עוסק פטור

‫הקמת עסק‬
‫קורס הקמה וניהול עסק למעצבים‬
‫מרצה מוטי ללו‪ ,‬רו"ח‬
‫מאי ‪2011‬‬
‫תוכן ההרצאה‬
‫‪ .1‬החלטה שכיר או עצמאי‬
‫‪ .2‬צורות התאגדות‬
‫‪ .3‬הליכי רישום ברשויות המס‬
‫‪ .4‬יתרונות וחסרונות בצורות התאגדות‬
‫‪ .5‬תפקידו של רו"ח‬
‫‪ .6‬כללים ודגשים בבחירת רו"ח‬
‫‪ .7‬צמצום פער הציפיות בין רו"ח לבין לקוחו‬
‫שכיר או עצמאי ?‬
‫"סוף מעשה במחשבה תחילה"‬
‫(ר' שלמה הלוי)‬
‫יתרונות שכיר מול יתרונות עצמאי‬
‫יתרונות שכיר‬
‫‪ ‬רשת ביטחון כלכלית‪-‬משכורת המשולמת‬
‫בכל תחילת חודש ע"י המעביד‪.‬‬
‫‪ ‬הטבות סוציאליות הניתנות ע"י המעביד‬
‫עפ"י חוק‪.‬‬
‫‪ ‬אין לשכיר כל קשר לרשויות המס‪-‬‬
‫מס הכנסה‪ ,‬מע"מ‪ ,‬ביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ ‬רמת הסיכון היא לא גבוהה‬
‫כמעט ואין סיכון‪.‬‬
‫‪ ‬נתינת "דין וחשבון" למעביד בלבד‬
‫ולא מעבר לכך‪.‬‬
‫‪ ‬שעות העבודה מוגדרות וכן תשלום‬
‫עבור שעות נוספות‪.‬‬
‫יתרונות עצמאי‬
‫‪ ‬כגודל ההשקעה כך גודל התמורה‪.‬‬
‫‪ ‬קביעה עצמית לשעות עבודה‪.‬‬
‫‪ ‬חשיפה לתחומים בהם אין לשכיר‬
‫נגיעה‪ ,‬קרי הזדמנויות עסקיות‪.‬‬
‫‪" ‬קצירת " הפירות והרגשת סיפוק‪.‬‬
‫‪ ‬עבודה ל"ביתי" ולא לאחרים‪.‬‬
‫קבלת החלטה‬
‫‪ ‬מודעות פנימית אישית למשמעת עצמית וכישוריי לנהל עסק !‬
‫‪ ‬בודקים באם לקחנו בחשבון את האי וודאות בקשר לסיכוי‬
‫ההצלחה!‬
‫‪ ‬בודקים באם שיקללנו את היתרונות והחסרונות של כל צעד !‬
‫‪ ‬עורכים ניתוח כדאיות ובדיקת סיכונים מול הסיכויים להצליח –‬
‫חובה לחשוב מה קורה אם העסק לא מצליח!‬
‫‪ ‬יש להתייעץ עם מומחים בתחום ענף שבו מעוניינים לפעול‬
‫עסקית‪ ,‬וכן להתייעץ עם מומחים מקצועיים לקבלת החלטות‬
‫עסקיות‬
‫"ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה" (שלמה המלך)‬
‫צורות התאגדות‬
‫צורות התאגדות‬
‫עצמאי ‪ -‬עוסק פטור‪ ,‬עוסק מורשה‬
‫שותפות‬
‫חברה‬
‫עוסק פטור – הגדרה‬
‫עוסק שבעסקיו לא יותר משני מועסקים‪ ,‬ושמחזור‬
‫המכירות השנתי שלו אינו עולה על ‪₪ *74,972‬‬
‫*(סכום זה נכון ל‪ 1/2011-‬ומתעדכן עלפי עליית מדד המחירים לצרכן)‪.‬‬
‫בתיקון ‪ 23‬לחוק מס ערך מוסף (‪ ,)01.01.03‬בוטלה הגדרתו של עוסק זעיר‬
‫ו"עוסק זעיר פטור" וכיום הגדרת "עוסק פטור" מחליפה את שניהם‬
‫הגדרתו של מושג זה בחוק מס ערך מוסף (מע"מ)‪ ,‬נועדה להקל על אנשים‬
‫לפעול כעצמאים תוך הגמשת חלק מהביורוקרטיה הכרוכה בכך וצמצום‬
‫מספר העוסקים המורשים הרשומים במע"מ‪.‬‬
‫עוסק פטור – מאפיינים‬
‫‪ ‬עסקאותיו פטורות ממע"מ (למעט עסקאות מקרקעין)‬
‫ משמע שהעוסק הפטור אינו חייב בתשלום מע"מ על עסקאותיו ואין הוא‬‫מחייב את לקוחותיו במע"מ‪.‬‬
‫‪ ‬עוסק פטור אינו רשאי לקזז ולדרוש את מס התשומות ששולם על ידו‪.‬‬
‫‪ ‬העוסק הפטור הינו מעמד לעניין מע"מ בלבד !‬
‫ משמע התנהלותו מול רשויות המס האחרות‪ ,‬אינו שונה מכל עסק או‬‫פעילות אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬העוסק הפטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו ולכן אין הוא רשאי להוציא חשבוניות‬
‫מס בגין עסקאותיו ‪,‬ויכול להוציא חשבוניות ו‪/‬או קבלות בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר מחזור ‪ -‬העסקאות של העוסק הפטור עולה על סכום התקרה הקבוע‪,‬‬
‫יהפוך לעוסק מורשה החייב בדיווח חודשי‪ ,‬או ישלם מע"מ על סכום העסקאות‬
‫שמעל התקרה‪ ,‬אם המחזור החורג הינו חד פעמי‪.‬‬
‫‪ ‬עוסק פטור מתאים בעיקר לשכיר שרוצה לעסוק בעבודה צדדית כעצמאי‬
‫עוסק פטור ‪ -‬חריגים‬
‫בעלי המקצועות והעיסוקים שלהלן‪ ,‬חייבים להירשם כעוסקים מורשים‪ ,‬וזאת‬
‫ללא כל קשר לגובה מחזור‪-‬העסקאות השנתי שלהם ולמספר המועסקים‪:‬‬
‫בעל מקצוע חופשי שהוא‪ :‬אגרונום‪ ,‬אדריכל‪ ,‬הנדסאי‪ ,‬חוקר פרטי‪ ,‬טוען רבני‪,‬‬
‫טכנאי‪ ,‬טכנאי שיניים‪ ,‬יועץ לארגון‪ ,‬יועץ לניהול‪ ,‬יועץ מדעי‪ ,‬יועץ מס‪ ,‬כלכלן‪,‬‬
‫מהנדס‪ ,‬מודד‪,‬מנהל חשבונות‪ ,‬מתורגמן‪ ,‬סוכן ביטוח‪ ,‬עו"ד‪ ,‬רו"ח‪ ,‬שמאי‪,‬‬
‫בעל מעבדה כימית או רפואית‪ ,‬רופא‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬פיזיותרפיסט‪ ,‬רופא וטרינר‪,‬‬
‫רופא שיניים או מרפא שיניים‪.‬‬
‫נותן שירותים לגבי שירותים אלה בלבד‪ :‬מופע אומנותי‪ ,‬לרבות הנחייה במופע‪,‬‬
‫בניית תפאורה או הכנתה‪ ,‬הכנת מבחנים‪ ,‬בדיקתם וכן ניהול מבחנים או‬
‫פיקוח עליהם‪ ,‬הרצאה‪ ,‬הוראה‪ ,‬הדרכה‪ ,‬תרגול או השתתפות במופע שאינו‬
‫אומנותי‪ ,‬כתבנות או קצרנות‪ ,‬תרגום בכתב או בע"פ‪ ,‬כתיבה או עריכה‪,‬‬
‫פישור‪.‬‬
‫אחרים ‪ :‬בעל בית ספר לנהיגה‪ ,‬בעל בית ספר לרבות גן ילדים‪ ,‬סוחר‬
‫מקרקעין או מתווך מקרקעין‪ ,‬סוחר רכב ומתווך רכב‪ ,‬חברה הרשומה כדין לפי‬
‫פקודת החברות‪ ,‬אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות‬
‫השיתופיות‪.‬‬
‫עוסק מורשה – הגדרה‬
‫עוסק שנרשם לפי סעיף ‪( 52‬חובת רישום של עוסק) או לפי סעיף ‪58‬‬
‫(רישום מסוג שונה‪-‬עפ"י המנהל הראשי) ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם‬
‫סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים‪.‬‬
‫חוק מע"מ‬
‫עצמאי‪ ,‬בהקשר הכלכלי‪ ,‬הוא אדם אשר הכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית‬
‫עצמאית שלו‪ ,‬ואינו תלוי לפרנסתו במעביד‪.‬‬
‫עוסק מורשה – מאפיינים‬
‫‪ ‬העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית‬
‫(כמו שותפות או חברה בע"מ )‪.‬‬
‫‪ ‬עצמאי רשאי לנהל את עיסוקו בשותפות עם אחרים הן במסגרת שותפות והן‬
‫במסגרת חברה ‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסתו של עצמאי מגיעה מעבודה באחת משלוש דרכים עיקריות‪:‬‬
‫ ייצור מוצר‬‫ מסחר (קניה ומכירה)‬‫‪ -‬מתן שירות‪.‬‬
‫עוסק מורשה – חריגים‬
‫‪ ‬במקרים בהם יבחר העצמאי לנהל את עסקיו במסגרת חברה בע"מ הנמצאת‬
‫בשליטתו המלאה הוא יחשב פורמאלית לשכיר בחברה‪ ,‬אך מבחינה מהותית‬
‫הוא יהיה עצמאי המרוויח לפרנסתו בלי תלות במעביד‪.‬‬
‫ עצמאי כזה קרוי בדיני המסים "בעל שליטה בחברת מעטים"‪ ,‬והיחס אליו‬‫הוא יחס מעורב‪ :‬לעתים כאל שכיר ולעתים כאל עצמאי‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסות הצומחות לאדם גם מנכסים שבבעלותו‪ ,‬המניבים לו רווח כספי‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫נדל"ן‪ ,‬ניירות ערך ועוד‪ .‬הכנסות כאלה אינן נובעות מעבודה‪ ,‬והאדם הנהנה‬
‫מהן נחשב כעצמאי רק בהקשרים מסוימים‪.‬‬
‫‪ ‬אדם יכול לנהל גם פעילות עסקית כפולה‪ ,‬כשכיר וכעצמאי‪ ,‬באותה עת‪.‬‬
‫ דוגמה‪ :‬רופא העובד כשכיר בבית חולים‪ ,‬ובשעות שלאחר מכן מקבל‬‫חולים כעצמאי‪ .‬על פעילותו כעצמאי חלים הכללים החלים על עצמאי‪,‬‬
‫ועל פעילותו כשכיר חלים הכללים החלים על שכיר‪ ,‬אם כי המסים‬
‫מחושבים בסופו של דבר לפי ההכנסה הכוללת משתי הפעילויות‪.‬‬
‫שותפות – הגדרה‬
‫" חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות "‬
‫סעיף י לפקודת השותפויות‬
‫שותפות – מאפיינים‬
‫"כל שותף הוא שלוח של השותפות של שאר שותפיו לכל עניין של עסקי‬
‫השותפות ‪ .‬פעולותיו של כל שותף ‪,‬כאשר הוא עושה בדרך הרגילה עסק מן‬
‫הסוג שהוא עושה בשותפות שהוא חבר בה ‪ ,‬יחייבו את השותפות ואת‬
‫שותפיו "‬
‫סעיף ‪ 14‬לפקודת השותפויות‬
‫" כל שותף חב יחד עם שאר השותפים ולחוד ‪ ,‬בכל החיובים שהשותפות חבה‬
‫בהם בהיותו שותף ‪ .‬לרבות כל דבר שהשותפות חבה בסעיפים ‪ 18,19‬שהם‬
‫חבות של שותפות בנזק ופגיעה בנכסים של הזולת "‬
‫סעיף ‪ 20‬לפקודת השותפויות‬
‫חברה – הגדרה‬
‫" כל אדם רשאי לייסד חברה ‪ ,‬ובלבד שאף מטרה ממטרות החברה אינה נוגדת‬
‫את החוק ‪ ,‬אינה בלתי מוסרית ‪ ,‬ואינה נוגדת את תקנת הציבור "‪.‬‬
‫" תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה"‪.‬‬
‫חוק החברות התשנ"ט ‪1999‬‬
‫חברה היא ארגון בעל אישיות משפטית שמאגדת אנשים למען מטרה משותפת‪,‬‬
‫בדרך כלל לשם הפקת רווח‪ .‬חברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה‬
‫מודרנית‪,‬והיא הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית משותפת לאנשים‬
‫אחדים‪.‬‬
‫חברה ‪-‬מאפיינים‬
‫‪ ‬בעליה של החברה מחזיקים בבעלות עליה באמצעות מניות‪ ,‬המשקפות את‬
‫חלקו של כל אחד מהבעלים ברווחי החברה ובזכויות ההצבעה בה‪.‬‬
‫‪ ‬בדרך כלל אחריותם של בעלי המניות בחברה לחובותיה מוגבלת (זהו יתרון‬
‫מרכזי של התאגדות בדרך זו)‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בהוספת המילים‬
‫"בע"מ" או "בעירבון מוגבל" בסוף שמה‪.‬‬
‫‪ ‬סעיף ‪ 46‬לחוק החברות קובע את הגופים הפועלים בחברה‪" :‬האורגנים של‬
‫החברה הם האספה הכללית‪ ,‬הדירקטוריון‪ ,‬המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין‪,‬‬
‫או מכוח התקנון‪ ,‬רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת החברה לאותו עניין"‬
‫‪ ‬ניתן גם להקים חברה שאחריות בעלי המניות לחובותיה היא בלתי מוגבלת‪.‬‬
‫‪ ‬חלוקת רווחיה של חברה לבעלי מניותיה נעשית באמצעות דיבידנד‪.‬‬
‫חברה ציבורית‬
‫חברה ציבורית הינה "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו‬
‫לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך‪ ,‬ומוחזקת בידי הציבור"‪.‬‬
‫ההבדלים בין שותפות לחברה‬
‫‪ ‬בשותפות השותפים והשותפות חד הם ואילו בחברה החברה הינה אישות‬
‫משפטית נפרדת ובעלי המניות הינם אישות משפטית נפרדת‪.‬‬
‫‪" ‬הרמת מסך" בשותפות לא קיימת מכיוון שאחריות השותפים היא מלאה‬
‫(בשותפות שאינה מוגבלת ) ואילו בחברה "הרמת מסך" וירידה לנכסי בעלי‬
‫המניות היא במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ ‬בשותפות כל אחד מהשותפים יכול לפרק את השותפות בהודעה לשותפים‪,‬‬
‫ואילו בחברה החברה מתפרקת רק לאחר סגירת החברה ברשם החברות‬
‫ולאחר אישור בית המשפט ‪.‬‬
‫הליכי רישום‬
‫הליכי רישום – עוסק פטור‬
‫מע"מ‬
‫רישום בסניף מע"מ המשויך לישוב בו העסק מנוהל‪.‬‬
‫להלן המסמכים שצריך לצרף בעת הרישום למע"מ‪:‬‬
‫ צילום ת‪.‬ז של הישות הנרשמת‪.‬‬‫ צילום המחאה מבוטלת מחשבון העו"ש שבו ינוהל העסק‪.‬‬‫ חוזה שכירות המקום שבו מנוהל העסק‪.‬‬‫מס הכנסה‬
‫פתיחת תיק עצמאי במס הכנסה ‪ -‬הודעה למס הכנסה בפתיחת תיק במע"מ‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫הודעה לביטוח לאומי על שינוי סטאטוס משכיר לעובד‪.‬‬
‫הצהרת דין וחשבון שנתי בו נרשמים פרטי העצמאי‪ ,‬תקופות בהן המצהיר עבד‬
‫וכו'‪.‬‬
‫הליכי רישום – עוסק מורשה‬
‫מע"מ‬
‫רישום בסניף מע"מ המשויך לישוב בו העסק מנוהל‪.‬‬
‫להלן המסמכים שצריך לצרף בעת הרישום למע"מ‪:‬‬
‫ צילום ת‪.‬ז של הישות הנרשמת‪.‬‬‫ צילום המחאה מבוטלת מחשבון העו"ש שבו ינוהל העסק‪.‬‬‫ חוזה שכירות המקום שבו מנוהל העסק‪.‬‬‫מס הכנסה‬
‫פתיחת תיק עצמאי במס הכנסה ‪ -‬הודעה למס הכנסה בפתיחת תיק במע"מ‪.‬‬
‫פתיחת תיק ניכויים במס הכנסה‪ -‬במידה והעסק מתכונן להעסיק עובדים‪.‬‬
‫אחת לכמה שנים יידרש להצהרת הון ‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫הודעה לביטוח לאומי על שינוי סטאטוס משכיר לעובד‪ .‬הצהרת דין וחשבון שנתי‬
‫בו נרשמים פרטי העצמאי‪ ,‬תקופות בהן המצהיר עבד וכו'‪.‬‬
‫הערה ‪ :‬אם בחר אדם לנהל את עסקיו תחת מטריה של חברה בע"מ‪ ,‬מעמדו נחשב‬
‫כ"בעל שליטה בחברת מעטים" והוא מקבל משכורת מהחברה‪ .‬מהלכי הרישום דומים‬
‫לאלה של עוסק עצמאי‪ ,‬אך במקרה כזה הם נעשים בדרך כלל באמצעות רו"ח המייצג‬
‫את החברה‪.‬‬
‫הליכי רישום – שותפות‬
‫מע"מ‬
‫רישום בסניף מע"מ המשויך לישוב בו העסק מנוהל‪.‬‬
‫בשותפות יש יהיה ניהול ספרים אחד כשותפים במע"מ והמספר של השותפות‬
‫בדרך כלל יתחיל בספרות ‪.55..‬‬
‫בעת הרישום למע"מ יפורטו פרטי העוסקים בשותפות‪ ,‬השותפים‪ ,‬וימונה נציג‬
‫השותפים אשר מולו תתבצע התכתובת של מע"מ‪.‬‬
‫מס הכנסה‬
‫לכל שותף ינוהל תיק במס הכנסה וכל שותף יגיש דוח למס הכנסה בסוף שנה‬
‫המתייחס לגביו בלבד‪.‬‬
‫מוסד לביטוח לאומי‬
‫כל שותף ידווח לביטוח לאומי על שינוי הסטאטוס שלו משכיר לעצמאי כמו עוסק‬
‫מורשה‪.‬‬
‫הליכי רישום – חברה‬
‫רשם החברות‬
‫חברה הינה "אשיות משפטית נפרדת" ובעלי המניות של החברה הינם אישות‬
‫נוספת‪ .‬לפני רישום החברה ברשויות המס יש צורך להקים את החברה‬
‫ולרשום אותה ברשם החברות‪ .‬לאחר שהחברה מוקמת היא מקבלת ח‪.‬פ‬
‫שהינו תעודת הזהות של החברה‪.‬‬
‫מע"מ‬
‫החברה נרשמת במע"מ בצרוף תעודת התאגדות מרשם החברות‪.‬‬
‫בעת הרישום במע"מ יצוינו פרטי מנהלי החברה וכן נציג החברה במע"מ‪.‬‬
‫מס הכנסה‬
‫הודעה על פתיחת תיק במס הכנסה בצרוף תעודת התאגדות מרשם החברות‪.‬‬
‫הודעה על פתיחת תיק ניכויים‪.‬‬
‫כיצד כדאי להתאגד ?‬
‫עוסק פטור או עוסק מורשה ?‬
‫מה השיקולים בעד ונגד?‬
‫‪ ‬אם מחזור‪-‬העסקאות השנתי הצפוי נמוך מהסכום הקבוע בחקיקה‬
‫(כ‪ 75,000 -‬ש"ח)‪ ,‬קיים פטור מהגשת דוחות ותשלום למע"מ‪ .‬כאשר מחזור‪-‬‬
‫העסקאות יגיע לסכום האמור יש להפוך לעוסק מורשה החייב בדיווח‪.‬‬
‫‪ ‬אם העסק דורש השקעה גבוהה בציוד ‪ -‬ע‪.‬פ לא יוכל לקבל החזר המע"מ ‪,‬‬
‫וכדאי לו להירשם כמורשה‪ ,‬למעשה גבול הכדאיות הינו הסכום הפטור‪.‬‬
‫‪ ‬אם אין השקעה כלל ‪ -‬קיימת עדיפות ברורה להיות עוסק פטור שכן ההכנסות‬
‫יישארו בידיו כולל המע"מ‪.‬‬
‫‪ ‬חשוב לציין כי המונח עוסק פטור תקף אך ורק לצרכי מע"מ ‪ .‬לצרכים אחרים ‪-‬‬
‫מס הכנסה וביטוח לאומי ‪ ,‬אין לזה משמעות וכל החוקים חלים על עוסק פטור‬
‫כרגיל כמו חובה לנהל ספרי חשבונות וכד'‪.‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬יש לזכור ‪ ,‬כי קיימים בעלי עיסוקים ומקצועות‪ ,‬החייבים‬
‫להירשם כעוסקים מורשים‪.‬‬
‫עוסק מורשה או חברה ?‬
‫‪ ‬איך עדיף ‪-‬להתאגד כחברה בע"מ ? או שמא כעצמאי (עוסק מורשה) ?‬
‫‪ ‬מתי כדאי להפוך מעצמאי לחברה בע"מ ? וההפך מחברה לעצמאי?‬
‫‪ ‬מה חסכוני ורווחי יותר בתשלומי מס הכנסה‪ ,‬הביטוח הלאומי ומס‬
‫הבריאות?‬
‫‪ ‬מהם הגורמים המשפיעים ביותר להפוך לחברה בע"מ ? האם כאשר פעילות‬
‫העסק כרוכה בגורמי סיכון? או שמא כשיש מספר שותפים הרוצים להסדיר‬
‫את היחסים ביניהם בצורה הטובה ביותר?‬
‫‪ ‬מתי העיתוי הטוב ביותר להפוך לחברה בע"מ ? כשקיים קושי לבעל העסק‬
‫לשלוט ולפקח אחר פעולות חשבון הבנק וכן אחר החיובים וזיכויים של‬
‫לקוחות וספקי העסק? או שמא כאשר הוראות ניהול ספרים מחויבות בשיטה‬
‫הכפולה?‬
‫תפקידו של רואה החשבון‬
‫פעילות שוטפת ופעילות חד שנתית‬
‫‪ ‬ייצוג הלקוח‪/‬הנישום ברשויות המס‪.‬‬
‫‪ ‬עריכת דוחות כספיים שנתיים והגשתם לרשויות המס‪.‬‬
‫‪ ‬עריכה והגשת הצהרת הון של הנישום‪.‬‬
‫‪" ‬הדלקת" אורות הזהרה בעת בעיה פיננסית כשרות תומך‪.‬‬
‫‪ ‬הכנת דוחות חודשיים במסגרת עבודת הנהלת חשבונות‪-‬כאשר קיים‬
‫חוזה התקשרות למתן השירות הנ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬ייצוג הלקוח בדיונים מול רשויות המס‪.‬‬
‫‪ ‬עריכת פעולות פיננסיות הדורשות ראיה מערכתית של העסק‪.‬‬
‫כללים ודגשים בבחירת רואה חשבון‬
‫פרמטרים לבחירת רואה חשבון‬
‫‪ ‬בעל ניסיון בתחום הפעילות העסקית‪.‬‬
‫‪ ‬בעל ניסיון מול רשויות המס‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת ראיה מערכתית פיננסית‪.‬‬
‫‪ ‬נכון לבצע פעולות יזומות פיננסיות ללא קשר ללקוח‪.‬‬
‫‪ ‬בעל יכולת לבצע קישורים בין מספר בעלי עסק‪.‬‬
‫צמצום פער הציפיות בין‬
‫רואה חשבון ללקוחו‬
‫הנהלת חשבונות והגשת דוח שנתי‪.‬‬
‫הגשת הצהרת הון‪.‬‬
‫ייצוג מול רשויות המס במקרים מיוחדים כגון דיונים‪.‬‬
‫פגישות יזומות ע"י רו"ח לבדיקת צמיחה‪/‬דעיכה של העסק‪.‬‬
‫קבלת החלטות עסקיות‪.‬‬
‫משא ומתן לקבלת אשראי ע"י הבנקים‪.‬‬
‫בניית תזרים מזומנים וצפי פני עתיד‪.‬‬
‫תודה על ההקשבה !‬
‫מוטי ללו – רואה חשבון‬
‫טלפון ‪08-9359997‬‬
‫נייד‬
‫‪052-2640233‬‬
‫‪[email protected]‬‬