docגיליון 55 חורף 2013/14
download 
Report Transcription
גיליון 55 חורף 2013/14
אקרופוליס כתב עת בנושא פילוסופיה ,תרבות והתנדבות חורף 2013/14 גיליון ● 55 אשדוד ● גבעתיים ● חיפה ● ירושלים ● כפר סבא ● נתניה ● קריות ● ראשון לציון ● תל אביב 3 4 אמנות הבחירה 7 להיות מציאותי 12 עם מעט עזרה מידידיי 15 שלושת מישורי התנועה בארץ ישראל 20 כוחם של סמלים 24 האיש שלא פחד למות 28 האשליה משחר ההיסטוריה היה האדם צופה בטבע ,וככל שהלכו הימים והתקצרו בחודשי החורף ,התגברה והתעבתה החשיכה סביבו. הטבע קפא ולאדם נדמה היה שהכול סביבו מת. בלב החשיכה הזאת ,בלב המוות ,ביקש האדם להדליק ניצוץ של אש כדי לסייע לאור במלחמתו בחושך. ובמעבה החושך הגדול ,הימים המתקצרים מתכנסים אל היום הקצר ביותר בשנה ,הוא יום היפוך האנרגיה .זהו היום שבו מתוך החושך הגדול נולד אור קטן ,והאור הזה הולך ומתעצם ,והימים הולכים ומתארכים שוב עד לאביב ,שבו כל מה שהיה טמון באדמה הקפואה יבקע שוב אל האור. והאדם ,שהיה עד לתהליכים אלו ,ביקש לסייע להם ,להבטיח את התקיימותם, להבטיח שהאור אכן ינצח גם השנה את החושך ,להבטיח שהחושך לא יישאר לתמיד. לשם כך הוא קבע סמלים וחגים שנחגגו בכל שנה בזמן שיא החורף .אצל היהודים זהו 31 גשר אל הבלתי נראה תחרות צילום פילוסופית דליה שטיינברג גוזמן ,המנהלת הבין-לאומית של אקרופוליס החדשה רונן חלבי ,מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל-אביב נירית ארבלי ,מנהלת סניף אקרופוליס החדשה בנתניה ענת סלע אלי מיטרני קרן יוספאן רן לוינשטיין רותי מנדיל-חלבי צילום העטיפה :טל קוליקובסקי ,הזוכה במקום הראשון בתחרות הצילום "גשר אל הבלתי נראה" תוכן המאמרים והמודעות בעיתון על דעת הכותבים ובאחריותם בלבד. www.newacropolis.org.il עורכת העיתון :יסמין פיאמנטה עיצוב גרפי :אירה בס עריכה לשונית והגהות :שחר אלוני ,יפעת קלוגר, אילן גולדשטיין תרגום :פנינה ברוידא והדר וינרב .עיתון אקרופוליס החדשה ,עמותה ללא מטרות 58-012-144-0רישיון עמותה רווח מספר מספר 2225מנהל העמותה :אלון ברזילי [email protected] מערכת: אי-מייל ביוון העתיקה ,הייתה האקרופוליס החלק הגבוה ביותר של העיר .עבורנו מסמל השם אקרופוליס את החלק הגבוה ביותר בתוכנו ,המקום שבו מתאפשר המפגש בין עולם החומר לעולם הרוח .אקרופוליס שבתוכנו היא השאיפה שלנו להכרה אנושית רחבה וגבוהה יותר. תוכן דבר העורכת "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך ,עלינו להגביר את האור" (א.ד .גורדון) חנוכה ,שבו האור בחנוכייה הולך וגדל; אצל הנוצרים חג המולד ,המציין את לידתו של ישוע ,שהטיף לאהבה וחמלה ,חג המסומל על-ידי עץ אשוח מלא נרות זוהרים ובוהקים; אצל ההינדים – הדיוואלי ,חג האור; וגם בני התרבויות העתיקות נהגו להדליק מדורות של אש בלב החושך ,מתוך מחשבה שמעשים טקסיים אלו יוכלו לסייע בלידתו המחודשת של האור. בחנוכה אנו שרים שכל אחד הוא אור קטן וכולנו יחד אור איתן – כי לכל אדם אור בתוך הלב ,ניצוץ של הכרה שהוא נושא איתו .האור הזה מבטיח שהחושך לא יכסה את העולם ,שבערות ובורות לא יכסו את החכמה ואת היופי .כי בכל תקופה היה קיים חושך שצריך לגרש ,והאור של כולנו יחד הוא הכוח החזק ביותר ,זה שמזכיר לנו את מהותנו האנושית המשותפת. קריאה מהנה, יסמין פיאמנטה 5 4 אמנות הבחירה דליה שטיינברג גוזמן ,המנהלת הבין-לאומית של אקרופוליס החדשה האם קיים חופש בחירה? חיינו הינם רצף של בחירות בלתי פוסקות. היכולת לבחור היא מדע ואמנות כאחד .מדי פעם עלינו לעצור ולשאול את עצמנו האם אנחנו אכן בוחרים ,או שמא אנו מניחים לחיינו להתנהל באופן כמעט אוטומטי במסלולם הרגיל .אם התשובה חיובית מוטב שנבחן זאת ,שכן חוסר תנועה ועצירת תהליכים של שיפור עצמי או של הרחבת ההכרה ,כמוהם למעשה כנסיגה -בעולם שזז ומשתנה כל הזמן .רק אם נוכל להודות בפני עצמנו כי הדברים אינם כשורה ,נוכל גם להודות בכך שלעתים איננו יודעים ואיננו מסוגלים למצוא פתרונות טובים ועמידים למצבים שונים. אנו נמצאים בתקופה שדורשת מאיתנו לבחור .בשיח הציבורי מדובר רבות אודות בחירה באג'נדה פוליטית או בממשלה כזו או אחרת .אולם בכוונתי לדון בבחירות שכל אדם ניצב מולן מדי יום ,בחירות אשר הופכות להיות ,במובנים מסוימים ,הציר של החיים עצמם. נדמה כאילו עומדות בפנינו אינספור אפשרויות .במצב כזה קשה לדעת במה לבחור .עושר האפשרויות המוצגות בפנינו עלול להותיר טעם לוואי מר ,כיוון שהוא מותיר תחושה של חוסר איזון ושל אפשרות לטעות .מצד שני ,עושר זה נעים ומפתה, ועלול להוביל לסוג של חוסר אחריות, למחשבה שאם אטעה פשוט אבחר בדבר אחר ,ושום נזק לא ייגרם. למעשה ,אין בנמצא הרבה דברים טובים שאפשר לבחור בהם; רוב האפשרויות ריקות מתוכן ,מסכות צבועות הנהרסות בבואן במגע עם המציאות .העונג הראשוני מול שפע אפשרויות הבחירה נעלם כאשר אנו מזהים כי אף אחת מהאפשרויות הקיימות בפנינו אינה מספקת אותנו ,וכי יש לחדש באופן מתמיד את מלאי הבחירות כדי להישאר מעודכנים במרוץ המטורף וחסר המטרה המתחולל בעולמנו .מאחורי החזות של התפתחות לכאורה ,נמצאות חורבותיהן של הבערות ושל השקר. ימי הביניים עלינו להבין שאנו חיים בסוג של ימי ביניים. אף אדם אינו חסין מפני המטח היומי של אסונות ,אימה וטרגדיות ,מטח המחלחל אלינו דרך אמצעי התקשורת .לעתים אנו עלולים לחוות דברים אלה גם בעצמנו .כאב ובושה תוקפים אותנו בהתמדה ,תחת כותרות שונות. באמצעי התקשורת מתפרסמות כל כך הרבה שערוריות הקשורות בשחיתות עד שנדמה כי אין בנמצא מספיק נייר עיתון על מנת לתאר אותן .ישנן פרשיות המיטשטשות במרוצת הזמן ,כיוון שלא ניתן להצביע בדיוק על הנפשות הפועלות; פרשיות אחרות מתחדדות בצורה מוגזמת כאשר יש צורך בשעיר לעזאזל .כל תנועת כסף הופכת לחשודה ,עד כדי כך שפתיחת עסק עצמאי הפכה לעניין מצמרר עבור האזרח הפשוט. מצד שני ,בעלי הכוח ממשיכים לעשות ככל העולה על רוחם ,כל עוד הם יכולים .כיבוד החוק כבר מזמן אינו ערך כשלעצמו .היכולת להיחלץ מהרשעה הופכת להיות תלויה בכוחו של העבריין ובכמות וחשיבות החברים והאויבים שלו. רבים מנסים לקום ולפעול על מנת להציל את המצב .נערכים מפגשים ואספות, מתנוססים דגלים ונשלחים מברקים המגנים 7 6 אלימות ,אפליה גזעית ודתית ושנאה המפרידה בין אנשים .אך כולם נופלים לאותו הבור -אף שהם אומרים דברים נפלאים ,בסופו של דבר כל אחד מגן על האמירה הייחודית והנפרדת שלו כמו הייתה אוצר. האם באמת עולמנו נמצא ברגע היסטורי זה במצב כה גרוע ,או שאנו עדים למעשים שנעשו כבר אלפי פעמים בעבר ,רק שכיום הם מנופחים על ידי אמצעי התקשורת ,היודעים שבעזרת סנסציות ימכרו עוד עיתונים? האם באמת יש חדש תחת השמש? אני חושבת שלא :הבערות שלנו איננה דבר חדש ,וכמוה גם יכולתנו לשכוח ולראות בחוזר על עצמו דבר חדשני. בתקופתנו מתחוללים שינויים חיצוניים גדולים :הקידמה הטכנולוגית משחררת אותנו מעבודות רבות והופכת את חיינו לנוחים יותר; המדע מאפשר לנו להתקרב לדברים גדולים עד אין-סוף ולקטנים עד אין-סוף. אבל באופן מהותי ,בהתחשב בקפיצות הגדולות שהמצאות אלה מאפשרות ,המין האנושי השתנה והתפתח אך מעט. למרות הקידמה הטכנולוגית ,הסבל האנושי נמשך :סבלם של אלו שאינם מצליחים לרזות ושל אלו הפוחדים מהגיהינום ,סבלם של המשתוקקים לדעת יותר ושל אלו שאינם יודעים דבר ,סבלם של אלו שאינם יודעים למי או במה להאמין ,סבלם של ההורגים וסבלם של המתים. לדעת לבחור מדברים על מלחמות ,על אלו שרוצים בהן ומלבים אותן ,ועל אלו שהם קרבנותיהן ואינם רוצים בהן .אבל לצד התוקפים והקרבנות קיימים מאות אלפי אנשים פסיביים ,שאינם יכולים ,או שאינם רוצים לעשות דבר כדי לשפר את המצב. מבקרים את הכתות ואת המטיפים שמנצלים את התמימים והבורים ,אך איש אינו מתייחס לשאלה ,מדוע ישנם כל כך הרבה תמימים ובורים? האם אותם אופורטוניסטים אינם מנצלים את הנאיביות של חסרי הניסיון? האם יש הבדל גדול בין אלה המשווקים לנו את גן העדן לבין אלה המוכרים לנו תרופות כוזבות? הפחד להחליט הוא תוצאה של מנטליות לא בוגרת .לכך אחראים מספר גורמים :החינוך שקיבלנו בבית או בבית הספר ,העובדה שיש מעט מאוד דוגמאות חיוביות שאפשר ללכת בעקבותיהן ,מיעוטם של רעיונות ברורים ושל נקודות מבט אנושיות מורכבות ,כשבמקביל לכך כל הזמן אופנות מתחלפות ,והתעמולה הממוסחרת דואגת לצבוע הכול בוורוד. אני חוששת מאוד שהבגרות הפסיכולוגית והאינטלקטואלית של האנשים ,שתלויה בערכו האישי של כל אחד ,אינה עומדת יותר בראש סדר העדיפויות של החברה. הבחירות שאנו עושים בחיינו אינן משחק .קלות הראש שבה נוהגים בהן מעידה יותר מכול על חוסר ודאות ועל פחד .רק שבמקום לקפוא מול האימה אנו בוחרים בתנועה מתמדת ,בשינוי חיצוני גס המחופש להתפתחות ,בזינוק ללא מטרה וללא מסלול מוגדר. אל מול מציאות זו ,איננו רוצים לעמוד בחוסר אונים .בעולם מפוצל ומבולבל ,איננו רוצים ליפול קורבן ברשתם של אינטרסנטים ואופורטוניסטים .אנו חייבים לדעת לבחור. השינוי צריך להיות פנימי .אם המהות הפנימית של האדם לא תשתנה ,לא יחול שינוי אמיתי בנסיבות החיצוניות .פנימיותו של האדם משתנה רק כאשר הוא מגיע לידיעה עמוקה ולניסיון יציב ומוכח -גם אם אותו ניסיון רק מוכיח לו ,כדברי סוקרטס החכם, שהוא איננו יודע דבר .גם זה הנו ידע רב ערך. זוהי קריאה להבנה שהבחירה איננה פשוטה .אולי הטעות נמצאת באמונה שמה שאנו יכולים לבחור בו ,הוא רק מה שאנחנו יכולים לראות בעינינו ולמשש באצבעותינו. אולי יש צורך לפתח בעזרת הפילוסופיה דרכים חדשות -או דרכים ישנות שנעזבו - כדי למצוא אמיתות אותנטיות; קווים מנחים יציבים ומאוזנים שיאפשרו לאדם להכיר בשותפות שלו בתוך כלל האנושות. להיות מציאותי רונן חלבי ,מנהל סניף אקרופוליס החדשה בתל-אביב האם פגשתם שאיפה זו בחייכם? האם מישהו הציע או דרש מכם להיות מציאותיים? האם קול פנימי שלכם ביקש לכוונכם להיות מציאותיים? להיות מציאותי; נראה שאכן מדובר בשאיפה ראויה .להיות מציאותי משמעו אולי להיות ,או לפעול ,בהתאמה למציאות .ההנחה הבסיסית היא שככל שאני פועל בהתאם למציאות ,הסיכוי שלי להצליח ולחוש טוב בקשר לכך ,טוב יותר .כלומר ,השאיפה להיות מציאותי אינה שאיפה סתמית או שולית ,משום שיש לה השלכות קונקרטיות על היכולת שלנו לפעול ולהשיג את רצוננו בעולם. ובכל זאת ,האם זה כל כך פשוט להיות מציאותי? שאלת היכולת להיות מציאותי עלתה בתודעתי ביתר שאת בעקבות שיחה לה הייתי שותף ,שעניינה הבחירות המתקרבות לרשויות המקומיות .מעשה שהיה כך היה :בעיר חביבה במרכז הארץ ,בתחילתה של ישיבת עבודה במפעל מסוים ,עלה הנושא של הבחירות המקומיות .מישהו בחדר הזכיר את העובדה שהמועמדות של ראש העיר המכהן נמצאת בסכנה ,משום שתלוי ועומד נגדו עניין משפטי לא פתור ,שיכול להעיד כי פעל על פי נורמות מושחתות ,כלומר לקח מה שלא לו ,ועשה לביתו היכן שאסור. האזכור הזה הצית מיד דיון נוקב בשאלה, מהי המשמעות של ההאשמות הללו נגד ראש העיר באופן פרקטי .לצורך הדיון התקבלה ההנחה שראש העיר אכן פעל כפי שמאשימים שפעל ,ועלתה השאלה ,האם עובדה זאת צריכה להשפיע על הבחירות בעיר? השאלה חודדה עוד יותר לאחר סקירה מהירה של המועמדים המרכזיים שהציגו את מועמדתם לראשות העיר. הייתה הסכמה בחדר שהמועמדות של ראש העיר המואשם ,ושלצורך הדיון אנו אפילו מקבלים שהוא אכן אשם ,היא הבולטת ביותר מבחינת העשייה הקונקרטית בעיר .מדובר בראש עיר מכהן שפעל רבות ברחבי העיר, לשביעות רצון התושבים. אני ,שהייתי חלק מהנוכחים בישיבה, הופתעתי לגלות שיחסית ללא ויכוח או הסתייגויות רבות מדי עלתה וצצה ההסכמה כי יש לבחור בראש העיר ,אף על פי שפעל באופן מושחת ,משום שהוא האופציה הטובה ביותר שאפשר לדמיין בכל הקשור לעשייה .כמו כן, הזכיר מישהו שבעצם זה לא דבר שמאפיין רק את העיר שלנו .אנו מכירים דוגמאות רבות של פוליטיקאים לא ישרים ,וכל עוד מדובר באחד שעושה למען העיר ,זה טוב מספיק בשבילנו. בנקודה זאת הצעתי להביט על העניין מזווית אחרת ושאלתי ,האם היושבים בחדר אינם חושבים שיש משמעות ממשית ונוכחת בקיום שלנו לעובדה שאנו מבקשים לשים בראשנו ,בתפקיד שהוא מנהיגותי וייצוגי, אדם שאנו מאמינים שהוא מושחת ,רק משום שהוכיח שהוא יודע לקדם פרויקטים ברחבי העיר? מה המקום של התפיסה הערכית שלנו כאן? האם איננו צריכים להקפיד על שמירת האתיקה לפני כל דבר אחר? 9 8 האנשים בחדר היו מופתעים מעט לשמוע את דבריי וחלקם חייכו והנהנו בראשם .הייתה שתיקה קצרה ואז אמרה מישהי :זה יפה מה שאתה אומר .הייתי רוצה לחיות בעולם כזה שבו הדברים מתנהלים כך ,אבל אנו כאן מבקשים להיות מציאותיים. להיות מציאותי בסיטואציה הזאת ,כמו באחרות ברחבי הארץ שלנו ,היא לבחור באדם שאכן יקדם דברים ברמה הנראית ,גם אם אנו יודעים שהוא אינו ישר ,או שתוך כדי הפעילות הציבורית שלו הוא לוקח שלא כדין לעצמו. כך מצאתי עצמי (שוב ,יש לומר) בצד של הלא מציאותיים בחדר .הלא מציאותי ,שבלי לומר מפורשות התחבר לתיאורים שונים כמו: החולמני ,האידיאליסט ,הרוחני שאינו כל כך מחובר לארץ ,זה שיש לו פריבילגיה להיות פילוסוף .ולכאורה המציאות היא אחרת ,היא יוקדת ודורשנית ומבקשת מבט מפוכח ו"חכם" ויכולת של סחר ומכר כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר האפשרית. טוב ,אמרתי ,אני מציע לחשוב על האפשרות שדווקא הכיוון שאני מצביע עליו הוא שיכול לקרב אותנו יותר למצב של להיות מציאותיים .מישהו העביר צלחת בורקסים בין האנשים והדיון נדם. האמירה הזאת של הגברת המלומדת והטובה" :אנו מבקשים להיות מציאותיים" וההשלכות שלה המשיכו ללוות אותי עוד ימים רבים .אם כן ,מה המשמעות של להיות מציאותיים? מהי המציאות ,או מה מציאותי? בתולדות המחשבה והפילוסופיה עסקו רבות בשאלה .ידועים במיוחד שני זרמים מתווכחים ומתנגדים זה לזה ,והם הזרם המטריאליסטי והזרם האידיאלי .באופן סכמטי ,הראשון טען למציאות חומרית ,והשני טען למציאות רוחנית. עם זאת ,כאשר אנו מתרחקים מעט ממחוזות המחשבה האנליטית והדיכוטומית ומתבוננים במודלים של מחשבה ,שנמצאים תמיד בהיבטים היותר פנימיים של התרבויות והדתות השונות ,אנו יכולים לפגוש בסינתזות מעניינות בין שתי התפיסות המנוגדות לכאורה שהזכרתי לעיל. תפיסה פשוטה ובהירה נאוס התפיסה היא במיוחד השלישונית ,כפי שאנו מוצאים ביוון (ולא רק פסיכה ביוון) .תפיסה זו מציגה את העולם ואת האדם ככוללים בתוכם גם היבטים רוחניים, גם היבטים נפשיים וגם סומה היבטים פיזיים (ובמקור היווני בהתאמה :נאוס, פסיכה וסומה). כך אין עוד משמעות למחלוקת בין הרוח לחומר; להיפך ,עולה האפשרות שמדובר באיכויות קשורות ומשלימות ,ושכדי להיות מסוגלים לתפוס את המציאות בצורה מלאה יש להביט על הכוליות כולה ,מהרוח ועד החומר. על פי תפיסה זו ,למציאות דרגות שונות. חלק מדרגות אלו מוכר ,ברור ונראה ,וחלק אחר לוט בערפל .ברור שהמימד הפיזי הוא הברור והנוכח ביותר לחושים שלנו ,ואולי בשל כך הוא קשור מאוד לזהותנו .המימד הנפשי ,אף שהוא עדין יותר ובלתי נראה, קשור ליכולות הרגשיות והמחשבתיות שלנו, ואלו ,אף שהן נסתרות מן העין ,בכל זאת מהוות חלק מהחוויות היום-יומיות שלנו. המימד הרוחני הוא העדין ,הנסתר והסתום ביותר .לא בכדי כונה מימד זה בתרבויות שונות ,המסתורין .מה אפשר לומר עליו? יש סימנים שונים שנותנים בו :הבלתי נראה, הערכי ,האידיאלי ,השורש האחדותי של הכול, הדבר היחיד שקיים במציאות ,השלמות, אלוהים ועוד. המודל השלישוני אומר יותר מאשר שלמציאות יש דרגות שונות; הוא גם נותן סדר בדרגות אלו ,סדר היררכי וסדר של נביעה זה מזה .על פי המודל ,השורשים של כל המציאות נמצאים ברוח ,ומשם הם משתלשלים לעולם הנפשי ואז מתבטאים בעולם הקונקרטי- מוחשי ,במימד הפיזי .אם תרצו ,העולם נברא על-ידי מחשבה של האל ,שהתבטאה בדיבור; כלומר ,ראשית כל יצירה בבלתי נראה, 10 במחשבה ,ברעיון (ממש בהתאמה לסמל הקבלי של עץ החיים ,המתאר את שורשיו של הקיום בשמים). אז מהי המציאות? ומה זה להיות מציאותי? אפשר לומר שתפיסת המציאות תלויה בעיני המתבונן ,כלומר ביכולתנו להכיר את המציאות .אולם האם העובדה שאנו קולטים רק חלק מהמציאות גורמת לצמצום המציאות? נראה שהתשובה היא כן ולא .כן ,כיוון שעל פי תפיסת המציאות שלנו אנו גוזרים את האמונות שלנו ומשם את דרכי ההתנהגות שלנו ,ובאופן זה אנו ממשיכים לייצר את המציאות שלנו. עם זאת ,התשובה לשאלת המציאות בעיני המתבונן היא גם 'לא' .העובדה שאנו קולטים רק חלק מהמציאות ,או נותנים לסובייקטיביות שלנו להפריע לנו לקלוט באופן אובייקטיבי יותר ,אינה מפחיתה מחשיבות הקיום האובייקטיבי יותר של המציאות ,אשר אינה תלויה ביכולת התפיסה שלנו אותה .כלומר, העובדה שמרביתנו לא תופסים את הרוח ,אינה מפחיתה מחשיבות ומרכזיות הרוח במהלך יצירת העולם ,ואולי חשוב מזה ,במהלך האחזקה השוטפת שלו. מה כל זה אומר? שבידינו להחליט כיצד אנו פועלים בעולם ,מתוך איזו זהות בסיסית ומה אנו שמים במרכז .נדמה שאנו חיים בציביליזציה שהעמידה במרכזה את העולם הנראה והחומרי .בעולם זה יש משמעות עליונה לכמות ,לחומרי ולתוצאה המיידית הנראית .כך ,ברמת הפרט כמו גם ברמת הקולקטיב ,להיות מציאותי זה לבקש את התוצאה המיידית שאפשר לראות אותה ,על חשבון תהליך שמבקש לגעת ולטפל בשורשים של הדברים .האתגר הוא שהמשך פעולה כזאת ,שהמרכז שלה הוא מנטליות חומרנית, גורם רק לחיזוקה וחישוקה של המציאות ,ואז עיני המביטים בה יכולות רק לאשר כי אכן אין ברירה ,צריך להיות מציאותיים. אבל אפשר לפעול אחרת ,ויש צורך לפעול אחרת. אחרת איך? אחרת במובן של להעז לשים במרכז לא את החומר הכמותי אלא את הערך הרוחני .לתת חשיבות לא רק לתוצאה המיידית אלא להיות מוכנים להשקיע לטווח הארוך, לתת משקל לדרך שבה אנו עושים את הדברים ולנסות לגעת בשורשים העמוקים ביותר שאנו יכולים לקלוט .כך ,אנו חייבים גם להבין שיש קשר בין מצב הפוליטיקה שלנו ,לבין היכולת והמוכנות שלנו לתת חשיבות רבה יותר לביטוי של ערכים שאנו מאמינים בהם ולדרך שבה נעשים דברים ,יותר מאשר לתוצאה הרגעית. כל עוד נעדיף את התועלת החומרית, הכסף ,הנוחות ,האמצעים ,על פני ביטוי של הצודק ,הנכון והיפה ,נמשיך לפעול כבעלי מנטליות חומרנית. ובשאלה ,האם יש משמעות פרקטית לעובדה שאדם מושחת מנסה להיות ראש עיר, התשובה הנכונה יותר צריכה להיות ,כן! לא ראוי ולא נכון שאדם שצריך להיות מנהיג, ולכן דוגמה לציבור כולו ,יהיה אדם לא אתי, ולמרות היכולות הביצועיות שלו ,יפעל מתוך אינסטינקט של כוח פרטי ולא יותר מכך. לכן זה מציאותי לבקש לבחון את חיינו מתוך נקודת מבט ערכית .זה נכון ונדרש להעז לחלום ולממש התנהלות אחרת במרחב הפרטי כמו גם הציבורי שלנו .זה חכם וצודק לשאוף כל הזמן להרחיב את תפיסתנו ואת תפיסת המציאות שלנו .לשאוף עוד וללא הפסק לשורשים של הדברים ולהיות אמיצים לתת לשורשים עדיפות עליונה על כל כוח וצורך אחר. כולנו מכירים את המילים המקסימות והחכמות כל כך של נסיך אחד קטן" :מה שעיניי רואות אינו אלא הקליפה .העיקר סמוי מן העין". הגיע הזמן לקלוט שיופיין של מילים אלו אינו בפיוטיות שלהן וגם לא בתמימות הזכה שלהן ,אלא בעובדה שהן אכן נוגעות בלב לבה של המציאות .לא לעשות זאת ולהמשיך לפעול בעולם המבוגרים שיצרנו באופן "מציאותי", "פרגמטי" וחיצוני כל כך ,הוא הדבר הלא מציאותי ביותר שאפשר לעשות. במה תבחרו? האם רוצים אתם להיות מציאותיים? ■ ה צ ט לפעו רפו שההתנדלות להא ק ר ו פ ובות ברח חדשה ליס ב י ה ארץ שיפוץ בתי נזקקים ,פעילויות עם ילדים במצוקה ,ניקוי יערות ,עזרה לקשישים ,שיקום גינות קהילתיות ועוד. בואו להיות השינוי שהנכם רוצים לראות בעולם. בחודש אפריל יתקיים סמינר חווייתי "התנדבות כתרגול פילוסופיה מעשית" המיועד לכל מי שאוהב להתנדב. ליצירת קשר1-700-504-604 : [email protected] התנדבותhttp://www.newacropolis.org.il/ 12 עם מעט עזרה מידיד י נירית ארבלי ,מנהלת סניף אקרופוליס החדשה בנתניה ״חשכה אינה יכולה לסלק חשכה; רק אור יכול לעשות זאת .שנאה אינה יכולה לסלק שנאה; רק אהבה יכולה לעשות זאת״ (מרטין לותר קינג). לא בכל יום אנו זוכים לכך שמשפט חכמה יהפוך לדוגמה חיה של מציאות בצורה כה מעוררת השראה ,אך בקיץ האחרון זה קרה. וכך היה :בבוקר ה 22-באוגוסט 2013נכנס בחור בן 20בשם מייקל היל לבית ספר יסודי בג'ורג'יה ,שבו לומדים כ 900-ילדים. מצויד ברובה קלצ'ניקוב 500 ,כדורים וייאוש מוחלט מהחיים ,הוא פסע בהחלטיות לעבר מזכירות בית הספר .זו לא הייתה הפעם הראשונה שאירוע מסוג זה קורה בארצות-הברית ,ולצערנו אין צורך בדמיון מפותח במיוחד כדי לשער כיצד הוא עלול היה להסתיים. אך רצה הגורל ואותו בחור בחר כבת ערובה אישה בשם אנטואנט טאף ,מנהלת החשבונות של בית הספר .הוא טען מולה את נשקו והיא החליטה לדבר איתו .לאחר כ40- דקות של דיאלוג ביניהם הסכים מייקל היל להניח את נשקו ,לשכב על הרצפה ולהיכנע לשוטרים .האירוע הסתיים מבלי שטיפת דם אחת נשפכה במהלכו. השאלה המתבקשת היא :מה היה במילותיה של אותה אישה שהיה בכוחן לגרום לאדם מעורער בנפשו ,שלא ראה טעם לחייו ופעל כמי שאין לו מה להפסיד ,לסגת מכוונותיו ההרסניות ולהתמסר במלאות להנחיותיה? מספר ציטוטים מדבריה ,כפי שהוקלטו על-ידי מוקד החירום ,עשויים לעזור לנו לפענח את החידה" :הכול הולך להיות בסדר, מתוק .אני רק רוצה שתדע שאני אוהבת אותך ,אוקיי?" .וגם" ,אני גאה בך -כולנו עוברים דברים קשים בחיים .אתה תהיה בסדר" .במילים אחרות ,במהלך אותה שיחה גורלית ומורטת עצבים הצליחה טאף לשכנע את אותו בחור בודד ורדוף שלמישהו בעולם אכפת ממנו .היא הצליחה להעביר לו את התחושה שמישהו רואה אותו .בנוסף לכך, בתבונה רבה היא גם שיתפה אותו בצרותיה שלה ,במשברים שחוותה וברגעי ייאוש קשים שמהם הצליחה בסופו של דבר להתרומם. היא נתנה לו להרגיש שהיא מבינה אותו, ומשום כך – שהוא איננו לבד. במילותיה של הפילוסופיה הטיבטית, טאף השתמשה בכוח החזק ביותר הידוע למין האנושי – כוחה של החמלה .היא הצליחה לראות ב"מפלצת" שמולה -אדם .מבעד לכוונות הרצחניות ,היא הצליחה לזהות נפש מיוסרת ומבולבלת המשוועת לחום אנושי, ועם הנפש הזו היא יצרה קשר. אפלטון טען שכל המחלות בעולם נובעות משתי סיבות עיקריות :בורות וטירוף ,שגם הוא תוצאה של בורות .לא קשה להבחין שהעולם שלנו לוקה כיום בשניהם .אחד הסימפטומים הבולטים הוא התגברות האלימות בכל פינה ובכל היבט של חיינו. בין אם מדובר במקרים תכופים יותר ויותר של אלימות שמתלקחת בקלות רבה מדי בין בני אדם מסיבות כמו סכסוכי שכנים ,חניה וכדומה ,ובין אם מדובר באלימות בין ובתוך מדינות ,טרור ומאבקים פוליטיים רוויי דם. נראה כי אנו הולכים ומאבדים את היכולת לפתור בעיות בדרך אחרת. בימים כאלה מקובל לחשוב כי מה שיציל אותנו הוא נשק נוסף ,חזק יותר ,מפחיד יותר והרסני יותר מזה שיש ליריבינו .אנו ממהרים 13 להקים חומות חיצוניות ופנימיות בינינו לבין האחרים ,מסתגרים יותר ויותר בתוך הבתים והדעות שלנו ,וכל זר מצטייר בעינינו כאויב. בימים כאלו ,דוגמה המראה לנו כיצד לב אוהב ,לב גדול ,פתוח ורחב ,יכול לנצח את החושך הגדול ביותר ,היא אוצר יקר שעלינו לשמור עליו מכל משמר. אגדה בודהיסטית מספרת על נסיך צעיר שסיים את לימודיו וזכה בתואר "נסיך חמשת כלי הנשק" .חמוש בכליו החדשים הוא מגיע ליער אפל שבו חי תפלץ בשם "דביק שיער" .בטוח בכוחו הוא נכנס אל היער נחוש להתעמת עם המפלצת .הוא יורה בה את חציו ,מנחית עליה את חרבו ומכה בה בכידונו ,אך כל כלי הנשק נדבקים בשערו של היצור ומותירים אותו ללא פגע .מלא תושייה מסתער הנסיך בגופו על המפלצת, אך איבריו נדבקים לגופה והוא נותר תלוי עליה .המפלצת ,שבכל זאת מתרשמת מאומץ לבו של הנסיך הצעיר ,שואלת אותו" :מדוע אינך מפחד ממני?" ,והוא משיב "כי בבטני ברק המשמש לי נשק ,אם תטרפי אותי לא תצליחי לעכלו ,הוא יקרע את קרביך ויהרגך" .נפעמת מדבריו מרפה המפלצת מן הנסיך והוא בתמורה מעניק לה מחכמתו ומצווה עליה שלא לתקוף עוד את עוברי האורח ,אלא לקבל את מנחתם. הדוגמה שהעניקה לנו אנטואנט טאף מזכירה לנו שוב כי הנשק החזק והאפקטיבי ביותר שלנו איננו מה שיש לנו בידיים ,אלא מי שאנחנו .היה זה אור הברק שבלבו של הנסיך ולא כלי נשקו המובחרים אשר הכניע את המפלצת המבעיתה .היו אלה מילותיה הרגישות והחומלות של טאף ולא איומיהם של כוחות המשטרה ,שכיתרו את המקום, שהניאו את היל מכוונותיו. ניטיב לעשות אם נזכור זאת ,וזיכרון זה יעודד אותנו להשקיע מרץ ומאמץ רבים יותר כדי לחצוב את אור הברק מתוך לבנו ,כלומר לטפח את מעלותינו הרוחניות :האומץ, החמלה ,שיקול הדעת ,המתינות ,האהבה ועוד אוצרות רבים ,שאם נטפח אותם ,יעמדו 15 14 לשירותינו ויסייעו להאיר את העולם ההולך ושוקע בעלטה. כאשר ארג'ונה ,גיבור האפוס ההודי "המהברטה" מגיע לידידו ,האל קרישנה ,כדי להצטייד בנשק בטרם יציאתו לקרב הגדול ביותר של חייו ,מעמיד אותו קרישנה בפני בחירה :האם ירצה בצבא אדיר ,חמוש ומיומן או שמא יעדיף במקום זאת שקרישנה ישמש כרכב במרכבתו .ארג'ונה בוחר בקרישנה. הוא מבין שהדבר הנחוץ לו ביותר איננו חומרי ,אלא רוחני ,והוא בוחר בהדרכתו של מורה רוחני ,מורה של חכמה שיפסע לצידו צעד אחר צעד וילמד אותו כיצד לנצח את החשכה באמצעות מעלותיו האנושיות. לסיכום ,הייתי רוצה לצטט ממילותיו של ד"ר עזאלדין אבו-אלעיש ,הרופא העזתי אשר התפרסם לאחר שאיבד שלוש מבנותיו במהלך הפגזות מבצע "עופרת יצוקה". למרות זאת ,לבו לא נסגר והוא ממשיך לבנות גשרים של אמון והבנה בין שני העמים .הוא כותב" :עלינו למצוא את האור שיוביל אותנו למטרתנו .איני מדבר כאן על אור האמונה הדתית ,אלא על האור כסמל לאמת .האור שמאפשר לנו לראות ,לפזר את הערפל ולמצוא את התבונה .על-מנת למצוא את אורה של האמת ,אנחנו חייבים לדבר זה עם זה ,להקשיב זה לזה ,לכבד זה את זה. במקום לבזבז את האנרגיה שלנו על שנאה, עלינו להשתמש בה כדי לפקוח את עינינו, כדי שנראה מה מתרחש באמת .אם נצליח לראות את האמת ,נוכל לחיות אלה לצד אלה". גיבורים אמיתיים אינם כאלה משום שצוידו בכוח על-אנושי כלשהו ,אלא בדיוק משום שלא צוידו בשום דבר דומה לזה .הם שם כדי להזכיר לנו שאת מה שיש להם -יש לכל אחד מאיתנו. עלינו להודות לאנשים כמו אנטואנט טאף ועזאלדין אבו-אלעיש על כך שהם מוכיחים לנו במעשים ,שמילותיו של מרטין לותר קינג אינן רק משפט שנחמד לתלות על לוח המודעות .מדובר באמת חיה ,שהגשמתה ביום-יום של כל אחד מאיתנו נחוצה לנו היום ,יותר מאי פעם■ . ביביליוגרפיה: " :Ynetגיבורה בארצות הברית :המזכירה שמנעה טבח בבית הספר" ,יצחק בן חורין ,וושינגטון.24.8.13 , "הארץ"" :האישה האמיצה שהזכירה לכולנו מה חסר היום בפוליטיקה" ,גארי יאנג ,גארדיאן.26.8.13 , "הגיבור בעל אלף הפנים" ,ג'וזף קמפבל ,הוצאת ידיעות ספרים.2013 , "לא אשנא" ,עזאלדין אבו-אלעיש ,הוצאת ידיעות ספרים.2010 , שלושת מישורי התנועה בארץ ישראל מהי המשמעות הייחודית של חיינו כאן ,בחלקה הגיאוגרפית הזו של העולם, רוחשת התנועה והפעילות? מה עוד קרה וקורה כאן מעבר לקיומנו הזמני- העכשווי כבני אדם ,שמשך חייהם קצר ממשך קיומה של האדמה? אילו סמלים גלויים לעינינו ואולי איננו קוראים אותם? ענת סלע התנועה על פני האדמה ארצנו נמצאת במחצית הדרך בין שני עמקי נהרות גדולים ,מצרים וארם נהריים, שהיו מרכזים מדיניים רבי עצמה ומקורות של תרבויות רבות תנופה ,ועל כן יש כאן הרבה מאוד שרידים .דרכים ראשיות בינלאומיות עוברות כאן ובהן צעדו צבאות ,סוחרים ועולי רגל בני דתות שונות .אפשר לדמיין את העקבות שהותירו אחריהם :צבאות משוריינים הותירו חלקי כלים ,אולי חללים; סוחרים איבדו מטבעות ודברי ערך אחרים; עולי הרגל הותירו שרידי מדורות וצמחייה שעלתה מתוך שיירי מאכל וגלעינים שונים. מבט על שניים מן התלים הניצבים בצמתים של שתי דרכים ראשיות ,תל חצור ותל מגידו, חושף מידע מעניין .תל חצור ניצבת על דרך הים בקרבת דרך המלך ,ותל מגידו -בצומת של שתי דרכים מרכזיות :האחת מחברת את פניקיה ומישור עמק עכו עם דרך ההר המרכזית (מכונה גם דרך האבות); השנייה, מוליכה ממצרים לסוריה וארם נהריים בדרך הים .מיקום שתי הערים חזק הן מבחינה אסטרטגית והן מבחינה מסחרית. תל חצור נחשב לתל הגדול ביותר בארץ ולעיר הכנענית החשובה והמוכרת ביותר, החל מהאלף השלישי לפני הספירה ,ועד היום אין הסבר ברור לגודלה ולעצמתה .תל מגידו הייתה העיר המרכזית בעמק יזרעאל במהלך האלף הרביעי ,השלישי והשני לפני הספירה. בתקופת הברזל ,ברובו של האלף הראשון לפני הספירה ,הייתה עדיין עיר מרכזית אך כבר היו מרכזים נוספים באזור שהתחרו בה. חצור מוזכרת בכתבי מארי (היא סוריה כיום) ובמכתבי תל אל-עמארנה במצרים .גם מגידו מוזכרת במכתבי תל אל-עמארנה. בדומה לאותם נתיבים שנכבשו תחת רגלי צועדים שונים ,אנו רואים כי אותם תלים נושבו שוב ושוב על-ידי אוכלוסיות שונות. בתל חצור נתגלו 21שכבות התיישבות ובתל מגידו 26 -שכבות .שכבות התיישבות אלה נוצרו על-ידי עמים שונים ,שבחרו כולם שוב ושוב באותן נקודות אסטרטגיות והקימו את יישוביהם על שרידי ההתיישבות הקודמת, שנחרבה לרוב במלחמה ,לעתים תוך שינויים ארכיטקטוניים ולעתים כמעט ללא שינוי. האם רק משום המיקום האסטרטגי- המסחרי-ביטחוני? האם רק גובה ונגישות לדרכים ולמים יכולים להסביר את המשיכה הזו? בתל חצור אפשר לראות כי מקדש אחד (או ארמון פולחני) נבנה על קודמו ,תוך הכנסת שינויים בכיווני השערים .מפליא עוד יותר לראות את האזור המקודש בתל מגידו. 13שכבות התיישבות בנו את המקדש על גבי המקדש הקודם תוך הגדלתו ,צמצומו ,שינוי כיווני פתחיו ,הוספת במה ועוד .בתקופות מסוימות נחרבה העיר כולה אך המקדש נותר שלם .איך אפשר להסביר זאת? האם אנרגטית יש שם משהו שניתן היה לזהות ושאותו יכלו לקבל ושאפו לשמר? מירצ'ה אליאדה ,חוקר בתחום הדתות 17 16 וסופר ,סוקר בספרו "תבניות בדת השוואתית" את ההירופאניות – 1ההתגלויות של קדושה בסביבות שונות .אותם עצמים ,דוממים או חיים ,מקבלים משמעות שונה עבור בני תרבויות שונות .למשל ,העמים השמיים העריצו בשלב מסוים בהיסטוריה שלהם את הזוג האלוהי של אל הסערה והפוריות ,בעל, ואלת הפוריות (החקלאית בעיקרה) ,בלית. הנביאים היהודיים התייחסו לזה כאל חילול הקודש .מנקודת המבט שלהם ,דרך הרפורמה של משה הם הגיעו לתפיסה נעלה יותר ,טהורה ושלמה יותר של האלוהות .אך הפולחן של בעל ובלית היה גם הוא הירופאניה .הוא חשף את קדושת החיים האורגניים ,הכוחות היסודיים של הדם ,המיניות והפוריות .פולחן זה נמשך מאות שנים עד אשר הוחלף ב"צורה האלוהית" של אלוהים ,שעלתה על "הצורה האלוהית" של בעל .הצורה החדשה קידשה את החיים וחשפה אפשרות רוחנית אחרת ,שבה חיי האדם וגורלו היו בעלי ערכים חדשים. חילופי המשמעות והמאבקים על שליטה במשמעות דתית או בהירופאניה מסוימת מוכרים לנו גם כיום בין דתות הספר -יהדות, נצרות ואסלאם .כל אחת מן הדתות מבקשת לחדש את ההירופאניה בדרכה שלה ,על גבי אותן אבנים עצמן .אלפי שנים אחורה ,וגם כיום .לא המצאנו דבר. התנועה בשמים מעל אם נרים את מבטנו מן האדמה אל השמים נראה עוד תנועה שעוברת כאן, במשך שנים ,דורות ותקופות .בעונות השנה השונות ניתן לצפות בארצנו במיליוני עופות ממאות מינים שונים .אל מאות מיני העופות המקננים בישראל חוברים מאות מיני עופות אחרים הנודדים מאירופה ומאסיה לאפריקה, החולפים על פני הארץ בשתי עונות הנדידה. ישראל מציעה להם מגוון רחב של אזורים ביו-גיאוגרפיים ועושר במגוון מקומות חיות. אין עוד מקום בעולם שבו עופות דואים נסקרים בצורה כה מקיפה. השבר הסורי-אפריקני משמש ציר נדידה מרכזי שנתי לציפורים ,כלומר מסלולי הנדידה עוברים מעל הדרכים הראשיות הבינלאומיות של העולם העתיק ,דרך הים ,דרך המלך ודרך ההר .זוהי תופעת טבע משמעותית ביותר וקדומה ,המעלה את השאלה ,האם העופות החלו לנדוד בעקבות תנועת בני האדם או שמא תנועת העופות השפיעה על התפתחות האדם ,שהיה בעל כישורים פחותים לחיים בג'ונגל ונע לסוואנות הפתוחות ומשם בעקבות העופות הנודדים? כמו התנועה האנושית על פני הנתיבים העתיקים שנכבשו ברגליים ,גם תנועת העופות בשמים ,באותם נתיבים בלתי מסומנים (לפחות לא לעין האנושית) ,יכולה להיות הרמונית או מתנגשת .נראה כי בשנים האחרונות אנו מסקרים יותר את ההתנגשויות השונות ,התנגשויות הרות אסון של עופות במטוסים והתנגשויות אינטרסים בין אנשי שמירת הטבע לבין דייגים. מי היה כאן קודם? עופות מים נודדים או דייגי ברכות דגים? והאם ניתן "ללמד" שקנאים שמסלול מעופם צרוב במוחם מרגע שבקעו מהביצה? בשנים האחרונות מספקים לשקנאים דגים למאכל כחלק מפתרון מערכתי שיאפשר גם את המשך המעבר של העופות במסלול הקדום וגם את פרנסתם של בני האדם בענף זה .וזה עוד לא הכול. התנועה מתחת לפני האדמה ישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה גיאולוגית ,בעיקר בשל הימצאותה באזור מפגש של שלושה לוחות טקטוניים – הלוח האירו-אסיאתי ,לוח ערב והלוח האפריקני. למעשה ,ישראל נמצאת בחלק של הלוח האפריקני ,ומתוכו על תת הלוח ישראל וסיני, שבינו לבין לוח ערב נוצר שבר המוכר בשם השבר הסורי-אפריקני .ציר האנרגיה המרכזי של ארץ ישראל עובר מצפון לדרום לאורך בקעת הירדן ,שהיא חלק מהשבר .ראשיתו בצפון ,בתורכיה ,והוא מסתיים באפריקה באזור הימות .ים סוף ,שבמרכזו עובר השבר הסורי-אפריקני ,נמצא בין הלוח האפריקני והלוח הערבי ,שמתרחקים זה מזה .במילים אחרות ,גם האדמה מתחתינו נמצאת בתנועה מתמדת ,ולא רק בהקשר אסטרונומי .רעידות אדמה קלות עד בינוניות החוזרות באזורנו משחררות כנראה את האנרגיה המצטברת בנקודות החיכוך של הלוחות הטקטוניים. בעודנו ממתינים לרעידת האדמה הבאה אנו הולכים וקרבים לשכנים אחדים ומתרחקים מאחרים מבלי שנשים לב לכך. מה יכול אדם אחד לעשות? הפילוסופיה המעשית נותנת כיוון ודרך להתייחסות אל מה שקורה סביבנו .ראשית, היא נותנת פרספקטיבה .אנו חיים בנקודת זמן קטנה אחת ,לא רק כבני אנוש אלא כאנושות בכלל .רב הנסתר על הגלוי כאשר אנו מנסים לפענח את המשמעות העמוקה של אירועים ותופעות סביבנו .ללא ספק ,כשאנו חוזרים לפסוק מספר שופטים פרק ג'" ,ותשקוט הארץ ארבעים שנה" ,אנו מבינים שהיה בזה משהו מיוחד ושונה ,מפני שהרעש המתמשך במקום הפיזי שבו אנו חיים הוא רעש קונקרטי ,רעש של תנועה ערה של אזור שאין בו מנוחה. ניעזר בקונפוציוס 2כדי להזכיר את האפשרות של כל אחד מאיתנו ליישר קודם כל את המחצלת שלו לפני שיפנה ליישר לאחרים .היכן שנראה חיכוך או התנגשות נפנה את מבטנו פנימה ונבדוק מהו החיכוך ומהי ההתנגשות בתוכנו .היכן שנראה מעוף הרמוני חוצה גבולות עם כיוון ומטרה ,נשאף לחבור אליו .במקום תנועת צבאות ,ולא רק במובן הפשוט ,נוסיף תנועה הרמונית שיכולה להדהד בלבותיהם של כלל אחינו בני האדם .בתוך כל הרעש הנראה והנשמע ,למעלה בשמים ,כאן על פני האדמה ותחתיה ,יכול כל אחד מאיתנו להיות פשוט אדם ולהוסיף יציבות ,שקט והרמוניה באשר יהיה■ . 1אליאדה ,מ .)2003( .תבניות בדת השוואתית. הוצ' נמרוד 2קונפוציוס (קונג פו צה) .)1960( .מאמרות .הוצ' ביאליק כאן ועכשיו .1הדרך אל האושר :מדוע האושר חמקמק כל כך? כיצד יכול האושר להיות חלק בלתי נפרד מחיינו? נכיר את המבנה השביעוני של האדם על פי מורשת המזרח ,תפקידו בבניית האישיות ובמציאת המהות הפנימית .כיצד התייחס המערב לנפש האדם ומה חשיבותה בעיניו. .2קארמה יוגה :ה”בהגוודגיטה” – ספר החכמה של הודו העתיקה ,סיפורו של ארג’ונה הלוחם .גלגולי נשמות ,דהרמה וקארמה ,הצורך לזהות את המעשה הנכון והדרך להגשמתו .הדרך להשגת החופש. .3התפתחות רוחנית דרך הבודהיזם: ה”דהאמאפאדה” -תורתו של בודהא המתייחסת ליכולת שלנו להכיר בסבל, והדרך המעשית לשחרר את עצמנו מהסבל ומהבערות – “דרך האמצע” .כיצד להבחין בין מציאות לאשליה. .4הקול הפנימי“ :קול הדממה” – ההוראות לצועדים בדרך על פי הבודהיזם הטיבטי. כיצד להתכונן למסע רוחני ולהתגבר על המכשולים הניצבים בדרך. .5כלים לחיים -היום כמו בעולם העתיק: המושג “סדר” על פי כתביו של קונפוציוס. הערך העליון והמעלה כאמצעים להשגת האושר על פי אריסטו“ .מהאט” – מושג ה”צדק” ממצרים העתיקה ,כיצד לתת משמעות למעשים שלנו. .6האמן ,המאוהב והפילוסוף – מי אתה? שלושת הדרכים להתפתחות על פי פלוטינוס ,התנועה הכפולה של הנשמה. מושג האחריות האינדיבידואלית על פי הפילוסופיה של הסטואיקנים. .7האור בקצה המערה :היציאה מחושך לאור על פי מיתוס המערה של אפלטון. מיהו פילוסוף ומיהו פוליטיקאי? מה תפקידם כיום? .8כולם מדברים על שלום ,אף אחד לא מדבר על צדק ...הפוליטיקה כמדע העוסק בביטוי האתיקה בחברה .תפיסת הצדק והחינוך של אפלטון והמחלוקת בינו לבין אריסטו .ארבעת עמודי התווך של החברה :מדע ,דת ,אמנות ופוליטיקה. המורשת של פיתגורס ,בית הספר האחרון למסתורין במערב. קורס פילוסופיה כדרך חיים "היה השינוי שהנך רוצה לראות בעולם" .כלים מעשיים לחיים. .9למה לי פוליטיקה עכשיו? מהמלך–כהן ועד לאנרכיה ,הצורות השונות של ארגון המדינה .החברה המסורתית מול החברה המודרנית .לידתה של הדמוקרטיה ביוון העתיקה ומאפייניה הפילוסופיים. .10הדרך למסתורין :התפקידים המסורתיים בחברות עתיקות .הילדות ,הבגרות והזקנה ,הדרך למסתורין :חניכות שבטית ,חניכות מיסטית וחניכות מאגית. המסתורין כחינוך שלם. .11שיחות אישיות עם משתתפי הקורס .12כשמיתולוגיה והיסטוריה נפגשות: ההיסטוריה כזיכרון העבר והמיתולוגיה ככלי המעניק לה משמעות וכיוון. .13הסוד של הסמלים :הסמלים מאפשרים את הקשר לרעיונות מופשטים .דוגמה: עץ החיים בקבלה ,הינו עץ של סמלים המבטאים רמות שונות באדם וביקום, באמצעותו ניתן ללמוד על תהליך הבריאה של האדם והעולם .ההיבטים השונים של האלוהות :מונותאיזם ,פוליתאיזם, פאנתאיזם. .14גלגל החיים :היוגות ההודיות ,המעבר לעידן הדלי ,האם הוא יוביל לרנסאנס רוחני? מה ניתן לצפות מה"עידן החדש", ומה הוא לא יהיה. .15הניצוץ האלוהי באדם :המיתוס של פרומתאוס ומשמעותו .מהו האדם באמת ומהו העתיד האנושי? .16סיכום – איפה אנו ולאן ממשיכים? סיכום הרעיונות המרכזיים והצצה אל לימודי ההמשך ,המציעים את הצעד הבא לשינוי. במהלך הקורס יתקיימו שיחות אישיות עם המשתתפים ,פעילות קבוצתית וסמינר תרגילים. הרצאות היכרות בכניסה חופשית ותאריכי פתיחת קורסים באתר: www.newacropolis.org.il כוחם של סמלים אלי מיטרני ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות של סמלים ,מתרבויות מכל רחבי העולם. אינני מכיר תרבות אנושית אחת אשר אין לה, לצד תפיסתה החברתית והדתית ,גם עולם סמלי .בתוך אוסף הסמלים של התרבות ישנם אלמנטים החוזרים על עצמם ,בין אם ביצירות אמנות ,עיטורים של מקדשים או פינות השראה בבתים פרטיים .מדוע בוחר האדם שוב ושוב לעבוד עם הסמלים? מהו כוחם ומה הם מאפשרים ,בשונה מהשפה המדוברת או מהכתב? העולם המסורתי מתייחס למציאות כמורכבת משני אלמנטים :רוח וחומר. הרוח היא העיקרון היוצר והמוביל ,אך היא מופשטת ואינה ניתנת לתפיסה באמצעות החושים; ואילו המציאות החומרית היא אוסף הצורות המייצגות את הביטויים השונים של העולם הרוחני. חלק מחיינו נחווה בעולם החומר .עלינו לדאוג לצרכינו היום-יומיים :הפיזיים, הרגשיים וכדומה .אבל מעבר לכך ,אנו עדים לקיומה של מציאות בלתי נראית ,מציאות מיתית ,הקיימת בשאיפות שלנו לגעת במהות החיים; למה אנחנו כאן ומה תפקידנו? מה הם העקרונות הנמצאים בבסיס הקיום? שאלות אלה אינן שאלות מדעיות ,אלה שאלות אנושיות .במקרים רבים נגלה שהתשובות שהאדם נתן לשאלות אלה נמצאות ,יותר מכול ,עמוק בתוך התפיסה הסמלית שלו .אם נתאמץ נגלה ,דרך הסמלים ,עולם שלם של משמעויות נסתרות .משמעויות אלו מסמלות קשרים הדדיים הקיימים בין כוחות הטבע הנמצאים בבסיס הקיום. ביוון מסופר כי התאוס נכנס לתוך הכאוס ויוצר בו סדר ,ובתהליך הדרגתי נולדים האלים זה מתוך זה ,עד שלבסוף נוצר עולם החומר הגשמי. במצרים עולה האי הראשוני ,המייצג את האחדות ,מתוך האוקיינוס ההיולי ,וממנו נוצרים האלים הראשונים ,המסמלים תהליך הדרגתי של הכנסת סדר והפרדה. בספר בראשית מסופר על אלוהים ,הבורא באמצעות המילה ,ועל-ידי כך מפריד בין השמים לארץ ,בין האור לחושך ,ולבסוף יוצר את בעלי החיים ואת האדם. מיתוסי בריאה אלו מייצגים את אותה תפיסה מסורתית שעולם גשמי זה ,שאנו רואים וחווים באמצעות חושינו, אינו אלא ביטוי של עקרונות מופשטים ורוחניים. התפיסה המקובלת היום מנוגדת לחלוטין ויוצאת מתוך נקודת מבט הפוכה .עולם הרוח נתפס כתוצאת לוואי של מורכבות חומרית -ההכרה האנושית .המחשבות והרגשות הם תולדה של קשרים פיזיולוגיים בין חומרים כימיים בגופינו ,ותו לא. אם ננסה לכפות פרשנות ברוח זו על מיתוסי הבריאה ונתייחס אליהם כאל ניסיונותיו הראשונים של האדם להבין ולתאר כיצד נוצר העולם באופן פיזיקלי ,נחמיץ את העיקר. כפי שמתאר זאת מירצ'ה איליאדה" :תוך כדי חקר החברות המסורתיות הללו ,עובדה אחת בלטה לעינינו במיוחד :ההתקוממות שלהן נגד הזמן הקונקרטי ,ההיסטורי ,והנוסטלגיה שלהן לשיבה מחזורית אל הזמן המיתי של הראשית' ,הזמן הגדול'1". זאת אומרת ,שהמשמעות אינה במאורעות שקרו ,אלא בעיקרון המיתולוגי שמניע ונמצא בבסיס הדברים .האלים השונים מייצגים עקרונות רוחניים וכוחות טבע .הקשרים בין האלים והאינטראקציות ביניהם מסמלים את האופן שבו כוחות הטבע פועלים אלו עם אלו, בתוך העולם ובתוך כך גם על האדם. בתפיסה המסורתית הרוח הבלתי נראית קודמת לחומר .הנראה והמוצק הוא ביטוי של הבלתי נראה. העבודה עם סמלים הייתה ועודנה אמצעי של האדם לגעת ברבדים העדינים והמופשטים של המציאות ,אותם רבדים שאי אפשר לתפוס או לתאר באמצעות המילים .הסמל כמוהו כגשר המחבר בין הנראה לבלתי נראה .הוא מסתיר ,ובו בזמן מגלה .הוא מאפשר לתודעה שלנו לנסוק מעבר לגבולות המוכר והידוע ,ולהתחבר לרובד של המציאות שלרוב חולף על פנינו מבלי שנדע לראותו או לזהותו. בין אם אנחנו מודעים לכך או לא ,השפה הסמלית היא חלק בלתי נפרד מחיינו .זו שפה פשוטה ,כל כך פשוטה שלרוב היא חולפת על פנינו מבלי שנבחין בה .החיים מדברים באמצעות איתנו השפה הסמלית .אם 22 נקשיב לה ונלמד אותה ,תתאפשר לנו חוויה אנושית אחרת .ללא סמלים לא נוכל להגשים את מלוא הפוטנציאל האנושי שלנו ,כיוון שלא נדע כלל על קיומן של חוויות אלה .החורף, למשל ,הוא תקופה בת שלושה חודשים ,שבה קר יותר ומואר פחות .הקור מוביל להתכנסות פנימה .יש פחות חיים ברובד הנגלה ,העצים משילים את עליהם והפקעות מתחבאות עמוק באדמה על-מנת לאפשר שמירה על ניצוץ החיים ,כדי שיוכל לשוב וללבלב באביב. האור ,המסמל את ההכרה ,את היכולת ללכת בביטחון ולראות את הדרך -מועט בחורף. גם בחיינו יש תקופות חשוכות וקרות שבהן אנו חווים אבדן של כיוון ומשמעות, של חוסר ביטחון וחוסר בהירות .אם נפתח את ההכרה הסמלית על-ידי התבוננות בכוחות הטבע ,נוכל להתמודד טוב יותר עם תקופות אלה בחיינו ,נוכל לצלוח את הסערות ולצאת מנצחים ,כפי שהאביב מנצח תמיד בסופו של דבר את החורף ,קשה ככל שיהיה. מעבר לתפקיד הסמל ככלי אישי עבור כל אחד ,יש בו גם כוח של אחדות .שימוש נכון בסמלים מאפשר לנו ,כאנושות ,להתאחד סביב עקרון אוניברסלי ולבטא אותו כקבוצה. מסיבה זו ישנם בתרבויות רבות חגים בעלי סמליות הקשורה לעקרונות של הטבע ולחוקיות המחזורית המתבטאת בהם .חג החנוכה ,לדוגמה ,נותן נופך רחב יותר לסמליות של החורף .המיתוס של החג מתאר כד קטן של שמן שהצליח להזין את מנורת המקדש בדרך נס ,במהלך שמונה ימים שלמים. מהי משמעות הדבר? בחושך ,בחורף ,בשפל המחזור ,קשה לזהות ולמצוא את המקור אשר מאיר את חיינו וממלא אותם בשמחה אבל ובמשמעות. אם נתאמץ ,נצליח למצוא את הכד הקטן המכיל את התקווה שביב שבתוכנו; הניצוץ שלעולם אינו כבה. ייתכן ששביב זה יראה לנו חלוש מכדי שיוכל להאיר שוב את חיינו ,אך אם נעז ונתקרב אליו ,נגלה מחדש את נס הבריאה .ככל שנשתמש בו ,ייצא מתוך החשכה עוד ועוד אור. המכוונות המשותפת של קהילה לעיקרון סמלי מאפשרת לכל פרט בתוכה להפוך לשליח של העקרונות הרוחניים בתוך העולם. על כך נאמר" ,כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" .כל אחד ,בכך שהוא חי את הסמל ,הופך בעצמו לסמל עבור הסובבים אותו ,ובכך מקרין אור והופך לדוגמה חיה של עקרונות הטבע בתוך החברה האנושית. על-ידי ההשתתפות בחגים האדם הופך שותף במעשה הבריאה ומאפשר את התגשמותה בתוך העולם החומרי. השאלות האנושיות שציינו בתחילת המאמר נמצאות בבסיס מסעו הרוחני של האדם. העבודה עם העולם הסמלי היא אחד הכלים החשובים שיש לנו על-מנת לצעוד במסע זה. אם נהפוך את חיינו לסמל של המהות הרוחנית המפעמת בנו נוסיף משמעות ועומק לחיינו, וחשוב מכך ,נוסיף באופן פעיל אור גם לעולם סביבנו. נסיים בדבריה של דליה שטיינברג גוזמן, המנהלת הבין-לאומית של אקרופוליס החדשה: "תיבת נוח וזאת של סרגון ,המטה של הרקולס, הסוכך של ברהאמה ,הסכין של צ'אווין, קוואצל של האצטקים והיונה של הנוצרים הם סמלים; כמותם ,הדמויות שמשרטטיםהכוכבים בשמים ושמפתחות הפרשנות שלהן הם היחסים השונים המוכתבים על-ידי נקודות התצפית; כמותם ,מחולות החתונה של הדבורים ופתיתי השלג דמויי הכוכבים .ספר זה עצמו הוא סמל של סמל אחר ,טוב יותר, שחלמתי אני .ואתה ,קורא שלי ,הנך סמל של הישות הפנימית שלך ,הנאבקת לגלות מחדש ולהפוך לחלק מודע מן המהות הממשית שלה". 1אליאדה ,מ .)2000( .המיתוס של השיבה הנצחית: ארכיטיפים וחזרה ,הוצ' כרמל. לימודי פיתוח קול היכולת לשיר טמונה בכל אדם. בואו לחוות את גילוי קולכם, והתחברו לעולם העשיר והמופלא של המוזיקה הנחה מיוחדת למגיעים דרך העיתון יסמין 0546-317884 אתם מוזמנים לפרסם כאן למ ע ונייני ם : [email protected] ציורי שמן ייחודיים ניתן להזמין רפרודוקציות תואמות למקור בהדפסה על קנבס רינת אוראל 054-4625440 - [email protected] www.rinatorel.co.il אקרופוליס החדשה אינה אחראית לפרסומים ,תוכניהם ,סגנונם ,עיצובם ו/או התמונות הכלולות בהם .כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם. 25 האיש שלא פחד למות קרן יוספאן סוקרטס היה גדול הפילוסופים ביוון העתיקה ,נביא בעירו .זה שחרט את המשפט האלמותי" ,אני יודע שאני לא יודע" .הוא היה מורהו הדגול והנערץ של אפלטון ,אדם שלא למד מימיו במסגרת מסודרת ,והצליח למשוך אליו אוהדים נלהבים רבים ולקומם עליו את נכבדי העיר אתונה. יוון של המאה החמישית לפני הספירה הייתה מדינה בשינוי מהותי; אתונה הפכה לעיר קוסמופוליטית ומתפתחת .אנשים רבים עברו דרכה ,הדעות התחלפו ,ולתוך ההמולה הזו נכנסה אסכולה חדשה שנקראה סופיזם קבוצה של אנשים מלומדים ומכובדיםאשר לימדו את האצולה ,תמורת כסף רב ,את "הדרך להצלחה" .הם לימדו מוסר מנקודת מבט הישגית וחיצונית" :מה שמצליח – הוא טוב" .לדידם ,המוסר לא היה טוטאלי ,אלא תלוי זמן ומקום" ,מי שאינו מצליח – אינו מוסרי". הם היו הפוכים בתפיסת עולמם מסוקרטס, ואנטי-ממסדיים ,ולכן החליטה להעמידו אשר טען שהצלחה איננה מדד למוסר (אנחנו, למשפט .מובן שלא היה מדובר רק בהאשמות אנשי התרבות המערבית הקפיטליסטית הרשמיות; החברה למעשה שפטה אותו על של המאה ה ,21-בוודאי מעלים חיוך מריר זרותו .הוא היה עני ,לא משכיל ,הסתובב בקוראנו את הדברים) .סוקרטס טען שהוא בעיר וערער את האמיתות של האנשים .הוא פילוסוף כי הוא יודע שהוא אינו יודע .זה מה הפך ללא פופולרי ולאויב הציבור .כל חייו היו שהגדיר אותו .הוא לא טען שלא ניתן לדעת או מסע צלב נגד היהירות האתונאית .הוא הבדיל שאין ערך לידיעה ,אלא שהוא לא בא מעמדת עצמו מהכלל והעמיד את כולם על טעותם. היודע .לדידו ,מה שהופך אותו לפילוסוף הוא הוא החדיר ספקות ללבם של האנשים ,גרם החקירה שלו את העולם ואת בני האדם .זו להם לאי נחת ,למתח ולתסכול .הוא פעל נגד הייתה נקודת המוצא שלו ,להתחיל בלשאול תהליכי הסוציאליזציה של החברה ,ולכן היא את השאלה" :חיים שאין בהם חקירה ,לא התקוממה. כדאי לו לאדם לחיותם" .הוא ראה את ייעודו ב"נאום ההגנה" שלו בפני שופטיו ,שטח לא בהשגת כסף או קריירה ,אלא בדאגה לבני סוקרטס את טיעוניו ,אך לא התנצל על אורח האדם שיהיו טובים ונכונים ככל האפשר. חייו ,אלא הסביר מדוע הוא חי כפי שהוא חי. סוקרטס היה מכוער מאוד ,בתרבות היה זה למעשה נאום ההגנה של הפילוסופיה שהיללה את יופיו של הגוף .אלקיביאדס, נגד החברה .סוקרטס הסביר מדוע צריך להיות אחד מידידיו ,אמר עליו שהוא כמו שדון, והחברה, פילוסוף, שכאשר פותחים אותו מגלים בפנים פסל "אתה טועה מאוד ,אדוני ,אם אתה בתגובה ,הוקיעה אותו מוזהב של אל .היופי סבור כי אדם ,שיש בו אפילו קמצוץ ממנה" :הפכתי להיות שלו היה פנימי ,יופי כבוד ,צריך לשקול את הסכנה של מאוד לא אהוד ,זה מה רוחני שאינו תלוי בגוף חיים ומוות יותר מאשר לבחון בכל שירשיע אותי ...כל עוד אלא ברמת ההכרה מעשה רק זאת :האם הוא פועל בצדק נשמה באפי לא אפסיק בפילוסופיה שהגיע אליה .סוקרטס או באי צדק ,והאם אלה מעשי איש לעסוק טוב או איש רע" ולעורר אתכם .אתם היה בן דמותו הארצי לא מתביישים לצבור של ארוס האלוהי, כסף ותהילה ,ואילו לנפש ,שתהיה טובה ככל כפי שניתן לראות בדיאלוג "המשתה" ,שם האפשר ,אינכם דואגים". מושווה סוקרטס לאל האהבה -האהבה סוקרטס התייחס בבוז להאשמות נגדו, הנמשכת ליופי ,כשם שסוקרטס הפילוסוף וטען שיש לכבדו במקום להענישו .ידידיו נמשך לדעת ולחכמה .עצם היותו בן דמותו הציעו לו לברוח אך הוא סירב .הוא יכול של אל מסביר את חוסר הפחד שלו מהמוות, היה להציע עונש קל יותר או להתנצל על הרי לדידו מדובר במותו של הגוף ,לא של הטעויות שכביכול עשה או לבקש רחמים ,אך הנשמה הנצחית. הוא סירב וטען שיש לציית לחוק בכל מקרה, סוקרטס הועמד למשפט בטענה שהוא גם כשהחוק פועל נגדך" :לא אכנע לאף אחד "משחית את הנוער ואינו מציית לאלים", ולא אנהג בניגוד לצדק בגלל פחד מן המוות, כאשר בפועל ,כל שביקש היה לדבר עם אפילו אם אמות בו במקום". אנשים צעירים ,בעלי תפיסה מגובשת סוקרטס לא פחד מהמוות ,הוא חשש רק ומקובעת ,ולנסות לייצר אצלם צורך לאבד את חירותו .כל עוד עמד על עקרונות לבנייה מחודשת ואוטונומית של מי שהם הצדק והאמת – הרגיש חופשי .הוא לא היה באמת .אך האצולה היוונית ראתה אותו מוכן להיכנע לתכתיבי החברה ולשרירות כאנרכיסט המעביר מסרים אנטי-דתיים 26 ספרו של פייר פאולין: גשר אל הבלתי נראה האמן ,החולם והלוחם -גשר נים האחרונות חברתית של הש הפוליטית וה האם המודלים ההתעוררות טוב יותר .אך רים אחדות תקווה לעתיד קיימים מאפש מעוררת והחברתיים ה הפוליטיים בין בני האדם? קת בהישרדות. תית ואחווה אמי תיה והיא מסתפ ברה את חלומו שרת אינטרסים האנושות ק וסופי ,אלא מ אינו ערך פיל הצדק כבר "אקרופוליס לם ,ומייסדה של אישיים. הוא פילוסוף ,צ כדרך חיים. פייר פאולין לפילוסופיה ל" ,בית ספר היא המפתח החדשה בישרא תכן שהאמנות מציע ,כי יי ורל בין אנשים. הוא בספר זה של שותפות ג נראה לנראה. אחדות והבנה ופך את הבלתי ליצירת שבעבודתו ה הוא נגיש לכול, "האמן הוא זה פי ,מאחר ש היופי ...היו הוא חושף את בני האדם". עית לאחד בין הוא הדרך הטב האמן, גשר החולם והלוחם אל הבלתי נראה פייר פאולין אל הבלתי נראה האמן ,החולם והלוחם אחד הם -האדם אשר באופנים שונים מבקש להתקרב אל האמת. בעולם שבו האנושות שקועה במלחמות דת ,לאום ואינטרסים כלכליים ,בני האדם אינם רואים עוד לנגד עיניהם אידיאל אנושי משותף .ספרו של פייר פאולין מבקש לבדוק האם האמנות יכולה להצליח במקום שבו נכשלה הפוליטיקה ,ולהזכיר לבני האדם את מהותם האנושית המשותפת. "היופי ,מאחר שהוא נגיש לכול ,הוא הדרך הטבעית לאחד בין בני האדם". פייר פאולין מזדהים עם סוקרטס ועומדים איתו מול לבה .אם על לשון המאזניים ניצבים צדק מול החברה .דבריו גורמים לנו להרהר במוות חיים ,אזי לא חיים בכל מחיר ,אלא הבחירה שלנו ,לכתוב את "נאום ההגנה" שלנו .הם החופשית בצדק" :אתה טועה מאוד ,אדוני, מאלצים אותנו לחשוב על משמעות חיינו אם אתה סבור כי אדם ,שיש בו אפילו קמצוץ ועבור מה שווה לנו למות. כבוד ,צריך לשקול את הסכנה של חיים ומוות מרטין לותר קינג ,לוחם צדק אחר ,ניסח יותר מאשר לבחון בכל מעשה רק זאת :האם זאת במילים המרגשות האלו" :יקר כל כך הוא פועל בצדק או באי צדק ,והאם אלה שהייתם מוכנים למות בשבילו". מעשי איש טוב או איש רע". "אני אומר לכם שאם לא מצאתם משהו לא היה פער בין העולם האידיאלי של יקר כל כך שהייתם מוכנים למות בשבילו, סוקרטס לבין הדרך שבה חי .הוא העדיף אינכם ראויים לחיות. מוות על פני חרפה ,ומבחינתו ימשיך לעשות "אתם עשויים להיות בני ( 38כמוני) ,ויום אחרי המוות בדיוק את מה שעשה כאן על אחד הזדמנות גדולה מתייצבת מולכם וקוראת פני האדמה ,והוא לגרום לאנשים לשאול את לכם לקום ולהגן על איזה עיקרון גדול ,איזה השאלה ,לבחון את מעשיהם ,לחפש את הנכון נושא גדול ,איזו מטרה גדולה. והטוב ולממשו .סוקרטס חי את האידיאל "ואתם מסרבים מפני שאתם רוצים שלו ,וזה היה גם האתגר שהעמיד בפני האדם. להמשיך לחיות .אתם פוחדים לאבד את מקום המוות נמצא כל הזמן ברקע .כל בני האדם עבודתכם ,או שאתם מהמוות, פוחדים מתייגים אותו כ"משהו הן סוקרטס והן הפילוסופיה מציבים פוחדים שימתחו עליכם רע" .סוקרטס לא ,מולנו מראה לגבי החיים שאנו רוצים ביקורת או שתאבדו ובכך שוב הבדיל את לחיות .שניהם גורמים לנו להתחיל את הפופולריות שלכם, עצמו משאר האנשים .להטיל ספק באמיתות שעל פיהן אנו או שאתם פוחדים הוא התייחס למוות כמו מנהלים את חיינו .שניהם מושכים שמישהו ידקור אתכם או יפוצץ את ביתכם. "הגירה של הנשמה ומעוררים תיגר בעת ובעונה אחת. ואז אתם מסרבים מכאן למקום אחר". לנקוט עמדה. הוא לא פחד משום "ובכן ,תוכלו להמשיך לחיות עד שתהיו שהיה פילוסוף .עמדת חוסר הידיעה שהוזכרה בני ,90אבל אתם בעצם מתים ,והפסקת קודם הציבה אותו חסר פחד מול המוות ,כי הנשימה היא רק הודעה מאוחרת על מותה של מי מאיתנו יודע בוודאות מה מתרחש בזמן הרוח קודם לכן. המוות? או במילותיו של סוקרטס" :מי מאיתנו "אתם מתם כשסירבתם לעמוד לימין יודע איזה עסקה טובה יותר הוא עושה? אלה היושר .מתם כשסירבתם לעמוד לימין האמת. הנשארים בחיים או אלה המתים? ...אולי מתם כשסירבתם לעמוד לימין הצדק". המוות הוא הגדולה בברכות?" הן סוקרטס והן הפילוסופיה מציבים מולנו סוקרטס נשפט לבסוף ,הואשם ונידון מראה לגבי החיים שאנו רוצים לחיות .שניהם למיתה ,ובשוויון נפש שתה את כוס התרעלה גורמים לנו להתחיל להטיל ספק באמיתות ומת .הוא אפילו הספיק לגעור באחד שעל פיהן אנו מנהלים את חיינו .שניהם מתלמידיו שבכה מצער הפרדה על ערש דווי, מושכים ומעוררים תיגר בעת ובעונה אחת■ . ושאל את התלמיד אם לא למד ממנו דבר ,כי אם היה לומד ומיישם את ערכיו של סוקרטס, לא היה בוכה. כל הקטעים במאמר מתוך :כתבי אפלטון ,תרגום :יוסף כשאנו קוראים את "נאום ההגנה" אנו ג .ליבס ,ירושלים :הוצאת שוקן ,תשל"ה האמן ,החולם והלוחם חדש! לרכישה בסניפי אקרופוליס החדשה ברחבי הארץ ג'אם סשן במהות מוסיקה היא חלק בלתי נפרד מחייכם? מחפשים השראה? צמאים לאלטרנטיבה אמנותית? תיאטרון במהות מזמין אתכם למפגש מוסיקלי לא שגרתי אל תוך הלילה! יום שישי 17.1 בשעה 21:00 הכניסה חופשית אמנים מוזמנים להביא עמם כלי נגינה. שוחרי המוסיקה מוזמנים להגיע ,ליהנות ולחוות את הרגע שבו מתחברים להשראה והאמנות נולדת. תיאטרון במהות ריב"ל 5קומה ,3תל אביב לפרטים נוספים03-5104426 : אקרופוליס החדשה אינה אחראית לפרסומים ,תוכניהם ,סגנונם ,עיצובם ו/או התמונות הכלולות בהם .כל המודעות מפורסמות באחריותו הבלעדית והמלאה של המפרסם. 29 28 האשליה רן לוינשטיין הסרט "אשליה" ,אשר נקרא באנגלית ,Now you see meמספר על ארבעה קוסמים ואמני אשליה ,הנקראים "ארבעת הרוכבים" ( ,)Four horsemenאשר במהלך הופעותיהם שודדים בנק ,גונבים כספת מלאה בכסף רב ועוד מעללים מסוג זה ,כאשר סוכני ה FBI-רודפים אחריהם בניסיון לתפסם. מעבר לכך שהסרט עתיר אפקטים וכוכבים ובהחלט מלא אקשן והתלהבות ,הוא מציע כמה גישות מעניינות שכדאי להתעכב עליהן מעט .שמו של הסרט בתרגום מילולי לעברית הוא "כעת אתם רואים אותי" ,אך הסרט נקרא בארץ "האשליה"; נחזור לכך בהמשך. משהו בקסמים ובקוסמים משך תמיד את בני האדם .מאז ומעולם אהבנו את הריגוש והמסתורין ,ובעיקר נשאנו את עינינו בהשתאות למראה התעלומה הקרויה קסם. חלקנו אוהבים את תחושת הפליאה נוכח הבלתי ייאמן ,בעוד שכמה מאיתנו עושים כל שביכולתנו על-מנת להצליח "לתפוס" את הקוסם בעת ביצוע המהלך ולהבין איך מבצעים את הקסם .כך או כך ,החוויה ממסמרת אותנו. אחת הנקודות המעניינות בסרט רומזת לנו על דרך להסתכל על עולם הקסמים ,דרך זווית ראייה רחבה ככל האפשר. כבר בהתחלה מציגה לנו אחת הדמויות הראשיות משפט שהעיקרון שבו יחזור כמה וכמה פעמים לאורך הסרט" :התקרבו ,קרוב יותר ,מפני שככל שאתם חושבים שאתם רואים ,כך יהיה קל יותר להשלות אתכם". זה עלול להישמע לנו מעט מוזר ,שהרי האינסטינקט הראשוני שלנו כאשר מציגים בפנינו קסם הוא לעקוב במלוא תשומת הלב אחר ידיו של הקוסם או להתקרב אליו ,כדי לא לאפשר שום מרווח שבו יוכל לתעתע בנו. ובכל זאת ,אם הקוסם טוב ,אנו נופלים בפח פעם אחר פעם. אם כן ,הכיצד? אם נחקור את התרבויות העתיקות ,נבחין במאפיין החוזר על עצמו .מאפיין זה הוא אחדות לעומת הפרדה ,ואמחיש אותו על-ידי משל .נניח שאנו מטיילים ביער; אנו הולכים לאורך השביל ורואים את העצים ,את הפרחים לצד השביל ואולי את אחת מחיות היער. כאשר אנו ממשיכים לטייל אנו פוגשים בנחל ורואים את הסחף שהזרם מסיע .אם נמשיך להתקדם יתגלה לעינינו לפתע עמק עם אחו ירוק ובהמות מלחכות עשב ,ואז מולנו, במרחק ,נבחין בהר גבוה .אם נטפס לפסגת ההר ונשקיף על הדרך מלמעלה ,נראה לפתע את השביל ,הנהר והעמק כחלקים שונים של אותה התמונה האחת שלפנינו. כך היא הדרך הרוחנית -מעבר מהראייה החלקית המאפיינת את המישור ,לראייה הרחבה המאפיינת את פסגת ההר .הטיפוס לפסגה הוא אשר מאפשר לנו לעשות את המעבר מלראות תמונות נוף נפרדות, שלכאורה מנותקות האחת מרעותה ,לתמונה אחת שלמה המאחדת את הטבע לכדי יצירה אחת עוצרת נשימה .קסם טבעי .השאלה היחידה שנשאלת היא -האם נעז לטפס לפסגה? החיים הם קסם בפני עצמם ,אולי הקסם האמיתי והעמוק ביותר ,אך כמו בכל קסם טוב ,קיים בהם אלמנט האשליה .באמצעות האשליה ,מסיט הקוסם את תשומת הלב של הצופה מהמקום שבו מתרחש הקסם בפועל, על-מנת למנוע ממנו לרדת לשורש העניין ולגלות את הסוד שמאחורי התעלול .כך, לכל אורכו של הסרט אנו עדים לשלל הסחות דעת והטעיות המתוכננות ומבוצעות בקפידה על-ידי ארבעת הרוכבים שלנו ומותירות את סוכני ה( FBI-ואותנו ,הצופים) תמיד צעד אחד ,לפחות ,מאחור. המסורת ההודית (הינדואיזם) מכנה את העולם הנראה שלנו בשם "מאיה" – אשליה. אין הכוונה לכך שהעולם אינו קיים ,אלא לכך שמה שאנו תופסים כמציאות מוחלטת אינו בהכרח כזה .אנו מתהלכים בעולם מונחים על-ידי חמשת החושים שלנו ובטוחים שכל מה שניתן לראות ,לשמוע ולגעת בו הוא אמיתי וקיים ,ושכל מה שלא הוא אשלייתי. אנו בונים חיים שלמים על בסיס דעות קדומות ,שמועות וחוויות סובייקטיביות מסוימות ,מבלי לחקור אותן לעומק ולבסס את הקביעות שלנו על-ידי התנסות אמיתית, ולא חד פעמית .מכירים את המצב שבו שני אנשים נמצאים בדיוק באותה סיטואציה יחד ,אך כאשר יספרו לגורם שלישי מה היה שם אפשר יהיה לחשוב כי כל אחד מהם היה במציאות שונה לחלוטין? הדבר נובע מכך שאיננו קולטים את המציאות והחיים כפי שהם ,אלא מוסיפים עליהם את הצבעים השונים של החוויה הסובייקטיבית שעברנו; אם כעסנו או 31 30 שמחנו ,כך נראה את הסיטואציה .אך האם זו המציאות? הפילוסוף היווני אפלטון מספר במשל המערה על אנשים היושבים זה לצד זה, כבולים בשלשלאות ופונים לכיוון קיר המערה .על קיר זה מופיעות צלליות של חפצים ,חיות ודמויות שונות המופעלות על- ידי "אדוני המערה" .אותם אנשים בטוחים שזוהי המציאות ,שזהו העולם שבו הם חיים, והם מפתחים משחקים סביב הצלליות הללו; מדרגים את חבריהם לפי היכולת לזהות את הצללית במהירות האפשרית ,או לפי היכולת לנחש מה תהיה הצללית הבאה או מה יהיה גודלה .אפלטון קרא לזה "מדע הצללים". העלילה מסתבכת כאשר אחד מיושבי את האשליה .כאשר אנו מתחילים להכיר באשליה ומתחילים להבדיל בין עיקר לטפל, אנו שומעים את הקול השקט שבתוכנו ,את קולה של הנשמה .וכאשר אנו מסכימים ללכת אחרי הקול הזה ,לפתע אנו מתחילים לגלות שהשלשלאות היחידות שקיימות הן השלשלאות שבהן כבלנו את עצמנו ,ואז ,תוך כדי צעידה ,כבמטה קסם ,הן פשוט נעלמות. ארבעת הקוסמים בסרט מתחילים כל אחד כאינדיבידואל .לכל אחד מופע משלו בקנה מידה כזה או אחר ,אך רק לאחר שהם מתאחדים והופכים לקבוצה שבה כל אחד מביא את יכולותיו וסגנונו לכדי הרמוניה, הם מסוגלים להעלות את המופע הגדול ביותר שנראה ,הקסם המדהים ביותר. "החיים מספקים לנו הסחות דעת והטעיות רבות ,כדוגמת בית גדול יותר ,מכשיר סלולרי חדש יותר או מכונית מהירה יותר .אשליה זו מותירה אותנו כבולים ומאלצת אותנו לשחק במדע הצללים .אך כיצד השתחרר אותו אדם יוצא דופן מכבליו? האין זהו קסם?" המערה מרגיש שמשהו חסר לו ,שלא יכול להיות שזו המציאות ,ואז הוא קם ומתחיל ללכת לכיוון פתח המערה .כאשר עיניו מסתגלות לאור השמש הוא מבחין לפתע בזיו העולם .הוא רואה את הטבע והחיות ,את השמים והאדמה ואת העושר הרב של הצבעים והקולות .משל זה אינו מדבר על עולם דמיוני הרחק הרחק אי-שם .הוא מדבר על העולם שבו חי אפלטון ,עולם שלמרבה ההפתעה לא השתנה רבות בעקרונותיו עד ימינו. החיים מספקים לנו הסחות דעת והטעיות רבות ,כדוגמת בית גדול יותר ,מכשיר סלולרי חדש יותר או מכונית מהירה יותר .אלה רק מספר דוגמאות מני רבות .אשליה זו מותירה אותנו כבולים ומאלצת אותנו לשחק במדע הצללים .אך כיצד השתחרר אותו אדם יוצא דופן מכבליו? האין זהו קסם? בהחלט .זהו הקסם המתגלה בפני זה המעז ללכת אחר קול לבו ,זה הנוטש העיקרון הוא פשוט מאוד -כוחה של האחדות תמיד יגבר על כוחותיהם הנפרדים של היחידים. כל שנותר לנו כעת הוא לשאול את עצמנו, האם נרצה להיות קוסמים אמיתיים? קוסמים אשר הבמה שלהם היא החיים עצמם והיכולת לבצע בהם את הבלתי אפשרי? אם תשובתנו היא כן ,האם לא יהיה זה הדבר הטבעי ביותר לעשות זאת יחד ,על-מנת להיטיב בקנה המידה הגדול ביותר – העולם? הבטחתי שאחזור לשם הסרט במקור ובגרסתו העברית .חייו של התלמיד ההולך בדרך מתחילים באשליה .אך אם ילך בה בהתמדה ומתוך אושר ויתעלה מעל לאשליה, יגיע בסופו של דבר אל הראייה ,אל פסגת ההר ,אל המפגש עם הקול הפנימי ,קולו של הלב –.Now you see me וזכרו – בחיים ,כמו בכל קסם טוב ,העיקר תמיד סמוי מן העין■ . גשר אל הבלתי נראה תחרות צילום פילוסופית רותי מנדיל-חלבי "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד ,כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין" .אנטואן דה סנט-אכזופרי יש איזה קסם בצילום. ביכולתו ללכוד את האור ,להנציח רגע ,לגלות ולברוא מציאות. המצלמה ,למרות היותה כלי המונח בין הצלם לבין מושא הצילום ,היא גם כלי של חיבור. באמצעותה אנו רואים לעומק ,מגלים את מה שעין חשופה אינה תמיד רואה ,מתבוננים, ובכך מעוררים לחיים את מה ששכחנו שקיים מסביבנו ,ולפעמים גם בתוכנו. המצלמה היא מתווך ,גשר. בתחילה ,בין הצלם לבין האובייקטים שבפריים .בהמשך ,בין המתבונן לבין הדימוי שתלוי על הקיר .לבסוף ,בין המתבונן לבין הצלם ,ובינו לבין עצמו. יש איזה קסם בחיים. יש את הנראה ,ויש צעיפים רבים כל כך שאנו מסירים במהלך חיינו כדי לגלות אט אט אמת עמוקה יותר ,כדי לזהות שמאחורי ריבוי התופעות יש אחדות בלתי נראית אבל נוכחת. הפילוסוף ,כמו הצלם ,הוא גשר, מתווך. הוא לומד לראות את הבלתי נראה ,להתבונן עם הלב ,לקלוט לא רק את הריבוי ושלל הצורות הנקלטות על-ידי החושים ,אלא גם את המאחד ,את המהות האחת השוכנת בעומק הדברים. התהליך הפילוסופי אינו תהליך של הוספה של ידע ,אלא תהליך של הסרה ,של היזכרות. לכן המסע מרגש כל כך ,משום שאנו פוגשים את החכמה שהייתה קיימת בתוכנו תמיד ,רק ששכחנו. אנו מסירים מעליה צעיף אחר צעיף ,ובכך הופכים להיות ערים וחופשיים יותר. אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בתחרות הצילום ובתערוכה .הדימויים אפשרו לנו להיזכר בטוב ,בפשוט ,ביפה ,ובזמינות של כל אלה בעולמנו ,אם רק נתעכב עוד רגע, ונתבונן. רותי מנדיל-חלבי ,צוות תחרות הצילום "גשר אל הבלתי נראה" הצילומים בעמודים הבאים הינם חלק מזוכי תחרות הצילום "גשר אל הבלתי נראה", שהתקיימה ביום הפילוסופיה הבין-לאומי בחודש נובמבר. 33 32 טל קוליקובסקי כל בלון במדבר הוא פרח חבורת הילדים הזו הייתה מאושרת ,וכל שהיה לה הוא בלון כחול זוהר ,שביחד איתו ,צבעו והחיו את המדבר השומם ,ונתנו משמעות לדבר הזה שנקרא חיים. שירה רוטקופף קובי עמיאל Sol 26/4/13קאטלוניה אוהד קב פרסונה קובי עמיאל Association רבקה טבק זרוקים אשפה מטבעה ,נסתרת מן העין .אנו דוחסים אותה לפחים ,גורסים אותה ובמקרה הטוב ,מנסים למחזרה. על אף זאת ,אין כמו האשפה שלנו כדי להעיד על הרגלי הצריכה שלנו ,כי אם גם על מה שאנו לא רוצים עוד ועל מה שאנו מנסים להסתיר. נטע קמר מי בכלוב? טל קוליקובסקי אמהות מוקדמת אנחנו ,בני האדם ,בטוחים שההסתכלות שלנו על העולם היא הנכונה .התמונה מחדדת עבורי עד כמה בפועל ,אנחנו אלה שחיים בכלוב האשליה, כשהטבע (במקרה זה ,בעלי החיים) לא מבין על מה כל המהומה. פרסונה היא תדמית שעוטה על עצמו האדם בחברה ויש בה מרכיב של זיוף .תוצר של פשרה בין דרישות החברה לאישיות היחיד. בעבודה אני מציג את הפנים השונות שלי ,ואיך הסביבה שלי רואה אותי. האם איבדתי את האני האמיתי? נאלצתי לחשוב על עצמי ולא לקבל הכל כמובן מאליו ..מעיק לפעמים לנסות להבין ולחשוב מי אני ,מה אני ואיפה אני עומד בשלב זה של החיים ..לפחות אני אף פעם לא לבד.. בתור אדם שהאבולוציה נראית לו הגיונית למדי, בכל פעם שאני רואה אינסטינקטים טבעיים אני מתרגש מחדש ומקבל אישורים לאמונתי .אם אני תופס אותם במצלמה ,מה טוב. גיל גופר Seeing through you נינו (חנניה) הרמן קפה מסריק הילה בורג כדור פורח~ 05:56 "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע" (אלברט איינשטיין) גיל גופר Human without a mask & Raw nature אישה וילד ,ללא מסכות וללא חוקים ,כך מול הטבע הפראי והחיים בצורתם הטהורה ביותר .צפון קניה ,הכפר הנידח טום, שבט הסמבורו .אפריל 2013 אנ ִי רֹוָאה לְתֹוכִי אֵת מטַי וַ ֲ “ַאּתֶ ם רֹואִים אֶת קְ ָ ּצעִירֹות. אֲׁשֶ ר ָהי ִיתִ י ,רֹוצָה ׁשּוב לִהְיֹות ּבִׁשְ נֹותַ י ַה ְ אנ ִי ּמכֻּסֹות זֹו ֲ ַּש ׂפָתַ י ִם הַחֹוׁשְ קֹות ַחּי ִים וְעֵינ ַי ַה ְ ה ְ מבִינ ָה עֲדַ י ִן אֶת מַׁשְ מָעּות ׁשְ עֹון ַה ְּזמַן. ׁשֶ אֵינ ָּה ְ ּבוִילֹונֹות ׁשֶ ח ֹרִ ים מעַט קָ ט יִפְר ֹׂש י ָדָ יו וִי ַכּסֶה ְ עֹוד ְ -אֲדֻ ּמִים ַהּוָי ָתִ י ֻּכּלָּה( ".אורה עשהאל) אתיופיה ,הרי הבלה .דווקא במקומות שנראה כאילו הזמן עמד מלכת ,נמצאת החוכמה העמוקה ביותר. הילד בפשטותו נותן מבט ובמבטו העמוק כאומר "האם חברתכם מפותחת כפי שהיא נראית?" דצמבר 2012 אקרופוליס החדשה הינה ארגון לפילוסופיה מעשית כדרך חיים ,אשר הוקם בשנת 1957בארגנטינה ופועל כיום בלמעלה מ 60-מדינות ברחבי העולם. בשנת 1987נפתח הסניף הישראלי הראשון ,על-ידי מר פייר פאולין .כיום לומדים באקרופוליס החדשה בארץ מאות אנשים הפועלים ותורמים לחברה ב9- מרכזים. אקרופוליס החדשה אינה שייכת לשום דת ,אינה מעורבת בפעילות פוליטית ,וכל אדם יכול לקחת חלק באופן חופשי בפעילויותיה .הפעילות שלנו מתקיימת בשלושה שלבים ,בהם אפשר להשתתף לפי העדפה והתאמה: שלב - 1כל מי שמוצא עניין בלימודים ,ובוחר ללמוד את הנושאים הנלמדים בקורסים ובהרצאות שלנו. שלב - 2מי שבוחר להיות חבר בארגון ,כדי לקחת חלק בפעילויות ולחיות והה תנד ב ו ת, ה תר ב ו ת חיים. כדרך הפילוסופיה את שלב - 3מי שמבקש לא רק להיות פילוסוף, אלא להיות תלמיד .כלומר ,לעשות תהליך אישי של עבודת מורה-תלמיד כפי שהיה נהוג בבתי הספר העתיקים. מטרות הארגון פילוסופיה אקרופוליס החדשה היא עמותה בינלאומית ללא מטרות רווח .כל הפעילים ,המנהלים והמורים פועלים מתוך רצונם הטוב ומתוך הזדהות עם המטרות המשותפות: .1לקדם את רוח האחווה ללא אפליה של גזע ,מין ,אמונה ,לאום מעמד חברתי או צבע. .2לפתח את הלימוד ההשוואתי של הדתות ,המדעים ,האמנויות והפילוסופיות. .3לחקור את היכולת האנושית ואת כל חוקי הטבע. אנו מוצאים שהתשובות לשאלות המשמעותיות ביותר שכל אדם פוגש בתוך לבו ובמעמקי נשמתו ,הן אותן התשובות שמצאו מחפשי הדרך מאז ומעולם .המערביים והמזרחיים -כולם ביקשו להיות תלמידים של החיים .הדרך של תלמידי החיים היא אוניברסלית. החכמה האנושית שייכת לכולם. אנו מבטאים זאת הלכה למעשה באמצעות שלושה צירים :פילוסופיה, תרבות והתנדבות. תוכנית לימודים אחידה בכל סניפינו ברחבי העולם שמקורה בלימודים שהתקיימו בבתי ספר של חכמה בתקופות שונות בהיסטוריה. תרבות אנו יוצרים אמנות ועוסקים בה ככלי על מנת לגעת בלבותיהם של האנשים ,לעורר ולהזכיר לאדם מיהו ומה הוא יכול להיות. התנדבות קבוצת המתנדבים שלנו מקיימת פעילויות למען הסביבה והקהילה ,המתבססות על ערכי הנדיבות ,הסובלנות והאחווה .גם מי שאינו חבר באקרופוליס מוזמן להצטרף לפעילויות השונות. סניפי אקרופוליס החדשה בישראל סניף אשדוד רחוב דקר 26ב' טל’ 08-8506226 סניף גבעתיים רח' יצחק שדה 7פינת רח' גולומב טל’ 03-5445115 סניף חיפה שד’ הנשיא ( 86מול מלון דן כרמל) טל’ 04-8381610 סניף ירושלים דרך בית לחם ,46פינת יפתח 2 טל’ 02-6221399 סניף כפר סבא רח' ויצמן 84כפר סבא טל’ 09-7665799 סניף נתניה אוסישקין ,17פינת קק”ל 2 טל’ 09-8622630 סניף קריות שד’ גושן ,83קריית מוצקין טל’ 04-8402660 סניף ראשון לציון 1 7 0 0 - 5 0 4 - 6 0 4 www.newacropolis.org.il [email protected] תרמ”ב ( 22בצמוד לתחנה המרכזית הישנה) טל’ 03-9561002 סניף תל אביב ריב”ל 5 טל' 03-5104426 מקום-טוב השכרת כיתות לימוד מאובזרות ,חדרי ישיבות אולם כנסים ,אולם תיאטרון ,דוג'ו וקליניקה מקום-טוב בתל אביב ריב״ל ,5 www.makomtov.org.il [email protected] 054-240-7222
