הערכה פסיכולוגית של מסוגלות הורית, משה זכי 2004

‫מדוד פ ס י מ ל ו ג י ה ו מ ש פ ט‬
‫הערכה פסיכולוגית של מסוגלות הודית כתיק משמורת לעומת‬
‫הערכה פסיכולוגית של מסוגלות הורית כתיק אימוץ‪:‬‬
‫הדומה והשונה‬
‫מאת‪ :‬פרופסור משה זכי*‬
‫ה ע ר כ ה פסיכולוגית ש ל מסוגלות הורית בתיק מ ש מ ו ר ת מהווה חוות דעת מ ו מ ח ה לבית ה מ ש פ ט בשאלות א ש ר שנויות‬
‫‪.2‬‬
‫מה יהיו סדרי הראיה ש ל ההורה ש ל א יחזיק בילד‪.‬‬
‫לעומתה‪ ,‬הערכה פסיכולוגית בתיק אימוץ מהווה חוות דעת מומחה לבית ה מ ש פ ט בשאלות הבאות השנויות במחלוקת‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ה א ם ההורה אינו מסוגל לדאוג לילד כראוי ב ש ל התנהגותו או מצבו‪ .‬ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד‬
‫הנראה לעין על אף עזרה טיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫האם ראוי להמליץ להכריז את הילד כבר‪-‬אימוץ והאם פתרון זה הוא לטובת הילד‪.‬‬
‫בשני המקרים‪ ,‬הן בתיק מ ש מ ו ר ת והן בתיק אימוץ‪ ,‬המושגים מסוגלות הורית וטובת הילד ה ם מורכבים‪ ,‬וזאת בגלל השונות‬
‫ש ל נורמות הוריות בחברה בישראל‪ ,‬שהיא הטרוגנית ומשתנה‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬ההערכה הפסיכולוגית מגדירה ׳מסוגלות׳ באופן כללי כיכולת ההורית לספק לילד א ת כל צרכיו ההתפתחותיים‪.‬‬
‫בתיק משמורת‪ ,‬מומלץ כמשמורן ה ה ו ר ה בעל המסוגלות ההורית ה ת ו א מ ת באופן הטוב ביותר א ת צרכי הילד הספציפי ‪ 5‬בו‬
‫בזמן שבתיק אימוץ‪ ,‬מומלץ לשלול הורות ש ל ה ה ו ר ה הביולוגי המוערך כשלילי ומזיק שאינו ניתן לשיקום‬
‫בשני המקרים‪ ,‬מוצעים מודלים ש ל הערכה פסיכולוגית ה מ ת ב ס ס י ם על כ ל ל י • והנחיות מקצועיות בגישה ר ב ־ מ מ ד י ת ‪ .‬קלינית‬
‫ומערכתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין‪ ,‬תהליך ההערכה עשוי להיות נתון להטיה בגין גורמים מתערבים מכשילים‪.‬‬
‫לסיכום ‪ -‬ה מ א מ ר מצביע ע ל כי הערכות מסוגלות הורית בתיק מ ש מ ו ר ת ובתיק אימוץ‪ ,‬משלימות זו א ת זו ומהוות רצף מדורג‬
‫* מנהל התחנה הפסיכולוגית‪ ,‬טירת‪-‬כרמל‪.‬‬
‫ראש המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬משפט ואתיקה ‪ -‬המרכז הבינלאומי לבריאות‪ ,‬משפט ואתיקה ‪ -‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫וויו ו‬
‫רפואה ומשפט‬
‫גיליוןמס׳!‪-3‬דצמבר‪2004‬‬
‫העדפה פסיכולוגית ש ל מסוגלות הורית‬
‫ה ה ע ר כ ה הפסיכולוגית נדרשת לקבוע בראש וראשונה‪ ,‬מיהו‬
‫מגוא‬
‫ההורה השלילי והמזיק שיש לפסול א ת הורותו‪.‬‬
‫ש א ל ת המסוגלות ההורית עולה בבית ה מ ש פ ט במקרים בהם‬
‫נדרש ה ש ו פ ט לקבוע א ת ה ח ז ק ת הילד בתיק משמורת‪ ,‬או‬
‫בשני המקרים‪ ,‬הן בתיק מ ש מ ו ר ת והן בתיק אימוץ‪ ,‬המושגים‬
‫כשהוא מ ת ב ק ש להכריז ע ל הילד כ ב ר ־ א י מ ו ץ בתיק אימוץ‪.‬‬
‫״מסוגלות הורית״ ו״טובת הילד״ ה ם מורכבים מאד‪ .‬הסיבה‬
‫ל כ ך ה י א השונות ש ל נורמות הוריות בחברה בישראל‪ ,‬שהיא‬
‫אבחון פסיכולוגי ש ל מסוגלות הורית ה ו א מ ש י מ ה מקצועית‬
‫קשה‬
‫מבחינה‬
‫מתודולוגית‪:‬‬
‫ראשית‪,‬‬
‫הקושי‬
‫בקרב‬
‫הפסיכולוגים בהגדרה תפעולית ש ל תפקידי ההורות לצורך‬
‫בדיקתם; כמו אין בנמצא מבחנים סטנדרטיים לאבחון‬
‫מסוגלות הורית‪ .‬ו ב א ש ר ל א י ־ מ ס ו ג ל ו ת הורית ־ אין היא‬
‫מופיעה כתסמונת ש ל ה פ ר ע ה נפשית בקבוצות הסיווג ‪I C D -‬‬
‫‪110‬־‪IV‬־‪.DSM‬‬
‫הטרוגנית ומשתנה‪ ,‬שקיימים ב ה פערים סוציו‪-‬אקונומיים בין‬
‫המשפחות‬
‫השונות‪ ,‬ריבוי מ ש פ ח ו ת חד־הוריות‪ ,‬פלורליזם‬
‫ת ר ב ו ת י ) ב י ש ר א ל קיימות ‪ 102‬קבוצות אתניות שונות(‪ ,‬שונות‬
‫דתית‬
‫בספרו מדריך להורות‪ ,‬מציין‬
‫)חילוניים ודתיים(‪.‬‬
‫‪816111‬וה‪ (1995)60‬שכיום עדיין קיימת בעייתיות ב א ש ר לעצם‬
‫‪1‬‬
‫ההגדרה ש ל הורות‪ .‬ולכן‪ ,‬לדבריו‪ ,‬אין אנו יכולים לפעול ע ל פי‬
‫צווים כוללניים בסגנון ש ל ״מה על ההורים לעשות״‪.‬‬
‫ח ר ף מ צ ב זה‪ ,‬י ש בעייתיות בהערכה ש י ט ת י ת אחידה ש ל‬
‫ש ט י י נ ה א ו א ר ) ‪ ( 1 9 8 5‬מציג קווים מנחים להערכת הכשרים ש ל‬
‫ה ת ו פ ע ה וכתוצאה מכך ניתנות לעתים חוות דעת שונות‪ ,‬שהן‬
‫הורים להעניק לילד א ת התנאים הדרושים להתפתחותו‪ .‬הוא‬
‫לפעמים סותרות‪ ,‬ביחס לאותו אדם‪.‬‬
‫מונה ‪ 4‬ממדים ש ל איכות כשרים אותם יש ל ב ח ו ן ‪ ( 1 ) :‬איכות‬
‫מסוגלות הויימ וטוגת הילך‬
‫ה ק ש ר הנפשי ‪ -‬כלומר‪ ,‬הביטחון המוענק לילד ע ל ידי ה א ד ם‬
‫}‬
‫‪2‬‬
‫העיקרי ש מ ט פ ל בו‪ ,‬ק ש ר שיש בו ביטחון וקירבה ואשר מ ט פ ח‬
‫ה ה ע ר כ ו ת הפסיכולוגיות ש ל מסוגלות הורית בתיק מ ש מ ו ר ת‬
‫ובתיק אימוץ עוסקות ב ה ע ר כ ת שני המושגים‪ ,‬מסוגלות הורית‬
‫וטובת הילד‪.‬‬
‫א ת ה ה ע ר כ ה ה ע צ מ י ת ש ל הילד;)‪ :(2‬יכולת ההורים להבין א ת‬
‫צרכי הילדים ולספק אותם‪ ,‬ת ו ך היכולת לשנות התנהגות‬
‫ב ה ת א ם לצרכים המשתנים ש ל הילדים בתהליך ה ת ב ג ר ו ת ם ‪,‬‬
‫ראשית‪ ,‬י ש להבדיל בין מ ש מ ע ו ת המושג מסוגלות הורית בשני‬
‫)‪ (3‬היכולת להקנות א ת ערכי התרבות ש ל ה ח ב ר ה ‪ -‬כ א ש ר‬
‫סוגי התיקים ־ תיק מ ש מ ו ר ת לעומת תיק אימוץ‪.‬‬
‫ערכי ההורים חייבים להתאים לערכי התרבות ב ה ה ם ח י י ם ‪,‬‬
‫בתיק משמורת‪ ,‬שני ההורים תובעים ח ז ק ה ע ל הילד ולמראית‬
‫עין שניהם נראים כשירים ומסוגלים ל ש מ ש הורים לילדם‪.‬‬
‫)‪ (4‬ק ש ר רצוף ש ל קבלה ‪ -‬בניגוד לדחייה סמויה או גלויה מצד‬
‫ההורים הפוגעת ב ה ת פ ת ח ו ת הרגשית ש ל הילד‪.‬‬
‫במקרים אלה‪ ,‬ב י ת ה מ ש פ ט מ ב ס ס א ת ה ח ל ט ת ו ע ל העיקרון‬
‫הממדים‬
‫ש ל טובת הילד‪ :‬הילד יגדל א צ ל ההורה ה מ ת א י ם יותר מן‬
‫אוניברסאליים ומעל להבדלים ש ל שוני בין תרבויות‪.‬‬
‫השניים‪ ,‬לספק לו א ת הצרכים ה ה ת פ ת ח ו ת י י ם הייחודיים לו‪.‬‬
‫ע ל כן‪ ,‬מסוגלות בתיק מ ש מ ו ר ת מוערכת פסיכולוגית כ ה ת א מ ה‬
‫הורית לילד הספציפי‪ :‬היתרון הפסיכולוגי ש ל הורה א ח ד ע ל‬
‫פני ההורה השני‪.‬‬
‫הנ״ל‬
‫שטיינהאואר‪,‬‬
‫שמציג‬
‫אמורים‬
‫להיות‬
‫כבוד השופט פורת )‪ (1991‬הציע מסגרת מקצועית אחידה‬
‫‪3‬‬
‫באמצעות ‪ 14‬קריטריונים ה מ ש מ ש י ם י ח ד להגדרת הורות‬
‫טובה‪ .‬הקריטריונים הם‪ :‬היכולת ל ס פ ק לילד צרכים פיזיים‬
‫הולמים; מסוגלות לתכנן ס ד ר יום‪ ,‬ס ד ר חיים וסדר ב י ת‬
‫;‬
‫לעומת ז א ת בתיקי אימוץ‪ ,‬המסוגלות ההורית מ ת ב ס ס ת ע ל‬
‫מסוגלות לספק לילד צרכים נפשיים והתפתחותיים בסיסיים;‬
‫העיקרון ש ל טובת הילד וזכותו‪ :‬הורים זכאים להחזיק בילד‬
‫מסוגלות להעדיף א ת צרכי הילד ע ל צרכי ההורה בתחומים‬
‫ל א כזכות הקנויה ל ה ם עצמם‪ ,‬א ל א כתוצאה מזכות הילד‪,‬‬
‫בתחומים‬
‫בסיסיים;‬
‫קיום‬
‫יציבות‬
‫בהתנהגות‬
‫ההורה‬
‫להיות בחזקתו ש ל ההורה ה מ ת א י ם ביותר‪ ,‬א ש ר יבטיח את‬
‫טובתו‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬היה והורה ביולוגי אינו מ ת א י ם לספק‬
‫‪1‬‬
‫א ת צרכיו ש ל ילדו‪ ,‬יהיה ה מ ע ש ה הנכון לטובת הילד לחפש‬
‫‪2‬‬
‫עבורו הורה חלופי מ ת א י ם ‪ -‬הורה מאמץ‪ .‬במקרים אלה‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫לפ‪1‬אה ומש פס‬
‫גיליון מס׳ ‪ - 3 1‬ד צ מ ב ר ‪2004‬‬
‫‪Bornstein, M.H. (1995). Handbook of Parenting. NJ:‬‬
‫‪Lawrence Erlbaum Associates.‬‬
‫שטיינהאואר‪ ,‬פ‪.‬צ‪ .(1985).‬הערכת כשרי הורות‪ ,‬חברה ורווחה‪1 ,‬‬
‫)‪.146-143 ,(3-2‬‬
‫השופט פורת‪ ,‬ח‪ .(1991) .‬הנחיות בית המשפט המחוזי לחו׳׳ד‬
‫מומחה לגבי מסוגלות הורית‪ .‬רשימת הנחיות‪.5-1 ,‬‬
‫‪IUI‬‬
‫מדור פסיכולוגיה ו מ ש פ ט‬
‫בסיסיים; מסוגלות להיפרד מן הילד ולתת לו ל ה ת פ ת ח להיות‬
‫המסוגלות‬
‫א ד ם אוטונומי‪ ,‬עצמאי וחזק ן מסוגלות להעניק לילד צרכים‬
‫לספק לילד את כל צרכיו‪.‬‬
‫וערכים‬
‫ת ר ב ו ת י י ם ‪ ,‬מסוגלות לגדל א ת הילד ת ו ך ה צ ב ת‬
‫גבולות‪,‬‬
‫מסוגלות לתקן נזקים וחסכים שיאובחנו בילד‪,‬‬
‫ההנחיות‬
‫‪3‬‬
‫ההורית מוגדרת‪ ,‬בשני המקרים‪ ,‬כיכולת‬
‫ביחס לשני המקרים‪ ,‬ת י ק מ ש מ ו ר ת ותיק‬
‫אימוץ‪ ,‬מצביעות ע ל קווים המתחייבים בתהליך ה ה ע ר כ ה‬
‫מסוגלות להתגבר ע ל ולהתמודד ע ם טראומה א פ ש ר י ת א צ ל‬
‫ש ל המסוגלות ההורית‪:‬‬
‫הילד ע ק ב החזרתו להורה מסידור חוץ‪-‬ביתי זמני ; מסוגלות‬
‫לקבל א ת האחריות לדאגה לילד ולגידולו; ה ת א מ ה להיות‬
‫דמות הורית מ ס פ ק ת להפנמה חינוכית ש ל ערכים ודמויות א ל‬
‫הילד‪.‬‬
‫קריטריונים א ל ה מגדירים מ ה י הורות טובה והיכן יש לתקן‬
‫הורות חריגה‪.‬‬
‫בהתאם‬
‫‪.1‬‬
‫הערכה ש ל ההורים;‬
‫‪.2‬‬
‫הערכת מצבו ש ל הילד;‬
‫‪.3‬‬
‫ה ע ר כ ת יחסי הגומלין בין הילד לבין הוריו‪.‬‬
‫הנחיות א ל ה מצריכות מודל ה ע ר כ ה ה מ ש ל ב גישות קליניות‬
‫‪6‬‬
‫ומערכתיות‪,‬‬
‫לנאמר לעיל‪ ,‬ניתן‬
‫לראות כי אין ד ר ך ברורה‬
‫ומוסכמת להערכת המסוגלות ה ה ו ר י ת ‪ ,‬וקיומן ש ל הנחיות‬
‫ושימוש‬
‫של‬
‫במגוון‬
‫טכניקות‬
‫ומבחנים‬
‫פסיכולוגיים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫כלליות אינו פותר את הבעייתיות הכרוכה בכך‪ .‬כמו כן‪ ,‬עקרון‬
‫טובת הילד הוא מושג ה מ ש ת נ ה עם הזמן ב ה ת א ם לתפיסה ש ל‬
‫להזכיר‬
‫מסוגלות מוערכת פסיכולוגית‬
‫שבתיק משמורת‪,‬‬
‫כ ה ת א מ ה הורית לילד הספציפי ‪ -‬כלומר‪ ,‬היתרון הפסיכולוגי‬
‫ש ל הורה אחד ע ל פני ה ש נ י בו בזמן שבתיק אימוץ‪ ,‬ה ע ר כ ת‬
‫;‬
‫הילדות ובהתאם לידע משתנה‪.‬‬
‫המסוגלות‬
‫לדעת )‪ , K e s s e n(1979‬מושג הילד כ פ י שהוא נתפס בכל‬
‫‪5‬‬
‫תקופה‪,‬‬
‫הינו הבנייה תרבותית‪,‬‬
‫המעוצב ע ל ידי כוחות‬
‫תרבותיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬כלכליים ועל פי אידיאולוגיות‪ .‬ב ה ק ש ר‬
‫לכך‪ ,‬טוען ‪ Kessen‬כי לא ר ק הילד‪ ,‬אלא ג ם הפסיכולוגיה ש ל‬
‫הילד הינה הבנייה תרבותית‪ ,‬ה מ ש ת נ ה ע ם השינויים בתרבות‬
‫ה ר ח ב ה לכך‪.‬‬
‫ההורית נדרשת לקבוע מיהו ההורה השלילי‬
‫והמזיק שיש לשלול א ת הורותו‪ .‬ע ל כן המודלים ש ל ה ה ע ר כ ה‬
‫בשני המקרים‪ ,‬שונים זה מזה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬יש לציין ש ה ע ר כ ת המסוגלות ההורית בשני המקרים‪,‬‬
‫תיק מ ש מ ו ר ת ותיק אימוץ‪ ,‬חייבת לעמוד בעיקרון ה א ת י ‪2002‬‬
‫ח ל ק )א( ש ל ארגון הפסיכולוגים ה א מ ר י ק א י‬
‫‪Psychological Association) :‬‬
‫‪American‬‬
‫)‪APA‬‬
‫‪7‬‬
‫ב ש ל הצורך בשקילת גורמים רבים ומצבים מורכבים‪ ,‬ביחס‬
‫‪administer,‬‬
‫ל כ ל ילד‪ ,‬טובת הילד הוא מושג שאינו ניתן להכללה‪ ,‬ו כ א ש ר‬
‫‪psychological‬‬
‫נדרשת קביעה כזו‪ ,‬יש להתייחס אל טובת הילד בו מדובר‪.‬‬
‫‪who develop,‬‬
‫‪use‬‬
‫‪or‬‬
‫‪"Psychologists‬‬
‫‪interpret,‬‬
‫‪score,‬‬
‫‪assessment techniques, interviews, tests, or‬‬
‫ה ע ר כ ת ה מ ס ו ג ל ו ת ה ה ו ד י ת ‪ :‬ע‪17‬דוגות‬
‫‪and for‬‬
‫כפי שכבר ראינו‪ ,‬למסוגלות הורית אין הגדרה ח ד ־ מ ש מ ע י ת ‪,‬‬
‫ומכאן‬
‫הקושי‬
‫בהגדרתה‬
‫האמפירית‪.‬‬
‫והתוצאה ‪-‬‬
‫‪do so i n a manner‬‬
‫‪instruments‬‬
‫‪purposes that are appropriate in light o f the‬‬
‫קושי‬
‫‪research on or evidence o f the usefulness and‬‬
‫בהערכה ברורה ומוסכמת ש ל מסוגלות הורית‪ .‬העקרונות‬
‫‪proper application o f the techniques" ( A P A ,‬‬
‫המשותפים לשני המקרים‪ ,‬מ ש מ ו ר ת ואימוץ‪ ,‬מסייעים לבנות‬
‫‪1992).‬‬
‫מודל שיסייע מתודולוגית בתהליך ההערכה‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫אלמגור‪ ,‬מ‪ .(1999) .‬הערכת מסוגלות הורית בהחלטת בית‪-‬‬
‫המשפט לגבי משמורת ילדים‪ :‬מקומו של הפסיכולוג הקליני‪.‬‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬כרך ח‪ ,‬חוברת ‪.49-34,1‬‬
‫‪Kessen W., (1979). The American Child and Other Cultural‬‬
‫‪Inventions, A m e r i c a n Psychologist,‬‬
‫‪Vol. 34, No. 10, 815-820.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫זכי‪ ,‬מ‪ .(2003) .‬אשנב לפסיכולוגיה משפטית‪ .‬בני ברק‪ :‬הוצאת‬
‫הקיבוץ המאוחד בע׳׳מ‪.‬‬
‫‪American Psychological Association (1992) Ethical principles‬‬
‫‪of psychologists and code of conduct. Washington, DC.‬‬
‫לפואל* ‪1‬מש‪0‬ס‬
‫גיליון מס׳ ‪ - 31‬ד צ מ ב ר ‪2004‬‬
‫ה ע ר כ ה פסיכולוגית ש ל מסוגלות הורית‬
‫ה ע ר כ ת מ ס ו ג ל ו ת ה ו ר י ת בתיס מ ש מ ו ר ת‬
‫ש ל ב שלישי‪ :‬אבחון טיב ה ס ש ר הורה‪-‬ילד‬
‫רוב הזוגות המתגרשים פותרים ביניהם א ת ש א ל ת המשמורת‪.‬‬
‫אבחון‬
‫בית הדין הרבני מ ת ב ס ס ע ל ה מ ש פ ט העברי הגורס כי כ ל הורה‬
‫טכניקות ש ל תצפית מובנית וראיון הערכה מובנה ־ כמו כן‪,‬‬
‫מורשה לחנך א ת הילד בן מינו‪ .‬ה כ ל ל ש ל בית הדין הרבני הוא‬
‫באמצעות מבחן יחסי מ ש פ ח ה ‪.‬‬
‫שילדים ע ד ג י ל ‪ 6‬נשארים בחזקת ה א ם מגיל ‪ 6‬ואילך ה ב ת‬
‫;‬
‫הורה‪-‬ילד‬
‫האינטראקציה ש ל‬
‫מתבצע‬
‫באמצעות‬
‫‪9‬‬
‫ש ל ב רביעי‪ :‬מסוגלתו והתאמתו ש ל כ ל הורה‬
‫נ ש א ר ת א צ ל ה א ם והבן א צ ל ה א ב ומגיל ‪ 12‬ואילך ב י ת הדין‬
‫;‬
‫ש ל ב זה ה מ ת ב צ ע ע ל ידי ה צ ל ב ת הנתונים שהופקו מהמשובים‬
‫מ ת ח ש ב בהעדפת הילד‪.‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג ‪ -‬בודק א ת היתרונות והמגבלות א צ ל כ ל הורה‬
‫בבית־משפט‬
‫לענייני מ ש פ ח ה‬
‫המגמה היא‬
‫ל ה ש א י ר את‬
‫ה ה ח ז ק ה בידי ה א ם ‪ ,‬א ל א א ם הוכח באופן ברור‪ ,‬ע ל בסיס‬
‫בדיקת המסוגלות ההורית‪ ,‬ש ה א ם אינה כשירה להחזיק‬
‫קטין‪ .‬ה מ ק ר ה ה ק ש ה הוא כ א ש ר שני ההורים תובעים חזקה‬
‫ע ל הילד‪ ,‬ולמראית עין שניהם נראים כשירים ומסוגלים‬
‫ל ש מ ש הורים לילדים‪ .‬במקרים מורכבים מעין אלה‪ ,‬מ ב ק ש‬
‫ב י ת ה מ ש פ ט ה ע ר כ ת מסוגלות הורית כ ד י לקבוע מי יהיה‬
‫ההורה המשמורן המתאים ביותר לאפיוניו ודרכיו ש ל הקטין ן‬
‫וכדי לקבוע סדרי ראייה עם ההורה שאינו משמורן‪.‬‬
‫מתבסס‬
‫על‬
‫כללים‬
‫והנחיות‬
‫שנגזרו‬
‫ה מ ת ב ס ס ת ע ל מחקרים ו ע ל נסיון מקצועי מ צ ט ב ר ‪.‬‬
‫להעניק‬
‫יציבות‪ ,‬המשכיות‪ ,‬בטחון והרגשה לילד ב כ ל א ל ה וכן הרגשת‬
‫שייכות‪ ,‬הרגשה לילד שהוא רצוי ואהוב‪ ,‬להעניק לו חום‪,‬‬
‫א ה ב ה והתייחסות‪ ,‬להקנות לו גירויים וערכים תרבותיים‪,‬‬
‫חברתיים‪ ,‬נורמטיביים ומוסריים בהתאם לשלבי התפתחותו‪.‬‬
‫להציב לו גבולות ומסגרות ‪ -‬והכול ת ו ך פירוט הליקויים‬
‫שיימצאו ‪ -‬א ם יימצאו ־ בתחומים א ל ה ‪ ,‬ו ה ה ש ל כ ה ש ל‬
‫ליקויים א ל ה ע ל‬
‫המסוגלות‬
‫להחזיק‬
‫וההתאמה‬
‫בילד‬
‫כמשמורן ולבוא עמו במגע‪.‬‬
‫המודל להערכת מסוגלות הורית בתיק משמורת‪ ,‬ה מ ו צ ע כאן‪,‬‬
‫מספרות‬
‫במסוגלותו‬
‫ובהתאמתו‬
‫לילד‬
‫קביעות‪,‬‬
‫עקביות‪,‬‬
‫מדעית‬
‫יש לציין ש ב ש ל ב זה נכנסים גם גורמים אקולוגיים‪ ,‬כגון‬
‫המקום הגיאוגרפי ש ל המגורים‪ ,‬תנאי המגורים‪ ,‬היכולת‬
‫‪8‬‬
‫הכלכלית ש ל ההורה‪ ,‬אורחות חייו והתנהגותו ש ל ההורה‪,‬‬
‫תנאים‬
‫ש ל ב ראשון‪ :‬אבחון צרכי הילד‬
‫האבחון מ ת ב צ ע באמצעות הערכה פסיכודיאגנוסטית מקיפה‪,‬‬
‫הכוללת מבחני מ ש כ ל ומבחנים קוגניטיביים )וכסלר לילדים‪,‬‬
‫סביבתיים‬
‫וקהילתיים‪,‬‬
‫קשרים ע ם‬
‫חברים‬
‫)של‬
‫ההורה(‪ ,‬מוסדות חינוך וגורמי חינוך‪ ,‬ה מ צ א ילדים נוספים‬
‫א צ ל ההורה מבן‪-‬זוג שאינו הורה הילד‪.‬‬
‫מבחן בנדר(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מבחני אישיות השלכתיים )‪,C.A.T.‬‬
‫ש ל ב חמישי‪ :‬פתרונות לטובת הילד‬
‫מבחני ציורים(‪ .‬הערכה ז א ת מ א פ ש ר ת להצביע ע ל צרכים‬
‫ההורה ב ע ל מסוגלות הורית ה מ ו ת א מ ת לצרכיו הייחודיים ש ל‬
‫התפתחותיים רגילים לבני גילו ש ל הקטין‪ ,‬או ע ל צרכים‬
‫הילד‪ ,‬ישמש כהורה משמורן‪ ,‬וסדרי ראיה ייקבעו ע ם ההורה‬
‫מיוחדים קוגניטיביים ו‪/‬או רגשיים‪.‬‬
‫שאינו משמורן‪.‬‬
‫ש ל ב שני‪ :‬אבחון היכולות ש ל ההורים‬
‫ב מ ק ר ה ש ל ה ת א מ ה ״חלקית״ ש ל ההורה המשמורן ‪ -‬יהיה‬
‫בשלב זה מאבחנים א ת ההורים בנפרד‪ ,‬ואת בני ה ז ו ג ) א ם יש‬
‫צורך במתן ייעוץ והדרכה לשיפור התאמתו ההורית לצרכיו‬
‫כאלה( ‪ -‬באמצעות הערכה פסיכודיאגנוסטית מקיפה‪ ,‬הכוללת‬
‫ש ל הילד‪ .‬אפשרות ז א ת קיימת ל ש ם גם לצורך שיפור טיב‬
‫מבחני‬
‫מ ש כ ל )מבחן וכסלר למבוגרים(‬
‫ומבחני אישיות‬
‫)רורשאך‪ . T . A . T , 1-2?]^0.,‬ה ע ר כ ה זאת יכולה להצביע ע ל‬
‫ה ק ש ר עם ההורה שאינו משמורן‪.‬‬
‫יש מקרים ב ה ם ש נ י‬
‫ההורים‬
‫הוערכו‬
‫כבעלי‬
‫התאמה‬
‫איכות היכולות השכלית והרגשית ש ל ההורים )ובני‪/‬בנות‬
‫״חלקית״‪ ,‬כ א ש ר צרכיו ש ל הילד מחייבים א ת ה מ ש מ ו ר ת ש ל‬
‫זוגם אם יש כאלה( ‪ -‬א ש ר עשויות להיות תקינות או חריגות‪.‬‬
‫שניהם‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬בית ה מ ש פ ט לענייני מ ש פ ח ה פוסק‬
‫משמורת מ ש ו ת פ ת ־ ואז הילד חולק ש ת י מערכות משפחתיות‪.‬‬
‫דוגמא לכך‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪O'Donohue, W. and Bradly, A.R. (1999). Conceptual and‬‬
‫‪Empirical Issues in Child Custody Evaluations. Clinical‬‬
‫‪Psychology, Vol. 6, No. 2, 310-322.‬‬
‫לפ‪1‬אה ומש פס‬
‫גיליון מס׳ ‪ 3 1‬־ ד צ מ ב ר ‪2004‬‬
‫‪9‬‬
‫פרנקל‪ ,‬י‪ .(1976) .‬מבחן יחסי משפחה‪ .‬רמת‪-‬גן‪ :‬אוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫י‬
‫‪103‬‬
‫מדור פסיכולוגיה ו מ ש פ ט‬
‫ילד שאובחן עם ה פ ר ע ת קשב והיפראקטיביות‬
‫)‪,(ADHD‬‬
‫שלב שני‪ :‬איתור נזסים שנגרמו לילד‬
‫הוערך כזקוק להורה סובלני ותומך ובו בזמן סמכותי ומציב‬
‫נזקים‬
‫גבולות‪ .‬במקרה הנדון‪ ,‬ה א ם הוערכה כדמות רגישה ותומכת‬
‫פסיכודיאגנוסטית‪,‬‬
‫פסיכולוגיים‬
‫באמצעות‬
‫מגלים‬
‫הערכה‬
‫המורכבת משני סוגי מבחנים‪ :‬מבחני‬
‫אך לא סמכותית ; והאב הוערך כדמות סמכותית ומחנכת אך‬
‫משכל‬
‫עם אישיות כפייתית ונוקשה‪ .‬בית ה מ ש פ ט פ ס ק לטובת הילד‬
‫קוגניטיביות כפיגור שכלי ראשוני או סביבתי‪ ,‬ליקויי למידה‬
‫מ ש מ ו ר ת מ ש ו ת פ ת שתענה ע ל צרכיו המיוחדים‪.‬‬
‫או קשיי למידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מבחני אישיות השלכתיים ) ‪, C . A . T .‬‬
‫היה ולילד צפוי נזק נפשי מן ה ק ש ר עם ההורה שאינו משמורן‪,‬‬
‫מבחן ציורים( לאיתור בעיות רגשיות‪ ,‬כגון‪ :‬חרדות‪ ,‬חוסר‬
‫אך בו בזמן ה ק ש ר נחוץ לו לצורך זיקה רגשית וגיבוש זהות‬
‫ביטחון ודימוי עצמי ירוד‪ ,‬הצורך ל ת ש ו מ ת לב מוגברת על רקע‬
‫עצמית‪ ,‬נוהג בית ה מ ש פ ט לפסוק סדרי ראיה במרכז קשר‪.‬‬
‫)וכסלר‬
‫לילדים‪,‬‬
‫מבחן‬
‫בנדר(‬
‫בעיות‬
‫לאיתור‬
‫ש ל ח ס ך רגשי‪ .‬מבחן נוסף הוא ״יחסי מ ש פ ח ה ״ ‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫אשר‬
‫במסגרתו הילד חושף מידע אודות טיב ה ק ש ר הורה‪-‬ילד‪ ,‬טיב‬
‫הערכת מסוגלות הורית כתימ אמוץ‬
‫היחסים בין ההורים‪ ,‬ומבנה ה ת ק ש ו ר ת ה מ ש פ ח ת י ת בכלל‪.‬‬
‫בתיק אימוץ ההערכה באה לברר אם ההורה אינו מסוגל‬
‫לדאוג לילדו כראוי‪ ,‬ב ש ל התנהגותו או מצבו‪ ,‬ואין סיכוי‬
‫שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין‪ ,‬ע ל אף עזרה‬
‫טיפולית‪-‬שיקומית סבירה‪ ,‬המקובלת מרשויות הסעד‪ .‬והאם‬
‫במצב זה יש מקום להמליץ כי הילד יוכרז כבר‪-‬אימוץ‪ ,‬כ א ש ר‬
‫ההערכה הפסיכודיאגנוסטית יכולה לגלות א צ ל הילד נזקים‬
‫עקב מטען תורשתי‪ ,‬כגון‪ :‬הפרעות נ פ ש י ו ת ) ח ר ד ה ודיכאון(‪ ,‬או‬
‫הפרעות בהתנהגות על ר ק ע ‪Attention Déficit ) A D H D‬‬
‫‪ .(with Hyperactivity Disorder‬במקרים אלה צרכי הילד‬
‫הם מיוחדים וההורה ה מ ת א י ם הוא זה שיש ביכולתו לספקם‪.‬‬
‫הכרזה זו היא לטובתו ש ל הקטין‪.‬‬
‫במקרים אלה‪ ,‬ה ע ר כ ת המסוגלות ההורית מתייחסת להורה‬
‫החריג‪ ,‬השלילי והמזיק‪ ,‬הגורם לילדו להיות קטין נזקק‪.‬‬
‫תהליך ה ה ע ר כ ה הפסיכולוגית מ ת ב צ ע ע ל פי השלבים הבאים‪:‬‬
‫שלב שלישי‪ :‬הגדרת המסוגלות ההורית‬
‫ש ל ב זה מהווה א ת עיבוד הנתונים שהופקו מתוך המבחנים‬
‫שנערכו להורים ולילד‪ ,‬ומן המידע שהופק‬
‫הפסיכולוגיים‬
‫מתוך ת ס ק י ר פקיד ה ס ע ד לבית‪-‬המשפט‪ .‬ת ס ק י ר כזה מהווה‬
‫שלב ראשון‪ :‬הסיבות לחוסר מסוגלות הורית‬
‫אוסף ש ל נתונים ע ל כל יחיד בנפרד ועל ה מ ש פ ח ה כמערכת‪.‬‬
‫ההערכה הפסיכודיאגנוסטית מ ת ב צ ע ת לכל הורה בנפרד ולזוג‬
‫ה מ י ד ע נאסף בעזרת אמצעים שבידי פקיד הסעד‪ :‬תצפיות‪,‬‬
‫ההורים יחד‪.‬‬
‫שיחות עם ההורים‪ ,‬שיחות עם הילדים ועם המורים‪ .‬ה ת ס ק י ר‬
‫אינו ר ק שיטה לאיסוף נתונים‪ ,‬כי אם גם אמצעי להערכה‬
‫ההורה נבדק במבחני מ ש כ ל )וכסלר למבוגרים( לאבחון פיגור‬
‫שכלי‬
‫או‬
‫ומבחני‬
‫סביבתי;‬
‫אישיות‬
‫)רורשאך‪,‬‬
‫‪,T.A.T.‬‬
‫‪ ( M M P I - 2‬לאבחון מבנה האישיות‪ ,‬קיומן ש ל הפרעות נפשיות‬
‫או הפרעות באישיות‪ .‬א ם קיים אצל הורה ליקוי בבריאות‬
‫)מחלת‬
‫נפש‪ ,‬הפרעה נפשית(‪ ,‬יש להצטייד בדו״ח רפואי‬
‫ה מ פ ר ט א ת מ צ ב ה מ ח ל ה והערכה לגבי ה ת פ ת ח ו ת ה ) פ ר ו ג נ ו ז ה ( ‪.‬‬
‫היחסים‬
‫הזוגיים‬
‫של‬
‫ההורים‬
‫נבדקים‬
‫בראיון‬
‫פסיכוסוציאלית ש ל ההתנהגות הבעייתית‪.‬‬
‫הערכה‪,‬‬
‫כדי להעריך א ת המסוגלות ההורית ניתן להיעזר ברשימת‬
‫הקריטריונים שמציע ה ש ו פ ט פורת שתוארו קודם לכן‪.‬‬
‫לאחר התהליך ש ל מיון ועיבוד הנתונים‪ ,‬מתקבלים ארבעה‬
‫סגנונות ש ל הורות חריגה‪:‬‬
‫הורות‬
‫״חסרה״‬
‫)מסוגלות הורית חלקית(‪,‬‬
‫הגורמת‬
‫ה מ א פ ש ר ללמוד ככל ה א פ ש ר ע ל אודות כל א ח ד מההורים‪,‬‬
‫לחסכים ספציפיים א צ ל הילד‪.‬‬
‫ותפקודו בתוך מערכת היחסים במשפחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תצפית‬
‫הורות ״לקויה״‪ ,‬הגורמת לנזקים ספציפיים א צ ל הילד‪.‬‬
‫דיאגנוסטית‪ ,‬ה מ א פ ש ר ת ה פ ק ת מידע עובדתי אודות ה ק ש ר‬
‫והסיטואציה‬
‫שבה‬
‫מתרחשת‬
‫והאינטראקציה הורה־ילד‪.‬‬
‫ההתנהגות‬
‫הזוגית‪,‬‬
‫אי מסוגלות הורית ״זמנית״‪ ,‬הפיכה וניתנת לשיקום‪.‬‬
‫אי מסוגלות הורית ״כרונית״‪ ,‬בלתי הפיכה שאינה ניתנת‬
‫לשיקום‪.‬‬
‫לפ‪1‬אה ‪1‬מש‪0‬ס‬
‫גיליון מס׳ ‪ - 31‬ד צ מ ב ר ‪2004‬‬
‫ה ע ר כ ה פסיכולוגית ש ל מסוגלות הורית‬
‫שלב רביעי‪ :‬חיפוש פתרונות לבעיות אי‪-‬מסוגלות הורית‬
‫ל א ח ר סיווג ההורות לארבע קטגוריות ש ל חריגות ‪ -‬ה ש ל ב‬
‫הרביעי‬
‫הערכה בדבר פתרונות אפשריים‬
‫מציג‬
‫לשיקום‬
‫במצב ש ל א י ־ מ ס ו ג ל ו ת הורית קבועה‪ ,‬יש להחליט ע ל סוג‬
‫ה מ ס ג ר ת החלופית ה מ ו מ ל צ ת ביותר לצרכי הילד‪ ,‬תוך פירוט‬
‫הנימוקים‬
‫המקצועיים‪ :‬ח י ק‬
‫משפחה‪,‬‬
‫משפחה‬
‫אומנת‪,‬‬
‫פנימייה‪ ,‬מ ש פ ח ה מאמצת‪.‬‬
‫ולשיפור המסוגלות ההורית‪.‬‬
‫במקרים ש ל הורות חסרה‪ ,‬הורות לקויה ואי‪-‬מסוגלות הורית‬
‫סיכום‬
‫זמנית ‪ -‬ועדת ה ח ל ט ה ש ל מ ח ל ק ת הרווחה ברשות המקומית‬
‫כ פ י שראינו‪ ,‬הערכות המסוגלות ההורית בתיק מ ש מ ו ר ת‬
‫בונה תוכניות טיפוליות לשיקום ההורות‪ ,‬תוך שהיא מביאה‬
‫ובתיק אימוץ ‪ -‬א ם כי הן שונות בתכלית בשני ה מ ק ר י ם ‪-‬‬
‫בחשבון א ת מידת יכולתו ש ל הילד להמתין ע ד לשיפור‬
‫עדיין הן משלימות זו א ת זו ומהוות רצף מדורג ש ל סגנונות‬
‫המסוגלות ההורית ש ל הוריו‪ .‬במקרים א ל ה יש להחליט ע ל‬
‫ההורות‪ .‬להלן תרשים ס כ מ א ט י ש ל המודל ההוליסטי ה מ ש ל ב‬
‫סוג הטיפול ה מ ו מ ל ץ )טיפול תרופתי‪ ,‬טיפול פסיכותרפויטי(‬
‫א ת שתי ההערכות‪:‬‬
‫ועל טווח הטיפול בהתייחס לילד הספציפי‪.‬‬
‫מסוגלות הורית‬
‫הורות ה ס ר ה‬
‫‪ -‬מותאמת‬
‫)גורמת לחסכים א צ ל הילד(‬
‫הורות לקויה‬
‫אי מסוגלות הורית‬
‫־ זמנית‬
‫)גורמת לנזקים לילד(‬
‫‪ -‬מותאמת חלקית‬
‫־ כרונית‬
‫־ לא מ ו ת א מ ת‬
‫)שלא ניתנת לשיקום(‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫בתיק מ ש מ ו ר ת‬
‫בתיק אימוץ‬
‫ראוי לציין שלגבי שתי ההערכות‪ ,‬היחיד והמשפחה‪ ,‬הגישה‬
‫בהתאם לצפוי מ ה ם מתוך ה ח ו מ ר האנמנסטי ש נ מ ס ר‬
‫הפסיכולוגית היא רב‪-‬ממדית‪ :‬קלינית ומערכתית‪.‬‬
‫לעיונם בטרם ההערכה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כדי להשיג רמת אובייקטיביות גבוהה ותמונה קלינית‬
‫נאמנותם ש ל אנשי ה מ ק צ ו ע לצד שהזמין א ת ה ש י ר ו ת ‪.‬‬
‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬ב י ת ה מ ש פ ט לענייני מ ש פ ח ה אימץ גישה ר ב ־‬
‫מקצועית‬
‫הערכה‬
‫המשלבת‬
‫פסיכולוגית‪,‬‬
‫פסיכיאטרית‬
‫וסוציאלית‪ .‬ע ם זאת‪ ,‬למרות ההנחיות לשיטתיות בהערכת‬
‫צוות‬
‫פסיכולוגים‬
‫ואתיקה‬
‫בכירים‬
‫באוניברסיטת‬
‫במחלקה‬
‫לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫חיפה פועל לשיפור‬
‫‪12‬‬
‫משפט‬
‫מקצועי‬
‫של‬
‫ההערכות הפסיכולוגיות לבתי המשפט‪.‬‬
‫המסוגלות ה ה ו ר י ת ‪ ,‬עדיין תהליך ה ה ע ר כ ה עשוי להיות נתון‬
‫‪10‬‬
‫להטיה מ צ ד המעריכים בגין גורמים מתערבים מכשילים‪:‬‬
‫ערכים ועמדות ש ל הבודק‪ ,‬המושפעות מגורמי רקע‪,‬‬
‫כגון‪ :‬מין‪ ,‬ר ק ע אתני‪ ,‬רקע תרבותי‪ ,‬היסטוריה א י ש י ת ‪. . .‬‬
‫״ציפיות ה ב ו ח ן ״ ) ‪ : (Examiner's E x p e c t a n c y‬נטייתם‬
‫‪11‬‬
‫ש ל בודקים לפרש ש ל א במודע מ מ צ א י ם דיאגנוסטיים‬
‫‪American Psychological Association, Committee in‬‬
‫‪Profession Practice and Standards (1998). Guidelines for‬‬
‫‪Psychological Evaluations in Child protection matters.‬‬
‫‪Washington, D.C.: APA, p. 2.‬‬
‫‪Rosenthal, R. (1966). Experimenter effects in behavioral‬‬
‫‪matters. New York: Appleton Century Crafts.‬‬
‫רפואה ומשפט‬
‫גיליוןמס׳ ‪ - 3 1‬ד צ מ ב ר ‪2 0 0 4‬‬
‫‪Gottesman R.V. (1981). The Child and the Law. St. Paul‬‬
‫‪Minn.: West Publishing, Co. p. 141.‬‬