"אין שלום בלי דמעות" –

‫'השלום ינצח את כל אויבינו' –‬
‫על הטשטוש הסמנטי שבין 'שלום' ל'מלחמה' בשיח הפוליטי‪1‬‬
‫דליה גבריאלי נורי‬
‫"הוֹי הָ א ְֹמ ִרים ל ַָרע טוֹב וְ לַּטוֹב ָרע‬
‫חשְך‬
‫חשְך לְ אוֹר וְ אוֹר לְ ֶׁ‬
‫ָש ִמים ֶׁ‬
‫ּומתוֹק לְ מָ ר"‬
‫ָש ִמים מַ ר לְ מָ תוֹק ָ‬
‫(ישעיהו ה‪)02 ,‬‬
‫"וְ כִ ְתתּו חֶׁ ֶׁרב לְ מַ זְ מ ָרה ּומַ זְ מ ָרה לְ חֶׁ ֶׁרב ‪ /‬וְ ח ֹוזר חלִ י ָלה"‬
‫(מעין אחרית הימים ‪ /‬יהודה עמיחי)‬
‫תקציר‬
‫מאמר זה מציג תופעה אחת בשיח השלום והמלחמה של מנהיגים ישראלים‪ :‬הטשטוש הסמנטי‪-‬‬
‫מושגי שבין שלום למלחמה‪ .‬טשטוש סמנטי משמעו סמיכות הופעתם של 'שלום' ו'מלחמה' בשיח‬
‫התורמת לשחיקת הניגוד הבסיסי בין שני המונחים‪ ,‬למשל בצירופים 'מלחמת שלום הגליל'; 'חייל‬
‫של שלום' ו'קרבנות השלום'‪ .‬טענה עיקרית במאמר היא שלטשטוש הסמנטי יש השלכות על‬
‫תפיסת השלום והמלחמה בציבור בישראל ובסופו של דבר גם על המציאות הפוליטית ויחסי‬
‫ישראל עם שכנותיה‪ .‬המאמר מדגים את התופעה בשיח המנהיגים הישראלי מאז ‪ 7691‬ועד ימינו‬
‫ומציע לה הסברים‪ .‬הוא כולל ניסיון לבחון תרומה אפשרית של תופעת הטשטוש הסמנטי להפתעה‬
‫האסטרטגית של מלחמת יום הכיפורים ולהחמצה של יזמות שלום בין ‪ 7691‬ל‪.7611-‬‬
‫מקרה המבחן שנדון במאמר זה מדגים הלכה למעשה את קיומו של מעגל קסמים‪ :‬המחלוקת‬
‫הפוליטית סביב יזמות השלום בשש השנים הללו הביאה לכרסום במושג 'שלום'‪ ,‬וכרסום זה‬
‫השפיע בסופו של דבר על המצב הפוליטי והקטין את הנכונות לממש יזמות שלום‪ .‬ההמשגה‬
‫הלשונית‪ ,‬האתוס התרבותי והמציאות הפוליטית אינם מנותקים זה מזה‪ .‬התוצאה המצטברת של‬
‫יחסי הגומלין בין שלושת אלה בעקבות מלחמת ששת הימים הייתה שחיקה כללית של השלום‬
‫כמונח‪ ,‬כמושג‪ ,‬כאתוס תרבותי וכמטרה מדינית‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬שלום‪ ,‬מלחמה‪ ,‬שיח פוליטי‪ ,‬נאומים‪ ,‬מלחמת ששת הימים‪ ,‬מלחמת יום הכיפורים‬
‫הקדמה‬
‫מטרתו של מאמר זה להציג את תופעת הטשטוש הסמנטי‪-‬מושגי שבין שלום למלחמה בשיח של‬
‫מנהיגים בישראל (להלן 'הטשטוש הסמנטי')‪ ,‬תופעה שעד כה לא זכתה לתשומת לב מחקרית‪.‬‬
‫טשטוש סמנטי מציין סמיכות הופעתם של 'שלום' ו'מלחמה' בשיח התורמת לשחיקת ההבחנה‬
‫ביניהם‪ ,‬או כפי שיוצע להלן‪ ,‬להפיכתם מהיפוכים מוחלטים לניגודי רצף (ניר ‪.)7616 ,7611‬‬
‫הסמיכות יכולה להיות בין שני המונחים עצמם‪ ,‬למשל‪' :‬רק מלחמה תביא שלום' או בין מילים‬
‫‪1‬‬
‫אני מודה לפרופ' תמר סוברן‪ ,‬לד"ר זהר לבנת‪ ,‬לד"ר עינת לחובר ולד"ר פנינה שוקרון‪-‬נגר על השיחות המפרות‬
‫שליוו את כתיבת המאמר‪ .‬האחריות לטעויות היא שלי‪ .‬המונח 'רפיפות רפרנציאלית' המופיע במאמר הוצע לי על‬
‫ידי פרופ' סוברן ‪ .‬אני מודה לה על הרשות להשתמש במונח זה טרם פרסומו במקום אחר‪.‬‬
‫הכותרת 'השלום ינצח את כל אויבינו' היא מתוך נאום של יצחק רבין בטקס קבלת פרס נובל לשלום‪.7661 ,‬‬
‫משני השדות הסמנטיים‪ ,‬כמו בצירוף 'חייל של שלום'‪ .‬היא גם יכולה להתבטא בהדהוד‪ 1‬של‬
‫המושגים‪ ,‬כגון בצירוף 'קרבנות שלום' המזכיר 'קרבנות מלחמה'‪ .‬הטענה העיקרית במאמר זה‬
‫היא שלסמיכות הפיזית החוזרת של שני המונחים בשיח יש השלכות על תפיסות ועמדות חברתיות‬
‫המתעצבות סביב השלום והמלחמה ובסופו של דבר גם על המציאות הפוליטית ויחסי ישראל עם‬
‫שכנותיה‪.‬‬
‫תופעת הטשטוש הסמנטי עלתה בשלושה מחקרים קודמים שעסקו בתופעות ספציפיות שונות‬
‫בשיח השלום הישראלי‪ .‬מחקרים שעסקו בגלגולי המטפורה 'ידנו מושטת לשלום' מאז הופעתה‬
‫ב'מגילת העצמאות' העלו שלעתים מופיע השלום בהקשרי איום והצדקת יציאה למלחמה‬
‫(גבריאלי נורי‪ ,‬בדפוס; ‪ .(Gavriely-Nuri, 2010a‬למשל‪ ,‬בנאום שנשא יצחק רבין אמר‪" :‬ידנו‬
‫תושט תמיד לשלום‪ ,‬אך אצבעותיה יהיו תמיד על ההדק" (‪ 12‬ביוני ‪ .)7661‬במחקר שני שבחן‬
‫צירופים שכללו את המילה 'שלום' בדברי הכנסת בשנים בין ‪ 7611‬ל‪Gavriely-Nuri, ( 0226-‬‬
‫‪ )2010b‬נמצא ריבוי הֶׁ קשרים שליליים שבהם משובץ השלום‪ ,‬למשל בצירופים 'מחיר השלום' או‬
‫'ייסורי השלום'‪ .‬מחקר נוסף דן בהופעת השלום בנאומים שנשאו מנהיגים ישראלים לצד יציאה‬
‫למלחמות בין ‪ 7610‬ל‪ .0221-‬מחקר זה הראה את בולטות השלום בנאומים אלה הן כתמה מרכזית‬
‫של נאומי המלחמה והן כמטרה מרכזית של המלחמה (‪ .)Gavriely-Nuri, submitted‬חזרתה של‬
‫תופעת הטשטוש הסמנטי בהקשרים רחבים ושונים זה מזה היא שהניעה את המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫לצד העיסוק בתופעה המרכזית של הטשטוש הסמנטי אני מבקשת להוסיף נדבך לחקר שיח‬
‫השלום הפוליטי בישראל‪ ,‬שדה מחקר שזכה לתשומת לב מעטה (זמיר‪ 0222 ,‬א‪ ,‬ב)‪ ,‬ובאופן ספציפי‬
‫לתרום להבנת התכנים והמטענים התרבותיים והפוליטיים המבנים את המושג 'שלום' בשיח זה‪.‬‬
‫מטרה נוספת וכללית של המאמר היא להדגים הלכה למעשה את ההשלכות הפוליטיות של‬
‫תופעות לשוניות על מצבים קונקרטיים של שלום ומלחמה‪ ,‬את יחסי הגומלין שבין שיח השלום‬
‫לתפיסות ועמדות חברתיות הסבות סביב מושג זה‪ ,‬בייחוד על הנכונות לכרות הסכמי שלום‪.‬‬
‫הנחת היסוד של המאמר היא שהצורך לבחון את תפקיד המפתח של שיח השלום וגבולותיו‬
‫הסמנטיים‪ ,‬את הלקסיקון המושגי שמשרת אותו ואת התחבולות הרטוריות שבהן הוא משתמש‪,‬‬
‫חשוב בעיקר בחברות שבהן תהליכי שלום שבים ונכשלים (‪ .)Wenden, 2003: 171‬שיח השלום‬
‫הישראלי עשוי לספק זירת מחקר עשירה וייחודית‪ ,‬כיוון שהקונפליקט הישראלי‪-‬ערבי הוא אחד‬
‫הקונפליקטים הבלתי‪-‬פתורים הממושכים הקיימים היום בעולם‪ .‬הדוגמאות המופיעות במאמר‬
‫זה לקוחות מנאומי מנהיגים בולטים (שמעון פרס‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬מנחם בגין‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬גולדה‬
‫מאיר‪ ,‬משה דיין‪ ,‬אבא אבן ואחרים)‪.‬‬
‫במאמר זה אני מבקשת להציג תופעה לשונית מנקודת מבטה של חוקרת פוליטיקה‪-‬תרבות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬נראה שלתופעת הטשטוש הסמנטי יש השלכות תאורטיות ומעשיות החורגות מעבר לזווית‬
‫הראייה המוצעת במאמר‪ .‬הן טמונות בעיקר בתחום הלשון בכלל והסמנטיקה בפרט ובתחומי‬
‫הפילוסופיה‪ ,‬המשפט והפסיכולוגיה‪ .‬השלכות אלה ראויות למחקרים משלימים תוך שימוש‬
‫במסגרות מושגיות ומתודולוגיות הנהוגות בדיסציפלינות אלה‪.‬‬
‫המאמר נפתח בסקירה של חקר שיח השלום הישראלי ונמשך בהדגמת התופעה העיקרית שבה‬
‫עוסק המאמר‪ .‬לאחר מכן יוצעו הסברים אפשריים לתופעה זו‪ .‬חלקו האחרון של המאמר עוסק‬
‫במופעים של 'שלום' ו'מלחמה' בשיח מנהיגים בין השנים ‪ 7691‬ל‪ 7611-‬ומנסה ללמוד על ההשלכות‬
‫הפוליטיות של התופעה הלשונית על מצבים קונקרטיים של מלחמה ושלום‪.‬‬
‫חקר שיח השלום‬
‫השאיפה לשלום היא אתוס בסיסי יהודי וישראלי (בר לבב‪ .)0229 ,‬אף על פי כן רק ב‪ 7616-‬חתמה‬
‫ישראל לראשונה על הסכם שלום עם אחת משכנותיה – מצרים‪ 72 .‬שנים אחר כך‪ ,‬ב‪ ,7661-‬נחתם‬
‫הסכם שלום אף עם ירדן‪ .‬הלכה למעשה‪ ,‬שני הסכמי השלום הללו נשמרים בקפידה אך מאופיינים‬
‫כ'שלום קר'‪ ,‬כלומר שלום המתקיים בעיקר בהיבט המדינתי הרשמי‪ .‬תהליך השלום המורכב עם‬
‫הפלסטינים עבר תהפוכות לאורך עשרות שנים‪ ,‬אך עד כה לא הניב הסכם שלום שיסדיר באופן‬
‫כולל וסופי את יחסי שני העמים‪ .‬מבין כל המכשלות האפשריות שתרמו באופנים שונים ליצירת‬
‫הפער שבין אתוס השלום להצלחתה החלקית של ישראל לממשו‪ ,‬מתמקד מאמר זה בתרומתם של‬
‫השפה והשיח למצב זה‪.‬‬
‫הגדרת המושג 'שלום' מורכבת ומסובכת בעברית וגם בשפות אחרות (זמיר‪ 0222 ,‬א‪ ,‬ב)‪ .‬חוקרים‬
‫שונים הציגו רכיבים סמנטיים שונים המוכָ לים במושג זה‪ ,‬לעתים קרובות לצד ניסיון להגדיר מהי‬
‫מלחמה (‪ .)Hall, 1993; Hakvoort & Oppenheimer, 1998‬הבחנה מקובלת שהציע החוקר‬
‫הנורבגי יוהן גלטונג (‪ )Galtung, 1969, 1996‬היא בין 'שלום שלילי' (‪ )negative peace‬ל'שלום‬
‫חיובי' (‪ .)positive peace‬שלום שלילי פירושו היעדר אלימות או מלחמה‪ ,‬ואילו שלום חיובי עניינו‬
‫פיתוח סגנון חיים המכבד את זכויות האדם‪ ,‬שאיפה לצדק סוציאלי והימנעות מאפליה וגזענות‪.‬‬
‫גם בעברית השלום מוגדר זמן שבין המלחמות או היעדר מצב לוחמה‪ ,‬ולא מושג נפרד (זמיר‪0222 ,‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ .)0221 ,‬מאפיין בולט של השלום בעברית הוא פירושו לא כמושג קונקרטי המסדיר יחסים בין‬
‫מדינות או בין בני אדם אלא מושג אוטופי ברוח חזון ישעיהו‪" :‬וְ גָר זְ אב עִ ם‪-‬כֶׁבֶׁ ש וְ נָמר עִ ם‪-‬גְ ִדי‬
‫יִ ְרבָ ץ" (ישעיהו‪ ,‬יא‪ ,‬ו) (וייס‪ .)7661 ,‬לאופיו זה של השלום נחזור בהמשך‪.‬‬
‫שלא כספרות הענפה והמורכבת הנוגעת לקונפליקט הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬מחקרי שלום הסבים סביב‬
‫קונפליקט זה הם ענף צעיר למדיי שהחל להתפתח בשלושת העשורים האחרונים‪ ,‬בייחוד לאחר‬
‫הסכם השלום עם מצרים‪ .‬מחקר השלום הישראלי מתמקד בין השאר באספקטים חברתיים (בר‪-‬‬
‫סימן‪-‬טוב‪ ;7669 ,‬שפר‪ ;0222 ,‬סמוכה‪ ,)0221 ,‬פוליטיים (גזית‪ ;7611 ,‬ענבר‪ ,)0222 ,‬משפטיים‬
‫(שטרית‪ )0229 ,‬ופסיכולוגיים (בר‪-‬טל‪ )Maoz & Shayer, 1987 ;7669 ,‬של תהליכי שלום‪ ,‬בחינוך‬
‫לשלום (ליאון‪ ;7662 ,‬סלומון‪ )0221 ,‬ובעיתונות שלום (‪ .)Mandelzis, 2003; Shinar, 2004‬בעשור‬
‫האחרון צובר תאוצה הענף של מחקרי פיוס (בר‪-‬סימן‪-‬טוב‪Shamir & ;Maoz, 2000 ;0220 ,‬‬
‫‪.)Shikaki, 2002‬‬
‫היבטים לשוניים‪ ,‬שיחיים‪ ,‬תרבותיים ופילוסופיים של המושג 'שלום' בהקשר הישראלי עוררו דיון‬
‫מועט למדיי (זמיר‪ .)0221 ,‬בתחום זה אפשר למנות שלוש פרספקטיבות מחקריות‪ )7( :‬מחקרים‬
‫העוסקים בנרטיבים של שלום (ידגר‪ ;0221 ,‬ששא‪-‬ביטון‪ ;0221 ,‬נווה‪Hermann, 2001; ;0277 ,‬‬
‫‪ )0( ;)Biton & Salomon, 2006; Salomon, 2004‬מחקרים הדנים בשלום מן האספקט של‬
‫מסגרות מדיה (‪( )media framing‬מיכלסון‪ )1( ;)7661 ,‬מחקרי מטאפורות שלום ( ‪Bridgeman,‬‬
‫‪ .)2000; 2002; Yadgar, 2003; Gavriely-Nuri, 2010a‬גם במחקרים אלה משמעות השלום‬
‫בעברית נתפסה בדרך כלל כמובנת מאליה ולא זכתה לדיון נפרד‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬התחבולות‬
‫הרטוריות‪ ,‬אסטרטגיות השיח והמטענים הפוליטיים המבנים את שיח השלום הישראלי שזכו‬
‫לפתח שיח מחקרי שולי בלבד‪ .‬ביטוי קולע לחסר בהגדרה ברורה של השלום נתן שר החוץ אבא‬
‫אבן בשנת ‪ .7691‬הדברים שכתב ליועץ המשפטי של משרדו יפים גם עתה‪:‬‬
‫אבקשך להתעמק קצת בבעיית משמעותו של 'שלום' כמושג משפטי מדיני‪ .‬הרי יש‬
‫שימוש מרובה ושופע במושג זה בחוק הבינלאומי‪ .‬עלינו להעניק למושג את מלוא‬
‫חומרת המשמעות ולהעמידו כתובע מעשה פורמלי מוגדר‪ ,‬מדויק‪ ,‬ולא סתם הימנעות‬
‫מקרבות (מצוטט אצל אדם‪.)17 :0221 ,‬‬
‫אם כן‪ ,‬מאמר זה מטרתו להוסיף נדבך למילוי החסר המחקרי והמעשי בהבהרת המושג 'שלום'‪.‬‬
‫דוגמאות לטשטוש סמנטי‬
‫בסעיף זה יוצגו 'הוכחות' אחדות לקיומה של תופעת הטשטוש הסמנטי‪ .‬דוגמאות רבות נוספות‬
‫מובאות במחקרים שנזכרו במבוא‪ ,‬שעסקו אף הם בשיח השלום הישראלי (גבריאלי נורי‪ ,‬בדפוס;‬
‫‪.)Gavriely-Nuri 2010a,b, submitted‬‬
‫‪ .1‬תיאור השלום במאפייני מלחמה‬
‫דרך בולטת ליצירת טשטוש סמנטי היא העתקת מאפייני מלחמה מוכרים והצמדתם לשלום‪,‬‬
‫ולהפך – הצמדת מאפייני שלום למלחמה‪ .‬בעיקר בולטת ההעתקה של הסכנה‪ ,‬הסבל והאלימות‬
‫הנלווים בדרך כלל למלחמה והצמדתם לשלום‪ .‬למשל‪ ,‬כך מאופיין השלום כ'מסוכן'‪:‬‬
‫‪" ‬אני מבקש להבהיר כאן‪ :‬ישראל לא תיטול סיכונים כלשהם למען השלום" (בנימין נתניהו‬
‫בנאום בפתיחת מושב החורף של הכנסת‪.)0226 ,‬‬
‫השלום נחשב לא רק כמצריך נטילת סיכונים‪ .‬בביטוי קצר וקולע תיאר שר החוץ אבא אבן גם את‬
‫הקושי והכאב שיהיו כרוכים בהשגת הסכם שלום בתמורה להחזרת השטחים‪:‬‬
‫‪" ‬אין שלום בלי דמעות" (מעריב‪ 02 ,‬בדצמבר ‪.)7691‬‬
‫גם הצירופים 'חייל של שלום'; 'ייסורי השלום'; 'שלום של אמיצים' ו'מחיר השלום' מעתיקים או‬
‫מהדהדים מאפייני מלחמה מוכרים ומצמידים אותם אל השלום‪ :‬במלחמה נלחמים חיילים‪,‬‬
‫המלחמה היא שגורמת ייסורים ומצריכה אומץ לב והיא שגובה מחיר‪ .‬להלן דוגמאות נוספות‬
‫להחלפה של מאפייני שלום ומלחמה‪:‬‬
‫‪" ‬אנו יוצאים למלחמה שאין בה הרוגים ופצועים ולא דם ולא סבל‪ .‬זו המלחמה היחידה‬
‫שתענוג להשתתף בה – המלחמה על השלום" (יצחק רבין בוושינגטון‪ ,‬יולי ‪.)7661‬‬
‫‪" ‬יש מלחמת אין ברירה‪ ,‬אבל יש גם שלום אין ברירה" (שמעון פרס‪ ,‬נאום בפתיחת מושב‬
‫החורף של הכנסת‪ 70 ,‬באוקטובר ‪.)0226‬‬
‫‪" ‬טובים קשיי השלום מייסורי המלחמה" (מנחם בגין‪ ,‬אפריל ‪ ,7616‬בעת ביקור בימית‪ ,‬ימים‬
‫אחדים לאחר חתימת חוזה השלום עם מצרים‪ .‬מצוטט אצל מן [‪ ,]7661‬עמ' ‪.)777‬‬
‫‪ .2‬יצירת 'מונחי אמצע' בין מלחמה לשלום‬
‫מונחי אמצע עומדים בין מלחמה לשלום ומרצפים 'איים' של משמעות המקרבים בין הניגודים‪,‬‬
‫וליתר דיוק הופכים אותם מניגודים מוחלטים (כמו חי‪-‬מת) לניגודי רצף (כגון גדול‪-‬קטן) (ניר‪,‬‬
‫‪ .)7616 ;7611‬כמה מונחים‪ ,‬מהם עמומים‪ ,‬מציע שר הביטחון משה דיין בדרך לשלום‪:‬‬
‫השלב הראשון שיש להגיע אליו‪ ,‬הוא השלב של אי‪-‬מלחמה‪ .‬אנו חייבים להוציא את‬
‫חומר הנפץ מן המצב ואח"כ צריכה לעבור תקופה מסוימת בלי יריות‪ .‬אני מקווה כי‬
‫בעקבות שלב זה יבוא שלום רשמי‪ .‬אחר כך‪ ,‬כך אני מקווה וכך אני מאמין‪ ,‬נצעד‬
‫לעבר השלב השלישי‪ :‬יחסי שכנות נורמאליים‪ ,‬כפי שהם קיימים בין מרבית מדינות‬
‫אירופה‪ .‬כעת שומה עלינו להגיע אל השלב הראשון‪ :‬לחדול מיריות ולהבטיח‪ ,‬שיריות‬
‫אינן באות עוד בחשבון בשבילנו‪ .‬אז נוכל להתקדם הלאה (ההדגשות הוספו)‪( .‬ריאיון‬
‫בעיתון הגרמני די ועלט ‪ ,79.9.7611‬מצוטט אצל קפליוק‪ ,7612 ,‬עמ' ‪ .10‬וראו דיין‪,‬‬
‫‪.)7696‬‬
‫דיין משתמש בלשון ציורית עמוסה כדי לדמות את תהליך השלום להתקדמות במסלול או דרך‬
‫('נצעד לעבר') או לטיפוס בסולם ('השלב הראשון'‪' ,‬השלב השלישי')‪ .‬לאלה מתווספת מטפורה‬
‫מקורית הקושרת בין תהליך השלום ובין פעולה של נטרול חומר נפץ‪ .‬בשני הציורים הללו משבץ‬
‫דיין כמה מונחי אמצע שבין מלחמה לשלום‪' :‬שלב של אי‪-‬מלחמה'; 'תקופה מסוימת בלי יריות';‬
‫'שלום רשמי'; 'יחסי שכנות נורמליים'; 'לחדול מיריות'‪ .‬מונחים אלה מתארים קשת של מצבי‬
‫מציאות המובאים בשפה יום‪-‬יומית קרובה ופשוטה שמערערת את הדיכוטומיה בין המושגים‬
‫'הגדולים' והמופשטים 'מלחמה' ו'שלום' ומקרבת ביניהם‪.‬‬
‫בשיח הישראלי רווחים מונחי אמצע גם למלחמה‪ ,‬והם יוצרים טשטוש סמנטי מכיוון הפוך‪:‬‬
‫באמצעות קירוב המלחמה אל השלום‪ .‬למשל‪ ,‬הצירופים 'עימות בעצימות נמוכה' או 'עימות‬
‫מוגבל'‪ .‬אפשר להציג מושגי יסוד נוספים של הקונפליקט‪ ,‬המטושטשים או 'נחלשים' על ידי‬
‫שימוש במונחי אמצע‪ ,‬המשקפים או מייצרים הבחנות תפיסתיות חדשות ו'נוגסים' במשמעות‬
‫המקורית של השלום והמלחמה‪ .‬למשל‪ ,‬לצד המונח 'הסכם שלום' רווחים בשיח הישראלי 'שביתת‬
‫נשק'‪' ,‬הפסקת אש'‪' ,‬הסדר ביניים'‪' ,‬הסכם חלקי'‪' ,‬הסכם כולל'‪' ,‬הסכם הפרדת כוחות' ואחרים‪.‬‬
‫גם למונח 'גבול' או 'גבול בין‪-‬לאומי' התווספו כמה מונחים‪ ,‬מקצתם ייחודיים לשיח הישראלי‪:‬‬
‫'קווי הפסקת אש'; 'קווי שביתת נשק'; 'קו ירוק‪/‬סגול‪/‬כחול'; 'גדר הפרדה'‪ .‬קיומם של כל אלה‬
‫הוא מן הסתם תוצר של מציאות פוליטית ודיפלומטית מורכבת‪ .‬בה בשעה בשל השימוש במונחים‬
‫אלה נחלשת ומעורערת המשמעות הבסיסית של מושגי היסוד של הקונפליקט‪ :‬השלום והמלחמה‪,‬‬
‫גבול‪ ,‬הסכם שלום ואחרים‪ ,‬אשר הגדרה ברורה של קיומם חיונית לשינוי המציאות הפוליטית‪.‬‬
‫הצירוף 'מבצע שלום הגליל'‪ ,‬השם הרשמי שנתנה הממשלה למלחמת לבנון הראשונה (פרצה ב‪9-‬‬
‫ביוני ‪ )7610‬קושר את שתי התופעות שנזכרו‪ :‬יצירת מונחי אמצע ותיאור המלחמה באמצעות‬
‫מאפייני שלום‪ .‬מצד אחד יוצרת כותרת זו מונח אמצע על ידי צירוף 'מבצע' (מלחמה) ו'שלום'‪,‬‬
‫ומצד אחר היא מתארת את המלחמה באמצעות מאפיינים השמורים בדרך כלל לשלום (‪Ish-‬‬
‫‪ .)Shalom, 2010‬אזכור חבל הארץ 'גליל' מרחיק את ההקשר הבין‪-‬לאומי של עימות אלים בין‬
‫מדינות ומעלה אולי על הדעת תמונה פסטורלית של איזור ירוק ופורח השרוי בשלום במשמעות‬
‫הרחבה של המושג‪ :‬מצב של שקט ושלווה‪.‬‬
‫הצירוף 'מבצע שלום הגליל' מזכיר את הטענה 'הרוצה בשלום ייכון למלחמה' ( ‪Si vis pacem‬‬
‫‪ )para bellum‬המיוחסת במקורה לרומים ומוכרת לאורך ההיסטוריה בגרסאות שונות‪ .‬לפי גרסה‬
‫מוקצנת אחת‪ ,‬כדי להשכין שלום אין די בהכנות למלחמה אלא יש לכונן מלחמה בפועל‪ .‬לפי גרסה‬
‫קיצונית עוד יותר 'רק מלחמה תביא שלום'‪ .‬השם 'מבצע שלום הגליל' מרמז לגרסה האחרונה‪:‬‬
‫השכנת שלום באמצעות ייזום מלחמה‪ .‬כמובן‪ ,‬מעבר לדיון הסמנטי עומדת המשמעות הפוליטית‪:‬‬
‫הכותרת 'מבצע שלום הגליל' נועדה להצדיק את היציאה למלחמה יזומה וליצור סביבה הסכמה‬
‫לאומית רחבה‪ .‬הטשטוש הסמנטי שבין 'שלום' ל'מלחמה' הותיר מקום מועט לשיפוט או‬
‫לביקורת‪ :‬קשה להתנגד לפעולה צבאית הנושאת במפורש בשורת שלום‪.‬‬
‫טשטוש דומה הציג ‪ George Orwell‬במאמרו )‪ ,Politics and the English Language (1946‬בו‬
‫הוא הצביע על האבסורד שבהצמדת הכותרת ‪( pacification‬פיוס או השכנת שלום) לתיאור‬
‫פעולות אלימות כגון הפגזה ושרפה של כפרים‪:‬‬
‫‪Defenseless villages are bombarded from the air, the inhabitants driven‬‬
‫‪out into the countryside, the cattle machine-gunned, the huts set on fire‬‬
‫‪with incendiary bullets: This is called pacification.‬‬
‫האם תופעת הטשטוש הסמנטי היא תוצר של מציאות פוליטית מורכבת או גורם בעל השפעה על‬
‫מציאות זו‪ ,‬כפי שעולה מן הדיון ב'מלחמת שלום הגליל'? האם בכלל אפשר להבחין בין סיבה‬
‫ומסובב ביחסים שבין המשגת הקונפליקט ובין הקונפליקט עצמו? לשאלות אלה אשוב בהמשך‪.‬‬
‫הסיבות לתופעת הטשטוש סמנטי‬
‫אפשר להציע כמה השערות לתופעת הטשטוש הסמנטי בשיח המנהיגים הישראלי‪ ,‬מקצתן חופפות‬
‫זו לזו‪:‬‬
‫‪ ‬ההסבר הפוליטי‪ :‬הטשטוש הסמנטי‪-‬מושגי בין שלום למלחמה מטרתו לקדם שימוש בכוח‬
‫צבאי‪ .‬הוא מטשטש את ההבדלים בין שני המצבים ובזה מקטין את היתרונות הטמונים במושג‬
‫'שלום' ואת הסכנות שבמצב מלחמה‪.‬‬
‫‪ ‬ההסבר התרבותי‪ :‬הטשטוש הסמנטי נובע מתרבות מיליטריסטית שמעמידה במרכזה את‬
‫ההכנות למלחמה (גור‪-‬זיו‪ ;0222 ,‬הגר‪ ;0222 ,‬קימרלינג‪ .)7661 ,‬בתרבות מיליטריסטית קיימת‬
‫אמונה חברתית בולטת בדבר היתכנותה של המלחמה‪ ,‬וכל המערך המושגי של שלום ומלחמה‬
‫מתארגן באופן שיקדם אפשרות זאת‪ .‬בשל כך המושג 'שלום' שב ונקשר בדרכים שונות למושג‬
‫'מלחמה'‪.‬‬
‫‪ ‬ההסבר ההיסטורי‪ :‬העובדה שבפועל חוותה החברה הישראלית מאז קום המדינה בעיקר מצבי‬
‫ביניים של מלחמה ושלום וכמעט מעולם לא התנסתה במצב של הסכם שלום מלא עם שכנותיה‬
‫מקשה ליצור הגדרות ברורות למושג זה‪.‬‬
‫‪ ‬ההסבר הסמנטי הכללי‪ :‬השלום הוא מושג עמום (‪( )vague‬אזר‪ )6 :0220 ,‬או מושג בעל רפיפות‬
‫רפרנציאלית‪ 2.‬קשה לקבוע במדויק מהו המסומן המיוצג במסמן 'שלום'‪.‬‬
‫‪ ‬ההסבר הסמנטי בעברית‪ :‬כאמור‪ ,‬בשיח הישראלי המושג 'שלום' מתקשר למצבים מופשטים‬
‫ואף אוטופיים יותר מאשר למצבים קונקרטיים (‪ (Gavriely-Nuri, 2010b‬ברוח חזון אחרית‬
‫הימים‪ .‬מלבד זה בשיח הישראלי המושג 'שלום' מוסב לעתים קרובות לשלום‪-‬בית או לשלום‬
‫בתוך העם‪' ,‬שלום על ישראל' (שם)‪ .‬מאפיינים אלה של המושג מאפשרים קיום בו‪-‬זמני של‬
‫'שלום במרומים' או 'שלום בית' ובו בזמן ייזום מלחמה נגד אויבים חיצוניים‪ .‬כך נהפכים‬
‫השלום והמלחמה מהיפוכים מוחלטים שמוציאים זה את זה לכאלה שחיים זה לצד זה‪.‬‬
‫מקרה המבחן שיידון עתה נועד להדגים הלכה למעשה את ההשלכות המדיניות של תופעת‬
‫הטשטוש הסמנטי תוך התמקדות בשנים ‪.7611-7691‬‬
‫מקרה מבחן‪ :‬ההשלכות המדיניות של הטשטוש הסמנטי בין ‪ 1691‬ל‪1611-‬‬
‫שש השנים שאחרי מלחמת ששת הימים היו מן האינטנסיביות ביותר בהיסטוריית השלום‬
‫והמלחמה של ישראל‪ .‬תקופה זו נפתחה בניצחון מהיר ומוחלט והסתיימה בהפתעה אסטרטגית‬
‫ללא תקדים בהיסטוריה של מלחמות ישראל‪ .‬בלב התקופה התמשכה מלחמת התשה (מרס ‪7696‬‬
‫עד אוגוסט ‪ .)7612‬בה בשעה שפע חסר תקדים של 'יזמות שלום'‪ ,‬כפי שאלה כונו בשיח התקופה‪,‬‬
‫שבו ועלו באותם ימים‪ :‬במישור הבין‪-‬לאומי ניתן למנות את 'שיחות הארבע' (צרפת‪ ,‬אנגליה‪,‬‬
‫ארצות הברית וברית המועצות)‪ ,‬את 'שיחות השתיים' (ארצות הברית וברית המועצות)‪ ,‬את‬
‫תכניות רוג'רס (ארצות הברית) ואת שליחותו של נציג האו"ם גונאר יארינג‪ .‬לצד היזמות הבין‪-‬‬
‫לאומיות הועלו יזמות מזרח‪-‬תיכוניות‪ ,‬בין השאר 'תכנית אלון' ושתי יזמות השלום של אנואר‬
‫סאדאת ב‪( 7617-‬בבלי‪ ;0220 ,‬גזית‪ ;7611 ,‬יעקבי‪ .)7616 ,‬הטענה שתפורט להלן היא שטשטוש‬
‫מושגי הקונפליקט היסודיים‪ ,‬השלום והמלחמה‪ ,‬היה 'זרז לשוני' שלא רק תרם להחמצת שורה‬
‫של יזמות שלום אלא היה בעל משמעות אף ביצירת ה'מופתעות' הישראלית במלחמת יום כיפור‪.‬‬
‫נתבונן תחילה בדוגמאות אחדות לטשטוש סמנטי מפי שני המנהיגים הבכירים באותם ימים‪ :‬ראש‬
‫הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין‪ .‬בעת מלחמת ההתשה ועל רקע יזמת השלום של‬
‫ד"ר נחום גולדמן‪ 3‬אמרה ראש הממשלה גולדה מאיר‪" :‬כולנו רוצים בשלום‪ ,‬ואיש לא יוכל‬
‫להתחרות איתנו בכמיהה לשלום‪ .‬אך מסוכן מחוסר שלום הוא שלום מדומה‪ ,‬המוביל ישר‬
‫למלחמה נוספת" ('מעריב'‪ 6 ,‬באפריל ‪.)7612‬‬
‫'השלום המדומה' מעלה על הדעת את 'השלום המסוכן' שכבר נזכר‪ .‬הטשטוש הסמנטי מתבטא‬
‫במקרה זה בהצגת אפשרות קיומם של כמה סוגי שלום‪ .‬מדברי מאיר משתמע ציר ניגודי שמצדו‬
‫אמתי' ומצדו האחר 'שלום מדומה'‪.‬‬
‫האחד 'שלום ִ‬
‫במקרה אחר אומרת מאיר‪:‬‬
‫מדברים על שלום עם שכנינו‪ ,‬מדברים על שלום שיבטיח למדינת ישראל תנאי‬
‫ביטחון‪ ,‬גבולות ביטחון כאלה‪ ,‬שבמידה שאפשר בכלל להבטיח‪ ,‬לא יהיו בכלל‬
‫מלחמות‪ .‬ואם תהיה מלחמה נוכל לעמוד‪ ,‬נוכל לעמוד בפחות קורבנות‪ .‬על שלום כזה‬
‫אני מדברת (גולדה מאיר‪' ,‬דברי הכנסת'‪.)72.1.7611 ,‬‬
‫השלום לפי מאיר אינו מוציא מכלל אפשרות מצב מלחמה‪ .‬זהו שלום שבהתקיימו תיתכן אפשרות‬
‫סבירה של פרוץ מלחמה‪ .‬יתרונו היחסי של שלום זה על פני מלחמה נעוץ בכך שהוא יאפשר‬
‫'מלחמה בפחות קרבנות'‪' .‬השלום המסוכן' ו'השלום כמלחמה בפחות קרבנות' מעתיקים‬
‫מאפיינים של מלחמה ומצמידים אותם אל השלום‪ .‬הסוג השני של טשטוש סמנטי‪ ,‬שימוש במונחי‬
‫אמצע‪ ,‬רווח אף הוא באותם ימים‪ .‬וכך אומר שר הביטחון משה דיין‪:‬‬
‫אנו נהנים עתה ממצב של שלום [‪ ]...‬אני מאמין שבבוא הזמן ייהפך המצב של שלום‬
‫לנוסחה של שלום‪ ,‬לכעין הסכם‪ .‬אני מקווה ומאמין שהמצב הנוכחי יתגבש במסגרת‬
‫פורמלית (דיין בריאיון בעיתון הגרמני 'די ועלט'‪.)79.9.7611 ,‬‬
‫'מצב של שלום'; 'נוסחה של שלום'; 'כעין הסכם'; 'מסגרת פורמלית'‪ ,‬כל אלה נוספים לסדרת‬
‫מונחי האמצע של דיין שכבר נזכרו‪' :‬שלב של אי‪-‬מלחמה'; 'תקופה מסוימת בלי יריות'; 'שלום‬
‫רשמי'; 'יחסי שכנות נורמליים'‪.‬‬
‫בנאומי מנהיגים וגם בעיתונות התקופה חוזר הצירוף 'לא מלחמה – לא שלום'‪ ,‬ביטוי מקובל‬
‫בשיח שאחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬שאף בו אפשר לראות מונח אמצע‪ .‬למונח זה יש כמה‬
‫וריאציות‪:‬‬
‫ואני חושבת שיש צורך לחנך את העם ואת הנוער לשני דברים‪ :‬לעמוד על הצרכים‬
‫החיוניים של העם והמדינה ולא לוותר עליהם למען שלום שבעצם איננו שלום (גולדה‬
‫מאיר‪' ,‬דברי הכנסת'‪.)72.1.7611 ,‬‬
‫אמתי' – 'שלום מדומה' ומבהיר שיש כמה‬
‫'שלום שאיננו שלום' מחזיר אותנו להנגדה 'שלום ִ‬
‫'סוגים' של שלום‪ ,‬מקצתם קרובים למלחמה‪.‬‬
‫לטשטוש הסמנטי‪-‬מושגי בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים נלווה כרסום מקביל במעמדו‬
‫התרבותי של המושג‪ :‬בהדרגה הוא חדל לבטא אתוס יהודי וישראלי מרכזי‪ .‬להתרחקותו של‬
‫השלום מלב הקונסנזוס יש סיבות פוליטיות‪ :‬המחלוקת על החזרת השטחים 'בתמורה' לשלום‪,‬‬
‫מחלוקת שראשיתה מיד לאחר המלחמה‪ ,‬ואשר עתידה להתברר כסלע מחלוקת שיחצה את‬
‫החברה הישראלית בעשורים הבאים‪.‬‬
‫אל הטשטוש שבין המלחמה לשלום התלוו בשנים שאחרי ‪ 7691‬טשטוש או קירוב נוסף בין‬
‫המונחים 'מלחמה' ו'ניצחון'‪ .‬ניצחון מלחמת ששת הימים והמיתולוגיזציה שנתלוותה לו (גרוסמן‪,‬‬
‫‪ ;0221‬שפי‪ )0221 ,‬הובילו להבנה תרבותית שעל פיה התרחשות 'המלחמה הבאה'‪ ,‬מושג רווח בשיח‬
‫התקופה‪ ,‬פירושה ניצחון נוסף (‪ .)Gavriely-Nuri, 2010c‬כאשר נשאלה ראש הממשלה גולדה‬
‫מאיר על האפשרות למלחמה נוספת‪ ,‬השיבה‪" :‬נלך‪ ,‬ננצח עוד פעם‪ ,‬שום דבר לא ייפתר על ידי זה‪,‬‬
‫אבל אם זה מה שהם ירצו‪ ,‬זה מה שיהיה" (מתוך הסדרה 'תקומה'‪ ,‬הפרק 'רעידת אדמה'‪.)7661 ,‬‬
‫אפשר לפרש את המשפט האמור כביטוי לביטחון עצמי ואמונה ביכולת לסיים מלחמה בניצחון‪,‬‬
‫אפשר לראות בו זיהוי אוטומטי או החלפה בין 'מלחמה' ל'ניצחון'‪ .‬החלפה דומה נרמזת גם בדברי‬
‫משה דיין‪:‬‬
‫אינני מודאג מן הצבאות הערביים‪ .‬מפעם לפעם אנו חייבים להיפגש איתם‪ ,‬אולם זו‬
‫אינה בעיה‪ .‬זוהי מלחמה ואנו יודעים היכן אנו עומדים [‪ ...‬מלחמה] זה משהו שקורה‬
‫שישה ימים אחת לעשר שנים (משה דיין בריאיון לעיתון הגרמני 'די ועלט'‪,‬‬
‫‪.)79.9.7611‬‬
‫דיין איננו מודאג מן המלחמה‪ .‬הוא מגדיר אותה 'מפגש' הכרחי בין צבאות ומתאר אותה במונחי‬
‫המלחמה הקודמת‪ ,‬המלחמה הקצרה בהיסטוריה המודרנית שהסתיימה בניצחון סוחף‪ .‬המלחמה‬
‫נהפכת ל'פגישת מחזור'‪ ,‬ריטואל קבוע בין שני הצדדים שסופו (הטוב) ידוע מראש‪.‬‬
‫במציאות הפוליטית של ישראל בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים הביא הטשטוש שבין מושגי‬
‫היסוד של הקונפליקט (שלום‪-‬מלחמה ומלחמה‪-‬ניצחון) לשתי תוצאות הפוכות‪ :‬האחת – החמצה‬
‫חוזרת ונשנית של יזמות שלום‪ .‬ירידת כוחו של השלום כמושג‪ ,‬כאתוס וכמצב מדיני‪-‬פוליטי רצוי‬
‫הביאה לירידה בנכונות ובהתכוונות לכרות הסכם שלום על אף השפע האמור של יזמות השלום;‬
‫והאחרת – 'החמצת' הכנות היריב למלחמת יום כיפור בשל אי‪-‬היכולת להבחין באופן חד בין‬
‫המושגים‪ ,‬כאשר אלה נהפכו מרעיונות למציאות קונקרטית‪ .‬שלום ששב ותואר כמסוכן או מדומה‬
‫לא נבדל במידה רבה מסכנת המלחמה ולא ִאפשר זיהויה של סכנת מלחמה כאשר היא ארבה‬
‫בפתח (בר‪-‬יוסף‪.)0227 ,‬‬
‫להשלמת תמונת שש השנים נוסיף נקודת מבט על המושגים 'שלום' ו'מלחמה' כפי שנתפסו בידי‬
‫כמה מיוצרי התקופה (גבריאלי‪-‬נורי‪ :)0221 ,‬הספרות העברית‪ ,‬המחזאות והקולנוע בשנים שאחרי‬
‫מלחמת ששת הימים ביקרו את מדיניותה הנוקשה של מאיר ואת כישלונה בהשגת הסכמי שלום‬
‫חרף תנאי הפתיחה הטובים שיצר הניצחון הצבאי‪ .‬דן בן אמוץ‪ ,‬חנוך לוין‪ ,‬א"ב יהושע ויוצרים‬
‫אחרים הראו מכיוונים שונים את תופעת הטשטוש הסמנטי (אף כי כמובן לא הזכירו המשגה זו)‬
‫והאירו באור אירוני את ה'סכנות' הטמונות כביכול במצב של שלום‪ .‬בו בזמן הם הציגו את‬
‫ה'תועלת' הגלומה במצב מלחמה‪ .‬להלן שתי מובאות מהרומן של דן בן אמוץ 'לא שם זין' (‪.)7612‬‬
‫התיאור שלהלן מציג מעין מאזן רווח והפסד סביב השלום והמלחמה‪:‬‬
‫אבל הוא יודע טוב מאו ד שהמלחמה זו מתנה משמים‪ .‬אם לא היינו מוקפים אויבים‪,‬‬
‫היינו צריכים להמציא אותם [‪ ]...‬כולם ממשיכים במשחק הצבוע הזה‪' .‬פנינו לשלום'‬
‫[‪ ]...‬מה מעסיק אותו את אלי בימי שלום? שביתות‪ ,‬מיסים‪ ,‬תוספת יוקר‪ ,‬שער‬
‫הדולר‪ ,‬מיתון‪ ,‬שמיתון – הוא לא מפסיק ליילל מהבוקר עד הערב‪ .‬אבל מלחמה –‬
‫איזה יופי! המלחמה פותרת את כל הבעיות‪ ,‬תרופת פלא לכל המחלות [‪ ]...‬שוכח את‬
‫האישה‪ ,‬את הצרבת ואת כל הבעיות הקטנות [‪ ]...‬פתאום הבנאדם נעשה צעיר בעשר‬
‫שנים [‪ ]...‬פתאום הוא מגלה את האחווה‪ ,‬המסירות‪ ,‬ההקרבה וההתנדבות [‪]...‬‬
‫פתאום הוא הופך לחלק מחלום שהוא קצת יותר גדול מהפריג'ידר המחורבן שלו [‪]...‬‬
‫פתאום בזכות המלחמה‪ ,‬הוא מוצא מחדש טעם בחיים האפסיים שלו [‪ ]...‬אנחנו עם‬
‫גדול ונפלא בזמן מלחמה אבל בימי שלום אנחנו שווים לתחת (עמ' ‪.)797‬‬
‫בדרכו האירונית מראה בן אמוץ שמלבד תרומתה לשיפור החיים בממד האישי תורמת המלחמה‬
‫גם לליכוד הלאומי‪ .‬מצב של שלום הוא 'מסוכן' לא רק ברמה האישית אלא גם ברמה הלאומית‪:‬‬
‫רק בזכות הערבים‪ ,‬בזכות הסכנה המתמדת המרחפת מעל ראשינו‪ ,‬הצלחנו להפוך‬
‫את הערב‪-‬רב הזה‪ ,‬שהגיע הנה מכל מיני חורים בעולם‪ ,‬לעם בריא ככל העמים [‪ ]...‬לו‬
‫היה להם שכל לערבים המטומטמים האלה‪ ,‬היו מציעים לנו שלום ולא חשוב באיזה‬
‫גבולות [‪ ]...‬תוך עשרים שלושים שנה‪ ,‬היו מחסלים אותנו חיסול תרבותי ורוחני [‪]...‬‬
‫סכנת השלום מאיימת על קיומו הפיזי והרוחני של העם בציון (שם)‪.‬‬
‫האירוניה החריפה שבה מתוארים יתרונות המלחמה על פני השלום או במינוח של מאמר זה –‬
‫החלפת מאפייני שלום ומלחמה‪ ,‬לא נעלמה מעיני יוצרי התקופה‪ .‬אזכור מעניין נוסף למושג שלום‪,‬‬
‫המחזק את התזה של המאמר הנוכחי‪ ,‬יש במסה 'בזכות הנורמאליות' שכתב יהושע (‪ ,)7612‬ובה‬
‫הוא מתאר את הרטוריקה כפולת הפנים שהתפתחה סביב המושג 'שלום' ושאפשרה בו בזמן לשמר‬
‫את 'השאיפה לשלום' ואת דחיית יזמות השלום‪:‬‬
‫[נוצר] בישראל גם פחד מפני השלום‪ .‬וכיוון שאין אדם שפוי‪ ,‬אשר יעז לומר שאינו‬
‫רוצה שלום‪ ,‬החלה הלשון לרמות באופן אלגנטי‪ .‬התחילו לדבר על שלום אמיתי‪,‬‬
‫שלום מוחלט‪ ,‬שלום נצחי‪ ,‬ולא על שלום סתם‪ .‬העבירו את מושג השלום לספירה‬
‫המיטאפיזית‪ ,‬הרחוקה‪ ,‬הבלתי מושגת‪ ,‬כשם שיהודי בגולה העביר את מושג החזרה‬
‫לארץ ישראל לתחום של ימות המשיח‪ ,‬הגאולה האחרונה‪ ,‬כדי לדחות את האקט‬
‫המעשי של השיבה לארץ ישראל‪ .‬כך החלה המערכת הרוחנית בישראל להפוך את‬
‫השלום למצב נשגב כל כך עד שיהיה לבלתי אפשרי (עמ' ‪.)721‬‬
‫הטשטוש הסמנטי בין מלחמה לשלום מצא ביטוי נוקב ברומן הדיסטופי של ג'ורג' אורוול '‪,'7611‬‬
‫שראה אור לראשונה ב‪ .7616-‬האנלוגיה 'מלחמה היא שלום' היא אחת הסיסמאות של המפלגה‬
‫השלטת במדינה הדמיונית המתוארת ברומן‪ .‬כמו שתי הסיסמאות האחרות – 'חירות היא‬
‫עבדות'; 'בערות היא כוח' – תפקידה להטמיע את האידאולוגיה השלטת באמצעות מחיקה של‬
‫קטגוריות מחשבתיות שעלולות לאיים על המשטר החדש‪ .‬שאלת היסוד העולה מן הרומן של‬
‫אורוול ועומדת ביסוד מאמר זה נגזרת משאלה בלשנית‪-‬פילוסופית קלסית‪ :‬באיזו מידה‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ ,‬מושפעת המציאות מן השפה או משפיעה עליה‪ ,‬ומה הקשר‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬בין תופעות לשוניות‪,‬‬
‫בייחוד קטגוריות לשוניות‪ ,‬ובין תפיסת המציאות‪ .‬שאלות אלה זכו לדיונים בלשניים ופילוסופיים‬
‫מקיפים שהעיסוק בהם חורג ממסגרת מאמר זה‪.‬‬
‫מסקנות ושאלות פתוחות‬
‫במאמר זה הודגמו כמה מופעים לשוניים של תופעת הטשטוש הסמנטי שבין שלום למלחמה תוך‬
‫התמקדות בשנים ‪ .7611-7691‬ניסיתי למצוא קשר אפשרי בין תופעת הטשטוש הסמנטי ובין‬
‫השלכותיה הפוליטיות‪-‬מדיניות בשנים אלה‪ .‬הטענה היא שאי‪-‬היכולת להבחין בבירור בין שני‬
‫המושגים – בין מצב מלחמה למצב של שלום‪ ,‬תרמה הן לכישלון חוזר ונשנה של שיחות השלום‬
‫והן להפתעת מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫מקרה המבחן שנדון במאמר זה הדגים הלכה למעשה את קיומו של מעגל קסמים‪ :‬המחלוקת‬
‫הפוליטית השפיעה על הכרסום שחל במושג 'שלום'‪ .‬כרסום זה השפיע בסופו של דבר על המצב‬
‫הפוליטי והקטין את הנכונות לממש יזמות שלום‪ .‬ההמשגה הלשונית‪ ,‬האתוס התרבותי‬
‫והמציאות הפוליטית אינם מנותקים זה מזה‪ .‬התוצאה המצטברת של יחסי הגומלין בין שלושת‬
‫אלה בשש השנים שנבדקו היא שחיקה כללית של השלום כמונח‪ ,‬כמושג‪ ,‬כאתוס תרבותי וכמטרה‬
‫מדינית‪ .‬שחיקה זו מצאה ביטוי במשפט שאמר דיין ונכנס להיסטוריה‪" :‬טוב שארם א‪-‬שיח' בלי‬
‫שלום משלום בלי שארם א‪-‬שיח"‪ .‬במשפט זה הגדיר דיין את נקודת השפל שאליה הגיע השלום‬
‫בשנים שאחרי ‪ .7691‬בהתבוננות רחבה יותר אפשר לומר שהשפה והשיח‪ ,‬התרבות והמציאות‬
‫הפוליטית הם שלושה קדקודי משולש שמזינים בתנועה רצופה אלה את אלה בלא אפשרות‪ ,‬ואולי‬
‫גם בלא צורך‪ ,‬לקבוע מי הביצה ומי התרנגולת‪.‬‬
‫אם נחרוג לרגע משיח המנהיגים הישראלים‪ ,‬נוכל להעלות ראשיתה של ראיה שתופעת הטשטוש‬
‫הסמנטי בין שלום למלחמה אינה ייחודית לשיח הישראלי‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הצירוף 'צבא השלום' הוא‬
‫צירוף מקורי שטבע הנשיא האמריקני ג'ון קנדי בראשית שנות ה‪ .92-‬הצירוף 'כוח שמירת השלום‬
‫של האו"ם' (‪ )United Nations Peace Forces‬הוא כוח המופעל היום למטרות אכיפת שלום על‬
‫ידי מועצת הביטחון של האו"ם (בן נפתלי ושני‪ .)9 :0229 ,‬לעומת ביטויים אלה – בפרק השביעי של‬
‫מגילת האו"ם‪ ,‬המסדיר את השימוש בכוח צבאי על ידי כוחות האו"ם‪ ,‬נעדר הצירוף הקושר בין‬
‫שלום לכוח צבאי‪ .‬נראה שבמסמכי או"ם רשמיים‪ ,‬בפרט כאלה שנכתבו בעשור האחרון‪ ,‬קיימת‬
‫הקפדה על המונח ‪ Peacekeeping‬ועל הימנעות מציון המונח 'כוח' (‪ )force‬סמוך למונח 'שלום'‪.‬‬
‫ייתכן שיש במהלך זה כדי לרמוז על ראשיתה של מודעות לסכנה הגלומה בטשטוש הסמנטי שבין‬
‫שלום למלחמה‪.‬‬
‫גם אם לא ניתן להטיל את מלוא כובד האחריות למורכבות המצב המדיני‪-‬ביטחוני של ישראל מאז‬
‫קום המדינה על השפה לבדה‪ ,‬וגם אם אי אפשר לכמת ולקבוע מה משקלה ביצירת מצב זה‪ ,‬ברור‬
‫שהשפה היא רכיב הפועל לצד גורמים נוספים – פסיכולוגיים‪ ,‬תרבותיים והיסטוריים‪ ,‬שהביאו‬
‫להמשכיות הקונפליקט‪ .‬שימוש זהיר ומבוקר בשפת השלום והמלחמה‪ ,‬מּודעּות לתופעות כמו‬
‫טשטוש סמנטי‪ ,‬ובעיקר שימוש מובחן בשני המונחים היסודיים של הקונפליקט‪ ,‬אינם בגדר‬
‫פואטיקה או אסתטיקה גרידא‪ .‬תרומת חוקרי שפה וחברה להבהרת המושגים 'שלום' ו'מלחמה'‬
‫היא מטרה ראויה‪.‬‬
‫מראי מקום‬
‫אדם‪ ,‬ר' (עורך) (‪ .)0221‬אבא אבן מדינאי ודיפלומט‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד החוץ‪.‬‬
‫אורוול‪ ,‬ג' (‪ .1691 .)0221‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫אזר‪ ,‬מ' (‪ .)0220‬פרשנות פרגמטית של טקסטים משפטיים‪ .‬בלשנות עברית ‪ ,27-22‬עמ' ‪.02-1‬‬
‫בבלי‪ ,‬ד' (‪ .)0220‬חלומות והזדמנויות שהוחמצו ‪ .1611-1691‬ירושלים‪ :‬כרמל‪.‬‬
‫בן‪-‬אמוץ‪ ,‬ד' (‪ .)7611‬לא שם זין‪ .‬תל אביב‪ :‬ביתן‪.‬‬
‫בן‪-‬נפתלי‪ ,‬א' וי' שני (‪ .)0229‬המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום‪ .‬תל אביב‪ :‬רמות‪.‬‬
‫בר‪-‬טל‪ ,‬ד' (‪ .)7669‬מכשולים בדרך אל השלום – אמונות חברתיות של סכסוך בלתי נשלט‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬המכון לחקר הטיפוח בחינוך‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫בר‪-‬יוסף‪ ,‬א' (‪ .)0227‬הצופה שנרדם – הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה‪ .‬לוד‪ :‬זמורה ביתן‪.‬‬
‫בר‪-‬לבב‪ ,‬א' (עורך) (‪ .)0229‬שלום ומלחמה בתרבות היהודית‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שזר‪.‬‬
‫בר‪-‬סימן‪-‬טוב‪ ,‬י' (‪ .)7669‬המעבר ממלחמה לשלום‪ :‬המורכבות בקבלת החלטות – המקרה‬
‫הישראלי‪ .‬תל אביב‪ :‬מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום‪.‬‬
‫בר‪-‬סימן‪-‬טוב‪ ,‬י' (‪ .)0220‬דיאלקטיקה בין שלום יציב לבין ההתפייסות‪ .‬פוליטיקה ‪ ,6‬עמ' ‪.12-26‬‬
‫גבריאלי נורי‪ ,‬ד' (‪ .)0221‬המלחמה היפה‪ :‬ייצוגי מלחמה בתרבות הישראלית ‪ .7611-7691‬תרבות‬
‫דמוקרטית ‪ ,77‬עמ' ‪.19-27‬‬
‫גבריאלי נורי‪ ,‬ד' (בדפוס)‪ .‬יש לו שלום משלו – שיח השלום הישראלי‪ :‬רטוריקה‪ ,‬תרבות‬
‫ופוליטיקה‪ .‬תל אביב‪ :‬מכון תמי שטיינמץ למחקרי שלום‪.‬‬
‫גור‪-‬זיו‪ ,‬ח' (עורכת) (‪ .)0222‬מיליטריזם בחינוך‪ .‬תל אביב‪ :‬בבל‪.‬‬
‫גזית‪ ,‬מ' (‪ .)7611‬תהליך השלום ‪ .1611-1696‬רמת אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.‬‬
‫גרוסמן‪ ,‬ח' (‪ .)0221‬חייל וצבא של 'שלום ובטחון'‪ :‬דמות חייל ומראה צבא צה"ליים באגרות ברכה‬
‫לשנה חדשה‪ .‬זמנים ‪ ,17‬עמ' ‪.21-10‬‬
‫דיין‪ ,‬מ' (‪ .)7696‬מפה חדשה‪ ,‬יחסים אחרים‪ .‬תל אביב‪ :‬מעריב‪.‬‬
‫הגר‪ ,‬ת' (‪ .)0222‬מלחמה היא דבר נורא? ייצוגי מלחמה ושלום בספרות ילדים ישראלית בשנות‬
‫השמונים והתשעים‪ .‬בתוך‪ :‬ח' גור‪-‬זיו (עורכת)‪ .‬מיליטריזם בחינוך‪ .‬תל אביב‪ :‬בבל‪ ,‬עמ'‬
‫‪.076-029‬‬
‫הירש‪ ,‬ג' וא' ויצמן (‪ .)0222‬בקורת ופרשנות ‪ ,11‬עמ' ‪.071-761‬‬
‫וייס‪ ,‬ה' (‪ .)7661‬בעיית החינוך ומיתוס השלום‪ .‬בתוך‪ :‬ר' פסטרנק וש' צדקיהו (עורכים)‪ .‬עידן חדש‬
‫או דרך – ישראלים מדברים על שלום‪ .‬תל אביב‪ :‬איתאב‪ ,‬עמ' ‪.719-712‬‬
‫זמיר‪ ,‬ש' (‪0222‬א)‪ .‬ייצוגי ה'שלום' במקראות לספרות לחטיבות הביניים בישראל‪ .‬נפש ‪ ,00-07‬עמ'‬
‫‪.726-721‬‬
‫זמיר‪ ,‬ש' (‪0222‬ב)‪' .‬שלום' כעשייה לימודית‪-‬חינוכית‪ ,‬תהליך בראי הביקורת‪ .‬כוורת ‪ ,72‬עמ' ‪.10-01‬‬
‫זמיר‪ ,‬ש' (‪ .)0221‬מלחמה ושלום והמיתוס שמאחוריהם‪ .‬פנים ‪( 16‬מהדורה מקוונת)‪:‬‬
‫‪http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=9138&CategoryID=1166&Page=1‬‬
‫ידגר‪ ,‬י' (‪ .)0221‬הסיפור שלנו‪ :‬הנראטיב הלאומי בעיתונות הישראלית‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת‬
‫חיפה‪.‬‬
‫יהושע‪ ,‬א"ב (‪ .)7612‬בזכות הנורמאליות‪ .‬תל אביב‪ :‬שוקן‪.‬‬
‫יעקבי‪ ,‬ג' (‪ .)7616‬כחוט השערה‪ :‬איך הוחמץ הסדר בין ישראל למצרים ולא נמנעה מלחמת יום‬
‫הכיפורים‪ .‬תל אביב‪ :‬עידנים‪ ,‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫ליאון‪ ,‬י' (‪ .)7662‬חינוך לשלום‪ :‬השלכות לטווח הארוך בתחום תכניות לימודים ומיקודן‬
‫במקצועות במדעי החברה‪ .‬היבטים פורמליים ובלתי פורמליים הלכה למעשה בתכנון‬
‫לימודים ‪ ,72‬עמ' ‪.66-11‬‬
‫מיכלסון‪ ,‬מ' (‪ .)7661‬עשרים פנים לשלום‪ .‬קשר ‪ ,7‬עמ' ‪.71-2‬‬
‫מן‪ ,‬ר' (‪ .)7661‬לא יעלה על הדעת‪ .‬ירושלים‪ :‬הד ארצי‪.‬‬
‫נווה‪ ,‬א' (‪ .)0277‬שני נרטיבים לשני עמים‪ :‬כרוניקה של פסילת ספרי לימוד‪ .‬הד החינוך פ"ה‪ ,‬עמ'‬
‫‪.19-11‬‬
‫ניר‪ ,‬ר' (‪ .)7611‬סמנטיקה של העברית החדשה‪ .‬תל אביב‪ :‬עמיחי‪.‬‬
‫ניר‪ ,‬ר' (‪ .)7616‬סמאנטיקה עברית‪ :‬משמעות ותקשורת‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫סלומון‪ ,‬ג' (‪ .)0221‬חינוך לשלום‪ .‬מחשבה רב‪-‬תחומית בחינוך ההומניסטי ‪ ,0‬עמ' ‪.6-1‬‬
‫סמוכה‪ ,‬ס' (‪ .)0221‬השלכות המעבר לשלום על החברה הישראלית‪ .‬בתוך‪ :‬מ' אלחאג' וא' בן‪-‬‬
‫אליעזר (עורכים)‪ .‬בשם הביטחון‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה ופרדס‪ ,‬עמ' ‪.111-122‬‬
‫ענבר‪ ,‬א' (‪ .)0222‬תהליך השלום‪ :‬הערכה מציאותית‪ .‬האומה ‪ ,716‬עמ' ‪.02-76‬‬
‫קימרלינג‪ ,‬ב' (‪ .)7661‬מיליטריזם בחברה הישראלית‪ .‬תיאוריה וביקורת ‪ ,1‬עמ' ‪.712-701‬‬
‫קפליוק‪ ,‬א' (‪ .)7612‬לא 'מחדל'‪ :‬המדיניות שהובילה למלחמת יום הכיפורים‪ .‬תל אביב‪ :‬עמיקם‪.‬‬
‫שטרית‪ ,‬ש' (‪ .)0229‬היבטים משפטיים של תהליך שלום ואישור הסכמי שלום‪ .‬פנטום בפוליטיקה‪,‬‬
‫עמ' ‪.001-021‬‬
‫שפי‪ ,‬נ' (‪ .)0221‬מילים מנצחות‪ 7691 :‬ושיח המרחב בעיתונות לילדים‪ .‬ישראל ‪ ,71‬עמ' ‪.11-97‬‬
‫שפר‪ ,‬ג' (‪ .)0222‬בעקבות תהליך השלום‪ :‬שינויים באידיאולוגיה ובאוריינטציה הפוליטית‬
‫בישראל ובקהילה הפלסטינית‪ .‬תל אביב‪ :‬מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום‪.‬‬
‫ששא‪-‬ביטון‪ ,‬י' (‪ .)0221‬תפיסת מושג השלום אצל מתבגרים יהודים ומתבגרים פלסטינים‬
‫כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתכנית חינוך לשלום‪ .‬גלי עיון ומחקר ‪ ,79‬עמ'‬
‫‪.712-702‬‬
‫‪Biton, Y. & G. Salomon (2006). Peace in the eyes of Israeli and Palestinian youths:‬‬
‫‪Effect of collective narratives and peace education program. Journal of Peace‬‬
‫‪Research 43 (2), pp. 167-180.‬‬
Bridgeman, A.C. (2000). What Kind of Peace Is This? Metaphor in the U.S. Press
Coverage of Israeli-Palestinian Negotiations (Ph.D. dissertation). University of
South Carolina.
Bridgeman, C. (2002). Playing at peace: Game metaphors in discussions of the IsraeliPalestinian conflict. British Journal of Middle Eastern Studies 29 (2), pp. 165167.
Galtung, J. (1969). Violence, peace, and peace research. Journal of Peace Research 6
(3), pp. 167-191.
Galtung, J. (1996). Peace by Peaceful Means. London: Sage.
Gavriely-Nuri, D. (2010a). If both opponents 'extend hands in peace' why don't they
meet? Mythic metaphors and cultural codes in the Israeli peace discourse.
Journal of Language and Politics 9 (3), pp. 449-468.
Gavriely-Nuri, D. (2010b). The idiosyncratic language of Israeli 'peace': A cultural
approach to critical discourse analysis (CCDA). Discourse and Society 21 (5),
pp. 565-585.
Gavriely-Nuri, D. (2010c). Saying 'war', thinking 'victory': The mythmaking
surrounding Israel's 1967 victory. Israel Studies 15 (1), pp. 95-114.
Gavriely-Nuri, D. (submitted for publication). Saying 'peace', going to 'war': Peace in
the service of the Israeli just war rhetoric. Language and Politics.
Hakvoort, I. & L. Oppenheimer (1998). Understanding peace and war: Review of
developmental psychology research. Developmental Review 18 (3), pp. 358-389.
Hall, R. (1993). How children think and feel about war and peace: An Australian
study. Journal of Peace Research 30 (2), pp. 181-196.
Hermann, T.S. (2001). Contending narratives: The Israeli peace movement's role in
the Oslo process. In: A. Ben-Zvi & A. Kleiman (eds.). Global Politics. London:
Frank Cass, pp. 237-264.
Ish-Shalom, P. (2010). Defining by naming: Israeli civic warring over the second
Lebanon war. European Journal of International Relations (first published
online 7 October 2010).
Mandelzis, L. (2003). The changing image of the enemy in the news discourse of
Israeli newspapers 1993-1994. Conflict and Communication Online 2 (1).
Maoz, I. (2000). An experiment in peace: Reconciliation-aimed workshops of JewishIsraeli and Palestinian youth. Journal of Peace Research 37, pp. 721-736.
‫‪Maoz, Z. & A. Shayer (1987). The cognitive structure of peace and war‬‬
‫‪argumentation: Israeli prime ministers versus the Knesset. Political Psychology‬‬
‫‪8, pp. 575-604.‬‬
‫‪Salomon, G. (2004). A narrative-based view of peace education. Journal of Social‬‬
‫‪Issues 60 (2), pp. 273-288.‬‬
‫‪Shamir, J. & K. Shikaki (2002). Determinants of reconciliation and compromise‬‬
‫‪among Israelis and Palestinians. Journal of Peace Research 39, pp. 185-202.‬‬
‫‪Shinar, D. (2004). Media peace discourse: Constraints, concepts and building blocks.‬‬
‫‪Conflict and Communication Online 1 (2).‬‬
‫‪Wenden, L. (2003). Achieving a comprehensive peace: The linguistic factor. Peace‬‬
‫‪and Change 28 (2), pp. 169-201.‬‬
‫‪Yadgar, Y. (2003). From 'true peace' to 'the vision of the new Middle East': Rival‬‬
‫‪images of peace in Israel. Journal of Peace Research 40 (2), pp. 177-193.‬‬
‫ד"ר דליה גבריאלי נורי היא מרצה בכירה במכללה האקדמית הדסה‪ ,‬ירושלים‪ .‬היא חוקרת‬
‫תרבות‪ ,‬תקשורת ושיח ועוסקת בעיקר בחקר שיח השלום והמלחמה בישראל ובעולם‪ .‬הכתובת‬
‫להתקשרות‪[email protected] :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אני משתמשת במילה 'הדהוד' במשמעותה הרחבה‪" :‬הדהוד הוא אזכור במובן הרחב יותר של המושג ואינו ציטוט‬
‫מפורש‪ .‬די שיזכיר [‪ ]...‬אמירה קודמת‪ ,‬מחשבה אפשרית" (הירש ּוויצמן‪.)027 :0222 ,‬‬
‫רפרנציאליות היא היחס שבין מושג ובין מצב עניינים שהוא מתאר‪ .‬המטפורה של אחיזה 'רופפת' נראית לי קולעת‬
‫כשמדובר בחקר מושג השלום‪ .‬חקירה של שימושים במושג מראה שאין לו אחיזה יציבה במצב עניינים מוגדר‪,‬‬
‫ושימושיו‪ ,‬כפי שעולה מן המאמר‪ ,‬נעים בין הקשרים שונים ועמומים‪ ,‬ובכלל זה הקשרי מלחמה המנוגדים לו‬
‫מכול וכול‪ .‬הריבוי של שימושים שחוקים ולא ברורים במושג 'שלום' בהקשרים שונים מקשה ליצור מרכז‬
‫רפרנציאלי יציב‪ ,‬בפרט בתודעת דוברי עברית‪ :‬ברכת 'שלום' בפגישה‪ ,‬ו'שלום ולהתראות' בפרידה כביטויים יום‪-‬‬
‫יומיים שחוקים; "שלום רב שובך ִצּפ ֹו ָרה נחמדת" (ביאליק); ביטויי השיחה 'מה שלומך?' 'דורש בשלומך'‪ ,‬והנגזר‬
‫השחּוק 'דרישת שלום' ו"שאלו שלום ירושלים" (תהלים קכב‪ ;)9 ,‬ניסוח עיתונאי "דאגה לשלומם‬
‫ממנו הביטוי ָ‬
‫ולרווחתם של תושבי האזור" והביטוי 'צרור שלומות' בסיומו של מכתב‪ .‬כל אלה שוחקים את השימוש במילה‬
‫'שלום' ומגדילים את הרפיפות הרפרנציאלית שלה‪ ,‬כלומר את הזיקה הישירה שלה למרכז אחד‪ ,‬אל דבר מה‬
‫בעולם‪ ,‬או אל מצב עניינים ברור ומוסכם‪.‬‬
‫ד"ר נחום גולדמן‪ ,‬נשיא ההסתדרות הציונית העולמית‪ ,‬הגיע לישראל בחודש אפריל ‪ 7612‬וביקש את אישור‬
‫הממשלה להיפגש עם נאצר‪ ,‬נשיא מצרים באותם ימים‪.‬‬