלה ללא גלוטן‪ .‬חשוב מאוד‬
‫להבחין בין ‪ 2‬המצבים כי דגנת יציבת טיפול טומנת בחובה‬
‫פוטנציאל תחלואה ותמותה גבוה‪ ,‬בעיקר מתת‪-‬תזונה ותהליכים‬
‫סרטניים כמו למפומה‪.‬‬
‫א‪ .‬דגנת שלא מגיבה (‪ )non-responsive‬לטיפול תזונתי‬
‫בטיפול בחולה דגנת שאינה מגיבה לתזונה ללא גלוטן‪ ,‬מומלץ‬
‫‪1-3‬‬
‫לבצע את הפעולות הבאות בצורה עוקבת‪.‬‬
‫‪1 .1‬אישור שאכן מדובר במחלת הדגנת‪ :‬סרולוגיה‬
‫מתאימה‪ ,‬מרקרים גנטיים (‪ ,)HLA-DQ 2\8‬משפחתיות‪,‬‬
‫תגובה סרולוגית או היסטולוגית לכלכלה דלת גלוטן‬
‫בעבר‪ ,‬דרמטיטיס הרפטיפורמיס‪ 4,5.‬בחינה מחדש של‬
‫‪18‬‬
‫החיים ללא גלוטן‪ :‬דגנת (צליאק)‪ ,‬רגישות ואלרגיה‬
‫ההיסטולוגיה של ביופסיות המעיים‪ .‬במאמר שפורסם‬
‫לאחרונה התברר שמתוך סדרה של ‪ 30‬חולים עם‬
‫אנטרופטיה שלא מדגנת‪ 21 ,‬מהם אובחנו בעברם‬
‫בשגגה כחולי דגנת‪ 6.‬אם מדובר בדגנת ממשיכים לשלב‬
‫הבא‪:‬‬
‫‪2 .2‬שלילת סיבות אחרות של חוסר תגובתיות בדגנת‪ .‬כאן יש‬
‫‪7-11‬‬
‫שורה שלמה של מצבים‪:‬‬
‫ •נוכחות גלוטן חבוי במזון‪ .‬זו הסיבה הכי שכיחה‬
‫לחוסר תגובה‪ .‬כאן כדאי לערוך‪ ,‬על ידי תזונאי‪/‬ת‬
‫מנוסה‪ ,‬רישום מדויק וכמויות מזון למשך ‪ 3‬יממות‬
‫לזיהוי הגלוטן המזהם הנסתר‪ .‬מדובר בתהליך‬
‫בילוש אחר הרגלי התזונה של הלקוח‪ .‬יש לשים לב‬
‫לתוספי מזון‪ ,‬מייצבי מזון‪ ,‬רטבים‪ ,‬תרופות‪ ,‬משחות‬
‫שניים‪ ,‬כלים נגועי גלוטן וכו'‪ .‬כדאי לציין שיש חולים‬
‫שרגישים מאוד לכמויות מזעריות של גלוטן בריכוז‬
‫של ‪ .100 -20 mpp‬העבודות מדווחות שבתקופות‬
‫שונות בחיים כ‪ 60%-‬מהחולים חוטאים באכילת‬
‫דגנים אסורים‪.‬‬
‫ •גדילת יתר של חיידקים במעיים‬
‫ •קוליטיס מיקרוסקופית‬
‫ •רגישות ללקטוזה‪/‬פרוקטוזה‬
‫ •הפרעות פונקציונליות של המעי‬
‫ •אי ספיקת לבלב‬
‫ •גידולי מעיים שקשורים או לא קשורים לדגנת‬
‫ •דגנת רפרקטורית בסוג ‪ 1‬או ‪2‬‬
‫ •זיהום מעיים כרוני‪.‬‬
‫ •שלשול אחרי זיהום‪.‬‬
‫ •רגישות למרכיבי מזון אחרים‪.‬‬
‫ •שחפת‪ ,AIDS ,‬חוסר אימונולוגי‪ ,‬מחלה ע"ש וויפל‪,‬‬
‫נזק מעי איסכמי‪.‬‬
‫ •קרוהן‪ ,‬גסטרואנטריטיס אאוזינופילים‪ ,‬אנטרופיה‬
‫אוטואימונית‪ ,‬טימומה‪.‬‬
‫ •אי שליטה אנאלית‪.‬‬
‫ •ספרו טרופיקאלי‪.‬‬
‫ •חוסרים אימונולוגיים‪.‬‬
‫ •אנטרופיה אוטואימונית‪.‬‬
‫אטיולוגיה‬
‫מזון נגוע גלוטן‬
‫קוליטיס מיקרוסקופית‬
‫צמיחת יתר של חיידקים‬
‫אי ספיקה לבלבית‬
‫רגישות לסוכרים‬
‫סינדרום המעי הרגיז‬
‫דגנת רפרקטורית‬
‫אלרגיה למרכיבי מזון‬
‫זיהום מעיים כרוני‬
‫חוסר אימונולוגי‬
‫אנטרופיה אוטואימונית‬
‫גישה אבחנתית‬
‫תשאול תזונתי‪ ,‬סרולוגיה לדגנת‬
‫קולונוסקופיה עם ביופסיות‬
‫מבחן נשיפה‪ ,‬תרבית נוזל מעי‪ ,‬ניסיון טיפולי על ידי אנטיביוטיקה‬
‫תבחיני תפקוד לבלבי‪ ,‬אבחנה מבדלת‪ ,‬ניסיון טיפולי על ידי תחליפי לבלב‬
‫מבחני נשיפה‪ ,‬העמסת סוכרים‪ ,‬הורדת הסוכרים מהתזונה‬
‫קריטריונים קליניים‬
‫ביופסיית מעי עם לימוד אימונוציטולוגי‪ ,‬קלונליות של לימפוציטים‪.‬‬
‫אטופיה משפחתית‪ ,‬חיפוש אאוזינופליה‪ ,‬יתר ‪ ,IgE‬בירור אלרגולוגי ספציפי‬
‫צואה לתרבית‪ ,‬פרזיטים‪ ,‬נוזל מעי לתרבית‪ ELISA ,‬או אימונוהיסטוכימיה ספציפית של הדגימות‬
‫אימונוגלובולינים‪ ,‬בירור אימונולוגי נרחב‪.‬‬
‫נוגדנים נגד אנטרוציטים‬
‫הטבלה למטה מסכמת חלק מהסיבות והגישה האבחנתית‬
‫הרצויה בדגנת שלא מגיבה לטיפול‪:‬‬
‫יודגש שיש אבחנה מבדלת רחבה לפגיעה במעיים שלא‬
‫מדגנת‪ 6‬וששיפור בעקבות כלכלה ללא גלוטן‪ ,‬אינו בהכרח מאבחן‬
‫‪12‬‬
‫את הדגנת‪.‬‬
‫גם ההפך נכון‪ ,‬באחרונה נמצא שגלוטן יכול להשרות סימפטומים‬
‫של דגנת גם במי שאינו חולה‪ 13.‬הנושא של רגישות לגלוטן שלא‬
‫בדגנת תואר בסקירה של ד"ר שאול‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬
‫מעניינת מאוד סקירה שפורסמה לאחרונה על ‪ 112‬חולי דגנת‬
‫שלא הגיבו לטיפול תזונתי‪ 14 .‬בבירור מעמיק מחודש התברר‬
‫של‪ 12 -‬מהם לא הייתה דגנת כלל‪ 45% .‬מהנותרים לא‬
‫הקפידו על הדיאטה (‪ 53%‬מהם בצורה לא מודעת‪ ,‬ו‪47%-‬‬
‫בצורה מודעת)‪ ,‬ב‪ 12%-‬נמצאה מחלה נוספת מסוג קוליטיס‬
‫מיקרוסקופית וב‪ 9%-‬צמיחת יתר של חיידקים במעיים‪ .‬ב‪9%-‬‬
‫נמצאה דגנת יציבת טיפול‪ .‬מסקנת המאמר הייתה שיש מקום‬
‫לבצע בירור מחדש בחולי דגנת שלא הגיבו לטיפול תזונתי‪ .‬יתרה‬
‫מכך‪ ,‬ב‪ 90%-‬מהם מוצאים אטיולוגיה שניתנת לטיפול‪.‬‬
‫נושא החקירה התזונתית לחיפוש שאריות גלוטן בתזונה בכישלון‬
‫טיפולי חשוב ביותר‪ .‬אפילו כמויות מזעריות של גלוטן יכולות‬
‫‪15‬‬
‫לגרום לסימפטומים ונזק במעי‪.‬‬
‫ב‪ .‬דגנת יציבת )‪ )refractory‬טיפול‬
‫מדובר במצב נדיר יותר של חולי דגנת עם תלונות של‬
‫תת‪-‬ספיגה מתמשכת‪ ,‬נזק היסטולוגי במעיים‪ ,‬וזאת למרות‬
‫היצמדות לתזונה ללא גלוטן וסרולוגיה תקינה‪ .‬שכיחות הדגנת‬
‫היציבה במרכזי הפניה גדולים עומדת על ‪.2%-1%‬‬
‫לימפומה בתאי ‪ T‬הקשורה לאנטרופיה (‪ ,)EATL‬גגוניטיס כיבית‬
‫או אדנוקרצינומה של המעי הדק הם סיבוך רציני ומורכב של‬
‫דגנת יציבת טיפול‪ 16.‬את האבחון והטיפול כדאי לרכז במרכזים‬
‫בעלי ניסיון‪ .‬אינדקס החשד לאבחנה זו צריך להעלות בתלונות‬
‫או במצבים הבאים‪ :‬חום‪ ,‬הזעות לילה‪ ,‬שלשולי לילה‪ ,‬גרד‪,‬‬
‫ירידה במשקל‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬אנורקסיה‪ ,‬דימום גלוי או סמוי‬
‫בדרכי העיכול‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬חסימת מעי‪ .‬מצבים אלו נדירים‬
‫מאוד בדגנת שגרתית מטופלת‪.‬‬
‫להלן הבדיקות שיש לשקול לבצע בחשד לדגנת יציבת טיפול‪:‬‬
‫גאסטרודאודנוסקופיה‪ ,MRI ,‬וק"ת פסג‪ MR ,‬אנטרוקליזיז‪,‬‬
‫‪ ,PET-CT‬קפסולה‪ ,‬אנטרוסקופיה כפולת בלון‪ ,‬ביופסיית לשד‬
‫עצם‪ ,‬ביופסיית בלוטות לימפה‪ ,‬ביופסיה כירורגית של עובי‬
‫מלא של המעי הדק‪ .‬הלימוד האימונוהיסטוכימי של ביופסיית‬
‫המעיים קריטי ביותר לאבחנה‪ .‬נקודת המפתח היא כמות‪ ,‬סוג‬
‫והקלונליות של הלימפוציטים שבין האנטרוציטים (‪ .(IEL‬בדגנת‬
‫יציבת טיפול מסוג ‪ 1‬יש עלייה פוליקלונאלית של ה‪ IEL-‬אם‬
‫פחות מ‪ 10%-‬מהם לא נורמליים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בדגנת יציבה‬
‫מסוג ‪ 2‬יש חלוקה מונוקלונאלית של ‪ IEL‬לא נורמליים עם‬
‫פנוטיפ ‪ .δγ‬תאים אלו מאבדים את הסמנים האופייניים ‪CD3,‬‬
‫‪ CD4, CD8‬על פני שטחם ואז הפרוגנוזה רעה יותר‪.‬‬
‫הטיפול בחולים אלו כולל לרוב השלמת חסרים תזונתיים‪ ,‬הזנה‬
‫תוך ורידית‪ ,‬כלכלה ללא גלוטן ו\או כלכלה אלמנטרית לחלוטין‪,‬‬
‫תרופות כמו סטרואידים‪ ,‬אזאטיופרין‪ ,‬מזאלאזין‪ ,‬בודיזון‪,‬‬
‫קלאדריבין‪ ,‬השתלת תאי גזע אוטולוגיים‪ .‬נוגדי ‪ TNF‬נוסתה‬
‫בהצלחה חלקית בעיקר בדגנת יציבה מסוג ‪ .2‬הנושא סוקר‬
‫לאחרונה בהרחבה על ידי מוני ואח' בגישה מעשית להתמודדות‬
‫‪17‬‬
‫עם הבעיה‪.‬‬
‫רשימת ה‪ References-‬באתר מדיקל מדיה ‪www.mediclmedia.co.il‬‬
‫‪19 Why not gluten: sensitivity, allergy and celiac disease‬‬