הועתק והוכנס לאינטרנט

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫י הקדמה‬
‫‪•J!,‬‬
‫‪~f-?i\.‬‬
‫»‪V‬־‪*"V‬‬
‫יוגה כן לאדוני אבי יואר לעלה ונכיר בה״הר כריך‬
‫*"*־'‬
‫" י *‬
‫אליויםנינונ״עראיתיאמעגי עח׳חיומי ההולכים‬
‫^•׳ ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪iwvS‬‬
‫^‬
‫‪t‬‬
‫^ךע‬
‫כ‬
‫‪f‬‬
‫בתידתהיתאמי צב׳ה בני עליה והנם מ!ענ‪1‬יס‬
‫נמלטים מפח י!קשי'נוגשים אצים דכר יום כיויוו‬
‫כתעצומ! ורומו נלכדה רגלם קר צלם והלם מעליהם‬
‫* •‪ *^•^V‬י • ^‬
‫*‬
‫וידגכי כאהל׳הס כמשא תשוא וחדחיס ד חים א ת ‪-‬‬
‫הגורות‪1‬א‪1‬ריקחתלאםרכעפר׳ס‪1‬דס להעמידם‬
‫על חלם יכלם כבגד יכל! •כלו כאפס תקיה תאיההיא לעיניס‪:‬‬
‫ראיתי‬
‫א ת פצ ישראל נפיצים ולחוצים כארבע פניתככל כ מת שונית שהס כינים תניס‬
‫מם נפ־זםיכשהכחקירהודרישהלמצאדבריחפן ככיאירהפר׳ הכתכייכדעת‬
‫וכהשכצלסקצהמסיליתוהתרתהפפקממגלהעמיקותמניחשךולא מצאו כאן‬
‫ע ד קצפ בחפושס והיכראשס וימצאו וער שס וער שס ככל האתית והמיפתיפ!טהר‬
‫•דיס ׳!סיף אומן כח‪:‬חן לשנים וכעשן לעיניס‪:‬‬
‫אמ כעני• ורוכ‬
‫ראיתי‬
‫•יאסינ׳ כטרס יכאו ימי הרעה רועהתר‪1‬עעה ארן והשעה יעיעה ורחיקה ו ח ק ה‬
‫מכל טיכ ושלמות צלם דמ ת תכנית כצ כשר נקשר געכיתית אהבה וחבה כל ע ח ת‬
‫שבא כן ילך דל והלך כטרפ אםככ למעצכילנשוא נס כטדתחמדיהדת רגיל מרבבה‬
‫ב&מיוה"גילית כביאור חמש מ ג ל ת מ ג י ת ה ת ר ׳ תירה כוהמאירתעיניס‬
‫ראית•‬
‫‪:‬‬
‫ונתין אל לבי אף רוח׳ כקרכ׳ כאשר היית• כימי חר?׳ פ׳ ולכי שיים לתור‬
‫כחכמתעצמתשלקה המלך עיה לכוא ער הליס כשחי המגלתתהלות ישראל אשר‬
‫אחר אשר השלמתי כיאור השלשה‬
‫אזן ח ק י ותיק; כצפיר נ ד ד חן קן וכילד ייסכ‬
‫הנשארות ‪1‬כי קצרו מצעי ומהלכי ככל הק דית קלית!תמירות!הצרית צ ר ח ת‬
‫באמתחיתעתת׳ וחלתי ןאייא מגשתאליהם לק צר דעתי יתשכ כאיתןההתרשלות‬
‫רא ת׳‬
‫קהת׳!עטי אשי אתי גם היא נאנחה ׳תשב בפתח עיניס •־‬
‫אחי•‬
‫רואי כ י ט ב כעיני פני אלדיס וארס מגי גבורה! מארס בין דם לדם במלחמתה של‬
‫תירה הקט ן יהיה לאלף חיילים לגבר משכר הריס גבנונים כ ח כ איניס ועצמה‬
‫י ע ב ד עצי מה ואווצה מפיגה נא ואס מעטמוער אפייכמליא נימא כעי ׳תעצומות‬
‫תעל<מ!תחכמה ׳חיצכב׳ לעד לאור נאור הח״ס הנצחיים שבעתים פאיר החמה‬
‫לפני אל נ!רא ואיום‬
‫לכ״קאבו‬
‫ואכיאהיוסיוסראשןלחדםחשןשנתישךנאמצליחדרכי‬
‫׳צאתיקצתמהפלאילהכנסלפניסלפנ׳ להשלים כיאיר השתי מגלת‬
‫ראיתי‬
‫וןאצהעל בצאשרה׳הלפנימתקהאדוטוכלעיניס‪:‬‬
‫לקחתימוסר‬
‫‪ ju‬המצו קראת׳ עורה מצר ה'ריעי לא אחסר מעשית פר• מעשה ידי בעזרת צ ר י‬
‫י‬
‫נ(קראסס ביאורי‬
‫ידי משה <‪ '£‬באדי אתנשא כנושאי יד׳ אל דביר קדש‬
‫ןקדשיהסוהצההסבמפפראצבעותהידוידיגטפומרואהליתחסדיהיאוכיר בם‬
‫ז‪/‬הלית גחלותפשט׳ הכתיבים הנאהכיס והנעימים כעיני פני השלמייכואי על‬
‫הריכ כבולים שת• •רות בבלי‪ :‬לתשיותבנוילתלפיויכלכ כל חכם לב טהור עיניס‬
‫ראית׳‬
‫קזתךכחהמוקשכלזוכקשהי׳מנאחןושכלטוכבמהםהואטוכ שהכל‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יבספ!הו‬
‫‪,‬‬
‫ * י ד»־ק‪1‬צ!ה‬‫יכהפיהו' כל סתיס לא עממיה! בא לטיזר לחלד יאת הקץ יהייעין‬
‫‪n t t e v i‬‬
‫י יוכל שאת! ע ד בלי ל י והיינן בעחידח־ב צערו להבין א ‪ <r‬ילפעד! כע‪-‬דיכ‪-‬פיף‬
‫י חיצכ להכית אש דת תיירת ציון העיק לפק־ח עירם‬
‫*‪P‬‬
‫?יי‬
‫הציבאתכיכא‬
‫פ נ ת י ק ר ת ה ק י י ת ׳ ואת שבעה עינ 'ס ל ו ל י ת כ י י ר ל י ת‬
‫ז‬
‫האית להכין ולה‪,‬רית דרכה שי ת ר ה ברה מאירת עיני פני משכת מבינת‬
‫המח שב!ת!השבחת הזחת כאיל ׳קליתכא־ר כקד קרתשמש בקי לא עביתכהיר‬
‫היא כשחקיםלהקיפפיכתצלקתהאמתהניפלתכאילהניבלתלהציבמיכ מכלי*‬
‫והי‪1‬למא!רו'כרקיעשמיהמחשביתלהפירערלתלכבית!להשיכלכ אבית על בדם‬
‫כניס!נאמנים ולכ כניס על אכ!תהנחמדיס יהי! לאחדים להעיר או* כל•• דים יאם‬
‫ידי בעיה‬
‫בכדים ויחפרו כל ט כ טיכה לכל לנח ת ‪ :‬ה־רך לעי ך שלחן במדבר‬
‫משכיל על דכלימצא חןושכלטיכ כעיני כני מצה•‪! :‬ארס על • אמרתי הנה‬
‫כ‬
‫־ כאת׳ לפני כל ׳!דעי חחלתהלתככיאול שתי מגלית הנו על א יפ‪:‬׳! ל כ ר ל כ ר יהיה‬
‫ לחכור שלם ככל החמש מגליתכאשר היה תמיד נגד עיני יכני כיד א לה׳ ה;• כה‬‫עלי ואעכור כבור ״דילכאר ראשונה הכוונה הנכינה לשלמה היעה כשני הכפרים *‬
‫כורעת‬
‫היקויסהאלהלצמדאדםדעת‬
‫ואת ככל ?יק ם מ;קטר מ נש‬
‫לה לתירה!לתעדה כ׳ כל עקד יקר י ד ׳» ד מש!שנז השפ נפשכ׳ כחיים לנצח״ם‬
‫ויושר האושר האניפי האחרון היא הטיפ העליון כהר ציץ לא ימיט לעלם ילא •עלם‬
‫שהוא מן המחו״כ לכל כעל ד ת ויותר לרואי השמש א;ל שפעת יפעת ת ל ת‬
‫התמימה כרה פחמה לחפש על כל צ י ד ׳ התפלית האחרון הוה לחשוך נפגם ל־נ׳‬
‫שחתפחדופחתמשלחתמלאפירעיסוחחעועיס‬
‫על‬
‫בןכחמלתההלת‬
‫היעליצו כצעריצו וכוקננו לנחתמ הדרך דרכה של תירהמאירת עיני כני חשכתמ‬
‫נת;אתחחו על המלך שלחה אדוננ! עה אשר כ! און חקר ותקן שלפה ככרים‬
‫יקרים מאיריס כספירים להחייתנו כהי!ס הזה כאת נת עתיתנו‬
‫בביאור תכלית מאו״נ!‪:‬‬
‫‪ -‬והגח‬
‫ח י ק יפיעממ‬
‫רול נחלק! בסדר חכיש! בבקשת התכלית‬
‫האחרון כסדר שלשה ספריו אשר חכר ס מהס אמרו ששיר השיריס פמכ תחלה‬
‫ר' »מ‪,-‬ן‪*,‬מ‪ ,‬ואחרי! כ פ ר משלי ואחריו ספר קהלת ואמר! כמדרש!חייתי לה רייינת; מדרך א ר ן‬
‫שיי סשיריס כשאדם נער אומר דברי ומר הגדיל א!מר דברי משלים הזקין א‪:‬מר דברי הבלים‬
‫» ‪ v‬קהלס עיכ וחלילה להאמין עלרייונתןשעלה על לכו לב טהור ששלמה היעה נהג מנהג‬
‫נעחתפלימיואופייצאמפיחכמת! נס כי הוקי; דכרי הכלים חלילה !מה נס‬
‫אך‬
‫בהיות כל דכריו כרוח הקדש‪:‬‬
‫םונתרייונתןהיאכיהשכלהנאצלחא^‬
‫׳תיבל ימי היותחחוכל עם החמר אף כעת עיינו בדברים האליה״ם״ייפשט‪-‬א‬
‫נא!י‬
‫לשון מחומר ״חס אותם אליי כ ט ב ע כפי המזג! התכונה וכמו פר‪-‬־־ו וה ה ר י ב ע ?‪i‬‬
‫י<‪6‬ני‪.‬ג'לנע‬
‫בפכשתהאוינזוולוככללמותילךעלנשמתהארס שהיא אמצעית בין הגבהים‬
‫י*''"‬
‫לשפלים והיא תדמה הכל על יצירתי היכלה)כ!'וכ‪1‬זנתו מכוארת״פרצה כאומת‬
‫שהנשמה תרמה ההל על צירתהיפלה שהוא החומר אשר היא נישא והיכל השכל‬
‫והנשמה־‬
‫י•‬
‫לעל‬
‫רעתרי׳ונתן נ ד ר ך וה נ ת ב תחלה שלמה' פעה ג פ ר &י»*‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫־ י•‬
‫‪-.‬‬
‫‪,-‬״‪,‬״‬
‫‪txrm‬‬
‫י‬
‫*‬
‫״־‪..-‬‬
‫§‬
‫ג‬
‫הקדמה‬
‫לש• ר ־ ‪ :‬כי מיז; כחרמי ‪ ; 16‬ע ר ו ת שלוא !מןתגכירת לדם והשמחה לרתיחיע‬
‫ליה חיחשכל הרחשים אשר ל י ל חיקר כלס כלשון ןייר ישיר חסכים לפי חזנו‬
‫!־ופינתוהוא טכע ההיכל שהואהחומר כאמור‬
‫ואהר‬
‫שהגריל עכר! שאר‬
‫לליח ת כקש ליחש הדברים אל טבע החמר כפי התחלפה מוגי !תכונתו יה!א‬
‫להעמיק ׳!תר בלשן מצד עחכ השתרהעסשארהלחית להכין חשל ימליצה‬
‫מענהלשוןצתיעלכןהיה מדבר כדרך חשל ומליצה שנאמיוירנר שלשת אלפים‬
‫משל‬
‫ואויר‬
‫שהוקין וגברה למרה השחורה בחימר והתחילה הדאגה‬
‫יהעצכין כפי מוג יתכונתהשתרייס התחיל לההכ׳לההצלח!ת הומנית ולהעמיק‬
‫בדרושים האלה״ס מופשטים מכל חמריותיגשמות כפי טבעמוג תמרו אשר ככר‬
‫נכנע מאליו אל השכל ועל ‪ p‬ההכיל כפירוש ו ב פ ש ט ת כל הדכריס שראוי‬
‫לההביל!הוא המב!יןל‪1‬כתחלתתהלתהספר בהודעת כמנת! כאוחיהכל הכלים‬
‫•אמר קהלת הכל הכלים הכל לבל כי אחר ההשקפה הצרופה בבחינה נאמנה‬
‫כאמת ובאמונה •רישההכילכפיריש כל הרבריישהם הבלים כאמת מצד עצמם‬
‫למען דעתכי הכל הכל לבד ׳ראיהייתישלאעיקר יקר העמדה יעל ק ס ת ס וחתם‬
‫ר כ ר בסין הסכיהנויבאומיסין דכר הכל נשמעאתהאלרים ירא ואת מציתיי שמור‬
‫'וכויכמ׳ שנבאר כמקומו כפירוש הפסיקים בסייר אשר כזה נתבארה על נכו; הכנת‬
‫כינת רכ״ונת; כסדר הפפריס הללו וכמו שיתבאר עיד באר היטב כפס ק אל‬
‫תאמר מה היה שהימים הראשיניס היו טובים מאלה וםיבמקימו כסיר עיין עליו‬
‫אך‬
‫אמנם רכים חילקיס עלהסרר לוה!אומרים שהפר קהלת כתכ תחלה‬
‫ואחר כך ככרמשליואחחןאחרוןחביכעלייספרשירהםיריס וה‪1‬א ד ע ת ח ב ח ׳‬
‫האמתיכן נאמר כפייבמדרש הנעלם והוא גם כן ר ע ת ר כ ׳ אלעזר כן עזריה‬
‫נ מ ד ד ' כ ת י ש נבארה! עוד בעזרת האל‬
‫ואדר‬
‫ההשקפה הצריפה‬
‫בבחינה ‪:‬אלינה יראה באמת ליות הדעת ל ו ל הוא היתר נס; ו ר פ נ ר א היכרה כ•‬
‫יקשה כאחתלדעתרכי יונת; ‪ t f‬׳ ‪ f‬חוקה אין תירוץ להכילא י מ ק כ ס ד ר חכם‬
‫בחכמתי העמקה כמי שלמה המלך עציו השלים שיכ!א בחקירת! מןהמא!חר אל‬
‫הק ־ ‪ :‬א ש ר לא כ י ת ה ל ו ק י י ה ד ר ש ומבקש התכלית האחרון כלם נקיצ! באו‬
‫חההתחלות אל התכלית הנכסף וחהקידם אל המתאחר כפפר׳ החכמים‬
‫לקדמונים •מה גס כספרים הנאמרים באמת כרוח הקדש‪:‬‬
‫אכיר‬
‫על כן‬
‫לסדר לישריכשר בעיני פני כלחכסלכליא שכפר קהלתכתכ תחלה אשר הוא‬
‫הדרך הנכין בדרך חפיש ׳חקירה יהיא דחיית ל כ נ ר י ת ל‪1‬רית‪1‬לדעי'לנפסרות‬
‫קחלל ואחר כך יביא! אל הודעת השרשים האחתייס!התכלית החכיין להשגתו‬
‫כי ל נ ל אף החכמים אשר לא מכני ישראל ל מ ל הלכו בדרך לזה כאשר החל ראש‬
‫לפליסיפי ככפר לשמע לרחיתהסכחתהזרותכעניןבנין ההתחלות בלימת כמן‬
‫טהרתבת׳ כוה הביאיישס כהעתקת׳ לשמע האריך ופירושי עליי גס כ ־ פ ר לחדות‬
‫נ נ נ ד י ת מדובר ב! הלא כ ל דברו כמו שכתנתי כאריכל כתחלתתהלת כפר פ״ני‬
‫הישה ׳עשוכפןלשתולהחלךהגהלוהקדושהיהלדחת ולבטל כספר קהלת בל‬
‫הסברות‬
‫הקדמה‬
‫?‪::‬בלית שהיה אפשללטעית ב ה ס ה ש נ ; האנש׳ מצד ה־ד־‪:‬־ ־‪.‬׳ י!!‬
‫״‬
‫ו מ ה ג ה ה ש ב ל א ש ר ל א ז ד ק על׳‪ 1‬מ׳ טהרת תילת הדמימה ילא נת״לא‬
‫‪v‬‬
‫‪j-v‬‬
‫כריסי מהס • !גמד א!מד כסיף ההכר אחד דחיית ה ד ע ת ה ‪ :‬ג ה ־ ת יה ־ ע ת‬
‫‪ 0 3‬ל פ ב י ל ׳ ע ת ה א מ ת ל ד י ר ‪1‬ד‪:‬ר אמינתעתטיו‪:‬ס;»«עתש יראת ההיח ח ציש‬
‫קיף דכרהכל נשחעאתהמלדיס ירא וכוי והוא הודעת ה ד ע ת הנני;‬
‫•יי• ל נ י‬
‫*‬
‫נ‬
‫‪i s‬‬
‫ה'׳;׳‬
‫כהשגתהתנליתהנכסף מסכ׳ס כגדרו לדעתהחנמיכהיך״י כיס משר כל בהד‬
‫" ׳ * התכליותיהיו כעבדו!אליייכוונו שהוא התכליתהעליון על כלש שהכל ׳כסכה!‬
‫ווה! הנלצהכאומ' כ׳ זה כל הארס ובו'ירי כ׳ סחר כל הב •כ ת התבל• תנא תככי*‬
‫תש קח וכופף כל אלס בנקשתס יללישתס א ן יה התכלית!הטי ב העל•ן יכס ן‬
‫א!תי כל האדסוכויירמ! עול שהוא האחלין אל ההשגה י ק יהיה נככף חחל אשר‬
‫נשמע הכל כמו שנאליך ש ד ע ל ו ה כמקימו ככיעתא לשמיא‪:‬‬
‫יארד‬
‫אשל‬
‫יוכר ככר קהלתאשדכו כטל הסכיותהזרית כלס ו כ י ר ר ה נ ׳ ו כ ל י ת ן ה כ ש ל ת‬
‫כהודעתהתכליתאשר ראוי סישתקקו אליו!היא יראת היהתחיל כסכר השני‬
‫והיא ס פ י מפלי בהנחת הכלה עצמה כתתלת אמריו יפתח ‪-‬כלי! כא מלו ילאת‬
‫היואש׳ת ל ע ת וכויוהארין ככל הקער כפרטי היראה להתנכר וביאי כ ש י ט ת‬
‫ככל הכפל המליתהנככיותאשי יעשה א!תס הארס וחיכהש הח״ס הננח״ש‬
‫!פתס וחתס דכר כס ף הספר להודית !להכין סכל המדית הטוכית!הדיכיס‬
‫הנאוחיס»הנכ!חיס להשגתהאושר כלס נקכצ! כא! מפלל היראה ה פ ן בה ד ‪ :‬גא‬
‫בה_!מ ינה לא תזוז והיא א‪1‬מ'שקר הסן והבל היועי אשה יראת ההיא תתהלל אס‬
‫^‪-‬‬
‫לזד‬
‫והכל • '‬
‫־׳‬
‫שירמוז אל האשה השלמה אשר עקר שלמותה היא כמדות זכמעשיס ובכן כל‬
‫שלמיתה יהיה נכלל בהיותה אשה יראת ה' ואס שירמוז אל החומר המכינה כשש‬
‫אשהכדעתקצתמהמפישיסוה!אדעתהרמבס ויל כמו שכתב כשכרו ה נ נ כ ד‬
‫חלק גיהוק חיכין כך וכין ב ן השמיענו המלך הקדיש שכל ת ק ן התמר צה׳יפיר אל‬
‫האושר והקשר נפל פרטי מעשי! כלול נ י ר א ת ס ' ‪:‬‬
‫ואדי‬
‫אשר כיאר כאד היטב‬
‫מעלתהכנההנכונההואתוהיסיד מיסד נירא היכיאר הספר השלישי הזה התנלי'‬
‫האחרון והעל״; על היראה שנמשך ממנה והיא האהבה אבר היא באמת תכלית‬
‫האושר הא‪00‬׳ לאיר כאור הח״מ כנצח׳ ס ‪:‬‬
‫מהבאר‬
‫והבחורה בארי־ישכ‬
‫כאומר! !עתהישואצ מה ה' אלדיך ש אל מעמך כ׳ ל‪ 0‬ליראה את ה אלד׳ן ללכת‬
‫ככל דרכי! ולאהבה איתי ולעבד אתהיאלדין ו ס ה ר ׳ שסדרה התיויהאלדית הפדל‬
‫חנכזן להשגת האושר כמי שסדרו המלך המאישרככ׳ הדרך האחרון הזה ב׳‬
‫הקדימה היראה אל האהבה וביארה שבאהבה תפלסמלאכתהעב‪.‬דה לשמיש‬
‫ביפניהסמדרגיתלסילפ השלמות האחו׳; פ ה י א ה ד נ ק ת ב ״ ת !האהבה היא‬
‫המדרגה העליינה!האחרונה אצל ההשגה הנכללתככפר ה!ה קכר שידהש‪-‬דיס‬
‫•כירת׳ בהררי קדש פלמית האהבה אלי! ית'אשד על בן נתעלה הכפר הוה על‬
‫כל פאר כ פ ו ׳ הקדש יכל שנן עלכל&איי־כבריס אשר חבל המלך הקד ש עה•‬
‫להיות נושאו האהבה שהיא התבליתהאחרו; !העלי!} על כל פ ה ש ג ת ‪:‬‬
‫י‬
‫'לד־וי־ג•‬
‫הקימה‬
‫< ה‪2‬לגת‬
‫ד‬
‫שלמותו)יוממות! נאמר כמדרש אמר רבי עקיבא מיום שברא הקדיש מיוס ‪6‬ני‪£‬‬
‫כ ח ן הוא את עולמו לא היהי!ס דאי כיוס שנתן ב! שיר השי <‬
‫ר‬
‫ס‬
‫‪j‬‬
‫>‪1D‬‬
‫^‬
‫‪D‬‬
‫‪ j‬הבה איג‬
‫‪3‬‬
‫השיר׳ש קדש ושיר השירים קדש קדשיס ואמר י נ י א ל ע ו ר כןעוריה משל ל מ ל ך " ־ ' ' ‪, , . " :‬‬
‫‪1‬‬
‫שנת; ביר של חטין לעבדו להוליכה לנחתס ואמר לוהסרהח '|‬
‫‪,‬כ‬
‫י""‬
‫‪1 ,‬‬
‫טוס!"־) '‬
‫‪,‬‬
‫קי לתועשה ל! גלכקא ממכה שכל הכתכיס קדש קדשים ועיכ והנה א ״ ת כ ל‬
‫הדכרים הנאמרים כמאמר ה!ה צדק! יחדו כ כ׳ הסדר האחרון אשר כתכנ!‬
‫וגש‬
‫י‬
‫כירכיסכירשוכחתיתתהמאמריםה^וםנאמרכהסשכלהשיריסאוכל‬
‫הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים כאופנים שונים להתיר קישית המקשים‬
‫הלא יתכן שיהיה שיר השירים קדש קדשים והשירות כתורה כשירת הים ושירת‬
‫האוינו!דומיהם כמדרגה תחתונה ממנו הנה לדעתי לא תתח״כ כו כפי דרכנו‬
‫קישיאכללפמושנבארורא׳תימהשכתכהר״חעול‬
‫כפיחשו אל הזאתפכוונת‬
‫<זז"ל כאומרם שכל השירים קדש ושיר השירים קדם קדשים היא על שירי שלמי;‬
‫ד!קא שנאמר עליו ויהי שירו חמשהואלףוכ!' והוא כאלו אמר שכל שירי שלמה עי'היימלגול‬
‫קדש ושירהשיריס קדש קדשים וכויוהכיא! לוה פירוש הפסיק שפירש ‪ !3‬ש ‪,‬‬
‫היותר משוכח מכל השירים אשר חכר שלמה‪:‬‬
‫והגה‬
‫ר‬
‫עג עסוק‬
‫לביוושהמ?וו(הלצ!ו ' י י ?!׳ריש‬
‫אןאיננ!מסכים כאמתלכו!נת ר״ול כי כמה שאמר רכ׳ עקיכא שמיים ש י ר א‬
‫הקדוש כ ח ן היא אתהעולס לא היה יום כדאי כיוס שנתן כ! שיר השירים לישראל‬
‫וכוינראה פפיון להפליג שלמות הספר הוה על כל ספרי הקדש אפר ה׳וכמניאות‬
‫יוי!ס שכראהשייאתעולמואשרכונכללגס יוםמת;תדתנווהרנר •רוע כ• כפ•‬
‫מעלתגחלתהדכרשנתןכויהיה מעלת היום ואם היתה מעלת תהלת שיחת‬
‫התירה גדולה ממעלתשיר השירים היה היום שב! נתנו שיחתהתרה ׳!תר כדאי‬
‫וייתר מעולה באיית כי הומן ה!א מספר התנועה שיה ככל ע ת ולא יתעלה חלק‬
‫אחר י ק כפ• הנכעלית בו כאמיר •‬
‫יזויית‬
‫וה הנה כשתאמיגורה קתחיין‬
‫ב ה א הידיעההיאבלליתכאויתולאפרטיתועל כןבאומיסתסשכלהשיריס קדש‬
‫כ הא הידיעה כלל כל השירים הנמצא׳ס במציאות ולא •כריס חהשכי'ה‪:‬א ככה ק‬
‫לעשתכיר!שי!הכמאמראחרשנספרוש!ככסק אינמ מוכרח כ׳ כ נ ר יסכל‬
‫כייאחריותר נכוןכא״ת‪:‬‬
‫והנה‬
‫אמת אפשר לפיכמאמייגס כפסייפייאקל «'׳(חי ‪',53‬‬
‫יותר קרוב אל הפשט אשר נ! יומר הככק הנו!היא כי לה׳ותהספר הוה ככר‬
‫השירים כילל כל השירות אשר נאמרו ב ת ר ה ויספר׳ הנביאים נמו שיתכאי״‬
‫כביאור הכתיבים כ׳ הנה שירתהיסרמווהכי'ו!מ'לשיסת׳ כ ר כ ב פרעה וכוי!כל‬
‫‪,‬‬
‫י!ה שקרה להם במדבר המן והבאר וכוי נרמו הכל כאמרו מ׳ ואת ע ל ה מן‬
‫המדבר וכן שאר השירות כמי שיתבאר כביאור הכתובים איש על דגלי על כן אמר‬
‫דכי עקיבא שלא היה יום כדמי כיום שנת; בי שיר השירים לישראל יעי היא סלל‬
‫כלהשיריס ואחר שכל שיר יכירהכלאחד לבר! ה!א קדם יתחייב מעצמי ששיר‬
‫הסיריםלהיות! מאפי‪ .‬לכלהשיריסיבילל אותם ׳היהקדש הקרשים הנכללים מ‬
‫!היה כינת אומרם ׳‪.‬שיי השירים קדש קדשים כאלו אמרו שהוא קדש כולל ב! כל‬
‫שיי ?‪!.‬׳־׳»‬
‫‪.‬־‬
‫הקדמה‬
‫הקדשייומסניס לוה גביש הכפיק שכ״נתשי״ה ה ע ץ בא ‪-‬׳ ‪•:‬ר השיו‪-‬ם כייי‪^-‬ל‬
‫פיה ה כ פ י ה א שיר ב ליל בל השירים ה ‪ :‬־ ׳ ‪ : • -‬י ח ״ ת כ ת י ה י כ ‪ :‬כ * מ ם כ * ״ '‬
‫ואמי שתכי! שלייה ווא אשי לשלייה י‬
‫א־ ב•‬
‫‪1‬‬
‫ו‪:‬־׳י‪.:‬־‪:‬ז ל ״ ‪ .‬׳ ‪ : : :‬״‬
‫ר עקיבא כמה שאמר שלא היה י‪1‬ס כדאי כ״ש שנת; בו שיר השירים כ• לא •י‪/‬כן‬
‫ציחשיוס שנתןכואפיפתכלהשיריתהקדישתיהיה״יתרכדא״״עלה ״ה•‪ •:‬ם‬
‫אשר נתנו בהם השיר‪1‬תהקד!ש!תוהטה!ר<תשנאמרומפי הגבירה •‬
‫' י י ' " וסח‬
‫‪5‬‬
‫יי"‬
‫י‬
‫'‬
‫גםבהי!תשבא עיר םש כמדרש חיל שיר ה ש י י י ה ‪ : -‬כח שבשיויס‬
‫‪ ,‬המעילה שבשירים המשילסל שבשירים כי שנראה כאמת שכח! ל ב כ י "יעלת •ה‬
‫‪0 1‬‬
‫השירמצדעצמ!מי!חדעלכלשארהשיר׳'כי‪,‬לאייצדבלצת •‬
‫אכ׳ר‬
‫ישלנ!לימרבאמת!כתמיפכ<להי‪:‬תנישאהפכרהזההאהבהאשי‬
‫על בן‬
‫היא ה־כל׳‬
‫האחרוןוהטייהעלייןאשרכהיושגהדבקייעמו י מ ע ל כי אמרו שהא המשבח‬
‫שככל ה ש ריילינ־ הנישא אשר כ! היה הדכיר כל! !היא החשכה שהיא המשכר״•‪/‬‬
‫אגל האושר מכל הדברים הקרמים המביאים חלין כ׳ כבי מעלי‪/‬הדבר הנכלל‬
‫כפיר תהיה מעלי‪/‬השיר ואמרו שהוא המגילה כפי כ ד ר הלמ ד כמי שה כ י ‪ :‬׳כבי‬
‫מ ר ד ההשגה להייתהאהכההיא המושגת כאחרונה !היא המדרגה העליונה ‪.‬‬
‫כסלם השגתהשלמותעל כן אמרו שהוא המעילה שבשירים׳‬
‫ואבדן‬
‫שהוא‬
‫הייפילפלשבכלפ יען האהבה אלי! *מהוא דכר הכרחי אל האישר חשי לא יושג‬
‫בלתהובה ׳סכיקלהשגתוילאתקבלתככתוי־גרעתלשל־׳ייהתכליתהעל׳;היה‬
‫יוקתפק בעצמו ועל כן אמרו שהיא ה ״ כ להל שבשירים אשר בשלשה ח כ ־ הגלו‬
‫ננצל גדר •שלמימ האהבה והגגכ העלי!; והאחרון אשר בו הדבקית כמדובר •‬
‫ודל כן‬
‫גור א‪».‬ל ר'עקיבא שלא היה ׳׳פ כדאי מייפ שברא הכה את העינפ‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫!‪rr‬‬
‫מצד‬
‫גיפ אי כאמ‪.‬ר שהיא תכלית כל התכליותהייכיא תוהמ״שיריתאלהשלמ תל״~‪.‬״ ‪j‬‬
‫ועל כ; היא כאמת קדש חדשים כערך אל כל שאר השירים המכפרים שחר‬
‫התכליותהשלמתהייכיא ת י ל התבליתהוה האחרון והעליון עלכלס כאמיר‬
‫אך‬
‫אמנם כרי לעמוד על נכין הכנתבינתריאלעור כן עור־ה ראוי ל ד י ך ק‬
‫ליא׳תלמה שינה מלשין ייעקיכא כ׳ריעקיבא א מ י שכלהשירייקדש‪:‬ריאלעזד כ ן‬
‫עזריה אמר שכל הכת בי'קדש ושיר השיריייךש קישייסיסאין להאמין שכא‬
‫השינוי הזב על צד הקרי וההודמן חלילה ונראה ל׳ כזה כפי כ ד ר הדרוש אשר‬
‫ביארנו שרי עקיבא רצה לשבח השפר הזה דרך כלל מכל שאר הכפרים המשכרים‬
‫הדברים המביאים ‪6‬ל התכלית האחרון כייושכיארנ! ועל כ; למה שלט ראה‬
‫שיישא הספי הוה ה א האהבה!היא התכל׳תהאחחן!היותר עליון על כן גור‬
‫ח יי ש‪:‬ל הכפרים ׳השירים וילת זה המדריכים כלש אל השלמיתהנה הנם כ י א ר‬
‫וצי‪,‬ר!סשיר הכנ<ת!ת‪:‬ל״תקדחיתאלהתב‪-‬יתהוה האחרון והעליון על כלש יעל‬
‫בן היה זה המעילה שנבלם שהיא קדש קיש• יעל ק היה הייס אשר בו נתן ויה שיי‬
‫־ ה שירים המ גולה שב כל ה׳מיסאשר בהםנתנ• שארהשיריש!הכפרים כלס •י‬
‫‪c‬‬
‫רבי אלעזר‬
‫הקדמה‬
‫ק עזריה ו ג ה להיחינ ע י ד מחיה‬
‫ה‬
‫אענה לשין על ראשין‪.'tK‬‬
‫ראשי; לבארבפרט ת סדר למיד השלשה סכריס הללו אשר חכר שלחה החלך‬
‫גגה למה שלכוראה שכהפ נכלל כל האושר והתכלית האחרון והמכיא אליו כחן‬
‫שהוכחנו וכיאר שסדרם כפי הסדר הנפק אשר ביארנו בשראוי לנטל קידם‬
‫הסברזתהוריתוהדעות הנפסדות ולנדר האוכל מתיך הפסילחואחר כך ל ‪ 0‬א‬
‫אל המכלית האמח• זהאחרון כמדונר ועל פן אח' שה<א משל למלך פ נ ק לעכדו‬
‫נ י ר שלחטיןואמרלוהכרההיכין כי המלך הוא משל למלך מלכי המלכים הלה‬
‫‪6‬נתן צםצמיעכדוריח נכין לכורהאוכלוהיא הגליסקא היפיכיה שהיא האהכה‬
‫אליו יתימתוך הכסילת והשרת הסכין שהויככט ל הרעיתהנפסרות מזיוהזנאת‬
‫הפילתהיא היראה אשר הוציא אותה כסיף כספר קהלת ותחלת תהלת ספר‬
‫משלי!עשיית הגליפקא היא האהכההכתינהכפכרהוה כ פ ו פירהשידייאשר‬
‫על כן היוכלהכתיכיפ אשי כתנםלמה המלךעה הרח הקיש נש‪:‬׳ הסכרים‬
‫הקודמים!‪ I‬הסכר הוה קדש יעי הס מביאים אל התכליתהעליון ה!ה כי ה ס י ת‬
‫ונטיל הדעית הנפסדיתהיא הסדתהסינין שהוא צירך להיצאתהסולת והוצאת‬
‫הסילתשהוא היראה היא המניאה למציאת הגליכקא אך שיר השירים שהוא‬
‫התכלית עצמ! ה!א משל אל הגלוסקא עצמה ועל כן היא קדש קדשים!כייולא בא‬
‫ר כ י א ל ע ד כ; עזריה לחלק על ר' עקיכא רק לפרש!לפרט הדכר יותר כפרטיית‬
‫כשלשה הפפריס היקרים אשר חבר שלמה המלך עה כ׳ אחר אשר ראה את ר'‬
‫עקיבא שהפליג לסכר כשבח הספר הזה האחרון דרך כללות רצה הוא לבאר‬
‫כינתהמלך אדיננ כסדר שלשה ספריו כפרטייכאמוד ‪:‬‬
‫יאמנס ההתחלפית‬
‫אשר מצאני ראינו כקריאתשמו ככפרים האלה כ׳ בקהלת אמר דברי קהלתכן‬
‫דוד מלך כירושלס וכמשל׳ אמר משלי שלמה כןדודמנךישר!‪ 1‬וכספר הזה אמר‬
‫)שלמה לכד בלתי וכירת סס אכין ולאשם המקים הנהפפ׳ הסדר הנפין אשר‬
‫והוא‬
‫כיארנושהיתהכיכינתותתכארסכתההתחלפותהנו'‪:‬‬
‫כילהיית‬
‫שבספר קהלת דוחה יסיתר ומבטל ימהכילהדכויס הנפסדים וכלים מאליהן‬
‫מ ד ע י ת הנפסחתוהסבחת הזיות כחקייות יקרות והין למאורות ברקיע שמי‬
‫יחשביתה״ע״נ־ם המצו״ניס כחכמה רמה ונעלמה מעיני פני ההמון על כן‬
‫גצה שמי בו כשם קהלת מלך כירושלס לרמי! ‪0‬היהדכ‪1‬רום מיוחד לחכמים‬
‫»‪1‬דע׳ דעת!מכינ< מ ד ע אשר היו כירושלס דאוירא דארעא מחכים להכין טעמי‬
‫כ ט ל הככרות הבטל!תכרמ!»ה כמו שכא כספו ההוא ואפשר שדמו אל הנסיון‬
‫והקבלה מפי רכיילכטל כל הסכרויהוחתועל כן אמרשהס דכרי קהלת נקהלים‬
‫מחכמים רכים שעמחעלנכוןהאמתואמרכןדודלרמוזאל הקבלה האמתית‬
‫מדוד אכין‪:‬‬
‫אכנס‬
‫כפר משל״ען כללנו הדעות הא״תיותוהאמונות‬
‫הנכוניתלהישרתהתכליתהאחרוןככילתנקיה כדרך משל מסכי' מכל צדכד•‬
‫‪0‬יביגו אות! הכל כ׳ המשל הוא ת ס כ ת ב ׳ א ר למי שלא יבין ה ד נ ר מ צ ד עצמו על‬
‫כ‬
‫א‬
‫»‬
‫*‬
‫כןכגה‬
‫הרךבה‬
‫‪ p‬מ ל שח! כמס שלמה ב; דוד חלך׳שראל ‪J‬״‪ r1‬ש־־ביל• ע ם ‪ : • • : f r o‬י ׳ ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫המכס •היה א! הכל יטה אזנו ליי־כדמ יחשל׳!• ש ״ ; מכה !‪--< ^- .‬׳‬
‫‪ ; r‬סבל‬
‫יהיה או נ ע י ר הפכי' !שלח ידו !לקח גהמען המיס״ הישר ואכל!ח׳ ‪•' :•i‬־ ג ת‬
‫סהלחנת׳אניהביאזלעלוהכפרשהוחשיכה שלכפד משלי בספר » • י י ש ז‬
‫מאתו עשירי סימן לה על כ; לכל־ל אתבלס •מד המר מלך ישראל‪:‬‬
‫אבי‪.‬י‪£‬‬
‫בהכרהזהאשר לבל בו ברברים האלר״ם‪-‬שהש כ ה ; ‪ •:‬של עילם‬
‫ל ב י י ׳ ל ה י כל‪,‬‬
‫ככיאורהתבליתהאחדון‪-‬והעל״ןימהיתהאהבהאליייתיהא‬
‫ישכל׳מ׳שג»פאתהעייןיההתב!דדיתבנה אתילעימ׳ בש־י• בלכר י ‪ :‬ו* ‪ -‬ו‬
‫אשר לשלמה לרמוז שבל עקר יקר דבירו!עסק! היא עם עצת! כדרךההת־ ־ מ '‬
‫ל‬
‫ועי!ןשכלילבדמתב|דד!חע״ןבדבק• החלה׳ ה־׳תח״ב‪-‬האהבה ב• ־־‪.‬־־‬
‫איככה תלייה ב ד ב ר כמו שאר הדברים הקילמיסבשני הספרים הנזכרים י‪-‬ק‬
‫היא כלכ ועל כן לא ישתתף כה רק האהוב והאוהב ושי ש•;‪ :-‬להבנתה במדרנ‬
‫השלמה כמ!ה! כמדרגת החכמה יהשלמית הכםמיעטים מ ״ נ ילמ !כי •עכ• *‬
‫קל כן אמר שהיא מייחד לשלמה כאמיר‬
‫‪:‬‬
‫ל־׳רעיד‬
‫<א«ר‬
‫טעם אחר דרך בלל ת בהתחלכת אשר בא כשלשה ה ב ‪ - :‬ם האל ש‪:‬ח‬
‫הוכיר כסכר האחרון רק שמו לכד משכים אל הבינה הנבנה אשד כתב^‬
‫בסחרס;היא כ׳ להיות בל הקידם אל התכליתוהי‪-‬א הנאמר כ ס ״ קהלתיככד‬
‫חשל׳ ס כ ר הרבדים י׳ביאיש אלהתכליתיה א ה ד ר ן מל השלת ת לח השל־ ת‬
‫עצמזהנהכלזמןשלאכלפםשלמהה־ילךעליזהשל־םשליל ־ ׳ ה ־ ־ ־ ׳ ; כסכר‬
‫שיר השירים הנה ככל מה שהיה מדכר ומתכד כה ראת ה ד ר ן ה‪-;-‬ש איל‬
‫התכליתלאהיה מכרסםכהם לשלם תכלית השלי•׳ ת כת! ש נ ־ ״ כ ‪ :‬אחר‬
‫םנלהחכמתוכהודעתהתכליתהעליון והיה צריךלכניתענמזכשםאכיוכדז־ך‬
‫הכלת׳ מכורסמים מצד עצמם כשיהיה אביהם מ פ ל ס ־ א ש ד יכש עצמם » ‪d‬‬
‫אכיהס או בשם מקימס א! שדרתם יעל נד א יד כשניה‪ :‬ב ן ד ד י ל ן כ׳״ ר כ בלוי‬
‫אועלעספל׳לכ׳־פסמציא׳ת•‬
‫אך‬
‫אחד כך כשחבר כ ב ד ש*רהש‪-‬די‪€‬‬
‫שכבלהגיעייכאעלקזהשלמתוהלכקתהאלה׳בכרה־ה‬
‫ל פ ר כ ס בל כך‬
‫ע ד שלא היה צריך להוכיר רק שמו לכד כ׳ בשמי לכד היה מפייסם לכל יעל כן‬
‫אמרש׳רהשיריסאשרלשלמהלשלמיתהמלאכהעדוכהככל ושמדה להשגת‬
‫התכליתהעליוןכאמוריכיהנתבארה כ נ ת שלמה המלך עה כשלשה כפיר!‬
‫נילווי דיוש ספריו והסדר החכיו; אצלו כהם פמדוכר‬
‫ניד־׳«‬
‫!‪c.c.v‬‬
‫היתהאהכההתכ׳ית‬
‫האחרון אצל השלמיתהאמש׳ שהוא למעלה •ימעלת ה ע י ן וההכרה היא‬
‫•;תכלית •‪/‬ס מכולסס זנילע ל׳ילע• לעתוייביני מ ל ע כ׳ מצד ה ה ״ ה תחש‪-‬‬
‫ק!א ה א ? " ומללגתהאהכהתהיהבכ׳ מללגתההבלה בכל ל ב ר נאהב‬
‫‪5‬‬
‫*'‬
‫‪t‬‬
‫״' ''‬
‫‪-1‬‬
‫אשל ע ! ‪4‬‬
‫" " י י היתה האהבה תכלית ההכרה מ ע י ו ן ! ה י ד י ע ה בדבלים הא'לייס‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ד ;‬
‫‪.‬ן‬
‫‪4‬ימ‬
‫& ה א י ‪ 7‬על מ י ז י ‪ /‬חהיא׳ <ל מ ה ת י מ מ ר נזכ׳' ס ש מ ‪p‬״‪ p.‬ד ע < ה ר מ ' ‪8‬‬
‫כ‬
‫הקדננר!‬
‫ח‬
‫וה!א באלו אמר ‪3‬׳פא! שהיי׳ס הפכמואהמלינושתייפפיד׳ית להראית צירי‪/‬‬
‫הפניס כס כייי סהס הפ‪:‬יס כחיץ היייכטיס צהס ק צכ הארס היא ייראה‬
‫צי•׳ תנהשלי׳ תהאלםיגנ־ו׳כ• כפי שלמיתהלכ כפיגילית ק יהיה פלמית‬
‫הארס פי אס ישמח בפעיליתיהיו הפעילית שצמיתיאם צא יעשה איחס כפייתה‬
‫ונטיב לבנאינפ פיגיליתשלמותיכזה׳תיקלמהאמרכןלכהאדס לארס וצא‬
‫אחל כן צכ הארס לצב ?ארס כי צא רצה לעש ת דמיו; צלככית מדמיין הפכים‬
‫לפנים כפי הנראה לפיס ריהישא רק צרמו! םהלכ הוא כמו מראה צשצמותהארס‬
‫עצמיכפעילות׳) השצמיתא‪ :‬כצי‪/‬׳ סלמומוהואיקדיק ימן ‪ :‬והנח אמו‪/‬‬
‫לעולם נתקשה אצלי לכל הפירושים שפירשו המפרש׳' כ״אף הדמיון הכאהכמלמ‬
‫כמיס שהיה ואוי שתכא סמיכה למלחפניס והילל פפניס לכנים במים כן צכ‬
‫האדם לאדם אחר פהדמיין ה א מהפנים הנראים כמיס אל הפנים אשר מחין‬
‫על פני המים ואין שם כאףהרחיוןבחים עצמן א־גיר עצ ק לככ׳ ׳חשוה‬
‫כדי לישב על נכי; שהדמיון הוא כעצמו' החיםווה יתבאר כידיעת מהותם כפי‬
‫גדרם שהיא נדר היהירותהפשוטייאשרלא יתחלקו לחלקים מתחלפ־ הציחתאו‬
‫סיתחלקילחלקיסכלתימתחלפיהצוריתשהכלאתריוהכיהתיסיכ; פל ׳פיר‬
‫כשטכלחלק ממנו ידמה לח לק האחר מה שאין כן כמורכב כ׳ חלק האדם‬
‫חינ‪ :‬ארס כ׳ חלק אייהיה ראש וחלק אחר עין וכן בל אבר הוא רבד כלתי דומה‬
‫לאחר אך כל חלק מהמים הוא מיס צחראה עיניס'וכןעצמ!תהחלק האיהיא‬
‫עיתיתהיו לק האחר שלא יתחלפי כאיכיתס וגדרם חישכ באברים וכן כחורככיס‬
‫באשר יתפרדו חלקיהם אשל מהם הורכבו• ובנן עשה שלמה שתי‬
‫דסיונתאצל האהבה אל המיס האיהוא כ׳ יש מהאנשים שמראים אהבה וה לוה‬
‫לפנייונקרבם ישימו חרבם ולא ׳אהכווה ל!ה מלב ונפש ועל החלק הוהיאמישלמיז‬
‫כ׳ כמו שהמים דומה כל חלק מהס למראה עיניס אל‬
‫שהם ממש כמו המים‬
‫התלקהאתרכלתי התחלכית כלל כ; הס הפנים לפנים מה שמראים לפניס‬
‫האנשים!ה לוה שהם שייס פ׳ כמו שנראה!ה לפניס כן האחר מדאה האהבה‬
‫לפנים י״וא כמיס הפנים לפנים יריכמו המיס שכל חלקיהם דומים וה לוה למראית‬
‫העיןואיןהגחלכיתכיניהסכללפןהסהפניסלפניס והרמייןהשניה!א לפי‬
‫הפנימיות כ׳ כמו שהמיס פל חלקיהם פפ׳ צידתם העצמיתהס שיים כן פנימיית‬
‫לב האדם הוא שיה לאדם האחר חבירו ווה כן לב האדם לאדם ׳ויוכן הוא גכ לפ‬
‫האלם לארס כיי׳ שהם המיס שחלקיהס שויס חכיתוחחון והוא דקייק יכין‬
‫וישר אן> שתחסל א! ת הו״או מגולת כ; צכ וסי כ׳ כן מצאניה חסלה כהלכה‬
‫יוקימותויורה כל והעל מעלתתהלת האהבה שהיא שוה כשני סאוהכיס ולא‬
‫תפ‪ •:‬ל הי״ף יהה כיבה בש ש צד כמ שפט הא מת שהם מתהפכי‪ 6‬כמשא שאס‬
‫אי; שש דבקו'בין האיהכיסוה לוה אין שם אהבה כנויואעש'ליישב ביאן! הדמיון צייי נפפ!ן‬
‫נכס ק כעי הפשעההשינ! כלת׳ הקדמה כלל עם מה שאמר! הקדמונים " ־‬
‫שהלנמ<‪1‬‬
‫"י*‬
‫‪ :‬הקדמה‬
‫גהלנביתכמריאותויאמר שימושהמיסהסכייו יראה •'׳•‪•-‬שת לדי‪ !•:‬נל‪5‬‬
‫הכייס לכניס כן לב האיס הוא כמו המיס עניים ללאית ב! לב הכיר! כחל אייר‬
‫שהוא במו״ראה לב קבייו כמו המיס שאנולוא׳פבהס הפנים הי־‪:‬מ•; נג־ס‬
‫והיא מתיישב על נ ‪ .‬ן ונתבאר מוה הייתהלכקית נמסך מאהבה <כ!‪:‬‬
‫אשר על כ; היה הבכר הקדוש ה!ה גדיל מכל סבר׳ הקרש לה״תרשא ׳־‪•*:‬‬
‫ומתנו כאהבה אלי! ׳תאשר היא התבליתהאתרי; לכל התכל״ת כי כל תכלית‬
‫טיבומיישילאלהטיבבמה שהוא טיב הא תחתיו)״נעז אליו וה־יהכה היא‬
‫התכלית האחרון לכל התכליויוהפשלית הטיב׳ רם ע׳ גי! אם מעשי ת יה ־׳‬
‫החי•;בסכר הוה והושמה ראשונה כסדר הכתכ׳ לה׳ מה ק — ‪ .‬ב־‪;,‬ה‬
‫ולודס שנתחילכיאוריראו׳ להידיעמה כיבהייתהככדהמש כחהז? דשא;‬
‫המכבה כדרך משצמחשוק וחשיקה מצאו י׳קיס מכרש• הפפדהיה ל ••ד לביים‬
‫מתחלפים כענין החפוק והחשיקה מ׳ הס כי מהם אמין שה א כנפתישיחל עם‬
‫השם יי‪/‬והוא דעתרכותימ ודעת המתרגם והוא הדעת היותר נכין אצל׳ כ ז‬
‫וקצתם אחי! םהחשוקה היא התירה והחשק הוא הלמד בה ומהם אמימ‬
‫שהח<שקהואהשפלהפיעלוהחש‪:‬קהה!אהנפשה»שכלתולדעת׳ עם היית‬
‫דרך המתרגם היא יוחל נכין הנה אפשר שית״שכ! כל הפסיקים כדו ך שני והיא‬
‫ביומו החמי והשכל כ׳ החמר הוא בייללגתנקכה ותשוקה והשכל היא החישק‬
‫להכניעתחתיואת החומריעןבהתאחדיתוהצמדסיחדיתמלא כיתהי! י כ נ‬
‫המלבל^כלו אורה וכזה אתחילהכיאיר ניכד‬
‫אבד שירהשיריאשרלשלמהילרמת^כזדיסזדהדווםאשריתאמתלעילכ׳‬
‫'שיי‬
‫השירים להיותהאהכה היא התפלית האחרון לכל התכליזת וכל שאר התכל• ת הם‬
‫תחתיו ומביאותאליועלכן בנה שמו שיר השירים להיית •ודבר באהבה שהיא‬
‫כאל! אמישהיאשיר נאמיעלהתכלייהקדושהעליזן על בל השילייהקדזש׳ישהם‬
‫כצו• אל שאר התכליותהטזכותכאמור אשר על כ; היה א!חח שיר הש׳ריס‬
‫החכמה העמיקה אשר גלה‬
‫ולהיות‬
‫כאומרו קדש קדשים כמדוכר‬
‫כספר הזה כדברים האלדי׳' לא הוזקק להזכיר רק שמו לכד! להורות שפרסים‬
‫ג!דל החכמהאשר באה בפפרהזה •ספיקלפרכםמהזתמחבר! ןמניאית!‬
‫בלתי שיצטרך להוכירשסאכי‪1‬אוססהמק!ס אשר הוא מולך בו כמ‪ 1‬שעשה‬
‫כשאר הספרים במו שבתבנ! לעיל זזילת וה אפשר כי לה״ת שכשני הספרים‬
‫הק‪1‬דמים בראשון מהם שהוא ספר קהלת יאה רובו כחכמת הטבע בחן‬
‫שיתבאר עוד ככיאורנו כס״ד וכספר השני שהיא ספר משלי רובו כחכמה‬
‫המדינית כמו שתגלה יתראה כקצתפרשיותמממ אשר ביארתי מהם ככפר‬
‫תפלה למשה ליהש כספר כ‪ •:‬משה הנה לה״ת שגש‪ •:‬יי כני מיני החכמות‬
‫הנחית מונחת‬
‫הללו צל׳ך לקבלה מהקודמים אליו בחב־׳ ה לדעת קצת‬
‫חהקלמוניס נתכאלו במקיס אחל וולה החכמה ההיא על קאמלשהיה מ ד ד‬
‫‪1‬‬
‫פקכצ‬
‫שיר השיחם‬
‫ט‬
‫^ י ן ב ל » ‪ 8‬ההצתות האמתיות בלי טעית כלל ולא היה צריך א ל אחות הקשח‬
‫‪ p t‬אמר כמשלי שהיה מלן ישואל שקבל משלומי ישראל אמנם ככסי האתרין‬
‫היה אשר כל! היא אלהיותהנהלה״תכל נושאי שאר החכמות וההקדמזת‬
‫וההנחות כלס מתכארות כחכמה האלהית והנחותיה והקרמותיה מכואחמ‬
‫בעצמן!כלהחכחותיקכלומהאלהיתוה״א לא תקבל דבר משוס חכי<ה אחרת‬
‫&אי; למעלה ממני כמו שנתבאר כל יה באלהיותואצי הארכתי הכיאויכו בתחלת‬
‫כ ר נ י לסביההגיוניוייכתתלתחלקהאלהיותלאבוחמדאשר קרא־וישסביאורי‬
‫נהס מגשדלע‪1‬עלכןלאהיציןהמלןהגדולוהקדושהיהלהוכיררקשחו‪.‬לכד)‬
‫בקב האחרון הוה אשר ה!א בלו כאלהיותכי אינו צרין כו אל הקבלה כאמור ווהז‬
‫אשר הוכיר‬
‫ואחר‬
‫אומר! אשר לשלחה שהכל שלו ולא קבל חאחר בו‬
‫שס הסכר המורה עלמציאות! ומהות! כשהוא שיר השירים כמו שביארנו!הזכיר‬
‫שסמחכרוהתחילכביאירח‪1‬קיהדר!שהמב!קש!הניכי>אצלו כיענין כני; קצין‬
‫האהבה כאומיישקני מנשקית היהו וכויוכנסתישראלהיא המדברת נגד השית יעייקני‬
‫םנעיקווז‬
‫ומכ״נת אליויתיאמריה לדעתרוכהמכרשים והוא הדעת הנכון וכעס‬
‫לנכחופעס בלש!; נסחר ב׳ כן ראי לדבר לפניו יען הא יתנחצא עמנו ונסתר‬
‫מעינינו וכלעצמות! האלהיתנרחק מנשמוינמצא בכיו כנודע מידיעתמה!ת!איננו‬
‫מנבל כמקום ואס כאנ! ליישב הפסיק כלתי דוחק וה אפשר שמדברת כנסת כי' נ‬
‫ישריבפסויהראשין הוה עם שיעה הנויואוחריל! מי יתןוישקני השי׳ מנשיקייכיהו יען‬
‫אני רואי כ׳ טובי' דודיך מיין מצר הרוח הקדש שהשפיע כן כיפ חדי! ׳תינשיקיתיו‬
‫ואפשר שהחושק והדור הוא השכל האנושי והחשיקה היא החימר אשר תכינה‬
‫כשסנקבה להיותה מושפעתמהשכל כ׳ כל מה שיצדק כשיתעס כנסת׳שריצידק‬
‫בדרן משל והשאלה כשכל האנושי עם החומר במעט ההשקפה בבחינה נאמנה‬
‫כאמת יש לראות‬
‫וחגה‬
‫»מו שביאת! כראשית אחרינו ופתח דברינו‬
‫למה אמימנשיקו' פיהו הילל ישקני בפיהו לכל הפירויכ׳ הנשיקה היא כפה החשק‬
‫האיהב אלהאהובוחהרצה כאוחימנשיקיתכיהו שנראה שלא היה רוצה בנשיקה‬
‫מחש הה אל פה אלא נשיקת משיקה‪ ,:‬ואפסי ליישב אות׳ כפנים שונים פי'ג‬
‫אס שנחמישמסתישריהיתימדכרת כנגד השית שיחוור נביאיה שהיו מדבריי עם‬
‫השם יתיכהאלפה כמו שהי' כומן חריעה כ׳ הנכיא אשר היה מתדכק עם הסבה‬
‫הראש צ' דבוק עצמות׳ וחקכל השפעתו'שהייחשפיע השית האמתיויהאלהיויהיה‬
‫נאמר באמתשהש׳ היה נושק אית! ולהיות שאין כל אדם ויכה למדרגת הנכואיז‬
‫שציין להכנה שיהיה חכם גביי ‪1‬עשיי ושאי תנאים וזולת ההכנה צריו שיצטרף‬
‫לוה רצין השי וכמו שכתב הרמכס!ל בספרו הנכבד על כן לא שאלה האומה‬
‫ד י ן כללותשיוסכלסלשינשקלהסמחשהש? בפיהו רק שיחויר הנביאים שהוא‬
‫יתיינשק להם ואחכ הנביא ינשק לאומה מהנשיקותשנשק לן ה!א ית' ווא ישקני‬
‫יינשיקיתהיהו ׳רימ״תן וישקני השי ואן שלא יהיה כפיו רק שישקני ותהיה‬
‫נשיקה‬
‫י ‪3‬‬
‫ג א‬
‫מ‬
‫ד‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫שיר השירים‬
‫נשנןהעליד׳אמצע<כאמ‪5‬ע»*נשייןתפיהזש‪0‬ק לאחרים יזם ‪ r : r‬״ * ‪t r r‬‬
‫ינשקו ל׳ יען טוניס הם דידיךית'והס הנניא‪-‬ס ל־״פ־גיס האמת״ כייפכקלי•־*‬
‫' להמא׳לה<וחלמ״ןמכלעינג‪:‬ש~חה‪ :‬וא‪-‬עירשכייהכנסחישיאללדי־‪.‬־‪-‬ל‬
‫מעלתתהלתתרהשבעלפהוהפהישיקיתשנשקכדם דש• ל‪-‬דעד י ד י סיני‬
‫שהס תירה שבעל הה שמכר ל׳ כהאל פה!ה!א כאל• אמר ל‪ .•-:•••-••.‬־ ־ ‪-‬ם‬
‫הנפיקיתשלביהושכשק ה!א למרעה וביאר הטעם בא־ירו ביט ביס ד‪-‬״ך ״•ץ‬
‫‪ .‬והוא מכבים למה שדרשו רולככשיקעצמוכאימיערביס עלי לבר׳ דיל־־ ‪V‬‬
‫‪,‬ן;‬
‫ד < מייצהשליללהיכויוהנכוןיאצלישחלהכליחופיחשםוהייציקישימהבמ־כפלא‬
‫אמיישקני בפיהו לק מצשיקיתפיהו פי לפיפילושסלא שאלה שישק להם כפיהן‬
‫לולי'‬
‫רק שישק להם מהנשיקותשנשק הוא למרעה ‪1‬נוה •הה הלש;מליקלקהיטב•‬
‫וא‪£‬יסר כיפלש יה הפסיק מק׳ שר עם הכפק הביהנמפך •שניה‪ :‬ב י לה ־ ת‬
‫‪•,,‬‬
‫על מעלתתהלתהדכקותהנמשך מהאהבה ופצה החבור כלו כשם פיל י ק‬
‫הלכליס שראוי שיובלו תמיר ולא ישכח! יאמר) אתם כשיר כדי שיהיה ריכל‬
‫תמיד ובהיות הדברים הבאים בפפל הוה כלם דברים אלדייס על כן הכרם‬
‫בשם שיל שהשיל נשאל כוכלוןולאעידאלאשלחוקוכלוםתמיללא ישכח עשה‬
‫שיללבלהשיליס והוא םילכולללכל החלקים השיריים כי השיל ה‪•:‬עפה מקכין‬
‫כלהשיריסיהיהיזתרנזכרלהיותוכוללהכלוהכלליס הס הנוכרים תמיד יותר‬
‫מהכרטייס כמלעולהייתוה השיל כולל כרמו פל הזמנים אשר היה להם לישראלי‬
‫דבקו' ואהבה עם השם •ת' על כ; אחר םוה הפצר היא שיר כילל פל השירים אשל‬
‫נרמזכהסהדכקותכזיתיכ׳ הנה דכקיתס בו •ת'בהי‪1‬תס במצרים וכיגיאתש‬
‫נרמובא‪1‬מרולסיפתיכרככיפרעהוכו'‪1‬בלמהשהשיגיכל ימי היותם כמדבל‬
‫במתןתולהוכמןוכו' נלמו הכל כאומרו מי ואתעילה מן המרבד ודרשו רול כל‬
‫עלויה מןהמדכרוכויזביתראשק וביתשני נרי!( כאימיקידתכתינ׳ אח״ס וםיחמן‬
‫הגל!חגסה!אצרמובאומחשחורה אצי ונאוה ומייחד עם" ומן נאילתנו יפדיין‬
‫נפשנוהצרמו כאומרו משכני אחריך נדוצה וכייעל כ; אמר ששם הכפר נקרא שיל‬
‫השירים שהוא!ברוןפלןמניהדכקותפאמור ואמר שהוא לאיש שלספחכמה‬
‫ועלי יציאת הדבק ת‬
‫עדשעלפןנקישלמהשהואשסמורהעלהשלימית‬
‫כייתאמרישקנימנשיקיתפיהוותהיההנשיקהפה אלבה כמו שפירש רש•!ל‬
‫‪iii,-., 3‬־ מי ׳תןויפקנ׳ המלך שלמהמנשיק׳יתהיהוכמומאולפי שיש מק מ ת שנישען‬
‫‪ if‬״ ; ^ • ע ג היד והכתף אך אני מתאוה ומשתוקקת שיהיה ניהג עמי כמלהג הראשי!;‬
‫פיה! כמוכחתןאלבלהפהאצפהע״כלוהואכאמתאצליקשה ההכנה איך שלל‬
‫לי׳ש׳‪ 6‬לפי דעתוולשלא תהיההנשיקהעצהכת^כמסשאמרמנשקתפיה!יכו' שאש‬
‫היה אומר הכתיב ישקני כפי היה שולל שלא תהיה על מקע אחר‪ :‬ואפשר ל‪»:‬ר‬
‫״יוי״״ז‬
‫'!'‪ I'P‬שהבליח אותי חנל שלא אמל ישק לי לקישקניכמ! שפי' הלאכעזל כי כל נשיקה‬
‫שאינה פה אל הה באה עם לימד כ » ו׳שין יעקב לרחל גשה נא שקד ל׳ יפי ילכים‬
‫'‪°‬‬
‫־ י‬
‫ע י נ‬
‫ס‬
‫ני‬
‫ס‬
‫[‬
‫‪IB‬‬
‫ה ע ת ! כ‬
‫‪8‬‬
‫כפ‪-‬‬
‫שיר השירים‬
‫»‬
‫לרת!ו‬
‫עבהכיאיתםהנשיקתאעסמילותעלהלכקיתועלכןאמרה •שוןנ׳‬
‫בתליה הנשיקה בפיו כי כןמשמעותמלתישקניסתסכיאסתהיה כמקיס אחר‬
‫מגופו לא יקרא ישקני סתס לק ישק קני אז ירי א! רגלי ופויא! ישק ל׳ עס לייחד‬
‫ואפשר םהיכיחאית רש׳!לממלתנשיקיתבלשין לכיס שהיה‬
‫כאמול•‬
‫מספיק שיאמר <ש<ן‪ 0‬בפיהו או ישקני מנשיקת פיהו אן כאומלז מנשיק ת כלשון‬
‫יביס הפריח הוא ול שתהיהנשיקת! שתי נשיקית יחד ‪1‬וה לא יתכן רק כאשר‬
‫תהיה הנשיקה פה אל פה פ׳ פל פה נושק נשיקה אחת)יתארו שתיהנשיקיתאל‬
‫כה הניםק הראשן <ע; היאסבתםתיהןועל כןקראןפתיהןנשיקתפיהוואסלא‬
‫היתה נשיקהבפהרקנמקסאחרמהגיף אין פס רק נשיקה אתת כ׳ אין לשק‬
‫נשיקה צ!דק רק כשפתיס יבפהיאס הרכוי ננשיקזתרצה שישק לו פעמים ר ב *‬
‫לומר עיר שהכריח אות! רש׳ ול מגורתנשקיתפיהו שהוא פאצו‬
‫וא‪5‬ינ‪1‬ר‬
‫אחימהנשיקיתהמורגלותאצלו מאישה׳! פה אל‪,‬פה והוא מה שכיון רש׳ יל‬
‫כאומרוכמןמאווכוישהכינהלזזלשכינתהכתכ כאומרו יונשיקותפיהז שהיא‬
‫גורהמיותרתלגמר׳ היא כאלזאמר פתה״נההנשיקיתהמורנלותאצלזפמאו‬
‫שהי‪ :‬כה אל פה ואין שיהיה הנה לפיירש׳ ולוהר״אכע״זל היתה הנשיקה הואת‬
‫כ ? אל פה שהיא תאר אל הדבקות השלם כאמור ולרוחק היחס אשר כיצ׳הם כ׳‬
‫גכהו שמיס מאק על כן הוכיר הדכר כלשון נסתר כאומרו ׳םקני וכוי • ןכיאר‬
‫הטעם למהיהיתהמשתיקקתכל כן אל הדכקית כ! ׳תיוהןא טעס נכון ומופת‬
‫יא׳ה למה שראתשהאוהכיסאתהם׳ והס דודי! ולכקיםבו הס יועינגייומשמחיס‬
‫•ככלל הס טיכ׳ס ומשמחים יותר מה״! המשמח אלדיס ואנשיס ויא כי נ‪!1‬כיס‬
‫דודין מיין רילאהוכין הס טובים מהיין והכוונה שהם נווכים לשמח האנשים יותר‬
‫»ה״ן והוא דמיוןלשמחהשמשחח׳ס לאחרים כ׳ לא יאחר טוב זה מוה רק על‬
‫למיון מה שיה כיניהסומוה •ודעהפלגתהשמתה!התענוגאשר להם אחר שהם‬
‫משמחי'למלכליסעמהס ׳ותל מהיין כאמול כיש הלבקיס כן אשר תנשק אתם‬
‫פה אל פה שהיא המדרגה האחרינה מהלכקית המושג כעיון וההשגה כדברים‬
‫החלה״פ כ׳ כפי מדרגת ההשגה וההכרה תהיה מדרגת האהכה והתיגטג פיון‬
‫םביאלנוילהיותוהתושנאנלה לכלה בו לנכחלהולותשאיננו דכרכלת׳ מושג‬
‫כמזהלאשוןששאלחהלכקותממשעמוהמתיאלכנשיקיתוהואלמו נכלא והוא‬
‫הנרנה ללול היעה כא!מ אסכלה אלחק היאמל אלי כני אתה כוייריכ׳ להיות אשפר‬
‫סהרבקויבי ׳תינמשןמאהכיכמיוהאהכימההכריבלכרייהאלה״יעל כ; אחיפכאש' י"[ י‬
‫אשכל אתחקהיוהרכריס האלה״ס חקותיו וה!א רמ! לשלמות העיין ושלמות‬
‫הידיעה כ׳ לא יוכל לספר חקיו ׳תירק המכין אייתם על נכון הנה או באשל אני‬
‫שלסכעיו;וכידיעהאחראל׳הש•שאנידכקעמוכדכקתהכן עס האכ ואמר‬
‫אלי א! בנ׳ אתה ואנ׳ היום יללתין כלומר שבהיות׳ משיג שלמות העיון הוא כאל!‬
‫יולדתי או ורציליחישבבל מדרגה תעיין והשגישנתחדש כ! תתחדש כו תלדיחדשד‬
‫והוא‬
‫‪j‬‬
‫ג‬
‫ג ‪3‬‬
‫שיד השירים‬
‫יהואכאל! אמי כשאשכי אל חקהיאו אייר א!׳ כד ייילל •י‪:‬׳ ה• ל • נ ״ ‪* .‬‬
‫לרמיואלהדבקת־מושך מהידיעה וה־ת־‪ :‬ת ״ י י ג ל ‪-‬לי‪ r:‬יי״ה ‪ :‬ד ־ ‪r‬‬
‫קדיוהוא עדיוה שביארתי כפס ק תדיע‪ :‬שיחה״‪:‬שבעש־י־ו׳ ‪ r r‬כ י ד יכי'‬
‫‪:‬־ ל‬
‫‪:‬־‪:‬ילל‬
‫*•' ג ככפר תפלה לי״וה ‪:‬כ;‪.‬ל‪-‬יא״ר ל‪• •::‬י ר•־‪.;.‬־ •‬
‫הא!ליי'בכת!כלמה שאפשר שישיגלשכל לח‪ :‬שיחינ־נכנס יי כ• כגדר התחלה‬
‫ובי־ו שנתילואבעעלאדוןהנכיאיישאמי׳תה החילות יפי יל בעפר של‪:‬ד ל ת‬
‫ה׳אי; חקי ‪ '01‬אמרח כפ יי; לח כמיס אתל לתלי־ יבעל כ; נראבאליתשאי‬
‫א‪::‬רשידבקהש‪:‬לעמ״ת״<ה גסלניאכמדרגתדכקיתלכןעם לאכ יחמי‬
‫ר ד המלך ע־ שהדבק תה א במדרגת החב אל הבן יען לשש •תיליא לקירא‬
‫אתנו בניס בלי ספק אך צח נדע הטעסכוהרקש׳דעדשבחחלת׳ על יני היא‬
‫ייתיבקעממוהיאסק או הגילה שאי; טעס לה כלל»?‪ 15‬אפכיה חל וןק הי‬
‫יייאשפר אל תק ל' שלוא דבר בלתי שעש כלל!החק אשר אספי ל א שחמד אלי‬
‫ב‪:‬י אתל אני הייס ילדתיך שהיא הדבקת כ! יתישהא דבר שלא יכילם לשכל‬
‫כהיות! הוא יתיככתיהדכדייבכת כאמור <ה;אדק‪!-‬קנביך!על פ; מכפה )גס‬
‫כלתה נפש פנסת ישיאל אליו כאויישקני מנשיקית פיה! כאתר וכדי ליישב‬
‫הפס׳יפפ׳ הב ‪ uc‬לתר ן קישיתהיות! מדכינפתר!אח פך לנפת!נס לתדץ‪:‬פל לש ן‬
‫י ' י הנשיקה איפשרשכנסתישימתחלתוא! לפני!יתכהיתה בגלותה כפרש• {ל מ<‬
‫ית;וישקני שלמההמיכפשויהקייסימשיקית פיהו שנשקת אזה יתכהי! כחת‬
‫קדשךשלשבעת בו כ׳ ט!כים לס דודיך!אהוביך פמול! ומענגים וחשמחיש יותר‬
‫ואפשר לומר ע ד שרצתללהראית‬
‫‪<5‬־! מהיין כנוי־ והוא היותר נכי; כפי הפשט‬
‫תשיקתה ליריעת מהות ית'!הדכק!תכע‪5‬מ ת שהוא כלתי מושג בעלי‪"!:‬א ישקני‬
‫מנשיקיתפיהו ממש ואמרה שיותר חפצה היא להיותמשתיקקתלוה הדכר אעפ‬
‫שיהיה בלתי מושג לעולם רק שתהיה כוונתה!תש קתה תמיד אל האהבה •שהיא‬
‫הנקראתדודיסיותר מיינה של תירה המושג אצלה וכמאמר החשקים שירצו‬
‫לשים ח שקש כמקים גבוה אעפישלא ישיגוהו לע לס מלחש ק דבר כת ת וישיג ה!‬
‫מיד !אסיהיהמאמרהחומרעלהשכליאמר שהתמר משתקק להדכק כשכל‬
‫לריח‬
‫ואברה‬
‫יען ראה דודיו שהם הכתת סהסשוכיס ומענגים יותר מהיין‪:‬‬
‫שפטך‬
‫‪3‬‬
‫עור כנפתישר אלהש׳ לריח שמניך טובים פויוהנה כפם ק הוה רצה להורות על‬
‫מעלתתהלת תורת!׳תיוהחכמותאשר נתבארו כה עלכלשארהחכמיתהמזשגית‬
‫י מפאתהשנל כלתי הקבלה האמתיתשכאה בתורתנו הקדושייתאר בל החכמת‬
‫כשש שמן יען מעלמהחכמה היא העולה על כל המעל!תהשכלי!ת!המחממת‬
‫״‪,.‬־ ‪ ».-,‬כמו השמן הע!צה על כל המשיןיס וכנה התורה האלהיתכשמו ׳תיעל דרך שארו!‬
‫צ ‪ p ,‬כל התרה כלה שמותיו של הבל וכוונת הפסק הוא לכאר ללכיש אשר כין‬
‫‪ v p‬חכמת התירה לשאר הסכמות המושגית מפאת השכל אף שכלם מתאימת‬
‫נל<!‬
‫של קק״ניז ומושפעוימאת! ׳ת׳נילשכל לאנושי לא ישיג שים מושכל רק מצ־ חל שפעל כ!‬
‫נ‬
‫‪l T‬‬
‫‪m‬‬
‫הנג׳‬
‫שיר השיריש‬
‫יא‬
‫לשי שלוא השפל היו •‪.‬ל לרעתי כ&כל האנושי זככל לגירות לייללית וגמ!‬
‫פליחנת• הכיאיר על וה לספר פגי יי ‪ W1 r t‬לריחיסמנין טיפיםיכיילענין הריח‬
‫לבדהנל שמנין ולס שארהחכמיתשהם גשלםיקיא׳ •שמנין י ק ל; מושפעית‬
‫ממן כאמור טיכיםהס לעני! הריח בלכר ולא לע*תעקד מעצמיתש רק לעמיד‬
‫בלש על אמתתהבנתקנת דברים הכלת• ממאדים באר ה״שכ כתירל איינם‬
‫חכייתתיתן פהיא היין שיין •ק היא כלה שמיתיך באייויהנהליא ימי ׳עצמית‬
‫קשמןעצמווהחכמיהייצאתייחנההוא משל כאשר ׳‪,‬רק ־יכל׳ אל כלי חא שמן‬
‫תירק שמןירישהתירהוהסכמי היוצאתיומנה הס ״[ל אל עצמית לשמן עצמו‬
‫בי־׳; היותכ׳ הריח החוק ׳היא כשמריקים איתי ולא כאל! אמר אכל שמן שהיא‬
‫יתיר תן הנה היא כמי השמן עצמ! והחכמיהסישגת יומנה היא משל יומן שתירק‬
‫*וישב בשאר החכמות שאין צוין ל׳־עת עק־ם ושרשם רק הריח ה״צא מלם‬
‫להכנת כ!ינת מאמר• ויל ־>שפיק אמנם התיל ראוי שתקעל שרשיה יעל חה‬
‫&דנ ה הטבעי מכ• הגביי'!ה א שינה‪:‬ג; למה ששאלה שישק א‪-‬תה הימנשיקית‬
‫‪»9‬י‪ •1.‬יאמר ־ שעל ק אהבו לי'•תבל לני־צאיס כלם ו י ן אימות העולם •ען‬
‫היבריסהאלה״ם הס המענגיס הנפש יפלס משתיקקיסאל הדבקת והאהבה‬
‫שיפורש עיד בטינה שנית ע!־‬
‫וא‪^£‬־ר‬
‫לומייאעליםןי&מיתאהכיןוכי'‪:‬‬
‫ל־יריתעל ״עלתתרתניהקדושה כשייכצלי כה בל החכי״ת ואס דכי חלקיק‬
‫וכל החלק הדק ׳האמת׳ שבהם כלם נקבנ׳ בא! כתורתנו הקדישה !׳יחי מהמה‬
‫רבויפ אלה״ס אי׳ת״ס אשר לא נמצאו כשם אחתמהן ו״יא צריח שמנין טיכיס‬
‫ם״יןתרק שמך יריעה ההנחה ה קדמת ש^לתשיונ ן הוא כנוי אל שאר החכמות‬
‫ומלת שמך כנייי אל תיית! •תיאמר שליית שאוהחכמיתיהיא החלק הדקשכהס‬
‫כמו שהדיח הוא החלק היותי יק ואוייי׳ אשי כמרחכנדע הנה לאותו הרית‬
‫ת י ק ש־יך שהיא תייתך והיא כאלי אמר שנשאר תירק יתיב! תירתנ! הקדושה על‬
‫נכון •ריחו בה ריח כל שאר השמנים שהם שאר הסכמית יאחר שעל כן כל האומות‬
‫אהביםהתיההאלהיתינלם מורים באמתתה י ק ראו כה היותה כיללת כל‬
‫החנמיתיהדבר ס האלהייס א שר אין נח כשכל האנש׳ להשיגם ועל כ; כלס‬
‫ואפי״ר שירצה עוד ע‪,‬׳ ו‬
‫מידיפ בתירתנ! הקד! שה יו״א על כן עלמית אהבוך ־•‬
‫לכ״ן כשבח תרחנ! הקדישה והוא כי כלחכחה ייהחכמותהחציניותלא יצאי מהן‬
‫ריחוק כאשר •תעיככהס דבר מתירתנ! הקדושה שהוא השמן הטיכ פיירית‬
‫ריח חוק עד שכחלק קט ממני שיערכו עם שאר החכמות שהם נמשלו לשאר‬
‫השמנים הבלתי מריחים׳ריחי כלס גם הס ר»חחוק מצד ערוכ החלק הקטון‬
‫ההיא מהשמן הטיב וויא לריח שמנין סוכיס וכי לשימצא ריח לשיינין טוכיס שלם‬
‫שארהחימות»נהלא<מנאכוהריחההיארקיאשרת!רקכ‪ :‬שמן שמן שהיא‬
‫תירתך !!*א שיקתרק שייך והוא כאצן אמר לאותיהריח הנמצא כשמניך הנה‬
‫תירקב! שיק שמך כיי שיצא ממנו אות! הריח ותהיז גזרת ש»ן תירק!‪ft‬‬
‫(‬
‫יומרנית‬
‫‪,‬‬
‫שיד השירימ‬
‫*ומולסתכאלואמיתייקשיקשייךעלכןכלהעלי״מ חהכיך לשל*־ ‪rr‬־‬
‫" י ‪1‬א‪3‬סר לומר עיר בבי ררך הייתמס שריח שמניוהפ ה־זיתמ יהמיפ־דם‬
‫אשר עשה לעיני פנ• כל העסיס !אתר שמהם •צא שין! •מבבל העינס כשמן‬
‫שתירק שאז ריחי ‪0‬דן> למרחיק יעל כן כל האוח מאהבי לי ימי י נ ד נפ!י*ת»!‬
‫יה!א כאלו אמר לסבת ריח שמניך משד הריחו האימ׳תהיה ‪ y c‬וה־א הכס‬
‫הטוב •!צא פשמן שתוק על פן שאר הא״״תשהס העל״ מכפי רש• להבין ‪• c‬‬
‫לפרש בפי הפשט ליישב כל הדוחקים ה‪1‬א פיית הסמן‬
‫זהגמן‬
‫*׳'י‬
‫אשרלשסימעדטבשםיישמ; ט כ יכ יה ח‬
‫הואכמ• אל השסהטוכ‬
‫השסה״צאככלהעולסלשסיתבימצד פעלתי! הצכרומבכל ׳*קש ככל ! ׳ ;‬
‫ובכל הדכריפ!השמן הוא כנו׳ אל ההע ל ת אשר יהס ינח הה; ב כ ה‪:‬־ישל‬
‫לריח כאמור כ׳ מי שיהתכל בדברים הטבעיים ובמיאיס אן‪ .‬כנברא ה• תר קנון‬
‫•שי״צא נעילם ירחה כ! נפלאות הכם ׳תני היי‪ .‬ש !הכרעיש יכל בדיה קטנו!‬
‫יוהס ימצא בהם הכח החושך והייחזיין י המעכל יהד חה יהמ ליד ברימה כ• בכל‬
‫דבר יתפרסמו פלאי כעילית׳! •תישלא יכילם השכלוסהם‪.‬יצא לו שם משש; ‪4‬י‪5:‬‬
‫יאמר שלר׳ח בשליחיו״תיוהוא השםכ• הריח היא כיושללשש והפעילית נמשלים‬
‫‪ . .‬לשמן כאמ‪:‬ו אשר יוהש יצא הריח כמו שיצא מהשיק וכמ‪ 1‬שנפרש ע ־ במקלע‬
‫בספר קהלת כפסוק טוב שם משמן ט‪:‬כ בסיעתא דשמיא איננו כשאר השמית‬
‫היוצא• מפעילות כני אדם לפי שהשם הצשיוע למרתק מכל נמצא •היה השם‬
‫לנד! נשמעלמוח ק לשמעאון אך הפעיליתלא יראי רק נמקים שפעל איתס שם‬
‫אותי הנמצא שיצא צ! השם ההוא אמנם השס הייצאלשס •תהנה נפל מק ם שיצא‬
‫השם הנמשל לריח השמן שפ ימצא! כעיליתיו •תיהצמשל׳ לשח; עצמו כמדיכר על‬
‫כ; אחי שריח שמנין והוא הש‪ 0‬היוצא כעולם מצל פעולותיו יתאים כריח שאר‬
‫השמ!ת אשר לכצ הנמצאים יען שמו •תיםיצא לו ככל מק ם הואנמשל ל ש מ ן מ ‪ 1‬י ש‬
‫כאשר תרק שהיא עם ריח חוק;!ה! אומר! שמן תיוק שמך יראים שש כלתי‬
‫י נ ק עם הפעילה כיי! שהוא כשאר הנמצאים!‪:‬לתך רק שם עם הפעילה עמ! כ»‬
‫כדל ייק כ שינז ש‪-‬׳ך שב פעל תיךנראיב ככל דכר על כ; בל הא‪:‬מ‪'1‬אהכיך כ•‬
‫יא! בעיניהם •חד עש שחעשמן כל פעילותנכלאותיךבכלהנמצא׳יוהואסת״שי‬
‫על נכון מכל צד ומסכים לפירוש המפרשים שיאחר הפסיק על ה שבהט כ כשי־•;‬
‫הדרךהשנישהתמרמרבראלהשכציאמר שלריח שמני‬
‫וכפי‬
‫י הטוכ׳‬
‫השכל והם המושכלותאשר יריחו צמרח‪:‬ק הנה שיין תייק שמ; כלומר ‪ 0‬מ ! !ה‬
‫נשמי אשי תורק שיש נו טעם!ייח כ׳ נשתיק ימצא נו הייח כחיזק כנויואמל‬
‫מישרני‬
‫עיר כנסת‬
‫אכירה‬
‫שעל כי העלי׳ תיהם הכת תד‪:‬פש־>תאזכי־ •בי‬
‫אחריך‬
‫יחיד על‬
‫ישראל כנגד השם •תימשכנ* אחריך נרוצה וכוי ואחר משכני כלשון‬
‫כללות האמהשנקראתכלשיןיחיד על'שס כללותה כאימ כ• עם קדוש אתיז‬
‫להיוכויוהוא כאלו המדנר כל הפנסיה כאחל שכשימשיך לריכלללכלם יחד שדש‬
‫ד‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫עיד השיחם‬
‫*‬
‫יב‬
‫נכללים נ‪!:‬ס אחי הנה כל הפרטים •רוצי אחריוועלכןאחרמש־מ כלשין יחי‪*7‬‬
‫!אחריך נחצה כלש!ן רכים פ׳ השאלה מהשפע מאת! יתיהיא על הפללןין‬
‫והפעולה היא ככרטיייאשריפעצויאתו ‪1‬חה שאחר הכיאני החלך חדרי! כדי‬
‫להנצל מדוחק הימר מתחלף אעם עתידמשכני‪1‬כ‪'1‬פעס'עכרהכיאני!כיייאמר‬
‫שככר היא חצוחדתבוהלקבל שפעשכערצןשיכני הנה כמ‪ 1‬שהיה השם‬
‫יתיכימןשהיוישראצדכקיש ני כשנתן להם את התירה !ככמה !מניס אחריגז‬
‫אשר על כ; אינה צריפה עתה ‪1‬ק התחלה מה פי כמה'שיתרצה!יתפייס השם‬
‫ית בכללית הא!מה כצ הפינו״ס יחצו אחיי! !הלא המס!; כאומרו אחייך נרוצד‬
‫!אוצןיו הכיאנ׳ המלך חדדי! חצה לימי צכריהכיאני המלך והוא מלך מלכי‬
‫המלכיםחדריככיתהראש ן •השני והיית• דכקעמי)על כן נגילה ינשמחיעתה‬
‫נךכביתהאחרין־יעןמכיררידיךהראשיניםחי׳ןינהיה נעתקים ממדינה אל‬
‫מדרגה ייתר עליונה ווה! איחרו מישליס אהניך כלימר כדרך ישר אהכיך‬
‫ממדרגה אצ מדרגה כי בראשונה הביאני המל חדריו ולא היינו דכקיס ין ממשי‬
‫אךעתהכוחן גאי׳לתמ האחרונה שאנו מקיים אחריך ממש נריצהיה‪:‬א רק־י־ן‬
‫ואוןיםר שאומרואתריןנר!צהה)אעלפלהא;ח‪1‬תשישתתהו עי־יה ‪ ,‬־ ‪,‬‬
‫מון‪:‬‬
‫שהואימשיךאל״אתשארהאומותרק שימשוך אותה‬
‫!לאשאלהממנוית'‬
‫וויהיישכיתה יר!צ• יחד היא !הס שמיד שירגיש‪ :‬האומות שמשכה א‪:‬תה הישי‬
‫•שתתפי כלס עמה ויללו ויחצו נס הנזיווהו אומימשכנ• אחריך נרוצה אצ׳ והס‬
‫וכפל העניןכלשין עכר כמקיס עתיל״פחשפש כהרבה מקימות לרמ!ז על היות‬
‫הרברהעתיד ודאי כאלו כנר עבר שלא יפיל כ! הספק!!ה אומרו הכיאנ׳ המלך‬
‫תדרי! צגילהונשחחה כך נונירהדודיך חיי; יכוייריכש׳כיא אותי לנד׳ אל חדריו‬
‫שק יהיה כלי ספק כאלו ככר עכר ואהיה דכקה עמו ׳תיהנה או נגילה ונשמחה‬
‫אני והסכךונינירימשס והלאה דודיך מיק!נורה ג!רה אמיתית כאומרו מישרים‬
‫אהבין׳רהא הנים אותך כחישוי!׳ושי אהכיך כלי פפק שהיא האהבה היא!יה‬
‫נכון אצלי פפיהפשש מסכיםלדוושנו »׳‪j‬‬
‫והיותר‬
‫לידים ילבקש תמיד‪:‬‬
‫לכצהפיחשיישחדכרכפסיקאיפעס נכתר‬
‫כרי ליישב ההתחלפית|(דחק‬
‫פעם לנכח הוא שהאומההישראימדכרת עם השס ׳תיואומרתלי משפני מ; הגלות‬
‫הוהוכחעע התעירחתאחריך צריצה כלש אס אנשי עמך ואס שאר האומותעמנו'‬
‫כאמור ואמרה ע ד אליויתשככר הביאה המלךשלמההנ״לכחכמת׳ חדריו אשר‬
‫אצר כרוח הקד להישירה אלהשלימות והתכלית העליון וככן ימעיש התעירחת‬
‫אמצי יתייגילו)ישמח! ס וזהו אומרו הביאני המלך חדריו והוא שלמה המלך ע״ה‬
‫«עלכ;נגילה׳נשמחה עתה כך והיא המדרגה האחידה שהיא הדבקת כי‬
‫יתיינוכירהרידיומ״ן שהם אהוביך הראשונים סאהכיך מישרים כאמת וישר‬
‫והיא כאלו אמר דודיך והס אהוביך אשר מישרים אזכ!ך ל ‪ 1‬יגבר נוכיריאותם מיין‬
‫עס שיהיה הלשין מסדסקצתוהואחתישכ פלו כפיהפשש על נם; • וכפי הדרך י פי״י‪.‬‬
‫־‬
‫‪s‬‬
‫ה»ני‬
‫שיר השיחם‬
‫!לשני א»ו הגוף עס כל כחית׳! התאוני והזעה ל׳והכח הי־רגיפ בל! יזם־ידי‪*,‬ל?•‬
‫השיל אליך כלומר חשוך הח‪:‬מר ככלל! !כמעט ההמשכה אחריך ני ‪1‬ה כצ‬
‫הכחיתהגשחיותואמר שכאשר יכיאההמצן שהיא השכל חררי? והיא כשיגיעו‬
‫ל»דרגתהדכק‪:‬תע»! אז לא יתעצב! בפעולת השלי״ת אדיבה ׳גילי יש״י*‬
‫ויזכיר‪ :‬דודיו מיין יעןהאהכה הואתהיא כיושר כ• לכך ניצר האדיכד׳ ••שיין!‬
‫ל הבח‪:‬יתהגשמיותאלהשכל ויאהבו ‪/*6‬י יזהו א!*ח מישריסאהכ ך יפי‬
‫אשר דברהדבר׳ה כנהתישראלאליו ׳תלבקשאהכחזדביה ‪i i‬‬
‫עזהורוז ואחר‬
‫אויית מכחיש׳ התרה שהם הנקראיתבניתירושלפ ב׳ ישראל לבדם יקיא!‬
‫^‬
‫כני ׳וושלכ יען הס כמדרגתהכנ׳יהירשיסהנחלה והיישוב בה יאמ»תה‪|:‬הס‬
‫במדרגתהבניתהנקב‪1‬תשאי;ליןסחלק!נחלה עם הבנים בירושה וא״רה אליהן‬
‫שעם הייתה שחורה בגלויהצרותמצדהצרוחיבאמתחויעתהמבעתה הנה היא•‬
‫נאוה כגלותעצמו ובכל צרותיה בו בהייתהגליתההיא בצרותהמימכברתעיןיזא‬
‫שתר אני ונאוה כנת׳רושלס !אמרה שהיא נחשלת כשתרולאהצ׳ קדר שהם‬
‫שתר׳ימכחין מכני הגשמים כמו שברש׳ זצ !במה שהיא נא!ה היא ני»לת‬
‫ליריעוישצמהשהם נא׳ימאד והוא כאלו אמשחוריאנ׳ כאהל׳ קדר שהשמחה*‬
‫»וכחקצכדוה‪,‬אמשצאצהעדר הטיבית החציני!'<נא‪1‬ה כיריעות שלמה שהם‬
‫נאים בעצמותם ׳פנימיותם כן אני נאוה במעשי וכנפש׳ וצורת׳ העצמית וכההיק‬
‫איי ה‪:‬משך אחר ‪1‬ה שהוא מקישר עם וה ביארה הטעם אצ השחרית כאמאל‬
‫תייאונ׳ תדאגי שאני שחרחור' והנה הטעם שנתנה אל השחחתהיא להיות שאומת הג ל‬
‫מפאתהמערכה שחייבה אותם הס סבבו זה כמה שנםתעכד! וכויכת! שיאמר‬
‫‪#‬אגי‬
‫וקראצא‪:‬מ‪:‬ת הניל כני אמי ב״עקב לכדו ה!א ורע יצחק שנא כי ביצחק יקיא‬
‫צךורע)כו'!דרשור‪1‬לולאכליצחקוכ!'אשרעלכ;עשוצאיקרא כן יצחק חלילה‬
‫רק בי‪ .‬רכק' ועצ כן קיא צכנ׳ הא!מו'הצ"ל)כ< כני אח׳ ״א ‪ t‬תראי‪ *:‬שאני שחרחרת‬
‫יויאלתלעימל׳עלשחיותי כי הנה וה כא לי מפאת המעיכה ויואשפופתני‬
‫השמש ב׳ להיות השמש הנובב הי!תר גדול םככצ םככ׳ השמים וכפיליהם‬
‫והיותרפועלכעילשהשפלכגדעעלכןתכונהכלהמען^ה אל השמש כמנהג‬
‫כהרכה דכריס ׳פירש איך חייבוה המערכה כא‪,‬מרו כני אמ׳ נחר! כי!גומר‬
‫ירצה שמצד המעיבה שהיתה נגדי נמשך שבני אד!ס שהיו כני אמי נחח כי‬
‫ר״צ נלחמו עלי כמ! שפ׳רש הרייאכע ול בחרון אף ושמוני צוערה אתהכרמ׳ שלהם‬
‫והיו הדתית הנמיניות בדיניהם שכהיית׳ כי‪-‬לותנארצס היו מכריחים אי׳ת׳‬
‫לשמור אותס!כרמי של׳ והיא התירה האלהיתהמיוחדתלי לא נטרתי ועל ק אני‬
‫שחורימכחרן שאס הייתי שימרת תירתי ולא היה לי מעיק הייתי נא‪:‬ה »כ׳ת‬
‫ומחק)אחר אשר גמרידכורינגד האימו שכה לדבר עם השי לדעת דרכי השצמו'‬
‫הגידה ל‪ ,‬וואהגידה ל׳ שאהכה נפש׳ איכה תרעה איכה תרכק כצהרייראתה האל‬
‫שאהבה שהוא הנאהב אצל נכש׳ שהיא דבקה בך הגידה ל׳ איכה תרעה את ישראל‬
‫ואיבה‬
‫כ‬
‫א‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪8‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫©יד זזשיריס‬
‫‪it‬‬
‫^׳נה תוכיץ איתמ בצהרים שהיאהנמשל ל!י»ן ?נליתממא ‪ » 5‬זחןילצהר•*‬
‫אל הצאן שהיא הומןהי!תרקשהלהסכח!ס היום זהכוניגי להיוישקשה לישראל‬
‫נימן לגלית לקייס למצגות אשי כלס יה<‪ 1‬דבקים ‪ 13‬׳תיעל ‪ p‬םאליז»אי‪8‬‬
‫׳תיאיכה אפשרשתיעה אותם כהיותסמלותהמר והקשה כי היעיל וההנהגה‬
‫תליה ״תיחהתבמנהיני‪3‬מ»הגיס‪1‬על ‪ p‬תמה לחיזק היחס והדבקות אשי‬
‫ביגיהם נזמן הגלית אין אפשי שתהיה שם יעיה ולמגה׳‬
‫‪»v‬־ כמי‪/‬מיה ‪0‬למה *היה כעטיה»נל עדר״ חניריךיי' איךולייה‬
‫מסיח‬
‫אליה »תעינתע‪ 0‬שאו האוי‪»'8‬מ שהם עדייחכירין כהנהגה שהם מנהיגים‬
‫אנתס כיין שאתה מנהיג אותש >ה‪ 0‬סככ» השמים •נס׳ליהם למנהיגיה לשאי‬
‫האוי״תהציל הקראיס אלהי העמיס!הס המגה׳צייאותסאס כעצם וואשינה!א©‬
‫גשנלתיהמשן לדעתקצתונייצא! האימייהנל אצלס במדרגת העדריסילמונהניס‬
‫‪0‬החע־ם הנו‪1‬התרעוס!ת»הא‪»1‬ההישראלית הוא למה תהיה גס היא ספלת‬
‫תיזת ה»גיכה כשארהאוטותהיזומגית מה‪ 0‬ושילטת המערכה כלס מהו‬
‫<מםין כא«רז פלמהאהיה כעומיה וט יריביך ולמה אהיה גס אני מעורכת אצל‬
‫״ערכית השמים ובה׳ליהס‬
‫ערר• יו‪5‬יר»ך‪0‬הס שאר האומות סהס‬
‫ודגה י ף ‪ . ' -‬״‬
‫כנזמ‪/‬ליהמלתעלכמאצלעדזהנהעוסדעלהיארוכו^רביםככה‬
‫גשי ה&יבלה אמר• נ‪0‬ח»'!וייז לה שכל׳זה קרה לה למה שלא הכירה את עצמה‬
‫»הילחש מה עי» יתיכ• אם היתה הכרת זה היתל משגת באמת אין היא‬
‫•תימנהיגומרעהאיתסאןוגוחן לגלותועלכןאחרלה השי אס לא תדע• לך‬
‫היפה בנשים צאי לך בעקב• הצאן •ואס לא תדעי לך »פאת עצמן מזיךן־ה‬
‫ערה!הוא כאליאיע• אס לא תרעי לך הדבר מצד עצמך בייזיף־תך נאי לך‬
‫•תלכ• בפסיעות נזה לבז אביתיך הואשונעופהיו צאן מרעית׳ אשר בעקבי‬
‫כסיעיתיהם היו דניךס נ• ‪61‬פ אמתלב• כעקביה ובריס הלינותם תדעי כא«ת‬
‫‪9‬לא ר• שלא תליה כעטיה ומתערבת עס&אר האומיהנל שלם עדרי יזסכגים‬
‫!באמור אלא שאת תרעי אתגדיותי" יכל בנין למודי ה' על ייםכמת הסכניש‬
‫עצמם שהם הרוע•' אתהא!מו'הנל‪1‬ה!א ‪ ! b‬אמישבאשרתצאיותלכי בעקבי הצאן‬
‫שלב פסיעות אב‪1‬תיןהקד!שי'שהיונקראייצאן כתם ׳ ‪ p‬הס היוצאנ• צאן»!רע»י‪9‬‬
‫הנה בוה לבד תרעיאתגדייתיך ובניך •כלם על כל כוכבי השמים וכפיליהם‬
‫סהס הרועים &ל האומות הנל כאמור ובן לא •משיל! והוא רקדוקאמתיונבזן‬
‫שיפירשוהחמשהפסיקיםלצלומקישריסיחרמסכימיס אל פי נ'נטי‬
‫*א‪8‬םר‬
‫הניוצה היכ •ה גכיא ר אפן דבק ת לנכש עם הסבה הואסנה יתייאיפן פשק• ‪r.-o‬‬
‫האהבל אפי »»נה ימשך הדבק •ת העצמי גיייעיכמ! שהוחכתי‪.‬הביאי ר עליז‬
‫כספר פני»‪6‬ה כמאמר החיולטיבציאור העוו האלה• המשתתן> עסהתשיקה‬
‫האנושית בהשגת היבקית הצזיציא שנא כמאמר השלישי •מלספר הנזיכיאור‬
‫רקב ככ׳אור »»ר*ייצמעליי‪/‬אשא עיני אלהלריס זכי' אשר מ התבאר שא*‬
‫להשיג‬
‫י ז•‬
‫ר ‪b‬‬
‫א‬
‫י‬
‫יי־‬
‫ןשיר ׳השיחם‬
‫•להשיג הדבק•?‪ /‬בלמי העירהאלה׳ המושכע'‪ -V‬יזדכק ב! כמחלת ?י•* ע*י‬
‫פארול בא לטהי ״ש״עין אומישהמנה שבהתחלה כבוא•;! א־יף שנא לטהי‬
‫והוא התעייותהרציןוהחפ־ן לבד מזה הזס מושפע מלמעלה שליס״ע׳; א־ת!‬
‫מלמעלה לטיב הכנתו ־׳ ובבן ‪ .‬משה כניה האימה הנכחרת ותאיר לן‬
‫•תיחשבנ׳ אחריך נחצה ירצה בעורוכהמשכהסהשתלישכנ• אליך אחריך נריציז‬
‫מיד במרוצה גדולה לגודל התשיקה שאין צר׳ילנ! רק עיר מה כהתחלה והיא ע !‬
‫‪£8‬ינכו ס' דדן שאמר הנביא השיבני האליך‪.‬זנשיבה ירצה השיבנו כהתחלה כהמשכה ייעזר‬
‫חהומידנמבהאנחכומעצמנוומוה׳סשךשתחדשימינוכקדשוק אחרה בנפת‬
‫*לין‬
‫ישראל פה כמה שתתחיל למשיך אותנו מיד מ־וצה בלפ יתד וזא אחריך נדנה‬
‫ואפשר ; שיצתהלרמחלויתישעפהמתשכלתפעהשהיאהכרחית‬
‫וכי‪:‬‬
‫עי' נינת <צאלצ‪1‬ניתהנההיאנעשיתבכבר‪1‬תכיעלכןתקנולזלכברכהלכ‪5‬ה לומר חק‬
‫ןומןנתןבהסשלא׳שנואתתפקידיששיס ושמתילעשיתרנין יךנס להגיד שעש‬
‫יזצמע‬
‫שהשמים בתניעתיהס הס מופרחיימפאתכןראש ששב חק יומן כה; וגור עליהם‬
‫שלא •שמאת תפקידם עם כלוה הס ששים ושמתים לעש‪:‬ת מה שגור עליה*‬
‫קונהס שהוא לצונו׳תיאף שאין שמחה כדכר ההכרח•׳ <‪ -p!h‬שטרשת• כפסיק‬
‫תיבלנה כשמחותיגיל וכויועצ כן אמרה שצא יהיה כן בתנועתה ואתאדדכה יה׳ה•‬
‫להפך כי מיד שהוא ית'ימשיך אותס ירוצו כצס בשמחה וכטוב לבכ ולא בכבדות‬
‫כ• המרוצה שהיא תנועה קלה היא ימרה על רצין שלם הפך התנעה הכבדה‬
‫והנמשל כוה הוא כ׳ מצד דנקית שבצה עש הסבה הראשינה מידה השפל‬
‫והמשכיל והמושכל הכל דבר אחד הנה כ!ה השכל תתעלה יימשך ע~‪ .‬כל‬
‫הכח!ת הנפשיותהגשמיותכלס יחד זזא איזריךנחצה •ר משיך אייל שהייעצמות׳‬
‫< צורת׳ שתהיילה דבקויעחך ןכוה נרוצה כלש יחד ללכתאחריך עד והלפת בדר סיג‬
‫וזאאחדיךמ־וצה‪ :‬וניארה עידשבלהקישיהזא בהתחלה לכד עד שישתעבד‬
‫החוחראלהצורהזהשכלאךכאשריושר המעיק והמטריד והיא אחר התחלת‬
‫ורשגתהשלחיתאוגס הכתות הגשמיות לא ד׳ שלא יטריח ע ד אלא שישישנ‬
‫וישמחו בו יתייוא הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך ירי מיד כשיזכי‪-‬אכי המלך•‬
‫נגיצה ונשמחה אני ‪1‬׳‪ er‬כך‪.‬‬
‫מלכו של שלס חדריו שהוא בנוי אל השלמת‬
‫!כדכקותך ולזכירה דודיך סיקוכויווה כי קודם השגת השלמות אינם ‪C O S P P‬‬
‫כדיד׳ו ׳תיען אילם ׳ולעיס ואינם מכילים ומשיגי ס מדלגת האהבה אך אחכ‬
‫־‪ .‬יזסלמות׳‪1‬כיחד‪1‬דמו ויתענג! ‪ !3‬יותר ממה ם׳תעגנו כיין ויכירו ויר»גו כי ‪X i o‬‬
‫י‪:‬‬
‫וכצלקאהכוןוהזא כאליאמל כשנוביל אני והס דודיך יותר מתענוגי היק אן‬
‫?סרו הס שבמישור אהבוך מה שלא היו מכירים קידש כ׳ קידם לק הנפש ל ב ל ;‬
‫*יפאתהשכל הימה מכלתאהבת! אך לא הימה‪ ,‬יכילה להשיג התכלית המבין‬
‫לה להיות הכחותהגשממי‪/‬מטרידים ואתל שהשיגו גס הס והכירו האמת או ‪$ i‬‬
‫יאואהכויזויתכיושרווהןאןחתמישרישאהכוךהפ^‪/‬אלקלוקצגוף‬
‫יננן י‬
‫־‪:‬־•‬
‫<‪:‬״‬
‫י‬
‫*‬
‫‪.‬׳•• }‬
‫‪:‬‬
‫דשירהשיחס‬
‫»ד‬
‫ז>»רלכצגןי‪7‬יג!י‪6‬לצש*רל‪6‬וייוממ*לפמפשליאפתירהי<‪5‬דטר^ו‬
‫ונגן‬
‫ולחומר המעיק!המטריד אותהמהשיגהשלמ!ת&ה‪1‬א מסך י»כד>ל !מחיצה‬
‫*חלה להשנת המושפלות אך היא נאוה ״פאתהשכל אשר ׳שטל הדברים‬
‫האלד״‪ •0‬זאכיר שנמשלה כוה לאהל• קרי ולידיעות שלמה ט כהיות לה‬
‫•‪:‬שגלהמושפעמאת! יתברך כאמצעיתהתרההיא טריעית שלמהויוצדתלק‬
‫זזחוחר ‪1‬הכח!ת הגשמיות היא כאהל׳ קדר צמילעיל ווא שחורה אלי ונאוה בנית‬
‫•׳רושלס וכויזביארההעצין באוחדו כאהני קדר טריעוישלחה שהם שני משלים‬
‫!לשני חלקי הרכבתה ומציאותה והס החוחר!הצירה כאמוד‬
‫ע<ד העני; נכס!ק הנחשן כאוחח אל תראו!׳ שאני שחרחורת‬
‫זנ׳ארה‬
‫‪ :‬וכול״וצהצאתראוואלתביטולנכשישהיאשחריזורתכיהנה על ידי שויכת‬
‫;השמש והוא כמי ‪ k‬המאולעותהייינייתהמפליס תחתהשחש קלה לי כל המקלה‬
‫ואמר שהסבה לכל המאוועת האלה היא‬
‫הזה!!הו אויששזבתנ׳ השמש‬
‫•להיות שהכמות הגשמיות שהם כלי החומר המכונה כשס אמו כ׳ השכל הוא‬
‫•האב והחומר היא האס פ׳ העפר והארץ היתה אס בלחי ועל כן כל הכחיא‬
‫»נשמי!תיכונוככרי האס הס הדהינינ׳ לבנת אל רהבים ושטי נוב וכרמי של׳‬
‫‪?,‬שהוא השצ׳מותהאחתי לא נטרתי על ‪ p‬מצאוני הדעיתהאלה ו?א כני אחי נחרו‬
‫;כי שמוני נ!טרה את הכרמים ברמי שלי לא נטרתי‪ :‬זאהר• שאמרה כל זה‬
‫אל שאר האומיתכאמור שבה עוד אליו יתיושאלה ממנו ׳!דיע לה אופן ההשגה‬
‫זוהו אומר! הגידה לי שאהבה נפשי •ריהגילה ל׳ אתה האל יתימה שאהבה נפש*‬
‫ואיכה‬
‫‪3‬ל‪1‬חרהנידה לי מהית האהבה שאהבה נפשי שאעמוד על אמתתה‬
‫‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫כ‬
‫*ערס כמו שהצהר׳' הס עת צער לצאן כחןשכתכנ!!‪tfp‬מלותתלעהותלכיץ היא‬
‫זין•! הנקבה הנסתרת הנויכנורת שאהבה נפשי וכוי!הוא כאלו שאלה י!אי‪0‬‬
‫•ייןייגיל לה מה שאהכה נפשה פלוימהו' האהבה והיא איכה תרעה הנפש היויאת‬
‫כח<תיה ואיכה תרכיז אתהחוחרלהכנע אל השכל ומה שאמרה שלמה אהיה‬
‫כעיטיה על עדרי חבריך רוצה לומר למהאהיה חעירכת עס הכחות הגשמייין‬
‫טהס עדריחנר׳ןיעןהסנכנעיסתחתהמערכהוכיככיהשמיסט לא תשלוט‬
‫הזזערפה על הנפש והצורה העצמית רק על החומר והדכריס הנמשכים איין‬
‫כנודע ועל כן הס עדרי כוכבי הסמים וכסיליהם פאמוד וצורת האדם היא‬
‫המדברת אליו ית' • והשיב לה השם ית כדרך וה אס לא תדעי לך היכה כנשים‬
‫זכוייליאס אינך יןכלתאתעצחך שהיא נפשך עד שתשאל איכה תרעה הנכש‬
‫ואיכה תדבק את החומר הגשמיות אשר כוה נלאה שאייך י‪1‬רעת את עצמך ווהו‬
‫אומרו אס לא תדע׳ לך כלומל אס לא תרעי את עצמך ואופן הנהגת נפשך את‬
‫ניפך בהיותך את היפה שבנשים שהוא כנו׳ אל נללייהמישפעיס כנשים שכיסת‬
‫ישראל יןיא היפהשבכלןצאי לך בעקב׳ הצאן יר'תתנהנעצ*ך על פ׳ פקיע!‪/‬‬
‫‪1 4‬‬
‫‪1‬‬
‫י־׳‬
‫*‬
‫>‬
‫;‬
‫י־ י•‬
‫‪.‬הצאן שקר»ין ויע׳אתגדיוח׳ןוהסיהכיזיתיהגשעיות ד נ י ע ל » מ ז » ‪r r‬‬
‫שלש אמתהעולם של* ייעיס ל׳שיסלס תראי יק תעשי!!א על השכלת היד‪.‬ני‪6‬‬
‫אפגש כבי‬
‫״ ‪!,‬עלפי מדתסמצ־ההתלתבאלמרז־גתשלעיתש ייד׳עתס‬
‫"^־הדיך השג׳ אשר ביארנו שהחשוקה היא החומד אשד *כינה בנקבה כליי * ‪ -‬י‬
‫;החימר אל הש^ל שהיא םס<יה כ*שר תשל גת״סךאסר הכת לתא כי הכעה‪5‬י‬
‫‪1‬אחל המוחשיתיה׳א נאיה באשד תפנעאל השכל להשכיל ללטי'!לא תחסן *מר‬
‫‪,‬הפומשוי&א שמילה אני ינאיה »!תיר׳שלס הכחית הפנימיות הנפשיות יאשר‬
‫שכאשל תטה אל המיחשותהיא כאהל׳ קלי וכאשר תטה לצד השפל או היא‬
‫טעםלשחחתהכאומ אל תדאיגי שאגי‬
‫‪rural‬‬
‫•כיליעותשלמה‪:‬‬
‫שסלתל'‪1‬אמרושה‪1‬א מצד התענונייהגשסייב אשר כע לב השפל ייכאתלמעגנה‬
‫ובייחוד ממגל תבואות שמש !זאששוכתניהשחשואמרעודכמ א * ולס הב*‬
‫הכעסניוהתאונישהסגניהכחהמרגישאשוהואאסהי^סר הש הרהיב*‬
‫ג!מ‪1‬נינוטלהאתהכלמ׳סהסצינייס!הס מגי תעגיגי כשר!התענוג הסיגחד^‬
‫שהיא לעוול אל השפל כ׳ לכן ני צרתי לא נטלתי וכנה התעניג כשס כלס יען יצא‬
‫ממנו היין אשל הוא נמשל ככל מקיס וכ״סוד כמפוהזה אל התענ־נ כאמ פי‬
‫יבנאל י‪0‬ד הפסד»את‬
‫הביאנ׳אלכיתהיין!ם'‬
‫טוכ׳סדודיןמ״ן‬
‫השכלהגידהל׳שאהכהנפשיזכויי׳ריהג׳דהליאחה השבלמלשראל שתאלכ‬
‫גפש׳ וענמיתי ואיוה דרןישכוןאודומנה לא אוע!ילדיעבי איכה תרעה־ את* •‬
‫»א»כה תלכי ן כצהרים שהוא האור הנחל והיד׳ היא תיו לנכס שאק רא!י שאלי?‬
‫>עיס׳ה ומעירכתעלעדיי החיסיס םהס׳חב׳ייך בהשגת הצור!ת שהיא הלשגיז‬
‫>‪h‬‬
‫הראשונה מהגיהשגית כאשר מ א ד עיר מהו אומר! שלמה אהיה כעטיה‬
‫עלריחבילך הלליכנ׳ באמתך ילמדני!לא אטה אחריהם ידשיכ לה השכל א‪6‬‬
‫לאתדעילןאתהחומר היותר שלם שככל החמל׳ם כנודע!מ! אלחדי היפה‬
‫גנשיינאי לןבעקביהצאן!‪• w‬הכתית הנפשיות שהם צאן השכל ״הפינה באלן‬
‫אחל לא ת‪2‬ן כעקכי״התיש»‪0‬לק בעקבי הצאן סתס נמס צאני נאןמלעזתיאכי‬
‫אני לועה אותם ימפ^ט מהס הציח מהחסי׳יזרע׳ את מ־ימ‪/‬יעל ישבלת‬
‫י קחעיישהס המרמה והמחשבשהס חעי החושים ותל׳הדכקיתןלמעלה י«הש <זא‬
‫על משכנימ הרועים כ׳ מה שהיא למעלה מלס היא הסכל כמדע !שם ‪t i n‬‬
‫‪,‬‬
‫נ< ד'ני‪ •,‬סתהיהכלמגמתכטהחומרבהמעתכיחת׳ואלהשכלכסרע׳‬
‫!הנח א״ת לבאר ההשייך© הללי על»©ן !ביחוד ‪ 3‬״ ‪ x‬מל ‪ h x‬כלש >‪srrr‬‬
‫פסק‪.‬‬
‫כהלל לדכי פעס נסתר!העם לנכס אפשל שנאמל שדכמשקיסהלל! דדך יפי‬
‫יבשל בעעיפנ׳ אלדיס ואדם ייתיי׳שסעל מין במעלת תהלת מלתם הקד׳שיז‬
‫ובייחוד הדברים הפנ׳ס״ישבאיגלד׳רן פאי זלט<זי‪0‬סריליךמי»ןערביי‪£p‬‬
‫דברי רידיס יותר סיינה של יערה והסהדבייסהנאמרייעלפה שמם כתרי תדס‬
‫שכמת ישראל מרכיחמסהתירההנרמותלע׳ל כמלת המך ממ‬
‫ו‪0‬ג‪2‬י‬
‫^אח מ‬
‫‪*9‬דה‪*9‬חס‬
‫‪to‬‬
‫‪0‬א»רסשאומר!שמןתוקשמךה!אעלהתייה « י ‪•h * » 6 6‬הקחפ בחן‪.‬‬
‫‪9‬ו‪)6‬אימדתלתיריכדרך משל מפניס‪» .‬כל גר אל‪,‬אוק שהשגה כאחתימסשבגי‬
‫אחריך נדוצהוסיכלו' משכגי אליןלעפיק נ ן ני מיד גריץא^כל כיזיתילהשעך‪:‬‬
‫וזאאסריןנרוצה ואגרה סאחמ השגתה!הואכשהכיאנ׳ המלך מלכו ש‪3‬‬
‫עילסחדדיו!הוא הדכיךתהמישגכויתיבאמצשתןהנהאו נג׳להונשמחהבךכ*‬
‫גשיג מעלתך כשצמות!אתר שביאר דרך כלליתשיוחתהמשיג איתה ביאר כיחיי‪-‬׳‪.‬‬
‫התעמגהמ״שג כזריעת ע״דות!היא תירה שנעל פה‪.‬החסידה אל ‪! i n n‬הם י‬
‫המכמיס זל!השלמיס היודע־ס הידית התירה ווהו‪-‬אימר! מבירה מדין ידין‪.‬‬
‫‪ V‬ערביס עלימ דברי דודיך המפרש׳יסדוידךשהסנחד׳ך יאהוביך באחתנתעע •‬
‫כהס׳ותרמיינהשלתירהענמהיעןהרוי׳סהמיאהכוךמישריםכד^ מישד ‪1‬‬
‫&השינ)אמתתה!ריתיךועלכןסכיראת‪.0‬י]יזו מהיין עצמי הנמשל לעגמתך•‬
‫וזזתורח תשיכ אמריה ותאמר לה לאימה הישראל׳תעחורה אני ונאוה בנית‬
‫ירי‪0‬לסקראיזבנ;תידושל‪0‬אתכתההמ‪[1‬מעדתחמדעי‪.‬שראל שלא ידע! נלא‬
‫•כימעימייתה כי לא רכים •חבש! שתשש כחס בהשגה בנקרה ועל כן קראם‬
‫מות&!ואמר‪.‬ליןס ‪0‬ה׳‪ 6‬שחירה לימיו על חלק שטחיותה כפי מה שהיא ׳‬
‫״זממתלקצגרפכדישנ׳כללהכיןאותהעלדיןשאדזל שנתנה אש שחייה יגל ״תירה גת ‪0‬‬
‫‪01‬אש לבנהשפניסימההיאכאשלמהיעןכלה שמותי! של הבה ושטקיותה ‪ i t‬פייירס‬
‫כפי מה שהיא אגלט *נשמת היא אם&חויהולרמווילכיהחלקייהשיאמיההתייה‪ i p*11‬ג ו '‬
‫שהיא פחויה על החלק החנינישה‪1‬א כאש שתויה יאחר שהיא נא!ה על החלק‬
‫ואברח ‪. .‬שבשני חלקיה אלה היא כאהלי קיר‬
‫הפנימי שהיא אשלננה‪:‬‬
‫ןכיריעותשלחהפ! החלק השטח״ הנמשל לאש פח!ו<‪ 5‬הוא כאהלי קדר ועל‬
‫החלק הפנימ״אחר שהיא כיריעיתשלסהעל הדרך סכיארני שאהלי קדר הס׳‬
‫שיתחימננוק •׳ריעיישלמ' ©יוגלו ילבסייעל דרך חלוק כיהנו'קייהמכתיריכיארתל‬
‫בפיתלמאסיניחלקביפהייהלא כה דברי כאש נאס היוכויוככטישיה נץ כלעוכוינ‬
‫ו‪r!K‬רא‪ x‬כיאויהתיוהסציאגוחהיתביחלקיה כנו״נתניטעס נטןלכחרוייהיילמכ‬
‫בהירות' ׳!היריתהכשמשהמבההאתהע־ניס עד שאין יבילתבשיס אדסכה״יע‬
‫בשר!דם להשיגה ולהביט בה|כהי׳תה ריחנית כי* שהיתה אצלי ית' אמיןיאס לא‬
‫היה מגשיס ‪ xpth‬נאש שחירה לא היי יכיליס להשיגה »א אל תראוני שאני‬
‫©חי גוירת!ביארה המעש המיבאז^וששוהתי׳השסש יהיאפאל! אמר ששזפתו*‬
‫הבהיריתהגמל אשר כיגפמש יר*צא סהכהיריתהחסנה בשס שתש היא היה‬
‫הבתשחחתי&היברח השי להגשימני!להלבישני כתלביש שמדות כדי שישיגו‬
‫ואופרח בני אמי נחרו בי יכוירנה לרמוז על‬
‫איתי ועל ב! אני שחרסית‪:‬‬
‫בני ארס&הס כשר ודפ שהם דומים לחלק גשמי!תה והס במדרגת כני הא‪0‬‬
‫והמלאכים הרומים לחלק הריחני שכה הס כחדדגתבני האב ועל כן אמר לרמו‬
‫על בני אדם המיוכביימחחו בני אמי נחו! כי כלומר כעש! ׳‪.‬חרה אפם בי ‪wojM‬‬
‫מטרי*‬
‫!‪cr‬‬
‫שידי ‪.1‬שיריט‬
‫יעדהי‪1‬תלכדיזי‪0‬יזזר׳סשאד האומותליה!כרמישלי‪*5‬אכיסהילכאתל־מ‬
‫בזה ל מ י כ» כ ל ה * » מ כ י י מ ״ מ מ מ ־ ^ י !‬
‫זרזגתח‬
‫ישרילאנטרתי‪:‬‬
‫להצחה מונחת אמתת תורתנו והס שומרים איתסכחלקיסהנלקח״סממנהאשר‬
‫‪ n i‬אותם כדתיהס ונמצא שהס שומרים א‪:‬תה יוחד פמה ששומרים *!תההא»‪»1‬‬
‫ימ־אל׳תאשדה יא האומה המיוחדתלה המכינה ככרס היצכא תעל ק אהיה‬
‫כמסרעמתמהאומה הנבחר תהמיוחדתלה שבד ארס כלס שהם הנקראים כג»‬
‫אמה כיויכענןו כה ושמוה ס נורה אתהנרמיהוריס והס שארהאימוימ״הוכרמה‬
‫שלהוהיאביתישראלהמיוחדתלהלאנטרה ־יאהר־ אשד ממר דבורה נגד‬
‫האומ! וסתמה ׳חתמה דבר בהתרעמה על האומה הנבחדתהשיבה פנשת ישראל‬
‫גס שיא אמריה נגד תרתנו הקרושה הנויוכה תאמר הגידה ל׳ שאהבה נפשי‬
‫איכה תרעה איכה תרביץ כנהריס וכויידיהגידה לי תירת׳ המיוחדת ל• יסאהכו«‬
‫נפשי איכה תרעה ואיבה תרבק כחלק הרוחני והפנימי שכך פה!א דימה לצהרים‬
‫לרוב בהירותו חה׳רוח! כהו שהוא השמש כצהרים שאו האוד מתר יזק •והיד‬
‫ובהירהוא בשחקים־ ‪ .‬וניאדח עוד ששאלהעלהחלק פכנימי מ־וייני‬
‫י ק כחלקהחצזנ׳ ישתתפו בו שאר הדתית משאר האומות בשתן׳ הפז״אזשלמ׳ד‬
‫ל ־ ־‪ .-‬אהיה כעיישיה על עדרי חביריך יירלמה אהיה מתערבת ומשתתפת על » ‪r r‬‬
‫תביר׳ך שהם שאר האומן'הנילאשר ה‪ 0‬עדרי שאר הדתוישהם חבידיןכ&מין הפש‬
‫י‬
‫'י •‪ - -‬והםיחייס הס עדריהם שהם מונהגים וחודדכיס על פי דתתיהם * י ־‬
‫הת!יהאלהא!חההצכחיתשהיאהיכהכנשיסשאס אינה יודעת‬
‫והשינה‬
‫מעצמה סידותהתודה תצא לה בעקבי הצאן י״לכפשישת הקדמונים שהם עקב*‬
‫הצאן כמה שבתש כס!ד!תהתורה!סתריה כללותיה ופרטיה ותרעה אתנניה על‬
‫יושבמתהיועיס המנהיגים אתהעם ומישיי׳סאותםכסידותהאמתיות זה׳ א‪,‬‬
‫הקבלה האמתיתמפ• סיכייגז ולא מפי הכייס וזא אס לא תדע• לן היפה בנשים‬
‫צאי לן בעקבי הצאן ורעי אתגדי‪1‬תין ופוי׳ייאס לא תדע• לן מעצמן צא• לן‬
‫בעקב׳ הצאן דיל כמה שנתב! הקדמונים ורע• את גדיותין על משכנת החפי‪5‬‬
‫אשר קדמון‪:‬‬
‫רכהדמיתיןדעית׳אראלעזרלבתמלטסםנשכ׳‪/‬ה׳האכ׳העימד‬
‫פרשה ב נ‪5‬דריש‬
‫לפדותה!היתה מרמותלשבאיס ואומרת להם לכס אנ׳ ושלכם אנ׳ואחר׳כפאם‬
‫הולכתאמר לה אביה מה אתהכורה שאין כי כח לפדותן דומי ‪ p‬כשעה שהי!‬
‫^ * " ^ ישראלחוניסעלהיסו׳רדפ‪1‬מצריסאחדיה'!ישיגו אותסחיניס על הים והין‬
‫ו ‪ ,‬ישראל רומזים למנר״ס מפחדם ואומרים להם אנו שלכם!לכם אסואחר׳כם א ע‬
‫‪* , ,‬לכיס אמר להס הכה מה אתש שבור׳ס שאין נ׳ פח לפדי תפס דוחו דמי ת• ף‬
‫הגה הכנת כמנת דיזל‬
‫שתקתיך ההד הילחם לכס ואתם תחרישו; עכ‪:‬‬
‫לססת׳ «ובוארתב״ש!בהכתוכהוהוהואחספ׳ס לפרש׳ ול שתא כאל! א מ ר צקב׳ציהיסיס‬
‫הרכה כשאספת׳ מחמת׳ לצאת לקראתן ברכבי פרעה להושיען הנה אן־‬
‫שתקתין‬
‫* •י• •י'‬
‫‪p } i‬‬
‫מ‬
‫‪ : 6‬ש נ‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ש י ך‬
‫זן‬
‫‪s « w n‬‬
‫• *תקת׳ן ייחל פל״תא‪1‬מי'ווומזמ ללסחיוכ פחדן ותהיהלפיזה חלת לגיס?׳‬
‫•כיןניצת סיסים ימן למחנה שכינה והיא כאלי אמי »'»ן היית קוסמי שהוא‬
‫‪ ,‬מחנה שכינה עפיככיפיעהאו פ מק מ׳ ן וכוי ‪,‬אך ליעמיעס מאמי יזלזל‬
‫‪,‬יוכן הפקק כפשטו נאיפן אחי ויתכאי נארהיטנ אחי שנעמוד עלא״תמ‬
‫היכנתכיונת ולכמדרפ הנזישנראה כאמת פיצו כינייס הנוי הנאמייפ כאמת‬‫‪•,‬לימון כה‪• 0‬ימי ממה ‪ ^ ^ ^ ! ^ l ^ ^ t o‬כ׳ הנה לפי המינןלפיסריהטא‬
‫קשטחייתהדכריתתח״כקוש<א ח!י{ה אצלי והיא כ׳ הנה מה שהניא לריללכרם‬
‫כלזההיאלמה פמצא<כת!כגת!רהמסכיס לוה נומןנאתננ׳ ישראלממצייס‬‫•?'ילחש לכס ואתם תחרישי; שהוא קשה ה״שוכ יען גויממחייש!; אינה הפכ״ת‬
‫‪.‬ולא מתייזסיעס גורתהי׳לחילכס וכוי וזה הכייח לפייכה מלמימיתיך שהו מלשן‬
‫שתיקה!הוא כמו שתקתיךוכויואכ הוא אין זווג עילהיפה ולארא׳ וה כיאי‪,‬זהכי‬
‫ישם נאמר שאחר שילחם אי לפחות כשידו הוא ׳תינלחס להם יהיו הס שיתקיס ולא‬
‫‪.‬ק רם הקלחמה ונמשל הזה שהניאו פה י!ל וגס כנמשל אמר שהשתיקה היתל‬
‫‪:‬קודי שהתחיל כמלחמה מיי כשס׳! יומויפ למצריים שק אחר! כשעה שה? ישרו!‬
‫‪.‬יו ניס ומימיו ׳שראלרומויםינוידחיתיך שמקמיך ומיואש היה כתיכ כידילאתס‬
‫!יןחרישקןהיילחס לכס ל׳לאפשר לומר שהסמפכימיסמכל צי אך כמה שקרס‬
‫»גיא!תלמצחמל אל השתיקה ניאה כאמתשלמלחחל ל מל קיימת א! לפחית‬
‫‪* ivfe‬׳ס כדק אחי וקשה אין אמין כמדרש הנו ההל־ הי •לחס לכס ואמש‬
‫אחי ההשקפה‬
‫אמנם‬
‫•תתר״שין כליית דלאיא׳ ול כיא׳ וה פ״אמוי‬
‫הצחפלככחינל נאמנה תגלה יתךאל כוונת רול כמייש למי מסכמת מפל צר‬
‫לפסיק הילחם לכס ואמס תחיישין וכוי ו‪1‬ה כ׳ כליית ושיאל חיניס על היס קייפ‬
‫‪7‬וא המצריים על׳הס למה שלא היו עדיין חוקיס כאמונתסהאמתיתיען נמעיט‬
‫כחצר״ס וילמדו ממעשיהם היעייולאהיהכחכשנלס להשכיל האמ‪1‬נ<'האממיות‬
‫‪.‬עדשיאואתכלהאותיתוהמופמיסאחישהטכיע השי את המצריים כיאחר‬
‫‪.‬אשר ראו הטכיעהצאמי עליהם וייא ״שיאלאתמציים מת על שכת הים וידא‬
‫ישראל את היד הגד‪1‬לה אשר ע»ה היכמצריס וכויואו נאמר שהאמינו נהיונמשה‬
‫ענדו שנאמי אחי כלוה יאמינו נ»'וכמשה עכרו‪ :‬ועל פ׳ הדכריסהאלק‬
‫‪:‬הנאחריסכאמת׳תנאר הנל נ א י היטכ תה כ׳ כשיא! ׳שיאל אתמני׳יחדהים‬
‫&חי יהס מחילשת אמינתם כאמ‪1‬י היו חושכיס שלכליד יכולת ה'להעניש את‬
‫המצריים היה להם כח לרדוף אחריהם!כאמונה הנפסדת ‪ 0‬א ת היו מפחדים‬
‫חלש ינלייתס הם צכסדיכ ••נד הפסד אח!צתס כיו חתיפיןכחו שלמעלה שלא‪,‬‬
‫יזיוראוייפ שיצילם השי *כדי לתקן זה השתיקיהש׳ נלשגיזת׳ לנפלאימאמוניתיה'‬
‫לנפסדית נמה פנתןללם מקים שינ׳רו וידע! הפסד מחשנתם הרעה כדי שייתר‪.‬׳‬
‫?פחד ״לנס ויזכרו כל האותיתוהמופתיס אשר עשה נקרנ מצרים וישונו אל \‬
‫*נעצא שהוא ‪.‬׳תהשתיקש ראשונה קילס המלתעה כר׳ שיוט ל&ילסס הפ* לה» י‬
‫;‬
‫״‬
‫״ מ ׳ ' ׳ ״י׳‬
‫<‪»1‬ר השיר*ש‬
‫י *<‪ 6 #‬כ א במדרשו‪€‬ן בכסק!אמס תחרינזי• רמז ‪ m‬ה ‪ p‬סייזל ד׳ ‪ J‬ך ‪^ f l‬‬
‫&לתחיל«זש! במלחמה הס •די! ב תקים חעצמם ט ממיז פ״תיקם השי קי־־ם‬
‫למלחמהצמםך שהס אתק! מעצמס מכל מחשבתם הרעה כשעת המלחמה י!א!‬
‫•זצרצה נאוחייאמש תחרישין שהיא בשעת למלחמה עצמה סהש ליו פיתק׳ם‬
‫מעצמם ט לא אמרה״יצחס לכס ויחמש אתכס שאז ליה היתר למל פנאייד‬
‫במדרש אך כא!חדו תחרישי! פליא לשתיקל ששתק! מעצמם א י ‪ 0‬ה־ תר המדרש‬
‫אדרבה מ מ ל שהשתיקס השיתחלה קידם המלחמה צמשפל שתיקתם כשעת‬
‫‪ '$‬׳{יום לנס ^תלחחימאילילן ועלכן אמר‪ 1‬להד הייצחש לכס וכייכצומר ממל שלשתיקם תחלה‬
‫צמשך שלס שתק! מאיליהן בשעת למלחמה וזה! שכתב" ואתס תחר• שין והיא‬
‫דקדיק נכין יפידים נאה ומתקבל בכס־ק !ט הותר ?הפק שלדגיש לרייאכ־ג יל‬
‫היא •ל‬
‫ודנמ‬
‫צשון‪5‬ו?‪/‬נע'בוכפירו'הת!רהחלואתסתחריפקלפךוי!עיןוכ)'‬
‫»פ»ק ינ״ל הרגיש שגורת ואתם תחר׳םקאינה מתיחכת עם גורת הילחם לכם יסייאילם‬
‫דברים הככ״סולא מתוחהיס א! מצטרכים למלחמה ילפתיקל ולילל היילחם‬
‫לכס!אתם תנוח! א! אתם תשס בטח וכויאו שיאמר היידכד בעדכם ואתם‬
‫תחרישי‪ ,‬אךהשתקלע&לחלח»לא׳נל מתיחהתבלליתוןק ש־א ואתלר״יכ*‬
‫באלוודטמלתמתרישיןהיאלפךו׳ועקיזליאכאליאמר ט לאיית שישראל היו‬
‫י‪!5‬עיןס כאוחלמעלהויועקיכנ״שראלונויאיר שאחד ש־לחפ השי בעיר ‪f>'j‬‬
‫*זעקו עוד ויחרישקוסיילנה לכימהשפירשירכותינ! כיודירש המיתקס הכל ט‬
‫׳להיות שהשי השתייך קי‪6‬המלחמהשהיו מרביים עם ליצר״‪! :‬היו י‪.‬י—‪0‬‬
‫'ללס וא!מריס ללס נכס אצווכו״אמר ללס לשי פאת^ ש׳לאש השי ? צ ל הס‬
‫׳׳חרישוןמאיתן לדברים סליו מדנר׳ס קידם למל שיראי אתייבילתלש׳ ה כ בת ט‬
‫‪ 9‬ליה הבה לשישתין מאליהן ט מה שהיו מדכייס יןידסלכןעדפל׳צל־)• לש׳‬
‫ללשתיקן כאחויליל מדוב פחדם!לפהד אמינתסיביצילתלש* והיא קל וביארו‬
‫ע!דבמדרשהצוישקרה להם כלזה הפחד״צד ההרגל שלורגלו כיןלמצי»‪6‬‬
‫>יצמדואתמעשילסואמומתיל'לרעיתשצר!בלהרגצלי]קשיההכרה מלם יעל‬
‫כן אמרו שהיא משללכתמלכיסש‪:‬שכית!כו'וצא המשיל! א־ת! לכן זכר לנשכה‬
‫כיןלא<מ!תלל'<תלכת קלה צהתכעלמרדם הסכאיםוצצחוליממעשיאםועל ‪p‬‬
‫המשילם לבתלמתפעלתיותימללרנל עם השכא׳סיעדםשיכחתאביה **יולדתה‬
‫וכאשר שכחה כל כח וגדולת אביל חשצל שאין כח באביה לכריתה!על ‪p‬‬
‫אחרה לשכאיס לכסאנישלכסאנ׳ וכזי והנה כמשל לנוילקיימל ג)ית לכם אני‬
‫לגזיתשלכם אני לכןהצחשל יען גזרת לכס אני רל הנני נצגעת לכס במדרגת‬
‫פפימ־שהיא נמכימלכסוגזיתשלכסאני י״ללנציכאחדמכסעדמי^שלצואת‬
‫‪4‬‬
‫מלך ישראל כויזלליותשכמשללבתלנשכיאלנללעביותליל קיםבזמן על כ!‬
‫הקדימו לגזרת שלכם אנ*ג!רתלכס אני ככת לנשביתשאומלת ק ייצר להיג•‬
‫}!?!רגללעתלכ ער שנעשתה כאתר מלס «ש־ןי לגזרית‪,‬הא»ה ציירה" ימזר‪#‬‬
‫בג ‪ 5‬א‬
‫שיר הסירים‬
‫רגיוליא אימח ליי׳ הולכת אחריכם וכו'כל!מר כאשי תלכו אלן כאחד מכס ‪eft‬‬
‫ככת אם כשפחה וכוי‪ :‬ואפיו ייזל שכן היה לנמשל כישיאל כ• רד© מצרים‬
‫אחריהסויא<א!תםחייסעל הים אן אמר! שישראל לפכת ההרנל אשר הדגל!‬
‫כיניהס וילמדו ממעשיהם ומה גס כהיות שהיה עחהס ערכ רכ וגס כני ישראל היו‬
‫י״עטיס מהם שלא נילרו כמצרים על כן הקדיחו לומר שלכס אנו והיא כאלו אמרו‬
‫להס הננו עפ אחד ושלכם אנו שאיןהכרש כינינו ועם כל ול מודים אנחנו לכם‬
‫שאתם אדוניס עלינו!לכס אנו נכנעים ועל כןאחרו ראשונה שלכם אנו ואסר ק­‬
‫אמרי לכם אכ! !כויומשתי המחת חייכו גם הס הגורה השלישיתכאחרס!הנה אנ!‬
‫ואפר‪ .‬שכאשר ראה השם יתיכוחןלכותוכליותרוע‬
‫הולכים אחריכם!כיי•‬
‫מחשבתם !תלשתאחינתס כיכלתויתיוכפח השגחתו והשפעת עליהם וכקרכ‬
‫לכס השתיקס מיד קידם שילחם להס מדכירס אשר הי! חדכרים לשנאיס‬
‫וחמחשכתס והפסד אמינתס אשר ׳פול בהם לשתיקל יען גס המחשכל תקרא‬
‫עיר שחה‬
‫וביארו‬
‫דבור על דדן ודכרתי אני כלכי וכייואמרת׳ כלכי וכוי •‬
‫םהשתיקס השם יתיקודס המלחמה גרם שהם היו שותק׳'מאליהם אחר שלתחיל‬
‫עייניננ‬
‫הוא ׳תיכמלחמל כאמור הא כהר הילחם לכס כוי־ ואפשר למר עש‬
‫פירוש אחר כפסיק מכוון עם כינת רול כמדרש לנוי והוא כי כה״תש ישראל ־" ^•'‬
‫שיתקייממחשכתס הרעה!האמונית הנפסדות שהיו להם קודם כחמוינגיצא שהיא‬
‫גס היא היתהעיורתכמלחמ'ומשתתפתכיש‪1‬עה שבהיותם שלמיס הי! מוסיפין‬
‫כח למעלהכדעתרולוהוא מה שאמר הכתב לסיסת׳ כרכב׳ פרעה דמיתין‬
‫רעיתי ירצה כשיצאתי כמחנה פיסת׳ שהוא כנו׳ למחנה שכינה כאמור להלחם‬
‫כפרעההנהאודמיתיןוהמשלתין למשיתפת ל׳ ולרעיתי במלחמה שאת היית‬
‫עיורת ל׳ כי מלתרעיתי הוא כמו אחים ורעים!שיתפיס כרכר מה ועל פן אחר לה‬
‫השם ׳תיהחאר הוה נכחד מכל תאר אחר להיות! רומו על היותה עוורתכנסת‬
‫ישראל בשלמותם ובישועה עצמה כנזכר• והכינה כפסק היא לומר שלהיות‬
‫שכנסת ישראל היתה מתרעמת ומתליננתמהגלות המר!הנמהר כמה שאמרה‬
‫פלחה אהיה כעטיה עלעדריחכיריןכמו שפירשנוהווהשסיתיהשיכלה א» לא‬
‫תדעי לך ליפל כנשים צאי לן כעקכי לצאן כויכלומר דעי וראי ללנלגל לקדומל‬
‫והיא הנהגתהאםת כאמור • אמר ללעתללשםיתישתוכירזתתן אל לכה‬
‫שבהיותה ח!!רת כתשוכה א‪ 1‬לא די שהיו חזשנחיס מחנו ׳תיאצא שמדמה וממשיל‬
‫אותם כאלו הס שותפים כישועת עצמם ווהואומידמיתיךרעית׳ ר״ל מש!תפתעמי‬
‫כזמן ששבתכתש!כה כאופן שהעין הוא הגורס הגל!ת!לא דכר אחר ז‬
‫זאנ!ר להעיר השם •תישאובומןסיסתיכרככ׳פרעה ‪1‬הואומן המלחמה עם‬
‫כיעל וחילו להשקיעס כיס הגה או היו ישראל עסקים כתירה כמו שדרשו רול שם‬
‫וכפי המדרש שוכרנו הנה כמה שהיו שותקים מהאמונזיהצפסדותוהדכור הכלת•‬
‫נאיתהנה כ‪1‬ההיונעתקיס מיד כהכרח אל ההתבודדות הראוי !הנא!ת כתרה‬
‫והדבור כה כשני חלין׳ התירה שבכתכ ותירה שנעל פה על דרך מה שפירשתי‬
‫כמומור‬
‫‪5 1‬‬
‫ה א‬
‫‪ 1‬ה‬
‫‪,‬‬
‫ע י ר העייףימ‬
‫‪4tt‬‬
‫‪0oslbwtttr‬האישאשילאהלוז'כיאםבתיה'חכציו*בגכיתכ!ה‬
‫ייאמי ביחלק ואש!; יו* א!מי< כה נ‪6‬יי לחיין בשת• יד י ת ילז‪:‬יר־‪ -‬בלש; זכי‬
‫קרא החרות י‪/‬יריכ יע; היתה המיה אז כה־ בלח• יייג‪-:‬תעדי; כ־ן‪ :‬שהיא‬
‫עתהמיגשמתפתשש כחה כנקבה ולהיותםהדכיי כת דה היא בתניעת הלחיים‬
‫א־יוצאוילסי׳ךוכוייהאכאלי אמרה כשהיתהסיסת• ברכבי היעה ׳טיהנה אז‬
‫נא!! לחייך כשתי התיחתכמ יאמרה ציארךבסחייש על התכלה שהיו אן ישראל‬
‫מתפלליסכשירהוכדורהובנגיןנאהבמו שדדש! ר!ל כפסיק ק־מ! שרים אחר‬
‫לינניס סישישראל התחיל! לומר שידה‪1‬להי<תהנג<;עקי!כגרין !היאתפעתהציאר‬
‫ואינממגש כתנועת הלחיים רק בתנועתהציאר על ק אמד גיארן בחרזיםיה׳ם‬
‫חלביים הנאמו׳ס בחרו! כבי דרך המצננים‪ :‬והיתח תשיכתכנפת ישראל‬
‫‪.‬‬
‫נעשה ל ך מפסק תירי והכ נעשה לך וכויעי הנך יפה רעייתי וכינתה לימד כ׳ ע ד תשיב‬
‫לעהיקכתרה כחאזכתחלהכיתר שאת כשישיכ השם ית' להתחבר עמה כימי‬
‫צאתה מארן מצרים והוא אמיתיי והב נעשה לך זב! ייאצחנ• נשיב לשמור לעשת‬
‫אתכלדכר׳ תריעו שהיא נחלקת לשני תריס כאמיר שהיא תרה שככתכ ית יה‬
‫שבעל פה ואמרה שתהיה עלייה של תירה בעלי׳ הזהב!׳היה כה כחדרנת הכפ־>‬
‫פ׳ לא ׳גיעהע״ן המושג בת רה מצד ש‪:‬ל בני ארס!אש רבהיאלמדרנת התיה‬
‫עצמה שהיא ארוכה מאין חדה ורחבה מנ״ס אך תהיה מדרגת הע״; אצלו‬
‫כמדרגתהנקידותמכסן>הנעשיתעלה!הבשהיאמשלמ;כיכמכלצד אל הע״;‬
‫על התירה ווה! אומרו תירי זהב נעשה לך והוא כאל! סחר שישמרו התירה בשני‬
‫חלקיה ויהיו עיסקיס בה עד שיהיה עסקםוע״נםכה כמינקדיתהככןיעל תלי‬
‫והביאה ראיה לדבריה בנפת ישראל‬
‫הזהכהנעשיסכמלאכתהאמ;‪:‬‬
‫המכרתממהשקרהלהכשניהומניסגסיחדיהיא בזח; הייתה דבקה עם הכם‬
‫יתוכזמןהיותהשסיתינרחק ממנהזוהכ׳ כ ע ד שהיה השם יי‪/‬נרחק ממנה לא‬
‫היהכהאפילו ריח וכל ש‪ !:‬טעם וזה ה!כיח כפכק ער שהמלך כייככ! אן‬
‫כשהיה השש יי‪/‬מתחבר אליה היה לה ריח יטגש לשבח ועשתה פיי למעלה יזה‬
‫הוכיחה כשני פסיקים הנמשכים ציויהמיי דדי ל׳ זכי'אשכיל הכפר ליל׳ ל<‬
‫יהגה על הזמן הראשן יהיא כה״ת'כמצרים!לא היה מתקדכ השש‬
‫וכ< ־•‬
‫•תילילחסלהסולהישיעש שאמר עד שהמלך כמסיכז כ!'רצה בזה שנעיד שהיה‬
‫המלך מלס של עילס כמשכן הגבה למעלה נרחק מהאימה הישייוכלתי נלחם להם‬
‫להצילם מיד אכזרים לא יחמול‪ :‬נרד׳ עוברית שהיה לו ריח טוב מאד ובהיוהז‬
‫השפ יתינרחק ממנה עוכ ריחו המיוחד ל! ע ד ולא נתן שיחין ים'!הוא כאל‪ :‬אשרה‬
‫שבעוד שהיה השי נרחק ממנה!עומד גמ סיב! למעלה משביעכעילפ העליון נודה‬
‫עזכ ריס ה לגמרי עד שלא היה כה אפילו ריח מה• וביארה מהשקרהלה‬
‫הטור כזמןהשנ‪-‬ההפכי׳ לזה זהוא כשיהיה השם ׳תידבק כה !לן כין שדיה שאז היה‬
‫כצרור המור שהוא מריסריחטוכמאדווהואומיצויר המוי ר!ד׳ ל׳ כי; שדי ילין‬
‫יליהשס ׳תישהוא לולי הוא צלול המור ל׳ כשב } שדי ילין או שיאחר שהשם ׳־‪.‬שה ‪f‬‬
‫ת ו ר‬
‫־‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫סמ;נז‬
‫יח‬
‫שיר השירים‬
‫•מסנה בשם צרור המור לטיב ריחיוכשהוא חד• ‪ •S‬ודבק עיי• )א!הכ אותי או‬
‫ה! א נמצא עמיד עמי ו!ה! אי ח'בין שדי ילין ויהיה ריחו והוא המושג אצל•‬
‫נ!כע‪1‬לזתיונ<דןכדרן המור כאשר •חממו איתובחיןש היה נ!דף •ותו׳‬
‫ואחר שכיאוטכהייחכומןהדנקת כיארה ט כ הטעס והכר• הנמשך מוה‬
‫ווה! אומי אשכול הכיכר חדי צ׳ כפרחי עין גדי ירוה חדי אשר וכרתי הצה כהיותו אשכול‬
‫לן כין שדי היה גס כן לי כאשכול הכיכר הנטוע ככרמי עין גדי שכל אשכולות׳! הבוגר‬
‫עוש׳יביחתארכעה או חמשה פעמיס כשנה כמו שבא כהגדה לרול והא כאצן‬
‫אמר וה חד׳ הנ״ל ה!א ל׳ כמדרגת אשכול הסכר הנטועיהמצוחח כפרחי עין גדי‬
‫אשר פריו ׳תןכעת! כיתר שאתעלכלהפיחת והנטעיס‪ :‬וא‪2‬טר שיפירשי ‪ ' ,‬נ ־ ני'‬
‫ששה פ ; קיפ הללו נא‪.‬פ; שני משכיס אל הסנה עצמה אשר ביארנו יהיא כ• אחר פ‪!8‬לי ׳‪5 0‬נ'ל‬
‫פנתר עי! ה כנפתישראל על הגלוי כשהיא מעורכת כין האומוימה באומרו שלמה‬
‫אהיה כעט ה על עדריחביריךאמרלה השסית'שה;א מדמה איתה כיןהאומית‬
‫יזה כמו הסיסיא כין רכבי פרעה שנאיכי וכל רככ מצריס וכויםלא היו כמוה! צחכ‬
‫ולחוק וכל הכיסיס ומה גס כהייחסרכב׳ פרעה המלך שהיי חפינקים היו כלס‬
‫מבקשים לעלותעלהסס״א פן האומות מהחצים לכ!א על האומה הישראלית‬
‫גתהיה תחתיהם כמי הסיסיא תחת הכיס ייא לפיסתי כרככ׳ פרעה דחיתיך‬
‫רעייתי ותהיה לפי וה יוד של לסיסתי ניספת כמו שפירש הרא״כע יל שהיא המו‬
‫מלאת׳ משפט שהי‪1‬רניהכתיהיא כאלו אמר לכנסת ישראל המשלתיך ודמ־תיך‬
‫דעיתי לסיפיא אחת כין רכב• פרע־ שחצי' לבוא עליה כן כל האותוי״ה רוצוילבא‬
‫לה השי שלא תצטער מהגליתהיה כמה‬
‫ואחר‬
‫עליך לשעה דך תחתיהם•‬
‫מרוצים האומיתמה לרחן> אחריה !לשעכדה תחתיהם כ׳ הרדיפה הואת‬
‫שרודפים אחריה ומשתעבדת להם כגלית הנהיהנאהלהתארלכפרעונותיה‬
‫על דרך שאייל גלית מבכרת עין וזהי איינאיו לחייך כתריס צוארך בחחויס ג!!' ח‪5:‬ית‬
‫יוינא ו לחיין כתריס שהסכמי אל הגליתיהשעכזר סה!א כ מתנ רסן על לח״ עין ימי‬
‫הפישיא החכרת והחי ייס הס גיכ כדי! תקשירייםישימו כצואר הסיסיא כמו שפ•‬
‫הרא״כעזל שהויכצו משללשעכודישישיושעכדין אותישארהאוחויהנ״לכח׳ החככ‬
‫על הסיסיא שמשתעבדת ונכנעת לי לכל אשר •חפי•) יטנה על ידי המתג והרסן‬
‫ואתם הקשיריפ כציארה ולחייה פנויואמי לה עידהשי שעי השעבוד והגלית יצא‬
‫לה לעתיד לבא שבחקים המתג והרס; שהם תירי וחחוי הסיסיא של צחושת וכוול‬
‫•עשהלההשסיתית׳י׳והכעסנקייית הככן> כי תחת הנחשת יביא והב היא‬
‫ובית יינו יכל פמליא של מעלה יבא! לעזי ולהועיל ותחת הכיול יהיה כסףויהכ‬
‫פהס המתכיתהיותי מעילים שבכל המתכית״א תיייוהכ נעשה לן עס נקיות‬
‫הכ‪:‬ין‪.‬ירכשכי סבלני תן בגלות אני וכ׳תדינינעשהלן עדי והב לעתי לביא‬
‫עס נין חתהכסן של חירית!מניחה ושובה!נחתיוהיא תשיכ אמריה יתאמר לו‬
‫•ת' שחה שנתרעחיעל הגלית במה שאמרה שלמה אהיה כעטיה כויהוא לחה י‬
‫‪ 0‬ל ב ה ראה שכשר שהיה השי בתיבה!כקרבה ובכית מקדשה שהיה מסיבו או‬
‫נ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫הה‬
‫^ץ• השיריש‬
‫היה גרדה מתן ריח! ריח טזכ כריח לכנ׳ן!יא עד שהמלך ב־־כיב׳ נרדילתן ריסי‬
‫»ר'בשר שהיה המצן חצן מצפי הסלכיייתיכמסיב! וככיתמקדש‪ r » t w :‬שנינ־פ‬
‫ע‪-‬ד שאז לקצה‬
‫כונרד׳נתןר׳חוהמיוחדלו שהיא ריח טיב!חזק־ ואברר•‬
‫שני חלקי השצמזתכתכלימהחווק!הס ע!יכתהרע!בחירתהטי‪ :‬ילה״ תשעש״ת‬
‫הטיב הוא כהתעוררותוקיס עשה ופועל חמי אשר׳תארתמיד כחמימית הדבק‬
‫בתניעה כי כצ תנועה מצידה חים מידע כחכמת הטבעעצ כן בנה הה ־‪.‬ע י י ת‬
‫אצהטוכ והפועל החצ!ניהצ חים המ‪1‬רוה!אהנקר'מ!כק כערכי שהיי חש כטבע‬
‫כחזשביארזהו הטכע״יזרצתה עיר כה״שיצו עשיית הט!כ אליו צרחה אצהריח‬
‫הטוב הנמשך ממנו שהוא נחשל אל הפס הטוב הנמשך מהפעילייער טיב ‪CC‬‬
‫משמןכויזצהיותשהשס הטוב צא יצא מהעדר פעילת הרע כ׳ יהעדר לא יצא‬
‫מציאיתעלכןהמשילהעשייתהטובאלהמורמצד הי‪:‬ת! רומז אל הפשלה עצמה‬
‫בחמימיח! ואל השסהטוכ היוצא והנמשך מהכעילה כריח! והוא משל מפכים מכל‬
‫צד ויזא צרור המור דודי ל׳ כין שדי ילין ׳ריהנה אז בהיות המלך כמכיכ׳ יכית‬
‫מקדשו כנויה׳ה צרור המור דוד׳ צי ולן כין שדי אשר שם יי‪/‬חמס ׳!תר והוא המשל‬
‫ותאר הפעילותהטוכותשהיית׳ מתחממתכהס והיה ריחם נדן׳ כריח המ‪:‬ר אשר‬
‫מטבעו הוא שכל עיר שיתחמם ׳!תר יהיה ריח׳ מרן> ׳׳תר כמשל הכעולותהטיכ־ת‬
‫כ׳ כל עוד שיתחוק האדם כתנועת! כהש שיוליד חים ׳!תר יהיה טכעז ושמו ׳!צא‬
‫ועל הדולק השני והוא הרחקת‬
‫בעוצם •ותר והוא משצמפכיימכצ צד כאמד‬
‫הרע שהוא כשב ואל תעשה ‪1‬ה!א נעשה כהעדר התמעה !כקייריתאמד אשכול‬
‫הכופר ד!די ל׳ ככרח׳ עין נדי פ׳ הכיפר היא הקאנפלה שהיא קרה מאד‬
‫בטכעהכנידע!היא כאל! אמרה כי כדי להתרחק מהרע היתה מקררת עצמה‬
‫עד שאשכול הספר שה!א הדבר היותו קד שבצחחייהיה דודה לה והוא הכיכר‬
‫הצומח ונטיעכעין גדי שה!א מק!מו המיוחד ויהיה הפפיקמפלש שה!א כאל! אמר‬
‫אשכול הכיכר הצומח ככרמ׳ עין גדי הוא דדי לי ופיייהמש׳לה לאשכ ל הכפר!לא‬
‫לכייפרעצמ!לרמוז עידשמצדהקרירותכשכואל תעשה עשתל פי׳ כמ! שאשבל‬
‫הכפר עושה פדי כמקים הנויכקר׳רות! והוא גס כ; משל מש ‪•:‬ם מכל צד ונאית‬
‫י‪.‬׳ י איזו יגל ואכנס כפי הדרן השנ״תישכו הכתובים הנזישאחיהש כל אל החימר שדמה‬
‫״ י י‪-:‬ליקי' איתה לפיסיא כרכב׳ פרעה שמבקשים לכא עליה רכבי כרעה כ; כל כה ת‬
‫הנשיויותרוציתלכא אל החומר להטית׳ אל החוחפיתואמר עוד אלהתמר שנאה‬
‫גנזי‬
‫ל! ההכנעה וההשתעכחת כרי שיכנעאצהשכצ וזא נאי! לחיין כתייים צ ארך‬
‫ואבר לה‬
‫כחריזיס והס הבלים שמםעכדיס כהם ההיסיס כמו פפירשנ!‪:‬‬
‫ע ד שבשכר ההשתעכחתוההכנעה של החומר אל הצירה יתעלה מאד עד שכל‬
‫הכלים שהיו לו כמדרגתהנחושתבהשתעבדסאצהכחיתהגשחייתיה•] של והכ‬
‫בהשתעכדהאלהשכלוזאתרי והכנעשהלןעס נקיחת הככף כמ! שפיושש‬
‫בדרן האחרון שהיא מהכיס מכל צד אל הדרן הוה שהיא החמר אל השכל‬
‫ותאמר לו שכעוד שהיה השכל שה‪1‬א המלך במניבו משכיל כדכרים האלה״ש‬
‫שהיא‬
‫־ •‬
‫ימ‬
‫שיר השירים‬
‫שהיא המדרגה המייחדתלו הנקראת מסיבו הנה אז היה החימר נכנע א ליו יהיה‬
‫נרד! ניתן ריחו שיהיה מריח כריח חזק כפ גילית השלמות זזא עד שהמלך כמקיכו‬
‫נ ר ד ׳ נת; ריח רמ‪ :‬ע ד שהיה פ על הפ ג ל ת הנו כית שה‪ :‬כ ק ש עשה כחמיחות‬
‫המור כמי שפירשנו!עלהרחקתהרעשהואכשכ 'אל תעשה יהוא מצד קרירות‬
‫אשר אשכיל הכופר ד ד י ל׳ ככרמ׳ עין גדי וסיכמו שפירשנ!הי‪:‬‬
‫הגך‬
‫»פה רעיתי וכזיהנך יפה זכו'‬
‫שמעהש'׳ ניעה אמריה והיותה פ ר ? צ ה ג י‬
‫כאיסר‬
‫י״כנתמצדעצמהאלהטיבכמהשהוא טיבלעשותרצי;אביה שבשמים אמר לד‪ ,‬ח נ ך י פ ת‬
‫השי על תשוכתה על פ׳ שני הדרכים הראש! ‪.‬‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ה מ‬
‫י‬
‫? נ‬
‫ך‬
‫י‬
‫ע‬
‫?‬
‫ן ע‬
‫‪, ,‬‬
‫ת‬
‫ה נ‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫רי‪:‬יתי‬
‫ז‬
‫עיניך ׳וניייריהנךיפהמצד עצמךוצורתךונפשך שהיא חציכה ייתחתכהא הכביד‬
‫אך אמנס עיניך יונים ומטעים מגזרת לא תינו איש את אחיו וסיפי הס המטעים‬
‫לאדם כח!שא‪1‬ל לבא ועינא תר׳ סרסורי דעכירה וכייוהוא האלו אמר הנה מצד‬
‫עצמך ומצר נפשן וצדתךהעצמיתהנה את יפה מאד אך את ה א הגורמת הרע‬
‫לעצמך כרועכחירתך כ׳ עיניך ׳וניס ומטעים איתן והוא כני• אל המוחשוישנ טה‬
‫הארס כהס למראה עיניו והוא חשל נאות׳‬
‫שיאמר הנך יפה נשאת כיינינפפוק‬
‫ויאפשר‬
‫קניל •‬
‫רעיתיוה‪1‬אבזמןשאתעיכק'נתירהוכמצ‪:‬תכיאזתקרא רעיתי יתיכמ! שייאמן‬
‫ואיור שאו עיניה כעיני יונים עד שארזל על היונה שאחר שמכיר בן דגה לא יז< •ויה י‪<6‬‬
‫תוחוג לאחר והוא משל אל הדכקיתכ! ׳תאו יהיה עיניך ׳!ניס משל על נביאיה א‪ ,‬נ « ‪ :‬י י ‪ ,‬נן‬
‫י‬
‫חכמיה ושופטיהפנתשבטיהשהסעיניהעדהואחרשהסכלסכ״ניסדכקיס כן‬
‫יי'‬
‫ג ד‬
‫•תתמיד כשהאומה ככללה היא רבקה ‪ o‬ית'!ה!א כשתקרא רעיתי ׳תיוהוא כזמן‬
‫שישראל עישיס רצונו של מק ס•‬
‫יהיג״נה‬
‫היא א ח ‪ ,‬אל‪ 1 <!,!,‬א‬
‫י‬
‫ה‬
‫י ז ר ה‬
‫}‪\ ,‬‬
‫ע‬
‫ה נ ך יפת‬
‫<״דרסהנן׳פהדריאן>נעיםאן>ערש‪ !:‬רעננה וכיייריהנה גש אתה השי עס‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫היותך הטוב המוחלט מסתפק בעצמך היך יפה בהיותך דור׳ שאני מפרסמת‬
‫אלהותך בעילם יתאר אתי כיופי מצר כיהייאלהית! ונפלא תיו שהס ׳‪:‬פי ה!ר‬
‫•הדר לי ית יה א כאלו אמר בהיותך דוד׳ דבק עמי הנך כוה יפה שייפיך מתראה‬
‫ומתפיפס בעלם כי היופי הוא כערך אל הרואים יאמר אן! נעים לרמי! אל נ‪:‬עס‬
‫פעילותיו פ׳ היופי הנאמר כארס ה‪1‬א על הגיון הטיב צח ואריס והנעימות נאמר‬
‫יגל הממי הטיב יהתכ נה יהת־< נה הנעימה ולהיות שיש כאדם מי שיהיה יפה ‪,‬‬
‫מראה ולא יהיה יפה תאר וימצא יפה תאר ולא יהיה יפה מראה על כ; אמר כשי‬
‫סהואיפהאףנעיסכפעןליתיוונכלאיתיו ככל חלקי הי!פי והנוי‪:‬‬
‫וא״י‪,-.‬‬
‫ע ד א ף ע ר ש נ ! רעננה לרמי! אל ט‪:‬כ מנכה ימושבה הנמשך לה מצד‬
‫דבק תה עיי! ית והוא כאלו דברה כנסת ישראל ואמרה שייישכי מה״תך דודי‬
‫ודבק עי״ שר דבריס הא לך יתיוהוא שיתפרסם אלהיתךו״פ״ךוהאחר לני שיהיה‬
‫ערשניוהוא אית;מישבנו רעננה תמיד תפרח כשושנה וייא אף עישנו רעננה‬
‫וסיןאמרהעיל שמלבד היזתערשנז רעננה שהוא מידה על הייהי והנוי הנה קירית‬
‫קורות‬
‫נתיני יהי! חזקים כאררס ירהישנ! ס" יהס עצי הכית תקרותיה עמודיה והוא לשין‬
‫בתינו‬
‫רול על דרך שאשר! רהיטי כיתז של ארס הס מעירים כו וכוי והכל משל מאת‬
‫ארדפ‬
‫האומה‬
‫שיר השירים‬
‫הצפתית פיצתה ‪»J‬־‪ nn‬שכהיותהשס יתידכק •גמה ז״שגיח כה לאיחכי‬
‫כל כה שיהיה עישה רעננתושכתה!קימתה על נכי! נ• תה חיקה כיה• ייצק י‬
‫ואחר ששפרה הט!כ ה״גיעלה »ס!שכה הטיב !מינאה ומיבאה כ פ י ה השיק י ש י‬
‫*יל‪,‬‬
‫דזבצ‬
‫ה‬
‫'׳־‬
‫! ‪r‬‬
‫י ר י‬
‫!‬
‫יהיה לה חצר עצמה כהיותהדכקה עמו יתו״זא סכי חכצלת השיק שיש לה י־ח‬
‫ט;בי‪.‬צימתתמעצמה!איןצהמעיק;*חיזיב; אני ש שנתהע־־קיפ שהיא בי־ק פ‬
‫&אין׳דכלאדסש!לטתכ! כשאני דבקה כך והפפיק הוה י נ ק עם הקדחיש‬
‫שהוא כאל! אמי םבאשי יהיה השש •תדבק עס האימה הישיחלית!•וצחיש ק‬
‫הגלותאזיהיו קויותכתיה איויש ויהיטיה ביישיס!היא כתבצלת השי!; !שישנת‬
‫העמקים כ׳ כהיותה מישגחתמאת יתיכצאתה מהגלית׳הי! לה כל הטיכ־ת הנוי•‬
‫זא‪£‬ישר‬
‫שיהיו השני כפיקיס מקישייס גס יחד!הוא כאל! א מ י שכזמן שהיה‬
‫כית ראשון!שני חזקים וק״מיס שאו היו קירותשנ׳ כתינ! ר א ש ן ושני חזקי'בארזים‬
‫ויהיטנ! ככיזשים הנה אז הייתי כחבצלת השיון!שישנת העמקים שחייה מכל‬
‫‪'' .‬‬
‫‪9‬‬
‫ה'‬
‫‪3‬‬
‫פגערע•׳‬
‫וזזכזנ‬
‫לה השי שאן כפייתה כגל ת כי; התניית י ה שהם‬
‫? ^ ‪ ™ ® l‬כחוחיסיןיציסוכיקיניסהנה »<א לא תשתנה מהיות כששנ וריחה כ ד ן ו ע ד‬
‫החיתי‪1‬‬
‫המשילה לשושנה בהייתה צימחתבין‬
‫בגלותה שסאןמותהנ״לעצמןשהס בתחים ׳שמרוה!אליה לא יגיע! !לא ישלח! בה‬
‫אחרים יד כשיס צד ויא כשושנה כין החתים כןרעית׳ בין ה כ ר ת כלומר כשהיא‬
‫רעייתי ודנקה נ ׳ א ן שתהיה נגלות כין הכמת שהם האומיתמבחיש׳ התרה כ־ו‬
‫שביארנו על כסיק שתרה אני ונאוה כניתירושלס וגייהנה היא כשישנה נ י ן הח חי'‬
‫כחפוח שלא יויק!ה שתהיה נשמיתמהס מצד היותהש' רכק כה • ועס זח‬
‫י"""**‬
‫השיבה גס‬
‫היא ואמרה ל! כתפ ח כעצי היער כן דוד׳ כיןהנטס כוי והיא כי כאשר ראתה‬
‫היותה מניצחת מטענות השי הודתה ל! ית כמש לה ש א ן נהייתה נגלית כין‬
‫האומויהנ״ל אכשר שתהיה נשמרת ״כל מק ההייתה דכקה כ! ׳תוהו'תל!׳ נרצ נה‬
‫אם מעיפק כתרה ונמצית ושנחהאית! ית' ואמרה שהיא כתפיח כעצי היעד!כוי‬
‫ירי שהוא ׳ת' דוחה אל התפיח שהוא הבר׳ הי!ת' חש׳ כשהוא האתרוג לדעת‬
‫הממרגסוכימש וזל על הפתק הזה מ ־ תפיח זה כריו קידש לעלי! כוי‬
‫סוה איצ!‬
‫׳» צ!דק רק כאתרוג שהוא דר משנה לשנה ינמצא שכעת צמיחת עליו כאכיכקדס‬
‫להס הפי׳ מהשנה הקימתוא׳נ! מת חש כלל עם עצי היער שהם אילני כדק‬
‫זאינסעושיס פ י ׳ כלל וכן הש' כלתי מתיחפ כלל אפ׳יעס המלאכים העליונ׳'שהם‬
‫;‬
‫נקראים כניס כאומרו כרן יחד כבכי בקר ויריע׳ בל בני אל׳יפ וכי ״א פן דיד׳ בין‬
‫הכניס שאין ביניהם הדמימ!כ"ש הגלגלים !שאר הנמצאים השפלים חלילה כמן‬
‫שאמר הנכ׳אואלמ׳ מדמיוני ואשיה יאמר ק י ש ‪:‬‬
‫ואשיר‪,‬‬
‫שעפ כל ר י ק‬
‫היחס אשר בינותינו מצדו ומצדנו ע;‪ 1‬רצה למע; צדקי שנתענג כצלו ‪1‬ה!א נצל‬
‫התרה שהיא עןח״שלמחזיקיס בה !סיוכאכילת פריו וזא בצל! חמדתי וישבת־‬
‫והוא החלק בע׳וניופייומתק לחיכיוהוא החיק המעשי‪:‬‬
‫ואפשר‬
‫שאמר‬
‫כצלו חמדת׳ וישבתי הוא רמ! עלההשגה שהשיג! ישראל כסיני אשר עליה ‪n r . b‬‬
‫*‬
‫ה׳‪.‬ם‬
‫כ‬
‫שיר דשיריש‬
‫הייכ הוה ראיכ׳ ־ ״ ד נ ו איידיכ אתהאדס יחי וגויכ׳ התאוו !השתיקקו אל ההשגה‬
‫ההיא!השיגוה וככן היה הכר׳ אשריצאלהס משם מת ק לחכם ועצי! אחר כצל!‬
‫לןמדח׳ וישרת׳ וכרי! מתיק לחכי וכוי‪:‬‬
‫!אברח‬
‫ע ד שאחר ההשגה ההיא‬
‫אשר השיגה כהר סיני הביאה השי' אל בית היין והוא בית ״נה פל תירל »!צ‬
‫הכיאניאצביתה״ןיריאחרללשגלשהשגתי בהר סיני וראיתי מראית אלדיס‬
‫הביאני‬
‫אל בית‬
‫היין‬
‫נתיליאתהתירהשהיאביתה״ןואומיודגלועליאהבהו״לשדגל השי עליה ה!א‬
‫דגצאהכהאךדגליעלהאומותמיההיאדגל יראה שירא! מלבני! ווא ודגל! עלי‬
‫אהבהוגויוהיאמשלאלהמלךה׳וצא למלחמה שככלמחנה! ככיכמעלה דגלים‬
‫כביכתיתהחינ׳םבוומתיחס כל דגל עם הכת החינה פס והכתהיותרקרוכ אליו‬
‫ה!א הדגל היותר נרצה אצלו והיותר מיוחד אליו ‪1‬ק אמר שהשי נישא דגל על‬
‫האומה הנבחר' והדגל עצמ! הוא מהות ומציאת האהבה עצמה שהיא התכלית‬
‫האחר!; המקווה אשר האימה הנבחרת השיגו את! באמצעית התירה ולא שם‬
‫אימה אחרת וליא הדכיןית כי‪.‬׳ת כ׳ הא!מ!ת מיה להיות שאינם!׳כיס להשגת‬
‫מדרגתהא־בה לא יוכ! לעילם אל הרכקית הנמשך ממנה כנידעואס היו ׳שואל‬
‫חוקים כאהבה כראוי היו דכקיס כ! ד ב ק ת עצמי אך להיותס ת ל ס בה כחן‬
‫שנאינהפר הוה כשם האומה הנבחר' כ׳ ת ל ת אהבה אני במו שנפרשה! כמק מן‬
‫שהוא העדר השלמותבאהכה אליו ׳תלהוררו אל הדבקיתועל ‪ p‬אמרה שבשנת;‬
‫להאתהתייהשהיתהק״״תבאהכהעליד׳ םלמית ההשגה שהשיגה שס והוא‬
‫כשהביא אל ביתה״; כמו שפירשניהו הנה אן היה דגלו ׳תיהלרשס כעצורה עליה‬
‫לאהבה עצמה בלתי ח‪:‬לשה כה ו ק כ ק ק קייס ׳חוק יזה אומי ורגלו על׳ אהבה‪:‬‬
‫אברת‬
‫עיר המכיניכאשיפתרפחנ׳ בתפוחים צרתו על ומן גלותה באינה‬
‫ספכונ•‬
‫סלימה באהבה כראוי והיא חולה כה על הדרך שוכרנ! שאינה קיימת כל ועל ק באעיעזות‬
‫היא צריכה שיפייכיהכאשישית בלשי; וכיס שהם ו מ ן לשני חלקי התרה והס‬
‫תירה שבכתב יתירה שבעל פה ואמו רפדונינתפחיסלרמוועצ סירות התירה‬
‫וכאלו א ח י ל שמילת סמיכתה בסטחיותהת רה כשני חלקיה כנו צריך שיחויקייה‬
‫עיר כסיחתיה ׳סתריה וההגדות ופירישיה שהס במדרגת ל י כ ח י כ שריחם נ!דן>‬
‫"כרית התפיחיסווארפדוניכתפחייוכיארההטעס אשר זכרנו למה היא צריכה •‬
‫לכל וה ׳היא להיותהחולתאהבהשכרה ממנה בריאותהאהכל !םלמיתיל‬
‫‪0‬ישתדצלהח!ירהוואכ׳ח!לתאהכהאנ׳כו'‬
‫יאייברה‬
‫ו צ‬
‫ייו‬
‫פמאלותחתלראש׳‬
‫כוי ו״צ שיהיה הסמיכית הנוי ככחוק שתגיע למדרגה טיבה מהשלמות על ידי‬
‫הסמיכית והחוקים נתירה כשני חלקיה ובהירותה ׳בתריה כיו! פוכרנו ע ד‬
‫סהרכריס אשר •תיארו ו׳כ!נ! נ צ ר שמאלו ׳תישהיא שמאלה של ת ר ה שהוא‬
‫העישר והכבוד וכללית הט!נית החצינ״ת על דרך איחיהשמאלה עישר וכבוד‬
‫כ!'יהיו תחת ראשה כלומר שיה׳! כלס נכנעים אל השכל שה!א הראש אל כל אשר‬
‫יחפ ץ השכל הישר ׳טס)ישתמש מהם כעברי! משרתיו עיש׳ רצינו וימיני יחישהוא‬
‫ימינה של תורה והוא כני‪,‬׳ אל השצמותהאמתייאשר יכונה כ צ י ר ן ׳חי' כאומיאורך‬
‫עזמאלל‬
‫ת‬
‫ךר!‬
‫לראשי‬
‫‪,‬‬
‫שיר השירים‬
‫י»יס בימינה כיברבר הזה יאריך ׳מיס עי‪ .‬האדמה שהיא התיל ש^מכה‬
‫וביבי הול תאויכ! ׳מיס כוילנל ימיני וה שהיא ימינה של מ י י ל תחבקנה לכל‬
‫צדייה והוא ימו לשלמיתהכתייה ככל קלריה !הריתיה באמי יאכשי כתא‬
‫כאל! אמרה שכאשלתגיע למדרגתהשלחיתבשיפמכיהכאשיש‪-‬תשה‪-‬שני חלקי‬
‫התילהוירפדיהבתפיחיסכהיותהחילתהשלמותהנהכוה תחזיר לה הכייאית‬
‫אשרכרממנליתגיעלמדרגלששמאלהשהם לטיניילחציניי‪-‬ת יככ־ע! חל לשכל‬
‫וימינה שהיא השלחית האחרון המכינה כשם ארך ימיס תחבקנה כביכ מכל‬
‫אשרחל־ל‬
‫ואדר‬
‫השבעתי צדדיהחניקיחכיר שלם!תשתלםכ׳ תכליתהשלמית‪:‬‬
‫אתכם כני אוהכיהרעיהומיודעיה ׳כמסה כ ״ מ של ידיה ׳הידמה כלליתיה יכ־ט־ל‬
‫יען היא חילתהאהכה בהיותה כגליתיגלתה דעתה שכל ישעה וכל תכנה היא‬
‫להגיעלחדרנתהשלמותעד שיצדק כה כשמאל! •היה תתתלראשהנכנעתחתיה‬
‫וימיני תחבקני מכל צד כאמור אמריש״עתה!סעכשו היא משבעת לכל הא‪-‬מיימ?‬
‫שנקיאוכנותייישלסכמושביאינובמהשקדסיהשכועה הוא אם ישנו !•חליפ!‬
‫האהבה אשר תשיג עס הש» כעד שתחבן האהבה עצמה להיות קיימת על‬
‫לדרישכיירש׳ זל שה!א כאל! אמרה כל ע ד שהאהבה תהיה תקיעה ללכה כ׳ מלת‬
‫עד היא כמו שפירשנו כמלת עד שהמלך במהבי כיישהוא באימי כעד שהמלך‬
‫במהבו שהוא כאלו אמיכל ומן שהמלך כמהכו כויוזא השכעתי אתכם כנית‬
‫יר!שלס והוא באילו פירשה כפירוש ואחיה שמעתה ומעפש! כשתגיע למדרגת‬
‫השלמיתהאחווןוהוא הדכקיתכו ׳תיהנמשךמצר האהכהכמ! שנתבאר במק־ שז‬
‫יועתיהשבעתיאתכיאתס האומויהנלהמנורידויאתי״השיגא‪:‬ת! אס תעירו ואס‬
‫תעירר! אתהאהביעד שתחפץיראםתשנ! ואס תחליפ! כפרש׳ מדרג אהבתי אשר‬
‫השינשאדגל! עלי בה כשנתןליאתתלת כמו שכיארנ! ככהיק ודגלו עלי אהבל‬
‫‪ '01‬ואומי! נצכאיתאו כאילתהשדה הנכו ןה!א כפרש׳ זל שאמרה לה; לאימית‬
‫הדרך השני‬
‫מהשיה ! הכקי ומאכל כצכאיסואיליסאס׳עש!וה!כו'‪ :‬יכ‪£‬י‬
‫׳תיבכו נס הכשיקייהלל! בנקל כשי מה שכיישנ! כהמשך הפפיקיס הקודמים יוה‬
‫כי אחי שיאה השכל אמיי נועם החומי אשי ימנה כשם נקבה כנזיאמי לה הנן‬
‫׳פהיעית׳ מיויצה שהחומי הוא טוכויפה אס לא יהיה נמשך אחי המוחשית‬
‫שהי׳הואנגדהשכלואם זכהלהמשךאחיהשכלשיהיהלולעזי הנה היא יפה‬
‫תואר עיר משייל זכה עזר לא וכה כנגדו מישהוא צודק גס על ז;<ג לחומי עם‬
‫הצורה ואמר לה שעיניה הס היונים לי על דרך ליבא ‪1‬עינא תר׳ היפור׳ דעכירם‬
‫כוישכהייתהנמשכתאחימראלעינילולםרמולמוחשיתכול נכבדת׳!הש׳כל‬
‫החומל יאמל לו הנך יפה לויי אף נעים ׳ייהנך יכה כשאתה לוד׳ כ׳ כלת׳ חנית׳‬
‫לא תיבל להשתלם כנילעשאס יהיה החומל כנגל! לא יצלח יזא א ן עישנו לעננה‬
‫מיכשנשתחן יחד ונתאחד!נתחבל כאחחתאל השגת השלמות אז תהיה עישנו‬
‫וחבו לנו לעננה ויהיו תלות נתיני אלויס ולהיטי! נלושיפ כלומישאו בהתאחדית‪-‬מ‬
‫יחל נהיה כלנו ק״מיס נשלמות ואמר החוחי שא! היא כמ‪ 1‬חבצלתהשלן!שישנת‬
‫‪,‬‬
‫העמקים‬
‫כא‬
‫שיר השירים‬
‫יע‪-‬יףם שריחהתלילמדף בהםותעזוראלשלמזתהשכל •ואו השיבלה השכל‬
‫זאמר לה שאמת שהיא כפ‪1‬שנל אך אינל כש‪1‬שנתלעמקים רק כשיםנל כין החוח•'‬
‫כןהיאכיןהכמתשהםהחושיסהגשסייסשלםהל״יקיסלהכקוצים סביב• ואו‬
‫לשיבה ג‪ 0‬ה׳ א ואמרה לו שהוא כתפוח כעצי ליער ׳רציכיחס התפוח שהוא הפרי‬
‫היותימשוכחכערךאלעציהיערשאינסשםיספייןתכללקדודהוהיא השכל‬
‫ביןלכחותלככשיות שלם גנים ־כערך אל החושיסיהחצונ״ס ואמישלוא בערך‬
‫הכסית מפשייתכתפיח י ק אץ עזפל פר? לצורהמופשט מהחומר רק הוא לכח‬
‫זזא־נתבית בעצי כיער כן דודי‪-‬כק לבנים ‪1‬אחר שמל! של השכל חמר וישב‬
‫לשענרנומ;לפנתהשלמת‪:‬פרי השכל ליל מתיק לחכה ולוא הדבק‪:‬ת ע‪0‬‬
‫הת!שכל כי זה פרי השכל מידע יאמר עיר לחומר שאו הכיאל השכל עד מדרגת‬
‫לתע‪ :‬גהרה‪:‬׳ שנס הא הרגיש בילית לליכינה כביתה״; כמו שביארנו שהיין‬
‫משל אל התענוג הח!שגבמזשכל!תואחרםדגלו של השכל היה על ׳החומר שלוא ‪-‬‬
‫עייר ל! כאהבת! איתי שליו לאחדים כשני אוהכיס יעל כן היל דגלו אהבה ו‪'0‬ועל‬
‫ק אמר לכח המרגיש שלוא כללזתהחימר‪.‬למכונה באשיםית־ ‪1‬הס~ הצדית‬
‫למוש«תלשרתאללשכלכלסיכרוגיכתכ!ח לזהסלפעוליתלנ‪1‬יכותינתן לעע'‬
‫כשהיא ״ שת קקת לכל •ל כדי ל שרת נשכיל שהיא חולתאלכיס כנוויא פייביני‬
‫באשישותרפדוני כ י פ חיכ כ!'!אי‪.‬יד עה־ התמד ששמאלו של השכל והוא כהיזת‪1‬‬
‫נמשך אחר הדסי!; תהיל תחתי־אשה שיפתבךילחימר כפעילית לדמיין כמדע‬
‫אך ימינו שהוא כסי אל ומן היותי י!פשינוהציר‪'1‬לדמיוני!תסהסומר להכניעה חבל‬
‫צדשלאתטרידאיתימשים צד <זא וימים תחכקנןועשוללשסעלאלכל הכתית‬
‫הגשמיותכנוישכנל־תתס־כשםבנויידזשלם ולס לחיסיס כאמור אס יעירו ואס‬
‫יעירו את לאהבה עם השכל ערםתחפן האהבימפצמהילפתשרר אל לרכקית‬
‫‪ ,‬עם השכל כ׳ א! היא עתדודים להשגתהשלמזתלאתרון״א השבעתי אתכם זי•‬
‫אשר ביארה כנפתישראל כל מה שקרה לה מסן שליתה כהיות בית פרע־ת ד‬
‫אחר‬
‫ראשי; ושני בקיומם שהיתה כחבצלת השרון ‪1‬שישנתהיגסקיס!ככלל כומןדכקית׳‬
‫בס הש‪ 0‬יתישהיתה בשיבה ונחת כלשקט!בשלוה ובן מה ש קרה לה כליותה כג‪3‬ן‬
‫ןלצחתהצרוריתעל שכמה כל עמה נאנסים כשישנהיכק הח!חיס קוצים וכרקינים ־•־‬
‫י••־" י‬
‫מחק עתה לבאר מל שיקרה לה בזיו; גאולתנו בשב ה' סיכת צח; לעש! נקמה‬
‫בכלהא!ח!תמהככללי!אקילדדילנל!לכאיד'קודס שיכא לערי ליגאל אותי קיל דירי‬
‫א < ׳ הנה זה‬
‫![מעק^למרחיקקילמכשרחכשרואיחרשהיאכאאאקלחדיהנ?‬
‫כשישמעק‪-‬ל דור׳ הנהמה שאומרהקילהנוהוא הנהוהכאעושה משפטים ככל‬
‫האימות ה"‪ .‬ל לתכונתבשםכריסיויכעזת שישראל לס הנחשלים לארזהמישור״א‬
‫‪0‬רלנ על ההרים מקפןעלהגבעיתיי׳כהיזתוכאלהוש׳עאתישיאליכעיקיצים‬
‫מ; הכרס נעשיתי נקמה קידם כאימית הנלאשי היא נ ו י ! בא מ'מרצי ‪1‬מקפץ‬
‫שה!אמכתתי׳ותס וחכניעס תחתיו כמ! המדלג והמקפץ על דבר ׳וביארה איך יי' י י ‪' " ' .‬‬
‫מיתה השגחת! יתיכה כהיותעימתיה מבדילים !מפרישים כינה לבי; קינה עייר " ‪ . :‬־ ‪; ' ,‬‬
‫‪-‬‬
‫! ? כ‬
‫י א‬
‫ז‬
‫‪6‬‬
‫שאמר‬
‫ר‬
‫שיר השירים‬
‫פאתו־ הנביא ככותכעק ל ן מ ע ש י תכלה כייפי מ ו ז נהפך פ ש ח י ־ י י א י ב » ; ‪t » t‬‬
‫כזיואמיהשעםהיותכזתלסבדילב׳נהזכיןאלהיה עב"! יהיה ה‪ 50‬מכניס כה‬
‫באמצעות השמיס יכשיליהס !כאמצעגתפילכה ויבתת לאומית הנ״ל יידלנ י י ק ק‬
‫עליהיכא »‪:‬ר!הוא מה שביארה כאומד! ר מ מ ‪ n n‬לנכי מ! לע פ י המילים י ר ו ה‬
‫לולי המדלג על ה הריס !מקפץ על הגבעות שהס כנוי לאומית הכל כס הנה ה־מ‬
‫דובה‬
‫אק‬
‫דורי‬
‫לומהבקפיצת!ידלוגילצביפהיאקללדלג א! לע־פרהא־ליכלקפזיכ׳הרה‬
‫לצבי‬
‫השגתתויתילהצילהמיד א!יכיה כגלות זלהביא ע ל י ז גמילת עוצס !אמדה שעש‬
‫שהיאיתיעומד אתר כתלנו‪:‬שעזמתימ מבד׳לייכיליס יכימ ה נ ז ע פ ו משגיח יק‬
‫החלונותשהסארוביתהשסיסמנין מן החרכים והב הכיכב־כ שכהה מיפרעמ־ם‬
‫)מבניעאותס כדי שיהיה מקיש לישדאללש‪-‬כ אליו ׳תיירחמפ*‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ך‬
‫ה‬
‫ואב‬
‫ו ד ‪1‬‬
‫וננז‬
‫כ פ ר ־ שאחר אשר השגיח השי העימד אתר בתלפ בעינ ת ל ש• ‪ t‬ביטנו‬
‫ו כ י נ ו » ‪ p‬מבדיל והכנ׳עאתכל האומות הניל ש מ ד ל ג ! מ ק ק עליהס כצבי ח?‬
‫י‬
‫כעיפר הא׳ליס אוהתחיצ ואסר לככשתישראל שתקים ותשיב אליו )ירחמם שתהיה‬
‫ההתעירמתחהסכיכהתי*ררותחההואית׳גאל‪"!!0‬אענז‬
‫ד ו ד י ‪ :‬א מ צ י קלס‬
‫ל ן לעיתי יפתי!לכי ל ן יליקית׳ ל ן מ ת ש ר ד י ל ש ! כ בתש בה ואי תהיה רעיתי יפתי‬
‫ולפי חהנלותהמלוהנסהללהנאתן!לטובתן!!א ולפי לן כמו לך לך במו ש י ר ש‬
‫לול שש להנאתן ולטי כתן!סייהפונה שהשי מגלה‪.‬אונה שבמעט ה ת ע ל ד ת‬
‫שתקים מיל תצא מן הגלותימכין האומותהנל שהכה הפכיעם!השפילם באמצעו'‬
‫השמים!פסיליהספאס!לבא‪1‬פ;שתלןמתכםלהנאתהולטובתה‬
‫כי הנה‬
‫הסת‬
‫ונשרה‬
‫כאמיל‪:‬‬
‫הש׳עגלכיהנהכבלעבלותשכלזחןהגלותוהצלותוהלעיתהנמשלת‬
‫לשת! ולגשש כ׳ מיד שתתעורר היא אל הטוב הנה כזה עבר הפת! !הנש;השלג‬
‫י‬
‫שהם כלס משלמסביסמנל צד אל הרעת!הנר!ת!החטאים והעושת שהא ומן‬
‫שימנעו הצסמיס מעשית כרי!כל עלה נבל וומ; האביב הוא נמשל אל העדר ה ר ע‬
‫ותחתהטוכ אשר אחריו יבואהקיץאשרכל האילמת ע פ י ם פ י ה ת ק אחר ומן‬
‫הגכותיכואזחןהאביכשהנצניס נ ר א י ן כ א ק ו ה ס א ת י ת ה ט ב ;טוב ההכנה כ ׳‬
‫אחל שיעדל הלעמן הלכ תציץ ותצמח הטוכ ‪1‬א"חכ יעשה פרי למעלה‪:‬‬
‫הנעצים‬
‫נ‬
‫א‬
‫ר‬
‫ועל בן‬
‫אחר ששפר העללהלעוהגלותהמש׳להאמצעי כי;הגליתוהגאולה‪,‬מל‬
‫האכיכ שבאהא;ת!המ!התלתקיתהפר׳י!א הנצנים צרא! כ א ר ן שהם הפרחים‬
‫ו‬
‫אשר הס אותעלהפר׳ המתיק פ ה ס מ ש ל א ל הטונות העתידות כזמן הגאלה‬
‫והנשים והנפלאיתשיעשה הש* עממ כימי צאתנו מארן סצייס ירא‪ !:‬נכלאות ועל‬
‫כן אמר שמכאן והלאה ככר הגיע זמן שראוי לזמר ולפאר !לשכח לשי!!א עת‬
‫הומילהניע וקי ל התיל ‪1‬הזא קיל הש!פל אשל יתקע כיוס ההוא וישסע כארצש‬
‫והיא האל ן המיוחלתלכו נחלת צב׳!‪ 61‬יקול הת!ל נשסעכאלצמ או יהיה משל אל‬
‫ן‬
‫ה‬
‫'‬
‫ן‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ז‬
‫ג‬
‫א‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ט‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ף‬
‫האביב שנשמעקולהתירהמבשל על הקק והאול הבהיל כחוזק השמש שחפ‬
‫צדקהומרפא מיוזמןעשי׳תהפיחת כאמור‪:‬‬
‫והדתיקה‬
‫ממדרגה אל‬
‫י מדרגה שאחר שספר לה העדר ה ר ע ׳התחלת תקית השיב כהסשילה הט‪,‬כ‬
‫שירד‪.‬שיריס‬
‫ככ‬
‫י י ץ י ל אל האכיכ שהנצניס נראו כארץ כויאחיפככד הניעה למדרגה שהתאנה‬
‫פכנפת׳שואלנמשלת כה כ»‪ 1‬שרושו ול על פכיק נוצר תאנה יאכל גויה כי הנה‬
‫ככו חנטה פניה מן הגפנים שגסקנמשלו ישו!‪ 1‬לנק כמו שפירש הד״אכעזל כמו‬
‫פכתיכ כענכייכמדכר מצאתי ישראל כויהנה הס יתנו ריח טופ ויש להם הכנה‬
‫«!כהמאדלשיכבתשיכהשלמה!אחרשכ!!נתך שלמה ורצייה קומי לך מעצמך‬
‫פאינך צוין עור מחק שככר אתיעיתי יפתי ולכי לן מעצמך ווא קמי לך רעיתי‬
‫יפי^‪1‬לכינך !הוא דקחקנכקכיכשאמר להראשונהקימי לך כויהיתה ההתחלה‬
‫ייצר ההתע רחת לנד ועתה היא הק״והאחרהקניןהטוככטזכ ההכנה ושלמו'‬
‫הכינה והגה כפ הדרן השני אמר החומר על השכל אסרשהרניש כעצמו <!<נ'נכל‬
‫‪ 0‬נ הכנתי כ׳ הנה נמעט התעוררותה הנויהנה יה כא חדה שהוא השכל ן!א ק!ל »ג»ק<'־»נו'‬
‫דה־י הנה ‪1‬ה נא ׳ונהיות׳ אני מתעוררתלס״עלשנל עד שאקרא איית! דוד׳ הנה‬
‫כהתעירריתיוההואנא צהתחהראל׳ והוא מדלג על ההרים ומקק על הנכעית‬
‫פהס הכחויהנפש ו שהם הר׳ס גכנוניסוגנעיתיעןמושנס נסיח אשר על הראש‬
‫ואחר עוד החימר שדוחה דודה שהוא השכל הנו'לנכי או לעיפר האילים כמחצתו‬
‫להשגת השלמיתכמה שמפתתהפחיתהנפשי‪'1‬לשכרמתלעות?צוחתהדמיוניות‬
‫ואסר שזה השכל הוא עומד אחר פותל התמר שהפחות הנפשי!ת הם הכותל‬
‫המפסיקכיןהשכלוהכחתהגשמיותיהחישיסהחצינ״סואמרשהשכל משגיח מן‬
‫החליניתיהחרכים שהס הפחית הנפשיות הנוי כי נאמצעיתס משגיח כפל החומר‬
‫ומתאחרם‪ :‬י ואמר עדהחוחרשענההשכלואמר לולחומר שכנה אותו‬
‫נשס רעית שתקוסיתלןלה נאהלן השלחותשהואלהנאתה ולטוכתה של החומר‬
‫הנווואולפ׳לךפלילאתטה אלהמוחשיישהיאהכםדךרקאלהשלמוילשרת לשכל‬
‫כי והו המהלך אסר הזא להנאתן ו!א ילכי לן ע״ד שדרזל כלן לך כוילהנאתך‬
‫ולטיכתךכוייאמ להעיד השכל אל החמר שהקת! עכר!הנשס חנף הלך לו והוא‬
‫כני׳ אל הננויהאחר הדכי ים הגשמיים והחוחשית יכאלו אחר‪ 1‬שכבר כא אל‬
‫•ודרגת ההכנה הנכונה ולא עיר אלא שנראו פרחי התחלת השלמות זזא הנצניס‬
‫נראו כארן יריםככר וראי כ»!מר עצמו מצד ההכנעה הראויה לי ועל כןאמישנראו‬
‫בארן כ׳ הארץ כמי אל החמר!אמר שהגיע עת הזמיר וקול התיר מכשר ואומר‬
‫פכא זמן השלמית והיו לאחדים הסימר והשכל ו!א עת הזמיר הגיע זקיל התיר‬
‫נשמע בארצנו ואמר עוד שהגיעה בכד למדרגה שהתאנה אשר נמשלה !‪ I‬השלמות‬
‫ינדנוצר תאנה יאכל פריה כוי חנטה פגיה והוא כ״חודחשל לפיחת המעשים‬
‫הטובים והוא רמו לשצמותהשכלהמעשיועל שלמות השכל העייני אמר והגפנים‬
‫פמדר יתנו ריס ועלכן גור אומר השכל לקיים מיו שככר אחר ראשינה אל החומר‬
‫ישר כנה א ו ו ן כסס רעיה קומי לך רעיתי •כתי!לכי לך להנאתך ולטוכתך כהסגת‬
‫השלמות כאסור והוא מתיישב על נכין‪ :‬הנח כפי הדרך הראשין אתר אשי פרשית ה‬
‫ראתה השגחתו הנפלאה שהגיע כנפתישדאללמדרגת שלמות ההכנה על נכין‬
‫קרא לה שתוציא אל הכיעל מהשיש כה כפח והפנה סא י‪1‬נתי נחג!׳ הסלע כפתר‬
‫המדרגה‬
‫‪6 1‬‬
‫ו נ‬
‫‪:‬שיד השירים‬
‫ה־״־ינה דל היושבת בחגו׳ הסלע'קימת כהבנתה פחדרנתהכ׳על יהשל״ית‬
‫ההחלטי היא נפתר כה ואיני‪-‬חסר מינה יקכיסימהראיניסיתי בכ‪-‬עלייא‬
‫הראיני את »ר‪6‬יך‪.‬וקיאס מראות שתיס'לרתיז בכל שנ• ח •ק• השליו! יה‪ :‬שלחית‬
‫השכל העיוני והמעשי ואייר לה שתתפלל אליי ית'שהוא •ת ניתאיה בתכלת! •יא‬
‫השמיעיני אתקילך ונתן העבה לשאלתי •תיעל שתיהן כאומרו כ׳ ק‪:‬לך עיכ •ר כאני‬
‫״תאזי לתפלתן וקולן שהיא עיצה ל׳‪ ,‬ומראך נאוה כשניחלקי שלמ־־תך כא״ר‬
‫והפזנה‪ :‬פנכת‬
‫ואסהסככחכילפבתהצמתלאינאגאלהפיעל־פאמד‬
‫ישיאל לשי׳ ואמרה לו שאין בה כחלש!ב‪:‬בהחלט בעעליעןישלה מע״יךם מתיז‬
‫אס היתה היא קיימת בשלמותה שיה׳ההשלמותקנין שלם יקים בנפשהלא היה‬
‫׳כולתבהסלהטרידה!למונעה מההשגה אמנם כהי<ת שעד״; אינה ק״ממבק‪.‬ק‬
‫אחזו לנו השצמותהקלהשכפכותתשפיק למונעה ילהישרידה מהשגת ש למותה ״א אחיילש‬
‫‪,‬שועלים שיעלים שועלים קטניסמתכליסברמיסוכוייהשיעל׳סאבשר שהם כשי אלאי״ת‬
‫מה ואפשר שהס הרשעים שכישראל עצמם והס פריצי הדור המונע!'דרכי המשיכה‬
‫והס מחבלים אתהכדסכרס ה'צבאות ביתישראלוזא מתבלים כרמים ינתנטעם‬
‫להתפעל׳תה יהוא להיות׳שיי‪ 1‬חלושייכשלמימכאמוי!יא וכרמנו סמדר יד להיות‬
‫כרמנו ׳הם בללותפנפת׳שראל עדי; פמדר כענבים ם‪3‬אגתכש!!כלצדכם‪1‬רמ>ה‬
‫כוה שאס היו קיימים כשלמית לא היה <כילת כאלה השועלים להכסיל־ה לשסע‬
‫אותה ילא שד אלא שהם שועלים קטנים שבקל היה אפשר לרמותם ואמר שהיו‬
‫קישניס לרמוז שהעדר קנ׳ן השלמות הוא הגורס ולא חקק המעיק כאמור והוא‬
‫ואמרת עיד שאן* על פי שיש לה מעיקים ומטרידים מהשגת‬
‫ךןךי לי דקרוקנםן‪:‬‬
‫ואני לן השלמות כאמור עבי טובהפנתהושלמימרצינהוכזנמה לא יזה ממקימה כ׳ ככחד‬
‫אוכחהעתהלהשמיקקלהשגמהשלמזמוזאדודי ל׳ ואציל! כלומר ככל זאת לא‬
‫פשקההאהכה כינינ! !כין קיננ! כי הוא ימידוד׳ ל׳ ומייפרתאותי להוציא הכחניז'‬
‫אל הכ׳על השלס כנויואני לי הרמנה א!תי‪.‬בש!שני השלמיתלטיכ כ־ינמ• כמה שאני‬
‫העיה‪,‬פנ*ה האומה‬
‫וכבן‬
‫משמ!קקמלהשגמהשלמ‪1‬מכל מה שאפשר•‬
‫עד‬
‫עייפיח הנכחרמימאמר ל! ׳תשער שיסירו המעיקים האלו ‪1‬יכ!א הייפ אשר א״פ ק יש‬
‫היום ‪1‬היא יזם גאילתני זנה! צללי הגלית הנמשל לחשןויא עד שיפיחה׳יס זנש! הצללים‬
‫וכויכ׳נ׳ וכיס ס!כ דמהלך דוד׳ לצכ׳ א! לעיפרהאיל׳ המדלגים עלההר׳יוסקפצים‬
‫על הגבעות להכניע את האומות הנ״לשהס המכתדיס אותנו!המחלקים א תש‬
‫שאין אנחנו מסבימ׳ס לדעת אחת לעכיד אמהיכ׳ ככבמס נפל ההפרש בידנו‬
‫וצמצאו כנו שועלים מחכל׳' כרמים כאמור ועל ק אמר על היי כתר שקרא לאותת‬
‫‪ , ,-,‬׳ הנ״להר׳ כתר שהם המפחדים אלוהנו משאר איש׳ העס‪: :‬יא‪£‬־שד שיפ*י»‬
‫לכ‬
‫‪ ,‬ז‪:5‬־ ארכעה ככיקים הללו על התירה שהיא המדכרתעםמסתישראל וקראה‬
‫ישראל יונת׳ לרמוולסגילת היינה שאמרו עליה שלא תוחזנרק לק דגה וכן היא‬
‫התירה עםכנפת׳שראלשהיא כת ווגה המיוחדת לה ואמרה התירה למפת <שר‪1‬‬
‫יונת׳ בחגו׳ הסלע עד שפירשוהו ל!ל כמדרש ׳למדמ יונת׳ כתגוי הסלע אלו׳שראג‬
‫שחגג׳ן‬
‫־ י‬
‫פ‬
‫>חו‬
‫‪1p 0W‬‬
‫ד‬
‫|‪BP‬‬
‫שיר השירים‬
‫כג‬
‫‪8‬ח‪-‬גגין לפני הקדש בדך הוא שנקיסלעי שצאמר סלעי!מצודתיזכייולכי זה תהיה‬
‫המירה נמשלת לוכר כ׳ כמו שהוכר הוא הפועל והמשפיע כנקבה כן התיההיא‬
‫הל•‪:‬כעת והמ!דעת האמתיית האלהיות וכנפת ישראל נמשלה לנקבה שהיא‬
‫המקבלת שפע שבערצו; מהמורה שהיא המשלמת א!תה בנלו׳ סתריה ואמתת‬‫מידותיה והידעתהדרוש׳' הנדרש׳' כה והמישניס על ידה כתכלית השלמו' ואמרה‬
‫המירה שכנסתיפריהיא כסתר המדרגה לדמו! שאינה יפלה להראותיופי מעשיה‬
‫!עיינה לתוקף הגלות ועל כן אומרת לה התרה שעמה שכבר השיגה ההכנה‬
‫הנכונה והשי עיור לה ראוי שתראה את מראיה כמעשים נ‪:1‬כיס וכמצוות ו וא הראני‬
‫אתמראיך!כן אמר! כמדרש הנויהראיני אתמראיך מעשים טיכיס השמיעני את‬
‫קילךכתירה ובמציות כ!'והכוונה היא על הקייל המיוחד והמחודש לה כתורה‬
‫!במציתנ• על כ; קראה קולך כל!מר מה שאתמכינה וחע״נתכתירה וכמצ!ת!הס‬
‫סתרי התירה!סתרי המצית שהייא כל! חלק העיין כי עיון המצותה!אמפאתהשכל‬
‫ובאומרה הראיני אתמראיך כללה כל המעשים צ‪!1‬כיס החצינ״ס והמצות שהם‬
‫ו נ ג ס ת י ישראל בשומעה את דברי‬
‫קני; כנפש כאמור והוא דקדוק נכון •‬
‫התירה שא!מרתלה שתשלם כמעשה ובעיון צפ!כ הכנתה וכיונתה השלמה בהסרת‬
‫המעיק הנרמז למעלה בא!מ'פי הנה הפת! עכר כויהנצניס נראו כארז כוי התא נה‬
‫חנטה פגיה כויב!ה נתחזקה ואמרה לכחיתיה או לאישי הא‪1‬מה החטאים אשר‬
‫קראם ם!עצים מתכלים אתהכרס ואמרה להם שיבוא! עתה ויאחזו להזתהיה לפי‬
‫זה מלתאחז! צווי כמו שפירש! רוכ המפרשים וואאחוו לנו שועלים ש!עליס קטנים‬
‫כוייריאחר שהרגישה כה ט!כ ההכנה ראתה כעין שכלה שלא יוכל! לה עתה‬
‫המעיקים!המטרידים מחק שהם הנקראים ס!עליס מחכליס את הכרס והוא כרם‬
‫השלמ!ת!אמ'ש‪5‬אמצדחוקםהיה!הכיהסהיוקטנים וחל!שיס רק מצד חלשת‬
‫ההכנהועלכןכאשרהרגיסהטוכהכנתהאמרה שעתה יבוא! המעיקים ויאחוו‬
‫כה כ• ידעם שאי; כח כהס לעמוד נגרה ויברח! מבניה כאשר יברח! כל השקצים‬
‫והשרציס הארסיים מהגק והכרס כזמן היותה סמדר כי מצד ‪10‬ב הריח המכושס‬
‫ההוא יברחו כל הבעל׳ חיים הארסיויכמו שכתכו הטבעיים ויאמתה! החוש וכק‬
‫אמרה בואו נא אלי אתם השועלים שמצד עצמכם אתש חל!שיס מאד שאתם שועלים‬
‫קטנים ולא היה כחכם רק מצד ח‪1‬לשת הבנתנו אך עמה כרמניסמדר םהגכניס‬
‫פ״דרנתניריח והוארמולטוכ ההכנה כ׳ עתה תכרחו כלכס לט‪1‬כ ריח המבושם‬
‫בהבנתי יה!א משל נאות כאמת מסכים מכל צד שמורה על חוזק ההכנה אל‬
‫הדכקיתוהיא מה שכיארה עיר כא!חרה ד!ד• ל׳ ואני ל! הריעה כשושנים ירצה אני‬
‫לחד• שהיא השי׳ שאני שלסעחו ומבקש אהבתי!הוא גם כ;לט!כהכנתי היא רוצה‬
‫להשפיעכישפעםבערציןוהיימלאחריס יכפרה שדוד! וה שהוא השי הוא רועה‬
‫איחה כשישנים <ה!א המקים המבושם מריח השושנים שהוא פנו׳ ודייו אל ט‪:‬ב‬
‫ההכנה באח!ר וכמו שהריח הט!כה!א המירה על ט!כ עצם הדבר המורח כן טיכ‬
‫ההבנה הוא ריח שלמיתהפעילותהשלמות־וכל״שיכרחוהב״ח הארסיים חהר׳יו‬
‫הטוב‬
‫שיר השירים‬
‫<‪9‬יכ המבוסס ק ינרח ליצר הרע וכל הכתתהגשמיית שהם ארסי׳ה כעדן אל‬
‫•צמות הנפש!הס <נרחו נצ ירא! וכל ׳מצאו ביק ם שיש שס הכנה ענה שאין ללס‬
‫אמר*‬
‫קנוא שס פנודעוצפצוצ אצ פצ חלקי המשצ אמרה הרועה נש שדש הא‬
‫•רועהאיתהבשישניפנמק ס שצאימצאו מעיקים ומינעיפהשגת‪pmhv‬ממנה‬
‫<י אחל שהקדימה שהיא דנקה צלולה והוא גס ק דבק נה הנה פשאמרה הודע‬
‫מסתמא חיוד אצ לנקותה עח׳ ׳תיוכאצו אמרה הרועה כלכקיתהמ'‪:‬‬
‫לאתה!הלגישה כעצמה ק׳!‪ 0‬שליית ?הכנה אלדה לחדה»תכר'‬
‫זנאשר‬
‫עלו׳ דפ סעד שיתעצל השלמות כל על ויא עד שיפית הי כ ם‬
‫השצמות כפועל היא המפונה כשס ׳!ס ויופיו פני מיני הכבל ת שהיה לד ע י עתה‬
‫והס הקניט וההעדר• בהחלט!‪!61‬נסו הצללים מי כ למה לן לולי צצכ׳ א׳ לעכל‬
‫האילים ׳ריאתה לילי תהיה נעול׳ לוה נשתסוככ ככיכ ככיב אלי ׳תלמה צצכי או‬
‫צעופד האילים שהם מדלגים ומקפצים על הרי כתר לסככ ילכתת את המצעים‬
‫בהחלט שצא יהיהצהשתקימלוצא ׳שוכואצי ע ד שתכתר א!תס יתפרידס ממני‬
‫בהחלט כיעסשכעתאינסנגשיםאליהנהעדשיצאהשצמותכפיעלאנכי יראה‬
‫‪3‬ן ישונו אל׳ ויהיה להם פח צגדיעלנןכעיד שאני כ‪6:‬ט שני מיני הסכלות למי‬
‫יועצי ועל שיבוא כ׳ השלמות כפ!על קופ אתה יתכר המעיקים אשר הם עדיין‬
‫סביבות׳ ונתתאיתם כצכ׳ או פעיפי האילים על הי• כתר שהוא לס! אל הכלילה‬
‫‪.‬מהס והוא נמשן אל המשל מהכיסמכל ציונאות‪:‬‬
‫פפס!ק דוד׳ ל׳ ואני צי יחד עם פסיק עד סיפח ה״ס כויהס י ב ו ז‬
‫זא‪£‬םר‬
‫תורהשאימיצכצשצסמעדתישראצפ׳ אחר שראתהסיכהכנת כלכנפת׳שראל‬
‫^צצדנרהציח׳ד׳שהשצמ׳ישההכ׳צארכיסיחכמ! ואמרה אל העיפק בתיה‬
‫שהיאלורת! והיא דולה ואמרישהוא רועה כשישנים והוא העיפק התירה שנמשלה‬
‫צש<שנל כמו שאמלל התולה צעיצאנ׳חנצלתהשלון שישנת העמקים ויאדול׳ לז‬
‫ואניצו׳ליאמלההתוללעלהשצסהעיכקכהלוליליכצומלכמהשעיפק פי ה‪:‬הן‬
‫»;א דוד׳ וכן אני אוהבת א<ת< ע ד שאלול שהתלמיד חכס אין צרין שמירה שתלי!‬
‫משמלת! ועצ כן אמלה שהאיש השלש היועהבש!שניס והס כנ״ לתיה שבכתב‬
‫ועלב! א מלת לתילל הנזיאל‬
‫ותלהשכעלפהכנויהנההואלול׳ואנ׳לו‪:‬‬
‫הלול השלס הצוישעל שיפיח היום והוא על ׳!ס המיתה פלא יאמן כעצמו ויעסיגן‬
‫תמיד כתלה ״א על שיפיח ה׳וס פ׳ פל ומןח״ העהו צמשלו ל׳!ס אחד כאימיל• ‪C‬‬
‫לוה מצין לעשות וללש! לול היום לעשותם ומחל צקכל שכלם!אמל שכל •מ׳ חי*‬
‫<ס< ויעסוק כתלה כצכ׳ ועיפל האיל׳ישיהיה וליו!מהיל כה על הל• נתל כלימיעל‬
‫למולככלמתפללוה׳אפלילתהנפש מהנין הלמיו כמלת כתל שהוילשן כלילה‬
‫כמו שכתנ הלאכע והלצון מ שכל ימי ח״ האלס לנפש וכי' על ללך מל שכיל־מ‬
‫קצתבפשיק״יס המותמיוס הוצלו שלילשהמותתתח׳צ באלס מיום הוצלו ש»תככל‬
‫פי' ג' ננצ < ו ס ! פ פ י ה ל ל ן ה ש נ י ה מ ש י ן ה ש כ צ ל מ ל ו א ל ה ח י מ ל נ ל א ‪ 1‬ת ! •ש כ הכנת אשד כנל‬
‫<׳סדןי‪ 0‬אות! כשפרעיתוויונת! תמת! ואמר לו יונתי נחג׳׳ הסלע נסתר הו׳דר;־‪•• :‬‬
‫‪v‬‬
‫ק‬
‫־ ״י‬
‫שלתמי‬
‫כד‬
‫שיר השירים‬
‫»!לח!»רה!א עימד בחגו׳ הסלע שהוא הפח המרגיש דרך כלל שהוא כאבן <סלע‬
‫כאומרו והשירית׳ הי‪/‬לב האב; מכשר כסוכייואחר שהנח המרגיש הוא נמשך ‪•J6‬‬
‫המוחשות והוא נסתר במדרגתו הרא!יה ל! כ׳ לא מצר רק לשמש אל השכל‬
‫)מדרגת יאתהראויה לוכטכע ייתחלת היצירה היא נסתרת יען חצד החושי*‬
‫החצנ״שהוא מטה אל המוחשות וכאשר יטו ההושיס המי אל השכל או תגלה‬
‫ותראה מדרגתה יעל ‪ p‬אמר לה השכל שאחר שהח!שיס נכנעים אליה מעתה יש‬
‫לה כת להראיתאתמראיה כשתע‪1‬יראל םלמותהחעשיס הטוכייוישחיעאתקולה‬
‫כעורה נשאל שלמות העיין כ׳ לכך נוצר החמר לעוור אל השכל אס וכה כמו‬
‫שזכרנו שמה שנאת אעשה לו עור כצגח הוא על זווג החמר!הצורה כאמור וביאר‬
‫הטעם כאומרו כי קולן ערב ירכי המיוחד לך מתחלת היצירה הוא ערכ שהוא‬
‫לעזור אלשלמיתהעיי; וכן מראן המיוחד לן כמעשים נאוה כי לעשות המעשים‬
‫השיכים נוצרתילא לנטיתאלהדכריס הגשמיים וכאשר שחעהחומר גורת השכל‬
‫נתחיק מאד ואמר שמעתה לא תירא עור מהשיעליס הקטנים שהיו אוחויס אותה‬
‫•הס התשים ואמר כנגדכ אפו! לנו שועלים שועלים קטנים וכוישהפ המחבלים את‬
‫הכרס שהוא החומר ה שלם העושה בירות ומלת אחו! לנו היא צ!!׳ כנויואמר שעתה‬
‫לא תירא מהם יען כרמה ככר הגיעה למדרגת סמדר שהוא התחלתהפר׳ השלם‬
‫שהסהענבי״ולאתפסרעודולאתטה אחר המוחשותו״זא וכרמנו סמדר ועל ‪p‬‬
‫אמרה שמעתה כבר נתחברה עם השכל אחר שהגיע ל מדרגת תחלת השלמות‬
‫מנה היא דור לה והיא לו בהיותו וועהכשיפניכ שלם המ!פכל<ת כאמור ועל כן‬
‫שב להזהירו שעד שיפיח יום השלמות ונס! צללי הסכלות וכס ההעדר׳!הקנינ׳‬
‫ישתדל ככל עי! לסובב כמו צכ׳ ועיפר האילים על החישים החצינ׳יס להכניעם‬
‫תמיד יע; הס המפרידים כין החימר והשכל !!אהוב דמה לן דזדילצכ׳ או לעופר‬
‫האילים על הרי כתר וקרא החושים הגשמיים הלי כתר להיותם מפרידים האחדו'‬
‫כפי הדרן הראשון כ ר ע ה ר‬
‫הנה‬
‫כין החומר והנורה כאמור ולוא דקדוק נכון•‬
‫כחשרראתל כנסת ישראל אהבתדודה אליה והרגישה טוב הכנתה אחר אשר‬
‫התפללה ללידה ׳תיושיסיר המעיקים והמטרידים איתה מלשיג התכלית הנכסף‬
‫אנלה אשל הוא הדבקיתהשלש נתעוררה לבקש השלמות והתכליתהאחרו; הנול‬
‫מוא ההתבוללות להשגת הלכקז'כאמיל ויזא על משכבי בלילות כקשת׳ את‬
‫םככבי׳‬
‫שאהבה נפשי םולעיזיל על נכיןהבנתכינתהבהזקיס הלל! ^•‪.‬ךצנאך‬
‫החרבתי בייקימ• בכפ ‪-‬יגדל עי! ה‪-‬יא ביא ר׳ על פינת הפלוסופיילאכוחמל אלגול‬
‫!היא מה שביארתי נחלקהאלהייתכאיפןהשו‪-‬תהשכלהגרותהעצמיותוהסללנ'‬
‫באמצעות החושים כשהדבר החימר׳ מושגראשוציאצלהחיש ואחיכן יקגלהרמ׳‪1‬ן‬
‫הני־־יתלי׳‪-‬חשייכלי־נעיתהכח המשזתף כמות שהם כאשר השיגם החום ע«‬
‫החומל ומרחקי! ועיסה הרבבות דמיוניות מהחוחשויוהםכלחקכלמהדמיויומפשימי‬
‫הצורותחהחוחיוהוא יי‪:‬וניל בצירות הכיללותלבד נפרדות מ»ח!מר והח!חש ער‬
‫»יש׳כ השכל ולמשכיל‪:‬המושכל לכר אחר בהרחקת המוחשות כאמ!ר והפשטת‬
‫נ‬
‫ז‬
‫?‬
‫הגורות‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ר‬
‫שיר השירים־‬
‫ק מ י מ מ י מ ו מ ר י ס והנהקראהכחיתהח־מרייתיהגשמי‪ .‬ת כ ל ם לילות •היא באל!‬
‫אמרישבהיותהבעה*‪ 1‬הנמשלללילהוהיתהמערכיו עם ה פ ח ת הגשמיימ ‪ 0‬ה ‪6‬‬
‫כלם ל׳לותיעי אינם נבאר׳תלעולס הבא עפהנכשהנה א ז כקשה את באהבה‬
‫נפשה יה א הדבק ת ה נ ה ״ מהאהבה אלי ית'יא על ־ישכב• כל• ל ת בקשתי א ת‬
‫שאהכה נפש׳ ׳ריבקשת׳ דרך הפגת השלמזת שהוא הדבר אפר אהבה נפשי‬
‫כפכעה!אמרה שכקשה!לא מצאה שהיוהכחית הנשמיית מעיקים‪:‬‬
‫ואכרה‬
‫‪.‬‬
‫שכאשר הרגישה שהיתה צריבה לעזר להשנת הפלמית א ! ל ה כ י ת‬
‫אקיכה‬
‫הטרדתהח!מרשה!א מכךמבדיל ומחיצה גדולה קחה יסבבה ככל כסיתהת ייר‬
‫נא‬
‫שהיא נמשל לעירקטנהויןא אקימה נא ואסובבה בעיר בשיקיייכרחיביייבקשה א ת‬
‫ו א ס י נ נ י • שאהבה נפשה ולא מצאה !זא בקשתי! ולא מצאתיו»ר'‪0‬לא ״נאה ככלי ה כ מ ת‬
‫הגשמייתואם רב! חלקיק דרך!א פן להשגת השלמות‪:‬‬
‫ואביה׳‬
‫שנהייתה‬
‫? ! ' " ^ ״ יזבקשתתחלתתהלתדרך ההשגה ככל כחית הגיף שהוא המתאר כשם עיר‬
‫^"'"‬
‫‪u‬‬
‫‪1‬‬
‫באמ!ר מצאוה השיייריכ לעיר והס ההחישיס שה; הנקיאים שומרי החימר‬
‫והמק״מ׳יאית! אשר על ידיהם יתקיים יהתכק ה ג ף ככל הצריך לו מ"א מצא‪.‬י‪»5‬‬
‫השומרייהכובבייבעיר כ׳ הם הנךככיפ על כל המימי ט הנה חוש המשוש יתפשט‬
‫ככל הגיף ינן שארהחישייעל הראש שהם הדאימיהשמע והריח ׳הטעם ייאמר?‬
‫שכאשר מצאוה השומרייההס והשתמש'נמ!חכזתשחלה אכרא! הם א ת שאהנה‬
‫נפשה בלויאפ ידעי!הכימאיוה ד ר ך ישם; איר להשגת הדבר הנאהכ והנכסןי‬
‫אנלהשהואהשלמויהאחר!;והדבקתכנויוזא את כאהבה נפשי ראיתם ולה׳וין‬
‫שכל מה שיתערב השכל עס התשים והחזחשותכן יהיה ׳לתר נ ט ו ד מהשגת‬
‫השלמות על כןאמרה שכמעט שעברה!נפת־המהם מצא את שאהבה נפשה ‪1‬זא‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫כ‬
‫*‬
‫ '‬‫ב‬
‫י‬
‫;‬
‫במעט שעברת• ירי כמעט שעברת• מכעילת התשיכ ינפרדת• מהכ ע ד שי צאתי‬
‫ט‬
‫י‬
‫'‬
‫י‬
‫את שאהבה נבשיבהכשטתהצירזתמהחזמר באמצעותהכח ת ה נ פ פ י ו ת כ א מ ר‬
‫שהואהדכר הנאהב ואמיאחזתיו ולא ארכנז ירילא הנחתי כח‬
‫הדמ״; ואחז־׳‪1‬‬
‫בחזק עד שהכאת׳! אל השכל העי!ני והמעשי וו״א ע ד שהבאתיו אל בית איו*‬
‫שהוא רמואלהשכל המעשי כמשמל כ׳ סס לכינה מקרא פהת־ינהיא כ מ ד ר ג ת‬
‫האס אל הכן ואל ח ר ר הורתי רמו אל השכל העיוני הנאצל־מאת! ׳ ת י ס ־ ח ד ר‬
‫י‬
‫העלי!; וו״א ואל חדר הורתי כוייכאשר ראתה בעק שכלה פהסישייהיו מטרידים‬
‫אתכס‬
‫להתחתהיותהידשבתשיהיו כעורה ושהדרך להשגת הפלמית תלוי בהרחקה‬
‫‪4‬׳<‬
‫וההפרדה מהס השכיעה אתכל הכחית החומריות אשד בכללם החישיס החצ נ״ם‬
‫שהם מכיי׳ס כלם‬
‫בכמת ירושלם כנוי ו כחית השכל יקראו בנים‬
‫שהם‬
‫הפעלייבחומר וכאשר יהי; הכחות הגשמ׳זתיבנעיתאל השכל כראי׳ יקרא; כנוי?‬
‫ייושלס לי• ז אל שלמותם וטיבהכנתס!על כ; אמרה כנסתיש להס שלא יעיין‪:‬לא‬
‫י ע י ד ו הס אתהאהבה שהיא ההשגה השכל׳תעד שתחכץ האהבה להשתמש מ~‪€‬‬
‫כי א!יהיו ל! לעור ולהועיל והוא חשל נאיתמככיימכל צד אל א פי ההשגה!!'א אשי‬
‫תעירו ואס תעוררו את האהביעד שתחבן ׳רישאס אתס תעירו ומעוררו א ‪ :‬ת ?‬
‫;‪.:.‬יי'‬
‫בהייתה‬
‫כה‬
‫שיר השירים‬
‫נהימה מתבודדת כלשנת לשלמו לא ו י שלא תליולל לעזר אלא שתלי! פננדל‬
‫אמנם כאשר תחבין היא להשתמש נהם י להביא המ־חשימ אל הריזיון ומםש יקה‬
‫לשכל ה צ ח הכולל!'ויהשיטס מלחחר לפרטי לנל ‪ 16‬תהיהלה לעיי •לה •נ לכי‬
‫‪ i n‬לנרחזמלסזל עלהחומ המכונה בנקביבעדך!׳חם הצ!רה שהיא השכל כאימת‬
‫אעשה לו עזר מ ג י ! וכל ע! י לא זנה כנצח כ׳ בה״מ כ'למל ת לאלה ניאית י‪ :‬ל!כה ‪•*i-‬‬
‫‪,‬‬
‫כיתהתכעצי׳ן שאם הנקבה היא לעור א י ן תהיה כנגדו!אם היא כנגה אינה ע ו ר ' א‬
‫‪1‬‬
‫יכל‪nr.:‬‬
‫ל! גהס מלית היתרות ו! לו! על כן אמחשזה לא יתכן אלא כזחניימתחלפייובנישא ס‬
‫מתחלכ־ישאם יכה השכל םה!א המכינה בשם הזכר אל לשלמית יהיה החי!ר לי‬
‫לעיר ולהועיל להביא הצדית המוחש תאל הדחיק כאמור ואס לא זנה למדרגת‬
‫השלמיתיהיה הידור היא למעיק והמטריד!מניד אל השכל ומונע אות! מהשגת‬
‫השלמית כ א ת ר והנה צריך על כל כנים לישב הפסיק כפשט׳ וילת דרשת ריזל‬
‫שהדרשה מדרש ואין מקיא ׳יצא מידי כש ט׳ על כן לבכי יחש כ כ׳ יייש היש• אעשה ‪ r u n‬ל! עיר‬
‫ל! עזר כנגדו כפי הכןידא״ר׳ כאדם ואשת ממש שרצה השי'שתהיה האשה נגד‬
‫האיש כ־ברייא שר יטה האיש בהם מהדרך הישר שאם יהיה יחידי כש יפיל ייהדרך‬
‫לישר ואין שני להקימו יהיה מע‪ :1‬לא יו כל למק; על כ; עשה השי אתהאשהוא־ור‬
‫שלא ט כהיימהאר לכד! ללכיכדר'הח״יהנצח״ישצחאחר עיוו להקימו כשיפיל‬
‫שיהיה נגדו לעור ולהיע•'להחזירו אל הדרך הישר ייזאאעשה לו עזר כנגדו עז־ ואי‬
‫האחדשיפליאיןשנ׳ להקימ! !כאל! אמר אעשה ל! אחר שיהיה נגח להקימ!‬
‫שיהיה הנגדיותלעור!להיעיללי ילא פשיפעלהטיכ כ׳ או היא תעזור ל! בלי ספק‬
‫בלמי נגדי! ולכי זה ייה שאול זכה עזר לא זכה כנגדו אפשר שפירש! בדבריהילכוינ'‬
‫ג פ פ ק שנשמע מהפייהנזישכאםד יוכה האדם והוא בשיפעל הסיב תהיה היא"עור‬
‫לזסמס״עעתו לפעיל הטובבילתי נגדייתכלל וכשלא ובה!היא כאשר יטה מדרך‬
‫לשבלאזמהיההיא כנגדו לעזרולהועיל ל! כאמוריהואכאמתדקדקנכין!כיונה‬
‫מ נה כדכרי חיל יכל זה יצדק גס כחזמר והצ רה!נתכארה בו הניינה בכתבים‬
‫האלה כייחבר •י ואפשר שבפס ק• יהללו ככרה כנסת ׳שרידרכי חשיבתה עד עי״ניניכיוק‬
‫שדכקה כשי ואמרה מה שקרה לה כה״תה בגליות הנחשלות ללילית אי בנה‬
‫החטאיס!הפשעיםאלהליליתיע; הס העדרהשלמ‪:‬מעד שפירשתי בכהייכ׳ יידע‬
‫הידרך צדיק׳ייען הס מציאימיעל פן תפיל כהס ידיעה אך דרך רשעייאין לה מניס;'‬
‫לה• מה העד! גמור ולא מפול יריעה כהעדר וז״א ודרך רשעים מאבד ובבן איורה‬
‫פה שנהייתה עם ההעדויישהס חטאתיה כקשהלחז ר כתשובה בהייתה ש ככת‬
‫עס חטאתה ופשעיה והיתהכטבלת!שרן כירה ועל כן לא מצא בזה הדרך את‬
‫שאהבה נפשה וו״א בקשתי! ולא מצאתי! ירינה״תישיככתעסהלילזתיההעדרים‬
‫כקשת׳ השלמית!התשוכה אליו יתברך שאהבה נפשיולא מצימי״הפרה רכא&ר‬
‫רמתה שלא ‪ 11‬הדרך לשיכ אל הרק חחר שתפשיט ה י ג ד י הציאיס ייעליה ומיחפ‬
‫תשיב אל היוירחמהעדרחצ׳ הוכו כ‪ '1‬ואמרשחוכקשללהסיומעליה חטאתיה‬
‫יפשפשה כמעשיה ואמרה שחורה על לעיניתוהפשעיס שעשתה בפרהסיא !כגלוי‬
‫י א‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫ונתחרטל‬
‫הגיל‬
‫שיר השירים‬
‫ונתחרטה ״ ה ס וחשבה ש ו ד ׳העיק ליו לסיב בתשובה שלמה ‪ f i t‬תשםה יי־ ש י י ‪CJ‬‬
‫ה ע י נ י ת ש ב פ ת י י ק א ל ה ע י נ י ת ש ב ג ל ! ׳ ח ח א י ן י « ז נ א ו א ס כ ב ה מ י י ב ש ין־ ס י ג ל ׳‬
‫ו כ פ י ה ש כ א ש י ס ב כ ה ע ל ב ל ה ג ל י ׳ ב ק ש ה ב ה ס ה ת ש ־ ב ה יצא י ג א ה א ת ש א ה ב ה‬
‫נ פ ש ה שה!א ה ש ל מ י ת ו י א א ב ק ש ה א ת ש א ה ב ה נ פ ש י כ ק ש ת י י ולא מ צ א ת י ! יכו'‬
‫שכמשוואתהשכל‬
‫ן‪:‬־‪.‬מיר׳‬
‫זהאינניפהלהחובהייתהמשתקקת&ל ידיעת‬
‫דרבי‬
‫ה ת ש כ ה מ צ א ! ה ה ג ד ו ל י ס ! ה ח כ מ י ם ו ה ם ש י י ר י ה ע י י ישאלה מ ה ס •!‪,‬־״עה‬
‫ייב׳‬
‫החכמים‬
‫ה ח ש ו ב ה ווה! א ן מ י ו‬
‫מצאוני‬
‫השמרים‬
‫הכוכבים‬
‫ב ע י י !הס‬
‫ת מ י ש י ר ׳ י ו ה מ ד ר י נ י ס א ת ה ע ם ושומר• א ! ת ם ש ל א י ח ט א ו ! א מ ר ה ש ש ח ל ה ״ ה פ א ת‬
‫אהכה נפש׳ ראיתם־‬
‫יכ‪2‬יר‪.‬‬
‫פ ה פ ה ד ר י כ ה אל ה ד ד ך ה י פ י י ב ש י בעיני‬
‫‪ .‬נ י אלדיס וארס ע ד ש כ מ ע ט שעברה מהש א ח ר שהישייוה אל הטיב מצאה מ י ד‬
‫א ת שאהבה נ פ ש ה וחזרה א ל י ו כ ת ש ב ה שלימה ע ד ש ה ג י ע ה ל מ ד ו ג ת ה ד ב י ן ת ע מ ו‬
‫י ת ז ז ה ו אוחי כ מ ע ט ש ע ב ר ת י מ ה ס ע ד ש מ צ א ת א ת ש א ה כ ה נ פ ש י ! ח מ ר ה ש א ז‬
‫מיד‬
‫כ ש ה ג י ע ה ל מ ד ר ג ' ה ת ש ! כ ה ה ש ל י מ ה ו נ ד ב ק ה כ ! ׳ ת א ח ז ב! כ ח ו ז ק י ה ‪ :‬א ר מ ! לקי• ש‬
‫הקנ׳ןבנפש!והוא‪1‬מ'אחזתייולא‬
‫והעיוני כ מ ו ש כ ת ב נ ו‬
‫א ר פ נ ו ע ד פ ה ב א ת י ו י פ י יה!א מ ל ה ש כ ל ה מ ע ש י‬
‫השבעתיאחכסבנת׳רושלס ה ח שהשביעה‬
‫ואמרת‬
‫א ת כ ל כחיתיה כמו שביארנו שקראס בניתירושלס ואמנס מ ה שהשכיעס ב צ ב א ת‬
‫‪16‬‬
‫ב א י ל ו ת ה ש י ה א פ ש ד ש ת ה י ה ה ש ב ו ע ה בשמים ו ב א י ן כ י צ ב א י ת ימש ל צ ב א ו ת‬
‫ה ש מ י ם ז א ׳ ל ו ת ה ש ד ה ה ו א החיזק א ש י כ ש ד ה והיא הקיים כ כ ל ל ו ת ה א ר ק ז ה פ כ י ע ה‬
‫ה י א שלא ישנאו א ת ה א ה כ ה ! ל א‬
‫ימנעה מהשכל כעיד שתחבן האהכה ‪:‬היית‬
‫נ מ צ א ת ב ה וזהו א ו מ ו ! א ס ת ע י י ן מ ל ש י ן ש נ א ה ו כ מ ו י ׳ ה ׳ ע ר ן י פ ח ו ח ל מ א ל ש נ א ך‬
‫ופשויה‬
‫ע'נ'נ‪'5‬ה' )‬
‫נ‬
‫ל ע י ן ו ת ע ד ו ! היא ריבו׳ ה ש נ א ה ו ז א א ס ת ע י ר ת א ס ת ע י ר ח א ת ה א ה ב ?‬
‫ע ד ש ת ח פ ן ! נ ו ר ת ע ד ש ת ח פ ן ה ו א כמו ב ע ו ד ש ת ח פ ן כ מ ן ש פ י ו ש ושי׳ י ל י‬
‫הדרןהשניהנהכאשרראההח!מראהכתהשכל‬
‫עמו‬
‫ל ה ש ג ת השלימזת נ ת ע ר ר גס הוא ל ה ד כ ק‬
‫שלימותה‬
‫משנכ׳‬
‫וכ‪£‬׳‬
‫אליו יה״תו ד ו ר ש ה ת ח כ ר י ת !‬
‫אליו בהיותה‬
‫מרגשת העדר‬
‫כ נ ט י ת ה א ל ה מ ! ח ש י ת ש ה ם כ מ ד ר ג ת הלילות ו ה ח ש ך וזה! א מ ר ו ע צ‬
‫ב ל ׳ ל ת כ ק ש ת י א ת ש א ה ב ה נ פ ש ״ ר י א מ י ה ח ו מ ר שבהיות• ע ל מ ש כ ב ו ב ש ו כ ה‬
‫ונחתכנטות!‬
‫נפש׳והוא‬
‫א ח ר ה מ ו ח ש ו ת א ש ר כשסליל!ת׳כונה נתעוררתי לבקש א ת ש א ה ב ה‬
‫ד כ ק י ת י ע ס ה ש כ ל כ א מ ו ר וכהיו'תשוקת׳ ו א ת בלתי ה ה ת ח ל ו ת ה ד א ף ו ת‬
‫ו ה ה כ צ ע ה ה צ ר י כ ה ל ה ש ג ת ה ד כ ק י ת ע מ ו ע ל כ ן בקשתי! ולא מצאתיו ו א מ ר ש ב א ש ר‬
‫ה ר ג י ש ה שלא ה י ה א פ ש ר ל ה ד כ ק ע ם ה ש כ ל ר ק ע ל י ד ׳ אמצעיים ק מ ה‬
‫ה א ׳ צ ע ״ ס ווה! אימד! א ק ז מ ה צא ו א ס ו ב ב ה כ ע י ר והיא ה ח ו מ ר כ פ ל ל ו‬
‫לבקש‬
‫כשקים‬
‫וכרחיבותוהס כ ל ה א כ ר י ס והכח!תהטבעי!תולא מצא בהם ד ר ן ל ב א א ל ד כ ק י ת ה‬
‫עםהשכלוזהואומיבקשתיוגספשולא‬
‫מצאתי!‪:‬‬
‫ואמר‬
‫שבהיותה‬
‫מבקשת‬
‫ה ח ו מ ר כ פ ל חלקיו מצאוה הה'ח!שיםשהסש!מר׳ס ה ע י ד כנוי ווה! א ו מ ר ו מצאיני‬
‫הש!מריס שהם הסובבים כ ע י ר ו א מ ר ששאלה מ ה ם א ס ר א ו ה ם א ת ה ש כ ל א ו א ש‬
‫י ר ע ! ה ד ר ן א ל ה ד נ ק י ת ע מ ו ב!'ו!ה! א מ י א ת ש א ה כ ה נ פ ש י י א י ת ס ‪:‬‬
‫משי‬
‫כו‬
‫שיר השירים‬
‫שנמעט שעבר ונתרחק מהחישיסמיד מצאה את שאהבה צכשה ‪eii‬‬
‫מט־‬
‫כמעט שענית• מהס עד שמצאתי אתשאהבה נבשיאחזתיו ולא ארפמ יו הוניםה‬
‫בעצמהשכהמוחקה מהמזחשותאשו הס מכאת החישיס כמכר מיד מצאה את‬
‫מאהבהנכש‪ :‬ונדנקה נ! דכוק חזק !!א אחותי! ‪1‬לא ארכמ עד שהכיאה אל‬
‫ראתה‬
‫ועץ‬
‫התחלתה ויזא עד שהבאתיו אל כית אמי ואל חדי היית• סי‪:‬‬
‫מהתעוררות הנח תהגפיייזתוהחישיסהחציניי'ה!א מויק ומעיק להשגת השלמות‬
‫אשר על כןבעיביהוהתרחקה מהס מצאהאתשאהכיגכשה על ב ; השביע את כל‬
‫הכת תהנשח״כ אשר ככללפ החישיס סיתיארו נלכ ככמת׳חפלס לט!כ מזנחומר‬
‫הארס ככללו על כל שאר חמר• פארהיכח נמו שזכרמ שלא יעיר! הס ולא •עירר!‬
‫»>ת האהבה כיבהתעוווותיוזק!•וטור השכל רק שיתעורר השכל י!עצמ!נהרר‪,‬ק'‬
‫המיחשיתי!ה אומיהשכעת׳ אתכס כנזתירזשלס אפ תעירי ואכ תעירו! אתהאהכה‬
‫ילאתהאהבה השלמה שהיא ההתחכוותעס השכל על שתלפץהאהכהמעצייה‬
‫דנה לפי‬
‫להתהזקבהתאחליתהשכלעמיכנ‪'1‬ו!הוא‪,‬מלועדםי‪,‬הפן יפי'‬
‫^ ^פר״יוז ?‬
‫‪ ,‬יצ‬
‫דרכנו היאשקשאמרנ! שהאומה הנכחרתהשיגה ההכנה‬
‫מפשיטה את הבגד ס הצ איס מחע המעשיס מעליה ונטתה אל החישכלות‬
‫וברחהמלמוחשותהנההשית כרא!ת טוב הכנתה אשר מצד ההכנה הטוכה‬
‫כהעדר השלמית בפעל עלתה כמעט למדרגת השלמותאמרעליהמיואתעולה מי ו א ת‬
‫עולח ‪.‬‬
‫מ ; המדבר ׳וימי היא!את העילה ממדבר שמם וחרכ כלתי פעולותשלמות כפזעל‬
‫‪1‬ק מצד ט!כ ההכנה לכד שבהי‪1‬תה משיללתמהפעילותעלתה במעלה גדולה כואת‬
‫וריחה נודף לט!כ הכנתה ירעם שאין כה הפעילות השלמ!ת שעדיין לא יצא! אל‬
‫הפעל החצ!נ• הנה ריח הפעלות השליית נידף זיא כתחרות עשן עילית ממנו‬
‫מעלה מעלה מכל אופני מים בשמיפ ריחניים ת א מקטרת מר ולבונה מכל אכקת‬
‫יוכל דייל מכלהאבקיס מהכשמ פ שמיכריס הרזכליס הנה מכל אופני מיני הכשמים‬
‫פהספנ״אל הפעיליתהטכיתאםפעילת השכל המעשי ואס העיוני ייח כלס‬
‫נודף שעולה העש; למעלה יאם כתמיותעשן הקט ית המכושס הא ייק טית מי‬
‫ולבינהכוישהוא רמז אל התירה ‪1‬המצ‪1‬תייכל אכקתרינל שהוא רייז לסתרי ת רה‬
‫שאמר שהיא עילה מן המדני כיינינביה•!'‬
‫ואפיםר‬
‫יידרסיסוהגחתרוליסיחתיהס‪:‬‬
‫לחה ששייה עצמה כמדבר על דרן סדרש‪ :‬ר"!ל וממדבר מתנה וממתנה נחליאל‬
‫וכו'‪1‬כאל! אמר שהתחילה לעלוימצד ששמה עצמה כמדבר והוא רמו יכנו׳ להכנעת‬
‫י‬
‫החימר וחולשת הכחית הגשמיות כנודע ויעל עשנה למעלה ראש כי!שר כמו‬
‫הת‪-‬רית ו!א כתמחת עש; !ריחה כעשן הנוימק טרת מר ולכונה מכל אבקת רוכל‬
‫פ׳ דרךר״ול שדרש! כמדרש רכה כפרשתואלהשמית על זה הפסק שכל‬
‫ועל‬
‫עלייה היה מן המדבר מן ח; המדבר ענצ׳ ככודמן המדבר מלכיתמ;ה״דכר‬
‫וכי' יכן בל אופנ• מיג• שלמות פמס שס רול שהשיג! ישראל מן המלכד כאשר‬
‫הלחנת׳ הניח ל כמללש הנו כתחלת פלשה כא אל פרעה לספל תלת מיפה‬
‫אפשל שאחר פהפהש׳אומיבעדכנכתישראלאחרשנאת ממצרים ועלתה ק‬
‫היילכו‬
‫‪7‬‬
‫ו ב‬
‫;‬
‫ה ג כ‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫ה ‪ 0‬נ ת‬
‫י ‪0 :‬‬
‫מ ‪1‬‬
‫שיר השירים‬
‫המדבראחרקנלתהתירתח׳זאת המולה היא למעלה ‪ r l n 3‬כ י ־ ״ ת י י ה י י ד ־ י‬
‫א ש ר ‪ p‬קבלה התירהיאמר שהיאעילהלמעלה ראש כתמרית עש; י י טלת י־־ד‬
‫‪C‬‬
‫»'גנב*ה‪ '<:‬ולבי‪:‬ה כמי שפירשנוה! • דיך לכל הדרבים הגת‪-‬ייכ בהמת ר־־ ׳ גי־שב ע ל ‪ : :‬ק‬
‫‪,‬‬
‫אומר; כתי׳רות עשי‪ ,‬שהיהייככיק שיאמר מ ׳ ! ‪ r r‬עילה מ; ה־ידני ייק־ישית ד י‬
‫ולמנה א ‪ :‬הי‪/‬ההכ נהעל טיבההכניוריח ש ליי׳‪ ":‬ה מ ;ל‪-‬״‪ • : : •:‬״ ־ י ^ ו ; ‪ :‬כ;‬
‫•ראה שהגירה המפלתהיא לרמוז לדבר טיב בענק ק ‪ :‬׳ ; שלמ־מה אס כ ב י ד ר ך ר זל‬
‫שהוא מדבר על זמן יציאתה ממצרים ומאש אל המדבר ‪ 1‬י ‪ :‬על טיב הננתש‬
‫בהפשטת המיחשית והכנעת ה ת מ ר כמדכר שמס כמו כביארנ־מיא ג ׳ ב־י‬
‫םהעשןובכרט העש; העולה ביישר שהוא האיד הדק אחר התכת העציכישר־פתש‬
‫בהחלט כיבתחלתשריסתהעציסלא יעלה העש; כיושר כ־לירית כי כל הבית‬
‫ימלא עש; כהתחלת שריהתהעצ׳יאן העש; אשר ‪ a‬כאחרי הש־כה אחד שריפת‬
‫כלהעניס !ה״ לאש שורף אז יעלה העם; הדקויקיא או העש; העולה תמדתעש;‬
‫להייתשהוא עילה ביושר ועל כן לרמת אל התכתהתומר בהחלט יה כשםתהמירש•'‬
‫לטיב ההכנה שהיה להם אם מנד היס די; שסבלו כמצרים כעי דרך רזל ־‪.‬מם ר‪:.‬ד‬
‫השתדלותה כהכנעתהחחר כעי דרכמ אמר שהיתה עילה למעלה כת״ייות ע ק‬
‫להיות החומר נתך בהחלט ׳עלטוכריחה אלהפעןלויהשלמיתאמ שהיאמק ט ־ ת‬
‫^ל ‪.‬״‪'.‬‬
‫‪2‬‬
‫מר ולבינה מכל אבקתרוכל כאמור והו א מתיישב על נכי;־‬
‫וכ־רי״!י‪,‬בר‬
‫עד‬
‫^‪-‬״‪ -,.,1!.‬הנה מטת׳ שלשלמה השדבר׳ כנסת ישר שאומרת שמשת־ של‪.:‬מה ש־יא ב‪;:‬י‬
‫י‬
‫י ל׳רושלם אשר בה בנה שלמד היעה האפר׳!; שלוא כיתהל־קדש ‪:‬אמר שייטת ו ה א‬
‫האר לירישלס ששם עלז שבסיס שבט״ה ששיכ יביא גכיריינזכ כלה יונה!‪-,‬׳ ישרי‬
‫כייס‬
‫והסביבלע־ו! וואששיסגבוריפסכיבלה מג־ידי ישראלויי־ד שכלש הי! אחיזי‬
‫אהוד‬
‫חרכ מ‪!:‬יורי מלתחתה של תירה והיו עיכק־ם גידיה הדיר מפחד הגליות לבל‬
‫אזדיין‬
‫אשר ביאר ענין‬
‫הרב‬
‫ע־‪£‬יהלו‬
‫ישובו חלילה מל הגליות שעברו !?א מכחד בל ליתכלזייר ייכחד המקדיש מפד‬
‫יקי! בגל״תשהיו בקיאים כהש שבבלי איתש!מ; רב‬
‫יאיר‬
‫על״תסאלירושלסועומדסשםעש ששיסרכוא מ;ב!די ישריל שהיו כלש שלמים‬
‫אחר מת; תורה והי! גבורים‪:‬לוחמים תמיד במלחמתה של תירה אמישאתד טיב‬
‫ההבנה כככיסתןכ׳רזשלס שה א רמו לשלמות בפיעל אייר כבשה שלמה הב ת‬
‫המקדש שהוא הנקיאכר״ן וזא אפריוןעשה לז המלך שלמה !ליא הבית הראש;‬
‫‪VYCT‬‬
‫מעני הלב‪;::‬והוארמ‪1‬לח‪:‬זקהבית־‬
‫זהמיםיך‬
‫המשל לי זק ‪:‬יקר תפארת‬
‫׳זשהכסף הבית כ א‪:‬מ עמיד׳! עשה כשף רפידת׳ והב ירצה העמידים כדי שיהיו ה״ץם ל־״אד‬
‫עשהאיתם של כסף צריף שהא מתכת קשה מאד ו ח ו ק מכל המתכית ורפידת‪:‬‬
‫והיא השטת ׳;מיצעעלהיגמודיס עשה והכטה‪:‬ר ומרכבו והיא המסתיר הקיחת‬
‫מבפי‪.‬׳ כי!! שפייהר״אכעזל עשה ארגמן שהוא דבר יקר מאד !תיביות הכנין היה‬
‫רצוף אהבה אס שיהיה מלשין רצפת בהט ושש בלומר שבפנים היה רצוף כהצעת‬
‫אהבהמנל בניתירושלש שהיו איהבית אות׳ א! יהיה מלשין שריכה כמ! וכידן רצפה‬
‫!הכוונה שהיה תכו בהתלהבות אהבה מכל כני‪-‬תיחשלס שמהאהכה מידן היין‬
‫! י‬
‫מתלהב‬
‫שיר השירים‬
‫*!תללבתיכישלכיתלייק־ש‬
‫ולהפליג‬
‫כן‬
‫בשכח‪ :‬של למלך שלמה אשר בנה‬
‫צאנח‬
‫אח ה י י ת ה י פ ר ׳ ׳ ! אשר כ כ ד השר היה תכויציני אהבה מבנ!'יחשל‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫ז‬
‫י ׳‬
‫ה נ נ ת ש ד ם ב נ י ת צ״ןגכצאצה ו י י נ ה ? מ ג ן שגמה כמענה שהשיג ככני! הבית‬
‫וראנה‬
‫בנות‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫ג ע ט י ת תבאיתיויומ‪-‬תיובכנין ה‪:‬ו •שעטרה לו אמו והיא הכינה עד שאווג כ׳ אס‬
‫לבינה תי־יח וכויואמישכ־נת! ‪:‬שכלו עטרה לו העטרה הוא!‪ /‬כבנין הכית כ׳‬
‫בתבונת• הגדולה כעל ועשה כל!את כיוס מתנת! והיא ׳‪ 01‬התקשרות שכלו עם‬
‫<ז!מר! לעביר אתה שהוא ההתהכר!ת!החתין המ״תי ויוא כי!ס חתינת׳ והוא היה‬
‫גאמתייס שמחתלכו מכל השמחות ששמח כל ימיו•‬
‫זא‪£‬ער‬
‫שאז־־ויהנל‬
‫חטת< שלשלמה ה!א רמו לבית ראש![ שבנה שלחה היעה ולהיות שלא עמד קייס‬
‫וגחרכקיאו מטת׳ שהיא היה כמו המטה שמורירייאיתה!אינה קיימת בי‪-‬יק ס מחד‬
‫כן הכ־תהואשין לא היה קייס מצי הא״ביס שהחריב! אית! ‪ 11‬ש הנה מטת!‬
‫׳שלפלמהששיסגכיי׳סכביבלהיריהביתהראשיןשבנה‬
‫שלמה המחריבים איתה‬
‫שהי! כביב לה היו ששים יבוא גבוריס שהיו יותר גכוריס ויותרחוקיס מגב י ׳ ישראל‬
‫ו״מששים גביייססיביבלה מגבורי ׳שרחל י ל שה׳ י גב ריס י ת ר מגייר׳ ׳שיחל‬
‫!מהידמשממלממגכיר׳ מסהיתוו;‬
‫יאמר׳‬
‫שהגי‪-‬יריסמגניר״שואל אשר‬
‫וכר שהי; שס היו כלס חמי!• חרב מלימד׳ מלחייה איש חרבי על ׳יי©‪:‬׳שח ההיכנע'‬
‫» ל המ‪.‬׳כ ש־‪,‬א מכינה כשם לילה כ• המנ צהנה היא ל! לילה כמי שהיא א ר י ם‬
‫לי׳ננין!ייכחד שלא יהיו ממניז׳ס היה חיש חיכי על יר‪ !:‬ובכל וחת נצחו איתס‬
‫זחנבין‬
‫חנל׳ שמניגמ׳תוי חרב הש חתייס מהחדב!לח י‪.‬ח‪.‬חזים איתי כ׳ כ; היה‬
‫ל! לומר כלס איחוי ת י כ רק מלת כלש שכ אל גביי׳ ׳שרחל שהי! כלס אחיויס מ ח י כ‬
‫<(<יכיה‪ 0‬ש‪-‬זיויומי גכיייסמהם כמושוניני‪:‬כיול׳ ח מ י שהי׳ א־וייש מחדכ של‬
‫יס״נהליית‬
‫לייו־י !‪-‬אלי איור ש‪:‬ל גבירי‬
‫ישרחל^מ ד״ליק מ ״ הי יי בלס ח׳ • ב י י ת ־ ;‬
‫י י ' ! די מל ו י ד א‪:‬יר על כ!‬
‫חל •ידי מיח י ש ״ ־ ׳ ‪ .‬יוי־יח‬
‫קי׳ ״ת־ גביר ‪ c‬יה־ לי־ אש יל ידי י י חיו‬
‫י־ ו ‪ .‬י !י דת א ש חיי‪ !:‬על ירכי‬
‫פ נ ה ל ג ד י י ״ ז י ! ! ‪ .‬ה• ח י נ ק ‪ :‬ל ו י } ‪ :‬ל & וניןלן יי‪!.‬ר כלש הס חח זי ח י כ של‬
‫מליודייייי׳ ו ו יכל א ‪ r‬י ישח־ב׳ עליו י וכחד ה יי ־‪-j‬ולא ישיב! בגלות !עם‬
‫כ ל ו ל היי חנ נ־זיס מ ג ‪ :‬ר׳ חו־וות דיייצש מיה שדיו ״ותר גכיריס מהם כמדיבר‪:‬‬
‫ואחר אשרקש־ענין ׳‪:.:‬׳; הביתהראשיןחשר כנהשלייהיילךעה ככר בנין הכית‬
‫היייזד!; ח שר יכנה »‪t‬׳׳‪ r‬צדקי׳ לדעתח! צ שיה׳ גדול הכימ האחרון מ;הרחש‪1‬ן!הו'‬
‫יה״דק ׳ ‪ 0‬וי^־ז לע׳'^ ״ח‪,‬ז ״ יןליו ייבי״ןי •־׳ ‪! . 1 ,‬ה כל יה שליוה המלך‬
‫‪1‬‬
‫ע י ; ברית ד ק ־ ש עי י־‪ ,,‬כ ת ב ״ ה שעתידלהייתי״צשין עי־‪-‬ר להייייתעל איימתי שהיא‬
‫כחליכביינעשה י!‬
‫כ י ין עשה ל הי׳יךגולמה׳קראלייך משיחנו מלך שציוה‬
‫ל ר י ז ו ח ל ם ' ! י ו ודייו י‬
‫י ! ‪ 0‬שת ־‪1‬־ עשיית׳ אל השי שלח היילך שהשלים שצז‬
‫כי»פדיפיר!לולי‪-.‬׳‪ ».‬עגיקרתכארתהכנ׳ן אמר שיהיה כנו׳ כל! מעצי הלכמן‬
‫בבל מק ס שנכנס ס הו •;ניס י ו ! יושייון עשה ל! המלך שלמה מעני הלבנון‪! :‬לרמי!‬
‫אלתווקהבניןיק־ימואמרשגמידיןעשה‬
‫ב ס ן חוק וק״סלעד ורעידת! מלמעילל‬
‫מ׳צע‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫"י‬
‫שירהעידיש׳‬
‫מצעזהכימרכבוארג״׳! שהיאלמטה »הקיר‪1‬תאשר על׳הסרכיייד י ה י * ^ י ך ‪#‬‬
‫בומ; הוה ט״אבן נלשוייםמעאל כררך ארמי‪:‬׳ המלכים כי״ שכתב הריבע"יל <חי‪-‬ר‬
‫• שתים היה רציף אהבה מכל סביביתהעילסשהם ה ר ת •רושלם שבהתלהכית אש‬
‫אהבה יביא׳ כלס כמאמר הצביא יבא! ורננו כמריס צ״; •‪:‬הר• צל ׳ ‪ .‬כ ה כ כ•‬
‫מורה •שרחל יקבצנ! בתיך ירושלפ״א תיס רציף אהבה מברי‪• /‬ר ש ‪• : :‬‬
‫ועל‬
‫הימן ההיא בהגלותנגלתמלך משיחני שיהיה כייסחתיניז! וי•‪- -‬שמחת‬
‫לב! קרא לכל כמת ציין שהסקהלותתהלית׳שראלככלמקיס פהס והס בנית ציץ‬
‫כ׳ מניו; תצא תירה ואמר להן שיצאו מהנל!ע ויבא! ויראו כמלך השלש י ל ד‬
‫משיח‪:‬י כעטרה שעטרה צו אמ! על הדרך שביארנו שהיא כני׳ אל הבינה גאריל‬
‫ויא נאנה וראנה בנות ציון כמלך שלמה בעטרה שעטרה צ! אח! שהיא הבינה ייבאת‬
‫?‪.‬יל השכל שעליו נאמר הנה ישכיל ע כ ד ״ ר י ב ונשא יכו'‪:‬‬
‫ואכנס‬
‫על כ• דרכ‪>:‬‬
‫יפרש• ששה כס קים הצצ! על עני; בנין קנין השלמית ניכש הכלם ומכביק מי זאת •‬
‫עילה מ; המדבר עד פ י ן פסיק צאנה וראנה בנית ציו; יכייהם בלב דברי השי יזה נ•‬
‫יאשינה כפי השי טוב הכנתם אל השלמות כמתמיה על טיב ההכנה יכש־אל מיי‬
‫היא האומה הנכחרתאשר הגיעה למדרגתהכלגתההכנה כואתיאמיכי כל איש‬
‫ם ל ‪ 0‬מהאומה הנוכיאשר כשם שלמה יכ!נה הנה מ ט ת והכנת! הי! שביש גבירים כי‬
‫המטה הוא רמו להכנה והמושכ הנאות צשיככ עציה שהוא השכל ואמר כהה כנה‬
‫ההיאומישכהשלס בטוכהכנת! הנה הששים משכתית אי שלטי הצברי מגבירי‬
‫ישראל שהם התנאיכ והאמיואיפ המובאים כהם אשר להפליג עצ מכפרם הזכירם‬
‫בניככר ששים או ששים רנוא והם גביר׳ ישראצ ואמר שאצה הגכוריפ אם המסכת!'‬
‫ואפ התנאים והאמוראים!הנויבהס אחהיס מחרכ העיכקיס בהם סהם מצ־יידי‬
‫מלחמתה של תירה כלומר הם אח וים מחרב של מלומד׳ מלחמה שלא יניח‪ :‬א תם‬
‫רק הס אסיים בהם !הם העיכקיס תדיר כגמרא ואמר שכל איש מהמלימ‪-‬ז‬
‫מלחמתה של ת רה כנויהיה חרכו על ירכו!הוא חרב פיפיות בידכ וב ־ כי־ ס צלח ‪c‬‬
‫מלחמתה של תורה מפחד הגל״תפןיגרוס החטא הגליית ״א מכחד בלילית‬
‫ואטד‬
‫‪:‬‬
‫ע ו י ש מ ח י י ג ת טוכ ההכנה הזאת כמדרגה העל״נה הנזיעלתה ע י ר‬
‫צמדרגתשצמות קיים ונצחי לער עד שעשה לו כל שלם מהאומה הישראלית הניב'‬
‫המכינה כשש המלך שצמה כנויאפריון לעצמו ועל כן אמר א ב נ י ; ע ש ה צי שאס צא‬
‫היהרמואלשלמיתהצפש הדבק כשלם ה׳הלולומראפריןעשה המלך בצמה אף‬
‫מלת צו מורה עלשהאפריוןהיה לעצמו והוא אכדיוןהשצמיתאשרנמשך ועשה כל‬
‫שלסצעצמואחרההכנההשצמההנו־וצרמיועל חוק! וקי מ! אמר שעשא! מעצ•‬
‫לכנו; לימון עצקיופוחיוקקניןהשצחיתכנפם‪:‬‬
‫ואהר‬
‫אשר כיאר י ר ך‬
‫בלליתמדרגתהשליייתאשר השיג כצ שלש מ מ פ ת ישראל אחר השנת מ ד ר ג ת‬
‫הה כנה הנכונה כאמור כיאר ברט׳ כני; קצין השלמותכ‪:‬פש ואמר שיפיד!ת‪1‬עמ‪.‬די‬
‫הבנין כלו היה הכיפף והתאוה והתשוקה אצ השלמותכ׳!ה הוא גאי׳ת ישיר מיסד‬
‫לק׳סבניןהשלמי׳תוהחב׳א אליו!!א עמודי! עשה כ כ ף לרמוז שעמד׳ וההכנין‬
‫היה‬
‫»יהמב<כף!תש!קה‪:‬‬
‫שיר השירים‬
‫ואחר‬
‫כח‬
‫היכידיתיהע״ידיצהללוהיהמ ‪5‬עוהכ ט ה ר‬
‫יה!ח ה ע• ין פי‪/‬ירי׳!?חצית הנח ירי' יייהב וייפו ו כ הא יפידת׳ והב ואייר שמרככי‬
‫היה ארגיין והיא הגיון הנאתלמואהע־נ׳סלרמ<ו על השפ הטיפ שיצא לו כשלש‬
‫יאחר שתינ<ת!ה»ה יותרויותרמייה שהיה נראה יוכח•) םכתיכיתי היה שריף‬
‫אהבה ומתלהב בה וביאר שהאהכהאשרהית‪ :‬מי‪/‬להבתכתיכייתהשלס הנייה׳א‬
‫האהכה של כמת •וישלש שהוא כמי על היראיס אתה'!של!מי ישר‪ 1:‬כמו שפ• ירש יוזל‬
‫‪1‬אחר‬
‫אשוהשליסכוססהמלךהשלסמאןמלכיוננןשהיוכתןבצ• ישריאמר‬
‫שיצאו כנית ציין והס השלמים ה״צו״ניס כהלכה עריכה ככל ושמיוה להשגת‬
‫התכליתהאחרוןינבסףשיצאווירא‪:‬ב!ה השלפ כעטיהשעטרהלי כינתי שהיא‬
‫אמי כמי שכתבנו שאול כ• אס לבינה תקרא כוו!אנאינה‪,‬וראנה כסת צי!ן כמלך‬
‫שלמה ולא אמר צאנה וראנה כעטרה שעטרה לו אחו למלך שלמה כוי לרמוו‬
‫סהעטרה שאסרשיצאוליא!תהיא רבקה בי שהואהשלחיתהדכק כשלס ועל כן‬
‫אחר שיצאו לרא!תבעצמ!ת!ווא כמלך שלמה כלומיראו ב! עצמות! !שלמות! וביאר‬
‫כהואכעטרתתפארתהשלמיתשעטרה ל! אמו כייס השיג! א!ת! שהיא ׳!סחתינתו‬
‫ויום שחחתלכויכיא! השיג העטרה על׳ ראשו כשהגיעאל הו ג העליון!ה א חב!ר‬
‫ןהשתתפיתהנפש עס ה נ ף שיהיה החומר משרתאל השכל כנ ד ע מ ד ר כ ׳ השלמות‬
‫וכיום כ!א השלם למדרגת השגתהשלמיתבהכנעתהח מר אל השכל א! ה!א ״ס‬
‫‪!!!3‬ג!התתיןוי<סשמתת הלכ כאמתווא כעטרה שעטרה ל! אמו כייס חתינתו‬
‫יכ״ס שמחת לכו‪ :‬ואפשר סירנה לומר שיום חתינת! והודווגו עם החומר ועם כל‬
‫הכח!תהנפשיותוהטכעיותשכלסישרתיאלהשכלאשרכותלויה סי‪-‬יחתהלכ כ»‬
‫ילתיה לא ישמח לב לעילם ויהי! ל! לנמר להשגת השלמות ואת עצמה היא העטרה‬
‫‪0‬עטרהל‪1‬אחוווהוהמכויןכאומ'שעטרהלואמו ביום יותינתי כאל! אמר שביים‬
‫מתנתי עטרה ל! שהעטרה היא יום חתינתי יייס שמחת לכו וכה עטרה לו אמו‬
‫!בינתי שאי; לך עטרה גד!לה מואתיהוא ד ק ד ק נכ!ן • וכפי הדרך השני ׳ת״שכ! ל כ׳ידינע'‬
‫נ‬
‫הששה פסיקים הללי על נבין שהשכל כראות! תש קת החומר כמו פוכר נו שהיה‬
‫משתיקקלהרנק עכהשכלולעוורלהשגתהתכלית האחרון אמר עלי! מ׳ ואת‬
‫ע לה מ; ה ‪ -‬ד נ ר יר ממדבר שחס פחו סה!א החומר עפר •נש ועלתה אל מדרגת‬
‫ה ה כ נ ה א ש י י כ י ה נ פ ס ק ס הקוימיסוהיא כתחיית עשן כעמודישר עולה מעלה‬
‫מעלה !י»ח לה מטוב ההכנה מבושמת מתשיקתה אלהשלמותויא מ ק י ט י ת מ ר‬
‫ולבינה מכל אכקתי!כלמכצ מיני בשמים פי!וכי היונל כי כ; החומי המכונה‬
‫בשס נקבה כאשי תכצעאל הסכל להשגת ה&למיתתכין עצמה לשית אל הסכל‬
‫ככל א!פני סיני המוםכליתכלאכייה תיי‪-‬לנה כשמחת!גיל לעכ!ית השכל!להיות‬
‫הח!סרככלכחיתיויחדבמדרגתמטהוהכנהאלהשכצ א מ י שמטת! של השכל‬
‫השלם אשרעלכןנקראשלחהלשלימית!שהוא החומר ששים גכוריס סכיכלה‬
‫!הוא כמי אל הדברים הגשמיים אשר צרבוייסהוכירםכי׳סכר ששים שהוא מ כ פ ר‬
‫מורגל כין הלחודייסכדרן חלוק כמו שיחלק! המעלה לשביס דקים והרק צששיוז‬
‫שניים‬
‫שירהעיריש־‬
‫‪• O'iB.‬יזשנ׳לל שלישייםואניהארכתי כשכר בית אלהיב יבסבר שיכר יזש״יפ‬
‫הטעה למה בחרולתיפנ־ס בחליק במספר הזל מילתי!חיזור א תי בקיצר <ל״א‬
‫לכייתי מתחלק לחלקיס רכים פלמים»!תר »כצ מספר וילת• י כ ק אי״־ה כה כשיש‬
‫גבירים על היבריס להייתס הס הפיעליס כהרכבה יאמר מגכיר• ישרתל ייל כ»‬
‫לה״תשהא;מההישראליתהיאמלמהמצי‪:‬תי;תרמאימה אחרית ולמגית ה ‪ :‬ע ד‬
‫ט ב ע ה ת ו מ ר כ ג ר ע ע ל בן יתגבר! האכריס והכת׳ ת הגשמית ׳‪:‬־ר כנגד ה י ‪* ; :‬‬
‫ל־ס בעש״תהייצ״תיעל כן הכח תשל האיש הישראלי הס ייתר גב!די־ מנחית‬
‫אישי שחו הא‪.‬מי'י׳ה יען הם ליחמיס תמיד עם השכל ייתר בעשייתל־יציית כ‪:‬׳!על‬
‫כי אייר שכיס הס אחיזי חרב מלימד׳ מלחמה ואיש חרבי על ירם יעי הם מכתרים‬
‫ב ז ׳״‪.‬כבליל ת הש המוחשית כנזברייא מפחד כלילית ׳א־ירשל־ילרהשלםהדפ‬
‫שהיא השכל כאמיר הנה עפה צ! אכי״ן והכנה טיבה כחימיויא ד כ י ׳ ; עשה ל‪1‬‬
‫החצןש‪1‬מל‪:‬א‪:‬ורש‪:‬התחצהעשלהאפייוןמעצ• הצב‪; :‬שלאלי! כל כך חזקים‬
‫כהתחילתהכנעתלחומד אל השכל ‪ 611‬מעצי הלמן וחמר שאחר כ ן העלה ה‬
‫‪V‬‬
‫ממדינה ח‪ I‬מדרגה ס י » מ אחר פ ן עמיד* המעמידים אית! מכסף שהיא מ ד ר נ ל‬
‫חיויתייתרעל״נהממדרגתעצ׳ הלכנין ואחר כך עשה רפידת׳ ו ־ ב ומחי כך‬
‫מרגי‪!.‬ידגמן עד שנעשיקייןייפאת ההרגל ׳*יא ת כ י ר ‪ :‬ן> ‪.‬־׳דבה ?צד ל‪ :‬־! ת‬
‫‪,‬‬
‫כלב שהס כנ<תיהש‪5‬סוומ»כ‪0‬ת ׳יישלם יפי'‪! :‬אחר משר ביאר שלמית ה ת מ ר‬
‫והכנעתיאצהשכצלהיות לו לעזר ולהועיל להשביל להטיב אמר התייר אל כל‬
‫בתת״ הנקראים בנית ציו; וכניתירושלס שיצאו כלש יראו כמעלת נ מ ל ת המלן‬
‫פצמהשהיאהפכלהשלם כאמיר בעטרה שעטרה ל! אמו אש שתהיה אמ‪.‬י ה ת מ ר‬
‫אשר עליו תתל הצירה!היא במדרגתהאפ לכן שיקדם ל! כקדימת לח מר לצירה‬
‫ואס שקרא איי‪ :‬של השכל לבינה על ד י ן שאמרו ול בי אש לבינה תקיא יפי'שהכינה‬
‫היא עטרה לו לשכל ואמר שהיה זה ביום חתינתי שהיא החבור לזה מהתמר עמו‬
‫פי־פית ח אחר‬
‫ד‬
‫׳ ר י‬
‫נ‬
‫י״"‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫שהיא כא״ת״ס שמחת לכו ו״וא כייסחתינת! !כייס שמחת לכי כאמ ר•‬
‫אשר ראתה החכמיהאלהיתיופ׳ ההכנה הנםנה בכנשת ישראל להשגת‬
‫" השצמיתהאחרקאמרלה הנך יפה רעיתי הנך יכה עיניך מנים •ריכשא׳תיפ״‬
‫ושלמה הנה א! א ת רעיתי כ כ יכול שתשתתף• עמי נקיים העילםשהעילם ע מ ד‬
‫ומתקיים על התירה ועל העבודה יכ•‪:‬על כן אמר הנן יכה רעיתי ו ל א מפידש‬
‫כאל! אמר הנן רעיתי כפאתיפהיכח! כן כשאתיפה עיניך והם מנה גיךהסייינים‬
‫שתהיה להסהי‪-‬ילת היונה כמ! שאמרו רול כמדרש חוית מה היונה הזאת משעל‬
‫ש מ נ י ת א מ ק ו י ג ה שוב אינה ממירה איתה כאחריכחו ש!;רצ! לעיל כך מנהיגך‬
‫שהם עיני העדה המשגיחים כה כמוהע׳נים כ׳ הראי‪-‬תכנ!! תמיד אל ההשנחל‬
‫הנה כשאתיפה ילין מנהיגין דבקים כ׳ כיונה ייא הנך יפה עיניך יונים וסיואמר‬
‫שלעיניסלנוכוהסעיניהעדהומנהיגיההםמנפניס לצמתה כמ! פפישי ‪ If‬כ׳‬
‫מלתמבערי"למכפי‪.‬יסוכ<ינתהמשלה!אכ׳כמושהעינ׳כ כפא נינרא׳היא מצד‬
‫צמת השער המסתיר אותם ש־ש מבפנים לצמתהשער הנק ק ו ע ג ל כן המנהיגים‬
‫לש‬
‫כט‬
‫שיר השירים‬
‫הם מבפ‪:‬יס‪1‬מניכים ומסיתר׳ם כשאין ה ת ר ואוי לכךוהוא כאל! אייר בפאת‬
‫•כפ הנה ע־נין שדיו מכוסים מכער לצמתך •‪1‬ד‪1‬וג! כך ויהיו כייניס כשיודוונ! כנו'‬
‫ו ש ע י ן שהכ ההמון המכס ס אתהעיניייהייפלמיסגסהס שיכשיטו כלחחריית‬
‫שבהה !יהי! קוחיס מן המוחשויוזא שערן כ ע ד ו העוים שנלשי מהר גלעד כ• מלת‬
‫גלשו היא חלשין קרחה כמו שפרש׳ ‪1‬ל»ה!א משל לקרחת!הכשטת החומר כמכר‬
‫ואפשר שיאמר הנן •פדרעיתי הנך יפה פשעיניןיהס מנהיגין הסיוניכייכעד‬
‫לצמתך יריכשעיניך!הסמנהיגיך שהס כיונים המוחוגיס ואינס מחיר־ס אהכת כי״ננ־יז‪!:‬‬
‫כת וזנה כאחרת לעילם כאמודיהנה כאשר יהי! עיניך המיפהס יונים כנו משגיחים‬
‫מכפניפ!לא מ כ ת ן מרחיק רקמשגיחיס מכפניפ כתיךההחון הנחשל לסערייא‬
‫מכעדלצמאךכנ!'הנהא‪1‬השעד‪°‬יהיה שלם ח ן פשהם נדחקים מהס •ע״ידיס‬
‫מכח זיו! כלהשעחתיהסההמון יהיו נפסדים כי יגכר כהס החמר ויא עיניך‬
‫יונים מכער לצמתך או הנך יפה רעית׳ ואו שערך כעדר השים שגלש! מהר גלעד‬
‫פ׳פשטו כלהת‪:‬מרי!תסכהס!יגיח! המוסשותוידנקי במוםכליתכאמור •‬
‫ואהר‬
‫ששכחהשיאתהמנהיניסאתהעסהנקראיפעינ׳‪.‬העדה שכח א ת • עיניך‬
‫כעדר‬
‫ה ש כ ט י פ שכה היושבים על ה ת ן שהם יתאר! ויכונו כשם סינעיעןמיותכ׳ם את‬
‫הדי; כמוסהשיניסמחתכיסאתהמווןוזא שיניך כעדרהקצובתירישיהיומונח)•׳' ה ק צ י נ ו ת‬
‫כמו שהם עדרהקצבו' והס העדרהצמהריס כקצכה)מנין כיד התעה לחשיכיתס‬
‫והיא כזמן שעיציפמ; הרחצה שנרחציתמכל סיג וחלאה אשר יתערב נחמרס ויהיו‬
‫לכניתומזהיתתוזא כעדר הקצ!כ!תשעלו»; הרחצה ועל הסכמתם •והציידס יחד‬
‫פלא יכיל מחלוקת כין הד״ניס והשיפטיס אמר שכלם מתאימות לדמן על‬
‫התאחרותם כמו התאומים חה!א‪1‬מ'שכלס מתאימית‪,‬כוילהיית שבכד יקרה‬
‫בהרכה מקימ!ת שלפעמים •קכ׳מו הדיינים לחולשת הסגת קצתם שיור! לגדולים‬
‫מכהס לחסרונם על כן אמר שלאה׳ההדכר ‪ p‬כ׳ כלס מתאיחותוהכנעת קצתם‬
‫לקצתם לא היתה רק מצד עמה ולא לקצור ההשגה כ׳ הנה שכולה !בלתי עישה‬
‫פרי עיונו איי בהם אך מסכימים כלס לדעת אחד לעומק השגתם כ׳ כלס ישיג!‬
‫האחת כעומק עיונם ועל ק אמר שכלם מתאימות ישכילה אין כהס שאין אחד‬
‫מהם שלא יעשה פרי עיונו ואינו מסכים כלתי עיון עמ!ק שהיה נראה ככל עני;‬
‫‪3‬מל!ת פינותילפ׳ דרכנו!ה יכא כדקדוק נכון‪ :‬ואפשר שמלת סניך תהיה כנוי כיינבכיהנ!‬
‫‪ (e‬מנהיגי העירועיסקייכצרכי צכ!ר שהם כמי השיניס המכינים המו!; שיהיה נאות‬
‫אלהאסטימכא כי כן העסקים כצרכ׳ צכורהפ מכ׳ניידותקניס ענינ׳ העיר לטוב‬
‫אנשי העיר יישוכהואמר שהם כ ע ד ר הקצובות להיותם מבחר הצאן שיש להם‬
‫קצבה לחשיבותם ונחשלים לעדר הנויכשעיל׳ס חן הרחצה שהם שלמים ומלוכניס‬
‫מכל חט א ׳ ‪ ; T‬על דרך אס יהי! חטאיכם כשניס כשלג •לכיני והס צרחציס מכל‬
‫החטאים ע״ד רחצו הוכו וכ‪'1‬ו!א שעלו מן הרחצה ואייישבלס מתאימית שיהיו‬
‫י׳סכימיס כלס לדעת אחר לט!כ ההנהגה כאלו מלת תאומות והיו לאחדים‬
‫מסכימיםכלסלעשותרציןאכ׳נושבשמים ולהישיראתהעס לעבודתו •תיושבילה‬
‫ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫א‬
‫אין‬
‫•‬
‫שיר השירים‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫אי|‪.‬כהס אין אחרמהס בלתי עושה ס ו ׳ בטוב הנהגתה כאמיר •‬
‫ט‬
‫'‬
‫ג‬
‫י‬
‫ו א ר ד אשי‬
‫שכחה מנהיגיה ושופטיה אייר שעש הישות השלמים כיוצא שבל כנסת ׳שדיצ‬
‫היא ישרה מאד כמעשה כדבור ובמחשבה ועל שלמות ה ד ב י י אייר כ ח ט השני‬
‫שכתית׳ך יריששפתימיךהסישחמבחשהשנייהיאחטלס־קיא המציינת החלק‬
‫שראוי לדחותולחתיןוהחלק הישר שראי׳ שישאר כ»ו םעישים הנגדי‪! :‬לה• ת‬
‫שהמישיייש!המנהיגיס אשר זכר דח‪ :‬הבלתי יישר והשאירו ׳‪-‬הס ל״שר המ כחד‬
‫הראן׳ על כן אמר שכל העס מסכיכ כטוכ ההנהגה המי נשאר! שכ־ תיהפ כת ט‬
‫השני הנשאר לנגר בלוח שחיתך כיושר‪.‬היא משל מהכיס מכל צד !חמר ש־׳זה‬
‫גמשך שמדכר! והיא דב!רו לה״םיר גם היא לאחדם יהיה י א ה ׳בכלל כל ההדק‬
‫יהי! מלאים מצות כימ!ןי‪1‬אפפלחהימק רקתך עיר שירש! ־רול אפיל! ריקנים‬
‫שכך מלאים מצית כרמין והיא שלמות המעשה ‪1‬אמר מבעד לצימךלדמוו על פנמי‬
‫המחשבה שתוכם!פנימי‪.‬תס רצוף אהבה אף על־פי שלא •ראה ב; סכחיץ יא‬
‫מבעד לצמתך ייימבפני לשערך ׳שהם ההמון שהם ללקנ• הנוכרי' הנה ל מ נ ש‬
‫פי״נ״נע״קנזיופנימיימס ׳ליו מלאים מצית כימ!ן באחיי ואפשי ם״אמי על י י ך שכ דש דשי‬
‫!הוא י י ך בול ששפתתיךהכ נאותימדביויאמתבהנטיות; כמו שעש! המרגלים‬
‫ליחכהוונה שאמי! לה אתתקתחיטהשטוכ!וה‪1‬א כאלו אמר השי םשכתיידה‬
‫שלכנקתישראלאינסמדבחיכזבייןאסתיהנו‬
‫יוה ש י ב ח החיגליס בחט‪ .‬השני כנו ־‬
‫תמיד כמ; שלבר! אמת י י ך י !‬
‫ולהיות‬
‫שכל המרביים אמת א י נ ן‬
‫*פולין ליפותהלכ!ל כמו שייפו אית! ל!כלי מ כ אמל שדבייה נאוה בפיית שאמת‬
‫•הגהחכההנהמלכלהנא!ה»מי!פהכנסיתעלדכל אמת יעניה נלין•‬
‫ישכח‬
‫עניתניתל כאומלובפלחהלמיןדקתך מבעד לצמתך יל'כלח הרמין הוא ג ב ה‬
‫הפנ׳יאשל בו ילאה הענ׳תניתוהכישנ‪1‬ת‪1‬אמל שהוא כפלח הלמין והיא משל אל‬
‫הימ!ן מצד אדמימית! שהם אדומים לדוב הענוהנאיה כייזשלם כדמו; או שייז׳ו‬
‫מלאים שלמיתהפניס שהם הדריי'על כל ה ג ף !ת! כ! ופנ׳מימ! מלא כימין‬
‫‪tm‬‬
‫מ ב ע ד לצמתך כמ! גובה הפנים הנסתי מבפנים לצמתך כי כללית ה י מ י ן ובל‬
‫הח!שיסהחצ‪1‬נייסוהפנ׳ח״ס הס מלאים שלמית כאמיר!היא משלנאימ להסכמת‬
‫כמגדל‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫הח!מרוהח!שיס להשגת השלמיתהאחחן‪:‬‬
‫ושיחה‬
‫כחיזק יקייס שלח מה‬
‫דיי׳‬
‫כגלימשאעפ׳ שבל האומוממיה מצל׳םימצעד׳ס לה לנה ‪ 0‬א קיימת באמונתה‬
‫ר‬
‫ושל׳מותהווא פמגדלדודציארך׳ריישלך פחותחק לסכול עיל לגלית יהצחיעל‬
‫א‬
‫ר‬
‫צואר יגיע! !היא חוק לסבול כמגדלדוד שהוא כ‪::‬׳ כחיזק לתלפיותואומי אלף החנן‬
‫תלוי עליו ריל שממיר אלף אנסי מגן ומלחמה מלים עליו לעשותדע!סםפר האלף‬
‫הוא'לרמה עלרכוי לגמדים לשליטים על ישראל כל׳!תס בגלית שלס כלם מצייש‬
‫לישרמל תלוי על צוארה תמיד ווא אלף המגן תלוי עליי כל שלט׳ הגבירים כ׳ קלת‬
‫עליו שב אל הצואר הסובל כגלית כנוישכל השולטים על הצבורים כלס נקכצ! כ‪16‬‬
‫יצזני © ד י ך לה לצערה זה׳א סובלת ל כ ל ‪:‬‬
‫ואמר‬
‫שקרה לל כל וה להיות ששני ‪T o‬‬
‫מקדשיה שהיו כשני שלים נ ׳ כמו שמהשדיס ׳צא החלב שלוא הממן לת‪ :‬ק ת ק‬
‫'‬
‫י‬
‫נובת׳‬
‫שיר השירים‬
‫ימת׳ בית קדשני ותפארתנו היתה ייצאת ההשפעה ומזין הנכפית לכל העילס‬
‫י‬
‫להכניסם ב״כורתבריתהשגתהשלמותיאמר שנחרבו שניהם חאתנו כסנ• עיכרי'‬
‫פהס רצים יבורחיס והיו כתאח׳ צכיה שכאשר ׳תחכח שניהם כהייתס תא<ח׳ס‬
‫וש״ס כפרקס •החוקי יותר בבריחה והחריצהועל כן היישיל שתיבת׳ קדשנו‬
‫וחסארתנו שנחרב׳ לתאחי צביה שרצו כצבאים בהיותם חעיס כשישנים וברח! כ׳ינ כע'»;ל‬
‫וחלפי למי‪ :‬ואפפור ששני הכס קייהללו נס •חד כאי לרמי! שלמייםהיה האדיה‬
‫הישראלית בת ר' וההג׳ה כה שהיא כגרון אשר ה א נכלל נצואר סשס הגרזן יחםס‬
‫ייצא הדכיר יההגיה כתירה זכדרוש׳' האלה״ס יאחר שציארה כהגיה כתרה היא‬
‫בקיים וחיזק םהיתה התרהקנין קייס כנפשה כמגדל דור כנו׳ לתלפיות ואמר‬
‫שאלף המגן תלוי על הצוארהנוייהיא רמו לרכזי החכחו'והדרושים הנלזיס כנרונה‬
‫והיומית אל בל שלטי הגכירי'‪1‬הס הרחשים האחת״יםהס גכ‪1‬ריס אשר לא •נצחו‬
‫אתם כלהק ש״תיהספקיתשכעולפכיא') כאמת חזקה כארץ ו!א אלף המגן‬
‫ואחי • אשר ככר שלמות הגית הגרי; אשי‬
‫תלוי עלי! כל שלט• הגבירים •־‬
‫בצואי כמי אמי שהשייס אשר מהם יונקים שונים הגחן והצואר הנויהיינקיס מהם‬
‫והס תירה שככתכ יתירה שכעל פה פיו! ספייהריאכעזל ששני שריך הוא כמי אל‬
‫שני חלקי התיה המי שהם כשני עיפייס תאמי צכיה שתרה שככתכ ותירה שכעל‬
‫פה הם מחוכחס זה עם זה ומקור זסחצכ אילהפ אשי מחנו חוצכו יהס קלי המח ‪f‬‬
‫לדק אל השכל אשר היא מקים חעינתס וחחים ווא י שני שייך פשני עפיים תאמי‬
‫צביהיבמאמר שהם ההעיס כשיסיים כי ריח התירה כשני חלקיה ה!א השלחזת‬
‫היוצא מהעסק ‪3‬ס יריח להם כלכמן והוא משל מסכים מכל צד לשני חלקי התירה‬
‫׳‬
‫להשגתהשלמיתהאחריןכנו' ואפי לההש?שעד םיכוא יום גאילתנו ינפו צללי י‬
‫הגלויהנמשללצללים ולילה וייא ער שיכ ח היום ר״לכהיותךנגלותהוהעדשיתחרקז ?•ץ ‪0‬‬
‫י‬
‫דתכפח העינות כיגל!מ מכפרתעזן כמו שאחל הנה עד שיבוא ויפיח אור י!ם‬
‫גאילתם יפיעה ונהז צללי הגליתילך השי אל הר החור ואל גכעתהלכונה והוא רמו‬
‫אל השפעתי!השגחתי על‪.‬השמים שכאחצעותס ישגיח בישראל וישדר המערכה'‬
‫לטיכתסעדיוס הישיעהסאזיהמככ שלמים שיהיו הס כמעלה נחלה עד שלא׳‬
‫יםצ!ט המעיכה בהם כלל!הס יהיו למעלה חהמעיכה דבקים בו •תיועל כן איידי‬
‫סעדשימאהומןהוהילךליהש׳אלהרהמור !אל נבעת הצכ!נה והס כנו• אל‬
‫השחיפ לחשיביתס במו המיר!הלבינה !!א אלך ל׳ אל הר המיר ואצ גכעתהצבונה‬
‫דא‪2‬שר ‪ :‬פ!ההפסיקא!מרתאיתוכנהתישראל שכאשדראחהעצמה ייןגי'נ'נע'?נ‪'1‬‬
‫נגליתיהרגישהכיהשער׳ןלאנתמרקיעינית׳ה כי צא מצאה צבאה לא נרצה‬
‫עינ? אמרה שעד שיפיח ה׳וםיהואאור •וס השלמות והדנקית כ! ׳תיונפ! צל‪»1‬׳‬
‫המעיקים והמטרידים תלך לה אל הר התור והוא כמי אל העסק כדברים‬
‫המדעיים האלד״ס המתארים כמור שהוא המיסק אשר כתכו קדמונים שהוא‬
‫משמח ומחויקאתהצביהמוח כ»! שהוא העיון האמתי‪,‬כדכריס המשמחים שהם סנוצמ המוו‬
‫פקדי הימשחת׳ לב וזא אלך ל׳ אל הר המיר ועל חלק המצותהסתקמתאתהגוח‬
‫והחומר‬
‫*‬
‫ח כ‬
‫;‪. ..‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫שיר‪.‬ד‪.‬ש»ד»ש‬
‫*•*'»‪5:‬ת ו ל ת מ ר להשגתלשלמ‪:‬ת י י ז ד ע ס השתל א מ ר ואל ג ב ע ת ‪53‬ב‪ «-‬כ• ה ג כ ־ מ‬
‫סצ^־‪-‬ז‬
‫מםגיליתיההמייחדית היא שתיבש כלהלחית<ל« כי ע ז ״ ת ל י נ י י ת ה־לז״ כל‬
‫המחשבית הרעו וליצר הרעייה״ז השכלזך •נק־מחלייתהציז ״הנכר• הלככיד•‬
‫אתלגיף!ליארמ‪1‬אללכסדוהרחקתהכע׳ליתלרעיתמהאיריס‬
‫הגשמי׳כ וייא‬
‫ימלגכעתהצכונל ההצהשישרנתל כנכתישואללהשל־ם שלי יהל כרמ־י ע ד‬
‫סיפתה׳יסשליאכחצואמרעדסחרחלשתש ויבא אור השכל האמת• ל נ ־ ג ל‬
‫לייכינכ! צלל׳ הככלית ההעדר•)לקטני!ה!א משל מעכיס מכל מ־‬
‫כייר 'יפה י ט * ם ר‬
‫רי< ת׳‬
‫יאתהחכמתייתזריזיתהאלהשלמיתאמרלהפתדעכאייתשכאשר׳‬
‫תהיה כלה •כה ככלחלק הבשלמיתהת‪-‬ר ישל״ ת הצירה !לא יהיל מיש ב ל‬
‫כלל צא ב ת מ ר ! ל א כצידה אי תש נ ל ש ל מ ! ת ל א ת ר ק ! ל י א ל ד כ ק ת יקרא איתה‬
‫להרבק כה הא כלן יכל רעייתי ומיס אין כ ן את• מלבנין תביא• כי יד כשתהיה־‬
‫»י‪'/‬נכה‪":‬צ כלן יכה רעייתי ימישאיןכךאיאתימצכקתביאי ית־כק נ• כיי •יאכשר שירמ־ז‬
‫בכס ק היה הראשק לדכרטוכ והיא למעלת תהלת כלל!ת ש!־•• תהאדם ככל‬
‫חלקיו מלכד שלחית כל חלקכככי עצמ! כ• שלמ<ת הכל כאשר יתאחר! החלקים‬
‫וליי לאחדים כשלמיתיתיהף בהם טיביותניסף עלטיכיותכלהחלקיש כעצי עצתי‬
‫א ף אס אי; ככלל אלא מל שבכרטיס כלס לבא לרמי מיל כתחלת הבריאה שעל‬
‫בל מה שברא הכה בעולמו כסדר ימי כריאתס כתב )ירא‪-‬אלים כי ט! כ ‪61‬תכ־‬
‫<יי‪ 6‬אלהיס כסבור כללותם אחר וירא אלים את בל אשר עשל ןלצל טיב מאד לימי• על‬
‫•יזבל א&י שנתיסףטוכי!תחאד״כסלשיקכציכללחלקי'ו‪:‬עשוכלש?כלליתעצמ!ל‪1‬א טיב‬
‫י"‬
‫״ ז ^ גדוצ מכצ לטיכותולוא דרוש אחת• יצכק וככ; אמד כה כי מלכד ל ג ו מ ת הכרעתי‬
‫ז‬
‫" ^ י אשר סכר כימיה ככצ חצקיה ואבריה כמיהנהבהייתן כלן ככללית י כ ל והיא‬
‫מ‬
‫נ ״ נ‬
‫הסכמתכלהאכריםלהשגתהשצחותאוצאיהיהעודמישבך א ן אשיקבצי כל‬
‫חלקיהשלחותוהיו לאחדים ע ד שכל חלק כפצי עצמי יהיה שלם עדי; אכשד׳‬
‫שימצא! מוס כ ן כשלא יסכימו כל לחלקים אלמןודה אחת כאשד יקדה בה• •־‪.‬ס‬
‫לאחדים א ן כשיהיו לאחדים ויהיו כל לחלקים כל אישלש א! אין כך ימס בלל והוא‬
‫דקדוק נכין כאמיר‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫י ן כ ס ‪,‬‬
‫*‬
‫ת י נ‬
‫י ואסנם‬
‫כ כ ‪ -‬ל ד ר ן השני אבשר ש ־ישבי כל‬
‫‪ ' ' ,‬הסבעלפסוקיסלללוכשלשכל אומר אל ה ת מ ר הצן י כ ל רעיתי •ר ל‪:‬ך יכה‬
‫"' י‪-‬‬
‫ה‬
‫בשאתרעית׳ והיינו לאחדים צהשגילשלמותווא הנ־ יכה רעית•!אמר שאף מצד‬
‫ע צ מ ה ה נ ה ל י א ׳ כ ל א ן ע י נ י ה י ה ס ל כ ח ל ת א ו נ ׳ ו ל כ ע כ נ ״ ש ל ס י ע י נ י כ מ החימר‬
‫לס יונים אשר יונו אתלחוחר ‪1‬יט! אותו אל למ!מש־ת וייאהצך י ע ל עיניך יגיש‬
‫• ר י ל ג ן ׳ כ ל נ ס מ צ ד ע נ מ ן ז ו ל ת ״ פ י ל ל ת ח כ ח ת ע ם לשכצ־אך עיניך ׳!ניס והם‬
‫הכתות הגשמיות הנו'!ה!א מל שכיאר ע!ד נאוחימכעד לצמתן שערך כ ט ־ ד‬
‫הע‪1‬׳םיר'חככצי'צצאתהשער!'הנהשערה והוא רמו אצ ההרכבה הימ ד ״ ת הנל‬
‫היסוחתמצדעציקהסכעדרהע!יסשנלש!מןהגצעד שמחקים ט ה ר הם והם‬
‫י‬
‫לישידותלעשוטיס ווא מכעד לצמתן שערן כ ע ד ר העזיס שגלשו הויועל הכיד‪,‬ת‬
‫?נכשיותאמר שהם שיניה יען הס המכינים המו!ן ליוצא מןהחימרנכע לית כדו‬
‫לא‬
‫שיד השירים‬
‫פיהנההגמלממנוזוא &׳נ׳ן כ ע ד ר הקצובות שעלו»ן הרחצה שהס מ צ י עצי״תס‬
‫לבניםירח•‪ :•:‬ט ד י י י ‪ :‬א ש ל א י ט ‪ :‬פ ‪ :‬חיתש הכח ה ת א ‪ :‬י ! ה כ ע ס נ י ה‪!:‬חך הס‬
‫מצד עצמן כלס מתאימות ושלסיתועיש סכיחתהציחתהימיוניותלהאכיל השכל‬
‫י א •ש‪ :‬לה חיןבהס־‬
‫‪:‬וספר‬
‫ע!ר שכח החומר מצד האכדיס הפרט״ב כלס‬
‫וה‪1‬א אומר! כחוט השם שפתותיך!הוא הלכוד החציל׳ שהוא יסר כח ט הפיקרא‬
‫כסו שפירש‪ •:‬והוא כשפתי‪ :‬יעזת!הפנימי םה!א מ ד נ ר ך היא נאוה על דכר אל!ת‬
‫ועני‪ :‬ה ציק !ז א ו מ י כ י ך נאוה זשארהאכייס אשי ליכיייפ א מ י שהם כפלח הרמי;‬
‫והם מכפניסלצמתיהנההס מ ת פ י י ס זה ב!ה להטות חל כל אשי ״שיי איתש‬
‫הםכלהישיהא כפלח הימוןרקתן שהם האכריסהרקנייסצרעצמןזהפ מק בצים‬
‫כימין לעש ת י צ ן השכל ל‪-‬לי השני עינים שהם השני כחיתהגשמיותהנזהס יונים‬
‫וחאנים א׳תם להסותאל המוחשותזצרססלפנלנותכתמיכמשייהיה נכנע חל‬
‫השכל כהיותכנניה כמה מננייס מצדהשג׳ כ ח ת הנשמ״ס כנזיוגס כנטיית‬
‫החיש־סהחצינ״כ אחריהםמ־ירשציארהלסביל ה!א כמגדל ד ! י כמי לתלפיות‬
‫שלא יוזזו א‪1‬ת! ממקומו כשהזא חורגל להסות׳ אחר השכל בהרגל הה‪!.‬לתהשלמות‬
‫ומהגסככיותאלףהמגזןתלויעלמכלשלטי הגיורים שהס ההחשיס חצינ״ם‬
‫ואמלאלןיהמגןצהכליגעלהמנגריסהעומדיסעליחינולשטנו•‬
‫ו א ב ר השכל‬
‫<‪£‬ל הכת המרמהיהחחשכ״ שדם הסכ׳ציס הצוחת אל השכל!היא יפשיט הניחת‬
‫מהחסרים שהם כשני עפריס תאסי‪,‬צביה והס רועים כשישנים הס הצירות‬
‫הדמייניותה‪-‬וכחיתלהם מהחיש־ש וחהסיצאסויןהשכלכחמלפ׳ פחו שהמ‪!1‬ן‬
‫‪,‬לתמק יוצא סהשדיס כן מחן השכל בזמן התחלת שלמות! יצא מהכח המדמה‬
‫הססשכ״ כאמורוזא סם סדיךהס כפני ע פ ר י תאמי צכיה כ׳ המדמהיהחחשבי‬
‫תאומים מכינים‪ .‬הנורות לקכל מהם השכל כנידע ועל כן אמר שהם רועים‬
‫כשישנים; ־‪ :‬ואש*‬
‫השכל אל הסוחר םעדשיתק״סהשלמזתכסומר ונס! צללי‬
‫הכחיתהגשמיו'׳לךלואלהרהמ‪1‬ריאלגבעתהלבונהםהסהשתיכח‪'1‬ה‪.‬נפשיות‬
‫‪.‬‬
‫שהם המדסה והמחשבי כל!'אש;בלמלאכתי‪1‬השכלתינע!דםישתלםהסימר וזיא‬
‫״•‬
‫אלןליאלהרהתיר!אלגכעתהלכינהיאפשלשרמ!אלשלמ‪:‬תשניחלק<‬
‫השכל‬
‫הע״נ׳ שנמשל לסור כסו שזכרמ לעיל ואל המעשי הנמשל לגבעת הלבינה וכאשר‬
‫השלים שכח החימר מצד עגמ‪ 1‬אסלה שכלך יפה רעיתי!מיס אי; כך כלומר מצד‬
‫עצמך •‪1‬אכשר ש׳ אסר הנך יפה פשאתרעיתיוצ ט האל ה פעילות השלמות מפאת‬
‫‪,,‬‬
‫•"־• י יי״ הסכל הישר ואו מיס אין כ ן ‪• b‬‬
‫אחיל׳וטי^מיזחכחההאלהיתמשגחתיהנפלאהאמפלתקן׳תשיקתיחשקת‬
‫פיעית מ‬
‫כנסתישראללהשנתהשלמותכשלמיתחבריה כלס כ־וחקתוהפשטתההעדרו'‬
‫והפעלויהיעותאמרלהשמעתהראויםתדכק כנסתישראל כו ׳תבאמתובתמים‬
‫ו״וא חתי ״צננו; כלה פלןמר עתה שבחת למדינת הכלה להדבק עם כעלה‬
‫יחשייקהעתהראווםתלזאיזתדניךאל׳וואאתימלננקתביאי!הוא‬
‫כאלו א ח י‬
‫מ ת ג י ע לסדרגדשתהיה סת׳ מלכד; כמדרגת כלה אז אתי מלבנון תכוא׳ וכולי‬
‫ולבנון‬
‫א‬
‫ףן‬
‫מי־בנון‬
‫כלה‬
‫שיר השירים‬
‫לכנו ‪ r!6 ,‬כנו׳ ‪ 36‬לש'מיתפה!א הנמשל ללבק׳היא כאלנאחר מצבר‪ :‬־ ‪ .‬ל ־ ‪ .‬״ '‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ושליצתהרעתנ!איאת•!תדבק כ<כי ב ה ע ד ה ר ע ׳תהיה הישיכ בייבס‬
‫כ׳‬
‫ככוה נ!כל ז ? קם; !אמי שאתי שתכשיטםנ׳מינ׳ לסכל ת י צ ל לעיי; •הפיג ל ת‬
‫ה י ע ת א צ ל המעשה אז תשיג מיד ההשגה השלמלייצד ל א ‪ -‬נ ת •־! תשרי‬
‫מראש אמנה כלומר תשיג!תראי הראיה השכלית כדריפים ? י ״ ‪ 5• .‬יהשגת‬
‫יאייתיותמראש אמנה דל מתחלת האמוניתאמר תאמי; כהכ מחת ל ר ח י ל י נ ד‬
‫האמינה לא ימנעיה ממן הגצ׳גתכ׳ לנה תשורי א!תל !תבישי כה מראש שניר‬
‫וחומו; שהס מעונותאריותיהרו׳ נשרים א ר כ ׳ ן נצניתס בנליותיהיא כאלו א מ ד‬
‫השוו׳ מראש אמנה אף כהיותן כגלית מראש שניר!חרמי! &ה‪ 5‬מע‪-‬נ ת אריזת‬
‫והררי נמרים משס תשוו• מראש האחו‪0‬ת!תשיני האמתיית כי צא ימנעיןא־יכץ•‬
‫כגצותמהשגתסוזאמחעינ׳תארתימהדריבויפלוא פ׳ימראששניר!חרסי; כ מ מ ד‬
‫» י נ נ < מ ו ' ואכשר שמיתצכנ!ן הוא כמ׳צכית המקדם שהיהמצניןעיניתיה;שלישראלואמר‬
‫השי כ׳ כאשר היה ביתהמקדש ק״סהנה כנכת׳כראלהיתה דכקה עמו כלח‬
‫הכלה!?א את׳ מלכסן כצה ר'למצד היותן או כצבםןזלוא כיתלסקדש היית אתי‬
‫)דבקה כ׳ וכן כשנחרב כיתהמקדש ‪1‬באה חלצבסן כ׳ הכיא ה מהנכס; מורה על‬
‫החרב; שנעתק' כנסת •שראל ממנו וגורשו מעל אדמתם ואמר שגם כשבאה‬
‫מצבנז; אתי ה׳תה דבקה עמו על ד ד ן ע * ז אנכי כצדה ס שאף שכל! בבינליעמלם‬
‫כמו םאיוצ וזא אתי מלבנון תבוא׳ כ׳ לא אמר אל• מלבנין תכ‪:‬א׳ ר ק את• להמתין‬
‫עלהלנקית צרמיזכיאף ב ז ק הגלות כשיצדק כ ? שבאה סצכנון גם אד היתל‬
‫דבקה את! ית'!אמר שגס או תכיט ותראה נפלאית תמים רעית מכל מק‪-‬מזק‬
‫גלותה!הס מראש אמנה זשניר !חרמון!ממעושיאריז' !הדרי נמר׳'שהם כלם הרים‬
‫גבנונים שי‪1‬ר!עלהגל״‪'.‬והצרותשעכרועליהס ־‪.‬גם שסידויתיתנחםזהיוזתאיימיאת‬
‫אלדיס •!א תשר׳ מראש אמנה מראש שניר וחרמון <כ‪'1‬כי בל ההרים ההם הגבהי'‬
‫לבבחי׳‬
‫מוויסעלהצריתוהגלמת שעברו אחר שגורשו מהסתכח בנחלת הי•!בכד ע ד‬
‫כלה‬
‫מעינין כאחד ענק מצ!אר!נין וכו והנה מלת לככתיני לדעת ה״פדשיס רוצה‬
‫אהות׳‬
‫ד ד ה שהוא השי שלמותה בעיון!מעשה באוחילככתיניאחיתי כלה לככתיני נאחד‬
‫ל!מר חשכת את לב׳ אלין ונשארתי בלתי לב כמו שפירש דשי יל א ן כעיני נראל‬
‫שנת׳כף ל כ ע ל ל ט י ת כראותו שלמיתה פ׳כה׳ותלכ! י ת י ע פ נ נ פ ת י ש ר א ל מ נ ד‬
‫אהכת אבותיהם נתיסףעידלכ אחר נ מ ד ר ג ה ה א ה כ ה מצד עצמם והיא מנד‬
‫שלמותם וזהו הנרצה לבכתינ׳ כצומרהיכפתצכעצצכ׳ ונעשה לבכי כ כ ל ! ב י א ר‬
‫במהנתיסףהצכוהוא כאחד מעינין ול!אר»!צחצקא'מחציךהשכלאס לעיון!‬
‫ואס המעש׳ כ׳ השכל יתחלק לשנ׳ עיניס והוא כאצן אמד שאכ‪-‬לו כע׳ןאחד לכד‬
‫ן ״‬
‫‪.‬‬
‫‪c...,‬‬
‫היה מספיק להוסיף לו לב שכן כשני עיניס פהס שלמות השכל כשני חלקים!על‬
‫החעסיס החצונ״ס התלויים נחומר אמר נ א ח ד ענק מציאריניך כ׳ המעשים‬
‫החצונ״ס הם כמו תכש׳ט׳ן בצ!אר שהתורה והמצימנמשצ! להב עא < ב־ לי• ת מן‬
‫הן לראשן וענקים לגרגרות׳ן וכויוהטנה באומרו כאחד‪.‬מלס ה׳א‬
‫‪yisTJ‬‬
‫בשלמותה‬
‫לב‬
‫שיר השירים‬
‫נשלמותה שאפינו כאחד יידם לכד כל שכן כשניהם כאמור• ואפשד ס‬
‫ימ‪1‬ה‬
‫י״פינ'נכה‪.-‬ו‬
‫צ י י ו ש י ק י ה ע י ן כאיסיכאחרמעינ׳' יהיה ד!קא כאחר מהם והוא שמצד האהכה‬
‫יושר היא תלויה כשכלהמעשיאשדהיאכרצין כי השכל העיוני הנה משאו ומ‪1‬בט‪1‬‬
‫ה‪,‬מהאמ מ ש ק י !ה•‪ !:‬משפל כ! ה ה ר נ ; ונהיית האהכה מפאתהיצין תהיה‬
‫כהכרח ייפאת השכל המעשי ועל ק אמר השי לכנסת ישראל שמצד האהכה‬
‫•שהיא נאחל מעיני כני השכלכי השכל ׳תיאר כשם עין וכהתחלק׳ לשניחלקיס‬
‫והסהעיונייהמעשי הנה כדה האיפן יתחלק לשני עיניס ולימין אל צד השכל‬
‫אשי ממנו נמשכה האהבה אלי! יתברך שהוא התכלית האחרון א מ י כאחד‬
‫מעיניך יה!א חלק השכל המעשי !ככן תהיה ג ו י ת באחד מעיניך על החלק‬
‫המעש• אשל ממג! גמםכה האהכה כמי אשי עליה אמי לה השי׳ לבבתיני‬
‫א ת ת י כלה כ׳ על חלק העיוני הנה הוא התאחלית השכל והמשכיל והמישכל‬
‫כנולע ועכיא כאחד ‪:‬מעיניך מי‬
‫ועל המעשים החצ נ״ס אמי שבחלק‬
‫המובחימהסאהכאיתה כ׳ המעשים החציניים יתחלק! לשני חלקים כנילעהחלק‬
‫הס'הם המעשים הקייסים אל הקניגיאשרמהס יתהוו הקניניס !אינם שלמים‬
‫בהחלש והחלק השני‪ .‬הס המעשים אשי אחי הקמניס הקיימים כנפש שיצאו‬
‫הפעיליתפלסותיהסס‪,‬ק המעשה השלש הנמשך חהקניןבנפש יעל החלק הוה‬
‫אמר השי כ א ח ר ענק מ נ א י ו נ י ך כ י ע צ שנימיני וחלקי המעשים הנו ח מ י‬
‫ב כ פ ר משלי וענקים לגרגרותיך שהם שני מיני ענקיפ!תכשיטי; אשרהחעשה בשני‬
‫חלקי! כמי יהיה נמשל להם כמן שהארכתי כפירישהכהיק כמקומו יעל ק אמר‬
‫כה כאחד ענק מצ!אר!מך!כיי יהוא חלק המעשים השלחים אשר אחר הקנין שהם‬
‫נמשכים לפאתהשכל הישר כקנין קייס כנפש ה פ ע ל כאמיר•• יא‪£‬יסר שהעיניס ניינינעיי!;!'‬
‫הם כנוי אל התירה יען היא כשמ חלקיה תירה שבכתב יתירה שבעל פה הס עיני ‪t‬‬
‫לראות בכל החכמיתואס רבי חלקיהם וככל האמינית האמתיות שהיא כרה‬
‫מאירתעינ־ס ואמר השי שכנקתישראל היפיפה כ! לככאחרמעיניה לכד והוא‬
‫למ! לחלק התירה שבעל פה אשר בה סידיתהתירה יסתריה והעוסק כה ה!א מצר‬
‫אהנת״תתהשייועלכןאחרנוההחלקלבכתיניואתנרכקתכיעד‬
‫שאת אתית׳ כלה כמי החת; יגס הכלה שהם כאחים!לא יתפרד! •‬
‫שיצדק כך‬
‫ואתנם אומרו‬
‫כאח' ענקמציאחניךרצה על החלק מהחצייתהצעישית יוצר אהבתי ׳תכלבדיהם‬
‫ה־־ נ ת ה ש־יע״ת שאק ב ה ‪ :‬י‪1‬עס כפי ה ‪ : t‬ל האנישי‪:‬אי; אנחנו עישים א!תס רק‬
‫מפי• שצ!ה אתם השי׳ כיה החלק תגלה האהבה אלי׳ יתיומוה הצד הוא ית' אוהב‬
‫אתהא!מה הנבחרת ונתיספה האהבה בה!!א כאחד ענק ממארוניך כ׳ הענקים‬
‫פניהם הס פנו׳ אל המצ״ת כס! שפירשנו ולה״תס נחלקת כשני ח!ק'דקים והם‬
‫השייעייתישאר המציית שיש צהסטעסוהס הכרחייתלקיוסהקכק המדיני אשר‬
‫יג‪:1‬ר עליהם השכל הי׳ניש• על ק אמר כי חצד זה החלק השחעיי אשר הוא‬
‫ה נ י ח ה ע ! עיצס האהבה בוה החלקלבכתיני כוי כ׳ מלת לככתי'‬
‫ואסר עי!׳ כ י ר ך החפרש׳ש י‬
‫'‬
‫מה יפו‬
‫וניאד עיר הלכו כפש!ק הנחשן וראוי להוייע‬
‫ךןיףץ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫מ י ש‬
‫!"‬
‫ע‬
‫כויז‬
‫נ‬
‫מ‬
‫שיר השירים‬
‫בזה י י מ ל מ ד ד י ך היא משימפמאל אהבימכ‪-‬ז! " א ־ ׳ א מ ד ד׳ לך!‪I ' T r b !ft‬‬
‫כ•׳‪ .‬מ ה ד ד ן • ! ד ד ה י נ ד כושי‪ :‬נ׳ •ה‪:‬ה לכי ־־‪ •::‬וה תהיה ה״נה הדרוש׳‪?:‬‬
‫מלשןאהכימיא־ירשהאהבמשהיאא ה נ מ א מ ה ש י ח ש ר ע ל כ ן ע ש ה מ מ ה ‪r : -‬‬
‫שאינה ״ ד ע ת ט י ג ‪ :‬בהם שא•; בינתה בהם רק לל״מ• שציית יי*־‪/‬׳ •מ הנה‬
‫מהבימה ה ל ה ׳ ‪ :‬׳ מ ת ־ ב ע ‪ . :‬׳ ‪:1‬א ־יליכ‪:‬־<דיךכיכלישמילה‪:‬־ ה כ י ; ל יי‪:‬‬
‫ח־שא׳ שלבי הלךאתייה כ ‪ -‬י ך למפרשי‪ :‬רפי מאד כעיני' •ת אלכימיה לזנה‬
‫שה‪• :‬יפת מ החיק ה ‪ .‬י י ז ‪ :‬כ ‪ :‬ק ה ־ דם ביו מ כ ־ ־ ז ־ ענק ייצ מ־ ד ך כ׳ ל־ ר;‬
‫־סליק״׳‪:‬׳ה התת ל ב כ כ י י ה ז ל י ׳ ה י כ ד י ד י ן א ח מ• כלה על החלק שק ד ‪ :‬יהא‬
‫הלק ת רה שיעל פה שעליי אמר כאחד מעיניך אמר מה ‪ c‬כ׳ ד ד י ך מ״; ירנ‬
‫חביביך שה‪ :‬המגלים סיד!מהמדהיהימריההם״ימרסיבימהיק עצפ! שנמשלה‬
‫המיר שבכתב בו!לןאיגידשיורזלערכי־עלידבר׳ דירים יומי י״יגל של ימירה‬
‫!אימ'‪1‬ריק ש־יניך׳ מכיל בשמים הוא על כיד!מ ל מ ד ה שריחם ג דן! בריח שחן‬
‫ם פ ר ‪ :‬־ ז ן ׳ ! ה ב ׳ כפיה־‪1‬־‪.‬על‪:‬ה לש‪-‬ק לר׳חני יתמיד לריח כ! ימים רבים נא‬
‫יפידמייני׳ומ‪-‬מבכלדנרמכושםור׳חדלהיימו עב י״מ־בק שישמר הריח כ•‬
‫ת־וידולא יתפרד י ו ל ם א י ן ק בשאר כשמי'! על כן נמשל' פידומ למידה לשמנים‬
‫ריחניים ע ד שא יד‪ 1‬למעלה שמ; מירק שמך לכויואמר שאק צריךלןמר לשמן עצמו‬
‫‪cri‬‬
‫שמיתיושלהקבהאלאאפ׳הרסושלםשהואריחהפח;לזאיותרטיב מרית‬
‫ש ז י כל הבשמים סנמציאימ ‪1‬יא יריח שמריך מכל כשמים !סיזבה׳גת פשנ»‬
‫השש קיכ האלה מ ד ב ר י ‪ :‬כעצי*' המירה והמציית כחלקים היותר דקי‪ :‬מהם כמו‬
‫שביאר‪!•:‬הס תירה שבעל כה!הידומיהוכ; המציתהשמעיית אשר בהם תתרבה‬
‫האהבה א שר כשתי אלה ׳ ש; הדכקית עמ‪• 1‬מ על ‪ p‬אמר כשמי אלה מלתאחיתי•‬
‫לרייוזשמכאתהחלקיפהאלה היאאח!מל!ית'ודכקל בי תמיד‪:‬‬
‫י יאהעיר‬
‫שתהיו שתי מליתדדיך בלס על לאלב!תירצה ל‪1‬מד־ שאלכזילל אליו‬
‫יתהפשלמ!תשישכה‪:‬הי‪:‬פי יהפ״ישבהן הטיב כמה שהיא שיב ועל היופי ולני»‬
‫א־!ר‪,‬מה יפי דודיך אחותי כלה יעל הטוב כמה שה!א טוב אמר מה טיכזדודיך מיין‬
‫ירי כ׳ כיין מלכדהתעניגשמתענג האדם כשתיית! יש ב י ט י ם י ת ר כ שלוא סוע׳צ‬
‫לכמה דכריס כמו שכתבו לרופאים נהטכע״ס רובתועלתי! שדכו ועל כן המשיל‬
‫טיביות האהכה אל היין כי מלבד היותי מענג !משמח כמו שהוא כ א ה כ ן‬
‫כתערגיפ הנההוא טוב מאד ומועיל באופן שנמצאו בו לטיב והמועיל ו ל ע ר ב‬
‫ובטוב כלל גס המ!עיל וכייפי רמז אלהערכ שרצה לרמוז היות השלשה א ב נ י מיני‬
‫האהטתהנמצאייבאהכתהאליו •תיזאמר לכל!ל פל איפנ• מיני שלמיתה סריח‬
‫שמפה והוא השם הטוב היוצא ממנה שמורה עלעצמיתהשלמותכמ; שהריח מירל‬
‫על עצמותהדכד המריח ע ד שפירשתי כפסיק ט״כ פס משמן ט!נ וכויונרחיכ עול‬
‫הביאור כ! נפ״דהנה ריח שמניה!פעילותיה היא יותר טיכ מעצמיתכל הבשמים‬
‫עצמם וחין צל בריח הבשמים פ׳ זה השיטארק רצה להפליג שלחימה עד שריח‬
‫שמניה והיא השם הטובהיוצא מעצחותשלמיתה היא •זרע• ט כ וקייס מיכל איפני‬
‫־‪ ,‬י‬
‫מיני‬
‫שיר השירים‬
‫•זיני הבשמים עצמשוליאדקדיקנכין‬
‫לג‬
‫יאשר ב׳‪6‬ו שלמותה התרה‬
‫ואחר‬
‫נ‬
‫יני׳ציתאשר כשתיהןהונירה גשש אתיתלרמוז על ר כ י ן מ ה עיוו יתיכשתי אלט‬
‫‪-.‬י‬
‫;‬
‫העפנח‬
‫כמו שוכרנו שכחם כדבורה כמם םהיתה משלמת ומיישרת למחרים ומלחרל‬
‫תירהומציתלכלת׳שלמיםכיגד‪1‬להמעשהייתרמ;הע<שד!על כחלק ל ו ל אמר‬
‫?שי גפתתטופנה שפתיתין כלדועל כן לא ד׳ ביר ד פ ד כשש אחיתיען לא כא כ ד‬
‫להזכירעצחות שלמותה כמו שהיה כקידמיס!אמישכהיזתה מישרתאתהעם היתד‬
‫אוחריהאייתיית והדרושים יסמר׳ ה ת ר ה משרכים כמשלים ‪!,‬דברים אחרים‬
‫מעורכי־ בהם כדי לשכך אתלאיז; שיבינו ההמון יהיו דבריה א!נ־ישליא! לציפת‬
‫שהוא דבש מעירבעם הדונגפגודע הא ניפת תטיכנלישפתיתיך כלה יריכשאת‬
‫דורשתימדברתבדבריתורה מ; השפה ולחי[ כדי שיכינו השומעים הנה מפת‬
‫תטיכניז שפתיתיך מן השכה אך תחתלשינך עימד דבש וחלב נחייס מכל ד!ננ שלא‬
‫׳תעדכבהםפסילתכללחאדבש יחלכתחתלשנךנקיים מכל עיהכ ולא אמר‬
‫כלשינךפהיהומןלדכוראךאמרתחתלשונךעידיכתידנלתחתלשיני כי מ ר ת‬
‫תתתלשמהוארמואלהדכור הכניח׳ כשכל שאינו יוצא החוצה יהדיח היוצא‬
‫מהם מחק המכונה נשלמותיךהיא כריח לכנו; !ז א וריח שליי׳יתיך כריח לבמ;‬
‫כלימר פאי; השומעים משיגים עצמית הדבריישהש מסת לשדך רק ריחם נידף‬
‫מהין שתקח אינם שמן מנהו המישג לה; וה־כיידרגתשלמיתיךשהש מתק לגיף‬
‫יאות! לריח שמריחים מעצמיתהדבריסשהש תחתלשונךהיא כריח לכמן שמריח‬
‫למרתק מעצי הכשמים לנטיעיס כי ־ ואפשר שמדת נופת תט‪:‬כנל שפתותיך ל י א‬
‫גירה כוללת המשל עם היחשליחד ונזר'דבש!חלכתח ל‪:‬ז ך ‪ ,‬א‬
‫ה‬
‫ו;‬
‫ו ן נ מ ש‬
‫י‬
‫כ‬
‫יי‬
‫ר נ ‪ 1‬מ‬
‫ב׳ נ גע ?‪:‬וי‬
‫לבדו יוה כי הניכתהיא הדבש עש הדונג יתד יכן הוא המשל עם ה;משל שהוא‬
‫כ ת ר ה ועל כן א‪-‬יר שכל מה שתאמר אימרת אות׳ כמשל וחידה ונמצא שמל‬
‫שיידבית ה א נ י פ ז ה א ניפת תטיפנה‪,‬שפתיתיך כילה כיי ותחת איתי הלישל הוא‬
‫הדבש והתידהאמת׳ הנכלל כמשל כמו שבמפתימצא תחתיו יכת־־והדבש !זא‬
‫רבש וחלב תחת לשונך ׳ריתתת איתי הדביר שאת מ ר ב י ת בלש כך הנה תחזי!‬
‫היא הימשל שהיא דבש וחלב!כל זל הוא לוראתשל״ית עצמו' הנפש ׳נתירה במל‬
‫שמשלמת ומשפעת לאחרים כמו שביארנו )על שלמות הח־ית שלש במדרגת‬
‫המלבוש ס כמי שהמשיל! א ת׳ להם כל הקדמינים אחר וריח שלחתיך כריח לבג ••‬
‫(‬
‫וא‪£‬יג‪-‬ר‬
‫שרג׳ועל שצמ‪1‬תה בג דברים אשר בלס תלוי השלחית מ ם‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י כייגנ•׳'־‪'!:‬‬
‫יהליחשבהיהלועשהועלהדמר אמר נופת תטופנהשפתתיךכלהיעל המחשבה‬
‫ושלחית השכל חמר דבש ׳חלב תחת ל־שיכך כי הלשין שליח לשכל יכאל! אייר‬
‫שתחת הלשין והוא כמי ורמו חל השולח את ללשו; שלואלשכל יש כי דבש !חלב‬
‫‪0‬הואר\זתיקיח‪.‬כח!הדבש!מ‪;!1‬הנפשכמ!החלכ שהוא למה; הראשי; המשובח‬
‫יילהכיו!על המעשה חמר וריח שלמותיך שהיא כנוי אל המעשים הט וכייכרית‬
‫לכמןיכ!'•׳‬
‫ו»‪5‬נש‬
‫כפיהררךהשנ׳ נמשל לחל שפירשנו למעלה בפסיקים יייאיי בכל‬
‫הק ר‪ !-‬ס ידור לשלל אל החימר אחר שככר‬
‫‪u‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫‪9‬‬
‫צ‬
‫ד‬
‫<‪irii‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ £ ,‬הנ־וק׳ ?‪'.‬ל‬
‫להתחבר‬
‫‪D‬‬
‫שיר השירים‬
‫להתחבר עמז ע י שיהיהע* כמדרגתהבלה שסבא יתתתכר עסו בפיעל ייצי‬
‫לבצימתי וזא את׳ מלבנין כלה איל מלכסן תביא׳ כצימ שתבא ג ? היא ע־» לתכלית‬
‫השגמהשל•׳ מ יזה‪ :‬הנרמז כמלת מנימי ‪1‬ביאר לה מאתה צד מיכל ג ‪ :‬היא‬
‫להתענג כשלמומהאחרין <ה‪:‬א מצד המקפחת הח שים עם ה כ ת מ ה נ ‪ :‬מ ״ ת‬
‫הפעפניוהמאיגיימעינימאריימהםהכח תהגשמיותיכ;קיא‪ :‬נמרים ככל ענ־‪1‬‬
‫להזיות שהם חזקים לגטיתאלהמזחשזמ ונס הס יטו אל השלמיתוראש אמנה הם‬
‫התשייהחצונ״ם שיאמין בהם הגיף שאים מאמין י ק כמה שמרגיש בחל שיי‬
‫החצינייס ייאש שניי וחרמון קיא חל ה י ח ש ב ״ והמיסה י ק משני חלקים א ל ד‬
‫יושג השלמות כ׳ מהחיש״יבל׳ הציריתחל המימהוהמחשכ׳ פאמיי!מהם יפשיט‬
‫השכל הצורוימהחומר »א תשירי מראש אמנה שהם החישיס כ א מ ו י מ י א ש ש ד ד‬
‫וחרמון שהם המדמיוהמחשבממעימתאריותוחהררי נסיים שהם הכחיתהגפמיו'‬
‫העומרים כחיוק להתקימס נגר השכל ולנטיתאלהמחשית וכאשר •כנע החימר‬
‫גס הס יהיו לעזר ולהועיל אל השכל ואמו השכל אל החימר שהוא היה׳ף לי לב‬
‫חדש כהתחכרה אליו והיותה אחימוזכלת! וזא לככתינ׳ א ת ת ׳ כלה ואמר ע ר‬
‫םהיסיף לה לב כאחד מעיניה והוא הכח התאונ׳ שנכנע אליו כ׳ ככר קרא הכה‪:‬‬
‫הגשמ׳ותעינ׳ה כאויעיניך יונים ובמעל כחהכעשנ׳ אמר כאחד ענק מצואריניך‬
‫שהזא הסבלמתכ׳ הסבלמתהוא הכנע'הכעס כנזדעסא באחד ענק מציאריניך‬
‫ב׳ הסבלנית ׳כינה כצ‪1‬אר שהוא ס!כל המשא <וא באחד ענק מצאחנ ך שוד כלו‬
‫אחר הכנעתם!השתיגכדס אל השפל כאמיר וספר עוד השכל אל ה ת מ ר איך‬
‫באהכמסיהמחכרותסיחד םהס דודיו ימצא בהם היופי והיא הערב והמועיל‬
‫ששתיהס יוכללו כשפ יופי והס שני מיני האהכו' ועליהם אמר מה יכי דודיך אחית׳‬
‫כלה כלומיכפאתאחותי כלה הנה בזה ימצא אהבת המועיל והערכ שהם היופי‬
‫ויואמהיפי חדיךאחיתיכלה •ועל אהבת הטוככמה שהואטיב שהיא המכלית‬
‫הנכסף אמימהטובו ח ד י ך חיק ועל השס הטיכ משמן טיב היוצא מהם כשיתחברו‬
‫יחד להשגתהשלמותאמרוריחשחמךמכל כשמים כ! שהיא השם הטיב הנמשל‬
‫לשמן ט!כ כמי •ואמר לה שד השכל כי כאשר הגיעה למדרגמ כלה מחינרמ עם‬
‫השכל הנה או היא שלמה כרכור ובמחשבה וכמעשה כמושביארניס בכייהאהרון‬
‫שהוא משכים גפ פפי הדרך השני הוה‪!:‬אפשר פרמו כשפמים על החי שים‬
‫החצינ״סשהשפמ׳סהס מודיעים הרגשתם ולהיות שהחישים מקבלים המחש‬
‫כמ!משהיא חמר׳ אמר שהוא כחדרגתהניפמ שהיא •ערתהדכש סמעירכים כ?‬
‫הרכש והדונגויזא נופת תטופנה שפתותיך פצה י״לכשאמכמדרגתכלהמחוכרת‬
‫עמדי ואמנם תחת לשונך שהוא השכל הוא הדכש היוצא מהד נג שהיא משל‬
‫הפשטתהצייה מהחומר ואסר שהוא חלב שהוא כאלו אמר םכערך ה פ נ מ ת‬
‫הצירה הוא כדכשזכערךעצמזתוהוא כחלב שהוא מזי; טיכ שמון כו השכל ‪1‬אמר‬
‫שהכעילזמהחציניותהס כריח לבנין סיוהוא סשכיםסכצ צד לעודד החימר להשגת‬
‫גן נ ע ו ל המושכלות‪:‬‬
‫ואחי‬
‫אשר ספרהש׳ כפי הדרן• הראשי! שלמותכנסת ישראל‬
‫בפרט‪.‬ת‬
‫לד‬
‫שיר השירים‬
‫נכיטיתככל חלקיה אמר דרך פלל שהיא מלאה שלחיות כמו הנ! מלא פיחת‬
‫ופירי פיחתאך מצד גלותה אינה יסלה להראות שלמיתה!להראות הפשלות‬
‫הפלמ!ת מצד המעיקים בגלתהמר והנמהר!על ‪ p‬אחר שהיא כגן שלס אך ה!א‬
‫יעיל שאינו חפ רסס ואינם יסלים אחרים ליהניתמחנו וכן היא גל נעיל!הוא נהר‬
‫•יצא כמו שפייהמפרשיס כח! גלותעל׳ות!גלית תחתיות‪'0‬ומע״ןמכעוה!א סתם‬
‫וחחיסשאינ! ״צא החוצה והגןהנעילהוארמווכצויאלהמצותוהפעילותהשלמות‬
‫והמעשים הטובים שהס נחשלים לפ׳רות האילן אשר פריו יתן כעת! והגל והמעיין‬
‫הס משל אל התירה והעיק אשר נמשלה למיס כמו שדרש! רול על פסיק הוי כל‬
‫ו א ‪ 2‬ש ר ששני החלקים הס רח! לשני חלקי התירה כי כי'ג'נ‪'5‬מוי‬
‫גמא לכו למיס!כוי‪:‬‬
‫הגן הוא רמו לאכילה של תירה והוא החלק החיגשס ממנה או התרה סככתכ‬
‫םהיאדכרמיגכלעס שדכו פיחתיה והגל והמעיין הם רמי לסתרי התירה או‬
‫תירה שבעלפה שהיא אחכהמארןחדה ואיןקן להם שיתפשט׳ לכפת ועל כן‬
‫נמשל! למרמים ולמעיין אך הס כלס פתימיס!חתמים אליהם לא יגיע! כגלות‬
‫הוהעדיכוא משיח צדקם ומלאה האדן דעה אתה'‪! :‬אפשר שמלתגלתהיה כמו פי'‪'4‬נפ'‪»5‬ו'‬
‫גל עיני‪:‬הפיסה שהא ציוי אל הגליייהוא שאייר השי׳ לכנסת ישראל שהיא גןנעיל‬
‫וסתים כלתי מציאה ח‪:‬מתה!פעילותי'הת צה שהיא שלמה כעצמה עישה פירוון‬
‫ופירי פיחתכמוהנ; מלאה אילניתשיניתיאיתר לה שתגלה יתפרפשהדכר םה!א‬
‫נעיליכןשתגלהאתהמע״ןשדיאסתיסייאגלנעילמע״ןסתיסר״לגלהנא הנעול‬
‫והפניריכןהמעיין שהוא חתיס ע״ד יפ צ! מעיניתיך חיצה וכייולכל הפירושי'להי!ת‬
‫הפסייהוה תאר לשלמיתה כעצמה כתרה !כמצות קיאה נס פה אתתי להיות‬
‫ז א ‪ 2‬ר לה עיד שאי; צריך ׳עכוזיך‬
‫טלחייעצמהסכתהדכקייכמו שפירשגי כק דמיי‬
‫לימרכומ; שתגלה תרתניופעיליתיה שיה׳! הגן!המעיין מגילה ורעק ש־וא ן>ןן פ י י ס‬
‫‪,,‬ן' ‪.‬ן ר״נים‬‫גאילתניאלא אפ לו כומ;הגל!תהוה שהיא נמשל צאק ‪,‬‬
‫שלוא מקיס יבש הנה היא פידס דמונים שהיא פרי משוכח מאד כפית! !פריו‬
‫כנידעויא שלחיך פרדס רמי‪ :‬ס ׳ריאק שממה ויבשה מ מ ן הגלות הנה היא עישה‬
‫כרי מש נח מ א ד כמי הרמונ ם ולהיית שאיןלפיריתהלל! ריח‪!:‬כ שש כשארפיחת‬
‫ניד‬
‫אמר עס פרי ייגדיסככריס עם' נרדים ינרד !כרכים וכוי שהם פלס איפני מיני‬
‫נש־וייחריחיס ריח ט‪:‬ב ״א נרד!כרסם קנה!קלח!; עם כצ עצי לבינה מור)אהלות‪ :‬וכרכיס‬
‫ואמר שיש כה חכמים וידועים המשלימים את העם להישירס וצהדריכס אצ מעי; גנים‬
‫ה שליית י הנה כלליתהעס הס הנחשלים אל הג; ככללי עם כל האילנית הנט ! באר מים‬
‫כ• עיש• פיחת והחכמים והיודעים אשר כהםהס נמשלים אל המעיין ואלהכאר‬
‫והנה החרשים כרכים!המישירים את העס כפרסים הס הנמשליס אל המעיין‬
‫אשר יפיצו מימיו חצה •נהנים ממני פל הכאיס לשתיתכלת׳ טרח)יגיעה!החכמי'‬
‫המעמיקים לדעת סתרי התירה ללמד המשילם לבאר חים עחייןה שאינם סישגים‬
‫המיס ההם בלתי»גיעה!עמל יצריך להכנית כמו הדלי!החבל להעליתהמים מן‬
‫לבנ; שה!א מק!ש חבישס מאד לדמו! על סירות התורה להשיןת אתההמק כלו‬
‫ובאר‬
‫י י‬
‫״‪ u ---‬כ‬
‫ב‬
‫‪3TL‬‬
‫כ י ז י‬
‫‪ < 3‬מ‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ע י ר זדט״ריש‬
‫» ‪ £ 3‬ר מיס חי •כ ו‪0‬ז*׳סי>‪5-‬כיי; שהוא יוין־ש דבי שב ־ ' ^ י ל י ? י'‪ --‬־ ״ ‪ T T‬״ ‪ .‬־ ״ ‪V‬‬
‫להשקת את ה״די״ם ומכינים ביידימ המילהויייז;•שצ נד‪.‬‬
‫־״;־;״‪;.:‬־‪:‬‬
‫והזה כיידרש לכה המשיל׳ כיל חיפני מיני בגיייס י ; י על גג־ נ• •;‪-‬תציו‪:.‬י ־•ו‬
‫לפניםואלייזבימהעיגכללמוזשוכימאב‪-‬מסמפייעמם צ־ק־‪-‬ל ע י ־ ־ ־ לי־־עס‬
‫ז ר ע ‪ 0‬א ח ל י > ; ‪ -‬י י ף ג ש ‪ :‬א ת י א ו ן חו׳כיהסכייוהיא‬
‫?‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ד י י _ כיי‪:‬־ב ה נ פ ••• ־‪».::‬‬
‫‪ . . . .‬אך אנחנו ניישיךהכ‪-‬ייך״כלפ‪ •!;:‬הנתינים •הלרשז מירש י ‪ :‬ד ה ה ‪ :‬ך •דייני‬
‫‪; 2‬‬
‫יבאיחי״ן‬
‫כ מ כ י ן כפ 'הפסיקים כמה ששכח השי' לכללי־ כנסמישיאל ״ ע ״ י גי‪ :‬היא‬
‫‪,‬‬
‫זתשיכאמריה ליחיד׳ האימה ככל ליק פ שהם ׳ מ ע ר י ! אלהשל״‪ .‬לקרב‪.:‬אילי‪!.:‬‬
‫ו!א ע ר י צפין ומאי תימן יוהיא ״אחד נלפת ישראל לבני גל תיז י׳נפ ן מ ־ ״ י ן‬
‫׳מעוררו !׳בואי!׳מקבצו חל גמלת‪!!:‬ניסר איבן הניאה ׳‪:‬ההמקיי‪-‬מיול גא ליען‬
‫סהוא כשיניח גנה ו׳ול! כשמי! והואשיקרא‪ :‬וייעסק נ מ ר ה כ ׳ כזה ׳־‪.‬ל׳ כשלי׳ הגן‬
‫עס המעיק •הכאר משרכמיכיכנז ה!ח כני׳ לימיה וללוציימכא־• ר•׳ ‪ t‬ה כ•־!• גני‬
‫יולי‪,‬ב שמיו ואמרה כ׳ נזה יבוא השי שהו'דידה לגנו כ׳ כאשר יתעסק כימייוידיו‬
‫שלמייבה אז גנה של כיי' ׳ה׳יגנ של הבה ו ע י אמיש ‪ :‬א ש׳»לו כששי! שיניהע•!‪ ,‬יה עשק‬
‫נ ת ר ה מן הכח אל הפיעלאז יבואד!ד׳‪.‬לגנ» שיקרא גני‪ ,‬כאמירוייהגז מ כ י ׳ בשמיו‬
‫שהשגמהאמתיות ממירמ! ימי הוא ע ר י כשמי! באמת!ככ יכילה א נהנה מהס‬
‫כשישכייליהאממ״‪-‬מששבהשכל והמשכיליהמישכלאשד יזא יניא ד ד׳ ‪ : J‬״ י א ; ל‬
‫עייני נעיס‪ '!:‬כ י י מגדי! ־‬
‫ועיר ‪.‬‬
‫‪ i h‬כימה שנא עיי׳ נפ ן הוא עלו׳*; נא לימני כשיביאו‬
‫הגליית שהם בצפ׳; אפשר שיאמר עירי צפן על מלחלות ג נ ומגינשהס בניכן‬
‫ו » מ ע י ר ר ו א ‪ 1‬ב ז מ ן ג א ‪ :‬ל מ נ ו מצפי! ויכל! בדרוס ששס יבואו ויפיח גנו שהיא הבית‬
‫המקדשויול!בשמיו ואו ׳חוירשבינת! השי בציון!!א יבוא דוד׳ לגני י»אכלכי»‬
‫מגדיו ככניןבימקדשמימכארמנ׳ שישפיעהשכעמיב! ויהי! ישר ‪-‬בקיש בי‬
‫זאפער‬
‫שילמו! כפי הפשט לדרוש יקר ה ע י ן והוא כי כדי להוציא הפיג לית‬
‫השלתוממןהפחאלספועל יש צ י ל ך ג ר ז ל י ז ט ‪ -‬מהיי׳ניימיב״ח ד‬
‫העישראשרבו יתקיימו המציותוכמו ש י ד ו ל איזו היא י נ ־ ח ־ ׳ ׳ ר ־ בלכיש בה‬
‫עייייזי‪-‬יושך חכרו; כיה• !כלו! שפירשתי אני בפפיקיורח בחשן אוי״׳שריש כי ט ב א׳ שחיק‬
‫איל צישי־ם ומלוה כוייליאעפש׳ולח בחשן והעדר הפעילימהחציניימא י הקויניש הפיניש‬
‫מנממיס !השלמיש לישריס כלבימס ואפשר שיהיה האיש השלס תני; ולחש •צדיק !אלי שלא‬
‫תשיג •ר! לעשיתפשלותהצדקה והרחמניתוהחצינה לאחרים בפ עלחצינ׳י״היה‬
‫נעדרמפעילימהחציניימשעב!יקיא הנון ‪1‬רח!סוצדיק הנה ׳יתר יש כ ל א ד ה א‬
‫כאשר תשיג ידו ויובל להיותח נ; ‪,‬מל ה נ פ עלוו א ט ב ח ש ח ‪ ; :‬דליה כ!' שיהיה‬
‫מסכים מה שבנפש עס מה שחק לנפשווא יבלבל דברי! במשפט •אייר שיש בי ז‬
‫שמי סיבית נמשכימיוהפעל׳תהחצינ״ת הא הוא שיהיה קייס הקני; ״ה אימין‬
‫כ ׳ לעולס לא ׳מוט והכי שיצא וכר! ככל העולש עי' ה פ ע ל י מ כימי‪:‬כי‪-‬לית>‪,‬ד^ו‬
‫הכחימ ״א לוכד עולם יהיה צדיק!כוי והוא פי'נכי; כאשר הארכתי כמקל!! ״ ‪-‬‬
‫רמז פה החכם נפסיק הוה כ ׳ להי!מהעישר מכינה נ צ פ ן והחכמה ב ד ו ס עד‬
‫שאלול‬
‫שיר השירים‬
‫לה‬
‫&אר'!ל הליצה להעשיר ׳‪:‬פין הריצה להחכים יורים ככתכאורךימ׳ס בימינה‬
‫בשמאלה עשר ובבודא‪-‬׳ר שיתעידר הצפין בעישר נהתעירחתמה להיות כ»‬
‫אימוהואהעקיאךעל החבמהשהוא העקר אחר ובואי תימן ם כשמי אלה יצא‬
‫הפלמ תבפ־ עלשלפויפ חינה!׳ולו בשמיו הא הפיחי גני ׳ולו כשחין ואמר כיכוה‬
‫כשי צ ‪ r‬השלמות נ כ• על שלה או יבא דודה לגנה ויאכל בוי מגדיו באמיר‪:‬‬
‫ששמעהשיהמעיררומהאלהשלמ!תוהדמןיתכויתמכשרלההש באת‬
‫אדר‬
‫ןמן גתלמה ו!א ב״תי לעי אחותי כלה ׳!הנה כאומרו באמי לגני ולא אמר כאמ׳ א~‬
‫לגגך כקו שתמוה היא הפיחי גני וכוי הוא לרמוו שראה שלמותה בפיעל והשגתה‬
‫מיותהת־יה׳שחן״ז עד שיאי׳ שיקרא גנ! ימ ועל כן אמר באמי לגני ועל כ;‬
‫קראה אתתי גס כה צרל׳ י חל גלחיתה !דבק מה עיוו ימימצד היותה משגמ‬
‫האממ׳!תהאלהי!מאשר נהם תושג הרנקיתשהוא השלמות האחרון עד שיתאחד‬
‫השכל עם המושכל והיו אחד‪ :‬ואמר לה שנהנה ישיב ריחה מאכילת רכשה‬
‫ומיינה שהם הדגרים המשלימיםהסעדה כ׳ בלוקס המאכל והמשתה רא‪1‬י‬
‫שהנכנס בו •ריח ריח ג!•? ומבושם כרי שיערב עלי! ״השיי״כל וישתה יעל כן אמר‬
‫השם ׳מירך שנהנה מט גידמת שהיא העסק בת די‪/‬׳ ׳מבוך ואשנה יטיב ריח‬
‫שלמותה ‪ m‬באמי לגני חתמי כלה אר׳מיייוריעסבישיו״הואר״ו לכידימהתירה‬
‫יסמריה יכנה הכל אליו שלח אלירארימ׳ מורן עס בשייך לרין ‪ 1‬שתריח שהרגיש‬
‫כה היה באלו הוא דבר אלה׳!מושכל כפיעל והוא רמו לסויומ המירה שהס כמו‬
‫הריח אשר הא בעצל! ת הדבר הליבישס כ׳ הריח הוא מהחלק הי‪:‬מר דק שכדבר‬
‫המריח והמב!שס ועל החלק הנגלה מהמרה אמר אכלתי יער׳ עש רכש׳ שהמרה‬
‫גמשלהלדבש שנאמר הנחמדים מוהב וייפו רב והתיקיס מדבש ונפ‪/‬ציפיס וכולי‬
‫ולהיותה מוגשמת באש שתרה כמי שאויול אחר שאכל הדבש בהיות! עס הדונג‬
‫כלומר כמי שהיא יויגשלימ•׳ ועל התירה ש נעל פה והה ההגדות!יידרש׳ רול אייר‬
‫פתיתי ׳•ג• עסיולבי שהיא המירה שבעל פת שהיא ערוב המדרש על המרה כיון‬
‫החלב עס היין כ׳ היין הוא נישא המירה והחלב הס התדרפיס והפירישישעליה כ׳‬
‫כשלשה חלקים אלה תתחלק התרהאס תירה שנעל פה והוא הגמרא וההגדית‬
‫ומפרשי המיהוהמדרש והחלקהגיהיאהסיריתיהתר׳ תירה שכלה פלי מיי של‬
‫הכה!החלק הוה שה!א הואש!ן שהוכיי המלך השלם בפסויהוה אשר עלי! אמר‬
‫אריתי מירי עס בשיי׳ כיו! שפירשנו אין ראו לפרסי!) !להרבותב! מחר רק לרגעים‬
‫ועתים ניגתההתכידדותהגדול!אחר שימיולא בריס! של אדס ממפרשי המרה‬
‫והיודח ‪,‬״‪-‬עלא תי! כן יטעה נס דית חלילה שהיא סכנה עצ״יה ועל כן‬
‫א ־ ש ל‪ !.‬מיהי׳ו יההחשיאכלוו׳שתיבאכילהושתיהשלתירהכלמהשיוכלו‬
‫ ‪ .‬״ ל ‪ ,‬״ ש ש יויךכחלקהראשוןלאדנריע; אין ראוי שיאכל! מממ‬‫ל‬
‫וי״‪<,‬רק ! יני י" ת־׳ כחיי ר וי! א אכלו רעים שתי ושכר! ׳ריבריח אשר וכרתי‬
‫רקח! תהי מיעימעטמצ^רועלכןלאהוהירסעליוכילא יושג כרכו׳ כמ! שאר‬
‫החל!׳ *לבתרשבכתב&מאכלויע׳סכלויהגבולהקצוכועלהתירהשכעלפה‬
‫אחר‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫שיר השירים‬
‫אמר שיהיה לרוכ שראוי להרכויכעפק תירה םכעל פל כמדרש• י>ל !הלנד־ת‬
‫ומפרשי לתורה יותר הרכה מכתירישככתכ כאס״עכיח נשתיל שהיא בבי אל‬
‫תורה שבעל פל כמ‪ 1‬שביארנו שי שתי צרוב עד שישבר! »<א שת! ושכח ד‪-‬דיייקיא‪:‬‬
‫יעים על האכילה שליא תרל שבכתב כ׳ מצד התרה שנתןלכנפתישראל קיאל‬
‫רעיתי־ אך האהבה בדי שתקרא אה!כהה!א מצד תירה שנעל פה שלפ ערכיש‬
‫עליויתיכמושאריזצעל לשק כי טובים דודיך כויערביס עלי דברי דודים ייתר‬
‫מיינה של תירה ועצ כן אמישת! ושכרו דודים שקראם דדים עצ ריב!׳ העסק בתיל‬
‫וננצאת• י מאמריקרהערךצרזצעל‬
‫ייוצנ־ושי? שבעל פה כאמורוהוא דקדוק נכון׳‬
‫• ק ו מ ו ' נקיי הכפ קיס הללו שנקראת כהס כופת ישראל כלה ובא במק מית שינ ת בחלין׳‬
‫י»יאצ ני•' גרסאותולגרפא לנסנל אצל׳ היא הנרכסת בילקיש כמדרש ישעיה פימן תק•!;צ‬
‫כעשרה מק!מות נקראו ׳שראצ פצל שש עצ •דישצמל שנאמר אתי מצבק כלל‬
‫צככתינ׳ אתת׳ פלה מה יפו דודיך אתתי פלה נפת תטיפנה פפתיילך כלה ־‪;.‬‬
‫נעילאחיתי כצהכאתילגניאתותיפצהוניעציד״םעיהכו׳ואיעציד׳ ירמיה !פילי‬
‫וכנגדן צבש לכל עשרה צכושין!כוי עד א!מח אמרה כנכת ישראל לפני הכל‬
‫רבש״עמכצלבושיםשצכשתאיןצךנאה כוה שנאמרוהלדיר בלכיש׳עכל• ולנה‬
‫אני הארכתי ככיאירוכפפכנ׳ משה מאמר תשיעי פ׳מן יד והיכחת׳ בהעשרה‬
‫מקימותשנקראוישראצכצה יכן העשרה צכ!שיסשצבשהבה כנגדן היא רמ! אל‬
‫דכקיתהלוומההישראליתלמעלה מהעשרה הנמצאים העליינים שהם השכלים‬
‫הנכדלייוהס נפשית לגצגציס לדעת קצת שחשב! ל״ת לגלגלים עשרה כיו‬
‫שהארכתי על וה בכפר עיין הכככיס אשר קראת* א!תי שער השמים וכנגד העשר‬
‫כפירות שמנו המקיכליס כאשר בא ככפר יצירה שהם עשר ולאטיעשר!לא א כ י‬
‫וצרעתבטצמ״ס שהם תשעה גלגלים יהיה העשירי רמז לעלם המלאכים !רמי‬
‫ככלפכ!קמהפסיקיכשהזכיר הש׳אתישראלכשסכלהעל השפע אשר ישפיע‬
‫לשייכה כנגד שפעאית׳ הגלגל או השכל הנבדלא! אתה ההפ־יה כאמיר !הנה‬
‫לא אאריך פה ככיאיר המאמר כצו רק כביאור הששה כפ קיס הצל׳ שבאי במדרש‬
‫שהזכירם השי' כשם פלה מפכים אל הדרך ההיא שהם ששה פסיקים כמ! שנא!‬
‫כמדרש והס כנגד השפעהנשפעמע!לס המלאכים ילס השכצייהנברל־םיימ־גלגצ‬
‫והגה הלבוש הראשן ה!א של ה ד!לדד‬
‫לחי ושלשה גלגציישגת׳ צדק ומאדי'‬
‫לבשת והוא כנגד השבלים הצבדליס שיתארו בשם ההיד כמה שישפיע! ויניע!‬
‫הגלגלים כנודעובשס הדר על השכלתם שיש בילו כ! יתברך <הס דכקיש כי תמיד‬
‫והנה הא!מה הישראליתישיגומדרגהו! מהדבק ת אן׳ על פ׳ שלא ישיג׳ אתל‬
‫מצד ההשכלה מ!פשטתמדמיון כמוהמלאכישהנה יש גיהמצ־האייינייהא־ית•!'‬
‫באמזנתהתורההאלדיתאשרעלכןמכלהאימיתיא וכילמעלתלדכקתב״ת‬
‫‪ ,‬דקהאומללנכחרתשזכזכתירלוהאמונההאמתייאשרכה ואשיצאננה עליהם‬
‫לשש׳ אור התירה לא הגיע! אל המדרגה העליונה מהדכקייכשיס צד ו‪-‬א הנר‪-‬ז כפ‪ :‬ק‬
‫" ‪ ' °‬הראשנןשלונירשצמלפל את האומה הנבחרת כשם כלה שתרה עלהדנק״ת‬
‫כ‪,‬־;ר‬
‫י י‬
‫ז‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫;‬
‫נ‬
‫ס‬
‫שיר השירים‬
‫לו‬
‫כנזכר יעלק אמד אתימלמין כצ? אתי מצכנקתכיאי תשירי מראשאחנה ירי‬
‫הדיה דכקד אתי ככלה !אתי תניאי כאהכתך איתי מצד האמינה יייא תשירי‬
‫מראש אמנה ואף שתהיה בגלותלהיותךמכטת מראש שניר מזריק וחמעימת‬
‫אריית!הררינמריפהרי שהזרה כפסיק הראשין היית מעלתה כמעלת גדילת‬
‫השכלייהנבדליס כמדרגת הדבקת שהיא התכלית האיזרין וה!א הה!ד יהדר‬
‫באמיר •י יהנה הלכיש השני היה שצ נאות כשבא ליפרעמאנש׳ ד!ד המכיל שנאמר‬
‫ה סלך גאית לכש יזה פי הגצגל הי!מי נקרא גאית פמוםפייהמפרשי' כפסיק זמרי‬
‫היביגאותעשהסודעתזאתככל הארןשה!א כאל! אמןמר! ה כ י עשה גלנל‬
‫עיכיתשהיא הייתר נמה!גאה מפלס ‪1‬ה!אמפ־רפ‪ 0‬כתניעת! ככל הארץ מצד מה‬
‫םמניעהשמפ יכל שארהכככיימסזרס למערכ ככל ׳!ם תמיד ואמר כעל המאמר‬
‫פלכשאיתוכשכאליפתנמדור המכוללסה שהיה העונש כולל פל איכנ׳ מיני‬
‫עינשיס צהי‪1‬תע‪:‬ניתיהס מרוכיס ועצ כן נפרע מהס ככח הגלגל ה‪1‬ה הכילל לכל‬
‫ואגד סשצמותזה הגלגל‬
‫הגלגליסוהואפשוטומניעאיתסכלםבכ״ד ששת‬
‫וכלליתיהשפעת׳ היספעמאת! ׳תיעל הא!מהי הנבחרת באופן יתר שלם יה!א‬
‫הרמ!! כפסיק צבכתינ׳ נאסר סעינץ• ׳ריהלך לכי אליך כחי שפירש! המפרשים‬
‫‪0‬ה!א רמו אצכצצותההשהעה מאתי יתיעל הא!מה הנכחרתואמר שזה נמשך‬
‫חצר השכלתה שה!א אחד מעיניה שה!א החלק העיוני מהשכצ ירמו כ‪1‬ה על‬
‫פשיטות האומה היםראלייינללתה מצר השכל הישר כמו הגלנל היומי החלק‬
‫והפשיט אשר על כ; •ושפע כו שפעת יפעת השגחת! ׳תיהפשיטה ככללית‬
‫הלבוש הגיאשר צבש השי היה לבוש של ע! והוא פגנד הגלגל השמיני‬
‫והנח‬
‫אשרבעיויכחיהגדוצמוליךומכיא כל המקהככביס הקיימים אשר רבו מספיר‬
‫כי אין מספר וכא!מ'ככוככי השסיס צרוב והכיא ראיה מפסיק צכש היעז התאזר‬
‫וה!א לרמוז הגלגל השמיני אשר ב! אוור המולת כלס אשר התאזר נו ׳תיואמרו‬
‫שלבש איתי השי' כשנת; תירה לישראל לרמוז שכמו שהגלגל החייתל! בו כל משכטי‬
‫הרכריס המתחדשים כעילס השפל כפי התחכרתהכככ׳' הנמכיס כמזליתאשר‬
‫בהס כיכב׳ הצומח בהם!השיקע ונקידת התהופ ושאר המכטיס כ! יתחייבו‬
‫הדברים למטה ודחו השי שבשנת! להם את התרה נת; להם משפטים ישרים‬
‫וטובים א אשר ישפטו על הארס מה שראוי שיעשה להשינ השלחותאשר כיישפטי'‬
‫כתיייס ׳בטלי פל המשפטים המתחייבים לו מהשמים כעתלידת! כ׳ אף שישפיט‬
‫הצומח שלי יש א י המבטים בעת לידת! שיהיה שיפך דסיס הנה משפט התירה‬
‫שג!ורת עציו שלא ירצח ׳כפיק לבטל המשפט השמימי׳ כ׳ המשפט השמימי׳ אינו‬
‫מכריח יכן המ!גיהחטנה רקמכיניס!מנניעיסאךלא מחייכים ומשפטי התרה‬
‫הס ייח״ביס על האדם לעשות מה שחמור והיא יק!ס לשלם אף שיהיה נגד‬
‫המערכה‪:‬וכנגד ‪1‬ה אמר פה שצמה המלך ע״ה מה יב! דודיך אחותי כלה מה‬
‫‪ a‬כו דודיך מיין יהסהמשפטיס והדינים שנתבאר כגמרא שהם דברי דודים יותר‬
‫חיינה סלתירהכמ! שדרש! מלכי החכמים ידעו משפטי השעית והומניספפ׳‬
‫הוא!׳‬
‫‪:,‬שיר‪.‬הסירים‬
‫היאייזכפיחימרהעצ׳יוחכירהפעלתכמ כי‬
‫'‪:‬י‪•-‬ת •״־‪.‬ד‪— —i'.?'X‬‬
‫הנכבים כ נ י ‪ :‬י ה נ ה הלביש הד׳ שלבש הקבה היה כצ ״צג יהא כשב־ צ י פ י !‬
‫מלילכיתננציהואהיה כנגד גלגל סבתי שהיא מחייב עיי‪-‬מ מ יכל ״חנית יפים‬
‫לחרדה ועל ק צכש השי לכיש של שלג צד״ י שיגכ ה״תששב־‪.‬׳ לכיש• כה ד יגל‬
‫הדכריסהשחיריס הס תחתי! כמי שהאריך ה ר י ב ע "זל על זה כ כ ב ד י ־ ‪r :‬‬
‫חנייה הנה השי צבשהככו שהיא צכ; שגה כשה א מחייב ע‬
‫ד י ל ־ נמבלית‬
‫ג! כ ילישוב העולם כי אי־ירע ״ ר ד מלמעלה •כנגד זה נ א הככ ק הד כה כ ־ ־י נ פ‬
‫תט!פנהשצתיתיךכלה לרמוז שכנפתישראלאינבתח זההכככה״שכ ע ל ־ ע ‪r‬‬
‫ל‪.‬עילסהשכלכאמורב<בתפלת;<שדדהשיהמערכהבא‪:‬מהן עם כלביא יקיש‬
‫ינייכמי שפירשתי ב כ פ ר ת י ר ת מ ש ה י ע ל ק חמר כה נ פ ת ״‪.‬יש כנ שכת־‪.‬׳ך כ כ•‬
‫ירישליצדהיערניתאשדכשפתיהאיייה הישראלית כשהיא דבקה כו ׳תככליה‬
‫זהליתיקית שהיא יזתר מתיק מדבש יחצנחשר היא תחת לשינה פתפלי־יה יכפר‬
‫ח סאתיההנותנייכח למערכה לפעיל עציה ואם׳היוכשניפ כשצג ׳לביני <© ‪• :‬‬
‫ה לני ש הה'שלבש השי היה צב!ש שצ נקמה שצכש א תיכשכח ל י פ ר ע ח מ ל ד ת ״ ד י‬
‫שלא ייצבש כגדי נקש יכו' והיא נגד גלגל צדק אשר היא משכי־‪ :‬כעלם צדק‬
‫זמשפט ומישרים כל מעגל טוב והוא כי כמדי מצד הצדק הנמוד רצה להנק‪ :‬מהם‬
‫צמה שהיו קמים עלהא‪:‬מההישר'ננלי גדקיכצימשכשזלרמוואלחעלתהמשפ־ש‬
‫והצדק אשד באימה הישיאליתכיתר שיותעל כלמה שיםפטהי הכככ המי׳מר‬
‫עליהם ג! נעיל אתת׳ כלה גצ נעיצמע•; חתם שה א ג; נ ע ל כד ל ד ש;בדיה שמי;‬
‫ב׳ פרצה ו יל כלוי שהיא הדבר הנשפט בצדק יהןא מעי; נ נ ע כ ד ש ׳ ־ ־ י ‪ :‬ם כבי‬
‫העת יהומ; ובכי חימר העני; יה!א חתם כצתינכר; כני'‬
‫הידצביששצקנאהיהואצבשאיתיגככפבאליפרעממצכנת‬
‫־ ז ז י כ מ ‪ .‬חששי‬
‫מדי כי ק נ י ת ה '‬
‫צבא־תעשה זאת צהנקם מאויביהם שצ ישראל וצתכרעטה; בא ‪ - :‬־ ‪•: .‬י•‬
‫מאדים שהיא שיכך דמים ׳כנגדו אמר כאת׳ לגני מחית׳ כלה לירי־• י*־*• עש‬
‫כשחי למה שהקנאיה־א דבר בלתי פיעל ח ציני שא־דרק התלהנת׳ הפעל ת ‪c r‬‬
‫כלילפיעגחציני ‪-‬מן שהוא עניןהריחשאינזמניאיתעצמיתיועצ ק אמד ארית׳‬
‫מודיעם בשמי יבי •‬
‫יי‪•£‬‬
‫שראה שלמה העה ש‪!:‬ככ השמש פהיאמורהעל‬
‫הממשלה והלילכיתזכככ ע ה שמירה על האהב וככב שמורה על החכמה ׳ ק‬
‫הצבנה שהיא הכוכב שצ ישראל שהיא עשרת תפארת צעמי־ף כפ; !הם כלם‬
‫בישראל םהמלכיתיהאהכה והחכמה כלשהכדכריש נל‪.‬צאים כישראל כעצם‬
‫וראשינה בזמן גאילתנ! !הישועה ובוש; שהם דבקים ב׳ ׳תיעל כ; לא הזכיר י ק‬
‫הששה אשר הוכרנ! ולא הוכיר הדי הנשארים והוכיחם ישעיה וירמיה עה כ ״ !‬
‫‪ .‬םכתבני פס כיפפר כלי משה בביאור ׳ ת ר ד ב ר ׳ כמאמר הנו ביאיר רחב‬
‫*׳י‬
‫'‬
‫נ‬
‫״ ' ואמגס‬
‫בפי ה ד י ן השני יתבאר׳ ג ג הששה פ פ קיפ הצל• ״י כ ד י כ ע ל א ד נ ׳‬
‫•‪ P‬פ! שהשכל האנושי קראאתהחמרגן נע ל יד 'שה א מעצת׳ ״ ז ק לעש ת פיר ת‬
‫‪1,01 1‬‬
‫כמוהגןאןהואנשליסתסימצד הנחותהגשמ ויהייש׳'מ׳תי‪1‬ה־*חשתו ‪ f‬נם‬
‫י׳נייייש‬
‫א‬
‫שיר השירים‬
‫י״ניחיס א<מ‪ 1‬להוציא הירותיו החוצהלעליתאלהשכל ואמר שהוא גל נעיל וייעין‬
‫חמם שאין השכל נהנה ממנו להכת הכח התאוני והכעכני המעיקים כאייזר‬
‫וזא גל כיעיל מעין חמס והגל הוא נהר כמו שפי'רש׳ זל שה<א כמו מעין כוי ואיור‬
‫»גי־ אל החמר שמפי' כ!מן שאיני משחש אלהשכל הנה כהיומי גלמי ניסה אל‬
‫החיתשיתכפ׳ הכח!מהגשמיוין והוא כהייתחרכ משמי הקציומ ה;א מצד עצח!‬
‫י;!ב;אל השלמימ הא שלחין שהוא ארן יכשה כמו כית השלח׳; כפרש׳ יל הנה‬
‫היא כררשימ ניס שהיא כרי משיכח יר שכן היא החימר מצד עצמי כשצא יעירר!הו‬
‫הכחמהגשחיית״אעס כל פרי מגדיש ופיישפיחחיי הםמכושלויס שיוצא מהם‬
‫ויין ‪ 11‬נ ייאעסכר׳ מגדים ככרים עכ נרדים ורציה לכרס הכירומהמבישייים‬
‫כאומינרדוכרכים קנה‪.‬׳קיחין עד עס כל ראשיכשלייסוכוילרמיו שהיוצא מפעילות‬
‫התייו ה!א נמשל לריח כי כ; השכל אינו נהנה מגשמומ יחמריומהדכריס רק‬
‫״הצירות אשרכהש שמפשיט אימש מהחומר והיו הצורית מיפשטימ מהתמרים‬
‫כליו הריח המכושס מיפשט מהנישא אשר כי כאמויועל ק אמר שהוא פרדס רמוני'‬
‫כערך אל וכוי הגרעינין אשר כרמון אך כערך אל הנמשך מהם והוא הריח הנה‬
‫היא כמו פרי מגדים כפרים עס נרדים ונרד וכרסם יקנה •יק‪::‬׳!; וסי עם כל ראשי‬
‫הבשמים שריחס נודף ואמר שנתך הפרדק הנוימהחומר יש נ! מעייל גנים שלןז‬
‫החושים החצינ״ס ובאר חיסח״ס שהם הכתמהנפשיומ שהס ניוליס מ; לבנון‬
‫ולי ש ם שימההשבלומפשיטהצירומננודעוואמע״ןגניס באר מיםח״ס ונהלים‬
‫יו; לבנין!כוכי ״קיר כלס הוא הנפש המשכלת שהיא מייקיס טהור ‪1‬לנן י ואיור‬
‫עיר השכל אל התמר שימעורראל השלמימ כהצטרפימכל אבריי הגשת״ם‬
‫שימצאו יחד המעניניס הגשמיים כפ• השכל הישר להעמיד הח‪1‬מר יקרא החלק‬
‫הגשמיצכוןעדנש־יאלה עשר יכמדשהשדכריס מהאח החימר הא עירי צפין •‬
‫ועלחלקהשלמומ הרוחני איור וכואי מימן עד א‪,‬רך ׳מיס כיחינה שהוא השלמות‬
‫האחרון והיא כאלו רצה להודיע אל החומר כי בררן השגת השלמות •ייצא שם‬
‫הערכ‪:‬ת והטיב במה שהיא טיב ועל כ; אמר לחימר הפיחי גני שהוא החימר בגללו‬
‫במו שאמר שלחין פרדס ׳כויויול; בשמיו שהוא הריח היוצא מהחומר כיי׳ שוכרמ‬
‫!'!א <!ל! בשמיו וכבן גורתיבא דדי לגמ היא תשובת החימר שאמר אל השכל בוא‬
‫יבא ׳לגני אחר שאמר לה כל מה שקרס יוא יבוא דירי לגנ! ויאכל כרי מגדי! י ובכן‬
‫השב השכלואמר אל הח מר באמי לגני אחית׳ כלה ירי כמה שאבוא לגני הנה‬
‫כוה ככר נמחכרמי עיין כהיומן אחימ׳ כלה והשגמ׳ כל חלקי השלמימ עמך‬
‫ןבעיימך!אמר שכהיומ התייר נכנע אליו השג השכל הנוכ'כל ג'חלקי השל זית‬
‫יהקד ס המכלית והיאידיעת התרי המירה המכינה כריח הייב!שש ועליו אמר‬
‫אריתי מירי עם בשמי ועל שטחיות התורה שבכתב אייר אכלתי יערי עש דכשי‬
‫!על מרה שבעל כה אמר שמימ״יניעס חלבי יככןאייראל כל כחימהתיורשתו‬
‫ושכר! דודים שאחר שיירגלו לשמש לשכל יתענג! בליה שירצחוא אכלו רעיס שתו‬
‫הנד‪ ,‬כפי הדרן הראשי! כל הפרשה הואת היא ספיר פ נ ס מ ״ ‪.‬‬
‫ושכרווכו‪:‬‬
‫‪3‬ר‬
‫י א‬
‫»‬
‫‪I J‬‬
‫ישראל‬
‫שיר השירים‬
‫״שראלממהשקרהלהכדיןהיימה כי‪-‬לימיג־׳•־‪ ,‬י‪.‬א'י‪:.‬׳ ?•‪:•:‬ד ־ ‪ :‬־ ״ ־ _• •‬
‫ו א נ ד ח • ‪ 0‬ה י ל ‪ 1‬ה י ^ ה י ‪ :‬י ז ••׳־‪ !:;.‬״ ל ‪ • . ' :‬׳ י ‪ .‬י ־ ^ ‪: .‬‬
‫אנ״עיגה׳מ׳‬
‫‪! * • • ; T‬‬
‫ולבי ער השניה•‪:•:‬י שיוטבע־ להפמקק חלהשלי• ‪ r‬תת— ה ״ ת׳־‪.‬־; ד‪-‬ט‪-‬־׳«}‬
‫השבי אייר שהיה ערומשת־יןין להשגת השלמי יבד״תד כיידרגה ‪ j - n‬ח י י ‪:‬‬
‫ק ‪ ,‬י ‪ ,-.‬אישי' קרא ‪ 6‬מה יהיה דיכק בפמתה ש •ז‪ :‬ב ה‪.‬׳ יש כה " ץ צ‬
‫דידיד פקיאמרה שאמ לה הדר ה‪:‬׳ שהית השי פתח• צ׳ דה ‪ r‬י ׳כי־‪.‬׳ •י‪:‬־‪ -.‬כצ‬
‫המתרים הלצו אשד כנה אימה כשה הלי !אמי •שהיה ער כתמר יוה כי צמה‬
‫שראמדהשגחמיהנפלאד שהיה לבהעייהיא הצירה המשכלמ כאמיר על ק‬
‫ליש כ ה״תהשכליבכלל הצידה המש‪:‬לתיתשיקתה אלהשלמימ א־יד לה השי‬
‫שמפתח ל! ייענש השכע ה‪•:‬כע מאמ״מ כדי ש ממעי ר ר הנכש אל הכעלמ‬
‫השלמימ המביא מ אל הדנקיימ!לימי! לחרכע קב מ הנייד המשכלת תדר‬
‫הארבעה שייימהלצ׳ כ׳ על הפכה החימר׳משהיא אנל הנייה המשכלמכתחלמ‬
‫ענינה כמדרגמהחומר והנישא אצהשצמ־ימהאחח; הוא השכל ה‪:‬ת‪:‬ל מ־ימ״ת*‬
‫במחלמ היצירה שהיא כמדרגמ החימר קראה אתימיכ׳ כהיימהניינלמי‪-‬זאמו‬
‫ית ומעצמות! היא כמדרגמאחימ שהיא חלק מעצת!ת! ׳מיכאחיש יצרתי! חל‬
‫הצורה שהיא שצמומה כמעל שהיא כמדרגת צירה עצ מציאימה הראשי; אמר‬
‫רע־מ• כי אחר םתשכיצ כאצד״מ ותהיה השכל והמשכיל!המשכל דבר אחד‬
‫ומשתתפי' כמו שנמבאר מדכקימוהשממפימהשכצ!המשכיצ והמושכצ יכתן‬
‫שביארו הרחיבם יל כשפרי הנכבד כר סב הנה היא רעיימ׳ ימי ודכקיש וה כזה‬
‫והיולאתדיסכמו שנתבארשש־ ועלהפיבההפיעלת אמר יונת׳ שהיא כ־יי רי‪:‬‬
‫שפיעלהחמןעצ הכלהוהוא פז!וגהיוניס שאחרשחזדוזגיספעםאחתש•כ אינם‬
‫נפרדים כמו שארוצ ועל ק צימח אל הפכה הזאמאמר יונתי כאמור‪ :‬ועל הכבד‬
‫התכליתיתוהוא השלמיתהאחיון אמי תמתי שה‪:‬א שם מזדה על השלמיתהשלם•‬
‫שאמי הש' שיאשי נמלא טל הוא עדשפייש הייאבעזל שהיא משל על‬
‫יבה‬
‫ימעיתישראל שעלו אליו ית !קווצימיו ישישי ציצה כלומר שהי! דמעימ מיימת‬
‫כירפיהיסהוא מדגים רכיבים ואמר שהיו הדמעימ הרכימעלהי‪-‬למש‪;:••:‬‬
‫ללילה ולהיות שהטל!המפר הס על הראש!כפרט על השערות על כן אמר דדך‬
‫משל שעלמה דמעתכנשתישר‪ !:‬מהגל!'עד שראש‪::‬ה היה ע לה על ראש! ימי‪ij:‬‬
‫ואחר כך נמרכה !היו כרכ׳פיס וכל וה היה כלילה שהואכנייוריתאל הגלות‬
‫יאנ־גיי שמלתראש׳ שאמר השי הוא נאמד על כנשתישראלשהיו‬
‫פפיכייתי כאמור‪:‬‬
‫ראש לכל האימימוקראס ראשי לא שהיו ראש! ממש רק שהי! ראש והיו שלי מהוא‬
‫את‬
‫כ מ ת י היה אוהב איתי מכל הא!מ!מיהיא כאלו אח' היד ראש של כל האייית שלי שהי!‬
‫חיוחדיסצ׳ ואמר שככר נמלאו טל דדמעית !קיצית׳! שהם קהלית יעקב שהיי‬
‫קהליתיו מייתרות אליו ית' נמלאו גס הס מרפי ש׳ ה גלות ועל כן בא הוא ית' צעורד‬
‫אתלכה לשוב אליו ית‪ :‬וביאר שלמההעה תשיבת הצורה העצמית והיא הנפש‬
‫המשכלתכאקור אשר אחר עליה שהיא במדרגת לב ער ומש מקק אל השלמות‬
‫ואמר‬
‫&‬
‫ד‬
‫‪ :‬ה‬
‫;‬
‫לח‬
‫שיר־השירים‬
‫ואייר סכל היתל תשובתה אליו ית' פשטתי את כ־‪:‬ת׳ איככל אלכשנה וכוי‬
‫ירשבהיוישהשז אמר לה שמפתח לו כמל שמפעל הבעלות החצינימ השלמות‬
‫למביאימאלהשלמומהאחרון אשר מצטרך לעש״מן אל הכחומהגשחיומוהיא‬
‫ככר שכפ ונפרדה מהפ על כן אמרה כשטמי אמפמנמ׳ ירי אכ׳ פכר פשטת־ את‬
‫במנמהכחומהגשחיומ וככלל החלק החומרי מעליואיככה אלכשנהעתה נד•‬
‫לפע!צהפע‪:‬ל‪1‬תהחצוניות‪1‬קרחצת׳אתרגצ<מהס איככה אחוד ומטופש כ•‬
‫בהתערב םנימ אל החומר נרדמו הוא אלי! יצטרך להתקשר השכל עס הדמיון‬
‫והפחות הנפשיות!אייזךהכחיתהנוייתקשר! עם המשים החומריים מלמעלה‬
‫למטה כנידע שנל זה יתואר כערך אל השכל הנקי כאשר יתערב עם הצירומ‬
‫לדמיזנייתכשכ טרף באמת זעלכןאמיאיככהאטנכס‪ :‬ואברה עוד הצירה ךןךי‬
‫החשכלתהנ!' שדודה שהיא השי׳ שלח עליה ייסיייןכדי להכניע לחומר שיהיה '׳צלח ידו‬
‫נכנעאליה עד שלא מירא ולא מחמנהלכשיהחיחר כדי לפעול הפעילומהחציני׳ת‬
‫כאמ!ר ותהיה יילתידו כנוי אל היכ׳ירי' עד הנה יד ה' הויה יכו' !הוא כאל! אמרה‬
‫טכאשר הרגיש דודה היותה ׳ראהלשיכ להתעדכשנית עס החדיר אחר אשד‬
‫נפרדהמממ ככל לאותת והמיכתיסהנה שלח ידו ביקורי; דודה שהא השי• מן‬
‫התיר שהם השמיכ ושמי השמים כי על ידיהם ימן הוא ׳מייסידין למי שירצה‬
‫לט כת; והס כמדרגמהחור והנקב כערך אלהעילס התחתי; אשר כמכס יכן פי'‬
‫הרא'בעד‪1‬דישלחידןמ;החיר מחלוןהרקיעוכויואמרהשמיד ששלחיד! !מכתו‬
‫מעיה שלפ כנוי אל החומר המו עליז ׳מלשמור לעפות ככל היוצא מפי! ׳?א ומעי‬
‫המועל׳! שהם גפ נתעירר! להיות לע!ר!להזעיללהםגתהשלי‪1-‬יתוהדכקותכי ימי‬
‫יוכרו וישיבו אל היווה! המכיין ממיתם שה!א משל ותאר אל העדר שלמותם‬
‫יהמשיקה אליולהנא׳תסולטי‪-‬תס‪ :‬ואדר אשי מפיה כל השפע הנשבע אליה ק״חי‬
‫אני‬
‫מאמי ימי אס כהמעירריתהצירה!השכל ואס כהכנעמהחוי‪-‬יר אמרה שהיא גש‬
‫היא הטתה אזנה אלי! ית לשמיר לעשות ככל •ייצא י פ י •ת'לשים &אלת• תהילים ליגתייח‬
‫כרי לשוב אליו ׳תיעד תיכה לצאת מהגלותהחר ‪1‬ה‪1‬א אומי קיימי אני לפתיח לדדי‬
‫ירי שהמחילה להרגיל אתהחיירכיוצימכיוהפחיחמ פתח אל לדנקימ עמיית‬
‫יאמר שקייימה לפתיח הפתח אל הדבקית עמי ית' היא עש״תהמצוותיעליהן אייר‬
‫ידי נטפי מירואצכעימימר ע!בר שלם הפעיליתהשלמו' הניגש! כידיס ׳האצכעימ‬
‫לאשר ריחס ריח טיב פחו שפירשם כג!רמ!ריחשלמימיך!כ!'‪1‬אמרשכליההיל‬
‫על כפית המנעול קידם פתיחת הפתח וקרס השגמהדנקימ עמ; ימי ב׳ לאליל‬
‫רק הכנה אל הדבקת ואחר שעשתה ההבנה הנכונה בעשיית המצות בחישכה פתרתי‬
‫שכבר הגיעה בזה אל מדרגת שלאית הפנעת!החימר עד שראייה כיהלהדכק אני׳דדודי‬
‫עמו ימו!צאתמהגליתישהשיי'׳לחו'מלחמתה להכניעאתאזיכיה והס מיה תחתיה‬
‫בלם פתחה בוה לדודה כדי שיכנס!ידכק עמה כי אחרהדכקימאין דכר עימד‬
‫להיותשבכלזאתעויןלא הגיעה אל‬
‫אך‬
‫בפניה ייא פתחתי אני לדודי‬
‫למדרגה הראויהלהשגתהדכקיתהנהדודהחמקעבר כ׳ עדיין הייתה צריכה‬
‫י‬
‫כ‬
‫»‬
‫‪10‬‬
‫‪J (5‬‬
‫שיד השירים‬
‫מ‬
‫*!ההרגל כפעילו' עד •שמי‪ :‬השכליעג ‪ p‬איירה זד דית״ץ עיר כ ‪ -‬־ ~ ‪? S : r :‬‬
‫ונסתרמחדש י י ‪ :‬׳ כמושפרש• ‪ if‬עדח״ ק• יריביך יט' ־•־׳־‪ : . :‬י ־•עציה‪-:‬ה‬
‫שראה שעריי; }א הימה ראויה ‪ 16‬ה־בקימעד םית‪-‬רק ע ‪ :‬מ ה כיה יי; •בגל ‪r‬‬
‫ועל כ; אמרה שדידה חמק עבד י ׳אבי־־‪ : : .‬״ ‪ :‬ד ‪ :‬״ ; ‪ : :‬״ ־ ‪ :‬ה ‪v : . :‬‬
‫ה״סיריןהנזעיד ידהר עתיפיכויובכלזאת בקשי־ השי ‪.‬חייצ־ו ־־ז‪:‬השי יצ־ה‬
‫כדברו בקשתיהו ולא מצאתיה! קראתיו נח ע־‪ •:.‬ב; יי שכקשה מ מ׳ ״‪ .‬בכינ • ‪v‬‬
‫וקראו בתפליתיה ולח נמצא אצלה והבינה שלא השיגה ככלזמתהדכק תהליק״ה‬
‫ ‪ . .‬י אצלה באומר ־• ואברה שאחר שדודה חמק עבר ורחק ממנה מנחש משיב נבשה‬‫השזוצרים נשארה בגליתכמושהיתה מתחלה ימצאיה צר!תרב<ת!רעתעלידי ה שיזרים‬
‫הסבבים בעיר והשומרים אימה בגלותה הס נכי נ ד ננר וחייל ת״! לרעת רש׳ זל‬
‫ואמנסאומרו הביצי פצעצי הוא עלמה שמצייס לישראל ואומר נשאו אתרלידי‬
‫מעצי שזמרי החומותהוא על צבא השמיס כנו' יקראס שימרי החימימ שהיו אלד׳‬
‫העת׳'!מכחיש׳ התיר יאשר נקראו חימןיומגי להגי; כהס על ׳שרע יש מרי הס״סימ‬
‫הס צבא השמ׳יעד גבוה מעל גבוה שומר וכזיוהיו שרי האומויהנג הב מילויזככביס‬
‫ומלת רדיד׳ הוא מצשי; ייהודה עיר רד עס אל והוא מלש׳; יכולת!שלטפת !היא‬
‫כאל! אמר שהבכביסוהמזלזתנשאואתיבלתה מעליה בהמליכס עליה את מה‬
‫שהרגישה בהעדר שלמ־תה כמדרגה‬
‫יאהר‬
‫השוב״ת׳ המצרים לה בבל עת‬
‫אתכש האחרונה כראוי אמרה אל המלאכים !כצ צבא השמים שהם הנקראים בגת‬
‫ירושלס שעומדיםבירושלס של מעצה והס משפיעים נייחד שפע שבע רצן‬
‫כירושלס של מטה שאס ימצאו הס את דודה וידבקו בו מצד השכלתם יגיד! לו‬
‫שהיא תלתאהבת! כלוח' שמצר אהבתי היא שובלי‪/‬על הגל תא! ש תימרת שעם‬
‫כל הצרות הצר!רות באמתחות עתה היא א‪:‬הבמאי‪<,‬־ע‪:‬צא מש‪:‬ת אהבתי ימי‪!:‬׳א‬
‫וא‪£‬עי‪,‬י שמאויר‬
‫אכ מייצא! אמדוד׳ מה מגיד! צו םחולתאהבה אני וכוי י‬
‫שיגידו ל! ׳משהכירה בעצמה שאינה שלמה בשצמיתה שהיא ח למאהבה כלומר‬
‫שאינה בריאה ושלימה באהבמ! ׳משאם הימה שלמיה כאהבתי •דעה כא״מ‬
‫םהיתה נגאלת!דבקה עת אן להיותה חילה ובלתי שלמה נאהב״ על ב; כיין‬
‫עליהצרותהגל תוואמה תגידו ל! שתלת אהבה אני <כ!'על הדרך שפ‪-‬רשניה!‬
‫כפי הדרן השני אפשר לפרש כל הכש קי ס‬
‫״זי נ'י‪.‬לי‪ :':.-'.‬לעיל‪:‬הוא דקדק נכי; י ואבגם‬
‫הלצוכאוכ; שני כעניןקנקהשלחותכשיהיהדודה הנויפה כנ י אל השכל <הלכ‬
‫כמי אל בלל!מהכח!תהטבעיות והנפשיות בלס כ׳ מק׳יס הלב!אמר התמר‬
‫בכלל‪ :‬המכונהוהמתיאר כפס אשהמתפעלתומקבלתהשפע מהשכל כמי‪ ,‬שזכר ש‬
‫שהימה היא ישנה ובלתי מתנועעת כלל אל הפעילימולבה והיא »‪ <,‬אל כללית‬
‫פח מיה היה ער!ק ל דודה שהוא השכל היה דופק ואומר לה פמח׳ ל׳ כלומר‬
‫םתמעורראילהפעילימהטוכימלהשגמהשלחומהאחרקוקראהשכל אל כלל‪:‬ת‬
‫הח‪:‬חר אחותי על דדן שפירשמי במזתר הנה מה טיב ומה נעים שכת אחים גש‬
‫יחדשהסהחותר והצירה !כ! פירשו הרכה מהמכל שייםבהתחכר הצרה עש‬
‫‪ 1‬ו נ‬
‫הח‪:‬מר‬
‫שיר הע»רים‬
‫לט‬
‫‪ p j i‬׳ ‪! W‬כהצמןיי! ‪ ,‬ך לפעול הפעיליתהפצמותמכאתהשכלילי! רעים ושמפים‬
‫בפעילות כי כאשר יפעל הח;ייו הפעילו!‪/‬הרעיתנגד השכל איש לדרכו פמ ואינם‬
‫רעיס א! כדי; עשיית הפעיל ת ה« מת הנה הם רעים!ש!תפים כהס הא רעיתי‬
‫ילדי !! אל השפע השפע מהשכל על התייר פדי לפעיל הפעולית הישיכית שהם‬
‫יופאת השכל כאמיר אמר יונתי לרמ!‪ 1‬אל הי! ג השלם פיייג היינה שהיא‬
‫יישתיקקתאל בןזיגס‪1‬לא ׳כרד ממנו כמו שכיאר‪1‬הו י״ול • ולרמוז אל פלמ!ת‬
‫הפעיליתהנפעלות מהגיף כהפכמתהשכל אמר תמתי כי‪ .‬כאשר יפעל החימר‬
‫בםעלההעולותהשלמייתהנההיאתמה תמימה והוא שלמות החימר ותכליתו‬
‫ביצירת! !‪.‬אמר השכל אל החימר אסר שתאר איתי כתארים הנוכרים המורים כלס‬
‫על אהכתואחיתהחומר והצירה והצמדס יחד שתפתח לה פתח להשגת השלמות‬
‫‪ m‬׳ ‪ c‬׳ ‪ i‬התמר המתאר והמכינה‬
‫ו לא תתרשל ותתעצל בהשגתם יפעילתם‪:‬‬
‫כשם נקבה פ״ אין צ״רא ולפחד עיר שמא יחוור לקלקל! םככר הוא נתאחד עם‬
‫השכל!פשט את!יה״ת! אשר הטי לבה נחש הוא יצר היע״א פשטת׳ את כתנת׳‬
‫איככהאצבשנה והוא כאילו אמר אלהשכלאיך תחשרני ותחשוב שאשיב ללכיש‬
‫כתנת׳ כתנת היצהר וההרהיריסהרעים חלילה עד שתצטרך לדפ ק דכיקה אחר‬
‫דפיקה על הדלת ורחצתי את רגלי ״הפעילות הרעות!איך תתש!כ שאטנכס‬
‫חלילה ווא רחצתי את רגלי א׳ככה אטנפם‬
‫ואמר שכאשר שסעדודה והוא השכל תשוקת? אלהפעול!תהט‪1‬כ!ת עדשהיתה‬
‫מתרעמת למה חשדה השכל לכלת׳ היותה קיימת כשלמות לפעל הפעילות‬
‫הטי בית רצה השכל לנסיתהאס כדבריה כן הוא כפיעל ואס היא נאמנת בכריתה‬
‫ק״״תכמאיירה ‪1‬שלח יד! מן הס ר והוא מן הצר כל! שרצה לנכתאתהסמר כצד‬
‫מהלראות אסה!אקייסכשלמות!וההכמתי עס השכל!כאשר שלח ידו מן הסיר‬
‫וצדקט; לשעילפעןלהמהראה שמעיה יה א כני אל החוייר העכור והכחית‬
‫הגשמיות הס הי! החנגדיס אל השכל ולא רצה לשמוע אליו אדרבה המו המיה‬
‫גרילה על מה שהיה מברית איתס לפעילהפעיליתהשלמיתווהו הייכו״( באויימ‬
‫שעכיקייהלפתיס לדורה ובטיב כינתה ומחשבתה‬
‫ואנייה‬
‫ומעי המועל•!‪:‬‬
‫למה שנפשט? מהמנההרעהוהפעיליתהרעיתכמ! שאמרה פשטת• את כתנת׳‬
‫לויככה אלכשנה כ! רחצת׳ אתרגל׳ כ!'על כן לטיב כיונתה!מחשבתה נטפ! ירי?‬
‫ןאנכעיתיה יוד שהיא ריח טיב שהואריו! אל הכוונה השלמה לפעיל הפעילות‬
‫וואיידי נטפי מר ואצכיגית׳ מר עובר שלא היה כריח שהוא עקר דבק כ! רק ריח‬
‫מה עיבר שהיאומואלהכיינה כלתי החפ; לפעיל הפעילות בפיעל ועל כן אמר‬
‫שכל וההיהעצ כפיתהמנעול בזיותפתחהכעולותקוגרת ומסוגרת כוי‪:‬‬
‫שבאשר נא? לפתיח צרורה לתתלשכלמהצכ־םכיןהכחותהגשמיות‬
‫ו*ביוז‬
‫עפ הייתם הימים עציו הנה היא חמק עבר וצא רצה צהתגצותולהתראותצהפ אחר‬
‫שראה איתכ הומים ובלתי חפציכ לפעיל הפעיליתהשלחיתויא כתחת׳ אני לדוד!‬
‫ירוד׳ ח־!ק עבר)אחרה שנפש ה והוא ריוו אצ הכוונה הנכונה‪ .‬שיצאה לקראתי‬
‫לפתות‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫שיר השיקס״‬
‫לפתיח ‪ 5‬ו ‪ 1‬ב ק ס א ! ת ! ל א מצאו לבלתי ה׳ותהכחת'הגשיי״ת פ‪-‬״ת כי־״י ‪W‬‬
‫נפשי יצאה כדכר! ית הנה ‪! TOO‬מחשבתי המכינה בשם נכש• •צי‪ ?.‬כא!»ין‬
‫לקראת! כשימעהדכדיוכשא־ר כתת׳ לי אחיתי רעית• כיי ״ ן לויע הכחית‬
‫קגש־‪-‬״תכאמויכקשת׳הי‪.‬לאמצאתיה! •קראתיוכהיית׳נרחקחח‪ •:‬יצא ענני‪:‬‬
‫יאמיר‪ .‬םכהי תה מבקשתאתרורה מצאיה ש מרי העיר יהס החישיהחיישד‬
‫החמנ״ס !הש הנקראיש שייוריפ כתס יען הס הש • י ״ ‪ :‬הח״׳י כל•• שי‪-‬ירי‬
‫המגדלים והפנימייה אשר עמה־ הס שיירי החי״יתאהר תכליתה !חכצם‬
‫ותשקתכההשתמשיתיההפנהאל הציחת הםכליית כאייצעית הכח הישיתן*‬
‫והרמ״ןיעל החושיםהחצינ״ס הנקראים שימר׳ העיר כלה שהיא כלליתהאכיים‬
‫והכח׳תהנשמותאמימצא ניהש מייכהכיככיפ כעיר הכיני כנעני ועלשימי•‬
‫החומיתשהס החישים הכנ׳מ״ב והכחיתהנכש־ות שהם כאמת פימר׳ התליית‬
‫המגיניתלשיילאת הצירה בכלל אמי נשא! את י י י ד ׳ מעלי שי»י< התמת‬
‫סהקייו אתעד׳ החומי ויכולתי ע י ויה יה עיי י י עס אל כיי! שפ־רשני ׳'א נשא!‬
‫את י י ׳ י י מעלי שוייר׳ החייית והוא שהכניע׳ התייר !רפיי! את ממשלתו‬
‫כאשינתעיויוהחפיםהיצינ״פיהכדמ״ס !כל‬
‫ייכילתי מעליו‪ :‬יאמרה‬
‫הפחית הנכשיית להכניע את החמי כיי שיגבר השכל להשי‪-‬ת המישכלת‬
‫השבעתי יתבכ בניתירשלכ ק ר א אל כל הפחית הלבש־יתבנת יי!שלס להייתס‬
‫כמדרגת המתפעלים ומישכעיכ מהשכל כנקכה ילהייתס עיייות י ל הפלמית‬
‫אמר שה‪ :‬כניתיר!שלס!אלורלהס שאסימצא! את דודה יהיא השכל ה״שפ׳ע‬
‫כהפ •‪:‬ידי ל• שהיא נאמת הולתאהכה כלומר שהיאאיהכתהשל־יויו‪-‬יש־‪• .‬ך־ת‬
‫יללי! ׳‪!'.‬אהשבעת׳ אתכם כניתיוושלכאפ תייצא׳ אתדוד׳ מה תגיד! ל׳ שח לת‬
‫אהבה א‪:‬׳ כלומר שאני חיבקתואוהכתכאיהכיפ החיקיפ שנפלים כחיל׳ החשק‬
‫מייכ חייקלחשקיאהכהאל הנאהכקאנכי חילתהאהכהעד שאשיג הדכקית‬
‫כמושהידליסמהאהכה אין החולי רק מהעדר השגת הנאהכ והדבקיתעמו‬
‫וכאשר ישיג להרנק כנאהכ י כר החיל׳ כן אנכי עפ דוד• שח לתאהבתי איני עד‬
‫אשיגהדי־קיתהשלסעמווהאמשלמפכיםמכלצלי• י יאמגמ לכלהפ־ריש׳'‬
‫ראוי ל׳ שיכמלותמה תגידו שהילל כאמת אם תייצא! לדודי הגידי ל! שחלת‬
‫אהכה אני כי מלת מה צייש זיא שאלה ולא •צדק בהגדה !בבקשה ועיר שהילל‬
‫סחילתאהכת!אניאחרששכלאהכתהדוד הניישאס יאמרו לדוד שהיא חלת‬
‫אהבת! יחשוב שהיא חילת אהבה שאיהכת לאחר אך רצתה לרמי! שחיל׳ אהבתה‬
‫אינני חול׳ האהבה המקריתרק האהבה העצמית אשר היא אצל הידיות ולא‬
‫אצל המקרים והוא כאל! אמרה אל הכח־תהנפש״ח אי אל הנמצאייהעל״נ׳ש‬
‫כפ׳יהמכרשיס שאס ימצאו לדודה לא •גיד! לה איוה! חליה ש‪-‬יא מ רה על‬
‫הפרסיים הנאמרים כשאלת איוהו שהיא פלויופלוישהס כלע״ל ־ צד הח מ י‬
‫והמקרים המושגי אליו רק יגידו מההוא שהנאיורים בחשיבת מהי הכ י כיל לים‬
‫והצירותהעצח׳ותייוא אס תמצאו לדודי מה תגידו ל! יריאס תשיג! כהשכלתסה׳‬
‫נדברים‬
‫שיר השירים‬
‫מ‬
‫•ניכוי'הא‪$‬הייס שהואהדכקיתעמייתיאו השכל מגידו לו המהיא ׳‪:‬מן הטעם‬
‫*ל!הוהושחילמאהבה־א‪*5‬צצ<מ*שח<לתהאהכה הידועה שהיא אצל השי שנקראת‬
‫‪1‬‬
‫אהבה 'במס!היא אצל המה!מ אשר על כן להיות! פלמי ח!שג לא ׳אסר אהכה‬
‫כמם והיא אהכה כוללמלח׳ שהוא כל ולא לפרטי ועל כן נמנה טעם לחוליה שהוא‬
‫חילי המה!מלהי!מה ח!למאהכה סמס בלמי מושג האהוב והוא חילי השגמ הכל‬
‫כמה שהוא כל וכן יצדק גכאסיהיה דודה השכל והצ!רה העצמית פהיא כיללת‬
‫כמדעכיאיןפיטיומכצייומהעצמיומ כנידע והס המושכלות והמהיות כאמיר‬
‫‪1‬ה!א דקדוק נכון‪:‬‬
‫אחר‬
‫אשר השלימה רכורה כפי שני הפירושים הנרשמים‬
‫לעיל אמרה שהשימעיס דבריה שאלו לה מה ד ו ד ן מדוד סיאם שיהיו המלאכים פ ר כ י ת יא‬
‫אוצכאהשמים כמו שפירש! קצמ המכרשיס א! סמהיה השאלה מהאומיממה‬
‫משמעי גסיהס דבריה בכל איוה אופן שיהיה יש להקשית כפסיק דמה נכש־ אס‬
‫היו יודעים מי היא ה ד ו ד א ־ מהשאלומהיתי ואם לא ידעיה! למה אמר מה דודיך‬
‫יזל‪!-‬י)לאאסרמיה!א דודך היפה כנשים אם רצי לידע'מיי היא כפי הנראה !עיד‬
‫שאין דרך ליםאל על המהות רק אתו ידיעת המציא!ת!עיד יש לראימהכפל למה‬
‫חור ואמר מה ד ו ד ן מדידשככה השבעתנו כויהיה ד׳ שיאליימה ד ו ד ן מדוד היפה‬
‫בנשי' שככה השבעתנו ועיר שהילל סהשכעתנו על כבה כ׳ בא!יי'שככה השבעתנו‬
‫חידה על ניסח השכועיולא על מציאותה־)אל הקושיא הראשינה אפשר לילוד‬
‫שהשואלים הי!יודעיןחיה!אדודהאן לא היו <!דעיםמה!ת!ועל כן היי שואלים‬
‫יומנה מהותו‪:‬‬
‫ואפשר והיא היזיע־נכוןאצליסעסשלא היו יודעים מי ה‪1‬אוה‬
‫רודההנהראש‪1‬נהשאל! ממנה ד ד ן כללםמצאו כאהבתה ע כ ד י ד ה יה דכריס‬
‫הפכיים מימר הרודים!האוהכייועל־כן שאלו מ ל ו ה ! ע ל מה וה נשתנה דודה וה‬
‫מכל ח ד ואחכ ישתדלו לרעתימ׳ הוא כי ראשונה יש לשאול־ על הכלל ואחפ על‬
‫הפרט והנה ראשונה המה דא! כן מיוהי כאהכמה״ואתהפן כל הנשיס שהם‬
‫אה!בו'מהא!הכ והאוהביאו ה ח ד שהויהחבקש את אהיכתי ואין אה!כמ! מבקשת‬
‫איתי ומה גס בהיות האהובה יפה מאד ש ‪ » f‬״ שיקרה לפעמיישהאהוכה מבקשת‬
‫אמהאוהכאיתההנה והיקרה כשלא תהיההיא כ כ י פ ה א ן בהיותההיא יפה‬
‫הא<הבאימהירחףאחויהויכקשאיתהועל כןתמה! ואמרו מה נשתנה ד ו ד ן ו ה‬
‫»כל ריד כהייתןאתה׳יתר •פה שבנשים או שאתת יתרת ימפירכלית ליפה בבל‬
‫הנסים !?א מה ר ו ד ן מ ח ד היפה כנשים והיא תחיה על שהיא מבקשת אות!‬
‫ועל מציא‪ '1‬השבועה שהיא המשכעתלומר ‪ p‬על איהכה ולא היא עליה ועל אומרה‬
‫שהיא החילה מהאהבה ולא הוא עד שאמרה כ׳ חולת אהבה אני שהיה לה לימר"‬
‫כדרך שאר הנשיס שאף כשיר ני לגלימאהכמ; לאיהביה; יאמר! שהן ממי צית בהם‬
‫ולאשהןחילימעל אד‪:‬מה יהיה לה לוחר שחולה אהבמי היא ועל כן אני מבקש‬
‫א ת להיציא ממסגר נפש! אך שיאמר שהיא תחלמאהכמ! אי; ראוי שמאמר אימי‬
‫יהיא נ י ו ד ר א י ׳ שיאמר אות האוהכ ילא היא יעל כל הדברים היושיניסהאלה‬
‫‪0‬יאן כה ה כ ן כל הנשים האהובות שאל! לה מי‪ .‬ר ו ד ן מ ח ד ירימה נשתנה ‪1‬ה ח ר ך‬
‫מכל‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ך ן ך ך‬
‫‪'..‬ך‪,‬‬
‫ך‬
‫שיר השירים‬
‫מכלחדשאתהמפר&מיהאהביילאהיאיאתהס לה ״האהבה!'א ה א ׳הת־״הה‬
‫השלי‪/‬היא על אופן ומסח השכיעהבייה שאיירה ״ל תגידי ל> ילאאמיהתגיי‪1‬‬
‫לי שחולחאהכה אני כוי יעיד לחה לא איירה שחילתאהבת׳ י ר יק י ־•יה ח ל ת‬
‫אהבה שנראה שהיא אהכה התש כלח׳ הכרח הדיר הפרשי!היקשה •כעדה‪• :‬לפי‬
‫שהאהכה תתחייכ מההכרה כשרע חהח' !היש מסכי הייד ת לסיסיש׳ יכ־ע‬
‫שהרחכתי הדכור כדרוש הזה ככיאיר׳ שס אשר קראתי! כ־כד כני ״שה !!ח מה‬
‫יידן מדוד שככה השכעתנ! והיא תמיהה אחיתי׳נד י ח י יעל‪ ;:‬חיי יעל ־‪.‬־•דת‬
‫יוה דודן מדיד וםיהראשנה לומר שניתמה ד!דן כלומר מה משינה ד‪ .‬דן יה מש־וי‬
‫החדים שהאהבה תתואר להב ככנ!׳ חליהס ימת ככה השבעת‪ !:‬ינמ השבעתם‬
‫ננסח שבזעת שאי האהובות שמבאייתפיע׳ הדברים שיאמין לחהיכיה; ולמי‬
‫היא אהבתן שניאה כן דבי מתמיה מאי ׳היא שאתא הבת !א־נך ״‪,‬דעת למי‬
‫אתאוהבתיקשאתחילתאהבה סתם!כיללת •יכן סד שאת א!חית מד תגידי‪ ,‬לו‬
‫שיאמרו לו המהות ואינן מבארת כרפי הינדים שיגידו לו ועל כן אמי שככה‬
‫השבעתנו ולא אחי שעל ככה השבעתנו והוא דקדוק אחת׳ אכין‪ :‬ינאת תשבת‬
‫כנשית ישרי להשיב עלמה ששאל! לה מה דו‪-‬ן מחד היפה בנשים כ! חדי צס‬
‫ואריס כ!'!הנה לפי הדרן הראשין אשר פירשנו שד‪:‬דה הדפק היה השי‪:‬ר שלמד‬
‫שתמה! עליה שיפרש להם מהותחדה כדי שיכיר! וידעי אין יתקשיהיה ‪:‬נלד‬
‫!נעלם שכאהכתד א!ת! נראה שהוא ניכר אצלה שאי; האהבה רק א י י ההכ־ד‬
‫נ ג ד ע כ׳ מהכרת הדבר הצאהב תחשך האהבה• ומצד היותה ״סתרתא‪ .‬ת׳ שלא‬
‫אמרה שחילת אהבת! אני ככצו׳ אליו צראה שהיה כלתי מ!שנ אצלה עלה כ ת‬
‫להשיב לכל הדברים ההפכיים הנראים באהבתי לדודה שה!א השי באה לבאר‬
‫קצת מעניניו!תיאר׳! ית דרך כלל באופן השתלשליתהנמצאיס והנהגתי יתעי׳הס‬
‫וראשונה דרך כלל אמרה שדודה והוא האל ית' ה!א מפ רפש ־ והוא נעלם כאמת‬
‫שהוא ניר ומפי רסס ׳נגלה מצד פעילותיו והיא נעלם מצד מהותו שדא כלת• מ שב‬
‫לקיצרהשגתהניוצאיס כלס!אף העליונים משרתי! שואלים איה מקים כבדו ועל‬
‫הבחיניהואתשה! נעלם מצד עצמ! ומדות! אדי דודי צח ר ג לכן!ספיר״ כמו פכי'‬
‫רם׳ ‪ if‬עד צח! מחלב ופו' וכמו שהלב; מכור הראית!בלתי מישג אל המבוע בו‪,‬‬
‫לפטריות! !חולשתהחוש מלהשיג! כן השי׳ היא כלתי מ שנ מצד עצמו כאמור ועל‬
‫היות! מושג מצד פעולותיו והשתלשלותנמצאיואלף אלכי;ישמש‪:‬ניה ודבזא רכבן‪.‬‬
‫כוי אחישהואארוס!ה‪1‬א גווןאמצע׳ כי;הלב; !השחיר שהיא מיש; אל ח!ש הראית‬
‫באופן נאה שאין צצ!צית הראית מכ ורית כמו שהיא כלב; ׳אינם מקבצית כמן‬
‫שהוא בשחריתיק מתיחשיתעס החובש כשהוא איוש יעל כן אמיםמצד כעילות•!‬
‫והנמצאים המשתלשלים ממנו ׳תישהס לחלפים ולרבכ!תה!א אדיפ ‪1‬ה!א מכירסם‬
‫לבל •יוד הנ־ כיי! הדגל אשר יראוה! הכל לה״ת! גכוה ונגלה לכל הה לטס‬
‫למלחמה וביאר שפרסומו הוא מצד הרבבה של הנמצאים המשתלשלים ממני ׳תכי‬
‫‪ 611‬דגול מרכבה והוא משלהרגלאשר כמחנה רנכית אנשייוהיא סשל מפכים‬
‫פא‬
‫שיר השירים‬
‫פרצה לרמוז על שתי מדזתיויתישלפעסיס יתנהג ‪ VJ‬י " ' "‬
‫ואפשר‬
‫מכלצד‪:‬‬
‫מרתרחמיש לאוהביי ולשומרי מנותיו ואו ה‪1‬א נראה ונגלה להם כחדתרחחיס שלי‬
‫ועציו אח'שה‪1‬א צת שמ‪1‬רה על מדת רחמיישלו ועל גלויו כסו שהוא הציק כאמור‬
‫יפעסהוא מתנהג כמדתהריןומשלס לשונאיו ע ל פניו ווהו הנומי כמצת אריס‬
‫‪0‬מ!רה חמימותותחן אף ולהיות שפאשר יתנהג במרת הדין אינו נמשך הרע‬
‫מאתי ׳תירק בהסתרת פניו על ידי צבא השמי'!כסיליהס ורככית םככיס !מוצת‬
‫על כ; אמר שה‪1‬א אד!ס עצ ידי רככותכוכביס ‪1‬מולות!'יאדג!ל מרכבה יכו'‬
‫‪ ICENI‬שיצדק כל וה נ״כ כפי הדרך הכישפיישדודה הוא השכל והצורה העצמי' פו‪/‬ינעיסנו'‬
‫כ׳ השכל נס הוא נראה ונסתר לפעמים מהכתותהגשמיותוהחישיסהחצינ״ס כ׳‬
‫בפעילתהסצעיותהשלמת הנה ה‪1‬א נראה ומשכים ‪1‬סתאסד עם הדמיון ופועל‬
‫גאמצעתהכסתהגשמיתכלס אך כפעיל!תהרעיתה‪1‬א נכתר ונפרד מהדמיון‬
‫ועל כן קרא! צח על ומן ההעלם שהיא כלת• מערכ עסהכחית רק עומר כעצמו‬
‫כמו הציב; שאינ! מעירכ עם ש!ס גיון רק פש׳ ט כעצמו ואד!ס על ומן הראות! כי או‬
‫כיעל כאמצעית כל האברים הגסמ״ס שהם רככה ורמי רב לאי; מהפר כי כל‬
‫חלקקט; מהגיף משתתף בהס ויזא ואריס דגול מרככיפ׳ לפל הפייגורת דגול‬
‫י!רככהדכקצמלתאד!ס!צאצחלתצחכ׳ חלת צח מיסכת ודבקה למלת ד‪1‬די‬
‫שהיא תארו מצד עצמו!אדים ודגול מרככיהוא מצד פעילותיו ועצ פן פפ׳ דרכנו‬
‫ואתכשקיראאתהשכלכתהוא פאפריהיה נפרד מהגוף וכלת׳ משתתף עמו‬
‫ויקרא אדום כאשר יפעל הפעיליתכשתיף האברים הנשמ״ס אשר על כן או הוא‬
‫שהם תארייהשכל המעשי לבדו כפועלו המצותפיילינניהנו'‬
‫דגול מרכבה כנוי‪ :‬יא‪£‬כזר‬
‫בלס ועל חציתלא תעשה שהם העדר הרע שהואהחלקהקידס כטכע עד שיהיה‬
‫השכל כלוח ״ליטש ולכי נקי סכל סיג !חלאת הפעילית הרעת אמר שהוא צח‬
‫יצרמו! אצייציתעשהשהס נפעלותכחמימתוקסעשהאחרשהואאחסאשרהוא‬
‫צוין אשר •צי״ן על הלבן והוא דג!צ מרככת המצוות והמרות הטוכות!המוסרים‬
‫כלסשיוסתעכיס מהמנ‪!:‬תאשר רכו כמו רכו• והכצ מתישכ על נכין כמעט‬
‫אשרכיארהדרךכללעניןחרההתס׳להלכאר ראשו‬
‫ההשקכההצריפה• ואחר‬
‫האומה הישראלית כפי הדרך הראשון אופן השתלשלות כל הנמצאים מהעלה כתם פ ו‬
‫הראשינהוהתחיל מההתחלה ההיא הבכה הראשונה אשר ממני ישתלשלו כל‬
‫הנמצאים למיניהם לאין תכלייוזא ראש! פתס פו המשיל הסכה והעלה הראשונה‬
‫מציאותי ואלה ת! לראש להייתהואשהוא היותר נכוה מכל הנוף ואח'םהנ‪ 6‬של‬
‫כתם פו להי!ת הוהכ הדבר היותר קייס ועימר ויותר יקר ואחישהנמצאיס הצחשכ׳'‬
‫יומני הם כמו השער הנמשך מהראש וזא קיוציתיו תלתלייואחישהס תלתלים לדיכוי‬
‫הנמצאים הנמשכים מהעצה הראשונה צא׳ן סיף ואמר ענין טוב מאד והוא כי עס‬
‫הי!תס כלס נמשכים ומשתלשלים מסבה נקיה וצחה ככתם פו הנה כערכו ׳תיהס‬
‫גלס שח י ת כעירב לרוחק היחס אשר כיניהס אף מהשכלים העליונים והס‬
‫העצוציס הראשונים כל שכן שאר הנמצאים ‪ 11‬א שסודות כשרב • ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫יא‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫ואפטר‬
‫שיר השירימ‬
‫ששלמה ?יא ?מלבר בשבח השם •תכין •קיא לכשתישראל‬
‫‪Tcfi.viWw'jV‬‬
‫לאש! ש! ?שש •מבלך שהיה למש האומימינקיאמ ללש‬
‫סלי שהיהמ״סדתלויתיןאראש׳ במש כי •ל ש?•??״מיק־ חשבחצ ׳•ת״כלם‬
‫;יגל האומ!'מהאמ'ק!יציתייתלמלי פהש לגל •שר במדרג השער יזנלהרחש כ• כ״!‬
‫שהשער ?׳ח ל••;•; •?שמאל?ראש כ; ?א ״ ••דל‪• :-‬לש־״רמ ?א ־ ‪ :‬ד ״ ‪ .‬׳‬
‫פסררגתהקליפה חצל מ י • השמור נמכייעלקא‪-‬יר שהמימיתמ־ההס שמרימ‬
‫כעירב בעין מל השומה הנכחית שהיא ו‪:‬ה וכרה ככמש הו כממיר ורמז עיד‬
‫שהאומה הנבחרת היא אחמ כמו הרחש ישאר הממית הב רכים ממד במו‬
‫השערימואין ריכויים מיכיף עליהס שלמות כי ככל ואמהפ שח־המ כערב‬
‫‪,‬‬
‫עי'!‪'.‬נע ה נ ו י כאמ!ר• ועל כ׳ הדרן השני שכתבנו הייתדודה הוא השכל האניש׳ יצדק על נכין‬
‫פראשווהיאהשכצ הנאצל ה ח כמס כ! יק״צימיו והס שאר הבח מ כשבעיית‬
‫והחישישהחצינ״סהנההסרכים כמו שער הראש הנמשימלנ! שראש אחד לה ס‬
‫והיא הצירה העצמי' ואמר שכצ המשמצשציכ צמעה מהשכצהנאנצ מאמיימהס‬
‫עיניו שחירות כעורב בצו'• ואחר אשרהשציס לבאר בלליתהשמלשלימהנמצאיש‬
‫כיונים על כלס מהככה והעצה הואשינה נעמק צכאר א פ; השגחמ׳ ׳מכרן ככצ הנמצאים‬
‫המשתלשלים מאתי ית' שהס נכללים כשלשה עילמית כנלע אשל התכלית כלו‬
‫בהשגחת! ׳מהוא להשגיח ולהופיע בעולם השכל וכ״חיל כאומה הנבחרת ישפע‬
‫שבערציןומלאוזא עיניו כיונים על אפיקי סיס יי עיני השגחתו יתהנה הם ב״חיד‬
‫עצהשצמיס שהס חצאי מיס שהיא התירה ש‪:‬משצה צמים!אמי שעיני כני השגחתו‬
‫עציהם הש כעיני היינה שצ‪ -‬מאנה!סנה בקניהס כן עיני השגחת! ציפית כבמי‬
‫כנסיומוככמימדרשימאשרםסהשלמיםעיהקיס כמ!רהוהםמ‪:‬צאי מיסכאמר‬
‫ומחצימהעיניסהנ! בחלב פשה; צופית לברר •ללק הדברים כלס ויישכימ עיני‬
‫ע י י ג י נ ע ׳ ‪ ,‬״ ‪ ,‬׳ השגחת! ׳תיעל מלאתהעולס שהם מש!נ‪1‬סמככל הארץ כמו שפירש•!ל ואפשר‬
‫שיתיישב גס הוא על פ׳ הדרן השני על השכל הנאצל מאת! ית'באלם אשר הא‬
‫כטכעהמקיס אשר ממנ! חוצב ממחמ כפא ככ!ד‪ 1‬ימי!אמיעיניו כי׳יניכ על אפיקי‬
‫מיס והם מי התרה כאמצעימהכחימהנפשיימ וככלל עי הדמיקהיקבלהצדית‬
‫ה» חשות והחובטים ע׳ הכח המשותף כנ!יע!השגחתהשכלהישר וכל מעיינו‬
‫להוציא השלמימחןהכח אל הפועל ווה! הנרצה כאומ'על אפיקי מיס!אמי שעיני!‬
‫יוחציתכחלכללכןהדכריס ולהוציא באמצעות הדמיון המושכל האמתי מפשט‬
‫מתמיוהס הציות הכוללות המושמת אצלהשבלי‪1‬שכ!ת עיני! הנויעלמלאמ כל‬
‫הנחות פלס אופן שלם וישי לא כתת ולא •תי כאכן טיבה משבצת על מלאת‬
‫בלהכחית כלסכאיפ; שלס וישי לא פחית ולאימיכאכןט כהסשיבצתעצנ־ק‬
‫נא!פן שאיני •וצאיהחיצה פחימהיאו׳ ולא •ומי יק פפ׳ הציין שזה הנוי! בגזית‬
‫כערוגות עלמלאתכאמ!ר• אחר אשדהשל׳ס עני; השגחת״ת ד י ן כילל!השפעת!‬
‫הנפלאה נפי הדון הראשי; נעמק לנאראומה כפרטיתככל השלשה עילמ ת‬
‫והם עולם המלאכים ושלם הגלגלים ועילם הפפל ועל עולם המלאכים והשכלים‬
‫הנבדלים‬
‫י‬
‫יי י‬
‫•כ‬
‫שיר השירים‬
‫הנבדלים אמי לחייו"כעדוגת הכישס ירי השכל העלול ממני •ת' שהוא כמדרגה‬
‫‪1‬‬
‫עליונה מכל השכלים הנבדלים למה שה!א נאצל!מושפע מההכה הראשונה והוא‬
‫נמשל ללחיים הפמוכיס אל הראש הנה הוא כערונמהבושם ירי כמו הכישש הי!צא‬
‫מהדבר המבושם אשר הוא נסיע בארן קמ וך לשרש! כמו כן הס השכלי אשר הס‬
‫במדרגה הראשונה שהס עלולים מאתו ׳תיוהס עלה לכל מה שלמטה ממני ואפשר‬
‫שקרא לשכל העל!ל מהפכה הראש!נה לחייו יען הלחיים הס כלי הדכור השכל•‬
‫שהוא המפיצה כשם לח״! להי!ת צאצלומישפעכעצס!ראשונימאח! ׳חיואמרשהוא‬
‫כעהגתהבישסוהוא מקם מייחד כגן אשר כ! מוועהדכר המבוסס אשר ריחו‬
‫‪,‬נודף מרח־ק והיא כמין לעקרו ושרש! כמושהוא הסכל הנבדל הראשי; כאמור‬
‫גאמ' שהוא כמ! מגדלו' מרקחי' לרמוו לחחקהםכלתו ‪1‬רכ‪1‬י השפע כמגדל מלא‬
‫חרקחתמניש' ועל שאר השכלים הנכדליס אשר למסה מהעלול הראשון שהפ נס‬
‫‪.‬הם מכונס כשס דבור שכלי אמר שפתיתיו שושנים!פוייען השפתיס הס דבר •ותר‬
‫דחיקמהלח״סלעניןהדכידהנמשללהשכלה כאמור ועל כ; אמר ששפתיתי! הס‬
‫ש שנים שהם נ טפיתמד ע ב ר ואינם כמדרגתערוגת הכישס הדכק כשורש! רק‬
‫כת! השושנה כאשר נעקרה משרשה שאינה דבקה עם מקורה כן שאר השכלים‬
‫העלולים סהעליל שקראם שבתית׳! ית' יען נס הס שכל כפ על הנרמ! כרכור‬
‫השכלי אשר כשפת־ם שאינן דבקים כעלה הראשונה יעל כן קראם שישנים שהם‬
‫עימדות בעצמן וידיח׳ גס הס שריחם נודף כמו המור אך אינם סמוכים לעיקרס‬
‫!שירשם ועל ק אמר שהס נ סכי מד עיבר כלתי ק״סוססיך לשרש! כמו השכל העלול‬
‫הראשי; כאמור ונמשל המושכל אלהכוםסעל דרךשארולכחדרש כל דביר ודבור‬
‫ו־ירבי־ז‬
‫שהיה י!צא מפי הכה נתמלא כל העילס כלי כשמים וכוי י‬
‫השפעתו ית' עלעילס סגלגלים אמר ידי! גלילי והכ וכוי וקרא לגלגלים יד<ן‬
‫על ידיי ג ל ל י‬
‫י‬
‫ע‬
‫ן‬
‫מספר הגלגלים הס עשרה כפי הדעתהאסת׳ כמו שה!כחתי כספר ע״; הככביס‬
‫אשר קראתיו שער השמיים שהגלגל הראשי; המניע כל הגלגלים הוא עשירי ולמטה‬
‫ממג! הגלגל המתיםכ שהיא התשיעי!על כן קראם לכל הגלנליסכשס ידיי להיותם‬
‫עשרה כמניןאצכעית שתי הידיס ואמר ידיו גלילי והב על דרך שאמר דודהעיה‬
‫ומעשה ידיך שמיס!כוי אמר שהס גלילי!הב שהוא כמו גלגלי והב כמי שפירש‬
‫הראבע יל להיותם טהיר׳יכוהכ וכאומרו יכעצס השמים לטהר ולרמוו אל הגלגל‬
‫השמיני אשר כ! המין הכככיס הקיימים והוא ממולא מהם אשר מהם יושפע‬
‫העילסהשפל אחרממ!לאיס כתרשיש כלומרשהגלגלהשמיניכל חלקיוממולאיס‬
‫מכיככיס כאבני תרשיש משובניתכ! א! אמר ממולאייבתרשיש לרמת כמלתתרשיש‬
‫על היבמילית שרוצה לומר תיישש יעי המילית ששה מהם הס צפינ״פ וששה‬
‫דרומיים ועל כן הס תר׳ שש שהם יכ ועל שאר הכככיס הקיימים אשי הם כלס בין‬
‫עגילתהמזליתסשנ׳ צדדיה ככל הגלגל החישהש מעיו של עגולתהתרשיש הנ!'הס‬
‫בלס כעשתש; לדמו! על אירס ווהיריתס כעשתהשןיהוא כלי עשוי משן הפיל שה!א‬
‫לבן כמי שפי' ה י א כ ע ! צ ואמר שהיא מעילפת ספירים לימיו לספיריות הגרמים‬
‫י‪ . .‬״‬
‫יא‬
‫כ‬
‫»‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫השמימיים‪:‬‬
‫זהב‬
‫שידהשידיש‬
‫מייקר •יזיי״זימייה‪ s‬י ולרמוזעלהפפעיל!הפגיותהנכלדל בע״יר י ז ‪ :‬כ ‪ £ 3‬י ! י ‪ 5‬ד ‪ 7‬י‬
‫־~‬
‫הסכההיא‬
‫‪ :‬וי ה י ל ש נ ת ״ •־‪.‬״של כ‪?.‬נין‪ .‬י ד ם ל ‪ is‬־ ב ג ל ; ‪ 1‬־ ‪.‬׳הכבה‬
‫'הרחשינה ־(׳‪,‬ו שש ק״ שהם כ‪ < :‬יי צ ה ע לס השכל‬
‫״‪ c.-‬תש‪ :‬קניי• ר~ת‬
‫ג‬
‫אל התייר יישר כו הששקנ׳ תיכחיתי׳השלשהמנחקיכ שיש שת־ ‪:‬קד• לוגכיגית‬
‫•העמק •שתי‪:‬ק דיתינביליתהא י ן ישתםאחלות ליגביליתהרילב שתם ששה‬
‫כ י נ ן ׳ייצא כ ‪ :‬ל ג ‪ ; :‬נ ע ל ש ל ‪ :‬ה לירדק ש במדע ייח שקי! ע ‪ -‬ד ׳ ש פ י נ ו כצל‪-‬יל‬
‫שיקייםלהכה כ!יא עצת! הנה הש כ מ ד י נ ת ע מ ד ׳ שש קנייתכסמר ואל! ששלה‬
‫העמידים שהם גשמים כעצי שלשה יירחק‪-‬ס הס מייכריסעצ י ד נ י פי יהס החרכע‬
‫ע ו ל ו ת שהם קיימים לעילם ששי מהם יתהוו הנשמים השפלים ייליהס ישוב! יהם‬
‫עומרים קיימים כעצמם כק •ם הזהב הניף הנק פ!!הסאדצ׳ הינילוימכל השפלים‬
‫זהכרציס כזה מהגשמים השמימיים שהם גזשת־ייש׳ שאינם מירככים מ י ס ד ת‬
‫ואין כהם איכיותכלל ואינם קצים ולא כבדים שהס מקר• הגשם המי ר ב ב מהיפלית‬
‫ואחל שהשלים ציור השלשה עיצמיתעלהלרן שכתבם אח שמראה! כלבניךר"‬
‫מפרסים מציאותו שה!א מלאהו!ליח עצמות! מצל פעיליתיי!הנמצאים הנבלאיש‬
‫כלס הנכללים כשלשה עלמות הוא כלכלן שמראהי של לבני; מפירכס היפי והפי‬
‫וריחצ! יריח מרח!ק אשרעצכן היה למשל כאומ ידיח צ! כצכ‪:‬׳־; לכי' !לדמיו חל‬
‫נצחיות! בבתבצת׳ שני׳ כלל אח'נחיר כארויפ ירי שצאיצו״ר! כ! העצת!הירידה‬
‫רק כשני העמידה שהוא עומר כמצב אחר קייס וחיק לעילם כייז שה‪1‬א ה נ י מ י‬
‫שהוא כשני העתילהכאשריהיהחזקכאלויס יהיאחפלנאותכרקדונכין‪:‬‬
‫עי'נ׳נינ'ה& וא‪£‬ישר‬
‫צפרשגסהשלשהפהזקיסהצצ‪1‬על השכל האנושי הצאנל מאת! י ת‬
‫כפי הללן השני פפי פעיליתיווזה יתכאלנביא‪1‬לשני חלקים פ ל ס אשר השכל‬
‫בבצל! יתחלק בהם !הספפ׳ העיון וכפי המעשה שהסשנ׳ חלקי השכל ככלל!‬
‫כנילע פ׳ פפ• מה סישכיצ נלנליס הנוצצים וכציחת העצמיות יקיא שיני יפפ׳‬
‫מה שישכיצכהישרתהפעוצ!'הגו!כ<תמסילל‪:‬תכפיהשכצהישל •קיאשכלסעשי‬
‫)לדמו! אל החצק העיוני אמר שצח״! שהוא רמז צלכ‪1‬רהש;ציהעינ׳ הס כעד ג'‬
‫הכושם שהעיון הה!א הוא נשאל יעימל עם השכל תמיר שנעשההשכל יהמשפיל‬
‫והמושבל דבר א' והוא דומה גוה לערוגתהביש' עומל סס ל נ ק עכ כלש! ו ק ל!סה‬
‫למגדלת מרקמים שכל מה שישכיל מהמושכצות המיפשטית מגשמייתיכעילות‬
‫חציניותהיא כמ!מגרל מלא מרקחיס שכל המ!שכלותש׳שינ השכל מלא מהס!על‬
‫בן המשילו בעיינו למגדל!ת מרקחיס שהם ם‪.‬מ משליס הראשין בא׳פ; ההשכלה‬
‫שהוא כערוגת הכושס והשני אחר תשלם ההשכלה שנשמר המושכל בשכל ע צ מ‬
‫כמו המרקחת כמגדלים ועל החלק המעש• אמי שפתותיו שושני' נ־י‪-‬יפתמור ‪b‬‬
‫ירי שפתיתיו שהוא השכל המעשי שהשפתיס מורויגסהם על הדביר והשכלי אך‬
‫לא השכלי בהחלט העיוני כמי הלחיים שרומויס אל ההשכלה העיונית כלסלט ר ק‬
‫כמו להשכלה בפעילות ועל כן אחר שהם נ ו ט פ ת טיפין טיפין תל עיבר!בלתי‬
‫נשאל‬
‫שיר השירים‬
‫מג‬
‫נשאר כשכל אף םתשאר האהבה לילי! •ת' הנמשל מהפעולות שהן הכנה אל‬
‫ה ד ב ק ת פנירעועל כ;איורששפתיתיי !היאהש־ל אצל הדור הפעלות השלמ!ת‬
‫» ט כ ת מד י ‪ ,‬נ ר היא לק‪-‬ק אמתי ו‪::‬יןי‬
‫ואחר אשר ביאר מציאות השכל‬
‫החמש• השלם כשלי ‪ !•pip‬לומרבהקמצע״ס אשר כהם •תאתר השכל עם‬
‫המושכל שהוא התכלית האחרון אצלהשכל יקרא׳ ירי‪1‬יעי הס האמצעיים להוציא‬
‫נ ח ר ת ׳ אל הפעל הגייור כמו שהיחס הכ אמצעיים אשר על ידיהם יעשה האדם‬
‫פעולית•! כ׳ כ; כח הזוכר!כחהשימרהסיד׳ השכל לשמור הצ‪1‬רית החוכאתלו‬
‫באמצעיתם ‪1‬אמר שהכ גלילי זה כ לרמוז לקיומם כי הכח השומרוה״כר הס קיימי'‬
‫כמה שישמר! ‪1‬יזכח הדברים לעולם ווא ידיי גלילי והב ואמר שהם ממולאים‬
‫כתרשיש שהיא רמו אל שאר הפח׳'הנפשיות שהסהמחשכוהמתשכ״ שהם כמו‬
‫אכנייטיכוימשיבצוככח השןמיוהווכרשכלמה שיחשוב האדם יהיה מש!בץ ככת‬
‫השומר והזיכרכאמור!'!אממילאיס כתרשיש!הוא משל לאב; התישיש ״שבת על‬
‫מלאתטבעתוהכ משובץ כ!עלמלאת!חמרשמעי]זתיכי!ת!היאכח הדמיון שה!א‬
‫מקבל הצירות המיחשיתוסרכיכ אחת כאחת אשר ממנו יקח השכל הצירות‬
‫הכ׳ללתהעצי״תבהפשיט! אתם מהתמר כמו שהם בהיותם כדמיון כאשר‬
‫קבלם סהחיש׳ החצינייש כאמצעיתהכח המשיח;׳ כנידעיעל ק לרמז אל הדמיון‬
‫אשר מסט •צא הכל ויבא אל השכל איור מעיו עשת שן מעולפת כפירים שכל‬
‫ק צ י ר ת כפ• מה שקיכל!מהחישיסהןכו!ה!א כמ< כלי של ש; מקבל כל הצרות‬
‫הדמיוניות שה; כספירים שאיןלהס מציאות בפועל כמ! שהן מרכבותאצל הדמיון‬
‫כמ‪ 1‬שהוא הדבר ה פ פ י ו ״ שאין ל! גוון מ‪:‬שג אצל החוש! !א מעילפת הפירים‪:‬‬
‫ואחר‬
‫אשר ביאר ה כ ח ת הנפשיות שהכ ידיו!מעיו כאמור ביאר החמשה‬
‫חושים החצינ״ס והם הראוי והשמעיהריח והטעם והמשוש יחד עפ הנח המשיתף‬
‫לכלס שהם ששה כלם יחד והם יהודית כנין ההשכלה בשכל האדם המורכס‬
‫מחימר וצרה ויזאשיקיי עמודי שש ׳ריש קיו של השכל!הוא החלק היותר רח ק‬
‫מממשהיא נמשל אל הראשוהסכמדרנת עמיד׳ הבניןנמשל! לעמיד׳ שש לרמן‬
‫החמש חושים הנוי!הנח המשתף שה!א גכ י ה ד הכנין כמו הס שהם מיהודים על‬
‫א ‪•r‬ה׳!הס ה׳׳ינ יהתכינה שהם אדנ פו •זהב טה ד ‪ ; r‬ד יצרם הטבע נחכיית‬
‫בורא! לכסת עליהם כני; ההשגה כי באמצעיתם יושגו הצירית העצמיות שהם‬
‫מושכלתהשכלכנידעיעלכאמרשאלה!הס פח ת הנפש כלס הס מיוסדות על‬
‫אדני פו ‪1‬הםהמוג!התכ‪:‬נההנכינה כמדובר ואחר שכלה לבאר הכל חזר ואמר‬
‫שמראה! של השכל והיא החלק המושג יהמפ רסס סמנו היא כלבנון יפה א ן מנים‬
‫וריח ל! כלבנון ככל ח לקי! העיוני והמעש• ״א מראהו כלכנין ואמר שה!א כח‪:‬ר‬
‫באחים לרמי! שאיננו נפל תחת הומן י ואיננ! נפסד כמו הח!מר אף שהוא חקושר‬
‫? ו י ע ן אינו הקשר עריכ רק הקשר מציאת שהנפש והשכל ע!מדיס כעצמם‬
‫ונשארויכעצחםכנדע מידיעת מצ׳אתהנפש ומהותה וייא בחיר כאחים לדמי!‬
‫מחיותו נהשאר! ק״פ ונצחי לער וה!א וסו נכלא • ולבל הפירושים בא ל ו מ ו ו א ל‬
‫שלמות‬
‫שיר השירים‬
‫שלמיתדודל ואס ׳ ל י ל לש• כפי ל ד ר ך הראש;רצתה לה ‪ -‬ע ביה גל ־•‪:‬‬
‫שהתעטג הנפלא ל א תליי ברכקיתעמ! ית' פ ל א לטיב ללח!טי ב־יל של־א טיב‬
‫שהכל יכפפיהו אשר כו ימצאו כל ה שלשה תפני מיני אהבייכאשד חלקם הפלישין‬
‫כפפדהמרותואנחנ׳ הרחבנו הביאור בלש כמאמר החי!הטי בשפר כ‪:‬י משל‬
‫הנה כלס ימצאו באזפ; היותר שלכ שאפשר ט יתיב׳ הנה הטיב במל שלח נדב אץ‬
‫צריך להישיר! כי הוא הטוב העליין אשר לא •ס כר ולא ־‪:-‬כר שאי; הפה יכילה‬
‫לדבראחתחניאלןאלכ־אלפ־שלאין תכלית יעל ה ת ע נ ג ! ה ע ר כ י ת ה‪:‬מצאת‬
‫כדבק׳ת• אמר חכ! ממתקים והוא תעניגהשכל כהשנ׳לו בדבריס האלהיים ועל‬
‫המיעיל אמר וכל! מחמדיפ שהחמרה היא אצל הממי; כנידעיאחד שבכרה כנסת‬
‫ישראל שכולה! איתנה! ביה כתכליתהשלמית האחרון אמדה שכל ליה פ כ כ ר ל‬
‫הנה הוא על דודה אשר להייתכ! כל התיאריס הנאמרים באמתהפליגה על בקשי‬
‫אהבת ויא זה דודי ווה רעי כניתירושליירילמה שאמרתם לי מה דודך מלמד ל נ ל‬
‫׳׳׳־‪.‬׳־;אריס המכריס תכירו שראוי לעשות עשר ידית ייתר ממה שעשיתי לבקש‬
‫חיתיזלהדבקעחן כאמור־ וכפי הדרך השני שהם תארים נאמרים על השכל‬
‫האניש־ אפשרשאומר!חכ‪ 1‬ממתקייהואעלהתתלתהשלמותשהיאהלישלאל החיך‬
‫שהוא רמו לדכור כעידו מדכר להשיג השלמות!היא הדרך המביא אליו אא חכי•‬
‫ממתקים וכוי!רמואלשלמ!תשני חלקיו הע״ני!המעשי אחר שלמיתס כמלת כצו‬
‫כליל׳דבאשר יהיה במדרגה שיהיו כל חלקי! שלמים עד שיצדק כי שם כל! לדיין‬
‫שני חלקיו או הוא סחמרישווא וכצוייססליס• ואחר שהשליש תיאריו אמר שזהו‬
‫דידה!והו רעה המשתתפתעמהבהשגת השלמות כי עם שה א העקר כשלמות‬
‫ג י ‪ :‬״ ; י ־ ‪ .‬י ״ ; ‪ ? :‬י ‪ : :‬א• ייפשר שישיגדכר בלתי עזר הכחיתהנכשי תיהמ השית׳‬
‫א ‪ :‬ה ה י ך כיו! שזכרנו!!א זה דוד׳ ווה רע• בניתירושלם!כוי‬
‫דולר‬
‫ואמר‬
‫עדבפיה־רך‬
‫הראש!; שאחר שראו א!מ!ת הנ״לא! שאר הנמצאים העליונים כפי מה שפירשו‬
‫הליכרשיס מה שהרחיבה לשי; כנהתישראל בתארי דודה שהוא השי׳ עדשפייליה‬
‫דבריה כאי• ר לה‪ :‬זה ד י ר י וזה רעי בניתיר!שלס יכייהשיב• לה אנה הלך דודך‬
‫היפה כנשי כ •ר אנה הלך ד ד ך כה״ תך אתהיכהכנשיס •היה ר א י שלא יתרחק•‬
‫דודך מלין!אנה הלך לו זנפרד ממך כהחלט ואס תאמרשלא הלך לגמרי רק שכנה‬
‫כעתאלאיוה צדומיד ישיב!שאתמכקשתא‪:‬תישיחרר להדבק עמך אמר׳ לנו‬
‫אנהפנהונכקשנועמךוזאאנה פנה דודך ונכקשנז עמך ולפי וה תהיה גזרתי‬
‫!נכקשנז עמך דבקה עס נזרתאנה כנה דודך ולא עס הראשונה פ׳ הראשונה היא‬
‫גזרה כפני עצמה כח!שבש א! בהניחם שהלך לז לגמרי וכפ; אי; מקים לבקש א‪:‬ת‪1‬‬
‫ע ד אם הלך ל! אך אס פנה אל צר לישוב א! תצדק הכק שה אלי! כאמיר‪:‬‬
‫»י'נ'ג» ה ׳ ואוושר‬
‫נו‬
‫לומר עדל״שכהכפלהוה עלאופ; אחר מהכיס למהשכתכמשמשת‬
‫׳שריתארהאתהשישהוא נגלהומושג לכל מצד פעילותיו והיא נשתר וכלת׳ מושג‬
‫מצר מהות! כמו שהאריכה בתארים כפשיקיס הק דמים אשר על ק פתחה פ י ל‬
‫כאוחישה׳ה צח)אר!ש על ההעלם ועל הגלוי כמו שכתכנ! על כן על פ׳ •הגשותיה(‬
‫שיר השירים‬
‫מד‬
‫אלהאמחל? אנה הלך!אנה פנה כ׳ על היות!מושגסצדפע‪1‬ל!ת•! אמת לה אנה‬
‫הי!ךבי ההליבה מצדק עלהדנד המושג!על הצד והבחינה השניישאיננומושג‬
‫א ש י על כן לא •צדק ‪ o‬שהלך אייר אנה פנה כי י ן הרבי הבלחי סישגיאסישהיא‬
‫פ נה אל צד מה כמ! שיאמר נשבליס שאעפיי שאינכ ב י ק ‪ 0‬אנ! א‪1‬מריפ שהפ כצד‬
‫המעלה ועל דדך זה אנו אזמריס בשי' הבהשמיס יוכדך כחכ״צא בזה שאנו‬
‫מיחד־פ שמויתכצי מעלה לומיו להשפעת! בעלי!ניס ״זא אנה כנה דידךונכקשנז‬
‫עמך שנשתדל נס אנחנו להיכקעמ! כאמור‪!:‬כפי הדרךהכ״פדודה הוא השכל כיינינכהנו'‬
‫הא‪:‬יש״אמ'אנה הלך דודך עלהשכל א! על הנפש המשכלת קריהיפה כנשיאת‬
‫החמרהאנישישהואהסמר היותי טיכויותרקרוב אל ההשואה ויותר נא ת חל‬
‫הפעילותהשלמיתמכלחמר שאי המדככיס השפליס כנויע מחכמת הטבע‬
‫ולה׳ ת שמשכנו של השכל סה!א דודה כאמור הוא כ י ת ד במוח כמו שכתב!‬
‫הטכעייס עס פה<א נמצא!מלא אתכל הגון על כן אמכ אנה כנה דודך על הדרך‬
‫פכתכצ! שתצדק הפנה השכליתואומ ונכקשנו עמך י ר כ י כל הכח!ת הטבעיות‬
‫והנפשי!תאמר!אלהחומראואל הכח המרגיש שיהי!ע!!ריס לכקבתהשלימות‪:‬‬
‫והשיבה מ פ ת ישראל כפי הדרך הראשק לשאר הנמצאים א! לשאר האומית דודי י ר ך‬
‫ואמרה להס שדודה והוא השי נדבק כעליונים והס השכלים הנבדלים אשר כנה‬
‫לגני‬
‫אותם למעלה בעדוגת הבושם יען הס העלולים הראשונים ייהעלה !הכבה‬
‫? י י ש נ ה •ת ולהיותם הס היותר קרובים אל הפכה הא ודבקים בשרשם כמו‬
‫הבושם אשר בערוגה הנטיעיס בה הדברים המבושמים על כ! כנה איתםבעחגת‬
‫הכ!שס!אמרה שהשי ירד למי והיא העלם נכלל! עליונים ותחתנים שהכל נקרא׳ י‬
‫גנו יע; הוא כראם!נטעם כבעל הגן!שביתר ירדלעריגתהכושס שהם השבלים‬
‫היותר עליונים מכל שאר המדרגית !אמר שמשם הוא רועה ככל הגנים וליקט‬
‫השושנים מכל הנמצאים אשר תחתיהם ועל כ; אמר שירד שס כשכליהעליוניס‬
‫כדילרעותמשםכנניסולצקינו שושנים ורמזה עיד באימרו ירד לערוגת הכישס‬
‫ש א ן כהשגיח׳ כשכלים העלייניכ והס העלולים הראשיניפ הנה הוא ירידה כערכ!‬
‫•ת״אלאשבחמלתיווחמיועלכלמעש•!משגיח כהס ומשפיע שכע שבע רצי;‪.‬־‬
‫ואשרה‬
‫עידכנסתישראצ שבהי!ת! •תיתשגיח כעולחו על ירי השכלים הנכרליס א נ י י ר י ר י‬
‫באמ!ר!הי!ת!משס מלקט מעוצמ! הששניס והס המשכלות ה־יישגיתאצל הנמצא׳‬
‫ורודי‬
‫מפשר׳ ההשגה!ההשכלה הנה מיה הצד תדבק היא כ! ׳תייוא אני לדודי ודודי לו‬
‫הייעהי‪[.‬ישלי;שדס ככ״ורייוחלה־ישבלתהי־ויי־״תהנהמיההצדאשיה אני׳‬
‫לדידי!דודי צ׳ כ״תאחדהשכצ והמשכיל!המושכל והי׳ לאחדים מק שרים וה‬
‫בזה!מתדבקיס כנ!דע!היא ד ק ד ק נבין י‬
‫ומוי‬
‫הדרך השני יאמר החומר פיינינפגגל‬
‫פדידה!היא השכל ירד צערוגתהכושס והס הכסות הנפ שייתשהס הדבקית עם‬
‫השכצ ב׳השכצישפיט עצ הדמיי; ויפשיט הצירות הדמ״ניות סהתמריות ואמר‬
‫שעליי* הימי!; והמדמה והכת הזוכר והשומר וכל הכחית הנפשיות היא רועה‬
‫מ נ י השליסית ולקט השיפניס !הם הסושנל׳ת האמתיות והנירית הכיללות‬
‫הנבילות‬
‫שירה־שיריש‬
‫מבדל!תאשר על כ; מצרין כהסהלקיסה םדיא ההפשטדמהצירה די״זילי־ז״תא‬
‫ללקונו שושנים שעל!־׳היות! רועה השכל בגנים •הד הבח ת הנפש״ת בעיית‬
‫הכחיתהטבע״תהיא מלקט המושכליתהאמת״ת שדם באמת הש שנים שחתם‬
‫נודף והוא דבר שכלי ורוחני מופשט מהח!מרי!ת‪ :‬ואמר החיחר שמזה הצלי ׳תחכי‬
‫עם הצורה והשכל מצד היות• רועה כשושנים!בהשגתהמישבלית מהציר!* היי!שג!ת‬
‫אצל הדמיון שהיא משיג א חם מהחושים החציציים כנ דע וזא ח ד י לי ואני לו‬
‫הרועה בש!ש‪:‬יס ירי תדבק הצורה כגין> והגיף בצירה והי! לאחדים כאשר י ר ע ד‬
‫השכל כהםגתהשלמ!תבידיעתהת‪1‬שבלותהאחתי!תכאמירכ׳ אזיכנע החי»ר‬
‫אל השכל ויהיה לו מקים להשיג השלמות אך כאשר לא ׳היד ריעד בשישנים‬
‫כ א ש ד הנה הם נפרדים איש מעל אחי! !איש לדרפו כמ מדרך הםבליזאאני‬
‫לדודי וחדי ל׳ הרועה כששנים •ר כשהשכל שהוא דודי הנזכר חעה כששנים‬
‫הנה א! אני לו והוא ל׳ והיינו לאחדים נצמדים להשגת השל— תעל נכין •‬
‫פר ;ית יב הגה‬
‫;‬
‫כפ׳הדרךהיאשיןאמיהש׳לכנהתישראלאחר שיאי‪/‬השגחתי הנפלאה‬
‫* ב ה כ נ ת ה !תשוקתה לכקשתהשלמ!ת!הדכקזתעמו יתישהיא יכה כתרצה והיא‬
‫יפה א ת העיר היפה והכנירה הנו'בדברי אחאב והנה ראוי לדתעירד כ י ד שד־‪-‬יפי היא‬
‫רעיתי‬
‫מ־רהעלשלמותהדכר כעצמו ככל התנאיסהצריכיס על צדהייתרטיב ־!הנויהיא‬
‫כתיצח‬
‫הניאה לעיניס ואמי שהיא יפה כעצמה ושלמותה כתרצה שהיא שלמה כחזזק‬
‫ובבל הרבדים הצריפים לעיר כצורה• והיא נאיה פיחשלפ פ׳ עם שחרצה היא יכה‬
‫הנה הנו׳ הניא לעי; כצ צא נמצא כה כנוי ׳חשצס ועל ק אמר שבי פ• בעצמת‬
‫הדבר הוא כמו תרצה וכנוי היא כיחשלס ובהיותה איומה שתטיל חימה על כל‬
‫רואיה כמ; איים ונירא כמו שפירש הריאבעזל הנה כזה היא כנדגליתיהש מחנות‬
‫י י ' מ ‪ ' 5‬ז ‪ :‬ו ' נעלזתדגליס במו שפירש הראיכע•‬
‫זא‪8‬ער‬
‫שלא המשילה רק לתרצה לכד‬
‫יעי תרצה היתה שלמה ככל הדברים ועל ‪ p‬המשילה לה ומה שאמר נאוה כיח שלם‬
‫א׳נס תארים לה יק הם תאר׳ תרצה המי וכאצי אמר יכה את כתרצה שהיא נא‪ .‬ה‬
‫כירושלס והיא איומה וחזקה כעיירות הנדגלתשיש להם מגדלים הרבה עד שעל‬
‫כן יהיו צו דגלים הרכה כיעל המגדלים ישימו הדגלים!הוא פאלי אמר יפה א ת‬
‫‪5‬י‪7‬נע־»ן' רעייתי כעיר תרצה שהיא נאוה כירושלס ואיומה כנדגלות־ זא‪3‬הר‬
‫שרמז על‬
‫שצחותה וט<כ הנהגתה כחלשה אופני חיני הנהגית ולרמוז להנהגת הכית אמר‬
‫׳כהאתרעית׳ כתרצה כ׳ הרעיה רמז צאשה שהיא עקר הכית כנודע ולרמזו‬
‫להנהגת המדינה אייי נאה כירי׳ שלש שהיא אס המדינית ולרמי! להנהגתעצמד‬
‫אמיאיוחהכנדגצוישהיא כעצמה איומה וחוקה בשלמותה כגדגלותכאמור •‬
‫נ‬
‫‪.‬־‪.‬י ‪-‬י ‪,‬׳ וא‪£‬ינ!ר‬
‫נ‬
‫ז‪:‬‬
‫שרצה לכלול כתאריה אלה כל חצק השצמיית והס המעשה והעיק וט כ‬
‫ההכניועצ המעשהאמר יפה אתרעית׳ כתרצה עצ דרך שפירש! קצתמהמפרשים‬
‫מצשוןרנוןוהואכאל! אחר יפה אתרעיתה כמתרצת וכן ע׳רשיה! לול ב מ ד ר ש ם‬
‫המעשה הוא מפאת הרצון שהוא כפי השכצ המעשי כנודע ועל נוזב ההכנה אל‬
‫?עיין הנמשך משלמותהמעשד אחי נאה כיחשלפ שהיא באקלים הרכ׳ע׳ ה י ק ו‬
‫הי׳תר‬
‫מת‬
‫שיר השירים‬
‫ה*זי׳‪ %‬ממתג וקרוב אל השווי מכל מקומו' היישוב כיון שכתבו הקימיניפ וכאשר‬
‫האוכת׳אנ׳הטעס לוה להפר ביתאלהיייס והוא ביאורי על סכר הכדור ועל כן‬
‫לויי•! לכי כ למ ג ׳ההכנה א‪-‬׳ר לאה כירישלס ועל התכלית האחחן הנמשך מכל‬
‫והאחר אי!מה כנדגלוישהוא רמז לשכלים הנבדלים שירדו דגיליש כמו שפירש‬
‫הוייע‪ •-:‬ונפי‬
‫הדרןהשנ׳ אמר השכל האנושי אל החמר המנונה ממיר כפס ע י נ י נ כ י י י ו‬
‫נקנה להיות! מושפעמהגירה שהיא יכה בחרצהל»ה שראתה ט ב הכנת החומר‬
‫כ מ שכתבנו ה א ומ‪ 1‬להי‪:‬ת הח!מר חיק להסכים עם הצורה להשנת השלמות‬
‫ועל טוב הכנת! אמר שהיא נאוה כירושלס והוא משל נכלא מסכים מכל צד כי‬
‫כמן שחוג יקים •רושלס הוא הייתרקרוכ אל השווי הנחית אל היישוב כן מוג‬
‫חומר האדם קר!ב אל ההשואה פפ׳ האוון הנאות אל הפעולות השלמית‬
‫יותר מכל שאר חומרי המ!רככי'כלםוזא נאוה כירושלס ועל טיב הפעולות המשונן'‬
‫אשר •כעל! כללהכחו'הנפשי!תיהטבעי!תוהכח המרגיש ככלל! אמר שהיא איומה‬
‫כנדגל ת שהם דגלי החומה כהיהחיש•' החצונ״' והפנימיים והוא משל מסכים מכל‬
‫צדונאת־‬
‫הסנ׳‬
‫עיניךמכבד־י סיסס הרהיכובי זכויהבה כפי הדרך הר^ י‪1‬‬
‫ש‬
‫אומר השי לכנסת ישראל שעיני פני העדה שהם החכמים שכהס המעיינים‬
‫ההבי‬
‫‪. .-,‬ן‪-‬‬
‫נ‬
‫כנגדי‬
‫לרכריס האלד״ם ומשתילים לבקשהשלמית האחרון שהם עיניה כ‪5‬מח אחר‬
‫פ נ ל ישעם!כל חכצס להשגת האמתיותאמל להם שיפכא׳תס מנגח שלא יהדקו‬
‫נ ע ׳ נכ בו נ ׳ בוה הס נגד הסינה ונגח ית'!ה א כאל! אמר לכנסת ישראל שתעשה‬
‫כא׳פ; שעיניה והס המעיינים ישיר ויהככ איתס מלכת נגד כינת״ •ת' סן יהרסו‬
‫לעלות‪•:‬ישירו אל האמתיות‪-‬זא הפכי עיניך מנגר׳ ואחר שהס הרהיכוהו ר״לשהם‬
‫היי כ כ ת התח!ק! ית' כאנורי‪:‬ת שנהג באומה הנבחרת כ׳ כמע״ניס הטעים‬
‫באמיניתהאייתייתחרהאפ! ויוא שהסהרהיכינ׳ כ ל מ ר ה ס חוקני כהרחקת׳‬
‫חמך עד שעל כןאתנגלותכהכתריפניועל כן השתדלו להשיכ איתה מעמוד מנגר‬
‫האמת שהוא מנגדי ו״שירו אלי באמונות האמתיות‪ :‬ו א ר ר‬
‫פביאר לה איך‬
‫הגחלים שנה שהס עינ ה ה ג ק נ ת הגלית נאשר יחטאו ביאר ששאר העם כלם‬
‫נכיניס אי; כהס נפתל ועקש והתחיל מהקטנים והנעלים שהס כשער לקטנכ ורנ!״'‬
‫ודקתסבמ! שפי'הריע יאמר שערך כעדר הערס שגלש! מ; הגלעד שהם נקיים‬
‫מכל שן ואשמה ורשע‪:‬‬
‫ועל‬
‫המגה׳גיסבעסםהס‪.‬החותביכ ההפרשים שג<ן‬
‫אדס לתניח לקייס הקנ!^ המדיני ובכללם הדייניפ הגמשליס כלס לשיני'שח‬
‫המאכל ומכינים אתו שיהיה נאותלהתעכל ולשב חלק הנו ן אמר פע•‬
‫? ס ש‬
‫מ נ < ש‬
‫} ‪,‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫&י;נהס נפתל ועקשייוא שיניך כעדר הרחל׳ שעלו מ; הרחצה שלפ נק״ינמחשכת'‬
‫השלמה שכלם שלחים ותמימים אין ביניהם לא שנאה!לא קנאה ולא תחרית ו!א‬
‫ששלם מתתיי״ת ושכילה אין בהם‪:‬‬
‫ועל י‬
‫שאד ההמון שהס המונהגים מהם‬
‫שאינם נכנסים בשים כת מהכתיתהנו' אמר כפלח הרמון רקתך ע ר שדרשו א!ת<‬
‫לולריפ ל! וקייס שבן מלאים מצוותכרמון בו והוא כאל! אייר ש כ ל כ ‪:‬‬
‫ת‬
‫ת‬
‫? נ נ ה‬
‫‪,‬׳‬
‫הס שלחים גחלים ׳קטניה ׳ולתהגדוליס!המעיינים נ ד נ ו י ס האלפיים שהס עיצ•‬
‫•כ‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫העדה‬
‫ישזילך‬
‫כעדר‬
‫הרחלים‬
‫י‬
‫כפלח‬
‫הרגיון‬
‫ר׳־!״'•!"‬
‫שיר השירים‬
‫הי‪1‬דל נ א « י שהם הבתעכוכ הגלות שלשי מדיןיק עמלם כח ט ל סערה •ע? ‪fc‬‬
‫ה‪1‬היי עליהם שמסכ א מ ס י׳לכת נגדי ית" !״שירי אל לטיב במה כל״* טיב ;»‬
‫׳תיק ‪y.‬‬
‫כיל‬
‫‪s‬‬
‫הגיף והחומר שעיניה אשר כלס כלל כל ללי" חיישיס !יפי לעיניה לד• ־־‪ :.‬הם‬
‫ה ת ש הייתי־ דק ׳היותר רוחני כנודעיהיא עקר יקר כבי השלי׳‪':‬יהעדרו עד אימים‬
‫!ל לבא ועינא תר• שרסיר׳ דעבירל והעיניס הס כי״ כתח הכית אשר כלם תל״‬
‫ל כ ל ואמר השכל אל החומר שמסב עיניה מראית דע שה; ־־‪':‬־‪.‬־•; ביד ״ל לשכל‬
‫)נייניגיסאימומלשנתלשלמיתוזא הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיכיני עד שכ• דשי‬
‫זלמלשוןוולבס‪-‬עמל!אין כמלוא באל!אחישהסהניחו אימי לעשימהבלתי ראי‬
‫כ׳ כ ו ה נ פ ס י השכל כלכמ אחיי מראה עיני כני החומר‪:‬‬
‫ואמר‬
‫כ׳ מזה בא‬
‫לו כל הרע כ׳ הנה שערה והס כני׳ אל המימיימ אשר נ ג ף שהם מצד הכי מ‬
‫הטכעיימא׳נסמעככיס כלל להשגמהשלמימשהס ע• שים פעילמסיאינס מנגדים‬
‫להשגתהשכל וזא שערך כעדר העזיס שגלש! מן הגלעד שאין כהס המנגדזמכלל‬
‫‪<1‬ל‬
‫כללומהאבריסהתמר״ס שהם מכינים לקי ס ה ע מ ד מ ה ג ף וחיקיאמר‬
‫שיניך כעדר הרחלים כנה כל האברים אל השיניס יען הסינים הס המכינים מיק‬
‫לכלס ואמישהס מצד עצחש הס כעדר הרחלים שעלו מ; הרחצה פאיןכלם המנגל!‬
‫כללוםכילהאיןכהסכ׳כלסעיזריסאלהשלמימאםלאיכמחו העיניסכמח אל‬
‫;‬
‫המגנה שאו כלם׳מענגזכוואיןהרענחשךרקמהעיניס אשר על ק אמר השיב*‬
‫עיניך מנגדיכוי‪:‬‬
‫ועל‬
‫המשיסהכנימ״ס ׳הכחימהנכשיימהמדמהוהדמ״ן‬
‫והמחשב כוי אחר פפלח הדמו; ר ק מ ן וכנה אומס כשש רקד ש ל א גיבה הכדם‬
‫הצהיבומכרמון כ׳הבחימהנפש״מהס ׳!פי האדם יהש המשמשים אמהשבל‬
‫מייחוד המדמה והמחשבי והפח השוחר והווכריהכחהמשימף ואחי שהם מכער‬
‫לצחמ׳ פל!מר מלפנים מהקישורים כמו שפירשרשיוול מבעד לנחמך מבפנים‬
‫לק שיריך וכויוהוא רמו נפלא לחושים לפנימיים!לסכחימהנכש כאמור ולדמי! על‬
‫שלמומס אמר כפלח הרמון לרמוו שכח! שהרמין מלא כל! מהפרי הטב וליפה ק‬
‫הכחומהנפשייממלאיס מכפניס כרמק מכל הצורות המובלימ אליה; מדחי שים‬
‫השח‬
‫‪.‬‬
‫טלכוך‪,‬‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫‪,‬ן‪!-!'.‬‬
‫יהכשיך‬
‫החצונ״ס עיי״הכחהמשומףכנודע•‬
‫כפ׳ הדרי הראש״; שכח כנסת‬
‫ישריעלכלהאומותמהבאומ'הואיתיששיס המהמלכומישחיניפפלגשיסכ!' !היא‬
‫דרך המתרגם שקרא המלכית לששים מלכי יון ושבעים פלגשיס למלכי ישמעאל‬
‫והאומות מכחיש׳ התורה איןמספר ודאועלמ!תאין משפר • ואבר שאתתהיא‬
‫האומה הנכחרמנבדלממבלס ל י ע ל ק ק ר א ד אח מלרמוז שאי; ד!מד להבי לא‬
‫מחשב כמספר שאר האחדים כ׳ כילם נכנסים נ־יסכר !!לתה כי היא ל ב ד ל‬
‫מיוחדת אין עריך אליה!!א אחתהיא יונתי תחת׳ שהיא גזרה כפני עצמה שעל‬
‫כ ן ל א א ח ד א ח ת ה י א י ו נ ת י ת מ ת י ל א מ ל ש ל י א ג ו ד ל כ פ נ י ע צ ח ל ש כ נ ש ת ׳שריש‬
‫לה גדר האחת!היא האומה הנבחרת הנמשלת ליונה לדבק מ ל עם השי' כמן‬
‫היונה עסק » ‪ w‬כמו שאלול‪.‬‬
‫י«כר‬
‫‪. . . . . . .‬‬
‫שהיא שלחה וייאממת׳וא מ א ח ת‬
‫היא‬
‫מו‬
‫ש י ר השיחם‬
‫היא לאמה לרמוז שעפהיותשיעיןכועםונולחיחר תאומים והיו שניהם ראשי‬
‫שתי האוחתאמר שהאומה הננחרת הנמשכת חיעקנ אחת היא לאמה שעם‬
‫היית שילדה רכקה תאומים •עקב ל נ ח היה עקר התילדה ולא תשתתן׳ האומה‬
‫הננחרתהנמשנת מממ עס עם אח הנמשך מעשו הא אחתהיא לאמה ר כ ק ז יען‬
‫היאהיתהכרהליולרתה כ• עם שנולדו שת• האומות •חדמצד מקירס והס יעקב‬
‫ועש! הנה עש! כמולדת! •צא כל! כאדרתשער לרמ!‪1‬על עכיריזתו ויעקב יצא חלק‬
‫לרמ!! על בהירותו ושלמותו ועל כן האומה הנמשכת מחנו היא כרה ליולדתה‬
‫!ככןאעכ׳ שנולדו שניהם יחד אחד לכדו היה לאמה!*יא אחת היא לאמה ברה‬
‫היא ליולדתה כ׳ גורת ברה היא ציולדתה היא הבדלה מאומת עשו •‬
‫יאכר‬
‫שרא‪1‬הכלהא‪,‬מ!תמה!הםהבנ!תוהודושהיא המאושרת מכלן ו!א‬
‫יא;הכנית!הספללתהא‪1‬מיתמה ויאשרוהמלכיתוכלגשיששהס כ״חוד א!מת‬
‫ואפשר‬
‫»יןיישמע« כגוי ויהללוה יוא מלסתוכלגשיסויהללוה;‬
‫שרצה הבה ‪,‬־ ‪0,- ,-‬י‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ע‬
‫להלל הא!מה הנבחרת מצד שלמות התירה אשר שם משה עה לפניהם שהיא‬
‫המשלחתאיתם מזמן קטנתסעדמפיעילל׳ם ויונקים יסדת עיי בחנם עד זקנה‬
‫ושיבה פצ!מ!ש״‪1‬קיני;חפמהנתיכפת בלס ודעתם מתישבתעליהס כמו שאזיל •‬
‫והתחיל‬
‫גפלוה קרהצהםמנרהתרהאשרבצבסוכקרכס•‬
‫ואמרייז‬
‫שיקרה כבני ארס גס בני איש אשר לא מכנ״שר המה ‪1‬ה‪1‬א שששיס שנה בכל י ׳ ־ ן‬
‫הוא הומן היותר נא!תאל החכמה והדעתוהתכינה כ׳ כישישיס חכמה ויא ששים‬
‫המה מלכות •וישער דין הששים ‪-‬שנה הס שמת מלכת!משש והלאה י!רריס‬
‫בחדוגתהפלגשיסשפל ותן םחזקינין דעתם מטרפת כפי הטבע שהפחית כלס‬
‫ובחושיכ נחלשים •אינם ׳כיליס להשיג כאשר כתחלה‬
‫ויוא‬
‫ישמוניס פילגשים י ו נ ה‬
‫כאשר יגיע׳ למסכר שמינים שנה הנד הס כמדרגת הלגשיסחמ; העל״ ד והם‬
‫הילחת!הנער!ת‪1‬לבחרות עד שישתלח!אשר הסימיהשלחיתאין משפ־ מ ג ב ל‬
‫•בלס כ׳ ׳ א ח ר ו מ א י מ ז ש י ג יעןלס צריכים אל לנשיו; כדי ללשיג ל א מ י ד ת ויושגו‬
‫ביגיעה ו ב ה ובהמשך ‪1‬מ;רכ יע; לא נגד עציהם איר התרה כרה מאירת עיניה‬
‫וייאועצמיתאין ייספר‬
‫אסנס‬
‫האומה הנכחרתאשר תירת• כלבם את ת לןא‬
‫לעילם מומן הילדות עדזקנלישיכל אי; שניי כ ל כלל סכל ומן שמזקינין חכמה‬
‫נתספתכהס כאמיר!"יא אחתהיא •ינת• תמתי ׳ריכנסתישראל שהיא יונתי תייתי‬
‫אחתהיא לעילם בלתי שמי מהשמיים הנויפיהנה אחתהיאלאמהומקירה לעילם‬
‫י ק נרה היא מיד כשנילדה כ׳ מיד שיתחיל הילד לקריתבתירה ישיג האמת״ת‬
‫אשרצאישיגוהו ה ח מ ת ייד כדק ר ב ווא כרה היא ליולרתה ע ד שראו שאר‬
‫הכניתוהא!מו'ו׳אשרוה מצד התרההמלכיתיפלנשייהנויויהלליה כנו ׳היא אמתי‬
‫וכפין‬
‫וכפי‬
‫הדרך לשנ״ת״שביגכלשנ׳ פסיק סהללולפיהדרןהנןילעילפייגינכילנל‬
‫שיתהלל לשכל כשבח לחומר בחצכ אשר היה בעת מוכן להכנע אליו כ כ צ א ש ר‬
‫יחפ![ יטנו כי •עשה כבחירתורצינו מל שיעשל כל חומר יושאר החומרים בהמשך‬
‫הרין כי כפי ט ב ע האדם המורכב ייה‪1‬מר וצורה שישליך‪ .‬השכל!הציר? כהש‬
‫ינ‬
‫כ‬
‫גי‬
‫»‬
‫כשיגיעו‬
‫שיר הש״רלש‬
‫כפיי״‪ •:‬ל ‪ s-tr ; -‬שנה והי! התמרים א! י ‪ -‬י ‪ :‬ת • • ‪ ' :‬ז ז ‪ :‬כ ד ג ת ^ ' ה ‪! : :‬‬
‫שהא החיך•‪••:::‬ע‪ :‬ל‪•:•:- . . . . . , . . . . . ;•:!•:‬ך פלג;•;; ‪,-‬‬
‫‪r‬‬
‫_‪ 1‬״‪_,-‬‬
‫‪r‬‬
‫בהם כח לעש תחיל לב! ר אל ה ש ב ‪ :‬ל ‪ :‬״ ׳ ־ ‪ .‬־ ב י י ש ‪ :‬ל ‪ r‬ה ׳•׳‪ :‬שהת‪-‬־י״הה׳‬
‫כמדרגת עלמות שהימ מדרגה לי‪•:‬י־ •!הכלי‪.‬׳•ם חי; ל ‪ :‬ב י ל ד ; כ• ירד׳ כל־י‪-‬ם‬
‫כתחמשדניפירזילף•‬
‫ואמר‬
‫השכלעלחומחהנא׳ ת כס ב ההכנה •הנכינה כ מ ד י י ר כ״נתי וה״א‬
‫החומר המחיבר עמ! אשר כנה מותז בה־ נקבה כ א י ו ר היא אחתתמ‪-‬מה ושלי‪-‬יה‬
‫שבטוב הכנתה עשתה מה שיעשו שהר הח מריס בזמן המ !*מר שהיא החת‬
‫מיוחדת לאמה יהיא הכינה ע ד שארז ל אס לבינה תקרא וכי יהא ברה ליילדתה‬
‫!מקידה מהתחלתה קידם שתכנס כימיפ אשר לטוב בחירתה!רצינה הידיד תבנע‬
‫אל הצירה כאמור ועל כן גור השכל שראוה כ ל ה כ ת תהנשמ״ת שהם ה ק ר א י ת‬
‫בנותסתם!יאשרוה לטיב הכנתה!הכנעתה אל השכל !ה״לכית יכלגשיס שהם‬
‫הפחות המשרתים אל השכל כלם ראי כללות הח מר יטיב הבנת• ייהליצוה־‬
‫נ י ‪ -‬י י י הנח‬
‫‪1‬‬
‫מ ׳ זאיז‬
‫כפי הדרך הראש!; אמר השי על כנסת• שראל בתחלת תהלת דבק תה‬
‫עמויתשאוהתחילהלהאידכאורכקרורחשמשוזאמי ואתהנשקכהכמי‪ .‬שתר‬
‫הנעיק‪8‬י׳ יריכתתלתינשקפ מעט השקכה כמי שחר שעדיין איני איר גד!ל רק מתחיל להאיר‬
‫אך הילך ואור כאור מגה עד נכז; היום ומשם עלתה למדרגה ״תר על״נה‬
‫שהיתה ׳‪:‬תר מאירה מאיר השחרובאה למדרגת איר הלבנה שהיא מאירה ׳‪:‬תר‬
‫מוח; השחר הא יפה כלבנה ומשס עלתה למדרגה•! תר עליונה!היא הייתה ברה‬
‫כחמה ויזא כרה כחמה ומשם הגיעה אל התכלית האתרי; כמדרגת השכלים‬
‫הנבדלים שהס הנדגליס כמו שפירשו המפרשים!כמו שארי!‪ :‬מיכאל!דגלי גבריאל‬
‫אל גנון ודגלו סיווא איומה מרגלות‬
‫אצת‬
‫והיתה‬
‫תשיכתכנסתישיאלאליזית״אל ג‪:‬ת‬
‫אג!ו ירדתי לראית כאכי הנחל ׳רישתחלתתהלתשלחיתה היא להיותה י ר י ת אל‬
‫גנתא־‪.‬׳!יה!אריח ל״סירי;שסבלהבגלי־ שה א ננת א ג ו כי כמו שהאגוז איש‬
‫נותן כרי! אלא עיי מכ!ת!חכט!תכמ! שדרש! רול על הכס ק עצמי ק היא ירדה אל‬
‫הגןהמישהוא ג; הייסור׳; אשר ב! יפרח! ש‪:‬׳ מיני השלחייתוהס שלחית העיק‬
‫וישלמיתהחעשה כ׳ כהכצעהחומריצק צק השכל!היה א־ למעלה ולדמיו אל שני‬
‫אופני מינ• השלסיותהנויאמר הפרחה הגפן שהוא רמו לעיין ע ד שדרש! רז״לכי‬
‫טובים דודיך מיין י!תר מיינה של ת ר ה וכ! והקדיש העיק להי! שאי; בור ירא חטא‬
‫וראוי שיקדם עיון מה אל המעשה !אה כ ׳׳!שלם העיון בתכלית השלמות אחר‬
‫המעשה שהיא חשל אל היין!על הן לא אמר לשתות״; ר ק לראית הפרחה ה נ ק‬
‫שהיא הרח הגפ; אשר ממנ! יצא היין והיא פנוי ורמו אל התחלת הע״; הראוי‬
‫שיקדם אלהמעשה כאמיר ועלישלמזתהחעשה אמר הנצו הרמיניסכיהרמון היא‬
‫לא ידעתי רמו א'המצות והוא ע ד שאמרו ריול מלאים מצית כרמי( ‪ -‬ואמרה שכאשר לא‬
‫נ‪3‬שזי‬
‫השיגה הידיעה השלמה שמה אותה נפשה תחת כ פ ת רגל׳ עמי נדיכ שהש‬
‫הא‪1‬מו'הנ'ל והוי ע ד שפיירש׳ ויל!!'לנפשי שמתני לה׳ותחרכטתלהיכיב עלי נדיבות‬
‫פאר‬
‫ם!‬
‫ישיר השיחם‬
‫שאד לעמים ע^־והיא כאלו אחיכאשר לא ידעתי מה שדיה ראוי לדעת ולהשיג‬
‫*ידחנסיישלמיתהשכל או שמתני מ ש ׳ מרככיתלנדיבת שאר העמיס כנייחתת‬
‫הייתם הס ללירכה כ׳ כמי שנתיב כתרה אשרין ישראלמ׳ כמין וטיוס״מליאתה‬
‫עלכ״ית־ייי ת ד ד ן י כ י ' ‪:‬‬
‫יאגעס‬
‫כסי ה ד ר ן הכיאמרהשכל האניש׳ על עיינינעיה‪! :‬‬
‫‪-‬‬
‫התייר המכינה כשש נקבה כ כ ת ב לעילכהייתו מכפר כשכחו מ׳ ואתהנשקפה‬
‫כמ! שחר ׳רפשלי׳יתהחמר היא כמו השחר הנמש‪ -‬אחר החושן כן הטוכ‬
‫הנמשך מהחימרבהכנשאל השכל היא כסו השחר העילה אחר החשן הנדמה‬
‫אל ההעדר והרע* ועל ט‪:‬כ הכנתי אמר יפה בלבנה שהלבנה היא יפה לט כ‬
‫הכנתה לקבל איר השמש מ י ד ע ואל שלמותה בפיעל אסר כרה כחמה שתהיה‬
‫לעורולהיעיצ לשלמותהשכל להשגתהס״ת״תיא״רשהיאאיומהכנדגליהלרייו!‬
‫להמון בחית הגיף והחושים החצונייסיהפנימ׳ שהם דגלים רבים ולרמה לתווק‬
‫לגל הכחית בלס אמר איומה מרגלות פי‪:‬‬
‫ווזיתח‪ .‬תשובת התמר שירדה‬
‫אל גנתאנ!!והם ה״סליןכסו סיכמו שבהם נפנעהחסרכנ!דעואמרה שירדה‬
‫לראיתבפו׳ הנחל פמו שכייהראכע עד עילנו כאבו ירש‪-‬רדה לראות הכלי‬
‫היוצא חהכנ גתה אל השכל לראותהפייחההגפ; והיא העיק הנצו הרמיניס והוא‬
‫ללון למעשה כיי! שוכונו‪:‬‬
‫׳ואגרה שלא הרגישה ונפשה שמה אותה יורכבית‬
‫אלהש בל הפיעל כעילם השפל אשר כנה איתן בעמי נדיב שה א מייחד להשפיע‬
‫שהוא הפיעל בכל‬
‫עצהשבל האנושי!צהישייאת החומר להכנע אל השבל‬
‫למורכבייהשכליייכיחיד כאד עד שיתאתדהשכל האניש׳ עמו וישכיל‪1‬הוא השכל‬
‫הפועל ישיב השכל האנ‪ :‬שי מרכבות לשכל הכיעל שירכב עליו וישפיעכז שפע שבע‬
‫רצי;שופנ׳כנה!ואלא׳לעתי נכה׳ שמתני ירלא הרגשתי כי בהכנעת החומר‬
‫והעדרהרגשת״סשןשלסותהשבלועלכןאסרלא ׳לעתי והוא כאלו אמל לא‬
‫הרגשתי ונפשי שמתני מרכב״תעמ׳ נדיכ שהוא השכל הפועל המכינה בפס עמי‬
‫נר׳כ׳ען כל עיי־ •י‪ :‬״םכ• כפי צירתס שהוא כילל ודפיס כצ נ!חת הנמצאים‬
‫השפלים לדעגחליהאחמניס!אפשר שלהיות ני ר ח נדיכה להשפיע לכל עם‬
‫ישראלב״חולאשלבאמצעי'הת!להלבקיסב!ס׳ל על פ; כנה אית! כסס עמי‬
‫נדיכ לעס כני ישראל כאמור י‬
‫ואסר‬
‫השי כפי ה ד ר ן הראשון לכנסת‬
‫^'‬
‫ישראלאשר קראה שולמית אתר שראתה השגחתי ׳תישהניעה למדרגת ההכנה‬
‫הנכונהצהשגתהשצחיתהאחרוןאשרכוההיתהשלליהוראויה להקרא שולמית‬
‫שתשיב אליו והוא השצמיתהאחרק פה!א ה ד ב ק ת‬
‫‪a‬‬
‫•ת‬
‫‪1‬ה‬
‫!א ^ ^‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫'‬
‫י כ י‬
‫י ‪ : :‬י‬
‫־‬
‫^ ^ השודטי‬
‫אלי והדכקי עמי אתהשילמית שהגעת כ נ ר למדרגת השלמות בט!ב תשוקתך•‬
‫ואמנסבכפלבמלתשובירמולשלמיתהדכקיתשהיאלבלתיכעלתכליתכיאחר י‬
‫שת!•ביתני ע למדרגה אחתעיר תצטרך לשוב עור !תשיג עיר מדרגה אחרת‬
‫יוהדגקית כ• המישג ממנו היא מדרגה אתר מדרגה ע ד אין תכלית בערך אל‬
‫המושג ׳(א ש‪:‬בי כויואמישכמו כן תהיה מדרגת ההשגחה מאלו יתיכה כפי מדרגת‬
‫השגת לבקתה עלו! ׳תכנ!דע שחלוגת ההשגחה הפרעית בשלם היא כפי‬
‫מלתת‬
‫‪:‬‬
‫ש י ר השירים‬
‫מירגתדבקית! עם הפכההראשונישוה ניישךמזה כידינ •יא ‪ t‬כ׳ ‪7 1‬׳ יניד?‬
‫ב ן •יישוב׳ מ י י נ ה אחר מדינה !נחזה בך רילנשנייו כך כ׳ הראיה היא כס• דמיך‬
‫על ההשגחה כאומיעינ׳ המשוטט ת כ ! !אמי נחזה בצש!; יביש ע ד נעשה חיש‬
‫ב!'שמשתףעמ!הש׳'פמליאשצמעלהנהשגתהלהיריתשגיהא~צע״פהעל•‪:‬׳‪c‬‬
‫׳פגיחבה׳‬
‫וא‪2‬גס‬
‫אוסרו מה תחזי כשלי״תט לא •כילת׳ להל•״ כפי‬
‫המפרשים בלם שהילל •נחזה כ ן כמחולח המחנים זגזימ מה י‪.‬י״ ב ‪ :‬ל־״ ת‬
‫ייייתרתלג־ירייססהיא נזרה אלהחאיס זולת המדברים היגל זה תחזי כ‪:‬ל•׳• ת‬
‫אן אומימהתחווהיאשאלהואין תתקשר עם הנמשךבח י״ב־יח לתהי־חנים־‬
‫אך צפי דרכנ! תתישכ עצ נכין כי צחה שראתה חכמתו ׳משהגיעה כנהת׳פראל‬
‫לסדרגתשלס‪1‬תהדבקזתעדשהיתה השגחת! הנפלאה ד נ ק ה כ פ מ ז י ת ב ה הנה‬
‫שכה כלה חלקהמהותאשר הוא מפאתהצירה והשכל!נעתקה מחלק איוה! אשר‬
‫ה!א מפאת החומר המפריד הביטי מ‪1‬ולת! וזא מה תחזו בשולמית י ר א ת י‬
‫שהגיעה למדרגה ואת מהדבקית והשלמות הנה מעתה בל מה שתראו יתחי׳ בה‬
‫יהיהמה!ת!ילתהמציא!ת״ג; היא כמחילתהמחניסוהש מחנה שכינה שהגיעה‬
‫למדרגתמחולתהנמצאיס העליונים שהם שצמים בצרתם!מהיתס ע ד שהם בלם‬
‫מה!תשכלי!*!א כמחילתהמתניס ירתחו! י׳היתכה כס! מחילת המחנים שה!א‬
‫רמו למלאכים!באומיויאייר יעקב כאשד ראס מחנה‪•:‬היכ זה ויקרא שם המקיש‬
‫ הה!א מחנים שכל! חהיתשלס ׳הוא רמ‪ 1‬אל הגירה זזלתהחימד נ‬‫הי״עיוז יי אהד‬
‫שקראה השי שתשיב אלי!כפ׳ הדרךהראשק אמר לה שיפי הליפיתיה‬
‫ופעמיה בנעל •ס כלומר כדכריפ הטבעיים!נבלל הדכריפ הנגלים •המישנ‪-‬ס אל‬
‫‪3‬‬
‫‪..^-‬ך‬
‫'השכל האנוש׳ בכי הטבע הנמשל• אל הנעלים אשר על כ• הריס הזה נאמר‬
‫לסיעה כאשד נעתק מהדברים המושגים בכי ט ב ע השכל האניש׳ אל הדברים‬
‫העליונים הנביא״ס של נעלין מעל רגליך!על התיק הזה אמר לה לכנסת ישי((‬
‫סיפ׳ הליכותיה כנעלייההס והס הדכריס המושגים בהתחלה כפי ט ב ע השגת‬
‫השכל כלתי השפע האלה׳ הנשפעעציו י ועל החלק הנעלם הכלת• ימשג כ ט ב ע‬
‫השכל רק בעור אלה׳ וכשפעתיפעתאידבהיר אמר חמוק׳ ירכיך כמ; חלאיס‬
‫מעשה ידי אומן והס סתרי התרה המושגים צשלס אחרהעכק המופלג כתרה עש‬
‫העורהאלהיועצ כן קראם מעשה ידי אומןשאיןהאדםסשיגאיתיסצדעצמ! רק‬
‫אס קבלה מרבו האומן ובקי בהם ועל היותם נסתרים כנה אמש בתת ק׳ ה׳רכיס‬
‫שהם נסתרים;מפיסים כמו שפירשו המפרשים ועל היותם מקיכליס אמר שהם‬
‫מעשה יד• אמן!הוא רמו נפלא לכתר׳ התירה!הקבלה האמתיתבסידויהאצה״ם‬
‫‪,,‬׳‪,‬׳״‪ •,,,-‬וכפי ה ד ר ן השני אמר השכל על החומר אחר שראה אותי מיכן להכנע אלי! כפ׳‬
‫הראו׳ שתשיכאציו וישיג זיראה שלמותי על נכון כלומר שיתפרסם שלמות ז! א‬
‫שובי שוכיהשולמיתשוכישוכ׳ זנחוה כך כלומר שיתפרסם שלמותך ואיימה תחוו‬
‫בםוגייתכמחזלתהמחנים וכוילפי דרך המפרשים היא כאל! אמר מה םתחוו‬
‫גשולסיתהוא שהיא כמסולתהמסניס והוא מלשין תיףומח!} כמו שפיהייאנע‬
‫שיר השירים‬
‫מח‬
‫?‪ 5‬וה!מש‪5‬נא!'ומסנ<׳מכלצדכעניןהכנעתהח!מ'אלהצירהכיכהתחלתהכנע!'‬
‫נכנעאלהשכלהויהכך טבע! יעפ‬
‫פ! מתעצב מצר?•'‪ww‬תיצ טיבטבעי!*‪mw>Is‬‬
‫יתעצב בהתחלה אןאחיההרגל והקניןאו ישמח מאד כפעילייהטיכ!'ואו ׳תפרסי‬
‫שלמות! ווה! ייהשימזבה בא ‪-‬דו מה ר‪.‬ח;• בפלמית כמחילת המחנים •ר מט‬
‫מתחוואחרההרגלבשלמית היא השיחה והתעניג כמח!לת המחניס שהיא‬
‫שמתה נחלה פמו שפירש! המפרשים‬
‫ואחר‬
‫אשר נ ד ו שלמותה על נ ‪ 0‬ן‬
‫‪ » 5‬ר ל ה מה ׳פי פעמיך כנעליס!והכיהנעצה!אפנ‪1‬יאל הח!מר כסשר פירשו‬
‫למפרשים כפסיק פל נעלףכ!'ופלכןאמרלההשכל ני יש פעמי החומר א ף‬
‫בדכרים המוחש׳יוככח המרגיש המכונה בנעלים ויא מה יפ! פעמיך ביעלים ב ת‬
‫נדיב‬
‫שהחמרה!אכתנד<כממקבתכ!רהיה<חאשרמהםה‪1‬רכב בעור השכל‬
‫הפעל א שר הוא כנדיב הנותן הצוחתלכל ואין כו כליית להרכיב החומרים‬
‫הראויים אלהצוחתהנאותיתלהפ ואמר שיפ! הליכותיה אף כדכרים הטכע״ס‬
‫!החימר׳יס כאכילה ושתיה והשינה!!!לתם אחר שהחומר פיעל איחס להעמדת‬
‫הגיף ולקיוסהנפש כ! להשגת השלמות• ועל הכתתהנפשייתשהכ פנימיים אמר‬
‫חמוקי יייכיך כמו חלאים מעשי •די אומן שהוא השי שפעל!עשה הכח המדמה‬
‫והמחשכ והדמיון והכח הווכר וידשימר יזיליתס שהם פנימיים אשרכהס ת י י ג‬
‫החכמה אצל השכל ויזאחמיקי יריכיך כמו חלאיס מעשה ידי אומן כנו והוא משל‪.‬״‬
‫מסכים מבל צד ינאיתכאמוי‪:‬‬
‫ואומרו‬
‫שדרן אגןהנןהר וכי הנה כפי ה ד י ן ~‪,‬‬
‫היאשיןמשכחהשילכנפתישיאלככלאפנ׳מיניהשלמיית אשינהיהיישילה‬
‫כלס לאברי האשה ועל שלחתהצרק!המשפט אשד היה בכנהדד׳ גאולה אמר‬
‫שדרן או‪ ;.‬הסהר פמו שדרש! אתו רול בשה א בנוי נפלא שניישלו אל העביר‬
‫כ׳ כמו שהתינוק איני חיאלא מפאת טכ!ח כ ן ישראל אינסיכיליס לעשית דבר‬
‫רק מפאתההנהדרין שלהם ולהיות שהיו כחצי גורן עגילה המשילם לאגן הסהר‬
‫שהיא ע ג ל ת הירח כי מהם תצא תירה יפה כלבנה ומה שאמר אל •חסר המזג‬
‫כפידרךריילהוא שהם ממוצים אתההלכה!אמרו ע ד שם במדרש ר״א אל יחסר‬
‫המוגאליחסר מוינה דעליוא כמדא הידוע׳ לא אחסר ועל דרך הפשע יאמר שעם‬
‫שדמה אית לאגן הסהר הנה אעפ שהירח ת י ס ר עגילה אי; הד»״; לה רק כהיימ'‬
‫במלואה כאשר לא יחסר המוגחכל עמלתה!אפשרשגורת אל יחסר המוג שב אל‬
‫הסנהדרין והוא כאלו אמר שאעפ שהמשיל איתס ל׳יח הנה לא יקיה להס כמן‬
‫שיקרה לוח בחכיינ שה ל‪:‬ת ייי ״וחבית אירה אך ה זיייגיית ה־ •לדרי; לא יחסי‬
‫לעולם•׳‬
‫ואומרו‬
‫מ ו נ ן ערמת חטים היא משל אל הת!וה ואל המצות שהוא‬
‫עקרהשלחותכמו שהכט; עקר הארס אשר כוהלכוהקרבוהגרעיס !אמר שהוא‬
‫כמ! ערייתחטיס שהם עקר יקר המזין כהיא אכילה של תירה ואמר שסיגה רוצה‬
‫לומר גדרה כמו שפירש רש׳'ול היא כשושנים שהואגרר נכין יען השישנה היא‬
‫בין החוחים ותהיה הערמה כאשר תהיה גדורה כשושנים נשמי ת אין ׳!צא ואין‬
‫‪ 63‬אליה חצר פחותי' !הקיצים אשר עמיד ועוד שיהיה ריחה נודף חרח<ק קודם‬
‫•ג׳ע!‬
‫שיר השירים‬
‫׳גיעואליהחויח השישניס אשר בגדרה י א מ ר והוא משל נאיתאל הפלמית מצד‬
‫המידה והייצימשהספנ׳ ייאיריתברקיע שמי השלס להאיר יגל הגיףיהנכש יין־ •‬
‫ז נ ג * ‪ £‬ד ־ ך ועל‬
‫כ‬
‫~~‬
‫נ<‬
‫פני חלק׳ המירה אחר שני שדיך כשני ע כריס •ר שני יזלק׳ המירה יהם‬
‫מ ר ה שככמב ומרה שכעל פה שהס ני׳של׳כ לשד׳ס אשר י מ ס מצא ה?ח;ממחלת‬
‫ה שילח‪ :‬פחו החלב למינק על דרך מפי עילליס !׳ינק פ •כז־מעיו •כ הנה הס‬
‫כשני עיפריכ מאמי גביה והוא משלי׳פכיס חכל צד׳עןשנ׳ חלקי המירה מקיר‬
‫אחד להם כמי השני מאומיס היוצאים מבט; אחד ג ב ת אחי‪ /‬לרמיושאינס שני‬
‫ע׳ נ נ ע הנוי יוי‪.‬קיפנפידיסוהמוהרקמח!כריכזהעסזהןמ צא אחד להם‬
‫ואי־יי‬
‫שימן‬
‫כשני השדים לשני חלקי השכל והם העיוני והמעש׳ אשר מהם כאחמימשך החזק‬
‫והשילמומ לארם ככל חלקיו!מקור אחד ללס שהשכל האניש׳ ׳מחלק לשניהם‬
‫בהיותי אחד בלמי נכרד לחלקי'כי אינ‪ 0‬נחלק רק כשם על שם כע״לימיו הנפרד!'‬
‫יהיכדלומ ו! ‪ m‬כנודעיעל בן אמד סהס כפני עברים מאיי* צב׳ה •כי' והיא גס ק‬
‫עואדך‬
‫משל מפכים מכל צדונאימ* זאהר‬
‫אשרפפרפצמומהבמרהוכחצימשכחה‬
‫כמגדל‬
‫כמדומהחשיב׳מ!לרמ‪!:‬אלככלנימהאשרהאעקדיקרכלהיד!תי‪.‬טיכ!תכמ<‬
‫יי־יז‬
‫פנמכאר כמאמר הדימפפר המדימ וכאשר הארכת׳ אני שס בכפר פני משה‬
‫אמר ציארך כמגדלהשןוכנה הכבלצומאל הציאר אשר היא האבר הנ שא המשא‬
‫כ״חיד ושאומרו על ציארנ׳ נרדפנו יגענו וכי• כמו שכ׳ לעיל ואייר שכבלנ׳מה היא‬
‫חיק סייגי} השן והיא ש; הפיל והוא המגדל שעשה שלמה משיני הפיל ב ד ע ת‬
‫הממיגם כשלמה מלכאדעכד מגדלאדש; דכיליכחהיא יישל י ל החיק ב־כלנו'‬
‫ויולהעמהכושהוארמואלהליכןאשרבשןהפילשמורהשאי; הסכל‪-‬ימ ככיכל‬
‫על בדחי שידאג בו רקככלנימברציןטוב אשר!ה מ!וה הלב; פ ש ט שאין כ! גיון‬
‫האר מחשבה פיסלמח! כ נה חיצינימרק סבלנית כש ט אשר נעשה קני; חוק‬
‫וקיס בנפש על ‪ p‬אמר ציארך כמגדל השן לדמו! אל הכינה היו י ואחר •שמלבד‬
‫טיבהחדומהח״חדומשבהאשראמרעליהס ציארךפחגדלהשן׳ע; הם ה ע ק י‬
‫הנהוילמוה עיני העדה שהם המגהיגיס אימה אחר שהפ כ ר כ מ מ ׳ ס ש׳ דם‬
‫משקיבאמבלבניהכנסיהואסרב! ומדריכים א מ ; אל טיכ המדימהנכבדית‬
‫ןאומ עיניך כרכימכחשכו; על שער כ מ רכיייריעיניך שהס כני העדה כאמיר הם‬
‫כרכימואש הס מייחדים שכהס בחשבי; מיעט הנה הש עימריס על שער ב מ ד ב ם‬
‫להנהיג א מ הרבים ג ט ב המיית!להיות שככל המעלית המד תיית יב״חיד‬
‫בסבלטמוהענוהגאיה כירושלס שהיא יסוד כל המדימאשר בהמצאה ימצא! שאר‬
‫המרומכמו שבא עלי! הראיה כ ב פ ר המד!מ צריך שלא ימצא בי ה שעפ כ• כהי׳צא‬
‫הבעס יתקלקל הסכלנימכהחלטווה הנרצה לרול נאימיבא לבלל כעס כא לכלל‬
‫טעיחעל ‪ p‬שיח השי' אמהאוחההנכחרמכשלחממצא כה האףוהכעס אדרבה‬
‫ההפך והוא השמחה!טיב לבכאשר יכנה כריח ט כ המשמח אלדיס ואנש־כ!‪:‬א‬
‫אפך כמגדל הלכנו; צופה פ‪:‬׳ דמשק ׳ריאפך וכעכך הנה הוא כמגדל הלכיין‬
‫שניפה פני ימשק שכל הע׳מד שס מתענג מהריח הט‪:‬כ הכא משפ מדמשק!אמר‬
‫במדרש‬
‫‪0‬ט‬
‫שיר השירים‬
‫נמדרשכמנדלהלכמןדביסמעוןבןיוחאיאומרםבלהלבבזתשמחותכוםנאמר‬
‫•פה נין‪,‬מש!ש בל האקיבויובמקיס המצא הכעס לא תמצא השמחה ולרמוו חל‬
‫העדר הכעס כמי אמר שהוא כמגדל הלכנו; צופה פצי דמשק שהוא רמו אל‬
‫השמחה שהיא הפך הכעש!העדרו)כמגדל רמו אל שלא ״תפעל בנקל כמנהג‬
‫הכועס רקיהיה קייס כשלמות כמגדל הלנמן •י ואיפשר שהיה הרמז שמצד הכעס‬
‫והדאגה ב״סירין נתלבש עינותיה על ד י ן ככל עצכ יהיה מ!ח‪ 1‬ועל כ; אמר‬
‫שאבה!כעסה שסכל ב״סירין‪:,‬מכיניפ כשם כעס כמו שדרש׳ רול על ככיק טיב‬
‫כעס משחק !כ!'הנה היא כמגיל הלבנין שהיסייין ההס עשו א ת ה קיימת‬
‫בשלמותה!נתלבט עונותיה והוא משל למגדל הלבנון ח!ק ולכן וכן דיש! כ מ ד י ש‬
‫נ י ־ ׳ ־ ל הלבנון ריטכיומ׳ אחר שמלבין עיניתיהס של ישראל כשלג שנאמד אס יהיו‬
‫יוטאיכס כשנים כשלג ילבינו וכוי‪:‬ואחר אשר שבחה אתה כטוב מדיתיה‬
‫והמנה־גי'אתהשכחהשלסי'המי!תרי‪0‬שכהשהסהחכחי'‪1‬השלחיס הדבקים כו‬
‫׳תישהס ואשיהעדהוהוא על ד ד ן שדרש‪ :‬כו כמדרש אל אחר הקדוש כריך ה!א‬
‫לישראל ראשך עלין כבוחל הראשים שכבס חביכין עלי כאליהו שעלה להר‬
‫הכרמל וכייואחרו!דלתראשך כארגמן ירמו! לדבר טוכ מאד!הוא שכאשר יתחבר‬
‫העניתיהדליתבחכחיס השלי׳יסוהמתכידדיפ ודבקים בייתי או יתיכף שלמות‬
‫רכעלשלמית;שלאיהי!נטרדיס כלל כענינ׳ החמר וירחק! מהם כהחלט ויהיה‬
‫בל התבידרתס בשי בלתי מעיק כלל!"!א וילת ראשך כארגמן •ר'עניותוילות‬
‫הראשים הנוכרים הוא כארגמן שהוא גיון ממיצע ושלם כראוי ומשמח ‪1‬אמר‬
‫ו‬
‫שהשכל היא אסיר בוהטיס מצד ההתמדדותאשר כאלה השלמים כ» השכל באדי‬
‫בכל חלקיו!בתות׳! הוא במדרגת המלך אצלהעס״א מלך אסיר כרהטיס שהם‬
‫התלתלים אשר כראש כמו שפרם׳ *יל•'‬
‫שדחו עיד שהמלך והוא‬
‫ואפשר‬
‫השכלנקשיבעב ת ת אהבתהרהיטה והמרוצה כפרם׳ יל והיא המרוצה אשר‬
‫לח ״ר כ פ ע ו ל ת ה נ א ת ת כ מ ד ת ו כ מ צ י ת שהם בלסהכנה נכ!נה לפעילתהשכל‬
‫כנידע ומוה הצד נקשר השכל שהוא המלך עס החומר !ה!א משל נאתומסכיס‬
‫מכל צר ורמו נפלא להתאחדות הצירה והחמר !!א מלך אסיר ברהטים '©'ואחד מ ה יפית‬
‫אשר השליס לתאר טיב מדתכנסתישריכטיכ ההנהגה מעיני העדה!ההתמדדי' ו פ ה געשי‬
‫אשר כראשי העם כמדובר אח'כ• מצדפל ה פ ו ט ״ פ האלה הנה היא יכה ‪b‬ף‬
‫כוחן שתתענג כתענוג• התמר שלא יחטא כהס אדרכה ׳תעיגו כל האברים‬
‫ו ה ב ח ת ה ח י ו ר י ת כפעולת השלמיתוזא מה יפית ומה נעמת אהכה כתעניגיס‬
‫ירימה יפיתבפעיליתהשכל המעש• סהי!פ״צרק בפעילות התציניות ומה נעמת‬
‫גפעילית השכל העיוני שב! יפיל הנעימות שאינו נראה לחוש החציני רק מושג אל‬
‫הש ;ל!אמישבלס יפיס ונעימים עס שני מיני המעניג יחד והיא תעניג החומר אחר‬
‫אשר יתאחר עב השכל כפעילות השלמות!תענג השכל כמושכל׳! !על כ; אמר‬
‫אהבה בתעציניס בלשין רביס לרמיו לשני מיני התענוגים הנוי כ׳ כלם ימצאו כשלם‬
‫•ןוד באמיר והוא דקדוק איתי ישלס ״הכיס אל‪.‬הכוינה י ואצר‪ .‬הקיסתה‪6!.‬ת‬
‫י ג א‬
‫‪1‬‬
‫‪!3‬‬
‫אשר‬
‫שיר השירים‬
‫אשרזנר והיאהקימה האחרינה מפסיק ציארך כיגללהשןכי י ה מ ך ; הא‬
‫יז‬
‫?‪.'.‬־‪.‬ל! תאר השלמת עצמו ומשה ואילך היא תאר השל״ים יעל כ! לא יייי כ־‪ :.‬ה ־׳־‪.‬־־‬
‫למתהלתמרוכו יקאמרשואתקוממהשלכנכתישרהנ׳ ר‪-‬תהלת״דע‪-‬צר״ן‬
‫כתמר ׳כרח שה!א קימת שיעיל השגת השלמית וא ואת ק ״תךדמתהלת״ר לך‬
‫הקידס והוא מש קילס לכן שצי שריך כשג׳ עכר׳ שש״‪ •:‬א ת• למשל תרה שככתכ‬
‫ותלה שכעל כה ואל העיז; והמעשה שהס כלס תאמי השלמית הנה ש‪:‬׳ ס—ה‬
‫אלה לומיסלאשכציתהתמל שהסייסיהתמל והדל! ישל תי וייא •ש־־יך לאשכל ת‬
‫<ל'ק<מתך ואת ממשל ציאלךשהמשלת׳ א!ת! למגלל השן לימה כליה השיעיר‬
‫קימה לתמל שיפלח ועשה כלי למעלה אך עקל יקל השלמת אשל »מנ‪ 1‬יצא‬
‫הפרי השלם שהס שני חלקי התולה הלמ;וי'כשני שליך הנה הס נמשלו !נדמו‬
‫לאשכלתהתמל אשר מהס יצא הפרי החשב!'יא ישליך לאשכל ת ולאכאלאייר‬
‫ושדיך צלמו לאשכלות כ׳ מלתדמתה מושכת עצמה ואחרתעמה כאל! אמר ואת‬
‫אמיתי קמתך למתה לתמלושליך נלמו לאשכילו' י ואמל עיר השי לכנסת ישר אמרתי‬
‫אעלה אעלה כתמל ׳לימצל םלמ!תך כקימתך שדמתה לתמר אמלת׳ אעלה להשגיח כך‬
‫כ׳ הוא ׳תימתעלה ומתקלסכטיכתןשלישליועצכןכנההשגחתיתיכעליה!אמר‬
‫שיהיו שליה והוא העי!; כשני חלקי התילה כמ! שכתכנו יהיו כאשכלית הגפ; יען‬
‫התלה נמשלה ל״; יליח אפה יה!א למו אל המעשה יהיה ליח! סלף כליח‬
‫התפיחיס וה!א ע״לשללשו לו״צכפסיק פתכיח כעצי היעל כוי מה תפח וה פריו‬
‫והכר כ״! קילס לעליו אף ישראל הקלימו נעשה צנשמע פי' • והנה פאשל שמעה כנסת‬
‫•שראצכצמהשאמללההשיתומהשתאלאיתהכתאליהשלמיתהשיכה אייריה‬
‫ותאמלצו וחכך כ״; הג‪!1‬כ ידילך צלול׳ לחיפליסיריותכך שהיא התילה אשר‬
‫׳צאתה מפיו ׳תיהיא כיין הטיל כ׳ התילהנמשצה ציין כאומרס זיל על פסיק כי‬
‫טוכיס דודיך מ״! יותר מיינה של תלה וכייואמר שהתירה אשר נמשלה ציין הטיפ‬
‫הוא הוצך לדודה שהוא השי ושכה אליו כמושכליתהאמתיית אשר ישכיל השלס‬
‫כה והיא הוצכתאצ׳! כדרך ישר וצא כדרפ׳ החקירה שיכ צ כהס הטעית!איננה‬
‫דרך ישרה רק כדרך התרה !יא הוצך צרורי צמישריס • ויש צה עוד כניצה נפלאה‬
‫שהיא תעורר שפתי ישנים שכהשפעת התרה יתע!רר! השפתיס להגית כה‪:‬‬
‫ואפשר שהוא עד שארוצשכצ שאומרים לכל הצפה מפיו ששתיתי! דוככית כקבר‬
‫והיא פג!צה מיוחדתכדכר׳ התרה וצא כשיס חכמה אחרתא! חקרה שכציתיכל‬
‫הפסיק בשכח התרה כהמשילהאיתה אל היין הטיכוכיארה שגילתה״; ומהם‬
‫׳תכאחכגוציתהתילההנמשציס לסגולותיו ותהיה גורתפלהפסיק כאומיהילך‬
‫לדודיצמישריסדוככ שכת״שניס הכל תארי היין הטוכוסגיליתיו המיוחדותוהוא‬
‫כאל! אחיוחכך שהוא כני׳ לתורה האלהיתהיא כיין הט;כ שיש ל! ליין הנויכ סגילה‬
‫שהוא הולך כיושר אל הח!ח אשר שס חושכ דוד׳ כיחיד וזא הולך לדדי צמיפריש‬
‫והוא שכ אל היין כוי וישלועודפגילהאחרתשדוככ כצומר שמעורר אל הדכור‬
‫שפתי הישנים שאינם חתעימיש מעצמם ללכר ווש דוככששת׳ יפנים!מעצמו‬
‫ז א‬
‫מ‪-‬‬
‫כ‬
‫ת‬
‫צ‬
‫ר‬
‫ר ‪ ,‬ט ו כ‬
‫ויחשך‬
‫נ‬
‫שיר השירים‬
‫נ ‪ 1‬מ ע ש ק הס כגילתהתרה שעילה והולכתלמעלה יחד עם השכל כאשי ישכיל‬
‫האמידות ממנהוישוכ השכל!המשכיל!המושבל א במרע יהוא מתי שב על נכין‬
‫ואשרה‬
‫כחתימתשתימתמהתה!מדרגתה אצל השי שהיא חלק אלוה ממעל א נ י ל ד ו ד י‬
‫ע ד כ׳ חלק היעמ! הא אני לדורי שה‪1‬א הכל ואני החלק והיה ו איי םישתיקק החלק‬
‫ל ‪ :‬־‪ -‬לה־כק עה הכל יעני נחשל! יתירה ד ו על עין• וצא; מרעיתו הנה תשיקתו‬
‫ועלי‬
‫•תעלינו שהוא תשתיקק שנשתלם כאוב; שמכל להדכק כי ווה חמפרשס משה‬
‫םאמר!איסשה!אחעירראתנ! לשיכ אליי םיטיויה על תשיקת עלינו ויא אני‬
‫לדורי ועלי תש קתו על דרך םארייל אי! תשיקת הכה אלא לישראל שנא‪/‬עלי‬
‫ר‪.‬שקתי‬
‫והנה‬
‫ככ׳ הדרך השני אכשר שיתיישב! י כשיקיש הללו כשהשכל ‪5‬י'נ'נ‪'5‬מ'ל‬
‫ה!א המשבח את הגיף ככל חלק׳! אשר יצרם ״צו הכל דוגייתכל הנמצאים אשר‬
‫כעילס לרמוושהואדחיוןוהיושל העולם הגדיל כל! אשר על כן נקרא האדם עילם‬
‫קט; !אם יחטא החימר הנה ה!א מעשיר הכל כ׳ ה!א מיכן כטבעי לה״שיר אל‬
‫השלימיתאם לא‪,‬יתק‪1‬קל וישמעאל השכלהישר ככל דברויעצת! הטי כה•!התחיל‬
‫לשבח הח!מר ככל פרטיו מתחלה יעד סיף !התאיל מלמטה למעלה כיפ• כל‬
‫הגיף!כלהאברייושהס דינמיכל הנמצאייכאמור יהתתיל מהרגל•'עד שיגר הראש‬
‫ואמי מה •פ! כ ע י ד ן בנעלים כתנדיכ ׳ריאתכתנד׳כ שאת החומר אשרתכוצה‬
‫בנקבה כ ע ד ן אל השכל שאתכת השכל ה פ ע ל כמו שביארנ! שהיא הנדיב ועל‬
‫נד׳כויהעילש השכל יקים אם שיהיה השי הפיעל א‪ 1‬שכל נכדל כמו שחשב!‬
‫האחרונים!רמובהליכיתהרגלים כנעליס אל התמר ההיולאני םהוישבתהחימר‬
‫באמת!המעמיד המ!רכב כמציאת חצינ׳!בחמוקי ירכיה רמו אל היסידוית אשר‬
‫יורכב מהם המרככאחר ההיולי אשר אין ל! צירה בפיעל כלל כניידע מייהיתו‬
‫וכמו שהירכיס הם יסיר הגיף כ! היסידתהסאשו עליו יעמוד המירכבכמציאו'‬
‫קייס!א ירשהיסייתהס כמיחלאיסמעש״ד׳ אומן לדמיו אל כדיריתס שהם‬
‫כלס כדוריים א! כהמשל כדור כמו שדיכחנ! בשפ• ביית אלים יעל כן אמישה שהם‬
‫עג!ליס!כד!ר״'כמ!חמוק״רןואי!'שהם כ־י! חלאיייריכמו חיל׳ כתם ואנוישהם‬
‫מעשי ידי אומן לרמוושהשיבראאתס בתתלתהיצירהכמישצייחפירש כמעשה‬
‫כראשיתאך המירכבים מהיהידותיתה!! !•פשר! כנח הש‪:‬ל הפיעל כאחויועל כן‬
‫אמר על הישירות שהס מעשה ירי א‪.‬מ; כמכר ועלה ע ד למעלה לשבח הטכיר‬
‫והבט; שהם למעלה מהירכיס !אמר על הטבור שה!א רמואל המ!ג הנמשן‬
‫מה׳הידתאשריתה<המהסהמ!ג!הואמ!גהארס הייתי שלש שככל מוג׳ שאר‬
‫הבעל׳ ח״ס שהיי המוגהייתר נאות לפעיל כ! הפעןל!תהש!מ!תכנידע ו י א ש י י ן‬
‫אנ;הההי •רימיגך אשי ה!א דינתתטביין אשר ממני נוי; העיכר במעי אייו ובו‬
‫תליי חיית! כמו שאר״ול במדרש ב; היש ד ת הנמוגים כעידס עימייס במיגם‬
‫והתה בריתם הס קייס יהעמדת וחיות ה ג ף !אמר שה א כמו אג; הסהר שהש‬
‫בטבעם עמל״ס יכחיייס כלס כח! שנתבאר כתחלת ספר הכדור יאנ׳ הרחבתי‬
‫׳הביאור כ! כשכר כיתאלריס וגס לרמת שהירח היא ה פ ע ל ת כיס רותובהרכבת'‬
‫י‬
‫יג‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫‪JJ‬‬
‫״תר‬
‫שיר השירים‬
‫'יותר משאר הכיככיפ להיותו היותר קרוב אלים סכל ל ם כ כ י ס כרדנג יאמישעז‬
‫זהלאיחשיהייוגה־׳תהיה •יהתסבי ־!‪ ;.‬ד ‪ • ; — :‬ת ר ׳'מ ״ל •תלי ל•׳•‪ :‬״•גל‬
‫התכונה האמשית הנמשבתסהמוג ה נ ח ת הנז חסר בטנך ערמת חטים‪:‬ד משל‬
‫מפכיסמיכלנדיעןהמוגתתכינההש כמעט דבר חח יה״ ג כלי ל ב ־ כנה כ־״‬
‫שהטבור ה א כליל בבטן!להיתהתכנההית הנראית לס ש ״ה שת; כ ן ה ״ י ג‬
‫פה!אאיפיתמתחדשמהפעל!תאיכיתהככ״כ;ל׳נא‬
‫כ י נ ד ת י כ ׳ כמ! שגירש‬
‫החכםאיכועליןיכנהכהתחלתהקת‪ ;!:‬שלו כרכיתה יגל כ; דמה המיג לשכיר‬
‫שאינ!נראה והיא שק!י‪ 1‬נכניש ׳הכיש; היא הניאה לתש !הנושר כל‪-‬ל כ ד ב י כמו‬
‫שהמוג כלולכתכונה!המשילה ליגרמת חטים שה ס היי ; ייהתב י* ת הי תר נ־ ת‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫אל המו!; להיות נ!!; כ! האדס מכל שאר מיני ה ת ג א ו ת !אמר שהתכינל הנה‬
‫הוגה וגדרה היא בש־שניםילם כנו׳ אלהח שים החמנ״כ יהכ‪:‬ימ״כ דרך כלל ככל‬
‫הכחתהטכעית‬
‫אשר שבח השכל מת החימר כתחרו!?יציאתו‬
‫ואהר‬
‫ומהת׳ כאמור ובא עד תסגת! כחלקים אשר ב! דוגמתהע לס השכל שכח ע ד‬
‫פרטי אכר׳ו למעלה מכטנ! שהש דוגמתהעל״נים ואמר שני שדיך כשני עכריס ירי‬
‫שהשדים שמהם ׳!נא מ!!ןלכל הגוף היונק בתתלתענ׳ניהסד‪/‬גתא לשני עשרים‬
‫תאמיצכיהיהם דוגמת השני המאורות הגדולים אשד מהם תצא תירה !קיים‬
‫והעמדה לכל הנמצאים וכ״ש החכם האדם ׳!לידה! האדם !השמש והם ישני‬
‫הכיככ׳ הפעלים בעולם השפל ״תר מכלהנמצאים העליונים אשד כעילש הגלגל׳'‬
‫ואמר שהם תאמי צביהכ׳ את והלעימת והעשה האלדיס ׳האחד מאיר לאתר‬
‫כמו שני עיפריס תאמי צביה!מה גס כמהלכם!התחברותם וככל דרכי הליכתם י‬
‫ועל כל כללות הגלגלים זולתהכיבכיסהתקיעייכהס אמי ציאיך כמגדל הש; •זה‬
‫כ׳ הציאר הוא ד!גמת הגלגלים להיתס אמצעיים כי; העליונים אשי נמשל! לראש‬
‫וכין התתתיניס שנמשל! לאברים התחתני'כמו הצואר שהוא אמצעי בי; האברים‬
‫התחתיניס ובין הראש ואמר שהוא ש; הפיל כאמור שהיא לב; ובהיר כ ת מ ר‬
‫הגלגלים י‬
‫ויצל‬
‫הסין הבכביס כלס אמר עיניך ברבתכחשב״‪• ,‬רישהככב׳'‬
‫ואש רב! לרוב הנה כיף ס ף יש להםספכר שאינם כלתי כעלי תכליתי^‪,‬־ הס כמן‬
‫כרכותמיס רכים לדברים!הס כמו העיניס שמאירים לעולם!מביטים לכל השכלי'‬
‫כי״ העי נ י ; ׳!ת עיניך ברכיתבח שבי; ירי עיניך שהם דוגמת הסין הכבכיס אשר‬
‫כגלגל השמיני הס כמוכורתסיסלרכו״סאך הסבחשב׳; שאינם בכתכי לבלם‬
‫כשס יקיא אך הס רכים בהפלגה ועל ק אמר שהם על שע״ בת רבים לרמ!ו‬
‫לרכוייסולפרסוסס שהםגגליסלכלהעולם‬
‫‪,‬‬
‫ועל‬
‫חגירת המולת שהיא‬
‫כוללת לכל המקומות ככד!רהארן כפי מה שחלקו הגלגל ל׳כ חלקים כל כמ!ת‬
‫מול אחד שהם שלשים מעלות מהחגידה וכפי וה נחלק כל הכדור ליפ ח לקים כפי‬
‫היכמ!לת!עלכ;המש<להחג!רלכלללואתלאפל‬
‫שליא יופי הכניס ובאמצע‬
‫הפנים כמו שההגירה היא כאמצעהגלגל השמיני!׳!פי כל הגלגל!!א אפך כמגדל‬
‫הלבנון צופה ?נ׳ דמשק כי כמו שהמגדל ההוא הוא גטה מכל המקימות להם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬׳‬
‫וניקל‬
‫שיר השירים‬
‫נא‬
‫•ציפה־ ומביט המביט מפס כני דמשק כן הלוף היא כגיכה הפכים׳ כאמור יכן‬
‫החגיריהנייצופהכלהכדוריעןהיא מקפח על פל הצלגל השמיני על פני פלי‬
‫כאמצעית! כנ ד ע עד שנכלל תחתי! כל כדיר האר ן ככל מקים ממני פכיכ והרחע‬
‫כיישגורת עיניך בו•‪ :‬ת כחשבין על פ ע ו כתרכיס ה!א כנו׳ אל השנים עשד מזלות‬
‫ואוחיבחשבזןעלשעובתוביכרלשהסבחשבין בנ״שראל שהם על שער בת‬
‫לבים כא!ח'יצב גבילית עמים למשפר כני ׳שואל מאני שמעתי ולא אכין איך‬
‫•‪:‬־ין ע ל ; ע י כתיבים על עם כני ישראל ואיך שיהיה הנה ה!א משכים לפי‬
‫כ!נתינ! שה‪:‬א נאמר על המון הכככיס אשר כגלגל השמיני כאמיר • ואני שמעתי‬
‫אומעידכשט הלצ״ נ פ ס ק הוה כאשר הייתי כימי חרפי י פ י החכש השלם‬
‫כמהר •הודה נתןייל והוא שרצה שלמה היעה לשבח יופי הצ!ארוהעינים והאף של‬
‫ח ; ק ת ׳ ח י ר ש ‪ :‬ארההיא לנןיבהיריחייץ כייג־לה;; זה!א שן הפיל כאמור‪.‬־‬
‫ואמלשעיניה כל‪0‬תוה!א מלשין ברכה ולהיות כאויזל שאין הכרכה שירה לא‬
‫בלכיהמנוי!צא בלבל המלול אלא כלכל שנתעלם מן העין אמישעיניה היו‬
‫מכורסתאפייכלנל המנוי וזא עיניך כלכית כחשבון שהוא החצין יכן בלבר‬
‫החחד י!א על שער שהוא המדידה!השיעור וכ; הדבר המפיושס פלא נתעלס מן‬
‫העי; ו'‪1‬א בתרביס והיא לקר ק נכין ואןמ אפך כמגדל הלבבי; רמו כפי זה לדבר‬
‫נח ת בכי הטבע!ה א כימי שיהיה אפ! נמיךיהיה לו ריח הפה בפי הטכע״ען‬
‫הליחה והרוח היוצאים מהאף ׳!רתע׳ וישוכו לצאתמצד הפה ייה יחייב ריח הפה‬
‫על כ; שבחה כשאפה גמה כמגדל הלכנין וביה •היה ריחה מדף כריח לבנון צופה‬
‫כני דמשק כא ח'ריח ל׳ כלכנין יכו'‪:‬יעל הגלגל הטיהמחישב שהוא למעלה ראש‬
‫על כל הגלגלים אחישהואריגייתהראש באדסו״וא לאשך עליך ככרמל יריראפן‬
‫הוא ד!גחתהגלגל התשיעי המכונה כשם כומל יען היא ואש כל ההרים הגבוהים‬
‫כמי שכיירשי יל וכ; הגלגל התשיעי הוא ואש כל הגלגלים ומניע את כלס ולדוגמת‬
‫הגלגל העשירי שהיא גלגל השכל לדעת קצתאמר פה!א כמו דלת ראשה שהם‬
‫קליע!' שעייה ה י נ ק תכיאשה כמ! שהגלגל העשיי׳ י נ ק עם כלליתהראש שהם‬
‫כללית הגלגלים ואחי שהיאכאוגמן להיותי גוון אמצע• הנא!ת להיות חובט החוש‬
‫ווא ודלת ראשך כארגמן‪!:‬אייר שהמלך יהיא הסבה הראשינה הוא א ש י ! ק ש ו י‬
‫כב י‪0‬ל ברהטים האלה שנחשלו כל הנמצאים אשר תחת! לשקתיתהמיס הנובע׳'‬
‫ההסבה הראשונה םהואמקיר הכל יממנו ישתלשלו ויושפע! כל הנייצאיס כלס‬
‫‪!1‬א מלן אסיר ברהטים וטי‪:‬‬
‫ואחר‬
‫אשר כלה השבל לבאר שכח כל‬
‫אכרי הגיף ישהסדיגמתכלהנמצאייאשר בעילם הגדול א ש י על כן נקרא הארס‬
‫ככלל!תאכריועילסקט;יע;ה!א דוגחתהעולם ה ג ד ל ככל חלק•! כאמור וממנו‬
‫׳ניטהחע״;!המתבודד!ישער השתלשל!ת כל הנייצאים מהסבה היאשינהער‬
‫למטה לארן א! מלמטה למעלה כמו שביארנו אשר הוא המכק אצל׳ כאחת‬
‫באומרוומבשר•אח!האל!ה וכוישמכשרו וחומר! יכיט יראה אופ; ההשתלשלות פי' ומנשי•‬
‫‪* ,.‬חוה »צ!»‬
‫הנחצאיס על יגיע נהס אל ׳ליעתהקבה הראשונה שהוא האלוהית'•‬
‫אחר‬
‫שיר השירים‬
‫אגד‬
‫א ח ו כל זה!ג!ר א!מר ע ) •יפי ונעימות הא ל ד ד אלי! ׳תי׳הדבק״ת ‪o‬‬
‫נהנטרכתהתענוני' פמו שביאונ! מה יפית יחד נעמתאדכהבתעניגייילא אמימ?‬
‫<פ תאדובה א;אה‪;1‬תי א‪1‬חשיקת׳כתע‪:‬וגיס ו י ן אמר על פ ל ל י ת ד א ד נ ד‬
‫״ם‬
‫שהיא אהבתהט בכמה שה ח ט כ כ ח ־ י ״ ת ת ‪ : :‬ג• ה‪ r :‬פי כאשר •תאחדז‬
‫פח תהחי״ר עם כחית הנפש והיו לאחדיש להשגת הפלמית ימצא פס ה• נ י‬
‫נתמרנהנעימיתכנפשיחד יזאמהיפיתיחה נעמת אהכה בתעניגים !כי'יה!א‬
‫דקדוק נכין כאמ ר • אחר אשר כצההשכצ צנאר שכח כל חגרי החימר כ־מ‬
‫םוכרמ חמי שקימתה ואת שצ התמר דמתה לתמר שמאחר לעשת פריו למעלה‬
‫וכפרח גד!צ צריך שיקה האדם לפרי! !היא הנרצה כ א ת צדיק כתמר ׳ כ י ח פי‬
‫הצדיקים צעת זקנתם א! יפריח! ויעש׳ פרי לתעלה כ׳ א! יהיה החימר נכנע אל‬
‫השכצוצאיה׳ה מעיקצהשגתהשצמותכןאמיהשכצאצ החימרשקש השגת‬
‫‪,‬‬
‫הכר׳ כאגריפהאלה נק!מהגיף כצו דחתה לתמי אך השדים לה׳ת שאינם‬
‫ייהק יוה כ׳ הס ׳תריס יוצאים מיי שר הקיחההחיצה על ק היכירם צ כ ־ ; ! ל ת‬
‫הקימה ואמר דמיון מושל לאשכולות התמר ולא ל‪0‬ן> התיור כינויו התמרכקימ^‬
‫׳דומה לק מתה ושדיה שהם י‪1‬צא‪:‬ת חהקימה ואינם נכנסים כגדר הקימה כאמיר‬
‫קסדומיסלאשניליתהתמרשיוצאיימעןהתמר אך אינס נקראים קימת התמר‬
‫עצמי׳!!לתהדמ״ הוד רצה ל מ ר שעקר השלמיתהיא החכמה הנמשכת מההכנה‬
‫הנכינהאשד נמצא כתמר זהשדייהם שדים לחכמה כמו שדרש! דייל עצ פ ס ק‬
‫דדיה ירון כבל עזיכייועל ק אמר ושדיך שהם זולת הקימה כאמ!'ה; כאשםלזת‬
‫הניתנות הפרי מכל גיי> התמר כן הפרי הנמשך מהתמר כדכנעי אל השכל היא‬
‫'יקר הכל • !אחד אשר השליס שלמיתהתמרמצד נוכהבנתו צה׳ תצעיר ולהועיל‬
‫להשגתהשלמיתאמי שדשנלגמרלעלות כתמר ויוא אמרתי אעלה כתמר ע ד‬
‫אשיג הכי׳ הצן כראש האילן ויוא אחזה כסנשיני! !אמר שיהיו שדי ה ת מ ר‬
‫כאשכלתהנפ !הס רמו!תירה שנמשלה ל״ןוהוא שישתלם השכלבה!"יא ויהי! נא‬
‫שדיר כאשנלו הגפ; !השדר׳ החכמה והתירה כמו ש! כינ! !על המעשים היש כיש‬
‫אייייייח אפך כתפיחיס כמו שביארנוהו כמה שקרס כ׳ כל זה ימשך מדתאסדית‬
‫ה ת מ ר ע ; הצירה מוניבמיסלדעתאחת להשגת השלמת כמדובר ואתר אשד‬
‫כ כ ר ישיקתי לעל׳ת לק מה היאת אשר תאר כה את החמר !להשת־יש כ ד‬
‫ולהתענג בפריה א מיתכך כיין הט!כ!כוי והפכהאשר לא דכר כו כאשר דבר‬
‫בקומתה יהניחו לכשף הוא מפני שאין ראוי לצופי עם שאר האברים וכיאר השעי‬
‫לוה והיא להיותננדל א י ר וה מפל שאר האברים כ׳ בל שאר האברים הס נש‪-‬״ש‬
‫וציין שיתבטלו ויכנעואצהשבצ להתבטל כדי שיעלה השכל מעלה מעלה אמנם‬
‫החיך הוא כצי הדכוד השכלי והא שציח השכצ אשר אין ראוי לשתפ! כשאר‬
‫החברי;הח ׳ ׳ ר ״ ; 'א ח ; ך כיין הטוב בל‪:‬׳ר ש ל ד ב ר השכלי היוצא מחכך‬
‫רנה היא כיין הטיב שנמשל לתירה כמו שזכרצו •אל הדברים האלה״; השכליים‬
‫פשליילמעלה ומתקשר׳ עם השכלהפ על שהו דודו של השכל האנושי!עעצ כ״כו‬
‫היא‬
‫שיר השירים‬
‫נכ‬
‫?‪:‬א נדנק״זא ?ולן ל ד ד י למישריס שאינו כשלמיתשאר האכרייישאיצם מתדביף׳‬
‫עמהס כיושר עס השכלהפיעלרקכשנייתכשכיאל תעשה כי בויז שמתכטלים‬
‫•יהרגשס יתחזק השכל אך חכך והוא הדבור השכלי ‪1‬ה!א כנו׳ אל המושכל ה‪1‬לך‬
‫לדודי והוא הפכה הראשינה אי השכל הפ על למישריס והוא מעורר הדכור‬
‫כשהיא ישן יתר על מה שהוא ומחיק איתי •יא ד בכ שכת׳ •שניב ועקר יקר הכינה‬
‫גוה שכהשגתהשתלשלותהנמצאיס והקשרס וה בוה ע ד הפכה הראשינה כוה‬
‫‪ H‬גל‬
‫•תקשיויתאחרהשכלעס המושכליתכאמ!רוה‪1‬אהנרצהלריולביידרשכאומיאר‬
‫? •יד!‬
‫•שחעאל כל היודע שיעידו של יוצר ניאשיתמונטח ל! שהוא כן העה ואני ועקיבא‬
‫ערכיס כ ד ב ר ‪ :‬והנה הראבעול הביא המאמר הוה נ כ ס ר יהיר מירא ומהרס שיזיין‬
‫בומאטייאנ! כפירושו להספד הנויהאריך ככיאור המאמר הוה שהוא מ כ ! ל‬
‫שי‬
‫׳!גרונו‬
‫ה‬
‫ככיאור שיעיד קומה א ן לכי דרכיי הוא מיושכ על נכין כ׳ המכוון כשיעידו של‬
‫׳וצרכראשיתאימשיעור כמית חלילה רק השתלשלות הנמצאות כלס מהסבה‬
‫הראשונה וישיא לדעתי השיעור קימה המיכדכרי חכמים וחידותס ועל כן אמר‬
‫שמי שיוכה לידיעת השתלשלות הנמצאים על נכין נדבק כסכה הראשונה‬
‫וכהשבלתיואתמוכסחלושהואבןהעהולהיותשהואועקיבאחכירו ידעי והכינו‬
‫משכיל! ההשתלשלו הזה וראו העילס הרוחני בחייהם והשיגו התכלית האחרון‬
‫בורדעי שה!א התכלית אשר כי יתדכק השכל עם המושכל על כן אמרו שהם‬
‫ערכיםכרכר‪ :‬ואחר אשד השליס לכאר רושם השגת התכליתהאחי!; &ה!א‬
‫הדכקיתאמיהשכל אנילד!די ועלי תשוקתו שהיא המשת!קקלהדכק לר!ד!שהוא‬
‫השי והוא השכל הפועל כאמור ואמנס אומיועל׳ תשוקת! עס שכפי פירוש‬
‫סמפישיסייל שדודו משתיקק אליו הנה יקשה להס מלת עלי שהילל 'אני תשיק תו‬
‫א ן באוחיעלי תש‪-‬יקתו אפשר שתהיה הבונה שעלי סיטלתהתשוקה אליי ׳תיקרא‬
‫התש קה הראויה אלי! מאתהשכל האניש׳ תשיקת! כלוישהיא מיוחד לו ית'‬
‫ואש‬
‫יהיה הפסיק הוה האחרון מאמר החומר שהשיכ על כל מה שאמר לו‬
‫השכל והוא טפל אלי! וזא אני לדודי ׳ריאינ׳ לעצמי רק לדודי כעבד לו וכל תשייךע‬
‫וחשק! להרבקבש• לשוב תחת כפא כבודו אשר משס חיצכ הנה הוא מטל עלי‬
‫וכי העי; מהעדר השגתושאיצ׳ משמש ל! כראוי ווא ועלי תשוקת ירי עלי מוטלת‬
‫יושיקתזוחשק! לש!כלהדבק אל המתים שמחנו חוצב שהיא הדבקייכ! ׳תעל׳ היא*‬
‫ואפשר שהסנה במאסיהחחר שהוא צעכר ל! ׳תשוקתי של השבל איננה רק למעלה‬
‫ממנו להי־נקעס המושכל!וא!עלי תשוקת! ר״ל למעלה מחני ולא אלי היא תשיקתו‬
‫שהו״משתיקק תמיר להדכק כשפל הפועל כ! כאת!'‬
‫הגה כפי ה ד ר ן הואשין פ ר ע י ת מ ו‬
‫אמרה כנסת ישראל להבה שיצא השדה והוא משל לאומות מכחיש׳ התורה שהם‬
‫כמדרגת שדהנערןישראלשהס בבית עמו ׳תיעל דרןשנאיכעשו ויהי עשו איש‬
‫«ודע ציד איש שדה ועל כן ״חד השי בית המקדש לישישהם מיוחדים לו ואינם כמ!‬
‫ה§זמיתהנל אשר •תיארו כסס שדה וכן אומינלינה כנפיים על ד ר ן שפיירש׳ ןל‬
‫‪ p m‬מ ל ש ן בפיר? וכופרים והוא כאלו אשר כאו&ראן בני עשו שהשפעת להם‬
‫גככר׳פ‬
‫‪7‬‬
‫ו‬
‫כ ה ך ן‬
‫‪Ki'J‬‬
‫ך‪,‬‬
‫‪:‬־ ז‬
‫שיר השירים‬
‫<צוי‪:‬ל׳'בןוהכ>נ'לכנשתישלככל!ה שישגיח היא •תבםיבתיישכחיאשייצדעניי?‬
‫כערך האימית ? נ ל ?כיכרים כו יתבלן אשר על כי לא‪ •:‬לשיב ע ל י ז לצובה‬
‫‪for‬‬
‫ולהזציאיחהגלי המריהנמהר אשר היא ״שביב! ואחי ׳שאס שיכינו׳ יילאז בא‬
‫שכס בוכרים כד א ג ר ה עידשמשייביא לרא‪':‬כאימ? הנבחרת שנקראיכרסייעד‬
‫נ ' » ב י ב ד ‪ ,‬כ׳ כ ר ? צבאו כיי‪/‬ישר כייוזשנשכימ? לכרמים כיי‪:‬‬
‫לכרטש‬
‫_׳‬
‫ואברה‬
‫סששיראיגסדלג!‬
‫שלמי באומה הגבחרמ מגל המדרגה הראשונה מהיותר שלמים א מ ר נ י א ? אם‬
‫כ י ח ? הגב; כ׳ הגפ; רמו לחכמים שמלם תנא ת ר ? שנמשל? ליי; כ א מ י ת ר‬
‫מ״נ?של ת ר ? ס ועל שאר יחידי שגיל? שאינם חכמים שלחים א ן אינם עמי א ד ן‬
‫שהם יודעי דעתימשכילים כתירה אמר פתק ה ס סדר ש?ש במדרגת ? כ י ; ד ש לא‬
‫נתבשלו עד״; ולא הגיעי למדרגת ענבים‬
‫יעל כתההמ‪ ;:‬שאי; כהכ תרה אתי‬
‫הנצו הרמיניס יה; הרקניס שבישר' שהם מלאים מציית כדתי; כס! שדרש׳ ייזל •ע}‬
‫פסיק כפלח הרמון ר ק ת ן כויייא הנצו הרס ניס •‬
‫ואשר‬
‫ש שם תת‪ :‬מ ש ת‬
‫ישרחלבכללה את דודיהלויתישיתקכניכל עמה שיהין שלשה הכתתהני יתל‬
‫נחצאיש כ״קוס אחד ‪1‬ה!א בארן הנבחרת שיביאם הפי חלבית קדשי הנה שש‬
‫ה ד ו ד א י ם תגלה כנשתישואלםלמיתה ודכקיתהעמ״תיו״יא שם אתןאתדוד<לן‪!:‬לרמ־ז‬
‫נהגו ריח אל שלחית עמה אחרה שהדודאיסשהס מין צמחי' כדמיתכנ׳ ארס קנונים !היא‬
‫משללעילל׳ ישראל !התיניקיתנתמ ריח התירה שהיא הבל פיהם של תיניקת‬
‫ב ת רה עד מפי עילל׳ס ויונקים •כדת עזו יוא הדודאים נתצי ריח ביי ולרמ ילנללית‬
‫המציתאמר ועל כתתמ כל מגדים שהמצית הס פתח להשגת השליית האחרון‬
‫ואמר שיש בהם •כצ מנדים שבל ההמון מלאים מצייתייא יעל פתחינ! כל מגרים כד‬
‫»הס חדשים שחורו כתשיכישצמהזמהס שצא הרי מעילם מעשיית המציית שהם‬
‫ישנס וקדמזנים כמצ!!ת וזא חדשים נם ישנים ואומ ד!רי צפנתי לן אפשר שהוא‬
‫מקישר למעלה שבל השלמיתהנייבכל חלקי עמה כלס צפני ב לי ׳תוצעכידת! יאם‬
‫שתהיה גורה כפני עצמה ויאמר שדודה היה צפיןאצלה נמצפינ• לבבה נ ג ל ו ‪ /‬ע ם‬
‫שלא היתה יכילה לפיססאהבתה אליוית וזא ד ד י צפנתי ל ן ׳ריאתה דודי ד ע‬
‫גינינכ?‪ •:‬לן שצפנת׳ לך כקרב לכי תחיד‪:‬‬
‫יא‪£‬שר‬
‫פרמו באימי ועל פתחינ׳ כל‬
‫מ ג ד י ; שיהיה כל; •יק שר צ ״צ כעני; ה ת ר ה והחכחה שככל יזם וייס וככל ד ר‬
‫ודור מחדשים חרושים גדולים כחכמה וכמצפינ׳ התירה צמה שחיפיפיסעצמה‬
‫שאחר! הקדמונים!הקד»‪:‬ניס היו פח! פתח צהס שפתחי צהש הצמיד •מוסיפים‬
‫אחייכ עליהם י״יא יעל פתחימ כצ מגדים •רני ס ן על פתחיני שפתח• צפ הקדמיים‬
‫היכפנו עיר כצ מגדים כאופן שנחצחז יחד חדשיכ גס יפנים !כלפ צפינים צך‬
‫‪0‬׳‬
‫יחי ך להדנק כ ן כאמור והיא דקדוק נכון‪:‬‬
‫‪80‬ר! ל '‬
‫אהר‬
‫שכפרה שלמיתה בפרט*‬
‫מעשיה ככל ח לקי עחה אחרה כנש‪/‬ישראל שעם כל ע ב הכנתה נדחק דודה י <‬
‫מחנה תחת היותי קירא אותה אח מ• רעיתי ©ואמרה שחי ית; !היה היא יתיכאיז‬
‫לה וחצה וחפץ כדבק תה כמן שהיא הכנה כדכקית! ועל כ׳ לא אמרה מ• •תעי‬
‫אחות לן יען רצת? להוליעשלא חסר הדכקיתוצא צעדו מצרה רק מצד! •תיועל‬
‫‪P‬‬
‫שיר השירים‬
‫י‬
‫ע‬
‫לן שאיה חי יתיך כאח ‪5‬׳ !להיית שהיתה פיהכת דכקית! עמה שיהיה עיוה‬
‫כמדרגת האח הדבק כאמיתי אמר שלא‬
‫היה ריצה שיהיה במדרגת אח‬
‫גדיל!מה גס אחר ה״מ! נשי׳ אשה ו א ן כהיימי בחיר אימ מצי׳ אצל אחוימו‬
‫יושב עמו כ׳ כאבר •גדל יצא לחיץ י ד ג ר וידבק ככחיריסאתריסיגל כ; איירה‬
‫בה־מה חפצה שיהיה ד ד ה עמה כמדרגמ האח עס האחימאך לא כאח גדול רק‬
‫קיש ן " ‪ :‬ק שדי אמה שהוא משל אל היומי נמצא ודכק עמה ממיר וו א מ׳ יתנך כאח‬
‫ל• יינק שדי איי׳‪:‬וא יי ו ה שבמעט השפע שהיה משפיעהיא ׳מעליה והיומ׳ ממרנה‬
‫בדנקימהואהכמההנה היא הימה מנשק אימוומבקשמאהבמי ולא כמ! שאמרה‬
‫במתלה ישקני רק היא הימימ־קיא מ בכרהסיא בהדגישה שהוחמר צה בזה י ע כ‬
‫א‪-‬ר שמיד כמה שימרציהוא ׳תלהיויכאח לה א ן שימצאהו בשיק משק ל! ולא ינוה­‬
‫לו כזייןמוה כמי שימשך כויו; לאשה הנושקת לחשוקה כשהוא אינו ממרצה לה רק‬
‫י ת ד שהיא ממינה להואוהכ אימה מאד כל ייה שמעשה היא לבקשאהבמו לא‬
‫•בוי־ ליל!יא אמצאך בתק אשקן גסלא יכיזו לי כוי והניישלבאיחאמצאך כ ת ן‬
‫חשק־ ר״נשאן‪ .‬שאיינאן־ כלמידכקב׳ וחוץ ממנ׳ שנסתלקה שכינתך מיוני הנה‬
‫א‪:‬׳ אבקש אהבתך ידבק תך עמי זכי ולא יכין׳ לי האומית אדרכה ישכחוני כלס‬
‫להיימימבקשמהשלחימוהדכקימע־יך כאמיר‪:‬‬
‫ואברח‬
‫ע ד שים או חם‬
‫היה ממרצה היא יתחליה כמקיס שאמרה כהמחלה משכני אחריך נריצה הימה‬
‫אי״למעמהאנהגךאכ‪-‬אךאלכיתאח׳ •יישאני ה״מ׳ המנהיג אימןוה־־כיאך‬
‫א«‬
‫ה ג‬
‫ך‬
‫אביאך‬
‫אלכד!‬
‫אל בימאמ׳ זה!א כנייאלבימ המקדש במו שפי'רש׳ יל ושם מלמדני מ י מ ך ויה‬
‫היהליעטרמתפתרמשאניאנהגך ואביאך שמה אחר שהיה מכלית׳ בזה כדי‬
‫שתלמדני חקיךיייתד שתלמדני אשקך מיין הרקת שהיא ״נה של תירה והיא רמו‬
‫לעיין השלש שהשי ש תה מייני וממענג במרה וביינימ שעושים ישראל ועל העיון‬
‫אמר אשקך ״׳׳; הי קח ועל עיין היינות אייר מעסיס ימיני ולא אמר מאכילך‬
‫מרתוני כ׳ זה היה נשמע על המעשה החציני וזה לא יתכןלהשקית! אלי! •תייען‬
‫התענג אשר יתענג השי במעשים הטיניס היא על הרציןהט ככהכיעל האהבה‬
‫א!ייית׳ש‪:‬משבת»ה‪ 0‬שהם נמשלים לעסיס הנמשך מהרי״ניש והואיישל נ א ת‬
‫ומסכים מכל צד‪:‬‬
‫ועל‬
‫שני חלק־ השלמימ האלה איירה שייתלו‬
‫ר מ מ ראשי וימיני מחבקני כי על ה־יעהיס הטיכיס אתר שמאל! מחמ ראשי‬
‫עד א ר ך ׳״•פ בימינה שהוא הע״ןכשמאלה עישר יכביד שהס המעשים הטובים‬
‫ממצית שחכם הס על ידי המתין ולהיות העיין המכינה כשש ימיני יתברך ׳!מר‬
‫נחשב אייר כו שיחכקהי ח‪ :‬ק יחכיר עצמית׳ אך על שייחלו ׳מכרך היה‬
‫מיופיק שיהיה מחמ לראשה ״א שמאל! מאת ראשי וימיני מחבקני יכו' •‬
‫ואחד שכנה בשמאלי ימי הדברים הגשמיים שהס לשמאלו כאומרו בשמאלה עושר‬
‫)כביד!הדברים הריחניים יהשכל״ס בימינו עראירךימייכיחינ' כוי אייר שהדבר׳'‬
‫הגשמיים יהי! נכנעים ממיל מחמ ראשה!יא שמאלו מחמ לראשי לך ימינו ית'‬
‫םהוא כנ<׳ אל השלמו' הנפש״ תחבקני ויפי בבני שיהיו הדברים השכליים דבקים‬
‫יד‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪f-1‬‬
‫כ׳‬
‫ציכאייו‬
‫הה־ז‬
‫יאייצ'‬
‫שיר השירים‬
‫נ ׳ חבל צד ו וא דמיני מחבקז• ׳כייייכב־ל כ׳ בל •ב־; ליכל הבצל יי‪ :.‬־ ־ ל ! ד י ל ‪f‬‬
‫ךי״יכליןי עתו •מי אך לא חכר י ק ו צ צייתי כמו שימיה נ י ׳ ליי! מי י י ‪ .‬״ כ י ח ל< גי׳שר‬
‫ביאינ׳ ואיירה לכללשימעיסיק לל שלאיעיירו ייתיי־־ה בל‪-‬פעלה י ד ב ר ל‬
‫אתבס‬
‫אלה שבבר השביעם כתתלתדנריל כ‪:‬׳‪,‬׳ שנתי כראש הספ־ ליי ‪-‬צל כ ש ‪ -‬־ י ל‬
‫השבעת׳את‪:‬ס בכיתירושלס אם תעירי ילש תעירר! ־׳מה־הב עד ש ת ת ב ז י ע י ל‬
‫אמרה כ׳ כבר השביעא מס וחתר שלשכיען י ל יעיר! ומל ׳עידרו י י מ ה י ה כ ל‬
‫עדשמחשןשאק הבל לוה שאם היש בח־ילמ׳ עציהייצה צעשימזהלנל כבר‬
‫גלתה רנייה !חכצה בשבועתה םלשביען לכל יעיר! ו י ע ר ח הלכתי ימ ע ד‬
‫שתתכן האהבה מעצמה להתעורר ווה! א‪:‬מ מה מ ע ר! !מה תעירו ו יגירתהכמיכ‬
‫כך היא כאל! אמר בבר השבעמ׳ אמכם כנימירישלם השביעה הנו למעלה ׳בכן‬
‫מ ל מעיר! !מל מעירר! א מ האהכה עד שתחלץ מעצמה כ׳ אתר שבכר ידעתם‬
‫שאי; רצוני ככך אכ מל מעירו אמש!מל מע דר! א מיבול ימ״ שכ לשיני׳ שראשי‪:‬‬
‫אמר אס מיציר׳ ואס תעירי‪ 1‬יכה אמרה מה תעירו ומה תעירי! וכוי!לא מ ב א ר‬
‫לשעם כ׳ למעלל לשביע; כבעל על ו ל י כ ל ל!כירל לשכ ע ל שכבר השכיעם על‬
‫וה ושאין צ י ו ן לעורי האהבה ע י שמחפץ כאמור!היא דקדוק נ כ ; !ב! ממירן‬
‫ק!ש״תהמכישיס שהקש! צמה הםכיע; כעמים כ׳ א ח י שהשביע; יאש נה ל ב נ ת‬
‫ייושלס לא היה צ י י ן לחוירלהשביען שנית כ׳ כפי מה שכיישנ׳ לא השביען שנית‬
‫י ק אמרה שמני השבועה היאשינ' יביס! ייא! שאי; צ י ן ע י ל ע י י אמהאהבה‬
‫»׳' נ נעיס־ז‪ ,‬עד שמחפץהיא מעצמה כאמור‪:‬‬
‫והנח כבי ה ד ר ן השני ׳מיישב! הכבקים‬
‫האל גס הס על נכין כשהחומר מתאוהלהדבק עם השכל והיו לאחדים להשגת‬
‫השצמותהאחרין וראשימאמריו יכמח דכר׳! מדכר לח מ ר ע כ ה ל כ ל ! א מר לו‬
‫‪6‬חיס לכה דודי נצא השדה!כ! נשכימה צכומיס!הוא עצ ד ו ן שאמרו ריל שאיירה כ‪:‬ש'‬
‫ייצ‬
‫להקנה ישואצצהקדושבויןה!אונ‪1‬צ!שצעיצס אלמדיננ׳ כיושבי כוכים שיש ב י כ גיל‬
‫י " *‬
‫< ד‬
‫' '‬
‫נ נ‬
‫‪6‬‬
‫ל ועריותלכה דוד׳ נצא השדה וסיוהנההכרן הוא רמזיכנו׳ אל המענגים הגשמיי'‬
‫' ' אשר ימצאו כיושכיכיכייועלקבהיותיצין החומר לש כלהבנעאצהשכצוצניח‬
‫כ‬
‫ממענוג׳ כשר אמר צנא השרה נצ׳נה ככפרים כ׳ שם יכנעהח מר׳אצ השכל‬
‫בכייחומהתעניגישאשיכפיפיסשלא׳!פצהחמילפיישמהס‬
‫יאמר‬
‫ב ע ד ! שס‪:‬‬
‫שמשס •עצו צחייגה אחיתי!מי עציונה כאשי ׳כיח! מהמעי גיס ויצאו‬
‫השיה והיא שמשם ׳שפ׳מו לכימיס אשי הס כנ״אל השצמית פ׳ ע צ ק ‪:‬משל!‬
‫ישראל לכרסכא!מרוכרסה צכא!תביתישראצ!אמרש ראו פס הפרחה הצק‬
‫והואחשצצאומשאמוהתמראצ לצירל ולשכל שכאשר יבייש׳ירא! כל כ ח ת‬
‫הגין> שהשכצ משמדצ צהשמצש כמושבצימ כמקרא כמשנה ובגמרא א! ימי הח מר‬
‫א מ ד ד י ו לו להיות לעור ילהיעיל להשגת השצמ!תהאחר!ן ועל המקרא אמר‬
‫הפרחה הגפן יעל המשנה אמר פמח הסמדר שהיא מדרגה אחרמ שי׳שם יבאו‬
‫אל הגמרא אחר המקרא ועל הגמרא אמר הנציהרמיניס שהגמרא הוא דימה‬
‫לרמונים בפסקי לללכ!תאשר ו ב ו כמו ו ב ו ואחו ששש יתן ל ת מ ר את ד ד י ו אל‬
‫השכל‬
‫^‬
‫נד‬
‫שיר השירים‬
‫לשנל״ע־ ד!)‪5‬השגתהמ!שכל!תעצצכוןער<צאהכר< שלם י׳כל הגי אשר וכר‬
‫ב׳ כלכ וכרס כהייתכ כפרח והסמדר והקולא וכרהכר• לדמיו שאחר התחלת‬
‫הכיח מכאת השכל •ערר החומר !׳כצע להשגת התכלית האחר!ן כאמור •‬
‫שמה שאמר החומר צצאהשרהצציצהככפריםצשכימהצכרחיס וסלי‬
‫‪1‬א;‪-‬כיר‬
‫ה‪:‬א כלו משל שיהיה החומרמעירלעורלעש״תהפריכפעיצות השלמית ולומוו‬
‫טיחיתפ‪-‬ניליתהשכל המעשי אשר יבינה כמכילה אחר נגאהשדה צזרועתניאות‬
‫ליועשייהשלמיסיאמר נלינה ככפרים לרמ!ו על ההתמדה כמעשים שהכיאהאל‬
‫העיר!היציאה אלהשדהיהיה הפכק גדול א ן כשילינו כ כ כ י י ס כ מ י ן אל השדה‬
‫ירמה אל ההתמדה נוריעהלעשית פרי תכואות ‪1‬לרמ!!אל שלמ!ת כעןלויהשכל‬
‫העי!‪ •:‬המכוניכגק שמשם תצא ״נה של ת ר ה אח' נשכימה לכרמים‬
‫צראה הפרחה הגפןפתח הכחדרהצצוהרמוניפ רמו לשלשהא!פגי‬
‫ואיברי‬
‫מיני ההשגית מהדכד המושג והתפכל אשר כאדם כ מ ד ע והנה על ההשגה‬
‫הראשינה שהיא כחושים החצ!צ״סאמרנראההפרחההגפ;!עלכ! תלה הראיה‬
‫כ ע י ; !ראשינה כה‪!:‬לרמוז ההשגה השנית ׳הס ה נ ר ו ת הדמיוניות אחר העלם‬
‫ה מ ב ט אמר פתח הסמדר פ׳ אחד אפיסת הפרח והעלח! יפתח הסמדר‬
‫קהצ׳ריתהדמי‪/‬ציית״שג! אחר המיחשותוכמ‪ :‬שהסחדר יצא מהפרח פן הנ ר!ת‬
‫הדמיוני ת יתהו! !׳!חקי כדמיון מפאת החישיס כמדע‪:‬‬
‫;‬
‫יעל ההשגה השלישית‬
‫יהיאהפשפתהצירותמהחתריס <הםהמושכל!אמ'הנצוהרמ!נים שגל הח!שכלו'‬
‫יזתקנציה ‪1‬בא ס אלהשכל וישיבו השכליהמשכיצ!המושכל אחד מחוברים יחד‬
‫כח‪!:‬ר נרעינ• הרמון שכס דבקים והכזהויקראו כלס •חד רמין אחד ועליה'אמר‬
‫הנצ! הרח ניס יאמר התייר רול השכל כ׳ כאפר •תחילו כל ההשגייהאלה להמצא‬
‫נ ע ג ל יין ׳עייר גבה׳'‪ !:‬השלחויהשלס נהם »א שסאת‪ :‬אתל!די לן כ• החימר הוא‬
‫וארד‬
‫המכין לכל ההשיותהאלה על נכין‪:‬‬
‫אשר גלה החומר אל השכל‬
‫ד ד ן כלליתטיכהכנת״תשיקת! להתאחד עמו כאמור אחרששנ׳ חלקי ההשגה‬
‫אשר הס כנמצא׳ כפי ח״ירשהוידבר מיוחד אלי! הנה הנס כפעל בי א ן ההשגה‬
‫השליש ת שהיא השגת הצדית העצמיות מיפשט ת ייתמר הנה היא תליה כ!‬
‫כנידע!א ן ח'ק לחומי|כה!על ההשגה הראשונה שהיא השגיהתשייאחיהדודאי'‬
‫יתניריח ׳היא רמו לתש הי״ שיש אשרה א היותר מוגשם ׳‪.‬ישתלם כדודאייכפי מה‬
‫שנתכוהסכע״ס שיועילו אל ההריון ‪1‬על ההשגה השנייאמר ועל פתחנו פצ מגד•'‬
‫!קרא ׳‪ 1‬הרמי׳;יאל המחשכ•פתחים •עיהםפתח אלהמישכליתשהשבל׳פשינ!‬
‫מהצירית הדמיוניות הצרות מהתמרים כמדע!ני׳צא שהצרה הדמיונית היא‬
‫כתת אל ההשכלה !אמנסלא קרא ההשגה הראש נה מהחישיס פתח יען הס‬
‫יפירסחיס להיות שלא ישיגו המעט רק כהי!תינמצא שס בפ על בלתי נעלס!על‬
‫כן לאיכינהכשס פתח רקבשסרחכה שלעיר כאשי כיארת׳ כספר פני משה‬
‫אמנם הדמ׳ק ׳שיג הצורית הרמי ני!ת כ ע ד המינס שם!גס אחר העלמו ואין חק י‬
‫הצירה עס החומר נמגא כדמיקרק אחר םנתחק׳ כחיםיס כמדע ועל ק היה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יד‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫‪14‬‬
‫הדמיון‬
‫שיר הש*ר*ש‬
‫‪,.t‬‬
‫הרס״; פתח סחר ש־!»!ין ב! ?;ירית הימי•‪:‬״־; ! י ; ; ת י ^ ״ ‪; . ! : :‬‬
‫ה כתת שהיא הדס״; ימצא! כל ה צ ל ת ה ז ־ ״ י ״ מ א י ו י ז י ; ‪ :‬ג ‪• :‬שנים י‬
‫והיא סש! נפלא עי‪ .‬הצ ר ת ה ד ס ״ נ ׳ ת •חסי ששי ה־ צב ‪ r :‬כ־׳‪-‬׳ ; ה‪ :‬ר ־‬
‫‪,‬‬
‫הרח׳ נ״תכד׳ שיכשיטס השני מהחימר וישיכ! מישכל ת‬
‫‪,‬‬
‫א־וד ע ; ה ‪ :‬נ ל‬
‫והסשכילוזא לוד׳ צפנתי ל ן כל מר צפנת• הצדיתהאלהכד׳ שיה•! !‪,‬־ וישבו‬
‫וייג״ז‬
‫צעצסותם ש־הי! אחל עיין!ה! א רמ!‪:‬פלא משכים מכל <ד‪:‬‬
‫א!‬
‫תש קתהח!סרלהשגתהש ‪.‬מתהאחרי;!היאהההנה הד‪5‬יש׳תאשו!כר‪:‬״*שי‬
‫‪1‬‬
‫היא הפשטתהצידותמהח י־רישעדשישיכהשכליה״ישביצ ד״ שכל •׳ח־ שמשי־‬
‫»שכ׳להשכצב‪5‬יעלאמרהח!מרבכלל<עסכלבחת• ס ״ ת נ ן כ י ח ל י י כ יה‪:‬ה‬
‫כנה החוסר ההיוצאנ׳ בשש אס! ש! החוסר ב׳ ״שש צ לדוק־סשךיי׳־״ תל הצח'‬
‫הדמ״ניתשהסשד<אמ!יעןמקרכמהחיסרההי‪:‬למניכי כאשר יצייר הדס‪-‬יי‬
‫האישי'יציירם ע ‪ 0‬החוסר כנידעומהסיינקהשבצכשיכש ש ה‪ :‬י ת י־הי־ ׳־ר ת‬
‫בהחלט !׳ש!כ! ס!שכל!ת ועל כן אסר החוסר ככללי חל השנצס׳ ית‪:‬ך כ־ח צ׳‬
‫והיינו לאחליםלהשגתהשצמתכרעיםואחים כמו שפירש‪ !:‬בהקדמת! כבילור‬
‫מוסורהנהמהטיבוסה נעיסשבתאחייגס יחד!כ!"יאיר ׳!נקש־׳‬
‫על הנ דית‬
‫הלמיוציותכסושוכלנושיהיהיונקמשסומפשיטהצלתייהס־ר‬
‫תסר הד ״ ר‬
‫כי כאשר ימצא אתהפכצ ב ה י ת ה ח ס ד הנ! נעדלי׳הס רו‪ :‬־ תו י־בק ב!‬
‫בא־וצע!'הצלת הדמיוניותאשרילבק השכל בה; נהכשיטיה‪ :‬־ ת כס י ר יא‬
‫אסצאךבחק אשקךוסיכ׳ כאשל <סנא התמר אתהשבצ בהיות התמר חיץ‬
‫מכעיצתיהסירגשתכס!ח שתי ‪ 10‬ישק את השכל כפ ב לחי ע ! הדסי; כ׳ ילקהו!‬
‫וימצא! ש ; החימר והשכל בהפשטת הצירותייהח סרכצ רייתהדמ•!‪ •:‬ת ־ ‪ c‬נא‬
‫יביוילתתר כשלא ישתמש בי׳ חש ת ש ז ס ח ־ פ ה לניכייישהח‪:‬־ בת ש המשיש‬
‫שהוא חופה לנוירצהבזהעלבלהפעיליתהס סש תבאשי ת ‪ :‬ל י ־ ‪ ; .‬ל ‪ .‬צ ־ ׳ ;‬
‫‪I.‬‬
‫כן אסר שאו לא ׳ביו‪ :‬ל! לתייר כאשר ׳שמשאלה; כל ויעיר להבנת הי״ שכ• ת‬
‫כנו•‬
‫וניאר‬
‫עיר הס מר א פן התאחדות ע ; ה שכל כ; י כ י ת פ ח ‪c :‬‬
‫החצינ״םשהסאצצ המיחשיתבאומיאנהגך אביאך אל כיתתסיתללידני יד רחל‬
‫שאשקן׳אהיה נרכק עמך באמצע תהדמיון הנה כדבק ת׳ זנות ע ד ן אנהגך‬
‫שתשגיח גש במוחשית שיישיר! נ ג ד ן ו״ואאכיאךאל כיתת!• שהת שי; כ ל ‪ :‬עש‬
‫םארהכחתהס נקראים כ י ת ה ח מ ר אשר ״שיראית; השכצ צה״־‪ ;,‬נכנגיש‬
‫כלס !מישיייפ אלהשל״יתווא תלמדני •‬
‫ואבל‬
‫שיגיע החוסר כיה‬
‫למדרגה כלכךשלמה עד שהוא ישקה אחכאלהשכלמשקההשצחית!עלהחלק‬
‫העיוני אמר אשקך מיין הרקח כ׳ העיק נמשל אל היין כמו שאלורנ! כפירישנז ‪T 1‬‬
‫פעמיי לבית ועפ שאיננו מי!חדהפיעל ה!ה אל החימר הנה הוא מכי• א ציו כמן‬
‫המשקה לח בילו משקה טוכ שהוא כסוסשסש להשקת׳ ועל כן אסל אשקן מיין‬
‫הרקח ולא אמל מיין לקחי להיות שאינו עצמתי בו והוא כמשקה! !משמש אל‬
‫השנל‬
‫נה‬
‫שירהינזיריש‬
‫השבי לבד!על השליו!' המעשי אייר מעסיס י מ ו ג ״ ח ד אותי אליו יען ה!א הפועל‬
‫ר׳ ת בעצם יאשינה ושלמיתינשארבשכל ונעשה ק‪:‬ין כ! כנודע יעכאמרשהוא‬
‫ינוקה! ג נ י י ‪ -‬ש י ; הוייונ׳ישי״ייישלחלהפעילת עידשארזלעלפסכפלחהרמין‬
‫רקתך כ! אפי' רק‪:‬׳ שכך מלאיי י׳צייכריו! ן!איי מעשי רמוני בככ! לעצמו להיייע‬
‫‪,‬‬
‫זי•‪,‬חד לו כאמרשהואהסיעלהחציצי!הקני; אשר בשכל המעשי בנהאיתובשם‬
‫עשישהדמין שד! החלק הדק!העצמויהיוצת ממנו!נשאר בשכל והוייוסל ״שכייייכל‬
‫צד וגאו!(ה‪0‬נהמ׳‪:‬ילי״ו‪ *1‬תשיק'הח!ח'כהשג'שניחלקישלמו' השכלשהכ כשני‬
‫ידיזמרועיתי!שמאלוימין כ׳ השכל העיוני היא מפיג' בימיני למעלת׳!המעשי לש׳־!‪1‬ו‬
‫ואחר התמר שבמה שאחר מנ‪!1‬כ הכנתי והכנעתו אל השכל יהיה שלם בשני‬
‫יזלק*!כ<שי‪:‬יאל! יהיה תמיר תחתלראשייהסהפעילותשיעשה התמר בפעל ועל‬
‫החלק העיוני אמר שיחבקדומחץ שאינו מעצחית כאמיר יו א וימינו תחבק‪:‬׳ וכי'‪.‬‬
‫והשליש החותר מאמרו לעירר כל כתתי! כהשביעו איתס שיתעוררו להשנת‬
‫השלמות על נב!;!הוא אומרו השבעתי אתככ כניתירושלפ קרא הכחיתהטי‪-‬עיות‬
‫והנפשיות כלש כניתירושלפ כ׳ התמר ככללו נקרא ׳רישלס להיות העיר היותר‬
‫ממוזגת כאיכיות ״שאר החרצית כמו שה!א ת מ ר הארס אגל‬
‫שאר ח מ ר ׳‬
‫המורכבים השפליכ כמ! שוכרמ פעחיס רבית ואיור לבל הכחית הטנעיית‬
‫ה נ פ שיות שיעיר! ויעדר! האהבה השלמה אל השלחית עד שכהרגל הכעילית‬
‫תתכן הא ז ב ־ להחערר !!א מה תעירו ומה תעירר! יריהשכעת׳ אתכס מה‬
‫שתעיין ותעירי אתהאהבה יהיה עד שתניע האהכ עצחה למדרגת שתתכן‬
‫ל ‪ .‬י ! נ ח ת מ י ד ב ‪ :‬ס להשגת השלחיתיה א דקדוק נכין ז‬
‫ז־נח‬
‫כפ־ ה ד ר ן הואשק אחר השי' על כ מ ת י ש י ח ל מ• ואתעילה ק החרכיעל פרכיוז יו‬
‫ה ד ר ן שפירש‪:‬׳ לעיל כפי דרך רול שכל עלויה בל בנשתישדחלהיתהמן המדבר‬
‫בחת; ת ר ה ידביק שכינה •אחר חי וחי‪/‬האומה שנתעלתה ועוד עילה היא תא!‬
‫זע־ עתה מג־ המדבר ש‪:‬־‪," -‬לתה!‪-‬ש חיתי‪ 1 .‬י ‪ :‬תשש היא והיא מתרפקת‬
‫ד׳תתנית ׳גלד רה כי!! ש כ ר ״‪ ,‬ש ׳ ! ל ש י ש ; לשי יזכיר!ה א נא לי א יר י־תתבר'‬
‫‪1‬מחדבקתעלר!רהיח מרלהע־ד השי תחת התכת עיררתיך כ; והנה המפיח‬
‫היא בנ״ להר פיני י פ י רש׳!להדיה אז כי־׳; יימן ת ר ה כמו התכח שהיה בי‬
‫טעם!ריח ולה״תשיזרול שא! נפה ה!א ׳תעליהס ההר כגיגית ואמלהס איש‬
‫יוק׳‪:‬ל! את התירה ״יטב וחס לח כיש תהא קבלתבה הנה כזה היה מעייל חיתם‬
‫השיחלהשלמתשיכירווידעישבלשליי״‪/‬״שעסהיח‬
‫מפאהתיר'!אס אי; כהס‬
‫תירההריהסנשאריסחומרייסיליז תשתלם גרתם כיו‪ :‬שפירשתי על המאחר‬
‫הנו בספר מ י מ ש ה פיחשצכיןיהושמה שתייר פה תחת התה ח עוררתיך ירצה‬
‫כששמתי עלין חתההר שנקי תפוח כגיגיתהנה בהיותן תחתההר או עיררתיך׳‬
‫התעיררות נכי; חלהשגתהשלמית!שחה חכלתן אמך שהיא החומר אשר ממנו‬
‫יויצבתכייןאחרתילךואס לאו שיש תהא קמרתכ שהוא רמז אל החיייר ש נ פ ד‬
‫»‪1‬ליל'שיש‪1‬כ העפר אל הארן כשהיה בלתי שלחות כלל ו! א שח? חבלתך אתך‬
‫שה!א‬
‫מ׳ זאת‬
‫ע ל ה ס!‬
‫"שיי השירים‬
‫‪0‬ה!אהעכרוי!אס!שי;חבל״וצדהסש־ הרג־שה אייך י נ י ת ן הבלי‪ :‬צייים‬
‫כ!ה שהם אישי האימה הנבחרת אש לא יקבל! א ת התרה וזא שיה חבלה‬
‫יולרתך!נפל הענק צר מיז שבהעדר קבלת התרה הי! שני מיצי ציריה !חבלים‬
‫לח מר אחד מצד הכשר! ואחד מצד הבשר צרתי שאי! ק שלאיש כלתי שלל־ת‬
‫התיייהייהייייזליול באימ אדם אמס ימס קר!״ ירש יאי; א מ! מכחיש׳ המרה‬
‫זאכי‬
‫להעייהשיתכיאחישקבלההתיהמעתהיכיל‬
‫‪#‬יביי‬
‫קר״יסאדכיכ!'׳‬
‫'׳ ל ר‬
‫והנה הככל הול יי<! על שלחימהע״ן ועל שלחית המעשה כי כאשר •הי־ האדם‬
‫כ ר ו ה ס לשיכ אות׳ •תיכחיתס על לכו שיהיה שס ע־׳ה השית כקרב לכה!כחית‪ :‬על זר״ש‬
‫ל‬
‫ב‬
‫שלהכשצ• חלקיהשלמיתהנזהאלהיו עמ‪ :‬כ ש!מ תעי!נ! המבינה כלכ יזא ש ימני‬
‫כחתםעצ לכך ועלשלמיתהמעשה הנההאצה״עמוג״כככל א ש י הא ע ש ה‬
‫ר א בתתה על יי עך •ריב‪-‬עש• יל יך •ייעיךשה‪ :‬ע שיס המעשה שימני כהש י‪ .‬כ‬
‫כחית; קייס עלי! !אמדעלוריעךולאעלירועיתיך לרמי' שהזרוע הימני לבי׳ ה א‬
‫י‪:‬יי!‪ :‬נה כמעשה הטיכ!השי׳אל׳ היא המכינה במעשה הרע י י מ י א דשליתנא‬
‫ועלכןאמרכחיתס על ורועךלדמיועל הצד הימני שהיאימו אל המעשה הטי‪ .‬כ‬
‫כנו־‬
‫ורבו‬
‫לעני; נעלה מאד כשלמיתהלכשיהשאריתה מצד שלמית העיק‬
‫וגס חצר&למיתהמעשה והיא מעאת האהבה היתאיה כנסש מצד המעשים‬
‫והרצו; השלפ והיא שלמיית השכל המעשי כ׳ האהכההיאקנ׳; ב נ פ ש א ש ר כ ה‬
‫מתדבק הנפש בסבה הראש נה !היא התכלייהאחרין כס! שהרחבת• על וה‬
‫הדרוש העמק הביא ר ב כ פ י כני משה מאמר ע ש י ר י ! ג ; ככפר רעלה למש־‬
‫וכהכר הנהגת הח״ס כשחהבהה א התכליתהאחרי;המתחי־‪3‬תחחרההכרה‬
‫והעייןהשלם <כן אחי הי׳עשה הט כ ועל שלחית העיק ששב המשכיל!המישכל‬
‫הכל ד נ י מחד נחשד ישכיל! ככבה הראש ניאחר שימני כתתם על לכך לה״ת‬
‫שככל הפעילות המלאבית׳ית לא תמצא י׳לאכה שי‪-‬צא כה הפעל והפעיל?‬
‫והפעיל שיהיו שלשתס אתד רק כפעילת החתימה כ• ככל מלאפ? לא ידבק‬
‫הפיג׳ ל כפו;ל רק צ׳ ר ה פ ע ל ׳!חקק בפעל לא צירתהפיעל עצמו אמנם כחתימה‬
‫הנה כאשר ׳חתי' הארס דת עלהשעיה עכחיתפ של ברול א! כלאחד מ ת נ ת או‬
‫חיייר שיהיה הנה צירייח משה א השטח האחרון אשר כרושם החיית׳!עמק‬
‫נשעיהונמצא שטח הח מס !שטח השעיה שהוא הנחמם הפ אחד ושב! כשטח‬
‫השע ההח ת' ׳החמייפעלתהחמימהשלשתם שטח אייהם אפמו הש״ל והמשכיל‬
‫והמישכללייעמיקייבוהיטביעל כ! יאמ]שלי׳יד העה שימני כח תם לרש סהדבקו'‬
‫ילהיר׳ע! בדרך משל כ פ ע צ מ ל א כ ת ״ ת הנראית לחש שהיא כ ע ל מ היימימ?‬
‫עאמןיועל כן אמר השי' שישימי איון! כלכ!היא השכל כת! הח מס שיחתמו כ! בשכל‬
‫ויש!ב השכל והמשכיייהחושכל שהוא החימרבר אח' !השי שהיא ה פ ע ל בשכל וה‬
‫•שפיעכוהוא כמו החימ'וישימ!הח משהוא נמשל לשי כשכל כמ! הח מס ג נח מם‬
‫שיה׳! אחד תא שימני כחיתס ירשים א ת׳ על לבך כת! הח מס כנח ‪ zt‬וכוי• ועל‬
‫שלחותהשכלגם הוא בפעיל! אחר בממס על ודועך ששיא שלסויהשנל המעש•‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫אשר‬
‫נו‬
‫שיר השירים‬
‫אסר מהם תמשך האהבה • ולמאן ד ‪ 5‬ל י ק מיניה אמר כי עול כ״ת אהבה ירצה‬
‫האהבה הנמשכת חול היא ע‪1‬ל יקשה !יהי• ת ההיא קשה מהכל כך האהבה‬
‫לעילה היא לייעלה מהכל שיא ייצא ד ב ר כעילה שיבהיר א תה והיא נשאית‬
‫ק״מתלעילס ־ יעל העיק שהיא החכמה ע י קנאת כ ביים מרבה יזכייה אייר‬
‫קבה כשאול קנאה שהוא קשה יותר מהכל!היא נשאית ק י י י ת כאמיר •‬
‫ואחר‬
‫פ ר ב פ ה הס רשפי אש חיקה מאד כמ! שכרם׳ ול שחלת שלהבתיה הוא אש חזקה‬
‫נ י י ד ועל כ; אמי רשפיה רשפ• אש שלהבת יה ר״ל כגחלי האש של האהבה עם‬
‫לשיייהכ נחלי אש חזקה מ י ד ואס מלת שלבית יה הס שתי מ ל ת ותהיה כחן‬
‫כהררי יל!כיירחרשהיא שלהבתשצ הקיבה הנקרא יה כ׳ כיה ה ציר עילמיס‬
‫וה!א רמז אל היית הרהבה חלהית ועל כן לא תכשר כעלם אשר על כן אמר‬
‫פחים יביס לא •יכל׳ לכבותה ונהיית לא •שטפיהוה•א משל לתוק קייס האהבה‬
‫כשי איור שתשתלם הנפש בהשהיא נםאיתבאהבה ההיא ובה תדבק עמי יתב'‬
‫כאח י ! י א חיכ יביס לא יובלי לכביתאתהאהכה ונהריתלא ׳שטפיה ועל כן אם‬
‫ית־ היש אתכל הין בית• כאהבה כלומד להפשיר אותה או להמיר א!תה בפרש׳‬
‫כ י י ב י י ל י י ע ן ח ח ש ת פ ש ד ב ש ס איכן בעילם אחר שמתאחו ת מתקשרת ןבנפשו‬
‫ו־אפ־םר‬
‫פ י ה י ה ת מ א ס י ת ו א י ש א ת כ ל ה ו ן ב י ת י כאהבה כאל! אחי שאם‬
‫יו נ; איש לקנתאיתה בכל הין בייתי בוו יכי‪ :1‬לי יאחר שהוא י ד ע שא'א לקניתה‬
‫?נפש י ק‬
‫עצידיהעי;הםלסוהחעשיסהט!כיסשאסית;איש את בל הין ביתו‬
‫להשיגה בח ינון‪ .‬ל! יעי חינה מ!שגתיק בקצין השלי כנפש כעיין וכמעשה כאמיר‬
‫וזיז אשית; א׳ ש את כל הי; ביתי באהבה כיו ׳ביו! לו שבל תכלית וכל דבר יישג‬
‫באליצגימתיחסחל התכלית ואל הדכר ההוא מ י ד ע ואין ההין מתייחם עם‬
‫ל י ה ב ה י ‪ .‬ל כ; יכין! לו וכי' •י‬
‫יא‪£‬־םר‬
‫לפרש הפס קיס הלל! כפי י ר ן כי'נ'נע'לנ‪5‬‬
‫הי׳פישיבפפירשי כלסשגירתתחתהחפחעיייתין הס דברי המתרפקת על‬
‫יי דה ׳כפי ה ד ר ן הו אש״‪ ,‬נאחר שהשי ח מ י על מ ס ת ישראל ח׳ יאת עילה חן‬
‫המדבר רל מ׳ וחת היא להי־יל העילה על מדרגת המדבר שכלי והוא מלשון‬
‫רביד כמי!חדכרן נא ה ׳היא כ׳ הארס סתם הוא כעל ח׳ מדבר שכלי שצירתו‬
‫נזנליתעל כל שחר הבעל׳ ח״ס יהאיחה הישראליתיש לה מדרגה אחרת למעיה‬
‫»<נל האדם המדבר שהתירה מעלה איתס חריגה אחרת עליונה ממדרגת כל‬
‫‪6‬דסשכל<!זאמי יאתעילה מן החדיר ר יל עילה ממדרגת הבעל ח׳ המדבר‬
‫והיח מתיפקת ומתחברת על דידה •תייאומרתלי •ת'תחת התפיח עיררתין ירצה‬
‫יוחת הגלגלים הדימיס בכללותם לתפוח כדורי׳ עירותין חשש מהעלם השפל‬
‫להרבק ע מ ן יאומ ששמה חבלחן א מ ן מלת שמה שכה אל התפיח יהיא כאלו‬
‫אייר שנילד ייתפיסס מציא תי יתבעילס השכל מ צ י תניעת הגלגלים על י י ן‬
‫שפירש! המפרשים כמאחוויילמרגלית ט יהה׳תה תלויהנציארי של אביהם‬
‫וכשמת תלאה כגלגל חמה!כויויא שחה חבלתן אמן י י א מ ן שהוא גלגל חמה‬
‫! י י ל י ת ן שעוני א ט ב ע ן בעולם הגלגלים הדוקה לתפוח חבלה • ו ל ד מ ן ‪:‬‬
‫ואמרח‬
‫שיר השירים‬
‫•*אסיה‬
‫ע י י כנסמ׳ סרח ל ל׳ ׳תישי״‪ •:‬כת מ ‪ :‬על לכך כה ת ‪ :‬יגל יי״‪:‬ך ירעם‬
‫היומי תחתהתפיח כ עילם השפ ל מת מעיל־ הגלגלים יזנה חתר שש ־כ עיירתיך‬
‫לה־כק כ• בתכלת׳ ׳תייתך נ כ׳ ‪•; -‬־דך ‪ :‬ג‪ •:‬־‪ •.‬ה‪:‬ה ״•ה‬
‫י ‪ :‬־ י י • ‪:‬־‪:,‬־‪.‬־»‬
‫בחתם על לבך שאהיה דכק ע מ ן כל כ ך כ ח י מ כ ע כ ה נ ח מ ס ״ ־ ׳ ״ י ה‬
‫‪•: : i‬ם‬
‫אתה לחותם ע ל ! ח ש כ י י ליכ ר ח מס לכו כעי; ‪ ; : . :‬ה ־ ‪ :‬׳ ‪ :‬ל•‪ :‬י י • יה ־ ב י‬
‫פעיםים סייו; בזחעא! כיד כ־• לזכיי ה ר כ י שי צ־ם לי כר‪!.‬־! כת ת ‪ :‬על •־ ‪ .‬־ ‪:‬‬
‫וא־ייה ששאלה כלוה ׳עןעזהכחי׳מהאהכהתל־יימ קשה כשתיל ק ד ז ת ה פ ‪ :‬ת‬
‫העלם העל•!; הדבקים כ! יתתתיד ועל כן יגתה גש היא להד‪-‬ת לעל•‪ :‬ש‬
‫!להדבקת׳ ׳מו״זאקשה כשחילק‪:‬א ה רשפיה הם ר שפי אש חיק חא־ על כ; דגי‬
‫ממא!ה אל האהבה העוה הזיימיאמשיתלממחך שיח;׳ כחי תם יפי ‪:‬‬
‫יאמרו־‪,‬‬
‫שחים רכים צא יובל! לבב ת חת היוהכה והקנאה ה ‪ :‬׳ ! מ ל י ת לא‬
‫ישניפיהואפשר שהיא עד שפירש! רייל שחים רכים י מ ר ת הם חיה שלח ״כל!‬
‫לכביתאהכתהשיככחהשהואטיככשישרחליגישיש רצינו •של מקש !חבק‪*:‬ם‬
‫צהדכקכ״תייוהיהחכ!!; ג כ כאימחםיתןחיש את כל ה ן פית׳ לקלקל החהבה‬
‫ביו •כיו! לי כאיש; שלא בחוקה״בילתוכ •לא ב‪-‬יי! י רב י י פ נ ו לקיק‪-‬האהבה‪:‬‬
‫א מ י ת יינו יכ‪'£‬‬
‫קיגשה‬
‫והאחר השי עם כיתד״‪ !.‬עד נעשה חדש כ ת ח ת צנ! ק‪-‬שנה •י כ‪:.‬־ל‪,‬‬
‫׳שיהיאאתיתינ׳ צחה שחשכצתבמעס התירה שבח! כה התחי־״ת שעל דרך !ה‬
‫קראה הוא תיאח תי רעיתי ואייר שהיא ק־שנה מכל האיחית כת ח נת ח ר ב כ ם‬
‫ייכל העחיס כ! ואחר ושלים אי; לה הוא דחו לדרי המבינה א׳ לשני חלק• הש;חית‬
‫בפיעל הע״ניוהחעש׳ שתואמו׳; ׳שלמות האדם ח; לתירה שבכתב ! מ ר ה שבעל‬
‫פהשבלאלה ימואר!כשדיסאשרמהםיצאהחזי;למנוקיתיימימצ!יכה־ יעל כן‬
‫תחר ששדים אי; לה שלא נמצא ככנשת •ישראל השלחימ בפיעל כדי ש תהיה דתייה‬
‫להדבק כעליונים כמו ששאלה היא שימני כחימם !כחמה נעשה לחח מנ! כ׳ ם‬
‫שידובר!׳!שכל בה!נשגיח כה להעלימה מעלה מעילה כהיימ שאי; לה ההתחלית‬
‫המכיאית אל החריגה שידובר כה שהם השדים הצי'‪:‬‬
‫^!‪L^f‬‬
‫י יי־‬
‫ואותר‬
‫שאחרי כ ד ת‬
‫מהלעשיתביוס שידובר כה אחרי שואת יעשו לה שאש היא חמה כצידה נגד‬
‫החוחשיתולא יצאה מהדת הנה על גו־כ הכנתה זאמ ‪1‬הזכ!ך השלם הזה נכנה‬
‫עליה ישיימ כפף!מעלה למעלה ראש אך אש דלמהיא שכמתה כמת אלהמ חשו*‬
‫יהיוורגשימ עביה חק הפרה ברית נס אצתני נציל עליה לית א ח צהכרר כ׳ניצ!‬
‫י ה ו ב ה !כינה!נכגירהדלמ אחריה‪:‬‬
‫ו‬
‫ע‬
‫' י '‬
‫והיא‬
‫פש מעהאמדכר׳ דולה !בימ לי‪1:‬‬
‫משיב אחריה!מאמר לי אני ח מה בצרה כלומר ששמרה כל המציין ולא נגעה‬
‫בדבר איסיי אפיל! כמלוא ניחא!לא ע ד אלא שחה שאחר! ששדים אקלה אי;‬
‫צריך ל!חר שיש לה שדים וייו!ן דכילא בה אלא ששדיה שלחית!חיק מ כחגדלית‬
‫בקיוס התירה והחציתחא!שדי כחגדליתיהש דלתי הע•׳; והמעשה כאמור!אחרה‬
‫אז כשאמרה וה הימה בעיני! ׳מיכחיצ ‪1‬‬
‫‪ f‬ש ל י ם ב״‪ ,‬העלי;׳‪:‬׳'!המת ז ניס עד שארזל‬
‫כל העוסק ביערה לשמה משים שלים ביי החליא של מעלה ובין פמליא שליישה‬
‫וכוי‬
‫גייר השירים‬
‫יח גה‬
‫זב!'׳*א א! הייתי כעיני! כמוצאת שלים‪:‬‬
‫נ?‬
‫כפי הדרך השני א כ ש ר נ י י נ י נ כ ״ ז‬
‫שיתיישב! כל הששה כ כ קיש הללו שהשכל הוא המדבר על הח‪1‬מר אשי אלי! כי!‬
‫קרא החומר כמה שאמר מ״תנך כאח לי ׳ונין שיי אמי יכו' אנהגן אכיאך יכיל*‬
‫שמאל! מסח יאשי וכי' כמוי‪,‬שכיאיני‪0‬יועל פ ׳ ה י ר ך ההיא השיכ השכל וכה‬
‫אמר על ה ח מ ר אפר כנה אות! תמיד כשם נקכה ואמר מ׳ ואעעולה מן המדכר‬
‫ירימ׳ היא ואתהעילה כמעלה גיולה ה‪1‬את שנכנעת אלי ו ח ת ח נ י ת ע ס י ו ד ה‬
‫כהיותחק!רה והתח לתה מק ס ח י כ ! מ ד כ י שמס!יא מ׳ ואת עילה ק ה ח י כ י כי‬
‫החמרמצדעצמוהואשחםוחרככחומרכריהיאמתרפקתומתחכרת על דודה‬
‫ואימר לההשכל כי הנה או כשעמדו ישראל תחתההר שכפיעליהס הכה אתההר‬
‫ה ־ י־הלתכ ‪ r‬כמו שדרשירייל כמדרש הנה אי היה השכל מ ע ד ר את החימר‬
‫שיהיהנכנעאליוכ׳ בזה יקבלו אתהתורהסא תחת התכיח עיררתיך !איור ל!‬
‫עידהשכל ששס נ ל ד הח!חר שאס לא היה מסכים או מצד התעיררותהשכל‬
‫לקכלאתהתירההנהלאהיהלןמציאותקייסכמושאמרהםיואס לא! שש תהא‬
‫קבייתכם יפי יעל כי אמר השכל אל ה ת מ ר ששמה סבלה אות! אמו כי על ידי‬
‫ה ת ר ה היא כאל! נ לדה א! •‬
‫ושאל‬
‫ממנה השכל שימני כחותם מיוהוא ע ד‬
‫מעזי; תת׳ ס שהחתימה נאמר כהשאלה על הדבר שלא יצא החוצה !לא יתפשט‬
‫ועל ק אמר השכל אל החומר שישים אות! כחיתס על לכ! כשלא יתפשט לכ‪1‬‬
‫לח ש ב ״ ס ש‪:‬׳ת ר ע ת ולא •צא החיצה חמה שיסדר עליו השכל וכן המעשים‬
‫הנעשים בורוע שישים כהס חותם השכל שלא יתפשט! לכל אשר •חפין הכח‬
‫קמתעירר והכח המרגיש רק כעצת השכל ‪11‬ש שסני כחוחם ע ל ל נ ן כ ח ו ת פ ע ל‬
‫וריעך יבויואמישכיה נשיג השלמויתהאחרון!תתה!ה האהכיאל השיתשהוא התכל•'‬
‫האחרקויאכי עוד כמותאהכיקשה כשאול קנאה מהשלמיישמשיגיס התכלית‬
‫האחרון ודבקים בסבה הראשונה ורשפיה הס רשפי אש חזק שלהכתיה וחי'רכים‬
‫והס הבחותהגשמיותלאיוכלולככותאתהאהכה באשר תתעצם כנפש !נהרות‬
‫התא ותלא ישטפוה ואס יתן איש כל ה ן כית׳ להסירה ולהפסידה אחר שתתהוה‬
‫כיו •כוו! לו כחוא מיס רבים לא יוכל! לכמת את האהכה הידוע כה״א היריעה •‬
‫שהיא אהבת הטיב במה שהוא טיב אליו •תיונהוות לא •שטפיה ‪. 'o‬‬
‫ואדור‬
‫םאלהשכלחא׳תהחמר שיכנעאליו ברצי) וכפועל שלם אמר השכל אל‬
‫הכחיתהנפשי!'שיש לכלליתס אחיתקטנה והיא החימר וקראה אחויעי שביאות•‬
‫גחומוו הנה ״ה ט בימה נעיס שכת אחים על חבור החריר והצורה • ואמר השכל‬
‫שאין לחוסר שרים להניקסהסאתהשכל להעיר להשגתהשלס!'כראוי והוא כאלו‬
‫אמר שאינה נכנעת להטת אל הס!שכל!ת ובכן מה נעשה לאחיתנ! ואת והוא‬
‫התומר ככלל! כיוס שידובר כה!הוא ׳וסחתונתהעסהשכל שיצטרך להכנע אלי!‬
‫נהייתי עיכק כעיון ובהשגתהשלמותהאחיו; ו!א סה נעשה לאחיתנ! ביוס שידובר‬
‫בה יר בי כ שידובר הדכורהשכלי שהיא הדביר סתמי נ א מ ת ו״וא כייס שירוכר‬
‫ג ? כלומר כיוס ההשנלה‪-‬בהשתתף השכל כהיועלחההסכסתהשכלעס הנחית‬
‫ט!‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪!5‬‬
‫הנפשיות‬
‫ש י ר השירי ‪£‬‬
‫הנפשיותשאס תהיה תיקה בשמירה מהתא •תיהנטיד אל ה״יחשייע׳־‪:‬ה‪::‬ל‬
‫פיעל כשלת! כתמה נשגבה־ הכה א! ‪:‬בכה עליהטייתכפןיצ‪-‬על־ה י ׳־* תה‬
‫‪,,‬‬
‫ועליה יבנה השכל כנינו וישיג ה־יישכלית פרא״ !!א אש ח ״ה היא נבנה על־ה‬
‫*‬
‫ט י ר ת כ כ ף י א ן א ס היא דלת פ ת ח ה יול התת! ת !נ תה מל ה״ יושת צ י י ן‬
‫להבדיל ממנה בהחלט ייא אפ דלת היא נ צ ר עליה ליח א ר ז ‪ :‬יהשיכ החימר‬
‫וא ־׳י אני ח!מה ׳רישהיא חיקה מאד נשמירתהטיב!כהרה־ןה ״ ה ־ ‪ .‬ית כנ! ׳'א‬
‫‪4‬‬
‫אני ח יה ואמר שלא די שיש לה שדיס להעיי מהפ להשגת השל־־ ת אלא ששדיה‬
‫הכ כייגללית חיק ת להע־ר מהסיאיזר שאז היה התומר כעיני השכל כמיצאת‬
‫שילום שהיא שלפ החומר עס הצירה •!זח אז הייתי כעידו כמונאתשליס‪:‬‬
‫פיצית‬
‫יז הגד‪,‬‬
‫כפי ה ד ר ן הראשון אמרה כנהתישרחל שהיה ל! להכה שהשלום שלו‬
‫ב י ס היה כ י ־ והיא אמרה אית! על עצמה שהיא הכרם שלי בא מ'כ׳ כרפ ה'צבאית כית‬
‫'*׳ יי‬
‫‪0‬‬
‫ישראל וזא כרס היהלשלמה ככעלהמו;שהיא האומה הנבחרתבי; מה׳"א בכעל‬
‫המין ׳הלק שכינת! ודבקות! ממנה והניח א תה בגלית ביןהאימיתווא כתן א ת‬
‫הכיסלניטייס!הס שאלהאומית שהם ש!מרי'את ישראל כגליתס ל ' כל‪ :‬בכל‬
‫כה כאומיו׳אכצואת׳שיאלכפלכהיזא אישיכיא כפיי! אלף כפף יי'איש איש‬
‫כרםיפילי מא!מיתהעילס יביא בפרי! של הכרס הנזיאלף בכיי ב ד ר ן הפלגה־‬
‫'‬
‫‪3‬‬
‫נ‬
‫י‬
‫ואבר"‬
‫עיל פ׳ פרמי שלי לכנ״ליכלמ׳המיוחלתל׳ שהיא התרה הנה היא לפני!תארה‬
‫התירה כתאר הכרם ע ד שדרשו ליל ככ• טיטס דודיך מיין יותר מיינה צל תירה‬
‫כ ׳ ״נה של תירה היא הדיבןמהתירייהתירה עצ־יה היא הגכ; י ־‪ 1‬כרמי שלי לפני‬
‫;‬
‫ואמישהאלף שהיו נהנים ממנה הנוטרים יהיה לו ית שהשלים של! ו ה א התיעלת‬
‫הנמשן מהתלה להלכק בז ׳תיועל ילה וזא האלף לן שלמה להדכק כ ן יהתימש‬
‫י מהאלף שהס מאתים יהי! לכושרי אתפריו של הכרס שהוא למיג״נ׳ש כה שהעיק‬
‫‪5‬משלל»ן שהוא פר• הכרס כאמ!ר ויהיה ח מש השכר למע״יניפ בה על דרך חיים‬
‫היא למחזיקים כה!כמ! שכרש׳!ל שהם תשלומים לתלמיד• חכמי'כמי‪ ,‬שנא ליושבי'‬
‫לפני הייהיה סחרה!אתמה וכזי והזכיר החומש לתת כ ד י ן הנה״; יק ההקדש‬
‫היושבת משלם קרן!חומש!וא ומאתים לנוטרים את פריו‬
‫ח^ף^‬
‫!היתד‪,‬‬
‫תשבתהשילכנש"‬
‫ישרהיושכתכגניס חכר׳סמקשיכיםלקוצן כ״ריאתכנשת־שר ה• שית בגנים‬
‫בגלות חוץ מביתן נאוה קדשמפיורתכין העמים הנה השכלים הנבדלים ישלש‬
‫חבירןבהשכלה!בדבקיתעמ׳הם מקשיבים צפני א ת ק צ ן ינהניסמיינה עצבן‬
‫כרחדודי השמיעיניאותווהגביהיעורק׳לןכתפלתןובעכיןבתורת׳־•‬
‫והיתה תש כתה‬
‫ו ד מ ה ל ך אליו ברח דודי ודחה ל ן לנכי א! לעופר האילים עצ הרי בשמים כליי שלא ישפיע‬
‫השפעת! בה בהיותה חיצה לאלץ כין האומותלק כש׳כלח ויכא לשש׳ כביד בהר‬
‫הקלש כילושליס הדיס שכיב לה והם הרי בשמיישמליחיס מליח התילה !השפנה‬
‫שהשפיע שם שפע שכעלצון ומלא בלכתה' ונא על הלי כשמיסוהוא מקיס בית‬
‫•י ג נ* ‪ f;s‬קדשני יתכארתח תבנה יתיכיק במהרה כימיל‪:‬‬
‫נגנים‬
‫הוא נאמ'כיחי‪,‬דעל העסקים נתירה‬
‫וא‪£‬ישר‬
‫ובחכמה‬
‫שא מ' ה״שבת‬
‫והגנישהש גנות יפריש׳‬
‫קחנמ‬
‫נח‬
‫שיר השיריבז‬
‫וזאכמיואמר שכאשר יהיוחבריס מקשיב׳' כהלבהובאכמה שכס מלמדים לאתרי'‬
‫א! השמיעיני את קולו כהלכה ערוכה ככל ושמורה למרה ולמשרה על דרך שאר‬
‫יל שאין לו להגה בעולמו אלא ארכעאמותשלהלכהבלכדוכויו״וא המשכת כמים‬
‫הס גני המכמ' כשחכו׳ימקשיב׳יהתוריוהחכיוילאחרייא! השמיעני לקולך ואפשר‬
‫שתהיה מלת לקולך דבקה עם מלתמקשיכיס והוא כאלו אמריכשחכריס מקשיב׳'‬
‫לקילךשהיא הקל המיוחד לך הקיל קול יעקב קול החכמה והדעת או השמיעיני‬
‫אחה פ מ הק ל הנוי‬
‫והשכר!‬
‫כנהתישר'ברח דורי ודמה לןלצכי או ל ש פ ר‬
‫האילים כוי ויובן ע פ חה שכתב הדמע יל שהצב׳ ו ש פ ר האילים הנויכה הוא המין‬
‫ייהננ׳ אשר סיפר עליו שיצא ממנו המור הנקרא מיכק כהרים מיוחדייםמתחכר•‬
‫כ< וכחכך ההיא יצא מהם המור ומריח מרחיק ריח טוב וחיק ותהיה לפי‬
‫וה גורת על הרי בשמים דבקה עכ גורתלצכיאולעיכר האילים והיא כאל! אתר‬
‫ודמה לך לצבי א! לעיכר האילים כשהם מתחבב•'על הרי כשמים כן רמה לך‬
‫דודי כהסםיצאהשכעתךוריחןהטוב בירושלס עיר קדם אשר הריס כ כ י פ ל ה‬
‫‪1‬משםתגיעלנ!הנאהמויחהשפעהנשפעםסממךכשתת‪1‬יר‬
‫שכיצמך לציין הר‬
‫קדשך כמו שנהנים ההולכים כהרים ההם אשר השאירו שס המיר הצבאים או‬
‫העיפריס כמי ‪1‬ה!א משל מכביש מכל נ ־ •נא מ להכנת השלמוממצד השפעת!‬
‫המי‪:‬מדמלו׳מ'כתקיסהקד!שהנ׳‪5‬שה!אסיועועורגחל‬
‫והגה‬
‫אל ההצלחה‬
‫כ מ‬
‫' י‬
‫פפ׳ הדרך השי׳ אמר הכחהמרייה כעל עצמו כרס היה לשלחה ככעל‬
‫המין ׳ריכרפ היה לשכל האנושי השלם והכרם הוא הכח המדמה או הדמיון שמהם‬
‫א כ ל השכל הפרי והס הצר!מהדחי!ני!מ ועל כן היה הדמיון כרם השכל כמו‬
‫שהחושים החומריים וככלל הח!מרה!א כרס הדמיון ואחר שכרם השכל שהוא‬
‫ה ד י • ; היא ככעל המין שהוא החומר מירכה מהמון האברים כלס חצונייס!מימיו'‬
‫ונתן הכרסלניטריס והס הכח התאינ׳!הכעסני אשריכללס כלס הכח המרגיש‬
‫ואחר שאיש מהם יביא כפרי! מהכרס שהוא החומר עם כלהאכריס כלס א ל ן‬
‫כפיי!היה המשכר הוה לכל הפירושייבררך הפלגה לוחישהיו נהנים הכח המאינ•‬
‫והכעסני מהתייר כהמשכה אחר הדמיון ככל איימנפשס והכינה כ• כהיויהדמיון‬
‫נ ש כ אל הגה מהלל! הכעסני והמאינ• כת! שהוא כשאר הבעל׳ חיים •כיאו אלן*‬
‫ככן׳ כל!מרלכלאשר<חפצויטואתהחןמר!מלת נתן את הכרס הוא כאל! אמר‬
‫ע ו כ א ת ה כ ר ס ע ד ולא נתן ס׳חין!כוי ואפשר שחלת כסי! ה!א מלשין ביסףשיטו‬
‫א׳תולכל אשריכהפי כ י כ א ש ר ע ו כ אימי אל ה כ מ ת הנוי יעשו יוה שירצו ככל‬
‫איתנפשס‬
‫זנאישר‬
‫שב הדמיון להתאחד עם השכל ונפרדמהכח הכעסני‬
‫והתאונ• אמר כרתי של• לפני ר״ל כרמי שלי שהוא החימר עם כללות החישיס‬
‫החציניי הגשמיים הס לפני כ׳ מהם ישתמש הרמי!; כמושהשכלישמחש מהדמ״ן‬
‫כנורעוזאכרמישלילפניוהנטמנכיס שהאלןשהיו לפחית הגש־וייממהחומר‬
‫פיה•! כלס לשכל להשתמש השכל מכל חלקי ה ת מ ר ייתנו חלק חה אל החומר כי‬
‫‪6‬׳ סיכשר להתקיים בלתי הפעולותהחומריותכצד »ה!על כן אמר שיהיה הח!מ&‬
‫)‪11‬‬
‫נ‬
‫‪*.‬‬
‫‪15‬‬
‫לנוטרים‬
‫'!‪MV'9;F‬‬
‫שיר היטיריש‬
‫למטו״םאת פריושלסהכחותהנ׳'•‬
‫ריייההשכלי‪-‬״בלל־תהז‪-‬י‬
‫יכאעיי־‬
‫והרימון׳חד להתאחדעםהשכל ממרחצ נצלית הסייככ כלי שה׳ח החימר עם‬
‫הלחי•; •ע‪ :‬כל שאלהכח ת היושבת כנ‪:‬ים ח‪:‬ליה ״ק‪•:‬כי‪ :‬לק לך•רילתהת ־׳ר‬
‫ה־ישנתבמישלעשתכליל‪-‬עלההנה •׳‪ •:‬ש ‪ -‬י ‪ r - r - i‬ז • י ‪ :‬״ ה כ ח ה ‪ - : .‬ת‬
‫‪,‬‬
‫שהסחכלישכהשגת האחתיית שהם מקשיכיכ לק ך כ־• לה‪:‬נע אלי‪-‬זהי חח'‬
‫‪1‬‬
‫חבליםמקשיבים לקילךואתהשמיעיני גם ל״נתחחד כלנ׳יח־ להשגת השל־״ת‬
‫האחרון חהו אומי השמיעיני והשיכהחוליי ככלל! שיבלח היא מהחימר וידמה‬
‫לצבי או לעופר האילים במרוצת• •ילך לו על הי• כשמים שהש הנחית לנפשיימ‬
‫אשר מהם יוציא הוא הצירוח העצמיותמ פשטית מהח!מר!יא ברח דד• יד" ברח‬
‫מהחומר שאין ל ך ע כ ק נוודייה כמריצ־ך לנביאי ל ע ב ר האילים ‪?:‬א ודמה‬
‫לך לצבי א! לשכל האילים ואמו ש ה נ י ח ה תהיה על הריבשמיכ לשר מהם‬
‫יצא ריח השלמת שהם הלמיק !הכח הויכו !השיי׳ר וחמיהס אשל ׳כשיש‬
‫השכל מהם הצומת הכיללית והעצמ״ת וישב השכל!המשביל‪ :‬המושכל לכר‬
‫אחל בעצח! שהוא התכלית האחרין אשל לנכש יהשכל האניש׳ יעל כ; ‪ :‬ת ם‬
‫וחתם המלך שלמה עליו השלים ככל! וה הנכבד בתכל ת האחלק שהוא‬
‫היה ה מ ק ! אצלו מתחלת! יעלם פ! אשל ב! תםגהאהבה אליו ׳תיוהלכק ת כ»‬
‫וה כל האדם ובוה השלמנו מה שראינ׳ לכרש במגלה הזאתכיר‬
‫אלר׳נוהטיכילעלינו‪:‬‬
‫‪ WW0‬עשה מינניל?וישמין* ני *שיונימ למשלים ה י י כ ת עיייש ‪v t‬‬
‫הנננל הוה ליום השי׳ נ־‪:‬‬
‫נ‪.‬יני‪1vp:t‬׳‪z‬׳‪ fz:‬ני‪-‬יז ג־ ‪f‬‬
‫*‪»OTE‬מפן‪5‬‬
‫הסנהיי'‬
‫׳ניגגנו להשלים ש * י » » ג ל י ג י נ א ו ע ל ק י * « צ ^ ‪0‬‬
‫!‬
‫•לי(‬
‫‪I3J‬‬
‫פירוש ממל*ת רות‬
‫‪ _J‬ין׳ ‪U‬‬
‫‪_.‬‬
‫‪12‬״‬
‫י'‪-‬־*־׳‬
‫י•‬
‫*•‬
‫י‬
‫י*‬
‫‪..‬‬
‫"•‪•!v‬‬
‫‪v‬׳‪ 1‬׳‪1‬׳— ‪^//‬׳׳»‪%‬‬
‫‪,‬‬
‫*^י•‬
‫איפצי מיני הרפתקי רעדו עלי וצרות‬
‫י‪/‬ד\‪£‬‬
‫‪^ f i‬‬
‫יכויסבוניגספבנוניהקיפניפתנלי‬
‫\\‪ '.‬י •‬
‫^‬
‫של עבנא• ומצאתי קצתמהבנאי מכל‬
‫־׳"' '‬
‫אשרהיהלפנ׳נחחלתתהלתה על‬
‫־׳י‬
‫‪t‬‬
‫‪s‬‬
‫‪v‬‬
‫כ נ ״ ע ל פיעל ידי פה בעי קטן במחי! שאליניק׳ ואחר אשר השלמתי פה פ ריש‬
‫מגילתחכתר אשי התחלתי א<ת< זה ׳מישרחית׳ להשליש גש פיריש מגילה זאת‬
‫יהיו לאחי־ייכיד עש העור האלה׳ להאיר אל עבו פני <יע‪ .‬לור ׳גינ הלח ה‪ :‬פשרו‬
‫אין <״יתי ולח אי כל להביא המאמרים הנאחויש באמת בה מ נ י ר ייסחר הקצק!־‬
‫והחשוד האפשר• לעמיד על נכין הננ ז טינת פ‪;:‬ט• הכתבייעדאביאאל ייקדש׳‬
‫מדרשי רול תול כטל חיירתם אבינה לאחרימכ וככ־א• אל מק ס‬
‫י ‪ :‬י ז כ‬
‫ז י*שיכה‬
‫»די עליה אבוא כחדויה בחנר תיה וכטירתיה ׳יישרה כל כדיליהכהד אחרו‬
‫כמדרש חחשייג׳ל ת י ב ה חויתאיש מהיר כמלאכת!הייחנינאבןריפאשראה ‪j .‬‬
‫אנשי עילי מעליו עילתושלמייליר שלס אתר כלס מעליי עילית ושלמים ואני איני‪,•,‬׳״‬
‫כר ׳‪& 1‬דקם‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מעלה ד כ י מה עשה יצא לחיברה שנ עיר!מגא שס מכן אחת סתתה וכתתיז »‪:‬שי עירו‬
‫‪1‬‬
‫ו ״ י ק ; •אייר הרי על• לעל תה לירישלס כקש לש‪ :‬ר ביעלים !כוי ע ר ח ו י ת א י ש «‪£‬לי'עול‪1‬ין‬
‫ייהיי במלאכת לפני מלביסיתיצכאנתקראמלכיםאלאמלאכיסעכ״ל‬
‫ק‪1‬־ם‬
‫שאנאלביאיהחיישהוהי״ש;כ׳הכתבים ראוילחקיר לחה וה הסכימו‬
‫לצמוד ׳לקייא כבל חי השביעית מגלתרית כ׳ מה שייטת יש ל י ג ל ת י י ת ע ס החג‬
‫הנחחלברמה שביאר! כזה הייפ־שים אימי אני כי להייתשלקבלתהתירה צריך‬
‫שיכנע החומר אל השכל כמו שהארכתי בוה כביאור החגלה שקדחה כ כ ד י‬
‫?מגלית י » פ י ייפלה לחשה ובהתחלת ספר פרקי משה אשר על כן כמעמר‬
‫הנבחר כעת קבלת התירה ראתה הח ‪ :‬ח ה האלהיתשיהיו ישראל משתדלים ל ס ג ן‬
‫עצחסכבל איפצימיני היגנייחהתא״ת הגשמייתעד יהיה החימר !כל הנחית‬
‫הג שחיית נכנעית<«מעו'חל השכלוכא מ' 'ול כך היא דרכה של תירה פ ת כמלת‬
‫תאכל ומיס בח שירה תשתה וכיישהס כלם דברים מכניעים החומר לשיהיה נשמע‬
‫אל השכל לקבל בדגי •כ השלל •ב והילה״ס על כן להי‪.‬תפכמגלה הואת‬
‫א ש י ח נ י ה שמיאל הנביא עהבראיתא כבבא בתרא שמואל הרואה כתכ ספרו‬
‫נספר ר ו ת י פ פ י ש־כטיס וכ•' תתפרסם בה מעלות תהלית תעלות ה״סייין אשר‬
‫הס ת ח פ ו ת צח לח׳ הנפש לטהרה מכל ק׳ג וחלקת כחיתיתהחסרונית על כן‬
‫הסכיתי‬
‫הקרמה לרות‬
‫השכימו כקוייותלכימיילרוא׳יהאלה!מ;מת;ת יתד׳׳אמנם ל־ ת ל••‪;•*:‬שבין‬
‫השגתהשצמוימצל הכנעתהחומ'אלהצולימלבל ה׳ויול ס ‪ 0‬א ד כעצמויאנ׳ הארכת•‬
‫כו שס כשפי חפלה ‪5‬משל באחכה הו מכיאר כדברי לנכיא ישעיה כעצמו כאימון‬
‫* י ן ‪ '9‬נ ׳ א ד ן היפי אנפת בי וביאר הטעאלההוז־איעלהאףהנזבאומיישוכאכן ת « » * י‬
‫*נכח‬
‫נ ׳ שהרצו; בו שלאי! כעצמו ינחש לארס למקבל לאן! ולמדין מנד ה ט פ הנמשך‬
‫**קוני ק י י מ נ ו ולוא מל שאייל לוד ל ע ל נפקי ברפ; יאנף ותאכלו ד ר ן כי ׳ביגר כמעט‬
‫אפואשליכלח׳ש׳ כוירישהיל מזהיר! להפגתהשלמית שעשקי ייתחכרזוימדכקו‬
‫כ כ ר והוא הטוהר זהשלחויונתן השבה ‪15‬״ והיא ק י א ‪ :‬ן הש כהחלט ר ? ק יאלף‬
‫ז‬
‫כ״שליןשיהיל כהש כ ט ל תירה כאשר ׳!רה עלי! מלת יאנף ש ל א האף אתר‬
‫אשר יתחזק מאד כ׳ א ו אינם ״ש די; שלאהבה כשיכער כמעט אפ! ל ג פהחהן‬
‫א ף יהיה כמעט עד שלא יהיה כהס כטיל ת ר ה רק הס ״שירי; שלאהבה הנה אז‬
‫הס אושר לתש׳ כ! כ׳ לס לתכליתלשגתלט־ב וזא אשרי כל חישי כי והנה יתבאר‬
‫הדרוש הוה כצו כמגלה הואתוקידם שאבוא לבאר הכתיבים אבאר למדרש אשר‬
‫התחלתי כו שהוא מסביס מכל צד אל הדרוש הזה להודיע זלל ד ע כ מ ל מעלית‬
‫‪p n t o f‬‬
‫נמשב־יתמהכנעתהחזמיוהוריוותשלא להניח לי כתא בשים צ ד להשתרר‬
‫על השכל חלילה ושראוי כוריזלתולתעוררות לעמויתמיד נגדו אשל בהכנעתו‬
‫ת ל י בל מאי‪,‬״ נפשנו ואי; להאמין סהדבריס נפהגק כפי הנש״יעמשטחי ת‬
‫קצ‪.«-‬ןכמאמר לוה כי רכז כמו רבו הקישיותאש הדבר בפש טי אחת היא ל״יל‬
‫זה ועלמה זה רצה רכיהנינא להעלות אכן לירישלם בליית שככר ליה הכית‬
‫ב מ י ! ל א ל י ל צירןכיוושלס לבנין ועיד שנית למה וה נ• • •ן כ״עשל נס ; ל‪.‬א‬
‫‪4‬‬
‫צורך כי אי; ראוי שנאמין שנעשים הנסים רק לציידן גדיל כמ! שהשריש‪ :‬ל ־ ב‬
‫הגדולהרמבסזלבהרבהמקומיתמסכרוהנככדוכייקמ!'רכיסמאני תיו ו ע ל‬
‫פאכ נמצאו אצל! חמשה סלעים ככ׳ הנשמעצמה לא היה ל קא בהם פתי ת ל י ש‬
‫א! שני בני יינה!למהוה היה מצט־גר שלא היה מעלה ד כ ר ובחר לתעיית אכן‬
‫א ח ת י ועיר "•ל והשאמר! צ! ובלבד שתא; י ד ן יאנכעך ע־י‪ 5‬כ‬
‫‪4‬‬
‫ם היה‬
‫נותן ירו הנה בכלל יד! היה אצבע! !מה היה צרין להת‪ :‬ת ש ת; גם אצבע• וכלי‬
‫אשרעלכןיואהשרצ; רו״ללרמוו לררוש אאר וילת הנשמע משטחיות הדברים‬
‫הנאמרים באמת!הנה הכוונה אצל׳ כ׳ להיית ריחנינא כן דיסא שלם בתכלית‬
‫השלמות כהרגל הפעילות החצ<ני!ת ‪ p o m‬והשלמות עד פהיל כיעל איתש‬
‫י‬
‫]‬
‫!‬
‫תמיד כמו הפעילותהטכעיותהנה הוא ראה כניעירו שלא היו במדרגת שלמתן‬
‫טהיומעליס נדלים וצרמתאלהשנל שהוא ה מ כ נ ל כפס ׳יושלם כי כ»ו •פירושלש‬
‫מושפעכ׳חוד מלש׳ כיתר םאתומממ יושפע! שאל למק מייכ; לשכל היא למושפע‬
‫מאתו יתיולא המשפיע לכל שאר הפחות והנדרים!נלכות ק ל ק י כ ת ל כ ח י ת‬
‫הגשמיויאל צד המעלל כחי שהוא רמו כקרבנו'ולוא לא היל מעלל ד ב ר י ק לק‬
‫כלכחותיו נכנשתאלהשכל תמיד מאליהן כטכע יוצר ההרגל »א !אני איני‬
‫יועלה לכר ולהיותו י׳הופק אס היה השכר נתן כעביר הפעילויהשלמית והעבות‬
‫מצד עצמן או מצר הוריויתיהשמתז בכינה נהם כמו ש;‪:‬רצ‪ ,‬כמצייר התנא הוי‬
‫הקדמה לחח‬
‫ס‬
‫זד־ ו כמציה קלה כבחמורה סישאין א ת ? יודע ייתן שכרן סיכמו שביארתי) ביא!ר‬
‫ר ח ב בסכר כדק׳ משה על כן השתדל גס הואלהזדרו כפעולת ולכוין אליהם‬
‫בשמחה וצא כמו שהיה פועל א!תס כישכעכדכר הנפעל מאליו ויצא למרנרה של‬
‫עיר והוא הגיף המכינה כשס עיר והוא עיר קטנה שיש כ! דינמת העיר בכל‬
‫הצח ת והאבריס!הצב באמצע כמישצ עיר כמ! שנבאר נפש! עיר קטנה ואנשים‬
‫בה י• עט בסד ׳הכינה צהס ‪1‬ל שיה השלש •נא בהתב!דד!ח!אצ כלציח האברים‬
‫הגשמיים!הכת־ית כלס אשר מאד איתם כשס מדברה של עיר שהיו כצס כ מ ד כ ר‬
‫ממס להיותם נכנעים מאליהם א ל הש כל!נעשה להם כטבע במדובר ואמר שראה‬
‫שס אכן אחת!היא כני׳ אל היצהר ע ד והסירותי את לכ האכן כ!' ואמר שהאבן‬
‫ההיא שהיא כניי אל היצר ה ר ע כאמור היתה כלתי מתנ״געת כלל כירכת׳‬
‫המרכרהשסס ההוא!היא משל אל היצר ה ר ע שמצד ההרגל צא היה מתעורר‬
‫כלל אל הכת התאוני והכעשני וא! להיות! מ ס פ ק אס יש צ רך לוריייתוההתעוררו'‬
‫בשמחה כפעילות להתק ‪ -‬ס נגד התמר כאמיר אחר שכתתה ‪ 1‬מ ר ק ה וסתתה‬
‫כ צ ״ ר ש ה ש ת ד צ צ ע ! ר ר א ת הרנין החומרי והכחיתהנוכרי שיתקיים כנגדם‬
‫לכתתס!למרקם!צהסיר מחנו המותרות בדי להעלות! גקי מכל סיג!חלאה אל‬
‫השכצ עד ישוב גס הוא רוחני כשמחה וכטוב לככ להיות גס הוא ל ע ‪ 1‬ר ולהועיל‬
‫להשגתהתבליתהעליו; ואמר שלהשלים הכ!נהה!את מדמנ! לו חמשה כני א ד ם‬
‫והס החמשה ח!שיס חצינ״ם והס חוש הראית והשמע!הריח והטעם ׳החשיש‬
‫שלהיותם גשמיים כנה א!מס כשם בני אדם ושאל מהם אם רוצים להעלת הינד‬
‫הרעוככצצ הכת המרגיש הכילל כל חלק׳ החומיאל צר השכל םיעליה! הס כ י‬
‫באמצעית החשים אשר מהס ׳רכיכ הדמיון המוחשות ויקח השכצ הצורות‬
‫הכוללת חסם ח פשט תחהחומר ישתלם השכצבמ!שכציו!ישיג האחמית כנודע‬
‫ולה״תשכ— שישתדל!האושיסלהעל תהכחיתהגשחיותאלהשכל להכנע אליו‬
‫צריך שימצא! וישתתפ! עתהס החמשה כחי הנפשית!הס הכח המחשב והחחשכיי‬
‫והרמי!;׳המדמה ‪1‬הכחהמש‪1‬תף!כןהתמשהמעליתשכליתשהס השכל!הדעת‬
‫והחכמהיהתי״ינה יהמלאנה אשר מנה אותם הפ'וסין> כמאמר השש׳ מספר‬
‫החדות‪ ,‬יתנחם הארכנו פס הביאור בספר פני חשה שצוין ש מצא! כשלמות עם‬
‫כ ל א ח ר יזהחחשהחישיסחיחשיהש ובכל פיט• פעלתם על כן שאל! תחשים‬
‫קלעיםצרח‪ !:‬שיצטרך לכל א ח י מהחיים? ח!שיכ חצינ״ס שלחות הה ב ח ת‬
‫נפשיות יחד עם הה מ ע ל ת שכל״תשהם עשרה יחמש? פעמים עשרה הס חייש•'‬
‫מ ‪ 0‬החתשיס סלעים ששאל! ההיחישיס כאמור לרמ!‪ 1‬שכדי שיהיו הכחית‬
‫הגשמיות נ כ נ ע ת * ל השכל!עילתא־ליו כמדרגה אחרונה ע ד שיהיו הס לעור‬
‫‪,‬‬
‫ולהועיל צריך שימנא! ע־יהס הה״מעלית שכלית כשלמות וההיכחת נפשיית‬
‫בתכלית שלחתםכ׳וה לא יתכן רק באחר מהנביאים הייזבידדיי׳״ית־טל כל‬
‫כח עה שכנ‪-‬ף •;סו שכתב הרחבס ‪1‬צ במרעה על כן אסר שבק ש לימן שכרם ולא‬
‫נסצא בידו שלא נמצא! כידו באותה ה ס ר ו ג ? מהשלמת הה מ ע ל ת השכליות‬
‫מהי‬
‫הקדמה ל ח ת "‬
‫ןלליכחזת נ פ ש י ת כמדרגתלתכליתלאתרק מהלכי ההיא נעלב; לניתיל! הה*‬
‫מיפים והצם להס להיתשלא היה כהס כח ללעלתהחמר ולכח המתיש בכלל!‬
‫אלהשכלהמכונ'ביל!שלסכאח!ל!אחלשתכף ומילשלציחילילחישיסלחצינים‬
‫»יד נזדמניציחמשהמצאכיייהס הכחותהנפשיותואמישהס כדמות בני אדם יען‬
‫הס כח בגיף כנידע ויצל צימ!ו כאימי! לניחיל! יהצכ! צלם מ י ד !מ* צ! הכה‬
‫וכוישסבתהזדמנת המלאכים ל נ ו י י ל ם ל כ ח ת ל נ פ ש י ת ל ו א מצד שהלכו להם‬
‫לחושים החצינייס שהם היו המטרידים ומונעים ההשצה !על כ; אמר שתכף‬
‫כהסרתכעילתהחישיסהחצונייסצוודממ הפנימיים אשי לא היה מיצא א ת ם‬
‫מקדם יאמר ששאלו ה כ ח ת ה נ פ ש י ת הנזיהחמשה סלעים והם החמשה מעציין‬
‫םצליתהנזיאשר כהם ישתלם השכל כל! כשני חלקיו כ׳ השלשה מ ע ל ת !הס‬
‫השבלוהלעתוהתכמה הם סעלותהחלקהע״נ׳ והתבונה והמלאכה הס מעלית‬
‫השכל המעש״ כמ; שנתבאר שם כמאמר הששי מסכל המל!ת כאר היטביעל ‪p‬‬
‫אמרו תן צט חמשה סלעים והם החמשה מעלית אשד כצתס א׳ איפשר ־‪.‬תשיג‬
‫השלמותשישתתפו ע מ ‪ 0‬בכל אשר נצטרך להם כפי מה שנמצאים אצלך ועם זה‬
‫אנ! מעלים א ת ך את אכצצ והוא הכח המרגיש דרך כצל הכולל כל הנחית‬
‫הגשמתאלהשכצהמכונה כמשירופלסכאמיר צהכנעאליו!שאצו ע ד ממנו‬
‫שני דבריס אחרים האיהוא שכל אשרתמנא ידו לעש ת כ כ ת יעשה כעזר‬
‫הפעילתהחצוניותהנעשתכידיסוזא ובלבד שתת; י ד ן כויוהכיפתהיהכינתייכל‬
‫מגמת פצי! להיישיר אל התכלית האחר!; והעליון ו‪1‬הו הרמת כמלת א צ נ ע ן‬
‫שהאצבע מייה עצ התכלית המנוון והאתאשר ״שיר! נגדו על ק אייר! לי ובלבד‬
‫שתת; •דך ואצבעך עמנמככ; אמרו שמיד שנתן ידו ואצבעו ונתכיון לה״שיר אל‬
‫לתכלתנמצאומידעימדי'בייושלסירישנמנאו כלהכחיתהגשת• תב‪.‬׳בהכינה‬
‫והוייותנכנעיתאל השכלידבקיסעמואשרמוהנמשך הדבקותלאלדי •אחר‬
‫ש‪:‬ש כקש ללס ליתן שכרם לא מנאס ורמזו כול שכמה שנטרד ונמנעמהה מכירות‬
‫והכינה ההיא בהישרת התכלית כמה שעיין בנתינת השפר»א‪1‬פן ל ל נ ח מ פ ם‬
‫מהמגלתלש כליות נטרד כזה מפעיצתהמעצת עצמן ולאמצדהכחתהנכשיות‬
‫כמעט שעבר ייה‪ :‬כאמור ואחרו שבהיימו כיחשלס עס כל כתמי! הגשמית‬
‫הגבה למעלה כהיומ! ממכודדומעיין בדכריסהנוינכנס ע ל כ מ ד ר ג ה ע ׳ ; צחצ‪.,‬א‬
‫‪.‬אופןהשממשתהה'מעלת!השתתפ!מס אל הפחות ה נ פ ש י ת ! י א נכנס ללשכת‬
‫הגז׳תושאל בשבילם ואמרו לו מעאיהשכל הישר שאותם שהעלזאכנו נראה שהיו‬
‫מלאכים והס הפחות הנפשיז'כאח!ר ועל ק לא מצאם מנד שהפסיק הכי‪,‬נה‬
‫ו ל ל ת ב ד ר ו ת כמעט רגעווא אמר!ל! דומה שחלאכיהשרתהעלואבנן ליהשלס‬
‫ואמרו שקראו עלי! על כל חלקי לדרוש והחקירל שהפסוק שאחר שלמה חזיתאיש‬
‫‪.‬מהיר כמצאכתו!כוי נאחר עצריחנינא כן דוסא שעס היות! מורגל אל הפעולות‬
‫השלמות ע ד שנעשו בו טבעכנויהשתדל להמציא פזייזיתו( הפעלהוההתיןממו'‬
‫גגרהכקותהגשמיותבשלמותהסנהוהוצון בשמחה ובטיכלככ אשר הוא עקר‬
‫•קר‬
‫סא‬
‫דודו‬
‫ק י ה ש ל ח ת כ פ ע י ל ת ה א ה ב ה כמו שהוכחנו אשר מיונה ימשך הדכקית שהיא‬
‫תי־‪-‬לי־גהא ש י ה א ‪ :‬שי!מהחגלה הואתתגלה ותראה תפארת התעלו הגד‪1‬ל!ח‬
‫שהגיע! לסליחלך והצדקת נעמי לשלמית נפשם חצי היסיי׳ן ונזה נבוא לביאור‬
‫הכתובים‪:‬ראשינה יש ליאותככפלסלתויה׳ שני פעמים שהיה מספיק ש י א‬
‫מ ר‬
‫פרעת‬
‫)יה רעב ב א י [ כימי שפ ט הש בטיס !כוי אם לא היתה כ נ ת ה כ ת ב ו ק ל!חר ויהי‬
‫כ פ ר הרעב שהיה כזמן היו אמנם הטינה כפסיק הוא להודיע שלסבת היות זמן‬
‫א‬
‫נים׳‬
‫שפיט‬
‫שפיש לשופטים על כ; היה רעב בארץ יהנהוהיכירשככ יפנים שינס אס שרג!! ‪C L S c n‬‬
‫שלה״ ת ה ש פ ט י כ י ב י ם ע ל פ ; י ע כ כא לעילם פי המשפט והציק י ח י שיהיה‬
‫• ס י י ד על פ׳ ש!פט א ח י כי כהיות אחרית כי! השיפטיס ומה גס כהיות ש!פט‬
‫אחד לבדו שיהיה שפט בצדק יהיו המשפטים צודקים ולא יפיל הפיש במדינות‬
‫כ* כל ההפישיסיתה״ י נ י ח ! ‪ r‬דעית לש פטיש וה נתבאר כמקומו בראיות‬
‫בד‪1‬ר תיה‪,‬אמהשרצההכתכפהשלהיותימן שפיט השופטים שהי! רבים ולא‬
‫!‬
‫היל להס סופם אחד חליי יביס! על כן היה רעכ כארץ לרוע הסדר !ההנהגה א!‬
‫פי' שני‬
‫יאמר משבים ל‪-‬ייל שארול אוי ל ד ר ש ש פש׳ את שיפט״לס!טיפי ל נ ל לס מכאריס‬
‫<ז!י לד!י‬
‫הכת כ פאתיכימי שפס השפטים לוח שהפחיתיס היי שיפטיס את ליייציס »‪ .f,‬ששפ»‬
‫‪0‬‬
‫כראייי בליית לדיינים ט!כיס עס שאפשי לוחי כפי הפשט של י!^‬
‫ה‬
‫ה‬
‫&‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ט‬
‫י‬
‫ש‬
‫בלתי המניס עד שהיה צריך לפפ!ט אותם על כן ל י ל רעכ ב א ר ן יראיי לראות‬
‫מאי; הכריח׳ רזלםנזרתשפיט השופטים תיכן עלשהפחיתיסשפטואת הגדולים‬
‫למל לא יהיה מוכנה שהשופטים ליו כלתי רא!״סערשהיה ראוי לשפוט א!תם‬
‫ונראה כאחת שהכריח׳ זה ללייתדכר פ ש ט אצל רול ול‪1‬א האמת כ׳ לראויים‬
‫להקיא שיפטיסהתםהס השיפטים היותר רא!״ס לחשפט שימצאו בכל דור ודור‬
‫‪ 5‬כטיפ כצדק ׳במשפטפ• על כ! יקיא! שיפטיססמסוחל גס בלייתם ‪ p‬ר א י ם‬
‫כהיאהידיעהשלא יצרק!ה רק על השיפטיג המפרסמים לשפוט כצדק אשר על‬
‫ק אחר שקיא השופטים הניזפטיס מאתיים השיכטיססתס הנה הס שפטים‬
‫כצדק אניתח״בשהשופטיםאיתסיהיו פחותים שאס יהיו השיפטיס לשופטים‬
‫גדולים מהם הנה היותר גדילים הס אשר היה ראוי לקרא איתס םיפטיס סתם ואיך‬
‫אכ יאמר על הפתיתים מהם השיפטיס סתם יכיהא הידיעה אלא !דאי מאתר‬
‫שה‪ :‬פ ט י כ ס ז ס הסיה״תרגדילים שאפשר אפ השפטים אותם יהיו הפחותים‬
‫נהכיחאשילאיציקבהסשסשיפטייסתםפנוייקשיוציסלשפיט‬
‫לפי שעה את‬
‫הםיפטיס הראויים ׳איך שיהיה אחי הכתיב שביגטי רוע ל ל נ ל ג ל ו ל ע ד י ס י ר‬
‫ההח!ן אשר שתי בגחלים והשיפטייבצדק פילס אשר לא כ ד ת היה ר ע כ ב א ר ך‬
‫עדשעלקאנשיהארץלפרטיסאישכללישרכעיניויעשל‬
‫כ׳ לא הי‪ 1‬גשחעים•‬
‫למנהיגי לתרץ ישי שטיה כהיות ההמונים שופטי'אות'וספר שנמשך מול שהלן איש‬
‫ב י ט ׳ עשיר גחל למר חיצילארץ ייצא מארץ ישראל לרוע ההנהגה שאס היו‬
‫חינהגיסכרא״לאהייהעשיריינבדליימתיןהענוייכזמן הרעב ולוא אחרי וילךאיש‬
‫י נ י ת ל ח ס •ה דיונ ר ל שאיש פרטי עם ביתו הלך לרוע ההנהגיהכיללת כאמור כ׳‬
‫יו‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫אש‬
‫‪ph‬‬
‫‪L6PI‬־׳?‪0‬‬
‫חת‬
‫אשלאהיתלזאתכזזצתהפשיקלילרא•׳‬
‫‪ r f t‬דל• ר ע ב‬
‫•ילך אליי׳לן‬
‫מביתלחשיהודה צגיר בשרהמ!אכה!אי‪:‬עמיאשתיוכ‪*:‬י״יללי; יכל׳ ן ילא ליה‬
‫צריךאל האריכי' ילככל ל י ל ללא כ ל כ ׳ ‪ :‬ל כי־׳•־‪ : .‬ר ‪ -‬זלרעההנהגלבשה־־יש‬
‫הכרע• עם בייל היו יוצאים ייהעיר לריע ההנהגה הכ לל־ כא*׳ אתכ כי־׳ר ״ י‬
‫היא הכרע׳ אמנס אכ היה איחר כלי בחרא ״־ו~‪.‬ח ל י ל נ י ־ ד שליל בכיר יציאת‬
‫האי ש הרמי! שקרה מקרה שיצא משם ולא ל י ת ל הוראה כלל לשיצח לריעההנהגל‬
‫! ; • ״ ״ ‪ .‬״ ס ט״! שהיא עמה כאמיר ‪1‬אמר שיצא לגור בשלה מואב ט י ‪ :‬׳ ה נ ה נמצא! הנ־ ת‬
‫אליבלן‬
‫במציאיתהאיש אלימלך אש היה ארס טוב או אלפ ר ע ! כ י אשתייבניו ואפשר‬
‫לישב לפסוקים כשת׳ השכלות‬
‫גפיחלילפילעתינ‪-‬שך החליק הזה לרול יען‬
‫יסתפק! אש ג!רת!ילך איש תהיה רבקה לגזרת ויהי כימי שפ ש השיכטיס ולכי‬
‫וה תהיה הליכת! !יציאת! משפ לחב ט י ט שראה שהיה הליל ברק כייתר ויצא‬
‫משס עליפוטכתשיכהזאש גזלת וילך איש לכקה לגולת יהי ר ע ב כ א ק שאש‬
‫כן הוא ילאה היותי כלתי שלש כ׳ כמה שלאה שכא הלעכ יצא משש כלי שלא‬
‫•צטלן לתתפלנשה לעצ״ש ולפי זה הללך האחלון׳אמל שיצא מכית לחש יהירה‬
‫שחטא כיציאת! כמל שממנו וחטאגיכ כמל שאלי! שיצא לגול כשלה מיאכ כק‬
‫האומותשלא לעשיתטובהלענ״ס כמו שכיאר! י ו ל שכונתו ליתל שלא יבוא! עניי'‬
‫כפתח! טיישפר לכת!כ שכל כני כית! ליו כחולו שכלס הלט מ א ת המחשבה והיא‬
‫אומלו לואואשתזושנ׳ כנמס'כילליותשתחלתלשטר לא ל י ל לתכלית כ! רק‬
‫לכאללועההנהגהולאהמאןלעמצלעצמןלקמצל ככת׳ ע ! כ; בכל שכל בני‬
‫לביתהסכימו כמחשבת! זאת!על כן לקו כלס‪ :‬וכיאל עיל הכתוב שהתחזק׳ כיש‬
‫כמחשבתסהלעה על שנתרחק! מן הקצה אל הקצה מטכעס כ* תחת ה״ ת ‪:‬‬
‫ת!שכי ארן ישראל אפרתיימטתלחס •הודה וסלל׳ישס נהפכו מן הקצה אל הקצה‬
‫עד שכבואס לשדה חואפ נתחדשה להס הזיה אחריחלשה פפ׳ המקוש הה!א אשר‬
‫הואחזצהלארץווא ו׳כ!א)שדהמ!אכ!׳היישסיר'כא!שדה מואב ׳תתחדש להש‬
‫י'‬
‫א‬
‫א‬
‫שסל!ילאחרתפפילמק!סללואכאומ'זלכל ישראל כח!צה לארץ דומל כ י ד‬
‫= ת‬
‫׳' ‪,‬ד‬
‫ם‬
‫'‬
‫ט‬
‫‪J‬‬
‫שאין ל! אליה כויזזאויהיו שס פוי וכפר הכתיב פי להיות אלימלך תחלת למחשבה‬
‫הנפסדתהנוימתבחטא! וה!'א!מ'וימת אלימלך אישנעמי ועל פן אמר איש נעמי‬
‫׳ " להולוישלא מתאלא לאשתו שאס היה מתפשס ט!כ והיה שלס היה מת לדורו ואפש'‬
‫שרצה לרמז! שלא היה ל! שס על כצי חק לק מצל היותי איש נעמי כוי ושפל הכתיב‬
‫שעסשרא!האשהוילליהשמתכחטא!לאשמו לכשאל ואת אלא שנשאל! עדין‬
‫במחשבתס הלעה להשתקעכחוצה לאלן!לא שמו לכס לשוב בתשובה!הוא א‪'»:‬‬
‫ותשאר היא זשני כניה כ׳ לא היה צילך כזכילתהשאלזתס כי מהעלל שפיל‬
‫)״״‬
‫מיתתם ידענו השארתם אמנם הכוונה היא להוליע שנשאלו עדיין טיח שבתש‬
‫א ו‬
‫שמיתת אלימלך לא עשתה כהס לושס‪ :‬והלאיה שנשאלו במחשבתם היא‬
‫להםצשיס שהיסיפ׳ לחטוא כמה שנשא! להסנשיסח!אכי!תכהי<תשעליי;לא •לעו הקבלה‬
‫םזאנ׳ות‬
‫מעמוניולאעמיניתכתושארולועכזלקחואתסעם המתם חושכיס שהיו עישיש‬
‫בזה‬
‫סנ‬
‫דזת‬
‫נ ז ה נ ג ד מ ה שצימל המירה לא י נ א עי•׳‪:‬׳ ד״אכ׳ כוי ומה םהיפיף הכת כ י־לת‬
‫להששהיהדישיאמד יישאו נשיס לרמוז עלשלמימ נעמי שלא כעצמה עש! ‪1‬ה י ק‬
‫הס מעצמם כעצמם הנבעריעש! וה ו וא וישאו להם נשיס מואכיויורמיהכסקאיך‬
‫הימה כיינמש להשמקיגולא לציר שם כ׳ הנה ישבו סס כעשר שנים והיו ׳ושבים עיר‬
‫אס לא היה הש? משלחם כיד כשעם כ׳ ממו גס הס כע!נס והוא אוחיוימומ׳‬
‫נ ס‬
‫טניהס מחלין וכליון ירי כי גס הס ממי כמיממאכיהיווה רצה כמלמ גס שגס הם‬
‫רכותו גם‬
‫עגיהס‬
‫יזמיבחטאההמנכי!מ!הבפייהכהשגחמ‪1‬ימ'הנפלאהוביאי ה כ מ כ שהאשה‬
‫יהניילא שמה לכה נס לוא' ילאהמכעלה מכל והילא עלמה על לכה כי מהיהימה‬
‫זאממצד חנ‪1‬אס ועינם ׳'!א ׳משאר האשה משני ילדיה ומאישה והנה וה! ע ד‬
‫שפירשתי כפסייהצדיק אבל ואין איש שםעללבכויכמה םנידע שהחסידים והס סנדק א נ י‬
‫אנשי חסד המיכפסויהס כמדרגה יותר גדולה מהצדיקים ואייר כ׳ ראשונה לקח‬
‫הש הצדיק*סא!ל״רגיש!אבדתסויחור‪1‬כתשיכה וכשרואה השי'שאין איש שם‬
‫ז‬
‫על לב כ׳ מכני רעת הדור נאסף הצדיק ליקח את האנש׳ חסד והוא מיש הכתוכ‬
‫ואנשי חסד נאספים כאין מכין כוי ׳ריהחסידיםנאספסאחר א כ ד מ הצדיק יען‬
‫לאהבינוכשנאסףהצדיקשהיהמפצי הרעה שאם הי‪ 1‬מרגישים וההין שביס‬
‫כמם׳ כה ולא היה ליקח האנש׳ חסד!כזה יומר הספק הנראה לעין כל כפסויהנו'‬
‫וה!אכיאיךנכנסבאנשיחסדנאספיסויצאבאסיפמהצריק‬
‫הילל ואנשי חסד‬
‫נאספייכאין מכין שמפני הרעה נאספים אז שיאמיכאין מכי; כ׳ ייפנ׳ הרעה‬
‫נאבד הצדיק אך כמה שביארנו יימר הספק מעקר! ועל הכינה הואת אמר פי‬
‫לחה שלאהרגיש<הכניסשאביהם ממבע!; יציאמו מן האדן הנכחרמ שאס היו‬
‫חרנישיס היו חייריס כמשיכה על כן באה להם גש כן המימה הנוכרמ‬
‫וכיארהכמ!'שאחרהחאירעהרעהשקחההיא*!כלומיה‬
‫ותשכ משדה מ;אכ כיי ׳וימקם היא‬
‫!הכינה כפי הדרך היה לימד פ׳ בהיימה היא נשארמ עדין כמחשנמה הרעה וכלותיה‬
‫ולא שכה כמשיבה רצמה לשב לארץ ישראל והעיד הכמ!כ שלא הימה‬
‫תשובתה לאדן ישי׳מצד היותה עימדמ כ א ק ישרילקדושיהאק רק למה ששמעה‬
‫כהייתהכשדהמואבכיפקד היאמעח! למתלהס צססויתמושניהיעכ!התחיל!‬
‫שני השבע על כ; באה שאס עדיין היה הרעב שס לא הימה כאה!היא אומיומשב‬
‫יישרה ת א ב כ׳ שמעה בשדה מואכ כי כקד ה' א ת עמו לממלהס לחם ירי שכה‬
‫יישדימואב ויצאה משס לא מצד שבחוה לצאממשס מנד רועהמקיס ההוא רק‬
‫למה ששמעה כהי!מהשסשככרפקדה'אמעמ!עלכןוצמהלש!כ אל בימה ואל‬
‫נחלמה מחמ גפנה!מחמ מאנמה ואפשר שיהיה הכל צררש לשבח האיש אלימלך פי'נ'נכ'‪';5‬ל‬
‫ואשתי ובניו ממחלה ועד כיף והוא הדרך הנכוןאצל׳!הבונה כמחלממהלמהענין‬
‫היא בי האיש אלימלך בהיותו שלם עד שעל כן י ת א ר כשם איש כתם כדרך‬
‫השלמים כחשה האיש וכוילחה שראה הדור פרין שהיו שופטים א מ ש כטיהס כנו'‬
‫'ושהרעב היה כארץ כהשגאמ! ימי לרוע מעלליהם בקש גס היא להבדל מ מ ך‬
‫העדה הרעה ההיא ‪ p‬יספה בעינם !!אויה׳ רעב בארץ יעלכן יצא איש אחר‬
‫‪p‬‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪1 6‬‬
‫מיוחד‬
‫חת‬
‫יוייחדחהשלחיס מביתלחס • ה י ה ו ל א היתה בינתי חלילה להשתקע ‪jMfJt‬‬
‫הישכ כשדהמואכילעקיי דירת• מהארץ הק״שה י ק שנעתק ישש צפ שעה‬
‫‪,‬‬
‫לניי כשיה כ ג י כאין׳כאירח נשה ללי; ‪ H i‬נ י < כהדה »וחכ יח־ירשהיא •חש־ןן‬
‫!שניכניוהלכ׳במחשבה ואתצנייתלפישעהיגד׳ישיביזדיןלןיה י ׳ ע נ ע ״ ־*‬
‫ישיב!העפבחשבהלפני!ית'־ ו ; כ י הכתיב ששס החיש יוציחצך כלוייר שהיה‬
‫כידע בשערי‪TOO‬יכן ש־ אשת! היה נע‪!-‬׳ שגס היא היתה י כ יכ־ית י ‪ :‬ד ע ת‬
‫כש־׳ה לכד לטיב מפעלה ושלחיתה ׳בן שכ שני כניו יכ• !א־׳ר שה״ יפי״ידש‬
‫!ת׳ שכיס בארץ הנבחרת!כשבא׳ שדהמיאבלא ‪ !50‬אתטעי׳שולא ‪ a‬אחרי יולד•‬
‫נכרארץי׳ואכרקהיה להס הויה שצחהישסכ׳ ההויה תלקח על ק יסהשל־־ ‪T‬‬
‫ויא!יבא! שלה ת א ב ויהי! שס ע צ ד ר ן ו ״ פ ף היה כ־יצריס כיי׳ שדרש׳ דיל יפיס״‬
‫זל שסי!ככר הכתשעסשמתאציחצן נשארה היא ישני בניה בשלי־ ת ‪:‬היה־־כ״;‬
‫כאוותשאהיא ושני כניה שהיה להכ הייה ש ״ א ר ו בשלחיתס כל׳‪ 1‬שהי! ק ד ש‬
‫יויתתהכעל ולא שניאתטעחכ חלילה וחש הכתיישנשאן להכ נשיש מ אביולכשל‬
‫שנשאו אותס לכי שהגיעה להס הקבלה אשל נאח לישה בכיני עחינ׳ ולא עמונית‬
‫יואב׳ ולא מואביתויוה גס בהיות כינתס להשל׳ אתכנ׳ המק! הה! בדרך השלמיס‬
‫להשל׳ילוילתס!על ואת הכינהצתרצ! ׳׳אייתי להתחבר עחהס כדי להשליס איתש‬
‫ובהייתםנתס שלחה ׳צאתה לעעל בשלמותחתה נדקתואמר שעסהייתשעחד'‬
‫הפואכי‪£‬‬
‫סס כין האריומ״ס וחן ר ב והיא עשר שניס היו י שביש בשיבה !נחתולא לסד‪1‬‬
‫ידחעשיהס !!א וישכ! שס כעשר שניס ואחר שאן׳ נחיתת כניה גס היא נשאר?‬
‫כשלחותה כ׳ החקריס הויונ״ס לא שנו את טע״ה ולא עש! נ ה לשכ ׳'!א!׳מיתי גס‬
‫שניהיתחלוןוכליקועס כלוה הצד־קהעליה אתהדיןינשארה בשלמותה כנתחלה‬
‫״•‪,‬‬
‫׳ נ ע‬
‫י ו‬
‫ג‬
‫חאותשארהאשהמשנ׳ ילדיהןמאישהיכויובתבהראבעולותשאר ה־שהלב־ה‬
‫‪ , ,‬״ ^ ‪ ^ ,‬ל עכל והנה ה!אול הרגיש שלא ׳תכן ל!חר !תשארהאשהחשני ילדיה כ! כ׳ לא‬
‫ל‬
‫ג ל ‪5‬‬
‫נשארה מהס כהיות שלא נוכרה עמהש שאס היה אומר סהאשה !חשל• ׳לליה‬
‫ומאישה נשארה האשה היה צודק אך משני ילדיה וחאישהשהס כלכ !׳לתה לא‬
‫נשארהמהסכי היא מיןנכניעצמה ותרץהר״אכעבל זה באייר! לכדה שה׳א‬
‫כאלו אמ'!תשארהאשהלכדהמחכרת שני כניה ומאישה כ* מלת לכדה תח״כ‬
‫העדר החברהוהוא כאלו אמר !תשארהאשה לבדה מחברת שני ילדיה!מאישה‬
‫והוא ד ק ד ק אמת׳ ׳נכין כאשר הרחבתי הביאיר כ! כפירושי על לסינית הו״&כע‬
‫ול קשי ההכנה בכל הכד!שכר הכת!כ שכאשר הרגישה שכבר שבו עמה כמשיבה‬
‫מידקחהמשדהמואבלשיכ אל עמה!אל ארצה החרושה יו א ותקפה אוכל ת ה‬
‫יתשבמשדהמואכוהוכירמקיס מה שמחני‪ ,‬שבה צרמו שראתה עתה שנפקח!‬
‫עיניה לראוי רוע המקוש ההו'!ביאר ה ט ; ס ש ! ‪ :‬ו נ ו למה שבה עתה ולא קייס לכן‬
‫והוא צמה ששמעה בהיותה שש שדה מואכ שככר השגיח השי נעמי מצד עמו‬
‫למה ששב! כצםכתשוכיווה שהשי משגיח כאימה הישראלית אס מצדי •ת שה א‬
‫לנחשל‬
‫ומשגיחנהסנלרךחפדחנסי‪,‬אסנצדקמצדצדק!תופלמ<ת עמו יגלה‬
‫ה כ ת ב שעל עתה לחה ש׳לעה שהשי היה כיקר א ת ׳שליעלצלהחשל הי״מ״ר‬
‫סב‬
‫הת‬
‫ל א שבה אבל ע ת ה פפ״־צה שפקד היאת ׳שיימצדהייתס עמ‪ 1‬עלב! שבה ווא כ׳‬
‫פיחעה כשדי מ א ב פ׳ פ ק ־ ה א ת עמו לתת להם מצד עצמם לחש הא להס ר״ל מצד‬
‫עצמם שוו היא בורחה ג ח ל ת שחור! כתשובה כ נ ו ' ‪ :‬ולפי וה א פ ש י שיובן פק!ק‬
‫וישמעיתרו כהן מרין © ׳יישיג תשר שמע שעשה השי' אלים למשה יילשעשה למשה‬
‫<>‪ s1)t‬ייור!‬
‫אלה־סשנאיראהנתתיךאליס ל פ ר ע ה ולישראל עשה שיהיה עמו מיוחד לו כ י ת ר‬
‫‪ 0‬א ת ! י ת ר ע ו ה ה ש נ ח ' ע ד שהוציאם מעכדותלחירות והראיה על ו ה ה י א שהוציא‬
‫א ע ע מ ! ממצרים כי כיה ה!רהמעלתמשה וישראל שיצא! על ידו של משה »א כ׳‬
‫הוציאה'אתישרממצרים!עדשוהי!רהעל‬
‫אהבתם והיותם מיוחדים ל ו ל ע ש ע ל‬
‫כ; נ א היא להתגייר •י!ספי ה כ ת ב לפי דרכצ! וה שהיא י צ א ־ מן ה מ ק ם & י ו ת צ א‬
‫ש‬
‫היתה ש־יהילמריו״ילמיה שיציאת הצדיק מן המקיש עיםה רושם יכיייכפ׳הגיאיז‬
‫נון‬
‫דכלוש‬
‫למרי יה שלאביה צריך הכת• ל!מ' ר ק תלכנה כ ד ר ך לשוכאל א ו ן יהודה כ׳ א ח ר‬
‫ש נ ו פ י ה ההעתקה עיש מה שאליו ההליכה אין צריך לה!ביר היציאה חייה שתייני‬
‫כ מ ! שפרש׳ יל כ פ ר ש ת ‪1‬יצא יעקב וכי !אפשר שהיכיח• א!ת! לחה שלא אמי ה כ ת ב‬
‫יתצאנה היא!כלותיה י ק הוביר יציאתה לכדה ו א ח כ ן ה י כ י ר שבלתיה היו ע מ ה‬
‫גונרישלא כ א הכת׳ להוכיר יציאת גיפס אחישיצא! אתרי עמה ר ק ו ; ר יציאת ההוד‬
‫ו ה ה ד ר סייגם וה אפש לפרש בלשי; רשיי״ילמסכייעפ לשין נ ר כ ש ' ו י צ א ׳עקיב! כמי‬
‫שהארכתי ה כ י א ! ר נ פ י ר ש י ע ל רש׳ !ל שם ליישבו מהכיס ע פ לשי; בר ובין כ ן‬
‫יכין כ ך ה ו ר ו ע ל א ח ת ת פירושי יה האחרק כ ה פ ל ג ת שלמיתה !ש צאתה בכ״גה‬
‫ןאחנס שתיכליתיהלאיצא! בכ״נהההיא כ׳ ה; לא היה כתכלית; ר ק ללכת ע מ ה‬
‫ב כ ל מק ס אשר תדרוך כ ף רגלה!!א ושת׳ כליתיה עייה דייל שהיא היתה מיוחדת‬
‫כיציאה מהמקום ההיא לתבליתההרחקה וההעתקה מחם ואמנם שתי כליתיה‬
‫לא היהתבליתןרק להיות עמה נ כ ל ייק!ם שיהיה שמה רוחה ללכת ועל כ; לא‬
‫א מ ר ותצא! שלשתן מן המקים כוי ואמישעס היית שלא הסכימה ד ע ת ; !מחשנתן‬
‫עס מחשבת נעמי בהעתק ת מחה שממני הנה בהליכת; חל מה שאלי! הי! מ כ י ו ר ת‬
‫שלשת; ״ א ותל בנה בדרך לשיכ אל א ר ן יהודה ירי נ י שלשת; הלנו נ י א ' המחשבה‬
‫ה מ י ה ׳ הן בטל! ד ע ת ן ייפנ׳ דעתתמות; ע ר כצדק כבלס שהיו שכויאל א ר ן יהודה‬
‫א ף שלא היו שס מתתלה לח ה שעשו עקר מנעמי שהיא השבה כמו שביאר הר״אכע‬
‫יל בפסיק י ק אתכנ• לא תשב שמה א מ י ב ע ב ו ר אברהם שה!א ה ע ק ר ב י הוא!ל ה ו צ ב * ?ל‬
‫הרגיש שלא תפיל מלת תשב כיצחק שלא ע מ ר שסבלל אמנם שלה״ת שכערך‬
‫‪n.'oirp‬‬
‫על ק‬
‫נ‬
‫אי‬
‫׳ ו ?‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫צ ח‬
‫ק‬
‫‪ 1‬כ‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,-‬א‬
‫ה ע נ‬
‫‪,‬ן‬
‫כ‬
‫שרצהרהכתיילרי׳ון שהלכו כ ל ן ל ש י כ א ל א ר ן י ה ״ ר ה ע ס היות ש ה ת ש ‪,‬‬
‫ני‪-‬ניי‬
‫‪ ,‬א נ ר ה ס‬
‫כ ה‬
‫^‬
‫ת‬
‫‪5‬‬
‫ך‬
‫ק שהי‪5‬ה‪1‬־י‬
‫רק בנעמי לבדה כאחור הנה נעתי למה ש מ ת ה ל ד ע ת כיונתן אס היתהההליבה‬
‫ע מ ה לתבגית טיב לחשיתתחת כ נ פ י השכינה או מצד א ה כ ת ה ע י כ או היי עילא!‬
‫ה ת ע מ ג הגשמי א ש י כ ח כ י ת ה ל נ י א מ ר להן כ• עש היית שהן לע< י ע ק ש‬
‫כ‬
‫פרטת ב‬
‫מ‬
‫ג ‪ 0‬א ן אל א ר ן יהודה למה שהי׳ ע ש י ת ממנה ע ק ר הנה אי! רצינה כ כ ך כ י לעי‬
‫ל ש מ ת לא תש ל התשוביבהןאלא ביוה שישוע! לארצי!•‪ < ; , I‬י ‪,‬‬
‫נ‬
‫לת‬
‫כ‬
‫כ‬
‫מ‬
‫? ש‬
‫‪, !,‬‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ותאמר‬
‫ג׳גם׳‬
‫?‬
‫לשתי‬
‫דות‬
‫לצל לןהילטמילא שטיבי היא לכדיהיא השפל ולא הי ולוא אימי! !תאמר מ *‬
‫לשמי כליתיה לכנל ש!בנ' אשה צכ׳ת אחל!טיוללואוילל; שלא ד י ר י ! ל צל; מנד‬
‫איכ!נעה עמלן אשר על כ; ל י ל אפשר של; ממיצי בלליכיק ע מ ל א ף שלא ל י ל‬
‫כדעמיאחרל ללי‪• ,‬עשה לעמכם חפר כאשר עשית־ עם לממיס !עמדי ירצה‬
‫שוצמהלה!דיעלה;שכרימ האהבל ) ל א מ ל קייס כ י י ה ן ליאימ אש כדעמ;‬
‫!חפצם להמגייר כלכ שלםיא •••עשה היעמכיחשד אכש' שרמזה מה שרמזה רחב‬
‫‪:? < n‬נ‪-‬׳ הזינה אל האצשים המרגלים א מ האדן כא יי עמה השכע׳ צא לי כה ט ע שי מ•‬
‫יי ל' י ‪ -‬עסכסחשדועשיתםגפאתסעםכיתאכיחשדונתת ליאיתאסתיכתייכתשיבתם‬
‫ז‬
‫ויאמר! לההאנשיפ נפשנו תחתכם לסיתאס לא תגידי את דברנו זה וליה כממ ה*‬
‫'״״ ו‬
‫‪1‬‬
‫לניאמהאק!עשי‪ !:‬עמך ס פ ד ואממ עכ !נראה לכאורה פהם לא השיב! ולא‬
‫הס‪:‬ימ!למל ששאלה היא כ׳ היא שאלה שיעשו עס בית אביה חשל• ועמה אמת‬
‫והם השיט ש״עש! החסד והאמת עסה כנראה שלא לשכימו לעשות עם בימ‬
‫אביה דבר וקשה באמת שאיש מליין•הסיסי להשיב ק למי שעשתה עמלם כל‬
‫כך טיב והצילה אמנפשם ומה גש כלייתם עדי; ע־יל שדיה להם ל ה ־ ת לה י;•‬
‫שלא הי; ייצים ב כ ך ‪ :‬אמנס הס!נה תתבאר במה שידוע ט המתתיל כ ר כ ר טיב‬
‫לעשותעכ תכירו ע׳ שה עמוחשדגמיד למה שאינו ח ״ כ ל! מאימה והוא עושה‬
‫טיבה עמי ועל כ; בשם ס פ ד מסלט יקרא ‪1‬כצ מה שיעשה אסכ המקביהחפיהה א‬
‫לחבירוהנה הוא פירעחוכולעילפ כי המתחיל לא יושג ולא יאמר שעשה ע״)‬
‫חשד מאחר שהוא קבל תחלה החשד‪ :‬אמנם לפעמים אפשר שמקבל התפד‬
‫יעשה כיכ טובה למי שעשה לו החשד ע ר שישלים גמול החשד שקבל ויצדק עליז‬
‫שיעשה עסו חשד מחדש ואף שחכיר! היה המתחיל הנה גס היא יאמר שעי של‬
‫חשד מאחר שבבר פ ר ע כל החשד שקבל והנה עם זה יתבארו הפשקיס הנוי כי‬
‫הצה רחב אמר שמאחר שהיא התחילה לעשות להם טיבה ה נ ה א א להס לעשיית‬
‫עמה חפדרקאיימשלואמגחולחשדלאשרעל כן ליתלשיאלתמהסש׳עש• גש‬
‫הסעס כימאכיה חכר כמו שהיא עשמהעמהסכ׳ כערך א ט ה ככר היה אפשר‬
‫שיעשו הםחשדלמהשיהיוהםהמתחילים אמנם עמה ימנו להא!מ אממ כלומר‬
‫שתהיה האממאשר •עש! עמה א מצשיעש• עס בית א ט ה חשל סי והס השיט‬
‫שהסיעשוצהטוכ עד שיצדק בהם שיעשו עמה ממש חשד ואממ שיהיה כ ד ׳‬
‫לפרועחשדה שלוא האמתשיעש! עמה ולחדש עוד לעשותיעמה עד שיגיע גש‬
‫מה שיעשו עמה לסררגתחשדוחהריקראוזאועשינועמןחשד ואמת והיא מ ל‬
‫שהפליגה נעמי פה שהשי יעשה עמה; חשד שהיא לא היה אפשר שמעשה עמלן‬
‫עסהן חשד מאחר ש ק התחיל! כעשיית הט!כ ו!א יעשה היעמכם חפר כאשר‬
‫יחן ה ל נ ס עשיתם אתם חשד עם הסתים ועמדי יכו ואומי! ימן היצכם שנראה כלתי גורה‬
‫י‬
‫נ‬
‫'‬
‫מ ‪ :‬ג א‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫ד‬
‫!‬
‫כצל אפשר שיאחר שהסתניתשינתנו לה; צא יגיע! צ ק מצד כפר ודס י ק מצד‬
‫ח‬
‫השי׳ שהיא המתנה הנטנה!יאיתן היצכס כינוה תמצא! ממחה וכוי כ׳ המקבל‬
‫מיד נשר ודם צעוצם יתעצב אצ לכו שהקכצה סהאתר הוא ש פ י ת ת ושמי שנתן לו‬
‫הוא‬
‫סד‬
‫רות‬
‫ה!א גד!לסח‪:‬ןאך הקבלה מהשי היא כממחהבלתי עצכון כלל ועל ‪ p‬אחי •תן‬
‫הלכי ומצאנה ממחה ׳וימידשתקכלותחצא! סניחה מה שאין כ! כשיקבל! חבשי‬
‫ודם שלא ימצא! מניחה עד שיפרע! מה שקבלו על י ר ך שפירשתי נכשיק אלהיס אלייסייוס‬
‫תתמיד י ק כל‬
‫•סננוויכרכנ!יארפני!אזניסלהירלהי‪:‬תשברכתבשרורסלא‬
‫עיר שיתמיד נמקבל הס; אשר בעכ!רוית; ל! הטוב ההיא ו נ ס ר החן • ! פ י טיב!‬
‫אחוס השי הוא כעצמו ניתן החןוהנרכיעיליו אשר ע'‪,‬כןנהברחיתמידט כו ולא‬
‫יהיה כו חסרו; כשיסצדוואיאר כניו אתנ! סלה כ!'!אפשר שאותיית; הילכס ה!א *׳'נינגיסנו*‬
‫ייקישר עם הפשוק הקייס!שיהיו שתי כרםתהאייעשה היעחכס חסד והביכאשד‬
‫עשיתם עם החתים!עמדי •תןלכסירייכחו שאמס עשיתם עס המתים !עחד׳ כן‬
‫•תןללכשותמצאומניחלאשל כיתאישה‪:‬ואפשר שהסנה כוה כ׳ הליכתם ג י ג נ כ י ס נ ו '‬
‫עמהאלארןאחרתהיאתניעההחלטיתכלת׳מניחה כ׳ אין ה מ ג מ ה ע ד ישובו‬
‫אלארצן!ארןמ!לדת;!שעלכן‬
‫׳!תרטיכהוא פיש!כועתה וימצא! מיד המניח?‬
‫אשה כ׳מ אישה ועל כן אמר להן!מצאן משחה ולא אמיוממצא! מנוסה לעתיד‬
‫לה!ר!מלהן כ׳ המנוחה המושנמלהןצומן ארון אס ׳לסאמה ימצא! א!מה ע מ ל‬
‫כחורמןייהיו לפי וה ציגוחמ ככיהכסיקים הא היא יעשה היעמכס חסד!כויהכ'‬
‫היאכאשרעשימסעסהממיס!עמדי ׳מןהלכס וכוי הגיהיא ומצאן מניחה !היא‬
‫ל!דעהעלהדרךשפירשנו!ספרהכמוכשעליריהכרפימהאלה ועל ידי הנשוק‬
‫כפרידה נמעירר הבכי וה‪1‬א אומרו ומשק להן ומשאנה קילן!מככנה יכפר ע ר‬
‫הכתיכ שעל ידי ההתעוררות כככ׳ נתחוק׳ ע!ד כהלינתן עמה וה א אומר!‬
‫ותאמרנה לה כ׳ אתר נש!כ לעמן והכינה שתשובת; היא לתכליתהי!ת;אתה!ות ! י ! ‪^ ,‬‬
‫אב‬
‫כ ׳ א ת ן נשוכ וכייןמלת כ׳ שנראה מיותר' תתישכ כוה שהיאינתינתטעפ לשתקרא‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫י‪1‬‬
‫'יי"‬
‫תשובה ההליכה עמה כנוי על י י ן שפייהראבע דק את בני לא תשכ וכויוהוא כאלו‬
‫כ י ע ד י ; לא‬
‫אמיושכה׳ומןאמהיניקכהןשהןציכשכימלעמהונעמ׳ניאותה‬
‫גלו סנמן אס הימה להמג״ר לשם שחים הפציר ע ד עחהן נ ח י י מ ן לגל מ ע ד‬
‫יגכלימסנמ; כנ!'‪!:‬על ‪ p‬אחר ותאמר נעמי ש!כנה רנ!מ• לחה מ ל מ ה עמ<‬
‫ו‬
‫ת‬
‫א‬
‫״‬
‫ר‬
‫ל ע י ר ל ׳ כניס וס״שיכנה ננית׳ לכן כי!קנת׳ וסיהלהן תשכרנה !כוי!הנה ישני‪/‬ים ע‪-‬ינצ'‬
‫לראות בפסיקים הלל!כמהםנמעיררעלי<הוח'כע!ל כ׳ מאחר שלפי ד ע ת וול‬
‫ע־וננה‬
‫האח שלא כא לעילם!כן האח שאינו אח מן ה א נ אינו יא!• ל״כייאס כן איך אחרה ב גותי לכן‬
‫נעמי העויל׳ נניס נמעי והיו לכס לאנשים והלל} ת ש ג ר ל ל ‪p , f , J , , ,‬‬
‫נ ה‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו ע ל ישרש׳!ל ב י י ש י ״ א ח י שלא ה י ו ל ה ם ק ז ת ^ ^ ^ ל ן ך ק ל ק ן ש ‪^ - , ; , , , , ; ,‬‬
‫י ‪0‬‬
‫׳‬
‫ה < )‬
‫עמהמימוימלאחיהחמהנההיא יל אחד והעל צרהיוחק ואמנם אס אפשר‬
‫ל״שנ אומי ״ כ נ י ס אל שיש הרי; הנוייהיה יות' ט‪.‬כ ועל פן נדחק הראינעיול לומר‬
‫שהוא בדרך תכוה!שהוא באל! אתר אף שהיה מיתוהלהן תשכונה נוי‬
‫וראוי‬
‫להשתדל כלסהשאפישימ״שכ! הפסייעס שרשהדי'כיא׳ןלחש!כ שבכמביהקדש‬
‫יבתכ דבר כנגד האתת לחמב בעלמא ויש להתעורר עוד בלשון ה כ ת כ שהילל‬
‫לרעתי הלה! תעגנה בלתי איש מאי לבלתי היות לאיש שנראה בפי טבע הלשון‬
‫שהעגון‬
‫הלה!‬
‫תענרגו״ו‬
‫י" ־ " '‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫רות׳•‬
‫שהעגיןאינ״יק מבלתי היותלאיש ל כ י בלמי השקכיז אחרת פי לכיז״ז ‪l l h‬‬
‫בלתי היות לאיש ימה צידך ללמד במלת לבלתי ש ‪ :‬י א ? שהיא מ י ה על ? ב ב ז‬
‫ולא על עצ‪ 0‬ה י כ י ועל כן א!מי שהגיונה ב ו ? כי יאשינה אמר להן נעמי‬
‫שיבנה בניתי למהתלכנה עמי ייישהן אמי! ביאתך נשיכ לעמך א מ י ? ה־א כי‬
‫לא תצדקהתשיכהכהיותן לכיתעסהרקבחויתןאלאיצןכ• בזה ק שבית כ׳‬
‫במה גה‪ ,‬הילכת עמה ה; הולכיתולא שבית הא שיכנה כנ ת• למה תלכנה עמי‬
‫וימו־ ע י י להן שרצתה לדעתכונתן כהליכה זאת אס היא ללכת עמה לכד או‬
‫להתגייר ואס היא להתגייר מיישב אבל אס היא ללכת עיוה להיית בחברתה לכד‬
‫זה לא יאית"!א למה תלכנה עמי ואמרה שאן* שיה׳! לה כגיס עתה במעיה ה י ת ק‬
‫פיהיילהן לאנשים וזאהעידליכניסכמעיוהיו לכס לאנשים כאלו אמר האס היז‬
‫ל׳ בנים במעי היתכן שיהיו לכס לאנשיםמאחר שאינם כעלם כנויוהוא תמיהא‬
‫מכאתהדיןועלקאמרה מלתיהיו שאס אינה תמיהה ה לה ל!מר שיהיו לכם‬
‫וכויאו להיות לכס ״כויואמרה עלין שני להם!ה!א א!מ'ש!כנה בניתי לכנה כיקנת•‬
‫מהיות לאיש כ׳ אמיתיישליתקוה נ• הייתי הלילה לאיש וכייר שיבנה בכת׳‬
‫מהצועסהנזיושובנהמטעס שני!היא שאפשר שתאמר! ל׳ שתיצ׳ להמתין שלא‬
‫תנשא! לחיש עד אשר אשיב לי‪-‬יות לאיש ויהי! לי ברם אחריס )יגדל! כ׳ ב ו ?‬
‫אתנחסמבניכאשריהיוליבניסאחרים כמיתם וא! לא אדאג בנש‪1‬איכ; כ׳ כל‬
‫אשה תדאג!תתעצב כשתנשא כלתה אתרי מותכנה כל ומן שלא היה לה כן אחר‬
‫ז‬
‫אך אחר ש ת ל י י כ ן א ח י ו י ג ד ל ע י ש י ה י ה כ י א ש ק א ! לא תדאג כשתנשא כלתה‬
‫<הואא!מרוכיאמרת״שליתק!ה!כ!'וגסילדת< בנים הלה! תשברנה עד אשר‬
‫•גדלוהלהןתעגנה לכלת׳ה׳ותלאישיריאףאש אמרת״ש ל׳ תקה לילד והייתי‬
‫הלילה לאיש וגס ילדתי כניס הלכנים ההם תמתינו עד אשר יגדל! לנחמני מעצבי‬
‫ושתהיה ההמתנה לשלא תהי! לאיש עד יגדלו הס ולא ל׳נשא להם מאחר שאי‬
‫אפשר פ פ ׳ ה ת ר ה וכאלו אמרה כ׳ אס היתה ההמתנה להייתלהם לנשים שייבמו‬
‫ניחא אמנם שימתינו ויתעגס כל כך ויהייתכליתן לבלתי הי!ת לאיש לכד מפני‬
‫עצבונהוהלאיאיתמאתישעצכונהאיננהמצדכניהשחתאלא‬
‫מצדחטאתי?‬
‫מלבדאביתהבניסכיבאכדתבניה ככרהיתה משתתפת היא ע מ ק שגס הן‬
‫אבדו בעליהן אמנם עצכוצצוסף על עצבנית; נמה שנגעה בהידהשיה׳? כל ו ?‬
‫י‬
‫כהשגחה אלהיתמצד חטאתיהומוהלא התנחם בשתלד ע ד בניס אחרים והיא‬
‫אומיאל במתי כ׳ מר ל׳ מאד מכם כ׳ יצאה כ׳ יד ה' יד אל כנית׳ אל תמתינו לכל‬
‫והכי אס ה!א לכלת׳ העציכנ׳ ע ד ממיתת כני הנה יש ל׳ עצכין אחר מצד אחר‬
‫ג ג‬
‫‪,1‬‬
‫יי(ש‬
‫‪w‬‬
‫״‬
‫‪p‬‬
‫ומריחתיותרמכס כשיצאה כ׳ ׳רהיוכזיוהוא על דרך צפלה ע ט י ת ראש‪ !:‬א״ נא‬
‫לנוכ׳ חטאנו ׳דיאין אנחנו מרגישים נפילתהעטרה רק פכי נפילתה שהיאהחטא‬
‫כ)‬
‫׳ א ! יאמר אל בניתי ב׳ מר לי מאד מ ‪ :‬ס ‪-‬ריאל תעש! זה כ׳ מר לי מאד מצד‬
‫עצמי כמה שיצאה כ ״ ד ה' אמנם המרייותהואנמאדמאד מצדכם •ה א א מרו‬
‫מאד סכסיריצעשה המרירותמאר מסכתכס ולא אתן לבדכן היית; פ‪-‬תה‪-‬״־ירו‬
‫בלו‬
‫פה‬
‫חת‪:‬‬
‫־בל! י ק הבתמאדיזתו כמיני מלכד מה שסככתן אתןהנה יצאה נ י י׳‪$‬ד אאר י ד‬
‫הייה ‪ P‬איי'כי יצאה כ״דלוהיאטעסלשאיןכלהמר׳רוינחשךמהןרקמאדייתי‬
‫כנויאשרעלכןאיןוא)• םתעגנה כמא! יאמר שהמרירות שלה אי;‪:‬ו שזה‬
‫‪jb‬‬
‫המריריתשלהן להיותשהמרירות שלההוא מצד מה שנגע לעצמה וכשרה שמי!‬
‫כניה ש ב י כגיכהזכשרהאמנס לכלותיה לא היו רק ודי'כין כיף כ׳ נשמתהכעל‬
‫הכלת• קייכ צאשה היא תנשא לאחר יתשכת כעלה הראשן איינם האס לא‬
‫•תשנה ‪ p‬כגנה והוא אומרו כ׳ מר לי מאד מכס כ״צאה כ׳ יד ה יר המיידית שגי‬
‫‪ - 1‬ל מ א ד י שלכם להיות שכ׳בעצמ״נאה ידהיכחה שיצאה ככני שהשכר׳ כעני‬
‫י‬
‫& מנס לכס לא היו עצם וכשר רק ודיש והוא א‪:‬מח כי יצאה נ ׳ יד הוכ! ו ויכשר‬
‫סיאמיאלכניחיכימרלימאדמכשיריאלתתעגנו כ׳ מד ל• מאד ממריחתכס‬
‫<'ל מר לי מחד מצותכס כ׳ אני מצטערת נ צ ע ר ק כי עס היות שיצאה נ ׳ יד ה'‬
‫ע ל ז אני מרגשת״תר מרירות מצערכס ממה שאני מרגשת ממרירות׳ מצד עצמי‬
‫!׳היהאימיכ• יצאה כ׳ כמו אס יצאה נ ׳ י ד ה י כ ל ו מ ר א ן א ס יצאה נ ׳ מצד עצמי‬
‫מהרע המגיע לי יד היהנה מר צ׳ מאד מכס וכוייכיןכך וני; כך ״תשב! הכת כיס‬
‫מסכיכ לשרש הדיןכ״שיכ נכלא נעיניאחשיכ לא קדמני אדס נ ו ‪ :‬והיאיל ואתא‬
‫ליקאכארפהלשיןהראיכעיזל נגויתלנלתיהייתלאיש אשד הוא נ א מ ת קשה‬
‫ההכנה ולא שמעתי הו עד היוס ד נ ר ״תישכ על נכון הל לכלת׳ היות לאיש היות לשון הייזינע‬
‫כל אחת מה; לאיש כמו ויתלו שניהם על יק עכל וכאשר הייתי נימי חרפי שמעתי היויז נלאימ‬
‫א י מ י ׳ ‪ :‬שהיגישהראכעול שכפי הניאה מהכתיכ משמע שגוית לנלתי היות " י ן‬
‫לתיש י נה לומר פתיה; לאיש אחד יזה לא יתכ; שתאמך ‪ 1‬ק‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ת‬
‫‪ ,‬ק ‪ ,‬ק ‪,1-,,,‬‬
‫לאיש‬
‫נמו וכן‪.‬‬
‫שניה‪ :‬על עץ נראה ששניהם נ תלי על עץ אחד וזה לא יתכן שהרי כל איש נתלה על‬
‫עץ את‪ -‬עיכיאנ׳ שמעתי ולא א!_ין איך משמעמן ה כ ת ב ששתיהן יהי! לאיש אחד‬
‫‪,‬‬
‫סאה היה כתיכ לבלתי היית לאיש אחד ניחא אך יילתלאיש היא על שש המין ועור‬
‫פאגהיתה ואת כינת הראכעולה׳צל בפירוש לכלת• היות כל אחת לאיש אחד‬
‫כ• כאומרו כל אחת לא תקן הקישיא כי עדי; אפשר לומר שתהיה כל אחת לאיש‬
‫ויהיה איש אח־לשתיהן וכן קשה כנזרתייתל! שניהס על עץ שאיני יי• כר ח שתהיה‬
‫הבנת הכתיב שניהם על עץ חחד רק ה!א כיחש התליה דרך כלל שתהיה על עץ‬
‫ועיר קשה ש א ן אס יהיה פ ששניהם נתלו על עץ אחד מאי איכפת לן להכנת‬
‫הכתיב ומאין •דעהראיבעיול שלא היה הדבר כן יאפשר שמלתעץ רוצה לומר אילן‬
‫כמיוהשעניתחתהעץ שי‪0‬ליסלתל<תבו כמה גוכיסיחד אשר על כןהייתי נכין‬
‫אצצי הוא שהרגיש הראיכעיזל ליה ה׳כיר הכתיב היית שתה; יחד בהייה אחת‬
‫בהי!תי כהכרח שתי היייתכי שתי נש׳ס אף שתהיינה לאיש אחד ובזמן אחד הן‬
‫שתיה״יתותרץהראבע ש־ילתהייתשנה לכל אחתמהן ובכן הרי הזא באלו‬
‫הזכיר שתיהזיות‪ :‬וכן כגזרת ייתלו שניהם הרגיש שנראה מהכתב שהזכיר תליה‬
‫איבשניה יזה לא יצדק בשיצד כ׳ אחישהיו כיגפיינפודייוה מזה הרי הס כהכרח ‪' 3‬‬
‫עליות אף שהיו שניהם נתלים כאחד ככת אחת ובמקים אחד‪ .‬בזמן אחר יתרן‬
‫יי‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪!7‬‬
‫שהיא‬
‫י‬
‫דוח‬
‫זוליא כאל! אמר)ימלל כלאחד משנ׳לש שלש שתי תליות י!ל הטייפ בלכדו‬
‫•כונתהואבעזל הוא אצלי היותר נםן שאפשר לביש ט ל(־; להק שיידמה פמצאנז‬
‫פעילה אחתברכיס כמו!׳אבלו וישמו כ• ז‪ :‬ימצא במעלים שי!טר בעליל יניס‬
‫כפעילה אאשר בהזכיר יכו׳ הפעלים גמשנת יכו׳ הפעיל! יאם היה ממכה‬
‫יתלו א!מם על ען לא היה קיש׳ כלל אך לא ימצא כן כממפעליס שתכיר כעל?‬
‫אביכים המתפעלים ויה מבואי והצל כשיא! כלימיה אהכמה עמה; כ־כי׳ל‬
‫ימי‪:;.-:‬ד‪ ,‬חלה תליה;יימ‪:‬א‪:‬ה ק לןיתבכנה עיי י ל פ־‪-‬־ל'‪:‬מיכן׳ הבכי צ כן‪ .‬על מה שהיו‬
‫טטתמהפיידהותשק עיכהצחמיתל יע; לא ליל כדעתה להתגייר יק מצד‬
‫קולן‬
‫ותבכינה חכרת? כמדובר ועל כ; כשטענה נעמי הטענית הנזילתשיבתל אל עמה ואל‬
‫חלדיהישלא להדבק עמה נשקה אימה !שכה אל עמה אמנם ו!ת לה״מ כדעת?‬
‫להתגייר ברצי; של ס דבקה בה ולא עזבה !לא הט? אזנה לה !ה א אימי! ורות‬
‫דבקה בה!לא אמר דבקה עמה להוחתעל הדבקותהשלס להיות במיה כאהבה‬
‫ואתה!דמיי; !השיאה עד שתהיינה פנפשאחתכשניגיפים כמשפט א ל ט הטיב‬
‫במה שהוא ט!כ כמו שנמכאר כמאמר החימשפר המדיתוהנה להיות טנמ נעת•‬
‫הגה שנח לדעמטנמרומעל נכי;לראומאס הליכמה עמה הימה כעבור חברמה!שהדכקו'‬
‫ינכמך נהה׳המצד אהבת ערכות חכרמה רצמה עיד צגלית טנמה !הפצירה עיד‬
‫בתשובתה והוא אומיותאמיהנה פנה •ב׳מתן‪ I:‬עמה ‪!; Is‬דיה פיביאחרי יבמתך‬
‫יריהנה שכה •בימתן ומצד הייתה ׳טמתך ראוי שתתמיר כחברתה כיו! שעמדתן‬
‫בתכרה עד עכשו!עוד ששבה אל עמה כי כל אשל מתענגתלהיותכתיךעמה כח‪1‬‬
‫בתיך עמי אנכי י!שכת!כו'!עוד שהיא שכה אל אלדיה אמרה וה לרא! אם הימה‬
‫בכונתה לעזוכ אלדיה על כ; החליטה על כל הטעמתהאלה שתשוב אתר יכימתה‬
‫והאמיתי והוא אומר! שנית שובי אחרי ׳כימתך‪ :‬והשיבה חתכניעס אמריה לאמר אל‬
‫אל ת‪2‬גי<׳ תפגעי כ׳ לעוכך לשוכ מאחריך סי הנה היא השיכה אל כל טעניתיה למה שאמר‬
‫ראשזנהשכהיכימתךלרמוזלהעלטוכחכיתהתשיכאמריה כ׳ ט‪:‬כ לה חכרת‬
‫חמזתלזקשלללפרידתיעזכלאותל מחכרת ׳כימתה והוא אוחיאל תפגעי ב׳‬
‫לעזבך לש!במאחי׳ךי"לצע!!כחביתך בי• לבקש חכרה אחרת כ׳ אל אשר תלכי‬
‫אלךי״ל לננימשמקקתלחביתךוללתחבד עמךעדשכאשיתלכי אלך ובאשר‬
‫תליני אליןוטיואל הטענה הבישאמיאל עמה השיבל ליא עמך עמי ‪1‬אל לשלישית‬
‫»י'נ'נ‪'5‬הנ'צ שאמרל ואל אלליללשיכלואלליך אללי סי ואפשר שתרמוזאלדכיאחייתיצ!‬
‫כוכ'ק!שי!תא'מצדהלשוןואימצדלעניןלאיסאוחילעתכךלשב מאחריךיראה‬
‫לשין כטל שהיה משפיק שתאמר אלתפגעיכיצעזכךולכיפיראל באחתםתטאיז‬
‫חטא המושר כמה שהיתהרזצה ללכת אתה על כרחהואיג! מדרך המושר שירצה‬
‫אחד לצכמכחכרמח כרו עצ כרחו שצא כרצומ!מאחר שאמרה נעמ• שנים שלשש‬
‫פעמים שתשוב אצ עחלצראלשלאליתלחפצל בחכרתל ואינו מדרך למזכר‬
‫שתרצלרותכחכרתעצ כרחל אמנם ליאלשיכל כעצם היןש׳א הזאת לשפת‬
‫ובתשובתה ואת השיבה ג‪ 0‬אל הראש‪1‬נה כפי הלשין ולוא כ׳ השנה ככתוב ליא‬
‫כאלו ־‬
‫ו‬
‫ת‬
‫א‬
‫ט‬
‫ר‬
‫חת‬
‫סו‬
‫כ א ל ! א מ ר ה א ל ת פ ג ע י כ ׳ ל ע ו כ ן כ ד י ל ש ו ב מ א ח ר י ך מ ה ו כ<‬
‫באומרה לה ם‪:‬ני‬
‫•בימתן ©יאפשר םהיתה אומרת וה א ס מצד שלא‬
‫היתה חפצה היא‬
‫אחרי‬
‫כ ח ב ר ת ה ! ה י מ ה ר ו צ ה ש ת ע ז ו ב א<תה ו א ס מ צ ר ש ה י ת ה ר ו צ ה ש ת ש ו ב א ל ע מ ה ו ע ל‬
‫כן א מ ר ה ה י א ש א ס ה ה פ צ ר ה ו א ל ע ז ב ה ל כ ד ש ת ע ז ו ב א ת ה ה צ ה נ ז ה ת ע ש ה‬
‫י ו א ח ר ה ש א י נ ו מ ד ר ך ה מ ז כ ר ש ת ס ר ב כ ז ה א ח צ ס ל ע ז ו ב א ו ת ה ולשוב ל א ח ו ר ע ל כ ל‬
‫כ ‪ :‬כ וה לא י ע ש ה א ת ! ווא ל ע ו כ ך לשופ מ א ח ר י ך פלומיאס ת פ צ ע ׳ ל ע ו כ ך ל כ ר‬
‫נ י ח א א נ כ י א ע ש ה כ ד כ ר ך א ח נ ס ל ע ב ך לשוב מ א ח ר י ך ב ו ה א ל ת פ ג ע י ב ׳ ל פ י‬
‫שכיונתי ה י א ל ל כ ת א ל ה מ ק י ס א ש ר אתה<לכת!וה אומיכ* א ל א ש ר ת ל כ י א ל ך כוי‬
‫משל למה ה ד ב ר ד מ ה א ס • ל מ ש נ י אנשיש א ל מקים י ד ו ע ביניהם ב ח ב ר ה ו א מ ר‬
‫א ח ד ל ח כ י ר ו שאינו ר ו צ ה ש י ל ך כ ח ב ר ת ו ה נ ה כ ו ה ר א ו ׳ ש ח ב ר ו י ע ש ה כרצינז ש ל א‬
‫• ת ח ב ר עמו ע ל ב ר ח ו א מ נ ם א ס • א ח ר ל ו ח כ ר ו ש ל א י ל ך כ ד ר ך ה ה ו א ושישוב למקים‬
‫פ י צ א מ ש ס ה נ ה בזה אינו מ ח ז ״ כ ח כ י ר ו מ ד ר ך ה מ ו כ ר ל ע ש י ת ר צ ו נ ו כ ו ה מ א ח ר ש ג ס‬
‫עצמה‬
‫ה ו א הילך א ל המקיס א ש ר הוא הולך והוא מ ש ל צ ד ק כ ז ה מ כ ל צ ד והיא‬
‫ת ש י כ ת ר ת כ מ ה ש א מ ר ה כ ׳ א ל א ש ר ת ל כ י א ל ך כוי ו א מ ר ה ל ה ע ו ד כ א ש ר ת מ ת י‬
‫א מ ! ת ! ש ס א ק ב ר סיירי מ ס ב י ם ל מ ה שכיארו ר ו ל ש כ א ש ר ר א ת ה נ ע ת י נוזכ רצינה‬
‫כאכזר‬
‫ת מ ת י‬
‫ל ח ס י ת ת ח ת כנפי השכינה התחילה לאמר ל ה קלות וחמורות פמשפנו ה כ א י ת‬
‫להתגיירוהיאקבלהכלהמציתואמישכזהוסהויותרמאלההחומרתיעשה‬
‫השיאפתמיתכגיתה‬
‫לה‬
‫ותהיה נ פ ר ד ת כ מ י ת ת ה מ מ נ ה כ ש ה י א ת מ י ת גויה והיא‬
‫י ה ו ד י ת ת א כ ה י ע ש ה היל׳ ו כ ה ׳ ! ס י ן ב ׳ ה מ י ת י פ ר י ד כ י נ י ו ב י נ ך ר״ל כ ז ה ו כ ו ה‬
‫ש א מ ר ת י ע ש ה היל• ו כ ה י ו ס י ף ל ע ש י ת ל ׳ א פ ה מ ת י כ ר י ד ס י א ו ת ה י ה מ ל ת כ ה‬
‫לשין ש נ ע ה כ פ י ר ע ת ק צ ת מ ה מ פ ר ש י ם ש נ ש כ ע ה פ ע כ פ ת ע ש ה כ א ו פ ן ש י צ ד ק‬
‫ש ה מ ו ת ה י א ש ת פ ר י ד כ י נ ה ל ב י נ ה ר״ל ש ת ה י ה ד כ ר ת ס מ ת מ י ד כ כ ע ד ש ה מ י ת ה י א‬
‫א ש ר ת פ ר י ד בינה לבינהאשר בעודן כחיים חייתם לא י ת פ ר ד ו או •אתר שהיא‬
‫משת־ל‬
‫פנל‬
‫‪Ww'1'5‬‬
‫ב כ ב ה ש ג ת ה ש ל י י ת ע ד שיצדק כיניהן מ ה שיצדק כשלמים !כצדיקים‬
‫צ ד י ק ! צ ד י ק י ש ל! מ ח ר ב פ נ י ע צ ת ! ו ו א ש ה מ ו ת י פ ר י ד נ י נ י ! ב י נ ך ר״ל ש צ ה י ה‬
‫כ ל א ח ר מ מ נ ו מ ח ר כ פ נ י •עצמו ע ד ש י צ ד ק כ נ ו ש א נ ח נ ! נ פ ר ד ו ת כ מ י ת ה מ צ ר‬
‫מ ד ר ג ת ש ל מ ת נ ! ‪ :‬א ו י א מ ר ש מ צ ד ש ל מ ת ן כ ח ״ ה ן ! כ מ ו ת ן ל א ת ת פ ר ד ! וכמו ש נ א מ י עיילינת׳מו'‬
‫‪ 3‬ר ! ר ו י ה ו נ ת ן ה נ א ה ב י ם ו ה צ ע י מ י ס מ צ ד שלמותם כ ח י י ה ' ו כ מ ת ס ל א ג פ ר ד ו ס י ו ה ו א‬
‫כאלו אמיכ׳ נ ק י י ת המיתה ל כ ד ה י א א ש ר ת פ ר י ד סה!א ה ע ת ה א ש ר ה י א ה ע כ ר ה‬
‫מהח״סאלהחיייסהנצח״ם‬
‫ו!א כ ה י ע ש ה ה י ל י ז כ ה ' ׳ ס י ף פ•‬
‫ה מ ! ת י פ ר י ד כיני‬
‫ו כ י נ ך דיל כ ׳ נ ק י ר ת ה מ ת ל כ ד ש ה י א ה נ ק י ח י ת ס ת ס ה י א ל כ ד ה א ש ר ת פ ר י ד‬
‫וכינך<כ!'!לאק!דסולאאחראזיאחרכןלהיותשהשלמיס‬
‫כ י נ י » ׳ ‪W M V‬‬
‫הנה כמותם יתפרדו‬
‫ה ג י ף והנפש ב פ ר ו ר החלטי בלתי ה ס ת כ כ ! ת ! ה כ ! ה כ ל ל כ ׳ ה ר ו ח ת ש ו כ ‪ k‬ה ^ ה י ס‬
‫א ש ר נ ת נ ה וישוב ה ע פ ר א ל ה א ר ץ כ ש ה י ה מ ה ש א י ן‬
‫מפרדתביןהחומרוהצורהבהחצט‬
‫מ צ ד ת ש ק ת אליו א ש ר‬
‫ע ל כ;‬
‫כ י •ש ל נ פ ש‬
‫כן ב ר ש ע י ם כ ׳ א י ן ה ח ז ת‬
‫ה ס ת ב כ ו ת מ ה ואחיזה כ ח ו מ ר‬
‫נשחה ע ו ל ה ו י ו ר ד ת אמנם כשלמים‬
‫י!‬
‫כ‬
‫ג‬
‫ל ה י ו ת תשיקת‪6‬‬
‫‪!7‬‬
‫אל‬
‫חת‬
‫‪ Jft‬השלמיתישישז כי ימצא ‪ .‬קלל ותפרד הלירה מהגיץ הפלדה החלטית כיוייהיא‬
‫»ה שאמרה דותכה יעשה ה ל׳ וכה •יהין• כי המית׳פדיד כיני ובעין •לפלחי!‬
‫יפריד ביני לכי; עצי!׳ כלו־ול כי; ניבי!כקנשיומ• יכן בינך ל ל •פ; נ פך ‪1‬בי; נשיי מי‬
‫כאיק שנשתל־ כחברתהשגמהשלמותעד שיצדק בני ההבילה כשעמ ה־י־מה‬
‫והו׳א נ׳ כאתר!הוא דקדוק נפי; ‪:‬׳פכי הבת בכ׳ כאשי לאתה נ־גיי״שיב כינתה הכינה‪,‬‬
‫סתאס־גת יגסחקיהשחלכו־׳נפשממאחנמהיאללכמא־היאז חדלה יידכר אליה •ליו‬
‫כוה לשבל מה שהפצירה עד הנה בחירתה לא היה רק ח; השפה )לחן דבר‬
‫כעלמאכדילגלימכינמה!ל!הא;יר!מתדל לדכר אליה כלומר שתדלה לדבר‬
‫אליה מה שהיתה מדברתעדעתהיעלכן לא חמר יתחיל מהפניר א׳ מהכגיע‬
‫*'' ' » »»' )כוי)אפשר שא;מרו כ׳ מתאמצתהיא שכ לנעמי עצמה !כאל! אמרה שבאשירת־ה‬
‫נעמי בעצמה שהיא ממח!קמברצי; יש!כ וחיק ללכמעס רומאן חדלה מדכי קלייה‪-‬‬
‫כיטפטהבוהשמאחרשלבהאומרלהשטינצלבתאתהבל׳ ככק שאי; זה רק‬
‫מצד הפכממהלבבומכיהלככזמפמראומ!כאשר יראה האדם שלבי ממת ק‬
‫בלבד מה •שפ יש בנדק שהיא ליל ישיב ב׳ בלבללעלמיפ; ; ל• הלב ב־חלנו‬
‫*תלכנה אולפחותאףאם׳סכיסכולא׳תחוקכהסכמח! כנו'‪!:‬א! כאשר ראיה ־‪..‬״•‬
‫שמיחס עד מדרגשלמימה בהחלש פפל הכתיישאו צדק בשתיהן שהלב! יחד שמיה; ב׳ עד‬
‫עתה פכר הכתיב שנעמי הימה ההולכתלבדהורייתטפל? לה כ׳ לא יד פ נ י ‪ :‬נמה‪.‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪#‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫אסהימהללכתגסהיאאלהמקיםאשר היתה הולכת נעמי א! היה מכלימה‬
‫ללכת עמה לכד ועמה שנמגלה התמה ה!לכמגש היא אל המק׳' אשר היא ה‪ :‬לכת‬
‫על כן צדק עליה; כשיו׳ שהי! הילכימשמיה; בשיי!‪ H‬ותלכנה שתיהש עד ב א;ה‬
‫כיתלחסרלעדהמקיםעצמוהלכ! במחשבה אחת שלחה בשיו׳ כשמיה; !׳!מר‬
‫ומהיסכלהעיר על שמיהןועלנעח׳ בפרש מחה! על שנ •יה בי!פ ה א צ ר ׳‪.‬יה‬
‫עליה שחהואמרו הוא ‪/‬נעמי שהם שת• תמיהייתחא יתה ש בל העיר על״־‪; ,‬־•א‬
‫יי‬
‫יתי\‪.‬ט־ התיו׳הא האחתותאמרנההואת נעמי והיא המחיהא הששתכס׳ וה‪.‬ל נעתי‬
‫אליהן אל השיבה על התחיהא אשר תמה! עליה כפרש והיא איחרו !־אחר חל תן אל‪,‬‬
‫תקראנהל• נעמי וכויולהיות שמצינווראינו כפשיישיתלהבידבריש בשש הנזייהאאל‬
‫מקראנילי נעמי קראנה ‪3‬׳ מרא כ׳ המר שדי יכויהכיאנ׳ מלאה הלפת׳!כ!'ל־ה‬
‫״‪ :‬י‬
‫תקראנה לי נעמי וכו ונראה כאמת כ׳ שם נעמי היה נקרא עליה להיימה נאה‬
‫כגופה ונאה כמעשי? שהם שני אפי‪.‬׳ מיצי היופי והנוי הלאייס להחצא באשה‬
‫השלמה והנה כל יוא*•‪ :‬תמהו על הערר שתיק!תאמרנה הואתנעמי והנה היא‬
‫השיכה שאין ראי'לקיוא אימה נעח׳ אס מצד הגיף כ׳ המר שד׳ לה מאד!האש?‬
‫כרי שתשאיביופיההגופני צריך שתהיה מע׳דצתבשמחה ובשיכ לככ חרוכ כל‬
‫אמנם כאשרמהיה כמרירומועצכ!; גדול ממגניה מאד ופניה לא יהי! לה ע ד תא‬
‫אל מקראנה ל׳ נעמי קראנה לי מרא כ׳ יצדק השס ׳‪ ?!:‬כ׳ ׳!תר מהא למה שהחל‬
‫אגיטלאח שדי ל׳ מארוכנגד יופי המעשים אמרה שגס ו? נעדר ממנה כ׳ כהיות? מלאי?‬
‫י ' יימהט!ב)תהגשמ׳!תאשלה׳ה&!ספק כילהלעשיתש;כה עשעב״ כצי עמ? או‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ת‬
‫הלכה‬
‫_‬
‫—‬
‫סן‬
‫‪ ! 3‬כ ה ל י ‪ hh %‬אני מלאה הלכתי דיל כהיות• מלאה שהיהראו• להימצכ׳פה א»‬
‫מלכתי א; שמלת מלאה תירה על הייתה או מלאה מןהמציויוכק כ ף ב י ן כך אמיה‬
‫פ‪:‬ש עתה בהייתה ויקה בי; י ; י טיביתבין מן המציתלא היתה תשיכתה כרצינה‬
‫ומצר עצמה י ק מצי השי שלרוב צרותיה שהביא עליה השי כמי? ישרי; עיכ שכה‬
‫וי׳ י •י • י ה ה‪.‬״ בני ה י נ •־‪ ;.‬ריק‪.‬׳ עתה הנה השיבני היבהכרח שלא כרציצ' שלא‬
‫סבתי אני מעצמי !אפ למה וה תקראו איתי נעמי מאתי שלא נשאי כי אח־ מהכ‬
‫‪ b‬פ‪:‬׳ מיני הייכ׳ ויוא למה תקראנה ל׳ נעמי ונתןטעס לני כיחר כאומרו והיענה כי‬
‫‪,‬כנגרה״פ׳ ה ח י ו י י ח ש י ׳פילכוהענויושייהרעליפנגר החח‪:‬׳ אשר יפיל כו‬
‫הרעיאחנםאחוכראשין אל תקראנה לי נעמי נציי׳ וכשיאמר נלשין שאלהאו‬
‫החיהא לזה תקראנה לי מילהיותשבשלילתהדבר הראש!; עדיין נשאר הבימשי‬
‫׳כעבור! אפ שר ש׳ צד ק עדיין השם אמנס אחר שלילת הברברים תפיל התחיהא‬
‫בקריא השם תאחישאין שים דבר אשר בעבור! ומצדו׳צדק השם הנויכשוס צד והוא‬
‫דקדוק נכ!ן אחנ"ישלרא!'במלתמרא שנכת' עב יי לף )לא מצאנו כמוהומלשין מרו'‬
‫אשר על כן איתר אני שאש שר שהמלה הנזיתהיה בלשין ארמית כמישמצאגי‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ע‪-‬יב 'נכיהי ז‬
‫מהם במקי־א כאות' כי •ראהכיאולתיד כוישיילתאולתהיהלשוןארמיוימויגר‬
‫שהדיתא כויירביסכתוהוורמויכוהלדבי גדולהתיעלתמארוהוא רמו אלהיש!ב‬
‫הגדיל!הנורא הניוזךייכאתה״סירין לצדיקים ולשלמים כמו שיקרה ממש אנל‬
‫כאבותכאשר ״ כ י ו י י ׳ כ א י ‪ -‬ו י כ ׳ א ת א ש ר י א ה ב ה י ״ כ י ח ו כ א כ א ת נ ן י ר צ ה כ ׳ ‪,‬‬
‫כ‬
‫פירשיאצליכיכמישהאכבהיותןמ״סראתננןאינורזצה כ׳ישרין ה ה ם‬
‫ב ע צ ש‬
‫&‬
‫‪; .‬ו״‪,‬‬
‫•זינזי״ניס‬
‫י ק כמקרה כ׳ אינו רוצה בהם רק את בנו ולאה״פיריןיוה! וכחכאת כן •רצה‬
‫כימצרהטוכהנמשךמהמיםרריצהבמישיולאסצי המיהי עצמו כיאינורוצה‬
‫במישר מצד עצתו רק הבן ולא המוסר ועל כ; לא אח יכאב את כנ! ירצה לימיו על‬
‫'הפייהנילשהואכאלואמישתוכתתהםיהיאכתיכחתהאב שחצה כחיבחת׳ככן‬
‫ולא בתיכחה מצד עצחה!ה!א דקרו'נכין כן ה'אלפינו יייסרי; לטיכ לני וכמו‬
‫שיקרה ברופא היד כאשר •חתיך כשר המ׳ירפא עם היותו מכאיב לתילה הנה‬
‫‪.‬הכליתזהוא הכייאיתוכסושהארכתיהביאיר כדרים הוה נ ס פ ר תפלה למשה‬
‫וכשכר פני משה והוא ביאיר׳ לספר המרות כמק!מ!תפ‪:‬נ‪-‬תיגש בכרשת !יהי מקן‬
‫»ב!ק ש שם!הנ? נעמי למה שראתה שעלתה מצד הייסורין למדרגה ׳!תר עליונה‬
‫חמה שהיתה ק דם רצתה כשנוי שחה ואמר ש לא יקרא! אימה נעי׳׳ שיורה על ״פי‬
‫‪,‬מהמהמעלוייק שיקיא!איתימיא ושיהגרולהשרתי במעלו' כשלחן'!יא קי־אנה‬
‫'לימיא!נתניה טעם לםסהוהיהוא לר!בט!בתהכי»ה שתמר םדיבכלהצרויהנו‬
‫•ה‪:‬ל היה להנאתה ולטובתה ו!א כי ה מ ר ש ד י ל י מ א ד ירי כ׳ המר שדי להנאתי‬
‫ולט!בתי מאד פי מלתל׳אי לך יורה וה כמו שדרש! רול נלך לך להנאתךולטיכחך‬
‫וכיייכ! תירה גיצמלת ל׳ ולהיותהטיכיית מאד עלכן ראוי שתקרא! איתי שרתי‬
‫כמעלות ושיוו שהארכתי בהקדמתי למגלה זאת‪ :‬והנה נתנה טעם נכין וראיה‬
‫ עצןח? לגודל הטיב הנמשך לה חהייסיין אשר נא! עליה והיא ראיה חוש״יאתת׳'‬‫מאד‬
‫‪1‬‬
‫רות‬
‫מ ^ ו ד מ י א כ י ב ה י י ת ה מלאה מ ה ט י ב י מ ה ח צ ׳ ‪ :‬״ ה ל כ ה ‪ -‬י " " ־‬
‫־ ‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫»‬
‫‪ p‬לדיו‬
‫בחוצה לאוזן אשי כל ישראל בחיצה לאדן דומה כמי באי; לו אלוה כ ד ע ת י ז ל‬
‫ונהייתה ריק בלתיהטיביתההס מצדה״שירי; שכה אל ה א י [ ‪ : :‬״ ' ־ ‪ : • :‬לה‬
‫א! ה‪-‬צ״ר לה טיבנדול מיה אש כ; למה יקרא! לה השה הדאשין נהייתה ע ל ה‬
‫למדרגה כל כך עצ״צה וה!א א מרו אצ׳ מלאה הלכתי וריקש הש׳במ ה ד ל נהיית*‬
‫;‬
‫מלאה שאו הייתי נקיאתנעמי הלכתי מפה שהיה י ע ל י מאדועתה כהי‪:‬ת׳ ריקש‬
‫השיהנ׳ היומהאנ׳ רוצה •ותו ‪:0‬כ מ ה שהיא הג‪!1‬כ ה א « « האחיין יאס ‪ p‬ל פ ה‬
‫תקרא! איתי עתה צעמי נהיית מדרגת• עתה כל כך שלמה עד שאצ< סנקשת‬
‫השלחויהפן ״ה שהייתי קייס לכן כורחיממרי כנויווא צמה תקראנה לי צעח• ואומי‬
‫והיענה נ ׳ ייל שהעס• כא ל׳ *יפאתשס הישהוא מדת יחמ׳ס ע ו שפירשתי כפסיק‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ו"‪7-‬‬
‫ז‬
‫הינתןיה' לקחיהישסהימבויךפכשס שנת; נ מ י ת ר ח ס ׳ י כ ן ל ק ח נמד׳רחמ׳'‬
‫מאחר שהוא לתכלית טיב כמיזא והיענה ב׳ וכס׳ כ; שדי ש ד י המעיכה להרע‬
‫ל׳ להיוילטוכתי כ׳ אין ה&< משדד המערכירק לטיב מוחלט להטיב צטיכ׳יזלישריס‬
‫כלביתכ והמטייעקלקלתס יסתיר כ‪:‬׳! מהס!יניח איתילמקדייהנמשכיימהחערכה‬
‫אש לט ב אס למיטב על ק אמרה ושר׳ הרעל׳ ר״ל שהשד׳ שדד המערכה להרע‬
‫לטוכתיהומוכמלתליכנויי ווה כ׳ אי; מדרכי השי לעשת ועריחצי לאדשח״ו‬
‫רק ט ב ואש ימשך לארס הט!ב האמת׳ כאמצעויהוע הגשמי או׳תןלו ר ע גשמי‬
‫לטיב ל! להשצ'הטיב האמת׳ כ׳ או יאמר כאמתשע־שה ל! טיב כמה שהרעל! במי‬
‫**ייאיז ‪ #f‬יה!א הצרמו לייל בככא כתרא ביהחוכר א ת הספינה ! ו ל א ד לוי בוא וראה שלא‬
‫* * י מ ׳ י ז כ י ז כמדת הקניה מ ר ת כ״ו הבה כ י ר ן א ת ישראלבככ איתית וקלל כחיבוב; ככ‪2‬‬
‫מאס בחיזית׳ ע ד מיממיותיקלל; כחימואם כחיקית׳ תמאסי עד געלהנפשש ואלו‬
‫י"*'י‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ./‬י‬
‫י י‬
‫י‬
‫נ י י ו א י ז י‪!:‬‬
‫מרעה ברב; בח מיהיה אס שמ!ע עד צעיכדס!כי יקלל; כעשריס;שתיס מ!היה אש‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫לא תשסעעד ‪1‬אי; קינה עיכ והוא סכואר הכ!נה שרבי לוי בא לבאר לס מדתהש׳‬
‫עס כריית׳! שכשסכרן אתהאדש מ כ ר ן אית ככל אופני סיני ט ביתםכעלס כל‬
‫מה שהפה יכולה לדבר ככב אתיות כ< כיב איתי ת פ ל ל תכל דכ ר שאפשר שאק‬
‫הפה •כילה לדבר רק ב ב ב י תי־תהנייהכינהפהש׳' ס ב ר ן א ת ם כשהס ט ביש‬
‫כביכיתהגשחיו'והרוחניותאמנס כשהם רעיס!סטאיס אימ סקללאיתס כקללה‬
‫רוחניתרק גשמיתשסציח איתס אל המערכה והוא הנרמז בחי א!תי!תמ‪:‬א'ו ועד‬
‫מיס שהוא רמו אל הע!לס האמצעי אשר ממנ! ׳!שפעו הטיבות והרשת הגשמיוין‬
‫ןמקר׳ העילי כ׳ פן הד'א;תי!ת מויעדטישהס ייויחיטיוהדישאחיהטישהס י״פלימיהש‬
‫האמצעי‪1‬תמ!ר!תעל העילס האמצעי!הנדמים השמימייםכ׳ כל המשכרים הס ט'‬
‫לפי האמיכמו שנתבאר במקימ! כספרי ההנדסה והמשכר ובכן הד ק דש התשעה‬
‫ודי אחרי! הס האמצעיים כנו' ואמר שכשבירן השי את ישראל כירן איתס ככל‬
‫הטוביתהנמשכותמכל הגיעיצמת כל מה שהכה יכולה לדבר ככב אותיות אסר‬
‫כצדכור שכעילם בכלל בהם וכן תמצא כ כ ר כ ת כפרשת אש כחקית׳ ב ר ש ת‬
‫גשחיותונתת׳ גשסינס יכויונתת׳ שצ!ם!כ! וכרסתרוחניותהנכללות בפסיק!נתתי‬
‫משכני‬
‫חת‬
‫סח‬
‫• ש כ נ י כ ת כ כ ש כמו שדרשו דיל אט״ל ע מ ל כגן עדן כיייכן אויורו !לא תגעל מ ש י‬
‫אתכם אכשר שלמו לדרוש ט!כ מאד ‪1‬ה!א כי ישיגו ישראל השלמותהרוחנ׳ כעירם‬
‫כחומר כ מ ף ע פ ש כאליהו!הרומיסל! ולהיות שהנפש תדכק בצרה הנבדלת‬
‫כמלאך או כצ שכ; כשי עילוי ר ב הנה היא תצעל נ ג י ף כי לא ירצה לשיכ אליו עור‬
‫ר ק תרצה כדבק!תעסה‪6‬שלהנבדלכמ! שביארתי בפסיק!עתה למה נמות כי‬
‫תאפלנ! האש הגד!לה הואתכפפר תרתמשה במק!מו!הוא מה שאמר פה כי עם‬
‫שאת;משכני בתיככס ואהיה דבק בכס עסכלוה נבשכסשהיא שלי לא תגעל‬
‫אתכס ר״ל לא תגעל הנפש אתכס רק תכחד בכס יען תשיג בהיותה נג!ף השגה‬
‫וקראה נפשי יען היא חצוכה מתחא כפא ככוח שהיא כמדרגת שכל נכרל ירמו‬
‫כקריאה ז! גס כן אל דכקויזה עמ! ע ד שתתאחד עמ! ותקרא נפש שצו דכקה כו‬
‫יתיעכילאתגעלאתכייוהבאמת תכליתכלהכרכות הרוחניות!האושר הנפשיי‬
‫פה!א הדבקיתכאמור אמנס כשקללן צא קצצן רק כרעיתהגשמיותולא תמצא ככל‬
‫הקלליתהנו כפרשהלישר שקצצ השי כרכר רוחני כלל רק כדברים הגשמיים א ף‬
‫אני אעשה ואת לפס והפקדתי עליכם פהלה אתהשחפתפויוהלכתי עמכם בחח'‬
‫קרי כויוהוא הנרמז כחי אותיות כנזיאשר התכלית כל! להטיב להם לשיכנע צככס‬
‫הערל כנויוכאומיא! או יכנע ל כ ל הערל ואו •רצי אתעינם וזכרתי אתכרית׳ יעקב‬
‫כ!'שתבליתהעינשמאת<׳ת'ה!א לעזכסאלהקר׳ וההזדמן כדי שיכואו עליהם‬
‫המאורעות הרשתמפאתהמערכה והס יוכרו וישובו אל ה' אמנם ל ו הוא ה ב ן‬
‫מאתו יתיב׳פשברךמשהאתישראצבהרשיכ׳ תבאהתחיל מהו״א! ע ד מיס!היה‬
‫אסשמועתשמעכקילה'‪1:‬ריךיס״סללכתאחר<»‪1‬די'אחר<'לעזבד'‪1‬הוארמ‪ 1‬לשכל‬
‫הכרכית ההס הס גשמיותהניכליס תחת המקרה כאומיכריך אתה כעיר!כו'כר!ך‬
‫כריכטנךוכויברוךטנאךוםייתןהיאתאויביך וכויווהשאין כח ככשר ודס לתת‬
‫הכרמתהרויוניותשאימיכוללצ״רסכהיות׳ מעורב כחומר ועל כןאין כת כלתי‬
‫לה צבר! אשר צא יציייר בעצמותו אלהיתגשמיתחלילה אמנם בקללתשמקללב״ו‬
‫הנה אפשר ל! לקלל ככלןכין בנשמיויבין כרוחניות יע; הוא העדר הטוב וההעדר‬
‫שיה ככלן ומי לא ירעב• הכלתי שלס‪:‬הכלתי שומעצק להיאלדיו הוא נאכר מן‬
‫ה ע ל ב הזה‪:‬״;העלם הכאוב; היה העניןכקי‪-‬לזתאשרקלל מריעה כביב אייתיית‬
‫כצ מה שהפה יכולה צרבר שהתחיל בו״א; !פייס ב ל א שבזה כלל כל הכיכ איתיית‬
‫שהם כמו עג!צהכ< מכל אי וה מק!ס שיתחילו מהס היא ההתחלה ותמצא כקללית‬
‫שקלל מרעה קלליתגשמייתרוכס והרוחניות כאומרו והיה כאשר שש ה עליכם‬
‫להטיכאתכס שהואהדכקיתהנויככרפותהשי׳יעתה יהיה להפך שכןישיש ה'‬
‫עליכםלהאכירופוישהויאבדןהנפש בא־יתוכ; א‪1‬ס'ונתןה'לך לב רגו וכליי; עינ ם‬
‫ידאבי; נפש רמו לחהיחןהתעניג הנפש״ כנויוכל והיורה על מעלת תהלת השי‬
‫‪ 6‬ל א ימשך מחנו יתרק ט!כ ילא רעכםיס צד וכאומ״ול אין ר ע יורד מלמעלה יעל‬
‫‪ p‬אחרה נעמי השלמה כי כל הרעיתאשר נמשכו לה היו רעית גשמיות לחה‬
‫»נמםכו מאתו יתיולא שכשר ודם והואאומיהיעמ כ׳ ושדי ה ר ע ל ׳ כלומר הנה‬
‫הושת‬
‫• רות‬
‫ה ^ צ מ ש ה ג ׳ ע ^ היו יעיתגשמיית יחל שלא משכי *•כאת ב ס י י־ש י י ן ״ ‪r f‬‬
‫יו‪/‬יאשר זל ״רה שא•‪ ;:‬ר ע ת בלחצס רק למכלימל־שיב ?ח—‪.‬־ ב־יל ‪ :‬ה ־‪ 1‬ע ב‬
‫ועל כ! גורל שכלס בא! לל מפאממדמרחחיש בכל• ל ג ־ ־ ל ‪ :‬ד ‪ " .‬י׳כצ ד‪:‬־־•ר‬
‫שבל״ימכנתהשלסלשמייבלת• שיגיש!שש פצמגחמפנייאליו׳מגת ׳חכי כל ט‬
‫מבלהםיכיתלגשמיזתוהיוחניותאשר ע ל ק ל ס ־ ב ט נ מ ל ג ב ר ת ע ט ר ת מ ש א י ‪/‬‬
‫נש־ס רוח ל ס י א ט ל !משיכתה כאיפ; שלם וכינה שלחל ובתה ל״ל שי‪:‬־‪.‬ל‬
‫צמדרגה עליונה עד מאד ע י יצא סמ‪:‬ח מאיר עיני ב ‪ :‬כל ׳ ש י י נ — ה־*‪-‬־ ע ל‬
‫‪,‬‬
‫הנה המחיל הנכיא!אמר וחשכ נעמי!ריח המואביה למל ש^־* גי* גלה ־מנח •־ן‬
‫י‪,.,-‬־ ‪.‬‬
‫! ־ ‪. : » ,‬־סי התק כ ט'!שמי כלימייעמל עס שככר החליש? ללציכל לשמיה! כש!י כ־י ־•ד!‬
‫!תלכנה שמילס בנייר נה ה ב מ י לבאר םויק נ כ בחזרה כה י ‪ :‬גי בכנה י ־ מ‬
‫י־ומ‬
‫צעכדומהשיייה אא מרוימשכנעמי ורומהמ!אביה כלמה עמה כ בל שהיי ש מ‬
‫במשינמןזאמכנזיאחנס אימיהשבה משדה מואכ נראה הימי מ י מד כ׳ ייתר‬
‫שככר אתר ׳משכנעת׳ ור!מ כימה צריך לחזור ולומר השבה כ ״ ע ד כי ד י ר‬
‫ש ‪ :‬כ ל ל מ ה ל א א מ ה ש ב ! מ מ ש ד ה ח א כ כ מ ! שנכנש בשמ־הס אמנש זה י * כ ; י‬
‫ש י מ ק ב נ י כ נ י ש אס שנאמר שמלתהשבהיהיהפיימשכה מקמימיאש שכתייר‬
‫שהיא מטבה במעשים כמ! הבעל׳ תשובה אמנם כבי ההייהראשק יאתר שהמ‬
‫עש היוממק ש מילדמה כשדה מ ! א כ ולא כארץ ׳שריהנה צה׳ומ ט נמה ממתלמ‬
‫יציאתה משדה מ א ב לכא לארץ ׳שרילק־ושמ הארץ ולחשיממתמכנט ל ש ט נ ה‬
‫יצדק עליה שהיא שיה בערך אלשלמימהארץהנבחימששבה יוצהמכליתאכי‬
‫בעבורו נביאתכ• כצ הנביאים נ כ ד א ! צ ע ב ו ד מ ״ מ כ א ‪ :‬מ כ ל ה ‪ :‬ק ב ‪ :‬מ י ! ל כ ב ד י‬
‫טייעל כ; גש עיבד טיס כש־ימג״י׳אתר ט ששב במשיבה כבח נה אין צייה ששב‬
‫חלהמבלימהראשין בבריאתו והפר הכתיב שרימ כבואה אל לארץ לנבחרת‬
‫שבה משדיה מיאכוזא השבה משדה מואב רילהשכה מצד צאתה משדה מ‪:‬מכ‬
‫כ‪'!:‬כ׳ לא רצתה לעיוור בק הג״ם ובבחינת צאתה משדה מואב צחשמ מחת‬
‫כנפי השכינה יאתר שליא שכל ואש צפיילכייאמר ששכל כמש כ'מאן נחמה‬
‫משדה יוואב!יא השבה משדה חיאכר״להשכה כמשיבה מאן נאמה משדה מואב‬
‫כנויוהתה שמיהם כש!!׳ בא‪ :‬כימלחש במחלמ קציר שעירים פי'‪ :‬ישבר ה כ ת ב‬
‫ולגעט׳‬
‫גרי׳ג לאישי שהיה לנעמי קלובאילאישה איש ג ט ד חיל!היא טלל כל המעלית השלמות פ׳‬
‫האיש ח׳ל כולל כל המעלימהחדומ״מכמ! שנתבאר כמאמי ? ל מ ש פ י המרות‬
‫וכל ז? שיכר צהצעה צמה שיבא משכיר האיש ט ע ! ומעלות׳! וצדקימ׳! אשר ע ש ה ;‬
‫ואתר אשר ספר הכת׳'ההצעה הנוימשלמיתטע! אמי כ׳ תכף בטאה אל העיר‬
‫עשתהמעשל חסכים לפי שלחימה שלא להסריח עיד לחמיתל בשבקש? מקים‬
‫ן‬
‫ת‬
‫א‬
‫מ‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ת‬
‫מזימתה לבלתי היותלמשא ככד ׳!מר ״הראוי על חמימה!ה א א מ ׳מאיר ר ת‬
‫הםיאניה המואביה אל נעמי אלכה צא השדה ׳רידכרה אל נעמי כדברים האלה להגיד לה‬
‫כ׳ איצה רוצה להתעכב כעיר פ; מהיה צל למשא כ׳ מיד הימה ל צ י ללבמ כ ש ר ?‬
‫!!הוצא כלוחיעתה ואתר שמנליתל כצאמה אצ השדה אינני להפיל ממנה חציל?‬
‫צ׳‬
‫‪1:0‬‬
‫רות‬
‫' נ ׳ קש* כעיניה ל פ ר י ד ל רק ללקט כשדל לכקש ט ו פ ל מ ע ת אפל ‪ o‬ואתנם אומי‬
‫אמר אשר אמצא ח; כעיני! ו מ ו ל בזה צ ד נ ו ט‪:‬כ!ה!א כ׳ לא •א<ת לנערה נחירל‬
‫כמיל י כ ל כלבנה צלכתבחברתהענ״ס המלקטים בשדתאתר׳ לק צרים שאץ‬
‫י א ״ שתעמוד במק״ס שאנשים מחכוימצי״ס שש !על ‪ p‬אתרישהיא לא ל י ת ל‬
‫יוצל ללכתאחי• הק ציים אשר כלהי!צל ל טילאפשרלו ליטל רק כ ש י ל שלא‬
‫•כנה ‪ cr‬רקהמ צ א ת כעיני כעל ל ש ד ל כמ! של‪1‬א כמי שהפקיר שיל! ואח כך‬
‫פלך וקני אתי של א כט ר ח‪ ,‬הפאה שנם ל פ א ל ל׳א של! ואינ! מניח ללקט הכאה‬
‫ר ק למי שהיא ריצה חאאתראשרא‪:!:‬אח;בעיניו!הכינה כ• פס לא יהי! העניים‬
‫מנייק ללקט הכאה שאינה של ל ע נ ״ פ ר ק של! !כמציאת ח; אלקטה ג־ אני!או‬
‫אמרהלהנעת• לב• נתיכייזחישליא ע ״ נ ה י ט כ ב ד ב ר ומצא הדרךהנא!אי; ראי׳ יתלךי‬
‫ותלי‬
‫לי! נעה נלציפתיכנויוה!א‪.‬־י'תאח לה לכי כתי‪ :‬ואמיהכתיכשהלכהמהכת!תכא‬
‫השדה תלקטלהממתשלש• רצי; ׳ריאתיעשל!תחשנה ט בה מצרפה למעשי ומצאי‬
‫•;תר מתל שחשבה בהודמ; טיב כמי שיקרה לשלמים‪:‬היא אימיויקימקי־ה חלקת‬
‫‪. .‬‬
‫השדה לכיעז!כ!' ואפשר שיאתר כדרך הלצ״ םאוחיותלך יתבא תלקט שניחיס‬
‫י כ ר י ס כפיל־פ שהיה מכפ ק שיאי! !תלך ת ק ט כי מה היה צריך להוכיימל‬
‫‪1‬‬
‫שתמניומהשאליוואחרכך מיה שקיה אחר הגעתה אלייקס מה שאלי! היל‬
‫הדרך שבי! כיבהידעתאחד חביהגכוליס עם מה שעשה שש היל מכפיק אמנם‬
‫רמו הפסו'ט‪.‬ב שכלה!זריזותה שכשהיתהנכנשתכםדה היתל הולכתראשינהאל‬
‫קצה השדה יאחר כך כבואה ר״ל בתורתה היתל מלקטת כדי להקל ט ר ח המשא‬
‫כ׳ אכ היתל מלקטת בלכתה תרבה עליה המשא שתלך עד קצה השריה עם משא‬
‫השבילים תשוב עם המשא עצמה אחנס בהתחילה מקצה השדה בחזרתה תקל‬
‫המשא וכוי‪ :‬ואתר הכתיב שיניע! בא מ כ ת לחש !יהי כראיית׳ ל נ ע ר ל הצתעיז וה‪:‬ה‬
‫נ‬
‫ההיא כמו שארז! שרתה צ‪ :‬ע ת ‪ :‬במה שהיתל שחה עצ־ול ללקט ילא ל י ת ל‬
‫מיקטתמעימדמצדצניעיתל שא! למי הנערה הזאת אתר שהקדים להם שלים •‬
‫!הנה איית י ק ! ל מאד ספיר נתינתהשלוילק׳צרים בי מלעניןספיינתינתהשל־ס‬
‫ל כ פ ר המעשה המי!מ• לא ידע שהבא מח ן לתי״ אנשים שאיתר להם ה'עמכם‬
‫והס משיבים ל! של ס!מה ט‪1-‬ס לכפיר כלוה פ ? אמנם אפשר שבאומרו ה'עתפס‬
‫ליאה דעה שהיריע להם שהשי היה עתהס ששכינה שרויה עמהס כמה שראה‬
‫בצניעת הנערה הנוי ׳!א ה עייכס ריל ריאה אני שהש פינה עמכס ממה שאני רואה‬
‫בתעש• הנערההנוייהפ ברפ! א!תונמה שלרגיש כל כטוכטעמליאפשר שהשיב!‬
‫ל! שלש? יברכהו כה ושתהיה הברכה ההיא לו נשיקת אתה לו לאשה ועל כן כ א ל‬
‫&אלתי למי הנערה הואיולא שאל מהותה וענינה למה שכנר הרגיש וראה חשיביתל‬
‫מצר עצמהכאמ!ראלאששאללחיהיאר'למנדמשפחתלוהמשתתפים עמל כי‬
‫מצד עצמה אין להשיב באתי!הוא אומד ויאמר כיע! לנערו הנצב על הקצר׳' לחי‬
‫הנגיההואתואפ שר שספי הכתיב שלא שאל אל לקוצרים למל שראה שהם היו‬
‫י ז כ נ פ שיקח א ת ה צא שה כמה שהשיב! ל! ׳ ב ר כ ן ה בנויוהיו נגעים כדבר!אפשר‬
‫‪,‬׳‬
‫יי‬
‫•ח‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪'18‬‬
‫שידברו‬
‫‪c‬‬
‫י‬
‫' '‬
‫‪3‬‬
‫‪s 3‬‬
‫רות‬
‫ש י ו כ ר ו ט י ב ע צ י ל ׳ ‪ :‬מ ר מ מ ל שליא יעי‪ p-‬כ ל י ל ‪ :‬־ ‪ ? .‬ש ״ א ״ י ־ ‪ :‬׳ ‪ * :‬ל ל א‬
‫‪,‬‬
‫מהקיצריס אשר עציהם‪:‬אמר היעמכסובמעל כ כ־ ציי‪- .‬־" ל ״ י ז ל " ־ ל ‪ . -‬ז‬
‫ח ל ה ‪ :‬ע ר ה ‪ :‬נ ‪ :‬ע ל הקיצרים כאצ! ר״! שיל ל ד נ י ׳—•ר ״ג ר צ' ל ל יה י ח י ר ‪:‬‬
‫ייע! ה י ׳ י ‪1‬לשיכ לנערלשאלמ׳ על נכו; ול א אמר!!״‪ •:‬ל ‪ . :‬י ה ־ ‪ : . : :‬ה " ‪ :‬י ם •־ ־־‬
‫נערהמיאניהה א •רענלצתה ששאצואמר צ! ע ־ ־ ; ‪: -‬‬
‫י כ ‪ ,‬נ ש ל • ־‪.‬ל ל‬
‫ט נש כפל מלמויעי ויאמר וכוייהנה הענייה שענה הייז שהיא נערה מ־חכילשילו‬
‫יחשל !עלחשיכמימר עלמה שראל ה א אמר שואמליח לאשל ששבה כהשבה‬
‫שלמלמא! צאמלמשדהתאכיואהשבהעס נצ״י־יש־ה״ ־!ב‪-‬י ‪ • ! :‬י ‪ :‬־ ‪ :‬י ל‬
‫ומאגי"‬
‫אה קטר׳‬
‫כ ״ ק י ה על צר הדחק דק מחלממחשבמל כצאמל משדל מ אב לימה ללחני• ר‬
‫!לשב כמשיכה כמו של!נחנ! למעלהיככר לו נ כ ודי! ״ה במלחכה!שלא רצמל‬
‫להטריח לחמי מה להיימעמה בבימכ׳!ה שבמה הביתמעט כ׳ מאו ה י ק ד יעד‬
‫מאמי מ ש עמה לקטה וכזי! יא ומאמר אלקטה נא ואככמ׳ בעמדי'כ! יבכר הכמיב שחדי לל‬
‫כעז כשימעו דברי הנער הלא שמעמ כמי אל מלכי ללק ט כשדה איור וגם לא‬
‫מעבורי מזה!כה מדבק•; וכזי הנה יראה ככל בככ ק כ׳ אחר שאמר שלא מלך‬
‫ללקט כשדה אחר מה היה צריך לומר שלא מעביר מזה שאם לא מלך למקם חתר‬
‫איך מעכיר משם וכמו כ; על כרחה מדבק שם עם נעחמיה מאחר שאינה יוצאת‬
‫משם להמדכק כנעחמאחרומאמנס הכונה לרעמי םראשנה אמ פינ סלל ואחר‬
‫כך מי[ מחמי! יומר כרט׳ וזה כ׳ ראשונה אמר לה שלא מלך כשדה אתר ר צ כשדה‬
‫של איש אחר וזהו כשדה אחר כאלו אמיכשדה של אחר רק כשרומי! !להי! ששד! מין‬
‫ליו רכים יחד ל! ע!ד השדה ההוא ולא אחר ווא וגס לא מ ע ב ד י מוה ר ללא מעכיר‬
‫מזה השדה המייחד ללכת לשדה אחר משד!מי כנו'ואחר כך יחד צ! ע ד מקם‬
‫מיוחד בשדה עצמו עסצעחמיוווא וכה מדבק׳; עש צערומ״ר'ובהיומך כה כ!ל‬
‫השדה מדכק עם נערומי ולא במק!ס אחר מהשדה המי אשר כל זה מ!רה על‬
‫אהכמ! אותה מאל אשר ת ר ה על אהכמהט כ כמה שהוא טוב אמני מצד הת!עיל‬
‫עיגין נשרי אמרלהעיציךכשדהאשריקציר!ןוהלכתאחריהןיכ!'כלוחרש;למה שיצטרך לל‬
‫ישלח ידה!׳קת מכל הנמצא שם והנה היא תמהה מאד על דכריו שראמה בדבריו‬
‫ס פ ת שינות כ׳ מצד מה שאמי לה ראשונה אלמלכ׳ ללקט!כוי היא מ רה על אהכיל‬
‫עצומה!קורכה ימירה ומצד המיעלמ שרצה לה‪1‬עילה לנכרימנחשכה כעיניה במל‬
‫שאמר לה שמלך אחרי הקצרים בשאר הענ״ש הנכרים ושתשתה מימיהם ולא‬
‫אתרצה שמאכל עמהס ועל הדכר האחרון שנחשכה לנכדיה נפלה על כניל‬
‫!‪-,‬פול על כמתמהמהתמשלמוימ»א ותפיל על כניה ומהדכר הראש•; שעשה עמה ח פ ד‬
‫‪;9‬יה‬
‫כמה שהורה ע!צס אהכמו אימה השמחימה ארצה ו? א ׳משמחו ארצה וכאשר עשס‬
‫מעשלומנ!עימשינ!מי!ר! עצ שנת לכונימגלמל אימס כדכריה ואל הראשין אמר‬
‫מדועמצאמ׳ ח; כעיניך צלכירצ׳ רצמל צומר מדועמצאמ׳ חן!חסד בעיניך בציריז‬
‫לראשיצל שאמרתל׳ אל מלכי צצק ט וכויצלכירצי כקרוכל צך וחדועאנכ• נ כ ר י ?‬
‫בפיגולתךלשניתשאמרתעיצין כשלל אשל ׳קצילון וכוימא ואנכי נכריה כ»‬
‫•‬
‫;‬
‫»לת‬
‫ע‬
‫חת‬
‫»ו!תמדועמושןעצמ< ואחר עמו!כאלו אמר מדוע אנכי נ נ ח ל בעיניך סלם‬
‫דכריס הפכיים שמצד אמצאתי חן בעיניך להכירני!מצד אחר לנכייל נחשבתי‬
‫בעיניך כנו והיא השיכ לה כ• האמתנכריה היא כעיני! כ׳ אין לה ק רכה עצמית ויען ביעז‬
‫עמואמנכמהשמצאהחן כעיני! הוא ששמע את כל היש בה אשר עשתיז ייי‪ -‬ייאבד לה‬
‫יןסיתה אחרי מית אישה!כויוהוא אומרו ויען כע! ויאמר לה הגד ה‪:‬גד לי בל אשר‬
‫עשית את חמ!תךוכ!'ישלס ה כעלך וכוי ואמנם לכל הכיר!שיס מלת להכירני לא ‪3‬׳‪3‬‬
‫‪Sif'33‬‬
‫יבלת׳ להולמה כ׳ ההכרה איננה דבר מלאכות״!לא דבר שתכיל כרצון כ• ליס‬
‫לאדם ראה לאחד א! שמע עלי! ביס׳ מעשיו הנה כדאית! אותי אכשר שיכיר‬
‫א!ת!כיה!א וה ואפשר שלא יכירנו ואין יה תל!י ברצין רק כמציאית ההכרה‬
‫היותה אפשריתכאמ‪:‬רואס כן איפהאיך אמרה ר!ת מדוע מצאתי ח; בעיניך‬
‫להכירני פ׳ לא תכול ולא תצדק מציאתחן כהכרה כלל אשר על כן הפירוש הצפן‬
‫אצל״תכאר כהתרככקיכיל כדכר׳ כעו כמה שאמר לה עיניך כשדה אשר‬
‫׳קציר!; והלכת אחריהן יכויכי איך שלס כיה כהיות! יודע את כל הטוכ אשר‬
‫הפליגה לעשיית ר!ת השלמה עכ כל בית אלימלך קרובו איך לא אמר לה מיד מ ל‬
‫שאחר לה אחר כך לעת האוכל גיש׳ הלם כייב• אין ראוי להאמין באיש כיה‬
‫שיהיה כפו׳ טיבה אמנש יראה כהתרהכפק הוה כ׳ כל יה עשה כעו בערמה‬
‫כתכונה וכדעת כרי להכיר סבלנותה!טיב מדתיה ליאות אס תכבול הרעכ‬
‫ושתסתפקבשתיה!הנה היא בטיב שכלה ותכינתה ראתה כעין שכלה כ׳ אין‬
‫מדרך האיש השלם ההוא להתנהג עמהכאוק האכזריות והכיליויההוא אס לא‬
‫שהיה תכליתי כזה להכירה כשלמות!על כןהגידהלוחידמדועמצאהח; בעיני!‬
‫כשירצה להכירה על נכי; רלהכרתמדותיה כי והו מציאת ח; כלי פכק שיריאיש‬
‫‪0‬ה!א נכרי לה להכיר טיב יידיתיה עד תכלית; !זא מדוע מצאתי ח; בעיניך‬
‫להכירני •רישנפלה על פניה !תשתח! ארצה להכנע לו על ט!כ שלמות! ושאלה‬
‫מאת! מדיעמצאל ח; בעי‪:‬״ להכירה על ידי המעשים הנוי ביה הודיעה טוב שכלל‬
‫כמה שהכייה כינת! !שלא עלתה נתח הכתה כ׳ מצד כליות עשה מל שעשל בי‬
‫מא‪1‬ת! הצד לא היה בזה מציאתה; אמנם מצד תכליתי כ!ה היהחציא' חן בהייתה‬
‫היא נכריה והוא אוייחמותע מצאתי חן יכויואצכ׳ נכריה !הויהשייכ׳ עם היזתה‬
‫נכריה הנה הוא רצה •לנס תה כזה למה ששמע מט כ שלמותה כמה שעבר מ ל‬
‫שהפליגהלעשיתעסחמיתה אחרי מ!ת אישה כי מה שעשתה בחי׳ בעלה אין‬
‫להחזיק לה טוכה כי כן משפט הנשים שיתנו יקר לבעליהן אמנס היות! אחרי מות‬
‫אישה הנה זה נחשב לה למעלה וכבוד כמבואר אצלי כפסיק גמלתהו טיכ ולא ר ע ניזלתה! ט!ג‬
‫כל ימי חייה שהיה ראוי לומיכל ימי ח״! מאחר שהתגמול ה!א לו אמנם הכוונה ולא י * כל‬
‫היא שאן! אחרי מותכעלה יגמול לו הט‪:‬כ ולא הרע כאשר הארכתי הביאור כזה‬
‫בביאיר׳ כל הפרשה ההיא בספר המדותמאמר טיסיייגיוזא הגד היגד ל׳ אתאשר‬
‫עשיתאתחמותךאחרימותאישךיתעוכי אפיך ואייך וארק מולדתך יריעה היית‬
‫מטבע העלם ובפרט כנשים קשה להפרידם מארן מ!לדתם ומחברת אביהן ואמן‬
‫יח‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫להיית‬
‫׳רות‬
‫‪5‬היות שאינן מירגלוילצאתלחיצה פי כל ככידל ב ת י י נ ך פ נ ‪ -‬ל י ל נ ל י י ת ל ל ‪ :‬׳ ‪( :‬‬
‫יתנחמו כצאתס מחקים מולדתם כשילכ! אל מק ס י י נ ו י י ע י ו י ט ו י י ־ ‪ • :‬ל‬
‫הה!א אמנם כשיהיו תלת׳ לליעיתא שיצא‬
‫״•‪•.‬י‬
‫י•‪:‬־‪7‬‬
‫־ ! •צד‬
‫י‬
‫כי‬
‫‪—r.‬ע‬
‫‪cr‬‬
‫דלל‬
‫זאת רעה חילה היא וזא יתלכיאלעכאשי‪-‬לח •־עת כ ל ־ ל מ ; ב ה •נ ל י ‪ : :‬־ ׳‬
‫יע״יש ח־ כיד שיסאדפ לפלס שפר כעילתך כיריבה היא כלתי לה לכדל י ־ •שנש ה כענף‬
‫‪1‬‬
‫זדהימשכירתןשליהמעםהחלה׳׳שליוכיחדהם״סלי׳ליבח לל השכר י״־‪1‬‬
‫פיצלך‬
‫ית'!ה!א להיות כינתה ככל כרש׳ מעשיה דלה צכח לחה ת ל ה ־ כנכי כ ‪ .‬ל א‬
‫ן‬
‫א‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ע‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫"‬
‫גס היא תשיב אמריה!תלמד לו אמצא חל בעיניך חדיני כ׳ • ר י ק שר;כ• דרכנז‬
‫ר‬
‫ח‬
‫אמרה שבלי הפק ת־׳צא ח; כעיני! וזח אנכי לל י׳ל־ל כ י ת ת שפחתך דיל ידעת•‬
‫!‬
‫כאמתםאמצח; בעיניך ׳שאנכי לא אליה כאחת שכחתך י ק פ י ח ת קי־יביתיך‬
‫והיא פיינבין ל ובאשר דאה האיש השלם כ ע י ט כ שפצה!הבנתה כ ט י פ •קימ לליל‬
‫י ־ ‪ .‬י " היא ענתה יבטרס ידבר היא תשמעיתבין ביונת׳ א! לא היצרך אנ ה‪:‬ס•!; רק תמ‬
‫א‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫'‬
‫לה מיד לעתהאיכל גשי הל!ס כ! הא!•אתר ל־ כעז לעתהתיפל גש• הליש כ׳ זחכנין‬
‫ז‬
‫‪/‬׳‪;!*}•.,^,‬הלחם ס י ‪; :‬אפשר שאימיישלס ה בעלך !תלי מ ש ‪ :‬רתך של־יל י־ גס ה י ‪ .‬ה י‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫‪t r ; c‬‬
‫‪,‬‬
‫״ ‪i J‬‬
‫׳שרלליוכןעס מה שביארתי אניבפסיק כ׳ שמש ומגןהחלהיס פ־ שכינת ד ל‬
‫<איה»‪6‬חן היעה כזהיא כיחש המגן אל נציצ׳ השמש ק •חס מלת יחחיס עס קרת לדין כ•‬
‫מדתרחחיהיאכחונצוציהשחשכיבכלהאק׳צאקכ‬
‫בלתי ה ‪ .‬ק ‪ ,‬ל י ל מקים‬
‫ז י ל ת מ ק ! פ א מ נ ‪ 0‬מה הוא כל<! הי ג; בה א י בך י בלינ בי; י פ י ש י ‪ .‬ז ‪ :‬ר י ; י ‪! • :‬‬
‫יתפשט׳צציציו ומני;לכלת׳ יעברו כציצ׳ השמש כ; מדתהדיי‪ ,‬מגינה ו ״ י נ ע ת א ת‬
‫יולתיחסיס שליו תתכשמלכצ א ן אמנם כשח; יככיד י ת; ה שהות מלת רחמים לא‬
‫זמנעהטוכ ההיא האלהיסהנז להולכים כתמים לק לכלת׳ שלמים ועל ל ר ן זה‬
‫אמר לל בועז כ׳ הישהוא מדתרחמים ׳שלפ כעלה כ׳ כ; דרך הל־דה היא־ לשלם‬
‫לאיש בכעל! יהיה י ״ שיהיה כלתי השקפה אל משא אלינס אמר לה שיהיה‬
‫מש בילתה ש למה מעם שניהם יחל והוא ה מלה׳ ישראל שהיא מדת רחמיפ כצריף‬
‫מלתהליןשצא ימנע ה ט ב ממנה •נתןהסבה לזה כא‪:‬מ אשל כאת לישות כלומר‬
‫מאחר שבאת לחשיתתחתכנפ׳ השכנה תשתתף כזה מ ד ת הלין לתת לך שכר‬
‫פעולתן כ׳ לא ׳מנעטכלהולכיה כתמים כו זהנה היא להפלגת של־ייתה תפוגת!‬
‫וכלכתוזאתהיה לה למשיב נפש ׳תאמל לי׳ אמצא ח; בעיניך א ־ נ׳ כי נחמתנ׳ וכי‬
‫דכלתעללכשפחתך כליחרשאמרת אלי לכריס משיכי( י׳יז הלב והיא נ ח ד ל‬
‫עצימה לשלמותלנפשכנחאמנס איחיואנפ׳ לא אהיה כאחת פכחיתיך כוי רמז‬
‫לדרוש יקר העלן והוא כיהשכתתהס עיבריתמיכרחית והאוכל הנתן להפ ה‪£<:‬‬
‫כ ע ר פעילתס כלתי השקפה מצר שלס‪-‬תס רק לקיימם כדי פלעילש כהס יעכלדו‬
‫אלונסהאישתישיאלי העובד א ת השי הנה היא עובר מאהכה ככן א ת האפ‬
‫שאביו ישלם לו מצד שלחית! שלא היה חייב ל ע ב ד ! כתורת חיוב רק מצר אלכה‬
‫לא כעבד אתאדוניו על כן אמרה ל! !אנכי לא אהיה כאחד פבחיתיך ׳רילא אהיה‬
‫בעכולת׳אלהשיכאחתשפחןתיךבעבולתסכעי ב ל כ ת ן אשר בדכתנ׳ שיהיה‬
‫«‬
‫׳משכלת׳‬
‫עא‬
‫׳רות‬
‫»ש‪!:‬רי‪9‬שליו<ז מפס היאלד״שראל וכויוהוא דקדוק נםן ואפשר שאוחיואנכ• לא•‬
‫אהיה כאישפחי‪-‬יך ר ל עס היית• שפחתך באמתפאנ׳ מתנדבת כרצינ• להיות‬
‫שכתתן הנה •רעתי מצי שלמותן כ׳ לא אהיה אנלן כיתר שכתותיךאחישהראית‬
‫לדעתשלל׳ומיבאל לתש׳ התיז כנכי השכינה אנכי נחשכת בעיניך מאד ווא‬
‫ות‪:‬כי לא אהיה ביאת ת ב כ ת ת ו כיו־נל ב‪1‬עו נראית• טיב שכלה ושלמיתיהישיכ‬
‫לה עלפ־תשוכתה<אמ'שלעתהא‪1‬כל היאתגשלאכילילא תמתין שיקרא!? כל!מ'‬
‫כ״יככט הפפחומשאינס באיתלאסלאם לא יקראו ו ו א לעת לאוכל גיש׳ מעצמך‬
‫הליסיטינליתאממענייךפתך כחומזיכפרהכתבשאמרלהמעט ועשה ל ר ב ל‬
‫כי!שפנ‪ 1‬לשלמ׳סוי < ׳תשב מצר הק צריס ויצכטלה קל״ריעפ שלא אמר לה ר ק‬
‫שכמה אשר יהיה ליה מטביל כתימן הנה היא ישבה מצר הקיצריס ויצבט לה ק‪*:‬‬
‫ע ד ש ש ב ע ל י ה מ י ! ל א ‪ ! 1‬בלבד עשה אלא שכשהיא ק־יה ללקט ציה כיעז חל‬
‫•הנער־סשתלקטגסבין העימריס ולא יכלימו? ו ו א ומקש ללקט ויצ‪ :‬כועואת‬
‫נעריו לאתר גס כין העיחריס מל קט ילא מכלימה וגס של מש לו לה כוי שככל ולי‬
‫הירהנדיבימ ומעלית ושלמ‪1‬מי־ הנה כפר הכמיכ שלקטה ער הערכ כל אשר־ רתי‬
‫יבלהלצק ט ע י שעלה חה שלקט? פאיפמ שערים כ! כי כלוה היפר להוריע‬
‫‪,‬‬
‫נג‬
‫ולהביעאיך המנהג עת ת כחימשלחומוולאביכייס בלבי כמשפט הנבלים רק‬
‫שעשה ב מ ק שיהיה בן בפיעל ובן היה והידיעהכמיב טיב שכלה כ׳ לא נמנה ייתעיו‪.‬‬
‫לח מימה אמ אשר היה אפשר שהיא מעצמל מראה אימיוהוא אמאשד לקטה י ק‬
‫נמנה לה אמאשיהימייימחה שנמן לה כעו קלי לאכ!לוה‪:‬מ' להודיע להנדיכומו‬
‫ו!א !משא !מבא י י ומשא אמ אשי לקטה ואת אשי הימינה משבעה ואמר‬
‫פת •״מהרתמה מעצמה אתאשרלקט? שהיתל מביאה משאה על שפמה אחנס‬
‫ל!מה ציאה!נימנה לה א מ א ש י ל מ י ל משבעה !יא !תצא ותת! לה אמ אשר‬
‫המירה משבעה ו כ ו ל יהיה בלהכי‪'!/‬מיושכ היטב!כפיהנמייששאלה נעמי שת‬
‫‪,‬‬
‫ות‬
‫א‬
‫פ^לימלרומלייהשידגלולכירללפלגמשלמימלשבכל ייקיס אשר מ י ך כף ל ח ח‬
‫י ר‬
‫רגלה וילתמה ש ־־׳פעל בגיפ? הנה ע• ד תעשה מעש? בכל י ג ע מ צ ד שכלה והוא‬
‫פ ע ל ת השפל התעש׳ כ׳ כן יקרה מתידאנל התפחה המדינית כנויו״וא ומאחר ל ?‬
‫קי״מה איכה לקטמ התש ואנה עש־מ •ריאמרה לה וה להיותה היא מיוחדת‬
‫בשלייימהועלקה הין* הנביא מלמלה לרמ!ו תהיה הדבור ה‪ ?1‬והשאלה ? ו א ת‬
‫מייחד וראי' ללילאל״למה והס כישאלימאיכה לקטתהייס!היא מלאכה ניפנית‬
‫ואנה עשי כי נ כ י הנראה עתה לריב!׳ מה שהכיאה שטותה מאד כגי‪-‬פה וכשכל?‬
‫כי בריבוי מ ? שלקטה רעה ט רחללבקר טרפה בועת אפה וברב!׳ מאכלה ע ד י‬
‫שהימירה ככ משבעה ידעה ב׳ לתה שראו כה יתר שאת מפעליה מפאת שכלל‬
‫על כן נמנו להככ משבעה מהמאכל אשר לאכמנהגולהייתםוהלא ׳מכן רק‬
‫פ‪-‬היהאישייכייא תה כשלמות אמרה יהי מ כ י י ן ב י י ן ו א ו היא הפיה לתמותה‬
‫אמאשר עשתה עתה כ׳ בוה תשיב לשתי שאלותיה כ׳ באומ' עם אשי עשתה כ ו ?‬
‫תדעוא־פללקטלששהכלאתרווא ותגר לחסותאתאשרעשתה עמוכלויהגידה•‬
‫את‬
‫רות‬
‫״‬
‫אתעצמ!ת האיש אשר עשתה עמ! כי כהידיעה עצמ!'האישהשיבה על הכל‬
‫‪t‬‬
‫!‬
‫ותאמר שס האיש אשר עש—‪,‬״גת הייס כעזירימצדשמו שי״רה על עצמית׳ תדע‬
‫האיש אשר עשיתי עמו הישיכ והיש' כה׳ השכל הי׳עשי כי׳ייכיודימ ת ־ ע שבשרי תי‬
‫לקשת׳ כמי׳ והנה כששמעה צעמ׳ כס האיש התחילה בברכה אליוית כ• ראתה‬
‫זתאיך‬
‫שלא היה אפשישיודיקרק ייכאת השגחתי הנפלאה בה״ת האיש ההיא קריכ לה‬
‫עפ»‬
‫ת ‪ :‬ף ומיד הכינה וגפ חקרה כ׳ מאתהיהיתה ואת כדי שתנשאלהעל קאמישלא‬
‫לכלחך!‬
‫עזכחכדו השיאתהמתיסואתהח״סכיכשתנשא ליהיאחסדשל אמת לבכיר‬
‫ג‬
‫המתיס והח״סוזא ותאמר נעמי לכלתה כריך היא לה״אשרלא עזכ חסדו א ז‬
‫הח״יואתהיותישיריהש׳ הנוילא עוב ח כ י ! אתהמתים יאת החיים יהיתה כיניע‬
‫בוה אלהנשיאין עס שלא גלתה זה לה כפירוש רק אמרה דברים שהיו להם שתי‬
‫הכניתשהיה אפשר שישיב לנען אשר לא עזב חסדי אתהח״ס יאת המתים כמה‬
‫שאח' לה כ׳ למה ששמעאתאשר עשתה עס ח‪ -‬תה י ת ר י• ת אישה כי* עשה כן‬
‫כוי ואן שישיכ אליו ית'אפשר שתיכן שלא עוכ חסדו את החיים ואת המתים כ<‬
‫חצר וכיתהייתיס עשתה עמה חסד שהזמין לה האיש ההיא ל עשי ת רצינה ואחר‬
‫שאמרה דכריס אלה התחילה הדכירמחדש עס רות כמה שהידיע לה שהיה‬
‫קרובו כ׳ כמעט הית' רוצה לגלותאת כוונתה כנשואי; כמו שנתגלה ממה שאמרה‬
‫אחכך וזא ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגיאלני היא והנה נס דבריה אלה היו‬
‫להן שתי הכנות שהיה אפשר שפינתה כזה שלהיות קחכ להן היה שלם ועיסה‬
‫‪1‬ת‬
‫ה‬
‫^ז^{‬
‫־'‬
‫ז א‬
‫עחה ח י ״ שהיה מיוחס ממשפחתם וטבע המקיר ימצא במהשחיצב ממנו ז והנה‬
‫לרעתי יותעשתה עצמה כאלו לא הכינה הכונה הראשי‪ ':‬רק האחרונה הזאת‬
‫־ ' י לכד כ׳ כן ראוי לנשים הצסעותשכעכק׳ גישיאיןלא יהי! תיבעיתככה ולאיכימ‬
‫כרמיויתרק אחר שיפרש׳ להן הדבר כפירוש!על כ; אמרה יתאמר רותהמואכיה‬
‫גס כ׳ אחר אלי וכוי כ׳ מלת גס קשתה״שוכ כמקים הוה כז לתזה אך היא כאלו‬
‫אחרה אחת דברת שהוא קחכ לכס במעשיו הטיביס כ! כ; נראה באחת כחה‬
‫שעשתה עמי חסד גדול כאמו'גס יש היכחהאחרתשכדבריך כן היא כ׳ אחר‬
‫אלי עס הניגרים אשר לי תדבק׳; וכ״תהיה מלתכ׳ נתינתטעש אל שלחות ‪1‬חלת‬
‫גס תהפתראיה על שלמותי זייתראיתעל שלמות״ קחכ להש כנוייהוא דקדוקי‬
‫נכו; אמנם כתה ששינתה כמה שאחר לה כ׳ הוא אחר לה זכה תדכקין עם נערותי‬
‫ופויוהיא ספרה לחמותה שאחר לה עם הנערים שלי תדכק׳; יכייעס שהיה אפשר‬
‫ששינתה מפני השלים להפליג על ספור שלמותה ושכח; כ׳‪.‬לאמי; כה עד שאמר־‬
‫לה עם הנערים שלי תדנקי; כ ״ ד ע ש ה י א לא תסכים כשום צד שיגע! כה אפיל!‬
‫כאצכעקטנה‪ :‬הנה לדעתי לא שינתה דכר ממה שאחר לה כעז ווה כ׳ כמיד‬
‫שאחר לה בועז זכה תדכקיןר״ל עס הנערים כ׳ מלת כה הוא במקיש שהנערים'‬
‫עומדים שש והוסיף עוד למר שתדבק שם עם הנערי'ושוה יהיה כחכרתנעחתיו‬
‫והיא כשספרה לחמותה אמרה לו שאמר לה עם הנערים שלי תדכק׳ן לשמירה‬
‫מעליא מהנכרים ועובר* דרכים כ׳ כן אחר לה נ כ ח בא‪1‬מרו וכה תדכקין לא‬
‫הגיד‬
‫רות‬
‫עב‬
‫הגיד לה שאמר שזה יהיה כ ח ב י ת נערותיו יען !הידועהוא ט היא לא תעמוד‬
‫י ק ב ח ב י ת נשיסלצציעתהאןלהיזתשינתה להפר שבח האישנמה שהשגיח‬
‫לתיעלתה לא ככי דק מה ש אמר לה וכה תדבק׳! שטנת! בזה שתדבק עס הנערי'‬
‫לשו״יה יק המויקין כ ר י כ י ם כאמיר ע ר אש כל! את כל הקציר וכי'והשיבה לל‬
‫נעתי כי עש היית טיב ינעיס שתדבק עס נעריו הנה מה טיב מאד ש‪:‬שתצא‬
‫ותאשר‬
‫^ נעבייירות‬
‫כחברת נערותי! כדישלא יפגע! כה יחידה כשדה אחר וזא יתאחר נעתי ריל ר!ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫ר ; ד‬
‫'‬
‫כלתה טוב כתי כ׳ תצא׳ עה נערית׳! !פויכלומרטיככחו שאמי לן שתצאי עס‬
‫נערותיו וכוי כ׳ איננז תינתה כיו• שנראה מפשט ה כ ת ט ס והעיר הכתיב‬
‫ן י‬
‫שכן עשתה כאשר צתה עליה חמותה ווא!תדבק כנערות כעוללקט עד כ ל ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫י קציר השעיריס ׳רישהרכקיתכנערותיו היה כלקיטה לכר אכל ה ד ב ק ת כנעריש נ ג ע ת‬
‫היה כמק ‪ c‬ההיא להיותה נשייר' חעוכרידרכיס כחדוכר וכאשר ראתה חייתה‬
‫שעשתה ככל אשר ציתה עליה ‪ 16‬התחילה לגלותלה דעתה ט נ ק בנין עדי עד‬
‫כנשיאיה עמו!ה!א אומר! !תאמר לה נעמי חמיתה כתי הלא אבקש לך מנוח ר‪ ,‬שר‬
‫'יטכלךיר'כינתהכיהל!מרכיהנהכלהנש־סכאשריקת!‬
‫לה‪:‬בעליה; מיצאית זיתי• ס יידו‬
‫‪1‬‬
‫ג ! מניחה כי אין מניחיהאשה אלא כבעלה כמז שפירש הריאכעזלככ ר ש הביתי‪ :‬ג‪,‬־‪ 0‬ר ב ו '‬
‫הזה א ן כל מנחה תהיה להטיב לה פי לפעמים ואת מניחתסתהיה לרע לה;‬
‫ואחרית; עדי אובד א ן כאשר •היהה!יויג לשם שמיש לעטרת! ׳תיהנה זיז היא‬
‫לטוב לה לעצמה!לנפשה פ׳ לפעמים יהיה למניחת הגיף אך לא למניחתהנפש‬
‫על כן אחר םוה יהיה לה מצוח אשר ״ ט כ לה כלומר לעצמ תה ולנפשה וזא הלא‬
‫אבקש לך מנ!ח אשר ״טכ לךוכאשר הקדימה לה זה דרך כללות התחילה לגלות‬
‫לה הענק כפרטית נאוחיועתה הלא כעויר' ע ד עתה דכרת׳ ל ן ד ר ן כללית י י !‬
‫עתה כ׳ מלת עתה מ ר ה על הומן הה!ה המגביל פרטיות הפעילה הה‪!1‬ה יוא‬
‫ועתה הלא כעו חידעתנ! אשר ה״תאת נעמת״ הנה הוא זורה את גורן השעורים‬
‫ו ט י ט גלתה לה היית! קרוב להן!אחר מודעת‪! !:‬לא אחד מודעת׳ לרמי! לה םהיתה‬
‫הקירבה מצד כניה כי ייוה הצד היה קרוב ג ם ל י ת מ צ ד כעלה המתוא‪1‬מרו אשר‬
‫היית את נעד!תי! הנה ב!ה רמ‪1‬ה שלחות! !צדקת! כי עב היית! עשיר שיש ל! כמה‬
‫גערות!!א אשר היית את נעייתי! וכמזשאר״ול שהיה גדול ה ח ד עם כלוה הוא‬
‫כעצמו ולא על ידי משרתי! וורה א ת גיר; השעורים כלילה שאי; ד ר ן הגדולים‬
‫לצאת מטתם לילה !עש כל וה היא יוצא לוחת את הגירן להיות! צדיק גמור‬
‫והצדיקים חשים על ממונם שהם רחוקיסיח; הגול כ׳ ככל וה רמו לה שלמית! והיות!‬
‫צדיק גמור שנטיעתיו יהי! כמוהו וכאל! רמוה לה שזה היה נ א ת להקים ו ר ע‬
‫לבעלה הייתיעל כן ראוי שתכין עצמה כדי שיתרצה אליה ויודווג לה כדי להקים‬
‫יורע על שם המתיואויחצתיהכתישמת שחלתיןעלין וירדת המין!כויאס שיהיה‬
‫הרמז על ההטהרת מ ה מ ר ת כמו שדרשוהו ר?ל ואס שיהיה פפשטו הסנה‬
‫בפסיק שהזהירה על טיכ ההכנה כדי שתכשר כעיני כעו וציה עליה פלא תידע‬
‫&לי! ע ד כלות לאכול לשתית נרי שתיעב לבו ובעונ לכו יתרצה)יתפייס להתחכו•‬
‫אליה‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫' ‪* ' .‬‬
‫‪P‬‬
‫נ י‬
‫י‬
‫'‬
‫ז‬
‫רות‬
‫ודחצייס‪-‬יליליהפמאס כלתי השקפה ו כ ד ! ‪ H‬אלתמ־עילאיש ‪ -‬י דלית• לאכיל ‪ ! i‬״ ‪t r r‬‬
‫‪3‬‬
‫וירי‬
‫דרכי ההכנה הראייה להכיא העני; לידי גמר כא ‪ r‬ר י א ‪ :‬י " ליז ‪ -‬־ ש‪:‬־(שי יהי‬
‫•'־־‪-‬י‬
‫בשי יכו שיהיה מיישכ ויהיה לו עלמטת׳ הייה ש למה נ ‪ t‬ב ינחת •‪! K‬׳ה׳ נש ככן‬
‫י‬
‫י‬
‫' י ''"' ׳כיייהיא אחר שייטב ציו מהאכילה א! רא י שמ־עייק פ ש נ י ב ע בפ־ט ־ ; ל מ י‬
‫י<‬
‫ג •דעייקיסהנחמ ראש! ומקיש רגליו כדי שלא יביא ח‪.‬׳! דרך ראשי אשד נח ע ד ת‬
‫המיכר וכראוי!!א וידעת א ת המקיש אשר ישככ שכ כ׳ לא אייר וידעת •י קיה‬
‫שכיבת! לרחיזשמדעכרטיימהחקיסזילמידיעממציא תחק ‪ :‬שכיבת ־נ! יככן‬
‫יהיה לן ייקיס לביא לגלית מקיש מרגלית׳! כהייתך בקיאה בנ־די ה ־ י ק י !'׳א‬
‫וכאמ!גליממרגלומי!!שבבמ!אמרשבעש מהבל זההיח ׳גידלה ח ‪ /‬א ‪ £‬י תעשי‬
‫‪:‬‬
‫ותיאטר‬
‫להביא עיי; הוויג ליד׳ גמר כי ככר ידעה נעמי שלא יתרצה עד יגיד ליש ב שהי׳א‬
‫א ל י ה ״ נ ל גיאלקרוי כחישעשהועלכןאחרהיהואיגידלןאתאשר תעשי! יכי ׳הצד ד ת‬
‫והגטישן הריבה בל אשר תאחרי אל• ח יעשה ונ!'!קשה כאחת שהיה לה ליחרכלאשי א י י ת‬
‫אל׳ אעשה למה אמרה תאמרי כעתיד ו ע ד איך אמיומרד הג י ן יתעש ככל אשד‬
‫ציתה וכי הילל ככל אשר אמרה א! יאמר לעיל כל אשד תצי׳ אלי א ע פ ה י ק ש ה ע ד‬
‫שנעמי אחר לה!ה!א יגיד לך את אשר תעשקיהיא לא ק עשתה י ק אמרה ל! מיד‬
‫רשש־ול לה ח׳ חתיכי אנכי ר מחחמך ו פ י ש ת פ נ פ י ן זכייאחנס הנפ; אגלי כי‬
‫געח׳ אחר לה שתעשה כל מה שצותה עליה!היא הש יכה שבל אשר תאחר לה ע ד‬
‫לעשימכפרטימוילתמהשצ תה לה דרךכללהכלתיגהה!יא כל אשר תאחד׳ מלי‬
‫אעשה כלומר כלאשרתאחיאליעיד כ כ י ט י העני; א ש ר צ י ת א ג ש ה !לא ספר‬
‫הכתיב מה שאחרהלהעידכ׳ משתמא כל אשר דכרה עשתה וילת מה שנתה לו‬
‫הכלאחרהלהכ׳ לאעשתהמעצחהדכר!עלמהשציתה עליה דרך כללית אמי‬
‫הבתיביתודהגיק יתעש ככל אשו ציתה חמתה ׳וימה שציתה שתחתי; יגד‬
‫שתאכליתדעהמקישותבא אלי! !תגל מרגלית׳! כלוה עשתה ! כ כ ד ה כ ת ב שב;‬
‫נעשה כל העני; כפ עלווה א מרו ייאכלכע! ׳־שמי״טבלבוויב״אלשפכ כקנה‬
‫הערמה יחיא בלט וביימה שאמרה לי יכרשתכנפיך יכיל׳ היא מה שאמרה לה ע ד‬
‫ד חחיתה שתאחר וילת חהשציתה עליה כנזכר!ביה ׳תישב הכל על נכי; י‬
‫‪3‬רטת‬
‫להיות‬
‫חצי הלילה היאהוח; ה מ ק אל ההתכידד!ת היה מנהג השלח ס להתבודד‬
‫י‬
‫כאותה שגה כמ‪:‬שנאמיכדדהמלךעה חציתלילהאק ‪ c‬להידיתלך!כי ואמישה;א‬
‫ה‬
‫‪n‬‬
‫‪L,,s‬‬
‫‪n‬‬
‫הרגישהיות אדסנכרישיכבמרגל!תיו!על ק חרד אמכלהחרדה וילפתהנקיא‬
‫איישפירניואר בלע! וכאשר השתבל היטב י א ה !הכיר שהיתה אשה הש ככת‬
‫מרגלותיו וי א!הנה אשה שוכב' מרגלותיו ריל הארס אשר על״‪ ,‬חרד ו׳לפתהיתה‬
‫אשה והיא כאשר הכיר שהיתיאשה אש ש!וששה או שחג קילה והכיר היית! ק ל‬
‫ז‬
‫‪ ,‬״‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫‪ ,‬אשהא! שראה שערותיה שהיה לא ר הלכנה א! כחמה לוה מיד שאל לה מי‬
‫את‪1‬תאט' אתוהיאהשיכהתשבהנצחמלמזפהיהרא!׳ לספק בביאתה פחה חה כי לא‬
‫יא!תלאשה שהיא תבא מאליה אל האיש אשר לא תקיא יכל שפ; פאי; רא‪,‬י ש־!‪.‬פא‬
‫בלילה להתחבר עמו כמישת! שנראה כוונה כשעלתה ואת‪1‬הש שתי‪ 0‬ר ע ת אחת‬
‫היא‬
‫_‬
‫ענ‬
‫חת‬
‫היאלאשדואחמלאיש שיאמרו שהיא אשה וינה!יאמרו נם כן שהיא א י ס רשע‬
‫הריאיס אתהאשד הבאה אליו בלילה לשככאצלוכמנהנ ליינאפיש והיא תקנה‬
‫כתשיכתה כל והאס צל הגנאי הייגיעלו מצדה אתר אנכי רותאחתןכלומ א׳ נכי‬
‫אשל נכריה עד שיחשכין לזכאי או לאיש ר ע י׳יגלליס כ׳ אנכי א־יתך ! מ ז ר ן‬
‫האמיתלכאככלשעה אל כעליה; יאס חצר מ א י המגיע לה אמרה ופרשת כנכ־ן*‬
‫על אחתך כ׳ גיאל אמה כלומיאינני גנאי שתפרוש כנפיך על אמאן־ ילא אתחשב‬
‫כוינה כהמחכריעחך להיומךג!אלקחכ ולך נאה לגאול!כזה מקנה הגנאי אשר‬
‫ייצר ל פ ע ל הזל היה מגיעלה והגנאי אשר מצדה היה מגיע נס לו אצא שהרחש׳;‬
‫היא מגיע צ! כעצס ׳לשני ללולשיכ כעז ויאחר כרוכל אתלהיכתיהטבת‬
‫ח ס ד ך ״‬
‫האחרי;וכויר'הנלכליפפק ׳רעמי שאתברובה ומבירכתלהימצד פ ע לית ן כלס‬
‫אתרה"‬
‫יאחרלהשטיבייתזההפיגל והתפר האחרון גדצ מאד חצדהחשרהראש!; כשלא‬
‫הלך אחרי ח!ת אישה אחרי הבחורים כי כמה שהנהיגה עצמה אחר׳ ״!מ אישה‬
‫בצניעימגדולעלכןלא ׳יזשניה לזונה ויאמינו כל העילס כי כל מה שעישה עתה‬
‫היא לשס שמיס!לא לשס זנימ כי אס הימה ויינה לא היה כא אל היקייס בהיימ לה‬
‫ייקיס ללכת אחר• הבחירים אס ד ל ! א ס עשיר ככל אימ נפשה וייפיל! הכי לא‬
‫הלכה זהיזרהודא׳ עלטזככיונתהלשס שחים והיא אייו היטבת חסדך האחי׳;‬
‫מן הראשי; יראם ל א היה קידפ החסד הראשי; לבלתי לבמ אתרי הבחירים לא‬
‫היה החסד הזה האחחן טיב בהחלט כ׳ היה מקים לדין שלשם זנימעישה שריצה‬
‫אפה כקכוטפליתיט' טיכלחיתבטןדוכ! אחנס מצד חסדך הראשי־ היטהמזה‬
‫האחר!; ואי; חיש יין הראשי; מיס הימרון רק ‪ 1 b‬אייר חצר חסדך הי אש!; היטבת‬
‫האחריןכנויזכזל ית״שכ הכסיעל כפין שלא יחסר כל כו כי לה׳ דעמהמפרשיינפל‬
‫מחליקמ בחהימ החפר הראשי; ילדעמ כלס א! ר!בס חפר מהכתיב הספד‬
‫הראש;!גם לר'!ל מציני כמדרש חתל׳ קת איזהו החפר הראשי; והאחרקוא ן אנו‬
‫צריכים לפי הפשט דבר כי הפל מבואר ככמ׳כ לפי דרננ׳ ז ל ! א ח ' לה כ׳ מזה לצד רצתה נ מ ׳‬
‫יה!א מצר הגנאי המניעלו בעצם ירא שונה כל אשי תאחר היא •עשה‬
‫״ ד ‪1‬‬
‫א אי״׳ אל תראי‬
‫ועמהכמיאלתיאיכלאפרתאחריאעשהלךיריאכיתצד׳ כל אשרימאחרי אלי‬
‫אעשה!נת;הטעס ל ח ה לא יגיעלימזהגנאי והוא להיימ י ד ע י י פ ר ב ס א ל כל‬
‫ה ע י ! ייקנה׳ הייתה היא אשתחיל לייה שלא הלכה אתרי הבח!ריס כנו ילה־ית וה‬
‫ייפירסס ויחעצכצ הייתן אשתחיל לא ׳חשדני ריאל איתן כאל אלי!מזל הגיע‬
‫ל ה גס כ־ שבחה שיודעים כל העילס שהיא אשמחיל ושכיונמל לשמים בלמי סיגים‬
‫ו ע צ כ ן א מ ר כ ״ ו ד ע כ ל ש ע ר ע מ ו כוישהיא טעסיאל ע ש ת מאחרה לשלא יהיה‬
‫נחשד כה כנויאמנס אחר לה כ• אל הדבר השניאשר אמרה להרחיק הגנאי שלה ועמה כ­‬
‫אב­ם‬
‫שצא תחשב ציינה בטאה אליו ׳עןהואגואלקחכהשיכ שביה לא מק‪:‬ה דבר כ׳‬
‫א ס ל א ה י ה גיאל אחר יותר קרוב ממנ! הנה כדבריה כ; ה!א אחנם מאחר שיש‬
‫גיאלאחרקייבממנו שהיא ט!בשה ה אחי! של אליחלן כ׳ אלימלך !טיב !שלמון‬
‫הי! אחים צרעת רייצ!ט כ היה רוח שצ מחלון בעצה של רימונחצא שהיה יומר‬
‫יט‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪19‬‬
‫קרוב‬
‫רות‬
‫ק ו ו נ צמח לי;מכוש שהיה כ; ד!ד! כנ!'!ה!אאו״יעתה כ׳ ״ ״ ‪ :‬ס כ׳ י י ; נ ‪ i f‬אנשי‬
‫וגש •שטאלקו!בממג• ׳ר!עמהאלהטענלהשנימשח־ירתב• ג חל״נ• עש ל* ‪r‬‬
‫כיהאליתשאנ׳ גיאלעניי עד•״‪ ,‬צא מקנתדכר כ• גש ישי‪ .‬ח צ ‪ -‬י ׳ * ק י נ ״ " ‪ :‬־ כיי‬
‫ועל כןאליר בשני כשיקיש האצהחלתעמללהייתם מש כה לש־• ה ט ע י ת יישר‬
‫אמרה היאכנויואחרמשר א מ י צה איךנמק; ה ד כ ר ה ד ח ־ !;מ ה!‪ •:‬מזיר צל‬
‫ליגיהלילה הדרוהנשןגתשליסתק‪-‬ן כל דבר!היא אומלינ׳ הלילה יהיה כבקר אש •גילך‬
‫טיב ׳גאל כיייויליניחמלעצחך הלילה בלמי המחיר! י יגיהיה ככק־ י ש •גמצן‬
‫טוב שהיא נואלקחכ מ ח נ ״ ג א ל ל א כילי נחה ׳׳מריהיחייחלח מךגמ למ ע לש‬
‫יאחנש אש לא יחש ץ לגחלך אי יהיה ל• נאימ לנח לןיגחלמ‪-‬ך מנכי ח• ה שככ׳ ע ד‬
‫ה נ ק י כ׳ כוהימק‪.‬הכלכאמ‪:‬ריהנהח‪:‬י״היאחמדרש ככה‪-‬קהיה ר— לגא למ‬
‫ישי כשיש לגאימלנ׳ שני קניש חסמה׳א הקן אשי ׳השק ה צגחלנ‪ ,‬חשד צא יעכיר‬
‫בשסצדחהנכולההיח !ה א הנקרא נ ק י לא עלית כביחמ משיחנו !היה ח ד‬
‫ה לכנה כאי ר לח מל כי והי א כעמימחשאשי אחר! ‪ : h‬צא וכי כעמהיהגכיצהשנ*‬
‫ה‪:‬ח בהיות כל •שריונאים כי או יהיה נגאל ק דש לגייצ לאחד!; מצד ט שימש‬
‫וה‪,‬א איולונו אחישנהוכו!היא י ש כ ל כרומו לה ויק הגל!' •הגאלה ואחר כמדבר‬
‫לאיחה הישראלית לינ׳ הלילה שליא!‪-‬ק הגלימיליה ככקי שהיא ילק הגמלה אש‬
‫׳גאלן טוכיומן קודש לכ; יגאל ואכ צא יחבק לגאלן לא יעבור הזמןהאחר!; •בעמל‬
‫הנוברמיגאילמיך אנכי שבבי עדהבקר!כ!'א־ינש לשי דרכנ! אבשר שהשיב צל‬
‫תשובה נבונה כעי מל שלב•; מטיב כינמלול א כ׳ לנה ה א הבי; כה שהימה‬
‫י יניד למהי ק ן הגאלה צהקיס צה שס כישר׳• ע ד שעצ כ; מהרה צבא אלי! מאגיה‬
‫‪1‬‬
‫ושאלה ממנו!כרשת כנכיך כייוהוא השיב לה שתמתן ותלין הלילה לבה כ• בבקר‬
‫מ י י •היה ו ל ה ע נ י ן אי הגאולה ופיישתהכנפיסשאמיתעצ כל הניס ולא יענוד‬
‫מוהמחר והוא אומר! ציני הציצה והיה בבקר וסיירילינ׳ הציצה צבר !היה גמר‬
‫העני; כלובכקרב‪1‬ההאיפ;כיאסיגאלךטיבהג־אלהצו'יגאצכבקר עלכצ כניס‬
‫ויואאסיגאלךטביגאציריאסירצהטיכציגאלךיהיהוהככקרעלכל‬
‫כניס ולא‬
‫•עבור ואס לא יחכ ןלגאלךאושימןדחיהלכלמ׳ גאלן ככקר או יגאלתיך אנכי‬
‫ח•הבאוש; שאין ההלימנהרק עד הבקר כין כך ובי; כך ויא שכבי ע ד הבקר‬
‫כל‪,‬מר אין לך להמתין רק עד הבקר כ׳ כבקי יגחר כצ העניןעצ כצ כניס בניי בול‬
‫ממי שב מלי והיה שהילל לינ׳ הלילהוכבקר אס ׳גאלך ט כ יגאל י ק ימו לה שבכקר‬
‫יהיה גמד העני! עכפ ויש לדקדק ע! ד בככיק למה אמר בחלקת ק <ס לגאולה‬
‫אש •גאלן• ובהעדר הגאולה א מ ואס לא יחבק צגאלך היל} כשניהס אס ׳גאלן‬
‫א! כ שניהם כצשין ח פ ן אש יחפוץ צגאלך יגאל ואש צא יחבק!גאלתיך אנש׳ כי'אך‬
‫דמי לה בו ז שהוא יעשה כ א פ ; שימשך הדבר כאיפןשצאיתכיץ לגאלהואס)לא!‬
‫יגאלנהוה יהיה נחקרה ר ח ק נלת׳ חפץ נלל יען ה א •גיציח רנדים רכים נ ד י‬
‫ותיםכי‬
‫שהוא לא •חפיץ לגאלה ואו ׳גאלנה הוא כצדק והוא דקד!ק נכי! וכפר הנתיב‬
‫טרגלהדו שהיא עשתה כדבריו ותשכב מרגלותיו עד הכקרכאשר גוו נ ע ו ומקש היא בישיש‬
‫יכיר‬
‫עד‬
‫רות‬
‫י נ י ד איש את י ע ל י טיואמיכועו לצעדיו שלא ׳!דעכשיס צד הכאה האם? מעצמה‬
‫אל המר; ייוא ייאמר אל יידע בי באל לאשל הגיר; ירי לא י ד ע שבאה ייעציול רק‬
‫שהיכוחהלנאלא•!! סכה כ ן •דע! שבאלהודווג לו םליא גנאי לה מאחר שיש‬
‫ניאל קרוכ יומר כמדובר ולא נאמר בניעו ויקס ויאמר רק!יאחר צרמ‪:‬ו שכל הלילה‬
‫לא כמן שינה לעיניי לחשיכ מחשטמ שלא יגיע לה גנאי נשים צר יעל כן אמר‬
‫ויאחר אל יודע כוי וכדי להבטיחה על טיב כיינתי אחר לה שמיציא המטכחמאשר‬
‫עליה יממן כידו והיא מאח! מצד האחר שיורה זה דכקוו;‬
‫החטכחמ‪1‬אחוינהואחר‬
‫שעשתלהיא כמ! םאמיצל‪,f,‬‬
‫נ‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ל ‪.‬‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ש‬
‫נ ?‬
‫!ןא‬
‫״‪,‬‬
‫&‬
‫‪n‬‬
‫‪ 1 ,‬אפר הנ*‬
‫ה כ‬
‫‪, ,‬‬
‫‪n‬‬
‫‪o‬‬
‫ד‪.‬כט‪2‬הר‪,‬‬
‫כחטכחמ שלא חשיכ ריקם אל חמימה ומיד כאשר חדד לל השעירים לא היימין‬
‫היא ללכת עמה רק הקדים הוא לביא אל העיר למהר לעשות אשר נדר לה !!א‬
‫ויבא לעיר ולוא שב לבועז שקדםלבוא אל העיר כפי מה שכמכ המתרגש ואינו‬
‫כמי!תבוא ואחר שאחר איך בא הוא לעיר ספר אין גם היא באה אל חייתה וזא והבא אל‬
‫ומבא אל חמיתל ושאמר לה חמותה ח• את כת• כלומר מ• א ת א ם א ת כ ע ל ת ב ע ל‬
‫ככראיכנו׳לעדזיןכמושכאבמדרשושאללכלשיןנקיהואזהיא‬
‫רבות ה‬
‫לשיבל על בל‬
‫ל ע מ ן אשר עברה עמו מעני; המטפחת א שר אחזה כינו לבינה יוא !מגד לה את‬
‫כל אשר עשה לה האיש כ׳ לא מצאנ! שעשה לה דבר אחר רק זה כ• אין ל!חר שמל‬
‫שאמרה אמ כל אשר עשה לה היא מדידת השש שעורים שהרימה כפר אחיכך‬
‫כאומ״ומאחר שש השעירים האלה נתן ל׳ רק הוא כאשר ניארני כ׳ הגידה מ ל‬
‫שעשה לה מייעשה אחיזת המטפחת כינו לבינה שזה •!רה על ט!כ ‪!0‬נמ! כויונה‬
‫ואת כך אמר שגס ה!סין> עיד נדיבות על טוב״תי כשנתן?ה שש ‪ 0‬ע י ר «‬
‫עשה רק כדי שלא מבא ריקש אל חמימה והוא אוחיכ׳ אחד אלי ‪"f,‬‬
‫ת כ‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫‪m‬‬
‫‪,‬א‪,‬‬
‫?‬
‫י ‪1‬‬
‫לא ו מ א פ עיש‬
‫ק‬
‫ס‬
‫השעורים‬
‫אל חמותך וכיייבכלל הפיר מל שעשל לל כ כ ר לה גיכ כלי ככק מה שידר לה‬
‫להשלים הענק ביום ההוא ושלא יעבור כנו'ועל כ; השיבל נעח׳ ואחרל לבלתל ותאם'׳‪-‬׳ני‬
‫שביכתיעדאשרתדעיןאיךיפילדכריריםביהיוס עד שתדעי איך •כיל הדבר‬
‫נהי‬
‫מענין כעז עם טיב כ• •דעת• את האיש'אתשיחושלאיעכירהייס כחי שנדר לך‬
‫והיא באלי אחרה שת!כללשבתבחקיסאחדעדאשר יכול מ; השמים כ ד ת חה‬
‫ל גש ת כ• הו״; יהיה כ י חעט עד שתיבל לשכתאתה עד יגחר!היא איחיע ד כי‬
‫לא ישקיט האיש כ׳ אם כלי; הדבר הי!ס •ריששפטה כן מחה שהגירה לה ר!ת שנדר‬
‫לה לגח!ר כל ד נ ר כייס ההוא ועל כן גורה שיקיים דבר! הטוכ אשר דבר כלי ספק‬
‫למה שהכירה כו משלמות׳ שהיה כי מדת הצדיקים כמו שדרש! כמדרש כ״קיס‬
‫הוה ייזל ותאמר שכ׳ כתי ר ת נ א כשיר שמואל כר רייצחק הצדיקיס הן שלהי הן!לא!‬
‫שלהן לא! שנאמיכ• צא ישקיט האיש כ׳ אס כלה הדבר ה׳ <ס עכ !היא ״סכים אל‬
‫הסונה הנכינה אשר וכרש הנה ספר הכתוב ש ק עשה ככל ד ב י !‬
‫»‬
‫מ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ש‬
‫ד‬
‫כ‬
‫י‬
‫פרהיתו‬
‫ותכף עלה השערה אל הזקנים צעמ!ר כדין עס ט!כ אשר היה הנ!אל הקר‪1‬ב ממני ונעז עיר‪,‬‬
‫צדעמאס י ש א ת ‪ :‬פ ‪t‬׳ צגח ל כחי פ‪:‬דר לר ת •';א‪:‬טע! עלה ה שער וישכ שם ירי‬
‫שלא עשה כמנהג האנשים ה כ למי שלחיס שאין כינמכ לעשימ בשלמ!' מה ש‪ :‬דרים‬
‫•ט‬
‫ב‬
‫ג‬
‫‪1 9‬‬
‫בהשתדלות‬
‫הטיגר‬
‫חת‬
‫בהשמדיתשלפ כבי הראוי להשלים העני; י ק‬
‫‪f t‬‬
‫; *ידיי; להם יע‪:‬׳ ל ד כ י י י ן‬
‫היה וההשלכ נואמהתדרגה היה עילה השערה י כ ל ת היה י״ נ־׳ יי יש כה היה‬
‫מיוי אל בימי •היה ‪ 6‬י ד ש כ ב י יצא <דיחינמ!כי<ה כעלה ‪ 5‬־ הל י ק ב ה ע ד‬
‫אשי כל האנשים ממקבציס כס <לא יצאי י ן ה ת להכלגמ כל״ מ• ׳משקה!‬
‫להשליכ ליה שנדי עלה השעי יישב שכ ע י •בי( שס התיש הג י׳ל על ק י—י יישב‬
‫שש יחמי שישב כל כך שסעד שעבד הגמל ודבר בא!‪:‬׳•‪ :‬מיז ה ד ב י י כ א ש י ‪6‬־יד‬
‫ו? א ׳הנה ה נ א ל ע ב י י ם י י ב ר בעז •ככר כלא דבר ל! ביקרי• בעלמא כלי•‬
‫שריצהלעשיתיועשה ועל ק א מ ר ל ו כירה שכה כה כדי סיעשו ה ד ב ר ב״שיב‬
‫ויאייר סירה שכה הה הלוני חצמ!ני ויכרוישכ יכייילאנמקריהדעמי גס בזה י ק‬
‫י'ת '‬
‫ח‬
‫‪J‬‬
‫‪X‬‬
‫־‬
‫ש‬
‫שהשתדל לייהדעשרהזקניס מזקני העיר שימיחדו וישבי בייש כ ובשיבה ינחתעל‬
‫זה כ י י שיגמי הענק ולא ידחה אימ! הגואל בדכריס מייפלייס לאיד ל! ש־אסיף‬
‫הזקניס ויעמדו לכניהס כ׳ כזה לא היה •בל הוא לק״כ י ה שנדר לה ליד הלילה‬
‫יכייעל ק לקח ראש נה העשרה זקניכ ואחר כך דכי לי כדי שלא ייצא עיר דחיה‬
‫בללוזאויקחעשיהזקציסמזקניהעיייאמר‪00‬כה ‪ 1‬ם ‪ 0‬ואחר אשרלקח ל ת‬
‫י א כי‬
‫העשרה וקניס כנזידבי לג‪,‬אל תא ויאמר לגיאל יולקתהשדהאשי לאחים לאלימלך‬
‫לגיאל‬
‫והנה להבנת כינמ הכמוביס על נבין דאי׳ להתעייי על קצת ככקמכהס• פ כ כ ק‬
‫ת‬
‫האהיא כמלמ תלקמשהוא כאממקשמה״שיכ שהיללהשדהאשר לאתי‪! !:‬נוי‬
‫י‬
‫'י?‬
‫ייאיחלקמ השדה ‪:‬‬
‫ואם אממ הדבר כמז שאמי הראיבע שהיה חלק השדה‬
‫לאלימלך ולא כל השדה אשר כמיזה צמה שנתקשה אצל! מלמחלקמ הנה עכ שזה‬
‫קשה להאמין נהיימ אלי‪%‬לך מגדולי העיר ולא היה ראוי שיהיה ל! כשדה אח חלק‬
‫עסאחד כהיימ ספק כידו לקחמ כצ השדה עס בצ זה צא יצא כזה מד• ק שיא‬
‫לעולפ שהילל באמי החלק אשר בשדה לאלימלך כ׳ ה״א היייעה היה יא׳׳׳ שתהייז‬
‫כחלק וצא כשדי אס צא היה צו צאל׳מלן ו ק חלק ממצו ועוד שמצאנ׳ ראינ׳ שאמר‬
‫בועז ביוכ קנימך השדה מיד נעמי וכויוהילצכיוס קניחךחלקתהשדה!כוי אס לא‬
‫היה לה רק חלק השרי כמו שהי' הראיכעזצ הספק הכיצמה אמר מכרה נעמי כלש;‬
‫ע ב י ו ע ד שלא ונרה במכירה אמ ח ת ואחי כ ן כעת המעשה וכר אמ שמיהם‬
‫ואמי בייכ קנ חך השיה מ י י נעמי ומאמ יותהמואכיה וכוי הככק הגי •ש ליא ת‬
‫״ה הימה כונמטוכ שראשונה אמי אנכי אגאל ואחי כך אמי לא איבצ לגאול ואין‬
‫צא!מי שיאמר כ׳ ראשונה חשכ שצא היה ש!אצ כעז לגאל רק השדה ועל כן היה‬
‫מסבים לגאולואחי שהגיר לו שגס אתרותהיה צריך לקנ ת א ! צא נמיצה כ• הנה‬
‫היה צו צידעמתחלה שסנתגאילתהשדה היה כד• להקים פס המת על נחלת! !על‬
‫שדהו ועל כן יש לרא׳תמעקרא מאי סבר ולכסף מאי סכר והצכין אצצ׳ יזה היא‬
‫שהשדה כל! היה לאלימצך בצי סכק!לא היה לו לאחר חלק כו!היה שדה גחל ידוע‬
‫צכל היותי• שצווהיה נקרא עצ שמ! אשר על כן מכר בהא הידיעה כאומרו השדה‬
‫אשר צאצימצן יכויובהתמהפדהגדוצ נחלק חלק מממליותמצד כתיכתה וחלק‬
‫לצעח׳ חצר ירושה שיו ש מכגיה כ׳ היא היתה יורשת ויותהיתה ג נ ה במיבמה‬
‫נ»ו‬
‫חת‬
‫עה‬
‫רמי שפירש הראכע עצמו'!' נ פ ש ק כי!פ קביתך הסרה יויד נ ע ת י ! ״ א ת ח ת‬
‫החואכיהוחייהניכעזלכוראהא״רעא! שמע שנעמי השכיייהלמכ!ר חלק השדה‬
‫הנזיהניגעלהמצדיחשה כ׳ לא היתה ריצה שיהיה לה חלק ונחלה נשרה הנזכר‬
‫זמכתמא הכרייה א ת׳ נש ק למי שהיה רצה לקניתאית! ומה יצדק שהיא ככר‬
‫מכרה מצד עצמה לכל מ׳ שירצה לקניתועל כן אמיבעז לג מל הקרוב שיצר היית!‬
‫»*תר קריכ שהיה אח׳ אלימלך ממש והיה דודו של כע! כמו שאול וכפרש׳ זלל‪ ,‬מפכנ‪1‬‬
‫דגאילה מחלק השרה שמכרה נעמי כלי׳ר פההכימה לייכיר ומצדה כ כ ר מ כ ו ה‬
‫למי שירצה לקנ ת ו!א ויאחר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה‬
‫געמ• וכוייר כאלו אמר השדה אשר לאלימלך הנה חלק ממנו מכרה נעמי והוי החלי‬
‫הנינעאליהמצד ירושה ׳ ת ר ע ל כ ת י כ ת ח ת שתגבה ממנו והנה כעו לא גלה אל‬
‫הגיאל דק על מכירתחלק השדה אשר מכרהככר נעמי ויל אשר הפכימה למכיר‬
‫והיא מכירה גמורה מצד המוכר ועליה אחר חלקתהשדה כגזיאך על החלק האחר‬
‫אשר היה לחתכה מצד כתיכתה לא וכר לו יען היא לא השכימה לחכור ו ק למי‬
‫שישאנ שית; איתי ככתיכתה להקיס שס החת כ׳ ואחר שיכניס רגיאל לקנית חלק‬
‫נעמי אז יגלה אונו עלרצקרותכחלק האחר ועל כן חמלו תחלה על חלק נעח׳‬
‫לבדהחלקתהש^הונוימנרה נעמיונויולא הזניר א ת ח ת י ע ן ל א ד נ ר ה ע ל חלק‬
‫י!תכמ'ואחרלגיאלואניאחותיאגלהא!נך לאחר קנה נגד היושב׳' !נגד ׳קני‬
‫וגמ״ר אחר שהיא מצד עצמה ככר מכרה לכל ח׳ שיקנה יהיה ח׳ שיהיה ק‪:‬ה‬
‫אתה כלומר לא נשאר המקחמליגמר רק מצדך שתקנה כ׳ היא ככר מכרה !!א‬
‫ואני‬
‫‪; :‬׳יהי ז‬
‫אגלח‬
‫ונגד וקני עמי!אמר לו אם תגאל גאל ואש לא יגאל כלומר אס לא יגאל הגואל‬
‫הקרוב בחשפט שהיא הקידס בקנייה הגידה ל׳ ואדעה כ׳ אין וילתך לגאול!אנכי‬
‫אחריך יר כשלא תר צ'לגאול אדעה כאחת כי אי; ו לתך קרוכ לגאול ואנכי אחריך‬
‫וכקאנפיאגאצ עלהדיןועלהאחתיהשיבהגואל שהיא היה רצה לגאול חלק‬
‫השדההנז' אשר לנעמי כנו' ובאשר ההנישהגיאללקנותחלקהשדה הנויאו גלה ןיאייךך״ן‬
‫ל! על הח'ק הנשאר אשר הוא לרימ!צריך לקנות חיונה!כאל! אחר ל! כ; על י!נת ניויקגותך‬
‫כך• כיתוע־ייההלקהייג״ג לה כ ר י שיקנה הקינה אות! החלק ה •י‪ •:.‬ע לחת‬
‫ויקנה אתה עמו כי זה תלוי כזה כי כל ישעם וכל חפן היא להקיס פס החת על‬
‫השדההנופרשהיאנחלתיכיכשיקהואתחיולאשהיהיאתכואותצא אל השדה‬
‫המפר יקי<א על ש ש ה י ת שיאמרו ‪ 11‬אשת מחלון!!ה! שדהו כמו שפרש׳ ‪ 61*1‬ויאחר‬
‫נ ע ו ביים קויתךאתהשדהמידנעח׳ ומאתריתהתאניה אשתהמתיריתרע לך‬
‫כ׳ כי!ס ק‪!:‬תן מיד נעמי גס מאת ר ת קנית החלק הייגיע לה כי על מנת כך‬
‫מ כ ר ת נעח׳ חלקה ועל נ ; אמר ומאתרתהמואכיה קנית והיא כאל! אייר ככו!‪,‬‬
‫אחתקניתמשתיהןנלהשדהשאיןחלקמהשדהנמנרכלתיהחלקהאחר‬
‫ותדע‬
‫םנלנ!נת;נחבירההנו'היאלהקיסשפהחתעל נחלת! ובנן אתה י• פרח אש‬
‫תרצה לקניתלקחתאתה לאשה עם השדה ויא להקיפ שס החתעל נחלת! ואפשר‬
‫שגזרתהכתוכ הוא כאלו אחר כי‪1‬סק‪-‬־תך השדה מ י י נעמי ו מ א ת ר ת המואנייז‬
‫מדע‬
‫י‬
‫חת‬
‫תלעלןכיכקניהזוקניתאשתהי׳תלהק־ס ש‪-‬י‪-‬יי;‬
‫ע‬
‫ז‬
‫־ ‪r‬‬
‫; • ‪ff,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪..i‬‬
‫* א פ י ו ע א ן י קכיתלהקיס שש החת מ ' והנה כאשר שמע הגיאל שליל צ י י ן לקניית כל השדה‬
‫חלקצעמי!חלקחתועמזאתחתעצחהעסחלקהשדהשלה או למר שצח ה־ה‬
‫"לא‬
‫»םל לגאול אתכלהשדה!שאל! אמיכימש ראשונהאנכי אגתצהיהכתי שנו שלא‬
‫היה צריך לגאי‪,‬צ רק חלק השדה אשר לנעמי אך עתה שהיה צר ‪,‬־ לגא־ל יכל השדה‬
‫‪,‬‬
‫וגשאתחתעצחהעמיוה לא ׳!כל לעשת׳ כ׳ לא היה חצה להשחית את נחלי*‬
‫שהיה חצה שתקיא על שם פכי! !'!א!יאמר הגיאל לא איכל לגאיל ל׳ כ; אשחיתאת‬
‫גחלת״ריאף אס היית* יןנ' כל השדה לא הייתי ניאלל׳ אתייתאשל ה א נאילה‬
‫לעצמי יען בוה א‪ •:‬משחית את גחלתי ועל כן אמר לא אוכל לגאיל ל׳ יד אף אס‬
‫הייתי גיאל השדה איני יכול לגאול ל׳ כלימר לגא ל א ת׳ כדי שתגיע הנא לה‬
‫לעצמיכקחת׳ אתחתצאשהכןאשחיתאתנחלתייעל כ; גאל אתה לך לעצמך‬
‫אתגאןלתיוזאגאללך א ת ? גאולת• כיהיסיףמלתלךלרמי! שהיא יגאצ הגאלה‬
‫כא!ק שתתאר לעצמו כמה שיקנה אשתהמתיחד עם השדה פי היא לא יוכל‬
‫צגאוצכשוסצדכיוןשגא!לתהשלהתלויכגאילתהווה א מ ר ו כי לא איכל לגאיל‬
‫כאחיראחר שאיני •כוללגאוללעצמי כן אשחית את נחלתי עצ כ; א;! מחציג!‬
‫כהחצם שאיני יכול לגאזל כלל ועל כן גאל אתה כתנאי שיהיה לן כ י ע ל כן איני‬
‫ג!אצ אניא!ת!וכ!הית״שכוכצ הכתיניס על נכין!הותוו ה נ כ ק י ת א ש ר ושרנו‬
‫וזאת לשי׳ י והפר הכת!כ ש!אתהיה חק לפני' כישראל על כל גא!צה שהיתה נעש׳תוהיא מקח‬
‫או עלכלאיוו תמורהוה!אחליפין היה צגמר העצין כקצין נעל שהיה'נותן אחד‬
‫כישראל‬
‫לחכירו כמו שאנו עישיס הי!סכקנין השודד אשר מוה למרצו איתי!זה אמר! !ואץ‬
‫צפנים כישואצ עצ הגאולה ועל התמורה שלף איש נעצו ונתן צרעה! ירצה ואת‬
‫היתה לפנים כישראצ על פל גאולה ותמורה והוא ששצף איש נעצו ינת; צרעה! !כוה‬
‫היה נגמר המקח א! החליפין לק״ס כל דכר הנקנה וזאת כלומר זאת הפעלה‬
‫משליפתהנעל ונתינת! לרעה! היה עדות גמורה כפצ •שראצ לקי!ס הדבר שלא‬
‫׳וכצשיסאחד מהסלח״רכוויאיואתהתעידה פישראל פצומר שהפעיל? היאת‬
‫משליפת הנעל ונתינת! לרעהו היה הכת קיום הדכר והוא היא לעדות ככל‬
‫ישראצ שכנר צתק״ס הדבר ההוא ולא היה צריך עדותאחר רק שיעיד! איך ראו‬
‫דאמיהגאל פעילהואתזככןאמרהגזאללכעזכפניפל הזקנים היושכיס שס !צפני כצ העם‬
‫ל נ ע ז קנה קנה לןושלףנעלולקי׳סהדכרווא ויאמר הגיאללסעזקנהלןו׳שליף נעצו ירצה‬
‫פספל הכתיכ שואתהיה לפנים לק״ס כל לכל ולעלות כחלה עצ כן כאשר השכים‬
‫^‬
‫י‬
‫_‬
‫' ^‬
‫ז‬
‫מ‬
‫י ^‬
‫‪' 1‬‬
‫נ‬
‫ם‬
‫הגואצכדכרוצאנשארהפרשכיניהסצק״יהדברושצףנעצוכפניכצהעסאמלצו‬
‫ז‬
‫קנה!ם' ישפרהכת!כ שא! אמר כעז אל הזקנים והעם העומדים ש־ שיהיו כלם‬
‫עדים איך קנה אתהשדה ואת כל אשר לאלימלך וכניו מחלון ‪1‬כלי!ן מיד נ ע מ ״ ר צ ?‬
‫מצלהכח שהיה לנעמי מצל כח ילושה הכל קנה ו ז א ויאמר כעז לזקנים!כל העש‬
‫עלים אתם היזם כי קניתי אתכצ אשל צאצימצ זאתכצ אשל צכצי!ן ומחליימיל נעמי‬
‫•ר אחר אל הזקציס ואל העם עדים אתם היום על החלק האחיוהוא חלק היחש?‬
‫שיכר־‬
‫חת‬
‫עו‬
‫&;כרני טהיהמגיעמכח ירושה לנעמי ועליו אמר ט קניתיאמ כל אשר לאלימלך‬
‫ואח כ ל אשר למחלק!כליי; חיד נעמי וחור ולקח ע ד י ‪ 0‬שנימעלהחלק כהגיעלרות‬
‫מ צ ר כתבתה כ ׳ בקני תו א תה לאשהקנה כלהחלקהייגיעלה יינבסיהכ •ואיגס‬
‫וגם את‬
‫א ת ר י ת ה מ אביה אשת מחלק קניתי ל׳ לאשה להקים סס המת על נחלת! עדיס‬
‫רות‬
‫א ת כ ה״םירומהיוגס כן עדיבה״ס איך קניתי אתיות המואביה אשתמחלן לי‬
‫המאניה‬
‫לאשה בלימר כי כיה קניתי בל אשר לה מהם וכל וה עשיתי להקים שס המת על‬
‫נחלתי שלאיכיתםםהמתמעם אחיו •להיותשניהחלקים נכרדיס וה מוה חלק‬
‫הייגיעייהנככיכ ״ צ י י י שה צנני״ ביי׳ שיבינו !חלק המגיע צרות על כ; חלקן‬
‫לשנים!לקחעדיס בכל חלק מהם לבדו ובוה יתיישב הכפל מלקיחת העייס שני‬
‫כעמים שנו אה ל ל א צ ר ן י ח ד שפתח עיים אתפ ה״כ כ׳ קניתי וכ! אך ככל פסיק‬
‫מהשני כ ה קיס היא קנין חתר ׳לקת עדים עלי‪ :‬והס שני קניניס ושת׳ עדויות כנוכי‬
‫זב ה •ת ישב הכלכלת׳ י!תק בלל הנה ה פ י ה כ ת ב שכל העס אשרכשער והיק‪ :‬ם‬
‫פרשת ו‬
‫יוכל‬
‫והערים אשרנחצת! ש ס ורמי שנגמר הו״ג ההוא כרכי אותם ואמי! לכעזית; החח ו א‪-‬‬
‫האשה ה ב א ־ אל‪,‬ביתן כ י חל וכלאה משר בני םתיהס אתבית ישיאל‬
‫י כ‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ה‬
‫העם אייסר‬
‫אייתגורתבלהעכחשר נשער!?וקנים עדים היאקשהה״שיכ דאין שיין עד!ת‬
‫בנתינת נ ר ב ה והילל!•אמר! נלהעסאשר כשער ‪1‬היק‪:‬יס יתן ה אתהאשה הנאה‬
‫א ל נ י ת ך כיחל!כלאה ולמה הפסיק במלתעדיכ שנרא ללא צירן ו ע ד רלא שיין‬
‫הכא ע י ! ת כ ל ל ! א ס הכינה היתה צ!מר שהעםהי! אומרים הנרנה!הוקניס אשר‬
‫בשערה׳‪ ,‬עדים חיך הי! העס מכרכים הנה וה צא יתכן שאדרבה הברכה היה‬
‫רא!י שיברכוא!תההוקניס וצאהמוןהעסוההמין יהיו עדים ו ע ר ש א ס כ! ה!א‬
‫היצל!וקנים שומעים כ׳ עדית אינו נידק י ק על פעל או על ר כ ! י שהוא תנאי כין‬
‫טניס א ך כענין כרכה מה שייך עדומועיד למה לא יהיו כלס חד מכרכים הזקנים‬
‫והעפ!אני כאשר ה״מ׳ בימי חרפי שמעתי אימריפ שהעם היו המברכין והיו‬
‫אומרים לכעו שמתקיים בל כך ־״‪.‬רה ברבתם‪ ,‬עד פיה׳! הוקניס עדים כקיום‬
‫ה ב ר כ ה ש כ ״ י י ה ס תחוייה עיניהפ שימןהיאמ האשה ההייכיחל!כלאה שיראו‬
‫ק ר ס שיחות! כניס רביב ממנה• הנה וה נבין!היא הלציי אלא שהיה ראוי שתהיה‬
‫גזרתיהוקניס עריפ אחר תשלים הברכה כלה ושיאמר ויאמרו כל העס אשר‬
‫כשער •תן היאתהאשה הבאה אל ביתן וכייעדמן הורע אשר יתןהילךמןהמגרה‬
‫הואת ואחר ‪• p‬אמר והוקנ ס עדיה שאין לומישהוא מסורס למטה כל כ ן והנני! עי'ג'נ»'»נ‪5‬‬
‫אצליהואשמלתעדיסםנאלהוקניס •העם יחד והוא כ• בע! לקח עשרה !קנים‬
‫יחזקני העם שהיי הוקניכ ר ב י ו למהעשרה הנייוהושיבס כס כמו שנזילעיל וצמצאו‬
‫ס ס ב ש ע ר ו כ י ס מ ע ס הארץ כ• לא היה כצ עס הארץ ‪0‬ס ואל הזקנים והעם‬
‫הנתצאיס אחר להם עדים אתם כאויר! ויאחר כעז לזיךס וכל העם עדים אמס‬
‫היום ׳ ט י כ י י ! שביארנוה! לעיל ועמה אחר! שהזקנים ובעם אשר היו עדים כלם‬
‫כעני! הקצין הנוי לעיל אמין ל! ימן האמהאשה הנאה חל נ י ת ן כרחל וכלאה וכוי‬
‫וכשצ! א י י ר העס אשי בישעי מוקנים שהי! עייס נ ד ב ו קוווג הנוי אמרו ל! ימן ה'‬
‫את‬
‫רות‬
‫א ת ה א ש ? הבאה א ‪ 3‬נ י ת ך כ י י ז ! ונלאה !כו'!אמנס ב כ ו כ ה ל ז ^ ת ! י ע י ל ו~»‬
‫לעני; טיב!נאיתיהוא פנראהלכא רהשז־־גכזה א•‪» !::‬ין הש־״כ נ ׳‬
‫;‬
‫•‬
‫‪f X T t o‬‬
‫הז״גי׳ן הש־׳יש היא שהאיש בייקיפ אתר מ א ש ? כחקיפ אחר א• שיה״ פניהם‬
‫‪3‬ייקיסא!א<;ש״כיתביניהםהשיחחבראתס‪:‬מזיגז״נפאך‬
‫כשהז״ג ייתת״נ‬
‫י פיוז זה שהאש? באה מעגמה להקי‪ :‬שש ה ־ ת מכה• שקיה ייקרה שתת ב״נלה‬
‫הנה זה נראה שנתחייב מצד ייקרה ?•‪-‬זית? ובכן ידאה שאין התליית הייגא־‪/‬‬
‫יוהןמב״ניתמ;השמיש על כ; אמרז הזקניס !העם הנזיפיח־ האשה ע ‪ :‬היית‬
‫שהיא באה מעצמה אל ביתך ילא היה הז יג הזה כשאר ?זילניייהי רצי; שהשי •תן‬
‫אית? באלי ?‪ fr‬יתיו״ג אימה !"נא יתן ה א ת האש? הבא? אל ניתך יד'שעפ‬
‫ה י ת ? ב א ? א ל ב י ת ך ה ז א י ת י ת ; א י ת ? ל ך כ ר ח ל ! ב ל א ה אשד עש היית שגס הש‬
‫*ראה שנידויג׳ ליעקב כמקרה כ׳ ה!א הלך אל צב; כורח מעש! אחי! והיה עיבד‬
‫לצכ! ‪:‬איור כך ת ל ן עבודתי נתניצו שתי ב ר ת ״ ! ע פ כל זה כהשנחתהנכלאה נש‬
‫שתיהסאתכיתישראלכיוהלאיתפןשהיהעלצד הקרי!ההידחן כ; ית; היאת‬
‫האש? הזאתעס הייתה כאה מעצת? כמו שנת; את רחל‪!.‬את לא? כ׳ עכ שנראה‬
‫שהי! ?זייני‪ :‬ההם על צד הקרי וההזדק מצאני רא׳נ! שבני שתיהס אתכיתישראל‬
‫כן •צאחהאשההזאתזרעשיפצהכיתישדאצויזא כרחליכלאהאפר במ שתיהם‬
‫חתכיתישראצ!סיומה שאמר! צו יעשה חיל כאכימה וקרא שם כבית לחפ הנ?‬
‫לדעתי אפרת? הואשם מקיס מייחד שהיו דייששש כ׳ על כ; נקרא׳ אפרתיש‬
‫וביתלח‪ :‬היה ש‪? :‬מחיו כל! כילל א ת א פ ר ת ? ומקומית אתרים יעל ק אמצו‬
‫שיעשה חיל כמקים דירת־ שהוא אפרת? שה‪:‬א שם פילל לכל המעלית בנ!דע כי‬
‫האיש חיל היא המוכתר בכתר כל המעליתכלס כת‪ :‬שנתבאר בכי י ש פ ר המרות‬
‫ולהיות שהמעלמיהקניניש ייתהייס מהרגל הפעילית אמר שיעשה החיל כמקיס‬
‫יוזשב! בהרגל הפעיליתויקרא צו שס ככצ בית לחש כיהשפ יוצא עד למרתק אתר‬
‫ה!ייתהק‪:‬יניס!החעל!תוזאיקיאשס בביתצחס!אחר שברכו צ! כשיעשה ל! יד‬
‫ושפוהוא התיל שיעשה באכרתה והשס שיקנם צ! בכית לחש כרכי אית! ייצר‬
‫ויה׳ ניתך תילדיתיו ונטיע ת״ שיה׳! כמ!ה! !יא ויהי ביתך פנית פרץ אשר ילדה תמר ליה ד ?‬
‫שנית פ ר ץ מן הורעאשרית; הילך לז; הנערה הזאת וסיכירצ! לרמת ל! שהורע אשר יהיה לו‬
‫תמנה יהיה מצד השגחתי ׳תיהנפלאה עס היית פכאה כמקרה אליו כ׳ היא ׳תכי‬
‫י ‪,‬‬
‫׳תןאותיכמהשכרכואותיוזאאשריתןהילךמןהנערההזסתיריעסהיותהנער?‬
‫הואתכאה א! ביתך כמקרה מלינה ממש ית; הילך זרעכהשגחת! כמי שעש?‬
‫ר ק ח נ ע ז לרחלוללאה מויימש יתישכ הכל על יכין וכפר הנתיב שצקת כעי את רות יתה׳‬
‫רות‬
‫‪1 S 1‬‬
‫לאשה ביא אליה ואחר שהשי נתן לה הריין ט צא בא לה ההר״; כטבע רק‬
‫כ ? ש ג ת ? אלהיתש? שיינתן א ד שנתקיימה ברכת הוקניפ!העס ועל ק אמר ייתן‬
‫הילה הריון ותלד כ; ולא אמר !תהו !תלד כן לדמוי שנתק״יה הברכה בשהשי‬
‫נתן לה ההריון פהשגתת׳ הנפלאה אשר על כן יצא הפרי והיא הילד שלם כתכלית‬
‫השלמיתומהכיס אל הכוונע הואתרמו ה כ ת ב הנמשך שהיה ע ב י ת הילד הניצד‬
‫כיב‬
‫חת‬
‫עז‬
‫כי‪ :‬מכזומם עד שכל הנשים המפיחתכטוכ לכנת לילד מעתמוללת! היל מכרס' ותאמרנה'‬
‫אתלש׳ עלי! למל שהכירו וידעו כ׳ מאת היהיה ולא ע״צ הקרי וההודמן כי ראו ט ר‪-‬נ‪-‬״נ‬
‫‪,‬‬
‫יתר שאתמללפנה על כל שאר לילדים לנולדים כעילס ווה אומיותאמרנה לנשים‬
‫אל נעמי כריך היאשרלא לשכיתלך מאל ליום ר״לראו׳ לכרך את לשי כי כודאי‬
‫הוא אשר נת! אתלילד ל ו ל שלא רצל ללשכית לך גואל ומוה שפטו כצדק כ׳ יהיה‬
‫הילד ההואמפי רשם כישראל אחד מיוחד אשר ׳היל צוכר שמו ככל ישראל ויא‬
‫לקרא שמו כישראל ואחר שלוריעו לה מה שהכירו ממעלת הילד ושיהיה שלחות׳ ודיה‬
‫לך‬
‫פלל לכל האומה הישראלית הגידו לל הטיפ למגיע לל כפיטותלגפש !לנ!ף ועל לפעי׳ נ פ ט‬
‫טיכייתהנפשאמח והיהלךלמשיכנפשרילפילואישיכנפשל אל המקיש אשר‬
‫ממנוח צכה ושנה אל כיתאכיה כ׳ וכיתהכן ההוא שיהיה עיכד את השי הוא‬
‫תעמיד לל להשליש נכשל ועל הטיפ הגיפ״ אמר ולכלכל את שיכתך כ• היא יכלכל‬
‫אתשיכתנזמןלשיכיככלו לכח כיל!א יכיא צל מויןלכלכללוכיארמלכומנפש‬
‫כמו שגלתל ול ככל פרטי מעשיל ל נ ל אמר ת״שרלו תנחהי תדריכלו כדרכי‬
‫י‪1‬שר שלוא יכלכל את שיכתך וטיושיעטר א ת ל ש ׳ כ׳ ול יהיל לך למשיכ נכש כחי‬
‫ו י א ט כלתך אשר אהכתך ילדתיירימצד שלמות הנפש שיגיע לך מממ היא מצד‬
‫הייתה כלתך ועל כל השתרליתך שהשתדלת‪ :‬להקים שש על נחלת המת זכיתו‬
‫תעמיד לך להשיכ נפשך ומצד אשר אהבתך יכלכל הילד הול אתשיכתך כ׳ אהכ'‬
‫אמי איתן תכריתהי לוה כצו‪/‬הוא טעס טלל ומספיק לשניהם ועל כן נזרו אומר‬
‫םהיאטיבהלהמשבעלבניסמצדהטיטתאשרימשכילהממנל‬
‫ויא אשר היא‬
‫טינה לך משבעה כניס כי משכר השבעה היא מהפר גאמר ככל מקם על הרבו׳‬
‫כאימרובררך אחד יצא! אליך!כשבעה דרכים יניס! !טיוכאומיעל אב; אחת‬
‫שבעה עיניס!אומרו שבע יפיל צדיק יקס וכ!' וכאלה רבית ונלקח המספר למשל‬
‫יען הוא משפר שלם כיי! שפי׳הראכע!ל כפרשת בלק על פסיק כנה צ• כול שבעה‬
‫מובח״‪/‬וסיבאומ הל!כתת שלס לשלס אז תתחדש הח כינה והמשפיל יבין !אני צ‪!:‬ן קי"א«‬
‫הארכתי הביאור עצ לשיני וה כביאירי עלי! כ׳ כהיות מספר לויחספר שלס כמדע ונמח שלם‬
‫שיש ל׳ הגילה נפלאה שאינה נמצאת בשים מהפר אתר ו ל א כי כמו שהראש;‬
‫מהנפרדיפ שטאגיולשני מלויגית שדיאדיעילה ויפןלראשין מלו גית של‪.‬א‬
‫לניס א!‬
‫?‪p‬‬
‫‪pi :11‬‬
‫‪s‬‬
‫י״ינימי‬
‫והשני מהנפרריס שהיא היעילה!'שמורה על שלמוי& מצל צדדיו על כ; אתיבלעס‬
‫לדעתהראבעשיכנה וימובחית שלוא משפר שלם כ׳ כתת המכפר השלם לשלם‬
‫שהוא ל ס ב ל לראשינל ׳תישמ! או תתחדש טח כינל במתסדד ועל כן נלקח‬
‫המשפר הוה לשלמית למשל על הרבו׳ כנוי׳ הפר ה כ ת ב שכאשר שמעל נעמי כל‬
‫הטיטת ההן אשר אתרו לה הנשים שהיו נחשכ״ז ^ " ^ י‬
‫ה ה ‪,‬‬
‫^‬
‫כ‬
‫'"‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ן ת‬
‫מ‬
‫יויריצקתה הילד ותשיתה! בחיקה לרמי! על השלמיתהנפשי׳ אשר יגיע לה ממנו‬
‫ותהילוצאמנתעלהשלמיתהגיפייאשריחשךלהחלף הטיב שעתיד צעש!ת צה‬
‫לכלכל אתשיבתהויאיתקח נעמי את הילד!תשיתהו בחיקה!תהי ל! לאומנת וטי‬
‫ושפר ע!ר הכתיב שכאשר ראי השכניתהקרוכיתאליה כל אשר אמרו כל הנשים‬
‫ב א‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫ואשר‬
‫‪-‬‬
‫ר ץ י‬
‫‪-,‬‬
‫לור״־ביו־‬
‫רות‬
‫־<‪6‬שרעשמהה׳אלקרבאתה׳לדאליהאואמר!כלןפעתהיצדקששלילד‬
‫הנלד‬
‫שיקדיבןנעמי אחר ‪ w o o‬המיוחל ל! יגיעאליהבכל חלקי השלמיתחא ־תקרא‪?:‬‬
‫לו השכנות סס לאמו ׳!צל כן לנעמי •רישיאמר צ! כ י ל ך שלח ‪ 5‬ב ל ר ן כלל ל‪ ,‬כן‬
‫נעמי יזה! הי׳טין כמלתלאמר כלומר שישייר! איתי לרך כללית! לתהשש המחתד‬
‫לו אך השס המייחל שקרא! ל! היא עיכל &א !תקראנה פיזנ ע כל יעל כ כשש‬
‫הראשון צא אמר!תקלאנישמ! לק תקראנה שש יע; א•‪ •:‬שמי‪ .‬ה‪ -‬ח־!למסה לליל‬
‫ותקלאנה שמו שהיא שמ! המייחל כמ'!אמל שהא חכי •שי אכ• ל!ל צלמי! ש״מנו‬
‫יצא אללכלהע!לס!שנתקיימה כו כלכת ה •קלס ׳העם שאמר) ית; ה א ת האשה‬
‫הכאה אל כ י ת ן כרחל!כלאה יכייוכנצל מה סאמלי צי ייהי ב י ת ן פכיתכלן לקיים‬
‫מה שנאמל פ פ ר ה נ ת ב ה י ח ס מפרין עד ליד שהיא פצ פריהמאירע כל! להצעת‬
‫ואלה‬
‫הולרופרץ‬
‫התכליתהמא שרמתילדת ד!ד המלן עליו השליס •והי אומר! אלה תולדות כיך‬
‫כר[ה!צידאתחצפ<;!כ!'יחצרו;הוצידאתעמינדכ!עמ׳מ־כאתנחשין!נחשק את‬
‫שלמון!שלמון היה אח• אצימלןכח! שדרש! דיל שט כ!שלמק ואלימלן היו אחיש‬
‫ונועו היהכןשלמק!ממנו •צאעכלועוכלהילידאתיש׳ וישי א ת לוד להורות כ׳‬
‫בהיותהתכלית‬
‫הנכסף כלאו׳ לעכילת‬
‫השי׳ חפן ה' כילם <נלח!לא‬
‫ימים מעש!ת פ ל י ! ב ! ה נשלם מה‬
‫סלאימלכאלכמגלההואתל״שוההנתיליס‬
‫כלת׳אר׳כיתככיאירמאמרירכיתנ׳!‪.‬רפ לכלכהפ<‬
‫א׳ןכינתצו הנהרקכ׳א!רהכת!כיס לבלתסוצשלםכעורתהאל‬
‫מ ד ה ה י נ כ ל ל כ ב א ש ר ו פ מ ו ע ד ה ל ש הכיאנו להשלים הדכפיז פירוש יצ׳יתולן‬
‫‪,‬ביים החמישי ח׳ לכנס שנתב׳ ל ח ה'‬
‫נכנה‬
‫ב! לכק כן היאלהיס‬
‫יוכנו צהל כ י ס כ ל ו ה ל ג ל ת כ נ א מ ל ק י א ת נ אביר‬