פירוש מגילות איכה

‫פירוש מגילות איכה‬
‫׳‪ ^ \ 1‬׳ • ? ^ ‪ ' V ,‬״ ‪ j £‬־ * ‪« ^ r‬‬
‫ג‪./‬׳<‬
‫‪S*i‬‬
‫‪jpv‬‬
‫משה כןלא״א כההרכחןאלמושניסנעכחמלת‬
‫•>מ‬
‫מדלתה עליני מ ע י י נ ו וכוקימו באנו;‪ I‬המק!‬
‫»^^*ף»‬
‫‪j‬־‪V,‬‬
‫ה!הפפרקטןמחמתאיח'פחד!כחתמש!חת‬
‫י‪£‬י—י׳‬
‫‪C/N‬‬
‫מלאכי יעזס ימח עועזם על כניס יחליף לילה‬
‫י׳־^»«״‪^,,**5$‬‬
‫!׳ימס ע ד ישקיףויוא הימסמים להשיבנו אל‬
‫_‪,‬‬
‫‪f‬‬
‫‪.g*r\SI‬‬
‫•‬
‫כה פירוש׳ גס על מגלמ דית ככל המיתית‬
‫יה״ פ ד ; על בן דאימי ונמי; איל צב• להשליס פירוש• גס על המגלה היאמ ככל‬
‫צרימ׳ כ׳ רכימ אנח מ׳ עצ שכר כמעמ• השברמי קדרמ׳ שמה החזיקמנ׳ כראית׳‬
‫עס ה אצה מכיהציס ידחיביס כ ר כ ר התלךמלכושל עילם מרצגיס על ההרים‬
‫מקפצים על הגבעיתלהציצ ממית נפשם ובממהיןצככ מאין א!נים באמי ע ד קצו‬
‫נ ע ו ר ת נ‪1‬רש!כ;מע!ניסהנימןליעףכח ועצמה •רכה לאין אונים וקורס שחב!א‬
‫׳לכיא ר הכתיכ׳ם אפאר ה כונה הנםנההכיללת כמגלה ה!אמ!למהמקנו חכמים‬
‫לקחתה כומן!פרין חרכןכיתקדשנ! ימפאיתנו שמכנה !מסק כמהרהכימינו•‬
‫אמרי רול כמדרש טוכהמגלמקינימ לישראל יומר מתח נכיאיסוהינכיאית שעמדו טונם לוני‪,,‬‬
‫להס שכלם לא טהרו אימסמענס !מחטאתם ימגלתקינימטהרה אימס שנאמימס קימ' צישראצ‬
‫עינך כמציין ולא עיר אלא שפיקד ענימשינאיהם שנאכקד עונך כת אך‪ 1‬ן ' יומי‬
‫ס‬
‫<‪rr.r‬‬
‫כ)‬
‫מ ד ע ת ז א מ ל י ו ר ע ׳ דעמומכינ׳ מדע כ• נמו שיתיגצכ הארס כמציאית הצדית‬
‫נ נ‬
‫'^‪°‬‬
‫והרעיתנומן היומסנפעלבהייה כן •מעצכ כוכחן מה שעכר מהם כי כוכחן‬
‫הדברים המעציניסימעצכ גם כן האדם ומיה ימח״כ נ א מ ת פ׳ פחו שהדנריס‬
‫המעציבים לארס הם ככדמעינותיוכאומרם ול ׳היר׳ן ממרקין ואמרו ע!ד גלית‬
‫מכפרמעין שהסנה צהס שנלהדנריס אשר כהסימעצנ האדם ויצר לי ממבפרץ‬
‫יווצ כ‪1‬ס‬
‫עיניתי! אשר עצ כ; אמרו רול גס כן כשסשמכרכין על הטינה נ ך מכרכ׳יעל הרעה‬
‫שהכינהלהס״וצ שכמו שמכרטיעל הטיבה השמחה ונט נ לנכ מחה <‪:‬ז‪/‬י ל‪ /1‬ש״ניכין ׳‪ij‬‬
‫ע‬
‫המגיעלו לארס ממנה כך ואו• לברך על הרעה בשמחה ובטיב לבכ מצד ל פ י א‬
‫ז‬
‫ס־‪1.‬ונה כך‬
‫‪.‬המגעתלו לארס ממנה כמה שמתבפרין בה עוניתי! של ארס!כמו כן ובחן הדבר•'‬
‫התעציכים ׳המצערים נס ק הס מכפרים העינימ׳החטאיס עם שימחלפ! במדרגת‬
‫הנפדה!המריק ׳הדכר מכואר כעצמו וכיאר! דוד העה כמומר קטן הכמימורכ מוייוי‬
‫האיכימ!ה!אמ!מ רעל נהרומכבלוכויועסשהרחכמ׳ הכיאורכי כפפר פני משל נהי!? כלו‬
‫מאמר ט סימ'יח אבאר אמי פה כקצרה מש ‪ :‬׳ ס אל הענין הוה אמר על נהרית‬
‫בבלונוכישםשאלונישוכניוכייאךנשייוכויאס אשכחך •חשלם וסיוהנה אמת‬
‫קשה כעיני כדר העש•קים האלה •קשים על כלס אתר אס אשבחך׳יושלם משבח‬
‫•ימיני מה ש״כיתיש בזה לתשיבת שאלתהשביס וכ!' ומה שלא יכולתי להולמו ה!א‬
‫י י ׳ ו ת ל ל נ ־ שמחה שיראה באמתהפסק ביןהגויה שהילל שס שאלומ ש‪:‬כנ! דברי‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬־‬
‫״‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ג‬
‫‪23‬‬
‫שיר‬
‫^‬
‫הקרפד‪ ,‬לקינות‬
‫שיר שיח ליו משיג ‪ ;!•5‬שהיא גויה אחתותיצצני שמחה היא גזרה א •זית לנדה ‪•r:‬‬
‫המפרש שפירש ׳חינלנ! מלש׳; מהילל׳ ה׳ נשבע׳ הילל שה שאליבי ‪ : 7‬נ ר ש־יח ‪ :‬נ י ד‬
‫‪ .‬דברי שיר ש ח לנ< מ ש י ר נ ! ; וכיייהי! פתי ה מ ר ת ש ל ״ ת י ה ר ד ק כ׳ ת ללוי כיי!‬
‫יללת‪ !:‬כלומר תחתיללתנ הי׳ א ‪-‬יר פ לס שנש־יח יפו יחי־ שיהיה קשה ל״שנו‬
‫ככיחשםיאנחנינאמרמסכיסאלהכינההמכיראשינהביאילגזיידמה‬
‫ענין‬
‫ה נ נ י ישנת! ה ח ח‪.‬מ על נ ה ח ת נ נ ל שפ ישננו גפ ככיני י פ נ ת נכי־‪ :.‬ה־תה‬
‫בויברנ! את ציו; יכו'כי וכירתהחדכן היה מעציב לנייכל נ ך ער שהיי עידני יילגית‬
‫ד מ ע ת יאמר שהכנ ח ת הנמצאים חנלס •לקנן כהש כמי שהיה היעל‪ :‬לכלים‬
‫כישראל על כל ככ״ תמרוויס כ ת ף וכצור ש ן כומ; חכמי המשנה צאמר שלא •כחיי‬
‫כ ה כ פ ד אשת משני חליליןיסיואמושהכניחת ההם תלי חיתם על הערכי נחל‬
‫הנמצאים שפ כ ת ן כבל שלא לקיק כהפ יה‪1‬א אימח על עדכ׳פ כתיבה תלינו‬
‫כצוריתיני!המשי הכתיכייהוא כ ן כ׳ בהייתה על נהיות ננלקידס שנאו בתוכה‬
‫ישכ!שם !כנו כמנהגם ככנריהם ובהיותם בתיכהתליכציחתיהם על הערכים‬
‫ו״וא על ערבי' ב ת נ ה תלינ! כנוחתימ ונתן הפכה למה תלו הכנריתילה רצי לקילו‬
‫בהם והיא להיות שהאויבים הבבליים השכים איתפ כראי תם שהיו ‪ n » s‬׳ ‪ c‬בקימ'‬
‫וכהספר וכיללה כמנהגהנעצביס שישמחוכיללתס וכטתס כיבוהיקל בטבע‬
‫כאכס חשכו השיכים הצו' כ׳ מצד הייתנ‪ :‬שמחים ביללה מתין השמחה ההיא הייה‬
‫ש!כחיס סכת העצכק וכזה היה עצכינצ׳ כר יעלכן היו שואלים ממצי דכרי שיר‬
‫בכפינו לשתי סבויאחד כדי שנתעצכ כלתי ערוכ שמחה כלל כי העיסד בצרה אס‬
‫‪.‬יאמר א! ישמע דברי שיר יתעצב ׳!תר כהפלגה אמנס כשישמע קיל •ללהישמח בו‬
‫כנו' יעל כ; שאצו דכר׳ שיר כדי שנתעצב '!תר!הפכה השנית כדי שנזכור תמיד‬
‫יעתנ! ומכאובנו נגדנו תמיד ועב היו שיאליס שהשיר יהיה משיר ציי; כד• שנזכיר א ת‬
‫ציו;!הסכ'דברי'הפכ״'למה שהכינו מחנו שהייני שמחי'כילצה והיא אומר! כ׳ כס‬
‫שאלונו שיכנו דכר׳ שיר יר תליני הכניחיוצא היינו מקוננייבהס להיויששיבנו הי! ש־!‪1‬י'‬
‫ממנו י כ ר י שיי כאימיס שתיללמ זיללתנוהיה שמחה למ ועכ שאל! ממנ! דכו• שיר‬
‫להעציכמ ושאל! עור דבר כ'!ת' כרט׳ והוי שהשיר יהיה משיר ציזן כדי שנזכור איתן‬
‫תמיד כנו והויאומר! שירו לנ! משיר ציון שהו'ההבדל בסיג השירהנ!"!להי!תשאיננ‪1‬‬
‫נאוילנ! שנשיר את שיר היעלאדמינכר כהיותצ! חינה לאר[ עכתצינו מ י ד ת נ ו ! צ א‬
‫רצינו לק ק נהס כדי שלא יהיה וה סכה שיכרית! אתנו שנשיר את שיר הי!‪! !:‬אמד‬
‫כ׳ להיוישכל וה היה כדי שצופר אתציוןושלא נשנח אית! מ ת ן שמחישה״נז שמחי*‬
‫ביללתנו כנויעיכ אחישהם לא היו צריבי' אל שיו ציון כדי שלא ישכחו אתירושלס כ׳‬
‫תמיד היתה לנגר פניהם ״א אם אשכחן ׳חשלס תשכח ימיני|‪1‬לא וי כלבד אלא‬
‫שתדבק לשיני לחב• אס לא אונרכ׳ נקים עשה ולהיות שהם חשכו שמסכת‬
‫השמחההנויתתח״כהשכחההנויאחראם לא אעלהאתיחשלס עצראש שמחתי‬
‫וכוי דייל אין צריך לומר כואת השמחה הנמשכת מהיללה שהשמחה כעצמה על‬
‫ה׳צצה היא להיות!כריןהרע לנגד עיני כ׳ זולת זה לא היתה השמחה ייצ״יז‬
‫ביללה‬
‫עט‬
‫הקדמה יקיגות‬
‫ליללהכיהמתעצכישמחכקיניתלהי!תשמכא!כ!נגדותמירואס‬
‫ישכח ״ כ א נ י‬
‫יתעצב בקינייכאיפן שיכוון הלע הוא מעירככתיך השיחה כי ל א ימצא יה כלתי‬
‫יה כנו אלא אפיי כשמחה הבלתי חעיוכיעס ה ו ע אעלה את •וישים על ו א ש‬
‫הש״חה ההיא ע‪ 0‬שלא יהיה עצבי; נתיבה מיי י יא אכ לא אעלה את יוישלה וגי'‬
‫' ה פ ך מה שחשב! השביס הנו בנו יאמר שישלם צהס לש•' מלה כנגד מלה כ׳ כמי‬
‫‪ .‬שהם היו חצים שיהיה הלעניכייתמיד לנגר המתעצלים כן תהיה העלתבהרעה‬
‫לפני ה'תמיר לתת להם בפעלם יכרועמעלליהס ישב גמולם לה‪0‬י‪.‬א ו ; י ר הלכני‬
‫אדכאתייסירושלסאשרהיואומריסוהלוהעווערויעדהיהיד כה ו״לשיהרכי‬
‫הכניןעד שהיפו'שה!א למטימהאק יהיה ב א ו ן ו״ל כשטח החצי; חא ע ד ה י כ ד‬
‫כה דיל ע ד שיהיה היה ד בה ולא בקרבה באשר נכנ׳ניוכן כ ח ו נ ן אשר החויכ‬
‫מלךככלאמר שתהיה שדודה ושאו כשתהיה שחדיעכ היות שאיני ראוי שיהיה‬
‫הארס נייקם!מטר הנה כעני! כיה שקנאת היצכאיתתעשה ואת אשרי שישלם לך‬
‫א ת י מילך שגמלת לנו ורצה עוד כזה כ׳ להיית שנגמול הט כ ראי׳ שיהיה יותממה‬
‫שק נל להיות שהמתחיל לא יושג אמנם כ ר ע מ פ פ ק שיהיה התשליס שיה אל ה ר ע‬
‫סקינלולאיותרנינרעית א י ן ראו• ל ע ש ת יותר מהרא!׳ והמיטל לעשת ועל כן‬
‫•אמראשר׳ שישלם לך גמלך ושיהיה הגמילנפ׳ מה שגמלתלנו ולא ע ד אשר על‬
‫־כ; מאישר יהיה אשר ׳אחו ונפן אתעילליך אל הסלעחאחר שבן עשיתאתשיהיה‬
‫התשליס נש ה כנו והיה הכלל העילה ביה שכרעית הכיללויהאלה ואוי לעורר‬
‫ה נ נ י פדי שיהיה לנגד עיני פני המתעצב תמיד כ׳ ככל עצכ כיה יהיה מיתר‬
‫ותיספתשלמיתכייכייתהועיתאשר מצא! אל בני עמנו יהיה הכת תש נתיני‬
‫זהרעהמגיע לנ! כעי‪0‬תיצו וחטאתני יהיה סבה שניכרה ונשיכה אל היאשר על כן‬
‫אמר! רול כמדרש אשר התחלתי שמגלתקיניתאשר היאמוכרתהצחת והדאגית‬
‫ממון תיגיתאשר ארעי לאבותינו ולנ! בחובן בית קדשנו!תפארתנו היתה טיבה‬
‫לישראל לטהר א'!תס מעיניתיהס כ׳ במה שייוכיריס הצרו' הראשינ תהלא למשיוע‬
‫או; דאבה נפשם וניתנים אל לבם כ׳ החטא גרס כל וה יחוורין כתשינהוזה כ ב ת‬
‫ט ה ר ת ע נ תם!חטאתם כנויווה כלי ככק טיכ מאד להם מכל מה שהוכיחו להס כל‬
‫הנביאי הנביאות פה אייר כ׳ פל א!תס התיכחוילא ה כפ‪-‬ק לט הר א תם מט מאת‬
‫יזטאתיהס ו!נר!ןהלער והצרה היתה נסיבה לטהראתס יחטאחם כמדובר‬
‫׳מביא! ראיה מפסיקתם עינך בת צ״! שאח' הנביא;‪ I‬האומה הצכחרתשהיא בת‬
‫ציין שעי הצריתאשרוכרתסעונהשה!אמריקהעינותעל יד׳ ״סירין!ואת היא‬
‫קבה ח!קה לשיפקד עי[ האויב כ׳ כשוה קש וה ניפל ייא כקד עינך בת כויונרמ!‬
‫עדיהבכלה־יגלה מתחלה ועד הין> שהעין גרס החרב; כמי שנתבאר כה כס״ד‬
‫והפליג המקוק בוכיות הרע המיפלג!הצרה הגדילה כדי שיצטערו השימעיס‬
‫ויוכרו וישונו אל ה' ו׳וכ! לשמוח מצד צערם כשיחת •רושלסכא מוס ולאי־ •!חנן‬
‫כל המתאבל על ׳ריש לס!!כהלראיתכשמחתה שנאמישמח! אתירושלס יג ל! כה‬
‫ס ' כל ח׳ שאינו מתאכל עליה אינו רואה כשמחתה שנאחר שיש! אתה משיש כל‬
‫המתאכלים‬
‫י‬
‫״איכה א‬
‫המתאבלים עליה מי שהכוונה להם כצי הפק שהמתאכליכ עליה הב‬
‫ז״‪*;.‬׳;‬
‫בוכירת הרע אשר קרה כה !כאמצעית הצער ההיא ״ ת כ כ י לי‪-‬״ז מ י מ ו נ ן‬
‫חלאתנכתמיהעק׳וכה הארס ה!כא< כשמחתה ‪1‬כוה ‪ h o b‬לביא־ר הכת ביש‬
‫א י נ ה יעבה אמר כלש‪ ;:‬תמיהה אין יתכן שהעיר שהיתה ר נ ת י ע ס ת ש כ כ ר ד ק הקצה אל‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫י ‪ ,‬ע‬
‫' י הקצהכלת׳ההעכרהכאמצעיניכתאו׳כאאידהיגירת ה כ ש ק יל־א כ״ל! אזי‬
‫איך יתכן שהעיר רבתי עס יבכה כ ד ר והיתה כאלמנה יחידה ינלמידה שלכחת‬
‫היה רא י שתנא רעתה ההדרגה ושתתתה״תהרכתיעסתשאר נמעט עכ אכל‬
‫לא כ ד ר שה א מ; הקצה אל הקצה בעני[ הכמית כאלחנייח‪-‬דה נהחלט !כלוי ק‬
‫אצל המעלה !הגלילה שהוא כעצי; האיכית העיר שהיא רבתי וגדולה כג ם‬
‫ושרתיכמלימיאיךהיתהלמשעיכלותהיהמלתרכת׳ מלש׳; כי לכה היא שהיא‬
‫לנהכאיכיתכנזלאככמותכ•‬
‫״?ל מ!‬
‫* ו ש י ג ן‬
‫הראש; כ כ ״ ת ו ה ש נ י כאיכ׳ת!כל הככק ה א‬
‫תמיהא כלתי תשיכהייתכןשלחן הוה למה שדרש׳ רולנמדרש חיל נחחיהאמ הכ‪-‬‬
‫נ ד ד לירושלסמ׳ הישינךנלל אמר לבניו לב״שעמ״כיל להושיבני כלל'•^א אתה ילכד‬
‫נגעה כ י י ר ב י ע ה ולא הישיכנ׳ כ ד ר וכשנגעה כ׳ י ד ן ׳שכת׳ שנאמ מכני י ד ן נ ל ד‬
‫׳שכת׳ דא כדר חעמהכדדמננ!א'כדדמכהונוהכי!נלהכ!לשהש שאלהליריש!ס‬
‫‪:‬‬
‫הסילעהא׳ הניצימיהישינאיתנלל אש מצד המקרא! ה־וערכ'א־ מצד ההשגחה‬
‫והיא תשיכ אמריה!תאח' שירעהכיגיוגס חקר שאי'כח נמקריולא נ מ ע י נ להישיב‬
‫אתה כ ד ד י ק מפאתהשגחתוית׳עןכל הנמשן מכאתהמערכ'יהמקרה‪'1‬מקדה‬
‫קרה לניףילא לנפש אמנם מה שתנא לה מפאת ההשגחה י ג ע לעצימת הנכש ‪f:h‬‬
‫מ׳ ׳כיל להושיבני נ ד ד אלא אתה כשנא מפאתהשגחתן!הניאה ראיה מהתש ;<‬
‫הנה יגעה כה יד פרעה ועם שה׳ועיוריסלו החקריס והמערכה כל חה שאכשר‬
‫ל א ה ו ש י כ ה נ ל ל י כ ו י ו ז א נ ג ע ה כ ״ ל פרעה ולא הושיכנ׳ כ ד ר וםיוהוא רמ! נכק‬
‫ואמנם אוחי! ל״א בלל מעמה וכיילמו לעני; טיב ׳הוא כ׳ שלחויהעיל והקניין המדיני‬
‫אשר כה יצו״ו ויוכלל כג' לכלים האיהוא בשלמות האנשים אשל בקרבה חצי‬
‫עצחסואלוה ימו כאוחיכדל מעמה הכיהיא כפי השתתפש והתקרכם אל היי לך‬
‫׳היותם מושפעים ממנ! כי כל עוד שישגיח המלך כעיר מה תגדל מעלתתהלת‬
‫העיר ההיא וכנגד וה אמר! כ ר ד מנכואה שהנכ!אה היא רמו אל הדבק ת ! ? ש פ ע‬
‫מאתו ׳תיעל העיר ההיא ע׳ עבדיו הנביאים!הגיהוא פכי עבודתם אשר עבדים‬
‫אל המלך פ׳ כפי מ ד ר ג ת ע ב ד ת ס בקב! ץ הכללי תגדל מעלתם וכנגד וה אמר ב ד ד‬
‫מכהינה שהעבירה בכהניפ על כתף ישא! ושלשתם נימוו כפם ק הוה הראשן‬
‫»י'נ'נע'‪ 5‬י כנגל האיאמיאיכהישכה כלל העיר רבתי עם ר״ל העיר שהעם אשר כ ק ר ב ?‬
‫נו‬
‫אנשי שם עד כ׳ רכה היא שהיו שלמים !רכים כאיכית כנו'!כנגד הכיאחיהית?‬
‫כאלמנהוכאל! אחר ואיכה היתה כאלמנה כימלתאיכה מושכת עצמה ואחרת‬
‫עמה ןאמישאיכה נפכקההשגתתמלכהמעל׳ה <היתה כאלמנה הנכללתמבעלה‬
‫ולא אמר היתה אלמנה ח"! רק באלמנה פ׳ פחו שהאלמנה במייתבעלה תשאר היא‬
‫לכלה כלתי השפעתבעלה ‪ p‬השי׳ עם הימי ח׳ וקייס תשאר האדמה פ»»ה‬
‫כאלסנז‬
‫איכה א‬
‫פ‬
‫‪• J‬י ׳‪.‬ני‪ ,‬בלי‪,‬׳ הפיי ־•׳כשיוכנגדהגיאמררבתינגייס»רת׳ב״דיממהיתהלמס •‬
‫»ר מ׳ שפיתה פרת דמליניתלט בעבודתה שהתה עיכדת ליולך מנל מדינתי)‬
‫הימה לחפ ח פ ז ו לדקדק עידמלתרבת׳ ושרתי ככנו׳ הי ר ע ס שלרעתהמפרש׳' פייגינעיכנו'‬
‫יניא כידהמגביהילשבתהמשפיל׳ליאותסישהיידניפכתעכ!כלהיכא דאיכא‬
‫למדו ש דרשיק‪,‬אומיאנ׳ שכינמ הנביא בוה כאלו מדבר כשס השי ואומישאין ׳מכן‬
‫שרעיושהיתיכתיעס שאניהרבתיאתיכהשגחתי מהיהכרד כאלמנה וכמו כן‬
‫איך •מבן שהעיר שהיא ו כ ה מצד שהשי הוכה אימה ושהוא ימי עשה א!מה‬
‫שמשמרד על שאר המדינימ כהשגחמי הנפלאה מהיה למס וכאיל! אמר כשמו‬
‫יתברך העיר אשר אני הרכמ׳ איתה כמיס ועשיתי אותה שרה כמדינית איך‬
‫יתכן שהימה למס פ׳ אס הימה רוממימה על צד הקרי וההודמן או ייפא המערכה‬
‫איל מן המימה כ׳ גלגל הוא שח זר כעולס אמנס בהיימהטיב מפאמהשגחמ׳ איך‬
‫יתקשיעדר ע ד שככה מבכה כלילה כיייגלתה מעני כייזדוכ׳ ציון אכלו' עד פכוק‬
‫יזטא חטאה ׳רושלס כוישהיא המשובה אל השאלה הזאמ שאמישבעביר שחטאה‬
‫חטא גדול כיעל קנכפלעלכןלנדההיתהםחטאתה גרמה שהשיייאשר נמן לה‬
‫א מ בל הטיב הנו ה א הסתר פניו ממנה זהיתה לאכיל כיי ואפשר שהפסק היה כי״לינעייזנן•‬
‫יהיה כו שאלה ומש בה והשאלה היא איך ישבה ב ד ד העיר רבמ׳ עפ זהמשיכ היא‬
‫היתהכחלמנה טייר' איך •תכן שתקרא •יישלס •ושבת ב ד ד בהייתה כרכו׳ עס‬
‫טהרי היא מלאה גייס רביס שכאן גייס רכיסליליה והיא ראש ממלגה לכל הגיס‬
‫ואסכןאין׳אמ" שישבה כ ר ד כהי‪1‬מה גס עמה רבתי עכרכככמומאשר בקרבה‬
‫והמשכה היא שיקיה לה כ מ ו שיקרה לחלמנה אשר כהיימ לה כניס ובנזמועכדיס‬
‫ושכח מ לריב הנה כמימכעלה משב ב ד ד אעפ• שמשאר בחברמכל שכח מיה‬
‫ועבדיה כי בהעדר כעלה היא כאלו נעדרי כלם כך קדה לירושלס כ• בהרחיק השי•‬
‫שכינתי מתיכהאעכ• פמהיה וכמי כמיס העיליס ישרת• ככל המדינית עכו‬
‫הימה למש!היא אימיהימה כאלמנה ר ל קרה לה כמו שיקיה לאלמנה כהעדר‬
‫ביעלה ממנה ועל כ; אעפי שירושלם מהיה עמה רכמ׳ כמיס!שרמי ככל המדינית‬
‫שתהיה ראש לכל מרינתהמלכיתעס כל וה הימה למס כאמור אמר ע!ד ככה כ נ ה ה נ כ ה‬
‫הבכה כוייהנה אפשר שיאמר כככל כ׳ להיות שהכינה ה'ראש!נה ׳העצ״יתנבכיה‬
‫היא פרי להבה׳' הבכי כיבככיה ובאנחה ובקיניתיוציא הארס הריח החיצהאשר‬
‫! ה י ה י ה כ נ ת ה ע ד ר הדאגה יעןהעצבין והדאגה הס ככתהיקכצית הרוחות אל‬
‫הלב ובהעדר הדאגה י ע ד י הבכי על נ ן א מ ר שהבכי הזאת אשר בכתה כמו‬
‫שכמכנ׳ ב‪-‬־ק־י׳ נביאיו יי!״ ו על נהר! בנל וטיירי שלם היתיסבתבכיה א ח ו ת‬
‫» עןעצבינההימה נ נ גדולה!רעמה כ נ ד ב ה עד שהבכי היה ״ ר נ ה א מ הככ׳‬
‫ל• ה שהיה !פרין ה ו ע יפנ מ הנבייימכ ר ט ל נ נ מ ה ‪ p‬י ה שיקרה נבל הצרית‬
‫שהכני כ ב מ הפכק• כאמור!היא אומיככה!טייר' הבכי •גרוס לה י ב ׳ לחד ולא‬
‫י‪,‬‬
‫כ כ ק ה ב כ י ילא מחלש הצרה ׳הדאגה כ׳ כאמיר ולהיוחשהככ׳ ככל הרעימ ייצא‪.‬‬
‫?כובה נחת ר!ח כ נ ג י ת ב א ייגלדליס י ס מצד שיראו העולס את הכוכה איך‬
‫מרגיש‬
‫כלילה‬
‫איכר׳ א‬
‫״יגיש*ית‪ .‬כ״׳‪6‬־תיה '"‪"-‬יי"ד ״ ^ ״‬
‫‪C‬‬
‫כ‪J‬‬
‫' ;‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫׳ " "‬
‫׳‬
‫הכ״נה הראש נ ל נ ה ס ה י א שיכירו ו י ר ש‬
‫‪ ,‬י • א‪-‬ל ף ־ כ ־ א שבבכיל היחלצח ל י ל כ ד ־ ‪ .‬״ ‪T - .‬‬
‫וחב‬
‫" ־לי*‬
‫‪/‬הצל היה שהרי בכימל הימה בל‪-‬לה כ׳‪;-‬כצת• נ ל א ז ‪ -‬נ י ף־׳••*י=‬
‫י‪/‬ה נ‬
‫הב היא כל׳ להחליש הנער מלאכה כ׳ כצאתלבכיל ‪ ; r r‬ה נא • י ק ב ‪ :‬ד ־ ־ ־‪.‬‬
‫הבי‬
‫־‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ע‬
‫‪V‬‬
‫‪W‬‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫א ל ה ל כ י א י י ל י י י י נ א ה כ י כ ה נחמריח כ צ ע ד י כ מ ד ו ל א ח ש ד מ ע מ ד ע ‪ :‬נר •ה‬
‫וכלי• שדישיייילשללמעיתה׳ גאי‪-‬תממנההמשרכתיעיש מ א ב ע ב ע מ כ נ מ ל‬
‫י‪::‬‬
‫אשר יה בלי כפק היה ל׳ כין• צרה יכל צרחה ׳הצל הנ ד א כ־׳ ם•‪:‬־״•‪.‬־־ ה ‪:‬‬
‫בצעי ה!•נחמי א מה כנגד יה אמר אין לה יזנח; •יכל א הכיל שאן * ה כ י ל ; ‪r r‬‬
‫עמה והיו ר;אי‪ 0‬צעלה יה״מה כינה לא היו ינתח•; לל ירעיה בנר׳ כל •לי ל ז‬
‫• • ל נ כ י ? ‪ * ! :‬ל א י כ י כ כ א נ• שלא ליל לה נחמריתכללכנכימד!אפש שיאיר שבכיה; ל ז ה‬
‫בלילה ב ה י — ה גלילה ע ־ שרחעמל ל• מהי‪,‬־• צ יל ת־ו ז על לחי; כלתי ״ ־ ‪ .‬״ ‪:‬‬
‫‪ 16‬ש׳אאשעס הייתה בינה בלילה שלרמע! גיולית וחינש י ת י ב ; י! כלל־» ; ־ ׳‬
‫ביוש ע נ י לרמי הככיל לימה דמעתה ממעבה •־מבשמעי‪-‬ליזיה יא־שרב•‬
‫כביתה •גידל ניגרה ל י ל לליימ שלא לי שאי• לל עיר כלל ח;ל א הביל רע•;‬
‫וחי י ע י ד אלא שנלהקייב אליה <!מר ילק• לה לא •ב*יתר גד ל ׳׳; כ׳ ה ‪• ; :‬היו‬
‫ל ל א ל ב י ; ל ע י ; שה; ״מר מא לכיש כ׳ בכל ע מ א ל כ הרע•;״ ״ י ״ לל‬
‫י ך י ט י ש ה ; •חל מרעיש ׳ ; כ י ה כ מ כ שכל הקד כ לה י מ ר ע ‪ :‬־ ‪ ; .‬לה׳־׳‪.‬־ ד ; •ל‬
‫הא ל ב י ; שה; ; י ו מ י רח ק י ; לא עש לל ר ע כלל רק לעדר ל־ש ‪ ^.1..‬״ ‪ , , . . . ,‬׳‬
‫א תלוו א אין לה מנח‪ :‬חכלאולכילואיינ; רעיל ש ד ; — ‪ .‬־ ‪ :‬ל ׳ מ י ק ־ נ ד ‪ :‬־ ;‬
‫ר ע י י א ד ב ׳ ; ; א ח ר ע ש ו ל ד י י מ ר ר ע ש ב ג ר ! כ ד י ! א ‪ :‬ל ר ע ־ ד ב ג ד בל כל **ש‬
‫הקיוב׳ילל ש ל ; יומר מלרע׳' היו אויבים שלא‬
‫בלאיימרמהכ;־ל‪;;-‬ה‪.:‬ד‬
‫אינני ע י ש ל ר ע ר ק שבגד בטיב שליל ל! לעש מישדיה מביש ח לעשת •'׳ז׳ לז‬
‫לאויבים ר״להאנשים שדי! לה חמש והס הק־וביש‬
‫״‪:‬־‪:.‬‬
‫לל׳מי‪-‬־הר‪;,‬‬
‫הנלאללנהפבולא״כיסיאפשר שיאחר שבכמה הימד כל בך ג־ילדש־‪.‬״;‬
‫הנחש מהכשר אילכ‪-‬ה כ׳ מהבשר הא הב הנאמן אשר רא‪,‬י שיק־א א ד ‪ :‬כ א י ־‬
‫לא יתנחם האדם לע‪-‬לם א ־״‪:‬ש הריע והשתן שאשר ׳לקח מ כשש חהאלבל לא‬
‫ירגיש האיש הפשליככ •יא אקלה מנחש מכל א ל ב י ל ירא•; מ• ש‪.-‬ח‪:‬לל י ל‬
‫_‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫שלאתקכלה‪-‬־חמימלששר אייהכיה עשהיותשרעיל בגדו ב ש ! ז י לד לא •ביש ‪•5‬‬
‫»‪.‬׳דנ‪5‬הנו מכלול • ש נ י תתרחש כ! אמנם מלפסדאיהביהמאנ; הנחש נכשל•‬
‫‪r-HY.sk‬־‬
‫כל ר ע י ל מ ר ו ב ד ל י י לד לא׳יכיש ר״לשרעיל שבגרו ב ל ממל ש הבטיח ל‬
‫ד‪::‬ד‬
‫כיה היא שיייז רש לכן הי! א‪-‬ב־ס ל ד כ י אש היויעישנאמציםכש• לראי• לא היו‬
‫כ י נ ר י ס כ ז ב ל ׳ הפק!זאהי!להלא!יכיש כאלו אמר כלרעיה בנר! ־ ל ר״ני שזיו‬
‫_ ‪_ ,‬‬
‫״"־״יי־‬
‫להק!דסכ!א אירה לאייכיסלדועלכן כ ג ד ו ו ה י ו ת ה ^ י כ ״ ל ‪ ^ -‬נ ‪,‬‬
‫‪I",‬‬
‫ר‬
‫‪.,‬‬
‫‪c‬‬
‫וחטאים להישהחיטאיס הם אויביה‪,‬אויבי עיר הקדש <כי'"אפשי שא מ מ ד ! ב ד‬
‫ולא אחר כגר! לה כחש היו לד מדיה ל כ נ ה שכנר! כשי' !הבגידה היתד ל מ ך‬
‫״‪.‬‬
‫הער‬
‫מיי‬
‫פא‬
‫איכה א‬
‫ל;׳ ב י ת •ביי? שעש! זה בתיבה היו לה לאדנים כי לפי לך נ ז ל ! קהה ש‪:‬׳‪:‬ל‬
‫ה ח ד ק ‪ -‬ק א מ ת י א מ ר ע י ד ג ל ת ה י ה ו ד ל מ ע נ י ו מ ו כ ע כ ו ל ה כ ו וידועכי‬
‫^י‪-,.‬‬
‫ממנהכי׳‬
‫ככל הנשביכ בכי המדינה שימצאו א!תם בעתהשב• כך ישתמש! ״הס כי אס נשבו‬
‫•ך •דד‪,‬‬
‫כיי! עניים ישתמשו בהס ככל א‪-‬כנ׳ מיני ענוד' ואס נשבו כי׳ררגתשריש לא ישתמשו ג׳ נ ל ונ׳רכ‬
‫י׳לס כעלייה קשה וזה נ ד ע ו מ פ ל פ ס בנסיין ככל •מקים ואמי הנביא שלל׳‪-‬ת‬
‫שילדה גלתה מעוני ירילליותל כזמן אשי הגלתל כע‪:‬׳ על כן ׳שבל כי; הנויס‬
‫יורובעכידהכיאסהיתהנגל׳תמעישראומגרולהלאהיומשתעבדיס‬
‫בה כריב ‪-‬‬
‫עכידלוכפלהענ׳ןכאוילאמצאה מנית כל יויסיה השיגיה בי! •זמניים יד לא‬
‫קנאה מניח יעןהשיג־ה י ו י כ י ה בהיותה במציי!במציק ניכן על העני שגלתל מעני‬
‫אס לא היתה נרדפת כין המנדים היה לה קצת מנויז לוך ה ע ד י היוניח בלחלש‬
‫אפיישעה אתתהיה׳ע; השיגוה כין המצרים זילתהענ׳ והנה איית יל כלילת גלמלפיינ״נ; הנוי‬
‫שהיא••צאה לשני!היה ואוי שיאחיהגלתהיהירה מעני אשר על כ; אכש שיאחר‬
‫שילדה גלתהאתעצמה ייצד העני הגדולה אשר היה לה קוד'גלותה מ צ ד חטאתי'‬
‫זכןמרוב העכורה שהיה לה קידם לכן על כן ישלה היא ברצינה ל י ר י עבירה‬
‫י‬
‫בג יס!'!א !מרוב עבירה היא •שכהכנייס שהיה מנפיק שיאמ'!מריב עבירה ישבה‬
‫לגייס בלתי מלתהיא אמנם הכמנה שיליא מצד עצמה צלתה את עצמה וישנה‬
‫נגייס מרוב עביר ה וככל עיר העני; בא!מ שלהיות שלא מצאה מניח ל׳צדחגיאתיל‬
‫על כ; הש׳גיה ר ‪ 1‬ד כ י ה כין למצרים ה‪,‬ת'ואפשר שיאייר כי הנה הנשנים •צטעייעיגיןעיהנו'‬
‫נ א ת ד משת• בחינות אס במל שעיחדיס שבויים!עבדים יי כימים על ברחם ואס‬
‫כמה שחקידסלכןהיו שקטיס ושלויס איש תחת גפני!תחת תאנת! וכעוך ייה‬
‫שהפסידו יצטער! כנליתס אף שבגלות עצמו אינסמצטעוייאמנס כאשד יגלו הס‬
‫את עצמם ייבחלוהגליתכלצ‪-‬נם!קילס הגל<תהי‪ 1‬ח״הס ח״ צער ניאה כאחת‬
‫פאיירא״ שיצטער!כגל!תס!אי!ר הנביא שעשהי!תשהסגל!אתעצלי‪ 0‬כ׳ גל״ה‬
‫׳?!דה את עצמה כ י נ • ‪ 5:‬י• ת י• ת עני גד ל שק־כ אל הגלות יאח!ר ומאחת ריב‬
‫העבודה היא ישבה נגייס עכיז לא מצאה משח!כל רודפיה ?שיג!? כי; הליצריס‬
‫שלית? מצירה כמבכירה תועק בחבליה יען היתה רעתה!צערה רבה מאד •!צא‬
‫מההקשהטבע׳ ואמנם הכיהנכיןבוה ה!א שיל!דה גלתה יתעצמה שחלק ל ח י י י כיילינפ'מ!"‬
‫שכה גלתה אתחלק הנידה והשכל כמאמיהמלין ברומח! חלקי נפש! העבדיפ‬
‫והעביד! החפש׳ מלם כייואחר שכל זה גרס העני מהמצוויאו הלחש עני *אכל!‬
‫חמןככסחכדעתיזלוהואהשאיישבעיהיהמעכבלוא שנו; הוא יצהיר ווה גרש‬
‫שמרובעב!ד'ישבהבגוייושלאמצאה מנ;ח ישכל רידפייהשיג!'כי! הייצרייחא לא י ‪ •:‬י‪ .‬יו‬
‫‪ ,‬מצאה מניח יאפשר שיאחר שיהודה הגל!‪ ?/‬מעג• גחלשעמ אותהכעבויהקשהע‪,‬־^״•^‪•,‬‬
‫כשהגל! איתה מכל אופני מיני שעכוד׳ישנשתעבדו ואחיהנכיא שחרוכ העבודה‬
‫ההיא כברליתלסובלתויושבתבין הג!יפ בשובה ונחת תא וחרוב עבודה וכוי‬
‫ג ל מ ו מלוב העכורה ׳העני כבר •שכה בגויס וסבלה אותה בסכר פניס יפית‬
‫אחנס מה שלא מצאל מנ!ח היא מצד שיל רודפיה השיג! א!תה כין המצרים אשר‬
‫כא‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪21‬‬
‫היו‬
‫איכה‬
‫א‬
‫יהי! ליצריס לה מעיכייגהשמיסזכסילילס על ח ט א ת ה ! ב ז ל לא תמ־יוכ לע לכ‪hh‬‬
‫תמצאמנוחעדנפלהעטלתואשנואוי נא ל‪:‬י כי חטי ‪ !:‬ה ׳ הילכה ג א ה־י׳ה‬
‫‪1‬‬
‫י י נ י ה ע י ר העטרה י ק י י נ י כ ב מ ה ע ד י ה ב ה א החטא הגייה ‪:‬כי ליה כיי‪1‬‬
‫שנבארהו ע ד ר‪.‬ייקיחו י ה א חימר! לא מנאה יזנח כ ‪ .‬ר י ־ כ י ה ה ש י ג ה •רי־נד‬
‫‪1‬‬
‫העבירה כבר ישבה בג״כ יהימה סיבכת יה אלעס ני־! מנחה יי‪ :‬ח י נ ־ ‪ :‬ר י ״ כ י ה‬
‫‪.‬‬
‫י ר ר‬
‫‪•!• .‬ף השעיה בהייתה היא כין החציים ניצר חטאתה כנו אחיעד דרכי‪ •:‬ן א ב ל מ ירי‬
‫אבלות י עסשהיורכיכ מעמיהאקהגויס כ ד ר כ י ציון עבי היי אכל! מצד ה ע י ר הבאי‬
‫חיעד שהיו יעילים לשלש רגלים ! י א מכלי כאי מ ‪ :‬ע י ! א ח ר שביי• ק •צדק כ ?‬
‫בשעריה ש!ייחים עם הי!תס נכנסים ש ; עם ר כ יע; כהניה נ־לנתיס יכתל־תיה‬
‫המתחרות לה!הס כתיל‪:‬תיסר היו ניגיתעל כן •צדק כה ששעריה שיליייק יאחר‬
‫שהבל גכט בית שנעדרו מחנה אחר שלהכלגת רעתה הנה היא מ ר לעצמה‬
‫כלוחרשברחיתהאתעצחהמרלהמאד כארס רואה איש אחר שכאב•! רכיםא!‬
‫כשרואה דבר רעונכסד ונעדר ה!אחריר!תל!כ;היאעצחהליהכ‪:‬גתההכ—ה‬
‫* ׳ ' ב נ ע ? נו היא מר לעצליה !הוא דקדוק כפין ואפשר שיאחר שדרכי ציי; היו אבל!ת י׳לת‬
‫אבלות‬
‫ה ע י ר נאי מועד שהיה מ נ ל ת ו כ כ י מיוחד לה נבדל חשאי ה ר ע ת‬
‫הנה ו לתזה הי׳ א כ ל ת מצד ששעריה הי! שוממין וכהניה נאנחים יכתלימיה‬
‫נוניתשאלה כלס ה׳‪.‬רע<תחציני!תממנה אמנם זילת כל זה היה מר לה לעצמה‬
‫מהבאי ח!עד כנושה׳! עילי' כה לשלש רגלים!כזה •תיישב הכתיב על נכי־ ב־קד־ק‬
‫עיינינפיימו' ישר ואפשר שיאחר שדרכי ציון עצמם היו אכלימיולמאבליתכא׳ מיעד ת א מ י ל !‬
‫כאי מועד כלומיחלבר האבל!תהמ»‪:‬חד לבאי מועד היו הדרכים עצתם אבלימ‬
‫ואבלימס היה שבל שעריה של נין; שיממקכהניה נאנחים כתלימיה ניגימ יהיא‬
‫! מר לה על כ| גס דרכיה היו אבלות על כל ה ר ע ת הסיאמים היא דהייני יהודה‬
‫הנויכפשק הק דס שגלתה מעני לא היתה אכלימה!׳‪:‬כיתה לא על שעריה ולא על‬
‫העדר באי מועד רק על רוב פשעיה ע ל ד ר ך נכלה עטרת ראשנ! אוי נא לני‬
‫כי‬
‫חטאנו כמו שנפרש כמקומו כסיד ווא והיא מר לה כלומידרכי ציו; הי! אבלית ז‪.‬ל ך‬
‫אבלות כאי מועד מצד שהיי שעריה פוממיןוכויאמנס יהירה הםילעיל מר לה ל י ה‬
‫שהיה ניצעלה לעצמה ולנפשה ווא והיא מר לה והוא דקדוק אמת• ושמעתי כ ד ר ך‬
‫צ ח מ מ פ ׳ מהרי צת; יל שהי! צמחים עיליס כדרכי ציין שהי! כמו האכל המגדל‬
‫שעיות כן דרכי ציו; היו מגדלים ציזח׳ס ואמר שוה היה מהעדר כאי מועד שלא‬
‫היו דירכיס בדרכים כ׳ כ; יקרה כדרכים שאי; כני אדם דורכים כהס והיא פשט‬
‫י‬
‫ךיו‬
‫עריה הלצייאןאיננ^נכון בפשט הכתיבאמרעיד הי• צריה לראש אייביהשלו כי ה'‬
‫לראש‬
‫ה ג ה ע ל ר כ פ ש ע י ה ו ה נ ה י ש ליאות באמת איך נתח‪-‬יבה ג ו י ת פ ׳ להוגה כוי‬
‫ייפניםאויכיה של! א! שהי! צריה יאשים !גדולים כ׳ ‪1‬ה מקרה ק י ה להם כמו‬
‫ש קרה כחהפעחיסשהאויכיסעישיס שלים כיניהס אמנם פינת היקינן היא פי‬
‫לחה שראה י ב י י ם מפייריפ הפך ההרגל והמנהג הטכע׳ שכטכצדק שיה היל‬
‫משירו מפאתההשגחלאליית כ׳ הוא •תיהוגה מ נ י רוב פשעיה וזה פ׳ הצל‬
‫הא‪,‬יכ‬
‫פכ‬
‫איכה א‬
‫הא!יכ היאכחיתמהצרהציררכ׳ הציהואהמצר בפרהסיא והאויב‪ :‬יל!א אויפ‬
‫כלכ!הנה י א ה כ׳ צריה שהיו יותר רעים ומצריסלה היו למעלה ואש ואויכיה‬
‫שהיו כמדרגה פיזיתה מצריה לא היו לראש רק שלו ר ל שהי‪ 1‬׳!שכיס בשלוה‬
‫כפרש• ולא! שעש! שלים ביניהם מוה שפם וגור שוה היה מפאת ההשגחה כ׳ ה'‬
‫ה נ ה על רוכ פשעיה שהחצר לה יותר נעשה ראש וראיה אחרת היא שעלליה‬
‫שהיינהגהטבעיהוא שהנער הליך ילך וככה אחרי הצר הצירר על כרחו שלא‬
‫כסיבת׳ והנה אלה העילל׳ הי! ה!לכי'לפ‪ •:‬הצר מעצמם ליתכ כחרס מהם כ׳ כן‬
‫•קיה לנשביס כאשר יהיו כתכלית השפליתשתפ ל עליהס אימתה וכחד מהשבי'‬
‫אימסייוא הלכו שכ׳ לכנ׳ צר כלומר הלכו מעצמם ולא היו מוליכים איחה !היו‬
‫הילכיס לפני הצר ולא לאחריו כ׳ כל וה הורה היית הכל מאת! ׳תכחטאת‬
‫האימההנבחימיאפשישיאמישמיד כשהיו האנשים צריה הי‪ 1‬לראש ע ד כ ל פ י י נ ‪ /‬ע ה נ ו‬
‫החצר לישראל נעשה ראש והיא כאלי אחר שבמה שהיו צריה היי לראש ובמה‬
‫שהי! אויביה של! כיניעדו לב יחד! להייתלה לאויבים!!א הי! צריה לראש דיל במה‬
‫פה״ צריה היו לראש!כחה שהי! אויכיה שלי כ׳ מלת הי! חישבת עצמה ואחרת‬
‫עמה!כל והלכי שהה גה על ריפ פשעיה ווה כי לה• ת והחבאת ההשגחה שיהיו‬
‫מצריש לה צריך שתעשה ההשגחה שיה׳ צריה לראש כדי שיהיה להם י כ ל ת !ה!א‬
‫׳תעשה שאויכיהבהיותאייכיה יעשו שיים כיניהס כד• שיתיחד! לעשת לה ר ע‬
‫!זאבי היהיגה על ריב פשעיה • י להיות שהם• היא המענה אתה על רוב פשעיה‬
‫על כ; כל צריה כמה שה‪ :‬צייה כלת• בחינה אחרת היו לראש וכן אויביה כמה‬
‫שהתאויכיה עשו שלים !כליה היה להיית השית היא המכה איתה בהשגחתי‬
‫הנפל אה על רוב פשעיה •אפ שי ש אימיעל ריב פשעיה רצה לרמי! דר!ש יקר הערך‬
‫! ה א ב י הנה חיידתייתהי<תיחי‪:‬כירראשי;ואשיןי‪-‬כשיחנ‪1‬א ׳‪-‬יתר הנה היא פ ק ר‬
‫עינו על בניו הקנונים שנא פ ק!־ עין אביתעל נטה !כשירכ! חש אתי! עד מאד עד‬
‫שהיא כחכה מק תהתשובה פיקד העין כ! ומוציאי מ; העילס!אח כ׳ היהיגה!עיה‬
‫א‪:‬מה ייצר רב״ פשעיה לריב תא על ר!ב פשעיה ׳אחיס עילליהשהם בניס הקש‪:‬׳'‬
‫הלב! שבי ק דמ ב־א הצר להצר לה לעצתה!'!א עילליה הל כ! םב׳ לפני צר י״ל ק ר ס‬
‫כיאהציהנויעליההליובניהשכ׳תפקיהעינהבכניהועינליה אולי ביה מ ש ב‬
‫היא אלה וירחחה !כשראתה ההשגחשכלוה איננו שה לטהר אימה ״טומאת‬
‫חלאתנכתיייעינהאוה׳! צייה ליאש לעשות לה ציית רכית !רעית וא״ב׳ה שלו‬
‫להבתיכיי פשעיהוכויוהיאדקייק נבין •יצאמןכתצייןובייאחיאשיהזכיישהיו‬
‫ן‪.‬‬
‫צייה ליאש יכ!' ע י שעילליה הלם שבי לפני צי שהיא עינש מפלג ו כ י תטעם לוה‬
‫נ מ צ״ן‬
‫והיא לסבתיציאמההיימציון שה‪.‬א השנינה כ׳ בהפמלקית שכינת! !השגחמ!‬
‫ןמצא־ה צר! רבימידעימ ו! א!יצא מן כמציו; כל ה י י ה היה השי׳!יצא מש‪ :‬בעינומ'‬
‫מילתו ׳מהיא הדד ולא כל הדר כ׳ כ ל ה ד י ה י א ה ש ׳ אשי היא כללותכלהםלמיות‬
‫ואחר שבהיות שנסתלקה שביצת! יתימכת ציון אף שהיו ככת ציו; קצת פלמים‬
‫הנקראים שריה הנה קרה לה כאילים שהיא מין חיה שלתה שכחי ת!ח!קה ועש כל‬
‫בא‬
‫ב‬
‫נ‬
‫‪1‬ג‬
‫‪01‬‬
‫צ א‬
‫‪p‬‬
‫איכר• א‬
‫‪1‬ה כשאי; לד י ר ע ד תחכי־ כחד !זיו ה•! שריה כ־׳יליס‬
‫‪4 1‬‬
‫ייצא׳ ? ל ע ד יריד•‬
‫כאילים שלא ייצא! מרעה כ• יודעה השל־י‪-‬ס ה א ד שכנתי • ת ב ״ י ־ ׳ י נ ה ל־ז־לים‬
‫• ובהסתלק השפעת! שבו ה ‪ :‬ר י ס כח ליס י! שי לח ״צחי ״ י ע ד על‪:‬־ ד ‪ .‬נ‬
‫י‪:‬‬
‫לפנירידןלחיצשתירפיסת הכת ׳*יא ״לבי בלח לח לכ‪•:‬״ ר ר ן י ד י ח כח שלמענה‬
‫אושיאחשאנגפשלאה׳ה להב כח כ׳ תשש בחס ע נ י ד י ! ד י ל כ ׳ ‪ :‬כ ‪ :‬׳ ? ר י י ן כ• חס‬
‫היה להסכחצחהיהמןהתיייהאחנסכהייתסכלאכח יעש כ ל ! ה הי• ה נכי״‬
‫‪3<a‬‬
‫‪':3‬‬
‫• כחרב;הביתולרמיז אשרהייעיניהיה ׳תסת־יהשבתכלזה אחר ב• הנה ק ל ס‬
‫ב! א ׳׳ס החרכן ‪1‬ה!א קידם שיצח כל הדרה הי! שריה כאיל• א ש י לח מצאי מרעה‬
‫וזד כי‬
‫‪.‬‬
‫דשלחיפכנהאיתשכשסאיליסידחרעדהספ‪-‬ילתהשלחתשדוא ה ל ב ד‬
‫‪.‬הח;מידאתהשצמיש בשצמיתסיאחישדשלמ׳כדעררהפעל;דשלחתד־יכחיליס‬
‫אשראי; להם חריגד ׳הלכי כלא כחק דפ בא ה ר ו ד ן א ת ־ •ית !•לבי כלא בח‬
‫צפני‬
‫ר ו ד ן על דרך לפני כיא ״ס ה ׳׳כ! כצ!מר מצד חש ו ־‪.‬ש ה ! כחיל־ס בלתי‬
‫מרעה!על כן קילס כיא ה ר ו ד ן יזיתשתשש כחש מצד חםאתש ע ד שהיי כת‪-‬ל־ם‬
‫בלתי מאכל ומרעה ׳בייעל כן כחי עליהשכצהצריתהנייהימ דק־ ק נכין כ׳ אס‬
‫צא הי• חל ביס ק ־ ; ב א ה ר ו ד ן לח היה כח כיד ה ד י ר ן לה ש נ־ !כז תהיה‬
‫בדקדוק מלת היו שהילל יהי! שריה כאיליס יכי חס היה א‪ 1‬בדק החרב• כמשי צא‬
‫ןייה‬
‫מכתצ״;!כ!'אךכא!ח'היושיידה א שהיו כ; קיי כ י א ה י ע ה י ה כ ז י ת ר חדר ע ד‬
‫ירדנ״ילם‬
‫וכרה ׳דשלסימ׳ יעניה ןמרודיה כל מחמדיה משי הי! מימי קרש !ב! הנה ד פ י‪ :‬ש‬
‫הנכקהואעדשכייהראבעשתחשר א תהביתחחלתיח׳ כחי כ׳ ששת יחיש עשה‬
‫ה'!כ)'וה!א כאל! אחר וכרה ירישלםבימ• עניה יכי ח לא שיקשה כיתבנכ‪-‬ל עמד‬
‫ביד צר כ׳ אחר שאמר שהזכירה היתד בימי עניה)יירידיהמה צ י י ן צח• ר ולומד‬
‫כנפילעחהכידצרוכיאחנסלדעת׳ לכי דרש יל ׳ח‪-‬יר בי •רישגש בד!; הצלת‬
‫אחד החרב־ והס הנקראים ימי עניה ומריריה ה־ה ח! ז ‪ :‬ר ד כצ הנ‪ 1‬ב דייייכיי‬
‫שד‪.‬ה לה כעתובע‪-‬ינה שנפלה עמה כ־ד צי כחל איירכימיעי־ה חרורי ד ו‪:.‬רה של‬
‫מתחריה אשרהי! לה כנפ ל ע מ ד כיד צר והי! כידה מ׳‪ •!-‬קרס ‪.‬׳בבל י׳'ת לא‬
‫נמצאשיס עוזר לה כ׳ אש ד״ נ ‪ .‬־ ר תכל ‪-‬ת‪-‬יד‪-‬דב נת ש־ב ל ב ד נ י ת ‪ <:‬מ•‬
‫התימה שלא ימצא עיור לה כ׳ כשיעדר הטיב הנחמד לבני ביני מ י ס יעדרו‬
‫יזאוהבייאמנס הילמיהיאכי בוחן שנפלה ב־ר צר היו לה מת ידי רכים שהיי בירה‬
‫מ! ח; רב!כבל ואתאיןעור לי־ עד שיאיה צ־יש !שתק־ יגל יי‪,‬׳׳־ ז•‪ I; -‬חד שלעגו‬
‫י עלשכיתתמחמודיה להעדר מ׳ שיעיר לה כ׳ כל!ה הרת•‪ :‬על שהכל היה‬
‫מ ‪ :‬ד ר ״ ב א ת ה ה ש ג ח ד ש ל א כ ד י ך ה ע י ים כ• לא כ י ח יגבר תיש כאשר יגר!ש‬
‫הח־שאועצכןגזרואחרשחשאדזטאהירישצעלכןלנרה היתה בל‪ :‬ש־חנואגרס‬
‫שלא נמצא עוזר ליד ב ה י ת ליה כל מחת ד ה מימי קדש ׳!ה כי התגית גרס שכל‬
‫מבבדיהשהיהראו׳ שיעירוה הסהו׳ליההיראי עלזתחטאיתייערשהיא גס היא‬
‫נאנחה חצר חטאתיה ותשוב אח!רמר‪,‬ב בשתה!בלימתה ואסכא‪.‬יצ<ש‪:‬ה‪-‬קיא‬
‫בפשעו‬
‫איכר‪ ,‬א‬
‫פג‬
‫־גפ שטי כלתי חפייי ל־מיא״ר שיר!שלס כשנפלה כיד ציזכרה ימי ייגיה וממדיה כיינ‬
‫שהי! לה קודם שנפלה כ י ד צר ‪:‬ראתה כיג•ן שכלה שבערך הצרה הגדולה הזאת‬
‫לזחר שנפלה כיד צר הי! ימי עניה ״חיו דיה כערך יוה שהוא עמה !'יא זכרה‬
‫ידישלסיח׳ עניה ומרידיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדש כ!'!אמ'שכל וה זכרם‬
‫ב!מ; שנכל עמה כיל צי!היא כאל! חמר ו כ י ה ׳רושלס ימי עציה וחרדיה אשר הי!‬
‫הימים ההפמתמי־דיה לפי האמת מימי קדש כערך מה שהוא כ ע ־ שיכרה !ה‬
‫פהיאכזחןנכיל עמהבילצר‪1‬כי'יאחרשראיהצריסישמח! למשכמיה והיא פראי‬
‫תכלימשפלימ? בהחלט עד ששבמה מכל אשר היה לפניה מכלי השאיר לה רכר‬
‫בעילם!יא לא ה צרים שחק• על משכתיה ירצה שהצליס כשרא! שנעדרה לגמרי‬
‫כאכש מק‪-‬הא‪1‬שמחי ישחק‪ :‬על העדר ט כ ז ה בהחלט בי ער עמה ככל ימי עניה‬
‫!מדוריה לא היו שמחים יעי‪ ,‬הי! ריאיס שלא נאבדה לגמר• ולא א י ד ה כימ מחדשה _‬
‫‪ ,‬חםיאדטא‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫אך עמה שהיה בחבש מק ה לשביתת כל ט בה כ!ה הי! שמחיש חמר ע ד חטא ‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫‪S‬‬
‫‪c‬‬
‫חטחהירישלם ע ל כן לנדה הימה כלמכבדיה ה!יל!הוכו'ירצ להיות שחטאה חטא‬
‫יוכ רפס ומייחד!היא חטא שיש כ! מליל היאשר יאמר חטא כתס שהוא סלל כל‬
‫החטאים על ב; לנדה הימה כלימיעל כן כעביר ה״מהנדהינעה הימהרילהיהכה‬
‫ה י י ה מחדש יזא לנדה הימה כלומיבעביד היומה נרה נתהימה מחדש שגל! מ ב כ י מ‬
‫עין •ביחר חיך נתחדשה כה הויה להי!מה נעה ונדה מצד חטיוה והוא כי ייצר‬
‫העינש נמפיסש החטא שלא הימה היא מרגשמבו ועל כ; הימה עד עמה מעיי ת‬
‫לא •‪:‬כצ צמק ן אמנם בהיומה נעה גס נדה נמשך לה המשיבה!היא כ׳ כל מבבדיה‬
‫הדליה לחה שיאי עייתהמנדפ־שישהעינש ומוהנמשן שנס היא נאנחה‪! .‬משב‬
‫א ח ר כלח שחורה כמשיבה חנד שהויליה חככדיה ואחר שקידם וה לא יהיימיה יי' *‬
‫טיכאמה‬
‫יייגנימ בט י י ־ ! ג ; ׳ערומה ולא היתה זיכרתחה תהיהייחרית החוטאתכחוה‬
‫בישוליה‬
‫‪,‬‬
‫שפיפה להפפרלגמרי ׳ ! א ט י ח א מ י ב ש י ל י י ל א וביה אחריתה דיל כשהיתה טומאתה‬
‫ב ש ליה יה״״! קידפ םהימה לנדה הנה מ! לא וכרה אחריתה שה«א להיות נעה גס‬
‫נדהיעל כן ׳ררהפלאיסיען לא הרגישה ברעמה ולא !ברה מה מהיה אחרימ‬
‫החטזמכחיהוככןאין‬
‫מנחשלהכיבאשרינרוסהאדסבעצמואמרעתי להיות!‬
‫כלתי יירגיש כ׳!היא בעניי! החינעמחנ׳ ה ט ב אי; ב! צד גחחה כשיביא עלי! העינש‬
‫»ע; א ה! היא לאבידאנפשיהואיןש ס צד אחר רק להתפלל אל ״ מ י ו א ר א ה ה א ת‬
‫ע ‪ " :‬כ׳ הגדיל א״ב רלש;א״כיהוא היצר הרע שהיא הא יכ האיימ׳ לארס הוא‬
‫הגדיל חת ה כח תהנ שחייתיא תה כח המרגיש לב לתי ירגיש היעיהחטא ו?א כי‬
‫הגדיל א״ב ב׳ מלתהגדיל היא ייצאת לשנייהיא כאלונתן הטעם הנבין ליל ה ר ע‬
‫ה;״ ‪ c‬״ אשר סצייהשבההעצחימאליווהיא כ׳ הגדיל הא •באמכלשארהכחות‬
‫׳‬
‫הגשמית עד שטח חראימעיניהשמהשביללכ מס וכייואפשר שיאחר בדרך הלציו פ• ‪ V M V‬ל‬
‫שנלחמה ינח שלה ירי שליש בחט"ימה כ׳ בבדה מחר לאישה כיח׳ נ ד ת דויתה‬
‫!יא‬
‫יזטאחטאה ׳רישלס על כן לנדה הימה ו״ל הימה מנד כובד חטאתה כמו נדה‬
‫שהיא ט ח א ה י ד כ נרמה יעל כן כל מכבריה הויל!הכי לאו ער!תנדחה אשר‬
‫לפניה‬
‫איכה א‬
‫לפניה כמשפט הנדותשיס גלות שימת בחל־קה לפנ־י י ה א משל ‪P f l t o i n‬‬
‫שפיתה חיטאתבחטאיס נלאיס ל ע ־ מ כאלו ה ל ע לפניה !מינה מלגשת ׳"!מ כל‬
‫מנכליה הדליה כ׳ לאו עלותה !היא גם היא כשהרגישה כטומאתה ע היא‬
‫נאנחה •משב אחיד כמשל הנדה כשרואה למה לכניהח‪-‬זליאתליה אל המגישים‬
‫בה קירושלס נאנחה כנדה יתשכ אחל!לא וכרה כ׳ גם כמה ששבה אה ד לא‬
‫מקנה דבר שאינה טהורה נם לאח!דיה י• ע מאתה היה גם כ; בשליה כי מכל‬
‫צלליה טמאה!היא משל אלחטאתיהלכל ג י שתפנה •זא טילאמה בשליה‬
‫‪0‬‬
‫ובלה אחייתהירטימאתה הימה כשוליה ולא וכרה היא אחלימהשהיא נ ; היא‬
‫טמאה מכל צד ׳כשהדגישה י ו ד ה ל א ק מפל וכל כ י י שלא תראה ט מאמה והא‬
‫משל הנדה אשי ימה!טימאמה בש ליה פביכ שאין לה מק; אחי כדי שלא מגלה‬
‫ומראה ט מא תה רק שתלד ל א י [ יכוה בהייתיריש לש כמצב הזה אי; מנת‪ :‬לה כי‬
‫כ א ש י תהיה י עתה או טומאתה מצד אחד וישאר צי א ח י שהיי יהיה בה י ק ם‬
‫לנחמה אמנם בשטימאמה מכל צד אי; מנחם לה והמכללה על כל!ה אל השי‬
‫פיראה כעניה והיאטימאמה הנו אשר היא עניה באמת כ׳ לטאה ׳היא ט מאמה‬
‫היא עניה!אחישעניה הנוייהוא משל לחטאה שכככ העני הנז הגריל אמ האו‪-‬כ‬
‫ונתן לי בח לעשימלהיעיזא כ׳ הגדיל אויב יי י א ה י ת ע ש ׳ ה‪:‬א חטאי כ׳ העני‬
‫הנויהגדיל אמ האויב אשר נצחני!הא דקדוק נבין!לפשר שיאמר שכשדיתה‬
‫הט מאה בשליה שעד״; לא הגיעה למעלה עדהצ אר והוא כני׳ להתחלת החשא‬
‫הנה אזלא זכרה אחיימ החטא שהיא לעליממתיד כמרוצה עד הציאר עד חל‬
‫על פכיק ה!• תישני העי; כייכמ! שהרחבת* הביא ר כ! בככ‪ -‬פ‪:‬׳ משה ל!אמ ג'שי*‬
‫לייגיר שעלכ;ירדהפ!איפ!היאירידהכהכלגהיע;לאהרגישה היא כחטא־מה‬
‫כהתחלה׳בה״תהייידהמפלגתחאדאמו שאין חנחםלהרילשלא נ״צא •לילה‬
‫כמנה שתתצחש בה שהנח מה היא ביומה!?א א ץ מנחש לה זאזמ י א ה ה א ת עלי‬
‫כ׳ הגדיל אייבאפשר שיימ ו למה שאתר! ר״ול שגידכי•‪ :‬אמי השי ע׳ נתן הנביא‬
‫לדוד רעב ודבר ינ פ לפני צרי! !אמר ירמיה שהגדיל צ י מ הא יכ י מ י מהשמים‬
‫יד‪1‬‬
‫‪2‬י״ש רעימהאחרמאמרעידירופרשצרעלכלמחמדיהכיראימה מים כא• מקדשה‬
‫*י'<ל כל כייהנה ה כ ת ב הזה קשה ה״ש‪.‬כ כ׳ א‪-‬ך ה!א טעס כ׳ יאתה גיס כילגז־מ י ת‬
‫כרש צר כי'על כן אפשר שיאמר שמיד כשראמה גויס שבא! מק־שה הכך גזרת!‬
‫׳מאשר גזר עמיט ומיאב׳ לא יבוא׳ כקהל מיד כזה גזרה שראוי לתשיב שיח כדש‬
‫ככר הצר על כל שאר מחמדיה יגורתהכת כ כ ן היא ידו פרש הצר כבר על כל‬
‫מחמדיה מבלתי השאיר לה כלל כשראתה הגייש בא! מקדשה הפך מצימן אשר‬
‫ציימלא יביא! בקהל לך!שפט ה מ הפט ישר כמה ששפטה שירי פרש כבר צר על כל‬
‫מחמדיה •כמה שנשאה קל!חומר ממה שראתה גי׳יכא! מקדשה הפך מציתך!אחר‬
‫שהיה לצי •כילת לענית ה פ ן מצזתן שה היראה שמאת! ׳מהימה זאת להל׳יכש‬
‫שיהיה ל׳ כח על כל מחמדיה ועריק מלתיאתה היא מי!מי'שהיה יאי׳ לו״ילז פלש‬
‫צר על כל מחמדיה כי)לאת!ג״ס כאו מקלשיוק הוא על לעתי כאל‪ ,‬אמייאמיש־ל)‬
‫כיש‬
‫איכה א‬
‫פד‬
‫כישצרעלכלמחמדיהכשראתג! סבאומקדשיכימלתראתהתםמשלשניס!?אי‬
‫כנח האח כמשפט כי׳ק חוירכי!ליישכ י!לת ראתה ומלת כ׳ שתהיה נתינת טעם‬
‫‪t‬‬
‫‪1x3)3,‬‬
‫על נכי; אפשר שיאמר שנא הכת לתרץ קישיא אחתיהיא למה לא מסרה נפשה על‬
‫קד!שתהשי!היהרא!יש חיתי כלס ילת יפרוש ירו הצר על פ פ י ׳ התרה שהם‬
‫מח •ידיה כחן שכרישי"יל שנאמר כהס הנח־י־יס מוהכומפורכוכ! ולחה הניחו אל‬
‫הצי שיפריש ׳דועליהס ותר[ ה כתוב שהטעס שיד! כרש צר על כל מחמדיה כלתי‬
‫י ׳ ‪ :‬י ‪ ,‬ה ח לפ• שראתה ג ים שנא •׳ק‪-‬סה ח שר צ ה השי שלא ינאי׳ יהפ כא! הפך‬
‫מצית! מוה שפט׳ כ׳ מאתהיהיתה יאתוככן הניחי את הצר למלאת תא ותי ולעשת‬
‫רציניה; אחת כאשר היית׳ כימי חרפי שמעתי אומרים מכי הרב הגדול!הקדוש כ ל‬
‫הריטול שסדר הנביא ירמיה כשס האוחה א! כשם ׳ריםלס כל התנאים שהיו‬
‫עשר•‬
‫נאגהיס‬
‫נמצאים בי לל שמנ! אתם חכמים!כינתה לומר שעס היותשלא נ־יצא בה שים אחד‬
‫מהס הנה היא נדיינית כ! ללה הא הוא שלא יהיה גדול רק קט; כשנים והבישתהיה‬
‫אכילת בשר!לא על רכ!י הלחם לבדו נקייגלל הגי שיהיה גנ כ אתי שאס קינה א ת!‬
‫כרמי!לאביללשבעהלאיקראו׳ל!הדה׳יא שיהיה שיעיר וכמות ידוע כאכילת!‬
‫שאםפחתמוהאינ! וולל כנגד הא אמר כל עמה נאנח׳'כלומר שלא היו הקטנים‬
‫םבהסרקכללותהעסוהסהתס הגדולים פנגר הכיאתימבקשים לחש !לא כשר‬
‫כנגד הג אחר נתנו ׳זחחריהס כאוכל שלא היה ננוכ כנגד הדיאמ להשיב נפש‬
‫שהיא השיעיר היותר פאות שאפשר ואחישעכ! ראה היוהביטה כ׳ הייתי ויללה‬
‫בל!'נדינתכ!!ללה!אפשר שיאחר שעם היותכל עמהנאנחיס לבקש לחס להשיב עיינינעיהנו'‬
‫גכש לכד הנה כזה הייתה !!ללה לפי האחת והוא ב י מ י שראתה הצרווהרעית‬
‫שראתה היא היה ראו• שתת!ת ברעב ולא תתא!ה למאכל כלל ויאכ כמה שהיו‬
‫עמה נאנחים מכקשיילחס אף שלא היה אלא להשיב נפש היתה ווללה באמת לפי‬
‫ה נ י ת ה ‪ :‬רייתבח־יתח תעתה!אפשר שיאחר פמגזמתעל רעת עמה וחטאתם *ייגיככיהנו'‬
‫כ׳ ככרה חאד והיא כ׳ עש היתס נאנחים על כל הרעיתשקרא! להם הנה בהיותם‬
‫בצרתם הי! ייבקשיש לחש הפך טבעהעימד בצרה גדולה כ ״ ש כ ח מאפול לחמו‬
‫ו! א כל עמה נאנחים יעבו מבקשים לחש ויקרה להס כזה שניתנים מחמדיהם שהם‬
‫הסיבית השכליות כתמירת חיבל להשיב נפשם הכהמית וזא נתצ! מתחריהם‬
‫באוכל להשיב נפש ׳ריכלמחמר׳הס אשר זכר שידו פרש צר על כל מחמדיה בלס‬
‫שבח! איתם כאלו נתנו א!תס ולא השתדל! רק בעביר האייל ןמ• שעושה זה ראה‬
‫מ ב י ט ה כ׳ הייתי ו• ללה כאמת פ• וה משפט הווללשמנית חי• עולם לעהיק בחי•‬
‫סעהלהשביענפשוהכהמיתכאחוריאש כאני ליישב נורת כ• הייתי ווללה על עייל״נעיהני"‬
‫נכין שנראיתללא צירך אפשר שיאמר כ׳ מ׳ שהיא מירנל כרעב בל ימיו אף כומן‬
‫השכעהנה כשיבוא ומן הרעב ׳סכלה! בנקל אמנם מ׳ שהוא מורגל בזמן השבע‬
‫לאכיל לשבעה יצטער מאד ב!ח; הרעכ ולא יוכל לסביל והגיבהיויכצ׳ ציון היקרים‬
‫כויין שליתס האוכלים למעדנים הנה כהייתס מבקשי' לח‪ 6‬להשיכ יפש לכד היה‬
‫להם צרה גדילהווא כל עייה נאנחים מבקשים לחם ונתנו כל מחמדיהם באובל‬
‫• להשיב‬
‫איבה‬
‫‪K‬‬
‫להשיב נפש!אייר ר א ל ליילביטל ׳ ר ר א ל ל‪:•::‬׳ ילביטל ב‪-‬יהי כ ו ע נ ל ו ל‬
‫בליות כ׳ ל ״ ת י מ ק י ד פ ל כ ; • ‪ :‬ל ה י ל ש ל ״ ת ׳ לי־יגלתלח‪ :‬ל‬
‫יי ל ע ל עד של״תי‬
‫כמלרגיזוללה לרבו׳ המאכלים י ע י ל בית• כיידרצל ל י ח ־ ל כ ב ״ ת ' ‪ -‬ל שכל עיי׳‬
‫מבקשים לחש לבל ללשיכ נכש כ׳ חס לא היית* ל ק ל ס לכן ל* מ ל ת בשבע צא‬
‫ל ״ ת ׳ מלגשתעתה כל כך צ י ת ל ר ע כ •יל א ל ק ־ ק‪:‬כי; ״תבל לי־׳ר ש ״ ‪ .‬־ ‪ ,‬כי‬
‫תהיל כלו! אס כיישכטל כ ל ל כ ל ליק י‬
‫ז !ליי( כלול! חליל לחל ליולביב׳ל לס‬
‫היית• ווללל כמל שבקשתי מעט נחס להשיב נכש לכר ‪1‬היא כ״־‪.‬׳‪-‬ה למל חליל‬
‫נד<נתכ‪!1‬צצלכלי!תשצאלילבלצדצשתל»לו;צצל!צנלהפיליש*כ תליה נ — ‪j‬‬
‫לאה ליולכיטל כ׳ הייתי ויללה אוחרתאותה •לושלס אחל שסכל הנביא ל ׳ ת כל‬
‫עמה נאנחים מבקשים לחסוכוייכאל! היא שימעתלכליהנביח ״עינה ימ ליד ל ־ ל‬
‫ה א ת כלוה והביטה כי ככל זאת ל״תיווצצל כאמיל וכן כירשיה! כל הדכישיס‬
‫לא אל נ ס לפיביוושסאמל עיללא אליכם כצ עיכלי לדך הכיט! ודא• !כי אכשל ש‪:‬־־׳־‬
‫נלענר׳‬
‫שמלתלאהיא לשיןאללכאלו ל א ל ף בהתחלהא! שיהיה כחל! א־יר לח יגיע לכם‬
‫כמו שלגיעליכמ! שפירש!רוכהמכרשיס כין כך ובי; בך יאמר ש ביט יראי ב׳‬
‫מבאיבה משונה מכל המכאוכיתאשדיקר! לאנשים ׳היא כ• כלהחנשיס כאשל‬
‫יחרה אףהשינא נגדאייכ! כעוד תכעד כי חמת! •אמר ל ע ‪ :‬תכי משבטי נ ק ״ ת‬
‫א ן מיד כאשר •תחיל לפעול פעולת הנקמה •שכן חמת• ולא יעשה כצ משד ד ב ר‬
‫לעש!' כי!פ חרק אפ! עצכן אמר הביטו ודא! אס •שייבא כ כ ״ כ א ‪ :‬׳ ׳ ‪ • :‬־ י ל • ‪ :‬׳‬
‫כמכא!בהבא!מר‪:‬אשרע!ללליאשרה!גהה'כייסחרי;אפ! יר אשר נפעל כ* כל‬
‫מה שדבר היכיו' חרון אפו לא נפל דבר מכצ אשר דכר צעשיתילכ• י ‪ :‬תהיה מלין‬
‫כי ; נ ־ ‪ .‬ז לי ה!גה מלשון דביר על ד ד ן אמתיהגהחכי!כ!'!אפשרשיא‪-‬ירשמל ש כ ע ל ב ל ל א‬
‫מה שדבר הכי!‪ 6‬חדי; אפ! ולא ההכאות שהכה אותה כ ל כ הצדית ולדעית‬
‫השתרגו עצו על בארה והוא ב ד ר ן המשל ההמוני שאומרים שהמכית נשכמית‬
‫והדבר׳ אינם לשבחים עיצס ועד!כאל! אמר אשר ע!צצ צי אינו התרי; או הה ג א ז‬
‫הנמשבתמהחלון לק מה שדבר השי נגד• כי!ס החרק !ה אני מרגשת ייתר מכל‬
‫»י'ג'כע»'ו' הצלויאשלבאז עצי ״גןדבריי״דו על פליק השגחתו מעלי והוי נכ ץ ואש כאני ליישב‬
‫מלתלגהכחשחעהכמ! שביאתה כל המפ'מלש!ןיג!ןא! מלשין ה!יה כחי שכילש‬
‫הרחבעייל ירח י‪'.‬־ר ‪ :‬ג־ילהעיך על דרך פכיאלתיאנ• עצ כ כ ק האצ כ א פ ן‬
‫תיכיחנ• ואל בחמתך ת״פרניוכ! שהכינה לומר שלא תהיה התיכחהאף בעצמו‬
‫ולחמל ל ב ד ש ו ה י ק י ל פעמים רביתבחצחתחלכיס כי ה ״ ש ל י ן היותר חמירים‬
‫שאכשר שיתן ה מלן לאחד מאנשיו משרתיו עישה רצ נ׳ הוא שיכע ש נגדו וישליכהו‬
‫מלפני! לא יראהו עיר כ׳ יותר טיכהיה לעבד ש״כויה! בשטים וכעקרביס זישיב‬
‫ירחמה! ‪ p i‬אחל ׳למיל בזה הביט! ילאו אס יש מכאוב כ מ כ א כ י כל מר בי פל‬
‫מכא!כ ל!א מנד ה״ש״־ין!ההכאוישמכה המיישר כחרין אפ! אלינס שיהיה‬
‫המכאוכ החרון עציו! צבד וצא כ י י פ י י ן הנמשכים •מהחחן זה משינה מכל‬
‫המכאובים על כןאמלהב־טוונאו אסיק מבאוכ כיי־כא כ׳ ׳ראש ראיתם נ ג ד ל‬
‫פה‬
‫י איכה א‬
‫י»תכא בי־יהיי‪,‬׳ שיהיה כמכאובי וביאר ש י מ ו ? ה מ‪:‬א כמכלם באוחיאשר עילל‬
‫ל• אשי היגה ה ני!סחחןאפ!יר'אשר פעל יעולל כ׳ אשרהכהוהיגה בהסתרת‬
‫פכי! לבד שהוא הנרצה ננירתכיוס חרין אפ! שהיא ה פ ת י ת פניו יילת ה״סירין‬
‫ח‪-‬ר ׳יכו ני ב! כ׳ לא נמשך לי המכאיב רק מצר ׳!ס החחן עצמו שהסתיר פניו‬
‫״מנו'לא •יהצי ת שביי ל• כאתירואפשר ^ ״'לא‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪ 3‬ר‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ך ^‬
‫ת ו ( ר‬
‫‪. . .‬‬
‫‪,‬‬
‫כ• ‪ 7‬נע הח‬
‫אלהשימיש שהש ע ב ר י פ נע׳ לש הוה באירח נישה ללק ש ט ן ו ע י ר אל העלם‬
‫היחחני!כתלו תמר פלא יקרה להם לעוכרי דרך מה שיקרה לה והא עד שפירשתי‬
‫ככפר כיי משה מאמר רייהישע הן לוי שהיה מהלך נ ד ר ך וסיואמו לשלמים‬
‫שיבייש׳ ירא! איך מכאיבה משינה מכל מבאיכווה כ׳ כל יזכאונהוא מקרה ימשך‬
‫מההנאה!האיש המכה אינו פייעל הייבאוב רק ההכאה והמכאוב כמשך מאלי!‬
‫מההכאה אמנם אתרה ׳יושלם שמכאן בה משונה ייכל החכאוכו' למה שמכאיבה‬
‫היאנכעלתלהיזא אשר עיללליאשרהיגה היבייס חרון אפ! ירישהמכאיכ עצמו‬
‫׳היאאשר הוגההימלשוןיניןכמושפרשייכיהמכאוכ !היגין הכל דבר אחד כפי‬
‫גדרי תה! א מאשר עלל ל׳ אשר ה!גה הייריהיגין אשר שלח ה' כ׳ כייס חרון אפ!‬
‫עולל ״נפעל כי הפך כלהיגינייכ׳ הינק איני נפעל רק נמשך מאליו כאמיר והיא כאלי‬
‫אח א שד ע‪-‬לל ל׳ אשד הכאיב היכיו חרון אפי שאוח אשר היגה הויכמ! אשר הכאיכ‬
‫והיא כאל! אמישהיייתיפעל הכאכ ה פ ן ה ט כ ע כ י ה כ א כ אינו נפעל רק נמשך מאלי!‬
‫כאמור והמ ‪ :‬ה היא הנכעלתאשר ימשך ממנה הכאב ואס תהיה מלת היגה מלשין‬
‫לביר!הגיון הלב אפשר שיאמר שהדביר כי ׳מהוא פועל שאינו כמו כשר ודם‬
‫שאומר ואחר כך פיעל ואפשר שכיןהרכיר והפעל יתחרט אך היא ׳תיבייחשבה‬
‫לבד ה!א פיעל כאימיונפשו איתה ויעש וכוייהוא כאל! אמיאשר נפעל ב׳ אשר חשב‬
‫היבקרכ לכי כלתי פעל אחר כי הגיון לכי ית'ה<א פועל כאמור ועל כן אין מקיש‬
‫להשיכשחינ!פיעלכ!מ;כנ!דעוהואדקד!קדק ונכון אחר עוד ממרום שלח אש‬
‫מיותם‬
‫נעצייות׳!ירדנה!סיירי היו הרעיתאשר פעל כ׳ הפך הטבע ווה כ׳ נהיית מטבע שלח אינו‬
‫האש לעלית למעלה הנה היא ית שלח האש ממרים העצמות׳ ויורידהו לחטה ויא‬
‫ררדנהריל הורידהאת האש הפך טבעה שהואלעליתלחעלהועוד שמטבע האש‬
‫כשיירד כארס הנה ה!א מ ע ר הער!הכשר ואיני עיבר עיר לעצייית אמנם וה האש‬
‫הורידה לעצחיתיהבשר והעיר אינם צכ״ס וזא שלח אש כעציי״תי וכויוכן אמר‬
‫שנעשה כה דבר אחר הפך הטבע והוא אומר! פרש רשת לרגלי השיבני אח!ר י ר כ י‬
‫הפ רש רשת היא כדי שלא ׳‪ 111‬הנלכד כה מחקים אחד כמשפט העיפיתהנלכריס‬
‫נרשתיתלא יוון! משם אמנם פה פרש רשת לרגלי בתיך יר!שלס והשיבני אחיד‬
‫ב א י ן נכריה בארציתהגייס וייא השיבני אח!ר והביא עיר דבר אחר !הוא ר ע‬
‫ליפלג נעשה בה באומינתנצי ש!ממה כל הייס דוה ווה כ׳ האפה כשהיא שחמה אם‬
‫היא כריאה יכילה לסבול השוממות אחנס היותה ש!ממה בה״ת כל הי!ס דוה‬
‫ומילניתהנה וה רעומר כלתי נחמה כלל!אפשר שהפליגה ככפיר צרתה בבחינה עי״נינעיסנו ״‬
‫אחרתיה!א שהשי שלח אש מן השמים והורידה את האש הנייבעצמותיה הפך ט ב ע‬
‫ככ‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪2 1‬‬
‫האפ‬
‫איכה א‬
‫לאש כצו!?!א ׳•!שי; לאירדני ב כ י ך ׳תיירה ״ ה י י ת ל ‪ t f‬ג ד ! ל ־ ; יזיל שין>‬
‫ח מל•‪::‬׳ י‪.‬״‪.‬י‪•;:,‬׳••־•‪.‬כ־‪.‬־; ירגעיתיייתיני‪ ,‬תיגיש ה י « י ? די‪-‬נל ל ‪ * :‬כ י ש‬
‫רשתלונליה כ־ישצת ת ״ י ך ע צ י ז ה ב י ש ל ״ ת כ‪ ;-,-‬ש ג י ׳ לכבל כי־נ לנניש‬
‫נחש ח ך ש ק ‪ .‬יי‪ ,‬מ ‪ :‬״ ‪ ,‬ט י׳‪.‬יש שהיח נתב יי כת כ י־ל־ ׳••ל יין ל ‪• ; • :‬ד‬
‫‪:‬־‪:‬‬
‫רש לרגל׳ השיג‪:‬׳ ו ין י י ו ״ ק ס לייש שי ליה יי־ ל ל ‪-‬י לח ש נ־י׳ ‪ :‬י ה י ? ש • • ד‬
‫!כללי ‪ :‬ד ל כ י י ‪ :‬לח ליל כרשרשתצי־‪-‬לל לח ל ־‪.‬ל ־ ל ש יי‪-‬ל כלל• כ י ק‬
‫כרגיגליתל ישלכתעצמה לחש ! ח ת ה חך ע מ ל היתל כל ל׳•; ד!ל ח י ך ע ל‬
‫ג־״רי‪-‬ו^ נשק־עילכשע׳ נ י ד ו ׳ ש י ‪ /‬י י ! על! ע ל נ י י ר ׳ י כ י י כ ״ ל ת ב • ־ ש; חללשיכ־י• שכ׳‬
‫)•־•׳•<<‬
‫ה ־ י כ י ש ם ח ב י ב ; מ ת ה ג׳הי׳שך ל כ ב קיס נ ׳ ע ל ״ ׳תח‪-‬יי י י י י כ שלח חש‬
‫בעניית• וירדנה וכ! •אי׳ שע ל לכשע׳ שחני‪•:‬שח ח ‪ •r‬לחש ק‪-‬׳ חל ל י י‬
‫ז עד‬
‫‪ : 0‬ש ח ת ׳ חיתי על שנחי בהרגל מתמיד ע ד שהשתרגו הפשעים ל‪ !:‬על! ע ל י ת ר י‬
‫כל ח עד הצ לר הג עי ואין ת ק ה ליחרית• הנה ה א נשק־ בתקק כיד •־ כי‬
‫ראתה השגחתי לנכלאה שליה כ׳ מע״תלא ׳!כללתק; חקק• ביד! צ״כרנ׳ עלי!‬
‫ועשה שני דבריכאשר כלאחד מהם היל משכיק לחנדנ׳ ונלצ־א‪!:‬‬
‫י ; העלם‬
‫הא היא שהכשיל!תשש נחי נמה שיפרש בפסיק הנמשך שכלה בל מביר׳ של»‬
‫כקרב׳ והס הגבוריב שהי! כח׳!השנ׳ שהגביר החוינ שהיה חלוש וזת נתנציל כידי‬
‫לאחיבצקיס !ה!אמהשפ׳'ככסקהגבח!מעצ חלה אני בכיה ! נ י ב י נבר א ״ ב‬
‫!‪.‬‬
‫ננ־‬
‫־ ‪ :‬ן ׳ ! ה ס פ ת י ס ר ע י ת ת ג ב י ר ת הא״ביח לשתהמתפעל!אפשר שבל מל שהיתה כיכל‬
‫ה‬
‫היה על רוב פשעיה ולא על ה ר ע הנמשן מהם !ה״כירין המתחייבים מהפשעים‬
‫וחלת בידו שב חל העיל עצמו ולא חל השי והיא כחל! אמ שהתמיד ! ‪ :‬ח ש ך ‪:‬היל‬
‫שיקד על הפשעים שאני משא ככח! הגדל!בידו החיק של העל הנו כמו יד ה ה י י ה‬
‫כ! שהיא מלשין כחויכולתוכאלי אמר שהתמיד עילהפשעיש כנח‪ :‬של לעיל עצמו‬
‫כל ‪ p‬ע ר שישתוג‪ 1‬הפשעים ועל! עדהציאר ע ד שהעיל הנזככח! הגד!ל הבשיל‬
‫כח׳החיוחדלי להתק‪-‬מס בנגד!וב!ה נתנניהיבידהעיילהנזיאשר לא א כ ל קיש‬
‫מפניו שגכר על׳ כמו שיקרה ברשע׳'שאחר שיעשה הרשעוהכשעקניןקיכ כנכש‬
‫לאיוכלעידהשכלקיס מפניו כ׳ ישתרר עליו החומד כסבל! ע ל הכשעיש גם‬
‫סייה כל‬
‫השתרר ותהיה מלתנתצנ׳ מלשין שיכה כמ! ולא נת; שיח!; !כ! אחר ע ד פלה כל‬
‫אבירי ה׳‬
‫אבירי!כ! ביארה ירושלים העיר המהוללה סדר הרעה וההשחת' אשר אירע כ ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שהסדר הה!א יורה עלהיותהכל מיס‪:‬דר חכאתההשגחה לרוכ עינה!היא כ׳ הנה‬
‫בא שר יבא האויב לשכור בחיר׳ העיר הנה נכור׳ העיר ישימו נפשס כככס!׳לסת‬
‫אל הסכמתלהציצ בחורי העיר שהם עתידים לשמיר את העיר ולהיות ג ־ הס‬
‫אכיר׳ העיר כח!תס יכן ל נ ח ריס לס מיסריס לככמתללצ׳ל הכתיליתכי ק דרך‬
‫הכחיויש כפי הטבע לשים נפשם כככש צלצצתן על כן אמישהשי רמש ורפש‬
‫לאש!נ כצ אבירי העיר והם הצבורים אשר בקרכל ׳׳א שלל פל אבירי ל בדרבי‬
‫אס שחצתבקרבי שכאצ אבירי נאצ! אמר אנירי אשר בקרכ׳ שלה היאותס א!‬
‫שיאמר שרמס אותם נ ת נ ה ובקרבה שהיא תיספתרעה ופתיתית שבקרבה רמש‬
‫איתש‬
‫איכ־‬
‫פ*‬
‫א‬
‫אימא ועיניל ריאית יכלימ אליל; וכויואחר כך קרא מ ע ד לאייכים לשייר לבח ריס‬
‫יוח שהםיילחעיקוהעיוילהםכיעתהאיןמיד לאויב מציל מא קראעי׳ מיעד‬
‫לשבייכח ריואחר ששכרו הבחירים הנה לבתלו היו נ ד ר כ ת כ*ו! הענכייבגתכלת׳‬
‫מינעכללוכלמי חרג׳ש!עכאגתדרךה'‪1‬ג!'!‪1‬ה כי אש ליו לבחירים ע ת י י ם א;>‬
‫שליל לאו׳י ממג כר רכיל ללרוג אח לכתילוח לצל ול ל י ל עי מלחחל חיקל‬
‫שלבת דיילי! נמסרים ל־ויחל ללציל איתן אך להיוילדיר על זל ל י ד ר ססלל‬
‫דאשיי' לאביר׳'!אח כך לנחוריס נשאר! לכמילומכח! נ מ ענבים שדרך א מם השי‬
‫כלשנתתלנכלחל עי האויבים;נו ואבשר שלאביריס הניבה הס כחימהנתש בייניפס‪'!:‬‬
‫המתק ממי נגד הגין> ׳השח המרגיש והם האבירים אשר כקרב הארס ואייר כ׳‬
‫ב ע י ד ש א ב י ר י ! א ש ר כ ק י ב ה ה י ‪ 1‬ח ! ק י ם ל א ל י ה כ ח ל א י י כ לכיא אל העיר לשכיר‬
‫בת רי! אך השי' ל־יה שסלה ראש נל בל אבירי אשר ב ק ר ב י ! ל פ ב מ מ לנכש א ש י‬
‫נחלש׳ בהשתלק משכינמ׳יהשגחמ על ‪ p‬ק ר א עלי מ!עד לשבירבחירי וגמ דרך‬
‫ה צ ב מ ל מ כ מ י ל י י ל י ז א ק ־ א ע ל י מ ע־ לשב י כ ח ר׳ וכוי ה נ ל כ ב ל ק ל ו ה ר א י מ י עיי‬
‫איי‪.‬‬
‫ב! יי; לק שיכשידרךהמפאשרלאיעלס!ה!א ישאםאחרועל חלה אניכיביל שב א ג• נכיח‬
‫מל ה ד נ י י ס ל מ ר י ; ! ל ו ר י פ אשר ארעי לה!אחרה שעליהם לימה ב! ‪ :‬ל אין איירי‬
‫א ת י כך כ׳ יחק ממני מנחש שניישם‪:‬מ דככיה היתל להיות שרחץ ־ז־ונל יינחם‬
‫ולא עלהרעזישארע׳ לה והיא ש מר הקדם אך הנכון אגלי הוא שלשב גורימיהיא‬
‫כ׳ היא א מ י ל ‪ z‬נ ל ה ח א י ר ע י מ ה ר ע י מ ה מ ז ב י כ ת ל ־ ד כישבעכלמיש‪-‬איסעלי!‬
‫״סירי; שלחייירירגיש הכאב ׳יבבה האיש עלי! ויואעצ אלה אני ביכיה!היא מנור'‬
‫הא‪,‬ילנזי'הב'היא עיציעינ״וידהחיס כיעיייריששמיעיניה הי! נמבימ כמ! מיס‬
‫זזא ׳‪:‬׳נ׳ עייני״ורד מיס כי לא א י ו ר י ח ו י י ד ה ח י ם ‪ p‬י ד י ה שלעין כעצמו היה ׳!רד‬
‫כמ! מיס חרוב ל ‪ :‬א ב ע ל כי ר ח ץ מ ח מ מנחי כיוה היל כאב ׳‪:‬מר גד לחלתא ר ע‬
‫עצמי!!א עיני עיני ׳!רדימיסכירחקחחנ׳ מנחש משיב נכש׳ ייימל שעיני לאחת‬
‫ועיני ה אתי־מיורדל מיס הי א מפני שרחק »מ‪ <:‬חנחישהיה חשיב נכש׳ בנחמה על‬
‫כ ל ה מ א ו י ע ת ב א פ; ש!ל קשה מ ל ח א ר ע עצמו!ביאר סבת כלתי השאר לל‬
‫מנחש ול‪-‬יאלהייתשלתצבייתהא־יכ הי! כל בניהשת־וין איש לא נ ע י ר ווה כי‬
‫כאשיי; צתלא״כ במלתחה ינצל! רכים מזליחחיסאחנש כאשר׳גברהאויב אין‬
‫של‪:‬צחי; ולא חלחתל רק הא»ב עישל בהם כרצוי! חרב הרג ואבדן ו*וא היו כניה‬
‫ס מחין כ׳ גכרא״בוליא כ׳ כהיות כת! ששפרה שלשי הלה ראש!נה כל אבירי‬
‫לעיר צמנא שכשבא האייכ על הבחירים לא בא ללחיס רק לשטר הבחורים ולדריך‬
‫הכתילית פ ע מ י ם מ ו ע ל כ; הי! שוחמיףהוא יק‪!-‬ק נכון ואפשר שאיחיעל אלה א י י • ניני‪ .‬מיי‬
‫כיכיל היא עצ השני דכייםהנמשכיס וצא עצמה ששפר מכל החאיועוא מר שעל‬
‫אלה לשני דברים אשר ׳וכירליתה כ!כיה ועינה עינה י<ייל מיס האי כ׳ י ח ק‬
‫ממנלמנחשמשיכנפשהרילשצא הין מנחתים לה בשליית נפשה ווה כ׳ לאיש‬
‫השלם כאשר •כאי עליו״סירקינחמוהיבשלמותנפשוופכןהחנחם ל! היא משיב‬
‫נפש! אך לרעיתשיבאו עלהרסעייאין מ׳ שישיב נפש! בנחמת׳ שסיבת הייסר׳יהוא‬
‫כב‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪22‬‬
‫כאכ‬
‫איבה א‬
‫כיי׳בג־ ל!ליחלשעמ״חטתמי״ל שת ; כ; כייס י׳ ל נ י ק־ס ‪ ; r r‬ל י ‪ :‬־ ‪*• :‬‬
‫ל מ י ע ל מ ל י י י כ ׳ב—יה ליל בלב ביס נט־עהי <זא י• ו•!״‪,‬״ י־י*י‪ ,‬יייח~ י ^ י י‬
‫ח‬
‫‪ <; • r p‬־ ״ ‪: :‬׳ ‪ t p‬־ ״ נ י ‪ • : r‬י י; נ ד ח י ‪:‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫• ‪ : r‬׳ ; ‪ : : ; : .‬׳ ‪ r : :‬׳ ‪:•::‬״•‬
‫י‪ *.‬־ ‪-‬‬
‫‪ " :‬־ ‪. ; . : ,‬‬
‫־‪.‬ל‪:‬׳‪:.::‬‬
‫־ ־ ‪. — .‬‬
‫־‪.‬‬
‫ו ל ג ל י ת ל ר ע ל נ כ ״ליחת יי ביגנר ח י ב ‪:‬חלמכי בני לי;־׳*־ י י ל ״‪:.‬נ יי־״יח‬
‫כייגינ־יהנ! ול ל כ ר שש־כש־ ט‪-‬״ ב י ‪ .‬כ י י ‪ -‬כ ע כ י ׳ ל מ ע ל ילל ״ ‪ -‬כ ר‬
‫־‪-‬י‬
‫כ־י‬
‫כי ליל שלימה ב!כה ב ל י מ ה י! י כ נ י שדחק מיינה י״ שינת; נ ל !ישיב נ כ ב ל‬
‫במשיבה ׳!מעל חלל י נ י ב ! ‪ :‬ליכ! כ׳ רחק מייני לינח תשיב נכש׳ כניחיישיליה‬
‫‪,‬‬
‫הנחמה בשמשיכ נפשה לש לליימה!שיאחר לל כי הייכרק לש יטיכחל כ״ כ!ל‬
‫משיב במש בה שלחה שוחת היח נחמה חממימ אח‪:‬ס כמה כהי׳ בניה שי׳••‪-‬׳{‬
‫יינה ביכה על יהלפ• שכך היח דרך ל ע י ל ‪ :‬בח‪-‬חי! מ כשיגיד י ת י ב ׳ליל •ש ״‪c‬‬
‫הניכל מח‪!! !:‬א לי! כני שיחי!״ כ׳ לכייל חייב י י מה שה״ כני ש—ח•* י־נ׳»״־כ־ת‬
‫ב!ה יען ה!א י ב ו טבעי!נמשך בישי‪ :‬כ לכי שגבי א‪,‬׳כ כ• י ד ך הכיחחיכ ליא‬
‫שהאחד גיברוהחחרהנכנעצשחרשימסיכינת הכתיב כאל! חחי על הנה י נ י‬
‫ביכיה אך י!ה שהי׳ בני שימחיש מינו מ; התימה י ק ה!א י כ י טבעי לכי שגבי‬
‫פרטי ציון אייכ כנו ח־יר עיד כרשה ציין בידיה אי• מנת‪ :‬לל כ! ילנל חלת כ י ב ה כ י ש ל‬
‫נידה‬
‫הייכרש• השי! מחמש ך י• לשו; כריש כ״! הלח פ ־ ש ל‪-‬עב לחמך כ‬
‫‪:‬מל־־‪.:‬‬
‫ינ ‪:‬׳‪•:‬׳;בידיה נ ‪ : :‬־ ‪ :‬׳ !תשקי בדמעמשליש ב ‪ :‬כ נ ה שני ן ל ר ב צ־ מ ל‬
‫הימה יחמכמידיה כמשפט החכליכשאק להם יעחמיס יעל כ; חיזר שליהה‬
‫כירסמיר׳הפיוהימוחמיכימיעןחיןחנחכלהוביאר סכת העדר לחנחלליש ג ­‬
‫יל‪ :‬שמטבע העולט ה!ח כאשי מביא ציה על ע י י מה ׳בחי לעייל! משר סביבית־ל‬
‫וקריביתיה הייה ׳נחמיה יאיינס יען ציה ה ליעקב דיל נ ע ב י ר יעקב צ ה השכל‬
‫סביבי! יהיו צריו ע ד שכמתה כמלרגהפליתליחשלם כתו הנדה ניניהפ שכינס‬
‫ליו כדלים ממנה אש כן בהייתה במדרגה הואתהלכרכש ט שלא יהי! לה ינחמי"‬
‫!כהעדר המנחמים כרשל ידיה כנו'כ׳ על ידי הנחמה מעדר פ ר י ש מ ה י ר י ש‬
‫עיכנעלנז' באבלים ואפשר לדרשו כלתי תיספתהכיתויאחר שציון כרשה א מ עצמה כידיל‬
‫וה!א כאל! אמר כ׳ להייתכל הרעשכא עליה כעבורחטאתיה א כ מה שפירשה‬
‫ציון אתעצמה ונחתכה לכמהחתיכ!תהרי היא כאלו עשמלאית! בידיה בהייתה‬
‫היא הסבה לכל ה י ע ו ב ק אין מנחס לה ב ט ב ע כ׳ מ׳ שהיא סבת רעת• לא יוכל‬
‫להתנחם כ׳ כאשר מבוא לההרעמצדאחר!!למה יהיה להקצתצחחהאך כהי‪:‬ת‬
‫היא עצמה סכמרעמה יהיא בידיה פירשה את עצמה מ!ה הצד אין לה מנחם‬
‫והפליג כסבור רעמה וצרמה באימי ציה היליעקב וכוי תה כ׳ מדרך העילם ל א שיצזו‬
‫לאויב או לציררשיהיה מצרוממנקס מהאיש אשר חטא אך שיצמ לאיש ה ח ט א‬
‫עצמו שיהיו אוהכיו וסביבי! צריו והו כןיון גלול !!א צי׳ה היליעקבהביכין צד• ׳ללא‪,‬‬
‫צ‪.‬ל‬
‫איכה א‬
‫נ»ז‬
‫צול לפכיכיו פליעקל שיהיו צריו כמשפט רק ציה ליעקב שהיא המתפעל יוצריו‬
‫םיהי‪ :‬סביביו צריו והצו!• היא שיתפעל ויכביל צרתו ורעתו כ• ו ב ה היא ואמר‬
‫שנמצא בוהשחתשלס כבל חטאתה ונריתיה שהיא גרייה בידיה צריתיה ננוכר‬
‫סליתהנמשלתלנדה ־׳!בל צל נ ׳ כמו שהכלה יימנה תהיה נסבה לשתהיה נבדלת‬
‫מבעלה ׳‪.‬שלא יגעו איליה !יהי! נבדלים ממנה כן היתה ׳יושלם לנדה בין כל‬
‫סביבותיה שהיוכלםנבדל סממנהומצרים לה !היא היתה הפכה לבל!ה וכמו‬
‫שבלתה המצ!ה !ההזהרה לנדה שהיא תזהר !תשייר שלא יגע בה בעלה בימי‬
‫נ ד מ ה כן ציההיליעקכ שיהיו סביכיינריוכנז ה י ! יישל׳ סניבייכל צד בדקדוק‬
‫נכ!ן אמר עוד צדיק ל •א היכ׳ פיה! מליתי יכו' א ח ר אשד כיאוה א י ן בסבתה בא! צדיק הוא‬
‫עליה כל הרע!תלר!כ פ ש ע ה אמרה שהשי' צדיק וישר ככל מה שעשה לה יען היא ה ב פ הנ‬
‫חטאה ולחטא גרסכלהרעויוואכ׳ פיהו מרית• ירי צדיק היא השיבי יריב אלי יען‬
‫אנימרית׳ פיהו!ככן היה כאבי צצח כיאסהיוהרעיתבאיתעליכלא צדק הייתי‬
‫מתנחמתכנק״ןיכפ׳ זה״תיחישבתשה״ס!ריןבאיכ על• למעלי הרואים אי לנסית•‬
‫אך כמל שהיה ה צדיק בהם יען אני פיה! מרית׳ נוה היה המכאוב גדול ווא שמע!‬
‫נא כל העמיס <רא!מבא ב׳ירישמעונאוה שאמרתי שבסכתיכא! על• כל ה ר ע ו ת‬
‫ותראו לעין מכאוכ׳ כלתי נחייה כלל!רמו כוה אל חקירה גדולה שהיתה כ׳}‬
‫הקדמיני אםהיסירי שמ״סרייכהפ לאדם כצדק מכאיב״ותר מהיסודי' בכלי צדק‬
‫כעדים שקרי א! כרומה ליה!היה הכלל העולה כי; החכמים הקדמונים שהכאכ‬
‫של א מה״סירין ככלי צדק א נ מרגיש אתו כל כ ן האיש החכם כ׳ יתנחם‬
‫מצער! כנקיון כפי‪ :‬וצדקתי אמניכש׳היו כצדק אין ל! ש!ס צד להתנחם כ׳ הס שתי'‬
‫דעית!הס ה״סרי; עניין יסבתה״שורקשהס חטאתי!פשע! !והפשט!חסכיםלוה‬
‫אח פה הנביא שחע! נא כל העחיס וראו מכאובי כלח שמעו נא א י ן השי צדיק‬
‫יישר במה ש״סרנ• יען אני מרית• פיה! ותראו מכאובי שהיא כאב כאין נחמה‬
‫וביאר העדן עיר בא‪:‬מחבתיל<ת• וכחיל• הלכו כשב• •רב׳ לא אמיהוליכו אותם‬
‫כשבי רק אמי ה ל ‪ 0‬לדמיו לחה שביאריקידם כ׳ הס כחטאתיועינותסהיו כהולכ׳'‬
‫הס מעצמם חלהשביבהיזתסהססבתיכ׳ הסבה‪.‬אל הדבר הוא הפ!על הדבר‪,‬‬
‫כעצחווהיא רקדיקנכ!; ואחנסלישב מלתכ׳ פיהושתה׳'נתינת טעב לגזרת צדיקגי'ג'ג‪'9‬סנן'‬
‫הואהיבלתיקשרהפסיקיסהקידמיסאפשר שיאמר ע ר שארול שהשיייתגיזר גזרה‬
‫והצדיק מבטלה ע ד מי מושל כ׳ צדיק כויאמר שהשי ה!א צדיק ועיסה צדקית ככל‬
‫עיגיהראיה כ׳ הוא גיור מרה לרעה ואני כטלת׳ אתה !והו כ׳ פיהו מרית׳ והוא‬
‫בל!כ צדקתי מפכים בוה יאיכ שמע! עתה הקדמתי ו א ת ו ר א ו מכאוכ• שהיא כפלים‬
‫ממה שהיה אס לא היה יה כן והיא כי מכאוכ׳ היא שאני פפייטיבה עמו • ת פ ל י א‬
‫ליה עישה עמי הצדקתהנחכתלותי ובחירי הלכי אחר התעניגיס הגשמיים שהוא‪.‬‬
‫שב• להן שהנחית הנפשייתהיונבנעיתאל הגשמיות שהוא שכ׳ נחרץ ויא הלכי‬
‫בשני ווה! מכאיב׳ לגדיל שהש• נתן ל׳ פח םאנ׳ אמרה א ת כיו ואבטל גוריתיו‬
‫להקי אתם ל ט כ ל ובתולות׳ ובחורי הלכי‪ .‬אתר ה ת ע נ י ג י ס סלא נוצוט • ת ' אמר‪,‬‬
‫‪..‬‬
‫י‬
‫ע ד‬
‫איכה א‬
‫יייא"׳‬
‫יי‪-‬׳•*"־'‬
‫ע*קיאמ׳‪$‬מאליי‬
‫ליילללזינייסליללת׳ לנריול‬
‫ל••־ ‪ : * • :‬ת י ‪ 7‬ש ל י ל‬
‫‪PJB‬‬
‫ייששיקש׳א״יי ק י מ ת • ל מ א ז כ ׳ ‪ w‬י ו ן ה כ ת ‪ ? :‬ל י • ד ע ת י ה ׳ ־ ז ב י ל גלשי־ג‬
‫רעתל‬
‫שהיתל שלא מ ל י ן ה ע ל ם‬
‫ב ‪ :‬ל מ ? ש ע ב ר » ל כ י כ כ ר <־•;־׳‬
‫כ־ישבטה‬
‫ש ל א ל כ י ש כ ת י י כ ל ‪ -‬ו ש ך ו י ; ת ך כ ל י י ת ח ל ‪ :‬ת•‪ - •:‬צ •‬
‫םיעשל ליעשד י ״ ג‬
‫ו ת ־ י ר ל •רישלם ת צ ״ ; ש ק ‪ -‬ת ה ל ‪ -‬י ת ל כ י ל י ל ״ ל כ ל י י ת ; ל!־! ל ל י ל ד ל י ל ‪!.‬ת ל ‪ -‬י ל‬
‫י מ י נ י ל ל י ת ל ח ל ל ל י ת ל י י ת ל ב י כ ת י ש ל י ׳ י ך ר ח י נ י כ* נ * ס י י ל ל ל ש ‪ . :‬ח ל ת ; ל י‬
‫ש״ליכ׳!ייתייכ׳‬
‫•לי! י ו י ל י י ירי‪:‬׳‬
‫ל ך א יי*‪c‬‬
‫לליימללשצמ׳ שכל‬
‫ה»ה!קל‪:‬הבהנ‪:‬שאלללאלי!בני־י‪:‬בש‪:‬צד‬
‫קי־כ י י א ל־ילת־יל‬
‫כ ל ‪ :‬י ; י ! ק ‪ :‬י ס הצחמצ׳‬
‫קיאל‬
‫‪• .,‬״‪,..,‬׳‬
‫ג‬
‫א ת י שתלל נע• ב ת ־‬
‫יעןכקש׳ איכלללשיכ צכשל לא ־צ‪+‬יציעי‬
‫ה י כ י ת ל לקרוא ל מ ת ל י י ל ן ל י א‬
‫כ ‪ :‬ת נ ת ט ע ‪ :‬צ־׳ל ק י א‬
‫באחתונתילטעם כ י ל‬
‫כתת־יכ־״ייכ‬
‫י ל י ח לפ•‬
‫לעיי‬
‫כרעי יע‪:‬‬
‫ל־־תלכיל‬
‫שככר ג ע !‬
‫כל‬
‫כליית‪.‬ל‬
‫כ ר ע כ יצכן‬
‫ל מ ה ל כ י ה ! ל ל י ל י ה י ‪ :‬ל ״ י י א ה כ י ל כ ל ת י שניי ר ק כיי! ש ל » מ ת ל כ י ל ו ד י ל‬
‫ל ל כ ל י ג ר ע מ ל וככל־ת‬
‫כ״היארקייקגכקוחפשישיצתזליחי ע ־ דכר אתר‬
‫ה א י ה ב י ס ל צ ו י י ל כ י ה י ה ל! ל מ ר ק ר א ת י ל ד א ה כ ׳ ! ל א ע ‪ :‬׳ ל ׳ כ ׳ ל ע ר ל א‬
‫מתת״יתמלקייאלא׳‬
‫לכתיככקייאל‬
‫ה י ה לי ל י מ י כ נ ו ת ת •‬
‫כ מ ת ל כ י ל ‪ -‬י ה ילי‪-‬צי‬
‫יפייס ב ת ו מ ה א ך ‪ o‬צמהליתר ש ה י א ק י א ל‬
‫!הסע‪!:‬יאמר!שיבוא!‬
‫לליל‬
‫;‪::‬פ‬
‫ל ־ י א ל כ י ז לע־י־ל‬
‫לע‪1‬רתה!ימואתהכ׳אשלאהייעילס צל‬
‫מ ר א י ‪ :‬ע נ ת ‪ :‬א י ב י ‪ 0‬ילא ה י ת ה ה י א כ ט ח ת ב ה פ א ך ל מ ל ע ד ל ל‬
‫כ״ ש פ ט‬
‫לעליה‬
‫ליי‬
‫לקייאתל‬
‫לשל‪ :‬י ל ע י י ל‬
‫ל א י ל ב י ס א ך ר י ו י א ת ל כ י ל כ ש י ה י ה כ ש ק ־ א ל ל• ת ש י ל א כ ש ‪ :‬ו כ ר מ ש ל‬
‫א ש י ל ב ט י ח י ה א ד ר ב ה י מ י ה ב ל כ ט ח ת י כ ד ׳ •שי‪/‬נטית ב ל ש י ל א ת ל ן ל מ ק ש‬
‫מתי‬
‫כי‬
‫היא‬
‫ל ק ל ! ‪ ft‬ל ע ז ר ה י ת ל ב ד כ פ ת ב א כ ש ת ק י ה ! ל א‬
‫ה!כיר ה כ ת ב‬
‫מ ת ת ״ כ ת מ ל ק י י א ל ! ל י א נ כ ל ל ת נ מ ל ת דמיני‬
‫שהתרתל היתל ש נ א ‪:‬‬
‫והיא ח ש‪-‬ל כ ן ש ל ע י י ת ל כ א י ! ל ש ר מ י א ת ל שלי! ל ל‬
‫כא״כיס‬
‫עצי!‪:‬‬
‫מ כ ר כ מ י ש לא יקרא מרמה‬
‫העניל‬
‫לא י ב י ש ש א ש ל י ! מ ר א י ם‬
‫כנ־דע!לא אמר‬
‫הכתב‬
‫כ י י א ל כ ׳ ה י ו ל י ת ני ל פ י ש ‪ :‬ת ל ל נשיי צ ‪ -‬י ל ש ־ ־ ת א ת ‪ , ; :‬׳ • ‪ :‬ר ק‬
‫שלסיעוריללמעצמכאךכולהא להבליג‬
‫בהם‬
‫לעזי‪-‬ל‬
‫כיעת‪:‬‬
‫פק־א א ת‪:‬‬
‫נטיתי‬
‫שהשתל‬
‫*צ‬
‫לז‬
‫י ע פ כ ל ו ל י מ י א• ת ל ו ל ו א ־ ק ־ ק ‪ ; : :‬י א י ר ה ש ב ל ! ל ק ־ ל ל ל י ל • כ ל ‪ :‬ל ! • ק ‪ :‬ל‬
‫ר א ה ה י נ• ב ע י ר נ י ע י ב נ ו כ י נ ג ״ ע ת ס פ נ ה ה י י ה פ נ ה וי!יה כ! י ה ו א א מ ת י ! ‪ :‬כ ; א ל י ו ע י ר ר א ל‬
‫• י ל'‬
‫‪1‬‬
‫ה ' כ ׳ צ ו ל׳ מ ע י ת ת ר מ ו ! !כוי ה נ ה ל פ ש ק ה ו ל‬
‫אנשי‬
‫שיש ר ש ב ש נ י פ ל ש‬
‫א‪:‬‬
‫ש נ א מ ר ש כ ל צרתה ה י ה ע ל ר י ב עיניה ש ה י ת ל ע ־ ״ ן ש ק ל ת י מ י ש ק י ע ת כ ח ט א מ י ל‬
‫זוה‬
‫א י ת ר ! ' ל א ל ה' כ י צ ר ל• ר ו צ ה‬
‫! ; י ו צ ר י ם ל• •ש ל ׳ ע י ר נ ר‬
‫מייחד‬
‫ליתר ר א ה כ ע ‪ :‬׳ כ י‬
‫ו י ל ת צ ר ת הא‪.‬־יכיש‬
‫ב ק י פ ל כ י ! ה ו א ה י צ ר ה ר ע ל צ ר ה צ י ו ר ;*!א‬
‫כ׳ צ ר ל ׳ א ם ש י ה י ה •ש‪ :‬ה י צ ר ה ר ע כ ל ו מ ר ש י ש ל• צ ר צ י ר ר ע ל ש מ פ ‪: » :‬‬
‫ממימיו‬
‫!אש שיהיה‬
‫שש ה צ ר ה כ ת ! צ ר ו מ צ י ק מ צ א י נ י ז כ י ל ׳‬
‫לבי בקרב• שהלב‪-‬שהיון‬
‫נהפך‬
‫לאויב‬
‫ללכת‬
‫מ״חד‬
‫מעי‬
‫והצילאכינלכך‬
‫לחשיב מחשכיית ל עשית כ כ ל ל כ ת ב כ מ ל ל ׳‬
‫ב ש ו ׳ ר י ת ה י צ ר ה ר ע <!‪ r‬א י ת ר ו נ ה פ ך לב• ב ק ר ב י ז כ ׳ א ד‬
‫השנה‬
‫איבה א‬
‫פח‬
‫הסבה ליה והוא כ׳ מרו מרית׳ ב א פ ן שהן שתי צלו' צרת י יי• ל מחין הא‬
‫חח•[ שכלה ח ו ב וצות היצו ה ו ע גכניס שהיא מיתת האיש על ל ו ך ושעיש‬
‫בחייהם קרויים מתים <כ‪'1‬וזא בבית כיי•!‪ /‬כלןחיכבניס נ ק ו ב לבי בכי היא כמות‬
‫שעס שאיננו מיתממשהנה היא כחית להבת העין כאיוול ואס פנאייל שהיי‪/‬ה ע׳ נ נעהח‬
‫לאימות לפני השי שבבו שבה כתשיכה והיא ״תחושת מכל פשעיה ו ע י נ ת ה‬
‫כשהיתה מוגשת ב ק ו ב לנה צרתחטאתיה שהיא תחלתהתשובה ו ו א ו ל ה ה כ י‬
‫צד לי •וילאההיורחס עלי יען צל ל• מאל ומעי חלומויינהפךלב• נ ק ו ב י ! ה ט ע ם‬
‫לכל וה הוא מפני שמו! חליתי ינאלואמל'ואה היפי מה שצו ל׳ ומה שמע• תיילדו!‬
‫ונהפךלביבקלכיהכל היא מפני שמל! מלית• )ככן צמצא שמחק שבלה חדכ‬
‫האויב וככיתיהוא ב ק י ב לכ< כהרגשת צרת החטא הוא כמות •על דרך ןל עצי•! כיינ״נפיהמ'‬
‫אפשל שיאמעיל ראה ה כ י צו ל׳ מעי חללמוו יו' ו א ה הייהכיטה בחיית•‬
‫כתשובה שלמה והוא כי כל צלתי היה ב ק ו ב לבי מצר חטאת• והואיל ליה כ׳ מיג׳‬
‫בקרבי חמדמרו ווה ודאי נמשך מדאכין נפש על חטאתי ונמשך יווה שנהפך לבי‬
‫כקרכיממה שהיהקידפ בומן שהיה חיטא נ ׳ עתה נתחרט הלב!נהפך ממה שהיה‬
‫•ע; ראה כ׳ מרו מרית׳ והרגיש בחטא ובכן מחק שכלה חרכ אך ההרגשה איננה‬
‫מהמיתהנחשכתמהחרב הנזרקמהמיתהכנ׳מית והיא החטא אשר היא כ ב ת‬
‫המיתהחציציתוייא ככיתבמיתר לבקר ב לכי היא כחותאשר מחי[ ששכלה החרכ‬
‫ולא המית ההיא כ׳ אותה החיתאינה נרגשת ככנים רק דכר אחר שהיא כמות‬
‫ההיא נאמתוהוא הרגטתהחטא ע ד נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנוכיחטאמומ'‬
‫והיא דקדוק נכון אמר עוד שמעו כ• נאנחה אני אין מנחם לי כויזהנה הפכ!ק הוה ע־בעו‬
‫ק שה ה״שונ כמה שמכר נ נ ת ו נ שתי כעחיימל' שמעי שוה יחייב היותבאן שני מיני‬
‫נ׳‬
‫גאנדח‬
‫פומעיסאשר על בן לבבי יחשוב שמה שנאמר ראשינה שמעו נ• נאנחה אני הוא על‬
‫עחה הקרובים אליה!האוהבים איתה ואמר שאלה השומעים אנחתה שהם ודאי‬
‫הקחביס אליה אין שים אחר מהם חנחש לה יען ידעו שאין לה שים צד להתנחם‬
‫בהיותמי‪-‬תכה‪ .‬על‪.‬חטאתיה!לא על צרתה ביאס לא היו הצחתכאית בחטאתה‬
‫ליהלהצרלנחםא!תהבנקיין־כפיה‪1‬טיכ‬
‫מפעליה במחבר׳ אך כהיות ששמעו‬
‫אנחתה!שפטובצדקיסהואעלפטאתיהםאסלא‬
‫כן היתה מתנחמתמהרעית‬
‫הבאות עליה כנק•!; מפעליה אמנם נמה ששמעו אנחתה שפטו שאין םיס צד‬
‫לנחם איתהועל ק אחריםאיןחנחם לה יוכל א‪1‬הכיה אחר ששמעו פי נאנחה היא‬
‫אמניאויב׳יוהש הרחיקיימחנ לא שחעו היותי נאנחירק שי;ע• רעתלכד וחוה לא היה‬
‫להםמקויצשמוח שחפשישהס שתתייכרעההיא שיהיהלטיכתןבאשל •קלה כעמי'‬
‫רכיתכמו שפרש•"!ל כפסיק יעתל לול תיראו כ׳ התחת אלים אני וכויאך אמלל‬
‫םששו מפני שידעו שאתה עםיתאות! לרוכ חטאתי ומול לצד שש! למל שראו שהיתל‬
‫רעתה מפח ההשגחיי״יא ששו כ׳ אתה עשיתיהבאתיוס ק י א ת לשכור כחלי ובכן‬
‫יהיו כחוצי שנהיה פייס אצללמאורעזתהרעית אך קשה לפירוש הזה מלתכל שלא‬
‫ק י ? צריך לומר רק אויבי שמע! רעתי וכויאסרעלק אפשר לפרש שהפת׳ שמיעית עי' נינפילנ!־‬
‫גםיחדיהיו‪h‬‬
‫איבה א‬
‫שמיעת אויביההראשי;ה!א עלהקריבי' אליה לש ־! עי‪rrm-A :‬‬
‫‪,‬‬
‫והשמיעה ה שניתהיא על בלס יחד הקריבייוהרחיקייאשר ש־יע• י ע מ ל !צא ׳ ‪& -‬‬
‫בלס א ‪ :‬היא נאנחה עליו ׳אמיהבתיכ ט מהקרובים אליה א ש י שמע• כי נאנחה‬
‫היא מאנללנחש נכשלוזא שמע! כי נאנחל אני אי; ״ ‪ :‬ת ל לייריהא •נ״; לקייב׳*‬
‫אלי שמעי כי נאנחה אנייייזהאיןחנחס ל׳ כאימאינ״כיל לקבל תנח־מ כי היי‬
‫‪,,‬‬
‫שמחים יומי מהשימעים היעה כלבד!!ה נראה לב•; כ י ה ר יב •שיח ב ו ‪ ,‬י \ י ‪:‬‬
‫)יותר ׳שייח כשיראה! נאנח על י ע י ד מ י ה שישייה כש‪-‬שלערעת י נ ן‬
‫שאעשרםיכאעציורעהולאיאנחכה כמ;איש ה ליא׳ • מ ג נ ב ה ״ ב‬
‫כ*‬‫לאיש •י‬
‫כרעה ההיא אך כצאייכיה ככצצהק־יכיסוהיח קיש ש־״ערגתה צ ־ ־ ־ שש•‬
‫צידאךצאשמחושמחה גדילה כאיתש ששמש שהיא נאנחה‬
‫כני'‪ f‬כל י• •‪•:‬‬
‫שמעי רעתי ששי ואמר שכל זל נמשך מאתי ית *־ו כ׳ ח תל עשית כליל כ ל ‪ : :‬־ ־ ־‬
‫הנפלאה שלנאתיוכקראת כאיאקרא עלי י! ע ־ יכי ׳אייר שייישך״ילשה* ׳‪:‬׳ש‬
‫הסכי־ייגס עציהם יעבור כיש חמתי יממה׳! נש ה ש כי־ ז׳"י־ יל׳ ‪ :‬־ ‪:‬׳ י ־ ‪- :‬־‪ .‬־‬
‫‪1‬‬
‫יהי! גס הם במיני שגם עציהם מבוא ר ע ה ל ״ ה ש ש י ־• כ‪-‬שלמ• כ ‪ :‬־ ב ב ־ ‪ .‬־ ־‬
‫כנפיצ א״כך אצמשמח וכי'פן יראה !כיייאכשר שאח שש כ׳‬
‫י"־ ע ‪ :‬־ ־ י •‬
‫שמחמם צא לימה רק כמה שהפיר! צפי פ ד ר הדכר׳ ש אמה עש מ ל ־ ע י ע ׳ ל ל‬
‫יוכידרמכאמההשגחה וצא כיקרה תא שש! כ׳ אתל עש ת כ‪.‬־־־ ע ‪ :‬שלח‬
‫‪1:‬‬
‫מצדאנחמילפישהםצאשמעירקרעמי צכדיצאידצ מ ‪ :‬־ ‪ • :‬־ • ־ ‪ .‬ל ‪ : .‬־ ׳ ‪- :‬׳‪:‬ל‬
‫ששזבלת• טעם י ק שאתה רצימ לשמחם !לא הימל ש־יחמם ל ס ב ל י ק‬
‫‪son‬‬
‫‪:‬׳־‪:‬‬
‫בל עשימששש!כמהשהבאמי!סקראמ‪1‬יהי!שייסלי‪!,‬אויה ‪1‬כמ‪.‬נ* א י ־ ע ־ מ ‪ :‬א‬
‫ריצתם‬
‫פלדעמס לפניך!עולל צמ! ‪ ' 0 1‬ה נ ה יקשה כאתמ כ כ ת ב ל״ה ה נ י ך צכמ כ ל ת כל‬
‫‪r‬‬
‫שהיה מספיק שיאמר מבא רעמס לפניך וגס כי‪-‬יימ כל פשעי היא מ־־מ־מ יי ך‬
‫אפשר שאייר ש ע י היית חמדת השי שליא מעכיר ראשי; ראש!; הנה כשהעינ׳ לש‬
‫רביס מאד הצל גסאיתס שתחל השי כצסיקבצ״בא צ׳ צענישאתהתישא על כלם‬
‫יחד‪ ,‬ב׳ כן עשה לאימה הישראליתשנענשה ע ! כצ פשעיה צא נשאר »הס אחד‬
‫אפי אמש שנמחל! ככר כ׳ צרבות גס המין הה א אתר על כל פשעיה!המכללה אל‬
‫השי' שכה יעשה לאומות מה שמכא כצ רעתם צפני! ולא קצמש רק כלש‪.‬יחי את‬
‫אימס שלשי׳ העביר מדמ! עליהם!!א מבא כצ רעמה לפני" ע לל ׳‬
‫‪r‬‬
‫ייכעל‪:‬־‪r‬‬
‫כמו ובפרי מעללי! בכיש׳ ואחי שיפעיל צהס כת! שפעל לה על בל פשעיה יחד ״יא‬
‫כאשר עיללמל׳ על בל פשעי!הביאל ראיה על לבלי‪.‬־ ע ‪ :‬ש ל על כל כש ‪-‬יה •ל א‬
‫כי מדרך המרגישים הרעוהצרה היא כש׳אנח האדם יקל כאכ הלב כ׳ ב א ‪ :‬ח ־‬
‫יביס הרוח!יקרו אתהצבויקצמעליוחמימיתהעצכין ואמרה היא שליה ה ע נ ש‬
‫כל כ ן גדולשאעכ• שהיו י ב ו ת אנחותיה!באיתגפ שה שאפה רוח כהש !בכל ואת‬
‫לא היה מקל מדו ה הלב דק היה הצב דו׳ ייוא ב׳ רכות א‪.‬ח מ׳ !לכי ד י יד תכ ‪ ,‬ל‬
‫להם פחו שפעלמל׳ עינש מיפלג והראיה כ׳ רכזתאנח ת• חשד בזל היה רא י ל ‪-‬קל‬
‫»•‪ «•/‬ר‪ !.-‬מעצי מחה הצבוככלואתלב׳ דו׳ כי' ואפשר שיכיין ה כ ת ב צדריש יקר העדן ל א‬
‫״י‬
‫י‬
‫נ׳‬
‫פט‬
‫‪ :‬איכה א‬
‫כ׳ הרע׳לחטא!העין בעצמי הואע!נשגדוצלחיטאעלדרך שפירשתי אני כ ס פ י‬
‫כ־ימשהנכשקתצהסהשכגמיצסצהסיכויוהויהנרצהככתיה כאימי! ת י י ש י ן‬
‫יעתך!כיואולוייכיפ מכאובים ליםעופ! פ י ה י ע שעושה ה י ש ע ה!א מכאיב ל!‬
‫א ח י י עשיתי איתי כ י ד ע ואחי עתה הכת! כ שהתפללה פיסת ישראל אל השי‬
‫שתבא כל ר ע ת האומות הנ״ללפניו יתיולא יתפייס השי ב»ה שיעיישס יעתיעצחה‬
‫אלא שיאיי ש פ גיל להס עינש אחי וילת הענש הניישך להם יזהיע עצח! ווא‬
‫ועצל לחו כלמייכא עונש אחי להס וילת הנמשך מלסכמושפגלת כי וילתענש‬
‫פשע׳ לנחשך צ׳ מעצמי חא כאשרעילצת צ• עצפל פשע• י״לכאשי פעלתני ע נש‬
‫א ח על עינש פשע• שהי! נ• שני עינשיפ והס עינש הפשע ס שהיה נמשך מהס כאכ‬
‫נ ק י כ לני והיגינש עציהכ יהס הצייתשהניא עליו השי ׳יא נ ׳ י נ ! ת אנחית׳ ולנ•‬
‫רו״ר'כירביתאנח!תיעצהצר!תהכאיתעלי!צכ׳ דו• על החטאים !העינית כי‬
‫! ־ ‪ :‬ל ‪ :‬ח ג ‪ -‬ח ־ כ ־ ן ‪ -‬נ לכה על סנתהענש שאין לה צ י להתנחם מהציית כחן‬
‫םזכינ׳ פעמים יכותכואתהאלכא ניתא!היא כאל! אחיה שאס •לא הי! לה י ק‬
‫הצי׳ ת ל כ י בלתי חטא יסבה עליהם שליו כא!ת לה כלא נ י ק היתה מתנחמת‬
‫מהצרה ננחחת שלמותה אך עתה היו אנת תיה י נ ! ת על ציתה !לכה ח י על‬
‫חטאמיל כנויוניה יתיישב הכתיב על נכין!נשלם כו מה שיאיצו לפיש נאלפא‬
‫כיתא היאשונה הואת כס״י‪:‬‬
‫ביאור איכה‬
‫‪1‬‬
‫‪™)"3Q‬׳*‪u‬‬
‫יעןב‬
‫השייך משמים א י ן תכאיתישיאצ אחי ו נ י יהושע כ י נחמן‬
‫משל לבני מדינה שעשו עטרילמלךהקניטה״פכלןהקניטיהו‬
‫וסבלן אחד נ ך אמי צהס המלך כלים א ת ם מקניטים אות׳ אלא כ ע נ י י ע ט י ה‬
‫ש״טימס ליהח לכ!ן טין; נאפיכ!! כך אמר הקדוש נרוךהוא לישראל בלום אתם‬
‫ח ק י טיס א<תי אצא כשביל איקינין של יעקב שחק קה על כפא׳ הא לכין טר!)‬
‫כאפיכין ה!׳ השליך משחים ארן עיכלהיית השרש המושרש אצלי כהכנתכינת‬
‫הנביא עלבמגלתקיניתשעקי •קי העצבין שהיה מתעצב וחצר ומצטער הנכיא‬
‫א! העיר המהוללה א! כנהתישיאל על ציתס היתה על סכת היעה ולא על ה י ע ה‬
‫מצד עצמה כמו שגלה כונתינכיריפ כסיף דבריו סתם יחתס דכר נכלה עטרת‬
‫ואשי! אי׳ נא לנ! כיחטאצ!כל!מי שגס שנפלה עטרת ראשצ! ! ה א הרע כפעל‬
‫הנההאןי!האכ!״ההיגשהאיננהעלהיעכעצמ!כעצס !יאשינה י ק על פכת‪1‬‬
‫שהוא החטא ועל פ׳ השיש הוה היה נ ל י נ י ו ה ט י נ אשד ד כ י ו ח נ י כ א י כ ע ה‬
‫כ־ריס הללי מראשית; !עדאתיית; על כן פתחתי נ מ י ר ש רול והיען נ! גלו אחת'‬
‫כניןהענין ׳סתירת! בקצר מילין פירצ! נדכריהפהנאמרייכאיותלרמיו שהשיגו‬
‫•שראצעצ יד• שצמות תמימית יעקב אכיניעה שהית? מטת! שלמה למדרגת‬
‫ה ד נ ק ת בי ׳משהיא המדרגה היותך עליונה ואחרונה שאפשר להשיג והיא‬
‫»‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫} ‪2‬‬
‫אשר‬
‫•‪--‬איכה *ב‬
‫אשר מכינה בשס ע ט י ה כהלכה י ק מיתיבכ; הימה הכינה ‪ :> 3:6‬של‪: *:‬־•;•‪-‬י‬
‫ב ע ט י מ מ ל ־ ו מ ה ש ל י ׳ מ ‪ :‬ל ש י ג י י ‪ .‬ק ב ב ש ‪ :‬״ מעייל יייע‪ )•:‬׳‪-‬לבלי י׳ מ •מי‪.‬‬
‫זב‪ ;:‬כשחטא ישראל בכייה י׳קי־ימהיה ס ב ל לימה ניהימייבילליליחל־בק‪':‬‬
‫ל כ ל ל שהיה ק׳ ס שעם שכייה כיט־ס הי׳ ממסי דיס י ל י ב ק ני( היה נ כ ד י‬
‫לגי־ר׳ •עלי;תטימהדבק מ ע ״ ! •מהימהק״י׳מל־ ע ה ‪-‬‬
‫ני־ה‬
‫‪:‬־־־‪r‬‬
‫השגחתי הנעלמה ת ט י מ ס כ׳ כבלה י ל ל !היי העינמ־לכשינכ נ י ׳ ־ ־‪•:.‬׳מ‬
‫ב ב ל ; •בבלעמ יי׳‪:‬בתיקה שב־נמ ' ׳ ‪ .‬־ — ה ס י י ד ה ־ ב ־ ־דלי‪.‬־‪.‬״־• ה י־ י ש‪:‬‬
‫י כ נ י ס י י כ ל צד להשלכת העטרה למטה ל א י ן ! ר צ י ו!ל ליי•! בי״יי ה כ מ ב‬
‫הי ת שי; על פי ל י ב ם !ל!ה א ממבחר נ א ד היטב עהליה שטח־‪:‬׳ ב‪-‬ק ‪ -‬מ יביס‬
‫שלכמלקית שבינמ! לגמרי !היא הליכינה כשש ל ף היא העיצש ה ״ מ ו יישלכ‬
‫שיאפשר כיכיננלליכלהע׳נשיסהאפשר״סכמ! שכידשמ׳ כ ב כ י מכי‪-‬ה ליישה‬
‫מתייר א ח לק ב על כ ; ק ה תל בחכך תכיחנ׳וכי כלומד שלח מליה ה מ כ ל ה‬
‫וה״סויי; האי> עצמן לבדו!כ!'יק ביארת•! בסדר הראשי־ ל׳ל״גילל ל!א •לא ד ל‬
‫‪. ,‬‬
‫ע‬
‫כא‪8‬ו ד‪,‬‬
‫כ‬
‫םהיהמקינןלנכיאעלפלבפמחדבריוכאימאיכליע׳בכאשיהאמבמצ••; ד ל‬
‫איןהחשיןכאפזלביכלת׳עינשאחיהאביליהכיללאקתפארתישראל כ ל א ‪.‬‬
‫הדכקיתכו •תכי כמה שהכת ל כני! מהס כזה לכל השליך משלי׳‪ :‬ל א ק מ כ א י ת‬
‫׳שיחלשהיאהדבק משזההילבל׳ כפקמפארמישראל יכל ׳שעש וביאר ע ל ;‬
‫העינש הנוי״הוא הסתלקיתשב׳נתל כנו בא!מרו!לא זכר ה ד ו ; רגלי! כ׳ ס אכ ייצ'‬
‫שלא עשה ה י ע בקיש עשה י ק ש‪:‬משן מעצתי מצי הכמלק׳ משבי‪:‬־׳ ג י ס ן שלא‬
‫וכר הרוס רגליו ווה עשה כייס חיק אכ! שהיא כנו׳ אל השתלק מ שבעתי כנ־כר‬
‫והריס רגליו הוא מאר אל הארץ על דרך והארץ הד!; רגלי י י ל מ א י כ ה היא‬
‫י‪/‬מיהל על הכלגמלרעילא שרצל לערש איך היה הענק רק כמתמיה איבה ׳ע־כ‬
‫י‬
‫כאס! היאמכמציון כאלי אמר בהיימסדבקיסבזימאיךימבןש־ריק מ ו י ל נ ה‬
‫אל הקצה!'!אלשליךמשמיס ארן מפארמישראל שלוא מן הקצה אל המצה ואפי'‬
‫זכייה כעלמא לא ו כ י את האיץ וה ו ע ג ד ו ל וציה נדולה אשי כמ ל לח נהייתה‬
‫» ׳ ‪ V‬נפי ‪ 'r:1‬ועל תמיהתה אמו מלת איכה כנו !עלפי ה י י ן הוה אפשישיה׳־ הפסיק כלו‬
‫שאלה ומשיכה ששאל אין אפשר שיעיב היכאפ־ לכד אמ במ צ• ן!השיכ שהשליך‬
‫משמים ארץ אממפאדתישראל שהיא הדבק־מ שהיה להם עמ; ו״וה נל׳שן שלא‬
‫ובר עיל הדיס רגליו בהכתרת פניו מהש שהיא ׳‪:‬ס חיי; אפ! ב א מ י א י לכל‬
‫הפיחשיס קשה גזרתהשליך משמים ארץ שיהיה ח‪:‬בנ‪ :‬השליך משמים לארץ שכל‬
‫» י ‪ 4‬ג כ ‪ : 9‬ו ' ע י י שאפשי ליישב׳ בפשטי יאוי ליישבו שלא •חסי דבר כלש; יעל כן למיץ יה‬
‫אפשרשירמווהכתוילענין • ק י ה ע י ן עלעימאמ־ רילשאמר!שייישלסשלמע!?‬
‫מכ! נמ כנגד ייושלס של מטה!היא שיש כשתיידוגממירושלס של ליעל אש שמליל‬
‫לנירה הנבדלת למעלה בסברת אפלט!; נצורית הנבדלות יאס שתהיה ל< ‪,‬‬
‫׳ז‬
‫ללנקיתהשיכהשהוא הי!תי נכין אצלי ואיך שיהיה לנה על י ר ך ול פירשו‬
‫המפרשים פ ש ק ׳רושלס הבנויה כעילשחוביה להיחלווכוי‪/‬האמל שאיר פ ־‬
‫‪..‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,:‬‬
‫‪.‬‬
‫התקינן‬
‫צ‬
‫איבת ‪3‬‬
‫־המיךנן איכה יעיכ כאפיהיאתבת צי!ן ר״לאיךאפשר שימצא כמציאיתרע כל כ ן‬
‫בהפלגה ערשיצדק כו שהחשין והאכילה' את בחצי!; לגמרי יאחר שאמר הגזרה‬
‫דרך כלל שהחשין כאפי אתכתציון כלוישלא ד׳ שהכיר מהס ה א ר אלא שהחשין‬
‫איתי שהוא הפכי החו קעיד התלייהה ׳ ת ו בבירור ואתר שהשליןמן השמיסאת‬
‫הארץ שהייתהתפארמישראצ והיא ׳ותשלם שלמעלה כנזכר ותהיה מלת איכה‬
‫גמשכתאצהגזרה הראשונה!השניתוכאלואתראיבההשליךמשמים אל הארץ‬
‫העליונה שהשליך איתל מלמעלה מא השלין משמים ארץ תפארת ישראל ר״ל‬
‫הארץ שהיא תפארת ישראל והיאירוםלם של מעלה איכה השליךאיתההש׳ הנז'‬
‫מ ן השמים שהיתה למעלה והוא רמו חל הסתלק ת הדבק ת כנו ׳הארץ שלליטה‬
‫והיא׳רישלששלמטה לאזכראיתהכללוייאילחוברהדוס וגליו כייס חרון אפו‬
‫ר״צ שהארץ שלייטת שהיא ה ד ב רגליו לא וכר אתה כלל כ׳ נסתלקה שכינתו ית'‬
‫לגמרי ממנה יא תת שלמעלה השלילא תה ממנו בא פ; שאי; מק ס לדבק! האומה‬
‫הנבחרתעחויתיגסעלפיהדרך הזה אפשר ליישב הפסיק כלו שיהיה שאלה ‪5‬י'‪'7‬גע'כנו'‬
‫ותשיבה כפי טבע הלשין כמו שכ׳ נ פ ס ק איכה ישנה בדד ‪01‬נאתר ששואל‬
‫איכה היה וה ותהיההתשיבההשליךמשמים ארץ תפארת ישראל כ׳ בהשליכו‬
‫אתהארץ העליונה למטה נמשך זה שלא וכר הדים וגליו כייואפשר שנעתיקכייסיגכיה־‪'!.‬‬
‫בשאלה וג תשובה ׳!תר ממה שנראה משטחיות הדברים ויתירץ כ! פפקעציס כפי‬
‫ה שוש המישוש אצצש שא״‪ ,‬ו ע י ו י ד מלמעלה ואין •צ״יר שהשי השליך משמים׳‬
‫לארץ תפארתישראצ שהוא רעבהחלט יו; הקצה אל הקצה כלת• עיכוב ט!ב בצל‬
‫יי'•>‬
‫ולפי זה תהיה השאלה אין אפ שר בשיש צד בעילם שהשי'ביורת רחמיו שנקריהו׳' י‬
‫להיותו מרחש צפנים משירת הדין החשין באפ! את כתצ׳ון בלומר שלא ד׳ שלא‬
‫וחס אלא שפעל נהם ח; הקנה איל הקצה שתחתה״תסכאורגדולכ׳ מצ״; תצא‬
‫תירה שנקראתא ר שנאת ותירה א!ר החשיך איתש !לא העמידם כאמצעי כענק•‬
‫פלאיהיהארולאחשךבמזשהסהצשפיסרקהחשיןאותסכהחלט והשיב שלא‬
‫נמשךוהמצד!׳תיכיהשיבשכיאל תעשה עשה וה והוא שישראל השליך משמיים׳‬
‫לארץ תפאיתתהיה מלת תפאר' כלתי סמיכה אל ישראל רק באל! אמר שישראל‬
‫השליך התפארת שהוא השלמויאשרבעכירוהיה רכקלמעלה!השליך א‪:‬ת! לייטה‬
‫לארץ יי; השלייסובזה לא זכר השי'הריס רגלי! כ׳ בהסתלק סבת השגחת! בהם‬
‫פהואהשצמו' נסתלקה ההשגחה וכמה שלא ובר החס רגלי! והסתיר פניו מהארץ‬
‫^ יי' ק כל‪,‬יהודיך‬
‫והיולאכילימצאסכלהרעתהמיאמרעודכלעפיילא‬
‫ע‬
‫ב‬
‫וכ!'!הנה כלהנמשךאחי הגיריהראשינה ה!א תישפת ביאורה כ׳ הנביא ידיה"‬
‫וזיזי‬
‫‪1‬‬
‫ראשינה איכה יעיב כאפי ה את בתצ״ן!היא כמתמיה על הפלגת הרעהפתאית׳׳‬
‫נביא כשיחה לון הקצה אל הקצה וכשאר הפסיקים כלת הוא רישת הרע אשרי‬
‫נמשך מ א ס !אייתי ית'בעינית ישראל ואיך היי בהפלגה שלא‬
‫מ י י הטבעי י‬
‫מ־אשינהאתרשהשיבששמיתרח־וייוהוא שס היבלע לגמר׳!לא אייל הפך מדתי‬
‫ירימה שבלעיהשח תבר»‪ /‬יעקב היה כל* ח׳ילה פלל!!א• בלע ה ולא חמל!זהי‬
‫בג‬
‫ב‬
‫נ‬
‫; ג‬
‫יראה‬
‫יי"!‬
‫י‪,‬‬
‫י‪.‬־׳‬
‫איבד; ב‬
‫י ו א ל ממל שעשל פעילימהפךהד צל ל ח • ] חל כ• ל ‪ -‬י ן א ל ‪ :‬־ ‪ - :‬כ ־ ‪- V‬‬
‫י‬
‫לצל ראשינה משתית לח!חל !אנשי העיר כאשי •ויי! י ~ ••ל א•‬
‫ל•;־‪ :‬ל‬
‫!ל־יבנייס שנלכד! כי‪-‬כ׳ יבא! יבמת‪•: :‬ס לל ל י ל ך ללייכי ב — ׳־־מ • י א ‪:‬‬
‫עליהם!חפ‪-‬ןכהכנעמםחצ•!י׳‪;:-‬ל‪-‬לך‬
‫ש י ת ‪ : : :‬״ ‪ :‬ת מ ‪:‬־‪,‬׳‬
‫ל ‪ .‬ד ״‪ -':‬ן‬
‫סיצלותאל ידך העיר רחשינה וחתר כך • ל ו ש בעברה י ת ‪ -‬ת •ל־••‪:‬־‪.‬־•‪ :‬ל ‪ :‬ל‬
‫מלך כ!ל אי‪!:‬ר!צל לחי! ל י ש ‪ :‬נד •כל ת‪::‬׳ הע־ר כ• א•״ חנית ל ל ‪ •-. :‬ת •לנ‪-‬ל‬
‫א ‪ :‬משת תחיד כת• ל ע ר ק דש ה‪-‬בצריס !כ; לח‪-‬ך שכת לנת ; ע ; מי׳לכל‬
‫נר!צל לחת ל עליה‪• :‬איני ר!צל רק שיל•! תת‪ •-‬לנל למחבילל לנת תל לול ל׳ א‬
‫שיהרוג ראשינל!•כ לחרצל כל שרי החחלכההליאיגבריה‪:‬כת‪:‬רירתי ל ״ כי‬
‫ממי גביריהס ׳שריהם יביע• מ‪-‬ד ח ן המלך שרחש נל ל י ת ; ע ‪ :‬ל ־ מ ל ‪ :‬ה ל כ ל ״ ן‬
‫ל ע ש כלס !מניחלשריב ל נ ל יל מי‪ !:‬ר נ ה כלכנ־צתכ רק כ ל ‪ :‬ת ת ז ‪ :‬כלת ש‬
‫סעיקי מתחלה את הכל כלי מק ס לחמלהיחנ‪-‬נל נצל ‪ nil‬כלי‪-:‬יצא ח ח ‪ :‬א ״ ‪ :‬ל‬
‫נ א ו ת ׳ ע ק כ י ר כ ׳ נ ל ע י א ש י נ ה א ת כלכת• •עקככ• נח ת ל חצש; נלככ־־ש* יל‬
‫ואחר שבלע כת׳ יעקל ה י ס מבצרי! כחי שאי‪:‬׳ רינללחחיל על כנאמר שב‪.‬ע ‪r.‬‬
‫חחל ה כ ן חדתרחחיי •ע; כלעראש נל בתייעקב ו ־ותר כ ן לרש ‪-‬בנר׳ כ ת •ל ד ל‬
‫כניייכ;כשהגיעלאקרילכשהשפילסכפרש׳"יכל‪:‬לראש‪:‬נלח‪:‬צ לתת‪.‬כה ו י ר י‬
‫‪ p‬שריה ה פ ן הרינה לחמול ולרחש כנויוא הגיע ל א י ן חלל ח״לכל !שריה י ל‬
‫ראשונה חללהמחלכהיה‪ :‬ישראל שנקרא׳ חחלכת כהניס יאחר כך תל; שריה‬
‫כדי שלא יהיהמקי‪ :‬לחמולעליהס כנו •עלכןגור שהיה כל יל בל• חמלה שנא‬
‫פייכינכיה;!' חמל פנו' ואפשר שיתישכ כ פ י הפירוש א ש ר ‪ : 1‬ר נ ! כפסיק ל ר א ש ; ב ש ל א ן ‪ .‬לבד!‬
‫כלתיע!נשאחרכבכבלהרעית!ה!אהפתרתפניו והשגחת יתימעחייש‪-‬עדל״ה‬
‫מקושללמעלהשאמראיכהיעיב באש! כיילילכמציאיתאפ׳ בלתי ענש ד ת י !נוי‬
‫וביאר עתה כ׳ בהשתית פניו לבד כלעלנצח‪:‬לא חמל כ׳ חש ל י ל מערש א תש‬
‫באיוהעינש ו לתהאןיהיה ח מל עליהסאן עתה שהעניש א תס בלצ א ת הלא‬
‫בלעאתכלנאותיעקכיחדכיבהסתלקיתשבינת•‬
‫ל ג ח ר ״ ג י ע ל ר ע בייללכל‪ :‬ל ך‬
‫בהענישיאותללאיגיעהעינשרק לרשעיסננפש ת ‪ :‬אך ע מ ל נ ל ע י ת כצ בתי‬
‫ישריוכן אומו! הרס בעברתי מבצרי ב ת יהירה ריל במציאת עברתי בלמי עינש‬
‫אחר כמה שנתבאר באימי ישראל ולא השגיח כס הנה כויי‪ :‬ה י ס מכצרי במיל ד ל‬
‫אשר היו דבק ס בו ית' ובמציאיתעברת׳ הרש כלישעם ;מבצרם אשישלציע ל ר ע‬
‫ליארק כיחסרק הדבק ת בו ׳תייגיע הרעהנמשן ממד צאר ן!חלל העדר השגה‪•/‬‬
‫מחלפה ושריה יחד א ן אס היה מעניש בהשגחתי הפיטיס הנה השייס ילס‬
‫ל ש למיס ליי נח'סי‪ :‬א ן ע מ ל שהיה העעש העברה צכרשלי;אכנ;יאצ השתלקת‬
‫השגחת! מעליהם כוהחלל אתהממלכה כלה וגס א ת ש ר ׳ ל י ס ג נ י ז והס השלמים‬
‫גרע נ ה ח כאמיר א ח ר ע י ד ג ד ע כ ח ר י א ף כ ל ק ק י ש ר א ל ל ש י כ א ת ר י מ י ל ח כ ‪ :‬׳ א!יב ! כ צ ׳‬
‫אף בל קר; והנה הפליגכרעלנחשן חלשי'בחרי; אפי ולוא כ• השחית יגדע ־חמך כל ק ק‬
‫ישראל ולהיותשעל לרוב כאשריכיא השי ר ע ל על איחל לכל לכלול א‪:‬מפ בלש‬
‫יביא‬
‫איכה כ‬
‫צא‬
‫‪,‬יביא חכ? על המקים אשר הס חיניס שם יאגבס נתפסים גס אישי א‪1‬חה אחרת‬
‫׳העחדיישסעחהס כ׳ כיין שנתן רש תליישחיילהשחית המקיסההוא אינו מבחין‬
‫על ק אח המקיק כי למה שרצתה ה שגחת״תהנפלא' להפליג הרעוהצרה על עס‬
‫כנ״שראיכחריןאפ׳ ל ג ד ע כ י ק ־ ן ישראל הנה כשואה ש גיע מהרע ההוא גש‬
‫לאייכשלישראלוהס שאר האי־גתהדריםעחהס השיב א ת ר ימיני ׳תייהיא •מין‬
‫תרו; אפי שהיתה כששה לגרע קרן ׳שריכאשר השחית את ישראל השיכ אתיר‬
‫<־״נ ״כני הא״בשל ישראלשלאיגיעהומהרע ההיאכאיפ; שתהיה צרת ישראל‬
‫החלטית ו מ י פ ל ג ת ש י ג י ע ל ‪ 1‬ל כ ד ו ! ל א ל א י י כ י ו כ ׳ ב ו ה ת ה י ה צרת! כפולה וחכיפלת‬
‫‪ 11‬א הסיב אח ר»מינו מפציא״ב ולהשיב א ח ד ימין אפ הכו אשר ג ד ע ב! כל קרן‬
‫ישריונחשךמוה שבערה אפי ביעקב לכדו כאש להבה אכלה שביב שלא נתפשט‬
‫לאחר כלל!אפשר שרצה כאימיאכלה הכיבלרמי! מה שאחישלא נתפשט הרערק‬
‫ביעקב לכד! א ן המשיל וה לאש כאשר ׳אחו כמקים אחד כ׳ הנה אש יתחיל האש‬
‫ייסביב תה־יק כ הה ‪ r‬ויתפשט!׳לן לפנים אלהחרכואולאיציעניק י ק במקיס‬
‫ההיא שהיא מןהחקיףעדהמרכישהואהגהולהאחריןאךאס יתחיל מן המרכו‬
‫ויתישט הח צה אל סביבותיו א! אפשר שידבק גס כחק חית הקייכיס אליהס כ•‬
‫‪,‬‬
‫מתפשטמבפנים!לח‪.‬ן יא •ן קצבה אל התפשטת׳ כנידעעל ‪ p‬אתר כ׳ בה״מ‬
‫שהש ב הש< •מין חדי[ אפ! הנויאח ר!!ה עשה מפני א יבשל ישראל שלא יגיע לו‬
‫נזק על כן כעד כיעקב כאש להבה שא ‪:‬לה ככר סביב ומתפשטת לפנים פ• או לא‬
‫•תפשט רק ב לבר! והוא משל מסביס מכל צד ועל כ; אחר כאש להכה אכלה‬
‫וכויולא איוראיכלתסכיבללחיו על הכינה הנזיוהוא ד ק ד ק נכין ועל פ• ה ד ר ן עייבינעיהנו'‬
‫הראש!; שכירשנ! כפסיק הראשון אפשר שיאחר שהשי ג ד ע כל קין ישראל כמציאו'‬
‫חחןאכ! בלתי שפעל דבר נ ק ם עשה רק בהסתרתפני! לבד וכיאר טעם‬
‫השתית פניו והוא מפני העישתשגרס האויב היא •צר הרע שהוא האויב לאדם‬
‫שתה והיא ׳״;נ יס שהשי ישיב אחיד ימין השגחתיוהשפעת! מעל האיש ההיא וזא‬
‫השיב אחד ימינו א‪.‬׳בדל מהשהשיכ אחיד ימינו שהיא פשטה לק‪:‬ל שכישהוא‬
‫מפני א״בשהיא היצהר שראתהחב״ת׳ הנפלאה דבק* ט ב׳ זהיהיזעותלאיייכל‬
‫לתק;ועלפןהשיכחחירימינויתיפי צד ימיני הוא במי לעילם אל הטכהחישפ־ג‬
‫מחנו הפך השמאל ואחר שהאויב הנוי בער ביעקב כאש להבה ברודפו י ח ד‬
‫הת־איית והדברים הגשמיים שוההיה כאש אובל להרחיק האדם מהשי וליהפרר‬
‫מתניימנאיה׳ צריתוביתיועית!וא ויבער ביעקב כאש להכה אכלה ס‪•:‬כ פי‪.‬‬
‫מלת !יבער שבה אל הא״נהנו' שהוא היצהר כאמיר כ׳ וה כער ביעקב כאש‬
‫להבה שאכלה כ! לבד! כנ! ה!א שט־הואחלאךהמיתיבזה מתיישב על נכון אמר‪,‬‬
‫עידררךקש ;׳באויב נגכ ימיט כצי ייהחג כל מחמדי עין יש! והנה המק נ; נמשן דרךקיסמן‬
‫לפי דרכי להפליג הרעה הנמשכת מאתייתיאס כהסתרתפציו כשב ואל תעשה‬
‫אס כק ם עשה כשני הפירושים אשר פירשנו כ׳ כי! כך יכין כ ן המשיל המשל אל‬
‫האו ינ כאשיידרון קשת להביא ככציויאויכו בני אשפת! והנה להפליג ה ו ע ה ר כ י ב‬
‫המשל‬
‫טיייי'‬
‫‪3‬‬
‫איינח ב!‬
‫י{מם!י!עני'‬
‫יי׳ ל הקשתהחשיל א‪:‬ת• לא •כ שלייכלכ פילל״מ״א״ב״ילכ״י•‪ ?:‬ן‬
‫מחלממניעת׳ שחמנ״געלהזיילא י י חיש‪ :‬ליה ‪ c c‬לעשייהרעבהפלג כי‪ -‬י ל שיש"‬
‫ועל כן אייר שדרישמהקשמשהיא ל ל ח ל ח פעילת הכדייז ד ר ן ל ק ש ת כ ^ ־ ב‬
‫כח זקיהיא חשלאל הקשמימאשרלדרך לנליג לדירכם ל אלשיש יכל• עלילש‬
‫סלס חזקים מאד יעל ‪ p‬נאחר בלשי; דרישה כיי; שבישל יל יהא יב לל•׳* י כ ן‬
‫‪,‬‬
‫מאד חלב ומנפש להזיק לאויב״דריךא מיכח״ק ג־!ל אך בעלי; יריק־ ללל־ם‬
‫נ י ד •חין שליא ל‪:‬קחל בפעל לא יעשל אימל כיי״ לא •כ כ• לחייב א׳‪:‬׳ אלא בלכ‬
‫אך ל ג י הוא לחצי מ ע ל ולא ישיב חפ‪ •:‬של!עלכ;א‪-‬ר ש‪:‬צב ימיני ליייק לח ליי‬
‫חלק שת כצר ש ל א אצל הפעילה ח י ו ג ־ אח' ״תיחלא״ב!•‪:‬ב‪ :‬ב ל י כ כ ־ כיאלל‬
‫גדר־במהקשמכא״ביוריקמהחציג כצי תליה ל ל ר י נ ל כי דיל ל ״ ק ס ל־יי־י‬
‫צחיידאצלל־י בל שלדבר ליותר נחחדישיח־ לא מלתצ‪ :‬יזא !•הדיג כל ל־ח—י‬
‫עי;באללכמצ״;ר"להרגכחצ״כל לחחחדיפ שלי׳ י ה י י ד י י צעק‬
‫יחש יפייס‬
‫כאהל בת ציין לדכי לייתר נחחדשאפשי יי״״ל ניישך שהחת׳ שליל כ־*ש ליל־ש‬
‫שכך אימה בלל •לא לשאיר דבר יחחת׳ ו? א שפ־ כאש חמתי ׳״לי כיי• אימי‪-‬של‬
‫אל לשפ׳ כל י ק אללחחל ׳היא ליכייפ באלי איי" ‪ :‬ב ך לייעל ל י י ז חיית• שלי א‬
‫ננלל‪'!:‬‬
‫נאשזכפיהדרךהראישיןיא־׳רשליצרלרעאשרכנלאית׳ לעיל ב ש ‪ :‬א״כ ל ‪ :‬ל‬
‫א‪-‬פן הנהגת עש שאר כ ת י מ ל ג י ף ל י א שלוא חכתה חית‪ :‬יעט‪-‬עישיחיש־ העין‬
‫בחבלי השיא יהכיל בזה היא כ ד י י ן קשת חצי יליחיתיז כא ׳ כ ל ל כ ת א ל כל לכתי'‬
‫שיביע׳ אליו!יחשבויחי ל מ י ״ ת ל ג ‪ :‬ח ״ מ יעל זה א ד י שכצב יי״נ• כצר שאים‬
‫יושיב א ת ר •מיי׳ קיש בנר בלתי ישמניילבש ח הירצ כל י׳חחדיעק יהם ל ב י י ת‬
‫הגשחיוישהכ ל״ית שי'ילל י״ניש החישים יל! ‪•:‬ר לעי; שלוא ליקר שנתחשל ח־ שיי‬
‫‪: : 0‬׳׳כאשר כאליצעמהיושגלשלחימבאללבתצ׳ ; י ל ־ כל השתמיבש; שכד‬
‫‪,‬‬
‫הידר‪.‬‬
‫כאש תחת• כבלם ע י שצכםד'השכל לגמרי ואין תיןה לאחרית׳ א ח י עידהיה ה'‬
‫כ ׳נחלל‬
‫כא״ב כלעישראל בלעכלארמניתילוסיוהנל רצה הדק ק להכליג צית׳ י פ א ת‬
‫ההשגחה ואיך היתל בבינה לחביינת מאיתי י ת ע ד שלכל א ת האימה הנביזית‬
‫כאויב ומתנקם ׳לא כאכ רחמן כא שר היה לפנים יזה כי האב החיחל על הב; אי‬
‫האדון על עבד! פשווצ'ל״פיו לתעלת! הנה היא מתחיל להשית׳!ליישר! בדברים‬
‫הפתיתים איליייכרבנקלוכשיראלשלא ישפיק ל׳ המיכר הקל א! יכביד עליו‬
‫העינש!כ; היה מנהגי של חקיס על דרך שאחר הנביא הצדיק אבר ואין איש שש עיל‬
‫לב כמו שפירשנול• בתחלתמנלתרית כפרשה הראשינל ועל דרך זיל אחר המק ק‬
‫קה שהתנהגהש׳ עש ישראל להק• יעז דאתה חכ״תייתישרעתש דבל אשד לא‬
‫תיכללהיפא ש׳ השחיתו למגיב! עלילה יעל ב; ל מ ז ל ג עמלם בא •כ " ל תכלה‬
‫‪ .‬י'ותיאיה׳ות ק מצי שבלעיאשינה את ישראל ש ל א ה ד נ י הייתי יקר •אחר כ ן‬
‫כלעארמניתילשלאללכת ציון הציל ואחר כך ייבצר׳! שא‪ :‬היל חמל י י ש ל‬
‫פחמלה היה משחית יאש־נה מנצריו אולי •ושיו יש׳כ• איל״ •‪.‬אתי כך אי לא הין‬
‫שביס היה מכליעאוחגמיה שלאללבתצ״; י‪-‬ל״ל ׳אחר כ ן אש‪.‬לא יזיל י כ פ ין‬
‫איבה‪ *-‬ב‬
‫צב‬
‫זה!לא היו מרגישים כלל א! היה מכה את ישראל עצייס א ן י כ ״ ה שע‪1‬ה להפך‬
‫כאמור הרבה בבתיהודה תאניה ואניה כמ! א!יכ !מתנקש !יגל‬
‫‪ p‬אמר שהיה‬
‫מתנהג כאויב ולאבא הב א׳ ח מל א! מ‪:‬ה בחמלה!אסשר שרצה לרשי?> יעייגיי* כי״נ'נב'למי‬
‫ב נ י ה בבחינה אחרת והיא שהשי קראה בהשגחת! על השדר הנויהיות! מיאש‬
‫בארץ הנבחרתכהחלט ובלתי חפן בה ע ר ו ו ה בי המלך הלובד עיר יהיה לאחת‬
‫מביסביתאס שחצה המלך ההיא ללכוד את העיר לפי שרוצה אימה שתהיה של‪1‬‬
‫לתשיניתה של העיר ההיא והנה כשתהיה !אתכינתהמלןההיא הנה ה!א נלחם‬
‫עם א נ ש י ה ע י י א ן אינוהויסמבצי• העירוארמניתיה יען רוצה אתהעיר ואהב‬
‫&‪:‬תה שתהיה שלי‪ ,‬אדרבה אס •היה דבר נשחתמארמניתהעיר או מבצריה הוא‬
‫מתק; איתס כדי שתתקיים העיר כידו ברא!׳ אך אס המלך ההוא ליכד העיר נ ר י‬
‫להנקס מהיושב כה שהוא א!יכ!מ״נקס !אינו חפ; כעיר כלל רק כל ישע! !כל‬
‫חפ; להרוס!לקלקלהעיר!להתנקם מבעלה הנה כשתה׳ ואתכינת! אחר שליכד‬
‫את העיד ה!א משחית חיתה בהחלט והורס מינריה ואר״מתיה על כן אמר‬
‫המקונן שהשי כשחרכ אתהעיר היה כאויכ!מתנקם!לא כליכד עיר להעמידיאצלו‬
‫רקכאי׳בבהחלטתה כי אעפישבלעאתישראללאנתקררהדעתיכוה דק כלע‬
‫גס ארמנית־הושחתמבצרהבאפןשהשחיתאתס בהחלט כאויכ ימתנקס מצד‬
‫עצמם ומצדהעיר ועל כןהחליט עליהם שהרבה בהם תאניה ואניה האחד מצד‬
‫עצתם והשני מצד העיר וארמניתיה ומבצריה כנויווא וירב ב כ ת יהודה תאניה‬
‫ואניהוכויוגפ׳ הדרך הראשק יאמר שהשי במה שהביא הצרות על ישראל הנהע׳ נינעיהנו'‬
‫‪> '.‬‬
‫תכליתו בהם להטיב אותם כאחריתם כ׳ ראה כ• כלתה אליהם הרעה מצד חטאתי‬
‫וכל עיד שהי! מוסיכיפ לשבתבארץ הנבחרת היו ׳!תר רעיס וחטאים לה׳מאד ועל‬
‫כן לא אחר היה ה לאויב או היה ה אויב וכירק אחר כאויב כאל! אחר‪ .‬שלא היה‬
‫א‪:‬יבחל־צה שהשי לעילם חכק בשלמותם ולא בהשחתתסיביאר כמה היה כא״פ•‬
‫‪1‬ה!אכמהשבלעישיתל!ארמניתיהשלאהל‬
‫כ ת ציין המיושמת מבצריה והרכה‬
‫בכתיהירה תתניה!אניה ולא רצה כהשחתתס יוצר ההשחתה עצתה רק שהתנהג‬
‫עחהסכא!יב לרוב חטאתם במו האב הרחמן אשר בראות! כהפלנת רעת כנו‬
‫וקלקול! לומתנלג עמו כאויבולאיאחרפהואאויכ ל׳ בהחלט רק שהוא ל! כאויכ‬
‫והיא דקדוק נכון חמי ויתמי‪-‬ס כגן שינו שחתמועדו שכח היבניוןמועד ושכתיכולי‬
‫הנה ס פ י המק־ק הפלגתהיע אשר הג־עלו בחרבן בית קדשנו ותפארתנו מגי‬
‫ו׳חפוס‬
‫נגןסינ‬
‫צדדיסמצדהמשפיעיתסמן וחצר המקים בעצמן ומצד האנשים השלמים אשר‬
‫באחצעיתהמקיסההואהיןמקבלייישפעשבערציןשיכנ׳ פנה והס מצד המשפיע‬
‫ומצר המושפע ומצר האמצעי אל קבלתהשפעוהנה מצד המשפיע אמר ויחמוס‬
‫•כקפיבוירביחהמקדששהיתהסיכתייתהיא כרתא!תה כ׳ ״לתויחמיש ה!א‬
‫לשין כריתה לפרש• ול!היא באל! התלינישבהיותכית המקדש סוכה מיוחדת לו‬
‫• ת ע ר שהיתהנקראתסיכתאיךכרתאותהיעשהאיתה כגן שט!ח כ׳ הגן הוא‬
‫קרקעשטות כל* כני; כלל והוא כאל! אחר שכרתהכנין והסיכה כמו שכירתיס‬
‫מהגן‬
‫‪,‬‬
‫איבה ־ כ‬
‫יל•ג; כ ‪ 5‬ב י כ ה יי‪.'.‬ב‪• ,*•:‬א‪:‬יב׳ כ־• ש• שאייכל• קיק•‪ :‬ע ' ל <־ג!ה בלמי • ‪ :‬ד‬
‫׳•גי; כלל יכ; שחמ״ ׳‪.‬־! •ל א ב י ת י עד לכל ח• • ל י ד ‪ :‬־ ״ י י י• ע־ ־־‬
‫שלי־ז‬
‫אלנימקדש׳ הקדשים כפישייולשהיהנ •ג־ שםלכנ״על ־־ין יני‪-‬־מ• לד ש ״ ד‬
‫ולמלנל כ• כה• מ ‪:‬ק •גיד • י ע ־ ‪ • /‬־ כ׳ היה ־•‪:‬כ •ג כ‬
‫נבל־׳ כ י* ך ש־ת‬
‫אימיוכל וההיא מלינה ליצד היגדר ה כ כ ג ה י י ל כ ע ״‪5‬־ ד ג ‪:‬‬
‫לגחריועלההככדה״יגיעל־יק;״‪:‬־ ע נ י ־ — י ; ‪ :‬ל ל נ נ‬
‫‪:‬ליק ל ‪ :‬כ ‪- .‬‬
‫;־‪.‬־‪::‬־‪.‬־‪-‬ד ד‬
‫ל ־ י ק ש ב ל כ ך ח ־ ב ;• כ נ ־ צ י ש ־ ־ נ ק כלא היל כ ו״; ״נ חל שלג י א ־‬
‫החנחלנמצאתשםבענסייאשנל‬
‫ל ז‬
‫כ מ ל א כ י ח ע ־ שבמ של ־ ז ״ ; ״ נ ל ל בשל‬
‫יקיש י פ י נ א י י ש הזייניס היה נשכח שכ לגילי! שלא ה״ ושייש לימי היל •יא ‪r:c‬‬
‫הינציי; ייועד ׳שבמיר ציין לשי״יא ־ ׳ ל צ י מ ל י ק ם לא היה שש ו־״; ״ נ מ ה י כ י ל ׳‬
‫כוח;אשרהיא!מ;מי;מלבשלמק שנששחאת ל ח• כצ״; !יגל ההכלד ל ‪ -‬ג ׳ ע‬
‫למקנליפמנד ענליפ אליי ׳•נד; כיעש אפי מלן יכה; יהנה הכלינ כזה ר ע ת‬
‫הליקשלייכל׳ל שלכשידהג־ ליש שנהם שהשפשתק ם כ ל ל י ג ם ‪ -‬ק ‪ :‬ד כי המלך‬
‫הוא המעמיד א ־ היגפ ׳המרה כשחי שיראים מלפני! !הכל; מעמיד מ מ ם כליימי‬
‫ח י י ל ל ל ם א ת ל ד ו ן י ל כ ! ב ל ב י שפתי כ ל ן י ש מ ר י ד ע ת ו ת י ו ל יכקשי י כ י ל ו כי‬
‫מלאך ל צבאיתל אועלכ;כלל כהעדר ה מ ל ן י ל כ ל ן ה ע ד ו כ ל ל ע י מ ק נ ל ו ! א ‪ -‬י‬
‫שיה עשה בזעה ‪6‬כייה!אזמ;מגבירמהאן> ביהאןיישב! עליה !העמדה !ירידה‬
‫וזעפהאףשהיאכמ!אףהחףשהיא»יוחדמןהחי!חד היא פכי אל ומן משלימ‬
‫העליהוליאהמגבירמהיומר גדול פ׳ או יהי!הפעילימ הימששימ מהוי‪-‬עם כלי‬
‫גי״נינע״הנו" חמלה בלל על כ; אמר ינאץ בו עם אכ• מלך וכלן!םיוכפיהדרך הראשי; יאמר כי‬
‫הרע שנמשך מאמי ימי היל כחקרל!לא כעצם וראשנלוביארול באמרי כי כמל‬
‫שגלה קוכמלשכעת׳!הכיר אימה שהיה מגי; כה משלהמאירעימלרעימלנל כזה‬
‫לבד בלמי מעשה שחממ;עד! !לא ש‪:‬ח מ בשינה מש״נמ נ ק פ עשה רק שנמשך‬
‫במה שגלה א! כ י י ן פיכמ! כאמור ולוא כנ״ השפעמ׳ למטה הנה בזה לכד שחמ‬
‫*ויעדו ש נ ח בציון מיעיושבמ כ׳ חיוב צערם שכח ולק המ!עדיס!לשבממכ׳ לא‬
‫וכי! ומן המניחה כאמיי ו~נת הכתיב לומד שכל וה נמשך מאלי! זיכינלאציו‬
‫י מ ש י ך י ע ; ב ה כ מ י ־ כ נ י ! ׳ מ ב י ך נ מ ת ״ כ זה!כלוה שאמי היא ה י ע ה י ג י ע א ל‬
‫המקים יה א כ ע־ י יי!שלס ככלל!על ה י ע המניע לישיאל א מ י וינאץ בזעם‬
‫אפ! מלך וכהן ירצה בזעם אפו לכר כ ל ל י כמציאיתזעם א ס בלמי ש ; מעשה‬
‫כלל ניאץ מלך וכה; !כל שבן כל שאר העם והא על דרך שפ רשנ! נאיכי״עינכאפ!‬
‫ה' את כת צ׳ק !‪ 0‬ע ל י י ך ה'אל באכך מובילני וכי'והיא ״תישכ ע ל נ כ ק א מ ע י ד‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ך‬
‫ה‬
‫־ ונח ה' מזבח• נאדמקדש! הכניר ביד אייכ ח יי תארמשתיה יכו!הנה להיו־״מעכע‬
‫כ־‪1‬נח‪ 1‬הע!לפ פלכימאשר דר!שכן שכ ימן רכ השיבן נ ו א ע פ י ש י מ א כ א מ ו ו׳עיכה! לא‬
‫ישכחהו בהחלט כ׳ לעילם י י ס י אותי ב׳ ח; ייק ס על ׳!שבי! כמי; ש קרה ל א ד ; עם‬
‫אשמו שהיא גס כן נקראת בית ואעפ׳ שימאס אימה לאדם ! ׳ ו ח ק ה ממנה לא‬
‫ישכח א‪1‬מה בהחלט ונח; ש־יאנור בושתי כשוך חחתהחלך צקש לוש ו כ י אתיפי׳ן‬
‫צג‬
‫איכה ב‬
‫‪*:‬אתאשי עשתיוכויעל כן היה ראוי סהש? אשר בחר לשבתו כיתקדפנו ז*פארתנ<‬
‫א ח ר שהחריב איתןשלפתיתיוכור אותו לכעח׳ס והוא לא ק עשה רק ונח ושבח‬
‫‪,‬כהחלטמזכחוונאר ועוב בהחלט חקדשו כמו נארחבריתעבדןוכו'שהואמלשק‬
‫‪.‬עויבה ונטול כמש המכ ולהיות שכבו יקרה לכעחיס המאיס וההרחקה חהנית‬
‫בהפלגה ע ד שלא ׳ ו ב ר אותה ע ד הנדחק מחנה הנה עס שיקרה והלא •קרה‬
‫ל ע ל פ שימס ר איתס ביד אויבו כ״ותר ינחר כעל הכיתכאשר ימאס בית׳ להדום‬
‫הכיתלגמריהלא יהיה ל ‪ 1‬ח מ נ ה ע ו ד ו כ ר ו ו כ ר ו ן מ ש י מ ס ו ר א י מ ה כיד אויבו כי ‪1‬ה‬
‫ה פ ן הטכע בהחלט ואפשרי וח‪:‬ק מאד על כן אמר שהשי ה!‪1‬ה על שנאתי אל‬
‫הנ׳תהקדוש פ׳ לא ד׳ פלא וכר א!ת! עוד אלא שהסגיר כיד אויכ תמויאומניתיה‬
‫שיוכל לעשית כה כרצונו ווא הסגיר כיד אויב ח!מ<תארמנותיה וכויכלומיהוא סבב‬
‫ככינהמכיונתמאתויתיםיבאהכית ביד אויב ושיצא שלא ב ד ר ן העילפ לפרכס‬
‫שנאתי ית והיות! חיאס נהחלט נביתהצזיולהיותסגס האפשרי הרחויהזה כאשר‬
‫•קרההנהה!א׳ד!עשהאיש ההוא או הכעל הכית כאשר יחסיר את נית! ניל‬
‫אויב! הנה לא יסכל בש!ס צד שיאמר האויב שה!א לקחה נכחו ועינם יד! כי זה‬
‫יהיה ל! לכ!שת!נס לחרפה רצופי רק ׳ודיעלכל ויפרסם שה!א כרצ!נ< נתנה לאויבו‬
‫לה״ת! ש נא ביתי שלא יאמרו שהאויב שחח כמפלת! שלקחה מחצ! כחוקה על כן‬
‫אמר שהשי לא ד׳ שלא!כר א ת נ י ת אשר שכןכטדו בה אלא שהפצירו נ י ד אויב‬
‫והסגירו כאיפ; שמשבח האויב כו כאלו כח! ועיצייד! עפה לי אתהחיל ההואיבחרכ!‬
‫ירשאותי ויאקילנתנוככיתהיכיוס חועדר״ל הצרים והאויבים נתנו ק ל ככיתה'‬
‫סמורה על הנצחין להודית שהם לקחי איתי כנח ורועס יבר׳ כויון יקצף יכל זה עשה‬
‫השי לפרסם מדל שנחת! את המקים ההוא כעוצותעמו)צאן מרעית׳ יכפ׳ הדרןפי״נינכיגנו'‬
‫הראשק יאמר שהשי' במה שונח חוכחו ועוכ מקדשו כלתי מעשה כלל כקיס עשה‬
‫רק בשב ואל תעשה םונח מוכח׳ ועוכ מקדשו כוה לכד הסגיר כיד אויכ חומית‬
‫ארמניתיה ויל ה״ל כאל! הסגיר אותם בידם במה שהסתיר פניו מהס והראיה על‬
‫שבהשתלת בניו •ת' הרי היא כאלו הסגיר אותה כידו היא כ׳ מצא! מקים האויבי'‬
‫נהסתלקיתשכינת׳ לתת קול בבית״ת' כיוס מועד כאשר היתה שם שכינת! כיוה‬
‫גרס בלי ספק הסתלקות שנעת! •ת' משם וזא קול נתנו בכיתה' כייס מועד כלומר‬
‫האויבים נתנו קול בביתהיבמו שהיו נזתניסקלעבליהיכיוסמועד שהיו שמחים‬
‫גז כ; האויכיס הי! ניתנים שם קול להולית על שככל נסתלק' שבינת! ית' משם ועוב‬
‫אתהביתאליהסכאלוהסבעל׳‬
‫הביתכעימתינואמלעידחשכהלהשחיינחייייחטנ ה'‬
‫נתציון נטה ק! לא השיביל! מבלע וכוי והנה המקנן הפליג לספיל הלעה שהניע להעהית‬
‫ל! מצל היותה מפאת ההשגחה כסנה מכוונת ולא על צל הקלי זההולמן כ׳ אס‬
‫היה כלתי כונה מאתי ׳תהיה חצי נחמה או נחמה עצומה שהיה לו תקיה מאת ית'‬
‫א ן בהיותי בסנה מסונתמפאתהשגתת! הנפלאה אין ש!ס צד להתנחם ווא חשב‬
‫ה'להשחית ח!מתבת צ״) י ו לא היה ‪ i ' v‬הקו׳ רק שחשב השי בבונה חכיונת‬
‫לט&חיתחומתנתציון והראיה על שהיה מעשהככונה מכזזנת ולא במקוה נ•‬
‫כי‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪ 4‬ג‬
‫הנה‬
‫איבה‬
‫ב‬
‫היה דשה ין׳ כמו הכנא׳ כשרוצה להשחיתדנר אחדייייח‪ -‬ב ס ג ל ייש״י*‪rr:•*.‬‬
‫ק! ומשחית נצר הקו ג ל י ד נטיל »ין ישחאצ יילקי כ׳ המשחיתככינל *‪ 7‬ן ־ י י ו ל‬
‫וה ררכ! אך המשחית כלת• סנה אינו גיישה קי רק משחית כאשר • מ צ א על טאיית‬
‫כ׳ להיות שחשב ה כמחשבה מסינת לה;חיי־• ח מ ת כ ת ציקיביחיד על ק נטל קו‬
‫ואחד שצטההק׳ להשחית נגד הק• א ו לא השיב יד! מבלעכלמה שייצא מ; הקי‬
‫»י'נ‪/‬ע'ה‪:‬ו' החוצה שכינת! להשחית יעל כן חיל!חומה •חדיאיי״צלי יאכשר ש י ר ח י ! צדביט־כ‬
‫נמצאככעיליתיו ית א נ י כ ה ; ‪:‬כדל •ישע ל ת כ ש י — ; •ל מ שכשר •דכראש־דה‬
‫חושב מחשבות לעשיתיאחכ ע!שה מעשה ב פ ע ל אך השי אינני כ; רק כשתשב‬
‫לבד הנה מחשכת׳ לבד ע שה פיעל עד ינכש׳ אייתה ׳•עש כי אי; המחשבה‪:‬הפעלה‬
‫אלי! ׳תינבדליפרק הכל דבר א'יה!א מיש חשב ה להשחיתה חת כמצ־ין נטה כיי‬
‫ו ל כ מ ה שחשב ללשחי' בא‪:‬ת'המחשבה נטה קיילא השיב יד! מבצע ויאבל ח־ל‬
‫!חומה יחד! ותהיה מצתיחדודבקהצמעצה<מלתא‪:‬מלל! גירה בפני עצמה יל‪-‬א‬
‫באל! אמר שכחה שחשב צהשתית צכדכוה נטה ק׳ יצא השיב יד! מבלע ••־‪:‬צ‬
‫!•‪ '•;;'MY‬חיל וחומל בל זה נעשה יחדו כמחשבתו‬
‫לכד )אומלל! לנחר׳ ׳לנשי; אצצי שיה‬
‫הכתכהוא כדמותמשל ט ל א ד ב ר ע ל ת ו מ י ת ל ע י ר ר ק על גחלי ה־נכ ילשל־״ם‬
‫שה‪ 0‬חומתהעס השוחריסאותפחכלהייאירעיתהדיעיתהמתרגשית לביא כעלם‬
‫ויראה היותוה מיכוח ככתיב שא״לכ הילל חשב ה להשחית חימתצ״; א! ת ח ת‬
‫ירושלפ אך כאומיחוחת בת ציון שהס העש הנה ה!מתפ היא לגחלים שכה‪• :‬הנה‬
‫כ כ ר ה כ ת ב שהשי לא עשה זה לתיעלת השלמיפ שבהם כמשפט כעתיגיע ביף‬
‫•מיהס !קצפ לצאת מ; העלם ט א ו הוא כיושר רק כיי!ן כ! השי אל השחתה י—ש‬
‫לליותעיניתילס מרוכיס שלא כדרך הפיעליס כ׳ לא •מצא שיש כ ע ל שיפעל ר ק‬
‫לתשליתטיכ כמאמר החשש בתחלת שפרהמדיתכל מלאכה!כצ צ מ ד גש כל‬
‫מעשה!כויוהש׳ עשהיהכך כל פיעל שבעילם כמה שפעל להישחיתילא לתקן!על‬
‫כ; נטה הק! כלומר שלא השליך ק! המיתה כיושר רק נטה א‪:‬מ מדריך היושר כמה‬
‫שהשחית הגדולים שבהם ובהיות! נ ט ה הקו יכלתי משליך א‪:‬תי ביושר נראה‬
‫שביונתייתיההשחתהמצדעצמהועלקלאהשיכיזחמכלעכיאםהיה עישה זה‬
‫ביושר היה משיב א ת ר יחינו לעתהצורך אך כהיותכיזנת! ההשחתה מצד עצמה‬
‫בלתיתבליתאחר לאהשיכיר!חכצע!ככ;חיל וחימה שהם העם עש הנדוליס‬
‫שבלס •חדו איחלל! יען השחית ככלל!ת כלתי בוינה אחרת וילת ההשחתה י ק‬
‫»׳'ל'נכ'ס;ו' לב! ראה שעיניתינ! גבהו צמעצה ראש!הוא מתי׳ ש כ עצ נכין!כפי ה ד ר ן הראשי;‬
‫׳(סר שהשי! צא עשה ההשחתה בק ם עשה חלילה רק כמה שחשב להשחית‬
‫באשרראתהחכחת׳חטאתם כי בבדה הנה מצר מחשבת! ואת בלתי כעצה‬
‫בקיס עשה נמשכה ההשחתה כאלו נטה הוא הקו ולא השיכ ידו מכלעכ• הכתרת‬
‫בניו עשה!את!עלכןלא אח'ונטהק‪1‬עסוי'!צרמ!ושה!אפי'מחשכת! כאל! אחר‬
‫שנט״תהקו הוא היית! חישכ להשחיתכיכמה שחשכוה!הניחם אצלחקרה הדי‬
‫הוא כאצן נטהק׳!לא השיב יחחבצעןיאכלתילוחומלועצ ק ׳ ת ח א ״ מ צ צ ו ! נ כ ר ת !‬
‫ל;תר׳‬
‫צד‬
‫איכה כ‬
‫‪ n » J‬כ• ‪ f h‬מ י ו המקי־ה מציל בהפמלקתו השנחתויתיכס' אמר ש ד טסי‪:‬׳ טבעו נ א י '‬
‫כ א י ן שעריה א נ י וסכי כריסיה מלכה ושריהכגויס אין תירה כיייהנה בבחינה‬
‫‪m y a‬‬
‫אתרמהפלינכספירהרעהמגיעל‪1‬מפאמהיזשגחה‪1‬ה!א כ< העיסה י ע לאחי‬
‫א ף שיהיה אכור מאד ואויכוממכזץס הנה כשעמהנקמה ו ע ש ״ מ ה ר ע ל א ׳סין‬
‫יקכיעההזוהשיענישכה!והאךלאישגיחכעמידשיכ!יןשהרע‬
‫ההיא יתמיד‬
‫גו כעתיד שלא יהיה לי תריפה !תקין ‪1‬ע‪11‬ס על כן חמי שהשי צא נתפייס נ ר ע‬
‫?הייה י־ק שעשה לאיפ; שיתמיד הרעההואלעולש שלא יהיה לו צד תקן והנלה‬
‫יי״ ני צ ע• ל כ תהרמובאומ״טהעו כארץ שעריה אכד ושכר בריחיה יריעס הי!ת‬
‫שטבעוכאוץ שעריה וצא היה אפשר ל ה ‪ 1‬צ י א ם כ י ט כ ע י בקרקעית ה א ק עכ כצ‬
‫והיען בעתיד אף שיהיה והאמרומן רפ אכשד שיוציאו א!מס מ; הארץ וישיט‬
‫איתס צמקימס עצ נ ן א נ ד ! ש נ ר בריחיה כאיכ; שאף שיוציא! א!תס לא יועיל! כצל‬
‫כ׳רלמיסבלתיבריחלאיועילולשמיראתהעיר‬
‫כ׳ צאיונל! לסגור א!תס !הוא‬
‫באלו אמר שאחר שטבע! כארץ שעריה אבד!שבר נריחיהנא!פ; שלא יהיה ע ד‬
‫מןיהליהניתמשעריהאףאסקניאואותסכמ' ולהיות שהתירה היתה אצל! י ת‬
‫איייןוהיה ראוי שה!א ימ׳שמדצ להעמיד התירה ככל יחיש שיהיו ישראל נ!ליס כ׳‬
‫כעוד שהתרה עמהם יוכלו לש!כ אצת ית'!ה!א יש!כ אליהם כ׳ היא האמצעית‬
‫כידנ! !בין אבימ שבשמייכנודעעצ כן אמישהיו מלכה ושריה כמיש וכהיי' שהתירה‬
‫היתהצעצסאצצהמלךשהיהפפרת!רהעמו ןקראכו כל ימי ח״! כמו שכתכ‬
‫כתורה!כן שריה שהם השלמים שהיו שצמים כתירה הנה השי סבב שלא •היה‬
‫בהס ת ר ה כלל כר• שיאכדו לנצח כין הג״ס ייא מלכה ושריה כגייפ אי; תירה‬
‫כלומר היו בטיס ולא היה צהס תקיה ע!ד לשכאל היען אי! תירה שהיא האמצעי י‬
‫והמביאה אל הדכקיתאליו ית' ילהי!תשאף אס תשתכח התירה אפשר שתשוב על‬
‫ידי הנביאים וישתקיהלאחריתסעלכןאמרשגסנביאיה צא מצא! חויןחהיויצה‬
‫ג!הםעס שהיו מוכציסאצ הנבואה צא רצתה חכמת״תישינכא! כאיפ; שלא יהיה‬
‫עוד תרוכה למכתם ווה כיון כאוחיצא מצאו חוין מהיירימצר הש? לא מצאו החזין כ׳‬
‫עס שהיי דורשים החזק!הי! מוכנים צהשיג מדרגת הנכואה כראוי צא מצאו אותן‬
‫כ׳ המציאה היא מהמצטרף שתצדק על המבקש וכן העדרה כ נ ד ע ואפשר פיינינעיהח׳‬
‫שהשערים הס כצו׳ אצהגדוציס כמ! שכיארמ כחימתכת ציון!הבריחים הס גס כן‬
‫היותר שלחים שהם כלס שומדי העדה ומגינים עליה כילתיס וכר׳ח ועל כן אתר‬
‫שטבע! כארץ ונקברו שעריה והם השלמים !השי אבד ושכר בריחיה שהם שלמים‬
‫שבשלמיס!אמר שתקכוץ המדיני נתקלקל לגמרי זולת הסרת השלמים שהיו כמו‬
‫שער• העיר!בריחיה פנויזזה פ׳ הקב! ץ היה אפשר שיתקיים כצדק הדת״ יהנדק‬
‫•תק״ס אס מצד המלן והשרים כ׳ הס יעמידו כמשפט את הארץ על ב• התירה‬
‫והצדק הדת״ אפשר שיודע על •די הנביאים על פן פ פ ד שכל שני הדבריס יחד‬
‫אסרו מהס ועל פן לא היה מקיס לקיום הקבוץ החריצי פלל!!א מלכה ושריה בגיס‬
‫אין תירה כלומר הנה מזה הצד לא היה ת ר ה להעמיד הקבוץ במשפט יגיש מצד‬
‫כי‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪4‬נ‬
‫צביאיה‬
‫איכה‪ :‬כ‬
‫זכיאיה ל ‪ 6‬היה תקק כי לא מצאי ח י ק מה!!א גס נביאיה ‪ fcS‬״ ‪ * 5‬י ז י ן ‪ 9‬ה ' י ת ? »‬
‫מ ל ת ג ס מ ד י י ך ק ת ב י כאמה על רבו׳ ה ב כ י י ק ־ ז כשאין סיס י־חמ ייסניין‬
‫•ייגינע'המי המין; כמי!בכי הדרך הראשי; יאמר שהסבה שגוב* ב<־ץ שעריה ׳שאבד ושבר‬
‫ה ש בריחיה‪:‬אלכה ׳שריה שהי! כביס הנד הסבה בכל י י‬
‫;‬
‫ה‬
‫׳ ל‬
‫א‬
‫כ י‬
‫פאק מ י ה‬
‫‪1‬מצדהעדרהתיר'כתח״ב!נמשךוה מאלי! ולא כקיס עשה ולא ה בעל בליאת‬
‫י ג ז ר מ א י ; מ ר ה ה י א ס כ ה ל כ ל הקידש כאל! אמר הה שאנחר אימריס ששבע‬
‫כארץ ש‪-‬עריה של כ מ ציון המיושאבד ושכר השי בריחיה !שמלכה !שריה כג״ש‬
‫הנהכלוההיא נמשךכאליהיהכ;כה׳‪:‬תשאי;תרהמצ״הכה כנזיילא עשה זה‬
‫הש בקיס עשה י ק העדר החיקיהנביאש אייר שנס בןיהלאנ‪-‬ישךמצדו ימ ר ק‬
‫‪:‬‬
‫שהנביאיסלא מצא!החיי; להעדרהכנמס!ה״מס בלמי רא!״ס אליה!היא כאל!‬
‫אמר שהנכיאה הימה מסיה מצד! ימני אי; כלי‪ .‬מלמעלה אך הס לא מצאי א מה‬
‫מצד עצמם!העדר הכנמס!יא גס נביאיה לא מצא ח!ין מה ר ל גס נביאיה‬
‫י מ י ו לארי נסתלקה מהם הנכיאה מצדם כ׳ הס לא מצא! החי •ץ כח״אמר ע ד ישבי לאיץ ׳ ד ת‬
‫ידמו זקני וקני בת ציין העלי עפר על ראשם חגרי שקים היריד! לארץ דאשןיכיאחר אשד‬
‫הניח ה־ק קבמשעהא מ״מהםיריש‪ :‬הרע מאשד צקכצו כאי ל! יפא'ההשגחה‬
‫האלדיתככחינותשימתכח! שכתבמאמו שראי׳שירגישוהדעיתעשכני ישראל‬
‫יה״ מר ש לס ר א י שירגיש ׳׳מר •ע; הגיע ל• מהרע ש• ג •י י!מר גדיל יעל כן פ־י!•‬
‫ע ו ר א י ר כצי!׳ על וקני ישראל והס וקנים שקני חכמה שראו שישב׳ לארץ כאכלי'‬
‫לדמו ולא ידכרו דכר יתר על מה שהרגישו ככר בי הס ברחמם ה ר ע ת המי‬
‫העלו ע פ י על ואשם יחגוי שיךם וכן היריד! ל א ק ראשן כמילות יד שלפ אך על כל‬
‫יה שעש! הס מעצמם ראי שרא‪ •1‬שישכולאק ולא ידכוו וקני כת צי!ן ואמנם גור‬
‫עליהם שראיי שישבו לארץ!שישתקי ״ ת י מסניף אחר •ע; הס דבריש הפך הנהיג‬
‫והרגיל אצלם כי הוקייס מטבעם!ההרגל בהם היא לישב על כסא ב׳ לא ״כלו‬
‫לישככארץומהגס וקני העיר שהי! םיפטייאתהעס ככל עמיה• ה כל ־!־ דכ כמלן‬
‫יושכ על כסא רם ׳נשא יעל כ; ראוי שיהיה אכל! יעינש! היומרגדול שישב בארץ ‪p‬‬
‫מ ט ב ע הוקנ׳ לדבר יותר מהבת ויייב״ש מהנעריישראו׳ ם שמעי לוקנ'!הזקנ׳ ו א י י‬
‫שידברו כדי שישמע! מהם מיסריסיהס בטבעם ידבר! הרכה למה פראי הרכה‬
‫‪,‬‬
‫ישמע! הרכה ויודעים הרכה ומה גס יקוים שקני סשייה ששל ומן שחיק ׳נין חכמה‬
‫ נמיספמכהש ויש להס ניסא לדבר כו ׳!מר מייילתשעצ כן אמיכהם ששד׳ ש רגיש!‬‫הרעימ ראוי שיעשו הפך מה שהיה ח!רנל בהם ועל כן אמיידמו רל ש׳ עשי הפיך‬
‫טבעם כדי שירגישו הרעיתכוהייתרמוולתשוכןעש! בתלתיהידה שמחת ה י מ ן‬
‫הולכות יטיייתנרקכמנהצהבתילות היריד! לאקראשןמעציק בהרגישן ה ר ש ת‬
‫‪ ,‬כנוי!אפשר שמלתישכו אינה ציוירק ה ר ע ה שיעשו כן משירתהדיןמק״מכמילית‬
‫מיני״ימ‬
‫יחשלם ותהיהגירתהעליעפר עלראש; הכדל משאר וקני כ ת ציי; והיא כאל!‬
‫אתר שירעכאמתשייןני כ ת ציק אשר העל! עפר על ראשן שהמה ישבו ל א ‪p‬‬
‫דדמו יען הם מרגישי כ ט ב ע יותר הרעות משאר העס ‪1‬אחר שראינו שבתלות׳‬
‫‪.‬‬
‫»ג־ישל‪6‬‬
‫איכה כ־‬
‫צר•‬
‫• ו ש ל ב הורידו לארץ ראש; ע‪ 5‬שנר כת עמן אכ הזקנים !ראי יעמו ע!ד מדרגה‬
‫אחיתגד!להמה;בהרגשתהרעיפי!ן שלאעש! רק שהעלו עכר על ראשן שהיא‬
‫מדרגה כתתה ממה שעשו נתל<תירושלספ׳הןה!ריד! ראשן לארץ שהוא יותר‬
‫מהעליתעכר על הראשאכ יראיהזקניסייק״ומכתיליתיחשלס ישכן לארץ וירמו‬
‫כנוי<כזה שייך פ י ן הפהיק עפ הראשון שגזרת הורידו לארץ ראשן כתלויירושלש‬
‫היא ה!כחה!ראיה לגזרתישכולארץ ׳דמי זקני כתציזן העל! עכר עלואשפ כנזכר‬
‫וכ!הית״שככלהכת!כ על נכון אמר כל! כדמעית עיני חמרמר! מעי וכויאחיכ־יוברגעיי‬
‫אשר הציע המקיק ככתיכיפ שקדמו מה שראוי שירגיש! זקני כת ציון מהרע‬
‫דני‬
‫הרשיפמתחלתהאלפאכיתא עד עתה!מה שככר הרגיש! ממג! יחד עש כתילית‬
‫ירושל התחיל עתה לפפר מה שהרגיש הוא עצמו מהרע המגיע לעמו!איי כלן‬
‫כדמעית עיני חמומרו מעי!הנה הפפ ק קשה ה״שוכ מצד הלשון שהילל כל! עיני‬
‫מר!כ הככי א! דמעית׳ כ׳ ג!רת בדמעתאינו מתישכ על נכין!גס מנד הענין •ראה‬
‫כלתיצידק כילאיכלוהעיניסמרוכהדמעותאךאפשרשיערוהעיניס ולא ׳!כל‬
‫הכוכה לראות מד!כהרמעיתאך לא יכל! העיניסכהחלטיעןאינסנתכותכדמעו'‬
‫כיהדמעיתנאיסאלהעיניס ״!נא ת דרך שסואיןתחלתק! ׳תפמהעיניס כ• הס‬
‫אירייעוליישסייוצאייהתנ' כ נ ! ד ע ! ע ד קשה דלא שייך חמרמר! מעי עכ כל! בדמע!'‬
‫עיני!פ; נשפך לארץ ככד כ׳ מה ש״כ! ומה הדמו יש לוה עס וה עד ש חבר שלשה‬
‫•־כרי נ‪1‬ה יחד כחדא מחתא פ׳ אס ה!א מספר המד!׳' !פאכיס הנמשכים מ י ד א ג ה‬
‫הנהרכ! מפכיר יהראשיןחהס הואקדחת ׳!ס ככל הגיף והוא קדחתייס ׳גניי‪/‬‬
‫א! ראג״תא!מיןאחרהמתהויסמהעצכיןכמו שה!כאו ככפר׳ הרפיאה!אס כן‬
‫למה מנה אלה השלשה דכריס נמשביס מצערי ועצכונ! עלשכרכתעמימוילחס‬
‫<אפשרל!מר שרצה להפליג כהתמדת דמעיתיה שלא ר׳ שנתעורוהעיניס אלא‬
‫שכל! לגמרי לרוכ התמדת הדמעית ע ד שאחר שנתערו העיצ׳ס ה י ו ע ר י ז ר ד ו ת‬
‫ה ד מ ע ת ע ד ש ב ל ו העיניס לגמרי ווה קרה לה״תהדמעיתחמ!ת מאד כ׳ כאשר‬
‫•היה הדמע היורד חס ישרוף ויבלה העיניפועל כן ביאר הפכה הואתלכל״ן‬
‫העיניס מצר הדמעות כאימרו ח מרחת מעי •ר' כלו כדמעיתהעיניס בהחלט ״גן‬
‫יומרמר! ונשרפו מעי אשימהס יעיל׳ האידייעד שנשפך לארץ כבדי מרכוישריכ הרס‬
‫אשר ככבד כמלעואמר שכל וה היה על שבר כת עמה כ! והי תר נכין אצלי הוא פיינינמימז'‬
‫שרצה לומר שמריכהצעו והעצכין והדאגה לא הפסיק כלל מלכסת עד אשר כלו‬
‫עיניו ודמעי! ׳חדכומןאחד וה!א כאלו אמר ‪0‬כל‪1‬מן שהיו עיציוק״מיס היהכוכה‬
‫תמיר וכל! הדמעית כאשר כלו העינים ׳חדכומןאחד יוה! אומרו כל! נ ר מ ע י ת‬
‫עיני יכ״היאכאל) אמר כלי עם הדמעית עיני כלומר שוה עם זה כלו יחד כזמן‬
‫אחר כי כל ומן שהייהעיניס קיימים היו הדמעותכהסוכיארהסכה לוה והיא כ׳‬
‫המעיים אשר מהם •עלי האריס מהמאהל אשר מהם יתהוו הדמעותנשרפו לגמרי‬
‫ולא נמצא כהס לח ת כלל וכן הדם שהוא חס ולח אשר משם יתהוו ריכ הרמעית‬
‫!חקרו הוא ה כ נ ב נ נ ו ר ע נשפך לאדן זכוה נפקד כל הג!ן יחד כוחן אחד!נמצא‬
‫לפי‬
‫איבד‪ ,‬ב‬
‫לפי י ד כי כאשר כלי ה־מעיתי‪-‬כלמסבמהי״חס ‪ • h‬ה ע י ר ם ל י ״ י י כ ל ש ש י‬
‫‪b‬‬
‫הגיףיחלכזיין אתל‪.:‬מיציי לבייהכיכאשרכצוהדמעימכשלימסבמה״ךש‬
‫&‬
‫העירם צימר׳ בהפשל כל הגיף יאחר סכל יה היה על שכל ני‪ /‬ע־יה כל; כדי?‬
‫שלאה ע לל ייוצין שאינו יידע לישאל עטיפיס נ ל ע נ כרחיבית י ך י ה לעיר כצ׳ כ !‬
‫העם ואין לאל ידם ליוייתס ב ר ע י על!ה מוס כל לכ ינשכד‪:‬נדכא ייא כ ע ט ן ׳ עלל‬
‫לאסומב(‬
‫ויונק כ י ח י כ י ת ק י י ה שהוא כמי כ ה ע ט ן עילל ויינק כי תהסלההי! כיי׳ ש נ י ב‬
‫‪n o r‬‬
‫הייאכעזל אמר עיד לאחותם יאמת איה דגן י© הנה הכס ק הזה ׳׳מד ק ‪? :‬‬
‫ה״שיכאצל׳ מאדמהראשין והנה מהרין' נרעב יל חשב ליישבו כשאמר ש‪-‬לזן‬
‫יאמרו שכ אל העילל והיונק הניכרייככתיבהק‪-‬יד'והוכרח ל ד ר שנזר' בהתעטשש‬
‫כחלל ברחיכותעיר שב אל השלל לכר! יגורת כהשמכך מ ש ם אל חיק אייתם‬
‫סב אל היונק ׳זההביא׳ לומר עיד דוחק אחר ! ה א פ ׳ מש שיאמר היינקאיה דגן‬
‫ו״; היא ב ר מ י י ת כי במויתס עצמם אלחיקאמיתסלשאילאיבל היא כאל‪ :‬אי׳ח‬
‫איה דג; וכויוהנהלא יעלם מעיר כני המעיינים כמה דוסיןם כבל הרפ המי בושי‬
‫אשר לא כדת וככלל הוא קשה מאד לומר שהעילל יה״נק אמרו איה דנ; שאי!‬
‫כרמ ויתלאכיייןלוה היונק מעילם כי אינו רומז רק שיתר ל! חלב לינק !הנשק‬
‫אצלי לישוב הפסיק היא כ׳ מלת •אהל אילה שכ אל העולל יהיימן המי רק אל‬
‫הריאיס העומדים שס ויחסר האומריםפמשכט כהרבה מק מייוכאל! אלדהכתיב׳‬
‫פלאמיתג שלהעילל והיונק אשר וכר ׳אח'האומרים איה דנן ו״; תה יאמחא־לע‬
‫כהתעטפס כחללכלחיכיתעיר העילל יהיינק המי וכהשתפךנפשס אל תיק **‪</‬׳‬
‫והבינה הנכינהחלהמקינן ש ה כ י מלכד הצער והעצבק והעצמית נפש שהציע לו‬
‫כמה שראה בעטיי עוללו״צק כרח‪:‬כ‪:‬מקדיההציעל! ע ד צער גריל ברא מ׳ צער‬
‫אמיתם במה שהי! אימריס להן בהשתפך נפשם אל חיק אמיתי איה דג‪ :‬זיין להרכו'‬
‫ההם החלכלמויסתהעילל והיונק הצו' ביוה היה מיציר לה! הבסה שהיוויכריש‬
‫להן סבת מיתת! בניהן מכני הרעכ באכילה והשתיה !כילל בל האכילה בדגן‬
‫שהיא העקר והשתייה כ״; כ׳ אס לא היו מזכירים לה; הרואים סבת מימת‬
‫בניה‪ :‬לא היו מצטערות כל כך אך כמה שהיו אומרים להן כ שעת מיתתם איה דנן‬
‫ו״; שה!א כאלו היו אוחד׳' אליהם איה הדגן והיין שהס מהייס החלב ל־נ׳קש‬
‫ובהעדר המזון מאמיתש יעדר המוזן ליונק הנהיה היה מישיף צער על צעק ובכיה‬
‫על‬
‫ככימן ומצעק של אמיתם היה מצטער הנביא וילת מה שספר מצעי! על‬
‫יזיממהכרס אשר ככל הישיר נכמ!כ הראשן כ׳ על כ; חלק; לשר כמיני־ לרמי!‬
‫שהיהמ<ןנןבאחד מהסעלהעטףהעיללוה״נק מצר עצמם יהבעלצעלאמימש‬
‫כזמן התעטפה כחלל יכולק השתפך נפשם אל חיק אמיתם כמה שהיי אימי להם‬
‫העילסהליאיפ מיתתם איהדגן זיין שהיא סכת מיתת נני־ש שלה ה ‪ r‬לאלילו‬
‫לחייתס ברעב כמי יהוא דאכין ועגמת נפש גדיל אשר לא נהיה כמוהו כלתי נחתה‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫״" "^'‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬פלל ואפשר שמלמאיה לאמהיה שאלה כמשפטה רק הודעה ויאמר שהעגמי‪/‬‬
‫נפשהגחלהיאשבעת התעטפס כחלל השלל והיונק המי וכעתהשמכך נבש!«‬
‫אצ‬
‫איכח ב‬
‫צו‬
‫אל חיק אמיתם והוא נ ע י ז מימי‪/‬ס א! היו אומרים !מורים הרואים מיתתם לא־! אס‬
‫מקים הרג! !ה״; שילכו לקחת א ת ! ה א הזמן שלא היה מועיל להם והי! מרכין‬
‫נערן כשהיו מירי' להן איה ייקיס הרנן !ה״; כזמן ה ה א כמה שהיו רואים שהיה‬
‫להם אפשר‪-‬תלהצ־לסאסהיומגיד־םלהסוהקירסיהוא ענייתנכשגדול באמת‬
‫כי היה להם קצתנחמה אס הי! חיםנו' אמיתם שלא היה אפ הר בשים צר להח!ת'‬
‫להעדרהמווילגחריאןבמהשה׳! אומרים להןשהיהאפשר למציא דגן ויין והיו‬
‫א! מרים!מיייס להן איה היא והיו אומר׳'!? בומןשלא היה מועיל כלל שכבר הי!‬
‫מתיס!ה!אכזמןהשתפךנפשסובויעלי^ה היו מצטעחתהרכה מאד מאין נחמה‬
‫כלל!מצער; היהמגיע לנביא ה מ ק ק צער שיער ו ח כ ׳דיס כנו'אמר ע ד מ״ה ג י ‪ -‬א ץ י ד ך‬
‫אעידךמהאדמלךהכתירושלסמה אשוהלך ואנתייך כתלת כת צ״; כיילהיוה כ ה אדםת‬
‫שהרעית אשר כאי על האומה הנבחרת ועל העיר המהוללה יר!שלס וציון מכלל‬
‫׳!פ צבי לכלהאוציתכאוכקכמהעוניתוהחטאיסאשר חטא! ׳שריהנה הנביא‬
‫‪,‬‬
‫אחר שהזכירהפלגתהדעת וצערו עליה; חור !דבר עס העם אשר הי! כ ב ת‬
‫הרעותכלןאשרוכר ודבר עמהס משני פנים שונים ושניהם הס ללא היציל האי‬
‫מצד פכתהרעיתשהפ העימתחהכלת׳ מועיל כצל אחר שבכר באו הרעית שאס‬
‫היה מדבר וה קידם בוא ה ר ע ת והס הי! מטים און ומאמינים בהתראתו היה‬
‫״יעיל וה לבלתי יחטאו שהיה מתרה ומעיד בהם ע ד העידותי בכס היום וכויאך‬
‫אחר שכבר באו הרעיתמה ״סין ומה •ת; ההתראה על ככתהרעית שככר באו‬
‫ועל החלק הוה אמר מה אעידך מה ארמה לך הבתיריפלס ר״ל מה אתרה בך על‬
‫חטאתיך שהי!סכתהרע!ת!חה אדמהצך כעיניתיךכלןחראצ מ׳ אדחה שימצא‬
‫כמין חיטאת!ס!ררתוהיא התראה שאין כמ!ה ח!טאתעד שעצ כן רא!יה אל‬
‫הצדית האלה ואחר שוה לא יועיל כ• ככר בא! מה א עידן !כויוהצד השני היא‬
‫כבתינתהנחחה על הרעשכבר כא!אחר שגס מוה הצד הדכיר כי הוא ללא היעיל‬
‫כ׳ אין שים צד להתנחם יען הנחמה היא שיתנחם המצטער כצער אחר כמוה! ועל‬
‫וה אחרימה אשיה לן ואנחחךכתילח כת צי!; יריהנה ההתרא ה על סיהתהרע לא י‬
‫תיעיל שבבי נעשיוהנחמיעצ העשוי לא תיעיצ גיכ יען אין דבר שיה צ! להתמויכי ‪ 11‬א‬
‫* ז א ש י ה ל ך ואנחמך נתיצתכתציין וצחי טעם לשני הדברים אשר ובר גס יחד ב׳‬
‫הואאמרשתיגוריתמהאעידן וכ!' מהאשיה לןוטיועל הראשינה והיא ובירת‬
‫סנתהרעיהם העינית׳החטאים אחר כי גדוצ כיס שכרן כלומישכרן הדבק כ ן‬
‫מצד עוניתין עי־תיסרן יעתףכ!' הוא גדול כיס שככר נעשה והר• ה!א מעי! לא‬
‫» כצ לתק ן על הכיוהיא הנחמה שהיארפיאיאלהחכה שבכר כאה אחימ• ירפא צן‬
‫שאי‪,‬צ־ נח ויכעילייעל כןמכתן לא תיכצלהרפא ׳!א יו• •רפא לן יכו‪/‬אפישהפליג גיינינעימו־‬
‫כספיר רעת בת ציין עד שאין בו צד להתנחיתהיה מלת ואנחמן גורה כללתלכצ‬
‫מה שקים ווה פ׳ יקרה שיתנחם המצטער מכיצרד׳ס כאשר לא יהיה הרעההיא‬
‫נהכלגה הא היא כש<!ד‪ 1‬כלס ויעידו על מה שאבד המצטער הה!א שהיא‬
‫‪#‬בדה מאין‬
‫תמ‪:‬ר? נ• כאשר‬
‫יכחישו אכריע ויאמר! לן שאין רא‪ 1‬להצטער על‬
‫אנירי«‬
‫איבה‬
‫ב‬
‫אכידת! שאינה אבידה ‪< 16‬צטער י ת י אך כ א ש י יפליג ה א ב ט ט י צערי י‪i f *4‬‬
‫כמה שאבד וי!ד!צ! יתנחם בוה !הצד השני היח נשיא־״־׳ ל׳ אחד שיד! ה• י ן‬
‫אבדת! דנה שיש נחה חיני אבד ת ש!ת לאנית! יציית ש ית לצי־‪• .‬יהיה נער‬
‫י נ י ס ! נ ו ה ׳תנחס כצגד הצד הראשין חמימה א ע י ד ן י׳ה מדמה לך!זה כי נח שד‬
‫•הבי המצטער אבדתי כת! שעשתה ׳חשלס כאשר סיפר כאלכח ניתח הק דלית‬
‫מפסיק לא אליכס כל עובד• ד י ך הביס! !יא! אס יש מכאיב כ מ כ ת ב ׳ ! כ י ע ד‬
‫תבא כל יעתס לפניך יכו' הנה השוחעיס אכשי שיודו לה גס כ י כ י ד ‪6‬־ע ד! כ־ כן‬
‫הדבר כאשי אייייתה׳א!אש כשתיקה שיודו ל י כ י י ה כ נ ג י הא א מ י ייה מ ע י ד ן‬
‫כלוח' מה אעיד ככה עלמה שאמרת!חה אדחה כלומחה אשתק חלשי; ר מ ת ?‬
‫כמושפירשנ! כפסיק הקודפישכו לארץ ידמו!היא הכחינה הרחשינה מהנתח?‬
‫ועל השנית א מ י מה אפיה לן י ל אייה יעימצא שאשיה אתי ב ד ע ת ן א י ר בשמי‬
‫אלהאנחחן!נמן הטעשלשאיןצד נחמה כשיש אחד מהם •ען יעמה י ב ה י א ד‬
‫ועל כן אי; ל! נ ד נחמה ורפואה כעלם האבי ג ד ל כיס ש כ ו ן מ• •ופא לך י ל מי‬
‫<רפא עצכ!נן כנחי״תכהיות ש כ ו ן מופלג כ כ כ ׳ כ ל שת׳ ה מ מ י ת המי **גילו‬
‫כאשר צא •היה ה ר ע כהפלגה עצימה כניב• במה שנשאר ע ד מקים כדשא‬
‫הסיכצ שהיה אפשו צ ה ו ע צו וצא נמשן הועצגמר׳ תהיה הנחמה כ י ד ע ב ה י ת י‬
‫נ < א‬
‫‪ .‬ף ף ‪ , ! ,‬הרעאוכהדמ!תא‪1‬תוצאחרכנז'אמרעידנכיאיןח‪4‬לן פ א ותעל וצא נצו על‬
‫"לןשוא‬
‫ע נ ן וכויאחר שאמר הנביא אל הא!חה הישראלית ככלל כ• צא תיעיצ להם‬
‫ההתראה אחר שככר נרם החטא כל הצרה והרעםכא עליהם אמ שיןדס לב; צא‬
‫שמע! לקול הנביאים השלוחים מאתהשישהיו נקראים נביאי האל שהיו מתר׳ס‬
‫בהם והיו צ!עקיס ואומרים שובו כניס שוכבים יפו רק שמע! לנביאי השקד שנא ד ?‬
‫נקראים נביא׳ הירק נביאיהם שהיו מאמינים נהם ועל כן כנה איתס אציהס בא מ"‬
‫נ נ י א י ן נצומר הנניאיס שאתה הייתמחזיקאומס לנניאיס עם שלפי האחת לא‬
‫?׳ונביאים רק מנשפיס והס נכיא׳ שקרונכיאיהכעצ!אמר שאצה עלפי כש פש‬
‫לא ידע! וצא יהינו האחמכחשכה ׳מהצכו וכלננואמס הם שיא ‪1‬דנר כוב ב׳‬
‫להיותם א!מר׳ס מה שיח״כ המערכה הנה על היתכ לא ישיט אמממהדכריס!אף‬
‫כשישיג! אמתתמה שיח״כהו המערכה אינו מוכרח שיהיה כ; כ׳ המערכה אינש‬
‫מ כ ר ח מ ב י כ כ ר אפשר שלא •צא אל הפועל מה שיחייכה! המערכה מצד שני*‬
‫?מקבל כנודע!עצ כן אמישהס חו! וראו ש!א מצד הטעית כמה פמחייכ המערכה‬
‫שצא ידעהו הנביא שקר המי ימפל מצד שאינו מוברח מ ? שיח״כהו המערכה‬
‫ויחסר מחה פימחייככאמויוהואכטצוחשר כבחינת הפיעצהחצינ׳ אשר קראו‬
‫חפר ותפצ כל• טעם מוכרח כמיואתרשמה שה׳הרא!• לגלית להם לא גצי י ה א‬
‫מהשעתיילכיאעליהיעלעיניתיהכ׳הסה׳ישביסבתשובילפנק •תיאםהיו מגצ»'‬
‫להסחהשעתי'לכואעלעיניתיהסו!אוצאגל!על ע!נן ויל לא גלו כנב אמס מ ?‬
‫שעתידלכוא ע ל עינן והוא החרכן והגלות גם שלא ידעוהו ולא השיג!?! ואש‬
‫שידעוהו ו ל א ו צ ו לגלות! כ• א‪? 0‬׳» מגלים וה ה מ השי היש * כ את שבימן ‪t ' 1‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫להשיב‬
‫איבה כ‬
‫להשיב אתשכיתךונמצא שכל »‪r0‬ר‪ 16‬יגל! לך היו כ ‪ < 6 0‬ת « ‪r 6‬‬
‫צו‬
‫כ ש מוי לך גוי*‬
‫ובנגד מ״ש שיא ימכל והוא מה שרא! םיח״כ המעוכה כחיםבם שיהייכן כ פ ע ל‬
‫כחיוב הי! מדוחים שהדיחו א!מךכ!ה ממנו יי‪/‬כמה שסמכת על נכואתס וחשכמ‬
‫סכל מה פחמו! צך יהיה כן בפיעל ובטחתבמהםהבטיחיךמהטיכ שיכיא עליך‬
‫‪11‬הו מדיחים כלי ספק שהדיח ך מעלי! •מייזא ויחד לך משאימשיא ומדוחים ואפ הי כייניגכ ה;ו י‬
‫סאימיולאנצועלע־נךהוא כאלו אמר שלא גלו האממ ממה שהיה עמיד צכוא‬
‫לפכיעינך והיא כאלי אמר ולא גלו להשיב שממך עצ עינך כל!מ להכמעינך סגוס‬
‫וה על ‪ p‬לא נצי האחמממה שעמיד לכ!א עליך שהיא הנה צהסיכ שממך כ׳ מפני‬
‫הרעה העתידה ה״משנה נ מ ש כ ה לפני! ית ונזה נמצא שראו ונכא! לך חשאית‬
‫פיא!מדחיס להדיחך מעלי! ימי ולא להקרינךאלי! ימי יאפשר שיאמר שהנכיאיס כי'נינעיהנו'‬
‫שהיןמנכאי' צהס ציש ש;א!דבר נונומפצהנה אלה לא גל! להם מוחיהיועינימיהם‬
‫כ• עס שה״ ריאיסלהם נמה משא!תמומים •עיונית!חסאימלאגלו אימס צהשיכ‬
‫‪v‬‬
‫&נ!תס וזאוצא גלו על ע נ ן •ר'המה רא! יננאו כך שיא יתפצ אשרלאהיה ולא‬
‫גברא!צא גצי על עונך להיכיח דרכך על פניך!צהשיכ שניתך נלומילישד משיניתיך‬
‫כמו שפרש׳ ;צ<שמאתאמרכיצאהיורואיסעונךועצקצאהי!מוכיחיפ!חגליס‬
‫אית! וה שקר כ• הס חוו כך משא!ת ש!א ומרוחים ריל ראי שהיי לך פמה משאית‬
‫חחשאגחציזטאיסיעיניתשהססיא!מדיחים שמריחים א!תךמעלי! ׳תיויא ויחוו‬
‫לך חשאית שיא ומדיחים!כ! אחר‪.‬עיד ספק! עליך כפיס כצ עיכר׳ ר ו ך שוקי ״ניע!‬
‫ד‬
‫?‬
‫ואש; על נ ת יר!שלס וסיוהנה הייקיק המשיך תל נ מ ע ל נכיאיהשוא והשקר ועל ע ל י ך נ ‪D 2‬‬
‫עדתישואצשהאמינ!לדכויהס!הצכ! אחר• שרירית לנסיכמדנר עסהעיר א‪5‬‬
‫עסכתירושלפהנל אחר ספקו עליך פכים כל ע י נ ו י דרך ווה אחר להפליג על‬
‫השג׳ מחה שהיתה קידם לכן יזה ה׳ עיר אחתשהיא ‪5‬לילתי!פי וחשיש לכל האוץ‬
‫גנה כשיחויכיה ותהיה ה פ כ ה כמו רגעהיושכיס כה תמיד הס ירגישו השנוי‬
‫הנעשה כה מן הקצה אל הקצה שרא! שתי קציזתיהפתאס אך עיכרידככיסשואו‬
‫ןמן ׳שיכה!אחר כ ן אחר וחן מה ראו ומן חירננה הנה לא ירגיש! כלכךהשיצוי‬
‫ויען צא ראו שני ההפכי' כוחן אחד!יציירו שאנדה ה״פ׳ צאט לאס!מעט מענו‬
‫לא •ממה׳ על השינויומה גסאסיעכורוחןרנכין שני השני״ס שראו כה על ק‬
‫אמר הנביא להפליג על השנוי שגס עיכר׳ ד ד ן שרא! ק ר ס לכן ב ע ו נ ו ס ד ו ן ש ם‬
‫ד י ן העברה ״פי העיר ועתה ראי חירבנה פפק׳ פפיס להייתהט כ הקרס מיפלג‬
‫ו ‪ .‬י ע ה ה ה״ןהקצהאלהקצה הנו!לא ׳!פצו לצייר הפ! פה חן הקצה אל הקצה‬
‫כאמיר ספקי עציך כפיס בצ עיבר• דרך רוצה ל!חר פל העוברים איש לא נעדר‪,‬‬
‫מהם כלס הפק! עציך כפיס כמתמיהים עצ השינוי המופלג מ! הקצה אצ הקצה‬
‫ולהיו השני׳ מפייסם לכל אמר מלת כל בלוי שהיה מפורש' צכלעיכר• דרך השינוי‬
‫המפלג עדששכק׳ בלס כפ ס כת־וה׳ס על השינוי כנו'!כלשכן היושב׳'בתיבה יכן‬
‫‪ 0‬ו ק ׳ ויניע! ראשם עלמה שהיי אחרים לבמירושלם נביא׳ השקר הנוי שהיתה‪,‬‬
‫ןל׳צתיוכ•משושצכצהארןי־י לאהיימגליש להס‪,‬חיביז‪-‬ס‪,‬ועיניתיהס וחןמיהס‬
‫״‬
‫בה‬
‫א‬
‫‪x‬‬
‫ל‬
‫‪J‬‬
‫‪2‬‬
‫"‬
‫י‬
‫•־•״>‬
‫‪...‬‬
‫‪!.‬‬
‫מ ו ׳ י ק ליו * מ ר י ס שהיא‬
‫איך‬
‫איכה יב*‬
‫^ ‪ , .‬ע • מ ש י ש צ כ ' ה א ר ץ י ע ת ה ש י ר י ד י ך ה ׳ ־ יי־יל»׳‬
‫ל י ל י ק י ם לנביא• ה ש ק ר ל י מ ד ל ה‬
‫ש ל י ת כ ל י ל ת י ! פ י ו ל א גצ! ע צ ע י נ "‬
‫ק־שתתלכךשהיאכציצתייפ׳‬
‫כ ע י ר ? מ ל ח ה גלילים ! ח ט א י ם ! א ש ת י ן‬
‫כ י ע ־ י ה ל פ כינמ! י נ ע ל ׳ • כשיש א מ ר עציה‬
‫‪4‬‬
‫ש א כ ה י ת כ ל י ל ת ׳ כ־לח ה י ת ל ה פ כ ה יק הקנה‬
‫כ א מ ו ר יזא שיק•!•ניע׳ ר א ש ; ע ל ב ת י ר ו י ל ז א ת ה ע י ר ש י א י ־ ר כ ל י ל ת ״ פ ׳ משיש לכל‬
‫‪,‬‬
‫האי[‬
‫׳ ו י כ כ ק ׳ כ י • ' ע ל ה פ י כ ת ל ע ‪ -‬ר י ש י ק ׳ • ה ג י ע י א ש ן ע ל ב ת י ר י ש לל ש ל פ ל ע פ‬
‫העימדיס‬
‫ב ק ר ב ה יהיו ת מ ה ! ע ל מ א מ ר נ כ ־ א ׳ ה ש ק י ש ה י י א‬
‫יייי־‬
‫לה שהילה‬
‫כלילתייפימשיש‬
‫ל ב ל ל א ר ץ ! ' י א ה ז א ת ה ע ר שיא‪-‬ירי ג ל י ל ־ י פ י ׳ נ י י י י ה י י ק‬
‫שואיתהיאהיגיר‬
‫ר ג ע ש י א ־ ! ר ! יעליל נ ב י א י ל ש ק י ק ־ ש‬
‫הפיכתה‬
‫שהיא‬
‫בהייתה ה פ י נ ה כיי!‬
‫פ צ י צ ת ׳!פ׳ יכי'‬
‫שאם‬
‫היה‬
‫א ב י ר צ י מ ר י ל יעליל‬
‫לא‬
‫ה י ל א פ ש ר ש ת ת ה פ ך כ מ ו ו ג ע א צ א י ר א י א ח ר ש ר א י ס א ת ל ל פ ב ל בגי ר יעליל‬
‫שלאל‬
‫* ‪W M Y‬‬
‫ת ל כלילית י פ ׳ ר ק מ ל א ל גלילים יא־ ך א ש פ ; • א מ ר י יעליל נ ב י א י ה ש ־ ר‬
‫ש ל י א כ ל י ל ת ׳ פ ׳ כ!' ו נ י ל • ת י ש כ ה כ צ ע ל נ כ י ן כ ל ת י ר י ת ק ׳ ב כ ל כ ל ל י א פ ש ר ל ״ ר‬
‫ש ע י נ י י ד ר * ה ס ע י נ ר י ע ב י ר ו ת והם ע י ב ר ״ ד ר ך ה ח ״ ; ה נ צ ח י ׳ ; ש ו ק י א ת ד ר ך‬
‫כ ת ם י י א מ ר שאפילו ה ר ש ע י ם והס ע ב ר י ד ר ך י ש ר כ ב ק י כ פ י ם ע ל •רישלס ! ‪ • :‬ת‬
‫ו ה נ י ע ו ר א ש ; ע ל ע ד ת י ש ר א ל כ ל י מ ר א ן כ ה י י ת כ ה ; ר ש ע י ; היי ת מ ה • ; ע ל ר ש ע ת‬
‫ו ר ע ת כ ת י ר ו ש ל כ והי! אומרים ה י ת נ ן שיאמר‬
‫‪,‬‬
‫ע ד כ ש י ; !מן מ ה ״ נ י ‪ :‬העתידים‬
‫פ ס פ ל י ל ת ׳ ו פ י ב ע י ר ה ו א ת כ ה ״ ת ה ע ש היושבים ב ה ר ע י ם י ח ט א ־ ־ לה מ א ד י י א‬
‫ל י א ת ה ע י ר ש י א מ ר ו וכוי כ ׳ ו ה ל א • צ ד ק ר ק מ צ ד ש ל מ י ת ל ע ; ה י י ש ב י ‪ :‬ב ל כנו־*‬
‫ו א ס ע ו כ ר י ד ר ך ה ס ל ש ל מ י ם ש ל ם ע י ב ר י ס ב ע י ל ם ל ו ל כהילכ• ד ר כ י ; כ א ר ח ניטל‬
‫לצין • א מ ר ש ה ש ל מ י ם ג ס ה ס • ת ״ ה ! ע ל א נ ש י ה ע י ר נ ה י י ת ש ר ע י ; יחש א י ; ‪,‬׳א מ ר י ס '‬
‫ה י ת כ ; ש ז א ת ה י א ה ע י ר ש א ‪ 0‬ר ו הנביאים שישיב ה שכיתה ׳שיאמר ע ד לה כ ל י ל ת‬
‫• ו פ י מ ש י ש ל פ ל ה א ר ץ כ מ ! ש ה י ת ה צ פ נ י ם כ ׳ ה ו א מ א מ ר צ!דק כ ש ל מ י ־ ו ב ר ש ע י ם‬
‫פעו‬
‫פיהם‬
‫עליך‬
‫י ח ד כ כ ח י נ י ת ש ! נ ! ' ע צ ה ד ר ך ש ז כ ר נ ו א מ ר פ צ ו ע ל י ך פ י ה ם כ צ א י י כ י ך ש ר ק !•חרק!‬
‫נ ל ש; ! כ ! ' א ח ר א ש ר כ כ ר ת מ י ה ת ע ! כ ר י ר ר כ י ס ע ל ה פ ל ג ת ה ר ע ו ה נ ר ה ש ב א ה ע ל‬
‫ישראל ועלירושלס ס פ ר ש מ ח ת האייב במפלתם שהיא מ ל ד ב ר י כ המעציבים א ת‬
‫ה א י ש א ש ר • ב א ו ע ל י ! ה ר ע ת י מ ה ג ם א ם י ת ה ל ל ה א ‪ ,‬י כ כ א ו מ י ש ב ח ׳ יעי צש י ד ! ע ש ה‬
‫אתכלהרע!'!הצרתההם!עצ‬
‫כן א ת ר פצו עציך פ י ה ם כ צ א ״ כ י ך ו י צ א ״ ב י ך שלי!‬
‫מקוים ה פ ס ד ן כשראי ה ר ע ת ה ג ד ל ת המי שבאו ע ל י ך מ ר י ב שמחתם כצ׳ פ י ל ס‬
‫כלומר פ ת ח י פ י ל ם ולוא משללשח ק הגדול כ ל ר ח כ י ל פ ל כ נ י ד ע י כ ן שרקי ויחרקו‬
‫ס ן ש ה ו א מ י ן ל ע ג ש ע י ש י ס ב ש ר י ק ה נ פ ה ו ח ר י ק ת ה ש י נ י ס ע ר כ א ן ה!א מ ל ש ל י ו‬
‫מ י ד י ם ש ת ח ת כ ת נ י ע י ת כ פ ה ונישיניס א ך נ ד נ ו ד א מ ר ! ב ל ע נ ו א ן ז ה ל ״ ם שקיויג״לז‬
‫• ר ' ש ל י ! א מ ר י ס כ• ה נ ה ה ס כ ל ע י כ ע מ י ם ר כ י ת ! א י נ נ ! ח ד ש כ ל ס ׳ ‪ : :‬ק מ ל כ ׳ ע ש י‬
‫כ א ל ה י ב ו ת י ו א אמר! בלענו כ ו י א ן כ ל ס ה י ! כ א ת הנקמות כ ה ו ד מ ן א מ נ ס ו ה ה ״ ש‬
‫ה י י ו ח ד לישראל ל א ב א ב מ ק ר ה י ק ש ק י אות׳ ו ע ל כ ן ה ם ש מ ח י י ב ו יותר כ ׳ ל ד ב ר‬
‫א ש ר יקיה ה א ד ם ב י ח ו ד ישמח כ ו י ו ת ר ב א ש ו י נ י א י י א א ן‬
‫‪ n‬הי! ס שלוא ממעכן‬
‫כימים‬
‫צרז‬
‫איכר‪ .,‬כ‬
‫ה י מ י ם האחרים שבלעו א ת שונאיהם ו!א אמרו כלעמ כאלו אמר אנחנו בלעצי‬
‫בעמיירנית אך הבליעה הואת שבייש הוה הנה וה ה ״ ם בי׳חיד ה א שקיייניהו‬
‫ועתה כבר מצאני אית! יראינ! כעיצים שוה ה!א!כאלו אמר ׳יצאנו נל׳ ככק !היא‬
‫שראינו אתובעיניצ! ובוהית״שכ ה נ ת י נ על נכין כישוב חליאךשממעטתשהיא‬
‫קשתהישינ יאפשר שגזרת וייזרק! שן הוא על דרך ותירק עליו שיני! וכישהשפיינינפהנ(‬
‫יורקים ש; לעשיתרעכ׳ ק דרך המיעדיס לעשות ר ע להריק שיניהם כבעש‬
‫והכציגהנביאעלנקמת האייכ נגד האימה הישראלית הנכללת נשם כ ת ציון‬
‫כאמיר!אייר שעם שהרע היה כל כך בהפלגה עד שהא!יב־‪ 0‬כצ! עליה כינס‬
‫ושרק׳ שהם כלס תנ״עיתלענ ושתק ׳שיחה על הרעה הנה זולת ןל ייזרק• ע ד שן‬
‫לעשיתעדרעה גדולה מוי ״א פצו עליך פיהם כל א!יכיך שרקו וירוק ש; ׳ויבנה‬
‫ד יביך פני עליך פ י ה ; •שיק• מווכ שמחתם על ו ע ת ך ועכ כל ‪1‬ה צח גתקווה‬
‫ד ע ת ; ב ״ ה ש ר א ו מרעתך אלא שעיר חוקי ש; ננדך לעשית לך ובית ו ח ו ו ת‬
‫ייאלה ואמרו שעם היותםככר בלע‪! :‬עשי נקמה כך הנה זה הי!כ היא שק״נ יה ו י"ל‬
‫ז ה ה • ; שהוא אחר הנקמה אשר ככר נעשתה ה!א שקיינהו ל ע ש י ת ע ד נקמה‬
‫אחרת הא אך וה היום שק!ינ!ה! !הוא כאל! אמיאמרו כבר בלעני אך לא ׳פכיק לח‬
‫ייהשככרכצענ! אך וה ה״כ הוא שק״ניה! כדי לגמור הנקמה ניכן‪ .‬על מה שככר‬
‫כלענוועל כן אמר מלתאךואמרוהה״סצרמיו םאינמיו' הנקמה רקהיוס שאחר‬
‫הנקמה כצומרהייס הוה שהוא אחר שבבר בלעני וה קיינ! לעשית עיד נקמה‬
‫עצומה מזאת!מצאנ!ראינ!אית! כ׳ עתה שראינו שבלעמ הוא הזמן שקיינ! להיכין‬
‫עיר כהגה !כהנה והיא דרך גיזמא ברע בת ציין ובת יר של; כאמ!ר אמר עיר‬
‫עשההיאשרימסבצע אמרתי אשר ציה מימי קדם !כויאחר אשר ספר המקיק‬
‫עיפהח‬
‫הכלגתהרעיתימה שיאמרו עיבר׳ דרך ואויביה עליהס כמ! םשתכי‪ ! ! Q,‬איםר ז ש ש‬
‫<?‬
‫‪T‬‬
‫כ כ ר הרעתמשל צר התס וחתם דבר נשהשי העניש אותם משלשה צדדים והם‬
‫מחשכה!דכ<ר ומעשה נניקסנקס על רוב פשעיה של הא!חה הנבחרת !שנגד‬
‫הייחשבהאמר עשה ה אשר ומס זבי' ירי לא נפל דבר ארצה מעשית בפיעל מכל‬
‫ייה שעלה במחשבת! וזמם צעשית!כ; מה שדבר ואמיבתוות! משל הקלל׳ת אשר‬
‫כתב בתירת׳ מימי קרס אשרצ־ה לקלל אתהעיבדיס עתה כלה מאמרו בהחלט‬
‫וואבצעאמיתי אשר ציה מימי קיס!כן פרשי יליכננד המעשה אמר הרק ולא‬
‫חייצרילבהיותתבליתההריסה וההשחתה לא חמל כלל כה!אפשר שרצי ליי״יכ• נינפיה;!'‬
‫‪7‬‬
‫עיר שבשל שתש עשה שלא כניהג שבעילם וכל שש; שלא כחדת! ׳תישמטל כלכ׳‬
‫יזסד!זהבימהשח!שכהאדסלעש!תנגדהא]יב כשיבא לפעיל א ת! יגרע ממה‬
‫שימס לעשית ואמנם השי' עשה אשר ומס בצי מגרעת כצצ וכן מה שאותר האויב‬
‫לעשית לא יעשה איתי בצו דעביר איניש דגויס!לא עביר ומה גס כשיעבור הון ר ב‬
‫אחר הדכ!ר!הכעס שבשעת הכעס אומר הרבה ועישה אחר כך מעט יכל אשר‬
‫•רכה הומן אחר הכעס •מעט הפיעצ!יעשה! פחית ח״ש אך השי כצעוכלה לגייר־‬
‫אמרתי אשר אמיבתירתיויספתי ל י ה י ה א ת ב ם כפרש• וצ ואמר שעשה כ‪ :‬אחר ומן‬
‫כה‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫רב‬
‫׳איבה ב‬
‫ר ב שאמי א!ת!חא אשר ציהמימ• ק ד ־ יפי •י; הלירש * ז ־ י ‪ :‬י י ״ י ‪ r ! :‬׳‪.‬ל‬
‫ב‪:‬׳־ בי‬
‫ה ח ב כהריהה אינה מצדההרישעמ׳ה יכצ שב‪ ,‬ל י י ל ת ה ש נ י‬
‫־‪:‬י‬
‫התייתזקניסבטן כ! כ׳מכליתההירה ה••׳ צ •‪:‬ש ח דבר ‪ c‬כ ב׳ כ ‪ : • :‬כ כ‬
‫טיבא־הש• אייר שלרס בל• תכלית ח‪-‬יצל כ‪:‬צ ו צ שתי; תכציי‪ .‬רמ ה ל ו י כ ־‬
‫עצמה בצו •זח הרס ולה ח־ל * ח י שבכר ״ה שבעל ׳•בשה הב• בה ב־ ־ ‪ : :‬ה‬
‫כדביר!כמעשה הזכיר מה שעשה ה כ ך ז ל כי׳יביהס הה בי ב להב בה־‬
‫ב—ה‬
‫‪rj‬‬
‫כקרב לכס השיגי!נש״גי; •אנחהמהכלכך העצכ־זיהראנאשר הייתה בצב‬
‫וצא; יידעיתיחאויש״ח עלין אויכזעל מל שה־ש נ ללש נכעל שיער רהב — ‪C‬‬
‫הכך הרע• ת שעשה ל• ש'אח הייש ק י ן צריך ! נ ז ל הא טלילבדרבקשר השת שיש‬
‫יתבאר ככ׳ הכש־ש למה הקייס הכיח אל העי; כ׳ קבר הע‪:‬״‪ ,‬ה ‪ :‬׳ י׳ צ‪.‬ך‬
‫הדרך שכתכנ׳ ועל כ׳ לשרש לאחת׳ למ שרש אצל‪ !:‬שת ; ר ע ״ ־ ־ •\י‪!,‬ל‬
‫בי ני*־ י•׳‬
‫השגחתי לנביאה מכשר שיאמ שלשי עשל אש־ ויש י א ש ר י ־ ‪: :‬‬
‫כ‬
‫׳‪-.‬ך‬
‫‪:‬צכ‬
‫‪:•:,‬־‬
‫א־ירת׳ אשר צולבת יחי ישמח אן ביועלילש בחלשלר־כק־־ ציי׳־‪ :‬י י ‪ :‬כ׳ י ש י ־‬
‫נשרוצהללעדשלישראל נית;גדילל לצרי! וא •כי; י ד י שהש ׳‪:‬ק י נ ק י י ת מלש‬
‫שבעעלהשאתילס‬
‫ל א שתל תיייכ• י ח ל ש ל ח ‪ :‬ק־ ‪:‬־‬
‫־‪:‬ה ב ז ‪ :‬צבר בלתי‬
‫מעשה אח' עשה אשי!מס!כצעאמית׳ אשר ציה מימ ק־שי״ש תעל• ח יב שדש‬
‫כללית היעיתשיבזא! על הארס ה ר ע מ צ י עצמ! !שמחת האי ב ב ח‪-‬י ש ‪ ; :‬זה‬
‫יצדק!׳את שעשה איתן לש! כמה שהייכ קי; צייז כ׳ ז י ת היא הכבה לשלש‬
‫והמסבבככתשיהייה א כאל! עשהא׳תס •נזה ימישב הנתיב על נשי; שניית‬
‫צעק ל נ ש הריס קר; צריך היא נ‪1‬עס לשל הקרס כמדובר א ח ד ע י צעק לבש דנ ה ח‬
‫אל ה‬
‫תכ־ן‬
‫ציון היריד• כנחל י מ ע ל •ומס ולילל אל תמנ־ כ ג לךכויהנללכשקל־הלי־קשה‬
‫היישיכ מאד כי כהיות• מ י נ י לנכח עש ב ת ציון מין אחי צעק צבס אלהבלשין‬
‫נשתרושנלדנרלנשחעשחימתבתצייןבא״היריד׳‬
‫כ נ ת ל ד ־ ‪ ,‬כ ' ־ כ ‪ :‬ר לת'‬
‫שהנביא מדבר ע ס ת ח ת העיר ממש קראה חימתנתציון כיח חתהעיר תקרא‬
‫גיכחימת הי!שביס בה ואחי לתזמת העיי שמעי ודעי ח ח ת כת צי; ששבר צעק‬
‫לבסשלישרילליולסכתציוןעצחככלמלשאכשרלצעק׳ליאל׳עיל‬
‫ללס ועל‬
‫‪p‬‬
‫•איתלךשתכלינגס אתההתכלהוהצעקה כ ר ח ע ת שליש כ׳ שערי דמעל לא‬
‫ננעלו ׳‪".‬וא הורידי כנחל דמעה יוחס ולילל נ!'!ליא מדנר עס חיחת בת צ״; ראי י‬
‫שתריד׳ כנחל דמעה •ומס ולילה שיהיה הבכי מופלג לאיכיתיכמ!ח •!א הורידי‬
‫כ י ת ל ד ח ע ל כ י ־ י ל ת ש נ ת ל ח ר ל ע ל ר•‪ ••:‬ה כ י ת ! ח ‪ -‬ת ד ח ‪ -‬ל ע ל ה א ש ת ב י‬
‫ה ד מ ע הוא לייצא מדאגה מהמזכה כ׳ לכעחיכירדומיסח‪:‬ה־;יניש מצד ח לשת‬
‫החוח א! א‪-‬ול חול• ילא •ק‪-‬א דמעה ועל כן אחר הוריד׳ כנחל דמעה !לא אחר‬
‫ה רירי כנחל מיס כ־יש עיני ע נ• ׳!רדה מיס כיירק אמררשעה לל ר תעל האיש ‪r‬‬
‫שיהיה הבכי מלכומנכש אחר שהיא נכח כנ» היש׳שמע הילק ל צעקתה כככיתה‬
‫בנויועל ומן התמדתהככ׳ אמייומם ולילה כ׳ מלכד שראו• שיהיה ה‪:‬ש־ נ ־ ‪i‬‬
‫הכסות והאיכות כנויצרין שיהיה בל׳ לפשק ישישיה ״תמיד \‪ b',‬׳!יש •לילל‬
‫)ל!;׳ר‬
‫‪:‬איכה* ב‬
‫צם‬
‫; ה י ־ ‪ -‬י ־ ‪ .‬ל ‪ ! :‬י ל מ ־ פ ־ ס כאיאלממרכיגחלך אל מיי‪ 6‬בת עינן דיל כנגד מיש־‬
‫מ ו ‪ -‬ו מ י ר ב ‪ -‬ח מ י א י כ י מ ה כ כ י א מ ד אל תתנ׳ ביגמ לך מנורת ויכנלב! כווה א‬
‫ו פ י • לחיי!י־והרשיהיהכח׳וקמ־יףוה א כאלי א מ ר ה מ ר שלא מוביה ׳מאתר‬
‫?למעי• כ׳ כשח!הר כזה ׳?׳ה הבכי כחוק ומריר״ כנחל ד מ ע ? ועל המיירמ‬
‫י ! י ! ; ר י י ר ח צ ר ‪ ,‬ד < ס נ מ י ‪ .‬י נ ן ר ' ל ר א ‪ 1‬י ש נ מ ע י ר ך פהיא כ כ מ ה ע ק אפר מ מ נ ?‬
‫״צחי הדייעימלאתד פילחמשמקולאמפסיקהדמעפ׳ כ ו ? ׳ ? ׳ ? הככ• יומס‬
‫ולילה כ מ רמנ;‪ .‬לישכמלמלכה יומר מ ר ו ‪ 1‬ח א כ ש ר ששב אל הא ׳כיפ פקראסעיינ״נעיהח'‬
‫צ ר י ך כנ ל כמי ש כ י י ה ר י כ ע ולתל צעק לב צליך כוי!הוא מ ל ב י ממ׳ד עפ נ מ ציוו‬
‫ניס הא ח ? הישרחלימוחןמ להפ כ ׳ הנה השי הריכ קרן צריך למה שצעק לנכאל‬
‫ה ננד שיחל כחתרסשהתון הימה שלהס כ׳ היא הימה מי״ד צעקמאיח מ‬
‫‪:‬‬
‫בעילם •כמו שדרש! כיול כ ג ר שאומרים אימ׳מ העילס לישראל לימדם‬
‫אמש‬
‫םכבשמםכוייהש• לח היה שימע עד עכשו צעקתם כה״מ •שואל שלמים אך‬
‫כשחטא‪ .‬׳שיחלהגיענתקתהת מימ!הס הצרים הניל אל היושמעצעקמכיעצכן‬
‫אתה ב מ צ י ק ראי׳ שמיריד• כנחל דמעה יומם ולילה שהרעה היא רבה ששמע ה'‬
‫צעק תצריך מ מ ן להג אמארצך והיא י ע ? נ פיצה פ י כ י י ? ממך!ימנה ל ה כ ועל‬
‫כ ן א ל מ ת נ י כ ג מ ל ן א ל מ ד י ס כ מ ע י נ ך כ׳ ׳שטעם חוק לשיאו׳ שתבנה יאיצו‬
‫יואמ הצרים כמי שפי הראכע״זל י ק מאמר המקינ; שמדנר »נס ב מ צי; כ׳ ב ו ?‬
‫״תיישב הכל על צכין ;חזמתנתצ״ן תהיה לפי זה מאד !כמי אל החשידיס ש כ י ס‬
‫והס שצמיס שכשלתיס שהס כבמעין הקנק!אמר שראוי שיבכו כלם יומס וליל?‬
‫»ען שמעה'צ‪.-‬קת?א‪.‬מ!תכ׳וה לא •תכן לק מצד ח כ עינם וחטא‪/‬ס כ׳ כבדה‬
‫מאד יאפשר לימי ע י י שנורתצעק לבכ חיל ה שכ אצ הע צצ והיונק אשר וכר לעיל עייגינעיהנו*‬
‫שאמר כעט ף עיצצ יונק יפו'ועליהם יאתרו איה דגן ו״ןובויואחר שאמרוה על‬
‫פע!לל‪-‬ם!׳ונק‪-‬סדברעם׳שרחצואמרמה אעידך !כוי נביאיך חוו צך וכוי ככקו‬
‫עליךיכייכצ׳ עליךיסעשה היוכויעדהייסקיןצר• ך שבלו נקשר יבחל׳ אמר שגחל‬
‫ביס שביה ביאותהע לל!היונק העט פיס כחלל יאמר עתה שהעילל והיונק הנוי‬
‫צעק לבם א ל הבי עס שלא הי‪ :‬יכיל׳ ליכר הנה לבס כמה שהיה נבסן!‪ 1‬הי׳׳אכל‬
‫היה צועק חלהיועל והיאוישאתה כתציוןתיייי•רמעה יימס ולילהו!‪ 1‬תתניפ!גת‬
‫לך ואל תרים כ ת עיניך כ׳ חה שלא שמעהיצעקתעולל‪-‬סויונק־ס ה!‪ 6‬מ צ ר י ו כ‬
‫לשעתן!על קרא!׳ לך צבכית״חסולילה כנו ולנלהגיפירישיפ מתיישב הפס ק כלו‬
‫על ני‪-‬ן אמר עיר קחי לניכלילה לראש אשחוית שפכי כמ ס לבך וסי המשיך ר ‪ ,‬״ ‪ .‬י ״ ‪.‬‬
‫י קיפ׳ רוצי‬
‫י‬
‫‪!,‬‬
‫! ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫נללר‬
‫הנביא ר ב רי עם חימתבמצ״ן והיא עיר נשצומ• עדת ישראל כאמור ואחר שיחי‬
‫עסהככיורכ״הרמעימאשר ו ב י יש!כ אליו • מ ' ע ר כשלמות הדביר והמחשבה‬
‫‪1‬‬
‫סהמפלל לפניו ״מייחדעס הבכי!לשלחימהדביר כמכילה אמר שמהיה רנה לראש‬
‫אשחירימייואקיויחנ• בלילה צואשאשמוריתכלומר שתהיה קימה בוריוויישמהיה‬
‫בהייימקיצ כשיר כמי שפירש הדחכע״וצוזא רוני!‪ 0‬ושמהיה כוחן הנאומ להסית‬
‫המעיקים והטרדותהחצוניות וגס הנחותהפנימיו' אינש מוורידים ו‪1‬ה! כאשמיינג‬
‫הנקר‬
‫•איבה‬
‫ב‬
‫ל י ק י מ י ד ע זאצראש אש״יר׳מ דל במחלת יא;‪ -‬דת ל ש ק י ; ל א ה — ‪ .‬־ ; ל ; ‪f‬‬
‫הא ש ח ר ת ר ק נ מ ת ל מ א ש ־ ״ ר ת ה נ ק י יה ל ״ ‪••-?; :‬י׳ ג ״ ‪ :‬כ _‬
‫?‬
‫;‬
‫‪f‬‬
‫‪-‬‬
‫יגש‪ :‬י ‪7‬‬
‫‪ %‬ת‬
‫•יסיר נגדו עד שיהיה הצב נ מ ן ׳נשפך לפ‪• •:‬׳‪.‬כ• •••;ד‪:‬׳‪.‬׳•‪ • :‬׳ ‪ :‬״ • נ ‪- , : : -‬‬
‫נכחכניהיכיכזהתישצפהייחשכה ח ‪ :‬י ח שכללי־! כצל‬
‫״ ‪ : :‬־ ‪:‬־‪ : •-‬־ ד ל‬
‫י׳חשכתינקילחבצפיג !חלחל ״ י י ; מתששימ ו ע ת ״‪.‬צ שמל•? כ;ישלב־־‪,‬׳‬
‫ה י כ ל ל כ ״ ת ״ ר ש ת ל ־ ל ש ־ ״ ש ל ש ש ט ; ־ ‪ ; ; • :‬׳ • ‪ : :‬ש י ש ‪ • :‬ל יי־־! בככ• ב־ ‪c‬‬
‫‪,‬‬
‫ל י ן ולשלמ‪.‬מהמעשהאמר שחי חגיי בפיך כ• י בלחעשד נ ע ‪ :‬ל ב ‪ :‬כ ; יעל ‪p‬‬
‫אמר שי׳עשין ילין חכי!<יכ חליי ית על דרך שפירשתי ח‪ :‬ככש ק שלי •דיככ ק־ש‬
‫‪,‬‬
‫שהיאעצהזלרתשצמיתל״עשל "יל שיו• ללי! בכי; כל ‪-‬יד שלי י ע כ ל •דיך ״‪-‬י!‬
‫שיליוכלפחכייניס אציוכא־״ר א־ירשנצזהר״״ לעשת נ ‪ • : :‬ב ־ ‪ .‬־ ‪: : :‬לשנת‬
‫•תעל מל שקיהחנכשעיללך שלי• עפ פ פ ברעב ב י י ש כלח צ־‪ ,‬יל לח י ל ק‬
‫שילילרקחרובעינימלעכ‪:‬חטאתלקלל היא כ• העלליס ל ל כ ‪$‬מ י‪.‬יש־׳׳ לק‬
‫שלש• פ קד עק אבות על כני; !חל גכ כהחמהיענין ל ל ח כ ר י ש כלח צ׳ שכלבה‬
‫ז ׳ נ נ» י ״ השגחת! ית' שיהיה כז כ י י שכלב ׳כיש •יא׳ יוני! י ש ב ! חל ה כח־׳יי ויכשר‬
‫שיא־יר שתקי; יתרנןיכ ע י ל בנלית ׳תתפלל על לגח ללויא ק ח• דנ• בלילה לוחש‬
‫אש־יירומ •ר' קח• רוני!הרימי ק לך בנלי הצח של ללילה !תהיה דנתן !בקשתך‬
‫נעבור ראש אשייירית שלא חשל ל!‪ :-‬הגא לל כלי״ר כדי שיגיעזח• ראש אשת ח"‬
‫ותהיה מלת לראש כמו לישועתן ק •ת• ה ולהייין שלשי כ ע פ על ׳שרחל!שערי‬
‫תפלל מעלי כ• ב ע ו ל נאשחח׳ת‪ :‬כח שפתח איכה יעיב כאפי ה ח ל ב ת ״ז יכי‬
‫צ‬
‫על‪:‬לאחושמשתדללככימאשחחמימבלכלנכנמלכמכלמלחל׳ ית תחש כ‬
‫שלב? יהיה במדינתמ־ש לככימאש מייני •ת <וא שבבי כמיס לבן נכח כני ה'‬
‫ומשיל ״ ל מ פ נ י כח! כני ה'ילקל יכ!‬
‫אוכמוונתמ• פני כאיש להימיכו' יהא‬
‫כאל! אחר שנגד כני ה שהיא כניס שלועס !חרק חףמשכיך צבה פחים‬
‫כשינה נכינה !במחשבה שלמה ואחר שאן• ח ; לא ׳ככיק ושימל לשאת‬
‫אליו ׳מביך בפיס פרושת כמשלל וכק של ה‪.‬ל ב‪:‬ש מנכש הע לליס ״ נק ס מק בצ‬
‫שיעמל י!ל אימרושא׳ אלי! כפים על נכש עלליך י צ ל לימי שאי מליו כשיס‬
‫כלייזר מתפללי אלי! ככפיכ כחשימ לפתו ימ כמבקשת וממיס על נפש‬
‫ו‬
‫א‬
‫< ר‬
‫ח‬
‫ה‬
‫‪.,‬״‬
‫עילליך כלו' על תמך שלחית‪:‬שש ע לליך ש'א אט ״ י ל ״ עט ש׳ •חמש ב י ‪ : ,‬כרחש‬
‫כל מצות כאח!'אחר עיד ראל ה יילכיטת לחי עיילת שה אש תאכלנה נשי; פריס‬
‫׳‬
‫ה‬
‫ע‪1‬צציטפחיסוכ<'אחראשיהשליכי‪:‬כיאלקי״ על י ר ע ‪.‬־‪:‬א עצישואלמואש‬
‫ועד כ ן׳ כפדר ושי לדבר ללש •י שלל לפניי ימי ויש‪ :‬כמש כל של״ל לפני'כראי‬
‫שב לדבר נכח כני השי בליכיח לפניי ימי שיאי' שינחש על ל ר ע ל לעתו •צאן‬
‫מרעימיכ• ה ו ע ו ה ע נ ש היהיומר מליאו׳ ובא נט־ענלנכונה נתח ר אליו ית'‬
‫שעשהשנידבריס וריס אשזריסיהרשיכ שנילפ יהד בנשא אחד שעקר הענש‬
‫הגיע למי שלא חטא ווה ני העונש!הרעהיימר גדול שהיהכל היה מל שכפר‬
‫בשדר‬
‫איבה‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ב ש י י האחרון כאומר! •ד• צשיסרחמר!תבשלי ילדיה; היו לכרות למי וכי'שהיא‬
‫האשוריות הייתר נדולומ! פלג שאכשר שיצייר והיא אביריו' ייצדהרעהי׳גייכ להן‬
‫זהש‪:‬׳ מצד היודל בלי פנה כ׳ העלליכ ההסלא יומא! והס נענשים על לא ח ״ פ‬
‫נבפסיגס הצשיפאשר אבלו אתס לא חטאו במדרגת חטא האנםיפ אשר עברי‬
‫חקהפרי ברי'תירי אלדייו ואס כן אין השי• עשהכןש היההעינשכלנן בהבלגה‬
‫ושיהיה נ נ שא שלא היה ראוי אליו משירת הדי; בהרכבת הנישא חשו עליו בא‬
‫ה ע נ ש משני דברים שאין כ פ ס א' עין אשר חטא והס הנשיש והכניס והניע העינש‬
‫לשניהם מירככיפ כנישא אחד •חד שאס היה בא לכל א בפני עציי׳ לא היה ככ‬
‫ר ע תה כל! כלל כא מרו ראה היוהביט'לחי עילליכה ר צואה הענש הגדל!הביטה‬
‫במשא אשר פעלת יה כי על כ; כפל הראיה במלית שונית והס הראיה וההנטה‬
‫ואמי שיראה הענש המיכלג והנושא אסרכו פעל שהיא כל• חטא !יא למי מיללת‬
‫ועל א פ; הענש בהרכבה הנוי אחר ״ ל ת נ ה ״א ל״יעיללתכה שהא נחל! סמר‬
‫הבט שני דברים למי עיללתשהס הנשים והעילל׳ ואין ע!לל א!ת! בהרכבי ש‪:‬יהש‬
‫כאיוורשהואהכלגת הענש וכאלו אמיוואה שכה עוללת כ!' !פי'העני; כאומרו‬
‫אסתאבלנהנש סיריגהייתינשיס הלא חטא! ה; •כשפרי; שלא טעמןעריקטעס‬
‫חטא לא היו ראו״כלעינש וגש לעונש אכ‪1‬רי מ ה שהנשים היחמניייתעצמ; יאכל)‬
‫כריבט־סוהס עולל• טפיחיסאשי טפח אתםאמס יכן היהרג כמקדש הכהן‬
‫ונביא אשרהעינש ה!א גדיל ואכוייות מופלג וה!א גיפ שתיס רע!' ייויכבתבנישא‬
‫אחד שיהרג׳ במקדש ה'מקיפהמשכט שליה הרשע!ה!א הנישא נקי מכל חטא ועין י‬
‫והע נשבו בלתי ראוי מפאת הצדק כבל אחד מהם כפני עצמו שמקדש ה מ ה‬
‫חטא וכן כה; !נביא שהיי שלחים ולא חטא׳!איה משיתטין וצדק תך שהרכבת שני‬
‫נישאים א שד כל אימהס לבדו היה נענש כלא צדק כש שניהפ מירבביס יחד !היא‬
‫תלונה חיקה אשר כעבירה היה חצה המקינ; לה כיח שראוי לחמול ולרחם עליהם‬
‫כנזיילפ שר שהיה מתלינן ב ד ר ן ויכוח עחויתיכאח ר ל! שהיה נ ה ג שלא כמנהגו ניינינעיה;!'‬
‫‪,‬הטב כיאפייאצלבשר ודסהיא מדהועהואנור״תשלא כ ד י ן ה‪.‬׳לש !היא כ•‬
‫יש אנשים שרוצים לשבר עינם ‪:‬ד• ל ששד שני עיניה לא •ב׳ יהיא מרה רעה נ ג ר‬
‫הטבעיואתה׳ח התלונה עצחה שהתליקהנביא שהיה מניע הרע לכבוד! ית'‬
‫שנהרג במקדשי יתיכה; !נביא שהוא דבר ניגע אליו יתייצכבידו!הוא משראה ה'‬
‫והביטה למי ע ללת כה •ריראה אתת השי' !הכיטה למי עיללתיהכיונה למר לעצמך‬
‫עיללתוביאר הענין באומרו אס תאכלנה נשיב פריס עילל׳ טפ חים אס כעב י וה‬
‫• י י ג כמקדש היבהן ונביא ריל האס כד• שתאכלנה נשיס בריס שהוא הדבר‬
‫האכויאשררציתאסבעכירוה ׳הרג במקדשך כה; ׳נביא שהוא רכר נוגע אלין‬
‫ולכתת בעבור מה שנגע אלין היה לך לרחס כאמור אמר עיר שכב! ל א י ן תיצית‬
‫נער!!ק; גתיל!תי!בחירי נפל! נ ח ר כ כויאחר שאמיאפ תאכלנה נשים פריס ע לל!‬
‫‪,‬‬
‫>‬
‫טפיחיס!הםהעיללים!׳!נקיכ!אמר שהס הנשים שאינם בתילותואמר על השלחים ח ‪« 1‬‬
‫סבכלהעסהיהוגכמקדשהיכהןונכיאאחרשגסשאר כל העסאיש לא מילט‬
‫מהם‬
‫‪T‬‬
‫' ‪,‬‬
‫נער‬
‫•איבי? ב ־‬
‫מלסשהסשתיחליקיתאחחתאשרכקבקאחמהיא נ ע ר צ ׳ ־ ־ ! ‪ r v‬א נ ‪f‬‬
‫מזקן צערן המיתה שלם חלוםי ה ט ב ע ה כ יומר קלי ההפסדיההשחמה החתית‬
‫י;׳חהכחיר׳שולכתיל!תשלסי<מר חזקי ה—ג •שכל•‪ :‬ל י ג ת י‬
‫‪ v‬י ־ ‪. : : :‬ל‬
‫החל קה היאשינה אייר שכנ! לחרק ח צ מ נער י*קן יכ׳ כ׳ הי ‪ .-! %‬ק• דרשם‬
‫להיזמש כבייעליטיתנבוהותבתיןהכיתילחצ־טהלחיז כז׳ו‪-‬קש נח מ ה ע ב ר‬
‫וכן לא ישכבו חק מהבית כן •זיקה הקיר בלילה !השמש כ•!‪ r.n: :‬שעמה היה‬
‫להכךבהסמןהקצהאצהקצלכ• היער והזק; ש שבו ל י י ן ל פ ך ‪ -‬ל ״ ה יש בבי ‪L‬‬
‫י!ט מ גביה מילח ‪ n‬ב ל ב י אצא שהיהזה כחיגתולח כת ן הבית הכן ליה היהש‬
‫ק דש לכן כאמור׳‪ 1‬א ששבו לארק ח ציתנעיהיך יאחנ‪ 0‬על הבח ריב ׳ ־ ב מ ל ת‬
‫י ׳ ‪ :‬־ כח בהש לבכיללייקיישיהש ש שביש לא־[ י! צמילח •י קש ק ־‬
‫ח‪ :‬ק ן‬
‫»חיין> אמי שצפלו כחיכ כ• יצ• ללתקימש נגד המיביש !תחת היימש ה ; משיש‬
‫לאחרים ואיש לא עחד בפניהם עמה נכל! נחרב !ממנגד השי י ש י י‪-‬׳! היה‬
‫הדביר כחו״יראה ה'הביטה כויםהפבה לפל היעהוההיה להיימ שמח יתעש?‬
‫ההריגה ב״סחרין אפי שאם לא היה עישה זה בים חדי; דפי רק אחד ע ‪ :‬ר‬
‫ה נ ע פ ל א ה י ה ט י נ ח והורג נצי חמלה חך לה״מ כוחי; חיי; דפ כחימי ים עצחו‬
‫פחרה אפ‪ :‬על בן הימה ההר גהטכיחהבהחלטבליחחלל !א הי ־‪-‬מ ני׳ ש ח פ ן‬
‫טבחתלאחמלתי'ללפ• שהיגמכ׳ ס י פ ך פל!מ לפי שהימה ההריגה וההשחתה‬
‫כעמתמןהאף על נ; ט נ ח מ נהחלגו לח חחלמ נלל ני בזח; האי‪ .‬יהשעש לא‬
‫••'נ'נ‪'5‬ה;ן' תכנס שש החמלה והרחמנית כנידע יאכשר שמלמשבב! ל א מלשין מימה ע ד‬
‫‪1‬שכ‪3‬מי עם אביחי כ! ואמר שהנער והזק; שכב! מעצמם לאין ח צימ על כני כל‬
‫אחיהם לאפיהמהכח כ• היו יוצאים מהנימ מאליה; קידש שיהרגו אמם שם‬
‫לקחממהםללסיכצאמשהיוממיסלאקחצימשהיי הירגים א תם ‪ :‬צ מצאם‬
‫נצמימצחמהכצציהכחיריסוהבתצימאשד לא היו יוצאים מהבית וחמק מחים‬
‫נ ג ד האויבים שלא •פנה! ננימס היו ניפציס נ ח ר נ ויוא כתילית׳ וכתר׳ נפלו ב ת י ב‬
‫יאמר שזה עפ שלא עשא! השי בקיש עשה בי אין דע • ו י י מלמעלה הנה נמשך ‪1‬ה‬
‫מנדהשמרמב‪:‬י!שנמ;בחצא‪1‬יכצהמקימס!לנקסנקס<‪1‬אהרנמב״ס אפך דיל‬
‫הנער!היק;שששכ!לארןח!ציתהנהאתההרגת א!מש ביזם אפך ר״ל ׳!ם אפך‬
‫לבד היה ה ה ר ג איתס כ׳ זה היה ניתן כח בחנגד האויב להירגס!נמצא אש שעם‬
‫יזם אפך הרגתאיתסועצ הבחירים והבתילו' שנפל׳ בחרכאמיטבחתלא חחלתר״ל‬
‫עם יום אפך כמה שאנפת כנו לכד הר• ה‪:‬א כאל! ט ‪-‬חת אתה את הכחיריש‬
‫והבתיליתהנויאשר נפל! כחרב והיתה הטביחה ההיא בל• חמלה אא חחלת !היא‬
‫י נ ק עם כי‪:‬פ אפך כאלו אחר עם •ים אפך היגתינער!היק; יעכ ׳׳פ אפך טשחת‬
‫ולא חמלת על הבחורים והכתיל!תה‪!'1:‬ב!ה מתיישב על נכין על פיהשרש האחת׳‬
‫»<‪'/‬ג‪9'8‬נן• פלא נמשך הרע ממני ׳תיכקים עשה כאמור יאפשר שכל עקר הסנה הנכינה‬
‫‪,‬‬
‫בנביאהיאלהפלינהרעהחהסמימפ‪:‬׳! כ• איש היה עשה כפלים ר ע ת כפינה‬
‫שאתו היה עשה ביברים בחמלה שהיה תכליתי לישיש כאשר ייסר איש ימ_ ‪1.3‬‬
‫‪.‬״‪-..‬‬
‫י‬
‫י‬
‫כמ‬
‫איכה‬
‫קא‬
‫ב‬
‫כמו שאמרם כעמים ו ס א א ן כמה שהיתההנקמה מאתי ׳תיעל האימה צמציאית‬
‫ה א ף לכר על ‪ p‬נחלה מכי‪/‬ם מאין יזמלה כלל ייא הרגת כי)ס אבן• טבחת לא‬
‫יומלת •ייבמה שהוגתבמציאתיוסי האן> כלתי הריגהאארתמסינתכוסית הלה‬
‫כיהטכחתנל׳חמלהכעילסיזאטכחתלאחמלתיהוא טעם אל הפלגת הרעית‬
‫א ש י כ פ י שלא היה מקים חמלה ונחמה בהם ועכ פתכ וחתיינר שהפנה להפלגת‬
‫ה י ע י ת ההם היא לפי שהיג כ ח י כ האף ס ה א ן ל כ י היא ה ח י ב ההויגת על כן‬
‫היתההטכיחהכה כלי חמלה אמי עיר ת ק י א כייס מועד מגוי׳ מככיבולאהיה תקרא כיזם‬
‫כיוס אןהיפליט ושריד המשיך המקיק תלינתו נגד השי ואמי שה;א ׳תקיא שאל!‬
‫מעד‬
‫היה יום מוערשנאשכיס שס כל עילי רגלים כ; קרא לאויכיו והס שכני! הרעיס‬
‫שיביא! להשחיתאתהעיריאתהיושכיס בה י'!א תקרא כיוס מועד מגיר׳ מ פ נ י ב‬
‫ותהיה מ לתתקרא עתיד כמק ס ע י ר כפרש• יהיאכאלו אמי אתה האל קראת‬
‫יוגי ר׳ והס אנשי ממרי אשר א נ ״ ר א מפניהם קראתאיתם כלס מכל מקים שהם‬
‫צןביכ שיתאספו ויביאו כייס מיעד נמקים אלהתקמס מ ג ד י והנה התרעימת‬
‫מ מ ל •‬
‫יתישהיה מתלונן הנביא עליו היא פלא היה צריך שיתקבצו כלס להפחית את‬
‫כל האימה שאייכ אחד לבדו הספיק לבליתס קטין וגדול אך רצה השי לאסיף אי)‬
‫האייביס כלס להיפיף יגיןעל יגיצס האויבים ׳קחי נקאתס מהם וישמחו כחכלתא‬
‫א א ולא היה ביום אף השריד יפליט אאר טכחת• ירבית׳ אייב' כלס יד אתה השי•‬
‫קראתכיוס מיעד כל מגירי ״סביב עס פלא היה צריך לפל וה פ׳ הנה הנס״ן‬
‫יודה עליישלאנשארכייס אן> השריד יפליט לקטנים והס אשר טפחתי!הגדילים‬
‫‪1‬הס אשר רכיתיא!יבי לכדו!הוא נכיבד נצר כלס כבר יכל השאר שבאי עמ! היו‬
‫ללא צירן בי איבאילבדי ה׳ה מכפיק לכלות כלם כמו שהיה כן כפעל כ׳ לא היה‬
‫ביים א ן הישריד ׳פליט ובלס כלה אותם אויב אחד לבדו ו!א אויבי כלס ולא אמר‬
‫אויב׳ בלש!; רכיב לרמוז אל הבינה היאת מהשי׳ ק ו א א׳תס כיזם מועד שיבאו‬
‫ייגיריימפכיב כדי שישמחי כלס במפלת! ולא לצורך עש״תהנקמה כ׳ אחד לכדו‬
‫היהמהפיקכמישנראהיהכפעלוהוא דקדוק נכין ואסנאנ! ליישב מלת תקרא כיינינע הנוי‬
‫כמשמעה לעתיד •אמר שהשי נשירצה להשיב שנית ארצו צריך שיקרא א ת‬
‫העתידים לגור סס מלניכ והס אשר קרא איתס מגור׳ כל!מר שכג׳ שיבא! לגיר שש‬
‫עמדי צריך שתניאאתס מחק יתקרא איתס מכל פנינית• כ׳ איתסשהיודרייםס‬
‫יןייס לא נשאי אפייפליט ושריד מהם יעל כ( צריך שתקרא שכציס מ ק נ י נ !יא‬
‫י‪/‬קרא כייס מיעד כמו שכיום מ!עד אתה קירא שיכאו לשלש רגלים כן תקרא‬
‫לעתיד אתהשכניסשיכאולגוושכמסכיכוכיאולמה יצטרך ל!ה והוא לפי שלא‬
‫היה כייס א ן הפליט!שריד ויל לא נשאר כייס א ף היפליט ישריד כל!מר שלא‬
‫נפלט וצציל שים אחד שישיב לדור שס!לא נשאר כפנים כלל כ׳ אשר טפחתי ורכיתי‬
‫כלס א‪1‬יב• כלס על ק צ ר י ן שתקרא איתס מסביב כאמיר והוא כלו חיעימת נגד‬
‫השי שעשה הנקמה כאופן שיהיה מעייתלא יובל לתקן שעשה כלה עמלם !היה‬
‫דאו׳ שיעשיוה‪.‬בקצתם ויסארי קצתם להשיב את שנואם כשייחורו ביתשיניה לפניו‬
‫יי י י‬
‫בו‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪26‬‬
‫כמנהג!‬
‫אני הנכר‬
‫גחנלג! הטיב אך ול הלע היה כל כך בלפלגל שלא היה ‪ !5‬ע־• ל ט ב בלל • ל א‬
‫‪,‬‬
‫צערכלח׳ צל נחמה ומכה נלי חמלה ימליבר ואפשר באייר ולא ליה כ••; ל ן‬
‫היוכייהואעלהדרן שביאר ‪) .‬לעיל ב ל י ב ה כשק‪-‬כ סה!א‬
‫‪:c‬‬
‫נ‬
‫•‬
‫‪..,:‬‬
‫‪r~ ,‬‬
‫‪rzT‬‬
‫לכל שהא הנקראאף היולכינהכ׳ ב ה פ ת ר ת כ ד ו י ת ל נ ל ל א נשאיפליט ‪-‬לליל‬
‫שהחטא כלה איתס שה!א נ י ם ה ח י ק א ן הםיחא אייכ* כלה של א רב י חל היגר‬
‫ה ר ע כאמ!ר!נוה נשלם מהשראינ! ל ב י ל ג כ ב כ ל י ה ה ככל‬
‫״"׳י׳ל־ז׳ ״" ‪03‬דרע{‬
‫לילו‪:‬־•‪:‬ס‬
‫פירוש אני הגבר‬
‫חלקיהיאמלה נפשי ריאכהו כשש יימחק אמילמלך שנכמ‬
‫למדינה)ליו עמ! יוכשק ואיכיכק!אישטרטילונטק!היו גלולי‬
‫למד•־‪ !.‬ובי למליכליושכיסכאמצעלמלינלחל אמראנאנשיכדוכיכין לגכיוחד אמי א;א‬
‫‪,‬‬
‫נשיכאיפלכק לנכי ו ח י א מ י אנא נש׳כא־שטרטלינטיןלנכיהיהפקח אתל לשש‬
‫אמ אנא נסיכ למלכא לכללו; מתחלכיןומלכאלא מתחלף כןאומייהעולסחל;למ‬
‫עובדי; ללבני לעץ ואכן אבלישואל א ק עיכדקג‪1‬א להבל ההידחלק׳ ל א מ ל ל נפשי‬
‫שאני מיחדאית! שחי פעמים ככל׳וס ואומר שמע ישראל היאלד׳ש האחד עכ כיש‬
‫שלפי פשטי הכתכיס השדר הכ‪1‬לל כאלה הארבעה שדרים הוא שלנביא מקנן‬
‫באלפא כיחא האי עלהעיר השלמה מצד עצמה כאומר! איכה ׳שכה כדר העיר !שי‬
‫וככימקינן על צי‪ ;1‬כפרט כאומרו איכה יעיב כאפי ה' אח כח ציק וכ!'ובג' מקק על‬
‫חל שאירעלנכיא עצמו מהמאיירעיתהרעית ולוא איתרו אני ל ג ב ר ראה עני ובו*‬
‫!בדימקיק על לאומה הישראלית ככלל והוא תכלית כל הקינה בכללה ועל ‪p‬‬
‫הוקיעה לכפוף והוא אומר! איכה יועם !הב ישנה הכתם הטוב תשתפכנה אבני‬
‫קדשכראשבל חיציתכם ציון היקרים ופו' הנה אפשר לומר ע ד והוא נכין אצל׳‬
‫שירמיזהנכיאלאהיה מתרעם על הרעתהכאותעליוכ׳ אין מדדךהשלמיס לקק‬
‫עלרעתם‪1‬כפרטלק!נןעלהעדרהט!כותהתצוני!תחע‪:‬ןלג!ף !כיוצא ניהאתנם‬
‫כינת! הכוללת ככל החגלה הואתכדיחלקיה היא לקק על סכת הרע ת ולא על‬
‫הרעזתעצמןיקעלסכתסשהסהעומתיהחטאייעלדרך נכלה עטרת ראשנ! אי׳‬
‫נאלמ כ׳ חטאנו וסיכמו שוכרנובמהשקדם כ׳ בלהט בותהומניות והעדרם ל א ב ן‬
‫ותה! נחשבו כעיני פני השלמים אך ל ט ו ב ת הנפשיות הס אשר ינכש! הטובים‬
‫והישרים!ואת היתהמעלתתהלת האומה הישראלית מימי קדש ושנים קדמינ׳ת‬
‫לכיור כט!כ הנכפ״הטוכ כמה שהוא ט כ שהכל ׳כשש־הואחנס שאר האיחית‬
‫מיה יבחר! להס הטוכו' החצונ׳יתאשר אין כהס קיום והעמדיכי למקרה‪.‬אשר יבא‬
‫מפא' המערכה לא יתמיד והוא המכוון כמדרש אשר התחלנו ומבואר בלשון המאמר‬
‫באר היטב כיוונו רול כולל!מרשלא!מה הישראליתאינם עוכדיס לתכלית לשנת‬
‫אוהנאתהטכותלחציניותהנמשכיסמפאתהמערכלחמלולבנה ולא לנמשכיש‬
‫חצר המקרה או ההשתדלות אשר בארן מתחתהנרמו בעץ ואבן רק להנאת הנו‪5.‬‬
‫?•נפש״‬
‫אני‪-‬יהגכר׳‬
‫?נפש״‬
‫אשי יתאר ‪a‬‬
‫‪zp‬‬
‫יי‪/‬שהוא הטוב העליון ועל ק אמר! שאיגס עוכרים‬
‫אלא‬
‫להקליס ב ח ן הוא שהבונה כוה שאינם עוברים לסכתהשגת הטינית החצ!ניית‬
‫י ק לסבמהשנמהטובכחה שהוא טיפ וכוונתנו הקנה לוה והיא שכל הטונות‬
‫החניני‪-‬מ איןלהס קי!'<העמלה נ י גלגל הוא שחווי כע!ל‪ 0‬היזח״נ הטיכומהזמניו'‬
‫והעלים ואין נילהאלסק<ןמסוטכסאמנסהט!פהנפשי׳ לא ׳ ח פ י כל נ ו כל‬
‫זמןשייצה האיסנולאיחסיל!נלטוכההשגחהולא ׳גיעלו מהלעימ הול׳ניות‬
‫ל כ י ועל ‪ p‬אחי הנניאליעתייולנשס האומה הישיאלית חלקי האמרה נפש׳‬
‫»י'שחלקם ׳טובסאיננ•׳ במעיכה א ו ברכיים המקיים י ק כ י נ י י ס הקיימים ועל‬
‫כן היתההיללה והקינה על ה ע י י הט;כ העליון הנפשי׳ אשי ההעדיו נ ע י י ו נ ל‬
‫הטוסתכלן כמו פמבואי מפשט המאמיהמיוואתהיתה כוונת הנביא לפי ר י פ ׳‬
‫גאלפאכיתאואתלקנ;על היותהיענמשךמפאתהינהי הוא שטן הוא מלאך‬
‫כ ת ! ת ׳ נ כ א י א ת ה ראשינהמסכים לפשט׳ הכתכיס ואחי כך נ כ א י הכונה‬
‫לכי ה י י ך ה כ ' הוה א מ י אני ה נ כ י יכו' אותי נהג ו׳ילך וכוי אך כי •שיכ וסי אג׳ ה ג נ ר‬
‫הנה ל פ ׳ ה י י ך הראשי; אמי הנכיא שהוא היה האיש אשי יאה הע‪:‬׳ א‬
‫ש ר‬
‫לכל׳שיאלויאה א!תי כהיות׳ בשבט ע נ י ת ! של הקנה שהיא נכוכמנ‪ •:‬א‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ש ן ה‬
‫<‬
‫ע‬
‫אות׳ נהג‬
‫‪ £ ,‬אך נ ישוב‬
‫היה שבט ׳תעל י ש « ליסיאיתש והסנה שיאה העני כהיות! ככת קיים שיצא‬
‫אל הפועל נהיות! ע י י ן בשכט המכה קוים שיכה שהוא שבט עבית! ית' וחיכו‬
‫אשי ב! נלחם עם הח טאי' ע י פלטה נפשי יוישע חיכך וסי ואמי הנביא שאיתן‬
‫השבט והוא נכיכלנצי כמי נהג אותי ו׳ולך אות! כמאסיאפל שפל חשך ולא אור‬
‫כמו שמכר כספיו ואמי שעם היות מ ר י ך האסליס כככלי עני וכיול שיי להם‬
‫צ י ת המאשי ואינם מענים א!תס שם ככ׳ת הסוהי כ׳ כשחצים ל׳סר איתם‬
‫מ!ציאיסאיתסמכיתהכלאאמנס כ• עשו שלא כמנהג העילס כ׳ כהיית׳ שם ככית‬
‫הסיהרכמחשכיס גס שם לא ה!נח ל׳ אך ב׳ ישוכהאו׳כ ׳הפיך י ר ו כלהיוס כיס!יין‬
‫קשיס‬
‫ו״וא‬
‫אך כ׳ <ש!כ וסי ואפשר שרצה להגדיל צרת ורעת! כיכעי שקרה כו הפךפ״ינינע'מיצ‬
‫מה שיקרה בכל הרעיתשכמציאיתשבכל ה ר ע ת יקרה כמו שיקרה בחולאים שיש‬
‫גיאופנ׳ מיני זמנים שינים יש!מן מוגבל לעליה ו י ש ומן העמדה‬
‫ו ו מ ן י ר ‪ T‬ה‬
‫כ׳‬
‫א ״ א‬
‫שיהיה עילה לעילם בלתי העמדה או ירידי כלל ואמי הנכיא שרעת! נדלה כ כ ע ד‬
‫שלעילסהיתה כעליה!לא היה בה העמדה ולא ירידי והוא א ! מ ח אני הגבר ראה‬
‫עני בשבט עברת! רלשראה העני כמצב אחדק״ס לעילם עולה תמיד!זה! הנדת!‬
‫ב שבט עבדת־ שהעברה בוערת בו תמיד ואחר א ! ת י נהגויולך חשך ולא אירירינהג‬
‫א!מ! ׳׳ילך אית! ב י י ן עליה אל תכליתהיעשהוא ח שך כלתי עירוב א ו י בלל ואמר‬
‫ששאשיהגיעאלמכלימהיעשכלמחלת! לעצימ״א אך כי ישיב ׳הפיך ידו בל‬
‫ה׳ ם ירי אמד שנהג א!י‪ 9‬אל תכלי' הרעשכ להפיך כי ירו ומכת! ככמחלה כשכט‬
‫עבית׳ באיפןשאניתתיד נעליה !אין שס ירידה כלל ואפשר שאחר שראה‬
‫א ת ‪.‬‬
‫ה ע נ י ! מ ק ל ! כילו כלמיתלועה והוא א ! מ ' אני הגבל ראה עני כשבט ־!בלח! < ‪' %‬‬
‫אגיבא הגכר אשר ראיתי אתהעניושכט!ביל!כרמותרועה)אחרשהעני הנוי‬
‫ב!‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫היה‬
‫‪ .‬״‬
‫‪B‬‬
‫אני‪.‬הנכר׳‪:‬‬
‫תי הפך כל לרועים כ׳ ? מ ע ל מקל!‬
‫‪,‬‬
‫ח ללנליג אתלצאי*‪ l b 9>j3‬׳ ‪e‬‬
‫‪ 0‬ב בנאלי‪/‬דשא!נחלי מיס וגאה© פי‪ ? ?1‬ע ד י ׳ אמני וה כיקל! נפי‪-‬א •‪ 8‬א ל » ן ש‬
‫יזשך אשר צא •ק ? אחיי! אוי • י פ׳ ?רוע?ושכשמנהיבאת הצאן ל ע ת ע ו כ כ ב י מ‬
‫אחד חובאיזהמקיס מיוחד צצינתס ? נ ? ז ? ?•ח לתקיתאור לבקריכמ! ?שיור‬
‫יש‪,‬בלהנהיגסאלכרנרחבאמגסהענ»נהגאותנאלמקסחסך א ש י לא •ק‪?•-.‬‬
‫אחיי! מ י עצל!!א חשך י צא אוי פ!'!אמי שעיר •עשה ד ב י אחר ? פ ך סייע•' ו?יא‬
‫ב׳ הרועה יינהיגלתהנאן כדרך ישר פ׳אס •בא איש נצר הצא; וישיב * ‪ r r‬אתיר‬
‫יהיה כקל לשיב יולהדרךואח שהרועה הזה!היא העני אי; הנהגתי ישרהרקיש״־ב‬
‫יידינבהנו' יהפיך יד! כלהייספ‪ :‬ס ואחיד בארחיתעקלקלית־זא אך כי ס' !אפשר סר־צהציח'‬
‫שראה חת העני!יקל העבדה כיד! להוסיף להביא עציו רעית כאלה ובאלה !‪fci‬‬
‫בשיש עברתי דאית• העני כהתחלה הי!תר גדול שאפשר ונשאר שכפ עברה כיח‬
‫לליסיף עיד על חה שהיה יכ; היה העני; פאתי צהג ויילך למקום מ שןשלא הי?‬
‫א ר כלו צ׳א! ת כמו שה!א הכיתהאפל כלילה שאי; מקיש לראות כ! פצל שאס יהיה‬
‫כית אכל בייס בזמן שנמצא א‪:‬ר מבחין <!נללר!אל צראיתקצתאד בתיך כבית‬
‫ההוא! להפך כשיהיה האד‪ 0‬חון לבית החשיך אעפ שיהיה בציצהבכר׳ובללראנ"‬
‫קצתאוראמנסכשיהיהבמקיסחשךמנרהמקים שיהיהשגירמכצ צד ולא יהיה‬
‫אור במציאיתמכחק א! צא יוכל צראיתכשיס צד ויא אותינלגויולן משך ולא * ר‬
‫•ריבמק ס חשך ולח ל י ל אור נמצא בשים מקים מחק יגסשס אך בי יש כ צ? סיף‬
‫ו‪'.‬גי*נכ'?נ? על העני אשר ראיתי כתה לה יהפיך יד! כצ היוס והנה כמדרש דרשו הפסיק הזה‬
‫לל*‪ /‬מיל‬
‫בגיא פנים שיניס וולתמה שפירשנו כ;בא‪1‬מ'כאיכ? רבתי אני הצבר ובוימשללמלן‪.‬‬
‫שכעס על מ פ ר ו נ ל ! ד ח פ ? ובו' שלדעת זה ־׳היה כיחש הפשוק לוה באיק אתר‬
‫‪!?1‬א כאצן אמיצא נמצא מכל לאומות מישראל לעני שראיתי אני ולמל יל אנכי‬
‫משינה כעני ו ל מכל לאומיתוול! הנרמז שש באימי!כי ק־ י כ ל ל׳!כן צמה צ• •ל ‪t‬‬
‫‪, ,‬אומרו אני הגכר שראיתי עני מכל שאר ?אומו' בשכנו עברת! ית' ואיתי נלג‪ •:‬לך‬
‫משך וצא א!ר ירי בצי ערוב כצל אך כ׳ לכד״פוכ יהפ!ך יד! פל ה׳יספ׳ לפחית אש‬
‫הייתי משותפת כרעתי עם שאר לאומית היה צ׳ איוה נחת רוח כי בעוד שהעני‬
‫כיעלכלס היה מניח אוחי קצתאמנס אחר שא׳ןמלאכתו רק ב׳ על ב;יהב ךיד!‬
‫כל היזם שאין לעני הנז' נושא אחרוולתי לפעול כ! כנו'ואמנם לפי ד ע ת פמיאצכר‬
‫נחמן שאחל שם במררש המיאמרה כנסת ישראל כיון שראה איתיעפה ק המצית‬
‫עגייה ממעשים ופו' יפורש הפסוק פאצ! אמל אני הזא הגבל שלאה השי עני מצד‬
‫העדר המצית והמעשים טיכיסועצ כן ראה איתיוהשג׳ח כי כשכש ע כ ר ? למה‬
‫שרא?אזתימשוצלמן?מציתואותי נהג העני הצו'מהמצות ויזלך חשך ולא אורכי‬
‫החנוא גרס כל הרעל ע ד שאך כיישוב ׳לפיך י ח כל היזם וכזיכהיזתי ל!א פניתכל‬
‫הדעכאמורואמנס דכי כרכיל אמר נכרנ׳ לעמודבכלן <‪'0‬יר' שמלת גבר עשה‬
‫א!ת! מלשון גמרה!כמנת לפסוק לבי דעתו היא כאל! אמר שלש? למל שדאל איתי‬
‫ג ס ר ו י ס ל ל ה » ל ט ״ ה י י ׳ ן ע ל ק י א ? אותימשגיתנ׳ נשכן! עברה ולוא כאלו‬
‫‪.:‬׳ י •ש‬
‫"י‬
‫"־‬
‫י‬
‫צל׳ר‬
‫קג‬
‫>י‪.‬גי ה ג ב ר‬
‫אמר ‪?1‬י‪1‬ת שאגי הוא ה ג י ר הגביר הגובר על כל הרעות עלב; ראה‬
‫איתי‬
‫הש•‬
‫כסנטעברתו ואומי נהג ויולך יושן ולא אור לטהרנימחטמתי ומירי היתה וייתלי‬
‫לטיכתיפידעפאנ׳יכול להכיל עול היהודי'ואך כ׳ לכלי יש!כ‬
‫׳הפין׳רובל הייס‬
‫כאב אמכן ירצהוהענ• היא כלי אל החטא ואכשל שמפירש נאוכן אתל כ!נתכי'חב‪»»'5‬י‬
‫הנביא בככ קיס הללו וולמזה והוא כי בשני האלכא בימתהראשינימונס ברביעי'‬
‫היה מקנן על ה ל ע הני׳צא בבחינמ העלר הטיב שעבר חלף הלן לו שנראה‬
‫סהרעהנמצא לא היה ר ע יוצר עצמו רק בבחינתהפהי הטיב הקייס אליו כאויירן •‬
‫איכ •שבה כדר העיר רבתי עס קראה כדר וכוי וכן כשנימכאומיאיכה יעיכ כאהו‬
‫היאמבמ ציק השליך משמי' אר־ן תפארת יש»‪ 1‬וכויעל כן אמר עמה שהרע והעני‬
‫אשר הגיע ל! היה עני מ צר עצמו ירא" אותיהיותוענ׳ מצדעצמו כשכטעכרמו של‬
‫היערי כלתי כתינממה שעבר ו?א אני הגבר ראה עני כשבט עכרתי כלומר אני‬
‫היא הגבר אשר ראיתי אתהעצ׳ מצד עצמו בשבט עכרתו של העני הנוי שהעברה‬
‫כ׳תהעכלתומצדעצחהעברהוועסוצרה כלתיבחינת העדר הטיבכ׳ העברה‬
‫תירה על מציאיתהרע לא על העדר הטופ ואמר שוה העני אם שהיא על נכוכד‬
‫נצר או עלהומןאוהמערבהאיןצרין לומר שמנע ממני הטוב אלא שהמציא לי‬
‫הרעכעצס יראש!נה והוא אומרו אומי נהגויולךחשך ולא אור שהוא נהג אות׳ אל‬
‫מצ׳אויהחשן מלנל ה ע ל י הא!ר אישר מנעמממ ואמר שאך כ׳ ישיב כעצס וראשונה‬
‫מלבד מניעת הטוב הקוליב׳ בעצמי ישוב ויהפיך ירו כל היו'להוציאני חלעה!‪ I‬לעה‬
‫ללחות׳ מלח׳ ‪ t‬לחי יכיייה!;‪ ?1‬קצייררכ׳ פשטי הכתיכייהאלה עפ הכינה האיואמנס‬
‫‪s‬‬
‫; ‪-,j‬״׳‪l‬‬
‫אפש שיפורש; על פ׳ הכוניהנםנילרעת׳ והיא הכיניהשניתאשר וכלצי שהיה מתלע' י‬
‫‪C‬‬
‫ירמיה עה מהחטא אשר גרס ל! כל הרע כנויואמישהוא הגכר אשר לאה כל הצרו'‬
‫הכא‪-‬ת עליו והכלי ויינה של הצרה היה שכט עכרתי של הגכר הנויכ׳ שכט עכרה‬
‫היא היצהר והיאהכח הכעסני אשר היא סכת רוב החטאים והעוניתאשר ה!א‬
‫השטן הוא יצהר הוא מלאך המות יעל כ ן קראו שבט עברה והיא כאלו אמיאני‬
‫היאהגכרשראהאתהעני וראה אית! בשכט עכרתי של הגבר הנוייכאלו אתי‬
‫יאית׳ איתי בשבט עכרתי שהוא יצרי הרע אלא שאחר שוכר את עצמו כלשון‬
‫גסתר במלת ראה אמר כשבט עברת! כלשין נסתר ולא כלשין מרכר בעדו והוא‬
‫כאלו אחיאצי הגבר שראיתי העני כשבט עברת׳ שהוא ה צהר וביאר איך י א ה‬
‫ז‬
‫העני ביצר הרעלהמתשמפכט עברה הנויוהיא היצהר כנוינהג איתי ויולך חשך‬
‫»לא איר והס המעשים הרעים אשר נמשלו לחשן כ׳ דרך רשעים באפלה ורשעים‬
‫בחשן ירמומואאומרו איתי נהג ו׳ולן ח ש ן ולן אור ׳רישהיצהר נהג איתן אל‬
‫הרע זלא אל הטיב ואמר שבהיות! דבק עמו אויב ביתי יהכיך ידו כל היום‬
‫להוציאני חרעה אל רעה כמי‬
‫ס‬
‫^‬
‫כ מ נ ‪ :‬כ מ‬
‫יזי‬
‫ד ‪ ,‬ש‬
‫יז י! ' י' ^ ^ י‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫״ ת ג נ י מיל <ניו ‪v‬‬
‫עלי! בכל ״ס ומבקש להמיתו כוישנאמיציפה י ש ע לצדיק ומבקש להמית! וזה כי‬
‫<‪w>vtf‬‬
‫מ ל ׳יש ״י ס מתגבר על הארס כפעילות היעית שפועל ועושה חא א ן ב׳ ישוב עליו!»'‬
‫מכין ירו כלהינט <ו'‪?5‬יותו כ׳ ונקרב׳ לא ישיג לשרק‬
‫לשאר רק ב׳ ישיב •הבין‬
‫ירו‬
‫‪V‬‬
‫אגי הגיר‬
‫*׳'׳'כ»'<ל »ד<כל היום לאישקיטואכשישל•? מתנצל לנביא ' י י ״ ל '‪-‬־ל היל ילדי* על‬
‫? ר ע ? ואמר ש?•? מוכרח כמעשיו באחר שליל ג ‪1‬ר ל ש מ ש־נשא ;־‪? ,‬יל‬
‫‪:‬‬
‫כאמיר! להתנצל ולהמצט ע ר היאלהיסיכר מ׳ לא •נבא !יא בלא‪? •:‬גבר רחל‬
‫עיי כשבטעבימן!מהיהמלתיאה ״לש; נביאל כ״! ש ל א ב ה ר כ ה ״ ק מ עד‬
‫שעל כן •קראו לנביא ר!אל כמ! ש‪:‬אח'ש־י!אל לריאל כי יאמ שראל ליעד ל ע מ ד‬
‫‪m‬‬
‫*׳'׳<<•=‬
‫לבא על ברחו שלא כישיבתו כשכש עבימיימעל שלנייח• על ול ב־קל יכיצ על‬
‫או שיאמר שראלאתלעצ• בליית׳ עדיין כנח שלא יצא עד״; נ ב ע ל ׳ ‪ r‬בש‪:‬נ‪1‬‬
‫;‬
‫עכרתי ר״לשראל איתי עד״! נשנש עברת! •תיל ק דישלנל רק ל י ל עד״; ע •י־‬
‫נ נ א כשבט ׳נויומל שאמיעידאית׳ נלך ״ילך חשך ולא איד ואך ב׳ •שב לו שליח‬
‫כייהכ־שר• ל! כן ?ש׳ בנביאייאמישעשה זה פעה א ח י כעש הא ׳ ל פ ך •די‪ ,‬כל היש אמר עיר‬
‫עלי בלל בשריועיי•כייכנל עליכויכמחשכיס כייהן אמתיראה שאי; פ ד י למקדא זו‬
‫בנד‪.‬‬
‫מ י ז שטס שהיה ראוי להתחילמבבניפ לח ן מהעצס אל הכשר ואחכ אל לעיר א! סכחיץ‬
‫לפנים מהעד אל הכשרואחכהעצסואמנס לקח לשדר הטבעי שככל למירשית‬
‫והחוצאי' היוצא•'החוצה יאשיגיתתעפש הבשי צה׳ותי׳יתימוק ‪ (8‬העפ־ש ׳ההפכי‬
‫ואחיכן תתבקעהיוויסא זיככו העיר ואחי העפ־ש הגיוצ כאשר יתארך זמן‬
‫לייורסא ימים רכים •תעפשו לעצמותעלכןלתחיצחהכשר ואח כך ב ע ר ! א ח כך‬
‫נעצמית ולקח כעור ונשר לשק בלוי לקלות לפשרם והכיגיימם זשבירל כעצמית״‬
‫מצד מקשיותם והכינה שנבוכדנצר אפר אשר אית! בכבל• עצ• ובתל כלה כשת‬
‫וע‪-‬רוושבר עצמות•) כמאסיההואוצ״רהכתיכ א פ ; •שיי•! עד שלא השאח־ לו‬
‫הצר הציררמקויצנוחמכל צדדי! מעלה ומטל!הקפ! משכיב ודאשיצה אמר ש ע ל‬
‫עלי! שלח יהיה עצי ראשו מקים ל• כנש כ! אפי הא ר ולוא כמן כתח לכור אשד על‬
‫ראשו ואחיכך עכב אית! מכל איפנ• מיני מר׳חתראש ותלאה חא !׳קף ראש ותלאה‬
‫״‬
‫‪,‬י י‬
‫נ‬
‫ואחיכך גם למושכ מציטל אשר עציו ל!א יושב היה רפש;טיט והוא א‪-‬יכ‪-‬־זשכיס‬
‫נ כ‬
‫ה נ‬
‫י ו ה שיכנ• פמת׳ עילם פוייאפפד שרמז פה בדרך חשל וחליצה שרב כאכ! וחצי! מכל‬
‫י אופי• מיני קדח!ת שהם גימיניס כ ‪ 0‬ר ע והס קדחת ה ד ח ת אשר כהש תליה‬
‫‪"vn‬וקדחת‬
‫הלחית אשר מלס תלייצל השלישיות‬
‫והרכיעייתושאר?‪0>b3‬‬
‫הקרממכלםוקדחמהאיבריס והוא האיטיקה ג געת לעצם ולבשר ואמר ש!ש‬
‫האויכ הקדיח איתי נ כ ל א פני מיני הקדחית הנזיכי הוא בלה כשרו ועדו אשר‬
‫כזהנכלל! השני מינים הואשיניסשהכקדחמהר<ח‪:‬מ!הצח!תשהסכע‪:‬ו ‪:‬כבשר‬
‫וכנגד קדח תהאכריס אמר שבו עצמות׳ ולהייתשככל א‪:‬פ‪:‬י־מיני הקדחית • כ ל ח‬
‫הרופאים לתקן אויר הכית אשר המ קרחים כ! כלכר׳ס ריחניים וקדים ב א ת‬
‫נפשו שאפה רוח המוקדח ויתקן חומ‪ 1‬הנכר• אמר שכמק ם הדנד׳ הקיים‬
‫והריחנ״ס אשר ראוי להקיף הביתאשרהמוקדח כת‪:‬כו כ א מ ר בנה עלי! יקן«‬
‫‪.‬‬
‫ראש זתלאהשהס מבעירים אש הקדחתולהיזמגס כן שהמקדחייימצאו נמת ר!ח‬
‫קצת כאור וכאויר השיה ׳רוח מצויה והחשך מצר׳להס מאד ויקיצו כ! אמי שהאג׳פ‬
‫הנויהושיכ אתו כ״תשניס כאלו ככר מת עבך ונטל ק ה ע ל כ כסוכני קבר אשר‬
‫בעשר‬
‫קד‬
‫איי הגבר‬
‫»עכייפייס ואין נגה צהס ו* א כמחשכיכ הישיגנ• נמתי עילם ופויואכשי‬
‫&‬
‫‪ .‬א ע י ‪ j‬נע הנ?‬
‫מ ן‬
‫ש י י י י ך ה ט ב ע י י ע נ ו שהנער נאשר •שנר עצה מעצי׳״! כעידו קטן •שוכ יחינר‬
‫העצם ההוא כיזכיר ה בשר והבוה ככמה ממיבקאמנס כאשר •גדצ צא •היה כן‬
‫כילאיחיכרלעילסאלאשימחברעצידי‬
‫שחפ אשר יוצר שס כנידע כמלאכת‬
‫הרפואה ועס ‪1‬ה אמר המקק עצ דרך «שצ ומציצה שראשינה נצה‬
‫כשרו ועירו‬
‫האיינ והוקיןאותוואחי נ ר שנר העצי״תכד• פלא יהיה צהס תקין ורכיאה‬
‫לשכירתכ יצא יעצה ארונה צמנתווהיא אימינצה נשרי ועירי כויוהנינה שואשיצ'‬
‫כלה כשרי ועירי עד שהגעתי לימיהזקניואחכ שברעצמימ״רישאס היתה שכירת‬
‫העצמיתקידמת לכלי‪,‬׳ הכשר והעיר כמו שהוא כנערים ט מ ן הנערית היה אפשר‬
‫שממיכא השבירה כאמור וצהיומחדרך כעצי חלאכמהיד כאשר ישכר עצם מה‬
‫כידאוכרגצכוציס* עציו ומקיפים א!ת! כלוחית וקשרים עד שהטבע ׳;ציד שם‬
‫השחיה הראוי לחכור העצם כנויאחר םנמקיס הנני; הנויכגה עליו והקיף שכירתו‬
‫כראש ׳תלאה כדי שלא תעלה ארוכה למנת! כשיכ צד ולהיות גיכ מדרך האנשים‬
‫אשר נשכרו עצמותישישיכ׳ אתם כמקים מיוחד ש לא ׳תניעע! ויעמידו ה אכרק״ס‬
‫אחינמחשכיס הישיכנ׳ כמתי עילם ירכי המ שינים איתם לכל ׳תניעעו ה!א‬‫כמקים טוכ!נאותשלא יתעצב כמק ש גילה ודני‪ ,‬אמנם וה הושינני לכל אתניעע‬
‫במחשכים במתי עילם במי אמנם נפי הכינה השניתאפשר שיאמר שהיייצהר הנוי כ׳ידינע'»;‪5‬‬
‫ו מ א השבט עברה כאמור הוא פבתכצהרעיתהגופניתוהנפשיית כ• הוא הבת‬
‫החצאים המבלים העור ‪1‬הבשר צהתקשר כמעדנית כ׳ כסיצ מחתת הגיפים‬
‫העלולים מצד התאוה שהוא היצהר שהוא הכולל את הכח הכעכנ׳!התאוני‬
‫כאמור עצ ‪ p‬א מ ר שוה היצהר הנויהוא כלה כשרו ועיר! ושכר עצמית׳! מצדהיויע‬
‫רודן• אחר התאוויברכו׳ המאכל והמשגל ודומיהם ואמר שכנה עליו היציהרע המי‬
‫כ׳ הוא הכ!נה עצ האדם עציומהעוצה עצ החי ככל אוי נפשי הכהמיתעד שיעשה‬
‫לוהרעקניןק״ש!יקיף אית! מכצ צדדיו כראש !תלאת התאויתהגשמיות ובו?‬
‫הנה היא מביאו במחשכי החטאים כמתי עולם כלומר שהם מתים לעילם כאפס‬
‫תקיתהתח״הכיהשצמיסהמתיסהנההם עתידים להחמתאמנס הרשעים קרוי•'‬
‫מתים לעלם נצח סלה ורשעים בחשך •דמו על כן א י י הנכיא כיבסכת החטאים‬
‫הנוכרים הישינב *‬
‫‪ w‬נ‬
‫'"‬
‫ז ש ! ‪:‬‬
‫'‬
‫ם‬
‫ע‬
‫'׳ ' '' ^‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫'‬
‫י‬
‫ג‬
‫יי‬
‫< ‪ :‬ע ר‬
‫' ^‬
‫^ גרר כ״די‬
‫הבכיר נחשתיגס כ׳ אצעקיכ!' גדר דרכי כג‪1‬ית!כ!'הצה כפי הדרך הראשי; גס נ י א מ ק‬
‫•אמרשהעימד אסרבבימהאסיריס אכשרשיננל וימלט באחד משני דרכים כ׳ ג ד ר ד ר ג י‬
‫אםהואאסרכנחושתיסוככבציברול בדרך רוב האסור׳ן אפשר שיהיה הכבל‬
‫תליש ינקי להשבר הכבצ וינצצ ואכשר שינצצ עוד מצד אחר אף שיהיה אסיר‬
‫בנחו&מיכ ככרים מאד והוא אס יצעק וישמע׳ קולו ויבא! אוהביו וישברו הכבלים‬
‫וכפר הנביא שהיה אסיר בבימהייסריכ ו?א גדר כעדי ולא אצא ׳כיייחמר שהיה‬
‫אסיר כאיפ; שמכל הביא פנ ס שאפשר שתבא ההצלה לא הימה אפשרימ כנצר‬
‫הראשון אמר הכביד נח ש ת׳ שהיוהנחשתים כבדים שלאה׳? יכול להצצל מהם‬
‫בש!ס‬
‫אני הגבר‬
‫בשש צד כ*ושע!שיפ ל י ש ל שבליל‪::-‬׳ ע צ י ש ‪ : :‬־ • ‪ : :‬ל י ! י ל ‪ - :‬־ ־ ־ ‪- /‬לש‬
‫‪,‬‬
‫כיהי׳ככל היארחקייהאיש האסיר שש ולא •יבל ל פ ת ח ״ כ נ ג ‪ -‬ה ד ב ר לשני ל א‬
‫ש י ן ב ל • ת ל ב ב ל י ש נ ב ד י ש י ב ל ת י י כ ש י ל ש ב י איי״ש הנה י כ ש ר ש ^ " ־ ־ (‬
‫השי מעיפ ועקת׳ עייקית! וישכויס על כן אייר גס כ׳ אזעק ׳אשיש כ ־ ־ תפלת־ כי‬
‫אי; ש‪.‬מעלי!חת!לשיעת׳ באיפן שאקיקיש להגלידולהיוישלנל שר ל י ם ההצלל‬
‫צריך מנאי שלישי ׳היא שיהיה בקי כריכיה א שי ירש בהס ״ה•• ה־ישיכ ־ כ ‪e r r‬‬
‫י־יי‪ .‬חישש״בל לנס במייצל כ א כ ; שי־׳ ״ס •רגיש־ כלבד דרלכ׳ אה״! נא‬
‫׳שיגיהו הנה כנגד התנא• הול אמי ג ר ד ד י כ ׳ בגזית ניובית• עיה יהיא כאל• אייל‬
‫כאן׳ אס היה אכשר שישמע• צעקתו ויבא‪•! :‬שבי! לכבל!ימלט לשש ׳לכי ל י ל‬
‫אסיר בלתי נח שתיס ערי; אקל• הנלל כלל י ־ נ ־ ל ־ י כ • ‪ :‬שאיש • כ ל ל ‪ :‬־ ישש‬
‫‪1‬‬
‫•ע; גדר הדרכיס כלס ככני; גזית שאי אבשר לעביר בסס צד ולא ע ד אלא א ן אס‬
‫לא הי׳ הדרכיס בני״כ בגזיתזהיהאכשר שיצא הדל לנתיב ת לש יע״תית שאץ‬
‫»י'ב כ‪ :‬האי‬
‫ייצא!אי; בא בהשילא יוכל לבריא כ׳ הכיוח צריך שיהיה בקי מאד כנתינת כ י ס‬
‫לא נ; יתבשלו ליל הא נתיבות• עיה וכן' !א כשל שכיין ע ד כ׳ להיית שיש דרכ־ש‬
‫כדרכי המלך שיירכיס עליהכ ההילכיס כש״דתיהסהדרכ־ש היליע׳ס לכל ׳׳ש‬
‫נתיבית!הש אלחיתעקלקליתכלת״ליעינ לכלרקלכק־חיכיחדשיידעיי לצאת‬
‫מהירך וללשתבאותשהנתיבותזלכדרשישצריכואמרלמק‪-‬קשלדרנישלידיע•'‬
‫יהי׳‪:‬מיש בגזית כדי שלא ••יכל ללכתבלסאף ש ל א בקי בהס •אדנס לנתיבית‬
‫י‬
‫_‬
‫יי‪•'• •-‬‬
‫‪7‬‬
‫עיה איתש באיבן שאש היה הולך בלס ליל חישב שהיא לילך נכניס ו ל א שב‬
‫לאתר בא ק שהיה נתכס מיד וזא נתיבתי עהכאיכן שאקל! מקיס רייחיהצלל‬
‫בעילה ואפשר שבאומיו ג י ד בעדי ולא אצא יצה להכליג צית• כמה שהכביד‬
‫האויב א! הומן אשויו באיכןשלאיהיה ל! ה צלה כסיס גד !אמי שיעס היות שאן‬
‫אס ליה בלתי נחשתייוכנליילא ליה אפשרלצאתמביתהאשיריש ׳ ע ן ג ד י כ ל בית‬
‫לאס ריס כא פ; שלא יוכל לצאתנשיש צי ועבי• בליותשאן ' כ היה כלת׳ נח שתי'‬
‫לא ליל יכול לצאת הככידנחשת כלת• צ!רך כלל ו ל א כאל! אמר גדר כעד•!לא‬
‫גיינעיהנ״ל אצא יזה היה מפסיק אחר שאיני •סל לצאת ועכו הכביד נחשת׳ א; שיאמר שנדד‬
‫"בעדו עס היותשהוא לא היה ׳;צא א ן אס לא היה גידר כעדז •ע; תשש כחי יהא‬
‫כאלו אמר שלא נתפייס באפיסתכח׳ המחייב ל׳ שלא אצא מצד עצמי אלא שוצל‬
‫לגדור כעדי ו״זא גדר כעדי ולא אצא ר״לגדר כעד• ללא צרך כ• א ר לא אצא ‪C‬‬
‫א י ן כ י כ ח ל צ א ת א ן א ם צ א ל י ל ג ו ד ר כ ע ד ׳ זכן עס היותי מצד חלשת׳!אפיסת‬
‫צא• כאלו היולי נחשתים לא נתפייס בנחשתי הטבעי רק שרצה להכביד את!‬
‫עירתה!הכבידצחשתי י״ל ׳!תי על מה שהיה נתשתי החח״כ אית• שלא לוי!‬
‫ממקימי ל!א לבכיר אית! עיי טחושש לחששיתיחיקיתזכזל •תישכ לש ץ הכתב‬
‫על צכ!; שלכל לפירושיילילל גדר בעדי שלא אצא 'לילל הכביר צחשתיס על• או‬
‫שסאתיכנחשתיס כבדיס כ׳ אימר! הכביד נחשתינראה שהוא פכר כנחישתיש‬
‫ו ל כ נ ׳ ד אתם וכמה שכיאונו יתישכ השל זלהיותכ• מ׳ ש ל א כל לאיק י* שר !שר‬
‫שלא‬
‫*אני הנכד‬
‫שלא׳!כלל«זמ»ק!מ‪1‬בסיס‬
‫קת‬
‫צד לא יתכן בעילסשיהיה לו ריות והצלה מצד עצי״‬
‫ר ק מצד אחי שיכא שס להצילו יזה יהיה באימשמ פ ד ס אס שהוא יקרא מ׳ שיעוור‬
‫ל<!ק!ל!ישמעלמוחק<יכאולקכל צעקת! לד‪1‬חת! לשיעת! ויוציאהו משס כ׳ אי;‬
‫מנ!שמתיי עצמומביתהאסיריס ומה גס כהיות! על הא׳כ; אשי ז כ י ועל א פ ן‬
‫ההצלההואתאחרגסכיאוגקיאשועסת' תפלתי יי' אני מעצמי אינ״כיצלזעיק‬
‫ולשיעכיתששכחייוח׳ ושיחיעצהירןשוכינואךגס שה״ח׳ •כול לועיק!לש!ע‬
‫אין מ׳ שישמע שהיא התכלית החי״ןכועקה פהיזא נס כיאועקואשיע וכייכ׳‬
‫מלת גס׳!יה על הכינה שוכרצ׳ כחלי חמר נס אפ הייתי יכול ליצעק אינ! מ יגיל לי‬
‫נהיית הסנה כזעקת• שישתענ׳ שימע ויביא להצילה׳!זה לא יתכןנ׳ כ׳ כתם‬
‫תכלת׳ ביש שאיני •כיללועיק כנזיוהוא י ק י י ק יכין ״הכיס אל הסינה הנכנה המי‬
‫מ א כ ־ ש נ ״ ההצלה תהיה שייתשהי־ו לח יוכל ליועקיאףאס •היהויעק אי; מ׳‬
‫שישמעאפשישיב!א אנשים שס על צ י ה ק י י יההודמן א׳ לאיו! כ!!נה ויצילוה! משם‬
‫אף אם היה כילם לח <כתחפי<ל"יא״נס וה לא היה אכשיב! יען כלהמעבייס‬
‫כתיחיכ ׳כגרים שהייכיפ צ י י נ ג ״ ת !!א נ ר י ירכ• גגוית והגתיכות שהם‬
‫האיירת הבלתי יד‪-‬ע תל כל הס מע״תת ׳!א נתיבתי עיה כאיפןשאין יוצא ואין‬
‫כאואי; מקים •ל־־צהכלליאחנש כפי ל י ר ך השצ• שה׳צלי וככלל הכח המיגיפל׳ כ נעיסנ״ל‬
‫כ‪11‬דפ• אחר התא״ת הגשמיית ג י ר כעד עצמות הארס !הוא שלחית׳ היאשין‬
‫יה!א השכל אשר כיגביי• היה חה שהיה וככןאמיגיי בעיי!לא סייייהיצהי הנ״ל‬
‫ג י י ב ע ר י ו ל י א עצי׳יתיושכל׳ כאיכ; םלא אצא להשנתהשלחית והכביד נחשת•‬
‫ב א פ ; שלא איכלללנצל מהחטא כ׳ הרדיפהאחר התאיות הוא ככרותהנחשתים‬
‫יאחי שנעשה ה י ע קנין כנפש גס כי יזעק וישיע השכל התם היצהר הנוי תפלת!‬
‫ו״יא גס כ׳ אזעק יאשיע שתס תכלת׳ כ׳ אחר שהכביד נחשת׳ אין שים אחד‬
‫»יהכח!תנשחעאלהשכלכיכלס ׳שחעואלהיצלרולחו״ר לרי־וף אחי התאיות‬
‫ןאיןיזי שישמע מהם אל השכל ואמי שאף אס ירצה השכל ״צד עצמו להתבודד‬
‫נ י נ י ׳ הטיכיפ והאלה״ס להשגתהשלחוינמנע! ממנו האמצעיים אשי כאמצעית'‬
‫»ישג השלמיתשהס החישיס החצינייס והפנימיים כי כלס נפסיו יכלתי אחצעיי' לא‬
‫יוכל השכל כהיות! מה!בך כחומי להשיג השליווחא ג י י י י כ י כגויתוהם ה י י פ ׳ '‬
‫הכילליס להשגת השלמית כאמצעית החישיפכ׳ כלסיפכרו לאישמש! רק אל‬
‫ביעיהס אומייס ל י ע ט ב י ל ט ! כ י ע שמיס מר למתק וחתיקלמיכויוהלת בית‬
‫הס החיש׳' הפגימיי' אשייקבלומהחציציייכחו םהסהכחהשומי יהויכיוהמימה‬
‫ויי־ייהיכלכ לסייע׳ ת ת כיע״תי אתם החציצייס מצר היצהר !הנח היייניש‬
‫ושהיא הבתהפהיסיהמקינןה!א מ י נ י כשם החלק השכלי שבו ‪8‬ה!א האיס‬
‫ב י ת י ועל היצהי אמי ג י י בעיי כיייפתס תפלת• וכויגיי ד י כ י כייכאל! השכל‬
‫מתיעס מהיצהי אויב!‪,‬ואפשרשאימי! גס כיאועקיאשיעסתס תפלתי י צ ל על עי‪/‬ינפי״יל‬
‫החפלה אלי׳ ׳תכי היצהר כ י י י פ ! אחי התאית היא'כבת הפחית פני! ית'‬
‫מהיורם בא פ‪ ,‬כ׳ גס כ״צעקויש!ע השכל לפניו ׳תיהתסהיצר ה י ע הנויתפלתו‬
‫‪1‬‬
‫‪o‬‬
‫‪b‬‬
‫ך‪2‬‬
‫‪f)h‬‬
‫‪ m‬הגבר‬
‫ויאגסכיאועק ואשיעשתםיפצת•‪:‬א‪-‬׳שכצה‪-‬רשידיישיהלכ‪-‬ה־דלד לעי • ן‬
‫בתש לבניו •תכלסננעל! כ• שעל• תבליע‪:‬נעלו ‪ fen‬ג‪-‬דריכ• בג״תנ‪-‬נית• ע ה‬
‫רילדרכ׳ המייחדים ל׳ ליגליתתבלת׳ לבניי •תכלס ננעל! ש ה י נ ז ר ב מ גדיא• י ש‬
‫בגוית כמה ששיכ שהסתיר השי עניי י י נ י י ק נתיכית׳ עיה וזית‪ :‬היצר הרע‬
‫שהתעלה אינה עילה בניינה מכ״נתכ״שר י׳ לי! • ת נ י ״ י שלח ״ י י ס י י ד יגל ק‬
‫ן‬
‫ב‬
‫‪, ,‬‬
‫א‬
‫ר נ‬
‫ליייהירי‬
‫סליי נתיכיתיעיהוהואמידשבעלניקאמ י י נ א י נ ה א ל י ל י ״ ב • דרכי ש ר ר‬
‫י כ ' ד י ך קשתי יכיל• הנה הפליג ציתי י־כאתהאיינ יהיה יי׳ ש היה ע ד ש—ה‬
‫י ר ך ק י ס ת ו א!תי לדוב אירכ!ארי בחסתייס אשר אק מניסייהס ביאס היה אפשר ליי־ ־‪-,‬‬
‫מ ר ת ק א נ ש י שהיתה ההצלה אפשרית בנייתה מהש א נעליה הל אילי א י י ל‬
‫מקיה אשר לא ״נל׳ הארי הדינ להשיגה אך איו שהס כחארב ינייפתי׳ לשי לא‬
‫•יגיש! כהס ק ר ס ביאס ד ק יבואו פתיושעליהסבא פ; שאין מידם ייציציזאייכ‬
‫אורב הוא ל׳ אוי ב־׳שתר׳' י ו איל דוב איוב מקיה לכל מ׳ שיעביר דרך שה בדרך‬
‫הדובים שאס היה כן היה לכשר להנצל כע דו טירן׳ לאתר שיכא ע־ייאישקלימי‬
‫אך יה כל המארב היא ביח ד צ׳ שאי; כל מגמתפגי! להויק רק לי לבדי ובכן אק‬
‫מיד! מציל יעל כן היכדןמלת ל׳ לימוי על היית המארב מבי; ל! לבח יבכל עת‬
‫יצהיותשככציאתאפשישתהיה הכריחה וההצלה ממני אפשריתאן• שהיא אכשדי‬
‫י ת ק נהיו' ה ר ו ך כל לה נצת׳ מעיקי־ק ציס יביא ניס‪—:‬נעיהבויחה והמריצה‬
‫בה ומה גס כהיותהאיש אשר יארכו אליו אן כרגלים ר ן כצנ׳ הנה אכשדנש־ים‬
‫אלה שהיא טוב ה מ ת הדרך לדק בה ‪1‬הכנתהאיש הרן להנצל על ב; אמר‬
‫ששת־הםחשרומממכיהנההאויכ !!לתהייתי דוכא רב יארי כמהתייסכנויהנה‬
‫דרכיו מצא קוצים יהירים כמי שערש• יל שלא ׳יכל לברוח כהסיזא דרכי פ ל ד‬
‫חיל יה פסק רגליו שלא יוכצ צהרחיכ צעדי' <!א!׳כשח‪:‬׳ מלשין פכ ק דגלים כפרש•‬
‫יל אשר על ק גור א מישנתצי האויכ שומם כאכש תקית ההצלה כש ס נד מהצדדים‬
‫ויא שחני שימם יהפליג על שיממותןואמר שנתני כל כך שומם עד שעשא! כאבן‬
‫דומסממקימולאימישולאירגישהחציםאשריורועליוולאעדאלא‬
‫שהציכ אייע‬
‫האויכ כחטרהלחן כ׳ המטרה לאתוווממקימה!היאכלתימתניעיעתאשרעלק‬
‫יסיט אליה החצים ו?א דרךקשתי ויציבני כיטרה לחן והוא מק• שר למעלה כאל!‬
‫אמרשנתמהאויכ כל כך שומם וכלת׳ מתנועע עד שהא־יכ כהוצישיזהדרך קשת!‬
‫ייציכנ׳ צו למטריוצא אמר ויקימני צו למטרה לומ ו על שהניח א ת כמצכ ק״יכלתי‬
‫מתנועע כלצ צירות מחציו כנויוכמה שידע שצאייייממקימו דרך קשת! ראש‪.‬ה‬
‫‪ 0‬׳'נינפיהנ!' לעיניי ואחר כך הציבו למטרה ואפשר שאחר שעם ה׳ תשכשחני!שחצי שימש אשר‬
‫לא א‪.‬כל למן ממקימי!עש כל והאינומניחלישוסרגעפאוכל להתניעעא‪-‬ף שהיה‬
‫בייכולתיה!אשראשונה דרך קשת! ואחר כךהציבנ׳ למטרה כדי שיוכל לירות‬
‫החצים בי פתאס שאס היה מציב אותי ליטרה ראש!נה ואחר כך היה ד רך הקשת‬
‫היה ל׳ ומן מה לנטותימין ושמאל אך כמה שדרך ק ש ת ראש נה ואחה הציכני‬
‫למטרה עסוה לא היה!מן ספשיק כין יצינתו למטרה ל!מן •חת החצים והוא‬
‫דקדוק‬
‫אני ה נ כ ר‬
‫י י ן ‪ -‬ק מ י ן ואפשר שהפליג שצאתהא!י‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫ו נ ד ו‬
‫מ‬
‫קו‬
‫?‬
‫ש ה‬
‫‪,‬‬
‫ה מ ר‬
‫א ‪ , ^5!j, ,-,,,j‬ע י נ נ פ ג ‪ 5‬ל‬
‫שינ‬
‫ה‬
‫‪3‬נ!״ והיהנכליש נשמר אזיכ !מתנקם ו?א רוכ אורפ הוא ל׳ •רינגלוי הוא ל׳‬
‫כ י י י ר נ ת ח ב אויב שאינו כל כ ן ר ע כמו הארי כנירעאמצ׳ כמפתריס והוא כשתי‬
‫פלא נפלי הוא כמדרגת ארי שהורגמידכששעהגר׳ ועל כן הוכיר מלת לי עס‬
‫הדיבילאעסהאר׳ כימלתלימורהעצ הגלוי כ נ י י ו ב י א ר ה ד כ ר ע ו ד נ א פ ; הרע‬
‫שעישהעמ! כפעל והוא אימין דרכי שורר ׳ייבגלוי מה שהוא עשה אימ עושה רק‬
‫ססירר דרכי שלאא!כל לצאת ולבוא שם ב י ו ב ׳ קיצים יהיו ים וכרקיניס אמכם‬
‫בכתר קירי וה ויכשחג׳ ושמנ׳ שומם כהחלש ויא ויפשחצ׳ שמצי ש‪1‬מס יר מה שעישה‬
‫עתה כהווה היא ששרר דרפ׳ אמנם פכר פשתני ושמצ׳ שמש כשעכר כפתר ואחר‬
‫ששמצי שומס היא ש ו ר דרבי! יכוה ׳תישי למה לא אמר כלו כלשוןעכר מילל ד ר ג ׳‬
‫ק ו ר ו ב א ו פלו פעל הווה ואמר שכמו בןואשונה ד ו ן קשתו כאויב לכלעני חנם‬
‫ואחרכןהצ׳כנ׳ במערה לחן שלא פ ד ר ן המורים החצים פי ראש!נה משימים‬
‫המטרה ואחר כ ן דורכיסקשתס לירויהחציס אל המטרה אמנם וה האויכ ומתוק'‬
‫כ ד י שלא יהיה ייקים לחיטה ראשונה ד ד ן קשת! שיהיה מיכן לירית ל׳ ואחר כ ן‬
‫יציכנ‪-‬כמטרה לחן!כפי ה ד ו‬
‫י‬
‫י ‪ :‬כ ה‬
‫'^‬
‫ס‬
‫ר‬
‫‪^°‬‬
‫ג ש‬
‫כ‬
‫' ^""‬
‫ע‬
‫^‬
‫ה‬
‫'‬
‫ג‬
‫?‬
‫י‬
‫כדוב אירכ על דרך שא!ל ציפה רשע לצדיק וכוישהוא נאמ'על היציהרע שמצפה‬
‫פ׳ינינעיס־״ל‬
‫להמיתאתהשכל!היא כארי יישכ נמכתר׳יכ׳ ה!א עימד עמו יחד ומכקש להמית!‬
‫וכיאר שא״א להנצל ממנ! כאשר יגנר על השכל עד שאייל שצעשה ל! הרע כהתר‬
‫אחר ההרגל יען היא מעקש דרכי ההשגה שימצא השכל קיצים ובוקינים והס‬
‫התאויתהגשמייתהמע־קיתמהלןהשלמיתווא י ר כ י הידר ויפשחני שמגי ש!מס‬
‫ומעט מעט כהרגל הפעילות הרעית לא ירגיש השכל כרע פי ת פ ש י התכינ?‬
‫בהחלט עד שיהיה השכל למטרה לחצי היצהר וכאבן דומם לא ׳מיש השכל מ י ק מ ו‬
‫לפלאשריחפ״ןהכח המרגישיטנ! ! ו א י י ך קשתו ויציבני כייטרה לחן •ריהכיא‬
‫אות• כמדרגת המטרה הנלת• מתנ!עעתונצכתליר!תבה החציס כן אנכי עם יצרי‬
‫ה ח ד ן אחר התאיות!ה!א מתיישב על נכון אמר עוד הניא ככליית׳ כני אשכת׳ הביא‬
‫וכויה״תישח קהשכיעניבמרוריסוכויהכליגברעתומשנ׳ צדדים אס מצד ה ר ע נ נ ל ׳ י מ ׳ ' ״‬
‫בעצמו שהיה גדול מאד!אס מצד הנחמה שלא היה ל! מק!ס וצד כע!לס להתנחם ה״תישוזו'‬
‫והנה על ה י ע מצי עצמו אמר הביא ככלייתי בני אשפתו •ישהחציס והס כ ‪ 0‬העינ׳עג׳‬
‫האשפה אשי צק שתאשי ד י ך האויב צייותלו הביא א!תס בבליית'יצא כקיכ לנו‬
‫כי• שימ!תמעט מעט כ• אס היה מכיא איתס כקיכ לכ! היה מת פתא! וצא היה‬
‫*ורגיש עיד כאב כלצאך הביא אותם ככליות•! כד• שירגיש המיתה והצער מעט‬
‫מעט!לא ימצא שיס צרלנחמתה!על העדר הנחמה אייר הייתי שחיק לכל עמי‬
‫גגיגתס כל ה״ס והוא כי כאשר •ראה המצטער שאחרים מרגישים צערי ה!א חצי‬
‫גחמה ל! אך כשאינם מוגי שים צערו אין לו צד להתנחם אמגס כשיהיה להפך שלא‬
‫די שאינם מצטערים בצעי! אצא שהם שמתים בצערי או ציציו •תקף ונעשה כ פ ל‬
‫מ ס כ ל ועל ק להפליג על היותצעו ניסן! עצ צער! מצר הויאיס אמר ה׳יח׳ שהין‬
‫‪o‬‬
‫כ‬
‫ב‬
‫‪7‬ג‬
‫לכל‬
‫איי הנכר‬
‫ל ל עמי נגינתם בל היים ועל‪•:‬דהןיימיהשביעניב־ייר־‪ :‬ה י י ‪ :‬־ ! ע ר ל •יי״!־‬
‫ב‬
‫היעכעצמ! שהיה בהפלגה אמר ‪ ? : :‬״ ‪ • : :‬נ י י י י • ‪ :‬׳ ‪: • : : " ; : : : :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫בשחחתהיואיסאחיהי נ• לענה!יה כ• הנחייה ״ ה י י ‪ -‬ה ־ ג ע ‪ " -‬־ ‪r r‬‬
‫‪1V::‬‬‫‪r‬‬
‫כ־•׳‬
‫סק י ט ב שניתנים ל •זישהשביעה׳ מ י י י ה ל ה ס י י י עי‪.‬׳ ה״ייי מ •לה•׳־ ק ‪ : -‬ו‬
‫‪,‬‬
‫א ן כשאי; שש נח־יה בש ב ה י י ת ת כ פ ת צ ע י ויאנה נ‪-‬נ־׳ שהשק י שנ י ‪ %‬צ־קן‬
‫לוע המייייש המבינים כ ר ע ה י ג י ע לו הש לענה יהס מרירית על חר״ריין‬
‫*׳'נינעיסנצ ווא הרונ• לענה ובי' יייפשר שהסייג על ועמי בבחינה חמרת יהיא כי כ י ש י י ס‬
‫לאדם מרח׳ק עז אבנים אי פילל ת א׳ חצ־כ לא יצטער בצקי יע! י י ן ג י י ס יזג‪-‬ל‬
‫ולא •וע־ל לו גביית( לעחיר ״נגד הכאיש על״ כחמש ‪:‬ה־ח לח ׳'לע לך כשיביא‬
‫הא״ב החצים בילו!׳מקיעם בבליות׳! או ה א ביין גליל ליי׳ שה כ׳ מניה ימואה‬
‫חרכמ׳!ח לשמי נגל האויב ואי; לו נחווה בשם צל עלב; להפליג על לעמי בבדק‬
‫גלול אייל הביא בכליימ׳ כני אשפתןופוה תמיין קישיא כבש ק יישי לא ת‪:‬לס‬
‫והיא שהילל הםלין כנליימי וכוי נ ׳ החצים חינם מ ב י י ש לק קישלביםמדח ק א ן‬
‫כוה •בוא הלשון מליקיק כלאו• שלצה שהאייכהביא כיליי החני ככלי מיי •הכל״‬
‫ע ל ה ע י י ה נ ח י י ה בבחינה אחיתגיכ והיא כ׳ כאשל יהיה הרע המגיע לחדים‬
‫מ ע ט ישמח האויב בחפלת אך כאשי יהיה ה י ע בהפלגה אבי האויב היא ליחש‬
‫עליו פמ׳ שיואה א מ אויב! שהיוגיש א מ! ומנחמים אימי לנתחיה א ן שיהיה ח‪!:‬ר‬
‫מאל ילחם עליו וכיש שילחם עציו מ׳ שאינ! איבו ושש וקיו ח׳ שפיח ק־ ל י ‪ ,‬־ ‪:‬‬
‫ועל כן אחישעש היותיעתז רבה עו־ מאד שה״מ׳ מתמעט מעט כמי שממחיש‬
‫א!תיצנתחיסכנ‪1‬הנהעכ!ה״תישח קצכלעח׳ שהי! עמי יקי •שיש אלי נג‪-‬נ־ם‬
‫כל הייס שוה היה ר ע בלתי נחחה כלל‪.‬אמד שקיה לו הפך חה שיקיה במי שישקו‬
‫‪!6‬מו מייאש ולענה א! כל אמה פס מר שחשקיש ל! אחדי! משקה מתק כ י י‬
‫להעכיר מעט מרירות הקייס!אן למי שמ״סיין אי• תו כ י י שיוכל להביל הייה לין‬
‫ישקוהו!יאכילוהו בי! ייהידיןל״שורין א ן לוה אמר שקרה & הפך וה שהשביעה!‬
‫‪.‬‬
‫כחיוייס ובמקיס השקי׳ המתיק הרוהו לענה אחר המשקה הראש ן ווה א• ‪r r‬‬
‫•׳'גינעיה;? השביעני במרורים הלני לענה בוי‬
‫אמנם בכי הדרך השני ה א מ ב א ר‬
‫שהיצר הרע מביא בנליות איש כני אשפת! אס שיהיו השליית כל׳ אל רבו•‬
‫המשגל אשר האברהי!מר המיוחדאליו הם הכלייימיאם שיהיה כני׳ אל הכבד‬
‫העצה ער שאזל כלי!תי!עצית כ׳ היצהר מכשיר ראש נה העצה בהכשר המבינה‬
‫וכהפהרס ׳כהד הכל ויכחד השכל בכעולותהרעות !הנכשלות עד כ׳ ציי א ב ד‬
‫עצות המה!אין כהם תכונה כמו שהארכתי כ!ה ככפר ת רת משה ככרשתהאועח‬
‫ויאהביא בבליית• בנ׳אשפת! ואמר שמוה נמשך הפסדו לנחר• כ׳ טח מראית‬
‫עיניו מהשכיל לבבו ע ר הציע למדרגה כ׳ כל רואי! ׳לעיגו לו כואיתס הפסד‬
‫פעולותיו !!א הייתי שמק לבל עמי נגינתם כל היום'לעמי המכירים הש כ כמה‬
‫שהוא טיב כראותם הפשר פעיליתיה״תי להס שח יז כמי שמשחק בראתי ששל‬
‫קועל עעולו' פנלותוהוללותוביאר נללותיזעקבמש* נקלא מאל באימי פשכיענ•‬
‫גמהוים‬
‫א‪:‬י הגבר׳‬
‫קז‬
‫במחרים הריני לענה כ יאשר לרעמי ח״מ לישנ ה כ ת ב הוה על נכין יק ייסכ׳ס אל‬
‫הדרוש הוה אשר היא היראה והוכחה גמ!רה אצלי ע ל א ״ מ מ הדרך השני אשר‬
‫וכרמי יה!א כ• על דכר שתאכיל״‪ ,‬החרש על כורחו לא יצדק כי שהוא שכע ממט‬
‫כי לא •צדק שנשבע אלמי שתחכילין ח מ! ליר׳וים ראש ולענה על כוחו אשר‬
‫י ע י •י ש לחנרעכ אליהס עד שיצדק ב! היית! שבעמהסיוהאליתיונביןיבביהדרך‬
‫הנוי •מישי היטב כ׳ מה שמאכיל היצהי לאדם הנה ע‪0‬הי‪1‬מ ראש ולענה מ מ א ה‬
‫האדם אליו מבאי החומר ועל כן אמר שהיצהר במה שהפסיד תכיצמ! ועצמי ו ו ד ף‬
‫אחר התאיות עד שהגיע למדרגה שכל ייר מ מ ק לחכו הנה הוא השביעו במווריס‬
‫אשר הי! מרורים לפ• האייתיהיה לפיו ממקמרכש וחמאה אליהם עד שהשכיעי‬
‫ייהםיכןהריה! לענה וראש הפעילימהרעימיהמאיימהנשחיימ שלא פרא!׳ אחר‬
‫עיר י נ י ס כ ת ק שיני הכפישני ב א פ י פוי ימינה משל ס נפשי כו'וא‪.‬מר אבד נצחי‬
‫גחשן לי ש למעלהמנרמהאויב אשר השמדל ל״כר! כ יפורק קשים ומדיי וכחכי•‬
‫ויגיש‬
‫נדיצ־\‬
‫יי׳‬
‫נחליחנשיא עד שהגיעאימ׳ לשערי מן ימעט מעט כדי ש רגיש ע ד כאב המימה‬
‫‪",‬׳‪_^.‬‬
‫ופריק החכור הכלל׳!אחר שאתר שהשביע! האויב כמחריש !הרוהו לענה וחש‬
‫להכהידאצטיחכמיולהילידכולממרע׳מחפסידימאתהווףלא נתקררה דעמו‬
‫גש ביד א ' א שאחר השיק״ החי הצו' שיר שיניו כתצן שלא ׳!נל עיד לאסל מאכל‬
‫טוב!'!א ויגיב בחנן שיני כמו <ישבר כבישי׳ והרחכעול ואתר שאחר שעשה וה‬
‫ביחור בפי! בשיניו כמי הכפיש! באפי פלו מיאשו ועד יגליו שככה א!מו ככלי‬
‫הככ״ עלפי! כפרש׳ כאפ; שלא יובל לטעיס עיר שים חא‪:‬ל י ק שיהיה אפ י לחת!‬
‫שהוא ר ע מאד ח; העפר יזא הפפישני כאכר ואמר שכאשר הגיעו למדרגה!‪ 1‬או‬
‫ראה שלא עמד נו בריא מ! המל!׳ כשלים היסודימכ׳ הכריאימ ה א שלים‬
‫היסדיתוה עסוהנהחוגתכ יהחיל״נא מצד התנכרות איכות אחד מהם על‬
‫האתרי'עד שפייאנ• בפסק שלוישלים לרתק ולקריס אחר היורפאתיו שהיא שחירת פ ' ש ל ‪c5!.0‬‬
‫‪e‬‬
‫הכייאית וחירתה כשתסיר ב׳ על שמירת הכריאית אחר שהשי עישה שלום לליוק לקרוב‬
‫ליפיר הרח ק חן החרם עם הקרוב אל המרכ! עם היותש הפכים כאיכיתס כחן‬
‫שהם האש ׳היי ס והאדר והאר ן כ• •ש מהם קרוכיסויש מהם רחיקיס א אל הקריכ‬
‫עם הקרוב אליו כייצב! !הרח ק והכלל הוא שליס איכותם יאופן החיגתש!על חורת‬
‫הבריאיתכשחסר שאו תצדק בהם שם הרפ א אחר ויפאתיו!על העדר שמירת‬
‫הבריאו'הוה אמיפה הנביא עה ותונח משלום נפשי והוא שלים הניף כחלקי! כנו'‬
‫ואחישסרהכריאויכאפשתקית חירתיוואנשית׳ ט!כה ואייר שכאשר סר ממנן‬
‫הבריאו לגמר• לב! ראה שאין ל! תק־ה ע ד בעילתו!וא ואומר אבד נצחי ומחלתי‬
‫ההייריאיירמ׳ גירת• כלכ׳ שאבד ככר נצחי!הוא עולמי כפישי ׳אין ל׳ תמה יק‬
‫טהשיכילא כלורח ׳׳״'ואימחלמ׳חהי׳רכפיהטבעאין ל י ת ק ה ותיחלתכלל‬
‫רקאסיהיהוהחפאתההשגחהכגודלחסחיפיכיוחמנוואמנ' נהי הדרך השני‬
‫אסרפהיצהרשיר בחצץ שיניו כ• כמה שעשה א!ת! שירריף אחר התאוו'הגשמי!'‬
‫‪ ? ; 5‬ויכו׳ המאכל ה וליו בשיניו הקצן ואחכ החצן עצמו שכר את שינ׳ו על־‬
‫שהיו&תי‬
‫ע‪1‬‬
‫־ • • •\‬
‫;‬
‫'‬
‫אני הגבר‬
‫פ״ושת• י ש ? * פ י ק ׳ משה על י ש נ ת י י א ד י י א ד הוי שכ! ריח‬
‫׳‬
‫י‪•-‬‬
‫‪r r r*:1‬‬
‫כי האיס בעצמי היא הגיים לעצמו ה ה פ כ י •הי״׳? ב י דפ• א ת י ה ־ א י י צ ש ״ ״ ת‬
‫»י*מ ששכי אתשיני( עד שנפצ לאיק יבבה איתי ב י פ י "א הכפיש‪:‬׳ ב י פ י דששי‬
‫לי־יש• ל ת ב ח צ ן ה י א ש ״ ב ה ל״לת שיני! ‪:‬שיל׳ א י ר שבחצי! שי‪:‬״ י ש י ה‪•:‬ד‬
‫ייכהמאבלב׳ שביה״צהי בל מה שהיה •נ ל לשבי ב י ג ן ' ‪ • :‬ה‪:‬־ה‪:‬פ שז‬
‫ה״צהי ב י כ י וכאל! אמי שבחצץ שיניו כ ב י ידשכיש! באפי היצהר ה ר יאיר‬
‫שנמשך מ ו ז שלשתלק שליה הנפש עש הגיי׳ יהיא מריבת ה ר ח יהנייה אשר עיין‬
‫אי׳יהנביאאיןשציסאמי ה לישעי'כ• הנייק ש ה ‪ :‬בשל ש שש על•‪ :‬ה־עלית‬
‫הטיכיתילח •‪:‬גיס החיייי אלעס הרשעים שיעלים השעיליתהיעית ימשש מנגד‬
‫לדש עש שיח ת של ל ד י ־ יי‪ :‬נ נ י ה ח ־ ־ י י ך ת ל נ ד ל! נגיד מה אשר על כן ה ו‬
‫הרשעים מלאים חרטתכנדעיעלהעדרהשליס היה והיא שליש הנפשעכהיצהר‬
‫א י ר ותזנח משלים נפשי יניאר שהשיגם להעדר השלים היא לה״ת׳ כלתי פ ע ל‬
‫הישיש י ה י א ‪ :‬ט ע ‪ :‬שיברני וזא נשית׳ ט שהירלה״תשנשית• ט שה יאיר פ ע ל א ת ז‬
‫בלל על כ; זנחה משליש נפשי והיא מייבתהריח מנייה כנזייאמ שהציע למדינת‬
‫ה ־ כ ד ד הגדיל עדאכםתקתהתקקאסיכאתעצח! כ׳ כ ב י נכסדה התכינה‬
‫יאס־יפאתההםגחז שהם• הפת׳י פרו ממס ולא •ראה! ע ד <?א יאומר אבד נצחי‬
‫יתיחלתימהר״צאבד נצח• מצד עצמי כ׳ נעשה ל׳ ה י ע כהיד ונש אכד תיחלתי‬
‫מאת ה'שי הי״רה חטאים בעדם חטאים כדרך אך שאשר יניע׳ למדרגת רשעים‬
‫זני‬
‫שניגשה להש הרע כהתי מכתיר פ‪:‬׳! מהם לא •ראש ע י יתהיה לפי יה מלת אבד‬
‫ע ג״ מ ש כ ת ע נ י ה ׳אחרת עמה וכאלו אמיאבד נצחי יאבד תיחלת׳ מדי יכ!' הנה הכלינ‬
‫ז ש י י מ ז נ י * הייקינ; ע! רעתי וצרתי כ׳ רכה היא עד שהזכירה מתיה כמה שער• היא כלן‬
‫!‪-‬זתאישיב מציאותדדעהבהייהכימשבעהיעיתיהצריתפ‪:‬א שנהייה הס מרית כצענז‬
‫ובאשריעבירו הנהזשירתס הס מעציכית אך צא ימררו כפעל רק ש י ע י י י ש‬
‫עצכיןמדמצד הייתםיזשריפאיתפ ועל כןאמרשישירתערי כיה ששני עבי היה‬
‫ל! ל‬
‫ע ; ה‬
‫וראש ממש ולא עצבין רק לענה וראש כמו שהיא מציאת הצרה בה! ה׳ייא‬
‫זכירענ׳יןתיוי• לענה וראש!ביאר הטעם למה זה תהיה ר ע ת וצרת! משנה משל‬
‫הצחיוהרעיתשבעילס והיא כ׳ רובהצחתהעיבריתלה״תש נמשכו'מפאיהמעיכז‬
‫הנה להייתמטבעהמערכה שאין היעיתיהטיביתהנמששיתממם עימדיתבקיש‬
‫כ׳ ישתנה הגלגל ככצ חלק מרנעיי כעציתיברדתש‪.‬מייס אין י כ פ ר עצ כן שש י‪ :‬ר‬
‫האדם היעית והצית ששבב׳ עליו ישוב יזכור גס כ; הפשם כ׳ הזכירה תקין׳ על‬
‫כצ מה שעבי ובהייתמטבעהמעיכה לעשוירעיטיכ מעייפים ]ה עם ו ז הנש‬
‫כשיושיר הארס היעיישעביו עלי! לא יתעצב בהם מאד למה שיזכיר עמו הטיבות‬
‫שעברו ועל לי לא <מרר צו!כירת הרע כמ! שימררו צ! מציא ת׳ כהיוה להיית שד שח‬
‫מעירכ עם הטיב שעבר אךכששצ מה שעבר עליי היה ר ע וצרה כמבכירה כלת•‬
‫עיר!ב טיב בלל יהיה ובירת! ממרי נח! כהויה ועל כן אמי כ׳ היה!כירי עני! צ ע נ ז‬
‫וראש •ע! תזכור וכור נפשי כל הדברים העברים כמו םרמו נכפל מל תיכירה‬
‫‪fcii‬‬
‫אני הנכר‬
‫קח‬
‫ו א ז כ י ר תונוי ותפוח עלי נכש׳כאצואמי שכל מה שתוסר נפשיתשיח ליוי־ז כי‬
‫כלכ הסיבירותשצ גרותתביפ<ת!ו לוו!חוברותאשה אל אחותה‪-‬כלתי עי!ב ט פ‬
‫בלל כמי!אחר שוכר הפלגת צרת! ורעת! כ• רבה היא אמר שבהיות צרתי כ כ‬
‫בהפלגה ישלו נחמה בבחינה נאמנה לשלמות הנפש כ׳ הפלגת ״ ס ל י החמר‬
‫<הצחתהכאיתעל׳והסכבתשלמ!תהנפש להי!תפ סבת הכנעת החמר במדע•‬
‫ו!א!אתאשיבאללב<עלקאיחיל יראה כל ואת שוכרת׳ שבאו עצימהצרותעד‬
‫שוכירתס הסל׳ ללענה וראש הנה כלואתאשיב אני אל לבי ויכצעכה יעל בן יהיה‬
‫ל׳ תק!ה לשלחותהנכש!!א על כן א חיל כ׳ התקה סתם היא התקיה על השלמת‬
‫הנפש•• ורמז בא<ח'!אתאשיב אצצכיוצאאמזאתלב׳ אומר ל* פתלה הדכור כו‬
‫שהואמדכראללכילרמוולמהשאר״ול שהצדיקים לכס ברשותם והרשעה הס‬
‫ברשות לכם והיא דקדיק נכיןיאפשר שמלתיאתהיא נאמרת על הנמשך י פסיקים‬
‫הנמשכים כא!ח'חשדי ה כי לא תמנו ינייויהיה מקישו למטה ויאמ ב׳ באשו ו א ה‬
‫םהרעיתוהצחתהיוככבהפלגה ע ר שנפשו שחה לעפר כא!מותשית עלי נפשי‬
‫הנהאחרהיאושמהט!כ!ת!אתאשיכאצצכיעצ כן איחיל והיא כ׳ ל כ ר י הלא דסד׳ ה‬
‫יך׳מואעפי שמצד עצמי אקל׳ תקה אפשר שהוא ׳תייפליא חשדו עמדי ישיב׳‬
‫ווג״ס‬
‫ירחממ ••יצ׳אמ מהצרותהנויוהנה מה שהוא מש׳כ אל לכו היא תקית חשדי! <<‬
‫דלק• ה‬
‫וביאר הטעם למה לא יתחו חסד•! כי ככל וחן אף אחד היאוש מהטיב •עשה‬
‫חהדיה!א להיות כ• לא כלולעילס רחמיו כ׳ רחמיו ׳תיעל כל מעשיו הס לכלת•‬
‫תבציתוואכיצאכצורחחיווגורתפ׳לאפצורחמ׳והואטעסאל מיש שחהדיו לא‬
‫תמנווהוא כי כהיות! חרחס על ברייתי! כאשר יבואו הרעיתעל בריותיו בהפלגה‬
‫ירחם עליהס יפליא חשדו עמה' ובוה •תישכ הכל על נכון ולהי!ת שיש לאמשיאמר‬
‫םהשייכציאחהדועסהאדסאןצריךםיהיההארס‬
‫מכין עצמו לקבלת חסדיו‬
‫ואחר הכנתי או לא •חסר היא ׳תכי אי; כילות מצרי •תיעל כן להשיכ לוה אמר‬
‫שהאמינה כרוב חשד! מצד יכולת! ׳תיהיא רבה!עלקרא!׳ להאמין שהוא ׳תיתן‬
‫גס ההכנה שהוא דבר מחורש בהחלט!עליה אחר חדשים לבקרים רכה אמונתך‬
‫•ואמונתך היא רבה יעל כן אנחנ׳ מאמינים שאף ב י כ ר שאין בוהבנה כלל אתה‬
‫מחדש אותה מחדש בהחלט ובכן יש תקיה לאחר׳ת•!על כן א!חיצ ולהיות שכל‬
‫הנחמה אשר וכר עד עתה שהוא מקיה מאתו ׳תיהיא אף כתקין הרעית!הצרות‬
‫הגשמיות שהשי• יביא עליו עיר טיכותעלגיפוחלףהצייתשעבר! עלי! ב א פ ; שיש‬
‫ליתקוהלתקיןהרעיתעצחןלהתנחםמהםאשרעליהסאמר על כן אוחיל שהיא‬
‫תקיה על חקין הצדית עצמן כנו'ביאר עתה שחצר אחר יה!א שלחית הנפש יש לו‬
‫תק ה אמת׳ישהוא הדבקי'בו •תכי מצד הנפש להיותה חצובהמתחת כסא הכביר‬
‫הנהחוההצדה־אתקהצהדבקבויתייואחלקיהיאחרהנפש• על כן אוחיצ ל‪1‬‬
‫<א־נ ר״לשהש• הוא חצק ממנה חלילה כפי הנשמע לבארה רק שהחלק שנפל‬
‫בגירלההואהש׳!כחל אחרה שחלק• חלק ט כ והיא הטוב המוחלט •תיוהבינד‬
‫כאצן אחרה שלהייתשאמלה נעש׳ שחלקה אשר חלק הילה הוא השי׳ כ׳ איןחלקה‬
‫המיוחד‬
‫•אגיהגכר‬
‫למיוחד לל ״לתו ׳ת׳סימא הכל יהיא חלק »מני אך ?•א חיק טיכ י‪ -1‬כ! איי!•‪& -‬‬
‫י מ י צ ל?רכק עייי יעל ק ?׳סיף פ ? חלת לי שלא אחר? לעיל יע; לא ד כ י לעיל על‬
‫התחלתמשצמית הנפש רק ״שלחית ה נ י ן כמיוכשצחימ הנפש איחיצ ל• של‪-‬א‬
‫׳י •ינגב'י •י• ה‪-‬יק מ עיי• • י • ? י׳ ל ק י ק ‪ :‬כ י ח״נש כפ• ? ל י ־ יש‪ •:‬׳א־יר כ׳ כ־ליא זי י ל‬
‫עניו שהיא הבה א ח׳ ט על כי •קרא עצי! יייידו ׳עיילי; לכי ״צח היעעש?לשכשז‬
‫אשר לא •יכל א״כי עשי?! ? נ ? כ א שיהיאויכי פליא כעצ־» י׳יע״ייג׳ ל ט פ יששכ‬
‫עניו הנה זה יהיה ל׳ לענה ייאש כ• באשי יעשה האיפהיעלעצימ אין ל! ‪5‬ה״?‬
‫ב ש י ס צל ׳'׳יי וכול עי‪.‬״ ומליל׳ לענה!ראש •רייכירת עני• כלי״י שה א עיי• יא;•‬
‫כבשי‪ ,‬איחויכימריליהנהיהולענהולאשאךהענישככבליאחר אי‪:‬׳ מיניש‬
‫א ! ת ! כ ל כ ך ו ר ב י ע פ נ כ ש י ! א י י י ל ה ו כ ו ר תיכיר ע‪:‬״ !מרד• הנויפ׳ על פנ־הש‬
‫כפלהזשייהוהיא כ׳ היצר הרע היא משבב ה ע ד מלשלח! שלא כני' אל העדר‬
‫השלח; תולמיייומהיא השימהערי השלתימ ואמילנפשי שמושי שת־אלה כשן‬
‫תשות!מושפל למשה ל א י ן לבקשתהשצמית הנערי ממנו !!א יכיר מיכיד ימשח‬
‫עלי נפשי והוא כאל! אחר ישיר מישיר נפשי שני פעמים אחד עני• יהכימר•ד׳ ו כ י ן‬
‫תשיח ימישכל עלי!היא במדביכשס החימר שהמחר איחר כ; אל הנפש שלש ח‬
‫הנפש עלי! להשגיח ב<!לשב! מעיימ! אל השלמימינזי א‪.‬יר שיאמלטענל לנו"‬
‫ישי; אל לבישה ח ה א ה מ י ע ח י י נ י י ט כיה אהיהפשמ יעלש; •ש לי ת ק ל כ»‬
‫אחר שהוא כעצמו כ ב כ י ע ת ׳ אס ישיבונחכ י ה י ע א ש ר עשה יכשר שימק; כי‬
‫אש היה בא ל! הדעמחק!לא היה כאמידי לא היל באמיר! נש קיל־קנ‪ :‬אך בהי!'‬
‫פחאמ! הימה נשרה אס ק כידי הוא למקני כמה שיתיך את אשדי עייתי ר י ע‬
‫כחיית‪ :‬שהיה סבת ה ע ד י שלייתו יעל כן אמי ואתאםיכ אל לבי על כ; איחיל"‬
‫כצומרואמהטענהאשר אני אימי לנפשי אשיב אל לכי על כ; איחל יען ‪n o‬‬
‫למקני אחר שהוא ע!ימ! כמ'!ה!א ממ״שכ על נכין!אפשר שיהיה מקשר עם‬
‫הפשוקים הנמשכים נס לפי הדרך השני ה‪1‬ה ויאחר שוה שיאחר ישיב אל לב! על‬
‫פ י ק ה י ב א ה למכתהח!חיכיהח מדמרכרכעדי כדאית׳ כ• היא כ ‪ :‬כ לעצמו‬
‫רעת! כ• רבה היא!אומי ואתאשיבאל לכי עלפןאיחיל •ריואת הטענה ש א מ ד‬
‫והוא חשד•היכ• לא חממיכייאשיכ אל לכי על כ; א חיל!ה א ב• עם היית פרעתי‬
‫וחכמי אנישלכלפשדהמב יל מנד הרגל הפעילימלרעימלנל חכר׳ הישעשל‬
‫עסהיאדסמתחלמהיצירה כהשפיעבו שפע שבע רצי; השכל ללשכיל לליטיב‬
‫שהיא כמו האיר לעיניס כמ‪ :‬שלארשמ׳ אני לביאור ככפיפנ׳ משל בשיא ר מזח ר‬
‫פיר למעלית אשא עיני אל ההריכ י כ ו י כ מ א מ ר ג'סימן •כ הנה החשד׳' הלש אשר‬
‫הפליא עש האדם מתחלת בריתי לא תחצו כ׳ היא עישל חסד תמיד עפ כלש!לא‬
‫אחל חסדיהירכיסלרמוושחתחלהבנרהפליאחשדיועחו ולא רצה לחדש ר ק‬
‫שלא תחנו שלם לבלתי תכלית וביאר הטעם באימרו כ׳ לא כלי רחמיו כ׳ לשי‬
‫לחמיו על כל מעשיו כל וחן שיצדק שלם היימס מעשיו יהוא כל זחן מציאתם !על‬
‫כןיראלשככררחשעליוכשעכראןלאכלי‪ .‬הלחמים לנוישלש לנלמ• משלית‬
‫בנוי‬
‫קט‬
‫אני ה‪:‬בר‬
‫דמ״וכהיותדחמיו לבלתי מכלית יהיה גס כן חםייו לאי; סין׳ וביאר ט ע ם נכלא‬
‫וננקלשאיןקן לחסדיו •מייהיא שכשר <דס כשיעשה חסד עס אחר הגה ה ח ס ד‬
‫כעיסה עמ<ק!א ר נ ד נ י י ף על מציאות ועצמות! ועל כן ׳צוייר מציאות י ק ב ל‬
‫ה ח ס ד הה א בלמי החסד ובכן יהיה סיף!קן לחסד סעישיס עמו א ח ר סיצי״ר‬
‫ןמןי׳ה בלמי החשד כאמור אמנם השי הוא עישה החסד עס עש״מ הנישא‬
‫פ־‪-‬ח־ש ‪-‬צ•־! מ ה נ ״ נ א בכל נ ק י כמו שאריול כ א י נ ה רנמ׳ ויל חדשים לנקיים‬
‫ר נ ה אמינתך אייר ר נ י א ל כ כ נ ד י י על שאמהמחדשנ׳ כ כ ל ב ק ר ו ב ק ר א נ ו י ד‪•,‬ם‬
‫שאתינמךרבה לתחייתהמתיסיכויעבהר׳ שהירושמצד היומי ׳מיוחדש אימנו‬
‫וההחסדיוהנייכיאל החסדים הנזישכ גוית חדשים לנקריישעישה חנזד עלינו‬
‫נ מ ה םמחדשנ׳ בבליים מ מ י ר ש ה א ח ש ד גדול אנו רואים שרחמיו לא ממ! ונמצא‬
‫שאין ה ח כ ד ו למ ה״ציאומ ולא המציאית וילת ה ח ס ד ! ״ ! ה נ ד ע כ׳ חסדי׳ לא‬
‫ממנו ולא ׳ממי !היא כאל! אמר ש‪0‬כל לומר כבל ‪1‬מ;לבלמי בעל מבלימ כ׳ לא‬
‫יזמנו יען כ׳ לא כלו רחמיו במכר מאחר שאנו ריאיס שחסדיו הס חדשים‬
‫לבקרים סעי שה ח ס ד מחרש על כן יש לנו להאמין כ׳ עס היית שעשה עמנו כ מ ?‬
‫חהדיש‬
‫שיעשה ע י ר לאין כ י ף וזא רבה אמונמך רוצה לומר י צ ר החדשים‬
‫לגקריס ׳מחייב שאמינמן להאמין שלא ממנו חסדיך היא ר ב ה כמיואחר שיבר‬
‫ר ק ‪ ,‬החמר מצדו •מימצד חסדיי הרבים אמר שגס הנכש מצד עצמה יש לה מק ה‬
‫•ומר מייחדת מתק מ ה ח מ ר •עןמקימהנפשהיא אלהדבקימכי •תילםוב אל מקו'‬
‫פ ח צבה ישבה אל בימאכיה פנעיריה וואחלק• ה אמרה נכש׳ על כ ן אוחיל ל! ירי‬
‫שגלהכמיכ היא מאמר הנפש כאל! א מ ר נפשי אמרה שחלקה היא נ ש י והיא‬
‫א ־ י י ה ע ל ב ן אוחיל ל׳ כ׳ להיימה חלק א ל ה ממעל כמו שאמר הח מ ר על ר‪1‬כ‬
‫חסדיו על כן א ח י ל ע פ שאיי! מק יה הדכקימכן הנפשאיורה על כן אוחיל רק‬
‫שה סיפ מלמל! יעי תיחלתהיא הדבקי כיויובזה •תיישב הכל על נכין א מ י ע ד ס י כ‬
‫ה לקי״!ניט כ ויחיל כיישוב לגבר יכו •שב ב ד ד יכייימן כ ע פ ר ובי'ימן למכהו ופו פי‬
‫לא יונתו‪ !:‬כי אש היגהוכייכ• לא ענה וכוהנה ה״קינן אח'שהשלים ס כ ר צרומיו‬
‫ט <‬
‫ס ו‬
‫‪r‬‬
‫‪.1,.‬‬
‫בהפלגה על הדרך הראש!; שכיארנ! עד שהירה ולא כוש שהיה באכה מקיה!‪:‬ל •עיי‬
‫•‪/‬חלתי הימה מאמי ית'כא!מ'!א אשיב אל לכי המשיך כינת׳ וא בשתק מ! האייתימ י ת ;‬
‫נ‬
‫יניאייצדו י ת •אייר שלהי!מ שאמר שחשד׳ ה'לא ממני!לא בלו רחמי! הנה צריך ׳ מ ן ל ב‬
‫לחלקבויהולידעב׳ הטיב ה מ ג י ע לאדה מצח ימי הוא נמשך ומגיע למי שייקיה‬
‫ה ט ‪ :‬כ ע נ מ ! ! ק לנפש אשר תדרים אי<מ על ד ר ך שאמר המשורר הנה עי; ה ח ל‬
‫׳ריאיי לחיחליס כ!' כ• השי עם הייתי משגיח ככללית לשל הנמצאים הנה לא י ג י ע‬
‫טיבי!השפעת! י ק אל המכין עצמי אל הטיב ההוא ומקיה !מיחל א ! מ י ! ' ! א ט ב ה'‬
‫לק״! יר ט כויתחינ‪1‬רקלקיייהט כ הנוולנכש אשר תדרוש הט!כ הנויאך אל הנפש‬
‫פלא !־רישהטיכההיא לא יביאהו !־!א לנפש תדרשמ שהיאכנויאלהטיכ עצתו‬
‫ולפי ז י י י ' ש ה ט י ב האלה• מביא למי שיק ה ל! כדי שלא •לקחוה בכללות על כל‬
‫מ ק י״ ט ב! ונש; יהיה כולל לכל האנשים ־׳ בלסמק״פ ט נ ! •מ כצדיק כ ר ש ע על‬
‫בא‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪28‬‬
‫כן‬
‫אני הגבר‬
‫ל!‪-‬־«‬
‫כןביירהתנאיםשצדןשימצאועסהמקיהטיב״תאי־ייכצייךשיייצא‬
‫ישיעת השלשה דברים האי שיהיה האיש ה״ק ה ט ב!של; • ח ט כ ישיקה‬
‫‪:‬‬
‫ויחיל!שיהיה ק בל ה״שירין מאהבה כ ״ ׳ ש ה •י פ ב‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫יקה*״‪: :.‬־‪:‬־•‪r :‬‬
‫‪.‬אלי׳ הרעיביגיטב׳!יטיח דבי•!; בלפי ייעלה חלילה יל• לא •נ־קב! שיגיע ל• ט׳ בי‬
‫׳תיבעצש יראש״‪:‬ל יי! א !דייים דל שישתיקילא •בעש ילא •• נ י בב א על״ ל י ע ל נ ד‬
‫כל א לה התנאים צריך שיל׳! למק ה ׳שיעמה '־י ל ל ‪ :‬ע ל יל י׳ ‪-‬ק ש י ע ; ל פ ל •ן‬
‫היןיד כאליאמרטיכהיגיעלקייולנששמדרשדכשמהיהנששח־שט ב!•חיל —׳‪V‬‬
‫למש״נמה וכיארמאידסליק מיניה!ה א לבלנית ה ״ ם ‪ p‬הבאיש על ה י ־ ש כי‬
‫ול!כיללאתבל ה־יעלויכיוו שנתבאר כחאי־ר הדידשפיהדדיתכיהשבל״ה ‪f‬‬
‫הוקרא עני בילל בל המעליתיאמרהנביא כיזל נייי•־ שיכר׳היא ל פ ב‪-‬היעית‬
‫הנל וליישלס בהרגל ההבלמתמצעירי! כי צריך הרגלג־״ל כדי שיעשה ק‪:‬ק ק י ן‬
‫בנפש יוה איתרו טיב לגכרכיישא עיל כצעיר ! ט היימנישא יעיל בניניי׳׳ היא‬
‫‪,‬‬
‫תאר איל ההבלנית ככל מקים ;אייר כדי שיהיה טיב שלל צ ‪ .‬ן ‪ , ,‬״‪,.‬״‪,,.‬‬
‫ר‬
‫&‬
‫ה‬
‫ז‬
‫כאח ר וביאר כשלשה כהיק־םהניישכיס עש השלשה האחריההנליששיכ אחריה'‬
‫איך ראי׳ להכיל ה ״ כ י ר י ן י צ ד הט ב הנמשך מהל מאק׳ ׳תישה א ה י ה ב ב א י ־ ם‬
‫לט ב לנ׳ נלהי־״ש •יה כיאראית! יק"! י ה ״ ה י ק הנ״ששיש י כ א מ בשר —ה‬
‫‪t‬‬
‫שהובל אמש הארה מצד התקיה שיש לו מהמיכר איתי והתחיל בכיא׳ הייה רק‬
‫הנמשכים לאדם ״כאי‪/‬ארם מחר והיא א;מ ישכ כדר!ידוה כי נטל עלי! יר הגבר‬
‫הנזילעילהנלהיא ישב נ ד ד וידיה כשנטל עלי! מצד ציית״לך א! שר כ׳ זה נ י ד !‬
‫ונכלל כל! בנורת כי נטל עליו שר״ל כשנטל עליו אחר כמוהו ד ? שנשא עלי! גזרל וז‬
‫ככרש? ואמי שאץ צילשידים כשאין מק ס לדבר אלא אכיל׳ במק ם שהיה אכשר‬
‫לדבר ימן כעפר פיה! כדי שלא יוכל לדבר ואמר ששלוה עושהמיראתכשר ודש‬
‫איל׳ יש הקיה להיציאז ולהצילו מ״כ!ר•! כ׳ א ין התקיה כטימיכ׳ אם הילעישל כל‬
‫!ה נעביר מקיה בטיחה ניחא אך היומי עישה כל זל כעב!'שתא!א;ל״ש מקילזלו‬
‫׳!מר מהראי׳ ואחר שלא!ובלבד יעשה אלא שקרס שיבא ל׳ המשל יכין לח״! אל‬
‫החכה כדי שישבע בחרכהכי יומר חרכה הוא ל״ כה כשהוא הלך מעצמו אל‬
‫החבה שיכה א מ׳!זה! מכלימ ההכנעה שאפשר לכשר!דם ו!א ימן למכה! לחי‬
‫י‬
‫•שבע בחרכה רילוהו האיש שנטל עליו מאתהחלך או כשר ודם כמכר ית‪,‬לחישל!‬
‫למכה! עד שישבע המיכה המי כקלין מתמיד וחרכי רצ כליילתלמכית!ל״כ דין‬
‫מצד עצמן ואה עושה כל וה כעכיר מה םיקוה מכשר ‪1‬דם כככק איל׳ יש מק ה כש‬
‫שראוי שיעשה איית! כעבור מה שמקיה מאתי ׳תיווהו המש!!; בנ הכה קיש הנ!'בא‪11‬‬
‫אמרט!כ לנכר כ ״ ש א עול התלאות בצעירי! ויכבול ה״ס־רין לתקית ההשנחד‬
‫האלהית שיטיב ל! כאחרית! תה! מקי מהכלנות הארס כייס רק הנ־־שכ׳' ל! מכשר‬
‫כ׳ ייאיז‪-‬״ח !דםכהיומהמקיה מסיפקמ !ביאר א י ן היא קי! במקוה מאמ״מיכהיימ חשדי!‬
‫כ׳ אם הוגי בל<שיםהפקוה‪1‬אא!ח'כילא יונחלע!להה'‪1‬הוא טעכלעיללמישנוב לנכר כוי‬
‫כ׳ לא עגי• אלא שהפסיק בקיו כתקזה מכשר ודם ושכ לממטעס להקה מ א ת יתיוהיא כאל!‬
‫י‬
‫אקר‬
‫קי‬
‫א‪ »:‬הנכר‬
‫אחרסאינמ כימו ה ת ק ה מ ל ט ב ה מ ק י י ה מ י ש ר ו ד ס י ע ן אות! הט!כ ה!א בשמא‬
‫ווה ה!א בלי שיססבקויוא כ׳ לא י‪1‬נח לעולם ה'יריאיננ! המו ג ש ר ורם כ ׳ ה כ כ ק‬
‫הוא שמא •ונח השר אי השיפט וצא •עשה עם המוכה חשד אמנם השיג נ ה י ׳ ת שלא‬
‫•!‪:‬חצעיצשכצומ״שצא •מאש ל ע ל ם ו ע ד נ י אם •מאס מ ע ט י ש ב •רחם מ י ד נ•‬
‫מצתיונחריל׳מיאס כ ד ע ת ה ר א כ ע ו צ ולפי שיש לאומר שיאמר שעה היו'שלא יזנח‬
‫ולא ימאס לעילם הנה יספיק זה צשצא ימאס ע ו ד א ך צא שיעשה ה כ נ ו זירחכ עצ‬
‫נ י אמישלש׳ כשמענה ומיסד צאחד הוא מרחם עליו מידויזא כ׳ אה היגה וריחם או‬
‫שיאמר שכשמענה היא עם מ ד ת רחמים כ׳ אימ כ כ ם ר ו ד ס כי כשהיא מענה‬
‫ומיסד צאחדאינועישה אותו מצדרחמניות ר ק מצד שרוצה ניסירין מצד עצמן‬
‫אמנה השי כשהיא מיסד הנה הייסורין עצמם הס רחמים ו ו א כ י א ס ה ־ נ ה !רחש‬
‫כד!ב חסדיו ר״לכ׳ אס השייהיגה והוא מלשון תיגה כפרש• הנה בוה ריחס וזא‬
‫ודחם כלומר נ ת ג ה ע צ מ ה שמקככ צאדס היא מרחה עציו ומצד רחמנית׳ היגה‬
‫וזה עיסה נר‪1‬נ חסדיו אשר ו נ ר לעיל נ ׳ לא תחנו ו נ י א ר הטעההנכיןלשה״סירין‬
‫וגצחה הה מ ד ת רחמיו ׳תיכהחלט ככיאיר ההכרש אשר נ י ן היסירין הנמשכים‬
‫מבשר ודס צנחשכים מאת!ית'!ה!א כיהיהירין הנמשכים מכו הסחלכ ומ‪:‬כש‬
‫אחנש הנמשכים מהשם •ת איני מענה מלכיחנכש כעצה!ראשינה לתכלית ה ע ס י‬
‫ר ק לתכלית הטיב הנמשך ממנו ועל כןיצדק שליסיריןעצמיההמצד חדתרחמין‬
‫*‬
‫• ת !'יא כי צא ענה מלכו וינה בני איש יילבשיגה נכי איש וענה איתה אינו עישה‬
‫איתי מלב ‪1‬מנכש לעשיתהעני׳ מצד עצמי ר ק לתכליתטיכ והיא מדתרחחנית כמ‪1‬‬
‫שהוכחנו ואפשר שיפרש׳ פל הפסיקים הללו על שלמות הנפש !שנחי כ פ י ה ד י ן גייכ' נשי‬
‫השניאשרוכרנוכיכהמלט האדם מהיצר ה ר ע ולאישתירעליו נס השתרר ה פ ן עסוק‪?;? .‬‬
‫ה כיד! יניח להשגתהשלחיתבלת׳ מעיק ומונע כלל ׳התחיל ואמר שהשי' הוא טיב‬
‫ומטיב לטיביס ולישרים בלבותם וזאט!נ הילק״! ירי השי ה!א טיב לכל ח׳ ש י ק ה ל!‬
‫וחלתלק!׳! י ל לכלאחד מק״! א ך בתנאי שידרוש אית! לשליח! נכש! ולא לשליחות‬
‫הנ!ן>!זחלנפש תדרשנו •!^כשידרשנ! לנכש ולא לנין! או הוא טיכ למקיה ה ה א‬
‫כשידרםנ! לנפשו לא ל נ כ י ויהיא דקדוק נבון שאס צא כ ן מלכד הייתי כפול הילל‬
‫לחי שידרשנו ואמישהשצםשהויהאיש אשר יקרי טיכ הנה!ההחקיה סתם ויזאטופ‬
‫ויחילכ׳!׳! של ויחיצ יתיר' כוי! של!איה!ענה כפרש• יה!'כאלו אמישהטיכ יחיל ת מ י ד‬
‫וימתין לתשיעת לישליא תשועת הנפש אשר היא ישועת הייתהיהיילתודוחס כמו‬
‫ל!ס לה' וסי וכי‪ !1‬אמר כ׳ הטיב הוא מקיה ומצפה ׳שועתהיוימתין כלהוחן שיצטרך‬
‫להמתין ע ד יצא כנגה צדקת שלמותי וביאר רושם השלם לשיקרא מ ק ה א ת השם‬
‫לשלתותנפש! ואמר שהוא המרגיל עצמו מנעיריו לישא ע ל מצי!ת ו ע ל ע נ י ד ת ה&!‬
‫ומשא השלמות כ׳ לומ; הנערות קרא עיל יען כ פ י טבעו הנעריטש אל ה ת א ״ ת‬
‫ויצטרך כח גדול להפרידו מהס!על כ ן א מ שט!כ הוא לגכר כד• שיהיה חיכי‪ ,‬לקבלת‬
‫השלמות האחרון שיהיה נושא עולמנעיריו כ׳ מסתמא הוא עול השלמו' אשר •קרא‬
‫כ נ ע ר עול סחה שהוא ה פ ך ט נ ע ! וביאר כשלשה פסיקים הנמשכים הסכה אשר‬
‫בח‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫‪28‬‬
‫•היה‬
‫אני ד‪.‬גבד~~‬
‫»ה<ה טיב ל! כשישא ע‪1‬ל מציתבנעירי! ו ל ו * מניאיבינצ־יי כי באשר • ה י י ל א ~ י‬
‫עצי״ ״‪•:‬עיי•! שלא •ש א על•! עיל ייגי!תו<לד‪:‬ף ייתר הירייימלגש־י‬
‫מ‪:-: :::‬י‬
‫•גדל יכ;א‪ .‬ע ל ״ מ א י ר ע י מ ר ע י מ א ״ ה ׳ ה ע מ ס ה ל ל י ז י י ן ‪ .‬ז ; ב ב ד ן • כבימ* צא‬
‫»דכריע;החמייגללסבול!אי;נלכשיהיהעםאנש ב ש א ב ' ? ‪ • ! :‬ד ׳‪:‬׳״ י ‪ . ,‬־ ‪ - - :‬י‬
‫בכי׳ א ־ ז ר י ב א ך בשיה׳! ל ל לבדש בח־רימשככי״־ייייבק ל י י ־ י ‪ • ; : •• .‬ל ש ־ ‪ .‬ק‬
‫על כ; אמר ש! ז לגבר א שי נשא עיל נ נ ע ־ ר י י י ב ל י ‪ ; :‬׳ נ ו ב ב ־ ־ ‪ :‬׳ ־ •י‪ :‬ד׳‪:‬א־‪!-,‬‬
‫•ד!ס ולא •דכי נגד המלחימיע;נטלעליו י־נעירי! נליייי כ י ‪ .‬ו ג י ‪ .‬י ‪ :‬־ ״ ש • ש כ‬
‫ב ר ד ! ׳ ד ס כ• נשל עלי! ר יל נ׳ נשא עלי! כבר ינעל•• ׳ ‪ . - -‬ל ת ‪ :‬י י‪ ,‬ע ל נ ; י ז ; ־ ־ ־ • ‪: :‬‬
‫ב ר ד יד פילח •דבר ואמר שכל ״ ה שידיר ל א י ש ל י ״ ו ג ל מ נ ע ר י ! לנ‪ :‬א ע ל‬
‫המלא מליויליאנגד חימר!להכניע!חלהשכל!;־(נגד השי ל י י ל ל ב• מ נ ע ר י !‬
‫גדלל׳ ללבלנ מבני !א •ל; בעכר כיל! יד כל מ ל שידבר בכ״ ל א ג ג ‪ :‬׳ ־ ׳ ל א‬
‫כני׳ אלהח מר כ׳ נגד! •דברממידהל ע!שה את! כ ת י ל ממני א‪.‬־׳ •יק• ר ע‬
‫עימת׳ ש ל ל ת מ ר אשר עלי! אמר שלמה מעי!ת לא ״יכל ל מ ק ; ׳ כ י י ( ת ל י י ש י י ל‬
‫•ר היא ימ; ‪ ••5‬ישבתי! יכל דבריו בחמר למקני איל׳ •ש מק ל למק מכלחלט !כעד‬
‫שיגיעסבלנית• אצל התלאית בליית כל מנחת כדי להכניע החומר ע ד ש‪!:‬׳‪ !:‬ימן‬
‫לח״) אל למכה אות ק ד ‪ 0‬שיכהו כדי שישכעלמנל בחרפלליא ילא יכל א מ!‬
‫ו"!אית; למכה! לח• ר"להוא ית׳ מעצמו הלחי שצי אל מ בה! יא מ ד ל שיכה כ ׳ ! כ ל ! ‪r‬‬
‫כדי שישבע המכה בחופה ההיח שנשא ככר ה מ כ ל ננמנ׳ ל׳ י ק ל שיכה א תו‬
‫יא! לא • ר צ ל ל ל ב מ כ•׳שכעבחרכההליאאחרשכלמגממפניישל המ‪:‬ה ה א‬
‫לחרף אמהי״בה!בבר חרפי כמה שנת; ל‪ :‬לח״י שיכה ב׳ כרצ נייוח •שכעכחרכל‬
‫שלוא שב אל למכה כלומר שית; הגבר המכר למשה! לח־ שיכה בי כדי שישבע‬
‫מכלי ה‪:‬ו'בחרפתה׳!ת< מקבלהיובה ב ש ב י פניס כ מ י כ ל וה מייל ע ל הפלגת‬
‫הסבלנית ב• מ׳ שלא ל!רגל לשביל עיללמלא׳מיפבול ״מר אלף ה כ א מ ק ח ר פ ל‬
‫אתמביאתבי לעילפ הבלתי סיבל לא •תן למכל! לחי אף שידעשילדגל‪ :‬י ה ד ק‬
‫לחי למשל ל א ל‪ ••:‬מי משלימלעמל ולשכלנימשריצלשישכעמכל‪ :‬ימחיכו‬
‫כ חרפתי יוה לא ׳מכן רק כאשר ׳ליה לסבלנייקנק ק ״ ‪ 0‬בנכשי מנע רי! שנו‬
‫!שכר‬
‫הכתיב עיר שבל וה עושה השלס בכיכלו ע ל לתלאות ל ר ע ת להיית שידע כאמת‬
‫הטוב הימגיעל! מלש כעתיד ולוא כ׳ •דע כ׳ עס ליותשלכאירה כייס ר׳ן הבאיש‬
‫עלי! נראה שמאס אות! השי'הנה ידע שלא יתמיד ה מ א ס ה ה א !יא כ׳ לא יונח‬
‫ל ע לשהייעלכןיש״ח כייס יק!•׳‪;.‬בל א ־ש בשכר שדם יש ת כי י ר ע שלא יתמיד‬
‫הש^ כנמינמהיסייין ההש ולהיות שיש לאומי ש׳אמי שאינה נחמה לאיש הסיבל‬
‫הייסורין במה ש‪-‬אמד שלא • ת י י י כהש השי?!שלא יהיו לאין תכלית שהרי נש‬
‫ה״סיר׳; הבאיש מ פ א מ ב ש ר ‪ 1‬ר ‪ ' 0‬א י נ ס לכלת׳ מכלית כ׳ ככר יקרה ב כ ש ר ודש‬
‫שייסר לאחד ואחב ישיב ירחמהו ולא •תפשטי ••סירי בשר ודפ לבבמ על כן אמר‬
‫שהשי׳ עש היימ! מייסר ומרחם אינם דברים הככ״ס אצלי יתיכי הכל היא כ ר ב‬
‫חסדיו מה שה‪1‬גל!ה‪.‬יא הייסורין ומה שמרתם אחכ הכל היא כר!כ חסדיו!יא כ׳‬
‫אש‬
‫קיא‬
‫''״״־׳^־־־־יאנדהגכר‬
‫א ‪ :‬ה ‪ :‬ה ״ ־ י ־ ש י״לאסהיגהוהיא מלשיןתוגה !׳ני; שהוא מעציב בס ארס כ״ה י י ן‬
‫•יחסייחכהכלהואביוב חי דיוי״־בבשרודסה״סיו•; אינם כחיות ח ס י ונס‬
‫הרח* ס אינפ י ק מצי הבי;‬
‫ת‪.-‬תי«יוית טבע• ב! א ן נו •תיהכל היא כרוב‬
‫חסי״יעל כ; י א י שיתנחם כו? כיבל ה״סריןוהיא נחליה ש‪1‬י!ה יכירו הטעם‬
‫הנני( צייה תהיה הנחייה ייאתאייתית ושהיא ׳תימ״סי וי׳וחס כתירת׳ ח נ י‬
‫נ י ן ־ כ י נ א ' כ ׳ לא עגה מלכו!•גה נניאישו״להטעס שיא‪:‬׳ להאמין נו י א שאס‬
‫ה י ג ה ? א ;ר!ברח‪-‬ויוילאבכשרודס?יא יעןהעני׳ אימנמכך ״אתו •תנעצס‬
‫ןיאש!‪ ?:‬רק שמסתיר פני! קצתמ?איש הה ח ויי המעיכה תהי? נו להניא עלי!‬
‫? מ א י ע י ת ה י ע י ת ו ה איתיועצ‪-‬כאיתוכרעיתההש כ י י שמתיכשיוכ יוישינ חל‬
‫?'׳העצבי; ׳התגיה שיש ה״כירין הנמש ;׳' מאתו כ כ י פ ת ובהשגחתו היא כתיית‬
‫ח ־ י גמ י כ י י ש כנפש כמעשיו!*!א כ׳ צא ע ‪ ? :‬מלבו ויל כשיבוא׳ בני איס‬
‫למדרגת הענ״ הנה וה לא יהיה כיח!־ מאתי יתייק שמשתי כני! קצת מהם‬
‫והעני‪-‬ימשן אליה ״ כ יתהמערכיאךהוא כאמינה כני אישו"!א!יגהכניאישכל!מי‬
‫היא היגה נכי איש נשיה׳! ואי״ילהשגיח כהכ בפרטויש?״ יקראו כניאיש א ן אינו‬
‫מענה א תייעל התגההני״שכתמאתי אמיכ׳ אס היגה!וחס הוא נדיב חשדי! כנ!'‬
‫הנה נ ש שה השיק שהניח המקנן שלשת טענית אשי נהם החלט‪ .‬הפליה כי' ?'דכי יל ח ת‬
‫‪.‬והמינים הק־ס!ניס שאיןהשגחת! ׳תיכפרט״ס ההי!ים!הנפכדיס‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫שנפיק'־שנחתי נגלגל הירח ושאינה מתפשטת מקעריר!ת גלגל‬
‫ומהם אמרו שאס תתפשט למטה תהיה ככילליס והס הסיגיה א ן‬
‫ה ח‬
‫ח‬
‫‪.‬‬
‫י ‪:‬‬
‫‪ .‬ז‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ס‬
‫א‬
‫ו ס‬
‫ע‬
‫? ז ר‬
‫‪ ^ ,‬ידיטת‬
‫ן‪ ,,1‬ר ״ ו ת א ד ם‬
‫ט?‬
‫ל ‪ _ , ,‬כ׳ ‪11‬־ א ב ר‬
‫הו‬
‫שהם עימדיס תמיד לנצח ולא כפרטיים המתחדשים ונפפדיס!הנה הס פדרו כיה‬
‫טלשהטעתתלסלק השגחת! מהשלם השפל בפיט״ס‬
‫ה‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫נ‬
‫?‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪6‬‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫^ כ ח ותאונן‬
‫להיות הדברים השפלים בלתי נצחיים יהס כלים •נפסר׳ס מחמת החמר הראשק‬
‫כ שט צירה !ליבש צירה וממציאות! !עצמית הוא הפסד המורכב !אי־ תצ!״ר‬
‫השגחת״תהנצחית שתפפק כהפשק ה‪ -‬שנח אשר על כן לא יציירו השגחתו‬
‫הנצחיתנמושנח בלתי נצחי ועל הטענה ה!את אמר לדכא תחת רגלי! פל אסירי‬
‫א ח וטיפ• השלשה פסיקים הנה גויתס היא ה' לא יאה אשי כ פ ף הפסיק הגי‬
‫וכאל! אמד מצד היות! מדכא תחתרנליו ומשגיח ככל אסיר• החימר והס הנמצאים‬
‫השכלים שהס אסירי התמד הראשון הנה מ!ה הצד יראה שהלא ראה כ׳ לא‬
‫תצוייר השגחתו הנפלאה לביבת שתהיה כשכלי‪ :‬הנפסדים אשר כעבר ׳סירס‬
‫והטענה השנית היא אשו אחריאיתה רכים מהקדמינים והיא שאס ה ש? משגיח‬
‫כפרטי מעשי כני ארס הנהכהכיח ׳דעהעתיד בהם בבל פרט• מעשיהם ונהיות‬
‫יריעת• הכרחית שיצא כן בפועל נמצא שיגיתיישפט כשכר וכעיצש כ׳ מצד יריעת!‬
‫העתיד יהיו האישים מוכרחים במעשיהם !בהיות הדבר כן הנה השכרוהעינש‬
‫הוא כלא משפט!!ה! נגד פי׳ עליון שלא כמרת!כיצדיקה!א!צדיקדינ! אשר מ ו ?‬
‫הצד גב יחליט! שלא ראה ילא ידע פ ו ט ׳ מעשינו ויואלהטיתמשפט גכר נ ג ד פ נ ׳‬
‫עליון יר'היית ניטה משפט גבר בשכר ובעונש הוא נגד ‪5‬נ׳ עליון כ׳ כל דרכיו‬
‫משפט‬
‫״‬
‫יי' '‬
‫*\\‪.‬י‬
‫ה י ‪ :‬י‬
‫משפט על כן חסכו ל מ ר שהלא יאיד שהיא ה נ ״ ה ה נ ״־־‪ .‬ל‪*•: :'-:‬־ ״ י•‬
‫כאימוס שהילא ראה ולא •דע פרטי מעשי כני א־ם הנה כזה מרנ! ג ; זד השכין‬
‫וה!אהי!ת‪ 1‬מעיוימשכט כ• יהיה מעניש כצדק ׳הטענה הג היא המלגה ה ץ ־ י י ה‬
‫מצדיק •רע לו רשע •טיכ לו א שר מזה הצד רצי מהק‪-‬מיניס לש לק השגחת• ״•ה ע לש‬
‫השכל והיא מצד ר ו ע השדר הנמצא בהם ׳כיחיד תלינת צדיק ירע לי י ש ע יש כ לו‬
‫כאמורוזאלעיימאדס כריכו ויל לעיימאדס כריכי שיי‪/‬ליק הצדיק על היעה‬
‫הי־געתלו!שיותן מהטביתלרשעבעילהנהמ־ל הצדדים הנאלה גויי שה צא‬
‫י א ‪ -‬ו ל א •דעפרט• מעשים כאמיר ״א ה לח וחה !שמשר הניח השלשה טענ־מ‬
‫המחיל כהמיימםאחמלאחת!לבטיל הטענה הראשינהחמ מ׳ זה ייייי ימה׳ ה נא‬
‫ציה והיא שמירמהטענה בכחינהנאמנה מחקר״מ כליככימ יהיח כ׳ הטענה‬
‫הראשינה לא מצדק כמי שכעל ועשה יברא כל הנדניזים כלם מ ד ״ •תהי ח ן‬
‫הבורא כל הנמצאים הנה ה א דבק נפעלת! כ׳ חין לה חצ־ח ת כלת אכ־רצ!‬
‫אחד וכהפמלק השגחתי מעל הנמצא אי עי עצייו א׳ כהשתלשלית לא יצ«יי מצית!‬
‫הדביהנברא ההיא יבב; אין מקס לטיעין‪:‬ל! שהשי בלמי משגיח בפיט׳ *‪.‬נשש־• ש׳‬
‫ההכשר יביא מפאתהחמו!השגחת דבקה כצירמ׳ העצמית הנשמרת בשמירת‬
‫המינים!ככ; לח ימצא כרט׳ פלא יהיה מישגח מאת! כ׳ ה י ל מעשה ידיו!כל ביעל‬
‫דבק כפעילת! באיפןמהוזאמיוה אתר ימה׳ הלא צ!היר'מי וה אמר שימצא נמצא‬
‫בעילם ויצא הדבר ההוא בפיעל בלמי קצ״מ! ימ !כאל! אמד כ׳ הכל מעשה ירק‬
‫•כלהנביאים יצא; חל המציאימנמצ״מ! ׳מיןאפר שהיא פעל צירימ פל הנמצאים‬
‫הנה כל הנמצאים ש יש אצל! ובערכו ימי ועל כן ימצא עם בלם ילכינול הטענה‬
‫השנית אמר י פ י על״; לא מצאהרעימ!הטיב ‪1‬ה־א מיין ק ש״מ הידיעה אשר‬
‫כיארמי אני א!מהי_מקימ!מרביס!נמבארה באר היטב כמאמר השלישי משפר‬
‫כני מש‪ :‬׳בסכר כרקי משה נכיא!ר משנמהכלצפ!׳!הרש מנת נה!הבללהעילה‬
‫שידיעת יתעש שי דע העמיד שהוא עתיד כערכנו אינה מבדחת כעלמינ׳ כי‬
‫כיגילמינו הס נ ת ר ״ ת ואפשריות וידיעת משארמטבעאפשרייתש כי ה‪:‬א רואה‬
‫ומביט יוה שיצמיד כאל! הוא המה כי אין עמיר לפניו ית'שא נ! נ כל מחא י ו מ ן‬
‫חלילהובישןלאממחייב הקישיא כללויתא־׳תשהכוזכמיעבא ישאת האיש ‪:‬נא‬
‫מפ׳השיי אן! שידע כריש• המעשים כלס ו!א מפי על• ן לא מצא הרעיתוהט כזבו'‬
‫ולבטול הטענה הגי א מ ר מה ׳מאנן ארס ח׳ גבר על חטאיו!הוא הבט ל שביאר!‬
‫כל החכמים הקדמונים!כללות! היא שאש היה אפשר שימצא ארס צדיק בהחלנו‬
‫שלא יחטא כלל היה הסכק חוק מאד אש היה משגיח השי כפרט• מעשי בניא־ם‬
‫ולא •תן לאיש כדרכיו!בפרי מעלליו אךאמנש בהייישאין אדש צדיק בארן אשר‬
‫•עשה ט!כ ולא יחטא הנה כזה נשמלקה התלונה מעיקרא מכמה כמש ש נים‬
‫ב• אם הוא צדיק ג מ ר הנה השי׳ ניתן ל׳ היישיין כעה? למרק קצמ חטאיי כדי‬
‫שישאר נקי להמענג בעיליהיוחני בהחלט והרשע ברשעת עש הי!מ שאין הת‪-‬יינה‬
‫אצלו חוקה יע;הש!עי!כא!ת< ל‪/‬להמערכ והשמיר פניו ממנו ואינו משדד המעי כה‬
‫קיב‬
‫ן‪::‬י הגבר‬
‫נשכילואסטיבואשרעיניעלוובכןה׳ה הטיה הנמשך לו על צר הקריוההזריק‬
‫א!מכאתהמעדכה בצו עב! מעשר צוחרשהש? לא ימנעט!במממ לשלם ל׳ שכר‬
‫עלקצתיציתשקי־פ שאין איש ישראלי כש רשע שלא יעשה קצת מצוות כמאמר‬
‫‪ i h‬אפי' וקנים שכךמלאיס מציות כויוצהיותמצדקו ית' לשלס לאיש כמעשהו ישלש‬
‫לוהטיכשעשכעה"‪1‬ויענ'כעינש חמור נעו הנכשות כדי רשעתו ב׳ לא שמעכקילל‬
‫אלהיו ונמצא אכ שבהיות הארס ח!טא שהחטא נמצא בו מבאת החומר כזה אין‬
‫מק ש לתלינת! כלל והוא מ״ש המקונן פה מה יתאונן ארס ח׳ גכר על חטאיו י יימה‬
‫יתאונן ויתלונן הא דם ח׳ גבר על הנחת היותלו חטאיה ועימת שהה הבת הרעית‬
‫הכאיתעצ הצדיקתא עצ חטאיור״לעצהיות לו חטאים ועינ!ת מ!כרחים מפאת‬
‫החימר כ׳ אדם אין צדיק כארץ אשר יעשה ט כ ולח יחטא אס כן על הנחה ‪ 11‬מה‬
‫מקוייש צו צאדס ח׳ גבר צהתאונן וציתציק נגד השגחתו הנפצאה כ• כצ דרכיו‬
‫י שפט •צ־קח״נה שכ• הדרך השני •איר פי השי כשיגה כני איש הנה תכליתי‪,.‬‬
‫<ת'כוהה‪1‬א כדי שיפנעהח!מראצ הנפש העולה היא למעלה כ׳ היא חציבה מתחי‬
‫בסאהככודותשצית״תב״כוריןהואלדכא ולהכניע ולהשפיל כצ הנכנעים אצ‬
‫ה ת מ ד והס אסיריו ווא לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ ויל תכליתי ביישור ן‬
‫כשינה כני איש הוא כדי צדכא וצהכניע תחת רגליו כל אסירי התמר שהש‬
‫נכנע׳" אל התמר בחרפם אחרי התענוגים הגשמיים ואמר שתכצית! ׳תיכהכנעה‬
‫ה נ ו ה א צ ה ט ת מ ש פ ט האדם כפל אשר ׳שפיט שיהיה מכוון למעלה אליו ׳תיויוא‬
‫להטיתמשפטגברנגד פני עליון ו ל מ ה שעישה השי כמה שמדכא תחת רגליו כצ‬
‫אסיר• החומר הנה תכציתוכוה להטותמשכט האיש כפל אפר ׳שפיט שיהיה מפיין‬
‫נגד פני עליון שישים אתהשיילאותי׳שיו נגח ככל פעילותיו על דרך ככל דרכיך‬
‫דעהי והוא יישר ארחיתיך כמו שפירשתיהו כמקימו יכנה את השי כשם עליון פה‬
‫צרמו! שראוי צה״שיראתהחומר שלא יטה למטה רק למעלה אליו ׳תישהוא עליון‬
‫כ י כ ו ה ״ ש י ר אצהשצימ!תהאמת» ואמר שעם היות השי הסבה הראשונה ככצ‬
‫הדברים ע ר שעצ כן ראוי לתלת כל הדכריס הנפעלים כו יתישהוא הפיעל אותם‬
‫אחר שהוא סכה ראשונה ומניעראשק לכל התנועות הנה כאשר יפעל הארס‬
‫הרעשהוא הנקרא עייתהאדס בריבי כי ריב! הוא מריבת החח והגו״ה שוה‬
‫יקרא חכו כיחיד!לא •היה ריכ כין החח!המיה רק כפעילות הרעיתאן כפעילת‬
‫הטוכיתאיןשסמריכהכיעסהייתשיתעצכהחמרקצתלא‬
‫יר׳כ עס הנפש אך‬
‫כפעיל!תהרעתכשהחומר פיעל א!תס הנפש מנגדת!החמר בעצמן מתחרט‬
‫אחר שיפעל אותם כמאמר רול הרשעים מלאים חרט!תכ!'ואמר המקינן כ׳ לעית‬
‫ארס בריבו וה!אמריבת?נפש ע ס ה ג ! ף כ צ ז ' ? נ ? ב ו ? לא •שתתי״ השי פ• הכל‬
‫נמשךמפאתהאדסו?!אפרטי!תהפעילהפיהפעיל!ת האנושיות מצד כללתם‬
‫הסטובותמצדעצמןוהשיהיא המניע הראש ןאך היותה שלא כראוי וה יפעלהו‬
‫הארס כבחירת! הרעה וביה לא נשתתף המניעיתישמ! ויא לעיתאדם כריכו כנו׳‬
‫?יצא ראה ולא הסכים כיה חלילה כ• ו ? נחשן מפאת ?חתר וה' צהר כאשר‬
‫;‬
‫הארכתי‬
‫נ‬
‫א‪:‬י‬
‫הגבר‬
‫‪,.i..-.‬‬
‫הארכתי הביאור על וה כ כ ׳ י ה פ ט י מ י י ש י ה י כ ל • ״ *‬
‫'יא חלקל' י א ת י א ש י ה נ י ח א ״ מ מ ה ד ד ש נ ע י ק ל ב י י ה ע ‪ : :‬ל י ‪ ; :‬ה י י ה עצת‬
‫בג כ פ קיפ הנמשכים והוא הדרוש יישר החי במי‬
‫‪ft:•0‬נ ב כ י ב‪:‬׳ מלה קי*י‪1‬ד‬
‫ני הימן • ב נ ב י א י י מ ז מ ו י משא ע«נ• הצההיים מחק •בא עיר• כ׳ •הנה ירשי‪?:‬‬
‫הניח להקלדה הידועה י״ פ י כ״ ת צכצ בשהש* ה י״ ה־•‪ •:‬ע הי* •י י • י נ כ ה‬
‫הראשינהלבלהיבייהישלאיצחשהינרככיעלרקב״צימ‬
‫ל צ נ י י מ ‪ r‬י י •ה‬
‫א י ו ומה׳ ה'לא ציה •י'»ו• היי! זה יח״ה היא חשד •יכצ צבע צ ‪ cc‬כ ‪ - .‬ה צ־ ׳ה‬
‫או קצונה ימצא הפעולה ההיס חל ה פי על החנינ• יזיז •תהי חש צא שיהיה הדכר‬
‫בוצי‪• !:‬משהיא ציה שיצא הדבר ההיא חצהפעצשה י הייפעהראשי; יצאיצ־״ר‬
‫ש ש פ צ לה י ש צח י• שת ה־־ציעהדתש; כנ ־ ע ׳ כ ‪ -‬ש נ י י ה י י ש ל כצ׳ ה ‪ . :‬מ‬
‫ג ל ע פ ר מ ש ל י א התניע הראש;אש י ע י ר כ ר ג ע ׳ ע ־ ו י י צ עי־ ש י י כל העג לש‬
‫אשליתניעעיט וביאר הדרוש כל! במלית קציומ באוחרי ״כ• עליי; לח מצא‬
‫היעיתוהטיבוהזא מ ת נ א י ב ח י היטב במה שבתבנ! שם בכ׳איי הייוחר נ״של‪.‬‬
‫נפלא על איכ; העזר האלה•׳השתתפות• ככעילימ האנישיימ לאיר השמש עש‬
‫הרואה אשר בידו לענש עיניו מ ר א י מ כ ת כ ט כ• העור החלה היא כמו ה ת ר‬
‫‪,‬‬
‫לעיניה והבחילה האנישית היא כעי; הלואה שאם •רצה לדאיתהיתנט צא • ח כ י‬
‫מצי הא י שהיא המכין האויי שיהיה נאימלהש־נהחיבט אל היכיט כ׳ דלתי לא‬
‫תה׳ימיהג ׳לפיעל הפעילותהט בית היא כמויייאה ומשיג המ בטינהנה מלאיי‬
‫האלה׳אחנההפיעלהפעילימהועימשהיאהעדי הפעיליתכיהרעי הה ל ע ד ר‬
‫וצא מציאות כנידעהנה הפ פמ• פכיתפ או עיצס עיניו מראית כ׳ ד י ך ישעים‬
‫נ י פ ל ה •לשניה בחשך ידמו ינ‪:-‬א לפיולשלט ב ל נ ל ל ״ ל מ היא השי' י פ כ ו‬
‫נ א ייכאמהאדס מצד עצמי כמי שהיא בריאה פ׳המחלמלרחיה היא מצד המ ר‬
‫יפיפה מצד הלזאיזהלעתחלתייה‪-‬פיהיאמפחתהחלס כימי שתינו י צ ל צ ר א ת‬
‫א׳נ! משתתן ה א י כלל בעינו ונמצא שמהש׳ לח יצא הטיכ האחי יליא פ פ »לא‬
‫הרעימ שמיה; שהה מחלתי ופיכו והיא מה שיצל כל המקנן נ א מ ר ! מפ׳ על״ן‬
‫לא תצאהיע־תיהטיככ׳ י ב י ה י ע י ת בלשין יביס ׳הטיב בלשי; ׳חיי צרחת חל‬
‫הדרוש לנויכ׳ היא כאל! אמ שהרע מ אשר יתחלקו לשני ח לקי ש והס ההתחגה‬
‫׳הפק! לא יצא! מאמי ימינה שניהש כמ'!הט בהא נכלא יצא מכי! !ה א ההיא כנו‬
‫ויאהיעייהשכיאחר שהניח ממיתתהרייש יוכר הטעה ה מ ק על אימתי כמש‬
‫ייזתפדכרכאימ נ י ע ה זה לא נשאר עיר מלינה צידה נחטא•! כמה שיתנצל‬
‫ויאמר שהשי' היאלחניעהראשיןכהה נ ׳ לחטאי באיכ מצד הארה עצחיביהלש‬
‫יאין השתתפו'אצההבההלאשינ כול כצצ על שעל כ; יקיא! נאמת הטחיי של‬
‫הארה כ׳ היא הכמש בהחלט כאח ר י! א מה ימא ק אדה ח״ גבר עצי׳ט־״ו נ י ׳ לו‬
‫אחר ב• חעמלאיןלוהמנצלימכשייהצדכחושליכיח וב!ל •תישבו פצ ר נ ת ב י ש‬
‫פיאח' באיזן על נכין כביאור אחממ הדרוש ברא ‪,‬תי! ורפשר ש משבי ר ב י ב ש לשלשל‬
‫‪9‬מס‬
‫האחרוניס כהודעתאמתתהדרוש הנ! ״לו נ י מ י ד י ק כלל ו ק ‪ ~jj‬כ‪-‬׳‪-‬׳ של‬
‫לבייש‬
‫קי‪:‬‬
‫‪, m‬הניד‬
‫מ י * ‪ 8‬כהודעת הרחש עצמו כפי»ה שביארתי! באר היטב כפייהכטות דרשו‬
‫הבהמצאוכ! נספר תפלה לחשה מאמר א חיק ד' כנו'!ה!א אחר הראי‪ /‬והנאת‬
‫הקדמה אחתיחעה לכל!היא שאס יגנוב אדם אחד כיס של מעית שאינה של!‬
‫היההשיהסיבההראש נה אלתניעתהאחצע״סוהאכריס לעשת הדבר כ׳ אין‬
‫שיסאברחתניעערקמכחהחניעהראשי‪!1 ,‬אחהיא ההנחה הראשינה שהניח‬
‫ה נניא פה כאומימ׳ וה אמר ותהי ה'לא ציה נל!מר פה!א המניע אל נ ל פיעל !לא‬
‫יהיה דבר כמציאות פלא יציה אות! השי אחר שהי‪,‬א מניע! אליו נאמת יענו‬
‫הקישיאחינהק שיא איך יפפיסהשיא! ׳ניעאלהארסלעשית הגנבה ההיא כ׳‬
‫כנה היא ׳תיהואמניעהיי אל הלקיחה י ר ן כלל ואין הנאה והמגינה רק מצד‬
‫התחלתית הנישא אשו כ! תהיה הפעילה ההיא ופחיות הנישא אשר נ! תהיה‬
‫בפעולה הכיללתחהלקיחה איננו מישןחהייניע ה א ר ק מפאת נחירת האלם‬
‫פב!חר ניקח כיש המעיתםאינושלוונמצא ש ט ב י י ת ה י כ י א! גנית! הוא נמשך‬
‫מצד כחירתהאדסאךהפעילההפיללתוולתהשקכתהנושא אין כו לא ט כ ולא‬
‫ו ע כ ׳ היא פעלה ט כ ע י ת מ ס י י ת מאתי ית'י‪!.‬א מפי עליון לחתצאהיעית והמיס‬
‫שטיבי!תהפעילה!רעתהאינהמפ׳ עליון רק מצד כחירתהאדס ובכן מה ׳תאינן‬
‫אד׳ ח׳ ג ג ו על מה שיחטא בא מ שה א ית—‪.‬׳ע עליו ששקר הוא דובר יען החטא‬
‫כא מצד ריע נחירת! כאמור וכאשר יעי״) סס כפייההפטרה הנוייתבאר כאר‬
‫היטב בפס קיס הלל! אמר ע ד נחפשה דרכינו ונחקירה כ! נשא לכככ!‬
‫כ )‬
‫׳‪,‬‬
‫ח מ‬
‫פשענו כייאתראשר ככר ה!כיח בט עניתנכינית שכל השאורעיתהרעית והצלת‬
‫ה״תיגש ת לנח על הח־כ ג יה א תה המגיח כ• החדה נ ר נ נ׳ הצי‪ :‬ר היי! מינע‬
‫צהפיסה‬
‫‪3‬‬
‫׳־'‬
‫נ ד‬
‫‪b‬‬
‫' '‬
‫ג‬
‫יויצצמו הט!נ כיור© א ת י התאייתונהאמינ! אחימתרעת אשר כשני חלקים אלה‬
‫תל!׳ עצמותהשלמית והס טיכ העיק והמעשה מ י ד ע התחיל הדקיק להוהיר א ת‬
‫העס לתקןחעהאמוניתועיתהמעפיה שהה חלקיהשלח!תכנ!'!על שלח ת ה ‪ :‬י ק‬
‫אחינחפשהייכינוונחקייה!נשיכה עיהייר' נעשה החקירה כאמינות והיבחם‬
‫האלה״פ על פ׳ ייכינ! יעל פ׳ שישי יתנו!לא על פ׳ י י כ ׳ הפליכיפיס כי נוה נשוב‬
‫כעיומו עד היייא נחפשה י י ב נ ו ייינחפש ירכנו המיוחייס לנו נעיין!הס שישי‬
‫הייתיניאשיהשייסנומיעה והעמידונו רכיתינו ול על הכנתה על נכין נהם‬
‫ואיויחפיש היוכיסהנאיתיסהמיוחדיסלנ!נחקיי ניכוי'האלה״ס כעיון ישי‬
‫נ* וה הדרך העיוני הנם; לשיכ עד היוהיא הדכקיתהמושג כעיון כ י כ י י ס אלה״ס‬
‫הנאמרים כאחת ואפשר שיאח שראוי ראשינה לטהר המיותיהוא הרחקתהחחת‬
‫ה״נינ תק ־ה שלמק י נע״; נ• ניה יהיה הע״ן שלםנ^אס לא • ו חק ראשינה‬
‫ה ״ ד ת ה ״ ג ־ ת ' ח ניצל לחק ר‬
‫ח‬
‫״ ־ ת הע״; ה׳ ה ח מ ו המקלקל יהיה לנו מסך‬
‫מבדיל!מחיצה גדילה ומעיק חינעהשלמותיעל כן אמר נחפשה דרכינו ראשינה‬
‫ונמק‪:‬המד<תהחג>ניתיהרעתיאח כך נתקל נעיין בי בוה נשוב אלה' ונהיה‬
‫לנקי כי וה!א יניד שאיול בל שיראתחטאי‪ .‬ק רמ לחכ״ת׳ חכמתי מתקיימת יאחר‬
‫אשר הוהיר על החלק העיוני סהוא החלק הראשון מהשל״תהוהיר על החלק‬
‫בט‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬ג‬
‫השני‬
‫י‬
‫*אגיהגכד‬
‫השניוהואשלמיתהמי‪-‬טהיהוא הד־ךהנניןלהשצתהשל״ ־‪.‬היתי־זכ• י * ש ז ה‬
‫ואיי שירוחקיהחריתהמגיניתיהיא הירמת חטא ואת כ ן ישתלם הא־ם כעיין‬
‫‪fr‬‬
‫ואחי כך יושלם במעשה כי המעשה השלס היא אשר ׳ניח־־תרהעיןה‬
‫הניצה לרול בא מרי א•; ביר ירא חטא ולא עש ה א ק יזכיר כיי׳ שהארכי הכ‪-‬ת ר‬
‫עלוהכשפרכרקימשהכמקיח!‪3‬עלכ;אחראשר הזכיר שלמת הע״ן יקדייית‬
‫הטהרה מהמריתהזהירעל שלמיתהמעשה כיי כ; נא ‪.-‬להשגתה‪:‬ל־־ תהיי ־רץ‬
‫‪1‬‬
‫נו כאימינשא לככנז אל כפיס אל אל כ שמיש ר ל שנשא לכיני שיעיין י ד ״ ד כשל־־ ‪r‬‬
‫המעשה הנעשה ככפיה וכאלו אחר ציליךלככנז שיהיה י נ ק בשביס ככל אשי‬
‫יעש! הכביס אשר הס מכ״נים אל אל כשמיה לעכירת! ׳תיזא חל כפים אל חל‬
‫כשמיהיריאלהשכיסאשריה׳! אל אל כשמים חניתה ראיי שנשא לבכנ! שיעיץ‬
‫יסתכל נהם תמיר לכלת׳ יחטא! זכיאר כללית הירי ש!היא שהכת הכתרת השי‬
‫כצי! ממנו!מצאונו צריח רכ!ת ו ר ש ת ה!א כעבור שני חלקי הפלמית הני יהא‬
‫אומרו נחנו פשענו ומרינו יריאנחמ פשעיו ומרים •ר אנחני פשעם שהיא הפך‬
‫השצמ! המעשי פ׳ פשעים ועיונויהסהפךהמצ״תוהמעשי' הנעש׳ לעבירת! יתועל‬
‫החלק העיינ• אחר ימרינו והוא רמו ופצו׳ אל האמינזתהרעית שהיא הפך השלחין‬
‫העיוני כנזיואמר שעל פן ׳תח״כ משתי אלה שהשי אינט טילח כי ׳ייני דמים‬
‫מלאו כלומר להיותנו מלוכלכים בעכיייתהעיוניויוהמעשייתעלנ; אתה לא כלח*‬
‫וסהייתשלאסלחתמצאיצוהצריתהנזייאנחנזחושכיסשהס כלא צרק זעתידעצו‬
‫כ• עינית•‪:‬׳ הגו אלה חחס‪:‬יעלמעשיני!על פ ע ל ׳דיני‪!',‬א נחנו כשעמ ויורה‬
‫אתה לא סלתתוהוא כאל! אמר כעיר שאצחצו פשענו ומרינו כשני חלקי הפלמית‬
‫כנוכר אתה לא סלחת ועל כן באו עצינו כל הרעית אשר וכר למעלה אמנם כפי‬
‫הדרך השני אפשר גיכ שית״שכו הפסיקים הצצ! על נכין ויאמר כ׳ אחר שנתאמת‬
‫שבל תכציחההשגחה האצהיתכהכיא ״סירקעצהארס היא כדי שיכנע החומר‬
‫אל השכצ ויתאחדוצהשגתהשצמיתהנפש״על פן צרין שהאדפ יחפש י ח י ן ר‬
‫ככל פ י ט ׳ רדפי! והס פעולתי! אשר יקרא! דרכים כפי הנכ־איכ והחכמים כי•‬
‫אחד ויזא נחפשהדרכינ! ‪1‬נחק‪1‬רה ר״ל נחפשה דרכיה ולא נניח א!תס אל הקר!‬
‫וההזדמן רק שיהיו הדרכים •שריס ‪1‬מש!!ניס אל הטיב כמה שהיא טיכ זנחקירה‬
‫הדרכים עצמס לראות במה הוא הטעיתכהס כ׳ הכרת הטעיתיהחקי־ה היקרה‬
‫‪ o‬הוא סכת השגת האמת ועל פן אחר פאחר החפיש מחקיריכדרך תהיה‬
‫התשוכה מהרעקלהעד שתהיה מגעת ע ד כסא בכודויתיתא!נשובה עד ה'!היא‬
‫התש!כה השלמה כהכר‪9‬החטא כ׳ א! תהיה קיימתכ׳ כשתהיה בלתי חקירת‬
‫חפיש הרע!הכרתי תהיה נקלה התורה אלי! ילא תהיה התש בה שצמה וכלל‬
‫בדבריו אלהאמתתעניןקנין התש!כה עצ נכין ואחד שכיאר ד ד ן כצל שראוי‬
‫שצשייאל ה כתשובה שלמה שהיא אחר קדיחת החפוש!החק׳ר בדרכיו כנו'ביאר‬
‫א!פן התש!כה אחר החקירה הנוי כא!מ'נשא צככינו אצ בפיס אצ אל בשמיה!אמר‬
‫םהדרן הנכון אחר החפיש והחקירה הראויה הוא שכשנראה הלכ מישפצושקז*‬
‫י‬
‫י י‬
‫כעבירות‬
‫קיר‬
‫אני הנכר‬
‫ל ג ל י ל ת ז‪-‬גליה א ת למעלה כ׳ כשיהיה נכנעהלכ אל השכל יהיה למעלה וילא‬
‫יהי‪ :‬ל‪-‬טה י׳ל הכל תהנשמ״ת כהלל אל הכח המי‪/‬עייר !ה!א מה שרצו י ! ל‬
‫־ [‬
‫באימים שהצייקיה לכה בלשותס שלכם נכנע אל השכל והיה א ן למשה והישעיס ‪ ^ •i‬יי ‪= P‬‬
‫לה בלשית לבה ללכתאחלי שלילית לכס אל‪-,‬״‪. f,_p‬‬
‫‪ r‬מ‬
‫‪ 1‬מ‬
‫‪,,‬‬
‫ת ע‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪. ,‬‬
‫ח‬
‫׳ ו‬
‫‪3frc‬‬
‫צכם נ י « ת‬
‫לבבניאלכפיסי״לנצכיהלבבינולמעלהאל העננים בפלש׳ ע ל על כפיס כ כ ל‬
‫איי כויואחר שיהיה ההתנשאיתעד האלה׳יכשמיס כ׳ ‪ 11‬תהיה הכוונה והיא •תיהאו‬
‫יישירו נגי! חאאלאלכשמייר״לנשא אותיאלככ׳ למעלהאלאלשהויכשמיס!מכ״; אליו כנוי‬
‫ואחישב׳ארא׳כ;התשבילייעל׳ פשעיו כ׳ כצדק עשיהש׳מה שעש' כנגי האימה‬
‫הישראליתמחרב;כיתושממיתהיכלו ולא סלח לחטאתםכמנהנ״תלהיתמחל‬
‫ופולח לעיניתס והוא פ• להיותשנעשה להם ה י ע קני; נ פ ה י בנפש ע י שנעשה להם‬
‫כ ל ת י ויצא! מכלל ישעיס שלם יולאיס חיטית פי אלה לא הי! מתחרטים מהרשע‬
‫והפשעים אש־ליועישיס י ק ליו עישיס יכריס ׳!תי יעים מלפשעיס על כן לא‬
‫הילס!לח ללה לשי ויואנחני פשענו ומיינו אתה ל א פ ל ח ת י י י מ י ב י פ נ ג י השי‬
‫א ח י לכיתלעינית‪-‬לפשעים כאמיר ואוחי לו שלהיוישאנחני אחי שפשעי! שליל‬
‫דאו׳שנתחיט חהפשע!לאהפיןלעשיתפשעאחד לנל לא ר י ו ל אלא שעשינו‬
‫י כ י יותי י ע מ כ ש ע שהוא המי׳ כ׳ מיי ׳!תי י ע ככל מקים מהפשע והפשע יותר‬
‫י ע מהעין על כן לא סלח השי עם ה״תמליסלמחיל ׳לסלוח וכול ׳תישכ ה פ ס ק‬
‫הול על נכי; ׳׳תרצו כוקישיות לסליחת! כ׳ הפשעיהחר׳ אינסטעס לסליחת! רק‬
‫•‬
‫להפכו אך עלפי דרכנו ׳תיםב על נבין כ׳ עהלי!תמדרכ! לסליחית; הטעם למל‬
‫לא פלח אך הפיגה!היאלליית שהיי נעתקיס מהרעאל ר ע ׳!תר גחל יכן ׳תישב‬
‫למה לא אחר ואתה לא סלחת יען לפידרבניהיא גירה ילא תיהפיהידעה כאלי‬
‫אחר לפי שאצחני פשענו ו א ח ר כ ך מ ו י ט ש ל ‪ :‬א י י ת י ר ע ע ל כן אתה לא סלחתלמ‬
‫כאחור להיות שאחר לעיל כ׳ כהיות חט אתיני רכים שערי הליחה ננעל׳ ה ש י ם נ ת י ב א ף‬
‫המאיישתהרעיתשנמשכו מהעירסליחתייתיבכיאייהכלגיהרעוהעדרההצלה‬
‫ס״׳‪:‬‬
‫וההמלט ממנו ועל הפלגתהרעאמ' שהשי כשהביא עליהסהרעיתהעמיד עליהם‬
‫בעין‬
‫קזכתאףוחימל ורדף איתש כעיר סיכת האי! הנוינט!׳ על ראשיהם ועל בן ה׳תלסחיו‪!-2‬ום‬
‫גמנעתהחמלה והחנינה פ׳ מ׳ שיפעל כעת חרון אפו כל ע י י שיתמיד האי! לא‬
‫תמצא שס חמלה פ׳ הם הפכיים!לא ימצא! כמשא אחד לוח! אחדוהוא אומר! סכו'‬
‫נאף!תרדפנ! כאן׳ הנויועל כן צחשך חזה שהרגת כהחלט לא חמלתלקחתאחצע׳‬
‫»ה לק ללגת שהיא הצקחה ההחלטית עד הקצה האחר ן שאין שם צד חחלה ועל‬
‫‪ p‬לא אחל ולא חחלתכ!! פ׳ הוא פיל!ש הלגתולא הילעתהעלל החחלה נופף על‬
‫הנקמהולאכאלופירששסביהיותהנקמההחלטיתהיא להיזתופ!עלכעיל האף‬
‫מתמיד והיא ע ל י י ך שפירשנו כפסיק לא אליכם כל עיכל׳ ללך הכ׳טז םיאשר‬
‫עיללל׳אפלהיגההיכיוסחחןאפ! כ׳ כלצינר! היה להיות שפעל השי' נגח כיוס‬
‫וןחן אפופי בעתחחן לאף אין שם חמלה כלל ועל ק אחל פה־שלהייתששס‬
‫ק כתלאף עליי ולדןאיתנ! בעילהיכתלאף נט‪.‬׳ עללאשנועלכן הרגכלתלנו‬
‫כט‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬נ‬
‫בלתי‬
‫אגי הגבר"‬
‫ב ל ת י ח מ ל ל ‪ ! 1 3 3‬ל ל י ! מ ש א ן ‪ .‬כ ל ״ מ ל א ד ס כ!־׳; ל א ף ׳ ל נ ע ‪ ! :‬״ כ ל ל א יל•׳‬
‫שינצלהמיכה ב א משני צ י ד י ס ה א‬
‫‪1‬‬
‫ינשו‪%‬‬
‫ש י ר ח ם ע ל י י מ ם • כ כ ה ה « כ ה !*מק‪ ;:‬ל‪ 1 :‬ל י א‬
‫ס י * ע צ ו ו ח ת י לשיעי־״•יאף ש י ה י ה ב ע ת ה כ ע ס ל ל נ ק ס מ ־ י ש י ר ח ‪ :‬׳בל•! כ ׳ י מ ל ק‬
‫ק י ל ! ע ל כן ח ח י‬
‫שליללצי‪.‬צאליל‬
‫ל י א פ ן ל ל ח צ ט • ע ; ה פ ס י ק לש• ב ע ת ב ל ו‬
‫כ! כ ל ע ל י א ש! ל ב ל ת י י ע ל י ר ה מ פ ל ה ל כ ‪ :‬׳‬
‫׳ מ י ל י א ע נ ן ע י נ ״ ל נ ׳ ש־יכ־יל• •י‪-‬כייש•*‬
‫כ י נ י נ ! !ביני י ת !יס כ כ ־ ת ב ע נ ן ל ך ח ע ב ! ר ת כ ל ל ב א י ש ; ש ל י ׳ ל י ל לי י ״ ת • ל צ ל ל ‪ ! • :‬ל‬
‫לני!לני‬
‫ל א ח ר פ * פ ש י ש י נ צ ל כ! ל ־ י י כ ל מ י י ל ח כ ה ח ‪T‬‬
‫י * שיל• ל ב ש ע ת‬
‫כ ע ס י היא מ צ ד ל ע ־ ־ י ד י כ ש ש ש א ן שלמשה ל א • י ח ס ב ש ש נ ד ל נ ל ל ע מ ־ י ש שס‬
‫א ס ׳ ו ח מ ו עציו • י צ י א ה ! מ י ד ! ן י ע ז ר ‪ 1‬ל ! ל ז א ל מ ק י נ ; ש ב ש ע ל ש ל ש ל א ת נ י ל ש י כ ל ר ן‬
‫א פ ! ל י י נ ו מ א י ש י ' נ ע י ס ו נ ד י ם כ י ן ה ע מ י ס ש ל י ! א ו י ב נ ו ב צ כ י ת ס !היי ע ז ר י ם ג ש ל ש‬
‫להנקם ממנו שהם מואשיס א י ת נ ז ח א ה ח י ו י א י ס תשימנ! ב ק י כ העמים ׳ ד י ש ־ ם‬
‫הייני ק כ י ע י ס כ מ ק י ם א ח ד א ב ש ר ם י ר ח מ ! עלינו א נ ש י ה מ ק י ם‬
‫א ש ר ה ״ נ ׳ ב־‪ .‬כס‬
‫כ י כ ה מ ש ך ה ו מ ן ת ת ח ״ כ א ל כ ה כין ה י י י ס • ח ד כ מ ק י ם א ח ד א ן שיל•! א־יב־ס‬
‫ו כ ן א ן א ס יהיו נ ע י ם ו נ ד י ס ! ב ל ת י י!שכיס‬
‫ק ט ע י ם כ י י ק ס א ח ד א פ ש ר •שירחמו‬
‫ע ל י ה ם ה א נ ש י ם מ צ ד ה א ה ב ה ה ט ב ע י ת א מ נ ם כ א ש ר י ה י ה שש מ ־ א ־ ס ש מ י א פ י ם‬
‫א מ ש א! צא ירחמו כ ל ל א ף שיה׳! ד ר י ס ע מ ה ס ! כ נ ג ד ה א א מ ר כ ח י ! ה י א מלשין‬
‫טצטיל כמו שפירש! ה מ פ ר ש י ם ! כ נ ג ר הכי א מ ר ומאיס ש״ילסיש א י ת י ‪ 1‬לת ה ש נ א ה‬
‫ה י ש נ ה ש ה ם ה ע מ י ס א ש ר מ ק ד ם ק ד מ ת א צ א ו י כ י ס ה י ו לני ע ל כ ן א י ; מ ק ש ל ה נ צ צ‬
‫כיינינכ';‪ "-‬ניחר!; א ף ה'כנוי אמנש כ פ י‬
‫הדרןהשנייאמיכיאחרשראתההשנתת׳ הנפלאה‬
‫שנכתם ע ן כ ת ע ח ו כ א פ ס ת ק ל א ש ר על כן לא פלח לחטאתם ש ר ח ל שעישל ללש‬
‫היינכהתיכמן‬
‫שפירשנ! כ ד ר ך השני ה ס ת י ר כ‪:‬יו מ ה ם ! ע ש ה מחיצה יסיכה ש ל א ף‬
‫! ד י מ ה מ ב ד ל ת כ י נ ! ׳תיוכיניהכ והיא ת כ ל י ת ה ״ ש י ר י ן הקשיש ע ד שפירשנו פ ש ק י פ‬
‫ה ר ב ה ווה ה י ה המכוון פ ה צמקיק באומ' כ כ י ת כ א ף ו ת ר ד פ נ ו ר צ שליו ה ״ כ ר ק‬
‫ה ח ף ע צ מ ו ש ש ם ס י כ ת א ף ו ה א ף ע צ מ ו ו ר ד ף א ו ת מ ! ת ה י ה ת י ! ש ל ו ת ר י כ נ ׳ תייו‬
‫ל נ ק ב ה ׳כאלו א מ ר ס מ ת ס ו ל א ף ש א נ פ ת כנ! ו ת ר ד פ נ ו ה א ף המי והיא ה י ה ל ״ ש י ר ק‬
‫ו ה ע י נ ש א ש י א י ; ע ו נ ש א ח י כ מ ו ה ו ו א ח י ש נ מ ש ך מ ו ל ש ל י נ ת לא ח מ ל ת ' י ל ב י א ף‬
‫מלך כ ש ר ודפ כשיעניש צ א ת י מ ע ב ד י ו כ א ן ל כ ד שיאנף בו!ישליכהו מלפניו ה נ ;‬
‫‪1‬ה ה!א ה ע ו נ ש ה י ו ת ר גחל ש א פ ש ר ל ה ע נ י ש ! ב י י מ צ א ו ה ! צ ר י ת ר כ י מ ! ר ע י ת כ א ש ר‬
‫יהיה‬
‫באף‬
‫נעדר‬
‫ומ!שלך מ ש ע ר ה מ ל ך כ י א ס ה י ל מ ע נ י ש אות! בעינש א ח ר וצא‬
‫ע צ מ ו ה י ה ל! מ ק ! ה !•אמר כ א מ ת ש ע ד י י ן ה מ ל ך א י ה כ א י מ ! ! ח צ ה‬
‫לקדש‬
‫ולא להיחיקי מ מ ש ב ה ח ל ט ו י א מ ר שהוא מ ר ח ש ו מ ת ל עליו כ מ ה שמעניש! ואימ‬
‫מ ש ל י ם מלפניו א מ נ ס כ ש מ ש ל י ך א ! ת מלפניו ה נ ה ה!א כ ה ו ר ג ב ל י ח מ ל ה כלל ב ל א‬
‫נ צ נ ו ו ף ש ס ש!ס צ ד ח מ ל ה ו! א ה ר ג ת ל א ח מ ל ת י ר י פ ש ה י י ה ״ ש י ר י ן ה א ף מ צ ד ע צ מ ו‬
‫ם ס כ י מ כ א ף ו ה א ף מ ר ח ף א!מנ! ת מ י ד וה<א כ נ ו ׳ א ל ה ה ר ח ק ה מ מ נ ו י ת ' ה נ ה כ ו ל‬
‫ה ר ג מ צא ח מ ל מ כ ׳ מציאומ ה א ף ! ה ה ר ח ק ' ממנו •תיוהדחיפה מלפניו ה י א ה ר י ג ה‬
‫ב ה ח ל ט כלי ח מ ל ה‬
‫כ צ ו י י ן כ ׳ א ר שמיס לשת‬
‫נמשניתמהללחקלממנו‬
‫•מ'‬
‫כשיהיו‬
‫כ יש רק‬
‫י ‪ m‬הנכד‬
‫קגיו‬
‫היישידק והעעש האף כעצמו האי היא שכאשר •אנן המלך א! השי עם עבר! ‪1‬לא‬
‫< י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל א‪!:‬‬
‫ר‬
‫זו‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫לא‪.‬־של עול מ;‪:‬׳ ל׳ לרוחת׳ לשועמו אך כאשר יענישהו בכל איוה‬
‫עי‪:‬ש כהיות כ ינמ שיהיה אצלו יישל אונול! צמחמ!על ‪ p‬אמר המק׳נן כ׳ בהיות‬
‫ה״סיריןהאןעצחיבנייעלכןכנימבענן לךמעבור תכלה כ׳ כהיות םלכתרת‬
‫פניך‪.‬ממני והרחקמניניחךכנ! אק י ק כ לתכלת׳ שתהיה נ ש ־ ע ז הרעה השנית‬
‫אשרתתח״כ מהשתיתיכניש בהחלט היאכיעכד המלךכעיר! עס המלך אף‬
‫שיעניש אותי א ; לא ׳רחיקה! ממני בהחלט וישליכהומלפני) כלהעס מ ק צ ה ! עירו‬
‫מכ‪:‬׳! כי יאמרו א עפ'׳' שהענישו למלך כ ע ת עור ישוב •קרבהו אליו אך כאשר ישליך‬
‫אות! הלילך מכיתו ילח ירצה! עיר כל מיצאו ׳כיה! ולא יראו מלפניו ומה גס אס יהיו‬
‫ל! אויביה דב־ס אשר בעירו עם המלך היו ׳ראיס מיינו כצאת! מאת פני המלך‬
‫יעשיכו משפטי נקח־ת עלכןאמיהמקיקעלהרעה היאתהמתח״בתלו כהשתר'‬
‫פני! ית' מחנו פחי וחאיפ תשימנו בקרכ העמיס כליחיכמה שהיו הייהירק ה ח ן‬
‫והכתרתהפניפ כנוימוה נמשך שכל האומות ירח! איתני מאתסונלךנעיס ינריס‬
‫נומק ס אלמקיסומאיכיס מהס א ן א ש ה י י ת מ י פ י אותנו כייסירקאחריש כהיותנ!‬
‫דכקיש כך!רא! כל עמי הארץ כי כאשר ״סר איםאתבנוהיחלדינ! מייסרנו ירא!‬
‫מלפנימ אך עתה כל מונאנ! יהרגנו כנוי אשר על כן התקין לכל!ה היא התשוב'‬
‫השלמלובקשמהשלח! ככל חלקיו כמ!שוכרלמעלהנחפשה דרכינו יפי'נשצו נעלי פצו עלינו‬
‫‪0‬‬
‫כ!'כחד ב א ח ר אשד אחר שהי! נעיס!נדים כין הא!מ‪1‬תוהיומאוסיסכעיניהפאמ' ‪? ^ , " 2‬‬
‫י‬
‫םלאויביס אשר הי! נעמיס המפתח! פיהם מדם יפטירו כשפה יניעו ראש ןולעגן‬
‫עליהם על דרך ראוה צריס שחקו על משכתיה ״ה אומרו פצ! עלינו פיהם כל אויבנו‬
‫כלומר כשהכמיר השי'פני! ממנו!היינו נעים ונדים כין האימית כצו עלינו פיהם‬
‫והיו חלעיגיס עלינו כל אייבמ ולהיות שהאיש אשר ׳לעיג׳ עליו ׳מנחם כאחד משני‬
‫צדדים כניס שינים האי הוא כשהדבר אשר כעבור! ׳לעיג! עליו אינני נמצא כ! כי‬
‫‪ 16‬האיש אשר ׳צעיגו עליו הוא ׳לעגמהס כדאית! כ׳ לא חפר כצ מכל אשר חשכו‬
‫עלי! שחסר ממנו יפה לח היה ל! צר גחמה כלל פ׳ יומר מחה שהיו חושבים אויביו‬
‫עליי היה כי ויה כ׳ לפעמים ילעיגי האויבים על האויב המפחד ח ה ר ע א ף ע ל פי‬
‫שלא יבא עליו ולפעמים י צ ינ• ג׳ עצי! בעבור הרע עצח! שבא עליו בפעל על כן אמר‬
‫החקינן שבה הי! השמים רעימוהסהפחד מהרע והרעעצח! כפעל והיא הפחת‬
‫<;א פחד ופחמ היה לנ! כ׳ הפחד הוא שמפחד הארס פן יבא המאורעהרע והפח'‬
‫היא הרעבעצח! כ׳ יכל המפל מחמ וכל וה הוא קודם שיבא הרע בפעל פ׳ הפחר‬
‫הוא כדמי!; מיראת העמיד!הפחד כאשר מידה עליה השם היא ההכצה אל הרע‬
‫כפעל ואמנם השאת כיהשאת היא ה שאיה כעוד שהרע כפעל והשבר הוא הרע‬
‫ככעצ צחור והוא כאלו אחרה שכה״מלה כל וה לא היה לה נחמה מוה הצד מהלעג‬
‫שהיו מלעיגים עליו ואמנם הצד הכיאשר ׳מנחס האדם היא היות!ג^יוצ הצכ סוכל‬
‫המלא!' וכלת׳ חחשיכ אימס כ׳ כהיות! כלמ׳ מחשיכ הרעימ והוא שמח כהס אימ‬
‫מרגיש צערנלצמהמלעיו‪.‬׳'עלי‪1‬אךכ?׳»ן( הוא מרגיש מ א ד כ א כ ר ע ת ׳מעצכ‬
‫׳!תל‬
‫י•‬
‫‪31‬‬
‫י‬
‫י ז‬
‫‪°-‬‬
‫י ‪.‬‬
‫• אני הגיד‬
‫״ מ י כחל שישלח! אויביו ל! כ ר ע שלוא כלי‪/‬י היבלעלכן ‪ t r b‬שליל היא ״יגיש‬
‫י ע ת כ ל ‪ :‬ך עד שפלגי מיס תרד עינ! על שכר כת עמ‪ :‬שליל מגיע צעצ־י! !לנפש!‬
‫ויואפלגימיס חרד עיני על שבר כת עמ! והנה מפשק א ת ח י י א ־ ת ה כ א התחיל‬
‫המק!‪:‬־ מדבר בעד! ער פין׳ האלפא ביתא כ׳ ל ח היה בפרט‪ ':‬יותר נאנח כ ־בדיין‬
‫״‬
‫‪r‬‬
‫ע‬
‫‪ - , ,‬מתנים על שכר בתעחי!ואת הימה אצליאתתמהכבית אשר לק־יכ הפא ל ע ז‬
‫‪r‬‬
‫וולחמה שאר!צכ!מפנישהי!א!מרי'ככיהפמהשלארא!כעידה'כלמרשהיךימו‬
‫<״ <‬
‫‪e‬‬
‫האמירה ככה ק!דס הראיה יהיא נכין פפ׳ הדרש!אש יקשה איש עליהס מ ד ע לא‬
‫עשל ק למק*; באלפא ביתא הראשינה אפשר להשיב כנקל כ׳ כהיות האלפא‬
‫ביתא הראשונה על העידלמליללה ב י ח ד לא שייך בה מ ל שאול על הא מ ל‬
‫הישראליתאשר כל שאר החלבא ביתתמי ש־־תעלילל על רעתה אך כפי הפשט‬
‫ללי מליצלל••־נ;‪:‬ש־׳‪:‬רהכ־רבעניניפרנה לליךיסלביאאצ העין כ׳ מ כ ף‬
‫הפיא עד פ י ן האלפא כ• תא דבר על עצמו לבד! ואש היה שומר ההדר מלאיתיו'‬
‫היל מפסיק באמצע בהייתימדבר כעד! יכול אבאר הכתיביש ואימי פ׳ לה׳!)‪/‬‬
‫שאןכהיותהרעעלהאיב; הנו)לא תהיה למצטער נחמה כשם צד מהצדדים‬
‫הנו אפשר שיתנחם משני צדדי‪0‬אחר׳‪0‬הא'ה!א מצד איזו תקה שיש ל‪ 1‬בעתיד‬
‫ללצקס מא״כ׳! המלעיגים עלי! ו א ן אס מ צר ה!א עכש! ל נ ל ל א שלח כמקימי אל‬
‫כנצחין לאחר ומן והביהוא מצד היית לצער ולרע כילל גס לאתרים עד המשל‬
‫הקדמוני שאמר! צער רביש חצי י ח ל ל כ! ׳לטעם כול אצל׳ ל א כ׳ הנה החדש‬
‫כאשי יראה שאינפ יחידי ברעישמשתתפיס ‪ D‬אחרים עמ! יתנחם כמה שיביר‬
‫שלא בא הרעההיא בעינו לבדו כ׳ מ‪1‬ה הצד ׳תנחש אך כאשר יניע ל! חלק ׳!תר‬
‫גד<למהרעמלזלת! לא יוכל התנחם מצד הסכל א ן שלא י ל י ? מצד ל ר ע עצמו‬
‫ע‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫והנללרמ!! שלאהיהלוצחמהמהצדהראשוןאמרהשניכסק־סהנמשכס כא!ח"‬
‫נ‬
‫ג‬
‫י ‪ -‬עיני נגרה!לא תדמה מאין ה פ נ י ת עד ׳שקין וירא הימשמיס כ! י ר ע י ד נגרה ־‬
‫ע!‪.-^, -‬ף מיל במילש פלגי מים תרד עיני אמר שנגרה תמיד בלתי הפסק וזא )לא תדמש‬
‫עיט עוללה כלימר שלא תכשק ההגרה מהרמעית ולהיות שיש גבול לבכי פי יעלה כעליה‬
‫מעמוד!אחל ירד ויפשק מעט מעט אמ'שה!א מאין הפ!גית‪:‬חליפין!העכרה כלל‬
‫לק עומד כמצכ אחד קייס מאין חלין !העכרה ולהיית שלפעמים פאשר יהיה‬
‫הבכי ככ מתמיד כלי הפסק יהיה ח ת שיסתלק לגמרי מהרה על כן אמישזה אק‬
‫לו הפיגיתוחליפית עד ׳שקין וירא המשמים כימצד עצמו כדרך ט ב ע לא יסתלק‬
‫לעילם יען הסבה היא גדולה ו ע מ ד ת נגרו תמיד ‪1‬לרמ‪1‬ז אל הצד השני אמ שנס‬
‫מאית! הצד אין ל! צד להתנחש יען היה כאכו ׳!תר גדול מכל כמתעירז!הם משפחית‬
‫עירו יעןה!א היה ממשפחיכהציישהיתהנכחריצקדושהוצעכודתהש׳ מכל ישראל‬
‫כ כ ר ש י ו ע ל ק ה י ה ה ר ע ה מ ג י ע לו ׳!תר מכל מה שמגיע לוילתו וככן אק צו צד‬
‫גחמה כצער כצישראצ יען היה צערו נכדצ מצערם ולא היו משתתפים כמדרגת‬
‫צערי שהיהחיןאחר בו לכד! וזא עיני עוללה לנפשי ‪1‬ה!א כאלי אמיעיני בדמעש‬
‫נווללפני על נפש׳ כערש׳ שמלת שללה הוא מלשן מול י‪1‬תר מכל משפחת עירי‬
‫כמי‬
‫‪ m‬הגבר‬
‫קיו‬
‫*צמ' יאמיס בבי ה י י ן השנייחזשמ הכסייךס כלס על נכון והיא צי מה סהילע׳‬
‫י ת ע צ ב אל לכ! היה •ע; האויבים הי! שמחים ומלכיגיס ענימ כאומרם שאנחנו‬
‫גרמנו הרע לעצמנו כ• עניתינ! הנ‪ !1‬אלה ‪1‬מ!ה הצד לא היה לי נחמה ווא כצ! עלינו‬
‫כ הס כצ אויבינו כ׳ צא אמר פצי נ נדני כיהס רק עצימ לדמו! שכל דכורס היה‬
‫עליניכאוחרס שאנחנ׳ סבבנ׳ רעיתימ כנוייכיאר דבור האויבים כאומיפחדוכתת‬
‫היהל‪ :‬יכ‪:‬יה ח י ק ש י ל מ ע ל ה כ ל ‪ .‬״ ר מ ה שפצו יפתחו עלינו פיהם אויבנו הוא‬
‫שאמרו שהפחד והפחת כלס היו צמ כתיכצי יכקרכצו כי האדם ירא ומכחד‬
‫יהייצהראשר כו ובקרבו והפחת הוא היצהר כעצמו אשר כ! יפיל האד ומיצא‬
‫שהבחדזהיא היראה לזמני והפחת כלס היוכניויייה הצד היו מלעיגיס עליני כי‬
‫הרעאשר יגרום האדם לעצמ! יא‪1‬י להלעינ עלי! ולא יוכל להתנחט המצטעי מיינו‬
‫ואכשר שהיא נורה ככני ‪3‬צחה‪,‬שהיה אימר הצכיא שכל הרע ימשך מעינ!תימ‬
‫והיה כנו ובקרבנו השאתוהשכר !איך שיהיה אמר שלא ני כל להתנחם בהיותנו‬
‫אנחנ׳ בכתהרעועצכן התחיל הוא כמדכר כעד! על הפלגת הרע אשר ככב‬
‫ה!א לעצמו כי ‪ p‬ט ב ע השלמים שהטיב מוצק א!ת! בוכות אחרים והרע תליש‬
‫א י ת בענותם לכרס ועל ק התחיל מדבר כעדו ואמר פלגי מיס תרד עיני על‬
‫מכר כת עמי כלומיעל שכרון כתעמישכא לו מצד עצמו על וה תרד עיני פלגי מיס‬
‫מאין צחמה כ׳ ירידיהדמעיתכל• הפכק הס מצד העדר הנחמה ואפשר שקרא בת‬
‫עמיהכתתהנפשיותשהם נסתרות מכעילותיהן המיוחדת להפ לשלמית השכל‬
‫כשעובדים אצהכח המרגישוהמתעררוואפלגי מיס תרד עיני עצ שכר כת עמי‬
‫‪1‬הס כחית׳ שהיה ראוי שישמש! אצ השכצ א שר באמצעיתם ישתלם ו״שג השלמית‬
‫האחרון ואחר שהעין הניינגרה דמעות וצא תדמה ולא תפסיק רמעיתיו יככת‬
‫בכיתי היא צהי!תשאיןהפנ!'!חליפיןוהעברהמצדאל צר ככחית הגשמיית כלצ‬
‫רקככחסאובחסתחידצררוףאחרהתאויתהגשחיותווא הפיצות ויל מצד שאין‬
‫הכיגיתיחצוף חמה שהיה עצ כן עיני נגוה ולא תדמה יומס ולילה ואמר שבכית‬
‫מעין הנויוהגרת! תהיה כצ׳ הפסק ער תבטצההכה והוא עד ישקיף!ירא ה' משמי'‬
‫לה שפיע עצ הבחיתהנש־״ת שכ ג שבערצק וישוכו כחשובה שצחה נכח כני ה'‬
‫לעיכדו שכס אחד ווא עד ישקיף וירא הימשמיס שהוא דבק אל ג ! ו ת עיני נגרה‬
‫‪1‬צאתרמה וצאאצמרתמאק הפגיתכאשר פירשנו לעיל רק כאלו אחר שעיני‬
‫נגרה וצא תדמה עד ישקיף !ירא הימשמייבאיפ; שיהיה כפחת׳ הפגית ׳חליפין‬
‫»מה שהם עתה׳כיאר הטעה ציוה יגרה עיצו יותר מכצ ש י ר אברי! מצד שאין‬
‫ככחיתיוהפגותבאימיעיניעוללה לנפשי מכצ בנית עיר׳ יריהפכה שעני נגרה‬
‫ולא תדמה ותרגיש העין יותר מבל שאר האברים הפסד הפלמית היא לפי‬
‫שהיא היתה הסבה הראשונה והיותר יקקה להפסד השלמות והרדיפה‬
‫אחרהתאיית כיעינא וצבא תר׳ כרס׳רי דעבירה כ מ א י ר חכמיס 'ול ולהיות‬
‫העי[ האייהקידס בסבת החטא כ׳ העין ד א ה והלב כיסף ומתאוילהנת רא ת‬
‫העין על כן העין ׳ככה יומס ולילה תמיד לא יחשה להיות ה א הסבה היאשיניאל‬
‫ההפסד‬
‫אני הגבר‬
‫היפהדמויומלתשללה ל א י ש ! ו ע י ל ל ‪ » 3‬כאשי שללת יי כ•׳?•*‬
‫‪ * i h‬׳ ‪1‬‬
‫עיה׳כעלהועיללהועשתה ליבש׳ אפר ‪3‬איוכל אייכ• עשיה׳ פ׳היא הפה•־ ג י *‬
‫יותרחכלשאר פ ח י ת ׳‬
‫ש ז ס‬
‫כנד‪ /‬עירי פי ל ד כ כ ת לארם ליא ע ר ק־שנה י;לל‬
‫כחיתיוהיא עיר! המיוחדת ל! לאדשויא מכל פנית עזרי כאל! א י ר ־׳נל יופיין‬
‫כח‪:‬ת• ואבי׳ עיני עשתה לנפש• •וחד רעמכלס יעל ‪ p‬תבכה ימיד יגא תחשה‬
‫צ י י נ י כנזכר ציר צר נ•כצפייא‪:‬יביחנםכ!' צליח׳ כ ס ר חיי כ!" נש••!׳־ על ראשי כ!'‬
‫עיר‬
‫‪ v a r‬ב כ י י לצל נשיישל כש־קיס חלל הראשינים פכ־־שנעש׳ כ! דבר־ש ל כ ך השבעכבא‬
‫« י‬
‫ב‬
‫' & המאירעימ ה ר ש ת על לאדם מפאת המערפל א! לקרי יההויק אשד על‬
‫ק‬
‫נ ו י היית ה י כ י נגזר מהשם ׳ ת כ י ן‬
‫נלשנחת! לנכנאל י ל ל א ש ר ב ת ם‬
‫‪,‬־*חתם דבר כ ל ף ל פ ש ק השלישי נאימרז אמרתי נג׳רת׳ יק השמיש נשך‬
‫‪1‬‬
‫ו ; ״ ; שהיא גזרה מ ; לשמים אק מנים ממנה ואין תקיה דק מאת יתברך ‪1‬עצ‬
‫כן קראת• מי־ שייך ל כוי‬
‫‪/‬‬
‫לנל ילז כללית לשנת כ ‪ :‬ת לשש ק ש ימה שש״ן‬
‫ככש ק הראשי; היא כ׳ לא מצאני כשים־דבי שתהיהכיישלהרשת בח‪:‬ש ר ק‬
‫כעיני של כעל שנף <הש הצבירים כ׳ בחנם ׳!כל האדם לצ ד מלש כלת״ שיתחייב‬
‫לשי ולא לשים אדם כ י ל ב ך נ י צ ת ו כ ל ה ע פ י ת מ י כ נ ת ל כ ל ב ד א ד ה שיצר! א ת ם‬
‫נ׳‬
‫יינס‬
‫ויאכל׳ א תש !אפשר שוהו המש!!; לשלמה העל כאומר! כ׳ חני מז רה הרשת‬
‫?!׳ווי ה‪:-‬ל בעיני כל כעל כנף ייל מה שהותר שתליל מזירה הרשת בחוש בלתי חיוב כלל‬
‫ה!ח בעיני כל כעל כנף ותהיה מלת כעיני כמו לפני כימ שלוא בהרבה י ק מ ת‬
‫אך לי‪ •:‬פוש כעל חי אחי אי; ראוי לציר אותם י ק נ פ נ ה ח!קל זאמי לנניא‬
‫שהאומה הנבחרת שלוא מ ד כ י כעדו עלכלכהנה ניד ציו אתה א־יבי! שנכד‬
‫»‪.‬׳«‬
‫יונס י ל כמי שלצפיי צרים אלתה חנם ק ציייאותםחנס אייכיהפכצכ ר יאכשר‬
‫שמלתחנסדכקהאלמלתאניכייכאלואמר אויב׳ שהם ר י ב ׳ הנש בלתי ל ב ל‬
‫שלא עשיתי• להם רעמעליס והס אמני חנם הנה הם צייני שיל יודל ל יתל גירה מ ן‬
‫השליש פמו שיאמר' ילדמיולשעש׳יה בשינה מכזזנת ולא על צד הקר׳ והלוימן‬
‫כפל ״ לת צידה כאוי׳ר! ציד צדינ׳ כלומיכיונ! לצ דני בהייתה אז׳כי חנם שללא הפך‬
‫מ׳ישליש׳ הטבע ואפשר שמלת חנם תהיה דכקל אל גזרת ציד צד נ׳ וכאל! אמר שאס היו‬
‫צדים איתי לאיזה תייגלת ש׳ ג״עלהס מזה לא היל מקיש לתל נל כלל שליה ‪-‬נמשל‬
‫לצפ ר שצדים איתהלתיעלתהצ״ד אמנה כמה שצח א!ת! חנש ללא הועיל דק‬
‫לציינ׳ ל ב י בלתי תכלית א ח י הנה וה יורה הייתי ייפידר מפאת ההשגחה ילכל‬
‫הפירושים ביאר איך היתל צ דתי חנס ללא היעיל יללא תכלית אחר ז לת רעת‬
‫הצידל ׳ללש ד ל לבד כאומרו צמת! בכיר ח ״ וידו א ק כ׳ ריללצכר כשלישדי*‬
‫אתי הנה הוא לתכלית לתיעלתלמג׳עמאשיל אות׳ א! מלג‪-‬נ! ‪1‬רנצי א ־ א‪,‬מ צדיני‬
‫כצפייפלומילאנמשלת•לצפיייק כעני; הצדיה והראיה כ׳ צמת! וישר! אתי‬
‫כבור ויד! אבן על פ׳ הבאר שלא אראל ולא אמצא ביל ׳•דיל על שיא היה תכליתם‬
‫י ק הצידה יהלכ׳דה לכד כנויאא צמתי בכיי ח ״ כלימיאשייםש תי׳ יידו אבן כי‬
‫שלא תהיה ל• עיר תקיה לצאת משש הפך מל שיעשו כצכ ר כ׳ אפ ׳שימולוב״שמר‬
‫קץ‬
‫אני הגנרי‬
‫לא י‪6‬ימ!ה כמקום שלאישמעק!י רק כמקים פתח &יגיי־‪ !1‬רצציווצגיציו א׳ יהא‬
‫•אכ׳לתבשרוננויויהיהזידןאנןניעל ע׳ הבור כמו פפייהראכעיזל לי* •היה‬
‫הכור מלא מיש ייהיה ‪: 6‬מרו ויד! אכן כיעל עצמו ממש כדי שלא •יכללהיצלייהיה‬
‫נשקעכמיפ שיה מידה ככל איכן שיהיה על שלא היה תכלימס ו ק לצדנ׳ חזם‬
‫כלי‪/‬׳תכלימאתררקלהרעליבהחלטואמרםנמשךמוה שהמיס היו צפים עליו‬
‫ר כ ך ה ט ב ע שהחדשהח צן>עלפצ•מיפיפה היה‬
‫שהמיס הי! צפים עלמ‬
‫ו ה י א ה י ה י ‪ 1‬מ ר כ ב ד מ ה פ ו ז א צ פ ו מ י ס ע ל ר א ש י ו ע ל כ ן ג ז ר אומר שכל עגינ! היה‬
‫גזיה מן השמים שלא כ ד ו ך ה ט כ ע חא אמרח׳ ננזומי ׳ ו נ ר א ו ת ׳ כל הפרטיים‬
‫הנויאשרהשמיני עלי על צוארישהיו כלסהכךהטכעהנהוג על כןאמרמיננורמי‬
‫כל!מך מצר גזיה חלהיח הנה והכי כנוילא כטכע או מפאת המערכה כ׳ אין‬
‫החעישהפ עלמהשך הפדר הטבעי מן הקצה אל הקצה כנודע ואחר אשר קראתי‬
‫הוכיח שלא היהוה נפי השדר הטבעי רק בפי גורהאלהיתהשנח״ת נרציט <<‪ j‬קול׳ ושרע‬
‫הגמורעלכןגזראמרשאיןמקסלהנצלרקמצרויתיחמקיס‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫ד‬
‫ה‬
‫״‬
‫ו‬
‫קרנת נ ‪J‬‬
‫ה‬
‫כאל! אמר שכאשר ראה שהיתה מרה אלהיתחיד קרא אלי! יתימכור תחתיית •ר'‬
‫כהי!ת! שס התחתיתהנור!המיס צפים עליו מוה הצר קיא לשמו ׳תיהוא סס ה'‬
‫המ רה על מדת רחמיו וזה אומרו קיאת׳ שמן ה' ׳ריקיאתיאתשמן המיוחד‬
‫•הוא שסהי׳לא שסאחרמשמותין יען הייתי צריך למדי רחיייך הוניס מצד היותי‬
‫ככור תחתיותשהואקצההרעכלתימקיסלהצלהכדרך טבע‬
‫ויוא‬
‫מנור תחתיות‬
‫כויושאלמאתויתשלכתתאחרשככרשמעקלו אל יעלם אזנו לר!חת! לשעתו‬
‫גכרטתתחתהיותמדרכייתיבבדל חסד! שטרסיקוא! וישמע‬
‫ק ו ל ס‬
‫היא יענה‬
‫עתה לפחות אחר ששמעהק ל ראוי שיענה ״א קלי שמעת אל תעלם אונך לרוחת•‬
‫לשיעת׳ יראתה עתה שכבר קיאתי מכיר תחתיותהנה ידעתי ששמעת‬
‫קיל׳‬
‫ועל‬
‫כןאלתעלסאזנךלשחיעכפרטית חחנת׳ לר!חתי לשועת׳ אחר שבבר שמעת‬
‫ק!ל< כקראי לך והוכיח שמקי! ראוי שלא יעלם אונו יתיוהוא להייתיודרכ! ׳תלעחת‬
‫ק ר ס שיקראהו׳עמהלפתמאחר ששמע ק ל! ה ק ר א אליו ראוי שלא יעלם אזנו‬
‫משחועככרטותאחריו!מלי! כאמור ו״וא קרכתכיוס אקראך הנה אתה קרבת‬
‫ק ר ס שקראתיך רק שידעת שאקראך ואחרת קידם שקראתי אל תירא כ׳ הנרנה‬
‫היה ע ל מה שינא ולא עלההויה כנ דעיכשעמה אחר שככר קיאת׳ ושחעתק לי‬
‫&רא״ שלא תעלס אונך כאתר והואלקדיק אמתי ומתישכ על יכין ו א מ מ ככיכיינינגיס;'‬
‫ה ד ר ן השנ״אחר כ׳ כנותעיר! אשר וכר!הס כללית הכחית הנ שמיות צר! איתו‬
‫כמו הצפ ר יריכמו שהצפיר נלכד נרשתלתאית׳ אל המאכל החושש כרשתהנראה‬
‫לעיניו בן צדונינחיתי שעם שרואים שפ רשים הרשתללינדס וחישנים שבחנם‬
‫״‬
‫יההרשתעכ! השענ־יש לרחם ׳ארונו פ׳ חחדתהחא‪:‬ל יפתה אתם כמו‬
‫םהארבת׳ אני הביאיר כפרשה הראשינה שבחשל׳ על זה כסכר מפלה ליישה‬
‫מאמר א ח ‪ .‬ק ד ופן אתר פה ציר צדיצי כ נ פ ר יריכמ! שצדים הצפוד שעם שרואה‬
‫ב פ ר ש ׳ ‪ :‬לעיניו הרשתהוא צלכר כה לתאית אל המאכל נן צד!נ• נצית עיר׳ הנוי‬
‫‪$ 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪b‬‬
‫לתשיקתו‬
‫אני הגבר‪:‬‬
‫לתש!קתי א‪ 5‬המוחשית ׳הדבריסהצש״״כ ק י א י צ בניתעיח א ש י « כ ר‬
‫‪jrS‬‬
‫הגס כיאו׳ב׳ איש אנשי ביתישהםא״בי' מו־‪-‬גילא כ ה מ מ ן ל ת ש ק ת ש י ת ‪ +‬י מ‬
‫אלהדבו׳ס הגשחייס ובב;חס אתביס חרש!לא ליפני שקבל! רעכחשכטהאייכיש‬
‫דקכתנס״זאא״כיחנסירא־יבישלסאייכיחנ־ולש כחיה־ הגשמיית ל‪:‬ה הס‬
‫צ ‪ -‬צ־׳‪:‬׳ פעל •יחי כעס «!סלי!ס כמשפטם שהס מיששיס העין בחיל! ל‪ :‬א‬
‫שעישיס עבירה הי!ס!עבירה למחר ע ד שגעשה כעביתהעגלה כמו שאריל יעל כן‬
‫ככל מלת צידה באימי ציר צדינ׳ לרמיז אל הרגל הפיגילית כעס אחר פעס כנז'‬
‫ואמר שכל הכחיתהגשמייתהסגיח כביר ח״! כיח״! האח־״ס והס חיי הנכש‬
‫השגיח א!תו בכור החימר כיבהחשךה‪:‬פשאתרהתחרה‪.‬אנסגר בכ!ר יאייידן‬
‫ויד! אב; כי ה!א כצ!׳אל היצהר והיאהכחהמאיניאשר נקיא כ י י הנביאים לב‬
‫האב; כא!מ!הסירותי או‪/‬לב האב; מבשרכם ו כי'!"!א‪:‬ירו אב; כי כלומר ב׳ ובקרבי‬
‫ולא חיץ ממני השליכו אב; והוא היצר הרע שיהיה שילט כי ולה״מ שהמשיל‬
‫‪ph‬‬
‫החמר לביר מלא מיס!הס מ׳ למרים למארריס גמר המשל הנזיכמלתהמים הגוי‬
‫והס מי הכור הנויםצפי על ראש! והוי משל נפלא להכשר הכתייהנכשיו' אשר כראש‬
‫וככלל הכשל הלב נה ׳השכל כי או יהיה האדם כאכש חקה כ״ נניד ונכפר‬
‫לגמרי ועל ק איור צפו מים על ראשי אמרתי נגזרת׳ יר כשראיתי שמי הכיר וה א‬
‫החימר כנויצפי ועלו על ראשי הנה מיד גמרתי אמרתי צגורת׳ לגמרי יכפר ע ד‬
‫שנראיתי שאבדה תקית׳ קרא אתהשי מהכור הנוייהיא עד שפירשתי א‪:‬׳ כמיתר‬
‫כאיל תערוג על אפיקי מיס כפסיק מה תשתחחינפשייתהמי עלי בייוהנההבסיק‬
‫הוה לפי דרך!ה מתישכיעל נכי; כמה שקרא א‪:‬ת! כור תחתיות שהיא החמר אשר‬
‫היא כ!ר של תחתיות הרכה שהס כלליתהכחויהגשמיותשכלס הס תחתיית כערך‬
‫אל השכל כ׳ צפי דרך המפרשים היה ראוי שיאמר מתחתיזתכור לא מכיר תחתיו'‬
‫אך לפי דרכנו הוא תאראצ הכור והוא הכדצ משאר כילית ואמר שמה שקרא‬
‫לשמו ׳תנסח קריאתו היה קיצישמעתאצ תעלם אונך צרח־• צ ש עת• ר'צ קצי‬
‫שייעתלשעבר פעיייסרביתששקיאתיאליך בצרת• יעל כ; עתל אל תעלם אונך‬
‫לריחת׳ לבועת׳ נ ׳ אין הלתך גואל להעלות אות׳ מביר החמר !לנין! הנניף הלו‬
‫‪1‬אחר ששכר נסח תפלת!תחנתי לפניי יתיאמישעס הייתי קירא אלי! יחלמאת! •ת'‬
‫היתה ואתל! כ׳ ה!א הנותן לוכחלהתעירר ולהתפלל אליו כי בלתי עיר! ימלא‬
‫היה בא אל המדרגה השלמה הואתלקחא אליו ‪1‬וא קרבת כייס אקראך ר״צ כייס‬
‫שאקראאיתךהנהאתהיתיבברקרכתאליכיאסלא היית מתקרב אלי קידש‬
‫לא הייתי קירא אליך כי הקריאה אליך היא תחלתהתשוכיכנודעווא קרכת בייש‬
‫םאקראךכיאתה עשית ככר כהשפעתך שאהיה מתעורר לקרוא איתן !כיה‬
‫מתישב לשין עכר כמלתקרכתולשן עתיד כמלת אקראך פ׳ היא פפיר השכעתו‬
‫יתיהיוס שיקרא החיטא אליו שככר קרכ השי׳ אליו לתת לו כח לקרוא איתי ית"‬
‫ואחר שבוה לכר ה!א כאלו אחרת ל׳ אל תייא כי אתך אני כ< כמה שאמ מרגיש‬
‫בעצמי יש ל׳ כח לקרוא אליך ואני מתעירר לזה הנה כ ה הוא כאל! אמרת ל׳ אל‬
‫תירא‬
‫קיח‬
‫אני הנכר‬
‫הירא'א אמרת אלתיראוהואדקדוקנשיןרבתהיחכינפשיגאלתח״ נ ו ר א י ת ר נ ה ה' _‬
‫ה עיתתיכויראית כל צקחתססיכמ! שהפליג כ ר ע הפליג כהצלה הנמשכתמפאת ראיתה ה‬
‫ההשגחה כשהשי הוא המשגיח כ! לש גהר! כ ׳‪:‬ת׳ כ ג ' כ ס י ק י ‪! f ,‬‬
‫ס‬
‫?‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ש ע כ ו‬
‫רא תה נ ל‬
‫השיתהפך הנהיג ני; כני ארש ווה כ׳ כאשר •היה איש אחר אסיר ושבוי כין אוינינ‬
‫‪1‬יש כין השבי יהשנא׳ הפרש מה הבא להוציאו מכית האסור׳ לא יכניס השנא׳‬
‫שיוציאה׳ אכלא •שפט‪ :‬ואשינהניניהיהפושיהס ואחיכ •גאלנו ו״ציאמ משס כי‬
‫כוההאיפ! מגיעח״גלחלשכא׳ילא לשבי׳כ׳ פל הפרש ׳היהנחן לתעלת האדון‬
‫ויכל׳ ד העבד וכיח! ויתרצה נבלמה שיגורו נגדו ויתנחם מהכל במציאת יציאתו‬
‫• ש ס א ן כאשר יהיה נדון אחר שיצא גועברותאו •שבטו צדק ויוציאו לאיר משפט‬
‫!״‪.‬׳עמיל ת ע ל ת לעבד שלח יפסיד מוכית! דכר על כןאמיהמקונןשהשי לשעבר‬
‫אחר שהיה ש מעצרוחת! לשעת׳ הוא יתיהיה ר ב ריבי נפש! נגד האויב ווא ר כ ת‬
‫היריב• נפשי יילריבותרכשישהיתה נפשי ובה עס האויב אתה ר כ ת א ת ה ב א פ ן‬
‫כנחלתה״ והיצאתני מיד האויב שהייתי תחתיו כמו שאמר צמת! בכ!ר ח״ כויווא‬
‫גאלתחיי ואחר שאחר שגאל חייו והיציא! מעבדות לחידת ראה העי!ת שלי!‬
‫עישיסלו ושפט משפטו כצדק באיפ; שלא יפסיד מוכית! דבר ו!א ראיתהיעתתי‬
‫שפטה משבטי ריצאחר שנאלתחי• ראיתהע״׳תשהיו עישיס ל׳ ושפטתמשפט׳ ר״ל‬
‫המשפט שהיה ראוי לשפ ט!אפשר שאומר! שפט'משפטי ה!א רושם הפלגת ח ״ ! כיינינעיכנ״ל‬
‫יתיעמ׳ והוא כ׳ לא ד׳ שראש גה גאל חיי! ואחיכן שפט עיתת! אלא ששפט השי‬
‫'כמי שהיה שיפט הוא נעצמו ווה רצה באויוישפטה משפטי כאלו אמר שכטת מה‬
‫שהייתי חצה אני לשפ ט אם הייתי אני הדיין לתק; עותתי שהיו מעיתיס איתי אותי‬
‫המשפט שפיטת אתה ואחר דבר אחר שעשה השי עמו לשעבד והוא שהמשפט‬
‫הנוראה כל נקמתם שעשו בוכפיעצ ונתן להם כפעלם וכרוע מעלליהם !לא ד׳‬
‫שראיכל ניךתיאלא שרא' כלמהשהייבמחשכתילנק׳!׳לתהנקחהכפ עלכ• לעולם‬
‫הרוצה ללנקייש במחשבת! להנקייות' ממה שה!'נ!ק'כפיעל והשי לובויהנשכט לתקין‬
‫עיתת! ראה כל נקמתם ולא ד׳ שראה כל נקחתיאלא שואהכל מחשבתם שליה להם‬
‫להנקס!יא ראיתכל נקתתס כל מחשבות'עלי!תהיה לפי וה מלתראיתחישך עצתו‬
‫ואחר עמו!כאל! אמר ראית כצ נק״יתש בתה ששכטתוראית כצ מחסכיתם ל׳!היא‬
‫'מחשבתם לרעה נגדי ועל!ה פשטת כדי כלא אפה ד מוכית׳ דבר ולשלם להס‬
‫;‬
‫כפעלס!כמחשכתס הרעה כנזיולה !ת שהילל!כלחחשכיתס עס ויו אפשר שתהיה‬
‫כ!!נת< צימר שחה שראה השי נקייתסה!א קיים שיצא אל הפיעל רק כהי!תה‬
‫בחחשבתיכ• היא רואה צביתימחשכיתבנ׳ ארס ותהיה לפ והגזרתכצחתשביתס‬
‫כי' כצ יקחתס!באלו אמרה ראית בצ נקמתם ומה שאניאומר פראית כצ נקמתם‬
‫היא שראית כצ מח שביתם צ׳ קידכ שיצא׳ אל הפיעל כי הכל גלו• וצפ״ לפניך עצ כן‬
‫אתר כלמחשבותסבל*וי!וה!אחתישבעצ נכין כפי הענין וכפי הלשין כ• ה ר א ה‬
‫•‪.‬אצלו •תברך נדברים היא ק ד ם צאתס אל ה פ ע ל הגמור כאמור ואמנם בפי ביינינכיכניצ‬
‫הדרך השני יאתר לשעבר ו נ ת ה י ו י ב י נ פ ש ׳ כי ריב הנפש היא עס הגיף !אח'‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ג‬
‫נ>‪3‬‬
‫שבהיות!‬
‫־ א‪:‬י הגבר‬
‫סבהחתו נשקע כיס פשעיו!קיא אל ה' •סלח עזי! מקרש ‪"85‬‬
‫שמעה' תפיח! י י ב י י נ י נפשי נגד הג ף !‪ i&j‬ח״! מיד הח ייד פהיה י ת כחייו‬
‫כ י י ן הישע•' שבח״הס קיי״‪ 0‬מתים !היא כ י מ י ת תיו־׳ת ה י ת י פ י י י י « ל ת ‪r u‬‬
‫ועלע״תהחמר אמואיתהיעיתת• רלמהשעייתיאנייצד י‪»1‬יי לתה דתיי ייתן‬
‫ועלב; י נ ת י י נ ׳ נפשי כגניו ושכטתמבכט• נ ג י ה ח מר להשיב להשנעאל ה‪:‬פש‬
‫ויזאםפשתי׳ נ כ ס י ו ' ל ה י פ פ ט המייחד ל׳ נ י נ י ! נ י ; ג פ׳ נ ׳ על ‪ P‬קיא' י ‪ 0‬מ י‬
‫ככנו• אליו אתה שכישתאית! הצדק •היא ני!ה שואה כלנקמתא• •כי! יהס ה ‪ .‬ת ת‬
‫ה ג ש מ י ת א ש י כל יחשכתם ! נ ל ישעם ׳חפצש היא אל הנפש הישכלת!השכל‬
‫פיכניגי‪0‬ייי‪.‬הנה השי יחה נל!ה!תקן י ת י י ש ר ע ׳תיהח‪-‬ירייה שאמיכליחשנת‬
‫ל׳ ימו לעני! טיב אשי יקיה כאייכ ומתנקם כ• כאשי ״ישרי הא־יכ כ י נ י ׳ אחר•"‬
‫•נוח האיש אשר ירצה להתנקם ממנו אמנם כאשר לא ״ ש י ד האייבהמתנק' נ ד נ י‬
‫‪.‬אחר יקלחשיכ מחשבת לעשיתנגר אויב! או לא ירח האיש ההיא יהא מיש דא־ ת‬
‫כל נקמתם כלמחשכותס ל׳ י ל לא היו נטיי׳יהאדכייכמחש כתי רק כ• יעפ הייתה‬
‫הנק‪-'•-‬איןמניחה יילל נ י א ס היתהמחשבתינטריתבדבראתר לא הית הנקנה‬
‫ככעצ!מהכיהיהשסמניחה כאמור •הא דקדקנשין ומסכים מכיל צד לנקמת‬
‫החמר על השכל כ• כל מחשכתהחמר!ככללהכח המרגיש הוא אל ה שכל לפנקס‬
‫מחנו פד• שיכנעחליו ללכתנכל דרכי! בר ד פ אחר התאית הגשמית!המחשת‬
‫כנוי שמעת חרפתה ה' פצ מחשבתה עצי!כי'שפת• קמי והגי׳נ׳ וכי' שנתהויןמתם‬
‫ששעת‬
‫עשת• קם׳ וכייתשיכלהם גמול יכייתתן להם מגנתלבי©'תרדוף כאן׳יכויהנההפדי כפס קי"‬
‫עני{‬
‫ת‬
‫‪n‬‬
‫ע‬
‫'‬
‫״‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫הצצ! להכנתםונתהמקיק כהס ככ• מה שפירשנו היא כך כי כהיות! כקרב נר׳־ע‬
‫‪0‬‬
‫ם‬
‫כ׳ רכה היא קרא אל הייענהוווא קראתי שמן הימבורתחתי״תואי׳ר ל פ מ י ת י ם‬
‫לשעכי לעילם היה ש‪:‬מע קול! ווא קיל׳ שמעתוכייועל כן היה מתלה עתה ‪5‬צ‪0‬יעצי‪1‬‬
‫אונ! צרוחת! לש‪:‬עת! ואת ח א אל תעלם אונך !כיי ושנ לשכר החסדים שעשה עמ!‬
‫לשעבר כא!מ קרנתכייס אקיאך ופו' ע ד שמעת חרפתש ה*!סייייכש ק שפתי‬
‫קמי!הגיונה התחיל להתפלל על ההייה כא!מ' שכת׳ קמי!הגיונה על׳ כל ה׳ ס יעל‬
‫כן שכתם וקימתם הביטה וכי יתשיב להם גמול כמעשה •ריהכתתןלהפמגנתלכ‬
‫וכי' י ק תרדוף באף!תשמירס!נ!'הנה!ההיא הסדר הנשק יאמת׳ לישיכ הכתיבים‬
‫וביילתיה א״א לישבס על נ ס ן כי אס מאמר רכתהיריני נפשי גאלת ח ״ היא ע‪3‬‬
‫ההווה מה היה צריך להתפלל עוד נגדי שכתם!קימתס הביטה עד ס ף האלפא‬
‫ביתא ואפשר שמפסיק שמעת חרפתם ה' עד תפיכ להה נמול!כוי היא הצעה אל‬
‫התפלה והיא פפיר הפלגתרעתס ובאות הת<! שהם השלשה פסיקים האתרים‬
‫מתפלל לאליתילהנקס מהם והנה ה ג ר רעתם נגר! מהג' פנים שאפשר שיביא‬
‫ה ר ע ת מכאת האויב והס אס כמחשבה ואש כרכור ואס כמעשה !הנה מ ג ר‬
‫המחשבה אמר שמעתחרכתםהיכל מחשבתם על• והוא שכ ליא׳ דכתח ציתו‬
‫בכור ח״ וכוי שהם האויבים בהיוה ואמרשמעתחרפתש ה' כצ מחש ביתית עצי;־ ל‬
‫סמעתכלחלהתסאשר במחשכתס לחרש;׳והחציהאחי!;חהפסיק היא כ• כחצי‬
‫הו א שין‬
‫אני הגבר‬
‫קיט‬
‫היאשקיכאלואי׳ר שחה ששמע חופתה הוא בל מחשבתם עלי לחרכנ• כ׳ השי‬
‫היא בחן לכית!כלי)'!קידס שיצא חל הפיעלהחצונ׳ שמע איתי ית! והוא ה ו ע שהיה‬
‫במתשי‪-‬תס לעשיתובנגד הדכיו שהיא ה ל כ י הביאייו שכת׳ קחי והגיונם עלי כל‬
‫ה״‪ 0‬י'ליגה שמעת שכת׳ קחי <היא היכ‪1‬יהחציני הצליין בשפתם יהג״יהעלי כל‬
‫ה־יכ!תהיה י׳לת שמעתנמשכתגה לקטה וכאלו אח'וגפ שחעתככתי קחי שהיא‬
‫קלנידהחציניוהגיונששהוא הדנידהכנימ־ ששניהם עלי כלה׳ ם בל פ; שהיה‬
‫יו כ‪:‬ישחה שבנפש שהיא הלב ל הפנימי בלב עם מה שחון לנפש שהוא הלכיד‬
‫החצינ׳ בשפתיה וכנגד המעשה אמל שבתם ׳קימתהכיטה אני מנגינתם ל״ל שכת'‬
‫וקימתיכבלתמעתס הביטה שהם מתניעעיילעשותדבל בפועל אשר אצל הבעילה‬
‫החצינ׳ת תהיה התנועה הגיכייתיעל ק אמי שבתה וקימתם לדמיו ייזל הפיעל ב׳‬
‫הישיבה!הקימה הה מתניע!'וחקרי לגין׳ הלומויס אל המעשה בפועל כנוי ואחל‬
‫סכל מעשיהם הוא מכווןנגדויעןכלנגינתס ריל מה שהה מנגניה בנגינה הוא על‬
‫איד! ישבר! שהיהלהה למשלמה שפעל! ב! עד שמנגנ׳ אתי כנגיניוזא אני מנגינתם‬
‫© ו א ת י אשי הציע הרע המגיע ל! מאויביו מהשלשה פנים הנוי כמחשבה כדביר‬
‫ובמעשה כמו פשתכני התפלל על הנקמה כנגד השלשה איסיי מיני ו ע י הנו שישלם‬
‫להם הס׳ שלשה איפנימינ׳ נקמות בפי השלשה רעית אשר הגיע! מהם כנו' ועל‬
‫הגמול מצד מחשכתה אחיתשיב להם גמ!לה' כמעשה ידיהם!הכו!צה אצל׳ תתבאר‬
‫עה מה שביאות׳ אני על כשק תן להם כפעלס וכרועמעלליהס כמעשה •ריהס תן‬
‫להם כוי שהכוונה שהרשעים הם החענישיס את עצמם כ׳ רבים מכאבים לושע‬
‫ע ד תיסרך רעתך שהרעה ש ג‪1‬שה הרשע הוא מעניש אותו כמה שמכאיכ אות! על‬
‫יעת! שהסמלאי'חרט!תועלכ;התפללל!ל היעה ישיב גמולם להכל״למה םנןמלים‬
‫הס לעצמם והס המכאיבות והיגונותעל מעשיהם הרעים א תה ישיכ להס השי‬
‫וה!א מיש כה הנביא עה תשיכ לב כ י‪.‬״׳‪ :‬ה'כמעשה ידיהם כל!מ'הגח!ל שנתניס‬
‫להסמעש״דיהס !הס המכתבים שמכאיבים א!תס מעשה ידיהם והוא העצכון‬
‫בצב שנמשך ממעשיהם היעיס איתי הגחול עצח! תשיב להם ש תעצב! תמיד כנגל‬
‫מהשהרע!כחחשבתם!ה!א מתיישב עצ גבין!על הגמוצ מצד רב!רם אמר תתן‬
‫להסמגנת צבחאלתךלהםיריבנגר הדברים הורים !הרעים אשר לבר! נגדי‬
‫א ש י אמרתי שפתי קחי!הגיינם עלי וכויאתה האל עשה כלא תתן צהס י ג נ ת צכ‬
‫פיגיעהרע בלי• •ש ע‪ -‬שמלתך יקלל ־‪.‬ך הכתובה כתייתך תגיע צהס והוא כצלו'‬
‫התלת!הקלליתהנתיבותכספר ה ת ו ה ייאתאלתן להם ויל מה שמחיתי שתתן‬
‫להה ׳‪.‬׳גינת צב היא שתתן תאלתך להם שהוא מלשין אלה!קללה כנויכ׳ מלת תתן‬
‫נמשכת גס למטה!שחלו אמר תת; להם מגינתלכ יממן תאלתך להם שיהיו הקללות‬
‫הכתיבית כתרה כלס כחדאחחתאבאצהאתתתג׳עלהס והיא הדכור סדכרת‬
‫בקלליתיך כנגדהדביר שדבר! הס כנגדו כאמור וכנגד המעשה שעש! שישיב להם‬
‫גמל עלי! אמר ת ר ד ן כ א ף ותשמידם מתחת שמי הייכיי‪-‬הכונה אצל׳ שהתפלל‬
‫שהמעשה שיעשה ויפעל ב‪ 0‬יהיה באן!בתימה נ ׳ בוה האופן ישמיד אות' בהחלט‬
‫וא«‬
‫אני הגבר‬
‫ואש לא יהיה באןוכח׳מה לא •שמידם כהחלט כ׳ ינשופי י ח ׳ ז ל מ ל יריזמ‬
‫עלילש!"יאמרד!ןבאן!משח>דסר'ל‬
‫ת ו ד ! ן כ א ן יימשך מזה ש־ל־אי ‪vrezp‬‬
‫מתחת שמי היב• לא •עלי למעלה שאס לא כ; הילל ־ י י ן ׳ באן׳ !השמידם שהא‬
‫פ ן הגייה ינה משפטה אך היא ה ד ע ה ולא תכלה שיהיה ה מ ״ ה אשי יפעל‬
‫בהם החלטי ב א ן ובחי״ה בא ? שלא תהיה להש ריח!הצלה כ י י שהיה היעשה‬
‫סהי! ע שיש הם ר ע בהחלט כשכתם !קיחמש !ככל כ י ט י מניעי־־הש ימעשילם‬
‫‪,‬כחדיכר על י ר ך מה שכ־י&ן! בכשיק לא חליבה כל ע ב ר י י ר ן !כזיאשי פילל ל•‬
‫» מ אשר ה ‪ 1‬נ ה ה כ י ו ‪ 3‬ח ר ‪ 1‬ן א כ י ! ! א מרדוןכאןימשח״דש!כ!';אחנה שפי להדר הנכין‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫"י‬
‫א ב י ושיני שהתפלה עלההייהמתחיל מכשיישפמיקחיוהג״גשיכייא״ר כי לשעבד‬
‫כמי שדחה השי• נקמתם •היח הפיעל שהי! כיעליכ חייכי! נג־ז יכל י ה שהי!י״חשכי'‬
‫לפעיל נגדו כן שמע לשעבי מה שהיי מחיפים א תו ב י ב י י ! ! א ש מ ע מ כ צ חוכתם‬
‫ולא י! בלבד לולא א ן מהשהי!חישביס לדבר היה שידע!!א כל מחשב משעלי כי‬
‫יולתש״עתנמשפי‪/‬נסלמטהושאצ! אמישמעתמלשהיןמחופיכ איתשיכןש־יעת‬
‫כל מחשביתס ל ד ב י עלי ועל ‪ p‬אמיקה הכשק כצ מתשביימש עלי!כקידש כל‬
‫חבש כ תש ל׳ ב׳ להייתהראש‪ ;:‬על המעשה יצדק כ! מלת לי שהמעשה הי! ח שבים‬
‫ל ע י ת צ ׳ אך כדביר אמי שהיו חישב׳ צדביעליו •לא •צדק על הדביר צ׳ כנ־דע !ב! ה‬
‫יתיש עצ נכק ואחי שה שלים סשיי מה ש ע ב י התחיל ל י כ י כמל שקיה צ! כ י ״ ה‬
‫•תפלתי אלי! ׳תעלי! אא שפתי קמי והגיונם עלי הל היים כלימר כ»י שהיה ב ע ב ר‬
‫שה־ימשמעחרפמקמ׳ והגיון צבה והיא חה שה!! תשביה ל י כ י עלי יאה ע מ ל‬
‫כ• כן קיה ל• פעת פי שפת• קמי והגיונם ושיא הציין הלב !התחשבה עליה׳! בל‬
‫ביוש ולא התפלל אלי! ׳מישישחעחרכמם והגיונם י ק כ פ י הענין ל ב י מה שהיו‬
‫מדבריה עליו כי ככר ראה שאינ! ראוי לכך י פ נ י כיבד עיניימיו אן התפלל שלפמת‬
‫•היה מדרגה אחת למטה מחה שהיה ק ד ם ׳היא שתחת היות! שימע מה שהיו‬
‫י י ח ־ פ י פ אמיעתהלפמתבעיניויראהמזשעישיס בפיעל ו ז א שבתש וקימתם‬
‫הביטה כלומר איני מתפלל שמשתעשכת׳ קחי והגיונם עלי הי! •כל היש׳ יאמת ל*‬
‫לפחימאןאם•לא משמעמל שמחרפים אימי בכה מביטמלשעישיש כ׳ כ פ ע ל‬
‫ויוא שבמה ׳קיחתש הביטה כי ה״מ׳ כעיניהס ללעג ׳קלס עד שמנמיכ מה ששישים‬
‫בי כמונגין!שיר !!א אניחנגינתש ואחר שהמשל! לפניו ימי שיכיטשבמםיקימ‪-‬מס‬
‫כחל שפועלים נ ג ד התפלל שאחר שיביט רוע מעלליהם •שיכגח לכלהשיללי ת‬
‫ש מ ר י ן הגת‪ :‬ל הוא שיהיה לשחויככלייממל שקיבל כין ברעכיי בטיב ע ד כ ׳ לקחה‬
‫י מירהיפפצייככלחטאתייא׳־וישאיניש‪'1!:‬אלא שלכתיישיכהגמולככמוימהשעש׳!לא‬
‫יומר עס שהיה ראוי שיהיה י!מר בהיות• גמול ולא מחלתמעשהיזא משיכליהש נחיל‬
‫ה'שייעשה סייינ משיב להש גמולמהועשעש•ועש היימי משיכי גמ‪-‬ליהפיק שיהיה‬
‫כמעשה ידיהם!'!א כמעשה ידיהם ׳אחי שהתפלל על השבת יגמיל בידר תאר‬
‫י הגמ צ באימיתת; להם חגינתלכ ריצ שאינו שיאצ שיעשה להכ ר ע מיש נח! שעשו‬
‫‪t‬‬
‫הם ו ק שיתן להם שבר!; לכ והיא הקללה שיש צהה מעצמה כמי‪ ,‬שביאר‪:‬׳ נ• נ ! י ת‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫תאצמך־‬
‫קב‬
‫‪ m ...‬הגבר‬
‫האלמן להם ר״לקללמך כ ל ו ליה ל ל ‪• :‬עמל‪•? :‬ה י ״ י ר •״ל ש‪-‬שלל‪ :‬א‪:‬׳ שאל‬
‫מ א מ ן שממןללס ולא ד נ ר רק ‪•:‬מהזיק ענשס ושנו״ לנס כ א מ ו ו נ י א ו איך ל י ל‬
‫הרעהזל נמשך להם מאת״מיילא בכינה מ כ י נ מ כ י א י ן ר ע ׳ירד מאמו ימי כעצם‬
‫‪1‬ראש‪:‬נה ואמר שיתח״כמאציו והוא נ מ ל שירחף באף שלאף עצמו יליללעינש‬
‫כתו שכיארנוומוה ימשך שמשח׳דיכהחלטממחת שמי ה נ ׳ מסתיר פניך ינללק‬
‫י פ כ ד ו ע ד ׳ ע ד זז א תודזף נ א ף ומשמידם ממחמ שמי הירי מרדוף אחויהפ נ א ף‬
‫ל נ ד כלומישהרדיכה מהיה האף לכדו וכזה לכד משמידם ״מחמ שמי היובש‬
‫מצמעצ מהשמים ׳שמי השמים כטיואמנס כפי ה ד ר ן השני ימשכו כלהכמיכיסכי'נג<הג‪1‬‬
‫בנקל על נכין נ ׳ היה מתלונן נגד השי׳ על נחימיו הגשמייתכמו שכיארנ! ואמר‬
‫כ׳ כזמן העכר שמעכלחרפמ אשכמ חירש׳ לננ‪ ,‬וכמימי) שהיו נל מחשכימם‬
‫להשפיל ולהפיל עצמימ הנרמז נמלמל׳ להכניע היקר שלואהשכצ לוולל ש ל א‬
‫ל מ מ ד ואמר שכמו שהשגיח כ! לעזרו צגד נחימיו לשעבר נ; ישיר לו עמה על פ<‬
‫ל פ ד ר שכתבנו וליאאומ'שפמי קת׳ והגיונם עלי כל התם ירי ראה עמה אמהה'‬
‫אלי פ׳ שפמי קמיוהסבחימיכ׳ הם הם אשר יצדק בהם היותס ק־״ יעי קמים‬
‫נגדי והס שלי לפי שלס חלק הרככמ׳ כנדעיעל פן קרא אימקת׳ ולא אמר שפמי‬
‫הקמים עלי כמשפיש רק אמי קמי לרמזז שעל בתמי! ידבר שלס קמים עלי! ולס שלו‬
‫כי הס חלק מהרכבת כנויוהוא דקדיק נכיןיאמ םשפמיהפ והגיזנס הס על לשכל‬
‫להכניע׳ אליהם והתפצל נגדו •מישהגמולשמכקששישיכלהס היא ממש כמעשה‬
‫ידיהם כלומר כ׳ כמושכל ישעם וכל חפצם הוא להכניעהשבצ אליהם הוא ית'‬
‫יכניעאיתם אל השכלשזה יקרא גמול כמעשה ידיהם ממש והיא הדרך הנכין‬
‫להשגת השלמות !!א תשיכ צהס גמוצ ה' כמעשה ׳ריהס ויל תהיה השבת הנמול‬
‫מסכים מכל צד למעשה ׳דיהס והיא ההכנעה אלא שיהיה ההפך כאמור והוא‬
‫דקדוק אמתי וביאר האופן הראוי להעפותכד׳ שתמשך ההכנעה מהס אל השכל‬
‫שיהיה גמול במעשה ידיהם ואמישוה ימשך ויתחי׳' במה שיעציב הש את הכתות‬
‫ז‬
‫הגשמיית כ׳ העצב!; היא סכת ההכנע' כמו שנתבאר במאמר הראשון מ פ פ ר‬
‫היירימיזא תתןצהס מגינת לב ר״לתתן להם לכתזתהנשמיותהנז'שכחן לב כ י ו ל‬
‫יהיהסבהשיכנעואצהשכצייהיהלפיזה קללתךלתיעלתס כ׳ במה שמת; להם‬
‫מגינ' צב והיא תאלתך ׳גיעלהיייזה ת ע ל ת רב בשיכנעו אצ השכצ ונמצא שמאלמך‬
‫היא צהס דיל צהנאמם זצטיבמס כ׳ מלתלהס כפי ררך רול היא כאל! אמי להנאתם‬
‫וצטיכתיעד שדרשו כפסק לך לך על מלמלך וכי‪/‬ביאר איך קללת! •מיהיא למעלת'‬
‫והוא טעם נכון ונודע יליא כ׳ כל העינש הנמשך מאמי •מ' אינו רק בעילם הוה‬
‫ונמצא׳' נק״ימכל חטא לעילם הכא פי פשוה קם וה שפל תא תרדיף באף!משמיד'‬
‫מתחתשח• ה' ירי כשמרדוף כאף ינר הכחית הגשמיו' לא תשמיד אותם כהחלט‬
‫רק ממחישמי הישלא •היה נהם הצלחה בעילם הזה וכזה מתנשא ההצלחה האמאי'‬
‫!הנצחי לעילם הכא אשר עצ ואייחפלל כל חסיד השמח כיסירין יעשה פרי למעלה‬
‫לאור נא‪.‬ר החיים הנצחיים וביה נשלם חה שראינו לבאר באלפא ביתא ואמלסיר‬
‫‪3‬יר‪1‬ס‬
‫פירוש איכה יועם‬
‫ויאי‪-‬די‪-‬״י־נ־כי״י‪-‬־‪-‬־‪-‬ייכ־•‪:‬‬
‫!‪•:‬לרדד‬
‫כ״סתיכחל• ל שלשל ע ל י ־ ‪ r r r r l‬ע ״ ל ש כיי‪~ :‬־‪.‬ד‬
‫*ןמיגא‬
‫נןעז‬
‫מיצא כשעל שגצי עשרת השלטים צא ג!! יל ד ל !כנימי; יל״ ע ש י ת לשבש ‪C‬‬
‫שגל• א י י ר י ‪ :‬י ׳ כ ‪ :‬׳ י י ה ה ; צ ל ת י ת ‪ ! :‬י ה ‪ :‬לל הכלה י כ ד ש ל ‪ :‬ב ד פלטים ‪:‬צ׳ דצי׳ן‬
‫משיאפניפ ׳שכאי חכישלישאיןנאןחשיאכ‪ •:‬הלא ע־״; לח ‪ + L P‬י ‪ ; :‬ש ־ ; או‬
‫•'״*"׳׳ני‬
‫הגלה איתכ ע ב א ח ד אשר הבליג הנביא עה ‪ p i‬ק עצ העיד ה״ליל •יל ב כ ד י‬
‫ל ר א ש ; ״לאלפא כיתיתיכפ־רלשנ״צ־צ״צילעצ אבד ציי ילכתלק להשכיבה‬
‫י ל מ ק ס לנבחר הליא כ ״ שביי״‪ :‬ל׳ על ל כ ‪:‬ל ‪ : : : : : :‬־ ־ ‪ ,‬יבש־־ לשל ש»‬
‫ראה לק נן על ענמ! ועצ החנק למגיע צ• מ ל ר ע לניצצ לכל •שרחל;ח שביד־ניל!‬
‫גש ע ת ל ראה לק ‪ :‬על ל י ע ד ‪ :‬־ ל נ ע ל של קלל עדת •שרחל ‪ : -‬י עצ־ש לכו‬
‫ו א ל לקיק עליהם כדרך אלכא ביתא אשר הכיינלאנל׳ כ י י דרך לפשט ציייו‬
‫פהקינה יהיללה ראייה ללעשית על אחת מהבחינית הנייבלפ יגל כל י ל שלכל‬
‫•כ לה צדנר ׳להיית ששל ־־ל שלכל י ‪ :‬לה ל ד ב י לשש א כשבתי‪!• :‬שלל כאלכא‬
‫ביתא על בן ה!כיר הקינתכאלכא ביתא לרמז שאיני מישיר רק כללית הענידם‬
‫ותחתיהם ׳‪:‬כלל! כל הפרטים ה א פ ש ר ״ ‪ :‬שלכל יכילה לרכר ח ת ‪! :‬במדרש '!ל‬
‫מכני מה נאמרה מגלתקיניתאלפא כיתא רייהידה !רינחחיל ורבנן דייל דהאמר‬
‫לפי ששתיבוכלישר'עברואתתירתךכ‪'1‬שהיאכתיבהמ‪1:‬ף!עדתי׳ לפ י ־ נ ‪ :‬־ ‪ : .‬ל‬
‫״ ־‬
‫״‬
‫‪r‬‬
‫ר‬
‫החגלה היאת אלפא ביתי; י! כנגד ז! עש והכנה הנבנה אצלי כיה היא כ׳ ירמיה‬
‫‪P‬‬
‫ב‬
‫‪h‬‬
‫‪r‬‬
‫\‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ק‬
‫י‬
‫ה‬
‫; כלם נקצצו בא! ל ל ‪ :‬לישדיכעצש יכל‬
‫י [ ‪ ! :‬א ! ן נ ת עקר •קר קינת! ובכית• היה על העין!החטא שגרמו הדעותילא על היעית עצ״ן‬
‫פי נצ מהשהיהמפציגכפפירהרעיתוהצרותהואצהכליגעל הכבה אשר גרמה‬
‫איתשוהם העינותכמ!שכתכגי!היאמה שכלצ בפין׳ הפדר הזל כאימח נכלל‬
‫עט י ת ראששאוינאלנ! כיחטאמכלומרכיעסשנהלהעטיתראשנ! ושל טיבי‪!:‬‬
‫הנה אין היללה ראויה רק על הכבה שגרם כלול!הוא החטא ווא או• נא לני כ׳‬
‫חטאנ״על כן למה שראה שישראצ עבר! חק התירה הפרו ברית היי נ־!ת הנכלל ת‬
‫בלם באלפא ביתא על ש; ב כ ה על׳הפ באלפא ביתא!רמי! עיר מה שאמרם ככלל‬
‫דבריהם כשרא!׳ לק נן עליהם ככל מה שלפה יכילה לדבר אחר שעבח ככל מל‬
‫ש נפל יבלה לדבר ונ‪ !1‬אמח שלא היה אפשר לכיא עליהם ל ר ע ככבלפלצל אם‬
‫לא ליו עיניים כל התרה בלה ומשנים ל!ה היה המאמר אשר התחלתי דמן מלם‬
‫זלשלא נמשךלרעמאת! ׳תכי אין רעיירדחלחעללרקלחטא נרם כל זה!לא ה'‬
‫בעלכלואת!ה!אהויבח שחתיכת השי עש ישראל כ׳ כ ש ע מ ד עמלם כויכת‬
‫להוכיחם או החטא הוא גחל מאד ואו הס לשמה בלי כ פ ק שאין להם ת ק ח ל‬
‫!היא החנק כפשט ה כ ת כ צפי דעתש כת מאפרים לש •ל תהיה ביים תינתה‬
‫נלחיכשינוא!למדרגה מהחטאים והענות שלשי " ת נ ת ע״הש נרי! הנה או‬
‫קנא‬
‫איכה ד‬
‫? ; ־ ׳ ל •ליה נליייכק ‪ •r‬לא יצייר ש‪-‬עשהזה ?ש• רק כשהחטא ר ב מאד מאץ‬
‫ד ק ! בלל כ יוכחעיהסי־דיןלכלזחסמ הע לס נ• ליתד•; יל״‪ /‬ד ״ ; ז י ל א י ל "‬
‫י‪1‬היא מה שלבי*‪ .‬ראיה אתלמוצא בשעה שגלי עשית השבטים לא גלו •לידל‬
‫׳וכניי״ןיבישהכ״נהשכל ומן שהשית״ צאא והוגד; א• איול צד לה צ לס ״ ל ג ל מ‬
‫י ז ר י ע הכולל והיא ההכהד לגמר• הוא עישה אית! והראיה שאעפ• שהגלה כל‬
‫השיטיסיעןלחלילחטח יהודה ובנימין כ כ בהבלגה לא הגלהאתסעמהם אך‬
‫כ••* שחטאי כלס אז הגלה לכלס!ה!א הזמן שהיהמקינן הנביא עליהס הקינה‬
‫לואתהכיללת ל‪:‬לס יאמר איבה י‪1‬עס והב כ׳ כני ציון כ! הנה הגזרה כתמיה היא א י נ ה •ועם‬
‫בשי; ק!•גדל ע ק נתעמ׳ להכיבה כמ! רגעיכחל! אמר איך יתכן שהאימה הנבחר' נג׳ ציין‬
‫אשרכיללימה ל י ל כזהנ אשר לא יכשר לעילם נ ׳ ע ‪ 0‬היית שימצאו עמ! סיגיס‬
‫•••״י ב• כ ב׳ הנה הכיגיכ ההם א! לחלקי'לנלתי שלמי' אשר נו <אנדו אחר‬
‫ההתכה או כלל תהזהכ כל! לא יכשר לעילם ואס כן עתה איך י!עס ה!הנ בל‪1‬‬
‫מהוא חשללכללית האומה שנמשלו כללזתס ל!הכ והשלמיסםכהם לכתם הטיכ‬
‫»ה!אהזהב היותר נבחר!היותר שלמים שבשלמיסנמשל! לאבני קדשאס כן איך‬
‫יתכן שהל אלה •כשד! וישחת! !כן כציצי‪1‬ןהיקרי'המס!לא׳'נכ! שהיא מדרגה אחרי‬
‫מייתר שלמי איבה יתכן שנחשב! לנבל• חרש שהוא ד נ ר נשחת!נעכר מאליו!הש‬
‫ייעש! ׳ד״וצי הפך הראש ניס סלם כלס מעשה הטבע ע!י!דיס קיימים שאי; נהם‬
‫כבימלהפכד!אחרםסכרכלהרעאשר הניעלהס והשני׳ המפלגממה שה׳יאת'‬
‫מהעי גרס כל זה שגדל מאד וזא יגדל עי; כת עמי מחטאתהדוס כוי כמו שנכארהו‬
‫עיד בפדואכשר שלכסיקהראש!; הוא המשל יהשניהוא הנמשל שראשינה אמר ‪ .‬־‬
‫נ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫‪.‬מ‬
‫איך יתכן ש״עס!יחשך הוהכ!שישתנה הכתס הטיכ חמה שהיא וכן היתכן שאבני‬
‫ק י ש בהיותם יקרים מאד ישפכו בראש כל חצות!אחר סאמר התמיהידכיישל‬
‫אמר התמיהה כנמשל והוא אומ בני ציין היקרים כלוי שה‪ 0‬יקרים כחי האבני קדש‬
‫רש חיק־ס כהס שדימיס לוהכ ויש מהם שדומיילפתס איפירהיתכ; שיהיו נחשכיס‬
‫בנכליחיסיהסכליחרפא! כדי חרס שהוארכו הפב״מןהקצה אל הקצה אל‬
‫הוהביהייבנ׳ קדש שהוא מצד עצמו קל ההפהד וההשתגיתלפך המי והיא כו‪1‬י‬
‫ימצא בויל מאד שהם מעשה ידי יוצר והוא נקל לעשימס הפך הנו שהם יקרייונלמ׳‬
‫‪,.‬‬
‫נמצאי‪!0‬לאיוכלאמןלעש!מס!הימרנכ!ןאצליהיאששניהנמיניסהאלהאינס ‪. ,‬‬
‫ז‬
‫משל זה לוה רק ככל אחד מהם כא המפל והנמשל יחד והס ארכע מדרממ א ־ר יי י‬
‫»וללל• בל איש׳ האומה הישראלית כהס!הס כהטס לז״ס)ישראלים ונביאים אשר‬
‫כ־ליל החבמ• ב׳ אי; הנביא שירהאלח עלחבס כי והנה הנכיא היה מקינן על‬
‫כל הח לקים האלה אחד לאחד בדרך משל נפלא!כל יללתי!בביתי היתה כ׳ החלק‬
‫ה״מר שלסהיה״מי נשחת!מכתו׳ותררכה!התחילמ; החלקרפחיתאל ה י ת ר‬
‫משובח ׳הנה על החלק הראשיןוהס רוב עם כנ״שואלאמר איכה •ועם יהכוהיא‬
‫כי האימ׳הישיאליינמשל! בין שאר האימו׳מיה לזהב עכ שארהמתבו׳כ׳ כלס יישמי‪.‬׳׳‬
‫ונפסדים והוהב לא יכלה ולא •כשד לעילם ונמא״רהנכיא בשפ הש? אניה' לא‬
‫לא‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫'‪3‬‬
‫פנית!‬
‫‪3‬‬
‫' ־ י‬
‫‪:‬‬
‫איכה ד‬
‫פנית•)את‪ :‬בי‪.‬׳ ישראל לא כליתם סייג ‪ .‬כ; א‪-‬ר שאין •הג; שלח!ק‪::‬־•‪ ::‬נילכ‬
‫‪1‬‬
‫»!עס יחשך גיונ! כ• גמן בזהב לא •ח‪:‬ך לעילם אן‪ .‬י ש יע״יד ת ח ת ל ק ־ ק ע י ־ ק י כ‬
‫לאין תבליתיעלהחלקהביהס הל‪•.‬׳‪ :‬ש ל ‪ :‬־׳לוגה •״•־‪.‬־‬
‫‪- v‬ל•‪-:‬י•‪.‬׳ל ־ ‪- :‬‬
‫על כ ן ‪ : - :‬ל י לבמכטיב שהיא היהכ היי ב ח י ס י י ג ? י " ‪• .‬מייהעל ׳ ‪ 7‬־ ד ־ ד ‪:‬‬
‫אייר ״ ל ד כלי! ח י י ג ה א ח י י מ ד מ ל י ל ב י ל י א •‬
‫‪ — v‬קק ׳בלתי אפשרי ללכה־‬
‫איךיחב; ש!ה •שיבה בהחלט ש ל י א ״ ת ר י ע י ״ ע ם כ• ״עם ה א ״ ‪ : :‬ל ‪• :‬י •‪::‬ה‬
‫ה א שגי העצמות והמלוכה הימה שאבי ה!לכ לא י ג ״ י בל חשכת הג ״ כל ל ‪- :‬‬
‫שלא •צויייכו סיועם וכ״ש יקי׳ שלא יצ ״ י כ! שיש כל חשי על כ; למ־יילא ‪ -‬ל ‪• : :‬‬
‫בכמש הט כ היא מחיה חיקה ועל הל לץ לגייל‪ :‬ל כ ל ‪ :‬׳ ‪ :‬ש ל ‪ :‬״ ־ ר ג ל ילמ• ־•‬
‫״ ל ל ״ ‪ :‬ש ל ש ב — ר ג ת לבני ק־ש שהס חררגה א ל מ י מ י חלשת‪ :‬לט כ ב ע י ן‬
‫והיוקר והס נכיליס הכיל גי״ר מהראש׳‪:‬׳‪ :‬כ‪ :‬שיש שיי שלש ל ש ל י ש ‪::‬־ליס‬
‫יישאר העם ועל אלה אמר שאיך •משן שעש המיזם יומר חש שיש יהיהש ׳לכמם‬
‫איכיר שיגיע להם הכשר •!מרמהראשיגיס כ• כראש־‪:‬׳‪ :‬אחר שיי־עש יישיגהאן‬
‫לא ׳שמכך ויושלך כראש כל חי צ מ אך אלה א‪ •::‬קרש כ ה ״ מ ‪ :‬כי־ דרגה י מ ו‬
‫עליונה מהראשונים הימשן שתשתפכנה כראש כל תצית כ י כ ר כווי ממר שהיא‬
‫מררגהיומר מהשנוי הנויועל החלק הד אמרכצ׳ ציון היקרים •ריהשלמים כמעלת‬
‫התירה והצכואה כ׳ מציק מצא מורה ודכי היחירושל הימכן םאומ‪ :‬כני ציי; היקי׳'‬
‫מאד מכל הקידמיס שהם מיחד מן המיחד איך אבשר ואיך •משן שתהיה מדרגת‬
‫הרעכהם'יתר מככל הקדחים כהי!מס הם •ימריקרי וחשוכיםמה‪ :‬ש• הראשי־נ»'‬
‫היותר רעשאירעכהס הוא העדר החשיניתשנשששי כראש כל חוצלת אך אלה‬
‫בחשבו לנבלי חרש שהיא ההפך ממה שהיו מן הקצה אל הקצהשכהייתיקריהעדן‬
‫הס כחית׳ הערךכנבל׳ חרש •הסהכלים שנ מנים כהש ״; כל•נבל• ״ן ונכל׳הש‬
‫ינסן!כוישלפ קלי ההכשר וההשחתה כמו שהם כלי חרש שה‪ :‬מוכני‪ :‬אל ההבשד‬
‫והשבירה ו״וא כני ציין היקרים המשולאיםככ! ליל שהיו יקר• הערך למעלל מכל‬
‫הדכריס כקצה האחרון ולמעלה מאבנים יקרות ועל וה אחר היקרים והיו ח‪-‬קי‬
‫הקייס כלתי מוכנים אל ל ל כ ש ד כמו שלוא הוהב מופו ועלול אמי המשילאי‪ :‬בפו‬
‫כלומר שהם מלולציס יחד עס לפו שככל מל שיל לל לכ! והוא לקיים וההעחדל‬
‫יה!ללו הס ויאהמי!לאי'כפו א י ן כאומן הקצה אל הקצה ההפכיי ש‪:‬חשב‪1‬לנכל»‬
‫ח־ששלשביל מאד וקלי ההפשר ומוכנים אליו והיא הפך מאן דפליק מיניה שמחי‬
‫היחש מסילאיס כפ! וקיימים הס קלי ההפשל בנבלי חרש והס מחדרגל פח יתל‬
‫להיומה מעשה ידי יוצר אשר יעשה בנקל חלק ר ב מהם!הוא הפך הק־דס שאמר‬
‫בני ציו ן היקרים שהם יקרי הערך כטיובזה ׳תישכו כלהשמ כשקים כדקדוק ולוא‬
‫אמת• ונכין משכים אל לאמתמכל צד כ׳ ק עישל לאויב צקחל •ותר עצ־מה בחמר‬
‫שלמים כפי מררגתשלמותם כי לעס ה א ק !הם הישראלים לא הרגאימשכלם‬
‫והניח רכים מהם כ׳ לא עשה חשב!; מהס וכלו״ס שהם י מר מבלריש השתדל‬
‫להורגם כלס ‪1‬הכל; והנביא לא נמקררל דעת! בהריגתם לכד אלא שהיה הורג‬
‫איתש‬
‫קבב‬
‫איכה" ד‬
‫א!תס נתיך ״קדש ה' ובייש מ ב י א בקדר השני ה י ה מ במיךש ה'כהן!נביא !סי‬
‫אחיעד ג‪ 0‬תנין כ י הנה הכציג עצ אמריי'האומה הישראצ׳ כצ ייה שיוכשר ‪ 1‬א י ר גש‬
‫תנין‬
‫שעם היות שידוע ומפרשם היותהתנין ייהיבח האשיר״ס שאפשר הנה ע מ אנצ‬
‫גוריהם הש רחמנים ויגיערתיע תש עד שאיי שגיריהס אינס צחאיס אצ החצב!איל‬
‫״תאויש אליי הנה ה; כשיראו אתכניה; מרחוק ח לניס השדייינרחקשוהוא כדמו'‬
‫ניס אשר השדיס כתב! וכשיראו בניהן מרח קכדישישחיקקו״תאוו אצ היניקה‬
‫מהפמציאיסהשדמהכישכיאסהיתהככיסההיהחהרהגיר וצא היה יונק יען‬
‫צא היה צמא אל החלב כ׳ כשהוא צמא הוא נ א כמרצה ואין המשל על הפיגם‬
‫ההיא רק נשכא בנחתואמי ח לצתהשד כדי שישתקקג! החלכ והנה ‪1‬ה התנין עם‬
‫כלאשיריות׳ ה אעישהכןינתעמ• היאחשיר נ ע ר ן אל התנין ׳נמצא שעס היית‬
‫התני; אםר היא רחמן נערך נ ת עמי והגיע הת עתי למדרגת א נ ו ר ״ ת היענים‬
‫נ מ ד נ ר שאי! למעלה ממנו והוא הפך התני; שהיעייפ מניח׳! ניריה! מתים נצמא‬
‫ואינימניקייאיתיכזה יתישנ הפשוק על נכ!ן ונאה מלת נס להפליג על אשוריות נ ת‬
‫עמי וכחל! אחר גס התני; עם היית! אכוו מאד עס כצ וה חלצו שרמעצ״ס כ ד ׳‬
‫שיתקרהו להן גוריהן וככןהןהניקיגוריהןולאבאוגיריהןצינקוזאהניק׳ גליה)‬
‫כיומי םיתיא'פועל אצ התניניןשהןהניק! גוריהן!נמצא לפי וה שבת עמי הוא צאכור‬
‫ב ע י כס והםרחחנייערן בתעמיכיהגיעאכיריויכתעמיצאכיריותהיענייבחדכר‬
‫במדובר ויוא כ ת עמי לאפור דל ערך אצ התנין עם היותי אכזר היה בתעמ׳ צאנור‬
‫כערכו כמו היענים כמדכר שהם אכוריס כערך אל התנין כאמור וביאר איך כ ת‬
‫עמי הס אכזר״יבערך אל התני; כנו ושהגיעו למדרגתאכוריותהיעניסכאוחידכק דבק לעיין‬
‫לשין יינק אל תכו כצמא טייר הנה כ ת עמי עשו הפך התנין בי התנין עם היויניריהן‬
‫בלתי משתיקקיס אל החלב הס יחלצו שד כדי שישתיקק׳ אליו וכת עמי היה להפך‬
‫כיעסהייתסמשתיקקיסאצהחצכשדכקצהוןיונקאלחםכצמא והיה משתיקק‬
‫כחיזקאלהחלב לרוות צמאי כ׳ היינק אינו א!כצ רק שיתה החצכ וכן העילליס‬
‫שדש ״תרגדוציסמהיונקשאצו לחסיעסה״תשהיונקהיה צחאצחצב !העולל הי!‬
‫פיאליכפההצחפולא נמצא פירשלהסכלל לא ליונק ילא לעילצ הכך ממש מן‬
‫התניןכ׳אלההי!תיבעיס‪1‬משתיקקיסאלהחלב!אצהצחסולאביו‬
‫פירשי‪ £‬להם‬
‫עם שהיה נמצא עמס לחם כ׳ בן משמעצשקפירש כ׳ לא ת ה י רק הפרישה להם‬
‫שהיההאכוריותככעדשעסהיותשהיה נמצא אצלםחלכ ולחם לא היו פישטים‬
‫ופרשים להם עם הייתם משתיקקיס אליהם וי׳תיס ברעכ כאמיר ואפשר שהפה ק עיינינעיהנ״ל‬
‫הראש׳ןהוא כצ! משצ כ׳ התני; היא כנוי אצ האויכ האשורוהיא התנין הגדול יאמר‬
‫שהאייכיס יהס התניניםהגדוצים חלצו סד כלומר גל! השדיס שצ ישראל והניקו‬
‫מלס לגיר׳הס!נשארו ׳!יקי ישראל כלתי חלכ והיא כלו משצ שאכלו את ישראל‬
‫בכל פהובכןתהיה מצת גם מ ד ק ד ק ת דלקה צחעלה שכני ציון היקריינחשכו‬
‫לנבלי חרש שהם מעיתדיס אצ ההפסד והשבירה ולא ע ד אלא שגס הא״כיס‬
‫הניק• גידיהם‪:‬נניס שלהם משדי ׳שיאל ויאבל! אותם כפל פה ונמצא שנמסרו‬
‫‪fti‬‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫ישראל‬
‫•זי?!!איכ‬
‫איכה ד‬
‫א כ י י א ש י ה י א ד מ ה ל י ע י י כ כ ״ ד נ י ש ד א י ‪ :‬־ ־ • ; ‪ :‬הכת‬
‫ת א כ מ ע מ ׳ לאכול כיע״ס ב — ב י ר ‪ J‬בת •‪.‬־׳• ‪:;••:‬י ‪-1‬׳;׳‪-‬‬
‫י י ‪- -‬י‪- .‬‬
‫;‬
‫;‬
‫‪..‬‬
‫א ש י נ ״ ש י כ י ל ) היא כתביי״מהיענים ‪ : .‬״ ־ ; י ל־‪-‬י ב י ‪ T‬י ; ד ג ״ ; י׳ת‪-‬י• ‪j-‬‬
‫האויכ לאכזר המ אוהי‪/‬נקהנו ע י ש ל תדבק ‪ ; : ! ; .‬ל י נ ק ה י ש י י ' ‪ : f « .‬כי‬
‫כייה שלניקי ג י י ה ; ״ ש י י יו יי ת ; נ״צח ב־‪.‬׳‪:‬ק ״ ; • י ; ‪.‬‬
‫* ‪-‬ן‬
‫כ י י סאצחנו במה ש י ‪ :‬ג״־•‪ :‬הח!ביה א ‪ , 5‬ג י נ־ כ׳ י ; ה ‪ r‬שב י׳ נ י •ין‬
‫‪1‬‬
‫הילל צלבקצשין י י ק ח ל ח כ י מ ך ל א שב ל ! היי‪:‬׳־ ה‪:‬׳ •ישי נייש־ • ‪ :‬־ » ‪•:‬י‪-‬‬
‫ואתיכ׳ בליה שהנ ק• ניליהס משלי נש״שרתצצמצת שיבין ביה ה ת י ב ה ; ־ ‪[ : -‬‬
‫היונק תצ חש׳ ביליס כ״ה ש־׳‪ *:‬מייני החצב יש; ע ! ! • ‪ :‬־ ! לח; כלי ? ‪ :‬ל ש‬
‫דאיי־״ים לחש לשיבע וצא נמצא יישל המו ביש מ׳ ש כייש ללש צתכ צל שיש‪:‬כשש הייישליס‬
‫ל‪-‬י<דצ ‪ c‬צמעיניס כוהאמנ־סעצ׳ ת ל ע נ ׳ ככ• ה ד י ן לשני משי זכינ! יה‪-‬ל ש‪:‬נ• ג• ן‬
‫ה קרי'צהפכ׳ מתה שליו מן לקנה חל הקצה‪.‬׳ל לא •כהיה נ י ! ו י ן ‪ .‬לחייהם‬
‫ללנקש מלש ייאשלי אימס ככל כ ל כממיר על שלגיע מ י ל ג ־ ש שהייכ נק ‪c‬‬
‫שהיו אוכלים למעלנים כלומר שלא הי! אוכלים כצי׳אכצאשרי״כצ א ן ש״ד״;‬
‫לק למאכלים מעילניס הנה אלה בא! מן הקנה אל הקצה ׳הגיעמלרגמם שהיו‬
‫סוככים כחוצומכש •קייוכרסיכוצמצ‪1‬אח׳והעגםכשרא! ק ל י כ מ כ רוישמשליכ׳'‬
‫אימי החוצה אל הכלבים !הםהיומכקשייא מ צאכיל יה א ‪°‬אבל י א ש י י ר ל ק ­‬
‫מ ל של יו אוכלייקילםלמעדניםואכייאימ!המאכלהמאסבחיצומלאמצא! אמו‬
‫ונשמו שם‬
‫ב י צ מ •יא נשמו כמצימ וכן המכינקים ב‪:‬ש תש שלא הי! דציש‬
‫להמכסימ ככל כסימשתימ; רק במיצעמשני שלוא חש יגייס יכל למראה עינם‬
‫כאיפן שיש בו שמי מיעלימויעלימ גד!צ!משל!א כס״ נאימאל ל ק י ! ״ ־ ‪ .‬ג‬
‫הארס כי לישוב מראהו תא האמונים עלי מיצע כלומר ה״גידליס ימרגצישצישכ‬
‫עלי מיצעולהמכסימכוכמוויהיאומןאמהלכהכוהנהאלהבא! מ; הקצה אל‬
‫הקצה שבימןהקרמצאו לכל צהמנשיבו וחבקיאשפמימשצ יבל שהוא הלבד‬
‫« ' נ ' נ כ י‪:‬׳ היומי מא ס שבעולם ויא חבק! א ש פ מ מ יאפשר שמלמצמערניש ריצ שלא הי!‬
‫איכלים מגדרעכיןאו תאוה לאכול יקהי!איכלים להמעל; בישעש המאכל ועצ‬
‫כן לא א י ד האוכלים מעדנים כ׳ צא כא לומר שהיו אוכלים מאכל ערב כמו‬
‫שפירשנו רק שהיו אוכציסכהיומס שכעיס כ׳ צא היו י ״ מיני‪ :‬ע י אחר ע כ צ‬
‫המאכצ עדשימאיהצאכולרקכהיומםשכעיסהיואוכליסכדיללמ״ן עמל לא‬
‫ד׳ שלא היו אוכציסכהיימסשכעיס אצא שגהיומם רעבים מכקשיש י י ; ל ל ש ־ ש‬
‫יפשולמייןה״מר הממשהיה אפשר והוא הנמצא נח צ מ ל נ ד נ ‪ : - — :‬צ הל א‬
‫הייאהלהשיכ נפשם לא מצאו ונשמי סס ב מ צ י מ ו ק ?אח דש עצי מ ל ע י ל י‬
‫מפנק ס כלכך עישלאהיו שוכנים רק להמענצ נ י ש ל ל‪:‬׳ מ־ י י ; ‪ ; .‬על־‬
‫ת לעת שנ׳ הנה גס אצה כאומן הקצה אצ הקצה שהס הלכו לבקש צ י ן גריל‬
‫המשל וה״מה משמשהיומר פחימה שאפשר והיא מאשש מובל ש׳ הכרח הרק ‪1‬‬
‫הכריחשלולויא חבק!אשפמימר"לחנק‪ :‬האששמ&צלש כמצא מציאה •קיש‬
‫•יציבה ד‬
‫קבנ‬
‫‪3‬י!שקא‪:‬יזה ומחבקה כאמיר !׳כיה כפי הפ׳יהראשון עינש האבודים להודית‬
‫‪ 0‬ב א ל ה ש ז ה ח נ ל ע י נ ! מ י ה ש שמחמהיומס הס ממעדצי'ובלתי מבקשים השלמות‬
‫יהיו אכזרים עס בניהם נשחוכחיצ‪-‬מכי'חמר ויגדל עין כ ת עמי מחטאת כדיש י ג י ל עיז‬
‫ההפיכה כמי‪.‬רגעכ<'אחר שכשר כל ב ו ע י ת שנא! על האומה הישראלי!‪ /‬ואיך‬
‫נ ה כ מ מ ; הקצה אל הקנה אחישכפ׳ הפלגת הרעיתפכא! עליהפ יש לשפיט‬
‫ולהחליט עליהש שגדול עינם ׳ימרייחישאתסדופפ׳ להיות הרעותהאלה שנאו‬
‫עליהם יומר מהרעימשכאי על פרוש יש לשפ ט שהע‪1‬ן אשר כככ הרעימ הוא‬
‫י‪,‬מר גד!ל מחטאמ כ ד ‪ 0‬ששככ רעתס גייכ שכפי גידל הפכה יהיה ג ד ל ה ע נ ן‬
‫וקרא חטאישראלע ן ועין הדיס חטאתלרמ!! על גידלהעיצש כ ׳ ה ע י נ ש כ נ ה ׳ ה‬
‫ברגעלכד שממו כלככרגעאולח סכל!רעיתיביתולא חלו כה ידי ארס כמן‬
‫םהיהבישלישסבליצריייניורעויע׳ כני ארס והאויכיס!שעש! כהס נקחימ ! ! א‬
‫ג י פ פ ה פמייגיגולא חל! כה ׳דיסר״צשהיה העינש כומן מיעט כמו ר ג ע ! ע י ר‬
‫סלא נעשה ע׳ כני א ד ‪!< 0‬א ו ל א חל כה ידיה אחנש בשמ עמי היה להפך שהמחיר‬
‫העינש ומן רכ ועיר שנעשה עי כני אדם שכאן צר ואיכ כשערי ׳רושלפ כאמיר‬
‫!אפשר שחלמההפ כה שכאלנמעמיוכאל! אחר שגדול עין כ מ עמי י י ר ט ^ מ ‪. ^ • , .‬‬
‫־‬
‫•‪1‬‬
‫סליפ והראיה על וה היא פ׳ כתעמ׳ ה׳תה הפי כה מן הקצה אל הקצה ההפכיי‬
‫כמ‪ 1‬שביארנו בכל פרטיהלעותשכאועליהסונהפכומקצהאחר אל קצה אחר‬
‫כמי שנהפך הרגע מעבר אל עמיד שהם שני הפכים כן נהפכה כ מ ע מ ׳ כ מ ו ר ג ע‬
‫&א השפ כה כמו ר ג ע כ׳ לכייויהיאשיןה׳לל ההפיכיכרצעעסביימילאעסב״אף‬
‫הדמיון אך ככ• דרכנו והימישכ על נכין שדמה להפיכמ כ מ עמי כמו הפיכת‬
‫הירגע שישתנה!יתהפך מעבר לעתיד כנודע ואומיילא חלו כה ידים ליל כ כ מ ע מ ׳‬
‫לא תלי ידים כ׳ הכל נמשך י׳פאמהשגחת הנפלאה כ׳ אפ היה נעשה מפאמיד׳‬
‫ארסלאהחעישיםוה כהכ־׳;הקנהחלהקנה •לאהי!יכ לים לכ״ן לוה כלל רק‬
‫היהמכאתהחשייההאלהיתוהשגחמיהנפלאהועלכןהיה‬
‫עלהא<פן הנויאמר‬
‫עיד וכי נזיריה משלג נחו ייחלב כויחשך משת ר תארס לא צכרו כחי צית כיי אחר ז נ ו נזיריה‬
‫אפרכתבהמקיק איך היתה כת ציון הפיכה כמ! הרגע מ ; הקצה אל הקנה ד מ ך ח כ מ י‬
‫כאחור רצה בשני הפסיקים האלה לבאר איך השלמים שכה נהפכו גס הם מן‬
‫הקצהאלהקצה מחה שהיו קידם והעין גרס שנהפכו ממה שהי! ק!ד' !מלתנו ידיה‬
‫ה!אסה כילל ‪ it‬השלמייםהס פרושים מהתענוגיס הגםמ״סולהיותששלומי המדוי‪/‬‬
‫והידיעית על הרובהםשלומ׳ המוג!התבונה אמר שהשלמים שבה היו שלמים‬
‫כימגש והנה שלמותהמוג והתכונה ישוער כטיבהגוון מהעור והכשר יכן בטיב‬
‫עצמותהעצפ!הבשל וגול שלמות הגוון אמר ‪ 01‬נזיריה משלג צחי ייחלב י ר כ י‬
‫הגיון יהיה שלחית! משני פייס אס מצד הגוון עצמו ואפ מצד שלמות החמל!הנושא‬
‫אשר בי •היה הגוון!הנה על סלמימהנושא!החמר הנויאמיוכו מידיה משלג ירי‬
‫שתייר בשים!עירם היא וך ונקי כלמי עכיריומיסמיס כלל כחן השלג הוך והנקי‬
‫!על הגויןהטוכ וה!א הלןכןמצד עצמו אמר צחומחלכ ואמנם עלשלמימ עצמית‬
‫העצם‬
‫•איכה ד‬
‫העצם ׳ ? י ש ר אחיאדמ! עצם ‪-‬כ‪ ;•:•:‬כ כ ‪ -‬י ‪ :‬י י ‪ : . -‬׳ ‪ : ( • :‬׳ • ׳ ׳ ‪ :‬י ‪ ! :‬־ ״ ‪T - ! :‬‬
‫‪,‬‬
‫לעצל ‪ 1‬י כ ש ר מ ש נ י כציר אס מצדט״בהמיגשחירל ע ל ט י כ ל ל ד כ ב ל ׳״ש י נ ר‬
‫מיוק העצם זהגשר הנו כנצ־ ה־״גה־• י ה ע צ ט ב הלינבל יל י ל•־•‪ :‬ל— •י‬
‫שלוא הייתי טזכ א מ י אדמי עצס ייכנירס שהחיים יירה יגל היית ל ד ; ייגי•‬
‫נ ה י כ כ ה ה ה י א והיא ה ל י מ ה הנא תל א נ טיב לפעילתכ״י! של א י ג ל—•••‬
‫כנזייעלח יק לעצם!לכשר ׳יןי״יס !לעמיתם אמר כפיר צייתש י י ל ד ש‪ - :‬י‬
‫ט כ המזגיהתכינה שליהלהס ביאר הקצה לאתר אשר נלככי יולי! ילנל ל כ ן‬
‫יוה שאחר וכי מידיה משלג שליא שלחית הג‪-‬ק מצד היז־יו !הנ שא י ־ י ש י ש ־‬
‫תארס!הי‪:‬אהג!יןמצדהנישא שחשך מצד הליחה השח‪-‬יה ‪ . 8‬ש ל ה י ז ־ י ע כ ר‬
‫כמו שהיא עכ!רהחהדשהשחן>יהעשיי!!אחשךיישחייי‪,‬תי ר ל ‪ -‬צ ־ השי רה‬
‫חשך תירס!על העדר הנין ייצר עצמ! א י ר לל נכח נח צ ת כי לא נ כ ר ז י צ ר‬
‫המין כ׳ ההכרה מצד חיש לרא ת ל י א יכחתהנ״; שה א י שט העי; כ י ד ע מגל‬
‫העדר שלחית עצחיתהענס!הבשר שהיא גש כ; י כ ל ת המיג!הח יק ח‪-‬ר צ ד ­‬
‫ע יש על עציש כשהיה כ ע ן כ׳ על העדר ט כ ה־־יגשהש‪-‬ן ״ י ה ה כ׳ א י י נלד‬
‫עיים על עניים שחייה על י ו ע ה מ ו ג שהיא הכן מה שהיה מק דס ‪ 6‬א ן ״ ‪ 9‬עצס‬
‫מכנינייועלהח זק שהיה מקידיכשפ׳ראמ שעתה היה יכש כעק ש ל י ל ד ״ ־ • •‬
‫הקצה»‪1‬הקצל כאמיר והנילט יעתלמכרשיירש׳והריאכעזצהנהמ״ם משחזרה;‬
‫מיש היתרן!ה!'כ‪1‬ו אמיחשךייתר מן השחר תתארולדעתרש׳ זל שח רה־ל כלם‬
‫וגיל ! ־ י ח זך י ־‪.‬י יהכחש לארס לח נשרי יי נ ‪ r‬ילנל דעתהיחיבגי־ל לא‬
‫יכילת• לה‪-‬לחיכ׳ איך יתכן לגייר שימצא דבר שיהיה י!תר שתר מלשחדית כי‬
‫א י ך י צ ״ י י י כ י י ו ת י שתרמןהשאחתאשרלאיהיה נכלל תחת שש שחרית כי‬
‫שחריתכיללכלשזי!תעדהקנההאחי!;ח; השחחת<איך אחי שייצא ש ת ח ת‬
‫•ולימלשחייתילנהישיזלתקןהקשיאהזאתבמהששם א ד כני שא מ י ח ד‬
‫םליא לכתם כ׳ אז אפשי צימר שימצא י כ י ייתי שחיי מלכתם א; מכל אייל‬
‫פרטי אך ״תי חשש השחר! איך יצ!״ר א! איך אפשר ל ״ר שיליד שלי ת • ־‪,.‬־‬
‫יושיך חן השחי!תכאמיי!אפשי שהוא י ר ן גוזמא או הוא לדעתי"זל כאל! אמי‬
‫•!תרמהשחריתהחישנאנלנושאינזכקצה האחיין לפי שמעירכ ‪ o‬קנית איר‬
‫פייגינכיהנצ מהסככיכ מ דעיהנביןאצצ׳ בזה מששים לדעת הריאבעול יתבאר כהקדמה‬
‫נתבארה בשבי חוש!מיחש והיא שבפעיצאהחישיש אצצ מייכטילס צדיןשיהיה‬
‫התיחסת בין החיש!המחש כתו שצריןשימצא ככל פעיצלהתיחכית בק הפועל‬
‫ןלמתפעצ כנידעובהייתהגיוניסמ!חש!חיבטיחיש הרא תכח׳ שהק ל תלש י י ש‬
‫וחובט חיש השחע!כבר ל נ ח שצריך התיחשיתכק החובט!למשיט בג ן ה ׳ בט‬
‫הנההל<ק!השחר!תיהיו להם גכוליםמתיחפיס צש‪-‬ק׳כצ! אצצ החיש אשר אס‬
‫יהיה ׳!תר מהגכיצויההם צא יק!כ‪ !1‬אצצ החיש כצל אן> שיהיה האמצע• והוא‬
‫הא •ר ה־ך שלש כלת ׳;;יק שלל שיהיה כ י ‪ :‬ש י׳איר משל צד הנה אס הי״כנ!‬
‫•היהכצתימתחסאלהואיתלא יק!כצ אצל התיש בנויוככן אמיהחקק שהלבן‬
‫שליל‬
‫איכה ד‬
‫קבי־‬
‫כליה נמצא כשלחייה׳? שמיחס אלהראיתםהיחכיס משלגוצחיה לכנים ״חלנ‬
‫נאיפן שכפי הנ סא והטון הי! ממיחש־ס א! הראיתשה׳י רואים אימי כל החטטים‬
‫כהס שהי! צחים מחלב!וכיס מפלג והפן זה אחר שהיו עמה שהיה מארם כל כך‬
‫משיך עד שהיה ש כ ר ג‪0‬ל השחריתהמתיחס אל הראיתאשר יקרא שחרית המם‬
‫וייא חשך משמר מארס צא נכרו כתציתרלחשך תארס ייתר מהשחרויהחתיחס‬
‫אצ המכיט כדי שיק כצ אצצ המכיט והיא מה שכייכאומ צא נכרו כח צימ שהוא‬
‫י ק ה מאיר צא נכח מחכהשחחמסהיא יומר מהגכיצ׳הממיחס כדי שיכירה!‬
‫החושהיטכ כנו כ׳ ההכרה היאנאמרמעלכלפרט׳ המוחש ולא המ חש ככלצו‬
‫כ•ע‪ :‬שהיה מוכט שחחמ^צא היה ניכר כפרטימצהיומ! כלמ׳ ממיחס עם‬
‫הראימכאמ!ר‪1‬היא דכר כטעמו וממישכ עצ נכין כדקדוק ישר ומחמ החמה שצחי‬
‫המזג!המכונה שאחר כהסאדמ!עצס מפנינים ספיר גירמס שוה מורה עצ טיכ‬
‫המזג!המכינה שאומרו אדמו עצם מפנינים מורה על טיפ המוג שהוא מוג הרמי•‬
‫ועל ט!כ המכונה אמר הפיר מרמס והיא הרככמס שהיא חזקה כספיר אמר‬
‫פעמה היה להפך שצפר עירם על עצמם שמורה על ר ‪ 1‬ע המזג זה!א מוג שחורי•‬
‫כיהשחורייאינומשמין וצפר שרו עצ עצמן ועל חעההרככה אמר יבש היה כ ע ן‬
‫םהיאהרפכה רעה זקלמההפסר כאמור ונזה ׳מישכז הפסיקים האצה עצ נכון‬
‫אמר עוד טוכיס היו חצציחרכמחצצירעכ שהם יווכו מדיקריס ופייה; א ח מ ש נ ט יני ס מיו‬
‫‪,‬‬
‫אופני טיפ חצצ׳רעכ היו המין האיהוא החמים כרעה להעדר המאכצ כהחלט‬
‫שהיה הצחימהשרשינמן מעט מעט נצמי שימת ממירממה שנמך מחנו והיא‬
‫מימהממיקה נאפיפמהכחהמין הכיהוא כאנשים אשר הכצו הרענ ומן ר כ‬
‫ונחלשו הנחימ הטנעיו' וכשיאכצוהמאכצ צחוצשמהכח המענציחצשיהאינר׳'‬
‫ויג!עאדסנפ!חזיכקע כ מ ד ויוונ ממנו המאנצ נלמ׳ מעינל נ י להיומ שאינו‬
‫ממעכצ המאנצ צא יעכיר אצ האברים ויוציר נפחוינקע האוכצ א!מ< ויוונו‬
‫המניכימ ממני כמ! שנכנס׳ כצמיעכיצ ושנוי ועל הממיס מהמין הזה השני אמר‬
‫המק נ;שהי! ט!כיהחצציחרכמהם ו!א טיכיס היו חצצ׳חרכמחצצ׳ סי׳ריטוכה‬
‫היא המיתהשצ החתים כחרכחהממייכרעכ חהמיןהכיוגזרמשהס ׳ויכו מדוקרי'‬
‫איננהטיגסרקהבדצמהמיןהראשיןונאצואחרשטוניסהיו חצצי חרכ מחלצי‬
‫רעבאשרהיו מאית! המי! שהסמעצחסכצמיסכהחחקיווכו כמו ה!כ מחקרים‬
‫!נפיחיסממניכזחשדיכלמיעכוצכצצכיעצ העדר העכ‪1‬צ קראס מניכ!מ שדי‬
‫ואחר שהס ין‪1‬כו מחקריה וצא אמר שייזכו מדיקויס לרמ‪1‬ז לשהזיכה כנכיחה היא‬
‫מעצמם צחיצשמהכחומהטכעיומ כמחבר ואפשר שחצמטיביס איננו מאר‬
‫לטיביימהמימהרקצשצמומהממיסוכאצו אמרשהממיס כחרכ והס הנהרגים‬
‫היו ייתר ט‪1‬בים!שצמים מהממים כרעכ וביאור הענין הזה היא כי היו ממיס רב׳ס‬
‫כ״שידי; קשים והיו פס פחה אופני מיתית צאין מספר אך כפי מה שהפר הנביא‬
‫הנה השלמים מהם הי! ממיס החגים פמ״שהיהרג כמקדש הכה; ונכיא וכוי שהיו‬
‫היותר שצמים שככל האימה כמו פנ׳&רנו ןחהס היו מתים כרעכ מעצמם לאפיש'‬
‫י‬
‫הנח‬
‫איכה ד‬
‫השח )למן שאתר האיכליס למערים נ‪:‬־׳• י י ז •י ת כ־‬
‫שביארנו א ן ש א ר ה ע ם ה י ו מ ת י ם ״ י ״ ‪r‬‬
‫טלמתייבשנ׳ איפנ׳ מיני המית ‪ j‬ל‪:‬ז‪:‬ר<‬
‫צל‬
‫•ל‪ :‬י‪.‬־‪':‬׳‪••::‬‬
‫י י ־ * ‪ -‬י ל ‪ : : - : :‬ל ־‪,‬‬
‫ל ‪ :‬החיל ולרעב כ ל ‪ :‬ל " נ ‪ :‬י ‪5‬‬
‫וצד ק ם לצל •וי‪/‬ר ט נ י ס וצדיקי‪ :‬ושלמים לי( ל••‪ ;7‬כ ת י ב ״ ז ־ ־ ־ ‪ ; :‬ר ע ב‬
‫עש ששני המינים •חל לי‪ 1‬ט ביס ושלמי יהאימר! ט כ י ‪ :‬ה ״ ח ל ‪ .‬י ה י ב ־ ת ‪ :‬ל י‬
‫ו ע כ וביאיהטעם והיא להיות מיתתהיעב •ותיקשל ש ׳ ‪.‬‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫״י‪ .‬י ת‬
‫ז‬
‫כ ל כ ל י ת שלמים יזלי׳ת\ס בחרכ ויעצ ק ח‪-‬ר ש ל ; •• כ• — ק ־ י ל י ‪ :‬ד ל י י‬
‫היותי‪:‬כועכיווכו חדיקייס כליי ינפח׳ י׳לעדי ל ‪ : * -‬ל ‪ :‬״ ‪ ; : :‬׳ ‪ :‬״ ‪ .‬ש ‪ :‬־ ‪ ,‬כ‬
‫ללעדרלמז![ ויויכו לכרש שצל‪ :‬חל או־ידו ש ל ‪ :‬יו כי״ד קרי; ׳ ‪ :‬־ ׳ ‪ . : : :‬־ ו‬
‫תכיכית סדי שלא אכלו !!ה א יורו י׳תניכית שדי כי‬
‫א! כי״ ‪:‬כי' רש•'‪.‬׳ ״דיל‬
‫תצובית לשדל שליו לאויבי‪ :‬צוציש בשר עצ לעשכיס ה ין צח מל ׳לריח נכ‪:‬ש‬
‫לתך נפיח׳ המעה!כריס; נשקיגת וברש‪ :‬זב ׳היא מיתה מ‪:‬־ לת כ '‬
‫יהא‬
‫טעס לשעלב; הי! ייתר טיכיכ!חסידי‪ :‬הלתיס כחרכ שלא היה במיתת זה הנ׳ צ‬
‫והב!׳׳; שהיה ללס למתים כרעבוזא שהסיזיכ‪:‬מד!קדי‪ :‬שההיא טעםנכללגירת‬
‫•ד׳ גיסים ט נ י ס היו חללי חרבולא הבדל כמו שלוא בפיחש הראשי; אלד עיר ידי נשים‬
‫רחמנייתבשצו׳לרילןהיו לביות כילי הכליג ה־־ק‪ •:‬כ־״־‪,‬־‪,‬הרע‪ :‬ע ־ ש ל ‪: : :‬‬
‫הרחמניו'כטבע וכפרט על ׳צדיקאתרשהיומת״לדיל; כרעכיה׳‪-‬אשל תעליל;‬
‫הי!מכשליתא‪:‬ת;ה;בעצמ;עצידיה;!לא ע׳ אחריש לעשת לעצ־ק הבראה עצ‬
‫הילדים עצמם!עם שהדרך ה!א שאחרים תכריס להם הנה חלל ה; ע‪5‬חן ה»‬
‫מכרותלעצמן כבשר המת עצמו שהיי מלאכלית עלי! !׳אידי נש•‪ :‬דח״‪ ".‬ת כשלו‬
‫ילדיהן כ׳ לא אמי נשי‪ :‬רחמניותכשל! ילדיה; יען היה אכשי להכין שבשלי ילדיה;‬
‫ע׳ חבשלית אחרות!לחה שהסכימו ככש צ •צ‪-‬ק כקשה( כשלי א תש על כן א י ך‬
‫ידי נש ם שעל ידן ממש כשל! את ׳לריק אחר שמתי והיו •לריק הנו לכרות צמ‬
‫כלומר הי! להבראה לה; עלילדיה; עצמן והי! הילריםבתקיש לחש אשר יאבל!‬
‫כהכראהתא כשכר כתעמ׳ דייל כמאבלכתעמי היו הילד׳ להברותלה; אש גוית‬
‫כשלוילד׳הן איננה אחימיתתן י ק שליוהירניס אייתם לבשלם כדי צאישיצ י ל ל‬
‫‪ .‬פייהכתיב שבשלו ׳לריק !הי! להן להביאה על אכלתן שהי! מתאבלת על ח י ב ן‬
‫•י נ כע ה״ הכיתיעל מיתת לשלמים שכלול נכלל בא חי! על שכר כת עמי ואבשר לכיש‬
‫ם־ולתכשלו איננה ש ‪ :‬ל אלידי לנשים לנוי רק אל לילדים עניי‪ :‬ישאל׳ א י י‬
‫שהילדים כ של! ידי אמ!תש שדי לאכיל להשיב נפש‪ :‬שהי! מתים ברעב יאמ־תס היו‬
‫מפ״סותומדצת שיחתכו יל״לן ויבשל׳ אתם כדי שיאכל בניהן וצא ימית• ברעב‬
‫ויוא ירי נשים רחמניית כשצו יצריהן ר״להידיס של הנשייכל״תן רחמנית כשיל!‬
‫א תן ילדיהן פ׳ היא גורה מתהפכת עד אכניישחק׳ מיס וכייואמי שהיד׳ הנזיאשר‬
‫בשל! א תס הילדייהנויהיו להברותליצרייהצזיכשבת ש־ר ן בתעמ• ש־יל הרגב‬
‫כבד מאד!תהיה מלתצברות למאכל כמי שפרש• נתולא ביה א ת ‪ :‬לתש !כיין‬
‫להכלות א ת ה ל ונו‪/‬מלת כשכר ר״לכעטר שכר כת עמי שהיה ש נ ו לב ברעב על‬
‫‪P‬‬
‫קנה‬
‫איכח ד‬
‫ק כפל! ידי אמס יהיולכרות לחו ו נ ו ל לכי'•תישכהיטנ למה אמי ידי נשים !לא‬
‫אמינשיש רחמניות כשלו ילדיהן ייתישב נכמלתלמו על גבי; ששבה לילדיהן המי‬
‫!לא לנשי שה?לל הי‪ 1‬לכרות להו אס שכה לנשיס המי ויותר גב ספק אחר שיש‬
‫לההתפק שהנביא כא עתה לפפר ה ר ע תשארע! לכת עחי ולא הא ביריות כ׳ בול‬
‫יתישכהכלעלנכין שאדרכהכא לספר רחמנותהנשיס שהיו סיכלית שיחתם‬
‫•דיהןכחחיואמרעידנלההיאתחמתיכולאהאמינוכויוהנההנכין אגלי י־^‬
‫בייהה'‬
‫‪0‬חי>!חיה הס שמ ת נדרכים על עני; אחד והיא תאר אל החמ ם המתהוה ב ג י ן לא ה>‪.-‬בינד‬
‫ע׳ הכעפאשר ׳עיור האדם אל תאיתהנקמהואס הס שמות נדרכים תליה הכנ‬
‫כ ו י נ ת ל כ ת נ כ כ ה כ׳ ואשנה א מ ' ד ו ך כללסכלה האתחמתו כלומר שלא עוכ‬
‫»לנקיש נקמתוכלליקנקסהשיככפימהשהיתיידלחימימנעתכ׳ מי שמשיב!‬
‫א ח ד ימינו כשעת נעה! ממה שהיה כדעת! לעשיתכעתלחימל לא יצדק כו‬
‫ב־ישליכיי׳נלה את חמת! י ק שממתי שככה כאימי וחמת המלך שככה אמנם‬
‫כ פ י א מ י כ ל ה א ת ח מ ת יילשכלהאיתיכהחלטולאחויממנהיכי ככיעל כלומר‬
‫פלא הש׳כ א ח י ימינ< כה כלל ואחי שאמיוה ד י ן כלל כיאי העני; כחליישינית‬
‫ולוחכת לענק איך כלל אתחמת״את' ששפךחי!ןאפ!כלו מה שאמות• שכלה‬
‫אחחמת! היא ששפךחיון אפי ל א ו ן כמי שמשליך אפ !גפיית ויוח ‪ 1‬ל ע פ ת‬
‫ויצתאש נציין כלומר מהחוק א ן ששכך למטה הצית אש כציון שיצא מהאף‬
‫מ א ש ההוא אכלה יסודותיה של ציין ׳!א!תאכל יסודותיה כל!ח' האש הנו אכלה‬
‫* פ ד ו ת ציון והס השלמים שכה אשר היו יסודות כנינה אשר העיר וההר נכין עליה‬
‫כמ! שהרחבנו הביאור בוהכמהשעכרשהשלח!תהיוח‪:‬מתכתצי!ןוהס היסודו'‬
‫‪0‬הסכלסכשלמי'!פ!ינתהכסקהיא שכאכילתהים!ד!תמצרחרוןאן הינפלכל‬
‫הבנק ונוה היה מקים לנר והאויב לביא להחריב לעיר !ללוכדה יעל כן בליית‬
‫היכודויקי׳מילא האמינו מלכי ארק יכל יושבי תבל ב׳ יכוא הצר והאויב כשערי‬
‫•דוש ונש כ ח ן העיר להחרייאיתה חלילה כי לא שיערו מעולם אפיסת!אכילת‬
‫היסידותשהסהשלמייאשר השגחת! הנפלאה היתהדנקה כהס !ואלא האמינו‬
‫»ילב• ארן יבל •ושבי תכל כ׳ יכ!א צר וא!יכ כשערי ׳רושלס כלומר לא היה אפשר‬
‫כלי!; תמתי •תיאלא כוה האיפ; כשישפיך חרון אפי ויצתאש כציון!תאכל •סידיתיס‬
‫בי!ןלת!ההיהנלת׳ אפשר !הראיה כ• לא האמינו מלכי א ר ן ! ס י ב • יבוא צר‬
‫וא!יכ נ ש ע י ׳ ׳יופלס ומה שלא האמינו וה נהייתם הס חפצים נ ד ב ר !ה״תאויכ׳'‬
‫ונויהנהזהלמה שירע! והכינו שכעיד היפיחת והס השלמים קיימים לא היה‬
‫אכשו לכיא אבי'עד שערי העיר באמו'!אפסי שידמו! עידהנכיא אל טונ מדת!‬
‫יתשאיןועיורדינמשךחמנו נעצם !ואשיגה בשימתמשיס ו ק כ י פ ת ו ת כ נ י ס‬
‫לבד וידוי( כאלו ביאר ואמו שמה שכלה אתחמיד!עשה הנקמה העצ!מה שאפשר‬
‫עדהקצההאחריןהנה זה היה במה ששפך חרון אפ! בלומר שנסתיק לגמרי‬
‫״השג ח נשפך ממני יורק אפ• כ׳ ח׳ שהוא ב א ן הוא מעניש בכינה אך ח׳ ששיכן‬
‫מחנו חרק אפי הוא פאיפ רוצה להשגיח ע ר נ ד נ ד אשר כנגדו היה האןוהחיחה‬
‫לב‬
‫א‬
‫‪«3‬‬
‫‪j‬‬
‫והוא‬
‫׳ • ‪• -‬ו‬
‫איכי! ד״‬
‫והוא רמו וכס׳ילשסתלקימשטנתו צנ״די כי מ ש ן »?ה שהצ־ת <‪ tf‬בציין‬
‫סנעיט אל המקיים אשר השגחת! הנפלאה היתה מצלתאתם י מ •איימ הלש‬
‫אכלהיסידיתיה וואויצתאש נציק כ < » ‪ 9‬י נ ס ש ן מ־שתלק־ת שטנת׳‬
‫מ מ ז‬
‫אכ‪ :‬מבלתי הי‪:‬תור‪1‬צה להעניש איתס בהשגחתו הנכלחיהכתצוהניתאש שיידשצ‬
‫השל בלתי הבחנה כ׳‪ ,‬סינ ל ו ע כי אש היה ח עפ ש היה י׳גיעהרע לרעים ילו שעי"‬
‫בלבתש אחל כמה ששלק השגחתי!הסתיר כני! ית הר• היא כ^יהניתתשש‪-‬תשל‬
‫יחל הרך!הקשה!על כ; אכלה על ה י כ ל י ז א !תאכל ׳כידיי״ה ולה‪-‬תשל׳לכ׳‬
‫ה א ד ן וכל •י‪.‬שב• חבל לא הי! ח‪:‬שכי‪ 3‬כ כ ו ע ו ק שבא של •בעי אפ! יתנגד •שיחל‬
‫שיעניש איתש כאשר ״ פ ד איש אתבנ׳ ולא שיניחש אל המק־ה!•שכ־ך חיי; א ש‬
‫ממנו כאמור ועל כ; לא האמיני כשיש צד א ן ‪ .‬שנייר! שלכשר שיחטא׳ לפני! •יעניש'‬
‫לא ציירו שיציחאיתם אל המקריב עד שיהיה מק כ לצר ו א ״ ב לביא ‪6‬כי'בשער•‬
‫׳רושלפ ב׳ צחה שלא ציירו מעילס פליק השגחת! ושכינת! לנתר• לא ציירו שיביא‬
‫האייכ שש רק שהיא יתיעצ׳' אי‪/‬הרשע•' ויוטחס כתיכחיתמיכר כדי שחכרו‬
‫וישיב! אליוית אךפליק השגחת! לגמרי כשישפיך חלק אפי לגמריוה לא צייר; !עכ‬
‫לא האמינו שיכ!א הצר!האויב בשער״רושלס כנויוע‪ :‬כחך לזה לא האמיש מלכי‬
‫א ר ן וכל יושבי חבל ט יב!א צר ואויב כל!" צאהאחינ! שיבואו מעצמיחצדהפתימ‬
‫» מ ׳תירק אס •כ׳אש השי בהשגחת! צה‪1‬כיחפ!צישרפכדי שישיב! אל״‪ .‬אך שיביא‬
‫הצר מעצמו ש!ה •ורה על סליק השגחתו ושטנת! משש והלא האמיט!היא דק־וק‬
‫נפי; ואס באנו צימר שאן ׳חימה הס שתי פמ!תעל ש״״ אופני מיני הפעל•!־ נבדלות‬
‫וומווהנה •ראה כאמת מפשט• הכתיבים אשר משח שניהס שהאף הוא גדול‬
‫מהתימה וכן נאמר בפרשתנצכיס כ‪/‬א! •עשן ה'כ!'!שתי'!אמר! כל הג״ס כוסה‬
‫חר׳ האף הגדול הוה כויוק ה‪ .‬תדעתרזצ כחלרפ על פס ק האל באפך תיכ׳חנ׳‬
‫ואל בחמתך תייסרני כן' ןמה שחתר השת נ התימה נאומי ט •גירת׳ מפני האף‬
‫והחימה ובי‪ ,‬כהרבה מקומות ה!א‪.‬כאלו אמר ט ׳גירת׳ מכני האף הגדייצ ואפי*‬
‫מהחימהפהיאהחיתהיוהפפיטועצפיההנחההזאתיתישכגכהכשיק‬
‫עצנפק‬
‫והוא כי כהיותהאף •!תר מהתימה הנה התימה תכצה ראשונה ועדיין ישארקצת‬
‫מהאף ט להיותויותי גדול יעמוד יותר ומן ו ב ק אמר שכאשר כלה האתחמלע‬
‫בכצ הנקמות העצומיתשעשה כעמו שפך מה שנשאר מחרון אפ! למטה ל א ק ויצת‬
‫אש בצי!; ותא בל יפ דותיה ועל ‪ p‬לא הא מינו מלט א ק וכל יושבי תבל ט יבא צר‬
‫ואויב בשערי ידוש לס פ׳ הס צא ציירו שאחר שפלה חמת‪ :‬שעיר ׳שפיך חרק אפי על‬
‫העיר ועל כן לא האמימ שיביא הצר והאויכ כשערי <ר!שלס עס שהאחיס שאר‬
‫ב‬
‫ח‬
‫‪,.‬‬
‫א‬
‫העינשיס כאנשי העיר כאמ!ר והוא מתישכ על נכו; אמר מחטאת נביאיה עימת‬
‫ת‬
‫געו עוריס כ ה י ה כו'נע‪ 1‬עיייס נחוציתנגיאלו בדס מיסודו טמא קרא! צמו כ!' הנה שלשה‬
‫פות‬
‫ט‬
‫י‬
‫!‬
‫א‬
‫פסוקים הצלינקשרייוהכוהשאמיהמק נ; שחחטאינב׳א׳ה שציר!שלש הניל ומעינו'‬
‫כהניה והס נביאי השקר!כהני הכעל אשר היו כתיבה!מהם פיתה נסיבה ששפש‬
‫בקרנה דם צריקיס ושלמים לשנת חטאתיהש ועיכתיהפ הנויונעזעיויס כח־‪,‬צוי‪7‬‬
‫אש‬
‫איכה ד‬
‫קיו‬
‫*‬
‫אס שהיי עיריפ מחמי; הרעב שהרעב כטכעמעור את העיניס ואס שהיו ע י י ם‬
‫ממש בהשגחתי הנפלאה שהים כשמרים יהי! בחוצות נעיס ומתנועעים אנה ואנה‬
‫זעם היות שמדרך העלס הוא כשהעור ה!לךכח!ציתשכל הרואים אחי מדריכים‬
‫אות! כדרך י םרה שלא ׳תניעי‪ :‬אנה ואנה הנה אלה כחטאתס כי ככרה מאד למה‬
‫שננו! אחרי נכיאי השקר כהני הכעל היו צעיס אף כשהיו הולכים כחיציתולא היה‬
‫נמצא איש ידריכס כדרך ישרה ויא נעו עיריס כחוציתכו' ואמר שאלה כהיותס‬
‫עוריס יכלתי ראיס !היו ה לכיס כח צ ת בלי מדריך ומ״שיד אותם נמשך מוה‬
‫שנגואלו כרס החללים בשיקיסוכרח!ב!ת שהי) הולכים על החללים וההרוניס וי! א‬
‫נגואל! כדס!אמ'סהיו ככחלושיסחחמתהרעכוהרעותיהצחת שכא! עליהסשלא‬
‫היו יסלים להגביה מלבושיהם שלא יתלכלכו כרס כ׳ לקחות העור א עסי שאיצז‬
‫רואה הנה הוא מרגיש כשדורך כמקים טיט או רפש או דם ומגביה מלבושיו שלא‬
‫יתלכלכו אך אלה אמר שנתלכלכ! כדם הסומלבושיהם שלא היה להם יבלת ליגע‬
‫כלכישיהס להגביהם <?א כלא יכל! יגעי בלבישיהן!הוא כאלו אמר כלי שיוכלו ליגע‬
‫בלבושיהם להגביהם א! שלא יוכלו להגיע אפייכלכישייהחללים לקיכרס ואמר‬
‫שהגיעמדרגת לבלובם וטניפסשנגיאלו בדם ככ עד שאחת האויבים להם וקראו‬
‫ע ד ם סורו טמא !?א ‪ rrp‬סמא יךאולמו כלומר לאלה העודים אשר נע! כחוצית‬
‫ונגאלו כרס קראו קריאה להס!היא סורי טמא כליאתם הטמאים שכלאימכס‬
‫טמא ס ר! מעלינ! !להפליג הה!הרה היו אומרים להססני פעמים סרו והיו מוהיריס‬
‫להס שלא יגע! לאחרים שלא יטמא׳ איתס יזא סיר! סיר! אל תגעויריוקיא! למ!‬
‫עידסונוסיר!אלתגעיכיגורתקראולמונמשכתגסלמטהוכאלואמ' וקראן למן‬
‫כוחפיחשניפעמיסאלתיעייכנחהיתההקריאההנויכככחוקיעןנצ!‬
‫גס נעו‬
‫•והוא לשק סרחק ולכלוך כפיירשי״ילוייא כי נצי גס נע׳ והיא טעם אל הקריאה הנוי‬
‫!אמר שהחליט! בק המיס להרחיקם מעליהם בהחלט ׳שלא'׳סיפ! לגיד עמהס עוד‬
‫כן יגעי בהם י‪1‬א אחרו כגו׳ילא •ושיפי לגיד יריאמר! כמיס שלא ׳׳סיפ׳‪ ,‬עיר העיריס‬
‫י המאשר נגיאלו בדס שלא ׳׳סיפ! לגיד כת!כ'עיד בתיך עירם ואפשר שירמוז הנביא » ׳ ‪J » ' w V‬‬
‫זכפסיקיס האלה לדרוש איות׳ ונכון יקרה אצל הקבוץ המדיני והוא כ• החטא‬
‫הקטין בגדולים יהיה סכה לחטא יע!ן י!תר גדול בשאר העם כ• הגדולים הס כחן‬
‫אות״שירנגדסיכאשרירא! בהס איוה עין אשר חטא יהיה להם כפו׳ חטאה‬
‫לה‪-‬כיף ע!ד לחטוא כהנה!כהנה ואמר המקונן כ׳ כן קרה כעין כתעמ! נוח; חרבן‬
‫»ר!שלס!ה!א כ׳ כהייתשהיו הנביאים כמדרגה העליונה שהיתה כישר •אחריהם‬
‫‪:‬ותחתיהם הכהניס)אחריהם שאר העס אמישבחטאתנביאיה שהיו היותר גדולים‬
‫א ף שלא הי‪ 1‬חיטא׳ס רק כשגגה כמו שיירה שם חטאת הנה כמה שלא נוהרו‬
‫הנביאים כחטא וחטאו אף שהיה כשגגה נמשך הע!ן לכהניס שהעין ה‪1‬א בחויר‬
‫ע ד שגרמ! לשפוך בקרכירושלס דס צדיקים כמו שביארוהו רול כמדרש ו ז א מחטאי‬
‫נביאיה עימתכהניה ר״למצד חטאתנכיאיה נמשכו עיציתפהניה הש פביס בקרבה‬
‫דם צדיקייוהוא ש ן גדול בכר מאד !אחר‪,‬שכיאר מה שנמשך לכהניס מחטאת‬
‫לב‬
‫ב‬
‫‪2J1‬‬
‫הנביאים‬
‫איבה ד‬
‫הנביאים ביארמה שנמשך לשאר העם !היא מדרגה יזיע־ ר ״ ‪ -‬מהעק כי כ©‬
‫פ ת ת ת מ ד ר ג ת פ תגדל מדרגת החטא והעין!הפשע יהרשע יעל ק אמ'‪5‬שא!ר‬
‫העם הי! נעים ונדים בעירים במ! שפייהראבע אל ע ר י ם כ •בי די ם <ק אש א־שלת‬
‫‪ b‬ע כ ו ו ה כ׳ לא •דעו ולא יכינ‪ 1‬בחשבה יתהלכו כלוח׳פהת במדרגת רשעים‬
‫גחיייס אשר נאמר בהם ורשעים בחשך ירמז כ׳ טח מראית עירהה מהשביל‬
‫לביתם הא נע׳ ערים בחיצית כלומר שאר העם הי! נעים דיתנ־עע־ם ככתבי‬
‫כ ע ר י ם כלתימביטיכהטיבועלכן נגיאל! כרס הפשעים והמדדים בשאט בנפש‬
‫ו‪1‬הא!ח'נג!אלוכדסוהלכישהנ!כרפההאמשלאלהמדיתהטביתש‪-‬ירד על פ׳‬
‫מחתיואשרהס כלבישיס ימו שנתבאר כפכר החדות יאמר שאלה מדוב לבלון‬
‫העבירות לא יזבל׳ ליגעכמחתיהס לתקן אתאשר ע ת י ר׳עעצתש כ׳ טח מראות‬
‫עיניהם הטיב כמה שהוא טיב מהשביל לכיתם יוה אזמינגיאל! בדפ בלא יישל‪,‬׳ יגיש‬
‫כלכישיהן יר'ט‪.‬ואלו ונטמא) כדם העבירות עד אשר לא •כלי הם עגמם ל ג ע‬
‫נמדות׳הם שהם הנקראים לבושיהם שהם כלם מגיאלים כרש ה ע ב ד ו ת והחטאים‬
‫כל‪1‬מ'ששערי תשוכה ננעלו לפניהם )אפשר שנורתולא ׳!בלו שב לאחרים ובאל‪61‬מ"‬
‫שנגואל! ונטמא׳ הרשעים האלה כנפשיתס כל כך ע ד פהקרכיפ אליהם לא ייכל!‬
‫ליגע אפילו בלבושיהם כ׳ הגיע לכלון טומאתם אפיל! אל המלבושים הח!נה!בק‬
‫כ ן וכין כך אמר פהגיעלמדרגה שהי! מרחיקים איתש בל ר!איהש פהיתה טומאת'‬
‫מפייסמתאא פירו טמא קראו למ! ירשם העצם שהי; היראים להם היה פ ר ! טמא‬
‫כ ׳ לא היו קיראיכ אותם כשם אחר ואחר שהי! קוראים נהם כדה השפ ה׳‪ !,‬מידידי ם‬
‫להם שיפור מעליהיולא •גע! כשיה דכר מהדברים שאינם שלהכ ווה אומיה• דו פ ח‬
‫אל תגעו כ׳ על כן אמר אל תגע! התם ולא אמר אל תגע! כמ רק הירו שור! מעלים‬
‫ולא תגעו כש ה דכר שלא תטמא! א!ת ואחר שאפילו כגייה אמר! שלא ׳׳היפו אלה‬
‫לגור כין שאר אנשים פן יגעי כפיס דכר מהדכריס ו׳תטמא! כלם ‪31‬לא הטעם‬
‫אשר ר‪!.‬א כמלתנע! היה אכשר שגורת אחרו בג ים דכקה למעלה והיה מתי שב‬
‫י‪1‬תר על נכו! !כאלו אחר שאמר! כגויס פירו פיח אל תג ע‪ :‬פהיתה רעתם מפרכת'‬
‫אפיל! כין הגויס ועל כן גור אומר המקק עליהם פלא •‪:‬כיפ! לגר שה כשוש צד תה‬
‫־ |‬
‫• ׳‬
‫ג ‪; 6‬‬
‫ג‬
‫»‪<1t‬־‪< r>t‬׳‬
‫‪W‬‬
‫‪ ,‬אומר! לא •!סיפ! לגיד)אפשר ששני פסיקים האחרונים יהי! מקישדיס יחד כפני‬
‫עצמן והיא ספיר מה שקרה האחר החרבן ואחר ה ח ג ת השלמים כתין יחשלם‬
‫ואמר שאחר הריגת השלמים נע! קצתמישראל כעדים פמושפייהראיכעכח צ ת‬
‫•חשלס ונגיאל! כרס החללים ונתלכלכו כדם כל כ ן ע ד שלא יכל! לינע הס‬
‫כלבוש׳ הס פן יתלבלב! ידיהם בדם כ׳ גס מלבושיהם דמים מלאו יאמר שהי! כפ‬
‫מלאים רם ע ד שקרא! להם סורו טמא כהרחקת הטמא!אחרו להס סרו מעלינו‬
‫ולא תגעו כעצמכס וכחלכושיכס ווא אל תגעו כלויאל תגעו בעצמכם כ• אתם‬
‫מלוכלכ׳יברסככ עדשככלמקוישתצעוכיכס ידיכם דמיס ימלאו וביאר הטעם‬
‫לחה אחרו להם כ ן והוא יען צצ! גס געו והוא לשין פרחי! )לכליך כמ! שפרפ* ילהיית‬
‫שיש לאןמישיאמר שאחר התרבן אין נשאר! אלה ולא נהוג! גס הס והנה נחלש!‬
‫עש‬
‫קנו‬
‫איכה ד‬
‫<גר שיוכלו אחכלכואכתיןירושלס כשדים על דם החללים על כן אמיכ׳ אלה‬
‫אסר נע! כעיריפ על החללים!‪:‬גואלו כרס כנוי הנה הס נצו כלומר כרח• וכיח!‬
‫כע‪-‬ף שיש לו נוצה נומן החרק ו כ ; כ י ' א ו ת ! ה ר א ב ע ‪ 1‬צ מ ל ש י ן נ צ ה ונע! כלומר נע‪1‬‬
‫חת •ן לעיר אחר החרנן ואחכ אמרו בגויס אשר כא! כ ח ך העיר ולכחה סלא‬
‫׳!כיה! ל ג ר ולכחד אחר שלכדו העיר ועל ק כ א ו נ ת י ן העיד אא אמר! כג״ס לא‬
‫י י פ י פ ׳ לגיד כל‪:‬מ אתר שלכדוהנויס אתהעיו אמר! שלא ׳!סיפ! עיר היהודים לגיר‬
‫ולכחד!ליראה מכניהס נ ׳ נ נ ר השלימו נקייתסינכ; היה להם מקים אל היפים‬
‫ונעים לשיכ כ ח ץ העיר אחר שאמר! נגויס שלא ׳!סיפ! ליראה ולגיר ייפניהס אתר‬
‫עיר פני החלק‪ :‬לאי סין• פויהנה הפסיק הוה מקישי‬
‫״‬
‫?‬
‫? •"‬
‫פג׳ ר‪".‬‬
‫ט‬
‫ע ל כן כפי הפשט קדם אל ה פ ס ק הנמשך עם שהיה ואוי להי!תחא!חר פפ׳ ס ד ר‬
‫האלכא כיתאכיהכרחקשי וסדרהעניןהכריחו להחליף שתי האות״תהאלה‬
‫כשלשה סרריפכמושכתננ! ככר עם שפעם דייל כפי המדרש הוא ס נס נכין‬
‫מ ד ר ש ה תדרש אך כפי הפשנו ה!א מ!סכ למעלה שחמש יסתס דכר כפסיק‬
‫ה ק ד ם שאמר! כג״פ לא •!סיפ! לגור ואחר שהג״סההס אמרו פני היחלקס !ה!א‬
‫כאל! אמד אתרו נגייס לא ׳!סיפ׳ לג!ר ואמרו עיד כנויס פני היחלקס לישראל ככל‬
‫השלם לא ׳!פ‪-‬ף להכיטש ירפנ׳ היכפנים של ועם חלקם נגלות אנה ואנה‬
‫כעונותיהס לא ׳!סיף עיר להכיטס ולהשגיח כהס כאשר היה לפניס והטעם שלא‬
‫יוסיף להכ׳טם ה!א לכי שבהיותם על אדמתם כהשקט וכשל!ה ק רס הגלות פני‬
‫־כהנים לא נשא! !וקנים לא חננו אשר על כן חלקם כין האומית וככן מ!ה הטעם‬
‫עצמו לא'׳סיף להכיטס ואפשר שגורתפנ׳ ה חלקם ה!א מאמר הנכיא שא!מ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ל ע׳'נ'«'»נו'‬
‫המיס הנוילעיל שא תו! על •שואל לא ׳!סיפ! לגיר ואמר הנכיא שהמיס פני הישהיו‬
‫כניסשלועה נגד ישראל הוא חלק האומית ופורס מאדמתם לנוא לושת א ת‬
‫׳חשלסוכלאוךשראלנינהשנחת׳הנפלאה היתה !את להם כ׳ היא ׳תהיה‬
‫הצ‪-‬תןלהס נח לעשיתחיל הנה היא ״תילא ״סיף להכיטש שיאחר שלכדו את‬
‫העיר כי לא הניט א‪:‬תם רק לפי שעה כרי להעניש את ישראל על ידם ואחר‬
‫שהעני ש א תש נהם לא ׳!סיף להכיטשעור יען פני כהניס לאנשאויריכ׳ ראתה‬
‫השגחת! הנפלאה שאעפ׳ שמאת! ׳תיהיתה ואתשיכוא! !ילכדו אתהעיר הנה היה‬
‫לא!׳ להסכפ׳ האנושוילשאתכפנ׳ הפהניס המשרתים את פני היותה גס לחונן‬
‫!קניי מכל אייה עס שיהיו!אלה פני כהניס לא נשאו וקנים לא חננו ועל כן לא‬
‫יוסיף השי להכיטס עיר וישוכו כמו שהי! אויכ׳ השי שדנו תכלינה עינ׳נ! אל‬
‫ןןןך^‬
‫נטיתימהכל כ! המקינן איחר כפני האומה ישראליתכי ככל הציותשכא! על״ש?‬
‫תכלעת‬
‫לא הדגישי שהיה והמצד שציתיהס רק חשכו שנא! על צד הקרי וההודמן אשר‬
‫ע ל כן היועיציהסנל!ת!מצפו'ע!רה נטנשינואו ל ע ו ד להם מצרי!ג!׳ לא יושיע‬
‫וזא עידנו תכלינה עיננו אל ע!רתג! הכל כוי יד יעדנו הי!ס אחר שראיס כל ה ר ש ת‬
‫הגד!ל!תאשררא! עינינו עודני היום עינינו ר!א‪:‬ת !פלותומצפית אל עורתי! של‬
‫הכל ופייהכתיכ איו! היא העורה שאנו מצפים!אחיפהיא עורה של הכל והיא אל‬
‫נוי‬
‫איכה ד‪.‬‬
‫נ״לא ׳!שיעכללכ»הפלהיהמכאתהשנחת׳ •מ •א ב ‪ :‬נ ״ ‪ -‬״ צש‪ •:‬־ ; ‪! • :‬א‬
‫׳!שיער״לעיניני תכלינה ע ר ״ ן כצפ״תיני נ‪:•:‬׳ אל נ״ ל ־ז •ישיע ‪ r r‬ע ית״יי־ש‬
‫‪:‬ד י;‪ :‬ר ־ ‪:‬‬
‫בליש רוצ!היה איית עדיין יש קיש׳ בכס ‪ r r 7‬שהעי‪ .‬י‪ :‬־ ‪7 :‬‬
‫עירתהבלמא• שרתינו ו ע ד שהילל נשי‪ :‬־׳ל ג י לל י שיע ״ ל ליל לש ‪:‬ה לשכל‬
‫לומד כצפיית‪ !:‬צפיפכיכמלמ צכיצ! י!כ; שבנפ״מנ• צ;•‪:‬׳ אשר על כ; יכשר‬
‫שהביעה אל היקיק כזל היא שישראל כל ה ציית ׳ ה ר ע ת ששא• עליהש ע—ן‬
‫עיכיהש כל!מ!לצכ׳מאל עזרתעצמס שמשיא העייה ייצר; ש ‪ :‬לש מ ג י ר ללש‬
‫‪-‬‬
‫לשישיכ ירחש ׳גליה; השיא‪,‬־ היא עירה של הכל!יא יגרש תכלינה עי‪ !: :‬אי‬
‫‪,‬‬
‫שרתני הכל ריצעידנ! הייס מכצינה עיניני ׳מצפנה אל עזימענ־׳ג שמש ח העירה‬
‫חצדנ! והיא כאמתעזיישל הכל וריק ׳עןאיןאנ! פ ‪ e‬׳ עצע־רת־ד ירק מני לכדה‬
‫כי אש היינו ייק״ם עורמעצי!•! לכדה שהיא מק מיני המייחדת ל‪:‬ז לנה ט ל ה ״ פ‬
‫שכיס כ מ ל כ ה ג ג ״ ה לפני! ׳מכדי ש ע ״ ד לנ! !כ מיני ימ שיע ל‪ •:‬יד ‪ ,‬ל ש‬
‫כמשיכה ומעשים טיפים לפניו ׳ מ א ך כה׳ מ שניכני עש מק מ ע י ־ מ ‪ :‬מק מ‬
‫עורמגיי לא ׳!שיעשששבאה עליהם הרעה היי עיניהם צ פ מ ל ל ח ל פ י ע ה ש״‬
‫שנאהנה חיל כרעה היוצא לכס צעירה שכ לאד‪ !:‬מצוימיכ! ישן כרש׳ יל על כי; צא‬
‫הועילה לני מקיתנ! המיוחדת לצ! כ׳ כמשני עלמה מ עירמ י ר ע ה יחילו שה‪ :‬ג!י‬
‫לא יושיע כנו!על כן לא שכני לפניו ימ כראי׳ כדי שנבטח כיכימנו!*א בצכ״תימ‬
‫צפינ׳ ו״ל בציון צהייתינו המייחדת לנו צפיס עיד אל גיי אל ׳!שיע ועל ק לימל‬
‫עורמיי! מצד עצמנ! לכל כאמור והיא דקדוק נשי; וממיישש ככליק היטש ומששים‬
‫ציי‬
‫*'•נייני‬
‫אל האממלכל צר ונאלתאמר עיר צדו צעדינ׳ מלכמברחיבימ׳‪-,‬׳ ק‪-‬כ קצר בי לנל‬
‫הקיש׳ כפסיק הוה לא יעלם מעיני פני כל מעיק כעיני׳‪ ,‬יראה הככל הנמצא כ<‬
‫לצא צדך במלתקצצ! שני פעמים וילמהיימיוצא ימיני כ״• קיכ ק ״ כ׳ הכל מחד‬
‫וצי!צאכפיצומכיפצונ!שרג'פעמיס!זילת!ל יש להקשית אש שני הקצ׳ס הטי לש‬
‫אאיךאמרראשינלקרבקצנישנרישלא בא בלח!ט רק שק־כצב א •ללש אמ כ׳‬
‫בא קצנו ל י ב ו מונח שככר בא ואפשר למיוהיא ה׳ מר נש; אצלי ש־ילתקצד היא‬
‫מלהיושימפמאל קןהימים !החיים האניש״פ ואל קין הישועה וכגן אמי שלנו׳‬
‫אשר לא יושיע הנויאשר צפינו!ק !נ! צע!רה הנה הש צד! צעדינ! לבלתי צבת‬
‫ברחובותינו אס שמהיהמלמ צד! מלש׳‪ ;,‬מארב!כאל! אמר ארב! את צעדינו במו‬
‫שפ׳ירשייול כמו ואשד לא צדה ואס שיהיה מלשון צ דלשצדיא ־נ כמי ששיילראשע‬
‫‪,‬‬
‫ואמר שאחר שצדו צעדינו אלה הגיים והאויבים כנויבא פן פלא ניכל ע י י ללכת‬
‫ברחובותינוהחיוחדוילמשהש רח ב ת ארן ׳שריהנה מולנשפייט כצדק כי קרב‬
‫קננווהוא קן חיימ ומצא! ימינו והס •מ• חיינישה!א פיריקצמ הראשין למה שדאע!‬
‫שככרכא קןישועתינז ואין צנ ו עוד תקה לישועה כלצ כימהשמכליצה עינינו אל‬
‫ע!רמיצוהיא מק׳הנכוכת שאנו מקוים אל גו• לא י שיעואחר שי־ענ! שלא ״שיש‬
‫לנ! ואין מקים צישועמנ! שככר בא קן •שיעתצו אש כ; ודאי מלא! ימינו!קרב קי ח״מ‬
‫&אמצאןיחינו כיבאקצנור״לקרבקצנווהוא קן חייגו וידענו כאמתשמצח! ימי‬
‫ח״ש‬
‫קנח‬
‫איכה ך‬
‫ח״נ! למה שיא׳ש שבא קץ י שיעתנ• ואנחש לא ששעא ואין לנו עיר תקיה י ם ק‬
‫כל‪ !:‬ממיס כ• א•; מ״נ! מממ־דיכ י ק כל וחן שמתמיד יש ע ת י כני' וחס חלית קצנו‬
‫החכה שניהם דבראחדבעצמ! אפשר שימו הנכיאכה לדרים יקר ה ע י ן מיוד‬
‫אשר הארכמ׳ א‪:‬׳ כו בכפר קי‪ .‬משה וגס כככר מפלה לחשה כניא ר מדרש ' ~‬
‫י ב ת ‪:‬׳ יפיס לח״ עד שדרשו על כש קש״ודעהימיתיוימיכוישאחרו‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫&‬
‫־‪0‬‬
‫נ‬
‫‪P; f‬‬
‫‪D‬‬
‫<‪; -‬׳׳ ‪ v 1,‬יכו‬
‫ש‬
‫תמימים כך שנותיהם ת מ י מ י ם © ' !הכ״נה להם י! י שהיא נללימהדרוש שהימים‬
‫אשר •חיה האדפאינס ש'מיס רק כשהאיש החיבהכ הוא שלש ואס אינו שלם אן>‬
‫שימויוקן!שבעימיס לא מלא ימי! כ• עדיין היה צריך לימים לנקשמהמנל• אשר‬
‫נבואבעב!ר! !ה!אהשלמ!מ!עלדרך והפירשמ׳ פ ס ק אל מרשע הרכה ואל מהי‬
‫קכללמהתמיתבלאעתן כ!'כיהרשעאןאם אלן׳ שנים יחיה ימית בלא עתי כי‬
‫לא מלאו ׳מיו כאמור ולכן חמר הנכ׳א כה כשש הא״יה הישראלית שגס היא כלל את‬
‫עצמ! עמהס ואמר שהאויבים צד! צעד׳נו !הסבה שצדו צעדימהיא י צ ר היותנו‬
‫הולכיס נעים ונדים כרחיניתינוכילא היינו ׳!שכיס בכית מדרשנו מר דייכלמ דנו‬
‫ומתכידדיסעמו יתרק ה״נ! נעים ונדיכ ברחיכ!תינ! ע ל ‪ p‬מצאומקו'א״כמלצ ד‬
‫צעדינו ורגלינו שחטא ההליכה גרס מדה כנגד מרה שמככ׳ צעדינו וצד! איתם‬
‫שלא מכל ללבמעיר לשיס מק ס ויוא צדו ציעד‪-‬נ! מלכמברחנימנ• ו"ל ייצר ההליכה‬
‫שהיינו הילכיסכוחוכיתיני הטיילים נעים ינדיכ מצד העי; ההיא צדו צעדינו ובוה‬
‫ימישכעלנכוןמלממלבמשלפפייהחפרשיםהיללצדו צעדינו לבלמ׳ לנמ עור‬
‫בוחיבימינו או כ״צא בלשון הוה שיורה שנעדרה ההליכה ברתבימימ אך על פ ׳‬
‫דרכנו ואמ בא על נכין שמלכמכרחוכימינו נמשך לנ! שצדו צעדיני כנו' !ה א מצד‬
‫העדר השלמומ כאמיר וביאר העניןעידכאמממ הדריש אשר וגרנו כאימיקרב‬
‫קננ‪-‬מלאויחיניכינחקננייי קי־ב ק ן ח״נ! אס מצד וקנה ואס מצד המכת‬
‫הלחממרוכחיס!ככלל חבל ה״ימיהחמיגשימלבוא אך לממלא! הימים' אשר‬
‫הי! צריכים לנ! להשגתהשלח! ב׳ להיומנ׳ נעדרי השלמו א מ י בחמת שמלחו ימינ‪1‬‬
‫לפי שבא ק ן החיות כפי הטבע אך הימים לא הי! ממימיה יען אנחנו ל א היינו‬
‫מחימיסויוא מלא! •מינו כ• בא קצנו ריצ יאמר שמלאו ימינו לכי שבא ונמקי'קצמ י‪.‬‬
‫עידכיהעסבאכאל!אחר שהיאבאבהווה ולא ש פ כ י ב א ב ׳ מ ל ת נ א ה י נ ל שני‬
‫הכייישיש גש •חי נ פ י המקיש יכהו לכי בא בהייה!היא י כ ב י ס ע נ ק י ב קצ‪ .‬כי‬
‫הנה ה‪-‬א בא מעט מעט ועל כן •אחי בשלוח שמלא! ימינו לפי שבח קנמ וה!א‬
‫‪0‬מלא!׳חינ׳!לאנאי׳תכילא ״לאי אחי שלא השלמנו עצחמיקמלא! ימינו לפ!‬
‫שבא קצנ׳!הוא קן הח״ס בפי הטבע היח מהשיה מכל צד אל היחש הנוי!נאת‬
‫זאפשיםיצהלומי שהיתההמיתה כיתיית שמלח! הימים לכי שבא הקץ שהוא‬
‫‪,‬ההן המיתה הטבעיתכי במיתה הטבעית בא ל ק ן לפ• ם־ילאו הימים הקצוייס י י‬
‫א ן כמקיי״איהביתיתיאמ םחלאי הימ׳ילפ• שבא הקץ קייס הומ; הפליג כקל!' ‪, 1 ,‬‬
‫ר‬
‫וויכמיאמישהיייותי קליה‪-‬ינשי• שמיס ו כ פ י קלימס כ י י י פ ת ס אותה! אשי‬
‫מחג‪ 1‬יראה קליאס היותה י!תי מנשרי שתים נמש והיא כיהנה מטבעהעיל' הוא‬
‫שהרוצה‬
‫יי‬
‫•‬
‫‪0‬‬
‫ן ן י‬
‫איכה ד‬
‫טלייצה ל ת פ י כ ל א ד ם א ח ד ו ל י י ו ן א ח י י ! א ס היא מ ל ל ן ע ל להרים א י כ • ; &‬
‫שס בי׳איכ כייהמייס יכש׳עבוי כא‪-‬יתו המארב •תפשי?! כ• לא יכל! ל ל ד ף ליק‬
‫אחריו כהייסב• ל ח י צל היא בלמי אפשיית ‪ cc‬בהחס אמנם א ; היא י ; ך‬
‫כ מ י ב ר אי ככלאי!! דרך •שרה הגה כס אין יקיס ל ״ א י ב •ע; בל ה י ר ך י כ ו ?‬
‫ויצילה ׳אין י ק ס להכחר ב ״ א י כ על כן ה י י י ב ה שס היא החי צה א ח ר י ! ב י •ין‬
‫ער •שיגיהו ייחפכיה! !אחר ל י ק י ק כ׳ מלה ר ‪ -‬י י י ל י כ י ! ־ ‪ ,‬״ ־ ‪ ,‬׳ ‪ : -‬״ • ש‪ -‬ס‬
‫עשי להפך מהניה ג שבעולה א סי וכיש!היא כ• על הלחם היו דלקים ןח־לניס‬
‫כ י ו ו נ ה חזקה לת כסנ׳ יוא על ההחס י ל ק ני כ• לא איב• לכי על הבייה י ק יצו‬
‫יזחרינ! דלקיצ! ודלג׳ על ההייס במחצה גדולה מהר לליויגבעהלגכעה כאשר‬
‫•יאה הנשי וכמדבר רילבהיימניהילכיכ ב י ד נ ו שכ איבו לכי כ• הימה מדצמש‬
‫כל כ ן ח!קה כ ע י ן כ רח עד שבי! אירביכ למ מרח ק חאד עד שהיי נשמרים » ט « ‪,‬‬
‫כיי! היושב בחארכוישסהיןמשיגייאית‪ ):‬כמריצמש החוקה !'יא כמדבר ארכו לגו‬
‫ה פ ן הנהיג ט במדבר אין מק ש למארב • ע ן ה י ר ד ן ריאה אמ ל ד י ד ן מוח ק‬
‫ויברח ממנו!לא ״כל להשיג! א ן אלה הי! כל ב ן קליה שהיו אורכים לני נ ל ״ מ מ‬
‫ה!לכיהכמדברכלי״ר שלי כל בך ר ח ק ה מ״םש^׳׳ נשמרים מ מ נ י כחינחארכ‬
‫ואכייהכ• היו רכייהחדכייומשיגים אימנו כמי שעמד במארבקחכ בלחשעיכד*‬
‫»׳'גגנ'הנ»' עליו!נמכ שיה י ו א כ מ י כ י ארכו למאמנס כפי הדרך השני אשר כמבנ! בכה ין‬
‫הקידכאפשר שיאמר פהשחדפינ! היו קלים מנשרי שמים ב ע ד שלי• רידכיס‬
‫אימנו אך אה היו חרפ• לאחרים לא היו רק כפי הנה גוההקש הישבע• אך כה׳ימש‬
‫וודפינ אוהיו קליה מנשי• שמיה •יה ׳•יה שלא היה!ל י צ ‪ -‬י רק ‪ -‬נ ־ נ ש נ נ מ ‪ :‬ו‬
‫נוח! וה שהשי היה הנימי להם פח לעשית חיל לרדין נגדנ! !יא על הלחש דלק נו‬
‫נליי׳י כשליו חלקים אימנ! ליה להם כח לדליק!לדלג עלההי׳ להשיגי!במדבר‬
‫ארכו לצ! ולא לאחרים כ׳ לא היה להסוההקלימרקלאריכ לני לבד לכי שהיה וה‬
‫כהשגחמו הנפלאה שרצה כן ועל כן לא אמר הכמ כ על ההריה ה» חלק׳יינמדבר‬
‫היו א־יביס י ק אמו דלקים!ארב! לשלוחי! שלא היל ול י ק כ ש ד ל ק ס !ארב! לנו‬
‫י‪1‬ח א‪£‬ג‪ 1‬אך לאחרים לא היה ‪ p‬כ׳ כלחה רמו על היית עינימ׳נ! גורמיה כל וה כאמיי א י י‬
‫עיר חח אפ‪ •:‬משיח הנלכד בשחיתותם כייהנה נ פ ה ק ה!ה שמי יחמם דכר המקק‬
‫להיניח חיש לעיל‬
‫שקרנ קצנו ונא קץ •שיעמני ואין למ מיןה לחיומ ע ד‬
‫למה שנלנד החלן׳אשיהיכשחימיתס של רודפנ! הנויאשר אמרנו נצל! צחיה בג•‬
‫<רצלכלמציא‪1‬מח״נוהיו מלו״סנמלך שהיה משיח ה' והיה רוח אפיצי המעמיד‬
‫‪,4‬חי!!מק״מנו כמוייחאפנו!אמר שולנלשדכשחימ מש אשר אמרנו כצל! נחיה‬
‫כגייס אש כן בלי פ י ק קרב קץ ח״נ! ואין לנ; ע ד ככ<'הקי!'!ההעמדהאחר שנלכד‬
‫»׳»־‪,,‬׳»״• ח ל •*למ אשרהיה משיחהיכויואמגסליםב הכתוב על נכון •ם לדקדק שהילל‬
‫חח אפנו משיח ה' לכר! בשח מ מ ס למל אח נלכד ועיד הילל אשר אמרצ! נו א!‬
‫עמו נחיה נגויימא׳ כצל! ואיו! השאלה רצה החק נ; לרמוו נצל׳ כ׳ לא אמר! כשל ח‬
‫גלי הפק אשר ע ל ק י ו א ה כ י ע ל פ י ל ר ר ן ש ו כ ו נ ו ש כ ל ה ו ע ג מ ש ך מחשאינכיא׳ה‬
‫ע‪.::‬ת‬
‫קבס‬
‫איגד‪ ,‬ך‬
‫עישתכהידה כ• באשר יחטא! הגדילים יהיה מק ס לד כיף על חטאתם פשע שאר‬
‫העם כ׳ בא שר יפ•! המנהיג• ס עיר׳' א י להם למונהגים וכמו שאר ו ל כ ד רגיו רעיא‬
‫על ענא עכיד לנגרא סמ׳תא ופועל פן היה מקונן ה‪5‬כיא ואומר שרוח אפנו שפיה‬
‫•אשיהו מלן ישראל יהיה משיח היגס הוא בחטאתו נלכד מצר עצמו כשחיתתסכ׳‬
‫לאהיהלרודפיסהנויכח ללוכדו אס לא היה חטאו או חטא העם ג!רס יעל כן אתי‬
‫נלכד כ׳ הוינלכד והם לא לכדו א!ת! מצד עצמירק מפאיעצמ! בהשגחת! ׳תהנכלא'‬
‫ומה שהיה מק־נן הנביא היא שהמלןאשראמרמכנלונחיה כלומר שהו יהיה איית‬
‫להישיר פעילת•‪ !:‬עם פעילותיו הסיבית כי ‪1‬הה!א כמו צל כי מישתכיט כשלייס‬
‫לעשות כמעשיהם יהי! מעשי השלמים ההם פיו! הצל לאילן!ה‪:‬א יישל ייסביס מכל‬
‫צד ועל ק אמי שהמלך שהיח משיח ה' והיא רוח אפינ! גרם החטא שיהיה נלכד‬
‫יגשח׳תיתס אשר אמרנו כצלו נחיה כג!יס כלומר שהייד עת! מראה לכו להביט בו‬
‫ולעשית כמעשהו שוה היה כאל! חייצ! כצל! איכ אי; ל נ ו ע ר תקומה ואפשר לומר‬
‫שמרת ריח אפנ! משיח היתהיה הפך מהשפירש! המפרשים כילפ׳ מה שפירשנו כייננכ ?‪"!:‬‬
‫‪,‬‬
‫היללמשיח היאסר היהריח אפנו נלכד כשסיתיתס וכויאך אכשר שרוח אבנו היא‬
‫תאר לנפש המשבלתעד שנאמר נשמתרוח חיים כ׳ הנשתה נקראת ג״כ רוח חיים‬
‫זכו' וכיוני! הנביא לומד שבהשחתתהנהש המשכלת נמשך כל הרע!המאירע הניל‬
‫‪.‬וייא ריח אכינ! משיח הירילרוח אפמ יה!א נשייתינן שהוא נקרא משיח ה' כ׳ מאתו‬
‫•תהיאנאצלתכנידעהנהוההריחנלכדכשתיתיתס של הטיס ההם והס הרשע‬
‫והפשעשהיא פחתי הא חיתוהשחיתח המיוחדיתלהם כיעלכןנקייאושתיפיתס‬
‫ואתי שרוח אפר!הוא כנוי אל שכל‪ !:‬א! נשמת‪ !:‬המשכלת גס הואנלכד כש־ויתו'‬
‫הגויש מכחיש׳ התירה כנפשיתש שהנך אחרי התאיות הגשמיית שהם והיא אשר‬
‫אתרנו בצל! נחיה בגוי‪ :‬כ׳ כנילהששלאתרנ! לחיויביןהאזיביים הוא ה־יעמידנו‬
‫‪,‬ביניהם )אסהואנשחת‪-‬מלכר כשחיתיתם אין לגו מקיש להמלט ע ד ת ה ‪! :‬הוא‬
‫אייתי!ניב!;אמרעיד שישיושמחיבתאדיסיושכתבאקעיןגסעליך תעבור כיש‪,‬‬
‫וסיתס עינך בת ציון הנה כשני הפסיקים האלה שתיחתם המק נ; הסדר מהאלפא "תש עינך‬
‫ביתא בשפיר המאירעיתהרעית!הצרותצרורות באמתחות עדתכנ״שראל ודבר‬
‫מיהכס״ק•' האלה עםהאומימייליעס האומה הישר' כי שניהס כמאונייישאויתד‬
‫כשזה היה קש יזה היה ניפל ועל‪ .‬כן איור כנגד האימות הנ״ל וכיחוד לאימת איוש‬
‫שיש׳ ושתת׳ בתארים יישבתכאק עיין כלומר אתה ה׳ושבתבשלוה בארן עיין עם‬
‫שתש• ש!תשמח ברעתי תדעי לך שנס עליך תעביר כיש הפירענית ותשבר׳ ממנו‬
‫‪1‬תקיאהי<זא!תתעריכמ!ותער בדה ובו'הסמך לוה הדבור לכת ציין כאלו איתי‬‫שהטעם אשר גס על ארוס תעכיר כיש התרעלה היא יען תש ש ג ן כת צ•!; ולא‬
‫•!סין׳ להגלותך ואחר ש תם עינך כ ס ר הסבה תסיר היישיככ כ׳ הגלית היה כעביר‬
‫העיןיאחר שתם העין לא'יס<ן> להגליתך!עלכןכשתס ש י ן בת ציין מיה ניישן‬
‫• ש פ ק ד ש נ ך ב ת אריס גלה על חטאתיך ועל כ! שישי ושמחי עתה בבת אחת כי‬
‫‪,,‬במהרה תפסק שמחתן והי הת?י!ן הכילל בש;י‪,‬ההקיקיס האלה אמנם י ד י לעמיר‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫א‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪33‬‬
‫על‬
‫י‬
‫>!יכיז י ד־‬
‫עלאחתתהבנתכייצת מ ע י ן כ גאל׳רעם ״־ז‬
‫‪ t w h + t t‬דעי‪ \ h ,‬שידיןי?‬
‫הנביא עט מ‪/‬נבא על א ר ק בית ש‪:‬׳ ש י ח י ׳ * ־ א־׳־ ־‪ ! :‬ג י י ן ל י ע ת ג ;‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ל ‪ :‬״ כ‬
‫ה י ח ב ע ז ל כ׳ כומ; החייכן הראשי; היה י ד י ל מיז־ י ־׳יה ב ה ״ ת ל ״ ב ג א ו ן ע ן‬
‫ובכ;ייבןהכסקעלנכיןשאמיהמקינ;צגד־׳דישרא‪-‬־שי‪:‬ישית‪:‬יחשת־ש׳ח‬
‫!‬
‫הא על ה ח י ק הש‪ •:‬שעתיילה״ת על ׳ליש יללי על ״ א ת ה כ ־״כלת! של ש‪:‬״׳לש‬
‫כ• ל ״ ל ח ל י ל י ל ע י עבש! יעלה שיח! כיישלת; יעל ‪ p‬ח י י שיש׳ ע ל ה י י ‪ :‬ן‬
‫ושמחי על ה ש נ י ! י ״ ! לראשי; בייל שקראה בית תדיש ש; ״ר על ־ ע ל י י י ־ ‪ :‬ל‬
‫ללחייב בית׳ שנית על י י ׳ אדיש שיש׳ על יל יעל ד י ת ־ י שכת ב מ י ן ע ן ל א‬
‫ק ־ י ת ק שגואנדינה במושבי המתי גב ׳היא תלת יל דל ;־׳•חי־ינישייתךיישבת‬
‫כ א י ן עין שהיתי משיעבדת ליהידה יעי!ל שגלל יל דל שיתי על!ל ־‪:‬צ י ד ע י‬
‫לך כ• שתי שמתת גש יחד יעברו מהרה!בתת ביואן דסל‪-‬קי‪-‬ינייה ישיא שיחת על‬
‫מפלת; של ׳שיאל ועליה אחיה גש עליך תעביי כיפ הפ יעניין ״שמת יחריש‬
‫בי• פ לתך ועלמה שתשיש על החרק השני תלע׳ שאלה י‪.‬־‪.‬׳‪.‬־• כלייזר ;• ‪ -‬־ ן‬
‫תקיא איתן ותשחתלגמר׳ מלה כנגלמלהיכוה יתישב לכתי; על‪! •::‬אמר לבת‬
‫ציון שתש העי; אשר היה ג ר ס הגלית!אחר שתש העין שהיה לגירס לא •שב ע ד‬
‫העיןהנוילהגליתך כ׳ כבר גלה א תן!אחר שבביתם העינש אשר שלב העי• בחרבן‬
‫הכיתהשניהר׳ ה א כאל! כבר תם העין יעל ק לא י ש ן העי; הנו להנליתךמשם‬
‫והלאה ואמנם אתה כתארים עתה כקדעינך !עינך האת ו נלה על חטא •דך‬
‫שקדמו פ׳ העיןאשרכקרהש׳ עתה אחר שככר עשה א ש י ! מ פ ל נ ל וה העי; גלה‬
‫על כלמטאתיך !הוא •תייענישך עליהם תא גלה על חטאתיך י כי ייאש מצתתתעיי‬
‫ר ל תקיא׳ כמ! שכר&ז!ל ודיל שבתארים המי תיןיא •ין ש‪:‬ר!ת'יהיה לפכיק קשה‬
‫יןישוכמאד כ׳ אין •אחר שתעבור עליה כיס של כ רעלת!תשכרי ממני ש ל א‬
‫יעיד על רעתה ו׳אמראחכ ותתערישבכימשלהשכיר והקיאיהיה הקיא ר י ו‬
‫לגאילתבתארוככיהקאת ״ןהפרענייהוא כלי לגאולת!רפאתהכ יעלתוהוא‬
‫הפך הסנה אנילהתק נן שלוא מיעד על פייעםתאיוימא ן תלופל כמ! שפייהענין‬
‫עוד בא‪-‬מיפקדעונן כת אד ס כוי מצר קשה כ׳ איך יאמר למק נ; שיש׳!שחח׳ כל•‬
‫טעס בלל ויגאל טיעס להפך כאומר! גס עליך תעבור כיס הפי לענית ואדרבה ואת‬
‫היא סכה לשראו׳ שתבכה והילל אללי לך בתאדום!ככ׳ כ׳ גש עליך תעבוי כ ס כ׳‬
‫מה שפירש! החפ' שה!א כמו לעג כאל! אמר שיש•!שמחי עתה כ׳ אח ‪ -‬תבכי ל ן‬
‫ראוי שיצו״רזה כרכר׳ הנביא עה אשר על ‪ p‬אפשר שבהיות! מנבא על ה ח ר ק‬
‫השני כאמיר אחר לארויאתאדום אשר ה ״ ת ע ד עתה תחי •הודה ויל דחו באמנו‬
‫יושבתבאין עין שהוא כאלו אמי היושבתתחתיהויה כ• עין היחש תחת יהודה‬
‫כמישישיוש״חיכ• גם עליך תעבור כיס הנצחין ביאתה תחייב ביתם שניתייהיה‬
‫׳הורש תחתךויא גס עליך תעבור כיס ר״ל גש עליך כמ! שעכר עליהיכיס יי; הנצחי;‬
‫בהיותם על אדמתך א! כמו שעכר עתה כ!סייןהצצח׳ן על נכוכדנאצד תעכיר‬
‫עליך ותשכרי ח״ןהצצחון יתשמח מ ובזה תהיה גזרת ג‪ 0‬עליך תעכיר כיש טעש‬
‫לשחתה‬
‫־־ינחר‬
‫ל‬
‫לשמחה ולא להפך אך אניני אחיכך תקיא אותו ״ן הנצחי! חאיתתערי שהוא חשל‬
‫משכים מכל צד כי השכור ישמח כיין משתי! לפי שעה ואמיכןיקיאנו יהיה כלא‬
‫היה יניא העני! כנמשל נפש ק הנמשך כא!מרו תם עינן כת ציון יר אתר שתשכח‬
‫א ת נ ת ארוס הנה אתה נ ת ציון תם עינך נוה וא י תקיא כתאחס ״ן שנחתה הכי‬
‫נמה שיפקידה' עינהוכהפקד עינה וה!א נצו׳ להקאת ״ן נצחינה הנה או גלה‬
‫השיעלחטאתיהכלס ויפרע ממנה נפלים נ נ ל חנואתיהייח כקד ע!נך כתארים‬
‫גלה עלחטאתיןיריאין השי מעניש אתהאומו'כעולם היה י‪1‬א שפקידת עינם היא‬
‫שיגלה חטאתיה !חטאתיה יגרמו לה הרעמצד עצמה והיא מיש שהיא תקיא יין‬
‫שכחתהננו'ינ‪:‬רה'חההיהלנ‪1‬הניטהוראהוכו'נחלתינונהככה צורים ‪ '0‬הנה ו ב ו ד ה‬
‫לא יעלם מעיני כני כל מעייןכ׳ היכירהתצדק ותכול נחה שעבר וההבטה נהווה נחלתנו‬
‫שהיא ראות העי; אלהמוכט וכפן אפש'שהנביא אחראשר ככרהשליס הספור‬
‫והקינה על החאורעיתהרשת שאירע! עליו ועל ישראל יחד התפלל כנגדו ית'‬
‫םייכיר כל המאירעיתהדעיתשעבריעליהס בחרבן הבית והריגת השלמים !יתר‬
‫הצדית אשר עכרו עליהם ויכיט שעדיין לא נשלייי כ• עדיין בהייה הם מצטערים‬
‫נ נ ־ תרבית !רעיתו״וא וכירה'מה היה לנו הביטה וראה את חרפתימ ירי וכור‬
‫הימה היה לנ! והס הצחתשעברו עלינו בחרבן כיתינ! !הביטיעתה בהווה!ראה את ‪.‬‬
‫חרפתיניוולת אבדתנו וביאר נ פ ש ק הנמשך שצי הדברים גס יחד עלמה שהיה‬
‫לנ! לשעבר נ ח ר נ ן הכית אמרנחלתנו נהפכה לוחם ירצה הנה כללית הרעית‬
‫שבאו עלינו נשעכר שראוי שתוכור א‪.‬תם הוא שנחלתינ! נהפבה לוריס כ׳‬
‫ירים בנחלה נחלו אותה‬
‫בהיותינו אנחנו יורשים איית״ס !נהפכה להם י‬
‫הנחלה שיהיו הס י!רשיס איתה ואנחנו נגרפים ממנה שהיא להפך חמש כי‬
‫על כן לא איור נחלתינ! לוריס כויואמר נהפכה כלומר נעשה הדכר להפך מן‬
‫הקצה אל הקנה כנויואמנם החרפה שאנחנו סובלים עתה בהייה היא שבתינו הס‬
‫כיד נכרים ועינינו ריאותיכלית אליהם והיינו חרפה לשנינו כא!חרס אלינו כל ה״ס‬
‫הנה כתיכס כיד נכרים כה׳יתכס אתם הכעליס האחת״ס האת היא חרפה ‪.‬‬
‫נחלה וקל! ן מתמיד יוא כתיני לנכרים ר״לכתינ! הס כעת לנכרים ואין מלתנהפנה‬
‫נמשכת למטה כפייהמפרשיס רק היא גזרה כפני עצמה ייאתהיא החרפה שרת! ‪,‬‬
‫שתביטי* תה שהיא נגד עינינו ופניני תמיר ואפשר שיאמר שכדי שיכיט הישייבינננ'‪'•'.•.‬‬
‫התרפה שיש לנוכהיוה צריך שיוכי הפלנתהטוכ אשרהיהלהס כמה שעבר נתן‬
‫שיקרה כשבויים כ• נפי מרד גת מעלתם שהיה להם קידם שנשכו כן ירגישו כאכ‬
‫השביה כ׳ אש היה איש מבאב!ת כל ימי! ולא ראה השקט ובטח מעילם לא ירגיש‬
‫צער השביה כילאעשהכ!שירייכללכיכפימדרנתהשינ!< ממה שהיה קידם כן‬
‫״רגשההעדי ומפשיט ה •;מיש הנביא וביר הימה היה לנ! הביטה וראה את‬
‫חיפתיצויריקיד ס שתביט גידל חרפתינ! בחרבן צריך שיכא לכריך וכרון הטובית‬
‫שהי! לנ ק ־ס ה ח י ק ביכוהתכיט !תכיר גידל חיפתינו!ביאר העוין נ פ ס ק‬
‫הנמשך נאיי‪-‬יינסלתינ! נהפכה צורים כלוחייכירשוה שירשו אלה הא׳יביס הייתה‬
‫׳איכה ד‬
‫למ לנחלה כשעבר וה״מ פקטים ושליים על י ‪ -‬ר י י ב ת ך גי'יר• א ץ י ק‬
‫׳‪:‬צאתואק צ״חהברחובותינווואגחלתמ נהפכה לידים ריל נחלתם ה י י ה ז*ת‬
‫פנהפשהליריס כלימ'שא‪:‬ח‪:‬ו הייני יישבים כה כבעלי כ י י ; •*״‪7‬״‬
‫שד״־‪:‬׳‪'.‬׳‪r .‬‬
‫בהחלט ׳הכיטה עתה את ררכתינ׳ שכמיני הס לנשרי״שחרכה ? י א ל‪:‬י כעת‬
‫‪.‬‬
‫י =‬
‫‪.‬‬
‫י‪,‬׳•‪!:‬‬
‫ש‬
‫בהי!תעינינ‪:‬ראתכתיניכידאחדיסכנז' אחר עיר י ת י י ם הייני כ׳ לפי •שספר‬
‫הדברים ההפכיים שהיו בא י ה הנבחרת מחה שהיה לפדי ל י ש ה ש‪.‬נ• כ‪:‬י‬
‫ה י ק ‪ :‬׳ א י ך רצתה והשכיחה השגחתי ית״לנפלאל שיבאי ישי ציצה לרעיילשי‬
‫י י י י ה שהיו!ביאר הטעש• לוה •אי׳ ששטעששבא• שלהיע ת ה < ץ < _ ; ‪- - .‬׳ ‪- -‬‬
‫ל;‬
‫שנסתלקשכינתיוהשגחת״תימהכיבהפתלקהשגה‪.-‬׳‬
‫;‬
‫ששי‪:‬־‪:-.‬־ ש צ׳ ־־‪.‬יעת‬
‫ורבותייא ׳תי״יסה״נ! !אץ אכ ר״לכשבא‪ :‬עלים כל חלה ה ר ע ת אשר !שרתי‬
‫פ‪:‬ח לדני נהפכה לוריכ ונתינו לנכרים הנה אז ככר ה י מ י ת מים יאק א י משגיח‬
‫כמ ר לאיןמשגיח כמ כמנהג האכ יעל כן היז אמ״תינ! !היא עיר קדשנו ׳בית‬
‫תפארתנו כאלחמישעס היית שבעל האשה קייס הנה להעדר החפיר מינה הייה‬
‫כאלחניכמו שפתח כקינת! איכה ישבה ב ד ד כייהיתה כאלמנה !היא תשיבה‬
‫לשאלת איכה ישבה כ ר ד כמו שכיישס ולא אחיתיני כאלמניתפער׳ •שר יכירן‬
‫קדשני ותפארת‪ !:‬שהם כמו אמס אשר על ידם השי היה משגיח בני היו כאלמנת‬
‫שבעלה והיא השי נתפרדמהם!גרשם לנמר׳!סלק השגחתי מק!על ק נחרב! כ»‬
‫אש לא היה השי'מסלק שכינת! והשגחת! מהן לא היה ׳כילתכידהא״כ להחריב!‬
‫נינעהי‪-‬י ו‪1‬אאמותנוכאלמנו'כ!'ואס האכ הנזיפה הוא האב ממש יאמיכי ט ק שבאו ציים‬
‫כנחלת׳‪ !:‬ונשכו רביס מישראל אמיהחקיק כשש הבנים הקטנים אשר נשב! אביים‬
‫בק האומותשנשאחיתןמייולא לפי שמתאכיהס רק לכי שאי; אב שש אתש ולא‬
‫יאי; אבוהוא מה שביאר בא!מ'אמ!תיס באלממת׳רישעפהייתשאבינ׳ קייס אינו‬
‫אנלנו!עלכןאמ!תינו נשארו כאלמנויכאל! מתז כעליה! אעפי שהש ק״חיש בנז'‬
‫גינכסגן' והנכיןאצל• הוא שהאכהנזיפה הוא אבינו הרחמן ט השי הואאבינושבשמיפאך‬
‫כדילעמודעלהכנתפונתהפסיקצריךלישכ ג ו ר ת ו א י ן א כ כ י א ׳ נ ו צ ד ק כשי כי‬
‫איך יתכן לומר שאין אב כ׳ ח׳ יקים ה!א לנצח נצחים ואומר שהשי נקרא אבינו‬
‫כעיר שאנחנו טובים וראויים להקרא כניס להיפ׳ ה!א מהשמויהמצטרפיס שאק‬
‫אכ בלתי כן ואין כן כלתי אכוכשיעדרתארהבן יעדר תאר האב כ‪ :‬ד ע ויריע‬
‫הוא שכומישאין ישראל עושים רצימ של מקום אינם נקראים כניס ל י ק י ׳‪.‬ששן‬
‫אחרהמק נןשאנחנו כשחטאמלאצ ׳תינסתלקנ! מהיות ככיילשי ונשארמ •תמי'‬
‫לכישנש^לקמחנ! ׳ ת ש ס ה א כ ט א ס א י ן כ ן א י ן א כ ב א ח ר ו ו א ואיןאכ ר״לאנחמ‬
‫•תותיסלפישאיןאככי נסתלקשסאבוכאלו אמישנפתלק מציאותהיויע אב עם‬
‫היות מציאת מה שהיה אכ קיים לעד ׳תישמו אך נסתלק שש אכ שאין ע ד אש צנז‬
‫עששמציאותיכעצחועומדלעדועלכן לאאמריתומיםה׳יסטאכישמתח״ו זכ;‬
‫לא אמר ית מיס היימ ט אכינו איננו שהיה נשמע שה!א אכינ! היום ונעדר ח"! או‬
‫יתומים היינו מאבינו או כדומה א ן איור אין אכ נלוחיתאר אכ נעדר וה!א דקדוק‬
‫ג‪ :‬ן‬
‫*‪:‬יכה ף‬
‫ק^א‬
‫»ג״י*־׳ת• יי־אר הענק ע ר ‪3‬א!"‪5‬יייתני יהס ערי קרסנו כמיהס כאלחמיז ג י‬
‫נסתלק;שכינת״תייהס ‪•.•'•:;,‬ו כאלמנת מצד סלק פנינת׳ י מ ע כ שה!א חי‬
‫כיביני‬
‫! ק » ‪ 0‬מכתכק כעצמו •תישמו ע ל י י א מ י ע‪:‬ד מימינו ב נ ק ‪ .‬שתני ‪ 0 1‬על צ י י נ י‬
‫כ‬
‫נ י י כ נ ! וס־ייצייסמןמ י י וכ!' כשלשה כסיקיס הללו הכל נ בוכרי; ה י ע ׳ ' א ב י ע ל ע ; א מ ו‬
‫ארע!כימ׳ ה ח י ק אשי בהס נכללו כמה איכני מיני י ע י ת כיט־ית כי שלש א ל ב צ י ׳ נתנו‬
‫?‬
‫הס כמ! כילליס האימהס ה!א שאכייהחיכ שהוא ה י כ י היותי בויל שבכל ה י כ י י ס‬
‫וכמו ש א ו ‪ 1‬ל מה המיס בחנם לעילם אף ד י ! כחנס לעולס !כוייהיל! הכי קנינו‬
‫אותם בדמים יקרים והס מעזתשל כ כ ף !אי; צל המים שלהם אלא אפיל! המים‬
‫שלי! שהי! שלנו והס לקח! א!תס קנינו א!תס כדמיס שתינו י ל המיס שהכ בחנם‬
‫לעילם אף אפ לא היו שלנו וכיש שהס לקח! איתס ממס ׳אפייהכ׳ םתעי איתס ככסף‬
‫ולא בפריטי' סל כסף!עצינו אשר לקח! ממנו כשלקח! את ארצנ! הנה אחיכ כמחיר‬
‫יניא׳ אעפ׳ שהש גב בויל ובחנם כ׳ הוא נקל לחתיך עציש מן היער כל הווצ ליטיל‬
‫עכו כמחיר יבא! אף שהם בזול ולא עיר אלא שהי! שלנו חתיכים ועומדים !אפי'‬
‫הכיכמחיד!ה!אממ!ןרכיכ!אולנו‪1‬ח‪1‬ההכ‪1‬ללנדיןעלכלםארהדכריס‬
‫שאינש‬
‫גחצאיס בחנם יככ בייל שאפילו בדמים יקרים לא יתנ! אותם רק בהון רכ לחם‬
‫כמשקל וכי* הדכרהכיהוא היגיעה והעמל שהיה להם כ ש ע ב ד ובזה אמר כילל‬
‫אחר שנכלל! תחתיו כמה דכריס אחרים שיורו על הפלגת העמל והיגיעה שהיה‬
‫לאס חהצריס שמצרים אותם והוא שעל היותם פ!בליס עול העבודה תמיד על‬
‫נ־חיס עיד הי! נופף על יה נרדפים מאת האויבים לעמול עוד ייא על ביארנו‬
‫נרדפנו דייל נ!שף על עכדתציארנו עוד נרדפנו וניצא שיגענ! כעבירה שעל צוארנ!‬
‫תמיר ולא הונח לנו אחר םעל כל וה נרדפנו מאתהאויכיס פי אס היו מתפייסים‬
‫ומרוצים בעבודת ציארנו אף שהיינו יגעים תמיד היה לנו מניחה כצד מה כמה‬
‫שלא היינו עיר נרדפים מהם והי! מתפייסים כעמדתימ אך כמה םנודכנו ע!ד‬
‫נ י ג ף על עכירתינ! הנה מזה הצד אין לנו צר לנח מרגונ! ומעצכוננו ומה הכולל‬
‫נכללו כל איפנ• מיני עמל!•ניעה ׳!סייס יעמיס לנ! הצר הצירר כ׳ ניפף על היית!‬
‫ע ־ העייף ויגעכעול העבודה על צ!ארז תמיד היתה עיר יד הרודף נטויה לרדוף‬
‫אחייהס לשעבדם כעבודה אחרת כאיפ; שאין להם ש!ס צד ואופן מניחה כעלם ׳‬
‫‪:• h n‬עני לא הלח למ הדברהגיהוא קיום והעמדתגיפס במי־ניתשהיו חייהם חי•‬
‫צער לקיום חייהם עיכס!ה!א כ׳ למצרים שהיו אויביהם מימי קרס וכ; לאשור פשטו יי‬
‫ידיהם בעני המחזרעל הפתחים יכל יה צשב!עלחס לבד ועבי לא הועיל להם ולא ‪'.‬‬
‫היו ש מ י ם מהלחם!?א מצרים נתג! יד ב׳ מלת יתנו היא כמי נתיני שתחסר נ*!) י‬
‫י(חרתםדגשזתהנין»שמשתבמק!סנ*ןשניה!ג!ר'נתננוידדכקה לפניה ולאחריה‬
‫למציים ולא שוי וכאלו א מ י צמצייס נתננ! !פשטנו •ד!כן לאשור ובל פשיטית ירינו •י‬
‫לא היה רק שה״מ שיחלים מהם לחם לאסל!צא הונח לנ! גס כזה כ׳ ג ו י ת ל א‬
‫;‬
‫הונח לנ! הנאמרת כפסיק הקודם לעיין היגיעה תשמש גס בבקשת המוין לשמע‬
‫לאס כ• וה •נחמנו חעצנק היגיעה וגס נוה לא הזנח לט כ׳ לא הקניק ב ל י ה ו ק י‬
‫להשיכ‬
‫איכה ד‬
‫להשיג ג פ ן כ י ׳ שםכללע*! ולינעולא לשבועלחש באשרשאלש כילא ‪ ! 5‬מ ז ר ן‬
‫» ׳ ' » ' « » צ המבוקש יזהס ולא המבוקש ממנו ואפשר לישבלשק הפס קיש על נשק • ל י ן איור‬
‫‪3‬‬
‫ב• הנה כפפיק הדאשק היה ראוי שיאמ'מימים בנ‪:‬ן< ק‪-.‬מ למה אמר ב‪>-;:‬‬
‫שמיני ישן עצכו במחיר י כ א ! היא קשה שהיה משש ק שיאמר קנינו בשניהם‬
‫באחרונהוהיהדכק לשניהם!?׳צל מימיני ועצם בשבץ קנים אשר על פ• ירא?‬
‫כאמתשנוינתהמקינ; להפליג ב ש פ ר פעב!רס ביד א״ביהפ יהא שאפיימישיהם‬
‫שהיו בידיהס ולא היוחשריירקשמ״מס לא הי! שימים א!מפ רק אחר שיפרע!‬
‫לאדוניהינפףמלאשיניחשלפמימבילא היו ק ניג המיס רק היו נימניש כשן‬
‫לכורעיס ממקעלהשמיה ל כ י כ׳ המיס שלהש הימה אלא שלא הי! מניחים אי תם‬
‫חדיציהש לשמימס אס לא כיש׳ תש ו שי פר ע! להש כדי שיניחיש לשממילש מציאימ‬
‫הי׳יכ אש היו חשריס להש שהיו קוניס אימש כדמיס ׳קדיס!זא מימיני בגשן> שמינו‬
‫ירי מימינו אשר כרשיתינ‪ :‬אחר ששאכמ אימס שמינ! ‪ 15‬מס כשפן‪ .‬כלומר שלא היה‬
‫לנו רשיתצשתיתמימינ! שהם ברשותנו שצא נרשימ אדינט שה״מ סרעיס להם‬
‫כדי שיניח; אומנו לשמימש וכן עצנ‪ :‬שהיו ביריבו שכבר חמכס אמס מ; היער יהיו‬
‫שלנו לא היינו ׳כוליילהכיא אלינו רק במחיר שה״צו פירעים ו?א עצינו כ מ מ ד‬
‫•כואויריעס שלא ה׳ה חסר י ק הכ׳אה כתין כיתיש •לא קיתמציאותש כ» עצינו‬
‫הי! שאנחנו חמכנ׳ אומס ‪1‬למהס יעכי במחיריבוא‪.‬׳ ככימינ!להשתמש חהס והיא‬
‫שעכילמיפלג מאד שאפיימה שבידינו וברשיממ לא יהיה בש רש ־ לנגוע ב‪1‬‬
‫ולהשתמש ממם בלתי רשותם והוא דקד!ק כפי; ואמר על עצמות השעכ!רגי‪»1‬א ‪,‬‬
‫‪-.‬׳תרת היא כ• נהי‪:‬תהרדיכה על ענין ה‪ :‬חד ש‪ :‬ג ע כע ל ה ע ב ד ה ע‪ :‬צ! אדנו‬
‫ובאשר נעשה המבלימהמבוקש מהם ויגעשבציארגו עדיין לא הי! מניחים אימנו‬
‫רק היו ע ו י י ו י פ י פ אחריש אחר השגת המבוקש והוא ה פ ן הטבעיהניהג שפעילי‬
‫שאחר השגתהחבוקש לא ׳ביקש עוד ווא על צוארמ נרדפנו רל על דבר ציארמ‬
‫שנעמדעכודה שכצוארעצוה נרדפנו מהם ואחר השגת המבקש ה‪ ?1‬לא הינח‬
‫לנ! ‪1‬וא יגענו לא ה!נח לג! ׳רייגענ! כצוארנו כאשר נדרשנ! מהם!עכו צא הונח צנז‬
‫פ׳ ע ד רודפים אחרינו על המבוקש עצמו וה!א דכר מתחיה הק־ מהג שבעילם‬
‫כאמור יעל הספוק ההכרחי בענין קנין ה<ח!נו' אמר גיומא אחרי והיא שצשתעברו‬
‫כקנין ובשבועה כ ת שפייהר״אבעשנמינמהיד פה היא שמעה!היא כתקיעת בן!‬
‫כ׳ נשנע! למצרים!אשר על העבודה!השעבוד הניל שלא יניחו י‪1‬מס!לילה!שיעבדו‬
‫י־לכ!מנפש ולא שאל! שיהיה שכרם צפחימאכילמהלחש לשוכעשלפממהיה לה‪:‬‬
‫ל׳שבע על מצת שישביע! איתש לחם ומרוב פחדם ושעמים לא עש! אפייהדכר‬
‫הקל הוה אלא שנשבע! על השעבוד ועל העבודה בהם כלי שיש שייר !תנאי אך‬
‫עש!והכר׳ שימשךמוהשישביעיסלחשו!אלשבוע לחם כלומר כצ »ה שנשבעו‬
‫לחצר׳ס וצאשיר להשמעכד להס לעי לפ!עבדים הנה ת״צימם בשביעת ה־יא היה‬
‫לשכועלחסאול״כמרו רחמיהם על׳הסוצאששמח כן כפ יושםאם היה וה כילל‬
‫עצמנתשישכיעיםצחשאועל שכיעתלחסאתנס אמישצא התש ‪ p‬כ כ י ח ש רק‬
‫עשו‬
‫קלב‬
‫!‪:‬׳בה ד‬
‫על• ול לתכלית ‪ ?1‬ש ו א ת היתל מונתה נ ל נ ס ולא »דכרו אות! כפילס יזל יודל ע !‬
‫**לכי‪/‬ייאי׳ג•מא ׳ביסססהיוייאייאפי לימפיר ללס שיאכילו איתס לחם ונזל‬
‫»ת־שב«כל הפש״ן• כדקיזקנשן א מ י ע י י א מ ת י ס חטאו יאינס כויענייס ^ ‪ ! 1‬א נ ו ״ י י ו‬
‫ש‬
‫כני © י ה ג ה מצי! •אינשאפשז ש ת י ק ע צ ש א י נ ס נמצא׳ ש ש ל ! ן‬
‫‪ 3‬ר ח ‪1‬‬
‫ל‬
‫? ס‬
‫ן&‬
‫כ ‪ 1 :‬ר‬
‫ענייב״רי•‬
‫‪ p r o‬על העד! ס לגמי׳ שכני מח! •אש י צ ל ל מ י עלאותש שכיח! ללכ כזמן‬
‫ה ח ר ק !בא• נ נ י ה ם כ י י האויבים יאמר! הכניס אכזחיצו חטאו אל האיילים‬
‫הליכייכ חית‪:‬׳ כמל שכיח׳ מתיך ל ע י י ! א י נ ס פ ל ועל כן אנחנו עיניתיהס והיא‬
‫עי! ב ב ר י ח ה ס ב ל נ י ש י י צ י צ ל נ ק ס כני על עינית אכיתימ שלא יצו ללשתעבל‬
‫אל׳להיירחוללכואםרצלעלאכיתיני הקימוניס שבכר מתו והיא ה ״ ת ר נבו;‬
‫־אמי א ב י ת י נ י ח ט •ז׳ פ‪.‬גמ׳'רכותלפני! ׳תכי והשי ה ו א פיק־ עיי אבית על בניס ו ע ל‬
‫ק‬
‫א ‪ :‬ח י ׳ עצותיהם סבלנו כ ג ל י ת המי והנמהי ו ח י ק בית קישנ׳ ׳תפאיתנו‬
‫ו כ י א י ה ג ל י ת ה נ מ ש ך למ כ ע י ן אביתינ׳!הוא שעכייס !פתיתים משל! כנו ! ה ס‬
‫א‪-‬מייהעצסמהאשיאמיעליהסהשייעכייןעחיסאך עתה בזמננו וה אינ! נחו‬
‫ה ו מ ן ה ק ־ ח ןכשהיואכיתינ! מוסרים כייס שהיה משה יכנ! עה עימי כ פ י ן‬
‫ןמציצסמילסאךעתל פ י ר ק ן מ צ י צ מ י ד ס כ מ ו מ ר י ע ה א י ן לנו ‪ 11‬א פ ר ק אין מייס‬
‫שלוא פח מ צ י ל א י ן מ י ר ס עלויכרקנומצרימ כוי כמו םפייללאיבע ואבשל לישכ *ניגכ־כנ*‬
‫י"‬
‫השניפסק־כללליי!תרבלקליקשליללאב!תיניחטאו ואינם ואנחנו חטאתילם‬
‫כ ‪ .‬נ ‪ :‬ל •ל נכנס בחטא״צת בעי; ־׳ך הכינה הנפנה אל ה־־קנ; ליא אס מלת‬
‫אבותינו היא על האכותממצאיס או וברח! להס יאמל שאבותינ! כמה שברחו‬
‫יזטאוכיצא היתל חטאתם כ י י מ א י ר ק ב מ י ר ג ת חטאת כשגגה !לא!׳ שתנתן‬
‫למחילה א ך לפישאינסנמצתס הס העניש! לכניהס כאלו היה החטא של האכ!ת‬
‫כ מ י י ג ת ע י ; <!א ואנחני עיניתיהס סבלנו יייעסשהס חטא! חטא ל נ י לפי שאינם‬
‫גמנאיסהסאנחנוסכצנוהעיגש באלו היו חטאתיהס עימת ואס הוא נאמי עצ‬
‫אב!ת׳נ! הקימיניס והוא הנסןיאמישאכיתינו חטאו חטא כשעה ואס הי! הס‬
‫נמצאים צ א היו נענשים כל כך י ק כפי מייגתהחטא יען היה וכיתכייס צהצילס‬
‫»הע!נש אך להיית שאינס נמצאים כעת בעילם כ י י שתעמור ! כ ת ם ללסחית‬
‫ה ע י נ ש על כןאנחניסילמהעינש כאל!הי! חטאתיהס עינוי שאין לני ו ס ת שיעמ!ל‬
‫מנגיהעינש וזה סנה לש־גלל אצלנו החטא שהיה אנלס קטין ולכל הפייאס " ל‬
‫ת‬
‫אבת׳נ! הואעצאכיתינושככלמתייהיההפסוקהוהמקישלעסלהסשהיו סבת‬
‫טביעתה כיה יכן ה״ סכתלעתאשול ואנחנו עימתיהם הללנו ועל כן לא לצ! לחמ!ל‬
‫עצימ אחל ש נ ש ב ע נ ו צעיבלס ופשט‪ !:‬להם יל שילחמו עליי יען אבותינו חטא! להם‬
‫ו א י נ ס נ מ צ א י ס להנקסמהס ועל כן אנחנו ע׳נותיהס סבלנו ולפי זה יאחל שאלה‬
‫קצייס!אשיי שהיו אצלנו במללגת עגלים א! שאל האומות שהיו תחתנו כוחן‬
‫מחצבתנו והס אחסשה׳ותחתיהויה כחושאחיצוואומיתאחיותעתההם משלו‬
‫במוצהיותשליועבייסלמכלימי היותיתחתמעל כןפייק אין מייס כ׳ לא ינצו‬
‫‪ bh‬ישכימו שיפרק׳ אותנו יען ליו עכדינו ואנחמ לא לפכחנו בהצלתם והם מולליס‬
‫למ‬
‫'ג'נפי‪..‬ז‬
‫'‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫׳‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫ש‬
‫ל‬
‫‪ r-rs‬ד‬
‫! ‪ • : :‬ע ר ק •( ן ת ־ ל ו ? ע; עני־ייש!‪•:‬‬
‫בנימחמה״משמחתי״ה״נ!מתמיה־‬
‫״‪1y‬‬
‫על פן אי; פ י ק י ״ י ס כ• ה ‪-- :‬כי•^‬
‫ב ־ כ י יה יצבי‪•:‬״צח פ רק ׳פדהיישילא הנ• הפ חינה מפ כי•••‪•; :‬ד צ שללנ־ס‬
‫בגפ״על‬
‫!׳‪ :<-‬׳‪:‬־!‪:‬א של ‪ .‬־ ר ה פ י ק ה ת‪•-‬דש י א פירק א•; ״•דש א״ר ע ד בנפש; ‪:‬היא‬
‫עזרנו‬
‫לי׳חניכיעיניכמניו נ ‪ - :‬י ‪ :‬כ ' כ ‪ :‬י ל ‪ -‬ק ‪ ; :‬ה פ ל ג מ ה ר ע ב א ש י ה ־ ה ש ״ ן הל ‪f‬‬
‫;‬
‫כא!ח'נ‪:‬כש‪:‬ינביאצח״ניכ! •הכינההנכינהא ש ״ ש ה י מ ש ל ל ח ש ה י ה ש ל נ ל א‬
‫היינו מביאים תחנ! מ; הגיר; רק להשיכנכשלבדכלומרייה שישפיק לקיים נפש‪•:‬‬
‫ויל׳ ב‪:‬כ‪ •::‬נ י י ח צחח‪ •:‬כליייר ב ‪ -‬י נכשנ ל ב י צח נ י ‪ : .‬נ ג פ־י י ק ‪-‬ק• כ הנשש‬
‫לב־ נביא לחח‪:‬׳ כלי ע פ ה ״ מ לצי צחשרכשלנ ח י ן י נ מ נ •*ביל׳ י׳־ינ רק ל נ י ך‬
‫נ ‪ .‬ד נ ב ‪ : :‬־•ל••פ־׳‪.‬ל‪ • •:‬ר ת כ ן י ד ב ק ניבחרכח •ביני‬
‫חל‪-‬יא‪:‬‬
‫‪1‬צ הצי־ך‬
‫צהשיכנכש!'!אחפניחרכהמדכר כציחמפניחיכ ה י ־ כ ו צא נביא צחיצירק‬
‫בדיקישנכשנ! ;ש; ע ר ‪ :‬כמ‪ :‬ר‪••::‬י• •‪ •-,--:‬ה צ י מ ש א י ן גל מ ל ‪ ; -‬ע כ י‬
‫ח‪1‬״ צ‬
‫ג ישו!־*שני י ע ־ מ ל ר ע כ שיילל י •י‪:‬ש ‪ -‬גפ ל ל ״ ־ ר ל ש שגעצשי‪ ,‬נש‪r -‬‬
‫העירות כמ!כינכמרורח־‪1‬יווב!כפרש׳!‪1‬ו‪1‬ח ע י י ‪ :‬׳ כ מ ; י ר ‪ :‬כ ת י ; ני;‪ •:‬י‪-‬ע‪-‬שמ‬
‫רעב כ׳ נמחחמיהעוחממכניהכחדוהרעדההחמיתייכ׳סמלירעכ שצעיר הלת!‬
‫יילמששש ע י ה ק נ י מ ש ל ש ה ע ר י מ ה ה ו ה ח ב ן כא ח יכני • ל ‪ -‬כ ־ ‪ ,‬ד _ ‪ :‬ר ג ״ ש ד‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י' י •'י‬
‫‪33‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ? . .‬פ ח ד והרעדה הנחשבים מהרעב והוא מה שיקרהכ! מהעדר המק חל החכד»‬
‫כנידעיאפשרשיפרש הפש ק הראשי; הזה ע י שפיושנ! כבש ק חימיפ נ כ פ ת‬
‫ישמינו!הסינה כ׳ עש היימהלחה שלנז הנה נביא חימ׳ מ; הנ ד; מל בימי במי• י ת‬
‫נפשנו שנשעברנפשמאלהאיכיביישיניחילנ! להביא לחמנו חל כיתש לי׳‪.‬כ!ל‬
‫!כחל!אמרש;מכרני‪1‬הש לעבדישינמננילהש נפש‪ :‬מחמ לח־‪ •:‬עש ה׳ מ׳ שלנו‬
‫ושצזה עשינומכנ•חוב?מרביביא‪ 0‬צא נעשלכן״הרגינ! !על כן בחרש‬
‫משמיש‬
‫רעימ הקלה שבשמיהס ויוא מפני חרב המדבר כלומר מפני זו בחוני זז כי־ו״ר‬
‫ולפי זה מה שאחיעירנו במגיד נכמרו מ ב י ולעבימ רעב ! ר כ׳ עש היימשליה צנו‬
‫לאסל כ׳ שעבדנו נפשנ׳ מחמילחחנ! כדי שיעזב!לחמנ׳ בידנ! כנו הנה עש"! יכחד׳‬
‫הרגבשא‪-‬חנוירא ם שאחר מיש צח י‪ :‬צא נייצת גדצחשצתשל כ׳ ו ל ש נ ת ‪ :‬לנ•‬
‫תחת נפש‪ !:‬שנשתעכדנו אליהם השכימו ב< ע; היה לחמר אך צא נק‪-‬יה שיתצו לנו‬
‫מלחמפ ועל ק אנו ׳ראיס מאד מלרעב כלוח שנביא לידי רעב ומאית הכתד ע ד נ !‬
‫כמנור נכמרו עסהיומששעמאיןאנחנו רעבישיות מ פ נ י ו ל ע פ מ ר ע ב ע ד !לעכל‬
‫אח!מני כו ר למפני‬
‫‪ ppv‬פחד הרעב שימתן לנ! אח מיס האיכל!הלחש ש!נ! ע ד‬
‫וצאיודעהשבגכארןחשניהרגבהל ח א תר׳ כ; כ׳ שהכי‪ :‬ב׳ שלא •ר״‪-‬יש ה ש ב ע‬
‫‪9‬׳‪'»'/‬ה;צ מפני •דאת הרעב שיביא אתר• כן שהיו ירחים ממש !ה!א דקדוק נבין ואפשר‬
‫שיאתר שבעי ר נפשנו בצי״ר להציל נפש‪ .:‬יומויכחרצ׳ ב נ ‪ .‬ר י־־עכו־כח‪ :‬י‪,.‬־!‪,:‬‬
‫צח וני אל הא יביס כדי שלא הרגיני וזאב‪.‬שש‪ :‬נביתלתמ‪ .‬רצב׳^בר נכש‪ :‬שלא‬
‫יקמ אמנפשנו נביא אנחנו כידינו לממנו חל העבדים שמשל! בצו אשי!ברש צעיל‬
‫וזה עש•‪ !:‬מ;‪:‬׳ חרכ התרבו ששימש עלי‪ :‬ל ז ר ג ‪ , :‬אש לתה •ש ׳״ש ‪ :‬ש ; ׳ ‪ :‬״ ‪ , :‬׳‬
‫קלב‬
‫איבה ד‬
‫כיעכמיעיטייהוא נח ו ת לחיים לכי שעה!ניישן מול שלחחלוו מעט מעט למי‪/‬‬
‫מעצמנ!כרעככ׳ע!ר‪ 0‬כת‪0‬י נכיירו נ נ ר מפני ש ו י פ ת ל ו ע כ עצמו שככילייני‬
‫יעכיינלחם •אינני ומה גס נלייתנ! אנחנו מניאים א!תו אלילם ועינני י!א!ת!כל!ת‬
‫אל•! ואי; לאל ירע• לא‪:‬׳צ ממנו ן ח י א נ ל מ ז ל המין מ י ע כ שלחמנו בידינו‬
‫•אנחנו רעניס נאש!שרפת יל לצער נתחממו עורנו נתניר המתחמם נאש אשר‬
‫ה!שם כת!כ! <?א מפני ולעפית רעכ כייול‪1‬א פמו ורוח ילעפ ת שלוא שרפל כפרש׳‬
‫אמר ע!ד נשים נציון ונוישחינידיבחורייטח!! !כויוקניס משער שכתי וכוי אחר אשר נ ע י ס כציון‬
‫ספיהמקוקהפלגתהיעותאשר אירש לכללות לעס דרך נלצ יאמר שעניים ערים נידם‬
‫משלו בהם ופייק אין מ״ייישהיו מתים ברעב על הדרך פפירשנוה! קפד עתה היען' כהורים‬
‫שנחשפו מהא!יכיס לפרסי הקנון ילמל־יכי צנכל חלק יזלזמ נשיס כ&יא!'ישדי‪ 0‬ייקכ׳ס זקגיםכזער‬
‫ינתריס!נערים אשר נהם יתחלק הקכון המדיני כליכנידעולהכליגרעיהאויכ׳‬
‫והייתכינתס להכעיס נפל פרטי מעשיהם אמישהענדיס הנויאשר חשל! נהס הנה‬
‫הס ענו את הנשי הנשואו' שהן נשים סתם ישככו עמה; כת!ך ציין אשר שש היה בית‬
‫קדפמ!תפארתנו לכויתהמק!' המקדש ח א נשיס נציון ענ! והכת!ל!תשלא היה כ״כ‬
‫כזיון ענ! א תש בער׳ יהודה!!א נתל!תכער״ה!דה כ׳ מליענ! נמשכת גס לנתיצו'‬
‫»ה אשנלענדייהנו' כל!מר אלההעכדייהנזיאשרמשלו כנו עני אתהכתילותנערי‬
‫•הודה!אתהישיא!תכת ך ציין להראות' כ׳ להכעיסנוהיו ששייולא למלאת חאות‬
‫ב צ נ ד ר ק לשיהיה לנ! לבישתיגס לחרפה יכן אמי שהשרים והס גחל׳ ״שואל נ י ד ם‬
‫של הענר׳ס הצי' נתלי ילא ע׳ אחרים כדי להנקס מהס הס עצמם תלו אתם שהיו‬
‫*חח־שכוהיייא שריס בידם נתלו כצ!מר השרים םנעס נידם של הענדיס הח'‬
‫גתלי ואמיס הזקנים המה רא! שהוקנה היא מיתה א! התחלתה לפח! ובאשר ׳עדר‬
‫מהוקנ׳' ההיי־י שלא ׳הדח פניהם הנה וה יהיה להם קשה מאד מן המיתה ועל כן‬
‫נתיצו ויאות! לכלת׳ תלית הוקני' כ׳ יותי י ע להם להניחם ח״ס ולא יהיו פניהם‬
‫נ ה י י י ס כ׳ היא קשה להם מהמיתה כאמויחא פני וקנים לא נ ה י י י כ׳ וה היה לה'‬
‫ייתר קשה מתליית השרים לא היה מספיק זה שהיה אפשר שעיר •שובו לגדולתם‬
‫כח רך הימן אך הויןניס שככר נס לחם!תש כחס הנה הס נחשב׳' פמתיס פ• לא‬
‫נשארמהט בהוחנילהם רק ההדיר שחלדרי' איחס שאר העם ואמי על הבחורים‬
‫שנשא! של ה ע ב ד ה הקשה שבעבודת שהיא גפ קשה להם מהמיתה!בהיות שיש‬
‫כח בהם להכוצ צא ירצו האויב׳' להמיתם רק להחיותם כדי שיעבדו להס כעבודה‬
‫קשה כחי שהיא הטחינה שהיא קשה שבעבודות כ׳ היא טחינה בידים וצא ע> מיס‬
‫או בעצ חי כ׳ כן משמע מגורת טחון נשא! שהיא ענמות הטחינה ו״וא בחורי טחין‬
‫גשא! כצ!מר הטחינה סכלי עס הייתה מהעבודות הקשית כ׳ טחין הוא שם הפיעצ‬
‫כמו נלאתי נשיא ינערייכשצ! כחס כ ע ן הטחינה כמי םפייהיאבעזל ויא ונערייכען‬
‫כשצ! הנה נוה כללכלא־פנ׳ חיני חלקי הקכוןהמדימולהיותשהוקנ•'כמה שלא‬
‫נהדיינענש׳ •ותרחכלס •עןהסכטכעיניטייכנראצההפשד והנליהונן לבחיר•'‬
‫גהםלכנ״ילוקנ׳י&הס בתכלית החוק ׳הכת ׳!תר מכצס הנה בשיבצס הקשז‬
‫לד‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬ג‬
‫סנענודות‬
‫»בעב!לזתתשש בחס ונס!חס מחת ה־תבצ י ש ע ו»זפ‪:5‬‬
‫‪h‬‬
‫התערנ״ל־נק * ‪ :‬י‬
‫ג ן ירגיש! גס הס מאד הצער והעצנ!; כעבידמס * ! ' ש ה ו ק ד ם בפה בלל מ ר י ן‬
‫כ‪ !!:‬ש!ברהס מעצמי שכת! מעמ!ד בשער ב ׳ ו ? היה המעניג המחמד צ ד ך <ע~ד‬
‫בשער צסער במה שעבר ושעיש! את העש ככצ עת!יא יקניס משער שבת ילי׳ ח י י‬
‫נשבמז לדמיו שהס מעצמם שבי! כ ח י ר כ׳ יאסי ח״הש ! נ ; הנח ריס ש נ ת ה‪£‬‬
‫מעצמס מנגינתם כינרגישס חילשמכח‪: :‬מעצבי ככ ע ד שעש היות מ ט ב ע ‪ :‬צשמ ת‬
‫» *'‪#‬פ'»;צ מאדכנגיןוכצישירהם שבתי מעצמ; מיינו ואכשר שיא‪-‬״שהנשישנש ח׳ לשל!״*‬
‫ח י י י מ ע ־ מ ־ ש י א צ י ה כ הצל־ןני• והמשל‪:‬׳! נה• מ; ש־יי׳ מ כ נ י ; בכנקבימק־שמ‬
‫ותפארתנו הנה כמה שהחרינ! העשרים המאשר משלו ננ! א ־ צ י ן ה צ ה כ ו ז לכר‬
‫עני א מ נשי ישראל ש!ה היה להן ענ!׳ גדול ווא נשים נציין עני ר״לא״ה העבדים המי‬
‫נ מ צ א ת ציין נמה שהיא ח ר נ מ ה ל נ ד עני את שנשים נלמ׳ שיעש! לה; צער אחר‬
‫וכ; ענו העבד ים המיאת הנתיצוינמציאית ערי יה!רה כלוחיכמה שנלכד! ערי‬
‫יהירה כ׳ הי! שמממ כעריה; !עמה הלכי שכ׳ לכל צרהנה!ד היה לד; עניי)צער‬
‫ג ר ו ל ו ו א כ ת לותכער׳ יה!דה ב׳ מלת עני נמשכת נס לכתיליתכ‪ '!:‬יכאל! אמר עם‬
‫איתס העבדים הנוי כמציאות ערי יהירה לכד כמה שלכדו א!מס כאמ־ר יאמר‬
‫שהשלים בילס נתלו ליל שהשרים הם עצמם כרצונם וכידס נתלו ולא עי אחרים כ ׳‬
‫הס בחלו להס מ!תחח״ם כלאותם שנלכל ציין ועל׳ •הדה הנויוגם צמה בראן‬
‫•שכני וקנים לא נהדר! שהם כני העלה כי כאשר •להבו הנעל בונן‪! ,‬לא יהלל!‬
‫‪W‬‬
‫»קן יבשר הקבון בהחלט והשלמים שבהם יכחדו מ!ת מחיים לרוע השלד!גורת כני‬
‫וקנים לא נהדרו הוא טעם לשהשריס נמלו כיד׳ עצמם!מבחר מחנק נכש‪! :‬הוא‬
‫<!תישכ על נכין ואפשר שהיא גזרה ככני עצמהוכאלואמישכלכידיצי!; וערי יהירה‬
‫כני וקני לאנהלרועודואםמלתידס שכ אל הענדיס הנוי אשר משל! כס אמר‬
‫שהשל•' בילס וכחם סל העכלי'כל!'כלא!ת'ילם מהאויכיילמה מהעצכקזה נמלו הס‬
‫מעצמששהסתליאתעצמסאואלזאתאלו לחהשרא!גלילתזעצשידהאויב׳' וכן‬
‫למה שראו שכני וקסם לא גהדר! כנו' ואחר שהגיע חולשת כח כל העם מקצהו‬
‫משברון הלב ודאגהועצנון מהחורבן ע ד שהבחיריס שהם היותר חוקיםישכעם‬
‫ואשר בח בהם לעבוד ע מ ד ה היה להס למשא הטחינה לכד והוא שלחית התני אש‬
‫כ ג ל " והנהגת השיש או תיךןהריחיס וכרוחה ל‪1‬ה ולא עצמית הטחינה כאשד‬
‫פירשנו בפירוש הראשין פ• הסוניפה להגזים חילשתהכתר׳ישאפ׳ימלאכ'הטחינה‬
‫שהיא נקצה היה למשא וזא כחורייטח!; נשאו והנערים עם היותש נשמכייגען‬
‫המשענתלא היו יכולים לעמוד כעצמם כ׳ הי! גכשליס וספלים ‪!1‬א ונערים כעץ‬
‫כשצורילהנעריישכבריצאו מכלצילדיס אפי'כמשענת<עןכידםלהשען עלי! ע מ‬
‫כשל! במהלכם כ׳ לא היו יבולים לעמוד וללכת כיושר מחכ חזלשתס ו ש כ ‪ p‬לכם‬
‫ואחר שגם היקדס עם היית הישיבה בשער להם ה ד ב ר הייתר קל גם!ה היה קשי‬
‫להם לעשות! לרוב חזלשתס עם הייתם מתענגים ב!ה כי לרוב תענוגש לעמוד בשער‬
‫לספר כרבריסשעבח עם!קנים אחדים לא‬
‫ירגישו צער‬
‫נצל נזלינה‬
‫והישיבה‬
‫"איבח־י־ד‬
‫קיר‬
‫• ‪ 0‬א ן עמת ‪5‬ר!כ החי!של נש מיה שכת ו!א זקנים משעי שבתו יריאפי׳מוה שהיו‬
‫עישיס בנקל שכת׳ כש חהדבריס האחרים שחשש כחס בהחלט ‪ p i‬הבחייים לר‪1‬ב‬
‫יזיל שתם עס הימם מתעננים כנגין שבת! ממם ב׳ לא נשאר בהם פח אפייצנגן עם‬
‫היותו נקל בעיניהם ק דם ‪ p i‬שהיו חתענניימ באחור !!א בחורים מנגינתם ולא‬
‫אמימיגין צרמ!ו שאפי מהנגיניס שהיו מורגלים קודם לק נהם שהיה ראוי שיהיה‬
‫קלמאדלעשותיבהייתסמורגליפכהס אפיימננינתסהמיוחדלהסיסנת! פאמור‬
‫אמר עיר שבתחשוש לכס נהפן לאכל מ ח י ו כ ו ' אחר אשר הניע המקיק כל‬
‫הרעיתאשר!כר שהגיע! לכל חלק הקבק המדיני כאשר ביארנו אמישנעבור כל‬
‫שנת‬
‫‪a‬׳‪CK‬‬
‫המא!רעהנו'שנתמשושלננוכלומ'שלאימצאע!דמשושושמחה אשר הוא נמצא‬
‫כצנמ לשים הנה מהסבוישאפשישיתחדש׳ שיוליד! ששק ושמחה כ׳ כ נ ר נעקר‬
‫ונשנתנהחלט מש!שמהלנאשרהיהחי‪:‬חרלו!נהיות שהלכ מתפעל תמיד אם‬
‫יושחחה!אס מיגון כ׳ לא יחשר אחד חשתי אלה!א א שימצא! נ! שניהם •חד שהם‬
‫הפכיים על ‪ p‬חייכ המקנן כ׳ כהכרח הריקית אחר שהלנ לא ימצא ריק מאי‬
‫נישתיהפעליותהאלה יתח״כ שכשיר האיימצא האחר והנה יש להתעירר כ כ ת כ‬
‫םהיצל שכתמשיש לכנ‪ :‬נהפכה לאכל שחחתינו או ששיננו כ• המחיל הוא כלי הצג!ן‬
‫והאבל היא יגין כלב אשר על ק לחרן זה אפשר שצב! י א ה שאיא לומר שהשמת?‬
‫מהפך לאכל כש!ס צד •ע; הס הפכיים!לא יאמר שההפכ״ ׳הפך להפכו רק שיש ר‬
‫אחדמהסו כיאהאחרכ׳ ?קרח לא ׳היהחס לעילם י ק שיותן ויתחממו המיס‬
‫עדשפיימהר״אהמזרחיעצ סוגייתהגחידקאר׳ להו ציס וקר׳ להו ששו; בויעל כ ן‬
‫אמר שנהפך המחלצאנל והיא כ׳ כהמצא הרבדים אשד הי! ק ר ס לכן הכת‬
‫הששק ׳השמחה והוא המין!המחילות׳!־‪,‬׳) לנו הס עצמם לאבל ויגן אחר שככל‬
‫סכתנהחלטששןהצכאשרהיהמחחרצןעדעתהוצאיכנסב! בשים צר שהם‬
‫הפכיים כנ!'!עצ כ; מהייתדשבתמשושצבנ׳ ח״כ בהפרח שנהפך לאבל מחילמ‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫להיותכ הפכייםכאמתואפשר שוצהצומר שכמו שהיה צששין ע ד עתה המחיל כיבינעיינו'‬
‫והנגיןאצהצכיהיהעתהלאכצאצהלכאשרנשכתממנוהששין כנוייען יפי מה‬
‫‪8‬ה!א הצכ כפנים ק יתפעל מהמןכט מחק כמו שהארכתי על ו ד ככפר קהלת על‬
‫כש ק אל תאמרמה היה שהימים הראש ניס הויחא נהפך צאנצ מחוצנ! כוי ואפשר‬
‫לומר שמשיש לכמ הוא תאר לבית קדשנו!תפארתנו שהיה משוש לבנו ובה היינו‬
‫‪9‬מחיסכלנ! !!א שכתמשוש לכנו ר״לשכת ונשחתמה שהיה משוש לבס !היא כית‬
‫המקדש חוה נמשך שנהפך לאבל מחולנ! כ׳ מחולנו היה רא‪:‬תהכיתכנ!׳ לתצפי ת‬
‫ועתה היותנו רואים אותי חרב הוא צאכצ לנו ינמצא שחה שהיהק!רס לכן מח!לנו‬
‫ושמחתיצוהואעתהאנצנוווא נהפך צאכצ חחיצנ! ובוה ׳תישכ הפסיק ייתר על‬
‫נכיןכ׳ לפייהחפרשיס כלס היה ראוי שיאמר ה כ ת ב שבתששוןמלכנ! כייאם ה!א‬
‫השנמתהשש!ןמהצבאךכפיפיר!שנומתישבהיטבכימלתמשישיצדק על ר כ ד‬
‫עימדקי־ס נמשךממנו הששון ואיצצו הששין עצמו אמר עוד נפלה עטיתיאשנו כוי‬
‫יגל מ היה דוה לבנו ס'ע‪ 4‬הר צי!ן ששמם סי הנה נגיכפיקם אלה כיאר באר‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪34‬‬
‫היטב‬
‫ל שא‪-‬־'דרך כ ל ל ש ש כ ת י י ש ‪ 1‬א ‪ -‬ו י ד א ‪ : :‬ל כי״‪: ::‬‬
‫י י‬
‫י‬
‫•־‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ד ‪,‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫|‬
‫ה‬
‫}‬
‫?‬
‫'‬
‫‪CE5IZT‬‬
‫לי‪6‬‬
‫ה!אשנכצלעטרתראשנישהיאכ־תיךשנ׳!־‪.‬פאי־‪.‬״‪ rr:‬צ נ ז ; ‪ :‬״ ‪ ,‬ת ב י י י י י ; ן‬
‫י * ' י ‪ 1‬כ י הרחכעייצ שה אנח‪-‬י •כ! נ י ז ה ׳ ק ־ ש ‪ < 0‬כ נ ל ע ל ה ־ נ ל ‪ :‬י • ־ ־ ‪ .‬׳ ‪.• • : ; • : :‬‬
‫א!׳ נא לס כ׳ חטאצז כי' א! ירצה אי•‪:‬א ל‪:‬‬
‫י־ב לח‪.‬׳״־־־‪ .‬י י נ י כה• ־‪ .‬ל ‪ : :‬ה‬
‫לוה חטאת•‪:‬׳ נ• י׳ש לא היה ‪1‬ה ל ש ב ת קיש חתינ• הייני י״־‪.‬‬
‫י י י נ ז ח ר ב ן ה נ י ת ע ש ש ל ־ י ל נ כ ש ‪ :‬ח ך עתה ‪ :‬ד ‪ 1‬י ‪:‬‬
‫ש ק נ ? כצ־ ״ ז‬
‫״\ לנ ׳•ץ כ ל ל ־ ‪ : .‬־ ‪ :‬כלל‬
‫ו ה י ה ה א ״ י א ! י ע צ נ פ י ! ת ה ע ט י ה י ? ל ש כ ת ה • ח י לעל כ; י י • לני לנשית &אין‬
‫נ ח ק ה כלל ואייר שעל זה שאח' כ כ י והיא נפילת‪ .‬ע ט ־ ת י א כ נ ׳ לשבת הט־ייתים‬
‫ה נ ה ל ה י ו ת כ ל ו ה ע צ י י ן בלב על מ ה ש ע ב ר א ח י עלי! שעלי! היה י ל לבנו אח‪£:‬‬
‫ע צ מ ה שיא‪ .‬עינינ! החובט זה!א ה ר צי!; שחש שש!עלי‪0‬הלכ!‪.‬כ‪1‬עלוה חשכ! עימ!‬
‫ו!א עלאלהחשכועיצימ ע ל ה י צ י ! ; ש ש ח ס ם ' כ י ג ! י ת ע ל ז ה ה י ה ריה לבש מ ס ס‬
‫למש נ פ ל ל ע ט י ת י א ה נ ! ! ג ו י ת על א ל ל חשב• עינינ• מ־סבתלייטל ל כ פ ק על ה ר‬
‫»‪,‬־ 'כ*'»•‬
‫נ‬
‫ציון ששמם ‪ ' 0‬י א פ ש ר שכל הפש־קלראשין יה!א ע ל ו ה ל י ל ר י ל ל ב פ ועל א ל ?‬
‫חשכיעינינ ה א כל• מ כ כ למעלה ס למעלה כבה במלת א<׳ ע ל שני ד ב י י ס כ‪-‬ו‬
‫שפירשנו האיהוא על נ פ י ל ת ה ע ט ר ת והוא יי‪-‬ציאיתחדכן הבית והכי על ה פ כ ה‬
‫שגרס החורבן והוא החטא עתה פירש כל איייהס!התתיל נ מ א ן ר כ ל ק מיניה יא»*‬
‫‪0‬על ה ס ב ה והס החטאים דוה לבס ווא ע ל ‪1‬ל ה י ל ד ו ה לכס ו ל א היית לחטא‬
‫גזרים כ• וה מוליד עצכין כלכ אחנס על נפילת ע ט ר ת ת פ א ר ת שכילל כמל ד ב ר י ם‬
‫שנתבטל׳ ועליה' אחר על אלה השכיעידש שברא זנ• חירבן הכית ב נ ט ל כ י ה‬
‫ד ב ר י ם שנתבטל! כ נ ט ו ל ל כ י ת ח ש כ ! עידנו מ ר ב כאבים ואפשר שיליל בלומיפב‬
‫למטה והיאשיטתרשייילכ׳ על ל ר צ י ק ששמם ל י ל ר ו ל לכנו כ• ו ל יזליד ע ‪ : :‬ן‬
‫י ד א נ ה כ צ ב ו ע צ מ ה שראינו בעינינו ששועליסהלס בו האוינים צ נ י י ; ב י ת קדשנו‬
‫« ‪ » 7‬ע ' » ל מזה חשכו עינינו מ ר ! ב ה ד מ ע ! ת ! א מ נ ס ל ׳ ש כ ה פ ש ק כדקדוק ומה גס במלת נ א‬
‫בא!ח'א!ינאצמכ!'שצראיתמי!תרת!צצאצוין של׳צלנבלה ע ש ר ת י א ש ש א ז י לש‬
‫כי חטאנו א פ ש ר לומר שלמקינן לכו ר א ה שגם קידם החרב; היוישראלחטאיש ללי‬
‫והיו ע ב ר י ם עכירות א ך כצ ומן שהיה ב י ת המקדש קיים והיו כ ה נ י ‪ :‬בעבודתם‬
‫וצויים כשידם!!מרס היה בית המקדש מ כ פ ר החטאים!על כ; צא היה ראו• להרגיש‬
‫ככ ר ע ת החטאים ו ה ע ו מ ת א ן א ח ר ח ר כ ן ה כ י ת א י ראוי צככית כשישראל יהי!‬
‫תיטאים !?א נבלה ע ט ר ת י א ש מ ׳ ר י ח ר כ ן ה ב י ת ש ה י ת ה ע ט ר ת ת כ א י ת ר א ש ש ועל‬
‫ק מ ע ת ל ואילך אוי נ א לפ כשחטאנ! ב׳ מ ל ת כ ׳ ל י א ת נ א ״ ת ולא נתינת ט ע ם‬
‫כ ח ש פ ט י כ ל ר נ ל מקומות וכאצ! א מ ר אוי צנ! ע ת ל ‪!1‬א נ א כמו ע ת ל כאל! א ח ר‬
‫י מינתה אוי ו א מ י צצו כשחטאנ! צהיכי א י ן כ ק ש י כ פ ר ב ע ד נ י וצא ב י ת למקדש‬
‫םהיתה שביית! ית' כ ה והיה מ ע כ י ר ע ל כ ל פשענ! !יא אוי נ א לני כ ׳ חטאם ריצ אני‬
‫ע ת ה לני כאשר חטאמ והוא דקדוק אמתיומתישכ ע ל נכין ואמנם אומר! ע ל ! ?‬
‫היה דוה לכנ! הוא ג כ ק ש ה ה י י ש ו כ כ פ ׳ דקדיקהלשק כי"לתהחלוןי שאמר כ א ח ד‬
‫ע צ ! ? !על האחר א מ ר על אלה שליה א פ ש ר לומר בש‪.‬מלש ש ל ! ? א! בשדפם ע ל‬
‫צל?‬
‫קלה‬
‫איבה ד‬
‫איה ככחינית שינית •קשה עירשהילל עלוההיהדוהלבשועלאלההיוחשיטס‬
‫ע•;׳‪ :‬י•׳ לה•־‪-‬י יי לי‪/‬היה‪<!:*•:‬־ על!ה ד ה לבנו ועלילהחשכ! עינינו אך עם‬
‫חה שפירשנו •מיפה על נכון כ׳ אמר שבמחלה כ&ה״נ! חיטאיכ היה דוה לננ! על‬
‫החט לבר כמשפט עדרכיימכאוכ׳יצרשעאמניהיה ‪ o i‬קצת נתמה בצר מ ? כבנין‬
‫הבית ובקרבנו'שה•! מבפוייעל החטאייווא עז היה לכנו •ריבמה שהיה קיר הסרבן‬
‫מ ה ב ו ז והו החט' דסליק מיניה כאויא!׳ לנו כי חטאנו וםיהנה כוה היה דוה לכנו‬
‫ק דם החדכןועל כן הוסיף מלמהיה לרמוו על מה שהיה קירב החרק!אמנם אחר‬
‫התרכןשהיו שמיס רעימוהס החטאים והעדר הכימ והוא נפילמ עטר מ ראשנו‬
‫הנה על אלה שנ׳הס יחד חשכו עיניצו כהחלט כי אין צד להמנחש כלל ו!א על אלה‬
‫יזשכועיצינו!הוא דקדוקאממ׳ ונכון ולפי פירושנווהיהיה פסיק על הר צייןשש־ים‬
‫צורה בפני עצמה וממישכ על צפן פפי מה שפירש מהירי' ןישועכ *!ל שהיה ביבי;‬
‫ומתאונן הנביא ואומר־ שעל שיזמות הר ציון ניסף עוד ר ע א ח ר והוא ששיעליס הלש!‬
‫‪ 13‬והוא כאלו אמר על ששמם הר ציון לא ד׳ לס זה הצער אלא שנוסף על וה שש!על»'‬
‫הלכו כ! כמ! מדבר ושממה ומקים מיוחד לחיות השדה כ׳ כל וה מורה היויהדבר‬
‫בהשגחתי הנפלאה אשר כן נורעלשממזתהר ציון ושלא יספיק זה אלא שעיר‬
‫שועלים הלכו כ׳ וזה אינו מלכס כ׳ מה להס להלן שועלים כו רק היה זה מאתי ית'‬
‫להראוילמ שמאס המקי״ולאירצהו עוד ואפשר שיאמר שעל ששחיהר ציקכהשגחיע‬
‫•מישהיא רצה!הסכים שיכואו גייס כנחלת! ושממו' היכלו הנה נוסף על מה שגור‬
‫השי על שממותהר צי!ן עוד היכיפ! מעצמם האויבים להלן שועלים כ! כי וה היה‬
‫מאמם שלא כרצינו ימי לכו׳!} כימ קדשנו ותפארתנו ית' יענישם על ‪1‬ה עם שה!א‬
‫החכים על שממות <!א שועלים הלכו כ! ירי על ששמם הר ציון כהשגת מ! ימ הס‬
‫ה״סיפומעצמםששיעליס הלכוהסנו מעצמםכנו' והואממישכעל נכיןאתזי‬
‫ל אתיז ה‬
‫לעלם תשככוי הצהאס גורתלרורוד!ראיצה לכלמ׳ מכלימדק כאלו אמי כל עיר‬
‫שיתמידו הדורות ׳אמי שעש היית שחרכ הכית ואף אס יחרכ פלהעילסהשפל‬
‫כלו יגס עילם הגלגלים הנה השי אין אלהיתו!נצתיתי תלוי כוה כ׳ ה‪1‬א נצחי לעילם‬
‫א ף א ס ה א ק כבגדתבלהושחייכעשןנמלח! כי נצחיות!יתיאיניתלו• בעילת! רק‬
‫עולמו תלו• ב! ינסיק־ עליו הא אתה הילעולש תשב בכאן לדור ודוד •ראתה תהיי‬
‫נצח• לער לעילם ‪ 6‬ף פכסאן והס השמים כסא׳ מילא •היו נצחיים רק לחד ודיר‬
‫בל־מיכל עיר שיתמידו הדמיכעולס השפל כקיום המיני' !!א כסאך לדור ודיר והיא‬
‫כאל! אמר אף ששסאן יהיה לדור ודור לכר הנה אמה אין קיומן מלו• כקיויהכסא‬
‫כ׳ אתה מצר עצמן לעולם תשב ביאתה מסתכק בעצמתן אף אס ׳פסדו כל‬
‫הנמצאים כלסזאםמלתצרור ודורהיאלככתשהתיניםיעמדו קיימים לעולם אףבי״נ״נעיהי‪!.‬‬
‫‪ 6‬ס •פסח האישיילכלתי בעל תפלייאפשר שיאמיכדרןהלציי שהשי כר• שיתקיימו‬
‫ה‪1‬מיס שהם כסא! לער לעילם צריןשישבהש׳כמקויעילסט אחר שנחרכ כה‬
‫הרי הוא כאצו נחריכל העלם השפל שהוא מרבו השמים ומה גס כמיתת השלמ•'‬
‫מצדיקיםשזס׳סיד‬
‫עלם שהוא מרטו‬
‫כ׳ היקיר‬
‫הוא ה מ י ט ?מעמיד העגול‬
‫»*׳‬
‫ובהפסד‬
‫איבה ד‬
‫מהכשלהייימ •כפי העגיל כלי יאס‬
‫‪ p‬בהקהיהשנמי״שה‪:‬‬
‫• ג ‪*"• -‬ד׳ לעל•‬
‫יבשל העולה וכהפשל העילס השפל •כשל עולם הגלגל•' שהה עג ל׳ ־־־כי האיץ‬
‫ע י א מ י והתפלל נגד לשי שהל• שמתק ׳' כפא! צייר דוד־נריך ש־שכ ה י י מ ב ״ י י '‬
‫‪,‬‬
‫עילהו״וא אמה הלעליתשנכהאך ציוד ‪1‬ד!ר ד ל אמל לשי משכ ימשני; ש כ י נ י ן‬
‫למטה!משנ‬
‫נ!ה המקיס המק ס עילה ימה •היה פכאך שהה השי׳ש‬
‫ק״ייש לעד‬
‫למ־וייגעח לעלה צ ד ד יללא־יל ע י י ליל לנצח מששחנייכי השיננ ה אליך •‪:‬ש כל ינ• כ»‬
‫!משינני ה אסמאיסמאהמנ)‪1‬כ!'ל;אממג'פהיקיסלללילהקשילישיכי‪-‬א־ ל י י ע ל ‪! : • * :‬‬
‫ניאם‬
‫נ פ ל א י מ ה פ כ כ ׳ ל ל ק ל ק ל׳של מעיני כצ• למעיק כ י ל נ ל ככה ק ‪ :‬״ ‪ ; :‬ד‪:‬ל‬
‫כ׳ יאשינה אחי למל לנצח תשכחני!מלמנצח ל א לאי; כ ף כ‪-‬שכט הנני• ת‬
‫ואחכ אמי תעוכנ• ל א ד ן ימיה כ׳ אירן •מ• איני לאק כיי> כ׳ הננח״צא •קיא ז ק‬
‫ארוכי זמ; א ר ן צ ד ק עצ זמ;שישל‪ 1‬קצכהותכציייק שה א די י •יק ד כ י ש י ן‬
‫גשנה כנצח ויצא כ ז ק א ל י ך יגכשקהשצ• קשה מאד כ׳ אחל שאמל לשיכלה'‬
‫אליך שהיא המשיכה החלטית כ׳ מכצית פ ל י מ התש כה ה א ע ־ השי כ ״ ‪ -‬י‬
‫הנביא עיה שיכה י ש י ' ע י ה' אלהיןיכי' ׳לחי שהתפלל שישיכל ה'אליו א• לה‬
‫•שאי ע ל צשנשיכ יאה ליל אימי פמח לנ• שעי• תש כל יגשיבל אי שיאליי עייצז‬
‫אלה׳ ישענו ונשנה היה נכין אך אחר שלומי השיננו אציך איך ׳אמי שנשינ אנחש‬
‫אחר שפכי השיבמ אליו הזא ית'ונפשי' הגי קשה גש ‪ p‬ילית נ ׳ אש שהילל‬
‫ללה‬
‫מאיש מאשמל׳ קצפתעל‪-‬נ! כייכמששט לחה לננ־ו תשכחני כמאפשר לימד נ ד ח ק‬
‫כ ׳ מיש מעובנ! לאייך ימיה הוא כמיגיש צחה שאמד צמה לנצח תשכח‪ ::‬מאין י ד ע‬
‫ששכח‪ !:‬נצח ש׳ שלזא עזב אימנו עד ש‪.‬־ש‪:‬כ כמשוכה כ׳ כעידמ שלמיה היא דבק‬
‫בני אך כאשר נחנוא חטא גדול הוא ע וב איתניעלק אמר כ׳ ככ׳ הנראי מחל‬
‫שלשכיה כ ח י ק הכית ניאהששכחנ לנצח יעל ‪ p‬תמה לחה לנצח תש‪:‬חני ואת‬
‫שלא ששחתנ! לנצח י ק עד א ל ך ימים שנש ב אנחנ׳ אליך כתשיכה כ׳ זל ׳ליל בלי‬
‫הפק לאירן •״•‪ 0‬א״כלמהוהתעשה כה לעבדין שתעובנו לאורן •מיש עד נשוב‬
‫אנחנו אלין!תהיה מלתלמה חושכתעצחה!אחרת עמה ועל כ! שחן לוה השיבנו‬
‫היאליך ונשבה כלוחי אין רא‪ •1‬שמממין עד שאנחנ! נש כ אלין כ׳ וה יתאחד מאד‬
‫׳עןנשקעני כחטאיאנחנלצרישיש עור גימןלשוביזא השיבני ה'אליך ונשיכה י ל‬
‫תיישירכינמנ! לכד שצישיר נגדך ואנחנו נשיכאחכ ככל דרכי המשוכה ׳ ש ל י ת‬
‫ההעילימ י מ א כאצ! אמר השיכנו אציך שמעשה אמה שנ־ככיס בתשיבה ואח"‪:‬‬
‫כשממקןכינמנ! אנחנו נש!כ כפועל כ• ההתחלה היא מהשי כמו שהארכת• אני‬
‫נדרוש הוה כביאור מומוישיר למעלית אשא עינ* אל ההריס כמאליהג' ״ ה פ י כני‬
‫משה פ• אס לאתשכעעצהשכצפניו ימי שכעשנערנין צא משלה המשיכהועל‬
‫‪ p‬התפלל נגיי יתישאן* אש ׳ ה י ה כ ן פ ע ו נ אומה לא יך •חיה ע ד שנשיב אנחנו‬
‫אליו •מילא לנצח שכחני אין לאיי שיתמין על שנשונ אנחם י ק שה א •מחיל לכמ־ח‬
‫לנו שעי׳ תשוכה ונשובה אציו כתשוכהשצמהווא השיכמה אליךונשכה ‪!'01‬בא‬
‫נטענה חוקה לפציו׳תיבמל שכבר עשה ‪ p‬פעמיש רבותכ׳ כשהייפ חיטאיש‬
‫יי״‬
‫היא‬
‫אייר‪ ,‬ד‬
‫קלו‬
‫»ו‪6‬׳ת'משפיעבנו השפעת! *׳ת'!פיתח לנו סעדי תשיבה!כק ה״מ שביס יליו‬
‫מ י ה מחדש ימינו כאלו נולדנו או יותיש כ» הבעל ת פ נ ה מ י י ה‪:‬א נקט!]‬
‫פ ‪ :‬לד שלא תזכינה הראש!נית‪1‬על כן אמר <ודש ימינו כקיסי״לכחושה״תעישה‬
‫בזמן קדמק שהיית מחדש לנ! ימינו כן עפה עי׳נ! עתה שתחדש ימינו נשתשיכנו‬
‫אליך!נש!כ'!כו' ואמר שאס •אמר השי שהיא ככר מאה א!תנ! !לא ׳רצי עוד להשיננו‬
‫אליו רק אס אנחנו נש!ב בתשוכה שלמה שא! אין ראוי שימאס איתנו אך כל זמן‬
‫שאנחנו רעיסוחנואיס מאס א!תני בהחלט!הסתיר כניו מיינו בהחלט!חור הדין‬
‫שעזב איתני לאורך ימיה אמר שוה אין ראוי בחקי ׳תילב׳ שהוא ק צ ן אחרהמיא ‪p‬‬
‫יותר מדי!!א פיאסמאיסמאסתמקצפתעל׳ני עדמאדר״לכ׳ אכ תאמר שמא ‪p‬‬
‫מאשתני הנה ככר נתת לנו הענש על זה י!תד מ ד י אשר כו רא!י פיכיכרו עיניתנו‬
‫מאקצפתעלינועדמאדר״ליותימהיאו׳ כ ך כ י ד ר כ ך ל ע ש ו ת חכדחנס ולפתח‬
‫‪3‬עריתש!בהוגסאםמאשתצ!מצדרבו׳ע<ניתינוהנהככר הענשת א!תנו כקצף‬
‫גדול יותר מהראוי בך כפי מחתיך הט!כ!תלאלפיס ולרככו' ע ד שנתכפרו נקצכך‬
‫עונותינו וכהכטל סכת המאוס ראוי שיכטל המיאיס עצמו כאמור ואמצס לישב‬
‫הפסיק הראשקמשלשתפסקיס אצה כלי ד‪1‬חק שמעתי מפי מהריטזלהה פשט‬
‫נאה!חתקכצוה<אשג!רתתעוכמצא‪1‬רך הזאתפלה אליו י ת פ ל א תהיה השכחה‬
‫לצצח והוא לבכתרק שיעזבצו לאורך ימים ואחרהימיס הארוכייההס ישוב ינחמננ‬
‫»ככ!שע!מתינו <זא למה לנצח תשכחנו ירי למה ה' יעשן אפך והסכמת כחירבן‬
‫כיתך ושממיתהיכלך ע ד שנראה שאתה מסכיס צשכחנ׳ סלה ועד ולמה!ה יהיה‬
‫כ ן שתשנחני לנצח לפח!תתע‪1‬בש לאורן ימים יריכיון שאתה מפכים צעווכ א!תנו‬
‫לא תהיה העזיכה לצצח רק לאורך ימים שיהיה לו ק צבה אף שיהיו ימים רבי' ואח כ‬
‫תשוב תחיינו לאורך ימים והיא תכלה זכקשהמאתז׳תישיעזכצ! לאורך ימים ולא‬
‫לנצח כאמור וכוהיתישכ על נכון ואמנם השני פסיקים הנמשכים ׳תישכו גס כן«י"נ'נע'הנ‪1‬‬
‫לדעתי בלי דוחק כלל כ׳ מש השיננו ההכוונה היא' שהדרך הראוי לו ׳תיכפי מ ד ת‬
‫מסריו הוא שיביא עלימ״סירין קשים ויענישנו כמיני עונשים ע ד ישיבנו אליו על‬
‫ברחנו שלא ברצוננו כי ביה יצדק שהיא ׳ ת ש ב איתני ואין אנחנו שכיס אליו כמו‬
‫ה ע ב ד שעושה עכודתרכי שלא כרצונו שקשה עליו העכורה אך הוא עישה אותה‬
‫עצ כרח! ויצדק כו שהזא עישה איתיאך איצי עושה אותה מעצמו נרציצו וכן התפלל‬
‫הנכ׳א עה צפניז ׳תישיעשה עמנו שהוא ׳שיכנו אציו כמה שיענישנ! ונהיה חיכרחיס‬
‫לשוכ לפניועצכרחמווה! מכוון מצתהש׳כנו כי לא אמר םוכנוהיאציךרקהשיכצו‬
‫כ ׳ השיבנו רילשתעשה שנשוב אנחנו על ברחנו כ׳ להיותנו שקזעייכחטאיס והעונית‬
‫לא יצדק שצשובאצחנוכיון שאינו כרצינס ר ק על כרחניאכאחרההרגל א ן שיהיה‬
‫על ברחנו אנחנו נשוב ברצוננו הגמור וזא ונשובה כלומר אחר שתשימו אתה אליך‬
‫שלא ברצוננו ע׳ ייסורין כאשר ״ ס ר איש אתכנוותדריכנו ב ד ר ן ישרה על ברחנו‬
‫מזה •משן שאנחה נשוב אחכ כרצזנמ ה ג מ ר כ׳ מההרגל יעשה הקנין בנפ' כנודע‬
‫*‪fowjwpwp‬‬
‫‪-‬‬
‫סגלגזצרולרמתון שלן|ל‪6‬מזגל‪1‬ל&מ'ו‪'0‬ן?וא מה שבייאר‬
‫‪- - - - -‬‬
‫‪3‬א!חרו‬
‫ביש•‬
‫כאימי כ׳ אס מא ס מאשתנו וכי' וה‪!0‬נה כ׳ אסהש׳ אינ! ר ‪ r :‬לד‬
‫״שי איש אתננו יק שמשחיר כ‪ !•:‬ממי! !חיאסחייניכהחלטהנהיה הענש‬
‫היותי גדול שיצו״ר כמו שיקר? א ן אצל ילך כ* כי אס •חטא ?״‪:.‬ד לכ‪:‬״ •לא‬
‫״היה! כיי שלאיחטא עיי יק ישליכהו מלפניו ולא ייצה ליאת עוד היא העינש‬
‫ה• חי גריל שאפשי כ׳ כאשי ״כיה׳ ויענישהו אז ניאה ש‪.‬אהכ א ת׳ ייינה שיהיה‬
‫עיי עיי!היא על י י ך שכיאיתי נפסיק היאל נאכך מ כיי‪ •:‬יכי נסכי תכלה‬
‫למשה ובשיי היאשיןמהחגלה ?;אתככשקלא אלי כס כל עיניי דיך פז זה א‬
‫מה שינה כה באוחי! כ׳ אס מא ש מאשת‪ •:‬קצפ עליי עי מאי י״לית • שתשיבין‬
‫אליך כ״סייין ועינש׳יעי שימשך מזה ש אנתני צשיכ אליך ביצין ט כ כי אס איננו‬
‫כן יק שמא!סמאשת‪:‬ז ואינך רוצה לייסיס יליאיתצ! עיי הנה ו ד ה א קצף גדל‬
‫מאי ׳!תי מפל העונשים שיצז״יו במציאיתחא קצפת עלינו עד מאד !ייתר אני‪!:‬‬
‫חפניס בייסיק יביס ותפתתעל עיממה שתשתיי פניך ממנ״על ק חיי הצבי'‬
‫עצמו פסיק השיבנו ה' אלין מלכד היזת׳ עשה וה כדי שלא לש״פ בפיערת כמ!‬
‫שעשה שלמה המלן עה בספר קהלת ‪ p i‬ישעיה עה הנה כיין ע ד כז? ל‪1‬מי לכד!‬
‫׳תכי אס היה הענק שמאס אותנו הנה וה ?;א קצן גדיל יותר חדי ייתר מהראי׳‬
‫נחק״תיועל ‪ p‬ראוי שישיגנו אליו על ידי ״שירק ויהיה!? קצף אך לא עד מאד‬
‫ועל בן ‪ w‬ואחיהשיבנוהיא׳ונין ונשובה חדש ימינו כמו שידה כימי קיש שידית‬
‫קרוכאלימכןיה׳רצן •י‬
‫‪cvev‬־‪e4::‬‬
‫י*יף י״ז לנלעחתיגד תחלה וראש לפדקנפשגי•‬
‫היא יו‪ 0‬חוושיש׳ תשיעי לאוד חגהויהגמ‬
‫דד‪8‬סת ‪3‬׳'פגלת קימתי‬
‫ראש ל»'ק‬
‫ומשנאיו‬
‫געאן‬
‫קר!‬
‫פירוש‬
‫קה‬
‫משה כן לאדוני אב• מאד געלה ונביי‬
‫כההלבל!ואצ»י‪8‬נינו נעזכימ׳ •מיס‬
‫יוקדם וחלתי ואירא מגשת באומת‬
‫'»‪<I‬׳'‪ fl‬גפתיבנעיתלעתיסישעיתלגליתלעת׳‬
‫!־״ייני!‬
‫*'‪ V*/-‬אן> בי לתמוך כענר אשד את• לכתיב‬
‫»"«‪* C‬יי*‬
‫ג הכר בדיו ביאור ציור העוצה עצ ר!ח»‬
‫!שיחי בכפו הזה הנותן אמר׳ שפר‬
‫‪ _ ,‬״ ‪:'* _ .‬׳• ‪ *J‬למציא חכצ׳ ק ׳תי היקתה נפש׳ •שצת‬
‫ל־^'<*‬
‫‪ i i i‬י ‪ 7‬ע עירי ייקדש ומציין יסעדני ‪1‬עצ במות•‬
‫‪ \ ^ i‬׳ ‪0‬‬
‫‪:'*/ZZx‬׳‪-?:‬‬
‫^ ‪ * . < ^ < 2‬־ י • ‪ i‬־‪-‬׳‪<«..‬כ‪ »-‬ההכנה הננינה י לייכנ• ינחני במעגלי‬
‫גציל׳ שכיל׳ האחת והצדק למען שחו‬
‫לכיא בחדריו כחצריתיזוב)‪1‬ריתי‪ 1‬עשר ידית כ דית נכבדות מדובר בו בחכמה‬
‫ומה!מנצחה תלת ה'תמימה באו החמה שלעתים מאירת עיניס יראת ה'‬
‫‪ 1 3‬ש ב אלר׳ס ישבת׳ מתבודד כצפור נ!דד נ!דל מקי כ׳צד »‪ pp‬עמדתי מרעיד‬
‫ומ;ו»נ׳'אין וכרו; צואש!נ׳'עצ לבל אמריקה צריכינשקכה כמי שחר עלה ללביתימ‬
‫‪ S‬תזל כישצ א״ילתה הכיר גולת' באומריכבחינה נאמנה אחר הכצגתהצקירה על‬
‫העיון כציין הדברים הנאמרים על בוריין כעז ותעצומת תעלומות חכמה ולעת‬
‫כמסכת שכתכי־יה מלליקי; נרשמים בקשי חכמים לגני' ספר קהלת מכני‬
‫ג‪-‬צא•כי לבויס ביתיים יהאתוה אלא שתצאי תחלת! יס© לבל• תילה נרה‬
‫*איותעינ־ה כא יל ה שתש בחצי השמים כמים ליס מבסיס לשיס משטלו כבל דכוו‬
‫השב אשל דבר ח־ליס י• גבר לשכר הריס בכח! ושיחו והליח! כילאתה'‬
‫»‪£‬־ת• גחלת• מ׳ הוא יה ואייה מיה בן מיה אשר מחוה שדי יחיה יתרצה ויואל‬
‫ואם חכם היאמדניאלמגלה עתק ח מני חשך ככח ואל לבא בחדריו חללי׳‬
‫קנויים מ׳ כעל דברים ישלים למוצא• דעת בכל שביליו •גש אליו להכנס לבנים‬
‫למ״עמד ח׳ לפני הכי יביס חללים הפיל המשפיל לראות במראית הצובאות‬
‫מאהאיתעל העדר המתם וחיצשת השכלתם נקימתס ושבתם ישימו על עקב‬
‫»שתם ויאכלו מער׳ דיכם •מתק צחכסכרועכחירת'והפסד בחינתם בכל האון‬
‫מדעתתחתפ׳שנאודעתו׳ראתה'‬
‫מ ת י ולאה בט־כנועם ועם רעם רבותינו יל כדבריהם המכריס ונבר׳ס דבר•‬
‫אמת בהמת תכונת בינתם שכל מגמתם ותכליתם בבקשתם לגמו דברי‬
‫» ן ה ‪ 5‬מ ה נ ח מ ד י ס מ ז ה כ י י ‪ .‬ו כ ו רכלעינ• פני כל •!דעי דעת אמתתס היתה מחמת‬
‫^־מתרביפמעתיהאק פירצ׳פק על פני ברץ כ׳ כל •שע חכמינו יל ויופצס‬
‫לנושיןנעשס געי שחתכתי יכתתהדבריס הנאמרים באמי אשר צח לשתהשכלין‬
‫יכשלו'‬
‫‪55 1‬‬
‫לה ‪6‬‬
‫י‪.‬‬
‫ד‬
‫הקדגיד‪ ,‬לקי‪,‬לת‬
‫•׳־‪:,‬׳‬
‫יבש!! בהמתה ׳כאהד מ צ י ז ״ ־ ח י ת יה כ דכרי ת ר י ז ל ״ ל י ^ ' י ^ ׳ ; ״ ־ ‪r-'^ :‬‬
‫י;• ‪: :3‬דו‪-‬‬
‫״ '‬
‫הז״־^‪fl-‬׳‪57CSr‬‬
‫?‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ K‬ת ־ י־‬
‫^‬
‫•־‪.‬בד‬
‫כירישלסנייה עקב ענ ה •רדתה‬
‫י * י ^ • ^י‪-‬ב דייהקדה •בלמליזס ר‪1‬ע׳‪ ^ •:‬־ ה ר• ל < ה י ז י ״ ל •‬
‫ה •־׳‬
‫^ י ״ י‬
‫‪ .‬ד ד ‪ -‬י ל ה ל י ב מ ־ ^ ש ת ש ^ ה ^ ה י ' ^ ' ‪ / • " ' :‬׳ צי־‪ ) - •:;.‬ר ה ־ י‬
‫‪1‬‬
‫ר ל ח כ י ו ר״הלגמ»‪w c:a‬׳‪ r!J‬כ ש ר ג ל י ! * ל ^ י ח ־ ל ־ ת‬
‫הלהכל‪-‬תגגנהנחהשגולןדןנ^ר^לזזדלנ•‬
‫נמדתיזזצדש״תס^ש&כיש‬
‫^"‪tyfrfo‬‬
‫'<‪ r'.‬נ ה לשי־ •יהי‬
‫״ידי לח‪ :‬י ״‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬ו<־י•׳!‬
‫כ ת » ״ ‪ ,‬ת א ^ ־ ־ ת ^ ח ^ ה ה פ ר היה ‪V S j‬‬
‫ל ג י ^ ^ ל ה ב י ך ל ה ד ־ מ ׳ ת ך י ה ש ־ ן כ ז י א נ י ת י י ג ^ ב תי! *‪ ^ t‬ק ־ י ״ ״ י י ז‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬עד«איזד>;מדבה׳תחה׳ממעוי^בד •יב ׳‪,‬־^ולקיבחלהה״ ״ כ ‪ 5‬ל ־ ‪V ? :‬‬
‫ה ש ו כ א ש ד ד ב ר מ ש ה י ד ב י לסבר אהל ה׳צ^־ת ייש־יש״״״״ישזקרכ^ש״ ‪V ~ :‬‬
‫•‪.‬־׳‪.1:‬‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫>הה־תיד;‪ ^1:‬ב ־‪v‬׳‪;x‬־‪v‬‬
‫אה"‬
‫*‬
‫‪ /‬״‪/ . . ' ^ .‬‬
‫" י א י ג ירייאשית‪-‬דעתידמתכזוותוייל נ * י ‪ .‬ר ‪ :‬י י כ נ • ‪ : * :‬ע * ף ב י ב ; ־ ‪j p ^ j‬‬
‫ז‬
‫‪cm‬יל*?ימזש‪0‬ן*‪4‬גנ‪1‬וסספ‪^-1‬גדול והקדוש הזה שחק כייינת^שייצחו"בו‬
‫‪,4‬‬
‫ר ב ר ו ד א ש ר ל ם כדתחלילהבי כ ל ד ב מ הסזת‪-‬הצדקחייבהז‪:‬שבייליבץשלהד‬
‫והכאה>המה*־א! ק י ד ׳ ה י ב ק צ ת ד נ ר י כ ה ג א מ ו ^ ל ע י ׳ ־ ת ז ש ד ג ג י סי׳לבה כ י י «‬
‫•אזרי‪/‬עיגיענוחשנתהמי^זלג^בהמהספ^ימלימ‬
‫ליול‪1‬שי?‪1‬עלו‪7:‬דריההממלג‪!1‬מע^‪1‬דרכיהאמ‪0‬הא*‪:‬א‬
‫ו אחד‬
‫‪rcrrrr‬‬
‫^צחפין>סס‪3‬ו ל‪0‬אותשאק מ י ן ‪ s‬ז ל ט ע ו ת א פ ׳ ! ‪ r t t l r l‬ס י ן כ מ כ ‪ 3‬מ ז י פ ‪ 5 ! * 3‬נ צ ‪fcis‬‬
‫^ ן ^ ו מ ס ל ד ו ^ י ה י י ^ ר ס ק ב ז ^ ק •‪ 66‬ר ‪^ 7‬‬
‫ל א ש י ח י ר ^ ב א פ ת ק ^ ק צ ^ י ל א מ ׳ ^ ר י כ ז ל ! ‪ :‬ת ל ״ ה ש ־ נ אשזכתזש׳ סרוופן‬
‫עןזכקטןמהפתיכיסיא שר לביס ריהעא ידיה נשמעפהשדבמישיבזלצבי י׳גימ‬
‫לת<ל‪:‬יהש כ ל מ ה כ מ א ש תבקשו כ ע מ ד ה בת! הה ‪ it‬ל ע מ ל ז י א‬
‫‪v x K f f K w‬‬
‫בחפזימאחיהטזיסדהנ^נההתהראדשלאהיה׳מיןסלשיגתאעילכז^^בעש‬
‫ופייכששיהבתסיססמנשנאר׳ן ‪-‬בכיאורסכהדוראיתילכתבפהאקד מ ה מ א ז ן‬
‫מהזואנאוזביייןאו ‪2‬זהיא כאמתהיותרקשהמכלס שאחדעליניסבדץשנלעיז סכר‬
‫קהלת •*פנימה פשתזבנ! הלא הוא כשק־שמחכחד כ י ל ד ת ך ז‪-‬זל‪ -‬השדיש־של ‪t‬‬
‫יזל‬
‫נקש! ארעחזאל נ?׳ •נהק בקשולחכייסלגגו( הפי־ קהלת ספמ‪ -‬שמצאו בז ד ‪ 3‬ח ס * י ע ׳ ‪f‬‬
‫לנ‪:‬״ ספי ‪;4‬רמ»»תא»רונהחכמש־של פלחה‪-‬אאסר‪6‬מאבחיר ב<לד«מןהש‪5‬א*־ל‪>5‬‬
‫(‬
‫זיל* " י‬
‫ותתוזאתרילבבכשמלחהאמדמלןכדרמלכןה^ההרציימזולממן^^מ‬
‫ריין פשאמרודעכיעל כל־אלהיביאןהאלהזם־כחשפיש אמרו •פה אמר שלמה‬
‫ל פ ? ‪ :‬ה אמתהמאמד׳ידזס ה!א‪7‬יההיל חאד־קשה ה ה ק ה ז מ ע י פ ^ ׳ ד ו א ה » ‪# 3‬‬
‫הפלא ופלא אין מתחלה לא ראזמה שכתב כב־ף הפסיק שאמר שליה •דע ‪c‬‬
‫גלכלאלהיב־אןאלייס כמשפט זמה' י * ‪ :‬ע ל כצה־למוז סכר ק ד ל י ן יאסי ‪* r i‬‬
‫מתחלה ס׳כיהדקיאזעכ^היכ ס־אה כעיניהס שדכר׳יית‪1‬ש לצד‬
‫וינחדש‬
‫להפ אחיכן במה שסתב ‪1‬ד » סי על נל‬
‫אלזיני‪£‬־ צ יזג‬
‫‪*r> i i y j r s n‬‬
‫‪x pzrz‬‬
‫‪t‬‬
‫־‬
‫ל ח ‪,‬‬
‫‪...‬קיכה^ל״‬
‫יישן]• כ ת י ך י ג שאקל ימ־שואשיכה לאוא! א! לאהשנייזי־כש־פ־ה‪.‬דקרא ז ר •‬
‫כ ו השגיח‪ :‬בו בי צאיעלה ‪1‬ה עצלב לעילם חללה נעיד קפה למדה־צדכי להלזדזך‬
‫!ציידעזהיאבאצואדור הותרההוצועהל׳תייןזליתדויןהממשפ׳קכמה;זיז״ור׳ ־׳־י־י• •‬
‫|‪8‬יהיומ‪0‬יןצנלמינותכידסאמרוכמיןייותכאחדעיליש מ פ י ־ נ ק ש ה ‪ -‬ע י ־ טיב‬
‫•צאכההיוצהב נ! פגוות״הלן בדרכי לכן ינמראה עיניך קיא ה ת ו ת ה ו צ ע ה‬
‫ל נ ט ת א צ המנחשת וחוויתקןא־תו כמה שחיו להזהיונצוסריודעמעליקצאצזז‬
‫'ם' חיךנתקררה דעתה בזהוחיךצ״יר אנלס ששלמה העה ג ח פ מ י ע קעחוקיז‬
‫‪*.‬תיו הרצועהזאחיב יזהיר על ה‪,‬עינשכהיות שדיה ראוי שייהיר על ש ר ב ב נ ל יחל‬
‫זה׳ללולאי‪/‬צןבירב<'ל‪7‬ךוכמ‪1‬א^שרןידעכיעל כל אצה יביאך‪ crlfe‬לבשעזי‬
‫*אשהקראו היקיש׳להוהיכשלפלזדעה שדבר שלא שואגי להתיר הרצ‪-‬עישויזתכ‬
‫מ מ ע י פללעתש לאהיהלהם צזמדשהשאממדע כי על־ כצ אצה‪:‬יביאך;עיוליס‬
‫מ‬
‫ששט איירויכה אמר שלמה מ־לעוצש לא אתי י כ ה יהיה להסללומר כיביכאחי־‬
‫•ועללאלההקןקצת את אשד עית‪-‬־לא שאחל יכה ז מ נ ן אגל׳ כודה‪.‬א‪.‬־קר'»‪1‬‬
‫משיצייתחצלכ־גתשצמלהעלבכתיכ היהדסהיאדמכםהילכל שאר לכית־מט‬
‫{«אמד«ס;י‪0‬אימ שלש ‪ j‬למ אוהלידעצ * ע מ ד ה ל=*דס כ י ע ג ס ש י ש א ן אשרם‬
‫&לי‪4‬ת־םצפיש‪ :‬ז*ימ‪ *1‬ילנאןרה!משפ?‪1‬והדכריס־ינכאי«סהי?^״כיצועה‪€‬אשב‬
‫<י‪:‬ולירעצפעי‪:‬שר‪4‬צגיד!שלכ«ש‪6‬צ‪1‬בפיהמיקמלשלפיסימוא‪.‬מסים צת‬
‫*ע‪0‬ההזג‪00‬בחשף‪1‬גל‪:‬ימסן‪1‬י*י»למיוס׳ן«צאה״נל‪1‬יזמין‬
‫‪fvtdmtoai‬‬
‫*•‪ Mia‬לאחרים‪ .‬לצד מירקיאין •שינתה לומישישבד־כיישפצמכידיל צדגימתו׳^ו‬
‫וראשקהיצלשנוטקלצר מיםתיהמהשמכנדלי^ לשולוצנש נתהיוםיאמרי*^!•‬
‫ו!תר‪.‬שלמלללצן ב ר י ס ללךזאצנכ• &א;עד כידךל׳ה יד־עיכיועל •ןל א ל א ! ‪' 0‬‬
‫‪1‬אךיד> ה ‪ b w b • 0‬מבינים ע ל ־ מ « ‪ 6‬ג א ס ‪} c n # u i c w‬שכוי יאם־ליז‪ ??.‬יזהר ‪K v a‬‬
‫ןנזש^תהיהנישייש עקלקל! ת ג » א מ { ה ס ר א ס ^ | א ^ ז ^ א ח ^ א צ ^ ה מ ח ר ז )‬
‫־גי*•י•לה^ימתתהתולכצ שהוא יאחד הלשקעיהשלישל ׳הייה נא<•שא׳א!למג‬
‫‪1‬מ‪:‬םצד‪:‬זיויי‪,‬זדע*ועלכלאלהיב<אךאצזםמשצ^עכממנתלןנדרכז‪:‬ל^•‬
‫*‪3‬גזראשש‪0‬י^השכי^דיתואלל^‪:‬ועל^;אסד^^ל*חיד^תמכהז^נקאה‬
‫*־‪.‬מזחלתצע־מיהצןבדרנ־ללךה^ פאלי אמ'בנןח‪673<5‬ועןזד^ת‪1‬י|&‪0‬מ׳ן‬
‫‪i«r3‬‬
‫•ייתזרוקששתי‬
‫לחההתירל! להליךאתרילבבי־ויצינייילפן ^ * » ע ל‬
‫‪0‬‬
‫ה פ ו ש מ כ י ך י לפי שגייתוהלןאיח לפרשה י ק ט ת ה ^ ז ו ה ת ר ה ^ ^ ה ז ל י פ ה ‪• i :‬‬
‫?אוקאתדווה־נראה‪4‬גא)‪1‬השלא ׳תגיןריןיעגמ״יתי^גו^זקר^זמי ץ‪1‬למ‬
‫דייןזל‪'1‬וא‪:‬ליתח;ל־תזד<יןאיןיאיו'ש<ביא‪.‬ד!הטגנ׳שכשאש צ ׳ ת ד ק ל י ת ל מ ן‬
‫ל׳תאלח«לזת^שצשמההדבוישבותר«'בע‪1‬ייכא‪£‬ר‪.‬פ^קדנילו‪-‬א‪3‬י!א‬
‫שיצל‬
‫א״דשצחהשתק•‪?,‬׳•ישית הרגל לפתאיבשכהשרמילקלפי^יזיאת •אף כגיעל׳ם‬
‫נעש׳נקשיהפיייזלשק שצאפפי‪:‬הנשמעיישט‪-><-‬תדכו!ג‪0‬ח ‪/:‬לכרשנ‪-‬בחהט! או‬
‫‪:‬‬
‫‪ « 3 1‬ז ת » י י ‪ .‬יוידעזעאיגתו<ב|אצל‪$‬ו‪m^TkKw>fmxAtB^&}z3‬‬
‫‪i‬‬
‫׳‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬
‫&‬
‫מ^אוב)»מ׳^י‪40‬ו‪1‬יול^ת‬
‫י!«‬
‫לה‬
‫כ‬
‫ג‬
‫הנשמע‬
‫י‬
‫וזק־־הד‪,‬לקי;לי^‬
‫»‪1‬מאעמשטיויותהלכריסמצדהק‪:‬׳אאשייבוסכ־יז־יבי ל־צדק־ז־א ‪5‬י‬
‫כפסיק יבאתהלשוןוהיא שאם מלברעשה׳״ היללשיזיילדב׳לד‪/‬־יאה־י‬
‫עה הכחיל היצצ שמח בח יי‪.‬בחר;חך ייבשרשתל הכלתהכתנ •־‪:‬צ י י ‪:‬‬
‫יה שנכאל הי במק• מ ב היד כע• מה ש אא־יצלז אני ל ־ ק זק־ש״תהנ׳ יי שר •נ*ק‬
‫שאמת שיכה אתל שצייהבחכ־־ת עה‪:‬הנה היא ״נ;—‪,‬י ב־ה ‪:•:‬א נ ש ‪ -‬ר‬
‫גדקאלתאמלמהה׳השהימישהואשיניסהייס־כיס מאלה כויבסד כהקדמה‬
‫על כעצמה ונזכיר איחל פל בקיצר ללבנת ה׳‪ ?:‬הל ה ק יה־א כ׳ לל״תהתי׳ל'‬
‫יוה המיחה מעתהלידה כמו שנידעונח‪ :‬שפירש׳ קצת״ה־־כיש• כפשיק יייס הקא!‬
‫היום הילד! הצה מיום הלירה עד יים המת כפל ייס דיה ידאג הארה •!תרא‪ 0‬לייז‬
‫הייתקרכ אל הייתה ואס לחה שגוכרתכו המרה השח רה ששכל •יה י״ ס מתיךכ‬
‫אל לקרירות !?יובש שלס איכיות לשחירל כנודע ועל ק נימי לילי! 'ליל האוע‬
‫יוסר שמח ממל שיהיה כימי הכחחת וכימי הבחיית^יע־ חמל ש־הילכימ• ל‪-‬קנז‬
‫וקבכל זמןשעכיהיה ייתר שמח מכל• ל רעל כן ירא! כעיני! היייס לראש‪:‬־‪C‬‬
‫שככרעכווייל‪ %‬טובים מללוו׳סיול יצדק כאמתבתענעי כשרוכש‪-‬הללרני־ס‬
‫הגשמ״סאמנס כשמחתהשכל ולתעציג הרוחני הנל לליותשכל י״! ה־־לצלל‬
‫ובא כימיס ישתלס וישיג •ותר ממה שהיה קורס על כ; כשי! ביר הח‪ 0:‬יי‪1‬י ידלל ת‬
‫כימי הבחרות ישמח מאד למה שיראה בעימ שבימן הילליתלא היה משיג‬
‫מהשצמיתוהחכמה מל שמשיג עתה ? ‪ p‬מס שיקרה כנעדר• ללשניל ולמ‪1‬־‪6‬‬
‫אחרהחוחשיתשידאגובינירתהיפיס הראשונים ולזמן העבר םאכלקלש להיות‬
‫סלי‪1‬אזיותרשחחים‪1‬נראלללסשהזמןהעכרהיהי!תרטיכ כי כפי שמפת לס‬
‫סל ארס כן ישמח בחוחשיו וכמזכטיו כנידע ועל ק דכר שלשל העל אל הנח!ר‬
‫כ!מן בחרותי אשר הוא הזק שראוי להוהירו על השליית שי* הילד ת וימי הזקנה‬
‫אינם נאיתיס להפגת השלמות ולהטריח לשכל במושכל תיאמ־ ל! שכל״ת! בזמן‬
‫הבחרות ראוי שישמח כיצוזתט זה לא יתכן רק כרכר־ פ הרוחני׳' ולזא כאלו א־ר‬
‫לו שתהיה שמחת רוחנית אצל היזכמהוהסלמתט כםישמס כליית בחיר כוכיית‬
‫!מן יצדותוהנל היא היראה שככר נכנע לחימיאצ לשכל בהחלט וצנרה ש‪-‬ייחת‬
‫השכל על שמת לחומר ווא שמח בתור בילדותך ואמר לו שכאשר •ציעאל לי לוגה‬
‫הואתכשחגכרשמחתלשכלעלשמחתלחמר עד שישמח מכירת הזיק לעבר‬
‫הנל כול ידע כאחת שיטיב לו ולעצמת לב! נימי בחירתי! שלוא שמת בלם‬
‫בזכיר' הזמן לעכר וכל שק שיטיכ ל! ללכא כי כל חיזק לתק‪:‬ממ‪ '1‬לחומר וכחי נגד‬
‫השכל הוא כוחן הכחרויועכאמישיטיבהואן׳ביחי בחרותי! וכל שק משם וללאה‬
‫ואמר לו עור שאחר שהגיע למדגתהשלמיתהזה הנה סתר לו להלך בררכ• לש‬
‫וכמראה עיניו שמובטח הוא בהם שלא יטו אל המוחשות וצא עביר! 'הציצה ם‬
‫כשינלר החומר על לשכל או לם לבא ועינא סרסורי דעכירל אך כשלם נכנעים‬
‫אלהשכללנללס לילכים כדרכי •ושר לכל הצריך להעיידתהתימר על פי השכל‬
‫»׳שר ולעשות הפשל! לשלמות והוהירו שאן שהיתר לו להלן כדרכי לט וכמראה‬
‫‪R'i‬‬
‫קדט‬
‫קחלת פרשי‪ .‬א‬
‫וןי;י! אחד מ נ כ י יכצעהממייעמוד הסיר»‪ Ju‬מצפה כ׳ היצהר!?!א ה נ ק ידיייג־ש‬
‫מיוי ונעיר וראוי שלא יניס ולא יש; בכטחק הכנעתי י ק שיהיה נדחה ל! כהר גנוה‬
‫כ י כצ שגדול מחבירו יצרו גרול הימינו אס לא ישגיח עליו ו‪/‬מיד על ‪ p‬אמר אל‬
‫»םלם שגס כה״חהחזמר נכנע בהחלט אלהשכצראו׳שידעזתהיה •דיעתוואת‬
‫נ ג ד עיניו תח ל שעל כל דרכי הלנוהעיניס יביאהו האלים כמשפט אס טיב ואס‬
‫רעונוהיותי׳שבהפסקעצ יכין זיכה אמר|שצמה העה כו ועל פ׳ הדרך הוה‬
‫יתישני כל שאר הפסיקי אשר יראו לכאורה שה; מטי; לנד מינותשהין כהס נפתל‬
‫ועקש חלילה כמו שנבארהו כל אחד במקומו ומה נכ!א לניאור ה נ מ נ י ם בסי־‬
‫הנה בהקדמתנו לסכר שיר השירים נתננ! ט!כ טעם לדעח למה כא ההתחלכת פיביה ‪K‬‬
‫בשמו וכמין ומלכות! נשלשמפפריו והנה כפ׳ מה שכתבנו שם כסדר שלשה ספריו‬
‫דנר׳‬
‫כליה וה הקידס לכלסבכיטלהסכרותהורותוהדכרים הנפסדים וכלים מאליק‬
‫קדלת‬
‫<|מרני גמרם פעלכןהוכיר עצמופהבשס קהלתשחורה על קהלתוקכק הדרושים‬
‫כלס אשי אזן חקי!תק; כסכר הוה כנטול הפכיות הזחת!קיום האממייתכלם‬
‫גקבצובאונפפיהוה ואמישהזא כן דזד לימוז על הקבלה האמתיתשהיתה‬
‫אצלו מדודאביו ע ? שנתעלה במעלותהשכליותכטוכטעס ודעת חכמת השכל‬
‫אשר יצטרך אליה כאמתלבטל הדברים שלאבאעליהסהמופמעצבטולס וראו*‬
‫לסמוי על השרש׳' האמת״ימפאתהקבלה האמיתית ואמישהיה מלך כירושל לימת‬
‫עלה׳ותדבורו והעם החכמים שלמים שכירושלם ששמה ישכו כסאות למשפט‬
‫לקדושתהמקיס וט‪/‬במזגו כ׳ אין להול׳עאמתתהדרושים העמקים הכאיס כספר‬
‫הוה רק לשלומי הלעו' יכינו ‪1‬את>וא מלן ביהשציואמנימיש פה לברי ובשיר השירי'‬
‫אחר שיר השירים ובמשלי אייר משלי שלחה הנה בתחלתכל ספר מהם הוליע‬
‫אופ; ללכול בו שבאחל לבר ל ר ן שיל ובאחל ל ל ן משל!פה לבר הדבר׳ כפשטן‬
‫כאשל׳לבלא׳ש בחכמותשיהיההלבול שליטהשכל ולהיותשבספל הוה ל כ ר‬
‫דבליו פשוטים מת״שכיסעלהלב כלתי משלושיל רק פשטן של לכלים בלים‬
‫ןמכואריםעלכןאמרשהסרכריונייוהנההריאכע ולהשמלצ ככלעיז למת ט!כ‬
‫טעם להמחלמכל ספל מהם מסכים צמה שכתכנו עם שלשינ! קשה ההבנה קצת‬
‫•האילואמאלילן א נ א ל ה מ ת כ נ ת לכליו כקצלה נשכה כלולה כמ! שהוא‬
‫כתוכברכסאמלויוללבלינתובוילנלשלשמאלפישמשל ויהי ש ז ו וגוי והמשל ‪ pri‬יא'ג»‬
‫הוא שנמשל בו לכל אחל כמ! חול חילה ומשול מסל זהוא הנשל הגלול והנמשל נ מ נ וילגר‬
‫מ ו כ ד נ צ ר וללן השיל צהיותתחצה או לבל עתיל להיותובעבור ‪.‬‬
‫?‬
‫! ‪P‬‬
‫‪pp‬‬
‫ש‬
‫ו‬
‫‪ 4‬י( לגי' ‪i t i‬‬
‫מ ה‬
‫לחבל הלבליס שיעלו עצהלכהחצנמלתלבל• ואיננו כ; כצדכריכ׳ הפסיק שיש‬
‫אחלי! יורה עציו או הוא כעצמו גש ק יונה הפסיק השני כספל הוה על הלאשון‬
‫ע כ ל ׳הנה לדעת• ה!א ול הלגיש כשני הפסוקים הלאשיניס מהספל ה!ה האליכ!‬
‫אשד לא יעלם שהיה מספיק שיאי׳ל א*<ר קהלת הכל הכלים הכלהכל ולא היה‬
‫צ י י ן להתחיל לנר• קהלמשהיאמ׳ותר לגמי• ולתק קישיא ואתהציע הלאיכע‬
‫‪1‬ל פסיק‬
‫וידבר שלשת אלפים משל וסי שגם שס קשה‬
‫שלא היש‬
‫צ ו י ן לומר מלת‬
‫ו׳לבר‬
‫מ נ‬
‫' י‬
‫צ‬
‫נ‬
‫י'‬
‫ןידנישלי׳יהכיקשיא^וימש־ל^אלפישישל יפי' ו״ף שירי י נ י ע * ׳*•‪*fs1!r‬‬
‫לייי׳ לנו״בפ‪ p :‬לניילפכיאי השצ‪1‬ל ה־\!ליתי*י בשלשלללפייש •פ‬
‫ל יו ש״ל בשתדיל בפ'לוישי;כפפ ?•־לכי‪-‬לתיבייל'שש כ לל ‪ i r i‬לשפי‬
‫י׳לתשיו בירלתשירלשיחיי־לתישל•נפצי ‪ •k‬י ^ ‪ 1‬כ | * * י נ ^ ק ל « ל י ן‬
‫ידניעששל•?'ישפיק ש‪-‬א״י ויישיצ שלשתיאלכיז יישל יפי •ללר‪-‬ל לנ ••‪5*-‬‬
‫אהדרזצאל־־וואשנליניאיי־לתי״של־תייישלישצלאשד־שצ ג דני י‪-‬יי‬
‫וולתלמשצנמי פ?;א נייד? שליח על י פ ר אי״יילת ?ישיש ליא״ר׳ש ׳‪0‬‬
‫יעל בן לייאיאיהייששיית ד י׳ייל וישיליושל פ נ י א ? שלמשל רימליליוידה‬
‫פניישלנירניאתרכאייידייא־ח־לחידל^ישלייפלזפ^לניאעיד^^ג*('‬
‫י *' ״‬
‫ו ? א ? נ ‪ :‬י י ־ ‪ .‬ד לשש? יישיי‪-‬יששנמישלנישייניל? ־־נ‪ 5‬כ״ יציישצי י‪-‬יי‬
‫י שביאר ל‪-‬של כייילשיייאי־יי׳שייךלגיאלל״ת תללזיפ׳‪-‬יילצאני‪-‬נרנתיג‬
‫ישנקז <יש• אות *‪ fr‬הכל ‪•tai‬‬
‫•תחלל ולוא שעת נואיית־ששמי ר^‪3‬י*יןיה‬
‫שנתחבר נ י ד ן ש ד ‪1‬צל למ׳‪-‬יו־צ• צלצל למי עצמ״נף־לשוי־לל*ששבי‪4‬‬
‫פחו שלש שידי דיר לחלךעליז לייילך ינכי)ייולליש ‪ ' v i‬ש ל ש נלכלילל^ל‬
‫•ייני אשי נתיחי תליי •תחל י^מוי ודיךלשיייל״ליית' ה ל ל ? יאיייישלפע*‪6‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫*יינו לייתידא;תיבמל&תאבו־א‪-‬י‪/‬י ‪5‬לש ז&ייכ^‪-‬לוייים‪-‬ליניישן׳ד ללי‪-‬זן‬
‫‪3‬יצלי־תי׳דרךלשירש*?ילני׳שי• צכיצשיבליי־שצא‪-‬יששח הדבר ללח שעתר־‬
‫ל?יית •אמייאותו צלציןש־ד^א'אייי־ניר'עילי לליית יעי' ואלד שפיאר םלי‬
‫‪5‬דני׳גפיאד ישדצר?שלוש'י‪?£‬ואמלתדכיייביארי באחיינה*ע? ליאהניצה‬
‫ניייןש לול יזאיינ״עצ* •היויג יזפן׳של*‪ 6‬לח^רגלרניים שיעלו על •ללב׳ ? » ‪J‬‬
‫במל־) אצרי כויייילה^תי׳גץשלי׳ל י ג כ י יזו? ליד רביי‪5‬י»ל‪0-‬בזש*‪ 1‬ללב‬
‫)גל ב;‪5‬תחיצ‪5‬מלתד^'&לוא זלאלי איירישיול שיא*־ש‪:‬פי• וין ־•?•ז י מ י ן‬
‫יקיזש ‪5£‬א<׳ שיקיא׳ ׳רבר׳ין עת* שיתיפה^ל לצב • ואמני מ < שיצל ־עיצ‪/‬‬
‫*נוי לי; ‪nfc f‬׳‪j‬ליל ^‪ Vl.‬א־י* היכל הדבריס‪-‬הנייבשאר ?־•ין‪-‬מ ת <׳!‬
‫גנל‪-‬ייקיש •מפאר‪-‬הייקיחית •שלי( •י וי יז בוי׳לתידנר• היל ל פ ש ק לבאי א ל י‬
‫>> <א<נ‪ .‬ל׳ ־‪:‬ל ‪1‬נ‪*3‬‬
‫לבש ק'לני ביייןלת דשו*»יריזעל ייתתהיניילנוצי !* ׳‬
‫שלפש ק‪6‬ישאחייוול<צלייזי^יייפלכ־צ‪:‬וי'‪'5‬בפ‪-‬יןעני״ נינ־ד־ייישי יילת י כ «‬
‫י‪-‬יי" ׳ ־ י ׳דלעליוי־אאיל־^נע^יילאוהפ^קאזדבא^נומלת־שוייו׳••?^׳'^^‬
‫י•י ייענ־י( אשי ליצר צ! יא אר־שפ^שנולצמיןיש^אייר * י ״ ל ת ל כ י • יויןי^ש׳זן‬
‫־ " י־ י אצאיאחיזיעל^ותלדנועפןוירלינזפו־ל^ג‪-‬ש צויששק^ש־ישללוא^‬
‫ליילפשיקלפג׳שאווולבללשלי^יקללת״ולעללפש־קילו־^יןש^‪-‬יגז‬
‫*׳לתרגרישדיא ‪ * 5‬ו ר ע צ ל ש ל ^ & י ^ י ב פ ל נ ל ק צ ו י ‪ t ? t f‬י ב י י ש *‪.‬מייזשיש־על‬
‫‪l‬‬
‫!‬
‫ך״'‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫הצל כאח!י (ואגש‪-‬־בן בוהללמ?׳מ * נ מ מ ע פ י ‪-‬‬
‫ל ל ‪ • .‬משנ׳פ«נלצדל?׳ל‪&5‬יאר‪6‬ש?תח•!! געי ןלי*ן י‪ !st1‬א י ר ?נל לנליפ ‪v-H‬‬
‫‪ , r t o * * ^ ? :‬מין־ שי ש ז‪!4‬‬
‫‪y‬‬
‫‪.‬‬
‫‪K‬‬
‫־‬
‫<‪:‬״‪?:‬־ אחלימצליאי הו׳ז*ןיי‪:‬כו<‪ 6?<14‬ששצ^וליש נ מ ר ^ ב ל ^ ^ ה‬
‫ו נ‬
‫י‬
‫< צ!‪te‬‬
‫‪m‬־‪*<" h‬ר«‪£‬־י י ‪! w‬‬
‫ץ‬
‫הנ‬
‫־‪••-£‬־>‬
‫»אמר‬
‫;קהלת פדשהמ‬
‫יאי^ציפל^יגיי׳או^לאוח^פל‬
‫קט‬
‫^‪^^•*tv^ljw-vp‬‬
‫קצת י ם‬
‫‪3‬חפיצ•‪ :5‬נקני‪ /‬ל ש י י ם ה ז י ן ה י ח ש ן ה!א‪.‬סי;נ;ס ו;צ‪1‬סלנ• כ! י י ו ו ש ו>•‬
‫מעל השק‬
‫נ ל פ ש לשחי נ‪:‬י־ם^‪-‬אנץכנן״ה‪>>W?0.V‬‬
‫‪p*S1'J»1v»-J‬םיז‬
‫» פ י ‪ 0‬לשמש כגן׳ ‪ 3‬לשיפיםמכ׳ס לכרכים »‪a‬־‪ !< p>q‬־ ^ ‪ » 1 J‬״ ‪ M‬י ? י י ?‬
‫*';‪ a•" n‬ו‬
‫‪ , 0‬־‪:‬‬
‫שזלפלזפישצי‪/‬בציכנפיהאון צח נצל כלפי הפחד!ג»אלו* נצל׳ ‪ ,ict‬לכה‪,‬‬
‫»>;יזשולצ<‪{/‬פ הינוישיגי־פהיישיכלצם ב י ז י ו ן‬
‫<"‪ wi‬שפה• ־ג׳ה‪-‬ישש־^‬
‫אתפהילמיניפאשושחוכלהדןנליםיןנזחי׳כהג־׳ןכ׳ם^איש־יזכ* י י י י י כ‪:;,.‬ח‪r!r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ asp‬נפשל׳פ וכליש נייק הי׳יתה&שמית״נלההנ^א ) * פ ג ל ח ל ן ש ש נ ה כ ל ף‬
‫•אמרעלהצתווחמ^ההמקיממילמעל^שכהתע‪KQ*$f‬ג»ן‪.‬שע‪5‬למי!‬
‫*‬
‫‪9‬‬
‫« ‪.‬‬
‫^ומ&הח<תטהי&שחכצש<‪/‬תהכל‪,‬ויןטמגנחתעל^לה?<יי^הגמ‪0‬וגי׳);‬
‫מ א ל י י ל ע ש ר ה ל כ ר י ס ק ש ׳ ם כ ע י ל ש ו ב מ מ י ת ק ש ה מ נ ל פ ‪ : ( . } * W K V O I‬י ‪ .‬׳ חל‬
‫ידל׳זה שהנלהיה מן העפר והכל שכאל^עפר *אמ»י;<»»‪ 3‬ין^‪5‬ל<}צ‪.‬החי‪1‬‬
‫פסה׳ה שיוהמ׳תה חחחייב מפאתהל«מני‪ -‬ש י ז ׳ א ה א ק ‪ « , :‬ל ‪ p-‬היי ו לללח^ ‪•ip-‬‬
‫המיתההמלעכיתעלפלהרכר׳םהגשחייס •כ גפיכמציס^איו ןצלהץת ש־שש‬
‫‪1‬‬
‫י‪1‬ט׳נאשי»גאל!לאלשי!!א קשה מהמ!ת‪-‬ו«ת;כל על‪4‬י {(לא‪ .‬י‪/‬כלח •***‪•.‬ת א ת י׳*}‬
‫;‪nt‬‬
‫ק מ הטוככץ&אל אתל המיתעל ק אמר כיפים ל ש ח י ‪!!»3‬זשמ‪5‬יז(אי‪»:‬ין‪&1<.‬‬
‫השש• הןצןי׳ואולכאיינוגהעד נכין היום ילהיישהומ? ‪^ps‬׳‪5M'P‬׳»‪«Hj?i‬׳‪t035ij‬‬
‫א מ״ג׳‪.‬לא׳ש*להשם לצחי כ׳ ?המשך חדק הכל גשכחעלגןאיז^‪-‬גנפ׳כלשייש‪,‬‬
‫‪ <9‬השמ^מוימל הזחןשגד^מספרהמנועןבקיי^^פי׳תאתויי״י‪/‬עיגתהצלצ^‬
‫®>‪ m‬שמ־ששמיומ<גמהפיצשוצקיני‪1‬שישר?‪60‬מ‪» 0‬מגהל‪«:‬ל«ה(?ין־גא ‪ f‬ה! ‪f‬‬
‫׳כיל לכלת! נ ל ה מ ג נ י עליו והוא השהללחשג־ל־נ^פיזז^שלילי׳עלס‪-‬מ‪-‬הגלןלימ‬
‫נצלס־כמופהם השכלים הננלליםפהכ &לשסמרלגו;‪,‬א‪-3‬יאגל‪1‬ל<ממנ‪ 5‬יןראשונהן‬
‫ואםהעלןלהאחייןמנלסואםהאמצעיאשו^א הציגה לליצל‪.‬כא*! גלש נ ת ת »ו'צ '‪3PV1‬‬
‫» צ מ ה אולרישש׳יה כנןא א‪3‬זרת ק ד ש !היא‪.‬ה׳ללזליןןלאשןן >‪0‬תן‪66‬ת קלישי‪ . :‬י׳? * ״ י ׳ '‬
‫‪1‬‬
‫ק י שפיז‪!5‬זיצצלייזהא״צע״‪& 0‬ה‪.0‬עללי‪**0‬י^ילןנצ י ך ז * * עלילה •אחירהן« שיל? וכוי‬
‫ושתשל^שיתהפ עלי ‪i‬י‪D‬יחגל)ל ‪ts‬אקןגציל•סמ‪p‬ייה®אשרמ‪pi‬נא וצי קי‪0‬־‪8‬צ&הי‬
‫‪,‬‬
‫פעמים־קדןשלדמואלחוחקשכשלשה‬
‫מללעשךזקי׳םהעליוייעצ‪>*.fra?p‬י‬
‫אניןגוצפהמלרגיתיהששיפ־פוכלוגישיחייתהיןזםע‪/‬עלכ׳הרלךהוההקל^"<‪ttctrJ‬‬
‫‪ 3 0‬מ מ ע ה פ ה ואח פ י צ ה לישסהלכל׳'הכלים יהישקל־ם אשל‪'.‬יואל ה ע פ ר *‬
‫כ ‪ :‬ה י ל י‪-‬הכצהנליפי־׳יקהלי‪/‬יו'י‪-‬שקהצתני‪.‬חלתא‪-‬ירי‪1‬וכהח לכלין•‬
‫כל‪-.‬זיהוהה‪:‬א צההכילהלנליפ שהס השכליפ!תהיה מ ל ת סכל פ על ולא ש ‪8‬‬
‫ל‪!• .‬שליש ה‪ •:‬םהדנייםהנפששיס יכל‪-‬ם מ־יליהסוהפיכיםישתתתוה י פ י *‬
‫ה ‪ :‬ל ־ ‪• t‬כליפ "‪r‬הי‪-‬להשצ׳הכצהכליוי׳ההילההנליששי;ס‪.‬שקנ‪,‬מש כלים»!מי*‬
‫ההרה י ״ ה שלמעלה מהם ה נ ה הצי השיה שכהה ה!א שהכל הכלואםיזלת ? י ל !‬
‫היא שש ?הכשל והי; כל יאמר ג י י ג ה ללשיההגלייה־צייאחר׳ תחת•! * ‪ .‬ל ‪ ,‬ה ע ל *‬
‫ו‪$‬למ־ &ש גג־ ‪ w‬׳ ‪8‬‬
‫‪ ; t‬מ ? ; ‪*» s i‬הבל‪51‬מתי ^ לג&נ‬
‫‪ •!td).o::l^s‬כ\ן ; ‪! n r‬‬
‫קהלת פדעה א‬
‫ציארהרכויפהגסמ״ס כלס שלם כל & יהי י׳ ייכלל י ת ניכ כי ש ^ •־‪*-‬‬
‫יתריןלארס בבל עמל! שיעמל תלי׳‪ ,‬השיש •ויי־היירילצש״••; ש*ש ״ ת‬
‫לשמש‪:‬נפליס תחתלמערכל םיל גדים כאמתייה ׳ ‪ .‬־ ; ל ״ • ‪ :‬של־י ת י•‪?;:‬‬
‫ן ‪ -‬ך^יי• הכל ולא ישמו מיממל מלס אחר שביאר התגבוית הילתעל‪:‬ל לדנו* הנםמ״ש‬
‫ביאר התגביימהםסהנויכ שלא תגבר עליי המי' וויי דיר הילך ידיי כא •ו״שאעפ"‬
‫שימות! ל ו ו מל לגל תחתילס בא דיי אחי תללת הרזי היאש•; י כ נ י ! ד י י לדיר‬
‫וזרהכישיש •שכת מעש׳לאישי״אשריגאללס שס על פגי ח ‪! f‬אחו א שר ביאר יע כרת לשש‬
‫כל המיתנעיק לבאי תגבירתהזמן שמכלה גש את השש ייא ייוח לשמש •בא‬
‫השמש •ריהנההשמש אשי •פיצה מהזמן כאמיר לגל ליא כילל נשל ה י ק י ‪P‬‬
‫ול!אמכלל אתהנלנ׳ כבלהאקיצא קיסי‪:'7‬זא«ייליקמ ש אןוזרח ה א שש‬
‫וציני כי ככ׳ לדרך היל לרמ!י של!א ורח לכל למקמ־ת ככיור יאף במקיס‬
‫ששיקע לקצת שם יורת לקצת אחר ילס למתגנריס !גכיח״ס ככד ר ביאן״מין‬
‫•שיכסלנקאנט פדשכלעוללעייית!!א ואל ייקמ! שאן‪ .‬זרת היא ש; כלומר‬
‫כמק ס שהוא שוקע שהיא שיאן אל מקימן שיל •צדק בשקיעה הנל כשהיא ררס‬
‫מ ל ך אל לקצמכנ׳ אדם החנגדיסללס!אחר אשר ביאו כללית לקש ככלהכר ר מחזות‬
‫לחערכביאר כללו' הקפ! מצפי;לדר!כ בהיות הילך כגלגלי בק הלק תייממעיכ‬
‫לי׳זיחהפן התניעה היאשונחאהולן אל ירש •כשב אל נכין ילליית שנואש‬
‫שעישלשת׳ תנוע׳ת מתחלפית למקימית מתחלפים אמי שנליימ ס י כ כ ש כ כ‬
‫נכח לתפעלל»!מיתמלגצגללעליקשולילצרמזבנכלס!ככפיככ שלםמלעיין‬
‫דנית ממורח ליוערכהצל א! כשבונים ההם עצמם לילן לרוח של נס! פל דרים‬
‫ועלשכיכות׳!החיוחדיתלושהיאתמעתינכחהקיהלקיתי• אשר בגלגל השי״‪•:‬‬
‫והיאתמעמ! ממעונלמויח שכ החח הנוישל דיים ושל צפי; כלימשאינו הילך‬
‫נעצסוואשונהבסבובויתמעתמצפק לדרוסרק ממערב למזרח ‪5‬׳ זהו שב כ!‬
‫המיוחד לו אן על ככיניתיו אלה להיותהחגירה נ!טה חציה לדרים וחציה לצכ״ן‬
‫•קרא ה!לן אל דרום ואל צפ ן כנייייא יעל סביסתיו שכ הרוח כלי על סביבתי!‬
‫המיוחדות ל! שב הו!ח לנפינ• יהדר‪1‬ח• נהייתו סבב סיבב ממורח למערכ‬
‫נתנ!עת הגלגל היומי ונוהמתישבהכל על נכי; כרק־יק אמתי כר־‪-‬ז כלתשיג־ת‬
‫ר‬
‫;‬
‫נ ל הנוזלי' השמש אשר לא יתבאר והששככפרתפלה למשל!סחר אשיר ביאר תגכד' ל ז ד ג‬
‫המשכיר!המכלה כל הדבריש השכלים אשי הס ר‪.‬י! תי־‪ :‬גל מ י ק לבאר לדבי•‬
‫היותגבריס עלהימןיאינסנופליםתחתי! נמו כ י ש השנליש •ל״דלים ורויגמיש‬
‫הםכלתהכנל האניש׳ כאשרישכ׳ל ביילליי‪ :.- ::‬ד כשישה הראש גז!אמר ד ד ן‬
‫גלל שכל השפלים המכינ׳יכשס נחליס להייתס משפילי‪ :‬נשי' שהיא ליש לנדל‬
‫גתו'הנחלים ההולכים אל הים כמו כי היא השכל הנאצל י ל ׳ ת ׳תיושב אליו׳‬
‫גהשכלה יהרבקיתעמנ ׳תייזא כל הנחלים הילהש אל היס וכמי שהים אייל מלא‬
‫מלשקללשבלהוהדכקותכי׳ת'א־מי«סיף על עצחותי דכר הלילה ‪ H‬י ז י ‪« 1‬‬
‫ך ״; \ ‪$‬׳»! מלא ואמו ‪ %‬מקש שזשסיים ?ולנים שם הש שבים ללכת רמז פ כ » ק *‬
‫‪1‬‬
‫»דש;ל ‪c‬‬
‫\י‬
‫קטא‬
‫קהלת י נרשה א״‬
‫*שכלים לאנוש״־ הולכ׳יכהיותלאדסתי כעל? להדבק עמו •תישם הס שביש‬
‫ללכת אחר ה כ ו ר הנפש מהנין שידבק לשכל כמושכל•! מ • מ י ל א ד ק ד י ק נ ס ן‬
‫!)•מ‪1‬א»ת׳‪6‬צהשארותהנפשוהששצהאג!שיהנקנה כצאתו מן לכח אל הפועל‬
‫״ ‪ ,‬ר ך ה ש נ ׳ ה ז א י ו ת ר י ש ר י כ ש ר כעיני כמ אצים ‪1‬אדס ועש שצח נתנארו ‪ C D‬כ י נ י‬
‫רי׳לותעלמתבינתס אבארם כ ל כאד ל י ס נ עס שאקצר כמל שלייונמ׳ סש‬
‫הביארוהנהבפכיקהראשןיקפהצכלמע״ןהכפלשבאבפסיק‬
‫שליל י ס ל ק‬
‫שיאמר הבצ הכלים אמרקהלתהנלהבלאףשלפי האמת קשה ע ד מול ש־יה‬
‫מספיק ש׳אמאחיקהלת הכל הכל כ• ככלל הכל היו כצ החלקיישלם היצ׳יאך נמל‬
‫שלנו ואה סישדבריחלק״ישליבל׳יינפפד׳יאך הם מכיא׳ילכולצעצמית׳ נשמר ק׳׳'‬
‫ואותיהחלק׳יהמביאיילרבד עצמ׳ ונשאר קיייאין ראוי לההביל אותם אח׳ שמביאים‬
‫אלרכרנשארכ״חשכוידומה בצד מה שנס הס מתעצמים בדבר הנשאר ונמשך‬
‫מהם כמו שהארכתי על זה בדרשיתי כענק קצין המעלית המדותיות כנפש השלם‬
‫וכספר העשירימכפר פי׳ משל הרחבתי עוד הכיאיר כדרום הזה כאר היטב על‬
‫כ׳ לא ההביל כלס יחד לליותהבדל רב ביניהם כאמורוכיארהינס עם הבדלם‬
‫כ׳ באוחילכללכליס אמר קהלתדצה כשתהיה מלתהכצ פועל שהוא הנשק אצל׳‬
‫כאצואמרשאמרקהצתלהלכ׳צהלכצ׳סלחצק״סהמכיאיס לדבר אחר כ׳ מיל‬
‫הצד •קראי חליךס!כלשון רבים יען יכללם הכל אשר הס חלקיס צ! כמו שהם‬
‫התאויתהנשמ״ת שהם להעמדת הח״סהגשמ״ס כ׳ וההמיןהס חלקים מכיאיס‬
‫אצ כצ שהבל והחלקים הס הכל אך <ש חלקיס אחרים שלסהכליס יכליפ כמ‪ 1‬שהם‬
‫הפעילות החצוניותשחהס •תלוו המעלותוהקניניס כנפש הנה אייתם החלקים אינם‬
‫הבציסאעפישהםפליסונפסדיסיעןיתהוומלסדכריסעצחית״ס כנפש ועל ק‬
‫אמר פרצה לההכיצ ההבל׳' החלק״סוכיאר שלא רצה על כצפ רק הלכציס שהכל‬
‫שצהס •שמביאים אציו הוא גב הכל יזא הכל הכלים הכצ הבצוהוא מק!הבדצ ואחר‬
‫אשר ביאר הקדמת! ב שרצה צההביצמה שהוא הכצ מצר עצמ‪ 1‬ומביא אצ ד ב ר‬
‫בללשגש לוא לכל נעתק לבאר לשלחו'אשר הוא דבר עצמות׳ נשאר כעצמי ו ל א‬
‫אומרומל יתרון לארס ככל עמל! שיעמול תחתלשמש וכויכ• מלבר שיש מק ס לפרש‬
‫שתהיה גורתמה •תיון לארס כמו מה רכ טוכך־שחורל על מעלת ליתרין הנמשך‬
‫מכצ לעמל שיעמול תחתלשמש כעמלל של ת ר ל ומנמתלש׳ לנה זילת!ה יאמר‬
‫בפשט! כל״תגורתתחתלשמש דבקלצגזרת מ ל יתרון לאדם ולא לצורת ככל‬
‫עמצו שיעמול והוא כאלו אמיחהיתחן לאדם תחיהשמש ככל עמצו שיעמ!צ והכ!נה‬
‫שהשכרוה׳תחן שיהיה לו לארס ככצ עמצ! שיעמוצ כ ע ה ‪ 1‬לעכודת״ת'אין היתרון‬
‫והששרההואנתןליתחתהשמשרק למעלהראש עלצכא למרום כמרים וזא מה‬
‫יתרון לאדם וכייתחתהשמשזכויוכיאר ל ע מ ן עוד כרושם השכר הרוחני כאומרו‬
‫דור הולך ודור כאוהארן לשלם ע מ י ת ׳ י י ד ו ר השלמים אשר מצדם ׳חשכ ה י ו ד‬
‫דלילצרשסכהסהנהיצדקכהסשהס כאיסבעהז והס הולכים ולא יאמר כהס‬
‫שיותס המיס •‪:‬פשרי‪ :‬רק הולכיםובאיס שהוא ימו ללי‪:‬ת?אצצי'מהפכה הראשוני‬
‫י'‬
‫‪:‬‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫וחצינית‬
‫קהלת ‪3‬דש‪.‬־ן ‪r‬‬
‫•חציכיתהנפשמ מתחת כסא כ נ יי כילכ• י י ־ א ‪ -‬י י • י י ‪f t -.fo‬‬
‫‪ ;•TO‬צ יחס כשאיהצ‪-‬ייתהמתה״תעסהח־־׳י ‪ V‬שןכשימיזלמ׳״״״םיש־ןו!‬
‫לנידימ ! ׳ צ ד ק כלס היומשהילשיש חל ה ״ ק כ כ י י ‪ :‬־ מ נש« •‪ jr‬ר ן‬
‫‪.,‬ן‬
‫י‪.-‬‬
‫?‬
‫טיולה•׳' שא•; מסעה כל לך!‪ 63‬י ק כ ע י ן ח ״ ‪ : :‬ל ע — ק ‪— - ; « ~ -‬‬
‫ד‬
‫לימה המניעה הראשיצל א ש י אלי! ישיא‪ :‬וממשי יללי על ~ א־יר והאיץ לעלם‬
‫ע ״ י מ כ׳ נכשימהשלמיש כאמאלהעלש היה הנרשם כהרץאשרישבי כ ל ~ ‪t :‬‬
‫הילכמ!שנימאל ל י ק ש אשיממהחצכ! !על א י ק ההשכלה כח־ס כ ע ל י בא‬
‫הבת־כ הגי׳שןוכנההששצ האנוש• כ‪:‬ש שיש י ע ; ל א י י לא־ס ה״ל־ר לכל‬
‫הגיף •‪6‬מו שהשכלהאניש׳ •זרח!ישכילכעהזלדכרי״האלה״ס אך ל א ש י ע‬
‫גס כ; לכעמיש כ י ש ר •שכיל רכנה אל לדכריס לגשמ״ס !׳ידה ׳‪:‬משך אחר‬
‫הרמי!; ״א!!רח השמש •כא לשמש אמנם כשי‪13‬ר לשלס יק לעי ל הנה שש כע לם‬
‫לנשמימיווחלוא ממיר כמל שמשכילשס וממענגמייו לשכינה ויא יאציק״יז‬
‫םיאנ> י ר ח הוא שם •ר'כאשר •שאן אלמקימילשוכאל לייקס אשרסיזנ! חיצב‬
‫»׳ ‪ j‬געייוניל הנד או ה!א דוח שם כלמ• שיךעה כלל יאפשר שריח כ ל ליחש עמ־ק הארכתי‬
‫א נ י כ ו מ א ד כ מ ד ו ש ריל בישעיה על פסיק פתחו שעיים דכא נויצדיקסישל־א‬
‫מאמר מכהיל מארשנאמר שש שלכל יי שכ עס ה כרמך י כג; עד; יחרש להם מריש‬
‫יורשה שעמיר לימן ע< מש‪-‬ח טי ואומומלעלס מפשי לקדמ‪-‬־נמ כמאמר הוה כמו‬
‫ב ז כ ו א!ת! מהר שיינו ג א פ ד ס ככפר אכ; כיח; אשד לו ולס לא ירע! !לא •כיס שאין‬
‫המייה חישה הנוישס חחש על עצמיתהתיה חלילה י ק חדישיתרק ידיעה ב מ ל‬
‫שהשיגו כה הנשמותכ׳ כהיומן מעידכימעסהחימרעס שהוא עחכ מצ‪-‬אמלכד‬
‫כנ!דעהנה הח!מר »סך מכדיל ומחיצה גדולל עד שלא יוכלהשכל להשיג הדכר•'‬
‫כאספקלריא המאירה י ק כש!חא המצייר הדכריס לכד וכאשר נפרד השכל‬
‫מהחומר או מתחדשתלו השגה אחרתניככתעל מ ל שהשיג בעד‪ :‬עפ ההי״ר‬
‫נדבריםעצמסשהשיגפהיא!תה ההשגההנקיה מכלסיגוחלאה כאפפקלייא‬
‫המאירה קרא תירה חדשל שמשיניס נפשימהצדיק׳פ בג; ע ק ועליה אמר שלמד‬
‫טכהיותהשכלבעהועסהחומרהנל ה!א ח מ ל לשמששל!א וירח ‪1‬כא יחד י ק‬
‫איננו רואה ומשיגהדבייס באספקלריא ה מ ת ה ד ק מערבותעש חזמרקיועביית‬
‫מהמצרהצירויהדמיוניותכחוהשמש שהואדרחובאבבלרגע יפלחלקמתשעתו‬
‫כ• ככל מקים ש ל א וירח למקים אחד מהאדן שוקעלמיןםהנכח׳• לו מ ו ד ע א ן‬
‫כששואן השכל א‪ 3‬מקמו שם והוא אחר׳ הפרד! מלחוס זורח זריחל חדשה כלתי‬
‫ב י א ה ב צ ל ט ש ס ל ו ו י ח ל ל א תציק באמת י ק על א ו י נ ו ס ן שליל נעדר קידם‬
‫וה!א דקדוק נכו; !לארכתיכררשות׳ על לדרוש ל ו ל •כ׳קששסוביאר הענקעיר‬
‫כשניהם ואחי על השגתו בעלי שבלייתלשכל כעהי הנה הוא פינה לפעמים אל‬
‫הדבייס הגשמיים המכוג׳ס בצבק שנאמר בשמאלה עושי וכבוד אך היא הולך על‬
‫הרוב אל דחס שהוא כנוי אל השלמותהאממ׳ באימון אןרך׳מים נימיצל יעל ק‬
‫אחר נ ד ח ס הוצן וכנפי; ס!בביעןעקרהל׳כת‪1‬ה‪,‬אאמוהשל׳ס!תהמ׳)חד לו ועל‬
‫‪P‬‬
‫קניב‬
‫קהלת פרשה א‬
‫ק א מ ר ס ו ל ך א ל ד י ו ס ואמנם אל צד צפון אמו שה!א ‪:3‬בכלעתים רחיקיתשל*‬
‫כ ד ו ס המיוחדתלווכיאר שאן כשסיבב לפעמים אל צפין הנה בהיותו ס י כ כ ט כ ב‬
‫'לרגעים!עתים הנה על הבינותי! אלהשנהווח האלה׳ אל מקים שח!צכ ממנו‬
‫שתכלית! אף בהבינו לצפי; הוא להעמיד הגון כדי להשיג המושבלתיזא סובב‬
‫ביבכה לךהי!ח בהיות סיבב הולך הר!ח כהליכת! המיוחדת שהיא אל השגת‬
‫ה״ושכליתועלסכיבותיואלה שכ הרוח למקום םכא והדח תש;כ אל האנדים‬
‫ואפשר שהר!ח המכר פה הוא הר!ח הדרומי המיוחד לו שאמרכו שה״צך כו‬
‫והוא כמ• אל ההשכלה ואמר שאן כהיותו סיבב אל צפון שהוא פצו׳ חל ה ש ב‬
‫החציציהנההוא הולך הדוח האחר שהוא אל דרוס ועל סביבותיו סב אלהרוח‬
‫המיכאיפ; שכל תכלית כשי‪1‬צא מדרוישהוא כנוי אל השכלתו הוא לשוב אליו שדת‬
‫‪1‬ה!אמתישכעלנכ!ן ואחרשכיאר אוב! השכלתו בעהו ביאר אופןהשכלתי אחר‬
‫שיכרד מן הגון בעילם הנשמות״א כל הנחלים הולכים אל הים ומיכל הנפשות‬
‫שהם כנחלים שהולכים להדכקןגס הים כחלק אל הכל פן הנפשית הולכים אל‬
‫הסכה הראשונה שהם חלק חענמות־הא כל הנחלים הולכים אל הים כמו החלק‬
‫אל הכל והוא רמו אל הנפש כשמנה א ל י ״ ת כמש הנביא ירמיה עה בספר קינית‬
‫מלקי האמרה נפשי על פן איחיל לו שהסנה אצל׳ שתוחלת׳ היתה השארותהנכש ג ה)ק• ‪5‬‬
‫ושוכהאלהכל יאחר שתחלת׳ היא אמתית וקיימת יען היא חלק מהשי י כ ק‬
‫בהכרח החלק ישוב אל הכל ׳יתקיים כפל ילאתפסד הא על כן אותיללו כלומר‬
‫לשוב להדבק אליו זבן אמר שלמההעיה פה דרך כלל סכל הנכשיתהולבות להדכק‬
‫עמויתיעסשאינו מיסיןכויתדבר כ׳ היא מסתפק בעצמי ית'עלו׳ רכ »א <היס‬
‫איננו מלא ואמישיגש היית שאמר שהילכייהנהההליכה היא ששביילמקיישממניבא)‬
‫כאופן שהיא הליכהבצדמהמצד מה שהשיגו פהמהמ‪:‬שכלית!היא תשונה אליו‬
‫יען משם בא! והושפעו כגיפיס וזא אל מקיס שהנחלים הולכים שם הס שביס ללכת‬
‫וכויואפשר שרצה לרמוז עלחרוש הידיעה אחר החויאשר וכונו שהיא על ההשגה‬
‫שהשיג! פהזה!אכאלואמרםשסםכיםללכתהליכהאחרתז!לת ההל כה שהלכו‬
‫פה בעילם הוה כ׳ ההליכה היא כמי אל ההשגה והיא כאלו אמר ששם הס שכיס‬
‫להשיג השגה אחרתמחורש' פנויוהונו דקדוק נכ!ן הנה והו העולה מהשני פירושים‬
‫שפירשתי כששה פסיקים אלה כספר תפלה לחשה אשר נ כ ר נרכש עס ששש‬
‫הארפת׳ כדרושיס המסתעפים מהם שעקר יקר הטונה שס הדר!שי' !פה הוספתי‬
‫מה שהיה צריך ליישוב הפסוקים כפי מקימם ואפשר לומר עיר דרך ישר כפשט•‬
‫הכתיביסכר‪1‬שסהאושרהאנ!שיואוקהשנת!בהפסד‬
‫ה‬
‫ח‬
‫!‬
‫מ‬
‫ר‬
‫) ה ש‬
‫א‬
‫י ו ת‬
‫י ; צ ) י ה‬
‫והתחיל!אחר שרצה לההביל פרטי האדיוכחותיו מצד הרכבתו כדי להכין ולהירית‬
‫כאיזה צ י ממנ! יהיה האושר ‪1‬זא הבל הבלים אמר קהלתיכד׳ לישב הכבל ככתיב‬
‫והאריכ‪'1‬כהיו'שהי'אפש'לכל!ל הכל כצורה אחתולימיאחיקהלת הכל הכל כיינאמ'‬
‫כ׳ הנה כווני שלמה היעה היתלההכיל עניני ג!ף האריוהרככתי חסמצד עצמ! שהוי‬
‫סלקצכרד כעצמו מכללו' האיש׳יואם מצד היות! חלק אנשי דוח כ׳ כל חלק ישמו‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫ו׳פסד‬
‫‪. .‬‬
‫» דנ‪5‬היל‬
‫קיזלת פדכזה א‬
‫‪ 1‬כ א י ל ז החד *לשד‬
‫ויפסל בעצמי!׳רקיי *׳ •שסלכש״יריהפש״כללמיכ‪ •*•:‬כיפי*‬
‫סבר א בהחלט ע ־ שיצטרך לח מכ• פ; •כפ ל שחל לאבי• ייבש־ נש י‪::•-‬־‪ ::‬ף‬
‫כלי אף כפי מ ל‪-‬כדיח ‪':-:‬שדי־• מק •״צ־ ע‪ •-:‬־־מיץ ‪ : :‬ל ‪ . . :‬־ •••‪•:‬ני‬
‫כ כ פ ר הזה לההביל ללנל״הכאישיהדד פל •ז‪-‬קיהל״ללאנישיהנ־־נח• נכ;זי;‬
‫ן י ר מ ו א ל ל כ י ד ‪ -‬צ ־ ע צ מ ״ נ ־ כ ‪ -‬ט מ׳ ‪ :‬־ מ ר ק• ל ‪ -‬י ל ל — ‪ : • ; : : : :‬־ ׳‬
‫‪,‬‬
‫• • ״ ‪ -‬־ ״ ׳ ‪ .‬־ ‪ : : :‬־ ‪ ! :‬ל ־ ־ ‪ : : :‬למי‬
‫קללמשהויהככ־לחלקיינדעצ־׳ילר־‬
‫אמיהבל היל׳ הבל הכל שיצ לההביל י מייגד השל ה ש י ״ י׳ מ ב ב ל ז י ן שבי ה־ ל‬
‫בשלל׳נפהייכהכה הדיר •פשרי של חלקי הליל כ ת ׳ שכלב ה ה ל ן •כהי•׳ כלבלבי׳'‬
‫כאמור ולזה‬
‫חוו יממ הבל הכל׳ ה כל הבל הללי שיק ש־לההבצ׳ נ ש י צ ד ה כ ג ש ד א‬
‫לכלינפסד זאהמה־מלמלבלששההנל ׳למשלבלהכ נחנקים לנפשד כ שלש‬
‫הבליייכאלואמילבלהשההבל׳ החלק•‬
‫י•‪:‬־ ע } •ש ‪ : .‬״ ־ ‪ : .‬ש ‪ :‬־־‪:‬־•ק ‪ :‬השל״ם‬
‫לחזר‪:‬י־‪-‬רשנשלשלשלינד בלל‪-‬יש שה ח הל י כ ל ה־ ‪ : : :‬־ ש ז ״ ‪ r•'• :‬הבל‬
‫הכלים הכל הבל ומההקדיה בוימה‪ :‬ל ד הד־ישך׳ ל־א לדעת מה י מ י ‪ :‬ל• ל י ד ם‬
‫ככ׳ היימ׳ ארס מורכב‬
‫מתמהשיש ששל עללל שהלח עוול כ! החל ‪ f e e‬לשכל‬
‫יוצל עצמו ומצל כללו'לולו‬
‫ששלל כל איש• הזיק ל ל ‪ ,‬א ‪ 0‬־ י פה ימיין ציירה <‪:‬גל‬
‫עמל! שיעמול כוייל אחר שה א נכהד י צל‬
‫נשאר ממש יהוא מה שביאר‬
‫י‬
‫ע;מ‬
‫•־ני כלל־מ אנס• ל‬
‫י ו י־ש‬
‫~ה‬
‫ע ד כ מ מ ו ! ד ר ה‪:‬לן וריד כא •׳היזון'עלש יו ל ס ר‬
‫שכל הדוד‪ .‬נכהד!כא דיר אחר כמק מ! !הראשי; חלף הלך ל! עש י נ ששי‪ ,‬ס כ ל ה‬
‫•חחי‪ ,‬לו לאדם הפרטי‬
‫היא העזמ־תלעולס‬
‫אש מצד עצמו ‪1‬אס מצד‬
‫ואין‬
‫דבר קייס‬
‫ד‪,‬ל!‬
‫אחד ששל הד ר נבהל ! ה א ר [‬
‫מלמה אס פ; נמחיקההשאלה מהיתרון ל א ד י‬
‫מצד ההקדמה שאמר הכל הכלים וכוי שנמאממה כפה ק דור ה לך!ד‪:‬ר כ א יכו"‬
‫‪ pro‬הכל חרק •פה כשלשה פסיקים‬
‫הנמשכים מרח השמש כ! הילךאלדתיכל‬
‫הנח ליס כו‪/‬ראשינה כיאר ימרק חלק הצדה ואח״ש הפסל ה מ מ ו •עי ה^דס אשר‬
‫הוביר מחובל משניהם כנודעועלקיוס הצירה!השאהתה אמר וזרח השיש !בא‬
‫הוא ירי המשיל‬
‫השמש ואל מקומו שואףוווח‬
‫נמנה א ן כזמן ה׳!מ! מחובי לחומר‬
‫אשד משם ח‪-‬צכאל פ־׳ש בשתיתניעיתיוהאחמהשרח׳תמצלמנוע״הגלגל היולד‬
‫המוביל אוח! ממזרח לחעיב מפיח הכן תנועתי הקף א ח ד כפל כיו־ ש ע ת עלי‬
‫ההמ אשי‬
‫תשוכאלהאלהיס אשל‪,‬‬
‫ששם הוא הולך!משמלם!ממלכק אל מ מ מ ן‬
‫כל הקף כדור הארץ!האחרתהיא הממעה הטבעימל! שעשה אימה ש־ ש כפו‬
‫לאסו חמעלכ למזוח הקף אחל שלש על מלאתל! שנה תמיחה והמשיל ח״ האדם‬
‫לא!לי!ס שהוא מומן וריחתהשחם ע ר בואו כי כן ללש!‬
‫אותי ליל‬
‫על זה הירך•‬
‫מד ‪ hit‬כאימרסכמללשלבהויזלל'בלכיהכשסל'אכאכלכהנאאמל!כיאקאנ!י‪1‬לע׳ם‬
‫‪ T‬שמשו‬
‫ישי‬
‫שורחהשמשובאהשמשאלאמהוכןערשלאישקעשמםישלצל‪-‬קוהמאמוליח‬
‫שמשי של צדיק אחר רנר' כאמתשהםול הכריח! דרשה זאתמדהקל׳ם הזריחה אל‬
‫השקיעה ה פ ן מל שנאמיכוחן כריאמס שהקד׳ישקיעמ' לוריחתס שנאמ' לה• עי כ‬
‫!׳הי נקר ׳!ם אחי•שהנכין אצלי כמו שהכרחתי א!י«כס?ר תירתמשה מכח ק שית‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬׳‬
‫?־!;ישיש‬
‫קה‪5‬ת פרשה א‬
‫‪J‬‬
‫קכנ‬
‫עמפישיש ‪• 636‬תכןלה״תערכרקעל ׳!ס שקרס שהערב והחשך ה ע י ר ה * י‬
‫אשי לתיןק׳שיא זאתגמרתיואמיתישהש׳כשכרא את המאיר הנחל שה חתו‬
‫באיכק המערבי כנקייתהשקיעה כערך אצ המקיש שהיה שס ארש הראשון!נוה‬
‫הא‪-‬קיני״ר המתהשקיעה ק דמתאלהוריחהוכבןה קשה צהס זצ בכה ק הוה‬
‫ל( •ן הקייס שלחההודיחיאל השקיעה ומזה הבריח׳ שהיא משצ א צ מיתהצדיקיס‬
‫ו ת לד ח ‪ :‬כאמיר שק דס שישקע צדיק אחד יודח אחר ובכן אמ לכי דרשני כ׳ הנה‬
‫ה‪:‬׳•ש כהיות׳ וירח ושקע כיוס אחד הנה כמקיס עצמו שהיא ירח שהיא כהייח!‬
‫עילה כא כק המורח׳ יגש משש והלאה כל היוס שהיא ירח על ה א ו ן הנה שש היא‬
‫הילך מהלכי הטבעי כנודעכ׳ כעיר שמוליך אותו הגצגצ היומי ממורח צמערכ הוא‬
‫»ו־זר ממעדכצייויח כמו שהמשילו א ת׳ הקדמ ניס למהלך הנמלה על אבן הריחיס‬
‫לו ש ־ היח כ י‪ .‬בת ב‪-‬ה לכה המי חדת לה הפךתנועתהריח׳ ובעודשהריחיייהיבכו‬
‫אלףהקשהדמחקיףהיאכמהצשההקף אחד וצא תנגד למהלכה היות מהלך‬
‫הי‪-‬יחיה הפךמהלנה כ׳ היא תסיכב תמיד עש סביכ הריח ‪ • :‬כ ע ד שהיא סיבכי‬
‫עם סב כ אכןהדיחיש היא הולשתמהלפה הפך מהלך האכ; כנו' וכן •קיה במהלך‬
‫השמששאעפי שאני רואי'ש׳ צא ממורח!שיקעכמערכ הנה כעודשע!שה המהלך‬
‫ההוא ממורח למערב כלח התניעה הראש נהנה הוא ־שחף ושכ אצ מק מו הטביעי‬
‫ש ה א מ מ ע ־ כ ל י ז ו י ח א ף כומןהיות׳ ולח שסוואואליק מ! שואף ולח שס הנה‬
‫הוא שואף אצ יוק מ׳ הטבעי שהוא ממערב צמורח ש שיא תנועתו הטבעיתכנודע‬
‫!אחישכיחר המשלב אד הנמשצ כארס הנו לעיל ששאצמה יתרון צאדס ‪1‬כו' ואמר‬
‫ש ב י ק ר ה צאדס בחיי׳ שה!א פינה אל ימין ואל שמאל בהיות! מחיכרעס החימר‬
‫שמצד השכל הילך אל דר!ס שה!א ימין ומצר הח מר סיבב אל צפי; אף שאינו מהלך‬
‫אחתים על ק אמר כימק הילך שהיא המהלך הטבעיועל צד השמאלאמד ה!כב‬
‫שאינו הולך!‪1‬גב!למ‪:‬גבלכמו שהולך הרוח ואפשישרצישבהיות! הולך השמש ומטה ‪t‬‬
‫לריס הנה בהצ!ב!‪1‬ה ה!א סיבכ אל צפיןיען אינו מהלך ישר שיצדק בו שהולך וחור‬
‫כ׳ להיות תהלכי סכ־כי הנהכהיותוהילך הוא סיבב כנו' ואחיסאף במה שס!כפ‬
‫מפאת החומרהנההשכל!הצרה הוצךגששש כ׳ צא יעכבנו החימר ולא ימנענו‬
‫מלכת! כמהלכו הטבע׳ לי שהוא התחברות אל השבה הואשוצה פחו שהתנועה‬
‫ההכרחיתלא תעכב מהלך השמש הטבעי לו כנווואקיבכ ס!ככ ה!לך הרוח ירי‬
‫כמ! שהשמש כהיות׳ סיבב שבב כפי התניעה היאשינה עישה תניעתי המייחדת‬
‫בן הייח בהיותי מחה אלהחוחשתמפאתהחומי הולך היית כמהלכו הישי ועל‬
‫א תס הסכימתהנה ה!א שב הליח אצ המק!'שממנ! חינב ולחו אלהשאיותן כמה‬
‫פאמל שהאהלךיל־יואל הייתהנפשעצס לוחנ׳ מתחלה ושאינה נפש מתהוה‬
‫מלילה באומלו שכ החח שהוא פאצו אמר ששב אל המקיס אשר ממנו כא•‬
‫ותהיה מלת הי!ח על י ר ך םאמלהמלך הקלוש עצמו וישוב העפל אל ה א י ן ׳‬
‫כשהיה והרוח תשוב אל האלים אשי נתנה והיא הנכ!ן כ י י ך הוה מהכיס מכל צד•‬
‫לנ‪1‬ר'הכתיכ הנוי ש‪(:‬מיוהדות ת‪!:‬כ כוי ואס תהיה מלתיוח על‪,‬גבול המהלך אשר‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫הילך‬
‫קהלת פריטה א‬
‫ה;לך כ׳ אכש'סיתישכגס ?!א שיהיה כצונא־׳ י על השי ש ״?•ד השל ‪-‬של ש ד י ־ ן‬
‫ה ל ך אצדדנסוסובב^צפ׳;ועלכניכיתיו ה ה כ ר ח י ת ‪ 5‬כ ה א ה י י ח פ י י ת ־ צ !‬
‫כמניעמי הטבעית <ה!לךהריח ההוא בשנה אחת כח ר ״ ‪ : :‬ד כצ; כ; ד‪ •,‬ע־״‬
‫השלייה בשיפה •‪ 01‬באומו! סיבב סיככ הולך היזח כלת כל ימ עת! פה א הייי!‬
‫הידיחר לי!׳*לחלקיתניעת!אמי פ י ל ס ב י ט ת ׳ ! ההכרח״ שהואשיבבפ־ככהיא‬
‫שכ הדיח המיוחד צ! כאמור והיא י‪/‬זיפ!‪ /‬כיאור מה האח ‪ b‬מק•־״ ש י י ן ד י מ ה א‬
‫שפ כפי מה שפירשניהו והנמשל מוכן מעצמו כ א י ס שיש ט שתי ת ש ע ת הפש־ת‬
‫כאיור כמ! צשמש ובעוד שהוא מתציעע כתניעת החימר ה י כיל איתי הנד ה א‬
‫ע שה ת‪ :‬עתי הטשעיתצהדכק בסכה הראשונה שהיא היק•‪ :‬אשר י‪-‬ל׳ ח צכ‬
‫והיא משל מהכיס מכל צד!‪:‬איתאל הכינה הנטצה!אח אשר השליש מפל תשעת‬
‫השכל כשהיא נשאר קייס ונצחי!הילך תמיד כדרך ההשאחתיהדכיךתכלז כיאי‬
‫״הלך הח־יר והבשיו אשר עציו אמר שהוא הכל הכליס הכל הכל כ ט י ה‬
‫שפירשנו!תמר שמה שהחייריס ה צכיםישכיפ יה״ים ונפסדים ט ח שאמד דיר‬
‫ה ‪ :‬ך ידיר כא הנה כיה יקרה להם כמו הנחלים ׳שהנחציס הנה הס יוצאים‬
‫מהיסישש הס שכיס!עצבן אקהיס מלא םמ־לאהיי יוצאים מהים כ מ שכאים‬
‫כהכרח היה צ ו י ן אלמקיס ייתרממה שהוא והיה הים מתמצא אך להיית ששל‬
‫הנהריתונחליס הסייצאיס מהים ט עקד •פ ד המיס ת א מהים ומשם פילים רזכ‬
‫כל האידיה ומתה!ה מהם המטר הנודע ואחר ירידת המטר יתהזי הנחציס ט מה‬
‫סיעלהאד מ ן ה א ק אינמ מצד עצמה כי היא קרה רכשה כ פ כ ע כ מ ד ע ‪1‬האד‬
‫העילה ממני הוא מצד חלק המיס המעירכ כה!נחצישהכל יצא מהיס שהזא יס‪:‬ד‬
‫המיישגורהשימבמחלמ בריאת! יקי! המיס אליקיס אחד וקראו ימים כויוזא הל‬
‫הנחל׳' טיוהיס איני! מצא וכיאהסבה צמה איננ! מצא!היא יען אל מקים שהלח לי‬
‫הולטישםאיצםרק שכיסשסכ׳ משסיצאו ועל ק מ ה שחשו ביציאיקצתס בשיבם‬
‫ימלאו קצתם כשוכס יכןיקרהבחמריישימה!! מהיהדית וישזכ! החלקי'כהפסד‬
‫החמר׳ להמחכד אל היפידומ איש אצ מקמו הוא מה שכיאר שלמה העה עצמו‬
‫באומרו וישוב העפראצ האדן כשהיה כוישמלתהעפרהיא שס ה י ״ר המירכב‬
‫מנצ הד'יס!ד!ת שהוא מסנה תמיד אצהעפר כאומיט עפר אתה פו״אמר שיש‪:‬ב‬
‫להי!ת כמו שהיה איש אל מק‪:‬מו כסי ואס ה ע פ ר תהיה כמ׳ אל י ק ו ד העפר ט א ר‬
‫הדכר בו שהוא היותר ג‪1‬כר כמזרככ והיותר מוחש!ממנו נקיש על השאר טייציצא‬
‫לפי והשמש שדור הולך ודור כא הואעצ חצק הח!מר שהיא הווה ונפסד ועצת‬
‫אמר סהואהכצהכציס ושאין ׳מרון ככצעי׳צ! אשר ה!א עמל צדכריס הנשמיים‬
‫סהם תחת השמש וביאי כזה כלהדרושמכל צדדיו בארהיטבאשרעצ ק אמת‬
‫רנותינ! וכרס לנדבה כצדקיבחשפט שמצא! תחצת! יראת שמים שהם הששה‬
‫פסיקים הצצו שטס המחלמ השפר אשר כו נמכאר השארות הנפש !שלמותה‬
‫בהשגתהתכליתהנכסף צכל שהיאפיראתשמיס כמכר‪1‬עלפ׳הפיחשיס האלה‬
‫אשר פירשנו בפסיקים הצוי׳ת׳שכ על נכק מה שארול כמדרש על פשוק מה ׳מרין‬
‫לארם‬
‫קפד‬
‫קהלת פריסה א‬
‫לארס ככל עמל! שיעיוול וכויוזצ אד כניתן בקשי מ כ י י ס לגרז ל כ ד קללת יוכר ייל‬
‫‪,‬‬
‫שמצא! כז דכריסמסין לצד מיניתאמר! ה י י כלחכמתז של שלמה שכא צומי‬
‫•תיק לארס בכל עמלו יכ!ל אף כע‪!-‬ל‬
‫ה‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪P‬‬
‫‪T‬‬
‫?‬
‫‪M‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ ( , f,j f c ,‬א‪1‬א‬
‫‪n B‬‬
‫י ז ו‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ג‬
‫״ ‪n:i.‬‬
‫‪T‬‬
‫מ‬
‫?«‬
‫ככד‬
‫^ קזצת וני‬
‫אימ עמל אכל עמל הוא כעמלה סל תירה עכ והטונה כי הנה לכא!ול ל י ל נראה‬
‫שגזרת מה יתדיןלאדס יכויהיא דכקה לגזרתככל עמלו דסמיך ליה שכילל כל מין‬
‫עמל יזה היה מש ה לצד מינות לנעדרי ההכנה ואחר שנתישכו היטכעל ה ד כ ר‬
‫יויר! ואחרו שגור' מהיתרון לאדיהיא דכקה כהכרח לג‪1‬רת תחת השמש ‪1‬ה!א כ*‪1‬וי‬
‫אס שתחת השמשאין ל!יתר!;אכליש לו •תדיןלמעלהמהשמש שה! ע!לס הנשמות‬
‫ומיה נשמע שלא יעמול רק כעמלה של תורה סישאר ממנה יתר!ן ולא יעמול כעמל!‬
‫הג!פניכדברים הגשמייםשלאישארלויתרוןמהסואין ׳תרונש י ק תחת השמש‬
‫וב‪1‬ה ׳תישכ ה»דר כלו על נ כ י ן י ת ת ק כו יןםיא חזקה שיש להדגיש כו והיא מ ל‬
‫לא! ראשינה שאחר יכול אפילו כעחלל ש ל ת ר ל אח' שאמר בכייכעמלודיקא!אס‬
‫<זשכו שבכלל עמלו נכנסתגס עמלו כת!לל אס כן איך למדו אחכ שלא אמר אלא‬
‫בעמלו ‪,‬צא כעמלל של ת!דל וקשל עזר מאד איך תר‪1‬קלקמלי כעמל! שלילכעמלנ‬
‫ד!קא ילא כעיילל שצ תירה כליית שעמלה של תידל ל!א גכ עמלו וכמאמר לתנא‬
‫ובתורה אתל עמל כויואיך אמיבולין ללכחיש המ!חש!לומר עמלל של ת ר ה אינה׳‬
‫עמלי‬
‫אדיבהאפכאמכתכראשפתיעמלוהואמהשעמלכתוריאךכמהשכתכנו‬
‫• ת ש ב לכל כ׳ כ מ ל שנראה לכאורה שגורת מהיתלוןרכקה עס בעמלו היה‬
‫בכנס לכלאך כשחזרו וראי שגזרתמליתייןיתבןשתהידבקה עם תחת לשמש‬
‫גזחשצאהזהילשצמהלקשצאיעמוצהאלס בדכריס שאי! לו ׳תדין מלס אלא‬
‫תחתלשמש ויעמ‪1‬ל בעמלה של תירה שה!א עמל שיש לו ׳תרין ממנה בעילם‬
‫הר‪1‬חמ שאינותחתלשמש ולא ממלתעמלודייקיללרקמגורתמל יתר!ן אס היא‬
‫דבקה צעמלי אי לתחתהשמש ‪1‬צכל הפיחשיס והנדרים תליה מלת עמלי כיללת‬
‫כלעמצואף כתורה ונתבאר באר הינוב זה הענין כדכרי ר!צ כמאישהזכרמ‬
‫כהקדמה שכא כמסכת שכתפיכמהמדציקין שאמרו כגחישתחצת! דכר׳ תירה‬
‫הייני יי ל שאמי מה יתרין לאדם ככל עמצו שיעמול תחת השמש ומצאתי מדרש‬
‫אחרבמדרשחמשמגלותרכהשהואמסביש מפל צד למה שפירשנו כמדרש הצו'‬
‫ו*ולאריודןתחתהשמשאי‪1‬ל)למעלהמןהשמשישלועכ"לולכ!נלמכ‪1‬אר'כ!כמל‬
‫ספירשצ! שתתתלשמש אין לו •תדןאבצ כ ע ל שלוא צחעצל מלשמש יש ל•! יתרון‬
‫ן;‪,‬״‬
‫־‪D‬״"‪ivlC1‬‬
‫ממנה כאחוי הנה כפ• ה י ר ן ה א ח ר ק אשי ביארצו לשפל כסיקיס לקידמ׳ס פ ר ע ה כ‬
‫יתבארו גסהארכעלפסוק־סאצלמספיםמפלצדנמשך לחל שפתח כפסיק לכל כל הינד•'‬
‫הכלייאמרקהליוכמה סס״ס כאומרו כל הנחלים הולכים אל הים ט י ט אחר‬
‫סכיאר שהדברים הגשמיים מצר עצמם מיצר כללותיכלס ׳תהיו!יפסח כמו שפירי‬
‫כפםזיהבלהבליס ©יוק פירשנו כפס ק כל הנחלים הולכים!‪ 1‬הים שה!א משל אל‬
‫הדברים הגשמיים היו׳ס ונפסדים נמשך לזה ואמר שכל לדברים לסליק מהם‬
‫•נמשלו אל הנחלים הנויהמ הס יגעים והכממ כאומי׳געיס לרמז שהם נפסדים‬
‫)אין‬
‫קחיית פרשה כ‬
‫ואי; לרש תשלימאשלינ־ח! כ׳ השגת התכלית היא מפחת כל ה ק ־ ש ודדבי״ם‬
‫שאקלהסהמחלשיממשלימלקהסכאוכ; אחד לעילם •א־־ד כהש שדש יגעים‬
‫שאין להם המחדשימכלל חייה שהם ל ע ם כ׳ ה י ־ ש ה א המכלית ה‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫שאיניכמביח אליווכןיקיהככלהלבליםהנש־י״סשאיןלההמכלימיימ כ ״ ה‬
‫שאי; כן כתשכלימכ׳כל משכל כשל צידה דמייגיח היא יידחה ׳היא משליח יעל‬
‫כ; ביאר על כללית הכיכף יהמאיה כ י כ ר י ם הגשמיים כהנפש הבהי״מ ר מה‬
‫א‪:‬מש!שיאל אימה האלם כפה שהה לבלתי מכלימ כי לא י־מ אדם !מני ת־׳י־ע‪.‬‬
‫כידי‪:‬אלי א׳ אלף שנים כעדים ידבר לעלם כדביר החצינ׳ שריצה ע־דייא לאייכל‬
‫איש לדבר והיא הךכיר החצוני פי פיעל השכלאיננ‪ :‬כדביר רק בהשכלה‪.‬נד יצל‬
‫ק אייר לא ייכל איש לדכר ואכשרלדקדק עיר כליה שלקח חלת איש ללא יילת•‬
‫א־ה להייתששס אדם יצדק על הכללית ׳איש לא • צ י ץ אלא על כיםמיל וכל כ ר ע י‬
‫איני רק ייפאתהחי״ר נ• לא ׳אייי‪ .‬זה האיש הנרשם רק חכ־ומ המיילד ה ד ד ע‬
‫ילימיז שעל הדכ!רהחצינ< נהגשמ״ דכר אמלא יוכל איש לדכר מה שנשכבה •גם‬
‫כלמה נכש! יאחר שביאר יגיעתהדכור שהיא כילל כל הכח המרגיש !בכלל כל‬
‫יגיעת כשר אמר שהחושים ה״מר יקים שכהס לא יש כעי ולא יגיע׳ למכלימאשד‬
‫על כן יצדקגיכ כהס שהם יגעים!איןלהס תכלית כי השבעלעין הואהתשליתיכן‬
‫המל!׳ כא״; אך להיות שלא יגיע׳ לתכלית והם יגעים אמישלא תשבע עק לראות‬
‫ולא תמלא א ו; משמ!ע!אמנם לא הזכיי השלשה מ!שים האתיים יע; הם עצי ת‬
‫הנשמיו' שנהנים מהם שאר הנח הבלתי מדכרייםהם המשוש •הטעייהריח שהנאת'‬
‫היא גשמית נלת׳ ערוב רוחניותכלל מה שאי; ק כתיש הראי תוחוש השמע שנהנה‪.‬‬
‫השנלמהס ועל ק לא יהנז מהם נמה שהם מוחשים שאר נ ח רק נמה שמביאים־׳‬
‫אלחושהמש!שא<הנ‪1‬עסא! הריח שהם גשח״ם כמ! םנתכאר כל זה כ א ד כ ה‬
‫יי׳ כשבר כחלארכנו! ואחר אשר כיאר איך כל הדכריםיניעים דרך כלל שאין בהם‬
‫המחלשיממכלימומה שקדם כפשיק הכל הבלים שיתחלק! הכהלס אש מצד‬
‫כללומהרכריס הממה!יס ואס מצר החלקים מצד עצמם פח! שכיארנ! נעמק‬
‫לכאר איך לא ימצא המחדםומ לא ככלל הממהוה ולא כחלקים מצד עצמם שהם‪,‬‬
‫חלקי הכ!לל כאמור ועל העדר ההמחדם!מ נדברים הכילליס מכאמהחימר אמר‬
‫מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה וכויוזהכ״שמהדכריס שהם ממהייס נהחלנן‪.‬‬
‫א ח ר ה פ ה ד ד כ ר א ח ר זה!א הדכר הכ!שש צ!רה וליבש צילה פחו שהם פל ההויית‬
‫ויש דנריס שאינם ממהויםנהחלערקשממחדםים נהם קצי מקרים אש כמלאכה‬
‫ואס ההמשך הומן אשריצדק ההם שהם נעשים נחו שהילד א! הנחיר נאמ'שנעשה‬
‫וקן ההמשך הויקולא נאחר שימהיה מחדש נזמן הזקנה כי הרת׳ נהיות נער היא‪,‬‬
‫אוימ! זקן עד שיהיה כ!שצו צ!רה כאמיל על כן לרמוז אל שני מינים אלה א״ על‬
‫הראשון מה שהיהשה׳א טיסמתחלשתהואהלכרעצמושימהוהאחר ש פ ש ר ו ?‬
‫וכן מה שצעשה הוא שיעשה אח כ!אק ם!ס כל מהכוללים שיהיה חלש מחת השמש‬
‫וגהיותשאיןחחש כו נתנאל אכשא ק לותנליתשאס היה ‪ p‬לוחש ממה שהא‪.‬‬
‫היה‬
‫קם־ז‬
‫קהלת פרטה כ־‬
‫היה אכשל שיהיה החרוש תכליתלוני עסהיזתשאין כל חלוש תכלית הנה אי!‬
‫שים תכליתשלא יהיה חליש על החביא אליו ובכן בהייתשאין שיס חחש יתחייב‬
‫»אין שם תכלית יעל כן במה שהחליש שאין כצ חלש ׳תח״כ שאין כל ייתלש ו ק‬
‫יגע בלתי כח וי א ואין כצ חלש ליל אין שים כצ מהכוללים הגשמיים שיהיה חלש‪ -‬׳‬
‫ועצ כן צא אמל ואין שים חלש א! יאין חלש אחל תחת השמש אך כאוחיואין כצ‬
‫לצה צומל שהכצ הגשמי הכוצצ את כצ החצקים תחתיו אין שם אחל מהם מתלש‬
‫עלבןאחימהשהיה במצתמהיעןהכוצצהוא צאמל עצ שאצתמהו ואחל אשל י ש ל נ ר‬
‫כאל העלל התכצית מהכוצצהחצקיש כיאל העלל! מהכרס׳ מצד עצמו אשל‬
‫היא נאמר יגל שאלתאיזהו ויוא יש דבל שיאחל לאה זה חלש הוא!סי יוייש כרישים‬
‫י‪'4‬ק ם אשל יאמל עליהם מצד פרטיותם וחצקיותם ראה זה הפרסי חדשוכהיית‬
‫פה א חלש אפשל שהיא תפציתאמר שאינו כן כי לפי האמתאינ! חלש שכבל היה‬
‫הדבל ההיא לעילמיס אשל היה לכנינו ואינו שכ אצ העיצ־ייה שאיכהייצל אשר היו‬
‫מלפנינו לק עצהלבל אשד היהלעיצמיה לפנינו כאי״י יי* "" ש ‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫י ‪ 1‬כ‬
‫' ־ י ' י ^ ' ' אין זניח‬
‫‪:‬‬
‫ש‬
‫איתי ייעלה והחוש יעיד עליו שהוא דבר מחירש הצה זה יקרה מצד השכחה‬
‫שחצייה כאנשים!יא אין וכרוןלראשוניס •רימה שאני אומר שככר היה הדכר ה!ה‬
‫ושנראישהזא חדש ייאמר עליו האומר שהוא חדש הנה קרה לו יה יען איני זוכל מה‬
‫שהיה לפניני כ׳ אס היתה לי הופרה מצויה כאדם ככל מה שקדם כעולם א! בכצ‬
‫יוד סשמעצא היה נראה חרש בעיניי ווא אין וכדין צראשינ׳' י ו לרכריס הראשוני'‬
‫אשר ככר היו הנה כאשר נראה אותם עתה ‪1‬יראו בעינינו חדשים הוא מפני שאין‬
‫צנ! !ברון מהדברים הראשיניס כאלה שככר היו ואמר שכן יקרה נס לדברים‬
‫האחרונים אשר נראה עוד לפנים שכאשיירא! אותסהכאיס אחרינו יראו בעיניהם‬
‫חדשיס מכני שלא ׳!ברי גכ אשר יבוא כהמשך הזמן וזא וגס לאחרונים שיהיו לא‬
‫יהיה להם וברין עם שיהי! לאחרונה יי'גס הדכויס האחווני שיהיו מהייס הוה‬
‫והלאה יבוא יכרונם עם הדברים שהיו כאחרינה אחר המשך ומן י כ אחריהם‬
‫שיקרה צהס כמ! שיקרה לנ׳ עתה עם הראשיניס!הוא מתישכ על נכון ואמנם כפי‬
‫המשך השני פימשיס הראשונים אשרפירשמ כפסיקיס הקידמים אפשר לפרש‬
‫נה הי'פסיקים הצל! מסכימים אל הכיונה הנכונה ההיא ונאמר שגזרת כל הדכר•' עייביבע' ‪h v‬‬
‫יגעיס היא על היבי׳יהעצמות״ישהס נעש׳יקנין כנפש אז על ידיהם ה׳ האשי‬
‫•משך מהם ר נ ד עצמית׳ נשאר כשכל אז גס המכיא אלי! לא יקרא הכל כמן‬
‫םביחרנ! וכבן חמר םכצ הדנר»ס המופגייאצל הנפשזהשנל האניש• אשר עליו‬
‫כמס וחתה כל הנחלים הולכים אל היס שהוא נאמר על השכלת השכצ נסכה‬
‫הראשינהיתיהנההסיגעיסיכל היגעים משיגים שאין הקדוש כחך הוא חקכת‬
‫שכר כל כריה שיגעה להשיג ועל דרך שנאמר יגעתולא מצאתאצ תאמן וכבן אח'‬
‫שכל הלכליס יגעים זאומ לא יזבל איש ללכל לא תשבע עין לראית הנה לפ• מה‬
‫שבירשני׳קשהכאמ' שהילל לא יוכל איש לרנד!לא תשבעעין ללאייוכויעס ת׳ ספי•‬
‫!׳‪.‬תשר על כן ילאה ׳ותל נכין שהוא כאלי אמל לא •!כל האיש ללכל שהיגיעה היא ׳‬
‫י •‬
‫לי‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪37‬‬
‫בלתי‬
‫־ י‬
‫קהלת • פרשה כ־‬
‫בלמי השגת תכל׳תושלאתשכעהעין ליא־תלע־לשילא האק ייש־יע ״‪ p h‬לא‬
‫ינא מה ש ד כ י מתעצם כשכל א ח י פצא כא• ע ד תכלית הרא־ה כ• ה ‪ :‬י ן * שהרי‬
‫העיןחש־גמכש אחדומתק׳ כייי••; הצרתעשהחי״דנא״ציש־־״הכייהישי•^‬
‫יישנ ר‪-‬תהדי־י־נ״ת יפשיט ה ש כ ל ה נ י ת״הח — •‪:-:‬א שיגיעת ידני;יה־*י; לא‬
‫הי׳ מתפשטים לבכתיככן לא ׳יכל איש לדכי סיכליחלא ייכל איש ל י כ ד ‪1‬ל‪-:‬ד‬
‫שלא תשכעעיןליאיתילאהאיןמש־ייע ששדי אני רואים שפע•; נששע כ י ח ״ ת‬
‫ה—שט איך ש׳ כא לפ‪ :•:‬יש; הא•;‪ •:••»••.‬׳שת״ש השכל כא־׳צעת ? ״ • ץ ‪ ' :‬־ ו‬
‫זכזה ׳תישכ על צכין לייה הזכיר פ‪:‬׳ התשים האלה לכד יהא יען ה‪ •::‬ח״ שיש‬
‫האלה הס אשרישתייש מהש השכל כעגיייאשעה לא כשאי שהש גש־ייי כ — ‪ :‬ר‬
‫ו ע ד שמאלה לא יוכל איש לדכר!צ!מר שיגעים לריק אך כשארהם •‪:‬עיש לע לש‬
‫ולא ישיג׳ התכליתשצא ׳שכעפח המשיש ולא הטעיהדיח מפעילתש • ־ " ־ ‪ .‬ה ש ח‬
‫המתאוה והמרגיש עדיפשד! וצא ימשך מהם תכלית כאמיר יל היי' ששלמה שישי;‬
‫השכצ!יתעצם כ ו ע ד שישב הוא !המזשכצדכר אחד ה ‪ :‬ה ה א כ ‪ :‬ר ת ה כ ל ל ת‬
‫שהסמהיתהדכר ועצמית! יען אי; החומר ח!שג אצצהשכצרק אצצ ה ד מ י ן כ׳‬
‫השכצ יפריד הצ!ר‪1‬תמהחחר ואחרי הפרד הצירות איא שיאמר כהס שהם פ ר ט י ת‬
‫»ו!פשטותחהח!מר פ׳ הפרטי!תה!א מפאתהחמר כעידו מחוכר אל הצידה כשידע‬
‫עצ ק אמר שמה שהיה כצומיהמהז' שהיה ככר כשכל האניש׳ ק ד ' פזאו אל החימר‬
‫וכשהושכע כאדם שהיה כעצחז עצם רוחני צכדצקדיהתחכר! אצ ה ט ן כפי ד ע ת‬
‫שלומי מאמיני עדתימ זל הנה איתז המהויעצמ! ׳שאר וצא י פ ש ד א ן ש י כ ש י ה ג י ן‬
‫וזא מה שהיה הוא שיהיה ואמר עיד שמה שנעשה כ! חחר׳ כוא! והתחכרו אל‬
‫ה ג י ן !ה‪:‬אהשגתהמושכלותהאמתיותכעה!ה‪1‬א שיעשה אחרי הפרד! מהגין‬
‫שגס שם ׳!שין ידיעה כמה שהשיג פה ששם ישיגהו כאספקלריא המאירה כ מ‬
‫םכ׳ארנוכגורתוורח ה!א שס כ!' שהיא השגה חדשה כ ר כ ר המושג פה וזא ומה‬
‫שנעשה הוא שיעשה •רילא תשפיק החערפה להכשיר המה״ת כי; המהית שהיה‬
‫לנפש האדם קודם בואה אלהעהו ופק [המהות שנעשה לה פה כעש! שהם‬
‫המושפלות שהשיג השפל שהם מהיות ופיאר הטעם למה ישאר! המפיות הסללים‬
‫והוא להיותשכל ד כ י שהוא חדש איננו מפל תחת המערכה וכהיות פאימ נ כ צ‬
‫תחתהמערכה לא יכשר כי לא תשלוט המערכה כשיס חדש ממש וזא ואין כל‬
‫חדשתחתהשחשו״לאיןשישדכר מחדש כהחלט שיהיה תחת השמש ואפשר‬
‫סה!א כאצ! אמר אין ש!ס כל חרש שיהיה תחתהשחש כ׳ כל כולל חדש כמ! שהיא‬
‫עצםהנפש שכראההש׳כאומיונשחותאני עשיתי והיא כר׳אהחדשהישמאק וכן‬
‫הכל המתחדש כשכלמהשגיהמישכלותהכוללותכעהו הנה פל םצל מהם אימ!‬
‫תחת השמש כצ!ח'שאיצנ!> תחתי המערכה כאח!ר וכיאר עיר הדבר כפרמ׳ים‬
‫החלקיים שהם מפאת החמר כ א ת ר אשר לא יצדק בהם תדוש נש ס צד כי‬
‫החמריס יתהוו ויפסח כמו שכתכנ! ואינם פח! הכוללים המתחדשים כמו ה נ פ ש ת‬
‫והחישכלות החזשטתאל השכל כאמור ואחישאס יאמר א‪1‬תר על הפרטי ה ת מ ר‬
‫הנרשם‬
‫קמו‬
‫קהלו! פרשה כ י‬
‫מ ו ש ם בא׳מהוא כתו שכתביו שהיא חלש איננו כן כאמתשככו היה לעצמים‬
‫אשר ה׳‪ 1‬מלפנינו והיא ההי‪1‬לי אשר הוא התחלתו והיא הנקרא תיור לאש!ן לין‬
‫‪,‬‬
‫שהוא בלתי מישצאצהחישועצ כן יחשיב האלס י׳כאתהדמיון שה״ולבב החי׳ו'‬
‫היאחדשויא יש לכר שיאמר ואה ז ז חרש ה א פיכציחוהכיט׳ אשל יצלק כו‬
‫י א ה וה ׳לילומר נוה שגס הוא יהיה נשאר אחל שהוא חלש יאמ שאינני כן כ• לכי‬
‫ייחשנתויחשנ שהא חלש אכל לפי האמת ככל היה צעצחיס נהי ת התייר‬
‫ו א ש ן ק ו ד ס א ל ה ר נ נ ת י נ י ל א נ ח ה ו ה ל ק מ ה ח מ ל ואשק והה״ ל׳ שהיא כישע‬
‫צירה!ל!כש צ רה!ככן כ נ ר היה צעילמיס !אינני חדש שניאוני והנועס הוא לפי‬
‫שהה״ליאינומישג אל הח!ש כאמת !אמר שמלכד העדר חרוש המורככ מצד‬
‫ההיולי הנה הואמבואל י צ ל היכיד!תאשרממנומויבכ הח‪:‬מר וניאר שכא לו‬
‫הטעיתבהס מצד העדר הזנרין כמישבא השעית נהיול׳ להעלל השגתו ב ת ש‬
‫ויא אין יכל; ללאשרש ר״לאק ‪1‬כר!ן לדברים ראשיים שהס היסידיתשהם יאשינ•'‬
‫להו־תהמלככייאאיןיכלין לראש ניס שהס היהודיתשיקרא! ראשונים התם לכל‬
‫המורכבים וגס לאחרונים אחר הבפד המילככיס האלה שהם נשארים אחרונים‬
‫אחר הכפר המוובכ לא יהיה להם וברק אף שהם עצמם הס הנשארים כאחרונה‬
‫»‪1‬א!גס לאחריניס לא יהיה להם יכרון ׳ריגם ליסודות האחרונים אחר הככד‬
‫המלככלאיהיהלהס י כ ו ק א ף שנשארים לאחרונה אחר הפסד המורככ !'יא‬
‫עס שיה׳‪1‬לאחו!נהשה!אכאל‪ 1‬אמר אף שיהיו לאחרונה רילאחר הפסד המווככ‬
‫הםהנשאר׳'כא!פן שמהם׳תהייהמויכביסוכאשר ׳שהיו ׳שארו הס כאחוינה‬
‫ואס היו משגיחים כיה היו רואים בעיניהם שאין פל חדש כמלככיס מכאת‬
‫החומר המורככ מהם!נתכארנאר היטב אחתתהירוש בעצמן שהפרט״ס שהם‬
‫יפאתהח‪-‬מרהסנפסדיס!מכליסתחתה!מן!תחת המערכה ואינם חדשי‪/‬מה‬
‫שהוא כאדם מכאתהשכל והצרה שה!א מחודש מתחלת בריאתו ויתחדיעיר‬
‫בהשגת המישכלת הנה הי‪,‬א מחירש יכילל שאיננו נ!פל תחת המערכה כמן‬
‫שזישחנ׳ והיא דר!ש אמתי!נכו; ומתישככפלהפסקיש האליזמתחלת הכפר‬
‫עדהייקייהוהאחראשרכיאר כמה שקדסכדמ!תהקדמ'רש!מהכתחלתתזלת‬
‫פ ר‬
‫״‪.‬‬
‫ח‬
‫ג‬
‫הספר כהודעת בטל הדכריס הנפסדים ככל הבחינות הנאמרית כלליהם אגי״קהלת‬
‫וכוט־הס כמו שונרנ! וכדר הא כצ מתך הפסלת בחשש השגת המושפלות‬
‫והתאחדותס בשכל ושהיאהנשאר אחר המיתעס הנפש המשכלת אשר שלחה‬
‫מתחתכס ‪ r‬הכב!ד רצה עתה כתשעה פס קיס הצלו לבאר לנו ב• מלבד היותכל‬
‫י!ה שקרס דרך כלל מאומת מצר עצמו הנה ה! השיג אחתתימיאשיתיועד אחריתי‬
‫בנס״ן ולכו צכ טה ר ראה כעין שבצו הנקי כעזרתהדרת יקרת שפע רצ!ן ש! שצי‬
‫סנה שאי; ר נ ר משליש השכל האנושי להשגת התכליתהאחרק כהשגמהא ית׳•!‪/‬‬
‫וולתמה שכאכתירתנייהקד׳ ש ז נ א ר היטב!הקדים ואמר שהיא היה קהלת אשר‬
‫הקהילכל הסברות והרע! אשר היו לא שר קדמו כחכמה ושהיה מלך על ׳שרחל‬
‫לנ‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪37‬‬
‫ושליו!‬
‫‪:‬‬
‫־ י‬
‫קהלת פרשת כ‬
‫ושליט עליהם ב ל י ל יכולת ביד! לנשיתלדבריס שלייצריטס א ! ליל•*! !ללביא‬
‫אלי! כלהפשטיס והמורכבים יממגא־ם מחמ לשליש ולאישף מלי! בל החכמ׳יאשר‬
‫בעילם לשאמולממ עחלס!על לכל חכמתי עמדה ל! שעל הייתן ״ ל ן על כל ישראל‬
‫היל תמיד ע מ ד בירישלס ששמה ישב! כםא־ת למכירת ‪ 1‬כ י מ ! ע ד לחכמים !'א‬
‫הייתי מלך על כל ישראל כירישלכ!היא כאל; אייר שעם ל י ו מ מלך על בלישרילנל‬
‫איתן מושבי ליה ביר ש! שכ א מקם נכין לקבל ל ח כ מ ל ט כ מזג המקים כי»‬
‫שפייהראכעכפייהכהיק ה!ה!אכשר שרצה באימ •שהיה על שליה מ־שכע כ מ‬
‫שכערצון ש!כני פלל שאפיל! מלב׳ לא חית לס מישכעים מלמעלה מצד כללית‬
‫העילס אשר תחתי! כמ! שרמז; רול במדרש ר כ ל כפרשמ!ילי מקץ!!ל יפ־על ח לם‬
‫י נ י ' ׳ ' !כל הברי!תאינס חזלמיס אתימא אלא מלים ש ל מ ל ך ש ל כ ל ל ע ל ס ל א ע כ ל ! ל ‪ :‬א‬
‫יל?‬
‫* י ' י«יל»י' כאמתמאמר קשה ההכנה מאד ונטש ב! רביס!נראה שאי; מקיס לקישימיממיהת‬
‫ויול כמה שהקש! וכל הכרייימאינסחולמים ולמה ליקשל להם כמה ששפר הכמוכ‬
‫םחלס כ ר ע ל חליס אחד מכני שכל לבריומ תלמים ד א ד ר כ ל מ פ ד שבל הנד• ת‬
‫ח!למק!החלזס טכעלכל הכריומעל פן חלש כ ר ע ל גס ליא ככל לנריומיפפר א מ‬
‫הכתיככמופס!פרז חל<מ<תשאר כצי אדם ולנלעד הוא שהרגישו ריזל כשמש‬
‫שהילל ויהי מקק שנתייימיס ויחלים פ ר ע ל ולנל עימד !ביבש שנאמר ככל לתולדיש‬
‫מלומותלמה חמר מלתחולס שנראה שה!א תאר דבק כ! כתאר נביא למנכא־ם פי‬
‫לא יאחר חילם על מי שישפר עליו שחלם חל ס כרט׳!על כן ממה! רול כאומוכל‬
‫הכריזמאינס חולמים!משהוא כאלואמח שהרי כל הכריז מולחים חלומיתפיטיים‬
‫ולא נאמיכשיס אחד מהם תאר פולס ככפיר חלומי ותרצו כ׳ להיות חלגס המלך‬
‫כולל של כל לעילם על כן י ת א ר למלך תאר חולם כמ‪ :‬לנביא או התלם חלום‬
‫נביא״ שהיא כ לל לבל העילה יכא הכמיב ללמדני שחלים כ ר ע ל ל י ל חלים כ ל ל‬
‫לכל העולש במה שתאר אות! נתאר חילם שמירה על היית חלומו כלל על כללית‬
‫העילה!על כן לא אמר ויחלים פרעה איחלשכרעהשהיהנדאה שהיה שפיר ח ליס‬
‫פרעה שקרה שחלס אות! ואש חלומות מלכי האיחית הי! כיללים לכל ה ע ל *‬
‫ומושפעים מלמעלה כל שכן המלן הגדול והקדוש שלמל עה שהיה » ש ס ע מפאת‬
‫השגחת! יתיהכיללתוהפיטייאשו על ‪ p‬תאר עצמ! פה נתאר מלך לה׳חת על‬
‫היותו כולל לכל לעילם ומושפע מאת ימעל פרסי מעשיו ומל גס כליות! כירישלם‬
‫י‬
‫ג‬
‫ו‬
‫״‬
‫‪-‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫אשר עיני פני היאלדיצו כה ממיר ואחר אשר הקדים חכמת• ויכלתי על כל אש־‬
‫היו לפציס להשגתהאמת׳ותומה גס כצריף השפעתו ׳מעליו לימד שנת; את לכו‬
‫גלוחר ברצון שלס נתן א ת ל ט לדרוש כחכרמחכמיס רכים ילמד בהתכודדימ! על‬
‫כל אשר נעשה םיוא! ‪ nr‬כחכחה ריל עס החכמה המי שי‪ .‬מ ל! רצה לדרוש ולמיד על‬
‫כל אשר נעשה מחמ השמיש שנכללים בהס הגלגלים מככיש זמזלומ והמאלחת‬
‫הגדולים שהס פלס מישליס ופועלים כשכלים הא לדרוש ולמיד כחשמל על כל אשר‬
‫נעשה מחמ השמים ולדרוש הוא כחברת רכים )לתר הוא בחקירתי)המכורדותו‬
‫כאמ‪,‬ר שרנל צחקיר בהם כחכמה ובדעתעס ליית לנושא אשר רצללחקירולתר‬
‫מ‬
‫קמן‬
‫ק~‪.‬ית פדכימכ‬
‫ג ו ע נ י ן ר ע א ש ר נ ת ן א י י ס ל מ ׳ א ד ס ל ע נ ו ת ט ו ו א ה ו א ע ג י ן י ע נתן האלים לענית‬
‫כווכוי׳ריםהרכר׳סאשו הס נכנעים תחתהשמיסכאמויהנה הנס ענק ר ע ! נ כ ס ד‬
‫יוצדעצמואשר לאנתן א ת האצים רק להעיד ‪ a‬עדות נאמנה שאין השלמות‬
‫האחרון תלי נו ׳עןהוא דכר נככד וכלה מאליו ותהיה מלתלעמתמלשון עדות כמו‬
‫וענית ואמרת<כ!'כמו שפירש הר״אנע זל ואתר שעם היית הביטים המתהויס ראיתי א ת‬
‫)הנכנעים תחתהשמיס רכים מאד כרב!׳ הככביס הפועלים כהס אשר לא •קיכס‬
‫שכצאדסהנהנממשהשיגמהכסדהדבריסשהסתחתהסבב היותר נדוצ מהם‬
‫והיותר פיעל כשכליישהוא השמש שיש לו כח מיוחד כהויהוההפפד יותר מכל שאר‬
‫הכככיס ׳!קש ממנו על שאר כ!ככ׳ השמים כלס וכפיליהם מקל וחומו או ממרה‬
‫&‪:‬ה!!א ראיתי את כל המעשים שנעשו תחתהשמש •ריראית׳ כמעשייאשר נתהוו‬
‫ונעשו שלבישתהצורה בהיול׳ תקרא מעשה ואחר שלא ראה רק הנעשים תחת‬
‫השמש‬
‫ככרטת!השנתי כ׳ הצה הס הכל ורעות רוח •רצה שמצד עצייס ה ס ה י ל‬
‫להיותם נפסדים מצד עצחס והס ר ע ת רוח כערך אל הנהנים מהם !היא‬
‫מלשין רעיון וחתשכה נ!כרתכאדס להתענג כהס ולא מפאת הששל •‬
‫!עלשניהס אמר מ ע ו ת לא מכל לתקון וחסר!; לא יוכל להמם כ׳ על‬
‫ה < ‪ :‬ה‬
‫‪-‬י‬
‫^‬
‫מ מ ו ת לא‬
‫‪x‬‬
‫להם מצד עצמם שעליו אמר שהס הכל אמר שהם מצד עצ»!ס הס מעוותיינעצמיות‬
‫ואיך יהיה אפשרלתקיןכיהמע״ת מצד עצמו אשר העיות כוכעצמיתו לא יוכל‬
‫לתקין כמי נרתיק; העיותהמקר״ כמו שיקרה כעצים אשר יתעמתו במקרה שאינו‬
‫בניותכעצמיתומהותהעציסרקכמקריהסכיאלהיתקנוכנקל‬
‫כהכיך אותם אל‬
‫הצד האחרההפכי׳ אל העיותאךפאשריהיהחעי<תמצד עצמות! הצה לא יצ!״ר‬
‫התקין גס לאישתנה עצמותו כ׳ פל ע ד שיתחייעצמות׳ יתמייהעיות אחר שהיא חל^‬
‫ימעצחותי ועל החלק הביאשר נענורו קראירע׳ רוח שהו' מצד חפדון מחשכיהאנשי‬
‫הנהנים מהם!המתענגים בהם אמר שהוא חסרון אשר לא יוכל להמנות כשלמים‬
‫כ ׳ השלמיס הס הנמנים כמני; וכמספר אך החסרים אינס נמניס דק כםכרוןועל ‪p‬‬
‫אמר שהתשר!; כאנשים החסרים הנמשכים אחר המוחשו' אשר הס תחת השמש‬
‫לא יוכל לה״נית כמספר השלמים וכאל! אמר שסכלותכוה הנה היא סכלות קנינ•‬
‫אשר לא יתקן ולא ימנה כאמור ו א פ ז ר שיפורש! שלשה פש!קיס הלל! כאופן שיי‬
‫מסכים אל המנה הנכונה!רמו בהם דר!ש עמוק מאד כפי החכמה והוא כ׳ המושג‬
‫לפי הנראה נתחלתהמחשבה והסברא איננו מוכרח שיהיה נכי; שאפשר שיצא‬
‫משפטו מעיקלאן״ שיחשוב האדם שכחכחה שיכט נצדק נהם אך צריך שתהיה‬
‫הדרישה והחקירה וכחוחשותאחר שיוחשו ויושגו כחוש ויוחקו כדמיון כ׳ חשס‬
‫והלאהתהיה הדרישה והחקיריכהסחפאתהשכל עצ דרך והחי ית;אל לכו וכוי‬
‫שהחי המדבר מ ״ה שיראה כעיני! וכחישו ׳תן אל השפל שישפיל בהם מבין מה‬
‫אחריתם יעל כן אתר המלך החכם שנתן אל לכו נושא לדרוש <לתיר כחכמה בו‬
‫וניאיהמשאאשרנו יעיין בחכמה והוא עלכלאשרנעשהתחיהשמייוהס המוחשית‬
‫גל‪:‬א כאצן אמר שנתן ומסר אל לב! לדרוש בחכמה על כל אשר נעשה תחתהשמ׳'‬
‫ולא‬
‫‪..‬‬
‫כ‬
‫' י‬
‫‪ .‬״‬
‫‪w‬‬
‫קהלת גד;׳״‪ ,‬ג‬
‫ו ל א ע ל מ ל ש נ ע ש ל ב ל י ו ל ר ק שיחק ר אחר ש פ י ר רגשה ״ ד ל ־ ‪ :‬ז נ ־ ' ; על‬
‫שר'ל שידרזש על כל אשר נעשה יעל כ; לא א י ר לדריש לתר בחש״ל בגל י ‪• :‬‬
‫נעשה רק על כל אשר נעשה לד״ ז שעלי״חק דשה א ־ » ‪ 1‬״ ‪- ,‬‬
‫;‬
‫כל אשר נעשה תחת לשמים ליאיל ו ל ו ש י ר ו י א מ ר ש ל י א ע נ ׳ ן ר ע י ש ר נ י ; ה י ; ש‬
‫;‬
‫לבני ה ‪ : -‬גרי לענית א תש ב׳ יה י ״לש; ערי כי״!יגנה גאקיש־אל‬
‫״שיי‪nt,‬‬
‫עניתי מריר כ י ! שכ׳ הרנ כעול!הכינה שנת; החליש יי‪ .‬ה־• א ‪ :‬י ה‪-‬פייכ‪y -‬‬
‫‪-‬‬
‫כדי לעניתכלס א ת נ נ י א ר ש כ ה ע ר ו ש !חסחנסיאס הכינה היא נפשו לענית‬
‫ניציאיתס ירצה ליחד שנתן א׳תס השי נרי לענית שיירש כהש ה א לשנן׳ ע צ ת‬
‫כ ל ב ולנו לשיליה ששעכהס כיכוהיכנעהתייראלהששל!לתשליתזהנזןל־יל״ש‬
‫העני; הרעהזה כמ לבני חלש כלי לעל תכו ריללסגף עצמ! בי ׳להשתכק בהכרח•‬
‫מייני שזהו העב• נ ו כ• בזל ה ר ו ן •!שג הפלמית כו!הארס יעשה בהק־ שיתענג‬
‫בהם י צ ר עצים ה פ ן הכנלהאללית בבריא‪ 7‬״צי־ תש •נתינלשילה׳־ש ת«‬
‫כלס כאחיו ואמל שאחל אשל נת; אל לנ! ללריש ׳לתר על נ ל אשר נעשה שיע• ין‬
‫כבכ אחר שנעש! ויחק ר ו ר ח ש היטב כמהותראל בעק נבל! מחר שהש נ נגליתי‬
‫שהש הבל ירע י‪ .‬ר ח והא מצר השכל שהשכל בהכשיט! הציר! יהח־־ר• ישים כל‬
‫תחתהיות׳ פ ו ט ׳ מכאת החומר ו! א לאיתי את כל היעשיש כ ל » כאשל כ י ת י‬
‫לידרגתדאיה והשגת כללותהדברים לנעשיס ת מ ת ל ש י ש !ה א כאל! א ‪ -‬ו אחר‬
‫שהישג• אל השכל כהפשיט הצוחת מ ה ח י ו י פ ואיתי שהכל המ!שג אצל השכל‬
‫מ ה פ ל י ל ל ב ל ! ו ע ת ו ו ח י ע ; אינם נשארותכשכל הצירותההס ו ק ל־״שצ כלש‬
‫מפעיליתלשיתכלש שהיא המושכל האמת׳ לנשאר כנפש אחר לחית אך ל נ ח ת‬
‫הכילליתמהרנד ס ההיויס ונפשריס אינס נשאחת כנפש רק התכלית הנמשך‬
‫י׳הפ כ י א נצו נשאר כשכלרקהמזפכלהאחרו; אשר נהם נעשה השכל!המשכיל‬
‫והמושכל אחר כשהזא משכיל נ ס כ ל לראשינל • ת ב ר ן ע ל ל י ב ו ו א והנה הכל‬
‫הכלורעיתרוח יריראית׳ שהכל ו"ל הכלל!'המ־שג מהש כ׳ צא כהש ה י הבל כ ו ל‬
‫מחשכי ורעיו; ריח כלל מאלי! !ביל יתישכ למה בדברים מלאת עצים אמד עלן‬
‫ר ע שה!אמציאיתס בפיעל ועל הציר!תהמיפשט‪:‬ת מחמרילפכמחשכלאמר לכל‬
‫ורעיו; רוח כאחיו שהיא אצל המחשבה אחר הפשל והעדר מציא תש ואם לא‬
‫נרצל לדקדק מלתלכליאמר שצירותהרכרייהנפשייס כאשו יהי! הצליתנפשהת‬
‫נהפשדהח!מרהצההצ‪1‬רותההםלאישכילםלשכל זלא יתאחד! עמ! רק ׳שארן‬
‫נדמיין!על כן אינם נשאריתיק כלם נפסדיתכהפשר הרמי׳; יעל כ; קראם רעית‬
‫יוח שלם רעיון •מחשכה שלא יגיע! לה״תמושכצ!מלת הכל ה!א כאל! אמר שכלש‬
‫הס הכל רעית רוח אחר שגס צורתש כלותזנכהחתכאמיר ואחר אשר כפר שראל‬
‫בעין שכלו כצ המעשים אשר צעש!תחתלשיש שלם מצר מציאות' עני; ר ע כאמו*‬
‫ומצדכצציתסיצירתסהסגסכןהכצורעתריתשגסצירתש צפשלת ביאר הטעם‬
‫על שניהש יעל הפשר מציאיתש ש * ן ללש ס ב ת העמדה <קי!ם והשארית‬
‫!זאמעיותלא יוכל לתקין ׳ריהמע״ת מצד גדרו ומלות! בל ומן הי׳ ת מעינת ל‪1‬א‬
‫לפני׳‬
‫קהילת פרעה ג‬
‫קפח‬
‫הפכי׳ אל התקין!של׳ הפכים לא ימצא! כמשא אחד בזמן אחל ואפ כהייתאלה‬
‫•‬
‫הדכר׳סכצןמןמציאיתסמע״תכפ׳ מהיחס איך אפשר שיצ‪-‬״ר בהם התקין ט‬
‫אין ‪1‬מן!!לתומן שלאיהיומעיותיס ואחר שכלולקהו״תס הסמיציית צא יצ״יר כ!‬
‫התקין יעל התיק השניהנמקקמצירתס כשפל א! כדמיוןכפיהם‪:‬׳פ־רישיס שפי'‬
‫בפסיק הקודם אמר שצ!רתס נ פ פ ד ת גס היא כהפסד המירככ אכ אינו נשאר‬
‫בשכצ אתל שאיני מ!שכצ כעל עצמו רק צהכיאצמושכצמה כמו שיכיאהוהמוחש‬
‫מהמירכיעצמ! ועל כ; הנה לא יוכצ צהמנומעס הלכלייהנמלס כמושכל! חא ‪1‬חסר!ן‬
‫לא יוכל להמניתפו' !אפשר שהכווצה כפסיקים הלל! צכאר הפסד הדכר׳יהמירככי' עייני כ‬
‫וההוויימשצי צדדים אם חצד הרככתם אחר שככר נעשו!אס מצד התחלת הטיה‬
‫ואחיעצ הרככתס אחר היותם אשר ככר נעשו שהכצ ה!א ענין ר ע טי ווא!נתתי את‬
‫לכי צדר!ש ולתור כחכמה ירי נתת׳ את צכ׳ שתהיה חקירתי כחכמה וכדעת עצ‬
‫המורככאחר הו״תוהא על כל אשר נעשה ‪1‬היא הנמצא אחר הוית! תחת השמים‬
‫»נ!ר שהוא עניןרע יען הוא נפסד כאמת!אמ'שראה גכ את כל המעשי' שנעשו אחכ‬
‫והסהתחל תההויויועצ ‪ p‬אמ'כראש!ן על כל אשר נעשה!ה!א כנחצא אחר שנתהוה‬
‫ופהאמיאתכל המעשים אשר נעשי כ׳ המעשים הס ההתחל!'אשר נעשו מהס אחר‬
‫כ ן מורכבים ואחישמצא ששתי ההתחלות הראשונות והס החומר ראשון וההעדר‬
‫ה ד ב ק כ! הס הבל ורע!תר!ח כי ההעדר הוא הכלוההיוליהוארעיוןרוח שאיננו‬
‫נמצא בפיעל רק פושט צורה ולובש צורה ואינו נמצא כפועל בלתי צורה בלל כמו‬
‫מהארכת׳ הכיאור על!ה כמאמר הראשון מסבר השמע הארון אשר העתקתי עם‬
‫ביאורי עליו ולא הוכיר הצורה יען הצירה תחול נאחחנה ט מ ן ההרככה שמשפיע‬
‫שם מת! הצירות ואחר שההיול׳ ה!א חעיויאשר לא יוכל לתקין יען עצמית! היא הע!!ת‬
‫מ פ ש ט ת הצירותזאיא שתהיה הצורה נצחית בו נסים צד פהס הפפ״ס שכל הווה‬
‫מהחומר הראשק לא ׳!כל להייתנצח׳ שהוא התקין כ׳ כל מ׳ שאינו צצחי הוא צ!טה‬
‫תמיד אל ההפסד מחחלתהו״ת! ואחר שהוא הולן ונפסד תמיד א י ן יהיה לי תקין‬
‫!על ההעדר אמר שהוא חסרק כ׳ כל מסדין הוא העדר שחסר מציאית הפכו ועל‬
‫כן לא יוכל להמנית כמציאות כ׳ לא ימנה רק הנמצא והמנין לא תפיל כהעדר‬
‫והוא דק־‪-‬ק נם; ואחר אשר הכיא ראיה מהנסיוןממה שקרה לו כחקירת! ודרישה! » ‪ . ,‬״‬
‫כענק בנין הדברים ההווים והנבסדייולבו ו א ה אחר החקירה היקרה שהם הכל‬
‫ורעיון רוח מצד עצמם!חמר' ומצד צודותס ושראה שהם הבל כלס נעתק לבאר מה‬
‫שקרה ל! בחקירת החכמית המחקריות ווא דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה‬
‫הגדלת׳ והיפפתי חכמהוכוייריסכהיות! מתכודד עם לכו נמר אומר ״א דברתי אנ»‬
‫עםלב׳לאמרירידברתיעס צכ׳ ב ד ר ן התכודדית שהא הדבור עם הלכ יהיה‬
‫ההתכידד‪ :‬צאמר שאני הגדלתי כהרחב' החבחו' באיטי כי הגדולה היא כאיכות‬
‫והיפפת׳ בכמויווא אני הנה הגדלתי והיקכת• חכמה על כל אשיהיה לפני עציר! שלם‬
‫»ר'כהיות שיריסלס ט ת ה עיר גדולה לחכמי!לחכמים הנה הוא הוסיף כחפמויככחו׳‬
‫וכאיכית כאמןר ושכלו ולמראה הרבה חכחט!יעת!היההל»׳ ככמות ובאיכמן‬
‫הנוכל‬
‫קהלת כיד‪.:‬״‪2 .‬‬
‫הלז' ו*א ולכי י א ה ה י ב ה חכמה י ד ע ת פ י מ ל ת ה י כ ל כלל וני• ל י כ ״ ל ל ‪r - :‬‬
‫•‬
‫ו ב א י ב ת והוכיר החכמה !הדעתיעןמהמעליתהשכל•! ל נ ל פ ל ש ל ל ש להשכצ‬
‫העיינ•;לס שבצ ולעתיחכמל יה שבצל ל לשגמלי״שכל׳ ה י א ש•‪:‬׳ שאיל; ל‪;•:-‬‬
‫לאמיתס כ מ פ ת מ י ע ת ה ו א החישגעל כ׳ המיפתילחש־׳ה היא הידיעה לשל״ל‬
‫בתכל׳תהדייש יעצב; אמר שראההרכל יושי׳ל ד ; ; של ־! ירי ‪-‬־‪ .‬ה־'־‪.‬׳ ‪r‬‬
‫!אתני לני •יה ה• ל בצי ב י ק ‪ -‬נ ‪ -‬ד‪.‬ר‪ :.-‬הקדישה אשי לש ל ל ש ־ ל •ל־עמשמש ‪; r r‬־‪-.-‬‬
‫םירעהאמתיותבחימהוהדעתכדרושיס ה ל י ‪ :‬״ י ; ר ל ק ש ל ה ‪ :‬״ ; • ;‬
‫‪*-‬שי‬
‫היו צכניועסמיספ ההמאמת'כאמור נמןאצ לכו לחקיר‪:‬לדר ש שעצי מ ה א כ י י‬
‫ו ל ל ע מ מצד עצמם!לשיג מצד לבכם כ׳ לחקירל מליל בשמי לקצי׳ ול אששי־ת‬
‫הדעמלמנגד צמוכיש וצחקיר עציו!מ •דיעמ ה ע ־ ר א י• ממ ל ש שי ד ‪: - r‬׳‪.‬־ י‬
‫ומראה אמממה ועצ כן ככצ מ ל ת ל י ע ת כ י ה י א ש ן ה א כ מ צמק י ׳השד ל א שס‬
‫ל ד ע מ והחכמה כאמור!'!א ואמלל לכי לדעמחכמל ידעת ל צצ מ שכצ מיד ד ל י‬
‫שלשנמ׳״ייממלחכליל!לדעמיליסכמיעצכצ •ילש‪-‬נ־*יי כת כ י א ש ל׳ לכנ»‬
‫נממ• אמצכ׳ צחקיר כהם מצד שני הצדדייגס י ח י ! ל ס לחשמל ילדע עש ל ל צצ ‪r‬‬
‫•הסכלות םההוללית הוא ההפכי• לח שמל ׳לבשל מ ל א ל כ כ ״ צדעמ ל ו ל ש־ד‬
‫יילמ בכל מעש שין כמק!'ס'שא‪:‬תיות!סרש ממהלכי'איר ש י ח י ש‪:::‬ש ש ־ ‪ - :‬ז‬
‫המישגיתעצכ׳ החקירה כשני ההככיס לדעמאיוה'צלק מפאת המיןרה צכז‬
‫י א ה שהשגמהחכמה מ‪1‬ה הצד היא גס כ; רעיון ד ח שהיא ככשר ך •ר ־ מחשש)•*‬
‫נכסחתיעןיסתבך השקרכאמתןיע^כדמיק ד ע ת נכס־ מ ״יא •דע־‪,‬׳ שגשיד‬
‫רעיון רוח כלומר מחשבה כוזבת שאין כה קייס שישאר החוקר מש בק משיד‬
‫במחשבתי מה שאין בן כהשגת החכמה מצד התרה והקבלה האמתית חיש י כ ׳‬
‫אישאשרלאישארכהספקבללוכיאר ה«עס לחה החכמה וללעתלמחקרי׳ש‬
‫‪'3‬‬
‫בר)ב‬
‫הס רעי!ן רוח כאשר תהיה בשני חלק׳ המיתר ‪ 1‬ל א להיותשהייסיף חפלל כאשד‬
‫לאישיגאמתתהעלנכין כ• ישאר צו תמיד שבק כ » שביארנו •!סיף כעס מצל‬
‫הסכק הצשאיאצצו!׳ונדף כעש על שלא יוכל לעמוד על א י ת ת ‪"1‬זא כ׳ כריב חכמיה‬
‫י ו כ כעש ו ק ב י ע ו ת ולס לתלד׳יתלכרנויית לנה י<שיף מכאוב על שלא בא ע ד‬
‫א‬
‫פ‬
‫י‬
‫ת‬
‫'‬
‫א נ‬
‫' קצן מצד החקילי״א)יוסיןרעייוסיןמכאוכ כנוי ואמישאחישלאיכ' הקשות עמדיש‬
‫נגדו ו ל א שראה מצד אחד החכמה הא»תי'!שעסקנה ולגדיל והוסיף עליה מכל‬
‫אשר הי! צכניו וראה מצד אחד מל שנתן אל לכי לרעת החכמה והדעממצד‬
‫‪tnis‬‬
‫עצ צד החקירה כשת׳ הקצייתהתתחתוה את!ה כ ד ע ת ו ד א ה של״ארע״ן רות‬
‫רצה לעשותפשרהאחתכימ שעושיסקנתלערכ החקירה בדרושים למימי׳סאיצ׳‬
‫כהתמוגס יחד והעס וה תשתלם החכמה והדעת ואמר שראה שנס ל א השל ‪ti‬‬
‫אמרתי אני כלכילכה נא אנכבה בשמחה וגוי ותהיה מלתאנסכה מעלן משכה‬
‫״נהשהוא לש ןעיוככפרש• זלוקרא התייישמחהיעןאין שמחהכהשגיהא״מת‬
‫י ק ברחשייהתרניייאשר נתאמת! בתרה שאין כהש ספק כלל אך כשאר הדדושים‬
‫שישארו בלס שעקיתלא תמצא שם שמחה כלל כ׳ ה ? פ ק •ולין העצש־תיעל ק אמי‬
‫לד‬
‫קהלת פרשת נ‬
‫קמט‬
‫י ו ד המלך עה ש ד נ י ׳ התירה הס פקודי ה' יפייס משמחי לל ובאלו ביאר ה ד נ י‬
‫בטעיוי פ׳ להיות פ י ן ד י ה' ישרים וכליס !אמת״ס פ׳ הי!שיוהאמת׳תהככ! נחשא‬
‫עלכןהסמשמחיסאתהלכואמרהמלךהקלושהיהפ•‬
‫פאשל רצה לנסך ולעיפ‬
‫י ר כ י החקילה עם לרפי התרה ולחפש !לבקש נהס חלקי הה חל כמו שיעש•‬
‫בחכתייאה פגם וה הכל <זא אמיתי נלכ• לנהאנספיסאמיכלכו ילך וינהךהיכר׳'‬
‫הנאמרים מפאתהחקירה בחלקי הסיתי בשמחה ויראה כט!כ החקירה והסיחה‬
‫יחל ואמר שלבו ראה שגס וה הבל ויזא והגה גס הוא הכל וכוי ופמס וחתם ל כ ל‬
‫בשל שח ק שהיא אצל החכמות המחקריית שאינם חושגיחלקבלה האמתית ר ק‬
‫מכאתהחקירה כחלקי הסחר שהס שח ק ׳קלותראש שיתענג לכיס ריהטא השכל‬
‫גהה במה שמשיג מצר עצמו כיגיע! החכמה והרעת ואיננה שמחה יען •שאר תמיד‬
‫מלאככקיתיעל כן על החלק הוה גור אומר שהיא מהולל חאלשחו' אמרת• מהולל‬
‫ועל חלק החכמה התריית כקורי ה'משמחי לכ אמר מה ואתעישה הא ולשמחה‬
‫מה זאת עישהעימהרב טיכךאשרצפנתליריאיךכויאושיאמר שהשמחה שהיא‬
‫כצ״ אל ה ת י ה הנה היא עישה חהיתועצמויןבנפש אשי בה תתעצ' הנפש ותשאר‬
‫נקשיתירכקה בסכה הראשיצה!!א ולשמחה מה וה עישה כאל! א מ י ואת הח כחי‬
‫עושהמהיתיזה׳המכווןבא!מר! מה זאתעישהשמלתזאת שכ לחכמה הנו'!ה!א‬
‫כחל! אמר שעישהמהויהנז'ואפשר שנאחר בדיבסיקיס הלל! דרך אחר!הוא שאמר עיינינע'?;?‬
‫שאחר אשר לבו ראה הפסד הדברים ההייס!הח רככיס תחת השמ ‪ t‬דבר עס לבו‬
‫לאמר וזא דברתי אני עס לכי לאמר והאמירה היא שהוא אחר שכבי הגדיל והיהץ>‬
‫בחכמה מכל אשר היו לפניו שהיא יתריןחכמת! כערך אל חבמתאחריס שק־מוהו‬
‫וזא ולכי ראה הרכה חכמה ודעת!כ‪1'1‬הי!תר נכין אצל׳ כפסיק הוה ה!א שספיסדר‬
‫למדו בהשנתהחכמותואמישראשונה ראה מה שאמרו הקרמיניס שקדמוה! א׳ מה‬
‫שכתכ!!היהץ>קצתעלמהשראהמהס!זאאני הגדלת׳ והיספת׳ חכמה על כל‬
‫אשרהיהלפניעלירושלס •ר'אניהגדלתיכאיכ!תיה!פפת׳ככחיתחגמהאך לא‬
‫שהמצאתי אניאיתה רק שהיה תיהפתמה על מה שהמציאו כחכמה ועל החבמ'‬
‫שלהס שהיה מלפני היהפת׳ אני תיהפתמה!אמר שזולתזה היא ראה מעצמו כלתי‬
‫התחלתהקדחוניש כלליק שהיא המציא דרושים וחלקרכ כחכמה וואילבבייאה‬
‫הרנה חכמה זדעתיריזולתהחלק שהיספת׳ כ ד ד ש ׳ הקדמונים שקדמינ׳ הנה אני‬
‫יאית• נע•; שבלי!חדשת׳ נהחלט הרנה חרמה ודעתיאחר שאחר שהשיג שלמות‬
‫החכחהוהרעת!השגתהאמתי!תנדר!שי הקדמונים ודרושים אחרים שחדש הוא‬
‫בחכמה ובדעת נתן אל לבי לחקירכסיתר• החכמה והלעת פלי שיתחוק'יתר‬
‫נאמתייתנראית הפסד סיחליה כ׳ לחכחייש לה התל כלתי צודק יכן לדעת אשר‬
‫•טיגו נהס יהס הנקראים הילל!תיהכל!תכנו'ויחשבו שהם חכמה!דעת יכן יקראו‬
‫איתס לפ• מחשנתס לה״תם טיעיס חא ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת היללות‬
‫<הכל!תיר'נתתיאתלכילת!י!לדעתהפכי יסיתר החכמה והדעת שהם נקראים‬
‫י!כמה)דעתה!לל<תוסכל!תכ׳ דעתסכליתתקדא הדעת ההיתר ה ד ע ת האמת׳‬
‫<‬
‫!‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫*>‬
‫‪P‬‬
‫והיא‬
‫ק־‪,‬לוד פרשה נ ל‬
‫!ליא ה ת ל י ה הסוני‪ /‬כדריש־סיחכמתל״לציתתקיא ל ח נ י ה ה י י ת י ? ל י י • !‬
‫ל א י ת י ועל ק ח מ י שינה לחיןי ולדעת!שחיי הח כיי? ולדעישלם ת ב י ל ה כלת‬
‫ודעתשבליתימצאששצזהלח יעי•; ויחדל־י־ושבהי״טעיתיאקתעצתב‪-‬דיעת‬
‫כ׳ היא י ח ; ש ה ה ו ; ת יא ׳יעתי שגש יה ה ׳ יעיין י ח ״י מציית שקי צ׳ בלש כי׳ו‬
‫שק״הל׳ נ ח ק י י ת ה ד נ י י ס הנככדיש שאי; ללש כניתלק״ה י ל ע י ד ל צ י צ י ת‬
‫כ י ו להערי של א א ח י מהלתחליתכמד נ י ! פ י ר ש ליש נס בשנ־ל •ל א ‪ • :‬ג ן » • !‬
‫ה ח נ י ה האמתית׳נ ח שכל הארה א ן נדיב ח שיה כיאת ש! כ י יעיל שליליזכ־ית‬
‫ה׳צציתי״שןייחנליינ נ ע ל •ע; צא יתיישב• בששלהחנש ״כעש על שקילס‬
‫ו ה ע י ד אמתתס •כ; המ שין‪ .‬נ י ע ת כיה הנוי לעיל •!שין• ״יכל י״׳•יי ש‪ -‬ישי־ י ל ה‬
‫ה ש ע פ ו י מ נ א נ שנישן ל! אמר נל© כ ד י ן חק י ה חפש ששד• ללשיו כי‪-‬ס ילכו‬
‫ומגא כשילך י נ פ ה ס ב שינשךוימ!גלכעש ל ל א ׳למכאיב בש‪-‬חל קל נ!ש‪:‬ית‬
‫ו ת ע נ ג קצתוככן'יאה לכו כס כ הנמשך ש ל א היית פ י ד י צ דק !לא ידגיש ה י ע‬
‫ל נ י ׳ ש ך מ ל ש של א הכעס !המכאיב!!א אמית־ אני כצכ׳ לשה‪:‬א אנסשיייאידת•‬
‫אל לכי שליה כ!אכ !מתלהכמהכע&י‪-‬ישח הדנריישאמיצלמ לש לשה נאיח־ש‪:‬ה‬
‫כשמחה ירי לכה נא מאתי ואנסשההשעש והמשא‪,‬׳ש הנוי בשיתה יתענג מה ובשן‬
‫י א ה אתלכ׳ נ ס ב בפבה!נח בלתי משא‪.‬כ!גור שגש זה הכל‪!,‬א‪.,‬לנ גס היאהנצ‬
‫וביאר פ גס נפלא מאד לכטיצ בחירתי ואתאחר שלב! ר א ל ש ל א הבצ כאמור וש א‬
‫לחחל נפשך אינה כחייה טיבה!היא מבוטלת מצד עצמל שאש לשמחל שליל‬
‫רוצה צמוגעס הכעשהמכאיב כאתר היתה ת ע נ ג שיש צ! מצי* בעצמי כמו שתק‬
‫וקליתראש שהשפעיצה חצ־נית ע מ ד ת בעצמה הנה זהאין רא״ צחשש שיבחר כו‬
‫נמ! שאמרו רול שתק •קלות ראש מרגילין לארס לעריה יכו' ואעכ* שישמחי את הלב‬
‫ראו׳ לכי!ח מהם יוא לשתק א י י ת י מהילל ש ‪ :‬ת ע ‪ :‬ג שיש ל! מציאות מ ג י עצמו‬
‫•קיא פ ת ק כא־‪-‬׳ןיואחיש ל!א מהולל לה־יתי ג שאי יעל כ; לשא ק אמרתי! לרמוז‪,‬ם‪.:‬א‬
‫ד כ י ע י ד כעציו ו א ח שהיא מה ללשרילופש ב ע נ י והס א נ‪ :‬ב ק ש א ה ת ג נ ג ר ק‬
‫בקשת ה י ב י י ס ה ט כיש מצד עצים שנמשך חלפ השמחה בצבמנדשלמתש הנה‬
‫אש נבקש השמחל הואתהיא חינה ע של ד ב י יע; אי‪,‬לה י נ י א תבעצמ יק‪:‬משכי‬
‫נופי*ל א ח י חש נבקש‪.‬ה י צ י ע צ מ ל צ ח צי׳צ!ח תה ל‪ -‬לש!‪.‬ל כ ן י ל י ‪,‬צש־יחל‬
‫מה ואת עישהאשהיאהשי׳חל ה נ ה היא אינה ע שה דבר כ׳ צח יצדק כדבר שיק‬
‫לומציא תכעצמ! שעישה א פיעל דבר באח־!יא!לש י ח ‪ :‬מ ל ו ל עשל!היא מוצו‬
‫אמר אי; תקנה אל הכעס יאל המכאוב הנזרק בנק״ ;האמתייתשלשמאה נמשש'‬
‫מלס ואינה נמצאת אלא בהם !כזייתש לא ת־ינ־ו ל ע לס כאחר ונזל ׳תישבו‬
‫פרישה‬
‫‪.3‬ניתרת׳‬
‫י הפשייקיס הללו על נכין הנה א ח י א שר ביאר דרך כצל איך חקר ודרש נ ־ ב ר י פ‬
‫ההו!ים!ה‪:‬כסדי'!מצאנחקירתישלבלהמהוכ!חקרידרש באפ; השגת החכמה‬
‫נחו שכ׳אר״יה׳ אמר עתה שאחי שחקר כדברים הנכסדי'כאמ‪.‬ר רצה עדלנשיתש‬
‫כ פ על לראייאס נמשך מהס א• וה טיב א ׳ אכ הס מונעים מהשגתהשלייזת כשירצה‬
‫השבצ להתעסק כו ו?א תרתי בלבי למשין ב״! א ת נ פ ר י וצבי נוהג נח‪-‬מה ולאס‬
‫כשכל ‪X‬‬
‫קנ‬
‫ק׳זלת פרכה ד‬
‫כהשלותיריאחר שחקיתי בויברייהנשא״ס ככתיכ לעיל ייתתי אי; לכי לדרוש ולמיד‬
‫נ ח שמה על כל אשר נעשה וכוי תרתי בלכילנקיתא!ת! בפיעל ו! א למשוך כיין א ת‬
‫כשרי כ• ההמשכה היא תדעה אליהן וכלל כל ה ר ^ ס ! ה ת ע מ ג י ס הגשמ״יב״ן כ׳‬
‫היא הגדל שככלס!כולל את כלס!אמר שרצה כהיות! נמשך בפיעל אחר התענוגים‬
‫ההם שיהיה לכו להג כחכחה!לאח ז נסכל תירישיהיה לכי להג כחכמה)להמי•‬
‫בדברים הגשמיים הצריןלהעמדתהח״חד עם החכמ'כא!מרוט!בה ח כ י ה עם‪-‬‬
‫נחלה יזה! הנרצה ולאחיו כסכלות שקרא כשש סשל׳ת כל הדכריס הגשמי׳ אשר‬
‫ו נ ו ! א מ ר אחיזה כסשלית והנהגה כחכמה לר״יו סהעיןר תהיה החכמה אשר‬
‫מנהגי והרגל! יהיה כה והדכריס הגשמיים לא יהיה לו רק אחיוה מה ואמר שכל‬
‫וה יעשה עד אשר יראה כתשהראות!ברא״ת השכל ששניהם נכללו כשם ראיה‬
‫אייה ה א ט כלאדכ ‪ fen‬ע ד אשר אראה אייה טוב לכנ׳ אדם אשר יעשו תחת‬
‫השמים מספרימיח״הס י ר ע ד אשר אראה איוה הוא ט!ב לבני ארס אשר יעשו‬
‫איתי תתתהשמיס ובמה יכלו מספר ימי חייהם ואחר שביאר דרך כלל אמר שעשה ‪ ; , _ , ,‬״ ‪,‬‬
‫אית! בפיעל והגדיל מעשיו המוחשים בכל מה שצריך אל האדם להשלים התעניג‬
‫הגשמי בלתי חטא •עבירה חלילה י ק נפי הנאית להעמדת הגין> א ן הוא כפ• גדלו‬
‫ןמעלתי ורוממיתי הגדיל גס הדברים הצריכים להעמדת החמר כפי ערכי כי‬
‫הנהגת הבית ראוי שתהיה כפי יחס גחלת האדם ובני ביתו משרתיו עישה רצינו‬
‫ועל כן התחיל ואחי הגרלת חעשייכיימעשי המתיחכיס אלי והתחיל לככר כנין‬
‫‪,‬‬
‫הכית שהוא היסיד הראשין להעמד תהגיף בית נבין לשכת כז כשיכה ונחת עש כל‬
‫כני בית! הא בניתי ל׳ כתים יאמישנטיג כרמים שה א מהדנריס הצרי ניס למו!ן‬
‫הכית שעקר הלחי; הוא היין כמ! שכתם הלכאיס והביאוהו למשל המין מעט‬
‫ה כ מ ת ר נ הכימיפ יעל כן סמך לבנין הביתנטיעת הכרמיס לרמה לכלל ת המוימ'‬
‫שהיא ה ר ב י הייתי צייך לקייס האיס בכיתי ובחומות׳' י^ ""‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ס‬
‫־‬
‫י‬
‫ב נ‬
‫'!‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ת‬
‫עיסית׳ לי‬
‫וכלל כ• היייין!הצנלל נכים!פייצא ממנו אמי שעשה עוי נניתיפייסיס ׳נטעבהס‬
‫» ן כ ל פ י ׳ לשאימיליתשהסעל צי הייתיט כ שהםהפיייתכחעידלהאעשיתי‬
‫ל׳ גי!'יפי סיס !כוייאחרשבירראיך הגדיל כל הצריך ל!בערהמייןאמר שהשתדל‬
‫ר‬
‫גכ לעשיתיעי עציס כלי להניא משם עציס אל הביתלבשל בהם המזין ולהתחמש‬
‫בהם כזמן הקר שהםמהרכייס הציישיס גב אל הנית שלא יהי! עיני! תלויים‬
‫מנגד המישריפאאה רק שיהיה כל הצריך אל הכיתמצ׳׳ אצל׳ תמיר ויא עשיתי ל׳‬
‫ברכותמיסלהשקיתחהס י ע י צומח עצישיהוא מ ב א י הציין אל הכית לכל מה‬
‫שיצטרךמהסב׳ כלתיהעצסלאיתבשלוהמזיניתואחראשרכיאר איך עשה כל‬
‫הצריךאלהביתאלהמוניתיתקולס וכשולס כאיייר נעחק לבאר מה שנר״יך ג ו ר‬
‫בכית לארס גדול ומלך כמוהו היא משרתי הכית מביתימח ן שנריך שיהיו לו ע נ י י '‬
‫מיהי• חיטייעציס ושואבי מיס!להביא בכית כל הצריך ומהם שיעמדו לבניו נ ת ו ן‬
‫הביתלשרתיועל שני המינים האלהאמר קניתי עבדים!שפחית ובי׳ כית היה צי‬
‫יויקניתיעבליםוששאי‪-‬תכדישיעבדוכמלאכיתהצריכותבניתמבית!מחין ובני‬
‫־‬
‫י‬
‫לח‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫‪2$‬‬
‫בית‬
‫ר‬
‫| ‪J‬‬
‫קהלת פרשה ד‬
‫בית ? ׳ פ ל׳ יהס ״בריס ‪56‬ד־ס כפית פדי שישרתו לפי״ כ׳ א י לפריו לכד! י ק‬
‫ד‪0‬צדיפ בב׳תבהס נאיניה כ נ ד כיתיואיכנ• כ׳יהיהל׳ כלימר ב ד פיתמהעבדים‬
‫הנזישמלרי בביתה׳הל׳ ל ש י ^ מ ׳ י ח ד ל ׳ ועלכןבעכד‪-‬שוהכחיתלד א מ ־ ק ד י ז‬
‫ל׳ עיל‪-‬יה!‪ 0‬רקק‪:‬״‪ </‬עבדיהישפחיתיעלננ•הבית א מ י ה י ? ל'יב״על כן * י ד‬
‫בבקר ובצאן שה!א נהנה גכמהס באכילת; מלת ל• לדמי! שהיהמגדל א תהעל ‪r r‬‬
‫» י ו ע ה מ א ח י לי כד׳ שלא ידעי במקים עשבים א י פ ״ ש ש׳דק• מ א י לג״אהאדס ‪t f‬‬
‫גס מק‪:‬ל נקר!צאןהרכיהיהלימכל פהיו לכציכ׳רישלפידאסבערכיואפ נ ע ר ך‬
‫כגסת׳ ל׳ אחריה גדיליש כי׳יני הנה הגדלת• מעשי ייחד סהש כמי ששתת יאחר אשי הפגיש‬
‫איןהיהליכלהצר‪-‬ך לכ׳ת! מכ־תימחין לעבירת האדמה <גשת ׳כדדשיש וכרמים‬
‫ונאןיכקרכאמיר להיותפכר• להעמיד כל יה צריך מ י ק ר כ א י ר ש ה י א כנש !אהף‬
‫בהן‪ .‬יולכ לד כיוא כנהת• ל• כהן‪.‬־•הכיב •ללבד הכהא •היהכ אמר שכנה ע ד‬
‫דבר׳ייקייש שהה הג ליתמלכיס כמי אכניס ע!כית!מרנליות ידבר׳ אחריה פאינש‬
‫נ״צאיהרק כמלכי ובמדינות שאיןלהס מלך והס שררה משריה רכיה שהה מ י מ נ י‬
‫הנהנית כמו שנתבאר כ ס פ י הנהגתהמדינה ״ןיאס שגילת מלטה יהמדיסת י ק‬
‫נמצאים למין ההוא מהאנשים לכדי מ כ ל ע ת כ ג י י הסגולה יזא יפנילת מלכים‬
‫!המדיה'וביאר שמלכד הממן הרב שכנש יאכף פהיהמהכיק‪1‬הייעלכלההכרח»‬
‫כב׳תמברילחיימוין לרכאמישגס כשאיהתעניג׳ שהם ׳תריעלההכיחיהיהלוחלק‬
‫ל ב והזכיר אימהס והוא התעניג כנגין יהמיסיקה שהוא תע‪-‬ג גשמי!הוא בלתי‬
‫ההרח• לח״ הארס לקיש הגיף ויא עשיתי לי פריס ושר!ת!אמר שהוא עשאה לרמיז‬
‫שה!א ציה שילמדו השיר ויהיו מורגלים כ! כדי שיתענצ כהס כ׳ אין התערגפלה רק‬
‫י!המל!מדי'ככך!ע'כא עשיתי ל׳ שרים!שרותוהישיףמלתלי לרמי! שה!א היה נהנה‬
‫מהסכ״חוד מכל כני הב׳תיען היא דבר דק שנהנים ממנו דקי השכל והנה רש׳‬
‫ולכירשששר׳ס!של!תהסמינ׳כלי!מל אך לדעתי שרים הס האנשים המשוררים‬
‫על דרך ושר כשירים כ• השר הוא כמקזש המשורר וכן השרות שהס שרית כ פ י י‬
‫הוא כמ! אש ררית והוא הרגילס ככךועל כן אמר עשיתי ל׳ כאמור ואמר ותענוג ת‬
‫כני ארס שדה!שדות והנה לפי מה שפירש הרדק יל שדה ישליתהס כלי נגן והיא‬
‫כאל! אמר שלה׳ותשתעמגיתבנ׳ אדם הס כל׳ הנגין על פן עשה היא שרים ושרית‬
‫ש י ה׳ו מלומחת אל השיר להתענג מאד כהם!כפי דעת הר״אכע ול שהיא שס הנשים‬
‫השדוד!תהנלקח!תנח!קהואמ'שתעניג<תסניאדס שהם הנשים ו כ ״ ח ד הנשים‬
‫השרודותשיכחר! כה; כרנין איש ואיש גס מאלה התענג גס הוא ונזר א י ר שעל בל‬
‫)גדלת׳‬
‫אופני מיני התענוגים הגשמיים הנוילעיל ככמותיכאיכתהיפיף יגדל מכל אשר הי!‬
‫לפניו ו‪£‬א וגדלתי והיהפת• מכלפהיה לפני כ ׳ ר ו ש ל ם ט ה ג ר ‪ 1‬ל ה ו א ב א י כ י ת ! ה י ‪ 7‬מ '‬
‫הוא ככמות !אמרשכהלוהלא היה נשדד ולא מנעו כליה מהשגתהחכמה!"יא א ן‬
‫חכמתי עמדה ל׳ כלומר ב׳ לא יצא כהש מהדרך הראוי ועל כן לא הטרידוהו <לא‬
‫ו נ‬
‫‪,‬י‬
‫א‬
‫ט‬
‫ר‬
‫מנעהו מהשגתשלמותהחכחה יען כל עיקר •קר מגמתי היה בחכמה ואחר שספד‬
‫כפרנ‪:1‬תכלא!פנימינ׳התענ!גיםאמרדרן כללותוכלאשר שאל! עיני לא אצלתי‬
‫מהם‬
‫קהלת כרכיה ד‬
‫קנא‬
‫מהס׳כיישהיא כ»ו לא רחקת• להבדל מפס כמו פפ‪-‬ירש׳!ל ‪ p i‬אמר םלא ״ נ ע‬
‫ממאימ! דבר כ׳ הוכ׳י העיניס והלב יע; הב מרי כרסיר׳ רע!טיב נ ד ב ר ׳ הגשמי׳'‬
‫ואחר שהזכיר שגא מנעמאשד שאלו עיני יאמר שבמן ק לא מנע אמ לב‪ 1‬מכל‬
‫שמחה ייע; השמחה היא בלכ על ק אמר שלא מנע אימה מהלב שאין השמחה‬
‫דבר שיש לו מציאימ כענמו כמי המיבט יהמ חש יען אינה אלא בלב נמשכמ י ד ב ר‬
‫א ח י פמי שפיישנ! ואמי שכשהיה הלב שמח מ נ ל י נ י שהיה מביט ומשיג לאהיה‬
‫פ ר מהדבר המחייב השמחה פדי שלא למנועהלכ מהשיחה ההיא יעל פן אמר‬
‫לא מנעמי אמ לבי מכל שמחה ינתןהפכה למה לאמ‪.‬ע הלב מהשמחה יען יה לכד‬
‫היה נשאר לו מכל העמל יהיא השמחה אשר הימהנמשכמללכ מעמל! כ׳ הדבר‬
‫שהיה עמל כי היה נכפר יכלה ומה םהיה נהנה כשיחמהלכ כי!ה היה חלקי ׳יכל‬
‫עמלו בדברי'הגשמייס יזא כ׳ לכי שמח מכל עמלי!יה היה חלקי מכל עמלי ככל‬
‫הדברים המיוככל מה ששאלו עיני ולכי צא מנעמי דבר יען ה״ז לכי שחח בעמלי‬
‫הנו ו‪1‬אמ השמחה הימה חלק• הגשמי מכל עמלי וגור אומר ככל הכתו; וככל מה‬
‫שהשיג ואמישהב־ט וראה כבל מה שעשה מכל הדברים הנווהס כנין הנמים‬
‫ונטיעמהפרמיס!הפרדסים ונרפית המיס לעני היער והעבדים !השכחימוכהן* יפגיתיאג׳‬
‫ווהב והשרים והשרות והס המעשים אפר נ נ ר נעשו וראה גפ והניט בעמל‬
‫שהמעמל נהס לעשימסווא ופניתי אני בכל מעשי שעש! יד׳!היא הפניה במעשה‬
‫אחר שנעשה וכעחל שעמלמ׳ לעשוי והוא העמל שעמל כעש״מ! וראה כ׳ כל היוצא‬
‫מהסה!אהבל!רע!תרחכיעלהעמלאמרשה!אהכלשאין לו מציאות כעצמו רק‬
‫אמצע׳ אל הדבר הנעשה ועל המעשה אחר שצעשהאמר שהוא רעות רוח שהיא‬
‫תא!ה נשמי ועל כן גוי אומר שאין יתי‪1‬ן תחת השמש אחר שכל אלה הדכריישהס‬
‫אוכניח׳ניהדבריישהס מחמהשמיהסהנלויעיתיוח »א ואי! יתי!ן תחת השמש‬
‫כמי ואפשר שימ׳שכו המשעה הסיק׳יהללו באופן פצי מסכי'מנל צי בפי הפייהאחיין ע׳ינינכיס‪*:‬‬
‫אשר פירשנו כפסוקי'הקדמייכענין החקירה כפימל הצודק ׳ביאר איפן הנהגמו‬
‫בלמודהחפמיוהשגמהואמישחקר כלכולמשיךאל׳ואמהח‪:‬חר שהוא כשרו שלא‬
‫׳טו׳רהוכהשגמהחכמהיהיא כשנת;לוחלקומהמעניגייבד׳ שיהיה מטפל בהם‬
‫וישאר הסכל בס• שלא יטרידהו ולא ׳חנעהו הכח הכעס‪:‬׳ והמא!ני מהשכיל ווא‬
‫תרתי כלכי צמשיך ב״; את בשר• •ייתרת׳ בלב• למשיך אל• א ת נשר• נקצת‬
‫תענ‪-‬גים כי״ ה״ןעלקצתתעמניס שאינם מגיטס מצד עצמם ואמר םעסוה כמממ‬
‫חלקאלהגיף היה ל!מק!סלנהוגלכו כחכחה וזא ולכי נוהג כחכמה והוא כאלו‬
‫אמר שבהיומ! מושך אתבשחאל׳ו באמנעותה״ן היה לו מקיס שהיה לכו נוהג‬
‫בחכמה ואחר ע!ד דבר ט!ב פפ׳ מה שפירשנו לעיל כעני! החקירה!זה כי קורס וה‬
‫אמר שאחר שהשיג החכמה והוסיף עליה כאומרו אני הגרלת׳ חכמה כויאחר‬
‫השגמאמממיפנה אל סתריה באומיואתנהלכ׳לדעת חכמה ודעת הוללות כמן‬
‫פפירשנ!הזויאהשוה היה טעית מפ!רפס!היה יגיש לריק כ׳ ברוב חנמה על‬
‫האופן המירוה כעס על ‪ p‬אמישעת? עש? כאופן אתיוהוא שבהיות לומד החפמה‬
‫האמתית‬
‫•קהלת פרשה ד‬
‫‪?.‬אמתיתה׳האוחוכפבלותעליש׳דעאמתתהעלנשיןכי יל• ד ר ך ל י ! « ד כצ •י‪1‬‬
‫ק ת י ל א מ ת ע ד י ד ע האמת מצד בטי‪-‬ל כ ת י ה ! ‪ H‬ולכי נ״הג בחכייל ולאין‪r‬‬
‫בסבלות עד אשר אראה אייהטיבלבגי האדם •ר היית• מלג!לי־יד־ כ ״ ד י ה ‪ :‬י ע ד י‬
‫לומד היית• א חז בסבליתשהיא כיתר האמת שנקרא סבלית ׳אמישלא היה ״ית!‬
‫איתירקעדשיראהויביןאיולטבלכצזלאדםאשריעשיתא תלשמ<ש מבכר •מי‬
‫מ ״ ל ס שהיא פיעל השכל אצל השנת המישכילית האמת״ת יעל כ; היכיר! כלשק‬
‫מעשהבאומ'משד •עשההאדפ פ׳ העיון היא כיעל השכל כנודע שנבריתיזצד‬
‫ג י ת י ן שאין האיר צפר אלא י י ת ן החשך שהיא השכלית כאמויותא רק־יק נכ־ן‬
‫וישר ככת כ על פי מהשפירשניכפשיקישהקידמישלוש ׳אסר אשד ביאר הענק‬
‫י ד ן כללותאיך ליה ניתןחלק אל החומר פכי השכל הישר כדי שלא ״רקייש ננד‬
‫השכלבהשגתהחכמיתביחרהעניןכפרש ת א י ן היל ניתנה‪ :‬כזה !‪ tf‬הנילתי‬
‫מע‪-‬שיבניתילי בתיס כיייייהגדלת• בל מעשי כפי ערכי יכתש׳א־ש ר ב י ב א ל י ו‬
‫מעשילכלילמעשההשכליחעשההחימיכיבתתחלקלסימרשיסה תליהש כיגנק‬
‫ט ב ינא!ת!לאבגנית יבעיר הנה בוה הגדיל שני איפנ׳ מיני המעשיס •יהש יעשה‬
‫השכל ומעשה החומר כראי׳ ולכליילשניהפ אמד הגדלת• מעשי כוי׳ יהתח‪-‬יל ל פ י ט‬
‫ייעשה הדברים הגשמיים והנפסדים זכליס מאליק כאימיכנית• ל' כימייכי' עשיתי‬
‫ל׳ כרכיתחיס כיי קניתי עבדים ישכח ת!כני בית כוי עד אזמייגדלת׳ והספיד מכל‬
‫שהיה לפגי ירישגיל היא עצמ‪ 1‬בגדילה זכתספימעלהזככוד ככל הדבר׳'הנא אריס‬
‫באמת מכל אשר ל י ל לפניו וכיאר שכליות׳ י ט ה אחד המוחשית השיכשנתן כלש‬
‫חלק לג!ף כמש ד ד ן כללו' לנל בליות! עי של כל וה אף חכמת• ע י ר י לי שלא הסריח‬
‫הדברים הנוי השנת החכמה ואפשר שא!מר! א ן חכמתי עמדה לישכ לעיל לדל‬
‫שהתחיל שעשה שני דנריס כדי לעמוד על אמתתהחכמה הואשיןהיאשנת; חלק‬
‫לחומי כדי שלא יטריד השכלואלהחלק הוה אמר גדלתי והיכפת׳ מכל שהיה לפני‬
‫כלימיכ״שר כפי הראי׳ שזה •קרא גדולה ותיספתוהדכר השני ל י ל שבש״־‪ ,‬נ ־ ;‬
‫נחכמההיהאיחזבששלזתעישיעחןיעלאמתת החשמל יעל לחלק ל י ל חי• ר‬
‫שדף חכמת! שליל החלק לש‪:‬׳ עמדה ל! כליותיא חוכהשלת עד שיכיר האמין‬
‫מת ן הסשליתכאח‪:‬ר והוא דקדוק נכין ואחי אשי ביאר אין חשאתיעמדה ל! על‬
‫הא פן לנוימתן א ח ז ־ הסכליתעד שיכיר א־ייהא׳זתאמי שב•‪ :‬ה ד י ־ לא י ך ה ל!‬
‫הכעס!המכאוב שקרה לו בדרך הראש!; שהש גיל כס של תאחד שידע ל א י ת כ׳ או‬
‫כששבלחקיר בסכלית נשאר עש הככק אך עתל שלא לששיל כששלתרק אחו• עד‬
‫שידעאמתת פיתח הנה בול לאיפ; לא מנעאתלכ! מכל שמחל כמ! שמיעה כדרך‬
‫היאשוייכלאשר שאל! עיצ׳ לא אצלתי מהם כ׳ היית• פנ!< מהם לענק החגמיעיל הדרך‬
‫הנזכר וכין לא מנעתי את לב• משל שמחה כי׳־יגת לאאת״ת !ב־‪,‬אר הש‪.‬ש‬
‫ולוא שלכו ל י ל שמח מכל עמל! שעמל כהכרת הסכ ו‪ /.‬בהשגת הא־יתין׳ת‬
‫מצד הכרת לשכלותיואש׳לכ׳שמח מכל ע־ול׳וביחועי׳ק הדרישכיתרן הדרך‬
‫ה‪1‬ה עלהראשון המוטעם והי‪.‬א כ• כהיותהארס ח קר יאש נהלששל׳ת ‪,‬זי‪• -‬בא‬
‫‪;6‬‬
‫קהלת פרשה ד‬
‫קגב‬
‫יילהכרתהאמתעלנכיןהנהאויפארעס האמתאשרכההש״חה וידחה הסכלו'‬
‫אשי ב׳ היה ?כעש ל־׳בא נ !ואווה היה חלקי מכל עמלי ירי השמח? הנמצאת‬
‫בהשגתהאמתיותהיל חלקי הנשאר אצל׳ מכל עמלי שעמלתי ב ה כ י מ ההשלית‬
‫והחכמה<ה!אדקד!קאמתיונהי;<נא<תחלאמתתהענין יפמס וחמש הדרוש כלי‬
‫בא מוכנית׳ אני ננלמעש׳ שעשו ידי וכעמל שעמלתי לעשות כוי •ר' אתר אשר‬
‫השגתי הא־יתיותכחשמ‪:‬תרשומ!'כששלי כא‪1‬מ'אן>ח‪:‬מת< עמדה ל• השגחתי ככל‬
‫המעש ס החצינ״ס שהונרת׳ לעיל שהה מעשה ידי ולא‪:‬יעשה השכל ייא!פנית׳ חני‬
‫בכל מעשי שעש! ידי!היא המעשה החצני מצדעצמויכן בעמל אשר עמלתי עד‬
‫העשת!!א!בעמל שעמלתי לעש׳תשלש שני דברי' המעשה אחר עשיתי והעי!ל‬
‫‪1‬הט רח בעשייתס!מצית׳ שהשל הבל!רעיתדח שלמעשה עצמו החצ נ׳ ה!א בלה‬
‫ונככד להיותי מהדברים הגשמ״פ והעמל כעשיית׳ היא רעיון ריח ייצר עציי שלא‬
‫עמל בי מגד עצ־זורק בר׳ שלא יהיה מטריד ומ!נעהשגתהאיית״תבפיעל השכל‬
‫כ א מ ר כ׳ חצדעצמכ אקיתרין כשניהשתחתהשמש כ׳ היתיוןה יצאחה; היא‬
‫מה שנמשך מהם שלמיתהשבלהנשאראחר המ ת י א •איןיתרין תחת השמש!הוי‬
‫סיים הדר!ש שהתחיל טנאימימה‬
‫‪ v‬ולארס בבל עמלישיעחיל תחתהשמשיכו'‬
‫בפימהמהשביארצושגורתמהיתרןלאדסדבקל עס גויתתחתהשמשולח עם‬
‫גירתבכלעמלו כ׳ עתה פ ר ש אוח! כפירוש בשרנק גורתהעדר היתרין לגוית‬
‫תחת השמש שהרה שיש יתרון ככל העמל הנו אך שחין היתר!׳‪,‬‬
‫תחת הפ־יש והיא‬
‫גויה אמתיתשאיןיתרין לארס בשים צר בעולם היה רק בעילס הנא והיא‬
‫א״תת‬
‫הררושכליבגורהאח‪/‬קצרהביללתגדרהשלמיתוהאשר האמת׳ כרקייק »כין‬
‫י ש ר ‪1‬אס גדחוצן ע צ מ ‪ 0‬קצת בייש ב הפשוקים הללו»ת׳שבו על נכין כשבח ה ת ו ה‬
‫ברה מאייתעינ׳ פני חשכתינוכהשגתהשלמותהשס נפשנו כחיים הצצת״ס ויהיה נייג״נעיס‪?:‬‬
‫מששים למה שפירשנו כפישיקיסהקיד»ויסכמעלתהתורונשלם כגורת!לשמחה מה‬
‫זאתעישה שהיא שי׳חתהתרה עד פקודי הישרים משמחי לב כמו שכיארנ׳ ועל פ׳‬
‫יידרך הגו נאמר שאומתרתיכלבילמשךכ״ןאתכשויתהיהחלת יין כני' ל ת ו ה‬
‫פתו שנא כמדרש נ פ ש ק הוה עצמו <;ל למשך כיין למשיך כ״נה של תירה עיר‬
‫שדרשו נ פ ש ק ב׳ טוניס דודיך מיין ״תר מיינה של תורה וכ!' והכוונה הנכונה ככל‬
‫והה!א שההולך כדרבי התירה לא ׳כשל ואש יהיה נכשל מפאת החומר א י ו ל ו נ ע‬
‫»ש!כ מיד ייבח ההישרה ה׳שוה אשר כתרה אשר על כן הפליגי דיל על התת שהיא‬
‫העיהק ׳‪:‬מיה פאפיישתראה כי שעבר עבירה אין לנ! להרהר אחריי שיראי ח ו ר‬
‫מיד מ נח הישרתהתירה אשר היא עיפק כה והואיל יאתא לידן אפיש המאייר כלו‬
‫פ י א ב ב ר כ ת ילתחשעבר עבירה כיום אל תהרהר אחריו כלילה שמא עשה ‪.‬‬
‫תש בה שתא כלקא דעתך אלא אימא וראי עשה תש!נה עכל והוא כאמת קנה‬
‫ההבנה לידע בא והנח הקשה המקשה באוחיםמא סלקא דעתך ש א ף ש ‪. ,‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫^ ע‪.‬׳׳ ‪ 5‬ט!ש‬
‫ועיהק בתרה ניון שראיס א!ת<שענר עבירה הרי איתיעחוקתיה ולייה לא יכנס‬
‫עדו‬
‫הפק אם עשה תשובה או לא ער שיקשה לו המקשה לחה חמר שי״א כוי‬
‫ואךרנ?‬
‫‪JS‬‬
‫ש‬
‫"‬
‫גגי‬
‫קהלת פדיגיי‪ ,‬ד‬
‫! * ד י י ה •שכחי‪ ?:‬א ח י י ) ! מ ש י ח כ ש ע ב ר‬
‫ע‬
‫‪ . ;. .,‬י ‪p , .‬‬
‫ר‬
‫‪r :‬‬
‫י ‪« . . . .... , .‬‬
‫העבייה הזק ו ה כ נ י גי•• ‪ .‬כשכל ויהיה יזכה ר י פ ״ה כ ״ כ;־‪.‬ב ר ־ כ ־ ‪c‬‬
‫‪1‬‬
‫כק־חתהיקניפ שתה ה ק ש ת ה י פ א ה }הייתה לבבה ש ק ה •המק ייני‪-‬׳ ב י ?‬
‫שהי׳קשה הקשה לבעל המאמישאייי י נ י סכיתייפזה לזה כ׳ בי! מאל תהיהד‬
‫אחרי! נראה שלא נסמפק כלל במשיימ שאס יש פפק אפ ‪ p‬י א ״ להיהי יחש את‬
‫שלא היהי! אחיי! אפייהיהיי כ ע ל י א ליה ח י י שיא פשה תשבה שהא ש י י‬
‫ה ק י פ ! ' ז א ש י א כ ל ק א י ע מ ך כליי׳אמה האיח״שאין להיהי י י י י ! איך כלקא‬
‫דעמך שתא פפק שמא עשה תפ‪-‬בה סאפ אתה כ ב י ‪ p‬ליה א י י ת שאק ל ל י ל י‬
‫אחיין שהי•ההיהיר איני צידק אלא על ד נ י ייכיכק •אש •ש פ פ ק ל ה י ה י ע ל ק‬
‫הכי׳ח שישלו ל!מי!יאיעשה תשיבה ולאשייא יפיח י י ך ק י כ י ׳א״מ• ! מ ש א י‬
‫ממני שההולך ב י י ט ה ת י ה אף אס •בשל כתיש כאיזה ד ב י י פ י ת הא •יי ישיב‬
‫ח י י ודאי!על כן א מ י כה המלך הפלס שאף כ י י י ש ת החכמה יצה לציף אליש‬
‫ה ת י ה ביה מאיית עירם ואמי שאחי שלכ! י א ה היתיק אשי כשיחת התייה‬
‫ומה י ב סובה חקר בלב! למש ך אתבשח בכל ה״עש• שיעשה ״ כ א ת ה ב ש י שיהיו‬
‫כלס על פ׳ התיייכ׳ גוה יועיל! ל! לנפש!להנאת! ילעיבמ׳ כעיליהבא י! א תית< ב ל ט‬
‫למש!ן כיין א ת כ פ י י יריחקית׳ כלכ• למ שיך טינה פל תייה את כפיי יאאי שביאר‬
‫שלמת השכל המעשי וה!א שתה׳ בנהגת׳ כמעשי׳ על ט התרה שהיא ה כ נ ה ‪r : : :‬‬
‫להשגתהחכמה ושלחית השכל העי!נ• כיאיהנהגת! כשלי תהשכל העיזנ• באיימי‬
‫ולכי ניהג לחכמה ולהיות שישיכייס אחיים אמצעיים כי; החכמה ובין המעשים‬
‫החצ נ״ס הגשמיים והס ה י ב י י כ המיומיס כמו שהם ה כ ט ד המי!מה!השש הסיב‬
‫היוצא לאדם על כנ• ח! ן שהם כאמת שכלית •ען אי; להם מציאות בכ על י צ ל‬
‫עציס ולא כשפל יען הס יכאתהלמיקוהס בליש יצפפדיס !הנה הלבריס האלה‬
‫ואוי לאחיו נהם עד •שתלש ה א ל י ויהיה הפלמית הנכסף ר‪:‬י; קייס משש• פ׳‬
‫הכביד המדומה לכלת• שלם אס מ ק ט ד ב! יחפן להעמידו ישתדל שלא יגש מעשי!‬
‫וזה׳כיאה!לעש!תטיככדי שיכובד מהשלמיס !הגלילים וכ! השם ה ס ב ה ח י ף‬
‫אחלי! •כיאה! לפעיל הנ‪!1‬כ כלי שיצא לו שפ יש כ ואם ׳לגיל במעשים ליש נים י ב א‬
‫בוה למללגתהשלמית על שיכיל הט!ב מצל עצמ! ילאה! כעין שכל! ווא ולאחיו‬
‫בסכלות עד אשר אראה איוה סיב לבני הארס ירי תרתי כלבי ג״כ לאחיו כ י ב ל י ת‬
‫הנויוהס הכידכרייהמדומייעד אשיג הטיב כמה שלוא טיב שהכל יכשפ ה! ועל כן‬
‫הוכירהטוכ שרצה להשיג היא כגדר! כשהוא הט!כ הטלל לבני האיפ שלכל‬
‫יכפפיה! כמ! שגדרו הפליינסהיד תיאנח‪ :‬הארכנ‪ :‬כפירושן סס כ פ פ י כני לשה‬
‫במאמיהאויוא!לאחיובסבליתעיאשיאראה איוה טיב לכנ• האדם אשד יעשו‬
‫תחתהשחש משפר •מ• ח״הס והאריך בגדר ה ט ב שוולת היותו טוב לבני ?אדם‬
‫הנה הוא הדבר שהוא טוב שיעשי איתי תמיד פ ל מ פ פ ד •מ• ח״הס והוא צדד נפק‬
‫שהטובהיא י ה שה!א ט!נלכני הארס!נאיתשיפעליה! כל ימי חייהם ולוא ״שפר‬
‫יחית״הס ואחר שבט כ בועת! !את להשתלם נשכל המעש• והעיוני כמו ש׳ כרס‬
‫מצא‬